פחד מהאמבטיה

מדוע ילדים מפחדים מהאמבטיה

תינוקות רכים עשויים להרגיש שהם לא בשליטה, לא לאהוב את שינוי הטמפרטורה או את תחושת הציפה.

תינוקות גדולים יותר ופעוטות עשויים לפחד מרעש המים היורדים לביוב, או שהם מפחדים להחליק מתחת לפני המים. ייתכן שהם לא אוהבים לשטוף את השיער או חוששים שייכנס להם סבון לעיניים.

כיצד להתמודד עם פחדים מאמבטיה

כשילד מפגין פחד אמיתי מפני האמבטיה, כדאי לקחת את פחדו ברצינות ולא להכריח אותו להתרחץ כשהוא מוטרד.

תינוקות רכים

תוכלו להקל על זמן האמבטיה עבור תינוקות רכים אם:

  • תשתמשו באמבטיית תינוקות קטנה, כדי לעזור להם לחוש מוגנים יותר
  • תוודאו שטמפרטורת המים קרובה לטמפרטורת גופם

תינוקות ופעוטות

הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם להרגיל את התינוק או הפעוט שלכם לאמבטיה:

  • הציגו לו את האמבטיה בהדרגתיות – למשל, שבו לידו באמבטיה ריקה ורחצו אותו עם ספוג בלבד. ברגע שהוא מתרגל לכך, תוכלו לנסות להוסיף מעט מים לתחתית האמבטיה.
  • שימו את אמבטיית התינוקות בתוך האמבטיה הגדולה לזמן מה, כדי שילדכם יתרגל לרעיון.
  • עשו אמבטיה עם ילדכם. תוכלו לשים אותו בין רגליכם או אפילו בחיקכם, כדי שירגיש בטוח.
  • השתמשו במושב אמבטיה כדי שילדכם יוכל לשבת. תמיד הישארו עם ילדכם כשהוא על מושב האמבטיה.
  • הניחו שטיח גומי או מדבקות בתחתית האמבטיה למניעת החלקה. כך תוכלו להפיג את חששותיו של ילדכם בנוגע להחלקה מתחת למים.
  • הוציאו את ילדכם מהאמבטיה (ואפילו מחדר האמבטיה עצמו) לפני שאתם מרוקנים את המים. צליל המים שיורדים לביוב עלול להיות מפחיד מאוד לילדים.
  • אם ילדכם חושש שייכנס לו שמפו או סבון לעיניים, אפשר להשתמש בכובע אמבטיה מיוחד (ניתן להשיג בבתי המרקחת ובחנויות הפארם). כך תמנעו כניסת בועות או מים זורמים לעיניו. יש ילדים שאפילו מרכיבים משקפי שחייה! כמו כן, כדאי להשתמש בשמפו או בסבון אל דמע מיוחד לילדים.
  • ילדים עם רגישות יתר תחושתית עשויים לחשוש ממקלחות, ולא ליהנות ממגע המים הזורמים. במקרים אלו, הציעו אמבטיה במקום מקלחת.

לעולם אל תעזבו את החדר כשהתינוק או הפעוט שלכם באמבטיה. ילדים עלולים לטבוע באמבטיה בשקט ובמהירות. ודאו שכל מה שאתם צריכים נמצא בהישג יד לפני שילדכם נכנס לאמבטיה.

איך ליהנות בזמן האמבטיה

  • קנו צעצועים מיוחדים שמתאימים לאמבטיה – צבעים מחיקים, צעצועים מצפצפים ומשפכים יכולים להיות כיפיים מאוד. תנו לפעוט לבחור באיזה קצף אמבט הוא רוצה להשתמש או באיזה צעצוע.
  • הכניסו אחים קטנים וגדולים יחד לאמבטיה – למשל, את הפעוט יחד עם ילד הגן. אם ילדכם הקטן מפחד, הוא יוכל לראות שאחיו או אחותו הגדולים דווקא נהנים באמבטיה.
  • השתמשו בזמן האמבטיה כהזדמנות לבלות יחד עם ילדכם. שירו שירים, קראו סיפורים ושחקו משחקים בזמן הסיבון והשטיפה.
  • נסו לשנות את שעת האמבטיה. יש ילדים שנהנים מאמבטיה בשעות הבוקר, כשהם אינם עייפים ועצבניים.

שבחו ועודדו את ילדכם על כל צעד שהוא עושה לקראת הכניסה לאמבטיה. אם אתם הופכים את זמן האמבטיה לחוויה חיובית ומתגמלת, תוכלו להתגבר על פחדיו של ילדכם.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

ענישה גופנית היא לא הפתרון!

מה צריך לדעת

ישנם הורים המשתמשים במכות כדרך להבהיר לילדם שהתנהגותו אינה מקובלת. אך כסוג של עונש, מכות עלולות למעשה להוביל לתוצאה ההפוכה, כיוון שהן מעבירות לילדים מסר שמותר להרביץ. כך, למשל, ילדים שמקבלים מכות נהיים אלימים יותר מילדים שאינם מקבלים מכות. למעשה, שימוש בעונשים גופניים עלול להוביל להתנהגות מאתגרת, לחרדה או לדיכאון. כמו כן, המכות יכולות לפגוע בילדכם.

אסור להכות ילדים! משום סיבה, בשום אופן. הימנעו מכל צורה של ענישה גופנית: סטירות, צביטות, משיכות, טלטול וכו’. אם אתם מתקשים לטפל בהתנהגות המאתגרת של ילדכם, דברו עם רופא המשפחה או התקשרו לקו ייעוץ להורים לקבלת תמיכה וייעוץ.

חלופות לעונשים גופניים

ישנם סוגים רבים ונוספים של תגובות ותוצאות בהן אפשר להשתמש אם ילדכם מפר כלל או מתנהג לא כראוי.

לדוגמה, שיטת פסק זמן או התעלמות שיטתית יכולות לעזור כשילדכם מתנהג בצורה בלתי מקובלת. בשיטה אלו, אתם מרחיקים את הילד מפעילויות מעניינות ו/או מונעים ממנו תשומת לב לזמן קצר. פסק הזמן מאפשר לילדכם לחשוב על מה שקרה, ומה עליו לשנות בפעם הבאה.

כמו כן, כדאי לזכור ששיטות הקניית המשמעת השונות עובדות טוב יותר כשמשלבים אותן עם שיטות חיוביות לחיזוק התנהגות טובה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התפתחות השפה בגיל שנתיים עד שלוש

אוצר מילים

אוצר המילים של הפעוט שלכם מתרחב בקצב מסחרר – הוא יכול ללמוד כמה מילים חדשות מדי יום! באופן כללי, הוא מבין מילים רבות יותר מהמילים שבהן הוא משתמש. הוא ישתמש בשמות עצם רבים – למשל, “תינוק”, “חבר”, “משאית”, “סירה”. כמו כן, אתם צפויים לשמוע יותר ויותר סוגי מילים אחרים, ובהם:

  • פעלים – “לשחק”, “ללכת”, “לצאת”
  • שמות תואר – “רטוב”, “כואב”, “חם”
  • כינויי גוף – “הוא”, “היא”, “אני”, “אתה”
  • מילות מיקום – “בתוך”, “על”.

הוא יתחיל להשתמש במילים כמו “עוד” ו”הרבה”, ובמילים שיוצרות משפטי שאלה כמו “מי”, “מה” או “איפה”. כמו כן, הוא יתחיל להגיד מילים כמו “אני”, “שלי” ו”אתה”. עד גיל שלוש הוא צפוי להבין את ההבדל בין “שלי” לבין “שלך”.

משפטים ודקדוק

כחלק מהתפתחות השפה, יתחיל ילדכם להשתמש במשפטים בני שתי מילים בסביבות גיל שנתיים. עד גיל שלוש, הוא אמור להשתמש במשפטים בני שלוש מילים או יותר – למשל, “אימא תיכנסי לאוטו”, “אני גם בא”, “לתת יד לאבא”.

הדקדוק והמשפטים המובנים שלו מתחילים להשתפר. לדוגמה, משפטים כמו “אני ללכת” יהפכו ל”אני הולך”. הוא יתחיל להשתמש בזמן עבר – לדוגמה, “הלכתי”, “קניתי” – וכן בצורת הריבוי של שמות עצם כגון “חתולים” ו”כלבים”.

יהיו מקרים שבהם ילדכם לא יצליח להפעיל את חוקי הדקדוק בדיוק כמו שצריך, כשהוא משתמש בריבוי או בזמן עבר. לדוגמה, הוא עשוי לומר “רגלִים” במקום “רגליים”, או “ללכתי” במקום “הלכתי”. טעויות אלה קורות כיוון שהוא עדיין מנסה להבין איך עובדת השפה.

הבנה

ילדכם מבין יותר ויותר ממה שנאמר לו. הוא מבין הוראות בנות שלב אחד ושני שלבים, כל עוד הן מתייחסות לדברים שהוא כבר מכיר – למשל, “תרים את הצעצועים ושים אותם בקופסה”, או “בוא הנה וקח תפוח”. הוא עדיין יתקשה למלא הוראות שנוגעות לדברים או משימות שאינו מכיר.

הוא יתחיל לענות על שאלות שמבוגרים שואלים אותו בנוגע ל”מי”, “מה” ו”איפה”, אך עשוי שלא להבין עדיין שאלות כמו “למה” ו”איך”. ילדכם יוכל לבקש מכם עזרה בעת הצורך, יבין את שגרות משק הבית וינחש מה השלב הבא בשגרה המוכרת. לדוגמה, אם תגידו לו לנעול נעליים, הוא יידע שיוצאים לפארק.

הגייה

עד גיל שלוש, ילדכם יידע להשתמש ברוב צלילי השפה, אך עדיין עשוי להגות כמה מהמילים באופן שונה ממבוגרים. לדוגמה, אף שכעת הוא יכול להגיד צלילים כמו “בּ” ו”ל”, הוא עשוי להתקשות להגיד אותם יחד כמו במילה “בלי”. כמו כן, הוא עלול להיתקל בקושי בהגיית צלילים קשים כמו ר,ח,ל, וכן בהגיית אותיות שורקות כמו ש, ז, צ, ס. עד גיל שלוש, זרים אמורים להבין כשלושה רבעים מדבריו.

לפתח מיומנויות ניהול שיחה

ילדכם יתחיל ללמוד לדבר בתורו, ויוכל לנהל איתכם שיחה קצרה. הוא יספר על דברים שקרו במהלך היום. בעזרתכם, הוא יוכל לסדר את דבריו ברצף וליצור סיפור פשוט – לדוגמה, “אני הולך לחנות”.  “ומה עשית בחנות?” “קנינו סוכריות”. עד גיל שלוש, ייתכן שאף יצליח לספר סיפור שהמציא בעצמו בהתבסס על חוויותיו, אך סביר להניח שהסיפור לא יהיה מפורט מאוד.

כמו כן, הוא יוכל לדבר על אנשים ועל חפצים שאינם נמצאים לידו – לדוגמה, “סבתא בחנות”, או “הכדור שלי על העץ”. נוסף על כך, הוא יתחיל לדבר באותו אופן שאתם ובן או בת הזוג שלכם מדברים, ויחקה את ההגייה ואת הדגשים שלכם. הוא עשוי להתחיל לפקוד על אנשים לעשות דברים שונים, ובעיקר על ילדים צעירים ממנו!

משחק

עד גיל שלוש, ילדכם יוכל לדבר ולשחק בו בזמן – לדוגמה, לדבר בקולות שונים בהתאם לצעצועים שהוא משחק בהם. הוא יתחיל לשחק בקבוצות עם ילדים אחרים, לחלוק איתם צעצועים ולשחק בתורות. ייתכן שתתחילו לשמוע אותו משחק עם השפה, חורז, שר ומקשיב לסיפורים. כשהוא מדבר, הוא עשוי להשתמש בקול חזק מדי או חלש מדי.

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. במאמר זה ניתן מידע בקווים כלליים בלבד. אתם מכירים את ילדכם טוב יותר מכל אחד אחר. אם אתם מודאגים בנוגע להתפתחות השפה שלו, קבעו תור אצל אחות טיפת חלב, רופא הילדים או מומחה אחר לבריאות הילד. אם איש המקצוע אינו מודאג אך אתם עדיין דואגים, זה בסדר גמור לבקש דעה נוספת.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

שלשול

הגורמים לשלשול

הגורם הנפוץ ביותר לשלשול חריף או קצר מועד אצל ילדים הוא דלקת קיבה ומעיים (גסטרואנטריטיס). גורם נוסף נפוץ הוא תרופות כגון אנטיביוטיקה לטיפול במחלה אחרת. לפעמים, אך לא לעיתים קרובות, השלשול הוא סימן למחלה חמורה יותר כגון דלקת התוספתן.

שלשול מתמשך הוא שלשול שאינו עובר אחרי כמה ימים. לעיתים, שלשול כזה מגיע אחרי התקף של דלקת קיבה ומעיים. במקרה זה, יתכן והשלשול נגרם מאי סבילות זמנית ללקטוז. לאחר מחלת מעיים, נפגעת הרירית של המעי באופן זמני, והאנזים (החומר) האחראי על פירוק סוכר החלב נמצא בכמות ירודה בהשוואה למצב רגיל ובריא. כתוצאה מכך, סוכר החלב אינו מתפרק כראוי, והוא מתרפק על ידי חיידקי המעי, מה שגורם לשלשול מימי בעל ריח חמוץ לפעמים, אשר מגרה את העור בישבנו של ילדכם והופך אותו לאדום וכואב. במקרים כאלו מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים, ולשקול מעבר זמני לכלכלה ללא חלב, או תחליף חלב ללא לקטוז, במידה והתינוק ניזון מתחליפי חלב.

שלשול כרוני שנמשך יותר מ-14 יום עלול להיגרם מזיהומים טפיליים כגון ג’יארדיה, מחלת צליאק, אי סבילות למזון, תסמונת המעי הרגיז ומצבים נדירים יותר כגון מחלת מעי דלקתית.

חלק מהפעוטות שסובלים משלשול כרוני פשוט שותים יותר מדי מיצי פירות, ובעקבות כך סובלים משלשול הנובע מעודף של סוכר הנמצא מפירות, ואינו מתעכל במעיים, ועל כן מפורק על ידי חיידקי המעי.  עם זאת, ברוב המקרים איננו יודעים מה גורם לשלשול אצל פעוטות.

תסמיני השלשול

אם ילדכם סובל משלשול, הקקי שלו יהיה נוזלי, תכוף, ולעיתים גם בכמויות גדולות מהרגיל. צבעו של הקקי יהיה מגוון וינוע בין חום לירוק, ואתם עשויים להבחין בחתיכות מזון שלא עוכל לגמרי. הריח יכול להיות נוראי למדי.

השלשול עשוי להיות קשור להתכווצויות או כאבים בבטן, נפיחות, בחילה, הקאה או חום. כמו כן, הוא עלול לגרום להתייבשות, שיכולה להוות בעיה חמורה.

מתי לפנות לרופא

התייעצו תמיד עם רופא אם ילדכם סובל משלשול, בעיקר אם הוא בן פחות משלושה חודשים.

לכו לרופא אם:

  • ילדכם אינו משתין, והוא נראה חיוור ורזה, עיניו שקועות, ידיו ורגליו קרות, והוא ישנוני או עצבני מאוד
  • נמצאו עקבות דם או ריר בשלשול
  • ילדכם מאבד נוזלים
  • ילדכם סובל מחום
  • הילד סובל מכאב בטן חריף או מתמשך
  • השלשול מלווה הקאות
  • ילדכם מאבד משקל.

בדיקות שלשול

אם השלשול נגרם בגלל וירוס מסוים, חיידק או טפיל, ניתן לערוך בדיקת צואה כדי לגלות את מקור הבעיה. אם השלשול כרוני או מתמשך, הרופא עשוי להזמין בדיקות דם וצואה כדי לבדוק אם יש גורמים נוספים שבגללם הוא משלשל.

טיפול בשלשול

הדבר החשוב ביותר הוא לוודא שילדכם מקבל מספיק נוזלים. תנו לו לשתות לגימות קטנות של מים , מיץ מדולל או תה לעיתים קרובות. תוכלו להשתמש גם  במשקאות מיוחדים למניעת התייבשות- כגון “מינרלי”, “הידראן” או “אורסט”  שהן תמיסות עשירות במלחים וסוכרים, אותם הגוף מאבד בזמן שלשול. ניתן לרכוש תמיסות אלו בכל בית מרקחת. מוצרים אלה מגיעים בצורת נוזל מוכן מראש, אבקה או שקיות להקפאה. יש להכין את המשקה בדיוק לפי ההוראות על האריזה.

אם אינכם יכולים להשיג תמיסה למניעת התייבשות, תוכלו להכין אחת בבית על ידי ערבוב של ליטר מים, 6 כפיות סוכר, וחצי כפית מלח.

תנו לילדכם לשתות תמיסה נגד התייבשות בכמויות קטנות (ואפילו בכפית), אך לעיתים תכופות.

אם אתן מניקות תינוק קטן, המשיכו להניק לעיתים תכופות יותר. אפשר לתת לו תמיסה למניעת התייבשות בין ההאכלות. אם התינוק שלכם ניזון מבקבוק, תנו לו נוזל למניעת התייבשות ב-24 השעות הראשונות בלבד, ואז המשיכו לתת לו תמ”ל נקי במנות קטנות אך תכופות יותר. כמו כן, אפשר להציע לו נוזלים למניעת התייבשות בין ההאכלות.

ייתכן שילדכם יסרב לאכול. אם הוא רעב, תנו לו לאכול מה שהוא רוצה. אם ילדכם ממשיך לאבד נוזלים, ואתם מרגישים שהוא שותה פחות ממה שהוא מאבד- הוא עשוי להתייבש. פנו לעזרה רפואית אצל רופא הילדים, במוקד רפואי, או בחדר המיון. במצב כזה ייתכן שיזדקק לעירוי נוזלים שניתן דרך הווריד, או דרך זונדה שנכנסת דרך אפו אל הקיבה.

אל תיתנו לו תרופות נגד שלשול. אין כל הוכחות לכך שהתרופות הללו באמת עובדות.

סביר להניח שילדכם אינו זקוק לאנטיביוטיקה. הרופא שלכם יסביר לכם מהי אפשרות הטיפול הטובה ביותר עבורו.

במקרה של שלשול הקשור לאי סבילות ללקטוז, יש להשתמש בחלב נטול לקטוז (אלא אם כן הילד עדיין יונק) עד שהשלשול משתפר, או למשך שבועיים. לאחר מכן, אפשר לנסות לתת לו את המזון הרגיל. אם התינוק שלכם ניזון בדרך כלל מתמ”ל אך יש לו אי סבילות ללקטוז, הרופא עשוי להמליץ לכם על תמ”ל מסוג שונה. בדרך כלל מצב זה נפתר מעצמו בתוך כמה שבועות, כשדופנות המעיים מחלימות.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לקרוא סיפורים לפעוטות

מדוע חשוב לקרוא לפעוט

הסיפורים, הדיבור והשירים שאתם חולקים מדי יום עוזרים להתפתחות ילדכם. כך הוא יתחיל להכיר את הצלילים, המילים והשפה, ובסופו של דבר, את ערכם של ספרים ואת ההנאה שהם מסבים לנו. כל אלה בונים את מיומנויות האוריינות המוקדמות שלו, ועוזרים לו לקרוא בהצלחה בשלב מאוחר יותר.

כמו כן, קריאת סיפורים מגרה את דמיונו של הפעוט ועוזרת לו ללמוד על העולם שסביבו. מלבד זאת, הקריאה המשותפת מאפשרת לכם לבלות זמן יקר ביחד. אפשר להתחיל לקרוא לילדכם כמה מוקדם שתרצו – וכמה שיותר מוקדם, יותר טוב. למידע נוסף, קראו את המאמרים קריאת וסיפור סיפורים לילדים ולתינוקות ולפתח את מיומנות האוריינות.

לקרוא ספרים לפעוט

בגיל ובשלב זה, אנחנו קוראים לפעוט בעיקר כדי ליהנות מהספרים, לבלות זמן מיוחד ביחד ולפתח את האהבה לספרים. הנה כמה עצות שיעזרו לכם ולקורא הצעיר שלכם להפיק את המרב מזמן הקריאה:

  • עזרו לילדכם לבחור ספר, ובקשו ממנו להחזיק את הספר בעצמו ולהפוך את הדפים.
  • תנו לו להשלים את המילים בסיפור שהוא מכיר. עצרו בסופי משפטים ותנו לו לסיים אותם במקומכם.
  • בקשו ממנו לספר מה הוא רואה בתמונות.
  • דברו איתו על הצלילים שמפיקים בעלי החיים.
  • שירו שירי משחק וחרוזים ביחד.

הטיפים הכלליים הבאים יעזרו לכם לקרוא ולספר סיפורים לילדים צעירים:

  • נסו לפתח הרגל ולספר לפחות סיפור אחד ביום. הכינו בביתכם פינת קריאה מיוחדת – כיסא, ספה או פוף גדול מספיק שתוכלו לשבת עליו יחד בנוח, ולידו ארגז ספרים או כוננית.
  • הפכו את הקריאה לאירוע מהנה ורגוע כדי שילדכם יצפה לה בקוצר רוח. יהיו ימים שבהם הוא לא ירצה לבלות זמן רב בקריאה, וזה בסדר גמור. תנו לו לקבוע את הקצב.
  • כבו את הטלוויזיה או הרדיו, ומצאו מקום שקט לקרוא בו כדי שילדכם יוכל לשמוע את קולכם ולהתרכז בספר.
  • כשאתם קוראים, החזיקו את ילדכם קרוב אליכם או הושיבו אותו על הברך, כדי שיוכל לראות את פניכם ואת הספר גם יחד.
  • שלבו את ילדכם בקריאה ועודדו אותו לדבר על התמונות ולחזור על מילים ועל ביטויים מוכרים. השמיעו קולות ורעשים מצחיקים – אפשר לשחק וליהנות!
  • אם הוא רוצה, תנו לו לבחור את הספרים. ייתכן שכבר יש לו סופרים ומאיירים מועדפים. והתכוננו לקרוא את אותם ספרים אהובים שוב ושוב!

אילו ספרים לקרוא לילדכם

ישנם ספרים רבים כל כך שקשה לדעת היכן להתחיל. כלל האצבע הוא שילדים קטנים נהנים בדרך כלל מספרים שכוללים חריזה, מקצב וחזרתיות טובים – כל אלה עוזרים להם ללמוד. בדקו אם אורך הספר מתאים לילדכם, כדי שימשיך להתעניין בו. פעוטות עשויים ליהנות במיוחד מ:

  • ספרים עם בעלי חיים וקולות בעלי חיים
  • ספרים על נושא אהוב כמו מכוניות, משאיות, פיות, חיות מחמד, כוכבים וכוכבי לכת, מוזיקה, ארמונות, הים, נסיכות או רכבות
  • ספרים על משחקים שקשורים לחוויות ולהתנסויות שלהם
  • ספרי פופ-אפ – בגיל זה, ילדים אוהבים ליהנות עם ספרים הכוללים חלקים נעים.

הנה כמה ספרים נפלאים לפעוטות:

  • תירס חם מאת מרים רות
  • אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים מאת ד”ר סוס
  • מעשה בחמישה בלונים מאת מרים רות
  • סיר הסירים מאת אלונה פרנקל
  • הזחל הרעב מאת אריק קארל
  • טרופותי מאת ג’וליה דונלדסון
  • דירה להשכיר מאת לאה גולדברג
  • שמוליקיפוד מאת כוש
  • אבא עושה בושות מאת מאיר שלו
  • לקוף יש בעיה מאת ג’וליה דונלדסון
  • פחדרון בארון מאת מרסר מאייר
  • לילה בלי ירח מאת שירה גפן ואתגר קרת
  • כספיון מאת פאול קור

למה לא לבקר בספרייה המקומית? אפשר לעשות מינוי ולשאול ספרים בחינם. צוות הספרייה יוכל להמליץ לכם על ספרים שמתאימים לגילו של הילד.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

שימוש במחשב לילדים בגיל בית הספר

זמן מחשב לילדים בגיל בית הספר

רוב המומחים להתפתחות ילדים ממליצים להגביל את זמן המסך היומי. ילדים צעירים יכולים לצפות במסך לא יותר משעה ביום, כולל טאבלטים, טלפונים סלולריים, משחקים אלקטרוניים ומחשבים, כיוון שיצירת אינטראקציה איתכם ועם אחרים תורמת הרבה יותר לרווחה של ילדים ולהתפתחותם. האינטראקציה בחיים האמיתיים מפתחת את מערכות היחסים ומיומנויות השפה של הילדים, והתפתחות החברתית חשובה מאוד ללמידה אצל ילדים בגיל זה.

כמו כן, בילוי זמן רב מול המסך מגביר את הסיכון להשמנת יתר אצל ילדים. יש לאזן את הזמן שילדים מבלים במשחקי מחשב ובצפייה בטלוויזיה עם פעילויות שטובות להתפתחותם, כמו פעילות גופנית, משחק יצירתי (הרכבת פאזלים וציור) וניהול שיחה עם משפחה וחברים.

שימוש במחשב והמוח המתפתח

השימוש במחשב משנה את מוחנו מבחינה פיזית. שינוי זה עלול להוות בעיה בעיקר אצל ילדים, שמוחם עדיין מתפתח. לדוגמה, קבלת גירוי מתמיד ממכשירים דיגיטליים עלולה ליצור בעיות קשב וריכוז אצל ילדים שכבר מתקשים לקבוע סדרי עדיפויות ולהתנגד לדחפיהם.

השימוש במחשב והאוריינות הדיגיטלית נתפסים בדרך כלל כמועילים לילדים, אך נסו לעמוד בלחץ לקנות את המכשירים, הטאבלטים או קונסולות המשחקים החדשים ביותר. בסופו של דבר, הטכנולוגיה משתנה ללא הרף, והילדים יצליחו להסתגל בקלות לכל מה שיקבלו.

להפיק את המיטב מזמן המחשב

ילדים בגיל בית הספר אוהבים לשחק במחשב ובמשחקי וידיאו, כולל משחקים ברשת. הצעד הראשון בהפקת המיטב מהזמן שהם מבלים מול המחשב הוא לבחור פעילויות, יישומונים ומשחקים שמתאימים לגילם. יכול להיות שילדכם ירצה להשתמש במעבד תמלילים כגון Word, בתוכנות ציור או במצגות, או ליצור תוכן ברשתות חברתיות. הילדים נהנים בדרך כלל מאתרים ויישומונים ידידותיים לילדים שמאפשרים להם ליצור סרטוני וידיאו או תמונות, אנימציות, ספרים וקומיקס.

משחקי מחשב והמדיה הדיגיטלית

באופן כללי, ילדים בגיל בית הספר אוהבים לשחק איתכם במשחקי מחשב או להשתמש במדיה הדיגיטלית – או לפחות לצפות בהם אתכם. הגיבו להם ולמה שהם עושים כדי לבנות את מערכת היחסים ביניכם. כשאתם משחקים או עוזרים לילדכם ליצור מדיה או יצירה דיגיטלית, דברו איתו על הבחירות שלו במשחק או בתוכנה. עזרו לו לחקור את תחומי העניין שלו ושאלו אותו מה הוא עומד לעשות בהמשך.

כמו כן, כדאי לחפש משחקים שבהם צריך “לחקור” את הסביבה. משחקים אלה מאפשרים לילדכם לשחק עם אחרים ברשת, כולל איתכם, במקום להתחרות נגדם. עודדו את ילדכם לשחק עם אנשים אחרים ולא רק לבדו. חפשו אתרים או מקורות ליצירת תוכן דיגיטלי, כגון מאש-אפים מוזיקליים ופעילויות אחרות שילדים אוהבים לעשות ולחלוק עם חבריהם ברשת – למשל, מיקמק.

כדי שילדיכם יתרגלו לחשוב על הדברים שהם רואים על המסך במקום לספוג אותם באופן פסיבי, שאלו אותם שאלות בנוגע לפעילויות ולמשחקים במחשב או בטאבלט כגון:

  • איך משחקים במשחק הזה?
  • מה קורה כשנכנסים לשם?
  • איזו דמות מדברת?
  • מה אתה חושב על הדמות המצוירת שלך או על הקומיקס?

ככל שתבלו עם ילדיכם זמן רב יותר באינטראקציה עם המדיה הדיגיטלית, כך תעזרו להם לפתח מיומנויות טובות יותר להבנת המסרים שהם מקבל.

גלישה באינטרנט

ילדים בגיל בית הספר רוצים להשתמש באינטרנט כמקור מידע, ואוהבים גם להיכנס למשחקים ולאתרי בידור. עם זאת, אי אפשר לסמוך על כל מה שמוצאים באינטרנט, וילדיכם צריכים לדעת זאת. עודדו את ילדיכם להסתכל בעין ביקורתית על התוכן שהם מוצאים באינטרנט, והציעו להם לשאול שאלות כגון:

  • מי מפעיל את האתר הזה? האם זה אדם, ארגון כמו אוניברסיטה, חברה מסחרית, משרד ממשלה?
  • מדוע המידע הזה נמצא כאן? האם האתר הזה מנסה למכור לי משהו? לגרום לי להאמין במשהו? לגרום לי לעשות משהו?
  • אני יכול לבטוח ב”עובדות” שמוצגות באתר הזה? מאין הן מגיעות?
  • למי אכפת? מדוע המידע באתר הזה חשוב?
  • מי עלול לקרוא את המידע שאני חולק ברשתות חברתיות כמו מומו הפרה, מיקמק, פייסבוק, אינסטגרם או סנאפצ’אט?
  • האם כל ה”חברים” שלי ברשת הם באמת אנשים אמיתיים, או שהם עובדים בכל מיני חברות שרוצות למכור לי משהו?

כתובות ה-URL של האתרים יעזרו לכם ולילדכם להבין מאין מגיע המידע באינטרנט. לדוגמה:

  • סיומת .edu שייכת בדרך כלל לאוניברסיטאות
  • סיומת .gov.il שייכת בדרך כלל למשרדים ממשלתיים
  • סיומת .com או .co.il שייכת בדרך כלל לארגונים מסחריים
  • סיומת .org שייכת בדרך כלל לעמותות ללא כוונת רווח.

אף שלא תמיד קל לילדים (או למבוגרים) להתייחס בביקורתיות כלפי תוכן באינטרנט, כדאי לשאול שאלות כדי להימנע מתסכול ומזמן מבוזבז.

אם הילדים משתמשים במידע שנלקח מהאינטרנט לצורך מטלות בשיעורי הבית, ודאו שהם כותבים את המידע במילים שלהם, ולא משתמשים רק ב’העתק והדבק’ של מילים שמישהו אחר כתב. כמו כן, מומלץ שילדים גדולים יותר יתרגלו לכלול את מקורות המידע במטלות שלהם – כלומר, כתובות ה-URL המדויקות שבהן מצאו את המידע. עודדו אותם לחפש במספר מגוון של אתרי ידע, ולא להסתפק רק בויקיפדיה.

זמן מחשב

דברו עם ילדיכם על כמות זמן המסך שאתם מרשים להם ובאילו אתרים או פעילויות מותר להם להשתמש, כדי שילמדו לחשוב, לתכנן ולבחור כיצד להשתמש בזמנם. תנו להם רשימה של משחקים ופעילויות ואפשרו להם לבחור כיצד ינוצל זמן המחשב.

במשפחות רבות ישנם כללים ברורים שמאפשרים לילדים לדעת כמה זמן מותר להם לשבת מול המסך, במה הם יכולים לצפות או במה לשחק. לעולם לא מאוחר מדי לקבוע כללים חדשים. התכוננו מראש לכמה מחאות, אך אל תדאגו – ילדכם יתרגל לכך.

שימוש בריא ובטוח במחשב

הטיפים הבאים מעודדים בטיחות באינטרנט לילדכם ולמשפחתכם:

  • החזיקו את המחשב במרחב המגורים המשותף, בעיקר אם יש בו גישה לאינטרנט. השגיחו על מה שילדיכם עושים וצופים בו.
  • עודדו אותם לספר לכם אם נתקלו באתר או במשחק שמטריד או מפחיד אותם.
  • למדו את ילדיכם כללים פשוטים לשימוש בטוח באינטרנט: לא לחלוק פרטים אישיים, לא לפגוש זרים, לא למסור סיסמאות ולעמוד במגבלת הזמן שנקבעה מראש.
  • היעזרו בסיווג סרטי הקולנוע של משרד התרבות והספורט כדי להחליט במה יוכלו ילדיכם לצפות. סיווג הסרטים נע בין “מותר לכל”, “מותר מגיל 12, 14 או 16” (אף שיש סרטים שמתאימים לילדים אך כוללים אלימות). סרטים שסווגו “למבוגרים מגיל 18” אינם מתאימים לילדים בכל הגילאים.
  • הימנעו ממשחקי מחשב שגורמים לאלימות להיראות “מגניבה”, או שמציגים אלימות כדרך להשיג את מה שצריך. אם הילדים רואים שהגיבורים מתוגמלים על שימוש במעשים אלימים, הם עלולים לרצות לחקות אותם. כמו כן, משחקים כאלה עלולים להקהות את רגישותם לאלימות בעולם האמיתי.
  • ודאו שלילדיכם יש גישה למגוון פעילויות מגרות ומבדרות – ספרים, ביקורים בספרייה, פעילות גופנית וכדומה. כך הם לא יוכלו להשתמש בתירוץ “אין לי מה לעשות חוץ מלשחק במחשב!”.

כשילדיכם עוברים מהמחשב למסכים אחרים, ודאו שהם עושים הפסקה של עשרים דקות לפחות. שימו לב גם לזמן המסך הכולל שלהם. מחקרים גילו קשר בין שימוש עודף במחשב לבין סיכון מוגבר להשמנת יתר, ובעיות גופניות כגון פגיעות ביד, עיניים מאומצות וכאבי גב ופרק כף היד.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

טלוויזיה לילדים בגיל הגן

זמן טלוויזיה לילדי הגן

רוב המומחים להתפתחות ילדים ממליצים על זמן מסך של לא יותר משעה ביום לילדים בגיל הגן, כולל טלוויזיה, די.וי.די ומחשב. מגבלה זו מומלצת מהסיבות הבאות:

  • יש לאזן את הזמן שילדים מבלים במשחקי מחשב ובצפייה בטלוויזיה עם פעילויות שטובות להתפתחותם, כגון יציאה החוצה, משחק בצעצועים, הרכבת פאזלים ועוד.
  • בשנות הגן מתעצבים הרגלים רבים להמשך החיים. הילדים עלולים להישען יותר מדי על הטלוויזיה שתמלא את זמנם.
  • אפילו הדלקת הטלוויזיה ברקע עלולה להשפיע על יכולת הריכוז של ילדים בגיל הגן.

ילדי גן אינם יודעים עדיין מהו ההבדל בין דמיון למציאות, ותפיסת הזמן שלהם אינה דומה לזו של מבוגר. כלומר, בדרך כלל הם אינם מבינים פלאשבקים או חלומות שמוצגים בטלוויזיה. כמו כן, הם אינם מבינים כיצד העובדה ש”הכל הסתדר בסוף” הופכת את כל מה שקרה ל”בסדר”. קראו את המאמר כיצד ילדים צופים בטלוויזיה. כשמבינים שהאופן בו ילדים צופים בטלוויזיה שונה מאוד מזה של מבוגרים, ההמלצות הללו נראות הגיוניות יותר.

להפיק את המיטב מזמן הטלוויזיה

ילדים צעירים רבים נחשפים לטלוויזיה במידה מסוימת- אך כדאי להשקיע מעט מחשבה באופן שבו ילדכם יוצר אינטראקציה עם הטלוויזיה.

בדקו את התוכניות לפני שאתם נותנים לילדכם לצפות בהן, והשתמשו בסיווגי גיל כדי להבין מה מתאים לקבוצות הגיל השונות.

כשאתם צופים בטלוויזיה יחד עם ילדכם, הסבירו לו מה קורה על המסך וענו לתגובותיו. ציינו בפניו מקרים שבהם דמויות מתנהגות בדרכים טובות ולא כל כך טובות. כמו כן, הצפייה המשותפת תוכל לתת לכם רעיונות לפעילויות נוספות. לדוגמה, אם צפיתם יחד בתוכנית על בעלי חיים, תוכלו ללכת לבקר בגן החיות, בחנות החיות או בספרייה.

ילדים בגיל הגן נהנים בדרך כלל מצפייה בתוכניות בעלות קצב אטי, שמאפשרות להם לחשוב על מה שמתרחש מולם. הם אוהבים גם תוכניות שמבוססות על פעילויות, כמו רחוב סומסום. תוכלו לבחור כמה תוכניות מועדפות שילדכם מתעניין בהן, ולצפות רק בהן. אפשר גם להשקיע בכמה סרטי די.וי.די מתאימים. כשאתם בוחרים תוכנית טלוויזיה או די.וי.די לילדכם, כדאי להימנע מהדברים הבאים:

  • דימויים או סיפורים מפחידים או עצובים: ילדי גן מוטרדים מסיפורים שבהם אחד ההורים מת או שהילדים נמצאים בסכנה, למשל.
  • תוכן אלים: ילדים בגיל הגן אינם מבינים שהאלימות בטלוויזיה אינה אמיתית ולא תקרה להם. כמו כן, בדקו אילו מסרים שמעבירה האלימות בטלוויזיה. למשל, ישנם גיבורים בטלוויזיה – בתוכניות אמיתיות ומצוירות כאחד – שמשתמשים באלימות כדי לפתור בעיות או להשיג את מה שהם רוצים.
  • דימויים פנטסטיים מפחידים: ילדים בגיל הגן עשויים לפחד מדימויים בעלי אלמנטים פנטסטיים או על-טבעיים, וכן מבעלי חיים או דמויות שמתוארים כמסוכנים או מפלצתיים, כמו למשל בסרטי הארי פוטר.
  • פרסומות: מוזיקה קליטה ודימויים צבעוניים אמורים למשוך את תשומת לבם של הילדים, אך הם אינם מבינים שהמטרה היא למכור להם משהו. אחת הדרכים להגביל את “הנדנוד” של הילדים כשהם משכנעים אתכם לקנות להם דברים מסוימים, היא להימנע מצפייה בפרסומות בטלוויזיה.

הגבלת זמן טלוויזיה לילדי הגן

השתדלו לכבות את הטלוויזיה כשהתוכנית נגמרת. כך תוכלו לעבור בצורה חלקה מפעילות אחת לאחרת.

ילדכם יכול להסתדר בקלות בלי טלוויזיה במשך שעות רבות מדי יום, ולכן, במקרים כאלה אל תדליקו את הטלוויזיה. לדוגמה, בבוקר הילדים רעננים ומצליחים להעסיק את עצמם בצורה טובה יותר, וגם אתם עייפים פחות וסבלניים יותר! אם התוכנית המועדפת על ילדכם משודרת בשעות הבוקר, הקליטו אותה וצפו בה מאוחר יותר, כשאתם וילדכם עייפים וזקוקים להפסקה.

הימנעו מטלוויזיה בשעות הארוחה וסמוך לשעת ההשכבה לישון.  ארוחת ערב היא זמן משפחתי רגוע, בו תוכלו להחליף חוויות עם ילדיכם. צפייה בטלוויזיה בזמן זה תסיח את דעתם של ילדכם מהזמן המשפחתי, ועלולה להפריע גם ללמידת מנגנוני רעב ושובע. כמו כן, צפייה בטלוויזיה לפני ההשכבה לישון, מפריעה להפרשת מלטונין, ההורמון המסייע בהשראת שינה, ועלול לכן לגרום להרעות שינה בילדים כמו גם במבוגרים. זו הסיבה שמומלץ להימנע מטלוויזיה בשעות אלו.

הוציאו את הטלוויזיה והמחשב מחדרי השינה של הילדים. מחקרים מראים כי ילדים שיש להם טלוויזיה בחדר צופים בה יותר מילדים ללא טלוויזיה בחדר. כמו כן, הם נוטים לסבול יותר מקשיי שינה, עלייה במשקל וביצועים פחות טובים בבית הספר.

ילדים בגיל זה מתעניינים יותר ויותר בטלוויזיה, ולכן כדאי לקבוע כמה כללים משפחתיים ומגבלות על זמן הטלוויזיה. היו חזקים. כשאתם אומרים “לא” לטלוויזיה, עמדו בדבריכם. ילדכם יתרגל לרעיון שהטלוויזיה דלוקה רק בימים מסוימים ובשעות מסוימות ביום.

ללמד ילדים בגיל הגן להיות צרכני טלוויזיה אקטיביים

אפשר לעזור לילדכם להיות בררנים בכל הנוגע לטלוויזיה שבה הם צופים. כמו כן, אפשר לעודד אותם להיות פעילים מנטלית כשהם נמצאים מול הטלוויזיה, במקום לקבל כפשוטו את מה שהם רואים.

  • דברו עם ילדיכם על זמן הטלוויזיה המותר ועל התוכניות שמומלץ לצפות בהן. אם תשוחחו על התוכניות המוצעות, תוכלו לעזור להם לבחור במה הם רוצים למלא את זמן הטלוויזיה שלהם.
  • אפשרו לילדיכם לשאול שאלות על מה שהם רואים בטלוויזיה. אמרו להם מה דעתכם, בעיקר על דברים כמו אסונות טבע, אלימות והאופן שבו דמויות שונות מתנהגות, אך גם על הדברים הטובים שאתם רואים.
  • דברו על מצבי הרוח והרגשות שהם חווים אחרי הצפייה בטלוויזיה. בקשו מהם לתאר את רגשותיהם במילים – למשל, משועמם, שמח, מפחד, עצוב, מתרגש, עצבני או מודאג.
  • דברו על הדמויות, הסיפורים והנושאים בתוכנית הטלוויזיה, ותארו את מה שאתם אוהבים ולא אוהבים. שאלו שאלות כמו “מה האיש הזה עשה?” או “מה קרה להם?”
  • קבעו כלל שלא מדליקים את הטלוויזיה עד שכל המטלות בוצעו. אפילו ילדים בגיל הגן יכולים לעשות משימות ומטלות פשוטות שיעזרו לתפקוד משק הבית. הסבירו בצורה ברורה מה צריך לקרות לפני שמדליקים את הטלוויזיה.
  • אם אפשר, הוציאו את הטלוויזיה מחלל המגורים העיקרי. כך תהיה זו החלטה מודעת לשבת ולצפות בה.

מה לעשות כשהטלוויזיה כבויה

אנחנו יודעים היטב שלפעמים, הטלוויזיה היא פשוט האפשרות הקלה ביותר. היא מעסיקה את הילדים כשאתם צריכים להכין את ארוחת הערב, לדבר בטלפון או פשוט לקחת הפסקה של כמה דקות.

הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם להעסיק את הילדים בלי להדליק את הטלוויזיה:

  • הקשיבו למוזיקה או לסיפור מוקלט בדיסק. ילדים בגיל הגן יכולים להמציא צעדי ריקוד ולהתנועע לצלילי המוזיקה האהובה עליהם, והם גדולים מספיק לדעת כיצד להפוך את הדף כשהם שומעים את האות בדיסק.
  • הכינו קופסה מיוחדת ובה משחקים, פאזלים, צעצועים או דברים שמוציאים אך ורק בזמנים הקשים אחר הצהריים – לא בהכרח דברים יקרים או מפוארים, אלא כאלה שילדכם אינו רואה כל הזמן. אפשר להציע לילדכם להרכיב פאזל, בעיקר אם יש לכם משטח מיוחד לפאזלים שמאפשר לו להרכיב פאזל קשה במשך כמה ימים. אפשר לשים בקופסה גם ספרי צביעה.
  •  צאו מהבית לפעילות בחוץ: טיול רגלי קל, גן שעשועים, אפילו פיקניק מאולתר שתכינו יחד במקום ארוחת ערב.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

זמן מסך בימי קורונה

זמן מסך: התארגנות מחדש

זמן מסך הוא זמן שבו מבלים בצפייה בטלוויזיה, במשחקי וידיאו, במחשב, בטאבלט ובטלפונים הניידים. שגרה בריאה כוללת מגבלות על זמן המסך היומי, כשהשאיפה היא שהילדים ישתמשו במסכים כמה שפחות. בתקופה זו של התמודדות עם נגיף הקורונה ישנם לא מעט אתגרים למגבלות הרגילות על זמני המסך. הלמידה מרחוק שהנהיג משרד החינוך דורשת שימוש במחשב, הקשר עם בני משפחה וחברים עבר גם הוא לשיחות וידיאו. השעות הממושכות בבית הופכות את זמן המסך להפוגה האפשרית הזמינה ביותר עבור ההורים. על מנת לשמור על הרגלי מסך בריאים יש צורך לשנות ולהתאים את המגבלות הרגילות.

כמה זמן מסך כדאי לאפשר לילדים?

פעוטות מתחת לגיל שנתיים מומלץ לא לחשוף כלל למסכים. ילדים בגיל זה אינם מרוויחים כלל מהשימוש במדיה ולכן כדאי להמשיך ולהגביל את השימוש במדיה באופן גורף בגילאים אלו. ילדים בגילאי שנתיים עד חמש יכולים לצפות בטלוויזיה עד שעה ביום, בנוסף לשיחות וידיאו קצרות עם בני משפחה או חברים. בגילאי בית ספר ותיכון, ניתן לנתב את השימוש במדיה ללמידה או לעיסוק יצירתי, כך שמתאפשר יותר זמן מסך. עם זאת חשוב להגביל את זמן המסך לצרכי פנאי לעד שעתיים ביום.

על מה להקפיד?

גם בתקופה זו ילדיכם זקוקים למגוון של פעילויות על מנת להתפתח. לכן, חשוב לוודא ששגרת היום שלהם מורכבת גם מזמני משחק חופשי, פעילות גופנית, יצירה, וזמנים שבהם הם מבלים יחד עם בני משפחה אחרים. לשם כך יש צורך להגביל את השימוש במסכים גם כאשר הוא משמש ללמידה ולשיחה עם חברים. כמו כן, חשוב להמשיך ולהיות מעורבים בתכנים שילדכם צורכים באמצעות המדיה. כך תוכלו לעשות זאת:

  • הגבילו את זמני המסך לפנאי וקבעו אותם כחלק משגרת היום. הקפידו על זמנים המותאמים לגילאי הילדים.
  • שמשו דוגמה והגבילו גם את זמני המסך שלכם. נסו להניח בצד גם את הפלאפון, והתעדכנו בחדשות רק פעם או פעמיים ביום. הימנעו מהפעלת טלוויזיה ברקע.
  • הציעו אלטרנטיבות: שלבו בשגרה היומיומית מגוון של פעילויות ודאגו לרעיונות שהילדים יוכלו להשתמש בהם. ככל שהילדים צעירים יותר, תצטרכו להיות שותפים באופן פעיל בחלקים גדולים יותר משגרת היום. עם זאת, נסו לחשוב עם הילדים לרעיונות למשחקים או ליצירות שהם מסוגלים לעסוק בהם גם בכוחות עצמם כך שתתאפשר גם לכם הפוגה.
  • בחרו את התכנים שהילדים צופים או משחקים בהם. נסו לבחור באפשרויות שמציעות הזדמנויות ללמידה. הקפידו לבחור בתכנים המציגים מודלים טובים לחיקוי, או בתכנים המעודדים יצירתיות. הימנעו מצריכת תכנים אלימים. בדקו משחקים או תכניות לפני שתאפשרו את השימוש בהם וודאו שהם מתאימים לגילאי הילדים.
  • אפשרו שימוש בטלוויזיות ובמחשבים רק בחללים המשותפים והימנעו מהחזקת מסכים בחדרי הילדים.
  • הצטרפו אליהם – שבו עם הילדים לצפות בתכנית או שחקו איתם במשחקי וידיאו. כך תוכלו לוודא שהם צורכים תוכן איכותי, לתווך מידע בעת הצורך ולסייע לילדים להרחיב את אופקיהם סביב תחומי העניין הטבעיים שלהם.
  • שוחחו על התכנים של התוכנית או המשחק ועודדו את הילדים לחשיבה ביקורתית.
  • התעניינו במה שבני הנוער עושים באינטרנט, התקינו תוכניות או מסננים שיחסמו גישה לתכנים בלתי הולמים.
  • קבעו שעת סיום לשימוש במסכים מדי ערב, על מנת לאפשר כניסה רגועה לשינה.

לעשות את הסוויץ’: המעבר היומיומי בין העבודה לבית

כיצד העבודה משפיעה על הזמן בבית

ילדים צריכים תשומת לב חמה ואוהבת כדי לשגשג ולפרוח. תשומת הלב הזו נשענת על כמות הזמן שההורים והילדים מבלים יחד, ועל איכותו של הזמן הזה. זמן איכות הוא זמן שבו אתם נמצאים עם ילדכם מבחינה פיזית ורגשית גם יחד.

העבודה עלולה להפריע לכמות הזמן שאתם מבלים עם הילדים – וגם לאיכותו. שעות ארוכות בעבודה משאירות לכם פחות זמן לבלות עם ילדכם. כמו כן, לעבודה יש נטייה לגלוש אל תוך הזמן שאתם מבלים איתם. אם אתם לחוצים, עייפים, דואגים או מתוסכלים בגלל העבודה, אתם יכולים אמנם לחזור הביתה בגופכם, אך נפשכם נשארת בעבודה.

ילדים, אפילו ילדים קטנים מאוד, מבחינים מתי אינכם שמים לב אליהם באמת. לפעמים זה בלתי נמנע. עם זאת, כשזה קורה פעמים רבות, זה עלול לפגוע באופן שבו הילדים מרגישים כלפי עצמם.

אם אתם הורים בעלי נסיבות מיוחדות – הורים יחידנים, או הורים לילדים עם צרכים מיוחדים – אתם כנראה נתקלים באתגרים נוספים שמקשים עוד יותר על המעבר בין העבודה לבית.

מה ילדים צריכים

ברוב המקרים, תפעול משק בית הוא משרה מלאה נוספת בסוף יום העבודה, והילדים אינם מאפשרים לכם לקחת זמן ומרחב כדי לעשות את המעבר בין “מצב עבודה” ל”מצב בית”. ברגע שהם רואים אתכם, הם רוצים לספר לכם על כל מה שקרה היום:

  • “אפשר לעזור לי עם שיעורי הבית?”
  • “מחר אני צריכה להביא כובע כתום לבית הספר.”
  • “מה יש לארוחת הערב? אני מת מרעב.”
  • “הבקעתי גול מנצח!”
  • “עלמה אמרה שהיא כבר לא חברה שלי.”

ילדים קטנים יותר, כולל תינוקות ופעוטות שאינם יכולים עדיין להגיד לכם מה הם צריכים, נוטים להיות עייפים, עצבניים או רעבים כשאתם מגיעים הביתה בסוף היום. הם רוצים תשומת לב שתתבטא בחיבוקים ובמגע גופני מנחם. וכמובן, גם לילדים יש ימים רעים לפעמים, בצהרון או בבית הספר. עדיף לדעת מתי זה קורה, כדי להתכונן היטב להשלכות.

כשאתם עסוקים, לחוצים או מרגישים שהגעתם לקצה, אתם עלולים להתחיל לחשוב שמתן תשומת לב לילדכם הוא רק עוד מטלה או אחריות בסדר היום. במקום זאת, חשבו כמה כיף שיש לכם ילד שמחכה בבית ויכול לחלוק איתכם את העולם.

טיפים שיעזרו לעשות את השינוי

הזמן שמבלים יחד הוא הבסיס לכל מערכות היחסים, וכמה שיותר – יותר טוב. כשזמן זה קצר, כדאי מאוד להפיק ממנו את המיטב. הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם להשאיר את העבודה לגמרי מאחוריכם, ולחוות את הרגע עם ילדכם:

  • חשבו היטב על יום העבודה לפני שאתם עוזבים את העבודה ולפני שאתם פוגשים את ילדכם. כך תוכלו לעבור בהדרגה ממחשבות על העבודה למחשבות על הבית והמשפחה.
  • שקלו אם לא כדאי להישאר עוד מעט בעבודה כדי להשלים את המשימה שהתחלתם, במקום לקחת אותה הביתה. עם זאת, שעות ארוכות יותר בעבודה אינן פתרון טוב לטווח הארוך.
  • נסו לארגן את יום העבודה שלכם כך שתטפלו במשימות הקשות והמאתגרות ביותר בתחילת היום במקום בסופו.
  • נסו ליצור מרווח של זמן בין העבודה לבין הבית, שיאפשר לכם להניח את העבודה בצד.
  • השתמשו בזמן הזה כדי לכבות את המחשבות ולהתנתק. אפשר להאזין לרדיו או לספר מוקלט, לקרוא או לעשות תרגילי התעמלות (נסו ללכת הביתה ברגל או לרכוב על אופניים).
  • חשבו על דרכים שיהפכו את זמן הנסיעה הביתה למרגיע יותר. לדוגמה, הצטרפו לנסיעה משותפת (carpool), סעו בתחבורה ציבורית או לכו ברגל.
  • ברגע שאתם מגיעים הביתה, תוכלו לעשות טקס קטן או משהו שגרתי שיעזור לכם לעשות את השינוי. כך תוכלו לסמן את המעבר הגופני, המנטלי והרגשי מהעבודה לבית, מ”עובד” ל”הורה”. זה יכול להיות משהו פשוט כמו להחליף בגדים, או להתחיל לחשוב על ילדכם כבר בדרך הביתה.
  • שוחחו עם בן או בת הזוג שלכם ועם הילדים הבוגרים יותר על האתגרים שמציג המעבר. זה יכול לעזור, בעיקר בתקופות לחוצות מאוד בעבודה. עזרו להם לראות את הדברים מנקודת המבט שלכם, נסו לראות את הדברים מנקודת המבט שלהם, והציבו ציפיות הגיוניות. הציפייה להשתרע על כיסא ולהירגע מיד כשאתם מגיעים הביתה, למשל, היא לא בדיוק מציאותית!

להיות מציאותיים

יהיה נהדר אם תמיד תצליחו להשאיר את כל הדאגות מאחור ולהיות “ההורה המושלם”. יהיה נהדר אם הילדים יהיו עליזים ומאושרים כל הזמן, ותמיד יתעניינו ברווחתכם יותר מאשר ברווחתם. למרבה הצער, זה לא מה שקורה בדרך כלל.

יהיו תקופות שבהן יופרע האיזון בין דרישות העבודה לבין הדרישות המשפחתיות. לדוגמה, כשילדכם חולה, כשיש לכם משמרות לילה, כשתיאלצו לנסוע במסגרת העבודה או כשתקבלו פרויקט שידרוש מכם שעות עבודה ארוכות יותר. מערכות יחסים משפחתיות טובות וחזקות יכולות לעזור לכולכם לעבור אפילו את התקופות הקשות ביותר.

אין שום נוסחה אוניברסלית למציאת איזון בית-עבודה. אתם, המצב שבו אתם נמצאים ומערכת היחסים עם ילדכם הם גורמים ייחודיים במשוואה. עליכם להביא בחשבון את רמת האנרגיה, האישיות הייחודית וסגנון ההורות שלכם, כמו גם את הצרכים של ילדכם. ציפיות מציאותיות עוזרות לכם למצוא דרכים ליצור איזון מוצלח, שעובד בטווח ארוך עבורכם ועבור ילדכם כאחד.

מידע נוסף על איזון בית-עבודה

ישנם מצבים בעבודה שמקשים עליכם לתת לילדכם את תשומת הלב האוהבת כפי שאתם רוצים, למשל:

  • שעות עבודה ארוכות
  • משמרות לא גמישות
  • סבב משמרות משתנה
  • היעדר הכרה רשמית ובלתי רשמית באחריות המשפחתית מצד מקום העבודה (לדוגמה, אי קבלת אישור לפגישה עם המורה, או חוסר ימי מחלת ילדים)
  • תרבות עבודה שבה העובדים אינם מדברים על חיי המשפחה או מכירים בהם
  • סביבת עבודה מלחיצה בגלל מערכות יחסים מתוחות או בלתי בריאות, היעדר מנהיגות, יותר מדי עבודה או פחות מדי עובדים.

מחקר שנערך מראה כי לחץ, עומס עבודה כבד ואינטראקציות חברתיות לא נעימות בעבודה יכולים לגרום לכם להיות חרדים ולחוצים יותר בסוף יום העבודה. הלחץ הזה עלול להשפיע על יכולתכם לתת תשומת לב לילדכם כשאתם חוזרים הביתה. בסופו של יום עבודה מלחיץ, אימהות ואבות כאחד עשויים לסגת ולהיות מרוחקים. המחקר מראה גם כי אבות שמנהלים אינטראקציות חברתיות מטרידות בעבודה עלולים להיות שליליים יותר, מעורבים פחות בחיי ילדיהם ונוטים להעניש יותר.

לפעמים, שעות עבודה ארוכות משמען להגיע הביתה אחרי שהילדים הלכו לישון, או לצאת מהבית לפני שהתעוררו. ייתכן שבמהלך השבוע, כמעט אינכם פוגשים אותם. אם אתם לוקחים עבודה הביתה, כנראה שיש לכם פחות זמן להתרכז בילדכם. לפעמים אתם רוצים לספר בבית על העבודה – אך לרוע המזל, אפילו ההצלחה הגדולה ביותר בעבודה עשויה להיראות פחות מלהיבה בעיני ילדכם מאשר משחק מחבואים או קריאת ספר מיוחד לפני השינה. רוב הילדים רוצים להתמקד במה שעבר עליהם באותו יום, ולא בכם.

כדאי שתדעו, מחקרים מראים כי החוזק המשפחתי קשור מאוד לכמות הזמן שבילו חברי המשפחה יחד, ולהערכה שהפגינו זה כלפי זה. למעשה, חיי משפחה טובים יכולים למנוע שחיקה בעבודה. לכן, השתמשו בכל הזדמנות כדי לבנות את מערכת היחסים עם ילדכם. זה יועיל להם, ויכול להשתלם גם לכם.

לא משנה באיזה אורח חיים בחרתם, זו הבחירה שלכם. נסו למצוא מה מתאים לכם ולמשפחתכם כדי לשמור על איזון בריא, ליהנות מגידול הילדים, ולהוות סביבה מכילה ותומכת להתפתחותם. ניתן בהחלט, ולעיתים אף מומלץ, להסתייע בעזרה חיצונית, כולל עזרה בתשלום, שתקל עליכם את המעמסה בבית, ותפנה אתכם לילדיכם. אם זו אינה אפשרית, נסו לשנות את סדרי העדיפויות בבית, ונסו לתת עדיפות לבילוי זמן עם ילדיכם על פני עבודות הבית.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התפתחות בגיל 8-9 חודשים

כיצד מתפתחים תינוקות בגיל 8-9 חודשים

הרבה דברים מתרחשים כעת בחייו של התינוק שלכם: הוא מנופף לשלום, מצביע, ממלמל, מוחא כפיים, זוחל ומתרומם לעמידה. מוחו של התינוק שלכם חווה עכשיו קפיצת גדילה ומייצר קשרים חדשים ורבים. הזיכרון שלו משתפר, מה שעוזר לו לזהות ולהיקשר חזק יותר לאנשים האהובים עליו, לצעצועים ולספרים.

ייתכן שהוא אפילו מעדיף מישהו מסוים – אתכם, את בן או בת הזוג, בן משפחה קרוב אחר או את המטפלת בגן. “חרדת הנטישה” עדיין נפוצה למדי בגיל זה, ולפעמים התינוק מוטרד כשאתם לא נמצאים בסביבה, או כשהוא נמצא בחברת זרים. חרדת נטישה ופחד מזרים הם חלק טבעי בהתפתחות.

האישיות של התינוק שלכם מתחילה להתגלות, ואתם מקבלים הצצה לאופיו העתידי. גם רגשותיו הולכים ומבשילים – הוא יכול להביע פחד, לקרוא את הבעות פניכם ולהגיב להן.

התינוק שלכם מתחיל לחבר בין מילים לבין משמעותן ולהבין את שפת הגוף שלכם. לדוגמה, כשאתם מצביעים על משהו, הוא יתבונן לאותו כיוון. הוא עדיין ממלמל, ועשוי להגיד “אמא” או “אבא” בלי לדעת מה משמעות המילים. אם התינוק שלכם מתחיל לדבר מוקדם, ייתכן שכבר שמעתם מילה או שתיים. כמו כן, בגיל זה הוא עשוי:

  • לחקות צלילים או להשמיע רעשים כדי לקבל את תשומת לבכם
  • לבחון את מיומנויות האכילה שלו – להחזיק, לנגוס וללעוס מזון
  • להתבונן מקרוב בכל דבר שהוא מרים – לדוגמה, לצלצל בפעמונים, להקיש בקוביות ולמצוא חפצים חבויים
  • ללכת כשהוא נתמך על ידיכם או על רהיטים, ואולי אפילו ללכת ללא תמיכה כלל.

כיצד לעזור להתפתחות התינוק

הנה כמה פעולות פשוטות שיעזרו להתפתחות התינוק שלכם:

  • דברו עם התינוק: הוא מתעניין מאוד בשיחה, ולכן כדאי לדבר עם נושאים יומיומיים ועל מה שאתם עושים כדי לעזור לו להבין את משמעותן של המילים.
  • הקשיבו והגיבו למלמולי התינוק: כדי לעזור לו לבנות את מיומנויות השפה, התקשורת והאוריינות שלו, ולתת לו תחושה שהוא במרכז תשומת הלב, אהוב ומוערך. חשוב להגיב בדיבור או בהשמעת קולות בדרך חמה ואוהבת. התינוק ייהנה לשמוע את קולכם עולה ויורד, ויאהב לראות את הבעות פניכם כשאתם מדברים איתו.
  • שחקו ביחד: שירו שירים, שחקו במשחק “קוקו”, צלצלו בפעמונים, החביאו צעצועים ועשו קולות מצחיקים וקולות של בעלי חיים. בגיל זה, התינוק שלכם נהנה במיוחד לשחק במשחקים חברתיים ולחקות את מה שאתם עושים. המשחק המשותף גורם לו לחוש אהוב ומוגן.
  • קראו יחד: קראו, ספרו סיפורים ודברו על האיורים בספר כדי לעזור לפתח את הדמיון של התינוק ולהניח את היסודות לבניית השפה.
  • עודדו את התינוק לנוע: התנועתיות וחקירת העולם סביבו עוזרות לו לפתח את היציבה ולבנות את השרירים, ומניחות את היסודות לתנועות מורכבות יותר כגון זחילה, עמידה והליכה. כדאי לבדוק כיצד להפוך את הבית לבטוח לתינוק שמסתובב בו. תתפלאו לגלות עד כמה רחוק הוא יכול להתגלגל או לאן הוא יכול להגיע.

יהיו פעמים שהתינוק שלכם לא ירצה לעשות דבר מכל מה שהצענו – אם הוא עייף מדי, למשל, או רעב.

להיות הורים לתינוק בן תשעה חודשים

מדי יום, אתם והתינוק שלכם מכירים זה את זה מעט יותר. ככל שהתינוק גדל ומתפתח, כך תכירו יותר ויותר את צרכיו ואת הדרך שבה תוכלו למלא אותם.

למעשה, בתור הורים, אנחנו לומדים ללא הרף. כל הורה עושה טעויות ולומד מניסיון. זה בסדר להיות בטוחים במה שאתם יודעים. זה גם בסדר להודות שאינכם יודעים ולשאול שאלות – לעיתים קרובות, השאלות שנראות לכם טיפשיות הן הטובות ביותר!

בריאותכם הגופנית והנפשית היא חלק חשוב מאוד מתפקידכם כהורים. כשכל תשומת הלב מתרכזת בטיפול בילד או בתינוק, הורים רבים שוכחים לדאוג לעצמם, או שפשוט אין להם זמן לכך. תפקידכם כהורים דורש מכם הבנה, סבלנות, דמיון ואנרגיה – ותעשו זאת בצורה הטובה ביותר אם תטפלו בעצמכם.

אם אתם מרגישים מתוסכלים, לחוצים או שאינכם יכולים להתמודד, הניחו את התינוק במקום בטוח – בעריסה, למשל – והתרחקו לזמן מה, עד שתירגעו. כמו כן, אתם יכולים לבקש ממישהו אחר להחזיק אותו לזמן מה. לעולם אל תטלטלו תינוק. הטלטול עלול לגרום לדימום בתוך המוח, ולעיתים קרובות לנזק מוחי קבוע. מותר לכם לבקש עזרה.

מתי לבקש עזרה

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם דואגים או מבחינים שבן תשעת החודשים שלכם:

  • אינו יוצר איתכם קשר עין
  • אינו ממלמל
  • אינו מחייך או משתמש בהבעות אושר, ואינו מראה טווח רגשות
  • אינו מגיב לקול, לחיוך או להבעות פנים אחרות
  • אינו מתהפך
  • אינו יושב לבד
  • משתמש ביד אחת  או ברגל אחת הרבה יותר מאשר ביד השנייה
  • אחת מעיניו פונה כלפי פנים או כלפי חוץ רוב הזמן
  • אינו עוקב בעיניו אחר חפצים נעים
  • אינו מתעניין בצלילים
  • מאבד מיומנויות שכבר רכש באופן מובהק ועקבי.

קבעו פגישה אצל רופא אם אתם מבחינים בסימנים של דיכאון אחרי לידה אצלכן או אצל בת או בן הזוג שלכם. הסימנים כוללים תחושת עצב ובכי ללא סיבה נראית לעין, התרגזות, קושי להתמודד ותחושת חרדה עמוקה. אם אתם מבחינים בסימנים אלה, בקשו עזרה מאיש מקצוע.

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. אם אתם תוהים האם קצב ההתפתחות של ילדכם “נורמלי”, כדאי לזכור ש”הנורמה” היא טווח רחב. אם אתם עדיין מרגישים שמשהו לא בסדר, קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

הגנה מפני השמש לתינוקות ולילדים

הגנה מפני השמש לאורך היום ובעונות השונות

עלינו להתגונן מפני השמש בהתאם לעונות השנה ולזמנים השונים לאורך היום, כיוון שהקרינה האולטרה סגולה (UV) משתנה במהלך השנה בהתאם לעונה. בשעות שבין תשע בבוקר לארבע אחר הצהריים נרשמות רמות הקרינה האולטרה סגולה הגבוהות ביותר, בהתאם למיקומכם ולעונה בשנה. יש להתגונן מפני השמש כאשר רמת הקרינה האולטרה סגולה עומדת על 3 ומעלה.

אפשר לבדוק את רמות הקרינה באזורכם באתר השירות המטאורולוגי הישראלי. אם רמת הקרינה גבוהה, כדאי לצאת למגרש המשחקים, לפארק או לחוף הים בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות אחר הצהריים המאוחרות.

סוכך מצל

הסוכך יכול לספק לכם ולילדכם הגנה מסוימת מפני קרינה אולטרה סגולה. עדיף להימצא מתחת לסוכך צפוף שיוצר צל כהה. עם זאת, הקרניים האולטרה סגולות עדיין יכולות להגיע אליכם מתחת לסוכך. לכן, גם אם אתם יושבים בצל, ודאו שאתם וילדכם לובשים בגדים מגנים וחובשים כובע רחב שוליים. מרחו קרם הגנה מפני השמש על כל אזורי העור החשופים.

אם אתם משתמשים בעגלה, כסו אותה בבד מאוורר. לחלופין, ישנן עגלות מחופות המאפשרות להזיז את הכיסוי ולהצל על ילדכם בהתאם לכיוון השמש. אם אינכם יכולים למצוא סוכך, הכינו סוכך משלכם באמצעות מטריה או שמשייה. הדביקו תמיד סוככים נגד השמש על חלונות המכונית, והגנו על ילדכם מפני השמש בזמן הנסיעה.

בגדי הגנה

אפשר להשיג בגדי תינוקות המיועדים במיוחד לחסימת הקרניים האולטרה סגולות בחנויות שונות. הנה כמה דברים שכדאי לחשוב עליהם כשאתם רוכשים ביגוד להגנה מפני השמש:

  • בד ארוג בצפיפות יכול להגן על עורו של ילדכם מפני השמש. החזיקו את הבד כנגד מקור אור ובדקו כמה קרני שמש יכולות לעבור דרכו. אם עוברות קרניים רבות, סביר להניח שהבד יעביר גם קרינה אולטרה סגולה.
  • אפשר לכסות את רוב עורו של ילדכם בשרוולים ובמכנסיים ארוכים.
  • בגדים העשויים מכותנה קרירים יותר מאשר בגדים העשויים מבדים סינתטיים.
  • בגדים שאינם צמודים לגוף יהיו נעימים יותר ומאווררים יותר עבור ילדכם ועבורכם.

כדאי להשתמש בכובע כדי להגן על פניו, צווארו ואוזניו של ילדכם מפני קרניים אולטרה סגולות. הכובעים הטובים ביותר להגנה מפני השמש הם כובעי פטרייה (כובע “טמבל”) , כובעים עם מגן לעורף  (כובע “לגיונרים”) וכובעים רחבי שוליים. לא מומלץ להשתמש בכובעי מצחייה רגילים.

עבור תינוקות, חפשו כובע רך כדי שאפשר יהיה לחבוש אותו לתינוק בנוחות כשהוא שוכב על גבו. השתמשו ברצועת הסנטר כדי להשאיר את הכובע על ראשו. תינוקות ופעוטות רבים אינם אוהבים לחבוש כובע – המשיכו לנסות, ובסופו של דבר הם יהפכו לדבר שבשגרה.

הרכיבו לילדכם משקפי שמש בשילוב עם כובע, כדי להגן על עיניו. חפשו משקפיים שמתאימים לו במיוחד ומחוברים ברצועה, ועומדים בתקן ת”י 1898 של מכון התקנים הישראלי. חשיפה ארוכה לקרינה אולטרה סגולה היא אחד מגורמי הסיכון לקטרקט.

קרם הגנה מפני השמש

מרחו קרם הגנה עמיד במים בעל SPF 30 לפחות על פניו וידיו של ילדכם, וכן על כל אזורי העור החשופים שאינם מכוסים בבגדים – ללא קשר לצבע עורו. אם אתם יכולים לראות את העור, גם הקרניים האולטרה סגולות יכולות להגיע אליו.

מרחו קרם הגנה 20 דקות לפחות לפני שאתם יוצאים מהבית, ומרחו אותו שוב מדי שעתיים (גם אם על אריזת הקרם כתוב שיש למרוח שוב כל ארבע שעות).

אפשר להשתמש בקרם הגנה מפני השמש על תינוקות וילדים בכל גיל. אם התינוק שלכם בן פחות משישה חודשים, נסו בתחילה לכסות כמה שיותר עור בבגדים מגנים, ומרחו קרם הגנה על העור שנותר חשוף. קרמי הגנה המיועדים במיוחד לתינוקות או לעור רגיש אמורים לגרות פחות את העור. נסו תמיד את הקרם על חלק קטן מעורו של התינוק, ובדקו שאין תגובות אלרגיות.

ודאו שקרם ההגנה בתוקף, ואחסנו אותו במקום קריר ומוצל מתחת ל-30 מעלות. זכרו שקרם ההגנה מסנן את הקרניים האולטרה סגולות אך אינו חוסם אותן לגמרי. לכן יש לנקוט אמצעי זהירות נוספים נגד השמש.

דוגמה אישית

אתם משמשים דוגמה אישית לילדכם, והוא מחקה את מעשיכם כל הזמן. אם אתם עצמכם נוקטים אמצעי זהירות נגד השמש, סביר להניח שגם ילדכם יעשה זאת. בדקו את מיקומו של ילדכם, את כובעו ואת בגדים באופן קבוע, כדי לוודא שהוא אינו חשוף לשמש ישירה.

בקשו גם מהמסגרת היומית של ילדכם (במשפחתון, בגן או בבית הספר) להקפיד על המלצות ההגנה מהשמש, בעת משחק בחוץ ובטיולים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התפתחות ילדי גן בגיל ארבע-חמש

כיצד מתפתחים ילדים בגיל ארבע-חמש

רגשות והתנהגות

בגיל זה, ילדכם חוקר את העולם שסביבו ולומד להביע את רגשותיו. הוא עושה זאת בדרכים רבות – למשל, מדבר, משתמש במחוות וברעשים שונים, מצייר ויוצר. ייתכן שילדכם יחבב את השהות בקרב אנשים אחרים, יבקש לרַצות אותם ולהידמות לחברי הגן. החברים הדמיוניים שלו חשובים לו מאוד. כחלק מהניסיון להסתדר עם אחרים, הוא יגיד “סליחה”, יסכים לכללים שונים וישמח כשדברים טובים קורים לאנשים אחרים.

ילדכם ישתף פעולה מעט יותר, אך עדיין יהיה תובעני לעיתים. עד גיל חמש, סביר להניח שיצליח לשלוט טוב יותר על התנהגותו ולחוות פחות התקפי זעם. הוא עשוי לחוש חרדה מפני הכניסה לבית הספר. כדי להפיג את חששותיו, כדאי לדבר איתו על כך ואפילו לבקר בבית הספר ביחד.

בשנה זו עשוי ילדכם להסתיר מכם את האמת לפעמים, ואפילו יתחיל לשקר. לדוגמה, הוא יכול להגיד “לא עשיתי את זה”, למרות שעשה. זהו חלק טבעי בהתפתחות של ילדים.

משחק ולמידה

המשחק חשוב מאוד עבור ילדכם, כיוון שזהו עדיין האופן שבו הוא לומד וחוקר את רגשותיו. ילדכם אוהב לשיר, לרקוד ולהציג הצגות, אוהב משחקי דמיון והעמדת פנים ולומד מהו ההבדל בין דמיון למציאות. הוא מודע יותר למגדר שלו ועשוי לרצות לשחק במשחקים מבוססי מגדר – למשל, בנים ירצו לשחק ב”אבא”, או בנות שירצו לשחק ב”אימא”. כמו כן, הוא עשוי לנסות תפקידים והתנהגויות שונים, כמו לשחק ברופא או להתחתן.

ילדכם עשוי להיות סקרן מאוד בכל הנוגע לגוף האדם – גופו שלו וגופם של אחרים. למשל, יכול להיות שתמצאו אותו מתבונן באיברי המין שלו ושל ילדים אחרים. שילוב של סקרנות טבעית ומשחק תפקידים הוא בדרך כלל חלק טבעי ונורמלי בהתנהגות המינית בילדות. אף שמשחקי מין הם נורמליים בגיל זה, אם אתם מודאגים בגלל התנהגותו המינית של הילד, כדאי לדבר עם רופא הילדים או עם איש מקצוע אחר.

חשיבה

ילדכם יבין יותר מהם הפכים – למשל, גבוה / נמוך, יכיר את שמות האותיות והמספרים ללא קשר לסדר שבו הם מופיעים ויידע לספור עד עשר.

דיבור

השפה של ילדכם תתפתח השנה מאוד, ותשימו לב שהוא אוהב לספר סיפורים ולנהל שיחות. הוא יתחיל לספר לכם איך הוא מרגיש, לדבר על הרעיונות שלו ולחרוז מילים. הוא ישאל המון שאלות וירצה לדעת מה משמעותן של מילים שונות. כל אלה הם חלק מהאופן שבו הוא לומד על העולם סביבו.

בגיל ארבע, ילדכם יכיר מאות מילים וישתמש במשפטים בני חמש-שש מילים. תוכלו להבין את מה שהוא אומר כל הזמן.

בגיל חמש הוא ידבר בבירור ויידע, יבין וישתמש במילים רבות אף יותר, לעיתים קרובות במשפטים מורכבים של שש מילים או יותר.

חיי היומיום

כעת, ילדכם מתלבש בעצמו בקלות רבה למדי. הוא יודע להשתמש במזלג, כף ולעיתים גם בסכין – למשל, כדי למרוח חמאה על לחם. עדיין תצטרכו להשגיח עליו, אך הוא יודע ללכת לבד לשירותים, להתרחץ ולצחצח שיניים לבדו.

תנועה

ילדכם אוהב לנוע ולהיות פעיל. הוא משתפר בירידה במדרגות (לעיתים בעזרת המעקה) רגל-רגל, בזריקה, תפיסה ובעיטת כדור, ריצה, טיפוס, קפיצה, ניתור ואיזון על רגל אחת.

הוא מתחיל לפתח מיומנויות חדשות בתחום המוטוריקה הגסה – למשל, דילוג, קפיצה לאחור או קפיצה תוך כדי ריצה.

גם מיומנויות המוטוריקה העדינה של ילדכם משתפרות. הוא יכול להצמיד אטב משרדי לנייר, לחתוך במספרים המיועדים לילדים, לכתוב את שמו הפרטי ועוד כמה אותיות, ולצייר משולש או אדם המכיל  שמונה עד עשרה פרטים שונים בציור (עיניים, רגליים, אוזניים וכו’…).

כמו כן, בגיל זה הוא עשוי:

  • להגיד את שמו, כתובתו ומספר הטלפון בבית
  • להבדיל בין ימין לשמאל
  • להסביר כיצד פועלים חפצים מסוימים – למשל, כיצד לסגור את מכסה הצנצנת
  • להבין איזה חפץ כבד יותר
  • לקרוא בשמם של ארבעה צבעים לפחות
  • לדבר על אירועים בעבר, בהווה ובעתיד – לדוגמה, לדעת מה ההבדל בין דברים שכבר עשה, עושה כעת ויעשה בעתיד.

כיצד מתפתחים ילדים בגיל ארבע-חמש

הנה כמה דברים פשוטים שיעזרו להתפתחות ילדכם:

  • תנו לילדכם המון זמן לשחק: המשחק עוזר לילדים בגיל בגן להביע רגשות כמו שמחה, התרגשות, כעס או פחד. ילדכם ייהנה לשחק בצורה מבולגנת – בחול, בבוץ או עם צבעי ידיים – לשחק עם בובות או צעצועים, או לשחק מחוץ לבית, לרוץ, ליפול ולהתגלגל.
  • פנו זמן למשחק יצירתי ואמנותי כגון צביעה, ציור ומשחקי תחפושות. אפשר לשחק בליווי מוזיקלי – למשל, לרקוד, לקפוץ או לנגן בכלי נגינה פשוטים.
  • קראו לילדכם: כדי לעודד את התפתחות הדיבור, החשיבה והדמיון, קראו לו ספרים, ספרו סיפורים, שירים או שירי משחק.
  • בשלו ביחד עם ילדכם: כך תעזרו לו להתעניין במזון טוב ובריא, ללמוד מילים חדשות ולהבין מושגים מתמטיים כמו “חצי”, “כפית אחת” או “30 דקות”. אפשר לתת לו לעשות דברים פשוטים, כמו לערבב את הסלט או להניח שתי פרוסות זו על זו ולהכין כריך.
  • שחקו עם ילדכם במשחקים שכוללים שיתוף ונטילת תורות. כשאתם משחקים, אמרו דברים כמו, “עכשיו תורי לבנות את המגדל, ואז יהיה תורך”, או “אתה יכול לחלוק איתי את הקוביות האדומות, ואני אחלוק איתך את הקוביות הירוקות”. לילדים בגיל זה עדיין קשה לחלוק, ולכן, כשילדכם מצליח, שבחו אותו.

להיות הורים

מדי יום, אתם וילדכם מכירים זה את זה מעט יותר. ככל שהוא גדל ומתפתח, כך תכירו יותר ויותר את צרכיו ואת הדרך שבה תוכלו למלא אותם. למעשה, בתור הורים, אנחנו לומדים ללא הרף. כל הורה עושה טעויות ולומד מניסיון. זה בסדר להיות בטוחים במה שאתם יודעים. זה גם בסדר להודות שאינכם יודעים ולשאול שאלות – לעיתים קרובות, השאלות האידיוטיות הן הטובות ביותר!

בריאותכם הגופנית והנפשית היא חלק חשוב מאוד מתפקידכם כהורים. כשכל תשומת הלב מתרכזת בטיפול בילד, הורים רבים שוכחים לדאוג לעצמם, או שפשוט אין להם זמן לכך. תפקידכם כהורים דורש מכם הבנה, סבלנות, דמיון ואנרגיה – ותעשו זאת בצורה הטובה ביותר אם תטפלו בעצמכם.

לפעמים אתם עשויים לחוש תסכול או חוסר אונים. אם אתם מרגישים מוצפים בקשו ממישהו לשמור על ילדכם או השאירו אותו אצל חבר/שכן וצאו לפסק זמן כדי להירגע. צאו לפסק זמן עד שתירגעו. נסו לעבור לחדר אחר כדי לקחת כמה נשימות עמוקות, או להתקשר לבן משפחה או חבר כדי שיעזור לכם להירגע.

לעולם אל תטלטלו או תכו את ילדכם. הטלטול עלול לגרום לדימום בתוך המוח, ולעיתים קרובות לנזק מוחי קבוע. מותר לבקש עזרה!

התפתחות ילדים: מתי להתחיל לדאוג

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם דואגים או מבחינים שבגיל ארבע, ילדכם מפגין אחד או כמה מהדברים הבאים.

ראייה, שמיעה ותקשורת

ילדכם:

  • מתקשה לראות או לשמוע
  • אינו משתמש במשפטים בני יותר משלוש מילים.

התנהגות ומשחק

ילדכם:

  • אינו יכול להבין הוראות בנות שני חלקים כגון “תניח את הבובה ותרים את הכדור”
  • אינו מעמיד פנים בזמן משחק – לדוגמה, משחק שהוא אבא או אימא
  • מתנהג בצורה מאתגרת מאוד – למשל, חווה התקפי זעם גדולים בגלל דברים פעוטים, או עדיין נצמד אליכם ובוכה כשאתם הולכים
  • נראה מבוהל, אומלל או עצוב רוב הזמן.

תנועה ומיומנויות מוטוריות

ילדכם:

  • מגושם – לדוגמה, מועד הרבה כשהוא הולך או רץ
  • מתקשה להתמודד עם חפצים קטנים – למשל, עיפרון או צבע
  • מתקשה לצייר צורות כמו עיגול או ריבוע
  • מתקשה לאכול לבד, להתלבש או להשתמש בשירותים.

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם דואגים או מבחינים שבגיל חמש, ילדכם מפגין אחד או כמה מהדברים הבאים.

ראייה, שמיעה ותקשורת

ילדכם:

  • מתקשה לראות או לשמוע
  • אינו מפתח מיומנויות ניהול שיחה – לדוגמה, אינו מבין כיצד לדבר, להקשיב ולהגיב.

התנהגות ומשחק

ילדכם:

  • אינו מבין הוראות בנות שלושה חלקים כגון “תניח את הבובה, קח את הכדור מתחת לכיסא ושים אותו בקופסה”
  • אינו משחק עם ילדים אחרים או מתנהג בדרך אגרסיבית מאוד
  • נראה מבוהל, אומלל או עצוב רוב הזמן
  • דעתו מוסחת בקלות והוא אינו יכול להתרכז בפעילות אחת למשך יותר מכמה דקות
  • אינו מעמיד פנים בזמן משחק – לדוגמה, אינו משחק ברופא ואחות, בונה בחול או מבשל.

תנועה ומיומנויות מוטוריות

ילדכם:

  • מגושם – לדוגמה, מועד הרבה כשהוא הולך או רץ
  • מתקשה להתמודד עם חפצים קטנים – למשל, עיפרון או צבע
  • מתקשה לצייר צורות כמו עיגול או ריבוע
  • מתקשה לאכול לבד, להתלבש או להשתמש בשירותים.
  • עדיין לא נגמל כראוי במשך היום וממשיך להרטיב או ללכלך את מכנסיו בתדירות גבוהה

עליכם לפנות לרופא ילדים בכל גיל, אם ילדכם מאבד מיומנויות שכבר רכש באופן מובהק ועקבי.

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. אם אתם תוהים האם קצב ההתפתחות של ילדכם “נורמלי”, כדאי לזכור ש”הנורמה” היא טווח רחב. אם אתם עדיין מרגישים שמשהו לא בסדר, קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

גמגום

מהו גמגום

גמגום הוא הפרעת דיבור שמקשה על ילדים לדבר באופן שוטף. רוב הילדים מגמגמים בתחילת המשפט, אך הגמגום עשוי להתרחש גם באמצע המשפט. כשילדים מגמגמים, הם עשויים להשתמש במחוות שאינן מילוליות כגון מצמוץ, העוויות, פרצופים וקפיצת אגרופים.

הגמגום נחלק לשלושה סוגים:

חזרתיות
חזרתיות מתרחשת כאשר צליל, חלק ממילה, מילה או ביטוי חוזרים על עצמם שוב ושוב. לדוגמה:

  • “אֲ אֲ אֲנִי רוצה את זה.”
  • “אֲנ אֲנ אֲנִי רוצה את זה.”
  • “אֲני אֲני אֲנִי רוצה את זה.”

הארכת צלילים
הארכת צלילים מתרחשת כשצליל מסוים נמתח לזמן רב יותר מהדרוש – לדוגמה, “אהההההה-ני רוצה את זה”.

חסמים / עצירות
חסמים מתרחשים כאשר הילד מנסה לדבר אך לא מצליח להפיק את הצליל.

הגורמים לגמגום אצל ילדים

איננו יודעים בדיוק מה מוביל לגמגום. ייתכן שמדובר בשגיאה או בעיכוב בהעברת המסר ששולח מוחו של הילד לשרירים שמפעילים את הפה כשעליו לדבר. השגיאה או העיכוב הללו מקשים על הילד לתאם בין שרירי הפה כשהוא מדבר, מה שמוביל לגמגום.

הגמגום הוא תורשתי. כלומר, ילד שבמשפחתו יש אנשים הסובלים מגמגום או שסבלו מכך בעבר עשוי לגמגם גם הוא. עם זאת, לא כל ילד בעל היסטוריה משפחתית של גמגום יהפוך למגמגם בעצמו.

שימו לב: הגמגום אינו נגרם מחרדה או מלחץ. אי אפשר “להידבק” בו, וילד מגמגם אינו יכול לשלוט בכך.

מתי הגמגום מתחיל?

הגמגום נוטה להתחיל בשנות הגן. רוב הילדים מתחילים לגמגם בגיל שנתיים עד ארבע, כשהם מתחילים לחבר מילים זו לזו וליצור משפטים ארוכים יותר. עם זאת, ישנם ילדים שמתחילים לגמגם בשלב מאוחר יותר. הגמגום יכול להתחיל לפתע – למשל, ילד עשוי להתעורר באחד הימים ולגמגם – או להתפתח לאורך זמן.

חוסר שטף התפתחותי

כחלק מהתפתחות השפה, סביב גיל שנתיים-שלוש, יתכן מצב בו קצב החשיבה של הילד והרצון שלו להתבטא באופן מילולי, גבוה יותר מהיכולת שלו להפיק בפועל את המשפטים, ועל כן נוצרת הפרעה בשטף הדיבור שלו, שעשויה להישמע לנו כמבוגרים כסוג של גמגום.

למעשה, זהו שלב התפתחותי כמעט טבעי, ומכיוון שהוא עשוי לחלוף אצל כ-80% מהילדים, עדיף להתעלם מהמצב, לא ללחוץ על הילד או לתקן אותו, ולא לעורר את תשומת ליבו לעניין.

כמה ובאיזו תדירות ילדים מגמגמים

כמות הגמגום ותדירותו משתנות מאוד. יש ילדים שמגמגמים לעיתים נדירות במהלך היום. אחרים מגמגמים כמעט בכל מילה שהם מפיקים. הגמגום עשוי להשתנות מאוד מיום ליום, משבוע לשבוע או מחודש לחודש. לעיתים הילד יפסיק לגמגם לגמרי למשך ימים, שבועות או חודשים שלמים, ואז יתחיל לגמגם שוב. הורים אומרים שיש מצבים מסוימים שעשויים לשפר או להחמיר את הגמגום של ילדם -לדוגמה, כשילד מתרגש, עייף או כועס הוא עשוי לגמגם יותר.

השפעות הגמגום

אם ילדכם מגמגם, הוא עשוי לחוש תסכול או מבוכה בגלל תגובתם של ילדים אחרים לדיבור שלו. הוא עשוי אפילו להימנע מלדבר, או לשנות את מה שהוא רוצה להגיד.

חשוב לדעת שהגמגום אינו משפיע על התפתחותם של ילדים בגיל הגן.

עם זאת, ילדים מגמגמים בגיל בית הספר היסודי נוטים להיתפס פחות כמנהיגים בעיני חבריהם לכיתה. ילדים ובני נוער מגמגמים עשויים שלא לרצות להצטרף לדיונים בכיתה, ונוטים לסבול יותר מהצקות לעומת ילדים שאינם מגמגמים.

בני נוער מגמגמים עלולים לפתח חרדה ולהיות מודעים לעצמם יותר מדי, וכן עשויים לסבול מהערכה עצמית נמוכה ולהתקשות לתפקד במצבים מאתגרים – לדוגמה, כשעליהם לדבר בפומבי או להתחיל מערכת יחסים אינטימית.

כיצד לעזור לילד מגמגם

אם אתם מבחינים שילדכם מגמגם, התייעצו עם קלינאי תקשורת. קלינאי התקשורת יעריך את חומרת הגמגום של ילדכם ויחליט אם יש לטפל בו מיד או להמתין ולבדוק אותו מדי כמה חודשים.
במידה וישנו גמגום במשפחה הקרובה או המורחבת, כדאי לפנות מיידית להתייעצות עם קלינאי תקשורת על מנת לקבל הדרכה.

מקרים של חוסר שטף טבעי, שנראים לעיתים כמו גמגום לאנשים שאינם אנשי מקצוע, מופיע פעמים רבות בעיקר בגילאים הצעירים יותר, שלוש-ארבע. זה קורה כיוון שאמנם מתרחשת התפתחות שפתית מהירה בגילאים הללו, אך היכולת לתרגם מחשבות למילים באופן מעשי עדיין אינה מפותחת מספיק. במקרים כאלה כדאי להמתין כ- 3 חודשים ובמהלכם להקפיד על התייחסות נכונה לילדכם: לא כדאי להעיר או לתקן. היו קשובים ותנו לו הרגשה נינוחה כאשר הוא מדבר. אם חוסר השטף לא חולף לאחר תקופת ההמתנה, פנו לקלינאי תקשורת להתייעצות.

אם אתם מבחינם בהתפרצות של חוסר שטף או גמגום אצל ילדכם בגיל 5-6 שנים, כדאי לפנות לאבחון והדרכה אצל קלינאי ללא המתנה.

עוד לפני תחילת הטיפול, וכמובן במהלכו, תוכלו לסייע לילדכם באמצעים הבאים:

  • היו סבלניים והקשיבו לילד
  • אל תשלימו במקומו מילים ומשפטים
  • אל תתנו לילד עצות כמו “דבר לאט יותר” או ” תנשום עמוק”.
  • אל תנסו לקטוע אותו או להשלים את דבריו במקומו כדי לעזור לו
  • הרבו בשירים ובדקלומים, כשילדכם שר ומדקלם הוא יגמגם פחות, ואלו יחזירו לו את הביטחון העצמי.

טיפול בגמגום

הטיפול הטוב ביותר לגמגום הוא באמצעות תכנית טיפולית-שיקומית. התוכנית מסייעת להפחית את הגמגום אצל ילדים, ולעיתים אף מפסיקה את הגמגום כמעט לגמרי. התוכנית  פועלת באופן הטוב ביותר אצל ילדים בני פחות משש, אף שאפשר להשתמש בה גם לטיפול בילדים גדולים יותר.

כחלק מהתוכנית, אתם וילדכם מקבלים תרגילים שיש לבצע בבית, במצבים יומיומיים, ונותנים לו משוב חיובי כשאינו מגמגם. כמו כן תבקרו אצל קלינאי תקשורת פעם בשבוע. במהלך הביקורים ילמד אתכם הקלינאי כיצד לתת את המשוב החיובי ביעילות.

אורך הטיפול משתנה בהתאם לחומרת הגמגום של ילדכם. קלינאי התקשורת יעבוד יחד איתכם כדי להפוך את התוכנית לחלק מחיי היומיום, ולהשיג את התוצאה הטובה ביותר עבור ילדכם.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

דלקת אוזניים

הגורמים לדלקת אוזניים/זיהום באוזן התיכונה

האוזן נחלקת לשלושה חלקים עיקריים – האוזן החיצונית (תעלת האוזן והתנוך), האוזן התיכונה (החלק שמאחורי עור התוף, המתחבר לגרון בצינורית קטנה הנקראת חצוצרת השמע), והאוזן הפנימית (שבה נמצאים העצבים שעוזרים למוח לזהות צלילים).

זיהום באוזן התיכונה נגרם מזיהום מאחורי עור התוף, שיכול להיווצר בגלל חיידק או וירוס. כשני שלישים מזיהומי האוזניים החריפים נובעים מפעילות חיידקית. שמם הרפואי של הזיהומים באוזן התיכונה הוא אוטיטיס מדיה (otitis media).

ישנם כמה גורמים שהופכים את הילדים לפגיעים יותר לזיהומים באוזן התיכונה, למשל:

  • חשיפה לעשן סיגריות
  • האכלה מבקבוק (לעומת הנקה)
  • שהות בסביבת ילדים הסובלים מזיהום
  • שימוש במוצץ.
  • אדנוידים מוגדלים

תסמיני הזיהום באוזן התיכונה

ישנם זיהומים “שקטים” באוזניים שאינם גורמים לתסמינים מיוחדים. במקרים אחרים, התסמינים עשויים להידמות לתסמיני הצטננות ולכלול חום, נזלת, עצבנות וחוסר תיאבון. ילדים מתלוננים בדרך כלל על כאבי אוזניים, או על תחושת מלאוּת או לחץ באוזניים. כמו כן, ייתכן שילדכם ירגיש שאין לו שיווי משקל או יתקשה לשמוע.

תינוקות עשויים לבכות יותר מהרגיל ולמשוך את האוזן המודלקת, בעיקר בשעות הלילה, כשהם שוכבים במיטה. חלק מהילדים סובלים מכאב חמור ואינטנסיבי באוזן ועל כן יהיו באי שקט משמעותי ותתקשו להרגיעו. דלקת אוזניים עשויה בהחלט להיות כואבת מאוד!

הדלקת עשויה ליצור לחץ של מוגלה מהצד הפנימי של עור התוף, ומדי פעם עלול להיווצר נקב בעור התוף, שדרכו מתנקז נוזל זה. מצב זה נקרא עור תוף מנוקב. ייתכן שתראו הפרשה סמיכה או דמית מאוזנו של הילד. ההפרשה עוזרת להוריד את הלחץ שנבנה באוזן כתוצאה מהזיהום, ועל ידי כך דווקא מקלה על הכאב. עור התוף המנוקב מחלים בדרך כלל באופן טבעי, אך יש לעקוב אצל הרופא שאכן הוא נסגר.

זיהומים חוזרים באוזניים עלולים להוביל להפרשה דביקה שדומה לדבק באוזן התיכונה. ההפרשה הדביקה הזו עשויה להתקשר לרמות שונות של אובדן שמיעה, שעלול לגרום לקשיי התנהגות, קשיי שפה וקשיים בבית הספר.

מתי לפנות לרופא

קחו את ילדכם לרופא אם:

  • הוא מתלונן על כאבי אוזניים
  • ישנה הפרשה מאוזנו
  • ילדכם אינו חש בטוב, יש לו חום או שהוא מקיא
  • נראה לכם שהוא מתקשה לשמוע
  • ילדכם סובל מזיהומים חוזרים באוזניים.
  • בתינוקות שאינם מדברים- אם יש לו חום גבוה והוא באי שקט משמעותי

בדיקות לגילוי זיהום באוזן התיכונה

רופא הילדים יבדוק היטב את פנים אוזנו של ילדכם באמצעות מכשיר שנקרא אוטוסקופ. אם ילדכם סבל בעבר ממספר  זיהומים באוזניים, או אם הרופא חושב שעלול להיות זיהום כרוני או הפרשה דביקה, הוא עשוי להפנות אתכם לבדיקת שמיעה. ילדכם יכול לעבור בדיקת שמיעה פורמלית בכל גיל.

הטיפול בזיהום באוזן התיכונה

התסמינים של זיהום באוזן התיכונה משתפרים בדרך כלל מעצמם בתוך 48-24 שעות, ולכן לא תמיד יש צורך להשתמש באנטיביוטיקה, במיוחד עם ילדכם בן שנתיים או יותר. טיפול באנטיביוטיקה לדלקת אוזניים בדרך כלל יומלץ אם ילדכם בן פחות מ-12 חודשים או אם הוא עדיין סובל מכאב או אינו חש בטוב אחרי 48 שעות.

מצבם של רוב הילדים משתפר לאחר כמה ימי טיפול באנטיביוטיקה, אך גם אם נדמה שהמצב משתפר – תמיד יש לסיים את כל המנה המומלצת. אם תפסיקו לתת את התרופה, הזיהום עלול לחזור. לעיתים קרובות יבקש הרופא לראות את ילדכם שוב לאחר שסיים את התרופה, כדי לוודא שהזיהום חלף.

כדי להקל על הכאב, תוכלו לתת לילדכם  משככי כאבים ומורידי חום כגון פרצטמול (כדוגמת אקמולי, נובימול) או איבופרופן (כדוגמת נורופן או אדוויל לילדים) במינון המומלץ למשקלו או לגילו. ניתן להשתמש גם בטיפות מקומיות לאוזניים לשיכוך כאבים. התייעצו ברופא הילדים או ברוקח.

ההפרשה הדביקה באוזניים משתפרת לרוב בתוך שלושה חודשים. הרופא יצטרך לנטר את מצבו של ילדכם במהלך התקופה כדי לבדוק שהמצב אכן משתפר.

החדרת צמר גפן לאוזניו של ילדכם או ניקוי ההפרשה בעזרת קיסם אוזניים עלולים להזיק לאוזן, ואינם מומלצים.

הימנעו מעישון. ילדים החשופים לעישון פסיבי עלולים לפתח מגוון מחלות, ובהן זיהומים באוזן התיכונה.

מניעת זיהום באוזן התיכונה

חלק מהילדים הסובלים מזיהומים חוזרים ונשנים באוזניים או מהפרשה דביקה עלולים להזדקק לטיפול ארוך טווח באנטיביוטיקה.

כמו כן, ילדים כאלה עשויים להזדקק לניתוח כפתורים באוזניים למניעת הזיהום. ה”כפתורים” הם צינוריות אוורור זעירות שמונעות מהנוזל להצטבר מאחורי עור התוף ועוזרות לשמור על השמיעה. רופא אף אוזן גרון עשוי להמליץ לכם על ניתוח כפתורים עבור ילדכם.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

למידה והתפתחות יצירתית אצל ילדי גן: רעיונות ופעילויות

לעודד את המשחק היצירתי של ילדכם

זמן, חומרי יצירה ומרחב שבו אפשר להביע את היצירתיות – כל אלה חשובים מאוד להתפתחותם של ילדים בגיל הגן. המשחק היצירתי של ילדים בגיל זה נוטה להיות ספונטני, ולכן כדאי ללכת בעקבות הילד. עם זאת, ייתכנו מקרים שבהם ירצה ילדכם שגם אתם תשתתפו במשחק ותכוונו אותו. כשאתם משתתפים במשחק בצורה אקטיבית, אתם יכולים לפתח את המיומנויות וההבנה של ילדכם אף יותר.

חשוב להעביר את המסר שיש יותר מדרך אחת לעשות משהו. לדוגמה, יש כמה דרכים לצייר אדם, לבנות ארמון בחול או לתופף. כך הילדים יודעים שהם אינם חייבים להתאים לרעיונות של מישהו אחר, ויכולים לפעול כפי שהם רוצים.

חומרי יצירה פשוטים, כגון ספרים, דיסקים, חומרי ציור, כלים שמשמיעים קול, בצק משחק וקוביות עץ, יכולים לגרות את דמיונו של ילדכם ולעודד משחק חופשי. מגוון חומרים רחב יעזור לפיתוח חוש המישוש של ילדכם. נכון, צבעי אצבעות עושים לכלוך ובלגן, אבל זו פעילות נהדרת להתפתחות התחושתית.

חשוב לעודד את ילדכם להמשיך ולסיים את עבודות היצירה שלו. עם זאת, ברגע שהוא אומר שסיים – העבודה גמורה! לא משנה כיצד נראית העבודה הסופית, כשילדכם מראה לכם אותה, שבחו אותו באופן מפורט. אמרו לו, לדוגמה, “אני אוהבת את הציור שציירת. התאמת את הצבעים בצורה נהדרת”. כך תגבירו את ההערכה העצמית שלו ותעודדו אותו להמשיך ליצור.

הכינו גלריה ביתית לכל עבודות היצירה של ילדכם. תלו את התמונות והיצירות על קיר המטבח או על לוח שעם על המקרר. אפשר גם לבקש מילדכם לבחור ציור אחד מיוחד מדי שבוע, ולהציב אותו במרכז הגלריה. כך תראו לו שאתם מעריכים את יצירותיו.

לא בטוחים למה לצפות כשמדובר ביצירה? למידע נוסף, קראו את המאמר למידה והתפתחות יצירתית אצל ילדי גן.

פעילויות יצירתיות: אמנות חזותית ובנייה

אין צורך לתת לילדכם חומרי משחק חדשים בכל פעם. כדי לחזק את ההתפתחות היצירתית, השתמשו בחפצים יומיומיים והשלימו את החסר בצורה יצירתית.

  • השתמשו בקופסת קרטון ריקה כדי לבנות בית, רובוט, משאית, בעל חיים – כל מה שילדכם אוהב. אפשר לחתוך את הקופסה, להדביק אליה דברים שונים או לצבוע אותה.
  • הדביקו סרטים ופסים שעשויים מחומרים שונים על הנייר או על הקרטון.
  • עיתונים ישנים, דבק ומים הם כל מה שצריך כדי להכין יחד עיסת נייר.
  • השתמשו בגלילי נייר טואלט או בבקבוקי מיץ ריקים כדי ליצור משפחה. ציירו להם פנים, הדביקו בגדי נייר והשתמשו בצמר גפן ליצירת השיער. ילדכם יוכל להשתמש בצעצועים החדשים שלו ולהמציא סיפורים.
  • השתמשו בחומרים טבעיים ובחומרים שמצאתם בחוץ. לדוגמה, בסתיו אפשר לאסוף עלי שלכת, ועליהם יוכל ילדכם לצייר, להדביק על נייר או לטבול בצבע.
  • השתמשו במכסי פלסטיק קטנים, מנז’טים או אביזרים אחרים שניתן להשחיל והכינו תכשיטים.
  • החזיקו “קופסת יצירה”, שתכלול דברים כמו נייר צבעוני, מיכלי מזון ריקים וכוסות פלסטיק.

רעיון למשחק יצירתי: חיות מכתמי צבע

תצטרכו:

  • משטח פלסטיק או עיתונים ישנים
  • גיליון נייר גדול
  • מיכל צבע נוזלי.

כסו את השולחן או הרצפה במשטח הפלסטיק או בעיתונים. קפלו את גיליון הנייר לשניים ואז פתחו אותו. תנו לילדכם לטפטף כתמי צבע על צדו האחד של הנייר, ואז קפלו את הנייר על הצבע הרטוב והחליקו את הנייר. פתחו את הגיליון שוב וחשפו בעדינות… פרפר דמיוני נהדר! עודדו את ילדכם להוסיף לתמונה פרטים כגון כתמים, מחושים, רגליים, כובע ואפילו שרביט! בקשו ממנו לתת לחיה המכונפת שם משלה, ועזרו לו לכתוב את השם על הנייר.

לחצו כאן להורדת אוגדן צפי ציור שהכנו במיוחד בשבילכם!

פעילויות יצירתיות: דרמה

  • במקום לזרוק בגדים ישנים, שימו אותם בארגז תחפושות שישמש למשחק דמיוני. אפשר למצוא בגדים ישנים ואביזרים מיוחדים גם בחנויות יד שנייה או בויצ”ו. מדי פעם תוכלו להפתיע את ילדכם ולהכניס משהו חדש לארגז.
  • השתמשו במשחק דמיוני, בשירים ובתנועה כדי להמחיז אירועים שונים מחיי המשפחה. אתם יכולים לשחק ברופא וחולה, באימא ואבא, בבעלי חנות או בכבאים – מה שילדכם מעדיף. האופן שבו ילדכם רואה את האנשים והאירועים בחייכם עשוי להפתיע אתכם.
  • בשעת סיפור, עודדו את ילדכם לשחק את התפקידים בסיפור בתנועה ובקולות. לדוגמה, ילדכם יוכל להעמיד פנים שהוא אחת המפלצות בסיפור “ארץ יצורי הפרא” או “טרופותי”. השימוש בתנועה ובמשחקי תפקידים כתגובה לסיפור עוזר לילדכם לפתח מיומנויות תקשורת ולהבין דברים בעולם האמיתי.

פעילויות יצירתיות: מוזיקה, תנועה וריקוד

  • קחו סיר, מכסה וכף עץ – ויש לכם ערכת תופים!
  • דבר אינו משמח ילדי גן יותר מבעלי חיים. ילדכם ייהנה לנוע כמו חיות ולעשות קולות של חיות.
  • שימו את הדיסק האהוב עליכם ועל ילדכם, התחילו לרקוד יחד, וראו כמה תנועות אתם יכולים להמציא. זה לא רק כיף – זו גם התעמלות מצוינת!
  • עודדו את ילדכם לצעוד כמו חייל, לבטוש ברגליו, לקפץ, להחליק ולהסתחרר. כדי לדעת כיצד הוא מפתח מודעות ושליטה בגופו, תוכלו להתבונן בהתקדמותו במיומנויות כגון קפיצה וריקוד.
  • עזרו לילדכם לפתח חוש קצב עם שירים, פזמונים וחרוזים כמו “על הקור טיפס לו עכביש קטן”, “ידיים למעלה, על הראש”, “רוץ בן סוסי” ועוד.
  • כדי לפתח את חוש ההומור, עשו דברים מהנים ומצחיקים. התלוצצו ועשו פרצופים וריקודים מצחיקים לפי התור.

רעיון למשחק יצירתי: בואו ננגן

תצטרכו כמה כלי נגינה קנויים או תוצרת בית, למשל סירים, כפות, תופים, בקבוקים מלאים באורז, פסטה או סוכר, או צלחות נייר שסביבן מחוברים טבעות מתכת או פקקי בקבוקים.

הניחו את כלי הנגינה על הרצפה ונגנו בהם בחוזקה (כמו פיל), ברכות (כמו חתול), במהירות (כמו עכבר) ובאטיות (כמו צב). עודדו את ילדכם לחקות את הדרך שבה אתם מנגנים בכלים. תנו לו להתנסות בנגינה חזקה, רכה, מהירה ואטית. המציאו סיפורים משלכם שיתאימו לצלילים.

אפשר ללמד אותו להעריך את היצירה שלפניו. בין אם מדובר במוזיקה, בדרמה או בציורים, עודדו את ילדכם לדבר על מה שאהב ביצירה שלפניו, ומה היה החלק החביב עליו. ואפשר גם לבקר בגלריית האמנות המקומית או בתערוכה במוזיאון, ולדבר על מה שראיתם.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

הולכים לבית הספר: טיפים מעשיים

הורדה ואיסוף

הכנת הילדים לבית הספר בבוקר אינה חייבת להיות ספורט אולימפי, אך אפשר להקל על ההתנהלות עם קצת משמעת ותרגול! מומלץ להגיע לבית הספר הרבה לפני הצלצול, כדי שתוכלו לראות שילדכם מתמקם כמו שצריך לפני שאתם יוצאים.

בסוף היום ילדכם יהיה עייף מאוד ויצפה בקוצר רוח לחזור הביתה מוקדם ככל האפשר, או ללכת לחבר ולשחק. אספו אותו בזמן, כדי שירגיש בטוח יותר. כדאי לבדוק אם יש לו כל מה שצריך לפני שיוצאים בבוקר, ולפני שחוזרים הביתה אחר הצהריים. כך תוכלו לחסוך מעצמכם אכזבות רבות בבית ובבית הספר, למשל, אם ילדכם לא מוצא את הקלמר המיוחד או הספר האהוב עליו.

ביגוד

הכינו את הבגדים בערב לפני, כדי להפחית את הלחץ ברגע האחרון. כדאי לבדוק את מזג האוויר ולארוז בגדים חליפיים למקרה הצורך. תייגו את הבגדים בשמות, כדי שילדכם לא יאבדו את כל החפצים שלהם, אלא רק חלק! כמו כן, מומלץ לשים בתיק גם זוג תחתונים ספייר וכן זוג גרביים יבש בחורף..

ארוחת עשר וארוחת צהריים

ארוחת צהריים וארוחת עשר בריאות יעזרו לילדכם להישאר ערני ואנרגטי במהלך היום. זכרו שמי ברז הם המשקה הבריא ביותר לילדים. עדיף לתת לילדכם בקבוק מים מאשר מיץ או נקטר.

אם ילדכם צריך לקבל תרופה בבית הספר, תנו למורה אישור מיוחד כדי שתוכל לתת לו את המינון המדויק, והדריכו אותה בקפדנות.

בעיות בבית הספר

אם ילדכם נתקל בבעיות בבית הספר, מומלץ לדבר עם המורה מהר ככל האפשר – בטלפון או פנים אל פנים – כדי לטפל בבעיה ולמנוע את החמרתה.

כללי בטיחות בבית הספר

ילדכם צריך לדעת היכן מותר לו לשחק בבית הספר, ואילו אזורים מחוץ לתחום. בחלק מבתי הספר יש כללים הנוגעים לנעליים, כובעים ושימוש בקרם הגנה מפני השמש, וכמובן – כללים להתנהגות בחצר.

אירועים מיוחדים

בתי הספר עורכים לפעמים אירועים מיוחדים, שמהווים נקודות שיא עבור הילדים בשנת הלימודים. כדאי לתמוך באירועים הללו ולהשתתף בהם, או לעזור לילדכם להתכונן אליהם. ילדים נוטים להצליח טוב יותר בבית הספר כשהאימהות, האבות ומי שמטפל בהם תומכים ומשתתפים באירועים הללו.

ילדכם עם צרכים מיוחדים

היפגשו עם מנהל בית הספר לפני תחילת הלימודים כדי לדון בצרכים המיוחדים של ילדכם. כך יוכל הצוות לברר כיצד להתאים לצרכיו.

הנה כמה רעיונות לדיון:

  • האם בית הספר התנסה בטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים?
  • מה גודל הכיתה?
  • כיצד אפשר לשנות את תכנית הלימודים כך שתתאים לילדכם?
  • מה יעשה ילדכם אם אינו יכול להשתתף בפעילויות מסוימות?
  • מתי יזדקק ילדכם לתמיכה נוספת?
  • איזו השגחה וביטחון יכול בית הספר לספק לכם, בעיקר מחוץ לכותלי הכיתה?
  • כיצד יכול בית הספר לתמוך באינטראקציות חברתיות עם ילדים אחרים?

תקשורת בין בית הספר להורים

החינוך של ילדכם הוא אחריות משותפת לכם ולבית הספר. תקשורת טובה בין הבית לבית הספר תשפר מאוד את החוויה של ילדכם. יש דרכים רשמיות רבות ליצירת קשר עם בית הספר, ובהן:

  • ימי הורים ופעילויות בית ספריות
  • אסיפות הורים
  • עלוני מידע/דפי קשר
  • פתקים או וואטסאפ מהמורה/רישום ביומן

עם זאת, תמיד אפשר לקפוץ לביקור קצר ולקשקש עם המורה של ילדכם, לפני תחילת הלימודים או בסופם, לאחר שבדקתם מראש  אם המורה פנויה, או להתקשר אליה בזמנים הנוחים לה. הילדים עלולים להיות מוטרדים מאוד אם הם מאחרים לטיול שנתי או לאירוע מיוחד, ולכן כדאי לבדוק בתיקיהם ולחפש פתקים מהמורה מדי יום או לבדוק את ההודעות בקבוצת הוואטסאפ הכיתתית.

יידעו את צוות בית הספר אם ילדכם זקוק לתשומת לב מיוחדת במקרים מסוימים – למשל, אם יש בעיות בבית, מקרה של מוות במשפחה או שילדכם היה חולה. בדומה לכך, אם בדיוק זכה בתחרות או הצטיין בקראטה, ספרו לצוות כדי שיוכלו לעודד אותו.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

 

מתכוננים לשינה עצמאית

שינה עצמאית

כ-60% מהתינוקות מצליחים להגיע לשינה עצמאית עד גיל שישה חודשים. תינוק מגיע לשינה עצמאית כשהוא:

  • ישן 8-6 שעות במהלך הלילה
  • מצליח להירגע ולהירדם בחזרה בלי להזדקק לעזרת ההורה כשהוא מתעורר בלילה.

אף שאין ערובות לכך, מחקרים מראים כי יש כמה דברים פשוטים שההורים יכולים לעשות כדי לעזור לתינוקות קטנים מאוד להשיג שינה עצמאית – לאחר שהתינוקות “בשלים” מספיק מבחינה התפתחותית.

לקבל החלטות בנוגע לשינה עצמאית

תינוקכם שזה עתה נולד יזדקק לכם בוודאי במהלך הלילה, אולם אם יש לכם תינוק גדול יותר (12-6 חודשים), תוכלו להשתמש ברעיונות הבאים כדי ללמד אותו להירגע במהירות ולחזור לישון בלילה בלי שיצטרך לקרוא לכם לעזרה. אין כל ראיות לכך ששינה עצמאית פוגעת בילדים שמקבלים המון חיבה ותשומת לב מהוריהם במהלך היום.

עם זאת, ייתכן שתעדיפו להיות קרובים לילדכם במהלך היום והלילה גם יחד. אם כן, ההצעות הבאות אינן רלוונטיות, ויהיה עליכם להתאים את עצמכם להרגלי השינה של הילד. כשמדובר בשינה עצמאית, אין נכון ולא נכון. עשו את הטוב ביותר עבור ילדכם ומשפחתכם. זוהי החלטה שלכם בלבד, ואינכם חייבים להתאים את עצמכם לנקודת מבט זו או אחרת.

השיטות העיקריות

מחקרים שנערכו לאחרונה מראים כי בשלושת-ארבעת החודשים הראשונים לחייו של תינוקכם, עליכם לעשות שלושה דברים כדי להכין את השטח להרגלי שינה עצמאית:

  • להדגיש את ההבדל בין לילה ליום.
  • להניח את התינוק במיטה כשהוא ישנוני אך עדיין ער.
  • להתחיל שגרה של האכלה, משחק ושינה.

מתי להתחיל?

השעון הביולוגי של תינוק שזה עתה נולד מכוון כך שהוא יתעורר בלילה. כך הוא מוודא שהוא מקבל מספיק אוכל כדי לגדול ולהתפתח בצורה מופלאה. לכן, בשלושת או ארבעת החודשים הראשונים לחייו, התינוק שלכם יזדקק לתשומת לבכם במהלך הלילה לצורך האכלה והירגעות לקראת שינה.

עם זאת, בזמן זה מבשילים דפוסי ומקצבי השינה במהירות רבה. תוכלו להשתמש ביתרונות של תקופת השינוי המהיר הזו ולהציג לו בהדרגה את הגישות שנציע בהמשך. העיקרון הבסיסי בשלב זה הוא גמישות, ולאו דווקא עקביות מוחלטת. הדבר הטוב ביותר הוא לעשות זאת לאט ובהדרגתיות.

השיטות שאנו מציעים מגובות על ידי ראיות משני סוגי מחקרים שונים – מחקרים שבחנו גורמים המקושרים להפרעות שינה אצל תינוקות גדולים יותר, וניסויים מבוקרים שהעריכו את ההשפעה של מתן העצות הללו להוריהם של תינוקות קטנים, לפני שהחלו בעיות השינה.

להדגיש את ההבדל בין לילה ליום

התינוק שלכם אינו מבין את ההבדל בין יום ולילה. רוב התינוקות ערים לגמרי במהלך הלילה – בדיוק כשאתם רק רוצים לישון – וישנוניים במהלך היום. תינוק שזה עתה נולד מבלה במחזוריות של שינה והתעוררות מסביב לשעון. עם זאת, תוכלו לעזור לילדכם להתאים את עצמו לשינה בשעות הלילה בעזרת השיטות הבאות:

  • בשעות הלילה, הקפידו שחדרו של התינוק יהיה חשוך ושקט ככל האפשר (תינוקות אינם זקוקים לאפלה או לדממה מוחלטת כדי לישון).
  • כשאתם מטפלים בתינוק בלילה, נסו לא להדליק את הנורה בחדר והשתמשו באור עמום בלבד.
  • בשעות הלילה, הגיבו לבכיו של התינוק במהירות, האכילו אותו והרגיעו אותו מהר ככל האפשר. תוכלו להאכיל אותו בחדרו כדי לשמור על זמני האכלה קצרים ככל האפשר, ולהבדיל ביניהם לבין האכלות בזמן היום.
  • כדאי ורצוי לשחק ולשוחח אחרי האכלות בזמן היום, אולם בלילה עדיף להשתמש בגישה מרגיעה ושקטה כשאתם מתקשרים עם התינוק. שמרו את המשחק לשעות היום.

להניח את התינוק במיטה כשהוא ישנוני אך עדיין ער

בשלושת או ארבעת החודשים הראשונים, עשו לכם הרגל להניח את התינוק במיטה כשהוא ער אך ישנוני. הרגל זה יעזור לתינוק שלכם לפתח אסוציאציית שינה שאינה תלויה בכם כדי להירגע ולהירדם באמצע הלילה.

“אסוציאציות שינה” הן אותם הרגלים, שגרות ודפוסים שמתחברים לתחושת הישנוניות. אסוציאציות שינה עוזרות לנו להתנמנם לפני השינה ולהירדם, והן אלה שעוזרות לנו לחזור לישון כשאנו מתעוררים במהלך הלילה. התינוק שלכם ילמד לקשר בין העריסה או המיטה (ולא ביניכם) לבין השינה. משמעות הדבר היא שכאשר לא יצטרך עוד האכלות בלילה, הוא לא יזדקק לעזרתכם כדי לחזור לישון אחרי שהתעורר. כך כולם נהנים משנת לילה ללא הפרעות!

אין כל רע בלנענע או להאכיל את התינוק כדי שיירדם. הורים רבים נהנים ונרגעים מכך, ותינוקות רכים רבים חוזרים לישון על השד או בזרועותיו של אבא. זו בעיה רק להורים שאינם רוצים להמשיך לעשות זאת שוב ושוב באמצע הלילה.

אם תרדימו את התינוק דרך קבע בזרועותיכם או תוך כדי נענוע, הוא יצפה שתעשו זאת בכל פעם שהוא מתעורר בלילה. אם התינוק שלכם נרדם בסלון ומתעורר בעריסה שלו, הוא לא יבין כיצד זה קרה, והפתעה שכזו עלולה להטריד אותו ולגרום לו לבכות לעזרה.

כיצד ללמד את התינוק להרגיע את עצמו

הרגעה עצמית משמעה שהתינוק שלכם מצליח להירגע, להרפות ולהירדם בחזרה במיטתו. תינוקות שיודעים להירגע ולהירדם בעצמם נהנים מפרקי שינה רצופים וארוכים יותר, ומזמני שינה ארוכים יותר בכלל במהלך הלילה. הדרך הטובה ביותר ללמד את התינוק להירגע ולהרדים את עצמו היא להניח אותו במיטה כשהוא ישנוני אך עדיין ער. כך הוא יכול לקשר בין המיטה לבין השינה, ולומד כיצד להרגיע את עצמו.

אם אתם מאכילים, מערסלים, מנענעים או הולכים עם התינוק עד שהוא נרדם, אתם בעצם אלה שמרדימים אותו. כל עוד אתם עושים זאת, אין לו כל צורך לפתח את היכולת להירגע בעצמו. שוב, זוהי בעיה רק אם אתם אינכם מרוצים מכך שעליכם לקום בלילה ולהרדים את התינוק בחזרה.

ישנם כמה גורמים נוספים שמשפיעים על התפתחותה של יכולת ההרגעה העצמית:

  • הגדילה והבשלות של התינוק שלכם
  • מזגו של התינוק שלכם – יש תינוקות שלוקח להם זמן רב יותר להתכנס לדפוסים קבועים, ויש שרגישים ומוטרדים בקלות רבה יותר מאחרים
  • היבטים שונים בחיי המשפחה – נמצא קשר בין מערכת יחסים דלה בין ההורה לתינוק, דיכאון ובעיות בריאות נפשית אחרות מצד האם לבין הפרעות שינה אצל תינוקות.

הטיפול בעצמכם כהורים וקבלת תמיכה מספקת חשובים מאוד לרווחתו של התינוק שלכם.

להרגיע את התינוק בעריסה

הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם להרגיע את התינוק בעריסה:

  • שימו לב: אך טבעי שתינוקות רוטנים כשמניחים אותם במיטה. הרטנוניות יכולה להיות סימן לעייפות. ייתכן שהוא פשוט זקוק למעט זמן כדי להירדם. אם תרימו אותו מיד, אתם עלולים להפריע לו להירדם וללמוד להרגיע את עצמו. אם הרטנוניות הופכת לבכי אמיתי, הוא אכן זקוק לעזרה כדי להירגע.
  • עם הזמן, אם ילדכם מתעורר בלילה רוטן ומייבב, אפשר לחכות ולראות – אולי הוא יצליח להרגיע את עצמו ולהירדם ללא עזרתכם. שוב, אם אתם שומעים בכי אמיתי, תצטרכו להציע לו עזרה בהרגעה מחדש.
  • נסו להשתמש בטפיחות קלות כדי להרגיע את התינוק. היתרון של טפיחה לעומת ערסול הוא שהתינוק עדיין לומד להירדם בעריסה. באופן אידיאלי, כדאי להפסיק לטפוח עליו כשהוא נרגע, מיד לפני שהוא נרדם. אם הטפיחה אינה עוזרת, הרימו אותו ותנו לו חיבוק או האכלה. תמיד תוכלו לנסות שוב בפעם הבאה.

כמובן שבשלושת החודשים הראשונים אין כל צורך להיות נוקשים או בלתי גמישים בטיפול בתינוק. אם מפעם לפעם הוא נרדם על השד או לפני שעת ההשכבה, אין צורך להעיר אותו רק כדי להניח אותו במיטה. באותו אופן, אין צורך להיצמד לטכניקה אם הוא באמת אינו רגוע.

להתחיל שגרת האכלה, משחק ושינה

כשאתם מרגישים מוכנים, כדאי להתחיל לעשות טקס קטן שמורכב מאותם דברים באותו סדר מדי יום: האכלה, משחק ושינה. שגרה עקבית כמו זו תעזור לתינוק שלכם לבסס דפוס שינה קבוע.

לכן, כשהתינוק שלכם מתעורר, תוכלו:

  • להציע לו לאכול
  • להחליף חיתול
  • להקדיש זמן לדיבור ולמשחק
  • להשכיב אותו בחזרה לישון.

עם תינוקות רכים כדאי לשמור על גמישות זמני ההאכלה והשינה – אך עדיין כדאי להתחיל ליצור טקס שינה.

חשיבותה של שנת היום

מפתה מאוד לנסות ולהגביל את שנתו של התינוק במהלך היום כדי לשפר את הרגלי השינה שלו בלילה. עם זאת, הגבלה זו אינה יעילה אם היא גורמת לתינוק שלכם להיות עייף, כיוון שתינוקות עייפים מתקשים עוד יותר להירדם. תינוקות קטנים מתעייפים אחרי 20-10 דקות של משחק או אינטראקציה. תנו לשפת הגוף של תינוקכם להגיד לכם מתי הוא רוצה לנוח. למידע נוסף , קראו את המאמר סימני עייפות אצל תינוקות וילדים.

אנשי מקצוע רבים בתחום בריאות הילד טוענים כי לא כדאי לתת לתינוק לישון יותר מארבע שעות ברציפות במהלך היום. הגבלת פרקי שינה ארוכים מאוד במהלך היום תעזור לבסס דפוס של שינה רציפה בלילה.

האכלה ושינה

באופן כללי, תינוקות רכים צריכים לאכול מדי שעתיים עד ארבע שעות. כיוון שלחלב יש השפעה מרדימה, התינוק שלכם יישן טוב יותר אחרי האכלה טובה.

אם התינוק שלכם אכל בשעתיים האחרונות ועדיין אינו מצליח לישון, תנו לו קצת זמן כדי לנסות ולהרגיע את עצמו לקראת שינה. אם הוא לא מצליח, כדאי לתת לו עוד חיבוק לפני שאתם מניחים אותו בחזרה בעריסה. תוכלו לנסות לתת לו השלמת האכלה. יש הורים שמגלים כי האכלת חלום – האכלה מאוחרת מתישהו בין 22:00 לחצות – עוזרת לתינוק שלהם לישון זמן רב יותר עד הבוקר.

האכלות בשעות הלילה

בסביבות גיל שישה חודשים, רוב התינוקות אינם זקוקים להאכלות בשעות הלילה, אבל רבים מהם ממשיכים לבקש אותן! להורים רבים אין בעיה להמשיך ולהאכיל בלילה גם אחרי גיל שישה חודשים. אימהות מניקות עשויות להמשיך ולהניק בלילה כדי לשמור על ייצור החלב.

גם אם אתם מחליטים להמשיך את האכלות הלילה, תוכלו לנסות ולהניח את התינוק במיטה כשהוא ישנוני אך עדיין ער, ולטפל בו בשעות הלילה באהבה רבה אך בשקט. כל אלה יעזרו לגמול אותו מהאכלות הלילה כשיגיע הזמן המתאים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

 

אורח חיים בריא בימי קורונה: מטרה אחת ביום

שמירה על אורח חיים בריא

הטיפול בילדים שנמצאים כעת בבית, ללא מסגרת, מפגשים עם חברים או אפשרות לצאת, דורש לא מעט אנרגיה. ההקפדה על הריחוק החברתי וכללי ההיגיינה אינם מאפשרים לחלוק את הנטל עם סבא וסבתא או קרובי משפחה אחרים, כך שאתם קרוב לוודאי מוצאים את עצמכם עייפים באופן קבוע. דווקא בתקופה כזו, השמירה על שגרה קבועה ואורח חיים בריא חשובה במיוחד. הטיפול בעצמכם באמצעות תזונה מגוונת, שינה איכותית ופעילות גופנית קבועה יכולים לסייע לכם בהעלאת רמות האנרגיה.

מלבד התרומה לתחושה הטובה שלכם, האופן שבו אתם מטפלים בעצמכם משפיע גם על ילדכם. כהורים, הדברים שמנחים ומכוונים את ההתנהגות של ילדכם הם אלו שאתם עושים בעצמכם. כשאתם שומרים על תזונה בריאה ועל פעילות גופנית, אתם מעודדים את ילדכם לפתח הרגלים בריאים.

ליצור הצלחות קטנות

על אף חשיבותה של התנהגות בריאה, בזמנים כאלו בלתי אפשרי לעשות הכל. השאיפה שהשגרה הבריאה תתנהל באופן מושלם עלולה לעורר תסכול רב או ייאוש, ולרפות את ידיכם. הנמיכו ציפיות כדי להקל על הלחץ. אם תרצו, תוכלו לנסות לבחור מטרה אחת ביום, ולנסות לעמוד רק בה. הצלחות קטנות כאלו, לכם ולילדים, תורמות לתחושת הגאווה והביטחון העצמי ונותנות כח להמשיך ולעמוד באתגרים אחרים בימים מורכבים כאלה.

תזונה בריאה

אכילה בריאה מזינה את הגוף ומספקת לכם אנרגיה לפעילות מיטבית במהלך היום. ארוחות מאוזנות מתחילות מהיכרות עם הרכיבים התזונתיים הדרושים לגוף:

  • פחמימות – מעניקים לגוף אנרגיה זמינה. מזונות בעלי סיבים תזונתיים רבים יותר מתפרקים באיטיות וכך שומרים על רמת האנרגיה לאורך זמן. לדוגמה: דגנים מלאים, תפוחי אדמה, או אורז.
  • חלבונים – חשובים לתיקון ולבנייה של רקמות הגוף. לדוגמה: בשרים, דגים וקטניות.
  • ויטמינים – חשובים למערכת החיסון ולבריאות הכללית של הגוף. ויטמינים שונים ניתן למצוא במגוון של מזונות מהצומח כמו ירקות, אגוזים או דגנים, אך גם במזון מן החי כמו ביצים, בשר ודגים.
  • מינרלים – כגון סידן, ברזל ואבץ. המינרלים חיוניים לתפקוד התקין של הגוף והם נצרכים דרך המזון. במזונות שונים מן החי והצומח ישנם מינונים משתנים של מגוון מינרלים.
  • פיטוכימיקלים – מגינים על הגוף מפני מחלות שונות. נמצאים במזון מהצומח כמו פירות וירקות, דגנים, קטניות וזרעים.
  • שתיה – חשובה למניעת התייבשות ולתפקוד תקין של הגוף. הכמות המומלצת היא שמונה כוסות מים ביום.

על מנת לצרוך את כל הרכיבים התזונתיים עליכם לשלב מאכלים מכל קבוצות המזון העיקריות: פירות, ירקות, אגוזים, דגנים מחיטה מלאה, בשר רזה ודגים ומוצרי חלב דלי שומן.

סביבת אכילה בריאה

כשבבית יש בעיקר מזונות בריאים הילדים צפויים לפתח הרגלי אכילה בריאים. דאגו למלא את המקרר והארונות במאכלים בריאים, כך שהם יהיו זמינים להם באופן יומיומי. אפשרו לצרוך מאכלים העלולים להזיק לבריאות “מדי פעם”, אך הגבילו את הזמינות שלהם בביתכם. הימנעו מהחזקת חטיפים, משקאות קלים, ממתקים או מזונות מעובדים ועתירי שומן. במקום, החזיקו קערת פירות באופן קבוע במקום גלוי ובהישג יד. כך הילדים יוכלו לבחור באלטרנטיבות בריאות כשמתחשק להם לנשנש.

ארוחה מאוזנת לא חייבת להיות מושקעת ולגזול מכם זמן רב – ניתן להכין ארוחות מהירות כמו פסטה טרייה עם ירקות, חביתה וסלט, יוגורט ופירות. הנה כמה רעיונות שיכולים לסייע לכם לארגן ארוחה מזינה במהירות, גם כשאתם עייפים:

  • חתכו מקלוני ירקות והשתמשו במטבלים כמו גבינה או חומוס כחטיף בריא ומהיר.
  • השתמשו בירקות ובקטניות קפואות כדי לזרז את הכנת הארוחות.
  • גם שימורים יכולים לגוון את הארוחות שלכם ולהקל על המאמץ הנדרש בהכנתן. החזיקו בבית עגבניות מרוסקות, שימורי ירקות וקטניות, דגים משומרים כמו טונה או סרדינים ושלבו אותם בארוחות.
  • שלבו בארוחות שקדים ואגוזים טריים, הם מקור טוב לחלבון ולשומן בריא.
  • בשלו ארוחות בסיר אחד וחסכו את שטיפת הכלים.
  • הכינו כמות כפולה והקפיאו מנות לשימוש מאוחר יותר.
  • שמרו שאריות והכינו באמצעותם ארוחות קלות או כריכים.

ארוחות משפחתיות

ארוחות משפחתיות חשובות בכל הגילאים ועוזרות לילדים לפתח הרגלי אכילה נכונים ובריאים. האכילה המשותפת מאפשרת לכם להדגים אכילה בריאה וכך להעביר מסרים חיוביים בנוגע לבחירה במזון בריא. קביעת זמנים מסודרים לארוחות תסייע לכם ליצור שגרת אכילה, המאפשרת לילדים להתרכז בעת הארוחה ומפחיתה את הצורך בנשנושים במהלך היום. הגדירו מראש זמנים לארוחה וכבו מסכים, כך שתוכלו לשבת יחד באופן רגוע.

האכילה עם שאר בני המשפחה עוזרת לפעוטות בררנים ולילדים הצעירים ללמוד לנסות מאכלים חדשים. זוהי גם הזדמנות מצוינת ללמד מיומנויות של שימוש בכלים, נימוסי שולחן והתנהגות ראויה. כשאתם יושבים עם ילדכם לאכול הארוחה הופכת לזמן איכות משפחתי. בשיחה מסביב לשולחן ילדכם לומד כיצד לתקשר, לדבר בתורו ולהקשיב. צרו אווירה נינוחה ונעימה והתעניינו בילדים, שתפו אותם במחשבותיכם ובמעשיכם ועודדו אותם לשתף אתכם גם. אם ילדכם אינו רוצה לדבר, אל תלחצו עליו – אפשרו לו לבלות עמכם ולהאזין לבני המשפחה האחרים.

לבשל יחד

דרך מצוינת לעודד הרגלי אכילה בריאים היא לשלב את הילדים בתכנון ובהכנת הארוחות. כך הילדים הופכים לשותפים בבחירת המאכלים, ואתם מעודדים אותם להתעניין במזון שהם אוכלים. זוהי הזדמנות להכיר להם מגוון של מזונות טריים ובריאים וללמד אותם כיצד להכין אותם. ילדים שעוזרים בהכנת הארוחה מרגישים גאים ומעורבים, והם שמחים יותר לאכול את מה שהכנתם יחד. בקשו מפעוטות להוציא עבורכם דברים מהמקרר, לערבב או לשטוף. ילדים יכולים לקחת חלק בבחירת התפריט ולסייע במגוון פעולות פשוטות בהכנת המזון. בני נוער יכולים לקחת על עצמם הכנה של ארוחה בריאה אחת בשבוע. הקפידו לשבח את ילדכם ולהודות לו על העזרה באופן מפורט.

פעילות גופנית

פעילות גופנית חיונית לגדילה, להתפתחות בריאה, ולשמירה על גוף בריא לאורך זמן. פעילות יומיומית שומרת על לב ובריא, מפתחת שרירים ומסייעת ליציבה נכונה, וכן שומרת על משקל בריא. היא אף מסייעת לשיפור מצב הרוח, לריכוז ולתחושת הבטחון והערך העצמי. המלצת משרד הבריאות היא להקפיד על שעה של פעילות גופנית בינונית או נמרצת מדי יום. נסו לשלב שעה של פעילות גופנית מהנה בשגרת היום של המשפחה. לא חייבים לעשות את הפעילות ברצף – אפשר לצבור 60 דקות של פעילות במהלך היום. לוו את הפעילות במוזיקה שאתם אוהבים או תנו לילדכם לבחור את המוזיקה שתשמעו. תוכלו להתנסות יחד בפעילויות שונות ולבחור באלו שאהבתם יותר. גם כאן דוגמה אישית היא חשובה ביותר כדי שילדכם יהיה פעיל ויתנסה גם הוא. העניקו לו הרבה שבחים וחיזוקים כשהוא עוסק בפעילות גופנית כלשהי באופן יזום וספונטני.

פעוטות וילדים צעירים

ילדים צעירים אוהבים מטבעם לנוע ולהיות פעילים, חשוב לחזק זאת ולבחור בפעילויות כיפיות. היו יצירתיים ונסו לשלב משחקים שונים בזמן הפעילות הגופנית. הציגו את הפעילות כמשחק ולא כתרגילי התעמלות. תוכלו להיעזר ברעיונות הבאים:

  • השתמשו בכדור רך כדי להתאמן בזריקות לסל מאולתר ובבעיטות.
  • צרו מסלול מכשולים בבית ועודדו את ילדכם לשמור על שיווי משקל, לזחול, לטפס ולקפוץ.
  • רקדו יחד לצלילי מוזיקה שאתם אוהבים, שלבו תנועות מצחיקות או מטופשות. תנו לילדיכם להוביל מדי פעם.
  • המציאו משחקים שכוללים קפיצות, ריצות או רדיפה.
  • הפריחו בועות סבון ועודדו את ילדכם לתפוס אותם, או זרקו בלון ונסו למנוע ממנו לגעת ברצפה.

בגיל ההתבגרות

רמת הפעילות הגופנית יורדת, אך דווקא אז היא חשובה במיוחד לבריאותם הפיזית והנפשית של בני הנוער. עזרו להם לתכנן מראש את הפעילות הגופנית שיעשו: חשבו מתי, היכן ועם מי הוא יעשה זאת. הכינו רשימת פעילויות שאפשר לנסות, חפשו יחד מקורות באינטרנט לרעיונות שמוצאים חן בעיניכם. שמשו דוגמה אישית והיו פעילים בעצמכם, אם תמצאו פעילות ששניכם אוהבים תוכלו לבלות גם זמן יחד.

שינה בזמן שגרה משתנה

שנת לילה טובה משפרת את מצב הרוח שלנו ושומרת על רמות האנרגיה ביום שלפנינו. הקפדה על שינה בריאה ואיכותית תסייע לילדים להיות רגועים ונינוחים יותר ביום למחרת, תאפשר להורים זמן אישי לעצמם ותשפר את הבריאות הגופנית והנפשית של כולם. בדיוק כפי שילדכם זקוק לשינה כדי להיות בריא, גם אתם צריכים לישון מספיק כדי להצליח וליהנות מההורות. לכן, על אף שאין צורך לקום מוקדם למסגרות והגבולות נוטים באופן טבעי להתרופף, נסו לשמור על שעת השכבה קבועה בהתאם לצרכי הילד. שעות השינה הדרושות משתנות על פי גיל:

  • פעוטות זקוקים ל- 10-12 שעות שינה בלילה (בנוסף לשנת צהריים).
  • ילדים בגיל הגן זקוקים לכ-11-13 שעות שינה.
  • ילדים בגילאי בית ספר יסודי זקוקים ל- 10-11 שעות שינה.
  • ילדים בגיל ההתבגרות זקוקים ל-9-10 שעות שינה.
  • מבוגרים זקוקים לכ-7-8 שעות בממוצע.

כיצד תוכלו לסייע לשינה בריאה ואיכותית?

  • הקפידו על שעת שינה קבועה, עבור ילדים צעירים בסביבות 19:00 או 20:00.
  • אכלו ארוחת ערב בשעה סבירה כדי למנוע תחושת מלאות ואי נוחות בעת השינה.
  • הימנעו מצריכת משקאות ומאכלים המכילים הרבה סוכר או קפאין בשעות הערב.
  • הפחיתו פעילות וצרו אווירה רגועה וחיובית בשעה שלפני השינה: בחרו באמבטיה, קריאת ספר או מוזיקה שקטה.
  • שמרו על סביבת שינה שקטה ונקייה בחדר השינה. הוציאו מסכים כגון טלוויזיה, מחשבים או פלאפונים, וכבו אורות. ניתן לאפשר מנורת לילה קטנה.
  • עם ילדים צעירים בססו שגרת השכבה קבועה וחיובית, הכוללת לדוגמה צחצוח שיניים, סיפור ונשיקה. לאחר מכן צאו מהחדר, והבהירו לילדכם שעליו להישאר בשקט במיטתו עד שנרדם.
  • נסו להעיר את ילדכם בשעה קבועה בבוקר, גם כשאין צורך לקום ולהתארגן למסגרת. אפשרו שעת שינה נוספת בבוקר בסופי שבוע.
  • מגיל חמש ומעלה, הימנעו משינה במהלך היום.

התמודדות עם דאגות וסיוטים

אם ילדכם מתלונן על מחשבות רעות או דאגות לפני השינה, תוכלו לנסות לנשום יחד איתו נשימות עמוקות כדי לעזור לו להירגע. תוכלו לבחור ספר מוכר וחיובי שבו מופיע מקום נעים שילדכם יוכל לדמיין. בקשו ממנו לדמיין את האיור בראשו ולתאר את הפרטים שהוא רואה בדמיונו. טכניקה נוספת שניתן להשתמש בה במהלך היום היא קופסת הדאגות: בקשו מילדכם לכתוב או לצייר את דאגותיו ואז חשבו ושוחחו עמו על פתרונות אפשריים. את הדאגות הניחו בקופסה לפני השינה, כדי לפנות את ראשו לאפשר גם לדאגות לנוח.

אם ילדכם מתעורר במהלך הלילה מסיוט, חבקו אותו ואמרו לו שהוא חלם חלום רע. הבטיחו לו שהוא בטוח והכל בסדר, ותנו לו נשיקה. אל תתייחסו בזלזול או בביטול לסיוט ולפחדים שהילד מציג, הקשיבו לו ואמרו לו שעל אף שחלומות כאלו יכולים להיות מפחידים מאוד, הם אינם פוגעים בילדים באמת. אם אתם מבחינים בתוכן מסוים שחוזר על עצמו שוב ושוב בסיוטים, נסו לברר בעדינות מה יכול להיות מקור הלחץ או המצוקה המסתתר מאחורי תוכן הסיוט כדי שתוכלו לטפל בו. במידת הצורך, אם ילדכם חולם חלומות רעים מאוד וסובל מחרדה רבה במשך היום, היעזרו באיש מקצוע.