היגיינה: כיצד להגן על עצמנו וילדינו מפני מחלות

עקרונות הבסיס

שמירה על היגיינה נעשית בעיקר באמצעות רחצת הידיים ושאר חלקי הגוף. דרכים נוספות לשמור על היגיינה הן להיזהר שלא להשתעל או להתעטש על אחרים, לנקות היטב דברים שאנו נוגעים בהם, להשליך דברים שעלולים להכיל מזהמים כמו וירוסים וחיידקים  (כמו ממחטות משומשות), ולהתגונן מפני הידבקות או הפצת מחלות. כמו כן, יש לשמור היטב על היגיינה כאשר מטפלים במזון ומאחסנים אותו.

רחצת ידיים

רחצת ידיים היא הדרך הטובה ביותר להגן על עצמנו מפני מחלות מידבקות רבות. יש לרחוץ ידיים לפני הארוחה או הכנת המזון, לאחר ביקור בשירותים, עישון, מגע בבעלי חיים, גינון או טיפול בחפצים שהוכתמו בדם או בנוזלי גוף אחרים.

רוב הזיהומים שאנו נדבקים בהם, ובעיקר הצטננויות ושלשולים, מגיעים מחיידקים ומוירוסים הנדבקים לידינו ואז מועברים לפה. אפשר להידבק במחלות גם כאשר הידיים המלוכלכות של אנשים אחרים נוגעות במזון שאנו אוכלים. חשוב לשמור על ידיים נקיות ככל האפשר, בעיקר בסביבת מזון.

כיצד לרחוץ ידיים

• השתמשו במים נקיים ובסבון (או תחליף סבון), סבנו ושטפו את כפות הידיים ופרקי כף היד.
• אם הציפורניים שלכם מלוכלכות, השתמשו במברשת לניקוי מתחת לציפורניים.
• יבשו את הידיים במגבת נייר נקייה או במייבש ידיים.

ג’ל אלכוהול לחיטוי – שאינו דורש שימוש במים – הוא תחליף מצוין לרחצת הידיים המסורתית, בעיקר כשאין בסביבה סבון או מים. הניחו כחצי כפית ג’ל בכף ידכם, שפשפו את הידיים יחד ונקו את כל אזורי הידיים עד שהן יבשות. עם זאת, אם ניתן לראות לכלוך על הידיים, יש לרחוץ אותן קודם במים ובסבון.

אפשר להפוך את תהליך רחצת הידיים לכיפי כדי שהילדים יחבבו אותו. למדו אותם לרחוץ ידיים במשך 20 שניות ולשיר: “אני רוחץ ידיים, טרילילילילילי, בסבון ומים, טרילילילילילי, והלכלוך מהר מהר בורח, וטוב לי טוב עכשיו וגם שמח, כי אני נקי, וכשאני נקי, אני מותק!”

מזון

הרעלת מזון היא מחלה שאנו עלולים לקבל לאחר אכילת מזון המכיל חיידקים מזיקים, או מזון המכיל רעלן שנוצר בידי חיידקים מסוימים. כאשר המזון מכיל גורמים רעילים, הוא נקרא מזון מזוהם. במצב של הרעלת מזון אתם עשויים להרגיש חולים, להקיא, לסבול מכאבי בטן ומשלשול (קקי נוזלי). תופעות אלה יכולות להתחיל כמה שעות עד יממה לאחר אכילת המזון המזוהם. בדרך כלל אי אפשר לדעת שהמזון מזוהם, כיוון שהחיידקים אינם נוטים לשנות את ריחו וטעמו של המזון.

כיצד להימנע מזיהום מזון

• ודאו תמיד שהידיים שלכם נקיות לפני שאתם אוכלים או מכינים מזון. אם יש לכם חתך או פצע, הקפידו לכסות אותו לגמרי בפלסטר עמיד במים. כשאתם מכינים מזון, הקפידו על ניקיון משטח העבודה. לבשו ביגוד מגן נקי כגון סינר. אם יש לכם שיער ארוך, אספו אותו.
• הכינו מזון נא (דגים בשר ועוף שטרם בושלו)  ומזון מבושל על משטחי עבודה שונים, והשתמשו בסכינים, כפות וכלים שונים.
• השתמשו במים נקיים כדי לרחוץ את כל המזונות שתאכלו חיים (כגון פירות וירקות).
• אחסנו מזון בטמפרטורה המתאימה.
• החזיקו מזון מתכלה, כגון בשר טרי, חלב וירקות במקרר.
• אל תפשירו מזון קפוא בטמפרטורת החדר אלא במקרר.
• אל תחזיקו מזון מבושל בטמפרטורת החדר – שמרו על חומו או החזיקו אותו במקרר.
• אם אתם מחממים מזון מחדש, ודאו שכולו מתחמם בצורה שווה.
• אל תקפיאו מזון מופשר. אם כבר חיממתם את המזון פעם אחת, אל תניחו לו להתקרר ואז תחממו אותו שוב.

היגיינה אישית

רעיון ההיגיינה האישית עלה במקור כדי להפסיק את התפשטותם של זיהומים. כעת אנו משתמשים במילה היגיינה כדי לתאר את הרגלי הניקיון האישי והציבורי המקובלים בתרבות.
הרגלי ההיגיינה האישית שלנו תלויים מאוד בתרבות שאנו חיים בה. בתרבויות מסוימות מצופה מכל אחד להתרחץ לפחות פעם ביום, ולהשתמש בדאודורנט נגד ריחות גוף. בתרבויות אחרות נהוגות שיטות אחרות.

ריח גוף

חלק מהאנשים שופטים אחרים בהתבסס על מראם וריחם. ריחות הגוף השונים נובעים בחלקם מהדברים הבאים:

• כימיקלים שהגוף מייצר (כגון פרומונים, או הכימיקלים ה”מיניים” שנועדו למשוך – או לדחות – אנשים אחרים)
• דברים שהגוף מנסה להיפטר מהם בנשימה (כגון שום או אלכוהול)
• פעולות חיידקיות על העור ועל הבגדים.

על עורנו נמצאים תמיד חיידקים הניזונים מתאי עור מתים ומנוזלים כגון זיעה. חלק מהחיידקים הללו מייצרים כימיקלים בעלי ריח לא נעים, כגון מתאן ומימן גופרתי (“ריח של ביצים רקובות”). רחצה ושימוש בדאודורנט יכולים לעזור להיפטר מהכימיקלים הריחניים האלה לזמן מה, אך מדי יום הם נוצרים מחדש.

בגדים (ובעיקר גרביים ותחתונים) עלולים להדיף ריח לא נעים לאנשים שסביבנו אם נלבשו יותר מיום אחד. כדאי להחליף אותם מדי יום, בעיקר אם אתם נמצאים במקום שאפשר לכבס בו. עם זאת, במקומות מסוימים הדבר עשוי להיות בלתי אפשרי.

נעליים מקבלות ריח לא נעים לעיתים קרובות, בדרך כלל בגלל חיידקים. כדאי להניח אותן להתאוורר ולהתייבש לגמרי בחוץ, כדי להרוג את החיידקים ולהפחית את הריח.

על מנת לשמור על שיער נקי ומלץ לחפוף את הראש פעם ביום או יומיים.

עשן סיגריות עלול להידבק לבגדיכם ולהותיר ריח לא נעים, אם אתם מעשנים בעצמכם או נמצאים בחברת מעשנים.

בנות

אזור הנרתיק בגופכן יודע להתנקות בעצמו. אין צורך לטפל בו במיוחד מלבד לשטוף את אזור המפשעה החיצוני באותה דרך שאתן רוחצות את שאר חלקי הגוף (במקלחת או באמבטיה, למשל).

הכנסת חומרים לתוך הנרתיק עלולה לפגוע בעור העדין שבתוכו, ולהקל על החיידקים לגרום לזיהום. שימוש שלא לפי ההוראות וההמלצות בטמפונים עלול לגרום נזק לעור הנרתיק, וכן “דוש וגינלי” – מכשיר קנוי המנקה את אזור הנרתיק.

בנים

בנים צריכים ללמוד כיצד לרחוץ את הפין ואזור האשכים באותה דרך שהם לומדים לרחוץ את שאר חלקי גופם.

אצל תינוקות ובנים לא נימולים, העורלה מחוברת לעטרה שבקצה הפין. אין להרחיק את העורלה מהעטרה, כיוון שהדבר עלול לגרום נזק לקצה הפין או לעורלה עצמה. ברגע שהעורלה חופשיה יותר, יש לרחוץ את כל חלקי הפין (ומתחת לעורלה) באופן קבוע, כמו כל איבר אחר בגוף. אין להשתמש בסבון לשטיפה מתחת לעורלה, כיוון שהסבון עלול לגרות את העור.

עם הזמן, כשעור העורלה חופשי יותר לתנועה, יש לעודד את הבנים הלא נימולים לרחוץ היטב את האזור שמתחת לעורלה בכל מקלחת או אמבטיה. החומר הלבן (חֵלֶב) שנמצא מתחת לעורלה הוא טבעי ותקין ואינו גורם לבעיות בריאותיות – פשוט יש לשטוף אותו.

למידע נוסף, קראו את המאמר טיפול באיברי המין אצל תינוקות וילדים קטנים.

ריח רע מהפה

ישנם כמה גורמים לריח רע מהפה – לדוגמה, מחלות שיניים, חניכיים ופה, בעיות עיכול ובעיות בריאות אחרות. לרובנו יש “ריח רע” מיד כשאנו מתעוררים בבוקר, כיוון שבמהלך השינה לא נוצר הרבה רוק ששוטף את הפה. ריח הפה שלנו ישתפר לאחר שנשתה, נאכל ונצחצח שיניים.

ישנם דברים שאנו אוכלים או שותים שעלולים לגרום לנשימה שלנו להריח “רע” לזמן מה, כמו שום, בצל ואלכוהול. הגוף נפטר מהכימיקלים הבלתי רצויים הללו באמצעות העברתם מהדם לריאות, ומשם לאוויר שאנו נושפים החוצה. הריח עלול לעבור אחרי שעות רבות. כיוון שהריח נמצא באוויר שאנו נושפים, צחצוח השיניים לא יעזור כדי להיפטר ממנו.

עישון סיגריות עלול לגרום לריח רע מהפה, ולהכתים את השיניים בכתמים צהובים.

ריח רע מהפה עלול גם להיגרם מרקב בשיניים או מזיהום בחניכיים, וכן מדימום בחניכיים. חשוב לבקר באופן קבוע אצל רופא השיניים, לצחצח שיניים פעמיים ביום ולהשתמש לעיתים קרובות בחוט דנטלי.

שטיפות פה, תרסיסים וגומי לעיסה בטעמים יכולים לשפר את ריח הפה לזמן קצר, אך אם אתם סובלים מבעיה בריאותית בפה, הריח יחזור, ולכן כדאי לגשת לרופא השיניים.

כדאי להתחיל לבקר אצל רופא השיניים באופן קבוע כבר מגיל צעיר, כדי ללמד את ילדכם על הרגלים טובים לטיפול בשיניים. רופאי השיניים ממליצים לילדים להגיע לבדיקה מקצועית ראשונה לא יאוחר משישה חודשים לאחר בקיעת השן הראשונה.

למידע נוסף, קראו את המאמרים הבאים:

• כיצד לטפל בשיני תינוקות
• בעיות שיניים אצל פעוטות
• בעיות שיניים אצל ילדי הגן
• בעיות שיניים אצל ילדים בגיל בית הספר
• עששת

היגיינה בזמן טיול

כשאתם מטיילים, בעיקר בחו”ל, ודאו היטב אם המים בטוחים לשימוש. סביר להניח שמקלחת במים חמים תהיה בסדר, אך אל תשתמשו במי ברז לצחצוח השיניים אלא אם כן אתם בטוחים שהמים נקיים. אם עליכם לרחוץ ידיים ואינכם בטוחים בנוגע למים, ודאו שידיכם יבשות לגמרי לפני שאתם נוגעים במזון. אל תרחצו פירות וירקות במים לא נקיים.

אם אין לכם אספקת מים נקיים, ודאו שהמים מורתחים לפני שאתם שותים אותם (בדרך כלל מומלץ להביא את המים לרתיחה ולהשאיר אותם במצב רתיחה למשך דקה אחת). כמו כן, ודאו שהכלים השטופים נקיים ויבשים לגמרי לפני שאתם משתמשים בהם שוב.

בעלי סמכות שונים ממליצים על זמני הרתחה שונים למים – יש שממליצים על חמש דקות, ואחרים על דקה בלבד. רוב הקומקומים החשמליים מרתיחים את המים ל-30 שניות בלבד, אך פרק זמן זה אינו מספיק לניקיון המים. עדיף להרתיח מים על הכיריים.

שמירה על בטיחות בקרבת דם

זיהומים יכולים לעבור מאדם אחד לאחר באמצעות מגע עם דם. פעלו כאילו כל דם שאתם נתקלים בו עשוי להיות מזוהם, כדי שתמיד תנקטו את הצעדים הנחוצים לשמירה על ביטחונכם. כמו כן, כדאי להיות מודעים לדברים הבאים:

• אי אפשר לקבל זיהום אם אתם נוגעים בדם בידכם או בכל חלק אחר של גופכם שבו העור “שלם” (כלומר, שאין בו פצעים או חתכים).
• אם הדם יבש, הוא בדרך כלל בטוח. חיידקים חיים לזמן קצר – דקות מועטות בלבד – כשהם מתייבשים מחוץ לגוף.
• אי אפשר לקבל זיהום אם לאדם האחר אין זיהום.

אם מישהו מדמם וזקוק לעזרתכם, כדאי לנקוט את אמצעי הזהירות הבאים:

• נסו לוודא שאינכם נוגעים בדם או באיבר הפגוע בגופו של הפצוע.
• יש ללבוש כפפות פלסטיק או לכסות את ידיכם בניילון נצמד או בשקית.
• אפשר לתת לאדם הפצוע תחבושת כדי שיחזיק אותה מעל הפצע, ולהישאר קרובים אליו כדי לתמוך בו.

אם עליכם לגעת במשהו המוכתם בדם, או שנגעתם בדם בטעות, לא סביר שתקבלו זיהום, כיוון שרוב הזיהומים שמועברים בדם זקוקים למגע דם בדם (לדוגמה, הכנסת דם של מישהו אחר לתוך חתך על גופכם). אם אתם מודאגים, פנו לרופא והוא יוכל להגיד לכם מה הסיכונים, ולערוך בדיקות דם בהתאם לצורך.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.