התפתחות פגים בשבועות 36-26

התפתחות פגים: עקרונות הבסיס

שלבי התפתחותו של תינוק שנולד טרם זמנו מתרחשים בדרך כלל באותו סדר כפי שהיו מתרחשים ברחם. הגנים של תינוקכם שולטים על סדר ההתפתחות, והיא אינה משתנה גם אם הוא נולד מוקדם מהצפוי. עם זאת, התינוק שלכם עלול להיתקל בכמה בעיות בריאותיות במהלך הדרך. לעיתים ישנם עיכובים בהתפתחות, בעיקר אם התינוק היה חולה.

כל התינוקות שונים זה מזה, וכך גם התנהגותם והתפתחותם. ההבדלים אצל פגים קשורים במידה מסוימת לזמן שבו נולדו. למשל, תינוק שנולד בשבוע 32 צפוי להתנהג אחרת מתינוק שנולד בשבוע 26 וכבר עבר כמה וכמה אתגרים רפואיים עד שהגיע לשבוע 32. התינוק שנולד בשבוע 26 עשוי להזדקק לזמן נוסף כדי לעלות במשקל, ללמוד לאכול ולצאת אל העולם החברתי.

בהמשך מתוארים השינויים הצפויים אצל תינוקות פגים בזמן האשפוז בבית החולים.

שבוע 26

בשבוע 26, אורכו של התינוק ברחם הוא כ-35 ס”מ ומשקלו הוא כ-760 גרם. לרוב, פגים קטנים יותר לגילם. סביר להניח שתינוק שנולד בשבוע 26 יתאים בדיוק לכף ידו של אביו.

בגיל זה, משימתו העיקרית של התינוק שלכם היא לגדול, לישון ולהתייצב מבחינה רפואית. ייתכן שהוא יוכל לפקוח את עיניו לפרקים, אך עדיין לא יוכל להתמקד. אור וגירויים ויזואליים עלולים להפעיל לחץ על מערכות גופו. האחות שמטפלת בתינוק תכסה בדרך כלל את האינקובטור שבו הוא שוכב, ויש פגיות שמעמעמות את האורות בלילה.

לעיתים קרובות, תנועותיו של התינוק שלכם יכללו עוויתות, או התפתלויות. טונוס השרירים שלו עדיין אינו מפותח, והוא אינו יכול לשכב לבדו בתנוחת עובר. צוות בית החולים יניח את התינוק בתנוחת עובר ויתמוך בגופו במצעים, כדי לעזור לו לשמור על רמת האנרגיה שלו.

ייתכן שהתינוק שלכם יחווה הפסקות נשימה, הנפוצות אצל פגים. החלק במוחו של התינוק שאחראי על הנשימה עדיין אינו מפותח לגמרי, ולכן ייתכנו הפסקות בין נשימה אחת לאחרת. מצב זה יחלוף כשהתינוק יגדל.

האוזניים ואיברי השמיעה שלו כבר מפותחים לגמרי, אך הוא עשוי להיות רגיש לרעשים חיצוניים. הוא יכול לשים לב לקולכם, אך עדיין אינו יכול להגיב.

התינוק עדיין אינו יכול לינוק. עורו עדין ורגיש, והוא עלול להיות בלחץ כאשר מטפלים בו או מחזיקים אותו. האחיות יעודדו אתכם להשתמש ב”מגע תומך”, אך לא ללטף אותו.

שבועות 28-26

בשבועות 28-26 ממשיכים התינוקות שברחם לעלות במשקל ולהתארך. אם הפג שלכם חולה, העלייה שלו במשקל אינה עומדת בקצב העלייה של תינוק ברחם. כמו כן, צוות בית החולים משתמש בתוכניות הזנה מחושבות ומדורגות כדי להגן על המעי הלא מפותח של התינוק מפני זיהומים, מה שעלול להאט את עלייתו במשקל.

בגיל זה מתחיל התינוק למצמץ, ולהצמיח ריסים וגבות. טונוס השרירים שלו עדיין נמוך, וסביר להניח שהוא ימשיך להתפתל ולהצטמרר.

מחזורי השינה-ערנות של התינוק עדיין אינם מובהקים, אך הוא עשוי להיות פעיל או שקט לפעמים, ולעיתים לחוות פרץ ערנות קצרצר. התינוק שלכם יכול לפקוח את עיניו, אך עדיין אינו יכול להתמקד או להניע את עיניו ביחד.

בגיל זה, תגובותיו של התינוק לקול עשויות להשתנות משעה לשעה או מיום ליום. ייתכן שהוא יגיב לקולכם, אך יילחץ מקולם של אחרים. תגובותיו יתחילו לרמוז לכם על מה שהוא אוהב ואינו אוהב.

ייתכן שהתינוק יתחיל למצוץ, אך עדיין לא יוכל לינוק. כדי לינוק, עליו לדעת כיצד למצוץ, לבלוע ולנשום בסדר הנכון. עורו עדיין עדין ורגיש. אולם אם הוא יציב מבחינה רפואית, תוכלו להתחיל מגע עור לעור בשיטת הקנגורו.

שבועות 30-28

ברחם ממשיך התינוק להתארך ולעלות במשקל, ומתחיל לנוע יותר ויותר, להבין את ההבדל בין צלילים שונים – קולות ומוזיקה, למשל – ומתחיל לתפוס בידיו, לפקוח ולעצום את עיניו.

בגיל זה, הפג שלכם עדיין יקבל תמיכה לייצוב התנוחה שבה הוא נמצא, אך הוא עשוי להתחיל לנוע ולהתמתח בצורה אקטיבית יותר, כיוון שטונוס השרירים שלו משתפר.

השינה העמוקה והשקטה של תינוקכם (כשאינו זז) והשינה הקלה שלו (שבה הוא מזיז את איבריו ועיניו) מתגברות בסביבות שבוע 30. כמו כן, תוכלו להבחין בפרקי זמן קצרים שבהם הוא ערני ועיניו פקוחות, אך פרקי זמן אלה מושפעים מבריאותו של התינוק, מסביבתו או מהשעה ביום.

התינוק שלכם מתחיל לעצום עיניו בחוזקה אל מול אור בהיר מדי, אך עדיין אינו יכול להזיז את עיניו ביחד. בגיל זה הוא אינו אמור לקבל גירויים ויזואליים רבים מדי, ולכן כדאי להגביל את כמות הגירויים.

התינוק ממשיך להגיב לקולות נעימים, ולהיות רגיש לקולות אחרים. הוא עשוי להגיב בשקט ובדריכות לקולכם, ואפילו “להתעורר” כשאתם מגיעים. תוכלו להתחיל לדבר או לשיר לתינוק שלכם בפרקי הערנות הקצרים הללו. עם זאת, שמרו על רמת גירוי נמוכה: אפשר ליצור איתו קשר עין או לדבר איתו, אך לא בו בזמן.

רפלקס הגישוש אחרי הפטמה – הפניית הראש בתגובה למגע על הלחי – עשוי להתחיל כעת. משמעות הדבר היא שהתינוק מתחיל להתכונן ליניקה. ייתכן שהוא אפילו מתחיל למצוץ, אך עדיין אינו יכול לינוק.

ייתכן שהוא עדיין רגיש למגע, אך הוא נהנה מליטוף מתמשך ועדין או ממגע עור לעור. בשלב זה תוכלו כנראה להתחיל להשתתף בטיפול בתינוק שלכם.

שבועות 33-30

בגיל זה מבשילים איבריו של התינוק. סביר להניח שתינוק שנולד כעת לא יזדקק לעזרה בנשימה. תנועותיו של הפג שלכם חלקות ונשלטות יותר, והוא מתחיל לכופף את זרועותיו ורגליו בעצמו.

פרקי השינה העמוקה שלו גדלים. פרקי הערנות שלו תכופים יותר, בעיקר אם החדר מעומעם – הוא עשוי לעצום את עיניו בחוזקה אם האור בהיר מדי. כשהוא ערני, התינוק עשוי להתמקד בפניכם או בחפץ מעניין אחר, ולהגיב בבירור לקולכם.

התינוק יכול ליהנות מקשר עין, מחיבוק או משיחה בפרקי הערנות, אך עדיין כדאי לעשות רק דבר אחד בכל פעם. בדקו את שפת הגוף של התינוק כדי לזהות סימני לחץ.

ייתכן שהוא עדיין רגיש מאוד למגע. כדאי להגיד לו מה אתם הולכים לעשות, למשל, “אנחנו הולכים להחליף עכשיו חיתול”. כך הוא יוכל להתחיל לקשר את הקול שלכם למעשיכם.

ייתכן שהתינוק יתחיל למצוץ בקצב ולהפגין סימנים שהוא מוכן למצוץ כדי לינוק. תנו לו להריח ולטעום חלב אם, כדי להכין את חושיו לקראת ההנקה. עסו בעדינות את האזור שמסביב לשפתיו ובתוך פיו לפני האכלה, כדי להכין אותו למגע הפטמה כשיינק. אם אתם רואים שהתינוק שם את ידו בפיו, כנראה הוא מתחיל ללמוד להרגיע את עצמו.

שבועות 36-33

כעת התינוק שלכם מתקרב לגיל שבו היה אמור להיוולד, אך גם כאשר יגיע לשבוע 37, עדיין לא בהכרח יתנהג או יתפתח בדומה לתינוק שנולד במועד.

התינוק שלכם יכול כעת לזוז בתנועות חלקות יותר, ולכופף את זרועותיו ואת רגליו. הוא יכול להפנות את ראשו מצד לצד, וטונוס השרירים שלו מתחזק. דום הנשימה שממנו סבל יתחיל לחלוף.

המצבים השונים של התינוק נהיים ברורים יותר – שינה שקטה, שינה פעילה, ישנוניות, שקט וערני, ער ועצבני או בוכה. פרקי הערנות שלו עדיין קצרים למדי, אך הם מתארכים ומתרחשים לעיתים תכופות יותר. הוא יכול לשאת חברה לזמן ארוך יותר, ולהפנות את עיניו הצדה או לעצום אותן אם הספיק לו.

יכולת התגובה שלו לצלילים ולקולות משתכללת מיום ליום. ייתכן שאתם כבר יודעים כיצד יגיב כשאתם אומרים לו משהו. סביר להניח שהתינוק שלכם עדיין אינו בוכה כמעט. עם זאת, ככל שיתקרב למועד שבו היה אמור להיוולד, הוא יבכה לעיתים קרובות יותר ותוכלו לדעת מה הוא רוצה.

בשלב זה, התינוק שלכם יכול להתחיל לינוק. ייתכן שהוא עדיין רגיש מאוד למגע, אך המשיכו להגיד לו מה אתם עומדים לעשות כדי שיוכל להירגע עם הזמן.

שבוע 37 ואילך

יכול להיות שהתינוק שלכם יהיה מוכן לצאת הביתה כמה שבועות לפני תאריך הלידה המשוער. עם זאת, אם עבר ניתוח או נזקק לעזרה בנשימה, ייתכן שייקח לו זמן רב יותר. בית החולים מציב יעדים שעליו לעמוד בהם לפני שתוכלו לקחת אותו הביתה. עם היעדים נמנים, למשל, עלייה יציבה במשקל, הנקה מלאה או הזנה מלאה מבקבוק וסיום בעיית דום הנשימה.

למידע נוסף על ההכנה ליציאת התינוק, קראו את המאמר לצאת הביתה עם הפג שלכם.

פגים והסיכון לבעיות התפתחות

רוב הילדים שנולדו לפני הזמן מתפתחים בדיוק כמו ילדים שנולדו במועד, למרות נסיבות לידתם.

פגות מאוחרת

רוב הפגים נולדים כמעט בזמן, בשבועות 36-34, ונקראים פגים מאוחרים. כמעט כל איבריהם של התינוקות הללו התפתחו לגמרי, אך המוח שלהם עדיין משתנה ללא הרף. לעיתים משאירים אותם לאשפוז בבית החולים כדי לעלות במשקל וללמוד לתאם את פעולות היניקה, הנשימה והבליעה כדי לאכול היטב. פגים מאוחרים נמצאים בסיכון קטן יותר מאשר פגים שנולדו מוקדם. אם הם סובלים מבעיה כלשהי, היא בדרך כלל אינה חמורה כל כך.

עם זאת, בהשוואה לתינוקות שנולדו במועד, פגים מאוחרים עדיין נמצאים בסיכון גבוה יותר לעיכובים התפתחותיים, לפתח בעיות התפתחותיות, חברתיות ורגשיות, ובהמשך גם קשיי למידה בדרגות שונות.

פגים צעירים מאוד

הפגים הצעירים ביותר – שנולדו לפני שבוע 28 – ותינוקות שנולדו במשקל נמוך במיוחד (פחות מ-1 ק”ג) נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לפתח בעיות התפתחות. גם תינוקות שסבלו מסיבוכים רפואיים בזמן שהותם בפגייה נמצאים בסיכון גבוה לבעיות התפתחות לטווח ארוך.

פגים צעירים מאוד נמצאים בסיכון גבוה יותר לעיכובים או להפרעות בדרגות שונות במישורי התפתחות השונים, כולל בתחומי המוטוריקה, ההתפתחות  החברתית והרגשית, וכן במיומנויות השפה, המתמטיקה והלמידה.

כיצד לעזור להתפתחות הפג שלכם

ישנם גורמים רבים שמשפיעים על התפתחותו של ילדכם. אין ספק שהלידה המוקדמת והסיבוכים הרפואיים חשובים, אך הסביבה הביתית שלכם ומערכות היחסים של ילדכם משפיעות גם הן. למעשה, סביבה ביתית אוהבת, יציבה, בטוחה ומעוררת גירויים, שבה יוכל ילדכם ליצור מערכת יחסים הדוקה איתכם, יכולה לעודד את התפתחותו, ואפילו להפחית מחומרתן של חלק מבעיות ההתפתחות.

אחד הדברים הטובים ביותר שתוכלו לעשות הוא לפנות זמן רב מדי יום למשחק, אינטראקציה, הירגעות ובילוי עם ילדכם. בשנותיו הראשונות, משחק הוא אמצעי הלימוד העיקרי של ילדכם, והוא מסייע לבניית מערכת היחסים ביניכם. הנה עוד כמה דברים שיעזרו להתפתחותו של ילדכם:

• הנקה, כשאפשר
• תזונה טובה במהלך הילדות
• תנועה ופעילות גופנית, כולל הרבה מאוד משחקים מחוץ לבית
• קריאה וסיפור סיפורים לילדכם – מדי יום, אם אפשר
• התקשרות בטוחה עם מבוגר אחד לפחות
• מוזיקה והתנועעות לצלילי מוזיקה
• סביבה בטוחה – שימו לב במיוחד לראשו העדין של הפג והגנו עליו
• שינה
• בריאות טובה – לדוגמה, אם ילדכם סובל מבעיה בריאותית, הרחיקו אותו מאנשים העלולים להדביק אותו בשיעול ובצינון
• אבחון וטיפול מוקדמים, אם התפתחותו של ילדכם מתחילה להתעכב לפי גילו המתוקן.

חשוב לבחון בקפידה את התפתחותו של ילדכם, אך כדאי לזכור שמה שנחשב “נורמלי” הוא חלק מטווח רחב מאוד. כשאתם בודקים את התפתחותו, השתמשו בגיל המתוקן של ילדכם. אם הבאתם בחשבון את גילו המתוקן ואתם עדיין מודאגים, דברו עם רופא הילדים שלכם.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.