מערכות יחסים אינטימיות מכבדות בין בני נוער

בני נוער המעורבים במערכות יחסים רומנטיות, אינטימיות ומיניות צריכים להבין מהן מערכות יחסים מכבדות. כהורים וכנותני דוגמה אישית, יש לכם תפקיד חשוב: להסביר לילדכם מהו כבוד ולעודד אותו לכבד את הצד השני במערכות יחסים.

כיצד נראות מערכות יחסים מכבדות בין בני נוער?

מתן כבוד משמעו להתייחס לעצמנו ולאחרים ביושר ובהתחשבות. זהו הוא חלק בסיסי במערכות יחסים רומנטיות, אינטימיות ומיניות בין בני נוער. מתבגרים במערכות יחסים מכבדות:

  • יודעים לקבל החלטות עבור עצמם – לדוגמה, לבחור באילו פעילויות ישתתפו, גם אם יעשו אותן לבדם או עם אנשים שאינם בני הזוג שלהם
  • מתייחסים אחד לשני בשוויון ובהגינות – לדוגמה, אם הם משתייכים לזרמים דתיים שונים, מותר לכל אחד מהם לפעול לפי אמונותיו
  • מתייחסים לטעויות כאל דבר תקין ונורמלי – למשל, אם שכחו להתקשר זה לזה, יגידו “לא נורא ששכחת, בפעם הבאה אני עלול לשכוח”
  • מתנהגים באינטימיות ונוגעים זה בזה רק כששניהם רוצים – לדוגמה, מסכימים שיקיימו יחסי מין רק כששניהם מוכנים
  • יודעים שמותר להגיד “לא” – יכולים להגיד, למשל, “לא, אני לא רוצה שתשלח את התמונה שלי לכל החברים שלך”
  • מתַקשרים בפתיחות ופותרים עימותים בצורה הוגנת – לדוגמה, אם הם אינם מסכימים על כמות הזמן שיבלו יחד, הם יכולים לבדוק את המחויבויות שלהם ולהגיע לפתרון שעובד לשני הצדדים.

מערכות יחסים מכבדות מאפשרות לבני נוער להרגיש שמעריכים ואוהבים אותם בגלל מי שהם. זהו חלק חיוני בהתפתחות חברתית, מינית ורגשית בריאה לבני נוער.

לדבר על מערכות יחסים מכבדות

עזרו לילדכם לבחור ולקיים מערכות יחסים מכבדות: דברו איתו ועזרו לו להבין כיצד אנשים מתנהגים במערכות יחסים רומנטיות ואינטימיות מכבדות. כדי לפתוח בשיחה, שאלו שאלות פתוחות כגון:

  • מה לדעתך חשוב במערכת יחסים?
  • איך היית רוצה שיתייחסו אליך?
  • איזו התנהגות מראה לך שמישהו באמת אוהב אותך ואכפת לו ממך?

ענו על השאלות של ילדכם בפתיחות ובכנות. קיום שיחות כאלה עם ילדכם מעודד תקשורת ברורה, פתוחה וכנה, ומקל עליו לבוא אליכם בעתיד אם יזדקק לעזרה עם מערכת יחסים.

רעיונות נוספים לעידוד מערכות יחסים מכבדות

הנה עוד כמה דרכים לעידוד מערכות יחסים אוהבות ומכבדות:

  • שמשו לילדכם דוגמה אישית והתנהגו בצורה מכבדת ואוהבת במערכות היחסים שלכם. אם אתם מוצאים את עצמכם במערכת יחסים לא מכבדת, הראו לו כיצד למצוא דרכים חיוביות להתמודד איתה – למשל, להיות אסרטיביים, לדבר עם האדם המעורב או לבקש עזרה מקצועית.
  • השתמשו בהקשבה פעילה כדי להבין את נקודת המבט של ילדכם ושל אנשים אחרים.
  • תנו לילדכם שבחים ומשוב חיובי על התנהגו מכבדת – לדוגמה, “אני גאה בך שנשארת רגוע והתרחקת מהמקום כשהרגשת ממש כועס. לקחת אחריות וביטאת את הכעס שלך בצורה מכבדת. כל הכבוד!”
  • התמודדו עם הכעס שלכם ולמדו את ילדכם כיצד להתמודד עם כעסו – לדוגמה, אם עליכם להירגע כשאתם כועסים, אמרו לעצמכם לעצור, לנשום עמוק ולהירגע.
  • הראו לילדכם כיצד להוציא לפועל שיטות לניהול עימותים – למשל, אפשר לומר משהו כמו, “אני מאוד מוטרד כשאתה מתעלם מהבקשות שלי להוציא את הפח. אנחנו יכולים לדבר על זה?”. כך יראה ילדכם כיצד להשתמש במשפטי “אני” ולהיות ספציפי.
  • הגנו על עצמכם ועל הצרכים שלכם בצורה מכבדת, ולמדו את ילדכם לעשות אותו דבר בעצמו. אפשר ללמד אותם להגיד לא לאחרים – למשל, “אני אשמח לעזור לך מחר, היום אני צריכה לסיים לכתוב את הדו”ח.”

מהן מערכות יחסים לא מכבדות?

מערכת יחסים לא מכבדת היא כזו שבה אנשים אינם מרגישים שמעריכים אותם. זו יכולה להיות מערכת יחסים שבה אחד הצדדים מקבל יחס לא הוגן או אפילו חווה התעללות. ייתכן שילדכם לא יבין בהתחלה שמדובר במערכת יחסים לא מכבדת, או יפרש לא נכון את הסימנים. לדוגמה, הוא עשוי לחשוב שקבלת הודעות טקסט בלתי פוסקות הן סימן לאהבה ולא תמרור אזהרה למערכת יחסים שעשויה להיות חונקת ואף מגבילה.

התנהגות לא מכבדת יכולה להתחיל בקטן, לגדול עם הזמן ולהפוך להתעללות, כמו קנאה שולית לגבי בילוי זמן עם אחרים שגדלה ותופחת. בני נוער עלולים אפילו לחשוב שקנאה כזו היא רומנטית, אולם היא עלולה לגרום להם להיות מבודדים מחבריהם וממשפחתם ככל שמערכת היחסים מתקדמת.

במערכת יחסים לא מכבדת, אחד הצדדים עלול:

  • לנסות להשתלט על האדם האחר – למשל, למנוע ממנו מלראות את המשפחה והחברים, או להחליט לאן הוא הולך ועם מי הוא נפגש
  • להאשים את האדם האחר ולהשפיל אותו – להגיד דברים כמו, “אם לא היית אומרת את זה, לא הייתי מתחיל לכעוס”, או “זה הכל באשמתך! אני לא מאמין שאני צריך לסבול אותך!”
  • להשתמש בסחיטה רגשית – להגיד דברים כמו, “אם לא תבוא אליי הביתה ישר אחרי בית הספר, אני אגיד לכולם איזה לוזר אתה”, או “אם תעזוב אותי, אני אתאבד”
  • להתעלל מילולית באדם האחר – לצעוק עליו או להשתמש בהשפלות כמו “אף אחד לא יאהב אותך לעולם”, או “אתה חסר ערך”
  • להתעלל גופנית באדם האחר – למשל, לנער אותו במהלך ויכוח, או להחזיק בחוזקה בפרק כף ידו כדי למנוע ממנו ללכת
  • לפגוע מינית באדם אחר- כולל כל מגע מיני לא רצוי וכפוי, כולל נשיקות, מגע וחדירה וגינלית, אורלית או אנאלית
  • לעקוב או להטריד את האדם האחר, פנים אל פנים או באמצעות טכנולוגיה – לדוגמה, לשלוח לו הודעות טקסט שתובעות ממנו שוב ושוב לדעת איפה היה, או לבלוש אחריו כשהוא יוצא עם חברים.

אם ילדכם סובל מהתעללות, זו לא אשמתו. אם ילדכם נמצא במערכת יחסים לא מכבדת, זו גם לא אשמתכם כהורים. זה לא קורה בגלל האופן שבו חינכתם את ילדכם. הדבר החשוב ביותר הוא לזכור שאתם כהורים יכולים לעזור לילדכם לצאת ממערכת יחסים כזו, וללמדו מה יעשה לו טוב במערכת היחסים הבאה שלו.

השפעותיהן של מערכות יחסים לא מכבדות

מערכת יחסים לא מכבדת עלולה להשפיע על בריאותו ועל רווחתו של ילדכם. השפעות נפוצות כוללות:

  • שינויים בהרגלי השינה והאכילה – למשל, ילדכם עשוי לסבול מסיוטים, להתקשות להירדם או לחוות אובדן תיאבון פתאומי
  • תחושות דיכאון או חרדה
  • ביטחון עצמי נמוך או תחושת ערך עצמי נמוכה – לדוגמה, ילדכם עשוי להגיד דברים כמו, “אני לא שווה כלום” או להיכנע למה שבן או בת הזוג רוצים כדי למנוע עימות
  • בידוד מהמשפחה והחברים – למשל, לא לרצות להצטרף לפעילויות חברתיות
  • בעיות של שימוש באלכוהול או בסמים אחרים.

מה לעשות אם ילדכם נמצא במערכת יחסים לא מכבדת

אם אתם יודעים שילדכם נמצא במערכת יחסים לא מכבדת או חושדים בכך, הוא יזדקק לתמיכתכם. דברו עם ילדכם, אך זכרו שזו עלולה להיות שיחה קשה.

עודדו את ילדכם להגיד מה הוא מרגיש בנוגע למערכת היחסים שלו, ושאלו שאלות כגון:

  • איך אתה מרגיש בנוגע לעצמך כשאתה עם החבר או החברה?
  • איך אתה מרגיש בנוגע להתנהגות הזו?
  • מה החברים שלך אומרים על החבר/ה שלך ועל איך שהוא/היא מתייחס/ת אליך?
  • האם משהו במערכת היחסים שלך גורמת לך להרגיש לא בנוח?

דברו איתו על האפשרויות שלו ומה יכול לקרות. לדוגמה:

  • מה היתרונות והחסרונות במערכת היחסים?
  • מה יקרה אם תישארו ביחד?
  • מה יקרה אם תיפרדו?

קראו את המאמר על פתרון בעיות כדי לקבל כמה שיטות לפתרון מצבים כאלה. ייתכן שילדכם לא ירצה לדבר איתכם על מערכת היחסים שלו. במקרה כזה, כדאי לבקש ממבוגר אחר שאתם סומכים עליו לדבר עם ילדכם – דודה, סבים או חברי משפחה.

לקבל עזרה

אפשר לפנות לקבלת עזרה מקצועית מפסיכולוג, פסיכיאטר, יועץ או רופא משפחה. ילדכם יוכל לדבר גם עם יועץ בית הספר. אנשי המקצוע האלה יעזרו לכם למצוא שירותים רלוונטיים נוספים במקרה הצורך:

  • ער”ן – קו ייעוץ לבני נוער שפועל 24 שעות ביממה בטלפון 1201.
  • קו סיוע לנפגעי תקיפה מינית בטלפון 1202 (לנשים) או 1203 (לגברים).

במקרה הצורך, כדאי לשקול לפנות למשטרה ולהגיש תלונה.

אף פעם לא מאוחר מדי לקבל עזרה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network