עליות וירידות רגשיות בגיל ההתבגרות

מצבי רוח אצל בני נוער: מה צריך לדעת

יהיו ימים שבהם ילדכם יהיה שמח ונרגש, ואחרים שבהם ייראה מדוכא, מדוכדך, מבואס או עצוב. זהו חלק טבעי בחייהם של אנשים צעירים, בדיוק כמו בחייהם של מבוגרים.

יכול להיות שילדכם חווה יותר עליות וירידות מאשר בעבר, או שמצבי הרוח שלו נהיו קיצוניים יותר. יכולות להיות לכך סיבות רבות – גופניות, רגשיות ופסיכולוגיות – ולאו דווקא סיבה מיוחדת אחת. לעתים קרובות אי אפשר להבין בדיוק מה גורם לעליות ולירידות בגיל ההתבגרות.

ייתכן שגם מערכת היחסים עם ילדכם משתנה, וכן האופן שבו הוא חולק אתכם את עולמו הרגשי. פרטיות חשובה לו יותר כעת. כשילדכם המתבגר מבקש קצת יותר זמן לעצמו או מרחב פרטי יותר, הוא לא בהכרח “מצוברח” – למעשה, זהו סימן לכך שהוא מתבגר ונהיה עצמאי יותר וזהו חלק טבעי ובריא מגיל ההתבגרות. יחד עם זאת, למרות הצורך של המתבגר בתחושת עצמאות, יש לזכור שברגעי משבר או בשלבים מהותיים של קבלת החלטות (כגון בחירת מגמה בבית ספר, הסתבכות משמעתית חמורה עם המורים, בחירת כיוון של שירות צבאי) רוב המתבגרים נוטים להישען על הוריהם, להיוועץ עימם ועדיין זקוקים להשגחה ולתמיכה מצדם.

השינויים הללו ברגשות, בהתנהגות ובחשיבה הם שינויים נורמליים, שימשיכו גם אחרי שמצבי הרוח יעברו. הגיע הזמן שאתם וילדכם המתבגר תלמדו כיצד לתקשר זה עם זה בדרכים חדשות.

מה גורם לעליות ולירידות?

גורמים גופניים

אנשים צעירים חווים המון שינויים גופניים במהלך גיל ההתבגרות. הם צריכים להסתגל לגופם המשתנה, ועלולים להיות מודעים יותר או נבוכים לפעמים – או לבקש פרטיות וזמן לעצמם. ילדים שהתפתחותם אורכת זמן רב יותר לעומת חבריהם עלולים לחוש מתוסכלים או אמוציונליים.

עוד גורם גופני הוא הצורך של ילדכם בשינה. בני נוער זקוקים לשינה מרובה – כתשע ורבע שעות שינה מדי לילה. לכן, כמות השינה שהם מקבלים נוטה להשפיע על מצב רוחם. לאור נטייתם של חלק מהמתבגרים להפוך ל”ינשופי לילה” וללכת לישון מאוד מאוחר, חשוב לסייע להם לסגל דפוסי שינה תקינים הכוללים לא רק מספר שעות מספק אלא שמירה על זמנים קבועים בהם מתכוננים לשינה ונכנסים למיטה, באופן המאפשר יקיצה מוצלחת ללימודים. בסופי שבוע וחופשים ניתן לאפשר למתבגר לחרוג באופן סביר מהדפוסים הקבועים. כמו כן, ארוחות מזינות וקבועות ופעילות גופנית מספקת יועילו לבריאותו הגופנית של ילדכם וגם לבריאותו הרגשית.

גורמים הקשורים למוח

מוחם של בני נוער ממשיך להתפתח ומגיע לבשלות מלאה סביב גיל 25. החלק במוח שמתפתח אחרון, קליפת המוח הקדם-מצחית, קשור לאזורים שאחראיים על ויסות, שליטה ברגשות וקבלת החלטות.

לכן, רוב הצעירים מתקשים להסתיר חלק מהרגשות החזקים יותר שלהם, ונראה כאילו הם מגיבים למצבים שונים בצורה אימפולסיבית/רגשית יותר מאשר בעבר. כמו כן, הם עדיין לומדים כיצד לשלוט ברגשותיהם ולהביע אותם כמו מבוגרים.

גורמים חברתיים ורגשיים

מחשבות חדשות, רגשות חדשים, חברים חדשים ותחומי אחריות חדשים – כל אלה משפיעים על האופן שבו ילדכם מרגיש. כעת, כשילדכם מתקדם לעבר העצמאות, הוא לומד כיצד לפתור יותר בעיות לבדו, ועסוק יותר במחשבה על אתגרים שעומדים מולו, כמו חברויות, בית הספר ומערכות היחסים במשפחה.

מצבים משפחתיים מלחיצים יכולים גם הם להשפיע על מצבי הרוח של ילדכם. עשויות להיות סיבות רבות לכך שהוא נראה מדוכדך או מדוכא – למשל, גורמים הקשורים לאורח החיים או למערכות יחסים, כגון שינה בלתי מספקת, מחסור בארוחות מזינות וקבועות, בן משפחה שחלה במחלה משמעותית, תחושה של חוסר קשר לחברים או הטרדות והצקות בבית הספר. ויכול להיות שסתם יש לו יום רע.

להפיק את המיטב מהתקופות הטובות

אפשר לעזור לילדכם ליצור חוויות חיוביות יותר בשתי דרכים.

הראשונה היא לזהות ממה ילדכם כבר נהנה – קבוצת ספורט, בילוי עם חברים ותיקים, יצירת תוכן דיגיטלי וכדומה. אם ימשיך להתעסק בפעילויות הללו, סביר להניח שירגיש מוגן ומחובר, ויקבל בסיס טוב לחקור תחומי עניין חדשים.

השנייה היא לעזור לו לזהות פעילויות חדשות בפעם הראשונה, שיאתגרו אותו וידרשו ממנו להציב לעצמו יעדים חדשים ולהכיר חברים חדשים – אולי ללמוד על כלי נגינה חדש, או להצטרף לקבוצה חברתית. במקום לבחור את הפעילויות הללו עבורו, הקשיבו לילדכם ובקשו ממנו לספר לכם על הדברים שהוא אוהב ולא אוהב, כדי לחשוב יחד על תחומי עניין חדשים.

לזרום עם העליות והירידות

אינכם יכולים להגן על ילדכם מתחושות דיכאון או דכדוך, אך אם תשמרו על ערוצי התקשורת פתוחים, תישארו בקשר ותקשיבו בצורה פעילה למה שמתרחש בחייו, תוכלו לקלוט בקלות רבה יותר את הטריגרים לעליות ולירידות הרגשיות שלו. חשוב מאוד להימנע מלשדר שיפוטיות וביקורת כלפי מצבי הרוח המשתנים, שכן דבר זה בעצמו יכול לגרום לתחושות אשמה אצל המתבגר ולהחמרה של המצב הרגשי.

פעילויות שגרתיות ויומיומיות – כמו להסיע אותו למקום כלשהו או לעשות כביסה יחד – יכולות לפעמים לאפשר לו לשתף אתכם ברגשותיו. הנה עוד כמה שיטות שיעזרו לילדכם לזרום עם העליות והירידות.

תנו לו מרחב

אנשים צעירים מפתחים את תחושת העצמאות שלהם ומתמודדים עם דברים חדשים. כשילדכם עושה זאת, נסו לתת לו זמן ומרחב לבדו, כדי שיוכל לחשוב על הרגשות וההתנסויות החדשים. אל תנסו לכפות עליו לשוחח איתכם לפני שהוא מוכן לדבר, כיוון שאתם עלולים לגרום לעימות. בכל הקשור לשיח על נושאים משמעותיים עם ילדכם המתבגר חשוב לפעול ברוח הפתגם “יש להכות על הברזל בעודו קר”, ולגשת לשיחה משותפת כאשר ילדכם אינו נמצא בעיצומה של סערה רגשית.

אל תקפצו עם פתרון מוכן​

אם ילדכם נתקל בבעיה, דברו איתו על הפתרונות, אך הוא צריך לתרום להעלאתם – סביר יותר להניח שיפעל בהתאם, אם ירגיש שהוא זה שהעלה את הפתרון.

כמו כן, פתרון בעיות הוא מיומנות חשובה לחיים, וילדכם ישתפר בה בעזרת אימון. השקעת זמן ואנרגיה בפיתוח מיומנויות פתרון הבעיות של ילדכם מעבירה לו מסר שאתם מעריכים את דעתו בנוגע להחלטות שמשפיעות על חייו. בנוסף, יש לזכור שחלק מהבעיות יש לפתור בהדרגה (בעיית עישון, שימוש כרוני באלכוהול, שיפור הישגים לימודיים, התמודדות עם קשיים חברתיים) ולא בשיטת ה”זבנג וגמרנו”. זה אומר שצריך להציב מטרות מציאותיות, להיאזר בסבלנות ולהיות מוכנים להתקדם לעבר הפתרון ב”צעדי תינוק”. דבר זה ישדר למתבגר שהוריו מאמינים בו וימזער את תחושת הכישלון שהוא חווה לאורך הדרך.

עבדו יחד על שיטות להתמודדות

אחת המשימות הגדולות ביותר בגיל ההתבגרות היא ללמוד כיצד להתמודד עם עליות וירידות רגשיות באופן עצמאי. תפקידכם הוא לעזור לילדכם לפתח את המיומנות החשובה הזו.

בתור התחלה, ערכו ביחד רשימה של כל הדברים שהוא עושה כשהוא מוטרד או מודאג. התמקדו בשיטות שעוזרות לו להרגיש טוב יותר או לטפל בבעיה. דברו זה עם זה על אפשרויות חדשות. עודדו אותו לבחור כמה מהשיטות לניסיון עתידי. עם הזמן, הזכירו לו להשתמש בשיטות ההתמודדות החדשות האלה, וחשבו אילו שיטות עובדות ולא עובדות.

שמשו דוגמה אישית

כיצד אתם מתמודדים עם תקופות קשות? כשילדכם נתקל בבעיה, הוא מצפה מכם להכוונה ולמנהיגות. חשבו כיצד הוא רואה אתכם כשאתם מתמודדים עם בעיות ומשתמשים בשיטות להתמודדות. אתם עדיין משמשים דוגמה אישית חשובה לילדכם.

שמרו על קשר עם ילדכם המתבגר, כדי לתמוך בהתפתחות החברתית והרגשית שלו במהלך העליות והירידות של גיל ההתבגרות. קראו את המדריך לניהול שיחה עם מתבגרים כדי לראות כיצד גישות שונות לשמירה על קשר מובילות לתוצאות שונות.

מה קורה כשמרגישים מדוכאים כל הזמן

לפעמים, תחושות דיכאון ודכדוך בלתי פוסקות עלולות להוות סימן למשהו חמור יותר. אנשים צעירים עשויים לחוש מדוכאים למשך כמה דקות, שעות, ימים או יותר. אם ילדכם נראה מדוכדך, מדוכא או עצוב למשך שבועיים ויותר, או אם אתם מבחינים שמצבי הרוח שלו מונעים ממנו השתתפות בפעילויות היומיומיות הרגילות שלו, ייתכן שמדובר בסימן לבעיית בריאות נפשית חמורה יותר. יש לזכור שבאופן כללי, למרות השינויים הרגשיים שתוארו לעיל, מרביתם של בני הנוער צולחים את גיל ההתבגרות ללא סערות רגשיות קיצוניות וללא פגיעה תפקודית משמעותית.

אם אתם מודאגים מהתנהגותו ומהרגשות שלו, חשוב לדבר איתו ולפנות לקבלת עזרה מרופא/פסיכולוג. מצב רוח ירוד בעוצמות מאוד גבוהות או לטווח ארוך שאינו חולף אינם חלק טבעי מגיל ההתבגרות.

בעיות בתחום הבריאות הנפשית עלולות להוביל להשלכות ארוכות טווח ללא טיפול. ילדכם יכול להתקשר לער”ן – עזרה ראשונה נפשית – בטלפון 1201. זהו שירות ייעוץ טלפוני חינמי ואנונימי לאנשים צעירים מגיל חטיבת ביניים ומעלה. היו ערניים, ואם אתם חוששים שמדובר במצוקה שאינה חולפת- פנו לרופא הילדים ובקשו הפניה לאנשי מקצוע בהתאם.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network