כיצד לטפל בבעיות שינה עקשניות?

מחקרים בנושא בעיות שינה אצל ילדים

המרכז לבריאות הילד בקהילה, השייך לבית החולים המלכותי לילדים שבמלבורן, אוסטרליה, סקר לאחרונה את המחקרים העכשוויים בנושא בעיות שינה בקרב ילדים צעירים.

אילו מחקרים נסקרו?

המחקר כיסה מגוון גישות לטיפול בבעיות הירדמות והתעוררות אצל ילדים בני יותר משישה חודשים, ובהן:

• טיפול התנהגותי שמלמד ילדים להירדם בחזרה לבדם במקום להיעזר במבוגר
• טיפול תרופתי לבעיות שינה. טיפול תרופתי נחשב כיעיל רק במצבים שבהם בעיות השינה של הפעוטות קשות, עקשניות במיוחד, ובעלי פגיעה משמעותית באיכות או כמות השינה. יש לזכור כי טיפול תרופתי אינו תחליף לטיפול התנהגותי, אלא מתווסף עליו, ודורש מעקב רפואי מסודר, מתן מידע וייעוץ בנוגע לשינה, עם ביקורי תמיכה ובלעדיהם.

ממצאי המחקר: הטיפול ההתנהגותי הוא היעיל ביותר בטיפול בבעיות שינה

הטיפולים ההתנהגותיים הם מגוון רחב של טיפולי שמטרתם זהה- ללמד את הילד או הילדה להירדם בכוחות עצמם, ללא צורך במעורבות של ההורים.

עקרונות הטיפול ההתנהגותי

ההנחה בבסיס הטיפולים ההתנהגותיים היא שהדרך שבה ילדים נרגעים לפני השינה תהפוך לדרך המועדפת עליהם לחזור לישון לאחר שהתעוררו באופן טבעי.

לדוגמה, תינוק או תינוקת שנרדמו בזרועות ההורה, ככל הנראה כשהם יתעוררו באמצע הלילה, הם ירצו לחזור לאותו מקום כדי להירגע. מטרת הטיפולים ההתנהגותיים היא לעזור לילד “לשכוח” התנהגות בעייתית בשעת ההירדמות, ולהחליף אותה בהתנהגות בונה יותר (כלומר, להירדם ללא עזרת מבוגר).

טווח הגילאים לטיפול התנהגותי

הטיפולים ההתנהגותיים ניתנים בדרך כלל לילדים בני יותר משישה חודשים. תינוקות קטנים יותר עדיין זקוקים להאכלה בלילה, עדיין מבססים את מחזוריות השינה וההתעוררות, וייתכן שעדיין לא יגיבו לטכניקות של טיפול התנהגותי.

מעורבות מקצועית בטיפול התנהגותי

אנשי ונשות המקצוע עובדים לעיתים קרובות עם המשפחה, ומפתחים יחד תוכנית טיפול שינה אינדיבידואלית עם הטיפולים ההתנהגותיים המתאימים. הם תומכים בהורים כדי שיוכלו לבצע את הטיפול, ומייעצים להם בנוגע לנושאים הקשורים לבעיות השינה כגון ביסוס שגרת השכבה, תנומות במהלך היום ושינוי פרקטיקות שעלולות לתרום לבעיות השינה.

מעורבות ההורים בטיפול ההתנהגותי והערכים שלהם

חלק מהטיפולים ההתנהגותיים אינם עולים בקנה אחד עם האופן הטבעי שבו ההורה או המטפל קשור לילד.ה. אחת הדוגמאות היא בשיטת ההרגעה המבוקרת – שיטה זו דורשת מהמבוגר לעזוב את הילד או הילדה כשהם בוכים, אף שהנטייה הטבעית שלנו היא להרים ולנחם ילד בוכה. ולכן כדי שהטיפול יהיה אפקטיבי, ההורים והמטפלים חייבים להרגיש איתו בנוח.

כדי לפתח תוכנית שינה, חשוב לשמור על שגרת השכבה חיובית וצפויה מראש, ולוודא שהתינוק או התינוקת מקבלים מספיק שינה במהלך היום.

הטיפולים ההתנהגותיים המסייעים ביותר

המחקר מצא כי הטיפולים ההתנהגותיים בעלי סיכויי ההצלחה הטובים ביותר היו:

• שגרה חיובית
• הרגעה מבוקרת (ידועה גם בשם “שיטת חמש הדקות”)
• התעלמות שיטתית
• התעוררות מתוזמנת
• התרחקות הדרגתית

מחקרים בנושא התעוררויות ליליות

למרות שהתעוררויות ליליות ובעיות הירדמות נוטות להופיע ביחד, ברוב המקרים הן נחקרות בנפרד. לכן אנו דנים בהן בנפרד:

המחקרים בנושא התעוררויות ליליות התמקדו בילדים הבאים:

• בני שישה חודשים עד ארבע שנים
• ללא לקויות למידה, בעיות גופניות או בעיות נפשיות
• עם בעיות הקשורות להורים
• סובלים מבעיות המוגדרות כ”התעוררות תכופה, התעוררות לפרקי זמן ארוכים, או שני הסוגים יחד”.

אלו  הממצאים העיקריים שעלו מהמחקר בנושא התעוררויות ליליות:

1. התערבויות התנהגותיות הן יעילות- התערבויות התנהגותיות הוכחו כיעילות בהפחתת כמות ההתעוררויות הליליות, ובהפחתת משך ההתעוררות, והשפעתן היתה ניכרת במעקב שנערך בטווח הקצר. התערבויות אלה מקבלות תמיכה חזקה מניסויים אקראיים מבוקרים מרובים.
2. השיטות התעלמות שיטתית, התעוררות מתוזמנת והרגעה מבוקרת (עם תמיכה להורים) קיבלו גם הן תמיכה אמפירית חזקה. ההשפעה של כל אחת מהשיטות על ההתעוררויות הליליות בקבוצת הניסוי היתה גדולה באופן ניכר מאשר קבוצת הביקורת. במחקר לא נמצא באופן חד משמעי שאחת השיטות יעילה משיטות אחרות.
3. טיפול תרופתי לצד טיפול התנהגותי- המחקר הראשוני על גישות שהשתמשו בטיפול תרופתי לצד טיפול התנהגותי היה מעודד, אבל נדרשת בחינה נוספת כדי לאמת את היעילות של הטיפול ולהשוות אותו לטיפול התנהגותי בלבד.

מחקרים בנושא בעיות הירדמות

המחקרים התמקדו בילדים הבאים:

• בני שישה חודשים עד ארבע שנים
• ללא לקויות למידה, בעיות גופניות או בעיות נפשיות
• עם בעיות הקשורות להורים
• סובלים בעיות המוגדרות כ”קושי רב וארוך או סירוב להירדם בלילה, או התקפי זעם בזמן ההשכבה”.

אלו הממצאים העיקריים שעלו מהמחקר בנושא בעיות הירדמות:

1. הטיפולים יעילים, אך לא ידוע אם לטווח ארוך- הטיפולים ההתנהגותיים נמצאו כיעילים בהפחתה של בעיות ההירדמות, אבל השפעתם לטווח ארוך עדיין לא התבססה במחקר. נערכו פחות ניסויים אקראיים מבוקרים בנוגע לבעיות הירדמות מאשר להתעוררויות ליליות.
2. שגרה חיובית והרגעה מבוקרת יעילים- קיימות ראיות מחקריות חזקות לשימוש בתוכנית שגרה חיובית ובהרגעה מבוקרת (עם תמיכה מקצועית להורים או למטפלים). בנוסף, המחקר טוען ששיטת השגרה החיובית משיגה תוצאות מהירות יותר מאשר בכי מבוקר, והיא גם קלה יותר להבנה מצד ההורים והמטפלים, וגם הגישה המועדפת עליהם.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.