לחץ חברתי והשפעה חברתית אצל בני נוער

הידעתם?

• בגיל ההתבגרות המוקדם ובגיל ההתבגרות עצמו, ההשפעה החברתית היא חזקה ביותר.
• בנים נוטים להיות מושפעים יותר מלחץ חברתי מאשר בנות.

השפעה חברתית ולחץ חברתי

לחץ חברתי גורם לכך שאנחנו בוחרים לעשות משהו שלא היינו עושים לבדנו, כיוון שאנו רוצים להרגיש מקובלים ומוערכים בחברה. הלחץ החברתי לא בהכרח מוביל אותנו לעשות משהו בניגוד לרצוננו.

ייתכן ששמעתם גם את המונח “השפעה חברתית”. ייתכן ש”השפעה חברתית” הוא מונח טוב יותר לתיאור האופן שבו התנהגותם של מתבגרים מתעצבת בעקבות רצונם להרגיש שייכות לקבוצת חברים.

השפעה חברתית יכולה להיות חיובית. לדוגמה, השפעה חברתית יכולה לגרום לילדכם להיות אסרטיבי יותר, לנסות פעילויות חדשות או להשתלב יותר בבית הספר. אך היא גם יכולה להיות שלילית. חלק מהמתבגרים יבחרו לנסות דברים שבדרך כלל לא יתעניינו בהם, כגון עישון או השתתפות בהתנהגות אנטי- חברתית, כמו שקרים, גניבות או תוקפנות הרסנית.

השפעה חברתית עשויה להוביל לכך שהילדים:

• יבחרו את אותם בגדים, תספורות או ‘פירסינגים’  כמו חבריהם
• יאזינו לאותה מוזיקה או יצפו באותן תוכניות טלוויזיה כמו חבריהם
• ישנו את אופן הדיבור שלהם, או את המילים שבהן הם משתמשים
• יעשו דברים מסוכנים או יפרו את הכללים
• יעבדו קשה יותר בבית הספר, או לא יעבדו קשה מספיק
• ייצאו לדייטים או ישתתפו בפעילות מינית כשאינה מתאימה ורצויה להם.
• יעשנו או ישתמשו באלכוהול או בסמים אחרים.
• יפגעו בבני נוער אחרים וידחו אותם, בפניהם או ברשתות החברתיות.

כדי להתמודד היטב עם ההשפעה החברתית, צריך למצוא את האיזון הנכון בין להיות עצמנו לבין הרצון להשתלבות בקבוצה.

חלק מהילדים נוטים יותר להיות מושפעים לשלילה מחבריהם – למשל, ילדים בעלי הערכה עצמית נמוכה, ילדים שמרגישים שיש להם מעט חברים, וילדים בעלי צרכים מיוחדים. ילדים אלה עשויים לחשוב שהדרך היחידה שבה יתקבלו לקבוצות חברתיות או ישפרו את מעמדם החברתי היא להתנהג ולהיראות כמו הקבוצה.

ילדים בעלי הערכה עצמית גבוהה או צורך באינדיבידואליות מתנגדים טוב יותר להשפעה חברתית שלילית. אם ילדכם שמח בחלקו ושלם עם הבחירות שבחר, סביר פחות להניח שיושפע על ידי אנשים אחרים. הערכה עצמית עוזרת לבסס מערכות יחסים טובות, וחברויות חיוביות עוזרות בתורן להעלאת ההערכה העצמית.

לעזור לילדכם להתמודד עם השפעה חברתית ולחץ חברתי

ייתכן שאתם מודאגים שילדכם מושפע יותר מדי מחבריו, או שהוא מוותר על הערכים שלו (ושלכם) כדי להתאים יותר לחבריו. חשש נוסף הוא שילדכם לא יצליח להגיד ‘לא’ אם יחוש לחץ לעשות דברים מסוכנים, כמו לעשן.

עם זאת, האזנה לאותה מוזיקה ולבישת בגדים דומים אינן מובילות בהכרח לכך שיעשה דברים אנטי-חברתיים או מסוכנים כמו חבריו. יהיו דברים שיעשה כמותם, ודברים אחרים שלא. גם לכם יש השפעה על ילדכם, בעיקר בטווח הארוך. אם ילדכם יודע היטב מיהו ובמה הוא מאמין, סביר להניח שיידע להציב את הגבול במקרה הצורך, כשעליו להעריך סיכונים.

הנה כמה רעיונות שיעזרו לו להתמודד עם השפעה חברתית ולחץ חברתי:

• שמרו על ערוצי תקשורת פתוחים. כדאי לשמור על קשר עם ילדכם, ולהתעניין בצורה לא ביקורתית במה שעובר עליו, כדי שירגיש בנוח לבוא ולדבר איתכם, כשהוא מרגיש שמנסים להשפיע עליו לעשות משהו שאינו שלם איתו. אם הוא יחשוש מתגובה שלילית שלכם, סביר להניח שלא ישתף אתכם.
• עזרו לילדכם לגבש גבולות. שוחחו איתו על הסכנות שבכניעה ללחץ חברתי, וסייעו לו לגבש קווים אדומים ומערכת ערכים שינחו אותו, כמו הימנעות מפגיעה באחרים או ממעבר על החוק.
• הציעו לו דרכים שונות להגיד ‘לא’, שיאפשרו לו לשמור על כבודו. לדוגמה, חבריו עלולים לעודד אותו לנסות לעשן. במקום להגיד פשוט “לא, תודה”, הוא יכול להגיד משהו כמו “לא, זה מחמיר את האלרגיה שלי”, או “לא, אני לא אוהב את הריח”. לחלופין, עודדו אותו להיות חזק מספיק כדי להביע את דעתו, מבלי לשלול את זכותם של אחרים לדעתם.
• עזרו לילדכם למצוא מוצא. אם ילדכם מוצא את עצמו בסיטואציה מסוכנת או מסובכת, כדאי שיידע שהוא יכול לסמס או להתקשר אליכם כדי לקבל גיבוי בלי לדאוג שתכעסו. אם הוא נבוך מכדי להתקשר, אפשר להסכים על הודעה מוצפנת. לדוגמה, הוא יכול להגיד שהוא מתקשר לבדוק אם קניתם לו לחמנייה למחר, כשלמעשה, הוא זקוק לעזרה.
• עודדו יצירת רשת חברתית רחבה. פיתוח חברויות ממקורות רבים, ובהם חוגי ספורט, פעילויות משפחתיות או תנועות נוער, יעזור לילדכם לקבל אפשרויות רבות לתמיכה אם אחת מהחברויות שלו מגיעה לקצה.
• חזקו את תחושת ההערכה העצמית של ילדכם. הערכה עצמית גבוהה תעזור לילדכם לחוש ביטחון רב יותר בהחלטות שהוא מקבל, ולהדוף השפעה חברתית שלילית. בטאו הערכה מיוחדת ליכולתו לעמוד מול לחצים, ולפעול בהתאם לאמונותיו.

מה לעשות כשמודאגים מההשפעה החברתית והלחץ החברתי

עודדו את ילדכם להזמין חברים הביתה ותנו להם מרחב להסתובב בו, ונסו להכיר את החברים טוב יותר. כך תוכלו גם לבדוק אם ילדכם נתון להשפעה חברתית שלילית.

תקשורת טובה ומערכת יחסים חיובית ולא שיפוטית עם ילדכם תעודד אותו לדבר אתכם אם הוא מרגיש השפעות שליליות מצד חבריו.

אם אתם חוששים שחבריו של ילדכם משפיעים עליו באופן שלילי, אל תהיו ביקורתיים; אתם עלולים להרחיק את ילדכם ולגרום לו להיפגש איתם מאחורי גבכם. אם יחשוב שאינכם מאשרים את החברים שלו, הוא עלול לרצות לראות אותם עוד יותר.

במקום להתמקד באנשים שאינכם אוהבים, נסו לדבר עם ילדכם על ההתנהגות שאינכם מקבלים. דברו על ההשלכות האפשריות של אותה התנהגות, במקום לשפוט את חבריו.

כדאי להתפשר לפעמים. לדוגמה, תנו לו ללבוש בגדים מסוימים, לענוד עגילים או להסתפר כפי שהוא רוצה כדי שירגיש דומה לחבריו ויבטא את הצורך שלו בביטוי עצמי, גם אם אינכם מתלהבים משיער כחול או מג’ינס קרוע.

החברים ותחושת החיבור לקבוצה נותנים למתבגרים תחושת שייכות והערכה, ועוזרים להם לצבור ביטחון עצמי. חברויות עוזרות למתבגרים ללמוד מיומנויות חברתיות ורגשיות חשובות, כמו רגישות למחשבות, לרגשות ולרווחתם של אנשים אחרים.

במידה ואינכם מצליחים להשפיע על התנהגות של ילדכם שיש בה סיכון,  תוכלו לשקול לדבר עם הורים של חבריו, ולגבש עמדה מתואמת בין ההורים.

השפעה חברתית ולחץ חברתי: מתי להתחיל לדאוג

אם אתם מבחינים בשינויים במצב הרוח של ילדכם, בהתנהגות, בהרגלי האכילה או השינה, וחושבים שהם נובעים מהחברים שאיתם הוא מסתובב, כדאי לדבר איתו.

חלק מהשינויים במצבי הרוח ובהתנהגות נורמלי לגמרי אצל מתבגרים. אך אם נראה שמצב רוחו של ילדכם ירוד למשך יותר משבועיים, או שהוא אינו נהנה כבעבר מדברים או פעילויות מהם נהנה בדרך כלל, כדאי לבדוק את בריאותו הנפשית. חלק מסימני האזהרה כוללים:

• מצב רוח ירוד, נטייה מוגברת לרגשנות יתר, דמעות או תחושת ייאוש וחוסר תוחלת
• תוקפנות או התנהגות אנטי-חברתית  שאינה שכיחה אצל ילדכם
• שינויים פתאומיים בהתנהגות, לעתים קרובות בלי כל סיבה נראית לעין
• קושי להירדם, להישאר במצב שינה או להתעורר מוקדם
• אובדן תיאבון או אכילת יתר
• סירוב ללכת לבית הספר
• הימנעות מפעילויות שנהג לאהוב
• השמעת הצהרות על כך שהוא רוצה לוותר, שהחיים לא שווים שיחיה אותם.

אם בעיות אלה מדאיגות אתכם, דברו עם ילדכם. הצעד הבא הוא לדבר עם רופא המשפחה או הילדים, שיפנה אתכם לשירותים המקצועיים המתאימים, ליצור קשר עם מרפאת המתבגרים הקרובה, או לסייע לו להגיע לטיפול פסיכולוגי.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network