בני נוער במצוקה או במצבי סיכון

בני נוער במצוקה: מה תקין, מה לא

כשמדובר בהתנהגות בני נוער, קשה לפעמים לדעת מה נורמלי ומה לא. ילדים מתפתחים בקצב שונה מבחינה גופנית, רגשית ומנטלית. הדימויים של בני נוער במדיה אינם מתאימים תמיד לאופן שבו רוב המתבגרים מתנהגים באמת.

חלק מתפקידו של ילדכם בשנות ההתבגרות הוא ללמוד כיצד להפוך לעצמאי יותר, ולבחון כמה מהגבולות והמגבלות שמוצבים בפניו. יש ילדים, ובעיקר ילדים שיש להם אחים גדולים, שמתחילים  להתנהג בחוצפה כבר בגיל עשר (ואפילו פחות!). אחרים עושים זאת בסביבות גיל 15 ואפילו מאוחר יותר, ויש כאלה שמדלגים על השלב הזה לגמרי. אולי תשמעו כמה סיפורי אימה, אבל משפחות רבות עוברות את השלב הזה בלי בעיות מיוחדות.

שינויים בהתנהגות ובגישות

ייתכן ששמתם לב שילדכם רוצה לצאת מתי שהוא רוצה, ואינו רוצה לספר לכם לאן. הוא מבקש פרטיות רבה יותר, לא מתקשר איתכם כבעבר ומשקיע הרבה יותר במראה שלו, בבגדים ובשיער. ייתכן שיפסיק להתעניין בתחביבים שאהב פעם, בחוגי ספורט או בפעילויות משפחתיות, וירצה פחות לעשות את שיעורי הבית.

במקרים רבים הוא מוטרד מאוד ממה שהחברים שלו חושבים עליו, מה הם רוצים לעשות ומהרכוש החומרי שיש או אין להם. הוא רוצה להיות בקשר עם החברים ללא הפסקה בטלפון, בסמסים או ברשתות החברתיות, וסביר להניח שיתחיל להביע עניין במערכות יחסים רומנטיות וביחסי מין – למשל, נשיקות ומזמוזים. נוסף על כך, יכול להיות שיתנסה בשתיית אלכוהול, עישון או התנהגות שמפרה את החוק כמו גנבה.

מוחם של מתבגרים נמצא בתהליכי התפתחות. החלקים במוחם שאחראיים על שליטה בדחפים אינם מבשילים לגמרי עד גיל 25. משמעות הדבר היא שבני נוער צפויים לקבל החלטות אימפולסיביות ורגשיות בלי לעצור ולחשוב על ההשלכות.

לעזור לילדכם להפוך לעצמאי

כהורים לנער מתבגר, חלק מתפקידכם הוא “לשחרר” ולהעביר יותר אחריות לילדכם. אך טבעי שתדאגו. אחת הדרכים להפיג את הדאגה היא להתמקד בדברים החיוביים שיאפשרו לכם לתמוך בעצמאותו הגוברת של ילדכם.

חשבו כיצד יוכל ילדכם להישאר מחובר אליכם ולשאר המשפחה. שמשו דוגמה חיובית ותחזקו מערכות יחסים חיוביות כדי להעלות את ההערכה העצמית ואת תחושת השייכות שלו. עודדו את ילדכם להשתתף בפעילויות קהילתיות, למשל, שבונות ביטחון עצמי ומיומנויות שיעזרו לו בהשכלה ובתעסוקה מאוחר יותר כמו לדוגמא הדרכה בתנועת נוער.

סימני מצוקה מוקדמים

רוב בני הנוער מחפשים חוויות חדשות כחלק מההתבגרות, ויש כאלה שעושים זאת יותר מאחרים. אבל לפעמים, התנהגות כזו עלולה לסכן את ילדכם ולהוות סימן מקדים למצוקה.

שימו לב אם ילדכם:

• נעדר משיעורים או מימים שלמים בבית הספר, באימון או בעבודה
• אינו מכין שיעורי בית, מקבל תוצאות נמוכות מהרגיל ומתחיל להיכשל בנושאים שונים בבית הספר
• מתנהג בחוצפה ובאגרסיביות כלפי ההורים, המורים ומבוגרים אחרים או בני משפחה
• אינו חוזר הביתה בזמן שהוסכם, נשאר בחוץ כל הלילה ואפילו בורח מהבית
• נראה כאילו שתה או נטל סמים
• נתפס עם חברים שמחפשים ריגושים מסוכנים
• מקיים יחסי מין לא מוגנים
• אינו נפגש עם חברים כלל ונראה מבודד. היו ערים להצקות ולחץ או נידוי חברתי
• נראה מדוכא או בחרדה
• נמנע מחברת המשפחה והחברים ומבלה את כל היום והלילה בחדרו או באינטרנט.

אם תפעלו עכשיו, תוכלו לעזור לילדכם לחזור לדרך הנכונה. לא בהכרח צריך ‘לרדת עליו חזק’. עדיף לקחת צעד אחורה, להירגע, לשבת יחד לדבר ולהסביר בבירור איך כדאי לטפל במצב. לפעמים תצטרכו אפילו לפנות לקבלת עזרה מקצועית לכם ולילדכם גם יחד.

חשוב מאוד לשים לב האם חל שינוי דרסטי בהתנהגותו של ילדכם ולברר האם עומד מאחורי שינוי זה אירוע טראומטי כלשהו. במידה וכן, פנו לסיוע של איש מקצוע במהירות האפשרית.

בני נוער במצוקה: בעיות התנהגות קשות

סימני מצוקה מוקדמים עלולים להתפתח להתנהגות מדאיגה מאוד. למשל:

• היעדרות מלאה מבית הספר, אירועי ספורט, אימונים או עבודה
• נוכחות נדירה בבית, ללא מקום קבוע להישאר בו
• רמת עצבנות או נסערות גבוהה
• שמירה על רמה נמוכה מאוד של היגיינה, בריאות ומראה חיצוני
• שהייה בחברת אנשים או מבוגרים צעירים שמשתמשים בסמים או בעלי היסטוריה פלילית משמעותית
• בילוי זמן רב במקומות ציבוריים
• הצגת סימנים של שימוש יומיומי או קבוע בסמים – לדוגמה, תסמיני גמילה או הזדקקות לסכומי כסף גדולים ללא סיבה
• הסתבכות עם המשטרה
• הצגת סימנים של בעיות הקשורות לבריאות הנפש – לדוגמה, דיכאון עמוק, פרנויה, חוסר היגיון קיצוני, ראיית דברים שאינם במציאות, בעיות אכילה, בידוד חברתי קיצוני או הימנעות מהחברה
• קיום יחסי מין לא מוגנים תוך הסתכנות בהיריון בגיל הנעורים או קבלת והעברת מחלות מין
• איומים אובדניים או סימנים לפגיעה עצמית

אם ילדכם במצוקה או בצרה, אתם עשויים לחשוב שזה באשמתכם, אך ישנם גורמים רבים שמשפיעים על התנהלותו של ילדכם בחייו – אישיותו, בריאותו הפסיכולוגית, החברים והקהילה. ככל שילדכם גדל, עליו לקחת אחריות רבה יותר על עצמו ועל החלטותיו.

להתערב בשלב מוקדם

אם ילדכם מראה סימני מצוקה מוקדמים, מומלץ להתערב בשלב מוקדם כדי למנוע הידרדרות. חשבו על הגישה שלכם להורות, על אסטרטגיות המשמעת שבהן אתם משתמשים וכיצד אתם וילדכם מסתדרים זה עם זה. חשוב מאוד לנהל עם ילדכם דיאלוג, להכיר בצרכיו ולהבהיר לו שאתם דואגים לשלומו הפיזי והנפשי. אם תנהלו את השיחה המורכבת הזו באופן שאינו תוקף או שופט, יהיה יותר סיכוי להידברות ולהשפעה על ילדכם, ופחות התבצרות והתרחקות מצידו.

שוחחו עם בני משפחה אחרים, חברים שיש להם מתבגרים בבית או הורי החברים של ילדכם, כדי ללמוד מניסיונם ולראות כיצד הם מתמודדים עם ילדיהם. כמו כן, ניתן לקבל מידע וייעוץ משירותי הייעוץ למשפחה ולצעירים בקהילה או בבית הספר.

כדאי לדבר גם עם ההורה השני או המטפל של ילדכם. חשבו יחד על גבולות ששניכם מסכימים עליהם ויכולים לשמור עליהם בעקביות, כדי שתוכלו לראות שינוי בהתנהגותו של ילדכם.

כמו כן, דברו על הגבולות הללו עם ילדכם, וגם על התוצאות של הפרתם. אם תתנו לילדכם אפשרות להשפיע מעט על הכללים, סביר יותר להניח שיתנהג לפיהם. כדאי לחשוב על האופן שבו תדברו עם ילדכם על התנהגותו; אולי עדיף לבקש ממבוגר אחר לדבר איתו. בכל מקרה, ילדכם צריך לשמוע שאתם דואגים לו ולמעשיו. עם זאת, שימו לב: אם אתם רוצים שילדכם יקשיב לחששות שלכם, עליכם להישאר רגועים ולהסביר את עצמכם.

בסופו של דבר, ילדכם הוא שאחראי לבריאותו, לרווחתו ולעתידו. עזרו לו לראות שהוא זה ששולט בהחלטותיו, ושביכולתו להפוך החלטות גרועות להחלטות טובות. שמשו דוגמה אישית והראו לו כיצד אפשר למצוא פתרונות חיוביים לבעיות, לטפל ברווחתו האישית ולקבל עזרה מבחוץ בעת הצורך. היו עבורו כתובת נגישה וקרובה, אך גם סמכותית. תוכלו לקרוא עוד על חשיבות ההורים לבני הנוער ועל שמירה על קשר חיובי איתם.

מומלץ:

• לעמוד במילה שלכם ולהוציא לפועל את התוצאות שאתם וילדכם הסכמתם עליהם אם לא התנהג בהתאם
• לאפשר ל”תוצאות הטבעיות” להגיע גם מגורמים אחרים כמו בית הספר, המשטרה ואחרים
• להמשיך לחפש דרכים להקל את הלחץ שילדכם מרגיש, ולבלות איתו זמן רגוע ומהנה
• לנסות לשתף פעולה עם בית הספר והורים אחרים כדי להתמודד עם התנהגותו, ולהוציא לפועל את התוצאות למעשיו גם מחוץ לבית
• לעודד את ילדכם לבקש עזרה כשהוא נמצא בתקופה קשה
• להשתמש בשבחים תיאוריים לחיזוק התנהגות טובה

ולא משנה מה, אמרו לילדכם שאתם אוהבים אותו – גם אם אינכם אוהבים את התנהגותו.

דברו עם הורים נוספים כדי לגלות אם התנהגותו של ילדכם דומה במידה זו או אחרת להתנהגותם של ילדים אחרים, ולקבל תמיכה ועצות מועילות.

לעזור לבני נוער במצוקה

בזמן הקרוב, כשאתם וילדכם תעבדו יחד לשינוי התנהגותו, כדאי לשנות את התקוות והציפיות שאתם תולים בו. כדי להקל את הלחץ, היו ריאליסטיים ושימו לכם למטרה לשנות דברים קטנים לטובה לאורך זמן. יכול להיות שתצטרכו לחשוב על הגבולות שאתם מציבים לעצמכם ועל רמת התמיכה שביכולתכם לתת לילד.

המשיכו לפעול לפי האסטרטגיות שצוינו קודם, אך פנו גם לקבלת עזרה מקצועית. דברו עם רופא הילדים, היועץ בבית הספר, המורה או אנשי צוות אחרים, שיוכלו להציע אסטרטגיות נוספות ולתת עצות מועילות. זכרו- הפנייה לעזרה, כמו גם להדרכת הורים, היא נורמלית, ותסייע לכם להיטיב את מצב ילדכם ואת מצבכם כאחד.

היכן לקבל עזרה

אנשים צעירים נוטים שלא לבקש עזרה מרופאים או מהשירותים הפורמליים. הם מעדיפים לדבר עם חברים או עם מבוגר שהם סומכים עליו. עודדו את ילדכם לבקש עזרה בכל זאת והראו לו לאן יוכל לפנות. אם אינו רוצה לדבר איתכם, הציעו לו לדבר עם אנשים אחרים כמו דודים או דודות, חברי משפחה קרובים, יועץ בבית הספר, רב, רופא הילדים או המשפחה או קו תמיכה לנוער במצוקה כמו ער”ן, בטלפון 1200.

מומלץ לפנות לקבלת עזרה בעצמכם, ולבקש מידע וייעוץ מארגונים מתמחים שונים, או תמיכה מהורים או חברים שעברו חוויות דומות, ויכולים להבין אתכם לחלוק רעיונות ותקוות.

אם אתם חוששים מבעיה רצינית, כמו שימוש באלכוהול או בסמים, מין לא מוגן או חשש לבריאות הנפש והרווחה הכללית של ילדכם, אתם חייבים לפעול. אם אתם חושבים שילדכם נמצא בסכנה מיידית ועלול לפגוע בעצמו או במישהו אחר, התקשרו לאחד ממוקדי החירום או קחו אותו לחדר המיון בבית החולים הקרוב אליכם.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network