שינויים חברתיים ורגשיים בגיל ההתבגרות

שינויים חברתיים ורגשיים בגיל ההתבגרות: למה לצפות

במהלך גיל ההתבגרות תבחינו בשינויים באופן שבו ילדכם מתקשר עם המשפחה, עם חברים ועם ילדים בגילו. כל ילד מתפתח בצורה שונה. התפתחותו של ילדכם מושפעת משילוב ייחודי של גנים, התפתחות המוח, הסביבה, החוויות שהוא עובר עם משפחה וחברים, הקהילה והתרבות שבה הוא חי. השינויים החברתיים והרגשיים מראים שילדכם מעצב לעצמו זהות עצמאית ולומד כיצד להיות מבוגר.

שינויים חברתיים

ייתכן שתשימו לב שילדכם:

• מחפש זהות משלו: אנשים צעירים מנסים כל הזמן להבין מי הם ומה מקומם בעולם. החיפוש יכול להיות מושפע ממגדר, מקבוצת החברים, מרקע תרבותי ומציפיות משפחתיות, וכולל בתוכו זהות מינית, דתית, ערכית, פוליטית ועוד.
• מבקש עצמאות רבה יותר: נטיה זו עשויה להיעשות בצורה ישירה או עקיפה, ועשויה להשפיע על ההחלטות שילדכם מקבל, ועל מערכות היחסים שלו עם משפחה וחברים
• מבקש אחריות רבה יותר, בבית ובבית הספר
• מחפש חוויות חדשות: אופייה של התפתחות המוח אצל בני נוער מובילה לכך שהם מחפשים חוויות חדשות וריגושים, ולכן עלולים להתנהג בצורה מסוכנת יותר. עם זאת, הם עדיין מפתחים את יכולת השליטה בדחפים
• חושב יותר על “נכון” ו”לא נכון”: ילדכם מתחיל לפתח מערכת עצמאית חזקה יותר של ערכים ומוסר. בני נוער מגלים שהם אחראים לפעולות שלהם, להחלטותיהם ולתוצאות מעשיהם. הם מטילים ספק בדברים רבים יותר. המילים והמעשים שלכם מעצבים את האופן שבו ילדכם תופס את מה שנכון ולא נכון
• מושפע יותר מחברים, בעיקר בכל הנוגע להתנהגות, לתחושת העצמי ולהערכה העצמית
• מתחיל לפתח ולחקור את הזהות המינית שלו: ילדכם עשוי להתנסות במערכות יחסים רומנטיות, אשר עשויות להתחלף מהר או להחזיק לאורך זמן. הן גם עשויות להשתנות במידת האינטימיות והמיניות שבהן”.
• מתקשר בדרכים שונות: האינטרנט, הטלפונים הסלולריים והרשתות החברתיות משפיעים מאוד על האופן שבו ילדכם מתקשר עם חבריו ולומד על העולם.

שינויים רגשיים

רבים חושבים שגיל הנעורים חייב להיות תקופה קשה, ושכל בני הנוער חווים מצבי רוח רעים ומתנהגים בדרכים מאתגרות. למעשה, רק חלק מבני הנוער עוברים סערה רגשית חריפה בגיל זה, מתחילים למרוד בהוריהם או נכנסים איתם לעימותים חמורים. שינויים חברתיים ורגשיים הם חלק חשוב במסעו של ילדכם לקראת הבגרות. תפקידכם בתהליך חשוב מאוד: לעזור לילדכם לפתח מיומנויות חברתיות ורגשיות של מבוגר.

ייתכן שתשימו לב שילדכם:

• מפגין רגשות חזקים ואינטנסיביים בזמנים שונים. מצבי הרוח שלו נראים בלתי צפויים, והעליות והירידות הרגשיות האלה עלולות להוביל ליצירת עימותים יותר מבעבר. מוחו של ילדכם עדיין לומד כיצד לשלוט ברגשות ולהביע אותם כמו מבוגר
• רגיש יותר לרגשות שלכם: צעירים משתפרים בקריאה ובעיבוד רגשותיהם של אחרים ככל שהם מתבגרים. אולם בזמן שהם מפתחים את המיומנויות הללו, הם עלולים לפעמים לטעות בקריאת הבעות פנים ושפת גוף
• מודע יותר לעצמו, ובעיקר למראהו החיצוני ולשינויים הגופניים שהוא עובר. ההערכה העצמית בגיל ההתבגרות מושפעת לעתים קרובות מהמראה הגופני – או מהאופן שבו בני נוער חושבים שהם נראים. קצבי ההתפתחות השונים גורמים לילדים להשוות את גופם עם זה של חברים או ילדים מבית הספר
• עובר שלב “חסין” של חשיבה ופעולה, וחושב ופועל כאילו שום דבר רע לא יקרה לו. מיומנויות קבלת ההחלטות שלו עדיין מתפתחות, והוא עדיין לומד את התוצאות למעשיו.

אל מול כל אלה, תפקידכם הוא לתת מרחב לשינויים שילדכם עובר, אך לצד זאת לכוון אותו בעדינות, מניסיונכם כאנשים בוגרים.

שינויים במערכות היחסים

מערכות היחסים של ילדכם עם משפחה וחברים יעברו שינויים ומהפכים דרמטיים. שמירה על מערכות יחסים חזקות עם המשפחה והחברים גם יחד היא חיונית להתפתחות חברתית ורגשית בריאה. הורים נוטים להשפיע על ההחלטות של ילדיהם לטווח ארוך, כגון בחירת קריירה, ערכים ומוסר. סביר להניח שהחברים ישפיעו על קבלת ההחלטות לטווח קצר, כמו מראה ותחומי עניין.

ייתכן שתשימו לב שילדכם:

• מעוניין לבלות פחות זמן עם המשפחה ויותר זמן עם חברים וילדים בטווח הגילאים שלו
• מתווכח איתכם יותר: זה טבעי שיהיו כמה עימותים בין הורים לבין ילדיהם בשנות ההתבגרות, כיוון שהילדים מבקשים עצמאות רבה יותר. למעשה, הוויכוחים הללו מראים שילדכם מתבגר ומתפתח. העימותים נוטים להגיע לשיא בתחילת גיל ההתבגרות. גם אם נראה לכם שאתם מתווכחים כל הזמן, דעו שסביר להניח שהוויכוחים לא ישפיעו על מערכת היחסים שלכם איתו לטווח הארוך
• מסתכל על דברים מנקודת מבט שונה משלכם: הוא לא מתכוון להרגיז אתכם, אלא פשוט מתחיל לחשוב בצורה מופשטת יותר, ובוחן נקודות מבט שונות. יש בני נוער שמתקשים להבין את ההשפעה של התנהגותם והערותיהם על אנשים אחרים. מיומנויות אלה מתפתחות עם הזמן.

לתמוך בהתפתחות החברתית והרגשית

הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם לתמוך בהתפתחות החברתית והרגשית של ילדכם.

• שמשו דוגמה והראו לו כיצד אתם יוצרים ומתחזקים מערכות יחסים חיוביות – עם החברים, בני הזוג והעמיתים בעבודה. ילדכם לומד מהתבוננות במערכות יחסים שכוללות כבוד הדדי, אמפתיה ודרכים חיוביות לפתרון עימותים.
• הכירו את החברים של ילדכם והציעו לו להזמינם אליכם הביתה. כך תוכלו לדעת מה מתרחש בחייו החברתיים, ולהראות לו שאתם יודעים עד כמה החברים חשובים לו ולתחושת העצמי שלו. אם אתם מודאגים בגלל החברים שהוא בוחר, תוכלו לתת לו הכוונה עדינה ועקבית, אך תוך הבנה כי חופש הבחירה בתחום זה הוא שלו.
• הקשיבו למה שילדכם מספר על רגשותיו. אם הוא רוצה לדבר, תנו לו תשומת לב מלאה. אם אתם באמצע משהו אחר, קבעו פגישה מסודרת שבה תוכלו להקשיב לדבריו. כבדו את רגשותיו ונסו להבין את נקודת המבט שלו, גם אם היא שונה משלכם. אמרו, לדוגמה, “נשמע שאתה מרגיש שנשארת בחוץ כי אתה לא הולך למסיבה ביום חמישי בערב”. אתם יכולים גם להציע את דעתכם לגבי האופן בו ניתן להתמודד עם המצב.
• דברו על רגשותיכם בצורה פתוחה ומפורשת. הראו לילדכם כיצד אתם מרגישים כשהוא מתנהג בדרכים שונות. אמרו, לדוגמה, “ממש שמחתי כשהזמנת אותי להופעה בבית הספר”. כך תעזרו לו ללמוד כיצד לקרוא רגשות של אחרים ולהגיב להם, ותראו לו כיצד אתם מתייחסים לאחרים בצורה חיובית ובונה.
• שמשו לילדכם דוגמה אישית והראו לו דרכים חיוביות לביטוי ולהתמודדות עם רגשות ומצבי רוח קשים. לפעמים גם אתם מרגישים עצבניים ועייפים, ולא מתחשק לכם לדבר עם ילדכם. במקום לא להגיב לו, אפשר לומר, “אני עייפה ועצבנית. אני מרגישה שאני לא יכולה לדבר עכשיו בלי להתרגז עוד יותר. נוכל לדבר אחרי ארוחת הערב?”
• דברו עם ילדכם על מערכות יחסים, מין ומיניות. חפשו “הזדמנויות ללמידה” – הרגעים היומיומיים שבהם אפשר להעלות נושאים כאלה יותר בקלות. בדרך כלל עדיף לחפש רגעים כאלה מאשר לנהל “שיחה רצינית”. בדקו מה ילדכם כבר יודע. תקנו את המידע השגוי וספקו עובדות אמיתיות. השתמשו בשיחה כהזדמנות לדון בהתנהגות ובערכים מיניים נאותים, ותמיד הראו לו שאתם זמינים לשיחה ומוכנים לענות על כל שאלה וחשש.
• התמקדו בדברים שאינם גופניים. בני נוער נוטים להיות מודעים לעצמם וחרדים בנוגע לגופם ולמראה שלהם. חזקו את ההיבטים החיוביים של ההתפתחות החברתית והרגשית של ילדכם. לדוגמה, אפשר לשבח אותו על כך שעשה מעשה חברי, או שיש לו מגוון רחב של תחומי עניין, או שהשתדל מאוד בשיעור וכדומה.

קל להתעסק בעיקר בצרכים של ילדיכם. תמיד יש איזה עניין שבשגרה – לקחת את הילדים לחוג ספורט או לפעילות חברתית שחשובים להתפתחותם. אבל למרות זאת, חשוב לשמור על עצמכם ולפנות זמן לדברים שאתם נהנים מהם, כדי שתמשיכו להרגיש רגשות חיוביים גם כהורים לילד מתבגר.

שמרו על קשר עם ילדכם המתבגר, כדי לתמוך בהתפתחות החברתית והרגשית שלו.

בריאות נפשית ורווחה

מחקרים מראים כי בני נוער נמצאים בסיכון מוגבר לפיתוח קשיים רגשיים או נפשיים, התנהגות אנטי-סוציאלית והתנהגות מסוכנת כמו שימוש בסמים. ייתכן שהסיכון עולה בגלל השינויים הביולוגיים שהמוח עובר, התגובות הרגשיות החזקות בגיל ההתבגרות, שינויים במוטיבציה, או קשיים באיזון בין הרגשות לבין ההתנהגות. הפעילויות וההתנהגויות הללו יכולות להשפיע על בריאותו של ילדכם בגיל מבוגר יותר ולטווח ארוך.

אם אתם מרגישים שהתנהגותו של ילדכם מורכבת יותר מאשר סתם “מצבי רוח של מתבגרים”, דברו איתו על החששות שלכם. כמו כן, אפשר לדבר עם איש מקצוע. אתם מכירים את ילדכם טוב יותר מכל אחד אחר. אם אתם מודאגים בנוגע למיומנויות החברתיות שלו, הרגשות או הרווחה הכללית שלו, דברו עם רופא הילדים, היועץ בבית הספר, או איש מקצוע אחר. אם אתם מתקשים להתמודד בעצמכם, פנו גם אתם לאיש מקצוע כמו רופא הילדים, רופא המשפחה או פסיכולוג.

ילדים עם צרכים מיוחדים

טבעי שהורים לילדים עם צרכים מיוחדים חוששים שילדיהם לא ימצאו חברים בקלות או יתקבלו בקבוצת הגיל שלהם. כדאי לזכור שקצב ההתפתחות החברתית והרגשית משתנה מאוד מאחד לאחד, גם אצל ילדים שמתפתחים באופן תקין וגם אצל ילדים עם מוגבלות.

ילדים שמפספסים ימי לימודים רבים בגלל מחלה, או שיש להם נכות גופנית נראית לעין, עלולים להתקשות למצוא ולתחזק חברויות. אין זה אומר שהם לא ימצאו חברים. ילדכם יוכל למצוא חברים בדרכים אחרות, למשל להצטרף לתנועת נוער או לרשתות חברתיות. תנו לו המון אהבה וחיזוקים בבית. כדי להגביר את הביטחון העצמי וההערכה העצמית, התמקדו בחוזקות של ילדכם ובתחומי העניין שלו.

ילדים עם מוגבלות גופנית נוטים לפתח מודעות עצמית רבה יותר בשנות ההתבגרות. מומלץ לדבר עם איש מקצוע כדי לדעת איך אפשר לעזור.

בני נוער עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) עלולים להיתקל בקשיים לווסת ולהביע רגשות, או בקשיים עם חברים וניהול מערכות יחסים חברתיות. ל-ADHD יכולה להיות השפעה גם על היחסים בין ההורה לילד, וגם על היחסים עם החברים. קראו עוד על מתן תמיכה לילדכם במאמר כיצד להתמודד עם ADHD.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network