דיכאון אצל בני נוער

הידעתם?

• דיכאון הוא אחת הבעיות הנפשיות הנפוצות ביותר בקרב בני נוער בישראל.
• עד אמצע גיל ההתבגרות, שיעורי הדיכאון בקרב בנות גבוהים פי שניים מאשר בקרב בנים.

מהו דיכאון אצל בני נוער?

רוב בני הנוער עוברים תקופות של עליות וירידות בחיים. תחושות העצב שלהם עשויות להימשך כמה ימים. כשהם עצובים מאוד, לפעמים הם מתקשים לישון, לאכול, להתרכז או לגייס מוטיבציה. עם זאת, דיכאון הוא יותר מאשר עצבות או מצב רוח – זוהי הפרעה נפשית חמורה.

אצל בני נוער- קשה לעיתים להבחין בין עצבות נורמלית ושינויי מצב רוח, האופייניים לגילם, לבין דיכאון. כדי לבחון מה מצבו של ילדכם תוכלו לבדוק:

• כמה זמן נמשכים הרגשות וההתנהגות המסוימים – אם חל שינוי ממצבו הרגיל של ילדכם והוא מפגין רגשות כגון עצבות, או מתנהג כאילו הוא עייף במיוחד למשך יותר משבועיים, ייתכן שמדובר בדיכאון
• מה עוצמת הרגשות והאם הם קיימים כל הזמן או שהם באים והולכים
• מה מידת ההשפעה שיש לרגשות ולהתנהגות על הלימודים או ההתנהלות החברתית  בבית הספר, מערכות היחסים, הבריאות הגופנית, מידת ההנאה או הפעילויות היומיומיות של ילדכם.

דיכאון אצל בני נוער שאינו מטופל עלול להוביל להשלכות ארוכות טווח. אם אתם מודאגים מילדכם, חשוב מאוד לחפש ולזהות את תסמיני הדיכאון, ולפנות לקבלת עזרה מקצועית מוקדם ככל האפשר כדי למנוע פגיעה בהתפתחותו הנפשית והגופנית של ילדכם.

לשמחתנו, ניתן לטפל בדיכאון ואנשים צעירים מצליחים ללמוד היטב את המיומנויות שעוזרות להם להתמודד עם בעיות. מיומנויות אלה יכולות לצמצם את תסמיני הדיכאון ולהפחית את הסיכוי לחזרתו.

תסמינים שכיחים של דיכאון אצל בני נוער

קשה לפעמים לזהות דיכאון אצל בני נוער, אך ישנם כמה תסמינים נפוצים: רגשיים, התנהגותיים, גופניים וחשיבתיים.

תסמינים רגשיים והתנהגותיים

ילדכם עשוי:

• להיות עצוב, לבכות יותר מהרגיל, להיות מצוברח או עצבני – לפעמים יגיד שהוא מרגיש “ריק” או “אדיש”
• לא להתעניין בפעילויות שנהנה מהן בעבר
• לחוות פרצי כעס שאינם אופייניים לו
• להרגיש חסר ערך, או לחוש אשמה בגלל דברים שונים – להגיד, למשל, “זה הכל באשמתי”, או “אני כישלון מוחלט”
• להפסיק לפגוש חברים או לצאת לפעילויות חברתיות – לדוגמה, לא לרצות ללכת למסיבה של חבר, או להגיד שהוא מרגיש בודד
• לחשוב מחשבות שליליות שאינן עוזבות, ובהן מחשבות על מוות או על פגיעה עצמית או התאבדות – להגיד, למשל, “לא שווה לחיות” או “אני לא יכול לעשות את זה יותר”.

תסמינים גופניים

ילדכם עשוי:

• להיות עייף ולרצות להישאר במיטתו שעות רבות במהלך היום, להיות חסר מוטיבציה ולסבול מרמת אנרגיה נמוכה
• לחוות שינויים משמעותיים בתיאבון שיכולים להתבטא בחוסר תיאבון או בתיאבון מוגבר עם שינויים במשקל הגוף.
• לסבול מבעיות גופניות מעורפלות ובלתי מוסברות – למשל, כאבי בטן וכאבי ראש
• להתקשות לישון – לסבול מנדודי שינה, לישון יותר מדי או להישאר במיטה רוב היום.

תסמינים בחשיבה

ילדכם עשוי:

• להתקשות להתרכז
• להתקשות לקבל החלטות
• להיראות מפוזר ולהתקשות לזכור מידע.

ילדכם עשוי לחוות תסמין אחד או יותר של דיכאון. התסמינים עשויים להתמשך לאורך זמן, או לצוץ ולהיעלם לתקופה של כמה שבועות ואפילו חודשים.

בעיות בבית הספר או שינויים התנהגותיים עשויים להיות ביטוי של בעיה נפשית. לכן חשוב לפנות לקבלת עזרה ממומחה אם אתם מודאגים מהתנהגותו ומרגשותיו של ילדכם.

אם הוא אומר לכם שיש לו מחשבות חוזרות על פגיעה בעצמו או שהוא רוצה למות, פנו מיד לקבלת עזרה מקצועית דחופה. התקשרו לער”ן בטלפון 1201 או פנו לרופא המשפחה, לשירותי בריאות הנפש או לבית החולים הקרוב. אנשים שסובלים מדיכאון נמצאים בסיכון מוגבר להתאבדות.

לקבל עזרה

גורמים רבים שמשפיעים על דיכאון יהיו מחוץ לשליטתכם, אך תוכלו לעשות דברים רבים כדי לשפר את הבריאות הנפשית של ילדכם ולצמצם את הסיכון.

הראו לילדכם שאכפת לכם ושאתם רוצים לעזור. דברו איתו ופנו יחד למומחה לבריאות הנפש, כדי להעביר לו את המסר שהוא לא לבד. ייתכן שתרגישו אי נוחות לדבר עם ילדכם על בעיות נפשיות, אך דיכאון פעמים רבות נוטה להימשך חודשים רבים ולהוביל למצוקה ופגיעה בתפקוד, ולכן הדבר הטוב ביותר הוא לפנות לקבלת עזרה מוקדם ככל האפשר.

כמו כן, רוב המתבגרים אינם פונים לעזרה בעצמם, ולכן סביר להניח שילדכם יזדקק לתמיכתכם כדי לקבל עזרה מקצועית. אם ניסיתם לדבר איתו על החששות שלכם, אך הוא סירב לקבלת עזרה או אמר שהכל בסדר, יכול להיות שתצטרכו לפנות לעזרה בעצמכם.

כדי להתמודד עם דיכאון אצל בני נוער, פנו לאנשים הבאים לקבלת עזרה:

• רופא הילדים – זכרו שלפעמים למתבגרים נוח יותר לדבר עם רופא שאינו מטפל בהוריהם, רופא צעיר יותר או רופא מאותו מגדר
• היועץ בבית הספר
• פסיכולוגים ויועצים
• המרכז לבריאות הילד
• שירותי בריאות נפשית בקהילה

אם אינכם יודעים לאן לפנות, הרופא שלכם יוכל לכוון אתכם לשירותים המתאימים ביותר למשפחתכם.

מה אפשר לעשות בבית

אם ילדכם סובל מדיכאון, תוכלו לעשות כמה דברים חשובים לשיפור חיי המשפחה היומיומיים.

בריאות גופנית ורווחה

הנה כמה רעיונות:

• עודדו את ילדכם לבחור משקאות ומזון בריאים. ודאו שיש לכם מגוון רחב של מזונות בריאים במזווה ובמקרר, והציעו אפשרויות טעימות ומזינות בזמן הארוחה.
• עודדו את ילדכם להשתתף בפעילות גופנית. שמירה על כושר עוזרת לשפר את בריאות הנפש. אפשר להתחיל במשהו פשוט כמו הליכה יומית של 10 דקות.
• עודדו את ילדכם לישון מספיק. אם ילדכם מתקשה לישון, אל תאפשרו לו ‘לתפוס’ שנת צהריים במהלך היום – ולא משנה עד כמה הוא עייף. עזרו לו לפנות זמן לפעילויות מרגיעות לפני השינה, ועודדו אותו להימנע מזמן מסך שעה לפני שהוא הולך לישון.

·         בררו וודאו שילדכם אינו משתמש באלכוהול ובסמים. השימוש באלכוהול ובסמים לצורך הפגת העצבות או הכאב עלול להחמיר את הבעיות. במידה וגיליתם שילדכם משתמש בסמים באופן קבוע, עודדו אותו להפחית ולהפסיק את השימוש, אך נסו לא להיות שיפוטיים שכן זה עלול להוביל להגברת המצוקה וליותר שימוש. כאשר השימוש הינו יומיומי וקבוע, לעיתים קרובות ילדכם יתקשה להפסיק את השימוש באופן מיידי, גם אם הוא מעוניין בכך, ולכן חשוב לפנות לגורמים מקצועיים שילוו וידריכו לאורך תהליך הגמילה.

מערכות יחסים ורגשות

נסו את הדברים הבאים:

• הפגינו אהבה באופן שמתאים לגילו ולבשלותו של ילדכם. פשוט אמרו לו שאתם אוהבים אותו ותומכים בו, ושאתם שם בשבילו גם בזמנים קשים.
• אם ילדכם מתקשה לדבר על רגשותיו, הציעו לו לכתוב יומן או בלוג. לפעמים קל יותר לכתוב מאשר להגיד דברים בקול רם. עליו לדעת שכל עוד אין חשש לאובדנות או להתנהגות מסוכנת אחרת, אתם תשמרו על זכותו לפרטיות.
• הציעו לו לדבר עם אנשים אחרים, כמו דודים או דודות, חברי משפחה קרובים, מאמן ספורט שאתם סומכים עליו, רב או רופא .
• עודדו אותו להגיד לכם אם הוא חושב שהמצב נהיה גרוע יותר.

חיי היומיום

הנה כמה טיפים שיכולים לעזור:

• לאכול יחד ארוחות ערב כמשפחה.
• לנסות לצמצם עימותים משפחתיים ככל האפשר.
• לפנות זמן בשגרה המשפחתית לדברים שילדכם אוהב ונהנה מהם – לקרוא, להאזין למוזיקה וכדומה.
• לבלות עם אנשים שילדכם אוהב וסומך עליהם.
• לקבל את העובדה שיש ימים טובים וימים פחות טובים.

אם ילדכם מאובחן עם דיכאון, לעתים קרובות תרגישו גם אתם מתח ולחץ. זכרו לטפל בעצמכם. אם תמלאו היטב את הצרכים שלכם, תוכלו למלא טוב יותר את צורכי ילדכם.

להחלים מדיכאון

התגברות על דיכאון לוקחת זמן, בעיקר אם ילדכם סובל ממנו מזה זמן רב. המשיכו לתת לו תמיכה רבה ככל האפשר, גם בזמנים הקשים. תהליך ההחלמה יכלול בדרך כלל כמה עליות וירידות. צעירים רבים שחווים אפיזודה של דיכאון נוטים לחוות עוד אפיזודה, או להיתקל שוב בחלק מהתסמינים בעתיד.

תפקידכם הוא לעזור לו להימנע מדברים שעלולים לעורר אפיזודת דיכאון נוספת. כמו כן, חשוב לשים לב לסימני אזהרה שראיתם בעבר, ועלולים להצביע על הידרדרות. איש אינו אשם בנסיגה לתקופת דיכאון. עודדו את ילדכם להמשיך בקבלת תמיכה מקצועית, שתעזור לו למצוא דרכים חדשות להתמודד עם המחלה.

גורמי סיכון לדיכאון אצל בני נוער

גורמי סיכון הם דברים שעלולים להפוך אדם צעיר לפגיע או לרגיש יותר לדיכאון. למשל:

• גורמים אינדיבידואליים לילדכם, כמו היותו חרד במיוחד, רגיש במיוחד או בעל הערכה עצמית נמוכה
• עימותים במשפחה או בעיות עם ילדים בגילו
• גורמים התנהגותיים, כגון שימוש בסמים או התעללות
• אירועים והתנסויות בחיים, ובהם סיום מערכת יחסים, מוות קרוב, הזנחה או התעללות גופנית
• גורמים בבית הספר – לדוגמה, חוויה שלילית כגון פגיעה מבריונות, בעיות בכניסה לחטיבת ביניים חדשה, או דאגות בנוגע ללימודים ולמבחנים.

לפעמים, הגורמים והסיבות לדיכאון אינם גלויים לעין. לפעמים הדיכאון פשוט מתרחש מעצמו, ללא סיבה ברורה אחת. איש אינו אשם בדיכאון, גם אם נדמה שהוא עובר במשפחה.

מערכות יחסים חזקות בין הורים למתבגרים מועילות לבריאות הנפשית של אנשים צעירים. תחושת שייכות למשפחה ולחברים יכולה לעזור בהגנה על בני נוער מפני בעיות נפשיות כגון דיכאון. התמיכה ומערכת היחסים שלכם עם ילדכם משפיעים ישירות ובאופן חיובי על בריאותו הנפשית.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network