למידה והתפתחות יצירתית אצל פעוטות

Posted on by דר' חוה גדסי

מדוע משחק יצירתי חשוב להתפתחות וללמידה של פעוטות

פעילויות כגון דרמה, מוזיקה, ריקוד ואמנות חזותית מטפחות את היצירתיות והדמיון של פעוטות. הן עוזרות לילדים קטנים לפתח את חושיהם באמצעות חקירה וגילוי, ומאפשרות להם לבטא כיצד הם רואים את העולם ואת מקומם בו.

פעוטות יכולים להשתמש במשחק יצירתי כדי להביע את רגשותיהם. לפעמים הם מתקשים להגיד מדוע הם מרגישים כועסים, מדוכאים, שמחים או מפוחדים. אך כשהם נמצאים בסביבה מחזקת ומעודדת, הם יכולים להשתמש בפעילויות ובהתנסויות אמנותיות כדי להביע את הרגשות הללו באמצעות ציור, צבע, תנועה, פנטומימה, מחוות דרמטיות, שירה או ריקוד.

למעשה, פעוטות צריכים לחקור ולהביע את עצמם באמצעות משחק יצירתי. משחק יצירתי חופשי מאפשר להם לנסות רעיונות שונים ודרכים שונות לעשות דברים. הפעילות היא הדבר החשוב ביותר, ולא התוצאה הסופית.

במאמר למידה והתפתחות יצירתית אצל פעוטות: רעיונות ופעילות תוכלו למצוא כמה פעילויות מהנות ויצירתיות לעשות עם ילדכם.

למידה והתפתחות באמצעות העמדת פנים

פעוטות רבים נהנים לקחת חפץ ולהעמיד פנים שהוא משהו אחר. קוביית עץ יכולה להיות סירה שמפליגה למקומות רחוקים. אבן יכולה להיות צפרדע בשלולית, שמקפצת מעלה לעלה. סוג כזה של משחק דמיוני מפתח את הדמיון.

סביר להניח שילדכם אוהב לשאול “למה?”. משחק דרמטי ופנטומימה עוזרים לו להבין את התשובות בעצמו, ולמצוא תגובות יצירתיות ומלאות דמיון לשאלות ולבעיות. לדוגמה, כשהפעוט מלביש בובה, הוא יכול להבין כיצד עליו להתלבש בעצמו. יכולת פתרון הבעיות הזו חשובה לגדילה ולהתפתחות שלו.

למידה והתפתחות באמצעות אמנות חזותית

פעוטות אוהבים פעילויות כמו צבעי אצבעות, הדבקה, צביעת תמונות או קיפול וקריעת נייר. פעילויות אלה הן מעט מלכלכות, אך הן עוזרות לילדכם:

  • להתרגל למרקמים חדשים – למשל, מגע צבעי האצבעות
  • ללמוד כיצד להשתמש בצבע ובנייר, ומה אפשר לעשות איתם
  • לפתח מיומנויות שונות של מוטוריקה עדינה, באמצעות השימוש באצבעותיו, בכפות רגליו ועוד
  • להביע את הרגשות, החוויות והרעיונות שלו.

בגיל זה, הפעוט שלכם עדיין לומד על מושגים כמו צורה וגבולות, וכיצד לצייר ולשחק איתם. אולי הציור נראה כמו ספגטי, אבל אם הוא אומר שזה עץ – זה עץ! לא חשוב אם הפעוט מסיים את היצירה או לא. הדבר החשוב ביותר הוא שיחקור את הדחפים היצירתיים שלו ואת אפשרויות ההבעה העצמית.

לחצו כאן להורדת אוגדן צפי ציור שהכנו במיוחד בשבילכם!

למידה והתפתחות באמצעות מוזיקה

פעוטות אוהבים להקשיב ולנגן. לעיתים קרובות תגלו שהם שרים לעצמם בזמן שהם עסוקים בפעילויות אחרות. כמו כן, הם נהנים להקיש על תופים, או ליצור קולות באמצעות כלי נגינה אמיתיים או תוצרת בית.

שירים ונגינה הם דרך נהדרת להבעה עצמית. השירה מעודדת את הפעוט להשתמש במילים ועוזרת לו לפתח את הזיכרון. כיוון שהזיכרון שלו אינו מפותח לגמרי עדיין, הוא יוכל לזכור רק כמה מילים כל פעם. הוא יוכל לחבר תנועות למילים שאתם שרים, ולהוסיף את המילים שהוא זוכר, כמו בשיר ‘עשר אצבעות לי יש’.

תוכלו לעודד אותו לנגן מוזיקה ולתת לו מגוון אפשרויות לעשות זאת. לא צריך כלי נגינה יקרים ומתוחכמים כדי לנגן ביחד. אפשר להכין תוף ממיכל פלסטיק וכף עץ, או להכניס אורז לבקבוק פלסטיק סגור היטב וליצור רעשן.

למידה והתפתחות באמצעות ריקוד

בדומה למוזיקה, פעוטות אינם זקוקים לעידוד כדי לנוע ולרקוד. לפעמים נראה שהם שקועים בעצמם לגמרי כשהם רוקדים – כמעט בטראנס. למעשה, הפעוט שלכם חושב על המון דברים כשהוא רוקד. הוא חוקר דמיונות, מחשבות ורגשות שקשורים למוזיקה ולסביבה שלו. הריקוד עוזר לו לפתח מיומנויות של מוטוריקה גסה, וכן קשר עין-יד.

עודדו אותו ללכת, לשמור על איזון, לקפוץ, לנתר ולדהור בתגובה למוזיקה או לדקלומים. אין זה משנה אם הוא מצליח לשמור על הקצב או לפעול לפי סדרת תנועות קבועה – העיקר שהוא נהנה מהפעילות.

 

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התפתחות השפה בגיל שלוש עד ארבע

Posted on by רות בן הרוש

אוצר מילים

ילדכם לומד המון מילים חדשות מכם וממבוגרים אחרים, ומנחש את משמעותן של מילים שאינו מכיר מההקשר. כמו כן, הוא לומד מהחוויות שהוא עובר ומהאזנה לסיפורים. הוא עדיין מבין מילים רבות יותר ממה שהוא אומר.

הוא לומד ומשתמש במילות חיבור רבות יותר, כגון “בגלל”, “כי”, “ו”, “אם”. כמו כן, הוא לומד יותר ויותר מילות מספר, שמות של קבוצות – כמו “ירקות”, “בעלי חיים” – ומושגים בתוך המשפחה, כגון “דודה”, “אח”. ייתכן שהוא יוכל לקרוא בשמם של רגשות בסיסיים כגון “שמח”, “עצוב” ו”כועס”. עד גיל ארבע, ילדכם יכיר את שמות הצבעים ויכיר מושגים המשמשים להשוואה כגון “ארוך יותר” ו”גדול יותר”.

משפטים ודקדוק

ילדכם יתחיל להשתמש במשפטים מורכבים יותר הכוללים מילים כגון “כי”, “אז”, “אם” ו”כאשר / כש” – למשל, “אני לא אוהב את זה כי זה מגעיל”.

הוא יפגין הבנה טובה למדי של חוקי התחביר הבסיסיים של השפה, ולעיתים קרובות יישם את החוקים הללו על כל הדוגמאות, בלי לדעת כיצד העברית משתמשת בכללים השונים. לדוגמה, “הוא יאכל אתמול” או “היו שם שלושה מזלגים”.

כמו כן, בגיל זה הוא ישתמש במושגים “אני”, “אתה” ו”שלי” בצורה הנכונה. הוא עשוי להתבלבל בשימוש בשלילה – למשל, אם שואלים אותו, “אתה לא רוצה ללכת לפארק?” הוא יגיב, “אני לא לא רוצה ללכת לפארק”.

לנהל שיחות

בגיל זה יכול ילדכם לספר סיפורים בעלי נושא, שרובם בעלי התחלה וסוף. לעיתים קרובות הוא יזדקק לעידוד רב מצד המבוגרים כדי להמשיך את הסיפור, לדוגמה, “ומה החתול עשה אז?”. הוא יכול לנמק את דבריו, לחזות דברים ולהתחיל להביע אמפתיה. כמו כן, הוא ישתמש בשאלות “מה”, “למה”, “איפה”, “מי” ו”איך” כדי לגלות עוד יותר על העולם שסביבו – אז נסו להיות סבלניים!

כשילדכם יתקרב לגיל ארבע, הוא יוכל לפתוח שיחות באמצעות שאלות כמו “נחשו מה?” הוא ידבר על מגוון רחב יותר של דברים, וכן על נושאים מופשטים ומורכבים יותר. לדוגמה, “אם ימשיך לרדת גשם, נצטרך לבנות סירה כדי להגיע לבית של סבתא?”

עד גיל ארבע, רוב המבוגרים יבינו את דבריו, אף שהוא עדיין אינו מסוגל לבטא את כל המילים בצורה הנכונה. ייתכן שיתקשה להגות צלילים כמו “ל” או “ר”.

הבנה

כשילדכם אינו מבין מה אומרים לו, הוא עשוי לבקש הסבר, או לשאול מה משמעותן של מילים מסוימות. הוא מבין הוראות בנות יותר משני חלקים, כל עוד הן מתייחסות לדברים מוכרים – למשל, “כבה את הטלוויזיה, תלבש פיג’מה ותיכנס למיטה”, או “כשאפתח את השער, תחזיק לי את היד ואז נלך יחד לפינת הרחוב”.

כמו כן, הוא יבין את רוב השאלות שיישאל, בעיקר אם הן נוגעות למשהו שהתרחש ממש עכשיו, או למשהו שהוא יכול לראות. הוא יבין הסברים מורכבים מעט, כל עוד הוא יכול לראות את התוצאה בעצמו. לדוגמה, הסבר כגון “כשהשמש מאירה על דברים שונים, היא מחממת אותם. אתה מרגיש כמה המים בקערה של הכלב חמים כי היו חשופים לשמש?” עד גיל ארבע, ילדכם יוכל להבין ביטויי רגשות כגון “שמח”, “עצוב”, “עצבני” או “מופתע”.

משחק ותקשורת

כעת יכול ילדכם לנהל משא ומתן פשוט עם ילדים אחרים. לדוגמה, הוא יכול לנהל דיון בנוגע למי ישחק ראשון בצעצוע מסוים. בסביבות גיל ארבע, ילדכם יוכל כנראה להסביר מדוע הוא רוצה לקחת חפץ מילד אחר – למשל, “אני יכול לקבל את העיפרון הירוק? אני צריך לצבוע את הדשא”.

בגיל זה הוא מתחיל להשתמש בשפה לצורך משחקי תפקידים. למשל, הוא יעמיד פנים שהוא “אבא” ויחקה את טון הדיבור של אביו. כמו כן, הוא עשוי ליצור לו חברים דמיוניים.

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. במאמר זה ניתן מידע בקווים כלליים בלבד. אם אתם מודאגים בנוגע להתפתחות השפה של ילדכם, דברו עם רופא הילדים, אחות טיפת חלב או איש מקצוע אחר. אם איש המקצוע אינו מודאג אך אתם עדיין דואגים, זה בסדר גמור לבקש דעה נוספת.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

השמנת יתר אצל ילדים

Posted on by ד"ר מנואל כץ

השמנת יתר אצל ילדים

המונחים “עודף משקל” ו”השמנת יתר אצל ילדים” עולים כאשר לילדים יש כמות שומן עודפת או לא תקינה בגוף, שעלולה לסכן את בריאותם. עודף זה מצטבר כאשר כמות האנרגיה שמקבלים הילדים מהמזון ומהשתייה גדולה יותר מכמות האנרגיה שהם שורפים בפעילות גופנית, בגדילה ובתהליכים נוספים המתרחשים בגופם. האנרגיה העודפת הזו מאוחסנת בגוף בצורת שומן.

חלק מהילדים נמצאים בסכנה גדולה יותר להשמנת יתר בגלל גורמים גנטיים, שגורמים לגופם לעלות במשקל בקלות רבה יותר. משקל עודף והשמנת יתר הם נושאים משמעותיים עבור ילדים רבים. אם תעזרו לילדיכם להתמודד עם הנושאים הללו במהלך הילדות, סביר להניח שיהיו להם פחות בעיות הקשורות למשקל עודף ולהשמנת יתר בהמשך.

כיצד לעזור לילדכם לשמור על משקל בריא ותקין

ישנם גורמים רבים שעלולים להוביל את הילדים למשקל עודף ולהשמנת יתר, ובהם:

  • בחירת משקאות ומזון שאינם בריאים
  • הרגלים משפחתיים לא בריאים
  • היעדר פעילות גופנית
  • היסטוריה משפחתית גנטית
  • גורמים סביבתיים נוספים.

כדי לעזור לילדכם לשמור על משקל תקין ובריא, כדאי לבחון כיצד הגורמים הללו מעצבים את אורח החיים של המשפחה.

בחירת מזון בריא
כדי לעזור לילדכם לגדול ולפתח אורח חיים בריא, כדאי להציע לו מגוון מזונות בריאים ומזינים. כך תפחת הסבירות שילדכם יעלה במשקל ויצבור עודפי שומן בגוף. מזונות בריאים ומזינים כוללים ירקות, פירות, דגנים, מוצרי חלב דלי שומן, בשר, דגים, עוף, ביצים וקטניות כגון אפונה, שעועית ועדשים. המשקאות הבריאים ביותר לילדים הם מי ברז וחלב.

ילדכם הצעיר צורך לרוב את המזון שאתם מספקים לו. הקפידו שיהיו בביתכם מגוון מזונות בריאים, והשתדלו שלא לקנות ולהחזיק בבית מזונות ומשקאות לא בריאים, שילדכם עושי להתפתות לאכול או לשתות. מה שרחוק מהעין יהיה רחוק יותר מן היד והפה.

פעילות גופנית
עודדו את ילדכם להיות פעיל מבחינה גופנית, ללכת כשאפשר ולשחק מחוץ לבית. כל הפעילויות אלה הן חלק מאורח החיים הבריא המומלץ לילדכם. הפעילות הגופנית:

  • מאזנת את צריכת האנרגיה של ילדכם
  • מבקרת את מידת התיאבון שלו
  • מפחיתה את הלחץ שהוא עשוי לחוש
  • מונעת מחלות
  • משפרת את האינטראקציות החברתיות שלו.

הרגלים משפחתיים
סביר להניח שילדכם יבחר במזון בריא ויהיה פעיל מבחינה גופנית אם יראה אתכם אוכלים מזון בריא ועושים פעילות גופנית בעצמכם. ילדים צעירים מחקים את מעשיכם, והדרך הטובה ביותר להשפיע עליהם היא לשמש להם דוגמה אישית.

היסטוריה משפחתית גנטית וגורמים אחרים
כל בני האדם שונים זה מזה, גם בגלל אורח חיים שונה, אך בעיקר כיוון שיש להם מערכת גֶנים שונה. חלק מהילדים נמצאים בסיכון גבוה יותר להשמנת יתר בגלל הגנים שהם נושאים, בגלל בעיות בריאותיות או כיוון שהם נוטלים תרופות. אם אחד הגורמים הללו נמצא במשפחתכם, חשוב אף יותר שתבחרו באורח חיים בריא ובמזון מתאים.

גורמים אחרים
זמן מסך ממושך, אורח חיים משפחתי עמוס, היעדר שהות במרחב הפתוח – כל הדברים הללו גורמים לילדים לאכול יותר מדי ומקשים עליהם להיות פעילים. אף שזה עלול להיות קשה, אפשר להתגבר על המכשולים בדרך לפעילות גופנית בריאה.

גורם סיכון נוסף להשמנת יתר אצל ילדים הוא שינה. ילדים שאינם ישנים מספיק בלילה מועדים יותר לצבירת משקל עודף או להשמנת יתר. כדי לסייע לילדים לפתח הרגלים בריאים לחיים, חשוב לעודד הרגלי שינה טובה.

שגרה הכוללת מזון בריא ופעילות גופנית משלב מוקדם בחיים תצמצם את הסיכון לבעיות של עודף משקל או השמנת יתר בעתיד.

מדוע ילדכם צריך לשמור על משקל בריא ותקין

שמירה על משקל בריא חשובה לבריאותו של ילדכם עכשיו ובעתיד. משקל בריא בילדות מפחית את הסיכויים:

  • לסבול ממשקל עודף או מהשמנת יתר כמבוגר
  • לפתח בעיות בריאות חמורות במהלך הילדות, כגון סוכרת מסוג 2, בעיות במפרקי הירך ותסמונת דום נשימה בשינה.
  • לסבול מבעיות רגשיות וחברתיות כגון הצקות ובריונות, הערכה עצמית נמוכה, דיכאון, דימוי גוף נמוך והפרעות אכילה.
  • לסבול מבעיות בריאות גופניות בבגרות , כגון מחלות לב, סוכרת מסוג 2, סוגי סרטן שונים, בעיות פוריות ובעיות עור.

זיהוי וטיפול בבעיות משקל עודף והשמנת יתר בילדות בשלב מוקדם ימנעו בעיות משקל לטווח ארוך, שעלולות להוביל לבעיות בריאות ורווחה חמורות יותר.

כיצד לדבר על משקל בריא והשמנת יתר אצל ילדים

השמנת יתר אצל ילדים היא נושא רגיש. אם לילדכם יש בעיה כזו, עדיף לא לתייג אותו כבעל משקל עודף או כסובל מהשמנת יתר. במקום זאת, דברו על כך שהמשפחה כולה צריכה לשנות את אורח החיים כדי להגיע למשקל תקין ובריא. כך תדברו עם ילדכם על משקל עודף ועל השמנת יתר:

  • התמקדו בבריאות ובאורח חיים בריא ולא בירידה במשקל. קשה לילדים לרדת במשקל.
  • נסו להשתמש במונחים כגון “מעל המשקל הממוצע” או “מעל משקל בריא” במקום להשתמש בתגיות כגון “שמן”, “טוב”, “בריא”, “שמנמן” או “מלא”.
  • שבחו ועודדו את האיכויות של ילדכם שאינן קשורות למראהו. לדוגמה, אמרו לו “כל הכבוד שהכנת את העבודה הגדולה הזו לבית הספר”, “אני גאה בך מאוד שאתה שומר על האחים הקטנים שלך”, ו”כל כך שמחתי לראות שנשארת רגוע לפני שדיברת בפני הכיתה כולה”.
  • אל תגידו דברים כגון “אתה לא חושב שאתה צריך…”, או “לא כדאי שתאכל את זה”. ילדים עלולים להרגיש שאתם מנדנדים להם, ולא לרצות לעשות את מה שאתם מבקשים.

כיצד למנוע השמנת יתר אצל ילדים

אם אתם מודאגים שילדכם סובל מבעיית משקל או אפילו מהשמנת יתר, חשוב לאבחן את המצב כראוי. רופא משפחה, רופא ילדים או דיאטנית יכולים לבדוק את קצב הגדילה שלו ולבחון אם משקלו תקין. כמו כן, הם יבדקו את גובהו, משקלו ומדד מסת הגוף (BMI) שלו. מדד מסת הגוף הוא אחת הדרכים לחישוב כמות השומן הכוללת בגוף, ומאפשר לרופא לבדוק אם משקלו של ילדכם נמצא בטווח הנורמה.

אם ילדכם אכן סובל ממשקל עודף, תוכלו לעשות כמה שינויים קטנים ומעשיים באורח החיים שלכם. שילוב כל בני המשפחה בשינויים הללו יקל על ילדכם לדבוק באורח החיים החדש ויועיל לכולם.

הנה כמה דברים פשוטים לשינוי התזונה המשפחתית היומיומית:

  • בקשו מילדיכם לעזור לכם לבחור את הארוחות הבריאות ולהכין אותן. כך הם ילמדו כיצד לבחור מזון בריא וטוב. כמו כן, סביר יותר להניח שירצו לאכול משהו שסייעו בהכנתו.
  • תנו לילדכם לשתות מים, והוציאו מהבית משקאות קלים, מיצים, נקטרים, משקאות אנרגיה, מים בטעמים וחלב ממותק.
  • אכלו יותר ירקות וסלטים. בזמן הארוחות העיקריות, נסו למלא מחצית מהצלחת בסלט או בירקות.
  • הוציאו מהבית מזונות שאינם בריאים כגון מזון מהיר, צ’יפס, ביסקוויטים, עוגות ושוקולדים והקפידו להציע אותם לילדכם רק מדי פעם, ולא בכל יום. ילדכם יאכל פחות ג’אנק פוד אם הוא אינו בהישג יד.
  • הציבו דוגמה אישית, והראו לילדכם שאתם נהנים ממזון בריא.
  • שבו ביחד לאכול ארוחות משפחתיות באופן קבוע, כולל ארוחת בוקר, וכבו את הטלוויזיה בזמן הארוחה.
  • אכלו ארוחות רבות יותר בבית – שם תוכלו להגביל את כמות השומן, המלח והסוכר בארוחה.
  • תנו לילדכם חטיפים בריאים כשהוא רעב. למשל, הניחו קערת פירות טריים על השולחן וקופסת מקלוני ירקות במקרר.
  • אל תכריחו את ילדכם לאכול. אין צורך לדאוג אם ילדכם מסרב לאכול או אוכל מעט מאוד. הוא לא ירעב.

השינויים הפשוטים הבאים יעזרו לכם לעשות יותר פעילות גופנית משפחתית:

  • הגבילו את זמן המסך ללא יותר משעתיים ביום לילדים בני 18-5. זמן מסך כולל טלוויזיה, די.וי.די, מחשב, משחקי וידיאו, טלפונים סלולריים וטאבלטים.
  • עודדו את ילדכם לצאת לשחק בחוץ- הוא זקוק לשעה יומית לפחות של פעילות גופנית.
  • הכניסו את הפעילות הגופנית לחיי המשפחה היומיומיים – לדוגמה, צאו להליכות משפחתיות או רכבו על אופניים ביחד.
  • לכו ברגל לבית הספר ובחזרה, למכולת או לבית חברים.

כל מי שסובל מבעיות משקל עודף זקוק לתמיכה כדי לרדת במשקל. ילדכם אינו יכול לעשות זאת לבד. אם כל המשפחה עוברת למזון בריא ומתחילה לעשות פעילויות גופניות, יהיה לו קל יותר לעשות את השינויים הנדרשים לאורח חיים בריא.

לקבל עזרה נוספת

אנשי המקצוע הבאים יוכלו לסייע לכם לשמור על הרגלי האכילה, הפעילות הגופנית והמשקל של ילדכם: אחות טיפת חלב, רופא משפחה, רופא הילדים, דיאטנית.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

הרטבת לילה אצל ילדים

Posted on by דר' חוה גדסי

הרטבת לילה: העוּבדות

  • הרטבת לילה היא אחת הבעיות השכיחות  ביותר ברפואת ילדים, והיא נפוצה מאוד בקרב משפחות רבות.
  • רוב הילדים מפסיקים להרטיב במהלך היום בסביבות גיל שלוש, ובלילה – בסביבות גיל חמש. רוב ילדי הגן עדיין מרטיבים את המיטה מפעם לפעם.
  • ילדים רבים מפסיקים להרטיב בלילה עד שהם נכנסים לבית הספר, אך חלקם עדיין עושים זאת בבית הספר היסודי. אם ילדכם בבית ספר יסודי ועדיין מרטיב בלילה, רוב הסיכויים שהוא אינו היחיד בכיתתו או בקרב חבריו.

מדוע הרטבת הלילה מתרחשת?

הרטבת לילה היא תופעה לא רצונית ואינה אשמתו של איש – היא אינה מתרחשת בגלל עצלנות או רצון לתשומת לב. ילדים שמרטיבים בלילה עדיין לא מצליחים לשלוט בשלפוחית היטב, ואינם מתעוררים כשהשלפוחית שלהם מלאה. רבים מהם ישנים עמוק יותר מאחרים, וקשה יותר להעיר אותם. כלומר, הם אינם יכולים להעיר את עצמם כשהשלפוחית שלהם מלאה.

להרטבת הלילה יכולים להיות גורמים רפואיים, לכן כדאי להיבדק אצל רופא. ישנם ילדים שמרטיבים בלילה   מכיוון שהם מייצרים יותר שתן מאחרים במהלך הלילה, בגלל רמה נמוכה של הורמון ששולט על כמות השתן שמיוצר בגוף בזמן השינה. ילדים אחרים עשויים לסבול מהרטבה בשל שלפוחית שאינה מצליחה לאגור כמויות מספיקות של שתן במשך מספר רב של שעות בשינה.

הרטבת לילה עוברת לפעמים במשפחה – אולי תגלו שאביכם, אמכם או אחד הדודים שלכם הרטיבו את מיטתם, ועדיין צריכים לקום לשירותים כמה פעמים בלילה.

לפעמים, ילדים שמרטיבים את המיטה נשארים יבשים כשהם ישנים במקום זר. ייתכן שהסיבה לכך היא שהם מודאגים ושנתם קלה יותר. כשהם חוזרים הביתה ונרגעים, לעיתים קרובות הם חוזרים להרטיב את המיטה.

חלק מהילדים שאינם מרטיבים בלילה מתחילים לעשות זאת שוב אם משהו מלחיץ אותם – לדוגמה, פרידה במשפחה או כניסה לבית הספר, או שהם אינם מרגישים טוב. במקרה כזה, הרטבת הלילה תיפסק בדרך כלל כשהילד יחוש בטוח יותר.

אם ילד שעד כה היה יבש בלילה מתחיל להרטיב את מיטתו שוב, חשוב להיבדק אצל רופא כדי לשלול זיהום או בעיה רפואית אחרת.

מה אפשר לעשות

  • הרגיעו את ילדכם ואמרו לו שהרטבת לילה היא דבר נורמלי, שאין צורך להתבייש ושזה יעבור. הוא בוודאי ישמח לשמוע שהוא לא היחיד במשפחה שסבל מכך.
  • נסו לגרום לילדכם לשתות יותר במהלך היום ופחות בערב ולילה. משקאות קלים שמכילים קפאין (כגון קולה) וכן תה, אינם מומלצים כיוון שהם מגבירים את כמות השתן שהגוף מייצר, ולכן הילדים צריכים ללכת לשירותים לעיתים קרובות יותר.
  • הזכירו לילדכם ללכת לשירותים פעם אחת אחרונה לפני המיטה.
  • הסבירו לו בצורה פשוטה מהי הרטבת לילה. לדוגמה, “כשאתה ישן, המוח שלך אינו מקבל את המסר שאתה צריך ללכת לשירותים, ולכן אתה לא מתעורר”. אפשר להגיד, “השלפוחית שלך, שבה נמצא הפיפי, לא גדלה מספיק ולא מצליחה להחזיק את כל הפיפי בלילה, אבל היא תגדל יחד עם הגוף שלך וכל זה ישתנה”.
  • אף שרוב הילדים שמרטיבים את המיטה מפסיקים בשלב מסוים, הביטחון העצמי שלהם עלול לסבול מכך. אם נראה שהרטבת הלילה גורמת לילדכם לחץ או דאגה, עשו כל שביכולתכם כדי לשפר את הרגשתו. אמרו לו שהרטבת הלילה תפסיק עם הזמן ואין צורך לדאוג. כשילדים מפסיקים להרטיב בלילה, הביטחון העצמי שלהם נוטה להשתפר.
  • יש הורים שלוקחים את ילדיהם לשירותים שעתיים-שלוש אחרי שהילד הלך לישון, אך שיטה זו אינה תמיד יעילה.
  • כדי לצמצם את כמות הכביסות:
    – כסו את המזרון במגן פלסטיק
    – הניחו יריעת פלסטיק על הסדין התחתון ומעליו שימו מגבת
  • השאירו אור קטן כדי שילדכם יוכל ללכת לשירותים בצורה קלה ובטוחה.
  • ודאו שילדכם מתקלח בבוקר, כדי שירגיש רענן ונקי ולא יריח משתן – מה שעלול להוביל להצקות מצד ילדים אחרים.
  • תנו לו המון חיזוקים, ובעיקר אחרי פספוסים. ילדים צריכים להרגיש שאוהבים אותם.
  • ילדים גדולים יותר יוכלו לעזור להחליף את המצעים במיטה ולהניח את הסדין והבגדים הרטובים בכביסה.
  • לילדים בני שש או יותר, אפשר להשתמש בזמזם הרטבה- פנו לרופא הילדים או למרפאה המתמחה בנושא זה על מנת לקבל הדרכה מתאימה.
  • היבדקו אצל רופא אם:
    – ילדכם עדיין מרטיב במהלך היום בגיל בית הספר
    – ילדכם, שהיה יבש בלילה עד כה, מתחיל להרטיב שוב למשך יותר מלילה-שניים
    – אתם או ילדכם מוטרדים מאוד מהרטבת הלילה
    – יש לכם חששות נוספים בגלל הרטבת הלילה.

טיולים בתנועות נוער ושינה אצל חברים

ילדים נוטים לדאוג מהרטבת המיטה בטיולים עם לינה או כשהם ישנים אצל חברים, ועשויים שלא לרצות להשתתף בהם. עודדו אותם שלא להפסיד את הפעילויות המהנות האלה. אם ילדכם דואג מאוד בגלל הטיול או השינה אצל חבר, ישנו טיפול תרופתי בצורה של כדור לבליעה או טבלייה מסיסה, שיכול להפחית את כמות השתן שמיוצר בלילה. בקרו אצל הרופא כמה שבועות לפני האירוע ובדקו אם תרופה זו תוכל לעזור לילדכם.

דברו בפרטיות עם המדריך של ילדכם על אופן הטיפול בהרטבת לילה, והדריכו את ילדכם מה לעשות אם זה קורה במהלך הטיול.

אם ילדכם הולך לישון אצל חבר, דברו עם הוריו של החבר על דרך הטיפול הטובה ביותר בהרטבת הלילה. אמרו לילדכם שהוא יכול לדבר עם המבוגר האחראי בבית באופן פרטי אם קרתה לו “תאונה”. אפשר להשתמש בתחתוני “פול-אפס”, וישנם גם “חיתולים” לילדים גדולים או בוגרים יותר.

דברים שאסור לעשות

אל תענישו את ילדכם, תבקרו או תקניטו אותו, ואל תתנו לאחרים לעשות זאת. עונשים, ביקורת או הקנטות עלולים רק להחמיר את המצב ולהגביר את המתח והחרדה.

לא כדאי לבקש מילדים קטנים לנקות בעצמם, כיוון שהם עלולים לראות זאת כעונש על משהו שאינם יכולים לשלוט עליו. ילדים נוטים לחוש עצובים כשהם מתעוררים במיטה רטובה, והדבר האחרון שהם רוצים הוא לצער אתכם.

זכרו שתוכניות לשינוי התנהגות כמו טבלת התנהגות אינם עובדים במקרה זה, כיוון שילדכם אינו יכול לשלוט בהרטבת הלילה.

אם ילדכם בן יותר משש

  • אם הרטבת הלילה אינה מדאיגה אתכם או את ילדכם יותר מדי, תוכלו פשוט לחכות עד שתעבור. אולם ילדים רבים נוהגים להסתיר את המצוקה שהם חשים, ולכן כדאי לחשוב כיצד לעזור להם.
  • אם ילדכם בן יותר משש, אפשר להיעזר בזמזם הרטבה. לעיתים קרובות, תוכניות אלה מצליחות למנוע או לצמצם את ההרטבה. למידע נוסף על תוכניות כאלה פנו לרופא הילדים או למרפאה העוסקת בכך.
  • אפשר להיעזר גם בטיפולים אחרים כגון טיפול תרופתי או דמיון מודרך.
  • חשוב להיעזר בטיפול שלא יכביד עוד יותר על ילדכם, שגם כך מרגיש מבוכה וחוסר נוחות.

אם נסכם בכמה מילים…

  • הרגיעו את ילדכם ואמרו לו שהרטבת לילה היא דבר נפוץ, ושאין צורך להתבייש.
  • אל תענישו, תבקרו או תקניטו אותו, ואל תציעו לו פרסים על משהו שאינו יכול לשלוט בו.
  • היבדקו אצל רופא כדי לוודא שלא מדובר בגורם פיזי.
  • אם ילדכם בן יותר משש והבעיה גורמת לו לחוש חרדה, חשבו על שימוש בזמזם הרטבה.
  • עזרו לילדכם להרגיש בנוח ככל האפשר כשהוא יוצא לטיולי בית ספר או הולך לישון אצל חברים.
  • הרטבת לילה היא משהו שהילדים אינם יכולים לשלוט בו, ומצליחים להתגבר עליו כמעט תמיד.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

15 טיפים לחזרה לעבודה

Posted on by דר' חוה גדסי

בחזרה לעבודה: לתכנן ולהתכונן

1. עשו את השינויים הרצויים לפני שאתם חוזרים לעבודה.

ההכנות המוקדמות יקלו על החזרה לעבודה. אחת הדרכים היא לחשוב כיצד תיראה השגרה היומית החדשה שלכם, ולבדוק אם אפשר להתחיל חלק מהדברים עכשיו כדי להקל על המעבר – למשל, לבדוק את השגרה החדשה של הילד במשפחתון או למצוא מטפלת מחליפה.

2. הירשמו למסגרת חינוכית זמן רב מראש.

בחרו את סוג המסגרת החינוכית שתתאים למשפחתכם, ותכננו את המעבר של ילדכם למשפחתון, לגן או למטפלת.

3. דברו עם בני המשפחה, החברים והמטפלים על התוכניות שלכם.

הם יכולים לתת לכם רעיונות שיחסכו זמן, או לעזור לכם לאתר בעיות פוטנציאליות מראש.

4. הכינו ארוחות מראש.

לדוגמה, אפשר להכין כמות גדולה יותר מהדרוש ולהקפיא את השאריות לעתיד. כך תוכלו לצמצם את הזמן ליד התנור. כמו כן, באתרי אינטרנט, ספרי בישול ועיתונים רבים אפשר למצוא מתכונים מהירים וקלים שהכנתם דורשת כחצי שעה בלבד.

5. נסו להשאיר את הסחות הדעת הקשורות לעבודה – בעבודה.

כעת, שיש לכם פחות זמן עם התינוק שלכם, תרצו בוודאי להפיק את המיטב מהזמן שתבלו יחד.

6. עשו כל מה שאפשר בלילה לפני.

כדי להקל על ההתארגנות בבוקר, הכינו את הבגדים מראש וארזו את ארוחות העשר בערב.

7. היצמדו ככל האפשר לשגרה.

שגרות משפחתיות עוזרות לילדים לדעת למה לצפות, ומאפשרות להם להתנהג טוב יותר.

8. קחו את ילדכם או את כל המשפחה לאירועים חברתיים מטעם העבודה.

העמיתים שלכם יבינו את מצבכם טוב יותר אחרי שיפגשו את המשפחה.

בחזרה לעבודה: המסגרת החינוכית

9. הישארו עם ילדכם לפרקי זמן מוגדרים במסגרת החינוכית.

הדקות הספורות שתבלו עם ילדכם במסגרת החינוכית יעזרו לכם להתמודד עם שגרת העבודה החדשה. נסו לעשות זאת בתדירות גבוהה ככל האפשר בימים הראשונים, ולאט לאט להפחית את הביקורים.

10. בנו מערכת יחסים טובה עם הצוות שמטפל בילדכם.

מערכת יחסים טובה תצמצם מאוד את המתח שלכם ושל ילדכם. כדאי לעשות אפילו דברים פשוטים, כמו לספר למטפלת כמה אתם מעריכים את עבודתה. תלו תמונה של המטפלת על המקרר בבית, ותמונה שלכם במסגרת החינוכית, כדי לעזור לילדכם לחבר בין העולמות. ידעו את המטפלת במקרה שעליכם לשנות את לוח הזמנים הקבוע.

11. טפלו במהירות בכל שאלה או חשש שעולה במסגרת החינוכית.

אם תיתנו לדברים לתפוח יותר מדי, הם עלולים לגזול תאי מוח חשובים שתזדקקו להם בעבודה! דברו עם המטפלת בגן באופן קבוע – לא רק כשאתם דואגים – כדי לבנות מערכת יחסים טובה ולהקל על פתרון הבעיות.

12. דאגו לסידור במקרה הצורך.

כך תוכלו להפחית מעליכם את הדאגות והלחצים. כדאי לפנות למישהו שאתם סומכים עליו, שאפשר להקפיץ בעת הצורך. היעזרו, למשל, בחברים, הורים מהגן, סבים וסבתות, קרובי משפחה אחרים ובן או בת הזוג.

13. דאגו לסידור במקרה שילדכם חולה.

החליטו מראש כיצד להתמודד עם האחריות או לחלוק אותה. לדוגמה, אם יש לכם בן או בת זוג, האם אחד מכם יוכל לעבוד בשעות אחרות או לעבוד מהבית למשך יום-יומיים, כדי לטפל בילדכם? ייתכן שתצטרכו למצוא מישהו אחר שיטפל בו בשעת חירום.

פנו זמן למשפחה – ולעצמכם

14. הקדישו זמן מיוחד למשפחה.

אם המחויבויות שלכם בעבודה מקשות עליכם לבלות זמן יחד עם המשפחה, כדאי מאוד להקדיש זמן מיוחד שבו תבלו יחד. לדוגמה, אפשר לתכנן לצאת להליכה עם בן או בת הזוג והילד כמה פעמים בשבוע.

15. נצלו כל הזדמנות לנוח ולהתאוורר.

כך תוכלו להקל את רמות הלחץ ולהיות רגועים ומאושרים יותר. אם אפשר, סעו בתחבורה ציבורית לעבודה כדי שיהיה לכם מעט זמן לקרוא או להקשיב למוזיקה בלי הפרעות. בזמן הפסקת הצהריים, צאו לטיול בפארק, התבוננו בחלונות הראווה, לכו לחדר הכושר, שתו קפה עם חבר או קראו ספר – כל מה שנדרש כדי שתרגישו שאתם מקדישים לעצמכם זמן.

למידע נוסף אודות החזרה לעבודה לאחר חופשת הלידה, קראו את המאמר בחזרה לעבודה: המדריך.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

ליצור שגרה גם ב’חופשת הקורונה’

Posted on by noab

חופש כפוי ובלתי מתוכנן: האתגר

החופשה הכפויה מהלימודים עקב הניסיון למנוע את התפשטותו של נגיף הקורונה עשויה להיות חוויה מאתגרת מאוד עבור הורים וילדים כאחד. אנו נאלצים להתמודד עם השעות הארוכות בבית, הלחץ מן החדשות ושינוי השגרה הרגילה שלנו ושל ילדינו.

עם ימי החופשה הארוכים, עלולה להגיע גם התנהגות מאתגרת. השימוש בשגרה מובנית יכולה לסייע לכם לצלוח את תקופה זו בקלות יותר ולהעניק לילדכם תחושת ביטחון וסדר.

מדוע שגרה עוזרת לניהול ההתנהגות?

השגרה עוזרת לבני המשפחה לדעת מי עושה מה, מתי, באיזה סדר ובאיזו תדירות. כמו כן, היא מסייעת להפחית התנהגות בלתי הולמת שקשורה לדברים משעממים כגון צחצוח השיניים, איסוף הצעצועים או כיבוי הטלוויזיה.

לילדים צעירים אפשר לבנות שגרת משחק, שגרת ארוחות ושגרת שינה. ילדים שמקבלים שינה איכותית ומספקת, אוכל מזין והמון זמן לשחק, מתנהגים בדרך כלל כפי שאתם רוצים.

השגרה עוזרת לילדים לחוש בטוחים ומוגנים – בדיוק מה שהם זקוקים לו בזמנים מורכבים ומלחיצים כמו הימים הללו.

ליצור שגרה

הנה כמה טיפים שיעזרו לכם ליצור שגרה בימי ההשבתה הללו:

  • אם ילדכם גדול מספיק – בסביבות גיל בית הספר – תוכלו לדבר איתו על השגרה הרצויה. עריכת דיונים על השגרות השונות היא דרך מצוינת לעזור לו ללמוד דברים חשובים כגון כיצד להעסיק את עצמו, לדאוג להשלמת המשימות הלימודיות שלו ועוד.
  • תכננו שגרה לזמנים מתאגרים במיוחד במהלך היום – כל משפחה והזמנים הלחוצים שלה. בשגרה שבה לכל אחד יש מה לעשות – או לפחות כזו המאפשרת לילדים להיות עסוקים בזמן שאתם דואגים לעניינים אחרים או לילדים צעירים יותר- הכל יכול להתנהל בצורה חלקה יותר.
  • הוסיפו זמן מנוחה לשגרה של ילדכם. כך הוא יוכל להקדיש זמן לשינה או למנוחה, מה שיסייע להתנהגותו ויאפשר לו ללמוד כיצד להעסיק את עצמו.
  • שלבו בשגרה מגוון פעילויות: הכנת ארוחה, למידה, קריאת ספר, זמן מסך, משחק משותף, התרוצצות בחצר, סידור הבית ועוד.
  • אפשר לכלול בשגרה גם הגבלות זמן על פעילויות מסוימות, כגון זמן מסך. לדוגמה, ילדים יכולים לצפות בטלוויזיה או להשתמש בטאבלט שלהם, אך רק בין השעות 17:00 עד 18:30 (או מה שמתאים למשפחתכם).

לגרום לילדים לפעול לפי השגרה

תכננתם תוכנית שתעמוד בבסיס השגרה החדשה. אך איך אפשר לגרום לילדים לפעול לפיה, בלי לנדנד להם? הנה כמה רעיונות:

  • הכינו פוסטר מאויר של השגרה במקום בולט. הכנת הפוסטר יכולה להיות פעילות מהנה עבורכם ועבור ילדכם, ולתת לכם הזדמנות לדבר על השגרה הרצויה.
  • ספרו לילדכם על החלקים בשגרה שהוא יכול לעשות בעצמו – למשל, לבחור משחק או תכנית לצפייה בטלוויזיה, לסדר את חדרו ועוד.
  • מצאו דרכים להזכיר לילדכם שעליו לפעול לפי השגרה בלי עזרתכם. לדוגמה, שימו בחדרו שעון מעורר. הצלצול יאותת לו שהגיע הזמן לעבור מפעילות אחת לאחרת.
  • חשבו אילו חלקים בשגרה יכולים להיות באחריותו של ילדכם. זה יכול להיות זמן מצוין ללמוד מיומנויות חדשות ולעזור למשפחה במטלות הבית – לדוגמה, ילד בגיל הגן יכול לערוך את השולחן לפני הארוחה.
  • שימו לב לילדכם ושבחו אותו כשהוא פועל לפי השגרה ללא עזרה.

עם זאת, זכרו שהשגרה אינה מחייבת אתכם ואת משפחתכם להיות נוקשים ובלתי גמישים. שינויים והפתעות של הרגע האחרון הם חלק טבעי מהחיים ובוודאי מימים בלתי צפויים אלו.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

חוזרים לשגרה: הסתגלות מחדש למסגרת הטיפולית או החינוכית

Posted on by עמותת גושן

חרדת נטישה: למה זה קורה?

אחרי שבועות ארוכים בבית, החזרה לשגרה של תינוקות ופעוטות כרוכה בהסתגלות מחדש לפרידה מההורים ולשינויים בסדר היום. ילדים בגילאים אלו נמצאים בשלב התפתחותי המאופיין בחרדת נטישה ובפחד מזרים; אלו מצבים נפוצים ותקינים המהווים חלק נורמלי בהתפתחות. חרדת נטישה משמעה שהילד מפחד להיפרד מכם, ומגלה סימני מצוקה ועצב כאשר אתם עוזבים. פחד מזרים משמעו שהילד מגלה סימני זהירות מוגברת ומצוקה בקרב אנשים לא מוכרים.

חרדת נטישה ופחד מזרים מתחילים להתפתח בגיל 7-10 חודשים, כאשר הילדים הופכים להיות ניידים יותר. בשלבים אלו התינוק כבר מבין שאתם ממשיכים להתקיים גם אם אינכם נמצאים לידו, אך הוא עדין לא מבין שתחזרו, ולכן הוא מוטרד כשאתם עוזבים. לחרדות האלו ישנו תפקיד חשוב – הם מונעים מתינוקות להתרחק מהמטפלים, וכך מונעים מצב שבו הם מתרחקים מדי או הולכים לאיבוד. כמעט כל התינוקות והפעוטות חווים חרדת נטישה ופחד מזרים ברמה מסוימת. חרדת נטישה מגיעה לשיאה בסביבות גיל 14-18 חודשים, אולם עשויה להתבטא גם אצל ילדים גדולים יותר.

מה ילדכם מרגיש עם החזרה למסגרת?

ייתכן שילדכם התאקלם בשמחה במסגרת בתוך כמה ימים. יש ילדים שלוקח להם זמן רב יותר והם חווים קשיי פרידה גם אחרי השבועות הראשונים. אחרים עשויים להשתלב בקלות בימים הראשונים ולהפגין קשיי פרידה דווקא מאוחר יותר, אחרי שהתרגלו שוב לחידוש בסביבה החדשה-ישנה.

התגובה של ילדכם לחזרה למסגרת מושפעת מגורמים רבים. בין השאר ניתן למנות את גילו של הילד, המזג האישי שלו ותגובתו לשינויים, הקשר עם הדמויות המטפלות במהלך השהיה בבית בימי הקורונה, או האפשרות לחזרה הדרגתית למסגרת. חלק מן הילדים מזהים היטב את הדמויות המטפלות שלהם, כך שהם אינם חווים פחד מזרים בחזרה לגן. על חלקם הזמן והמרחק השפיע כך שהדמויות המטפלות מרגישות פחות מוכרות, והם זקוקים להיכרות מחודשת. פרידה מההורים עשויה להיות קלה יותר עבור ילדים שהתנסו בפרידות מהוריהם גם בימי הקורונה. הורים לתינוקות צעירים במיוחד עשויים לגלות שהם בדיוק בשלב ההתפתחותי שבו מופיעה חרדת הנטישה לראשונה, ולהתמודד עם קושי שלא הופיע כלל בתקופה שקדמה לקורונה. כל התגובות הן נורמליות ותקינות, היו סבלניים ונסו להישאר חיוביים. קבלו את הקשיים והיו קשובים לאותות של ילדכם כדי שתוכלו לסייע לו.

מה אפשר לעשות כשלילדכם לוקח זמן רב להתאקלם?

הדרגתיות

יש ילדים שזקוקים לזמן רב יותר כדי להתרגל לשינויים ולמצבים חדשים. במקרים אלו, כדאי לעשות את ההסתגלות באופן הדרגתי, כדי שהילדים יוכלו להתרגל אליה בצורה חיובית ולא יפתחו חרדה. אם אפשר, נסו לתאם עם הצוות ימי הסתגלות שבהם ילדכם ישהה בגן לפרקי זמן קצרים כדי לסייע לו להכיר מחדש את הסביבה והדמויות המטפלות.

בססו שגרת פרידה

שגרת פרידה יכולה לסייע לילדכם לחוש בטחון כשאתם עוזבים. הרעיונות הבאים יכולים לסייע לכם לבסס שגרת פרידה שתקל על ילדכם:

  • נסו להכין את ילדכם לפרידה; תארו את סדר היום וציינו גם מתי אתם הולכים ומתי תחזרו (למשל: “אנחנו הולכים לגן. אמא תיתן לך חיבוק ונשיקה ואז תלך, ואתה תישאר לשחק עם הילדים. אחרי שנת צהרים אמא תבוא, נחזור הביתה ונקרא יחד את הסיפור שאתה אוהב”).
  • אפשרו לו לקחת עמו חפץ אהוב מהבית כמו בובה, צעצוע אהוב או שמיכה, כדי להגביר את תחושת הבטחון שלו.
  • קבעו טקס פרידה קבוע (שתי נשיקות וחיבוק, כיף מיוחד, נשיקה באוויר כשמגיעים לדלת).
  • אחרי טקס הפרידה אמרו שלום בקצרה וצאו מהגן. אל תתפתו להישאר כדי לנחם את ילדכם, כיוון שזה עשוי להחמיר את הקושי שלו. תנו למטפלת או לגננת לנחם אותו ולהציע לו פעילות אהובה שתעזור לו להירגע.
  • שמרו על הבעת פנים רגועה ושמחה, ילדכם לומד מכם כיצד עליו להרגיש כלפי הסביבה שבה הוא נמצא. אם אתם מודאגים או עצובים, הוא עשוי להרגיש שהוא אינו נמצא במקום מוגן ולפחד יותר מהפרידה.

לדבר עם הצוות

בשלב זה הדמויות המטפלות מכירות היטב את ילדכם ויוכלו לסייע לו בהסתגלות מחדש. עם זאת, תינוקות ופעוטות רבים עברו שינויים התפתחותיים משמעותיים בשבועות שבהם שהו בבית. חשוב לעדכן את הצוות המטפל בשינויים האלו כדי שיוכלו להתאים לילדכם את סדר היום ולדעת כיצד להגיב אליו; האם שעות השינה שלו השתנו? מה עוזר לו כעת להירדם? האם יש מאכלים חדשים שהוא אוהב לאכול? מה ראיתם שמרגיע אותו כשהוא בוכה, עצוב או כועס? חשוב שתדברו עם הצוות בתחילת ובסוף היום כדי לדעת איך הוא מתמודד עם החזרה למסגרת. אינטראקציה חמה וחיובית ביניכם ובין הצוות המטפל יכולה אף לסייע לילדכם לחוש בטחון.

קוליק (“גזים לתינוק”): כשהתינוק לא רגוע

Posted on by דר' חוה גדסי

תסמינים של קוליק

אם יש לכם תינוק, סביר להניח שאתם כבר מכירים את התסמינים של קוליק (גזים לתינוק) – בכי וקיטורים. זמן מה לאחר שהתינוק הגיע לראשונה הביתה – כמה ימים, או אפילו כמה שבועות – מתחיל הבכי.
התינוק חסר מנוחה ועצבני, ונראה שאי אפשר להכניס אותו לשגרה קבועה של שינה והאכלות. הורים רבים מתקשים להתמודד עם חוסר היכולת לצפות את מה שיקרה.

ייתכן שהתינוק אוכל ברעבתנות, אבל זמן קצר לאחר מכן שוב נראה רעב. ייתכן שהוא לא אוכל היטב, ומקטר הרבה בזמן ההנקה או ההאכלה.
ייתכן שהתינוק שלכם לא רגוע או מייבב לפרקי זמן ארוכים, ולפעמים גם בוכה בקול רם מאוד. כשהתינוק בוכה, לעיתים הוא מקרב את רגליו אל הבטן, כאילו כואב לו. קשה מאוד להרגיע או לנחם את התינוק במצב כזה, ונראה שכל מה שאתם עושים לא עוזר. הבכי והקיטורים עשויים להימשך שעות ארוכות, ובדרך כלל הם מחמירים בשעות הערב.

חלק קטן מאוד מהתינוקות שמראים תסמינים של קוליק אכן יש בעיות רפואיות, כך שכדאי לפנות לרופא הילדים.

 

בכי וקיטורים: למה לצפות

כל התינוקות בוכים ומקטרים שלוש שעות בממוצע מדי יום, וחלקם אפילו יותר. הבכי מגיע לשיאו בערך בגיל שישה שבועות, והולך ופוחת ככל שהתינוקות גדלים.
הבכי והקיטורים נוטים להגיע בדרך כלל בשעות הערב המוקדמות, אך הזמן משתנה מדי יום.
תינוקות צעירים בוכים בגלל האופי שלהם, בגלל מחזורי השינה ודפוסי ההאכלה. כשהתינוקות גדלים, הם בוכים כדי לתקשר איתכם, או כדי להביע משהו על סביבתם. לכן, הבכי עשוי להתפרש לאורך כל היום.

בכי וקיטורים הם חלק נורמלי בהתפתחות, ובדרך כלל הם משתפרים עם הזמן. אין להם כל קשר לאופן שבו אתם מתפקדים כהורים. אפילו ההורים הבטוחים והרגועים ביותר מתמודדים עם תינוקות שבוכים הרבה.

הגורמים לקוליק (גזים לתינוק)

אין לנו מידע רב על הגורמים לקוליק. יש שחושבים שמדובר במצב רפואי של התינוק. אחרים חושבים שהסיבה לכך היא אימהות ואבות מוטרדים ודואגים – דבר מובן לגמרי, בעיקר בהתחשב בעובדה שיש להם תינוק שלא מצליח להירגע!

אין ראיות ברורות לגורם יחיד שאחראי לקוליק. חלק מהתינוקות בוכים יותר ומתקשים יותר להירגע מאשר תינוקות אחרים, בדיוק כפי שחלק מהתינוקות ישנים יותר מאחרים.
ידוע לנו שאין גורם גופני או רפואי מובהק לבכי אצל רוב התינוקות שסובלים מכאב בטן קוליקי.
ייתכן שיגידו לכם שהבכי נובע מהדברים הבאים:

  • טכניקות האכלה – מעט מדי או יותר מדי חלב, או האכלה לא נכונה.
  • בעיות רגשיות של אימהות.
  • תינוק עם מזג קשה.
  • נוכחות גזים מרובים, אף שמעולם לא הוכח שגזים גורמים לבכי. סביר יותר להניח שהגזים אינם הסיבה לבכי אלא התוצאה שלו- הבכי גורם לתינוק לבלוע אוויר.

הנה חלק מהגורמים הרפואיים לבכי ולקיטורים:

  • בעיות קיבה ומעיים – לדוגמה, החזר (ריפלוקס) קיבתי-ושטי (עליה חזרה של אוכל מהקיבה לושט) או גזים עודפים במערכת העיכול.
  • זיהומים – לדוגמה, זיהומים באוזניים או דלקת בדרכי השתן.
  • בקע (שבר, קילה)- לדוגמה, בקע מפשעתי או בקע טבורי.
  • חוסר בשלות של מערכת העצבים – לדוגמה, מערכת עצבים רגיזה או חוסר בשלות.
  • אלרגיה למזון שהאם צורכת או לחלב פרה שבתחליף החלב.
  • תפרחת חיתולים ומקורות גירוי אחרים.

קוליק עשוי להיות מתסכל מאוד עבורכם, ולעיתים קרובות גורם לתסכול גם בקרב מטפלים אחרים, כגון רופאים ואחיות. גם אם אתם חשים לחוצים או מוטרדים, אין זו הסיבה לבכי ולקיטורים של התינוק שלכם – למרות שזה עשוי להחמיר את הבכי. טבעי לגמרי שתדאגו בגלל בכיו של התינוק. דעו שרוב התינוקות שסובלים מקוליק בוכים הרבה פחות בגילאים שלושה עד חמישה חודשים. זה רק שלב, והוא יעבור בקרוב.

מה לעשות אם אתם חושבים שלתינוק יש קוליק

הדבר הראשון הוא לבדוק את הילד אצל אחות טיפת חלב או רופא ילדים, ולוודא שהוא בסדר מבחינה גופנית. הבדיקה תשקיט את דעתכם ותקל עליכם לנסות שיטות שונות להרגיע את התינוק.

הדבר השני הוא לדאוג לעצמכם: לנוח, לישון ולמצוא מספיק זמן לטפל בעצמכם.
כהורים, קל לנו להרגיש שאנו חייבים להיות על-אנושיים – שאיכשהו אנחנו יכולים לטפל בתינוק באופן מלא, לשמור על בית מצוחצח ונקי, לעבוד ולעשות קניות, לבשל ולהמשיך לעשות את כל אותם דברים שעשינו לפני שהתינוק הגיע. זה פשוט בלתי אפשרי. כולם – אתם, המשפחה שלכם ובעיקר התינוק שלכם – יסבלו אם תרגישו לחוצים מכך שאתם עושים יותר מדי.
אם תפנו את הזמן לטפל בעצמכם ולנוח מספיק, מצבכם יהיה טוב יותר ותוכלו לטפל טוב יותר בתינוק.

עשרה טיפים להתמודדות עם קוליק

כאמור, אצל רוב התינוקות, בכי וקיטורים הם חלק נורמלי בהתפתחות. זה יחלוף עם הזמן. הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם לצמצם את תדירות, משך ועוצמת הבכי והקיטורים:

  • בדקו אם התינוק מרגיש בנוח. אולי צריך להחליף לו חיתול, אולי חם לו או קר לו.
  • הציעו לו מזון אם אתם חושבים שהוא רעב, או אם ההאכלה האחרונה הייתה לפני יותר משעתיים.
  • הציעו לו מוצץ או הנקה. לפעמים התינוק אינו רעב אלא רוצה או צריך למצוץ משהו.
  • דברו עם התינוק ברוגע, שירו לו או השמיעו לו מוזיקה נעימה. ייתכן שהוא רק צריך לדעת שאתם קרובים אליו, וקולכם עשוי להרגיע אותו.
  • נדנדו את התינוק בעדינות או הניחו אותו במנשא – התנועתיות והקרבה להורה עשויים להרגיע אותו. חלק מהתינוקות נרגעים אם לוקחים אותם לטיול בעגלה. עם זאת, לא מומלץ להשאיר את התינוק ישן בעגלה ללא השגחה.
  • כשהתינוק בוכה וקשה לנחם אותו, נסו להבין מה הוא צריך. יש תינוקות שמשתעממים וזקוקים לגירוי הנובע מכך שמרימים אותם, מנדנדים אותם או מדברים אליהם. אחרים סובלים מגירוי יתר בקלות רבה מדי וצריכים שקט ושלווה. תוכלו לנסות לעמעם את האורות ולהרגיע את הסביבה בה אתם נמצאים, או להשמיע רעש רקע בתדר נמוך כמו מאוורר.
  • נסו לעסות את התינוק. לעיתים קרובות העיסוי מרגיע את התינוק, ועוזר גם לכם להירגע. הוא גם יכול לחזק את הקשר ביניכם לבין התינוק.
  • אמבטיה חמה יכולה להרגיע את התינוק ולעזור לו להירדם.
  • נסו ליצור דפוס קבוע של האכלה והשכבה, כדי שהתינוק יידע למה לצפות ויפתח דרכים לוויסות עצמי.
  • בקשו עזרה מאחות טיפת חלב. האחות תוכל לענות על שאלותיכם בנוגע לבריאות התינוק, לבדוק את שיטות ההאכלה שלכם ולספק טיפים מועילים ועצות לטיפול במצב המיוחד שלכם. אחות טיפת חלב תוכל גם לסייע לכם בנוגע לבניית סדר יום.

כל השיטות הללו לא יפסיקו את בכיו של התינוק בדרך פלא, אך הן יכולות להקל על המצב ולהפוך אותו לנסבל יותר, עד שהתינוק יגדל ויוכל להגיד לכם מה הוא צריך.

שיטות שונות יעזרו לתינוקות שונים. כמו כן, שיטה שעובדת היטב יום אחד עשויה שלא לעבוד ביום למחרת – ייתכן שתצטרכו לנסות משהו אחר. כל יום שונה מרעהו.
אפשר לנסות כל אחת מהשיטות הללו בכל סדר שהוא. תוכלו להתנסות ולראות אילו שיטות יעזרו למצב המיוחד שלכם. אם השיטה שבחרתם מפסיקה לעבוד, נסו אחרת.

שימו לב: התינוק לא יהפוך למפונק אם תרימו אותו, תערסלו אותו או תדברו אליו. האכילו את התינוק כשהוא רעב, והרימו אותו כדי לנחם אותו כשהוא בוכה.

טיפולים שלא צפויים לפתור את הבעיה

אם התינוק שלכם סובל מקוליק, עדיף להיעזר בטיפול גופני שאינו גורם נזק, ולא בטיפול תרופתי.

תרופות ותוספים

בדרך כלל, רופאים אינם ממליצים לטפל בקוליק (גזים לתינוק) בתרופות מרשם, תרופות ללא מרשם, תרופות נטורופתיות או הומיאופתיות.

אין ראיות לכך שתינוקות עם קוליק סובלים גם מגזים או מעוויתות במעיים, כך שלתוספים המיועדים לטיפול בקוליק אין בסיס מדעי. הם אינם מומלצים כתחליף – או אפילו בנוסף – לטיפים שהזכרנו כאן.
אף שלתינוקות רבים יש גם תסמינים של ריפלוקס, כגון הקאה, יריקת חלב או הקשתה של הגב, יש מעט מאוד ראיות לכך שהתרופה לריפלוקס מפחיתה את הבכי והקיטורים.

תוספי תזונה וטיפולים אחרים

תוספי תזונה פרוביוטיים וטיפול כירופרקטי אינם מסייעים לסובלים מקוליק.

התזונה של האֵם

יש מעט מאוד ראיות לכך שתינוקות בוכים בגלל אלרגיה לחומרים שהאם אוכלת ומעבירה לתינוק בחלב האם. כלומר, שינוי תזונתה של האם המניקה לרוב אינו מועיל, אלא אם כן לתינוק ישנם תסמינים נוספים כגון שלשול.
לפעמים אימהות מניקות מבחינות בשינוי בהתנהגות התינוק לאחר שאכלו משהו מיוחד. אם זה קורה, כדאי להימנע מאותו מזון.

תרכובת מזון לתינוקות (תמ”ל)

יש מעט מאוד ראיות לכך שתינוקות בוכים בגלל אלרגיה לסוג מסוים של תמ”ל. אלרגיה אמיתית לחלב אינה נפוצה. כלומר, במקרה של הזנה מבקבוק, שינוי סוג התמ”ל לא יעזור לקוליק. נוסף על כך, שינויים בסוג התמ”ל עלולים להיות יקרים.

מתי לפנות לרופא הילדים

כדאי לפנות לרופא הילדים מוקדם ככל האפשר, כשהתינוק מתחיל לייבב ולהראות סימני חוסר מנוחה לאורך זמן. רופא הילדים יערוך בדיקה גופנית כדי לשלול גורמים רפואיים אחרים. הרופא יוכל גם לתת לך עצה מעשית.

לכו לרופא אם:

  • כל השיטות שניסיתם אינן משפרות את תסמינים.
  • יש לתינוק בעיות נוספות או קשיים נוספים.
  • אתם פוחדים שתפגעו בתינוק.
  • אתם מודאגים מכל סיבה אחרת.

בדיקות נוספות

התינוק שלכם יצטרך בדיקות אך ורק אם הרופא חושב שיש מחלה או זיהום שגורמים לו לבכות, ולרוב אין צורך בבדיקות נוספות.

מניעת קוליק

נראה שקוליק הוא שלב שכיח שרוב התינוקות עוברים, כך שקשה למנוע אותו.
תינוקות צעירים מאוד שנמצאים הרבה על הידיים או במנשא גם כשהם אינם בוכים, נוטים לבכות ולקטר פחות.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התפתחות בגיל 3-4 חודשים

Posted on by פרופ' בועז פורטר

כיצד מתפתחים תינוקות בגיל 3-4 חודשים

התינוק שלכם עסוק כעת בהבנת עקרונות הבסיס של תחומי הרגשות והתקשורת. הוא לומד לקשר בין המילים שאתם אומרים לבין הבעות פניכם. הוא אוהב את הפנים שלכם, אך יכול לגלות עניין רב גם בפנים חדשות.

בחודשים הראשונים התינוק עשוי לפזול מעט, אך זהו מצב תקין לגמרי. התינוק כבר מכיר את קולכם ומפנה את ראשו לכיוונכם כשהוא שומע אתכם מדברים. בגיל זה, התינוק עשוי לנסות לפתוח איתכם בשיחה. כשאתם מדברים הוא מקשיב, ומנסה להגיב בעצמו. אתם עשויים לשמוע אותו מנסה לדבר גם כשהוא לבדו. התינוק שלכם מתחיל להביע את עצמו יותר ויותר, ויכול לפרוץ בצחוק, לחייך כשהוא רואה או שומע דברים שהוא אוהב, ולהגיד דברים כמו “אה-רוּ”.

בסביבות גיל 12-16 שבועות, הבכי והקיטורים הרבים מתחילים להירגע. תינוקות בוכים בגלל סיבות שונות ומגוונות, אך לפעמים הם בוכים בלי סיבה נראית לעין. בגיל זה יתחיל התינוק לשלוח ידיים ולנסות לתפוס דברים כגון טבעות או רעשנים. הוא יאהב לשחק איתם ויוכל להתבונן בהם ארוכות, לנער אותם או לשים אותם בפיו. הנחת הדברים בפה היא אחת הדרכים העיקריות שבהן ילמד בחודשים הקרובים. עכשיו, כשהתינוק שלכם משתמש יותר ויותר בשתי ידיו, תוכלו להבחין שהוא בוהה בהן בפליאה ובהשתאות.

כשאתם מחזיקים את התינוק או מושיבים אותו עם תמיכה, תוכלו להבחין שהוא שולט טוב יותר על ראשו, ושראשו וצווארו אינם זקוקים לתמיכה רבה כל כך כבעבר. בסביבות גיל זה, התינוק בוודאי כבר החל להתגלגל מהבטן לגב. בזמן השכיבה על הבטן, הוא עשוי להרים את ראשו גבוה ולהחזיק את עצמו על המרפקים. ייתכן שהוא יכול אפילו לשבת בעזרת תמיכה בגבו ובצדדיו.

כיצד לעזור להתפתחות התינוק

הנה כמה דברים פשוטים שיעזרו להתפתחות התינוק שלכם:

  • הגיבו לבכיו: תינוקות בוכים לפעמים כי משהו לא נוח להם – החיתול שלהם רטוב, או שהם רעבים, או שהאור חזק מדי. כשאתם מגיבים לכך, התינוק שלכם מרגיש נינוח ובטוח יותר, והוא לומד לבטוח בכם ולסמוך עליכם. גם אם אינכם יודעים מדוע הוא בוכה, חשוב לנחם אותו. התינוק לא יהפוך למפונק מדי אם תרימו אותו, תערסלו אותו או תדברו אליו בקול מרגיע.
  • שחקו ביחד: שירו שירים, קראו ספרים, שחקו בצעצועים, השכיבו את התינוק על הבטן ועשו קולות מצחיקים. הוא יאהב את זה! משחק משותף עוזר לכם ולתינוק להכיר אחד את השני וגורם לו לחוש אהוב ומוגן.
  • חייכו לתינוק שלכם: כשהוא רואה אתכם מחייכים, מוחו משחרר כימיקלים לגופו שגורמים לו לתחושת אושר וביטחון, ועוזרים למוחו לגדול. לחיוך יש תפקיד חשוב בתהליך ההתקשרות.
  • דברו עם התינוק שלכם והקשיבו לתגובתו: כך אתם עוזרים לו ללמוד את עקרונות הבסיס של השפה והתקשורת. כשאתם מדברים או מקשיבים, הביטו בעיני התינוק והשתמשו בהבעות פנים שונות. כך הוא יוכל ללמוד על הקשר בין מילים לרגשות.
  • היכנסו לשגרה שמתאימה לכם ולתינוק. מומחים רבים בתחום בריאות התינוקות מאמינים כי כשאתם מוכנים, כדאי להתחיל לעשות טקס קטן שמורכב מאותם דברים באותו סדר מדי יום: האכלה, משחק ושינה. הטקס הזה עוזר לתינוק לחוש מוגן ובטוח.
  • השכיבו אותו על  הבטן על שמיכת פעילות/מזרון פעילות בשעות הערנות שלו, ופזרו מסביבו משחקים תואמי גיל: רעשנים, קוביות ועוד, כדי לעודד אותו להתהפך ולהגיע למשחקים. בשכיבה על הגב- הניחו משחקים משני צדדיו, ומעליו (בצורה בטוחה על קשת משחק/אוניברסיטה תלויה) כדי לעודד אותו להושיט ידיים ולמשוך אליו חפצים.
  • הכינו את ביתכם לתינוק בתנועה: כדאי לבדוק כיצד להפוך את הבית לבטוח לתינוק שמסתובב בו. תתפלאו לגלות עד כמה רחוק הוא יכול להתגלגל או לאן הוא יכול להגיע, אפילו בגיל זה.

יהיו פעמים שהתינוק שלכם לא ירצה לעשות דבר מכל מה שהצענו – למשל, אם הוא עייף מדי או רעב. במקרה זה, הוא ישתמש בסימנים מיוחדים כדי להודיע לכם מתי נמאס לו ומה הוא צריך.

להיות הורים לתינוק בן ארבעה חודשים

מדי יום, אתם והתינוק שלכם מכירים זה את זה מעט יותר. ככל שהתינוק גדל ומתפתח, כך תכירו יותר ויותר את צרכיו ואת הדרך שבה תוכלו למלא אותם.

כהורים, אנחנו לומדים ללא הרף. כל הורה עושה טעויות ולומד מניסיון. זה בסדר להיות בטוחים במה שאתם יודעים. זה גם בסדר להודות שאינכם יודעים ולשאול שאלות – לעיתים קרובות, השאלות שנראות לכם טיפשיות הן הטובות ביותר!

בריאותכם הגופנית והנפשית היא חלק חשוב מאוד מתפקידכם כהורים. כשכל תשומת הלב מתרכזת בטיפול בילד או בתינוק, הורים רבים שוכחים לדאוג לעצמם, או שפשוט אין להם זמן לכך. תפקידכם כהורים דורש מכם הבנה, סבלנות, דמיון ואנרגיה – ותעשו זאת בצורה הטובה ביותר אם תטפלו בעצמכם.

אם אתם מרגישים מתוסכלים, לחוצים או שאינכם יכולים להתמודד, הניחו את התינוק במקום בטוח – בעריסה, למשל – והתרחקו לזמן מה, עד שתירגעו. כמו כן, אתם יכולים לבקש ממישהו אחר להחזיק אותו לזמן מה. לעולם אל תטלטלו תינוק. הטלטול עלול לגרום לדימום בתוך המוח, ולעיתים קרובות לנזק מוחי קבוע. מותר לכם לבקש עזרה. אם אתם מתקשים להתמודד עם התינוק שלכם, פנו לרופא הילדים שלכם, לרופא המשפחה שלכם או לאחות טיפת חלב.

מתי לבקש עזרה

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם דואגים או מבחינים שבן ארבעת חודשים שלכם:

  • אינו יוצר איתכם קשר עין
  • אינו שם לב לפרצופים
  • אינו משמיע קולות
  • אינו שולט בראשו כשהוא יושב
  • אינו מרים את ראשו
  • אינו מכניס חפצים לפה
  • אינו מנסה להגיע לצעצועים ולתפוס אותם
  • קופץ את ידיו לאגרופים רוב הזמן
  • פוזל רוב הזמן
  • אינו עוקב בעיניו אחר חפצים נעים
  • אינו מגיב לרעשים
  • מאבד מיומנויות שכבר רכש באופן מובהק ועקבי.

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם מבחינים בסימנים של דיכאון אחרי לידה אצלכן או אצל בת הזוג שלכם. הסימנים כוללים תחושת עצב ובכי ללא סיבה נראית לעין, התרגזות, קושי להתמודד ותחושת חרדה עמוקה. אם אתם מבחינים בסימנים אלה, בקשו עזרה מאיש מקצוע.

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. אם אתם תוהים האם קצב ההתפתחות של ילדכם “נורמלי”, כדאי לזכור ש”הנורמה” היא טווח רחב. אם אתם עדיין מרגישים שמשהו לא בסדר, קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

צעצועים תוצרת בית ופעילויות חופשיות לילדים

Posted on by דר' חוה גדסי

מדוע כדאי להשתמש בצעצועים ביתיים ובפעילויות חופשיות

משחקים תוצרת בית ופעילויות חופשיות בבית הם דרך מעולה להעסיק את הילדים, וכן לעזור להם ללמוד ולהתפתח. הם לא צריכים לעלות אפילו שקל אחד, ויכולים להצית את הדמיון והיצירתיות של ילדכם. ככל שהילדים גדלים, כך קל יותר למצוא רעיונות להעסיק אותם.

אתם וילדכם תוכלו ליצור יחד המון צעצועים ומשחקים. תוכלו לתת לו חומרים פשוטים למשחק פתוח, כמו למשל מיכלים או מכסים. הדבר היחיד שחייבים לוודא לפני שנותנים לילד להשתמש בפריטים ביתים הוא שכל החלקים הקטנטנים בתוכם אינם נשברים בקלות.

תינוקות רכים

הצעצוע הטוב ביותר עבור התינוק הרך הוא אתם. המגע שלכם, צליל קולכם, הנדנוד בזרועותיכם, ההתבוננות בפניכם – כל אלה מספיקים לגמרי כדי להעסיק תינוק רך.

התינוק ייהנה להיות מחוץ לבית במזג אוויר טוב, להרגיש את הרוח, להקשיב לקולות הציפורים ולהריח ריחות חדשים. שכשוך באמבטיה או במים רדודים יכול להיות כיף גדול, כל עוד אתם מחזיקים את התינוק כדי לשמור על ביטחונו.

אפשר להשמיע מוזיקה נעימה כדי להרגיע את התינוק, או להפוך את זמן האמבטיה למרגיע במיוחד באמצעות מים חמימים, אווירה נעימה או עיסוי חמים לאחר האמבטיה.

החזיקו את התינוק שלכם, שירו לו, דברו איתו וצרו איתו קשר עין. כל הפעילויות הללו יעסיקו אותו היטב, ויעזרו לו ללמוד ולהכיר אתכם בו בזמן. כל התינוקות שונים, ולחלקם לוקח זמן רב יותר ליהנות מתחושות חדשות. לכן כדאי לשים לב לתגובותיו של התינוק, ולראות ממה הוא נהנה ובמה הוא מתעניין.

תינוקות

ברגע שהתינוק שלכם מתחיל להסתובב ולהיות פעלתני יותר, כדאי לחפש פעילות אקטיבית יותר. ועדיין, הצעצוע הטוב ביותר של התינוק הוא אתם! התינוק ייהנה מאוד לטפס עליכם, לחקור ולנסות מיומנויות תנועה חדשות. כל הילדים הקטנים זקוקים גם לזמן משחק שקט, ולכן שימו לב לאיתותים שמצביעים על כך שהתינוק צריך מנוחה.

הנה כמה רעיונות למשחק עם תינוקות:

  • פנו זמן למשחק אחד על אחד מדי יום, למשל, לדבר עם התינוק או לספור את אצבעותיו. תוכלו להפוך את הפעילות לחלק מהשגרה היומית, כמו החלפת החיתול.
  • נשפו על בטנו של התינוק והשמיעו רעש חזק ומצחיק, ודגדגו את אצבעות רגליו הקטנות.
  • הכינו רעשן מבקבוק מיץ ריק: שטפו אותו היטב, יבשו ומלאו באורז, פסטה, אפונה, קטניות יבשות או כפתורים ישנים. חשוב לוודא שהמכסה סגור היטב כדי להימנע מסכנת חנק.
  • שירו לו שירים וחרוזים. תינוקות אוהבים מאוד פעולות חזרתיות כגון מחיאת כפיים או שירי אצבעות.
  • קראו ספרים. בקרו בספרייה המקומית שם תוכלו למצוא ספרים שונים ושווים במיוחד.
  • מלאו שקית בחומרים בעלי מרקם מעניין כמו נייר עטיפה.
  • הכינו תוף: מרחו רצועות נייר טבולות בדבק לאורך ולרוחב קופסה ישנה ללא מכסה. אפשר להכין גם את הדבק לבד, מקמח ומים. ברגע שהרצועות יבשות, תנו לילכם כף עץ כדי שיוכל להקיש ולתופף!

פעוטות

הפעוט שלכם אוהב בוודאי “להכניס דברים” – לעיתים קרובות לנגן הדי.וי.די או הפלייסטיישן… הכינו לו “קופה” מיוחדת משלו, שלתוכה יוכל להכניס דברים: גזרו חריצים בחלקה העליון של קופסת קרטון ישנה.

הנה כמה רעיונות למשחק עם פעוטות:

  • תנו לילדכם כמה אטבים בקופסה. הוא יוכל להניע אותם בתוך ומחוץ לקופסה שוב ושוב ושוב!
  • גזרו חתיכות קרטון, הכינו מעטפות קטנות וקשטו אותן.
  • הכינו בצק משחק ובנו מגדלים, פנקייקים ועצים – כל מה שילדכם אוהב. תוכלו ליצור צורות ולהשתמש בחותכני עוגיות או בחותכנים ייעודיים לבצק. אפשר סתם למולל את הבצק בין האצבעות.
  • הפכו קופסת תמ”ל או קופסת עוגיות ריק לכובע תחפושת מצחיק. עטפו אותם בנייר כסף, והילד שלכם יוכל להיות אסטרונאוט! אפשר גם להדביק עליהם חומרים, פרחים מפלסטיק או פונפונים כדי להפוך אותו לכובע מפואר.

במאמר למידה והתפתחות יצירתית אצל פעוטות: רעיונות ופעילויות תוכלו למצוא רעיונות יצירתיים נוספים לצעצועים תוצרת בית ולפעילויות חופשיות.

ילדים בגיל הגן

הנה כמה רעיונות למשחק שיכולים להיות מהנים ולעזור להתפתחות מיומנויות המוטוריקה העדינה והגסה של ילדכם:

  • הראו לילדכם כיצד למלא גרביים ישנים בנייר או בשאריות בדים כדי להכין יצורים שונים ומשונים.
  • הכינו בובת גרב מגרביים ומכפתורים ישנים.
  • מלאו קופסה בבגדים ישנים ונקיים והפכו אותם לתחפושות.
  • קפלו נייר עיתון והכינו סירה או כובע פיראט. תנו לילדכם להדביק תמונות צבעוניות שגזרתם מעיתונים ישנים.
  • שמרו לו קופסאות קרטון ישנות – הוא יוכל להפוך אותן למכונית, בית, מטבח, חטיף וכל מה שירצה.
  • בקרו בפארק המקומי או אצל חבר, או פשוט צאו לטיול בשכונה. כל אלה יכולים להיות מקור של הנאה והרפתקה.
  • הכינו עם ילדכם ספר פשוט – תנו לו להמציא את הסיפור ולקשט את הדפים.

קראו את המאמר למידה והתפתחות יצירתית אצל ילדי גן: רעיונות ופעילויות. במאמר תמצאו מגוון רעיונות לשימוש בחפצים יומיומיים כדי להפוך אותם לצעצועים כיפיים תוצרת בית.

ילדים בגיל בית הספר

העסיקו ילדכם וספקו לו גירויים שכליים עם הרעיונות הבאים:

  • צאו לרכיבה משפחתית על אופניים, או הקימו אוהל בחצר האחורית.
  • אספו כמה קופסאות קרטון של מקררים מחנות מכשירי החשמל, ותראו מה יוכל ילדכם לעשות איתן. הקופסאות יכולות לשמש בתור בית, חללית או סתם מקום מחבוא.
  • בשלו עם ילדכם – התחילו במתכונים משפחתיים פשוטים.
  • תנו לילדכם להזמין חבר לפגישת משחק.
  • השתמשו בסדינים ישנים לבניית אוהל או בית, ותלו אותם על גב כיסאות או על שולחן. אפשר גם לצאת לפיקניק.

במאמר למידה והתפתחות יצירתית אצל ילדים בגיל בית הספר: רעיונות ופעילויות תוכלו למצוא עוד המון רעיונות יצירתיים.

כמו כן, תוכלו ללחוץ כאן ולהוריד את דף הפעילויות שלנו!

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

כיצד ללמד ילדים לאכול בעצמם

Posted on by דר' חוה גדסי

בסביבות גיל שמונה חודשים, רוב התינוקות מתחילים לנסות לאכול לבד בידיים. עם זאת, לוקח זמן עד שהם מצליחים באמת להכניס את המזון לפה. בהתחלה הם מועכים את המזון בכפות ידיהם, בדרך לפה.

מזון אצבעות ושימוש בכפית

מזון אצבעות כגון חתיכות פרי רכות יכול לעודד את התינוק לאכול בעצמו. אכילה עצמאית – גם אם היא אינה מוצלחת במיוחד – בונה את הביטחון העצמי שלו. אל תדאגו – הוא ישתפר!

אף שרוב התינוקות אינם מצליחים להשתמש היטב בכפית עד גיל 18 חודשים לערך, חשוב לתת להם להתאמן מגיל צעיר יותר. בדרך כלל הם יודיעו לכם מתי הם מוכנים – הם פשוט ישלחו ידיים ללא הרף לכפית שבידכם. תוכלו להאכיל את התינוק עם כפית אחת ולתת לו להתנסות בכפית אחרת.

לשחק עם האוכל

הבלגן הוא חלק בלתי נפרד מהניסיונות ללמוד לאכול באופן עצמאי. כדי להפוך את זמני הארוחה למלחיצים פחות, תוכלו:

  • לפרוש יריעת ניילון או ניירות עיתון מתחת לכיסא האוכל
  • להשתמש בסינר
  • לחתוך את המזון לרצועות או לאצבעות כדי להקל על האכילה
  • לתת לתינוק לאכול בידיים.

אם אתם מוטרדים מאוד כשהתינוק זורק אוכל על הרצפה, הוא עלול לחשוב שזהו משחק חדש ומרגש. ככל שתגיבו בחריפות רבה יותר, כך המשחק ייראה לו מעניין יותר! תוכלו לעקוף זאת בכך שפשוט תגידו “לא”, ותרימו את האוכל מאוחר יותר.

להשתמש בכוס

תינוקות יכולים ללמוד לשתות מכוס בגיל מוקדם מאוד. השימוש בכוס יכול לעזור לאימהות מניקות שמעוניינות בכך שמישהו אחר יוכל להאכיל את התינוק לפעמים (כדי לקפוץ לסופרמרקט או לראות סרט, למשל). אם אינכם מעוניינים לתת לתינוק בקבוק, תוכלו ללמד אותו לשתות חלב שאוב מכוס וכפית.

כשהתינוק מגיע לגיל שישה חודשים, אפשר להציג בפניו נוזלים חדשים כגון מים. אפשר להשקות את התינוק במים מבקבוק, אך עדיף להשתמש בכוס לשתיית נוזלים אחרים. כשהתינוק שותה חלב או נוזלים אחרים בבקבוק, בטנו עלולה להתמלא מדי מכדי לאכול.

בטווח הארוך, שימוש בבקבוקים עלול גם להוביל לעששת בשיניים. בעיה זו עלולה להיווצר גם כאשר התינוק הולך לישון עם הבקבוק, ונרדם עם חלב בפיו. החלב מכיל סוכרים טבעיים שנצברים מסביב לשיניו של התינוק במהלך הלילה. מצב זה אינו נוטה לקרות כאשר התינוק משתמש בכוס.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התפתחות ילדים בגיל 5-6

Posted on by פרופ' בועז פורטר

כיצד מתפתחים ילדים בגיל חמש-שש

משחק ולמידה

המשחק חשוב גם לילדים גדולים יותר, שכבר הולכים לבית הספר. זהו עדיין האופן שבו ילדכם לומד ומפתח את המיומנויות החברתיות והרגשיות שלו, וכן את מיומנויות החשיבה. המשחק שלו מורכב יותר כעת, ומלא בדמיון ודרמה. כשהוא מעמיד פנים, הוא משחק בתפקידים מגדריים מקובלים יותר – לדוגמה, בנות נוטות לשחק כאימהות ובנים כאבות.

ילדכם נהיה חברתי יותר ויותר ומעדיף לשחק עם חברים ולא לבדו. יכול להיות שהוא עדיין מתקשה לחלוק את הצעצועים המיוחדים שלו, אבל הוא יודע לחלוק – לפחות רוב הזמן! משחקים עם כללים מאתגרים אותו לפעמים, ואם הוא אינו מנצח, הוא עשוי לטעון שאחרים מרמים.

רגשות

ילדכם מצליח להביע את רגשותיו, אף שלעיתים עדיין יזדקק לעזרה ולזמן כדי לזהות רגשות מורכבים כגון תסכול או קנאה ולדבר עליהם. הוא שולט טוב יותר ברגשותיו, וחווה פחות פרצי כעס או עצב בלתי צפויים. הוא מפגין סבלנות רבה יותר, ופתוח יותר לקבלת הסברים ונימוקים כך שבעתיד, צפויים פחות חילוקי דעות.

אף שבן השש שלכם אוהב להיות עצמאי, הוא עדיין זקוק לאהבה ותשומת לב מצדכם. הדבר החשוב ביותר בחייו כעת הוא ליצור קשר איתכם ועם משפחתו. הוא מבקש את אישורכם, גאה בהישגיו – וסביר להניח שאינו מקבל היטב ביקורת או משמעת. הוא מבין את העולם שסביבו טוב יותר, מה שעלול להוביל לפחדים שונים – למשל, חלק מהילדים מפחדים מדברים על-טבעיים (כגון רוחות רפאים), ביקורת או מבחנים, כישלון, וכן מפגיעה או איום גופניים.

חשיבה

יכולת הריכוז של ילדכם גדלה וכעת הוא יכול להתרכז לפרק זמן ארוך יותר. הוא מבין מושגים פשוטים כמו זמן (היום, מחר, אתמול), מכיר את עונות השנה, מזהה כמה מילים כתובות ומנסה להגות אותן. יכול להיות שהוא אפילו מצליח לקרוא לבד. הוא משתפר בראיית נקודת המבט של האחר, מה שעוזר לו להכיר חברים ולפגוש אנשים חדשים. ואם לפעמים נראה שהוא “יודע הכל”, הוא לא היחיד!

דיבור ותקשורת

ילדכם מדבר המון, גם אם אין איש מלבדו בחדר. הוא מדבר במשפטים מלאים ומורכבים ומנהל שיחות כמו מבוגרים, אף שהוא עדיין מתקשה לתאר רעיונות ואירועים מורכבים. הוא מבין בדיחות וחידות, ונהנה בעיקר מהומור “בתי שימוש”. הוא גם נהנה מההזדמנות להציג ולערוך מצגות בבית הספר.

הוא מבין יותר מילים ממה שהוא יכול להגיד, ולומד חמש עד עשר מילים חדשות מדי יום! אוצר המילים שלו גדל במהירות רבה כל כך, עד שלעיתים קרובות, מוחו חושב מהר יותר מהמהירות שפיו מסוגל לדבר.

תנועה

תנועותיו של ילדכם בן החמש מתואמות יותר והוא אוהב להראות לכם את יכולותיו הגופניות החדשות – לעיתים קרובות תשמעו אותו קורא לכם “תסתכלו עליי!”. הוא יכול לרכוב על אופניים, לקפוץ בחבל, לעמוד על רגל אחת לזמן קצר, לרדת במדרגות ללא עזרה, לדלג ולתפוס כדור גדול. בני שש רבים מתעניינים במשחקי ספורט קבוצתיים כמו כדורגל, ומצליחים לשחק בהם.

לפעמים נראה שבן השש שלכם פשוט לא יכול לשבת בשקט. התפתלויות והתעוותויות מול הטלוויזיה, ליד שולחן האוכל או אפילו כשהוא ישן – כל אלה הם חלק טבעי למדי מהתפתחותו. מיומנויות המוטוריקה העדינה שלו משתפרות, ומובילות לעצמאות רבה יותר בדברים כגון קשירת שרוכי הנעליים, שימוש ברוכסנים ובכפתורים וסירוק השיער. הוא עדיין יתקשה לפעמים לחתוך את המזון בסכין, אך הוא אוהב לתרגל.

חיי היומיום והתנהגות

ילדכם בן החמש נהיה עצמאי יותר ויותר ואוהב לקבל החלטות קטנות, כמו אילו בגדים ללבוש ומה לאכול לארוחת הצהריים. העלייה לכיתה אל”ף פותחת בפניו עולם חברתי שלם חדש – ומערכת כללים שלמה וחדשה לגמרי, שעלולה להיות תובענית ומאתגרת עבורו. בית הספר מעייף מאוד, ולכן אל תופתעו אם מצב רוחו שפוף או שהוא מצוברח בקלות, בעיקר אחרי יום ארוך. בימים כאלה, כדאי לנסות ולהישאר בשקט בבית אחרי בית הספר, ולשאוף להשכבה מוקדמת. אם ילדכם מודאג מהעלייה לכיתה אל”ף או ‘מתפוצץ’ מהתרגשות, כדאי לתכנן ולהתכונן מראש כדי להקל את המעבר.

כמו כן, בגיל זה הוא עשוי:

  • להעתיק צורות פשוטות בעיפרון
  • לכתוב את שמו
  • להעתיק אותיות ואפילו לכתוב כמה אותיות מהזיכרון
  • להגיד את שמו המלא, כתובתו, גילו ותאריך הולדתו
  • לצייר ציורים ריאליסטיים יותר – למשל, אדם עם ראש ועיניים, פה ואף, וגוף הכולל זרועות ורגליים
  • לקרוא ספרי ילדים פשוטים
  • להבין את חשיבותם של כללים, ואת הסיבות הפשוטות שעומדות מאחוריהם
  • להפגין הבנה ברורה של התנהגות מגדרית מקובלת
  • להשתלב במשחק חברתי מורכב יותר.

כיצד לעזור להתפתחות ילדכם

הנה כמה דברים פשוטים שיעזרו להתפתחות ילדכם:

  • עודדו אותו לנוע: שחקו במשחקי ספורט שונים ובלו בפעילויות פנאי יחד או עם אחרים. פעילויות אלה מלמדות אותו מיומנויות חברתיות כגון משחק לפי תור, שיתוף פעולה, משא ומתן, משחק הוגן וכיצד להיות שחקן טוב והוגן.
  • שתפו את ילדכם במטלות פשוטות במשק הבית: הוא יכול לערוך את השולחן או לעזור לכם לשים את הבגדים הנקיים בארון, כדי לפתח מיומנויות תנועה וחשיבה וללמוד על שיתוף פעולה ואחריות. מיומנויות אלה חשובות לבית הספר.
  • שחקו עם ילדכם מדי יום, גם אם יש לכם רק עשר דקות. המשחק מאפשר לכם להיכנס לעולמו ולגלות על מה הוא חושב וכיצד הוא מרגיש. כמו כן, כך אתם מראים לו שאתם דואגים לו ורוצים לבלות איתו.
  • תרגלו התנהגות בכיתה: לדוגמה, תוכלו לתת לו משימות קטנות שדורשות ממנו ריכוז ומילוי הוראות פשוטות. כדי להכין אותו לבית הספר, נהלו שיחות על בעל החיים או הספורט האהוב עליו ועודדו אותו להקשיב, להגיב ולשאול שאלות.
  • קבעו מפגשי משחק: הבילוי עם ילדים אחרים, בעיקר אם הם הולכים לאותו בית ספר, עוזר למיומנויות החברתיות של ילדכם ומאפשר לו להתרגל לשהות בנפרד מכם.
  • דברו על רגשותיו: תוכלו לעזור לו להבין מדוע הוא מרגיש כפי שהוא מרגיש ולתאר את הרגשות הללו במילים. כך תוכלו לעזור לו ליצור חברויות ולהפגין אמפתיה.

להיות הורים

מדי יום, אתם וילדכם מכירים זה את זה מעט יותר. ככל שהוא גדל ומתפתח, כך תכירו יותר ויותר את צרכיו ואת הדרך שבה תוכלו למלא אותם. למעשה, בתור הורים, אנחנו לומדים ללא הרף. כל הורה עושה טעויות ולומד מניסיון. זה בסדר להיות בטוחים במה שאתם יודעים. זה גם בסדר להודות שאינכם יודעים ולשאול שאלות – לעיתים קרובות, השאלות שנראות לכם מטופשות הן הטובות ביותר!

בריאותכם הגופנית והנפשית היא חלק חשוב מאוד מתפקידכם כהורים. כשכל תשומת הלב מתרכזת בטיפול בילד, הורים רבים שוכחים לדאוג לעצמם, או שפשוט אין להם זמן לכך. תפקידכם כהורים דורש מכם הבנה, סבלנות, דמיון ואנרגיה – ותעשו זאת בצורה הטובה ביותר אם תטפלו בעצמכם.

לפעמים אתם עשויים לחוש תסכול או חוסר אונים. אם אתם מרגישים מוצפים, בקשו ממישהו לשמור עליו או השאירו אותו אצל חבר/שכן וצאו לפסק זמן כדי להרגע. נסו לעבור לחדר אחר ולקחת כמה נשימות עמוקות, או להתקשר לבן משפחה או חבר כדי לדבר.

לעולם אל תטלטלו או תכו ילד. אתם מסתכנים בגרימת נזק לילדכם, גם אם אינכם מתכוונים לכך. הטלטול, למשל, עלול לגרום לדימום בתוך המוח, ולעיתים קרובות לנזק מוחי קבוע.

מותר לבקש עזרה. פנו לרופא המשפחה, פסיכולוג, בן משפחה או חבר קרוב ושתפו ברגשותיכם.

מתי לבקש עזרה

קבעו פגישה אצל רופא הילדים אם אתם דואגים או מבחינים שבגיל חמש-שש, ילדכם מפגין אחד מהדברים הבאים.

תקשורת והבנה

ילדכם:

  • אינו מדבר ברור או אינו משתמש במשפטים שלמים
  • מתקשה למלא הוראות פשוטות כמו “אחרי שתתלבש, שים בבקשה את הפיג’מה על המיטה”.

התנהגות ומשחק

ילדכם:

  • מתנהג באופן מאתגר או בלתי ראוי לעיתים קרובות – למשל, חווה התקף זעם כשאינו מקבל את מה שרצה
  • אינו מתעניין באותיות או מנסה לכתוב את שמו
  • מרוחק, מודאג, מוטרד או מדוכא מאוד כשהוא מתרחק מכם
  • אינו מתקשר היטב עם אחרים – לדוגמה, מפגין אגרסיביות או אינו מתעניין באינטראקציה עם ילדים אחרים או מבוגרים.

מיומנויות יומיומיות

ילדכם:

  • עדיין מרטיב או מלכלך את תחתוניו במהלך היום (הרטבה בשעות הלילה נמשכת לרוב עד גיל 7-6, בעיקר אצל בנים)
  • מתקשה להירדם או להישאר במצב שינה.

עליכם לפנות לרופא ילדים בכל גיל, אם ילדכם מאבד מיומנויות שכבר רכש באופן מובהק ועקבי.

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. אם אתם תוהים האם קצב ההתפתחות של ילדכם “נורמלי”, כדאי לזכור ש”הנורמה” היא טווח רחב. אם אתם עדיין מרגישים שמשהו לא בסדר, קבעו פגישה אצל רופא הילדים.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התפתחות השפה בגיל ארבע עד חמש

Posted on by רות בן הרוש

אוצר מילים

באופן כללי, ילדים בגיל הגן מבינים מילים רבות יותר ממה שהם אומרים. בגיל זה יתחיל ילדכם ללמוד ולהשתמש יותר במילים הבאות:

  • מילות קישור – לדוגמה, “כש”, “אבל”
  • מילים שמסבירות רגשות מורכבים – למשל, “מבולבל”, מוטרד”, “מאושר”
  • מילים שמסבירות דברים שקורים במוחו – לדוגמה, “לא יודע”, “זוכר”
  • מילים שמסבירות היכן דברים שונים נמצאים – למשל, “בין”, “מעל”, “מתחת”, “בקצה”.
  • כמו כן, ילדכם לומד יותר ויותר שמות תואר שמאפשרים לו להסביר טוב יותר – לדוגמה, “ריק”, “מצחיק”.

משפטים ודקדוק

כחלק מהתפתחות השפה בגיל זה, ילדכם ידבר במשפטים מורכבים יותר ויותר ויחבר משפטים קטנים זה לזה. כמו כן, הוא ישתמש במשפטים בדרכים שונות. בגיל חמש יתחיל ילדכם להשתמש בסוגי משפטים רבים. לדוגמה, הוא יוכל להגיד גם “הכלב רדף אחרי החתול” וגם “החתול נרדף על ידי הכלב” כדי להתכוון לאותו דבר. בסביבות גיל זה, הוא יוכל להשתמש במשפטים בני עד תשע מילים.

עד גיל חמש יכיר ילדכם את כל הסיומות השונות של מילים. למשל, הוא יתחיל להוסיף “-ים” לריבוי שמות עצם בזכר, או “-ות” לריבוי שמות עצם בנקבה. עם זאת, הוא עדיין יטעה מפעם לפעם, ויגיד למשל ביצות במקום ביצים, או מזלגים במקום מזלגות.

ילדכם יפתח את היכולת לדבר על דברים שהתרחשו בעבר או יתרחשו בעתיד, ולא רק על דברים שמתרחשים כעת. הוא ישתפר בבחירת הזמן הנכון, בשימוש בריבוי שמות עצם יוצאי דופן – כמו לבבות – ובכינויי גוף ושייכות כגון “הוא”, “שלו”, “שלה”.

הבנה

עד גיל חמש יבין ילדכם וישתמש במילים שמסבירות מתי דברים מתרחשים, כמו “לפני”, “אחרי” ו”בשבוע הבא”. הוא עדיין יתקשה להבין רעיונות מורכבים כמו “בו זמנית”. ייתכן שיתחיל לשאול שאלות אם אינו מבין הוראה מסוימת שקיבל.

ילדכם יתחיל להבין דימויים כמו “עובד עליי בעיניים” ו”איזה נחש”, ולמלא הוראות בנות יותר משני צעדים – גם אם מעולם לא נתקל במצב דומה. לדוגמה, “תן את הכרטיס לאיש שעומד שם, הוא יקרע אותו ואז נוכל להיכנס לקולנוע”. עם זאת, שימו לב שהוא עשוי להקשיב למה ששמע בהתחלה ולהתעלם מהמילים שאומרות לו באיזה סדר עליו לבצע את הדברים. למשל, הוא עשוי להתעלם מהמילה “לפני” במשפט כמו “לפני שנכנסים לקולנוע, תן את הכרטיס שלך לאיש שעומד שם”.

הגייה

בסביבות גיל ארבע וחצי, גם זרים יוכלו להבין כמעט כל מילה שילדכם אומר. הוא עדיין יתקשה להשתמש בצלילים מסוימים, למשל יגיד “לימון” במקום “רימון”, “גיידה” במקום “גלידה” וכדומה. כמו כן, לפעמים הוא ישכח צלילים מסוימים במילים מורכבות, כמו למשל “אבולנס” במקום “אמבולנס”.

לפתח מיומנויות ניהול שיחה וסיפור

ילדכם ימשיך לשפר את יכולת סיפור הסיפורים שלו, אף שעדיין עשוי לתת לכם יותר מדי מידע – או פחות מדי. ייתכן שיתקשה לספר את הדברים לפי הסדר, ולהבהיר על מי הוא מדבר. סופי הסיפורים שלו עשויים להגיע במפתיע או לא להיות הגיוניים.

עם זאת, ילדכם יעריך יותר את נקודת המבט של אנשים אחרים, ולכן יוכל להוסיף נתוני רקע מועילים לשיחה. לדוגמה, “הלכתי לבית של עומר ואכלנו עוגה ועומר הוא מהגן שלי”.

ילדכם ישתפר בנטילת תורות בשיחה עם קבוצת אנשים, ויתחיל להשתמש בווליום הנכון לכל מצב. הוא יבקש בקשות בנימוס, וישתמש במילים כמו “אפשר”, “מותר” ו”אני יכול?” הבקשות שלו נהיות פחות ישירות וברורות מאליהן. לדוגמה, הוא עשוי להגיד “זה מריח טוב!” כיוון שהוא רוצה משהו, והוא מתחיל להשתמש בשפה כדי להקניט ולספר בדיחות.

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. במאמר זה ניתן מידע בקווים כלליים בלבד. אם אתם מודאגים בנוגע להתפתחות השפה של ילדכם, דברו עם רופא הילדים, אחות טיפת חלב או איש מקצוע אחר. אם איש המקצוע אינו מודאג אך אתם עדיין דואגים, זה בסדר גמור לבקש דעה נוספת.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD)

Posted on by ד"ר מנואל כץ

מהי הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות?

הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (ADHD) היא מצב רפואי שבו הילדים פועלים לפני שהם חושבים, מתקשים להתרכז ואינם מצליחים לשבת בשקט לזמן רב. ילדים רבים מתקשים לפעמים בכמה מהדברים הללו, אך אצל ילדים עם ADHD, התנהגות זו מועצמת ומשפיעה מאוד על חיי היומיום שלהם. החלקים השונים במוחם אינם “מדברים” זה עם זה בדרך הרגילה. לכן, הם עשויים להתקשות לחשוב, ללמוד, להביע את רגשותיהם או לשלוט בהתנהגותם היטב, בדומה לילדים אחרים באותו גיל.

ישנם שלושה סוגי ADHD:

  • ADHD המאופיין בעיקר בקשיי קשב: הילדים נוטים להתקשות להתרכז, לזכור הוראות, לשים לב ולסיים מטלות.
  • ADHD המאופיין בהיפראקטיביות ואימפולסיביות: הילדים נמצאים תמיד בתנועה, מתקשים להאט ולהירגע ולעיתים קרובות פועלים בלי לחשוב.
  • ADHD משולב: הילדים מתקשים להתרכז, עצבניים או חסרי מנוחה ונמצאים תמיד בתנועה. לעיתים קרובות הם פועלים בלי לחשוב.

ילדים המאובחנים עם ADHD ותסמיניהם אינם מטופלים כהלכה נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול מקשיי למידה, דיכאון וחרדה, בעיות במערכות יחסים, התנהגות מסוכנת ופציעות. לכן, חשוב לזהות ולטפל ב-ADHD מוקדם ככל האפשר.

סימנים ותסמינים של ADHD

אם אתם חושבים שלילדכם יש ADHD, חשבו קודם כל על גילו. רופאים ומומחים בתחום נוהגים בזהירות רבה באבחון ילדים בני פחות מחמש שנים, כיוון שבשנות הילדות המוקדמות הם מתפתחים וגדלים באופן ניכר. אם ילדכם גדול מחמש, או שאתם מודאגים מאוד לפני שהגיע לגיל זה, שקלו לפנות למומחה.

סימני אזהרה
חלק מסימני האזהרה הברורים ל-ADHD כוללים בעיות התנהגות אשר:

  • חמורות יותר מאשר אצל ילדים באותו גיל
  • נמשכות זמן רב יותר – שישה חודשים לפחות
  • מתרחשות ומשפיעות לשלילה על שני תחומים לפחות בחייו של הילד – למשל, בבית הספר, בבית, במסגרת החינוכית, בחוג וכו’.

עם זאת, גם אם בעיות ההתנהגות של הילד חמורות, נמשכות לזמן רב ו/או מתרחשות בשני תחומים בחייו, ייתכן שלא מדובר ב-ADHD. על מנת שבעיות ההתנהגות ייחשבו כסימן או תסמין ל-ADHD, עליהן להימנות עם הרשימה הבאה, וחייבות להיות לפחות שש מהן.

ילדכם:

  • אינו שם לב לפרטים ועושה שגיאות רשלניות או חסרות זהירות בבית הספר או בשיעורי הבית – למשל, מתעלם מפרטים או מפספס אותם, או מגיש עבודה לא מדויקת
  • קופץ מפעילות אחת לאחרת
  • אינו מצליח להיות מסודר – למשל, מתקשה לסדר דברים או לעשות דברים בזמן
  • שוכח דברים שונים, בעיקר כשהוא מנסה למלא הוראות כדי לסיים משימה שקיבל
  • מדבר הרבה או מפריע לשיחות של אחרים
  • חסר מנוחה – אינו יכול לשבת בשקט, להישאר ישוב, מתנועע בעצבנות, מתפתל או מטפס על דברים
  • אינו מצליח להישאר מרוכז או שדעתו מוסחת בקלות
  • חולם בהקיץ
  • אינו מסיים את שיעורי הבית או את המטלות הביתיות
  • נראה כאילו אינו מקשיב להוראות
  • מאבד דברים לעיתים קרובות – לדוגמה, את שיעורי הבית, העפרונות, הספרים, ארנק, מפתחות או טלפון סלולרי
  • רועש או קולני מדי בזמן משחק, פעילות פנאי או פעילויות חברתיות
  • נמצא בתנועה כל הזמן ונראה כאילו אספקת האנרגיה שלו אינה נגמרת
  • חסר סבלנות ואינו מצליח לחכות לתורו
  • מתקשה לעמוד בפיתוי או לפספס הזדמנות
  • אינו חש בנוח כשעליו לעשות דברים לאט, במחשבה מרובה ולפרקי זמן ארוכים.

אם ילדכם סובל מ-ADHD ואינו מאובחן ומטופל, הדבר עלול להוביל לקשיי למידה, קשיי התנהגות וקשיים רגשיים לטווח ארוך. לכן חשוב לפנות למומחה אם אתם מודאגים מהתנהגותו. עם זאת, יש בעיות אחרות שמובילות להתנהגות דומה ל-ADHD – למשל, בעיות בריאות, בעיות רגשיות, בעיות בשינה או קשיים בבית הספר. זו הסיבה לכך שילדכם צריך לעבור אבחון קפדני.

אבחון ADHD

אם אתם מודאגים מהתנהגותו של ילדכם, פנו לרופא הילדים. הוא יפנה אתכם לנוירולוג ילדים, פסיכיאטר או רופא ילדים מוסמך לאבחון הפרעות קשב וריכוז,  לקבלת אבחון ADHD או אבחונים אחרים. אבחון ADHD כולל התבוננות קפדנית באתגרים שחווה ילדכם בתחומי ההתנהגות, הלמידה וההתפתחות. אבחון מעמיק עשוי לכלול את חלק או את כל הדברים הבאים:

  • ריאיון אתכם ועם המטפלים העיקריים בילדכם
  • ריאיון עם הילד
  • מילוי שאלונים על ידכם ו/או על ידי מטפליו של הילד
  • שיחות עם המורה או המטפלים של הילד
  • בדיקות שפה, דיבור ותנועה
  • בדיקות חינוכיות ובדיקות למידה
  • בדיקת שמיעה.

אבחון ADHD אינו קל ומהיר, כיוון שה-ADHD עשוי להיות חופף לבעיות רפואיות והתנהגויות רבות אחרות. לדוגמה, ייתכן שאתם חושבים שאם ילדכם היה מתרכז יותר, הוא היה מצליח ללמוד יותר בבית הספר. אך יכול להיות שמדובר במצב ההפוך – קשיי הלמידה של ילדכם הם שמובילים לבעיות ריכוז.

אבחון זהיר יכול לזהות במדויק את התסמינים – אם בכלל – ששייכים ל-ADHD ואת התסמינים שהגורם להם הוא אחר. ילד שמקבל אבחון נכון יוכל לקבל את הטיפול הנכון למצבו. אף שאין מרפא ל-ADHD, אפשר לטפל בו במגוון שיטות. למידע נוסף ולקבלת טיפים ושיטות לעזור לילדכם ולטפל בעצמכם, קראו את המאמר להתמודד עם ADHD.

גורמים שמשפיעים על ADHD

שילוב בין גורמים גנטיים וגורמים סביבתיים עשוי להגביר את הסיכוי לאבחון של ADHD, אך עדיין איננו יודעים מה הגורמים לכך. ישנם כמה תנאים ומצבים שאינם בהכרח גורמים ל-ADHD, אך מובילים להתנהגויות דומות או מחמירים את ההתנהגות שאכן נגרמת מ-ADHD. לדוגמה, מצבים חברתיים ומשפחתיים קשים ואתגרים אחרים כגון מחלות עלולים להוביל להחמרת התנהגות ADHD.

גורמים נוספים שעשויים להשפיע על האופן שבו חלקי המוח השונים מדברים זה עם זה הם לידה מוקדמת (פגות), תסמונות גנטיות שונות, אפילפסיה, הידרוצפלוס (מיימת ראש) ותסמונות נוספות כגון אוטיזם, מוגבלות שכלית התפתחותית ושיתוק מוחין. תסמונות אלה עלולות להוביל להתנהגות שנראית כמו ADHD או קשורה אליה. אם אתם מודאגים שהתנהגותו של ילדכם נגרמת מבעיות התפתחותיות אחרות, קבעו פגישה עם רופא הילדים.

מה אינו גורם ל-ADHD
ADHD אינו נגרם מהורים ‘רעים’ או מהורות ‘רעה’. כלומר, הוא אינו נגרם מהיעדר גבולות על התנהגות או מהורות שאינה עקבית.

עם זאת, מכיוון שקיים בסיס גנטי, קיימת סבירות גבוהה שלאחד ההורים לילד עם הפרעות קשב וריכוז יש הפרעות כאלו בעצמו, ולעיתים ההתמודדות של הורה עם הפרעת קשב עם הפרעת הקשב של הילד שלו עשויה להיות מורכבת וקשה יותר.

כמו כן, אין כל ראיות לכך שאי סבילות למזון גורמת לילדים לפתח תסמיני ADHD.

חיי היומיום של ילדים עם ADHD

ילדים שאובחנו עם ADHD נוטים להתקשות בלימודים ו/או לחוות בעיות בבית הספר, כולל לקויות למידה, לקות שפה וקשיי תנועה. גם בעיות שינה כגון קושי להירדם או לישון כל הלילה עשויות להשפיע לרעה על הלימודים בבית הספר. כמו כן, ייתכן שילדכם סובל מקשיים חברתיים – למשל, הוא אינו מצליח להתרכז או לשבת בשקט מספיק זמן כדי ליהנות ממשחק עם ילדים אחרים.

הילדים עלולים לפתח קשיים נוספים הקשורים לבריאות הנפש, ובהם הפרעת התנגדות והפרעת התנהגות, חרדה בשנות הילדות, חרדה אצל בני נוער ו/או דיכאון אצל בני נוער. תסמיני ADHD עלולים להקשות גם על חיי היומיום של המשפחה, בעיקר אם ישנם בני משפחה נוספים עם ADHD או עם קשיי למידה אחרים.

ילדים עם ADHD יכולים להיות יצירתיים מאוד ולבלות זמן רב בפעילויות שהם אוהבים. יש ילדים שנהנים להשתמש באנרגיה שלהם לעיסוק בספורט או בריקוד, ועשויים להיות פתוחים יותר להתנסות בדברים חדשים מאשר ילדים אחרים. מציאת דרכים חיוביות שאליהן יוכל ילדכם לתעל את האנרגיה שלו תעזור לבנות את ההערכה העצמית שלו ותגן עליו מפני בעיות הקשורות לבריאות הנפש.

ADHD אצל בני נוער

יש ילדים שאינם מאובחנים ב-ADHD עד גיל ההתבגרות. אם אתם חושבים שלילדכם המתבגר יש ADHD, כדאי לפנות לקבלת עזרה מקצועית. ישנם מקרים שבהם תסמיני ה-ADHD אינם גורמים לבעיות עד שנות הילדות המאוחרות או תחילת שנות ההתבגרות, כאשר הילדים מקבלים יותר ויותר שיעורי בית ועוברים שינויים חברתיים ורגשיים. שינויים אלה מתווספים לקשיים החברתיים והלימודיים של הילד.

מצד שני, ככל שילדכם מתבגר, תסמיני ה-ADHD עשויים להשתנות או להתרכך. לדוגמה, ייתכן שעדיין יהיו לו בעיות להתרכז, לזכור דברים ולחשוב לפני שהוא פועל, אך התנהגותו תהיה פחות היפראקטיבית. מנגד, יתכן ודווקא בגיל הבוגר יותר יבואו לידי ביטוי קשיים אחרים, שיתכן ועד היום הוא הצליח להתמודד איתם, אך כעת מקשים עליו יותר.

עד שיגיע לגיל ההתבגרות, יתכן וילדכם יפתח כמה שיטות להתמודד עם התסמינים שלו ביעילות רבה יותר. כמו כן, כמה מהתכונות וההתנהגויות שהקשו על חייו כשהיה בבית הספר יכולות להפוך לחוזקות בהמשך חייו, בעיקר אם קיבל תמיכה טובה במהלך שנות ההתפתחות. למשל, כשיצטרך לפתור בעיות, הוא זה ש”יחשוב מחוץ לקופסה”, או ישתמש באימפולסיביות שלו כדי לעזור במצבים יצירתיים או מאתגרים.

כיום מובן שADHD היא הפרעה העשויה לבוא לידי ביטוי לכל אורך החיים, גם אצל בוגרים, וטיפול וניהול נכון עשויים להקל באתגרים השונים שבהם אנו נתקלים לאורך החיים, כולל בחיי החברה, הלימוד, התעסוקה, והיחסים הזוגיים והמשפחתיים, גם בחיים הבוגרים.

חשוב לזכור!

ADD-ADHD אינה מהווה בעיה רק בסביבת בית הספר. זוהי בעיה העלולה להשפיע על כל תחומי החיים והחברה של הילד, המתבגר והמבוגר הצעיר.
חשוב לפנות לקבל עזרה בזמן. וודאו שאתם זוכים ליחס רציני, מקצועי ובאמפטי מאנשי המקצועי אליהם פניתם ושאתם מעניקים לילדכם יחס זהה. כך תימנעו מלפספס את “חלון ההזדמנות האבחנתי והטיפולי”.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

פעילות גופנית אצל ילדים ומניעת פציעות

Posted on by דר' חוה גדסי

מניעת פציעות אצל ילדים

כדי לעזור לשמור על ביטחונם של הילדים במהלך משחק ופעילות גופנית, בדקו אם הם שומרים על גופם, אם סביבתם בטוחה ואם המיומנויות שלהם מתאימות לפעילות.

שמירה על גופו של ילדכם

ילדים יכולים להימנע מרוב הפציעות אם הם:

  • משתתפים בפעילויות שגופם מוכן וחזק דיו עבורן. פעילויות שבהן ילדכם משתמש במשקל גופו לזמן קצר בכל פעם – כמו למשל סולמות מתח או דילוג – הן נהדרות
  • לובשים ציוד בטיחות מתאים – כמו קסדה, מגני שוקיים או מגני פה. הדבר חשוב במיוחד אם הם משחקים עם ציוד כגון אופניים וצעצועי רכיבה אחרים
  • שותים מים לפני, במהלך ואחרי הפעילות
  • נמרחים בקרם הגנה מפני השמש וחובשים כובעים במזג אוויר חם או שמשי במיוחד
  • מקבלים טיפול נכון במקרה של פציעה
  • עושים חימום ומתיחות לפני הפעילות הספורטיבית.

סביבה בטוחה

כמו כן, חשוב שהילדים:

  • משחקים באזורים נטולי סכנות כגון ציוד שבור, משטחים לא ישרים וערמות אשפה חדות
  • משחקים בענפי ספורט שמתאימים לגודלם וליכולותיהם
  • אינם נשארים זמן רב מדי במים הקרים אחרי השחייה
  • לובשים בגדים שמתאימים לסביבה.

מיומנויות מתאימות

אפשר לשמור על ביטחונם של הילדים ולוודא שהם:

  • עושים מגוון פעילויות המאפשרות להם להתנסות בבטחה במיומנויות פיזיות שונות
  • משחקים בענפי ספורט שמותאמים או מיועדים לילדים
  • מתרגלים את המיומנויות הדרושות להם לפעילויות כגון טיפוס, איזון ותפיסה
  • מבינים את הכללים ופועלים לפיהם כשהם משחקים במשחק או בספורט כלשהו.

מניעת פגיעות רגשיות

פעילות גופנית יכולה לשפר את ההערכה העצמית של הילד, ולהפחית את החרדה והלחץ. עם זאת, גם רגשותיו עלולים להיפגע ולספוג מכות בזמן הפעילות. הנה כמה דרכים שיעזרו לכם לשמור על רווחתו ואושרו של ילדכם כשהוא מעורב בפעילות גופנית ובענפי ספורט שונים.

  • אם ילדכם אינו רוצה להשתתף בפעילות כלשהי, אל תכריחו אותו. דברו על הסיבות שבגללן הוא אינו רוצה להשתתף, וחשבו יחד על פעילויות אחרות שיוכל לנסות.
  • אם ילדכם זקוק לעזרה כדי לפתח מיומנויות וביטחון, בדקו אם אחד מחבריו יכול לתרגל איתו בבית.
  • פעילות גופנית אמורה להיות מהנה, ולא מקור לביקורת, התעללות או צעקות. נסו להרחיק את ילדכם מכל אלה, בין אם הוא סופג אותם משחקנים אחרים, צופים, מאמנים או הורים.
  • שאלו הורים אחרים בסביבה אם הם מכירים מאמנים, קבוצות ותחרויות שנראות להם חיוביות והוגנות לכל הילדים.
  • שבחו את מאמציו של ילדכם, ציינו את הישגיו האישיים ושימו לב כשהוא משתפר בפעילות כלשהי.
  • שמשו מודל לדוגמה והסתכלו על הפעילויות הגופניות של ילדכם ועל המאמצים שהוא משקיע באופן חיובי.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

בחזרה לעבודה: המדריך

Posted on by דר' חוה גדסי

למה לצפות

רובנו צריכים לחזור לעבודה בגלל הצורך בכסף, כי הם נהנים מהעבודה ומהאינטראקציה עם מבוגרים אחרים, או בגלל שילוב של כמה גורמים. בכל מקרה, סביר להניח שתגלו בקרוב שכעת, כשאתם הורים, החזרה לשוק העבודה מעלה בעיות פרקטיות כמו ההתמודדות עם עלויות הטיפול בילד, זמינות, הסתגלות לשגרות משפחתיות חדשות והתמודדות עם עומס העבודה.

לוקח זמן להסתגל. הורים שחוזרים לעבודה מרגישים לפעמים שיש להם שתי משרות. עבור נשים, תחושה זו היא לעיתים חזקה יותר. מחקרים מראים שהדבר קורה כיוון שהמטלות הביתיות אינן מחולקות באופן שווה, אף שיותר ויותר נשים עובדות כיום מחוץ לבית. הגברים אינם תמיד לוקחים על עצמם חלק ממטלות הבית, למרות שבת זוגם חזרה לעבודה.

כתוצאה מעומס העבודה, הורים, ובעיקר נשים, עשויים לחוש לחוצים יותר. מחקרים הראו כי יותר ממחצית מהאימהות העובדות מרגישות שהן פורקות את הלחץ על בני המשפחה. דאגות נוספות עשויות לנבוע מהעובדה כי ייתכן שאתם סובלים מקשיי הכנסה בניסיון לאזן בין עלויות הטיפול בילד לבין הכסף שנכנס.

יכול להיות שתיתקלו בבעיות לארגן “סידור” לילד כשהוא חולה. מחקרים מראים שבדרך כלל, האימהות הן אלה שלוקחות על עצמן את האחריות לטיפול בילד חולה, בין אם הן עובדות ובין אם לא. ייתכן שהסיבה לכך היא שמרבית האבות מרוויחים משכורת גבוהה יותר, ונראה שיש להם יותר תחומי אחריות בעבודה. כמו כן, האם נתפסת באופן מסורתי כמטפלת העיקרית בילד. חלק מהאנשים חושבים שמקובל יותר שנשים יישארו בבית.

טיפול בילד

מי יטפל בילד? זו, ככל הנראה, הדאגה הגדולה ביותר שניצבת כיום בפני ההורים. העלויות של המסגרת החינוכית גדלות והולכות, ועבור חלק מהמשפחות, לא משתלם לצאת לעבוד כלל. ואם המשכורת שלכם מספיקה רק לתשלום עבור הגן, ייתכן שאתם תוהים לעצמכם מדוע בכלל ללכת לעבודה. אף שהחזקת קריירה פעילה חשובה להורים, עניין הטיפול בילד משפיע על החלטתם של חלק מההורים להישאר בבית.

תחושות לחץ

מציאת האיזון הנכון בין העבודה והבית עשויה לקחת זמן, וכשאתם חוזרים לעבודה, אתם לוקחים על עצמכם תחומי אחריות נוספים. באופן טבעי, כל זה עלול להוביל לתחושת לחץ. הלחץ יכול להתעורר פתאום אחרי אירועים מסוימים, או להיבנות באטיות אם המצב בעבודה או בבית נהיה קשה. הנה כמה טיפים להפחתת הלחץ כהורים עובדים:

  • טפלו בעצמכם. שמרו על תזונה בריאה ועשו פעילות גופנית באופן קבוע.
  • אם העבודה מלחיצה אתכם, דברו על כך עם המנהל או עם משאבי אנוש.
  • האם אפשר לשנות דברים מסוימים בעבודה כדי להקל את רמות הלחץ? אם כן, נסו לערוך את השינויים הללו בעצמכם, או בעזרת אנשים אחרים. אולי אתם צריכה להפחית את עומס העבודה או לעבוד פחות שעות?
  • החיים כהורה עובד יהיו קלים יותר אם תחלקו את עומס הטיפול בילד עם אנשים אחרים, כגון בן/בת זוג, בני משפחה או חברים.
  • הכינו מראש תוכנית לאירועים בלתי צפויים כמו מחלות, כדי להקל מעט את הלחץ.
  • האם אתם מקדישים לעצמכם מעט זמן באופן קבוע? זוהי דרך נהדרת להירגע ולראות את הכל בפרספקטיבה אחרת.
  • נסו לשמור על ארגון וסדר בעבודה, לרשום את המטלות ולנהל את זמנכם כך שלא תוכרעו מהעומס.
  • נסו שלא להוציא את העצבים על בני המשפחה. אם אתם שמים לב שאתם מתפרצים על בן או בת הזוג ועל הילדים (או נהיים שקטים מאוד), עשו את כל המאמצים האפשריים ודברי על הבעיות בעבודה.
  • אם הלחץ ממשיך להוות בעיה, כדאי לשקול לעבור לעבודה אחרת או לעשות הסבת מקצוע. פנו לקבלת ייעוץ מחברים או ליועץ קריירה.

לצאת לכמה שנות הפסקה מהעבודה

אם אתם מתכננים לצאת לחופשה של כמה שנים מהעבודה, כדאי לשקול כמה דברים נוספים. הדבר החשוב ביותר הוא לא לשכוח מהעבודה לגמרי – אף שזה עשוי להיות מפתה מאוד. הישארו מעודכנים בתחום העבודה שלכם, כדי שהחזרה לעבודה תהיה קלה יותר כשתהיו מוכנים לחזור.

הנה עוד כמה טיפים:

  • שמרו על קשר עם חברים ותיקים מהעבודה – צאו לשתות קפה או קשקשו בטלפון מדי פעם.
  • נסו להישאר מעודכנים במתרחש בשוק- קראו מאמרים מקצועיים, עברו על מודעות דרושים מדי כמה שבועות כדי לראות אילו עובדים מחפשים, או אפילו קחו קורס כדי לשמור על מיומנויות העבודה.
  • נסו לעבוד בעבודה חלקית, זמנית או עצמאית, רק כדי לשמור על רעננות.

ברגע שאתם מוכנים לחזור לעבודה, שבו וחשבו על המיומנויות החדשות שלמדתם מאז שהתחלתם לגדל ילד. יש מיומנויות שנראות בכלל לא רע בקורות החיים – סביר להניח שלמדתם המון על ניהול משא ומתן, אחריות ואיזון בין משימות מרובות, בתור התחלה. כשאתם ממלאים טופס בקשה לעבודה, זכרו להדגיש את המיומנויות הללו, וגם כל דבר נוסף שעשיתם כדי להישאר מעודכנים בתחום העבודה.

לטיפים מעשיים בהתמודדות עם החזרה לעבודה, קראו את המאמר 15 טיפים לחזרה לעבודה.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

14 שאלות נפוצות על הורות ב’זמן קורונה’

Posted on by עמותת גושן

1. מהם ההרגלים הקטנים שיכולים לעזור לנו בימים הארוכים בבית?

אנחנו נמצאים בימים של אי וודאות ושינויים תכופים בשגרה ובהרגלים. לכן, הניסיון לייצר וודאות ושגרה בתוך הבלגן מאפשר לנו להשיב לנו ולילדים תחושה מסוימת של שליטה. חשוב ליצור שגרה עם הרגלים בריאים שגם תיתן תחושת בטחון. לכן, קבעו שגרה יומית עד כמה שניתן, שתתאים למשפחה שלכם, שכוללת שעת השכמה ושעת השכבה לישון, ועוגנים במהלך היום כמו ארוחות משותפות או פעילות משותפת. קבעו גם שעת שקט במהלך היום שתאפשר לכם לאגור כוחות. בזמן זה הילדים יכולים לקרוא, לבנות פאזל, לצפות בסרט, או לעסוק בפעילות שקטה אחרת. אתם בונים עכשיו שגרה חדשה, זה יכול לקחת קצת זמן וצפוי שזה יעבוד בדרך של ניסוי וטעייה. קחו כמה דקות בסוף היום כדי לסכם את היום- שימו לב מה עבד טוב ומה פחות, ותלמדו מההצלחות עבור המצבים המאתגרים יותר.

2. מה עונים לילדים על האמירה החוזרת “משעמם לי”?

קודם כל, לוקחים נשימה. זה בסדר שיהיה לילד משעמם, זה מפתח דמיון, יצירתיות ותושייה. אחרי שנשמנו עמוק אפשר להציע לילד פעילויות שונות. אפשר גם לנסות לשאול את הילד קצת שאלות ולנסות להבין למה הוא מתכוון. האם הוא רוצה “זמן מסך”? אולי היא דווקא מבקשת תשומת לב שלכם וזמן לעשות משהו ביחד? אולי הם עוסקים בפעילות שגורמת לתסכול? תכנון של היום ביחד עם הילדים יכול לסייע להימנע ממצב של “שעמום”. כמו כן, יעזור אם יהיה לכם “צנצנת משעמם לי”: אסופת רעיונות שניתן לעשות אם “משעמם לי”, שמהם ניתן לבחור או להגריל רעיון אחד בכל פעם.
להורדת דף רעיונות להדפסה- לחצו כאן.

3. איך מסבירים לילדים בגילאים שונים מדוע אסור להיפגש עם חברים?

בכל גיל, תוכלו למצוא מספר רב של סרטונים וחומרים כתובים המסבירים לילדים מהו נגיף הקורונה, כיצד הוא מדבק ומה עלינו לעשות על מנת לשמור על עצמנו ועל הסובבים אותנו.

לילדים צעירים- תוכלו להקריא את החוברת שנמצאת כאן.
ילדים בוגרים יותר- יכולים לצפות בסרטון של תום ומובי- שנמצא כאן.

חלק מן ההסבר כולל כמובן את העובדה שהנגיף מדבק מאוד ועובר בין אנשים בקלות, ולכן עלינו להישאר בבית עם המשפחה בתקופה הקרובה. הרגיעו את ילדיכם והבהירו כי כל עוד נשמור על הכללים, נישאר בריאים ובטוחים. ההסבר שלכם צריך להיות מותאם לגיל הילד שלכם, אבל בכל הסבר חשוב לתת מקום לתחושות כמו עצב, געגוע ותסכול, כמו גם לחוויה שזה באמת מצב מבלבל ולא נעים. בהסבר כדאי גם לשאול את הילד את מי היה רוצה לבקר, מה היה רוצה לעשות איתו/ה ולחשוב יחד על דרכים ליצור את הקשר גם למרות המרחק הפיסי. חשוב להדגיש לילדים, בפרט לצעירים שבהם, שכולם לא נפגשים עם חברים, ושגם אם לא מתראים עם החברים ניתן לשמור איתם על קשר. כתיבת מכתבים/הודעות/ציורים/מיילים ושיחות וידאו הן דרכים נוספות להעביר את הזמן בבידוד או בהסגר. ניתן גם לשחק משחקים וירטואליים עם חברים.

4. מה עושים עם מריבות בין אחים?

השהות הממושכת בבית היא ללא ספק מקור אפשרי לריבים וחיכוכים ולא נותרו לנו הרבה ברירות אלא לקבל את העובדה שזה חלק מהחיים. נסו לשים לב:  האם יש זמנים ביום שבהם יש יותר מריבות? האם אתם יודעים לזהות מהם המצבים שמעוררים ריבים? האם יש משהו במצבים האלה שניתן למנוע אותו, או לצמצם? שימו גם לב לתגובה שלכם לריבים של הילדים – אילו מחשבות ורגשות זה מעורר בכם, מה התגובה האוטומטית שלכם (לנסות להפריד? לפתור להם את הבעיה?). נסו פעם או פעמיים לבחור תגובה שונה מזו שאתם רגילים (למשל, להתעלם) ולבדוק מה ההשפעה של בחירתכם.

במידה ומתאים, רצוי לנהל שיחה עם הילדים, לשאול אותם על המצבים שבהם הם רבים יותר, איך זה משפיע עליהם ואיך הם חושבים שאפשר לצמצם ריבים. תכנון מראש של הזמן, תורות במחשב/אייפד, “הפרדת כוחות” כך שכל אחד יהיה במקום אחר- בבית יכולים לסייע. כמו כן, זו הזדמנות טובה עבור הילדים ללמוד אסטרטגיות של ויסות רגשי, ולחשוב האם יכולים להגיב אחרת לאח/ות המעצבנים? לעיתים קל יותר לילד לחשוב בשם אחיו ולהציע הצעות כיצד השני היה יכול לנהוג אחרת או איך אפשר לעזור לאח להירגע.

לחצו כאן לרעיונות נוספים להתמודדות עם מריבות בין אחים, התמודדות עם מריבות בין אחים בגיל ההתבגרות ולמניעת מריבות בין אחים.

5. איך יוצרים סדר יום ואיך מסבירים לילדים מדוע הוא חשוב?

קבעו שיחה עם הילדים ועשו יחד רשימה של דברים שהם היו רוצים לעשות במהלך היום והשבוע, יחד עם משימות שעליהם לבצע (בבית או בלימודים). אפשרו גם לילדים לחשוב על משימה שהם היו רוצים לבצע, משהו חדש שהיו רוצים ללמוד, להכין משהו ועוד.

בנו טבלה יומית לכל ילד ושבצו יחד את הרכיבים השונים, תוך מתן זמן לסירוגין בין פעילויות מהנות (יצירה, פעילות ספורט, משחק או זמן מסך), מטלות ושיעורי בית. השאירו זמן כמובן לארוחות ולהתארגנות אליהן.

במשפחות עם ילדים עם צרכים וגילאים שונים, שימו לב לחלוקת זמן שתאפשר לכם לתת מענה לצעירים הדורשים ליווי בזמנים בהם האחים הבוגרים יותר יכולים להסתדר לבד.

קבעו גם זמנים משותפים לכל המשפחה יחד: ארוחות, פעילות משותפת (סרט, פעילות גופנית, משחק משפחתי, ערב בישול, ערב שירה ועוד).

למידע נוסף על סדר יום בימי הקורונה- לחצו כאן.

6. איך יוצרים תחושת ביטחון ומרחב בטוח לילדים גדולים ולבני נוער שחשופים לחדשות?

חשוב לזכור – גם אם אתם חושבים שהילדים עסוקים במשחק משלהם ולא רואים את החדשות, ברגע שאמצעי המדיה פועלים בבית, גם הילדים (בכל גיל) חשופים אליהם. לכן, חשוב ליצור הזדמנויות לשוחח. נסו למצוא זמן שקט וללא הסחות דעת, לשאול בסקרנות מה הם רואים ושומעים, מה הם חושבים שהם יודעים על המצב, מה הבינו, מה היו רוצים לדעת, ומה זה גורם להם להרגיש. אפשר גם לשתף אותם בתחושות שלכם ובעובדה שכולנו שותפים לתחושות הפחד ואי-הוודאות. חשוב לתווך לילדים ונוער את ההבדל בין עובדות לבין שמועות, ספקולציות ופייק ניוז, לסייע להם להבחין ביניהם ולהתמקד בעובדות ובהנחיות. חשוב גם לצמצם את צריכת החדשות (גם עבורכם)- לא בהכרח חייבים להתעדכן על כל חולה חדש שאובחן ובמה שקורה בכל מדינה מדינה.  נסו לכוון את תשומת הלב גם לחדשות הטובות (למשל מדינות שמתמודדות בהצלחה עם הקורונה, בלימה של ההתפשטות, תמיכה הדדית). לילדים הגדולים תוכלו אפילו להפוך זאת למשימת חיפוש אחר חדשות טובות. עודדו את הילדים לשתף אתכם אם נחשפו למשהו מלחיץ או מטריד.

למידע נוסף על חשיבות ההורים לבני הנוער- לחצו כאן.

7. איך גורמים לכולם להפסיק לנשנש כל היום?

שהייה בבית ושעמום עשויים להביא להתעסקות גדולה יותר באוכל, מאשר בימים רגילים. הניחו במקום זמין נשנושים בריאים ומוכנים לאכילה: פירות וירקות חתוכים, יוגורט, פריכיות ועוד. אפשר גם להכין בבוקר סלסלה לכל ילד עם ה״נשנושים״ שאמורים להספיק לכל היום. תוכלו ‘למתג’ ולקשט את פינת הנשנושים יחד, ולעודד את הילדים לחשוב על רעיונות לנשנושים בריאים לימים הבאים, ואף להכין אותם יחד.

8. איך רותמים את הילדים לעבודות הבית?

הפכו את מטלות הבית לחלק ממשחק. תוכלו לבנות לוח משחק בו עבור כל מטלה ניתן להתקדם מספר צעדים, או קבעו “תג מחיר” לכל מטלה עבורה יקבלו הילדים “תלושים” לפעילות מהנה או צ’ופר (ערב סרט, איחור של שעת ההשכבה לישון, בחירת תפריט לארוחת ערב משפחתית ועוד).  תוכלו גם לבנות לוח מטלות משפחתי שבו תשתדלו לשבץ את הילדים בהתאם לרצונותיהם, כך שלכל אחד תהיה גם אפשרות בחירה מסוימת. מטלות קשות או לא אהובות חלקו לאורך השבוע בין כלל הילדים.

למידע נוסף על הדרכים בהן ניתן לסייע לילדים לבצע את מטלות הבית- לחצו כאן.

9. איך מוצאים זמן שקט לעצמנו- ההורים?

רשמו לעצמכם פעילויות שישמחו אתכם ויתנו לכם אנרגיה. כוס קפה תוך שיחה שקטה עם חברה/בן זוג (גם אם וירטואלי..), קריאת ספר, האזנה למוזיקה, יוגה או סתם מנוחה… קבעו בלוז היומי זמנים שקטים במהלך היום, בהם הילדים פחות צריכים אתכם תוך תעסוקה שקטה שלהם (קריאה, פאזל, סרט וכו’). כמו כן, תוכלו לבנות לוח זמנים זוגי כך שלכל אחד מכם יש זמן שקט בכל יום, בו הוא לא אחראי. נצלו זמנים אלו לא כדי ‘להספיק עוד משהו, אלא כדי לנשום ולהירגע.  זמנים אלו יטענו לכם מחדש את האנרגיות.

למידע נוסף אודות הדרכים שבהם תוכלו לטפל בעצמכם כהורים לילדים צעירים- לחצו כאן. הורים לבני נוער? לחצו כאן.

10. איך שומרים על אורח חיים בריא בתקופת בידוד או הסגר?

גם בזמן בידוד או הסגר כדאי לשמור על אורח חיים בריא. שימו לב לשעות ההשכמה וההשכבה לישון, נסו שלא לשנות את סדר היום הרגיל. הקדישו בכל יום זמן לפעילות גופנית. תוכלו למצוא ברשת מגוון תכניות לפעילויות מגוונות- אישיות או קבוצתיות, תכניות מוקלטות או תכניות בשידור חי ובחרו לעצמכם פעילות שתיהנו ממנה. חשוב לקבוע זמן לפעילות גופנית, ואפשר לקבוע עם מישהו מהמשפחה זמן לפעילות משותפת. אם אתם מתקשים למצוא פעילות שתהיה מהנה עבורכם, נסו להצמיד את הפעילות הגופנית לפעילות מהנה אחרת – למשל, להתעמל תוך כדי צפייה בתכנית טלוויזיה שאתם אוהבים או להחליט על “פרס” שתתנו לעצמכם אחרי שתסיימו את הפעילות (אבל… אולי לא שוקולד…).
השתדלו לא לבלות את היום בישיבה או שכיבה. נסו לקרוא ספר בעמידה תוך הנעת הרגליים, לשוחח בטלפון תוך תנועה, או לעבוד על המחשב בעמידה.
אכלו באופן מסודר ארוחות, במקום לנשנש לאורך כל היום. הכינו מלאי של פירות וירקות חתוכים, ודאגו לשתות הרבה מים במהלך כל היום.

11. איך מאזנים בין העבודה לבין השהיה עם הילדים בבית?

לוקח זמן להסתגל לשגרה של עבודה מהבית עם ילדים, היו סבלניים. נסו עד כמה שניתן לתכנן זמנים שבהם מתאפשר לכם לעבוד ולדאוג לתנאים לכך. נסו ככל שניתן לעבוד בריכוז ויעילות בזמנים שהגדרתם לעצמם לעבודה, ובזמנים שאתם לא עובדים – אל תנסו לעבוד. בהתאם לגיל של הילדים, אפשר לנסות להסביר להם שאתם זקוקים כעת לפרק זמן מסוים בלי הפרעות, ושאחר כך תתפנו אליהם. כדאי לנצל זמנים שהילדים עסוקים או ישנים כדי לעבוד, אבל אל תשכחו גם לתת לעצמכם זמן לנוח.

12. איך מתמודדים עם חרדה ולחץ, מבלי ‘להוציא את זה על הילדים’?

יש הרבה מאד טכניקות להתמודדות עם חרדה ולחץ, המשלבות טכניקות של נשימה, הרפיה, דמיון מודרך ועוד. לפני הכל, חשוב לזהות את המצבים שבהם החרדה מבעבעת והלחץ “גולש” החוצה על הילדים. אחרי שזיהינו את המצבים ש’מפעילים’ אתכם, נסו לתרגל תגובות אחרות. זכרו, לא בכל פעם תצליחו להימנע מביטוי של תסכול או כעס. זכרו כי כל פעם שהצלחתם להימנע מכך- היא הצלחה קטנה. היו גאים בעצמכם, והיו חומלים כלפי עצמכם וכלפי הסביבה.

למידע נוסף אודות לחץ וניהול לחצים- לחצו כאן. רוצים לדעת עוד על טכניקת הקשיבות (מיינדפולנס)? לחצו כאן.

13. רגשות אשם- מה עושים איתם?

רגשות אשם הם חלק בלתי נפרד מההורות. לפעמים אנחנו אפילו לומדים לחיות איתם, אבל ברגעים מסוימים הם ירימו את ראשם. מול הודעות הווטסאפ מלאות הפעילות, מול התמונות מלאות ההרמוניה המשפחתית והביתית ברשתות החברתיות. נסו לשוחח עליהם עם בני הזוג שלכם ועם חברים שאתם מרגישים שמשתפים אתכם בקשיי ההורות שלהם. שאלו את עצמכם: האם כל הורה היה מתפקד טוב יותר מכם? האם כל הילדים שהוריהם נמצאים באותו המצב מתמודדים טוב יותר? אם תסתכלו מסביב תגלו שככל הנראה אתם טובים לפחות כמו חבריכם, שרבים מאיתנו מתמודדים עם מחשבות דומות ושכולנו עושים טעויות. זכרו- המטרה היא לא להיות הטובים ביותר כל הזמן, אלא להיות טובים מספיק. עשו כמיטב יכולתכם באותו הרגע וקבלו את העובדה שאף אחד מאיתנו אינו הורה מושלם.

 

בני נוער בתקופת הקורונה: התמודדויות ואתגרים

Posted on by עמותת גושן

דאגות בגיל ההתבגרות

גיל ההתבגרות הוא תקופה של שינויים רבים מבחינה נפשית, גופנית וחברתית. בני נוער רבים חשים לחץ ודאגה בגין האתגרים הרבים העומדים בפניהם בשנים אלו. מצבם החברתי, ויכוח עם בני גילם, עימותים במשפחה, דימוי גוף, קשיים לימודיים וחששות מפני העתיד הם רק חלק מן הדאגות איתן הם מתמודדים. מתבגרים רבים אף נדרשים לקבל החלטות חשובות שעשויות להשפיע על המשך חייהם.

אל תוך העומס הרגשי והמנטלי הזה, תקופת הקורונה מביאה עמה לא מעט אתגרים נוספים. אי וודאות ושינויים מהירים בשגרת היומיום מצטרפים לפערים שהצטברו בלמידה והצורך להתארגן לקראת בחינות הבגרות בזמן קצר. גם הדאגות הבריאותיות המתעוררות באופן טבעי בתקופה זו עשויות להגביר את תחושת הלחץ של נערים ונערות. זאת בנוסף לצמצום בפעילויות הקהילתיות והחברתיות החיוניות לתחושת השייכות ומהוות גורם תמיכה מרכזי בחייהם.

הורות תומכת למתבגרים

היכולת להתאושש מהתקופה הקשה תלויה בחוסן הנפשי ובתחושת המסוגלות של ילדכם. מערכת יחסים חזקה וחיובית עמכם ועם מבוגרים נוספים תסייע לו לפתח מיומנויות אישיות שיאפשרו לו להסתגל לשינויים ולהתמודד עם המכשולים והאתגרים שניצבים לפתחו. הקפידו לשמור על קשר עם ילדכם, לעודד אותו לשוחח עמכם, ולהקשיב לתחושותיו באופן פעיל. חשוב להתייחס לחששות ודאגות שלו באופן מותאם, ולסייע לו להרגיש כי זה נורמלי לחוש כך. הזכירו לילדכם כי זה טבעי להרגיש לחוץ ומודאג, וכי עשוי לקחת זמן להסתגל לשינויים. נסו להעביר לו מסרים חיוביים, תוך כדי חיבוק או מגע חם, והפגינו אמון ביכולת שלו להתמודד. שמשו דוגמה אישית; דברו על רגשותיכם והראו לילדכם מה אתם עושים על מנת להתמודד עם הדאגות והלחצים בהצלחה.

בגרויות מחוץ לשגרה

התמודדות מרכזית בתקופה זו נוגעת לעומס הבגרויות בתנאים לא שגרתיים, תחת לחץ זמן, ובחלק מן המקרים אף בלמידה מרחוק או תוך כדי בידוד. חשוב להבין כי בני נוער רבים מרגישים שהלימודים בתיכון ובחינות הבגרות קובעים את כל עתידם, כך שהם עשויים לחוות לחץ רב מהאפשרות שהבחינות שלהם יפגעו בשל הקורונה. מתבגרים אחרים עשויים להתקשות להתגייס ללמידה בשל השינויים הרבים בשגרה והפערים שהצטברו. על אף הקשיים, יש לא מעט דרכים בהם תוכלו לסייע לילדכם לצלוח את תקופת הבגרויות.

מעורבות הורית בלימודים

גם בני נוער זקוקים לתמיכתכם ולעידוד מצדכם כדי ללמוד, אולם באופן שונה מזה שהזדקקו לו בעבר. סביר להניח שילדכם יזדקק ליותר תחושת עצמאות בלמידה. כדי שילדכם ידע שאתם זמינים עבורו במקרה הצורך, הפגינו עניין בלמידה שלו, אך עדיף שלא ללחוץ עליו יותר מדי. אתגרים הם חלק טבעי בחיים, וילדכם חייב ללמוד כיצד להתמודד איתם בעצמו. תנו לו לנסות להתמודד עם הבעיות שלו לבד לפני שאתם מתערבים; גם כישלונות הם חלק חשוב מהתהליך. עם זאת, נסו להישאר ערים למצבו; כשאתם רואים את ילדכם נאבק לבצע משימה, התעניינו ושאלו אותו איך הוא מתמודד. תמכו בו גם כשאינו מצליח, הימנעו משיפוטיות כלפי התנהגותו ועודדו אותו להמשיך לנסות.

ניתן ורצוי לבסס הרגלים שיתמכו בלמידה של ילדכם. עזרו לו ליצור שגרת שיעורי בית בשעה ובמקום קבוע, שבה תדאגו לסביבה נקייה מהסחות דעת כגון טלוויזיה או אחים צעירים. שוחחו עם ילדכם על ההתנסויות שלו בלמידה באופן שגרתי בעת ארוחה משותפת. שימו דגש על חווית הלמידה שלו ולא על הישגים. חלקו עמו את רגשותיו והשתתפו בשמחה ובהתרגשות שלו כשהוא מצליח, והציעו תמיכה ואהבה כשהוא מביע תסכול או מתקשה.

מטרות ברות השגה

על מנת לחזק את תחושת המסוגלות והביטחון העצמי של ילדכם, חשוב לסייע לו להציב לעצמו מטרות שיוכל להשיג. קבלו את העובדה שהוא חזק בתחומים ומסוימים ופחות חזק באחרים, ועזרו לו לחשוב מהן החוזקות ומה המגבלות שלו. הציעו לו להתנסות בלמידה במגוון דרכים, כדי שתוכלו להבין ביחד באיזו דרך הוא לומד באופן הטוב ביותר. עזרו לו לתכנן ולארגן את הלמידה שלו בהתאם להבנות שאליהם הגעתם. אם לדוגמה הוא זקוק להפסקות תכופות, עודדו אותו לתכנן מספר פרקים קצרים של למידה במהלך היום. אם הוא לומד טוב יותר מתוך פעילות והתנסות, עודדו אותו לבנות מצגת שיוכל לחלוק עם חבריו. כשהוא מתקשה, הדגישו את האופן שבו הוא לומד ולא את הישגיו, ועודדו אותו לפתח מיומנויות של תכנון ומשמעת עצמית. במקביל, עזרו לו להתמקד בדברים שבהם הוא טוב, כדי לסייע לו לבנות בטחון עצמי.

שינה

איכות השינה חשובה במיוחד על מנת לשפר את רמות האנרגיה, הזיכרון והריכוז, ולשמור על מצב רוח חיובי. בתקופה של שינויים בשגרה ועם עומס הלמידה לבגרויות, השינה של ילדכם עלולה להיות הדבר הראשון שנפגע. לאורך כל גיל ההתבגרות, בני נוער זקוקים לתשע שעות שינה על מנת לתפקד כראוי. גם איכות השינה עשויה להיפגע, אם ילדכם ישן בסביבה עמוסת גירויים של אור וקול – עם טלוויזיה דלוקה, או כשהפלאפון ביד.

על מנת לסייע לילדכם לפתח דפוסי שינה בריאים, עודדו אותו ללכת לישון ולקום בערך באותה שעה בכל יום. כדאי להימנע משינה ממושכת בשעות אחר הצהרים, שעלולה לפגוע בשנת הלילה. בקשו ממנו לכבות מכשירים אלקטרוניים כשעה לפני השינה, ושוחחו עמו על החשיבות של היגיינת שינה. אם ילדכם מתקשה לישון, נסו ללמד אותו שיטות של הרפיה, והציעו לו לשוחח על דאגותיו בשעות היום. שבחו אותו אם אתם רואים שהוא מנסה לשנות את דפוסי השינה שלו. במידה ואתם דואגים שהבעיה חריפה יותר, דברו עם ילדכם על חששותיכם ופנו לקבל עזרה מקצועית מרופא המשפחה או מיועצת בית הספר.

נוער בבידוד

אם ילדכם הוכנס לבידוד, הוא ואתם נדרשים להתמודד עם אתגר נוסף. תקופת הבידוד עשויה להציף בדאגות וחרדות בריאותיות, שחלק מן המתבגרים עשוי להתקשות להתמודד עמן. במקרים רבים בית הספר כולו נסגר, ולעתים לא מתקיימת אף למידה מרחוק. במצב זה כל שגרת היום מתערערת; ילדכם אינו לומד, לא יכול להיפגש עם חבריו, ואין כל אפשרות לצאת החוצה ולהתאוורר. כשהוא נדרש לבלות שעות ארוכות לבד ללא פעילות, הפתרון הזמין ביותר עבורו הוא המסך.

על אף שבשגרה מומלץ מאוד להגביל את זמני המסך של ילדכם, הכניסה לבידוד דורשת התאמה מחדש של הגבולות. האינטרנט והפלאפון מהווים בזמן הבידוד שער לחיים החברתיים, שמתרחשים כעת רק ברשתות החברתיות ובוואצאפ. זהו לא הזמן להעמיס בדרישות נוקשות בנוגע לזמני מסך, עמידה במטלות או דרישות לימודיות. עם זאת, חשוב ורצוי לעודד את ילדכם לחשוב כיצד הוא רוצה לנצל את הזמן שלו ולעודד אותו לבנות סדר יום מאוזן, הכולל גם תזונה בריאה, פעילות גופנית והקפדה על שעות שינה. שוחחו עמו על ההשלכות השליליות של שהייה ממושכת מול המסך, ועזרו לו להבחין בשינויים ברמת האנרגיה ובמצב רוח כשהוא נמצא זמן רב ללא פעילות. שבחו אותו כשהוא קובע לעצמו יעדים ומטרות, מתנסה בפעילויות חדשות, או מתאמץ לשמור על שגרה בריאה. עודדו אותו לגלות אילו פעילויות מרגיעות הוא יכול לשלב בסדר היום – אמבטיה, קריאה בספר, האזנה למוזיקה. שוחחו עמו על הדאגות שלו כדי שירגיש מוגן, ועזרו לו לחשוב מחשבות חיוביות שיסייעו לו בהתמודדות עם המתחים.

מתי לפנות לעזרה?

עליות וירידות רגשיות הם תגובה טבעית בתקופה המאופיינת בלחצים ובשינויים רבים כל כך. אולם אם הלחץ של ילדכם הולך וגובר, החששות שלו מחמירים או שהלחץ מפריע לשינה, לתיאבון, לרמות האנרגיה או להנאה, או אם הוא מתקשה לחזור לחיים השגרתיים לאחר בידוד, כדאי לפנות לרופא הילדים או המשפחה שלכם ולקבל עזרה מקצועית.

1...1314151617181920