היגיינה לבני נוער

לעזור לבני נוער לבנות הרגלי היגיינה אישית

כשילדכם היה צעיר, לימדתם אותו את הבסיס להיגיינה טובה – לרחוץ ידיים, לכסות את הפה בזמן התעטשות ולהתקלח מדי יום. בהתחלה הייתם צריכים לעזור לו לצחצח שיניים ולעשות דברים נוספים.

בגיל ההתבגרות אתם ממשיכים לבנות את הרגלי ההיגיינה האישית על אותו בסיס. כעת, כשגופו של ילדכם משתנה, גם ההיגיינה האישית שלו צריכה להשתנות, ובדיוק כמו פעם, תצטרכו לעזור לו להתחיל.

הרגלי היגיינה טובים בילדות הם בסיס נהדר להיגיינה טובה בשנות ההתבגרות. תקשורת טובה ופתוחה ביניכם לבין ילדכם תעזור לכם לדבר איתו על נושאי היגיינה אישית כשיגיע הזמן.

מדוע חשוב לשמור על היגיינה אישית

שמירה על ניקיון היא חלק חשוב משמירה על הבריאות. לדוגמה, הפעולה הפשוטה של רחיצת הידיים לפני האוכל ואחרי השירותים הוכחה ככלי יעיל במלחמה נגד חיידקים ובמניעת מחלות.

שמירה על ניקיון ועל הופעה נקייה היא גם חלק חשוב בביטחון העצמי אצל בני נוער. אם גופו ופיו של ילדכם מריחים טוב, בגדיו נקיים והוא מבין ומשתמש בהרגלי היגיינה אישית בסיסיים, הוא יתקבל בצורה טובה יותר בחברת אנשים אחרים.

כיצד לעזור לילדכם לפתח הרגלי ההיגיינה האישית

חלק מתפקידכם הוא לוודא שילדכם יודע שגופו וצורכי ההיגיינה שלו עומדים להשתנות, ולעזור לו להתכונן לשינויים. עדיף להתחיל לדבר על זה מוקדם ככל האפשר – לפני שילדכם נכנס להתבגרות המינית.

שמשו לילדכם דוגמה אישית והדגימו בפניו את הרגלי ההיגיינה שלכם. אם הוא יראה אתכם מתקלחים, מצחצחים שיניים ורוחצים ידיים בקביעות, הוא ילמד ויפנים שהרגלים אלה חשובים לחיים.

הסבירו לילדכם שהשמירה על גוף נקי – ובעיקר הידיים – עוזרת לו לשמור על בריאותו. כדי להדגים לו מה חיידקים עלולים לעשות, תוכלו להזכיר לו את מקרה השפעת או קלקול הקיבה האחרון שחווה.

ריח גוף

כשהילדים נכנסים לגיל ההתבגרות המינית, בלוטות הזיעה בבתי השחי ובמפשעות מתחילות להתפתח. חיידקים שחיים על העור ניזונים מהזיעה שנוצרת מהבלוטות, ולכן למתבגרים – וגם למבוגרים! – יש לפעמים “ריח של זיעה”. החיידקים ניזונים מזיעה גם בחלקים אחרים של הגוף, מה שעלול להוביל לריח גוף לא נעים.

כדי לצמצם את הצטברות החיידקים ולהימנע מריח גוף לא נעים, מומלץ להתקלח ולהחליף בגדים בתדירות גבוהה, ובעיקר אחרי פעילות גופנית. חשוב במיוחד להחליף בגדים תחתונים ובגדים אחרים שצמודים לעור. על הבגדים מצטברים חומרים שהחיידקים אוהבים לאכול, למשל תאי עור מתים, זיעה ונוזלי גוף, שגורמים להם להסריח.

תחילת ההתבגרות המינית היא זמן מצוין להציג לילדכם את הדאודורנט. עודדו אותו להשתמש בדאודורנט ואפשרו לו לבחור אותו בעצמו.

בני נוער באמת זקוקים לזמן נוסף באמבטיה! כשהם לומדים להתגלח או להתמודד עם הווסת, פעילויות ההיגיינה שלהם מתארכות מעט. היו סבלניים ותנו לילדכם פרטיות.

כפות רגליים מסריחות

כפות רגליים ונעליים מסריחות עשויות להוות בעיה לילדכם, בין אם הוא חובב פעילות גופנית ובין אם לא. אפשר להימנע מכך באמצעות מתן תשומת לב מיוחדת לרגליים בזמן המקלחת, וייבוש מוחלט של כפות הרגליים לפני שנועלים נעליים. כדאי לעודד אותו להחליף זוגות נעליים מדי פעם וללבוש גרבי כותנה במקום גרביים מסיבים סינתטיים.

היגיינת הפה

היגיינת שיניים ופה טובה חשובה כעת בדיוק כפי שהייתה כשילדכם היה קטן, ותצטרכו להמשיך ולקבוע לו תורים קבועים אצל רופא השיניים. לצחצח שיניים פעמיים ביום, להשתמש בחוט דנטלי וללכת לרופא השיניים באופן קבוע – כל אלה הן פעולות חיוניות שיעזרו לילדכם להימנע מריח פה לא נעים, בעיות חניכיים ועששת.

בגיל ההתבגרות, השינויים ההורמונאליים שילדכם עובר מציבים אותו בסיכון מוגבר לעששת. כמו כן, ישנה חשיבות גדולה בטיפולי יישור שיניים לבריאות הפה של ילדכם. למידע נוסף קראו על טיפולי שיניים למתבגרים צעירים ועל טיפולי שיניים לבני נוער.

היגיינה אישית לבנות

אף שכל בני הנוער מתמודדים עם ענייני היגיינה דומים, בנות צריכות לשים לב במיוחד לתקופת הווסת. כדאי לדבר עם בתכם על תדירות החלפת התחבושת או הטמפון, וכיצד לזרוק אותה באופן היגייני.

היגיינה אישית לבנים

בנים זקוקים לעצה בנושאי גילוח (כיצד ומתי), טיפול במפשעה ונוזלי גוף. לדוגמה, כדאי לדבר עם בנכם על חלומות רטובים וכיצד לנקות את המיטה אחריהם.

היגיינה אישית למתבגרים עם צרכים מיוחדים

אנשים צעירים עם צרכים מיוחדים זקוקים בדרך כלל לתמיכה רבה יותר בכל הקשור להיגיינה אישית. כשאתם חושבים כיצד לדבר על היגיינה עם ילדכם בעל הצרכים המיוחדים, חשבו על יכולת הלמידה ועל סגנון הלמידה שלו. האם יעדיף ללמוד באמצעות הקשבה, התבוננות או עשייה?

כדאי לשקול לפרק את המשימות שקשורות להיגיינה – כמו מקלחת, גילוח, שימוש בדאודורנט וצחצוח שיניים – לפעולות קטנות יותר, שיקלו עליו ללמוד.

אם ילדכם רגיל לעשות את אותם דברים מדי יום, ההיגיינה יכולה להיכנס כחלק נורמלי וצפוי בשגרה. מומלץ לכתוב לוח זמנים יומי כדי לעזור לו לזכור מה לעשות.

אם אתם מתקשים לדבר עם ילדכם על התבגרות מינית או וסת, קבעו פגישה עם רופא המשפחה/הילדים או עם היועצת בבית הספר. התחילו מוקדם – לפני תחילת ההתבגרות המינית.

המשיכו לחזק את המסרים הנוגעים להיגיינה אישית, רוב הילדים יקלטו אותם בשלב זה או אחר. שבחו את ילדכם ועודדו אותו בכל הזדמנות על כך שהוא שומר על היגיינה נאותה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network