פתרון בעיות עם בני נוער

מדוע חשוב לפתח מיומנויות לפתרון בעיות?

כולנו צריכים לפתור בעיות מדי יום, אך איננו נולדים עם המיומנויות לעשות זאת – עלינו לפתח אותן. בעת פתרון בעיות, כדאי שנדע כיצד:

• להקשיב ולחשוב בשקט
• לשקול את האפשרויות ולכבד את דעתם וצרכיהם של אנשים אחרים
• למצוא פתרונות בונים, ולפעמים לחתור לפשרה.

יכולות אלה זוכות להערכה רבה במצבים חברתיים ובעבודה – אלה כישורי חיים. בני נוער שלומדים מיומנויות ושיטות לפתרון בעיות ועימותים בעצמם חשים טוב יותר כלפי עצמם, עצמאים יותר ומקבלים החלטות טובות יותר. מתבגרים נוטים להסתדר טוב יותר מבחינה פסיכולוגית כשהם נמצאים בסביבות שמעודדות פתרון עימותים ובעיות.

פתרון בעיות בשישה צעדים

לעתים קרובות אפשר לפתור בעיות באמצעות שיחה והתפשרות. ששת השלבים הבאים לפתרון בעיות שימושיים במיוחד כשאינכם יכולים למצוא פתרון ומתאימים לרוב הבעיות – שלכם ושל ילדכם גם יחד.

שבו עם ילדכם וחשבו על הבעיה כשכולם רגועים ויכולים לחשוב בבהירות. כך סביר יותר להניח שילדכם ירצה למצוא פתרון. החליטו על זמן שבו אף אחד לא יפריע לכם, והודו לו על כך שהצטרף אליכם כדי לפתור את הבעיה.

1. זהו את הבעיה
השלב הראשון בפתרון בעיה הוא להבין בדיוק מהי הבעיה. לאחר מכן יש לתאר אותה במילים שיהפכו אותה לפתירה. לדוגמה:

• “השתמשת פעמים רבות בחפצים של אחרים בלי לבקש רשות קודם”.
• “בשתי השבתות האחרונות שיצאת, לא התקשרת אלינו כדי להגיד לאן את הולכת”.

התמקדו בנושא, הימנעו מביקורת על רגש או  על בן אדם, וממניפולציות רגשיות. עדיף להתייחס להתנהגות. למשל, השתדלו שלא להגיד דברים כמו, “למה אתה לא זוכר להתקשר כשאתה מאחר? לא אכפת לך ממני?” ילדכם עלול להרגיש מותקף ולהיכנס למגננה, או לחוש תסכול כיוון שאינו יודע כיצד לפתור את הבעיה. תוכלו לגלות הבנה או לתת הכרה לרגש, או לצורך, למשל : ”אני מבינה שאת לעתים שקועה בפעילות, ונהנית עם החברים, ובאותו רגע ממש לא בא לך ללכת, ויחד עם זאת, חשוב לי….”

עודדו את ילדכם והרגיעו אותו כדי למנוע את המגננה מראש. אפשר לומר משהו כמו, “חשוב שתצא עם חברים. פשוט נצטרך למצוא דרך שבה גם תצא וגם נדע שאתה במקום בטוח. אני בטוח שנצליח לחשוב על פתרון ביחד”.

2. חשבו מדוע זו בעיה
עזרו לילדכם לתאר מה גורם לבעיה ומאין היא באה. שאלו שאלות כגון:

• מדוע זה כל כך חשוב לך?
• מדוע אתה צריך את זה?
• למה, לדעתך, זה כל כך חשוב לחברים/ חברה/מורה? מדוע הם מגיבים כך?
• מה לדעתך יכול לקרות?
• מה הדבר הגרוע ביותר שעלול לקרות?
• מה מטריד אותך?

נסו להקשיב לתשובותיו ולא להתווכח או להתנצח – זו ההזדמנות שלכם לשמוע באמת מה מתרחש בחייו. עודדו אותו להשתמש בביטויים כמו “אני צריך… אני רוצה… אני מרגיש…”, והשתמשו בביטויים אלה בעצמכם. לאחר ראיית הצורך שלו, תוכלו גם לעודד אצלו הבנה של הצד השני, פרספקטיבה נוספת, ופרופורציות, מבלי להפחית בהבנת המצוקה שלו, ומבלי לבטל את הצד ונקודת המבט שלו. ספרו בפתיחות על הסיבות לדאגה שלכם.

3. חשבו על פתרונות אפשריים ביחד
הכינו רשימת פתרונות אפשריים לבעיה. מותר לכתוב מגוון אפשרויות, הגיוניות ובלתי הגיוניות כאחד. נסו להימנע בינתיים משיפוטיות ומהתנצחות.

אם ילדכם מתקשה לחשוב על פתרונות, הציעו כמה משלכם. אפשר להציע בהתחלה את ההצעות המשוגעות ביותר – הפתרונות המצחיקים או הקיצוניים יכולים להוביל לאפשרויות רציניות או ישימות יותר. נסו לחשוב על כמה פתרונות אפשריים ביחד. רצוי להעלות כשמונה פתרונות. כתבו את כולם ברשימה.

4. העריכו את הפתרונות
התבוננו בכל פתרון, דברו על היתרונות והחסרונות של כל אחד. חשבו על היתרונות קודם – כך, אף אחד לא ירגיש שהפתרון שלו מקבל ביקורת רבה מדי. לאחר שהכנתם רשימת יתרונות וחסרונות, מחקו את האפשרויות שהעלו חסרונות רבים יותר. כעת, דרגו כל פתרון מ-0 (לא טוב) עד 10 (טוב מאוד). כך תוכלו למצוא בקלות את הפתרונות המבטיחים ביותר.

הפתרון שתבחרו צריך להיות פתרון שניתן להוציא לפועל ושאכן יפתור את הבעיה. אם לא הצלחתם למצוא פתרון כזה, חזרו לשלב השלישי וחפשו פתרונות נוספים. כדאי לשוחח עם אנשים אחרים, כמו בני משפחה נוספים, שיכולים להציע כמה רעיונות חדשים.

שימו לב שלא תמיד ניתן להכריע רק לפי היגיון ודרוג מספרי. לעתים לאחר ראיית התמונה ההגיונית, חשוב לשלב גם את תחושת הלב או האינטואיציה, לגבי הפתרון שנכון לאדם מסוים בנסיבות מסוימות.

לפעמים לא תצליחו למצוא פתרון שמשמח את שניכם, אך אם תתפשרו, תמצאו פתרון ששניכם יכולים לחיות איתו.

5. הוציאו את הפתרון לפועל 
לאחר שהחלטתם על פתרון, תכננו בדיוק כיצד הוא יעבוד. כדאי לכתוב את הכל, ולכלול גם את הנקודות הבאות:

• מי עושה מה?
• מתי עושים?
• מה דרוש כדי להוציא את הפתרון לפועל?

החליטו מתי תדברו על כך שוב כדי לבדוק אם הפתרון עובד. ייתכן שילדכם יזדקק להדרכה או למשחק תפקידים קטן כדי לחוש ביטחון. לדוגמה, אם הוא מנסה לפתור מריבה עם חבר, עזרו לו לתרגל את מה שיגיד מולכם, ואתגרו אותו עם דברים שיתכן שהחבר יענה, ואיך הוא יגיב אליהם.

6. העריכו את התוצאה
לאחר שילדכם ביצע את התוכנית, בדקו איתו איך היה. עלולים להיות מכשולים קטנים לאורך הדרך, ולכן ותצטרכו לתת לפתרון זמן לעשות את שלו. שימו לב שלא כל הפתרונות עובדים. לפעמים תצטרכו לנסות יותר מפתרון אחד. חלק מפתרון בעיות אפקטיבי הוא להצליח להסתגל ולהתאים את עצמכם כשהדברים אינם מסתדרים כמצופה. שאלו את ילדכם את השאלות הבאות:

• מה עבד היטב?
• מה לא עבד היטב?
• מה נוכל לשנות כדי לעזור לפתרון לעבוד טוב יותר?

אם הפתרון לא עבד, חזרו לשלב 1 והתחילו מחדש. יכול להיות שהבעיה הייתה שונה ממה שחשבתם, או שהפתרונות לא התאימו בדיוק. התייחסו לאפשרות של ‘תכנית ב” – תכנית חלופית שחשבתם עליה מראש למקרה שהתכנית המקורית לא מניבה תוצאות רצויות.

נסו להשתמש במיומנויות ובצעדים הללו כדי לפתור בעיות או לקבל החלטות משלכם. אם ילדכם יראה שאתם משתמשים בשיטה זו בעצמכם, סביר יותר להניח שירצה להשתמש בה גם הוא.

כשהעימות ביניכם הוא הבעיה

סביר להניח שבמהלך גיל ההתבגרות תתנגשו עם ילדכם לעתים קרובות יותר מאשר בעבר. אתם עשויים שלא להסכים על מגוון רחב של נושאים, ובעיקר על הצורך של ילדכם לפתח עצמאות. קשה לפעמים לשחרר את הסמכות ולאפשר לילדכם להשתתף יותר בקבלת ההחלטות, אולם הוא זקוק לכך כחלק מהמסע לקראת הפיכתו לאדם בוגר ואחראי.

השתמשו באותם צעדים לפתרון בעיות כדי להתמודד עם עימותים. למידע נוסף, קראו את המאמר ניהול עימותים.

דוגמאות

אתם וילדכם נכנסתם לעימות בגלל מסיבה שנערכת בסוף השבוע.

אתם רוצים:

• לקחת את ילדכם למסיבה ולאסוף אותו משם
• לבדוק אם יהיה מבוגר אחראי
• שילדכם יחזור הביתה עד 11 בלילה.

ילדכם רוצה:

• לצאת עם חברים
• לחזור הביתה במונית
• לחזור מתי שהוא רוצה.

כיצד אפשר להגיע להסכם שמאפשר לשני הצדדים להשיג חלק מהדברים שהם רוצים?

1. זהו את הבעיה
תארו את הבעיה במילים שיהפכו אותה לפתירה. לדוגמה:

• “אתה רוצה לצאת למסיבה עם החברים שלך ולחזור הביתה במונית”.
•  “אני דואגת שהרבה ילדים במסיבה ישתו, ולא יודעת אם שם יהיו מבוגרים אחראים”.
• “כשאתה יוצא, אני תוהה איפה אתה ורוצה לדעת שהכל בסדר. נצטרך למצוא דרך שבה תוכל לצאת עם חברים, ושאדע שאתה במקום בטוח”.

2. חשבו מדוע זו בעיה
בדקו מה חשוב לילדכם, ותנו לו להרגיש שאתם מבינים את הצורך שלו.  הסבירו לו מה חשוב מנקודת מבטכם. לדוגמה, אפשר לשאול, “אתה רוצה להרגיש חופשי להישאר עד סוף המסיבה, ולא להפסיד כלום? יש עוד סיבות  שקשה לך עם שעת החזרה הביתה?” אני מבינה, ויחד עם זאת, חשוב לי שתצליח לקום מחר למבחן/ אני יודעת שזה יוצר פיתוי לשתות אלכוהול, ואני אחראית על הבריאות שלך….”לאחר מכן, הקשיבו לנקודת המבט שלו.

3. חשבו על פתרונות אפשריים ביחד
היו יצירתיים ונסו למצוא לפחות שני פתרונות כל אחד. לדוגמה, אפשר להציע לאסוף אותו מהמסיבה, אך הוא יגיד לכם מתי. ילדכם יכול להציע לחלוק מונית עם שני חברים שגרים בסביבה. נסו להעלות פתרונות יצירתיים שיענו על הצורך הבסיסי של שני הצדדים.

4. העריכו את הפתרונות
התבוננו ביתרונות ובחסרונות של כל פתרון, והתחילו ביתרונות. מחקו פתרונות שאינם מקובלים על אף אחד מכם. למשל, שניכם עשויים להסכים שלקחת מונית הביתה לבד אינו רעיון טוב.

מומלץ לקבוע כללים ברורים בנוגע לשעת החזרה הביתה – למשל, ילדכם חייב להיות בבית עד 11 בלילה אלא אם כן החלטתם יחד על שעה אחרת.

הכינו מראש תכנית גיבוי למקרה שמשהו משתבש, למשל אם הנהג האחראי שתה או אינו מוכן לצאת עדיין. דברו עם ילדכם על תכנית הגיבוי.

5. הוציאו את הפתרון לפועל 
ברגע שהגעתם לפשרה ויש לכם תכנית פעולה, הבהירו את תנאי ההסכם. כדאי לכתוב את הכל, ולציין מי יעשה מה, מתי וכיצד.

6. העריכו את התוצאה
לאחר שהוצאתם את הפתרון לפועל, שאלו את עצמכם אם הוא עבד, ואם ההסכם ענה על הצורך המהותי של שני הצדדים.

השקעת זמן ואנרגיה בפיתוח מיומנויות פתרון הבעיות של ילדכם מעבירה לו מסר שאתם מעריכים את דעתו בנוגע להחלטות שמשפיעות על חייו. שיטה זו יכולה לחזק את מערכת היחסים עם ילדכם, ולהכין אותו לחיים הבוגרים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network