משמעת עוזרת לילדים ללמוד כיצד להתנהג כראוי. תוכלו להשתמש במגוון שיטות משמעת כדי ללמד את ילדכם את הבסיס להתנהגות טובה. השיטות שתבחרו תלויות בגילו של ילדכם.
מהי משמעת
משמעת עוזרת לילדכם ללמוד כיצד להתנהג – וכיצד לא להתנהג. המשמעת עובדת בצורה הטובה ביותר כשאתם וילדכם נהנים ממערכת יחסים חמה ואוהבת.
משמעת והצבת גבולות אינם קשורים תמיד לעונש, ואפילו לא לעיתים קרובות כל כך. למעשה, משמעת ושיטות המשמעת הן דברים חיוביים, שנבנים על בסיס שיחה והקשבה ועוזרים לילדים ללמוד:
- לדעת איזו התנהגות מתאימה, בין אם הם נמצאים בבית, אצל חבר, בגן או בבית הספר
- להשתלט על התנהגותם ולפתח מיומנויות חשובות כגון היכולת להסתדר היטב עם אחרים, גם כעת וגם כשיגדלו
- להבין את רגשותיהם, להשתלט עליהם בעת הצורך ולדעת כיצד להביע אותם.
לבחור את הגישה הנכונה
הבחירה בגישת המשמעת הנכונה משמעותה למצוא את האיזון הנכון. משמעת רופפת מדי עלולה להשאיר את ילדכם בתחושת חוסר ביטחון, ואילו אתם עלולים להרגיש שאתם יוצאים משליטה. משמעת חמורה ושלילית מדי, ושימוש מועט מדי בשבחים ובתגמולים, עלולה לגרום לו “להתנהג יפה”, אך מתוך פחד – מה שעלול להוביל לבעיות בהערכה העצמית שלו ולחרדה בשלבים מאוחרים יותר בחייו.
שיטת המשמעת הטובה ביותר היא נחושה אך הוגנת. כלומר, להציב גבולות ולקבוע מה יהיו התוצאות להתנהגותו של ילדכם, ובו בזמן, לעודד התנהגות טובה באמצעות שבחים, תגמולים ושיטות נוספות. הגישה שלכם למשמעת תלויה גם בדברים כגון סגנון ההורות שלכם, השלב ההתפתחותי של ילדכם והמזג שלו.
עונש גופני כמו מכות או “פליקים” אינו מלמד ילדים כיצד עליהם להתנהג, אלא להפך: שימוש בעונשים מלמד את הילד ששימוש בכוח הוא לגיטימי, הוא עלול להוביל לאימוץ התנהגות מאתגרת, ואף לחרדה או לדיכאון. כמו כן, מכות עלולות לפגוע בילדכם.
משמעת בגילאים שונים
שיטות המשמעת שבהן תשתמשו משתנות ככל שילדכם גדל ומתפתח.
תינוקות
תינוקות בני פחות משנה אינם יודעים להבדיל בין טוב לרע, ואינם עושים דברים כדי להיות “שובבים”. חלק ניכר מהתנהגותו של התינוק שלכם נעשה במטרה לבחון מה הוא יכול לעשות ומה קורה כשהוא עושה דברים שונים. לכן, כשהתינוק שלכם מושך בשיערכם, תוכלו להגיד “לא” ולהראות לו כיצד לגעת בשיערכם בעדינות. שימו לב להגיד את ה”לא” בתיאום עם הבעות פנים ומחוות גוף המציינות חוסר שביעות רצון. אם אתם צוחקים מהתנהגות לא רצויה, או מחייכים למראה השובבות שלו- הוא עלול ללמוד בטעות שזו התנהגות רצויה, כי היא מצחיקה אתכם. סביר להניח שתצטרכו להגיד “לא” שוב ושוב, כיוון שהתינוק לא יזכור זאת עד הפעם הבאה.
ענישה או שימוש בתוצאות שליליות על תינוקות אינן יעילות, כיוון שהם לא מבינים מה עשו. הם זקוקים לטיפול חם ואוהב כדי שיחושו מוגנים ובטוחים.
פעוטות
מגיל שנה בערך, פעוטות מתחילים להבין קצת יותר מהן סיבה ותוצאה. הפעוט שלכם עשוי לעשות משהו כדי לקבל תגובה – למשל, לזרוק אוכל על הרצפה או להיכנס להתקף זעם.
ילדים בגיל הגן
מגיל שלוש, רוב ילדי הגן מבינים לא רע מהי התנהגות מקובלת ומה לא. לעיתים קרובות, ילדי גן מתחילים לבלות זמן רב יותר מחוץ לבית (בגן, אצל חברים או במסגרת חינוכית אחרת), ולכן יש להם הזדמנויות רבות יותר לבחון את ההתנהגות החברתית המקובלת.
ילדים בגיל בית הספר
ילדים בגיל בית הספר יודעים בדרך כלל כיצד להתנהג במקומות שונים – בבית הספר, בבית או בספרייה, למשל. אולם הם עדיין צריכים לקבל תזכורת בנוגע לגבולותיהם, ותגמול על התנהגות טובה.
מרבית המורים בישראל משתדלים לנקוט שיטות חיוביות לטיפול בהתנהגויות מאתגרות בכיתה. אם אתם מודאגים בנוגע להתנהגותו של ילדכם, כדאי לדבר עם המורה שלו או עם היועצת בבית הספר.
במאמרים הבאים תמצאו מידע על התאמת שיטת המשמעת להתנהגותו של ילדכם:
- כיצד לעזור לילדים לעבור בין פעילויות
- לימוד מיומנויות חדשות כדרך לטיפול בהתנהגות
- להשתמש בשגרה לניהול ההתנהגות
- שימוש בתשומת לב לשיפור ההתנהגות
- שבחים, חיזוקים ותגמולים
- לתכנן מראש: כלי לניהול התנהגות
- בקשות והוראות: כיצד לעזור לילדים לעשות כפי שהתבקשו
- לשנות את הסביבה של ילדכם
- הסחות דעת
- התעלמות שיטתית
- שימוש ב’פסק זמן’ להקניית משמעת
- טבלת התנהגות: מדריך לשימוש נכון
- אובדן זכויות יתר: כלי עזר לניהול התנהגות
להציב גבולות
הצבת גבולות להתנהגותו של ילדכם היא הבסיס לגישת המשמעת שלכם. כך מתחילים.
1. קבעו כללים משפחתיים
כדאי להתחיל בארבעה-חמישה כללים משפחתיים. למשל, כללי המשפחה יכולים להיות:
- אנו מדברים יפה אחד לשני.
- אנו דואגים לאנשים אחרים.
- כולם עוזרים בבית.
- אנו דואגים לחפצים שלנו.
כשהילדים מגיעים לגיל בית הספר, הם יכולים לעזור לכם להחליט אילו חוקים לכלול.
2. למדו את ילדכם לאילו התנהגויות אתם מצפים
ילדים לומדים מהתבוננות בכם. כשאתם מראים לילדכם איזו התנהגות אתם מעדיפים ומציבים לו דוגמה, הוא ילמד בקלות רבה יותר. למשל, אם אתם רוצים שילדכם יישב בזמן האוכל, שבו יחד לאכול ארוחות משפחתיות, וכך תעזרו לו ללמוד את ההתנהגות הרצויה.
3. שבחו את ילדכם על התנהגות טובה
כשאתם משבחים את ילדכם, אתם אומרים לו מה אתם אוהבים בו ובהתנהגות שלו. כשילדכם מקבל שבחים על התנהגות טובה, סביר להניח שירצה להמשיך ולהתנהג יפה. שבחו אותו בצורה מפורטת כדי להגיד לו בדיוק מה אהבתם, וכדי לעודד התנהגות טובה. אמרו, לדוגמה, “אורי, אהבתי מאוד איך שהשתמשת במילים בבקשה ותודה. כל הכבוד!”
4. הציבו מגבלות ותוצאות ברורות
החליטו מראש מה תהיה ההשלכה למי שאינו עומד באחד החוקים המשפחתיים. לדוגמה, תוכלו למנוע מתן דמי כיס מילדה בת שמונה אם לא עשתה את שיעורי הבית. אם היא הרביצה לאחיה, עדיף להשתמש בפסק זמן. כשאתם משתמשים בתוצאות באותה דרך עבור אותו סוג התנהגות כל פעם, ילדכם לומד למה לצפות.
אם לילדכם יש התנהגות מאתגרת ואוטיזם או מוגבלות כלשהי, כדאי לדבר עם אנשי המקצוע שעובדים איתו. הם יוכלו להציע לכם דרכים להשתלט על התנהגותו, ואולי לאמץ כמה שיטות שמתאימות לצרכיו.
© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.