מה לעשות כשילדכם המתבגר מתנהג בבריונות כלפי אחרים

כיצד מתבטאת בריונות בגיל ההתבגרות?

בריונות היא מה שקורה אם ילדכם מעליב, מפחיד, מאיים או פוגע במישהו או בחפציו של מישהו, בשמו הטוב או במצב החברתי שלו, בכוונה תחילה וללא הרף. לעתים קרובות קשה לזהות בריונות בגיל ההתבגרות, כיוון שלרוב היא פחות גופנית מאשר בריונות בקרב ילדים צעירים יותר.

ישנם כמה סוגים של בריונות, ובהם:

• אלימות מילולית – למשל, להעליב, לאיים, ללעוג או ללגלג
• בריונות מאחורי הגב – לדוגמה, “לעבוד” על מישהו בצורה מרושעת, להפיץ שמועות או לעודד חברים לבודד מישהו אחר
• בריונות ברשת – להשתמש בטכנולוגיה כגון טלפונים ניידים או אינטרנט כדי לפגוע
• אלימות גופנית – לדוגמה, לדחוף, להתקיל או להכות.

חומרת הבריונות משתנה מאוד, וכך גם השפעתה. מה שיכול להיות תוספת מבאסת ליום רע בבית הספר לילד אחד, עלול להיות הרסני לילד אחר. אף שרובם המכריע של מעשי הבריונות הוא מתון למדי (לדוגמה, הצקות לא נעימות ולא תקיפה או בידוד חברתי), כל מעשי הבריונות מכאיבים ופוגעים לקורבן. בריונות עלולה להיות מזיקה ואפילו הרסנית.

שיעורי הבריונות נוטים לרדת בגיל ההתבגרות, אך ישנה עלייה חדה בזמן המעבר לחטיבת הביניים.

סימנים לכך שילדכם מתנהג בבריונות

אם אתם חושדים שילדכם מתנהג בבריונות, חפשו את הסימנים הבאים. ילדכם עשוי:

• לדבר על ילדים אחרים בבית הספר באופן אגרסיבי או שלילי
• להחזיק כסף, צעצועים או דברים אחרים שאינם שייכים לו
• לשמור על חשאיות בנוגע לאמצעי התקשורת שלו, כולל מחשבים
• להחריג ילדים אחרים באופן עקבי מקבוצת החברים שלו.

אף אחד מהסימנים האלה אינו מצביע בוודאות על כך שילדכם נוהג בבריונות, אך כדאי לדבר איתו ולראות אם היו בעיות כלשהן במערכות היחסים עם ילדים אחרים בבית הספר. אפשר לקרוא עוד על בריונות בגיל ההתבגרות ועל בריונות ברשת.

מה לעשות: צעדים ראשונים

הצעד הראשון הוא להכיר בכך שילדכם מתנהג בבריונות כלפי אחרים. כדי לעשות זאת, תצטרכו לדבר איתו. עליו לדעת שאתם יודעים על מעשיו. הבהירו לו שההתנהגות הבריונית לעולם אינה מוצדקת, ללא קשר לנסיבות.

לא כל ההתנהגויות הבריוניות הן מכוונות. יש צעירים שמתנהגים בבריונות בלי להבין את גודל הנזק שהם גורמים. באופן כללי, סוג כזה של בריונות ייפסק אם תראו לילדכם שמה שהוא עושה הוא אסור או פוגע.

אמרו לו שאתם רוצים לעבוד איתו יחד כדי להפסיק את מעשי הבריונות. דברו איתו על הסיבות לכך שהוא מתנהג בבריונות, ודונו באפשרויות ובאסטרטגיות לשינוי המצב ביחד. ילדכם צריך לדעת שאתם מתייחסים לעניין ברצינות ומעודדים אותו לשנות את התנהגותו.

התפקיד שלכם

אתם מהווים דוגמה אישית לילדכם. השתמשו באינטראקציות יומיומיות עם אנשים אחרים כדי ללמד אותו לכבד אחרים, להיות אמפתי ואחראי. לדוגמה, הדגימו לו את ההתנהגות שאתם מעוניינים בה והראו לו כיצד להתנהג בכבוד ובדאגה כלפי אחרים – במשפחה, עם חברים, בקניות וכדומה.

ילדכם יכול ללמוד מכם כיצד להביע כעס או רגשות שליליים בדרכים בריאות ובונות. למשל, אם אתם כועסים, תוכלו להגיד משהו כמו, “אני ממש כועסת עכשיו. נוכל לדבר על זה מאוחר יותר, כשאירגע?”

אם נקלעתם לעימות עם ילדכם או עם מישהו אחר, זו הזדמנות טובה להראות לו כיצד אתם פותרים עימותים באופן קונסטרוקטיבי. לדוגמה, חשבו על האופן שבו אתם מגיבים כשהוא מפר את הכללים או מרגיז אתכם. השתמשו בהזדמנויות הללו כדי לדבר על מה שקרה ובקשו ממנו לחשוב על דרכים לפתרון המצב. כך תראו לו שאתם יכולים לדבר על רגשות במקום לפעול לפיהם.

האופן שבו אתם מתייחסים לילדיכם בבית יכול להשפיע על התנהגות בריונית. ילד שמפחד מהמבוגרים בחייו נוטה יותר להתנהג בבריונות כלפי אחרים כדי לקבל תחושת שליטה וכוח. מצד שני, ילד שהוריו הציבו בפניו מעט מדי גבולות עלול גם הוא להתנהג בבריונות. חשוב לשמור על איזון בין הורות נוקשה מדי להורות רגועה מדי.

גם האופן שבו ילדיכם מתייחסים זה לזה חשוב מאוד. בריונות בקרב אחים נפוצה למדי, ויש קשר ברור בינה לבין בריונות בבית הספר.

מערכות יחסים חיוביות בתוך המשפחה תורמות מאוד לחוסן הנפשי של ילדכם ולתחושת החיבור שלו לאנשים אחרים. הן מאפשרות לילדים להרגיש אהובים ומוגנים ולפתח הערכה עצמית. צעירים שנהנים ממערכות יחסים חיוביות עם הוריהם נוטים פחות להתמודד עם התנהגות בריונית. אפשר לקרוא עוד על בניית מערכות יחסים חיוביות ושמירה על קשר עם ילדכם.

מה לעשות אם מעשי הבריונות נמשכים

• שתפו את צוות בית הספר. כל בתי הספר נדרשים להכין אסטרטגיות להתמודדות עם בריונות. סביר להניח ששיתוף הפעולה עם בית הספר הוא האסטרטגיה האפקטיבית ביותר.
• דברו על החברים של ילדכם ועל השפעתם – הן עם הילד והן עם הצוות. לעתים, בריונות היא תוצאה של השפעה מצד אחרים.
• נסו לחשוב מה עוד מתרחש בחייו של ילדכם. האם קרה משהו לאחרונה שגורם לו חרדה או פחד? הפגנת בריונות כלפי אחרים עשויה להיות דרך לשלוט ברגשות הללו.
• חשבו אם הוא חשוף לעתים קרובות לוויכוחים, לעימותים או לבעיות במערכות יחסים בבית. חלק מהצעירים מפתחים דרכי תגובה והתמודדות בלתי הולמות עם לחץ, כשהם חשופים להתנהגות בריונית בבית. ייתכן שילדכם מחקה התנהגות שלילית של מבוגרים בסביבתו.
• דברו על מצבים שהתרחשו בחיים או בטלוויזיה, כדי לבחון נושאים שונים מנקודת מבטם של אנשים אחרים. כך תעזרו לילדכם לפתח אמפתיה.
• חשבו על האופן שבו אתם מטפלים במשמעת, וכיצד אתם פותרים בעיות במשפחה. יש צעירים שלומדים כי ניתן לטפל באירועים שליליים בדרכים פיזיות, במקום לדבר ולעבוד על פתרונות לבעיה. בפעם הבאה שילדכם יפגע בכם או יפר את הכללים, חשבו איתו ביחד על פתרון הבעיה. כך ילמד שיש לו שליטה על מצבים מסוימים, ושאתם מעריכים את דעותיו.
• נסו לחשוב על התוכן שילדכם נחשף אליו. האם הוא חשוף לאלימות או לדימויים בלתי הולמים בטלוויזיה, במשחקי וידיאו או באינטרנט? צעירים שנחשפים לאלימות רבה מדי באמצעי התקשורת עלולים ללמוד שכך צריך להתנהג ולפתור בעיות.
• חשבו על מיומנויות התקשורת של ילדכם. האם ילדכם משתמש בהתנהגות בריונית כדי להביע כעס או עצב? כדאי לדבר על כך איתו ועם יועץ בבית הספר. אפשרו לו ללמוד כיצד לפתור בעיות באמצעות תקשורת בריאה ופתוחה.
• חשבו על המיומנויות החברתיות והרגשיות של ילדכם. האם הוא מתנהג בבריונות כלפי אחרים כיוון שאינו יודע כיצד ליצור קשר כראוי או כיצד למצוא חברים? כדאי לדבר על כך איתו ועם יועץ בבית הספר. קראו עוד במאמר על שינויים חברתיים ורגשיים בגיל ההתבגרות.

לפתח צעירים חיוביים ובעלי חוסן נפשי

הדגימו התנהגות מכבדת ודואגת, כדי לעזור לילדכם לבנות את המיומנויות הדרושות לפיתוח מערכות יחסים חיוביות ולהרגיש טוב כלפי עצמו. מיומנויות אלה כוללות:

• מודעות ויכולת להתמודד עם רגשות
• אמפתיה כלפי אחרים
• היכולת להתמודד עם לחץ חברתי
• כבוד כלפי אחרים
• קבלת ההבדלים בין אנשים
• היכולת להתמודד עם עימות
• פתרון בעיות
• קבלת החלטות טובה
• כיצד לקבל את מה שהוא רוצה ללא בריונות.

חלק מהילדים יזדקקו לעזרה נוספת כדי לפתח את המיומנויות הללו. אם יש צורך, דברו עם היועץ בבית הספר של ילדכם, הפסיכולוג או רופא הילדים.

תמיכה ומשאבים

יש תוכניות, משאבים ואמצעי תמיכה רבים שיכולים לתמוך בכם ולהדריך את המשפחה. למשל:

• בית הספר – אפשר לדבר עם המורים, המנהל, הפסיכולוג החינוכי, יועץ בית הספר או רכזת השכבה
• תוכניות למניעת אלימות בבית הספר
• מומחים כגון רופא המשפחה, פסיכולוג או יועץ
• הורים אחרים שילדיהם היו מעורבים במעשי בריונות.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network