לחץ אצל בני נוער

מהו לחץ אצל בני נוער?

לחץ הוא האופן שבו הגוף מגיב לאתגרים ומכין אותנו להתמודד איתם בתשומת לב, אנרגיה וכוח מוגברים. לחץ אצל בני נוער – ואצל כולם – אינו בהכרח דבר רע. הוא מכין אותנו לפעולה. כשאנו מרגישים שאנחנו יכולים להתמודד עם האתגרים שלפנינו, הלחץ הוא זה שנותן לנו מוטיבציה לעשות את מה שצריך.

עם זאת, לפעמים קורה שהלחץ הינו מופרז, ומוביל למצוקה ולפגיעה תפקודית.

לחץ והגוף

כשאנו חשים מאוימים, גופנו מתכונן באופן אוטומטי לתגובת “הילחם, ברח או קפא”. במקרה כזה נכנסים לפעולה שני הורמונים עוצמתיים – אדרנלין ונוראדרנלין – שפועלים כדי:

• להאיץ את תגובת הרפלקסים כדי שנוכל להגיב במהירות לאיומים
• להעלות את קצב הלב ואת לחץ הדם
• להעלות את רמות הסוכר ואת רמות התפקודיות בגוף, כדי לשפר את הביצועים של קבוצות השרירים הגדולים והריאות
• לשרוף אנרגיה במהירות לצורך פעילות גופנית מהירה
• לכבות את מערכת העיכול
• להקטין את זרימת הדם לעור – זו הסיבה שלאנשים שנתונים בלחץ רב יש עור חיוור
• לייצר דם עתיר חמצן – מה שעלול להוביל לאובדן הכרה או קצב לב לא סדיר
• לעבות את הדם ולגרום ללב לעבוד קשה יותר.

כמו כן משוחרר ההורמון קורטיזול, שמכניס את הגוף למצב של כוננות גבוהה. אף שזהו כימיקל טבעי בגוף, שחרור קבוע של קורטיזול לאורך זמן עלול להחליש את מערכת החיסון.

הבעיה היא שהמוח שלנו אינו מבדיל בין איומים אמיתיים לבין איומים מדומיינים, והתגובה האוטומטית זהה בשני המקרים.

שחרור מוגבר של אדרנלין, נוראדרנלין וקורטיזול כתגובה ללחץ שקשה להתמודד איתו עלול להעיק על הגוף והנפש. עם הזמן, הוא פוגע בבריאות וברווחה הכללית.

סימני לחץ אצל בני נוער

סימני לחץ אצל בני נוער ניכרים בהתנהגותם, ברגשותיהם, בגופם ובחשיבה שלהם.

סימנים התנהגותיים

אם ילדכם לחוץ, ייתכן שיחולו שינויים בהתנהגותו. ילדכם עשוי:

• לא לרצות לפגוש חברים או להשתתף בפעילויות שהוא נהנה מהן בדרך כלל, או לרצות להיות עם עצמו יותר מהרגיל
• להיראות עצבני או חרד
• לישון מעט מדי או יותר מדי
• לאכול יותר מהרגיל, או לאכול פחות
• לסרב ללכת לבית הספר, או לתפקד פחות טוב בבית הספר
• לנסות להרגיע את עצמו באמצעות חומרים המשפיעים על המח כגון לשתות יותר מוצרים שמכילים קפאין, לקחת משככי כאבים ללא מרשם, לשתות אלכוהול או לקחת סמים
• להתנהג בתוקפנות
• להתנהג בחוסר אכפתיות כלפי המראה שלו, להזניח את ההיגיינה האישית שלו.
• להתנהג אחרת במערכת היחסים איתכם – למשל, להפסיק לפתע לרצות לדבר איתכם, או להרבות להתווכח ולצעוק.

סימנים רגשיים

אם ילדכם לחוץ, ייתכן שיחולו שינויים ברגשותיו. ילדכם עשוי:

• להיות עצבני או מצוברח
• לבכות או להיות עצוב, מדוכא או חסר תקווה, או להרגיש ש”שום דבר לא הולך”
• לחשוש שהוא מפספס את מה שהחברים שלו עושים
• להתקשות להירגע או להתנתק, בעיקר מהרשתות החברתיות
• לכעוס יותר מהרגיל
• להרגיש שהוא נמצא ב”רכבת הרים רגשית” וסובל מ”עליות וירידות” בלי סיבה ברורה.

סימנים גופניים

לפעמים אתם עשויים לראות סימנים גופניים ללחץ. ילדכם עשוי:

• להיות חולה – למשל, לסבול מכאבים חוזרים- כאבי ראש, כאבי כתפיים, כאבי בטן או כאבים בלסת ללא הסבר
• לא לחוש רעב
• להרגיש עייף יותר מהרגיל, גם אם הוא ישן מספיק
• לרדת או לעלות במשקל
• לסבול מצינון או מזיהומים תכופים
• לחוות התקפי חרדה, סחרחורות, נשימה מואצת או תחושת נמלול
• לחוות שינויים במחזור הווסת.

סימנים בחשיבה

לחץ יכול להשפיע על החשיבה של ילדכם. ייתכן שתשימו לב שילדכם:

• מתקשה להתרכז ולהישאר ממוקד
• מאבד את חוט המחשבה או השיחה
• מתקשה לזכור דברים
• מקבל החלטות חפוזות או טועה בשיפוט
• מתקשה לסדר, לתכנן או לקבל החלטות
• מתבלבל או נהיה לא הגיוני.

הסיבות ללחץ אצל בני נוער

עם הדברים שגורמים ללחץ אצל בני נוער נמנים חששות שקשורים ללימודים, הרשתות החברתיות, טיפול בבני משפחה אחרים, חברויות, עימותים במשפחה, דימוי גוף, עבודה, בריונות, אפליה, שתיית אלכוהול או שימוש בסמים, מתח בין עולמות תרבותיים, ציפיות גבוהות מעצמם או מההורים, המורים והחברים.

אם תבחינו בדברים שעלולים לגרום לחץ לילדכם, נסו לצמצם את הבעיה ולהגיב לסימנים המוקדמים של לחץ, כדי למנוע מהלחץ להפוך לחרדה ודיכאון.

כיצד לצמצם לחץ אצל בני נוער

באופן כללי, תוכלו לעזור לילדכם להתמודד עם הלחץ באמצעות הקשבה, בילוי זמן משותף ועשיית דברים שנותנים לו תחושה טובה. כמו כן, אפשר לצמצם את הלחץ באמצעות עבודה על שני תחומי מפתח – חשיבה מועילה ואורח חיים בריא.

חשיבה מועילה

האופן שבו אנו חושבים על דברים משפיע על מידת הלחץ שהם גורמים לנו. בדומה למבוגרים, בני נוער יכולים לפתח דרכי חשיבה לא מועילות שמקשות על ההתמודדות עם לחץ. חשיבה לא מועילה עלולה לצאת משליטה, בעיקר אם היא הופכת לדרך הטבעית שבה חושבים על הדברים.

דפוסי החשיבה הלא מועילה הנפוצים הם:

• “לקרוא” מחשבות, או לצפות לכך שלאנשים אחרים תהיה דעה שלילית – לדוגמה, “הם חושבים שאני טיפשה”, “היא חושבת שאני לא שווה כלום”
• לחשוב שהדברים תמיד משתבשים – “שום דבר אף פעם לא עובד לי”, “כולם תמיד נגדי”, “לעולם לא אצליח…”
• לתייג את עצמנו – “אני לא שווה”, “אני טיפש”, “אני חסרת תקווה”
• לחשוב בצורה אבסולוטית – “אני חייבת לעשות את זה רק בדרך הזאת”, “זה לעולם לא יצליח”
• לחזות את העתיד או לצפות לגרוע מכל – “אני בטוח הולך להרוס את זה”, “זה לא יעבוד בחיים בכל מקרה”, “אני ארגיש ממש גרוע כשזה לא יקרה”
• לחשוב שהאפשרויות היחידות הן הכל או כלום – “הוא עושה הכל כמו שצריך, אני תמיד נכשלת”, “זה חייב להיות מושלם”, “אם רק הייתי עושה את זה ככה, הכל היה בסדר”.

השיחה איתכם או עם מבוגר אחר תעזור לילדכם לראות שיש דרכי חשיבה אחרות לכל מצב. נסו ביחד את הצעדים הבאים לשינוי דפוסי חשיבה לא מועילה:

1. חשבו יחד עם ילדכם מה גורם ללחץ – למשל, הוא מקבל הודעת טקסט מחבר שמבטל יציאה בדקה התשעים.
2. עודדו אותו לכתוב את המחשבות שקשורות למצב או לאירוע – לדוגמה, “הוא לא באמת מחבב אותי”, “היא הייתה צריכה להגיד לי קודם”, “היום שלי נהרס”.
3. עזרו לו להחליט אם המחשבות מועילות – למשל, איך הוא יודע שהחבר לא מחבב אותו? יכול להיות שהחברה לא הייתה יכולה להגיד קודם? האם יש עוד דברים טובים שילדכם יוכל לעשות היום?
4. עודדו אותו להציע מחשבות חלופיות – לדוגמה, “אני לא באמת יודע למה הוא ביטל, יכול להיות שהיה מצב חירום”, “בחיים יש עליות וירידות”, “אני יכול לצאת בכל מקרה”, “זה נותן לי זמן לעשות דברים אחרים”, “אני מאוכזבת אבל יכולה להתמודד”, או “אנחנו יכולים לצאת ביום אחר”.
5. עזרו לו לשים לב לכך שכשהוא משנה את החשיבה הלא מועילה, גם הרגשות שלו משתנים – ובדרך כלל לטובה.

שינויים לאורח חיים בריא

כשילדכם מרגיש לחוץ, קל לו לשכוח לעשות את הדברים הבריאים שהוא עושה מדי יום. הנה כמה שינויים לאורח חיים בריא, שיעזרו לכם לצמצם את הלחץ:

• לעשות פעילות גופנית: התעמלות שורפת את הקורטיזול, “הורמון הדחק”, ולכן היא עוזרת לגוף להירגע.
• להישאר בקשר עם המשפחה והחברים: אם ידוע לכם שילדכם מרגיש לחוץ מאוד, תכננו איתו בילוי מיוחד. מערכות יחסים חיוביות הן אבני הבניין לבריאות נפשית טובה.
• לישון מספיק: אחד מגורמי הלחץ העיקריים אצל בני נוער הוא שינה לא מספיקה. ילדכם זקוק לבין תשע לעשר שעות שינה בלילה.
• לאכול מזון בריא: הכינו תפריט משפחתי שכולל הרבה פירות וירקות טריים, בשר רזה, מוצרי חלב ודגנים מלאים.
• להירגע ולהתאוורר: למשל, לצאת לטיול, לקרוא ספר, לעשות אמבטיה מרגיעה או להאזין למוזיקה.

מתי לקבל עזרה

אם הלחץ של ילדכם אינו עובר, החששות שלו מחמירים עם הזמן או שהלחץ מפריע לשינה, לתיאבון, לרמות האנרגיה, להנאה או למפגשים החברתיים שלו, כדאי לפנות לאיש מקצוע.

בתור התחלה, אפשר:

• לדבר עם רופא המשפחה או הילדים
• לפנות ליועץ בית הספר – יועצים בבית הספר עוברים הכשרה מיוחדת בנושאי בריאות הנפש של ילדים ובני נוער
• לדבר עם מנהיג רוחני או מבוגר שסומכים עליו
• לשוחח עם מדריך בתנועת הנוער
• להתקשר לער”ן בטלפון 1201.

אם ילדכם חושב על פגיעה בעצמו או באחרים, או מרגיש שלא שווה לו להמשיך לחיות, עליו לפנות מיד לקבלת עזרה מקצועית. אם הוא מדבר על התאבדות, קחו אותו מיד לבית החולים הקרוב או התקשרו למד”א.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network