לקרוא לתינוקות מרגע הלידה

מדוע חשוב לקרוא לתינוק קטן

סיפורים, דיבור ושירים עוזרים להתפתחותו של התינוק שלכם. אם תעשו את הדברים הללו מדי יום, התינוק שלכם יתחיל להכיר את הצלילים, המילים והשפה, ובסופו של דבר, את ערכם של ספרים ועד כמה אפשר ליהנות מהם. כל אלה בונים את מיומנויות האוריינות שלו, ועוזרים לו לקרוא בהצלחה בשלב מאוחר יותר.

כמו כן, קריאת סיפורים מגרה את דמיונו של התינוק ועוזרת לו ללמוד על העולם שסביבו. זוהי דרך נהדרת ליצור קשר עם התינוק שלכם ולבלות זמן יחד. תוכלו להתחיל לקרוא לילדכם כמה מוקדם שתרצו – וכמה שיותר מוקדם, יותר טוב. למידע נוסף, קראו את המאמרים קריאת וסיפור סיפורים לתינוקות ולילדים ולפתח את מיומנות האוריינות.

לקרוא ספרים לתינוק

אפילו תינוקות קטנים יכולים ללמוד מהחוויה של קריאת ספרים. אפשר, למשל:

  • לקרוא בשם לדברים מוכרים וחדשים, ולעזור לתינוק שלכם ללמוד על צלילים ומילים. ככל שהילדים שומעים יותר מילים, כך הם יכירו וילמדו מילים רבות יותר
  • לשנות את טון הקול כשאתם קוראים – שינוי הטון מקל על ילדכם לקלוט את צלילי הדיבור השונים, וזהו צעד חשוב שיאפשר לו להשמיע צלילים בעצמו
  • לקרוא לאט ולהישאר זמן רב באותו עמוד אחרי שסיימתם להקריא, כדי לאפשר לו להתמקד בציורים ובצורות המילים
  • להפוך את הדפים עם התינוק, כדי להראות לו כיצד משתמשים בספר.

הנה כמה עצות כלליות שיעזרו לכם להפיק את המיטב מזמן הקריאה עם הקטנטן שלכם:

  • הכינו בביתכם פינת קריאה מיוחדת – כיסא, ספה או פוף גדול מספיק שתוכלו לשבת עליו יחד בנוח, ולידו ארגז ספרים או כוננית.
  • נסו לפתח הרגל ולספר לפחות סיפור אחד ביום. לדוגמה, תוכלו לקרוא ספר כדרך להירגע בסוף היום.
  • כבו את הטלוויזיה או הרדיו, ומצאו מקום שקט לקרוא בו כדי שילדכם יוכל לשמוע את קולכם.
  • השמיעו קולות ורעשים מצחיקים – אפשר לשחק וליהנות!
  • כשאתם קוראים, החזיקו את ילדכם קרוב אליכם או הושיבו אותו על הברך, כדי שיוכל לראות את פניכם ואת הספר גם יחד.

בקרו בספרייה המקומית – אפשר לעשות מינוי ולשאול ספרים בחינם. צוות הספרייה יוכל להמליץ לכם על ספרים שמתאימים לגילו של התינוק.

אילו ספרים לקרוא לילדכם

ישנם ספרים רבים כל כך שקשה לדעת היכן להתחיל. כלל האצבע הוא שתינוקות נהנים בדרך כלל מספרים, שירים וסיפורים שכוללים חריזה, מקצב וחזרתיות טובים. החזרתיות והחריזה עוזרות לילדים ללמוד. מרגע שהתינוק נולד, אפשר לחפש:

  • ספרים עם צבעים בוהקים או תמונות פשוטות וגדולות בניגודיות גבוהה, למשל ספרים בשחור-לבן – לתינוקות קל להתמקד ולהתעניין בספרים כאלה
  • ספרים עם מרקמים שונים כך שהתינוק יוכל להקשיב, להתבונן וגם להרגיש את הספר
  • ספרים עם תמונות של תינוקות ופרצופים
  • ספרים רכים עשויים פלסטיק או בד, שהתינוק יכול להכניס לפיו או לקחת לאמבטיה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לקרוא לתינוק בגיל 12-18 חודשים

מדוע חשוב לקרוא לתינוק

הסיפורים, הדיבור והשירים שאתם חולקים מדי יום עוזרים להתפתחות התינוק שלכם. כך הוא יתחיל להכיר את הצלילים, המילים והשפה, ובסופו של דבר, את ערכם של ספרים ואת ההנאה שהם מסבים לנו. כל אלה בונים את מיומנויות האוריינות שלו, ועוזרים לו לקרוא בהצלחה בשלב מאוחר יותר.

קריאת הסיפורים מגרה את דמיונו של התינוק ועוזרת לו ללמוד על העולם שסביבו. זוהי דרך נהדרת ליצור קשר עם התינוק שלכם ולבלות יחד. תוכלו להתחיל לקרוא לילדכם כמה מוקדם שתרצו – וכמה שיותר מוקדם, יותר טוב. למידע נוסף, קראו את המאמרים קריאת וסיפור סיפורים לתינוקות ולילדים ולפתח את מיומנות האוריינות.

לקרוא ספרים לתינוק

בגיל ובשלב זה, אנחנו קוראים לתינוק בעיקר כדי ליהנות מהספרים ולבלות זמן מיוחד ביחד. הנה כמה עצות שיעזרו לכם ולתינוקכם להפיק את המרב מזמן הקריאה:

  • ספרו סיפור “לילה טוב” מדי ערב, אחרי הארוחה או לפני השינה.
  • עזרו לילדכם לבחור את הספר, ודברו איתו על הכריכה. הראו לילדכם כיצד נראה הספר הפוך וישר. תנו לו להחזיק את הספר ועזרו לו להפוך את הדפים.
  • אם ילדכם מבקש, קראו את אותו ספר שוב ושוב. אתם עלולים להשתעמם מעט, אך ילדכם ייהנה מכך מאוד כיוון שהוא ילמד להכיר את העלילה ויצפה להמשך הסיפור. אפשר להשתעשע ולהשתמש בקולות שונים לתיאור דמויות או קווי עלילה.
  • הקפיצו את ילדכם על הברך או לטפו אותו על גבו לפי קצב המילים שבספר.
  • הצביעו על האיורים בספר ודברו על מה שאתם רואים. השימוש באיורים כדי לספר סיפור מאפשר לתינוק שלכם לפתח מיומנויות אוריינות מוקדמות חשובות מאוד. הצביעו על מילים מסוימות שאתם מקריאים, או העבירו את האצבע מתחת למילים בעת הקריאה.
  • השתמשו בחיבתו של ילדכם לספר מסוים, ונסו להציע לו לקרוא גם ספרים חדשים או שונים.

הנה כמה עצות כלליות לקריאה עם ילדכם:

  • נסו לפתח הרגל ולספר לפחות סיפור אחד ביום. הכינו בביתכם פינת קריאה מיוחדת – כיסא, ספה או פוף גדול מספיק שתוכלו לשבת עליו יחד בנוח, ולידו ארגז ספרים או כוננית.
  • כבו את הטלוויזיה או הרדיו, ומצאו מקום שקט לקרוא בו כדי שילדכם יוכל לשמוע את קולכם ולהתרכז בספר.
  • כשאתם קוראים, החזיקו את ילדכם קרוב אליכם או הושיבו אותו על הברך, כדי שיוכל לראות את פניכם ואת הספר גם יחד.
  • ציינו את חלקי הספר השונים וקראו בשמם, כולל שדרת הספר (החלק הצר המחבר בין קדמת הכריכה לחלקה האחורי), הכריכה הקדמית והכריכה האחורית.
  • השמיעו קולות ורעשים מצחיקים – אפשר לשחק וליהנות!
  • האטו את קצב הקריאה כדי לתת לילדכם זמן להתבונן באיורים. עודדו את ילדכם לדבר על האיורים ולחזור על מילים ועל ביטויים מוכרים, כדי שיוכל להשתתף בקריאה.

אילו ספרים לקרוא לילדכם

ישנם ספרים רבים כל כך שקשה לדעת היכן להתחיל. כלל האצבע הוא שילדים קטנים נהנים בדרך כלל מספרים שכוללים חריזה, מקצב וחזרתיות טובים – כל אלה עוזרים להם ללמוד. כמו כן, כשאתם בוחרים ספרים חדשים, שימו לב לתחומי העניין של ילדכם.  הוא ילמד טוב יותר אם הוא מתעניין בנושא הספר.

ברגע שילדכם מגיע לגיל 12 חודשים, הוא עשוי ליהנות מספרים בנושאים הבאים:

  • ספרים על אוכל, תחבורה, בעלי חיים ותינוקות ופעוטות אחרים
  • ספרים קשיחים ומוצקים שקל לשחק בהם
  • ספרים הכוללים תמונות או איורים של חפצים פשוטים
  • ספרים עם תמונות נפתחות, שבהם חבויים פריטים שעליו לגלות
  • ספרים שאיוריהם מכילים מרקמים שונים כגון בד או קולאז’ים.

הנה כמה ספרים שהתינוק ייהנה מהם:

  • תירס חם מאת מרים רות
  • ברכבת יושבת ארנבת מאת טובה שיינברג
  • בוקר בהיר אחד מאת אורה איל
  • חרוזים טעימימים מאת בתיה בן דור
  • פינוקי מאת אריק היל – לדוגמה, איפה פינוקי? והטרקטור של פינוקי
  • איה פלוטו מאת לאה גולדברג
  • מעשה בחמישה בלונים מאת מרים רות

למה לא לבקר בספרייה המקומית? אפשר לעשות מינוי ולשאול ספרים בחינם. צוות הספרייה יוכל להמליץ לכם על ספרים שהתינוק ייהנה מהם.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

הפרעת דיבור והגייה

דיבור והתפתחות הדיבור

דיבור הוא היכולת להשתמש בשפתיים, בלשון ובחלקים אחרים של הפה כדי להפיק צלילים. כדי לדבר, ילדים צריכים להבין את הצלילים השונים, וכן את החוקים שלפיהם יש לצרף את הצלילים יחד בשפת האם שלהם. מרבית הילדים יהגו באופן תקים את הצלילים הבאים בגילאים הבאים:

עד גיל שלוש שנים פ (p), ב (b), מ (m), נ (n). וכן את התנועות (אותיות הניקוד)- a,e,i,o,u..

עד גיל 4 שנים-: ט/ת (t), ד (d), פ (f), ו (v), ח (ch), ר(r), ל (lׁׂׂ), ג (g)

עד גיל שש שנים – הגאים השורקים:  ש(sh), צ (ts) ס (s), ז (z) .

רוב הילדים עושים טעויות הגייה בשנים הראשונות שבהן הדיבור מתפתח, אולם עד גיל שלוש בערך, הם מגיעים לרמת דיבור שמובנת למשפחה, למטפלים, לאחים ולחברים שלהם.

כיצד לזהות הפרעות דיבור

אם אתם מודאגים שלילדכם יש הפרעת דיבור, נסו לחשוב באיזו תדירות אנשים שאינם מכירים היטב את ילדכם מתקשים להבין אותו. בגיל שנתיים, אדם לא מוכר אמור להבין כמחצית עד שלושה רבעים מדבריו של הילד. בגיל שלוש או מאוחר יותר, אדם לא מוכר אמור להבין את הילד רוב הפעמים, אף שהילד עדיין צפוי להגיד כמה צלילים ומילים באופן שונה ממבוגרים.

חלק מהפרעות הדיבור עשויות להתרחש  כיוון שלילד יש בעיה פיזית (כגון חך שסוע, היפוטוניה-חולשה של שרירים, כולל שרירי הדיבור), שמקשה עליו להפיק צלילים מסוימים. לאחרים יש בעיה הנובעת מלקות שמיעה. עם זאת, הפרעות הדיבור של רוב הילדים אינן נובעות מסיבה מסוימת.

מתי לקבל עזרה

ילדים מפתחים כישורי שפה בקצב שונה. אתם מכירים את ילדכם טוב יותר מכל אחד אחר. אם אתם מודאגים בנוגע להתפתחות הדיבור של ילדכם, פנו לעזרה. אם לילדכם יש הפרעת דיבור, סביר להניח שתזדקקו לעזרת מומחה. פנו לקבלת עזרה אם ילדכם:

  • הוגה צלילים בעיכוב של שישה חודשים או יותר מטווח הצלילים המומלץ לגילו
  • משתמש בדפוסי דיבור מעוכבים לגילו, או בצלילי דיבור שאינם מפותחים לעומת ילדים אחרים בגילו
  • משבש מספר גדול של צלילים
  • אינו מובן בגיל שלוש שנים לסובבים אותו, כולל אנשים זרים
  • משבש מילים באופן לא עקבי, ומילים שהוא הצליח לבטא בעבר, הוא ממשיך לשבש באופן שונה.
  • מתוסכל בגלל אופן הדיבור שלו – למשל, מוטרד כאשר לא מבינים אותו, נדרש לחזור על צלילים או מגמגם.
  • חווה אובדן שמיעה.

היכן לקבל עזרה

קלינאית תקשורת

אם אתם חושבים שלילדכם יש הפרעת דיבור, התייעצו עם קלינאית תקשורת. בקשו הפניה מרופא הילדים למכון להתפתחות הילד , או ישירות לקלינאית תקשורת. אפשר לבקר אצל קלינאית תקשורת גם באופן פרטי, באמצעות חיפוש באתר האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת בישראל.

אם לילדכם יש הפרעת דיבור, קלינאית התקשורת תציע לכם להגיע למפגשי טיפול, בפגישות אישיות או בקבוצה עם ילדים אחרים. כמו כן, היא תיתן לכם תרגילים לעשות בבית שיעזרו לילדכם בהגייה. קלינאית התקשורת תוכל לענות על כל שאלותיכם בנוגע להתפתחות הדיבור והשפה.

שמיעה

קלינאית תקשורת מומחית בשמיעה תוכל  לעזור להפרעת הדיבור אם לילדכם יש בעיית שמיעה. היא תבדוק את שמיעתו של הילד, ואם היא לקויה, תשוחח איתכם על האופן שבו זה משפיע על דרכי התקשורת שלו.

תוכלו לפנות לאנשי מקצוע אחרים, ובהם המטפלת, הגננת או המורה או רופא הילדים.

כיצד לעזור להתפתחות הדיבור של ילדכם

אך טבעי שילדים קטנים הוגים מילים באופן שונה ממבוגרים. אין צורך לתקן אותם כל פעם שהם טועים, כיוון שזה עלול לתסכל את כולם. אם ברצונכם לעודד את ילדכם, תוכלו להזכיר לו בעדינות כיצד להגות מילים בדרך הנכונה. לדוגמה, אם ילדכם אומר “ראיתי את התֶּלֶב”, תוכלו לענות לו, “איפה הכלב? מה הכלב עשה?” חזרו על הצלילים השגויים בהדגשה קלה.

אם הדיבור של ילדכם קשה מאוד להבנה, הנה כמה רעיונות שיעזרו לו לתקשר:

  • בקשו מילדכם להראות לכם על מה הוא מדבר – למשל, בקשו ממנו להצביע על מה שהוא רוצה.
  • שאלו שאלות פשוטות כדי לקבל מידע נוסף – למשל, “אתה מדבר על משהו שקרה היום? זה קרה בגן?” לאחר מכן, תנו לו להמשיך לספר את הסיפור.
  • עודדו את ילדכם לדבר לאט (הדיבור עלול להיות קשה יותר להבנה כאשר הילדים ממהרים לספר משהו). הראו לילדכם שאתם מקשיבים, ושיש לו כל הזמן שבעולם לספר לכם את מה שהוא רוצה.

אל תשתמשו באמצעים הבאים:

  • אל תחקו את השיבושים של הילד, חזרו על המשפט שלו, תוך כדי שאתם מתקנים את המילה המשובשת. אם הוא אומר : “ראיתי תתבת” תוכלו להגיד: “ראית רכבת? איזה יופי!”.
  • אל תצחקו על השיבושים שלו, ואל תקניטו אותו עליהם.
  • אל תלחצו על ילדכם לתקן את המילה, לחזור על מה שאמר או להתאמץ יותר כדי להיות מובן.

דברים שאינם אמורים להדאיג אתכם בנוגע להתפתחות הדיבור

אף שהילדים עשויים להצליח להפיק את הצלילים הנכונים, ייתכן שלא יידעו להשתמש בהם כראוי בשנים הראשונות. כמו כן, כשהם לומדים לדבר, הם נוטים לפשט את הדיבור של המבוגרים כדי להקל על הדיבור.

סביר להניח שאין צורך לדאוג אם ילדכם, בגילאי טרום גן ושנות הגן הראשונות:

  • מחליף צלילים באופן קבוע  בתוך מילים (“אגל” במקום “רגל”)
  • משמיט צלילים בסוף מילים (“בלו” במקום “בלון”)
  • מפשט צירופי צלילים קשים (“ביוויט” במקום “ביסקוויט”)
  • שומט הברות (“רדת” במקום “לרדת”)

זה בסדר גמור אם בן השלוש שלכם עדיין עושה את כל הדברים הללו, כל עוד אתם מבינים מה הוא אומר. אולם אם ילדכם עושה טעויות רבות ואינם מבינים מה הוא אומר, כדאי לגשת לקלינאית תקשורת.

הפרעת דיבור או עיכוב שפתי?

הפרעות דיבור שונות מעיכוב שפתי:

  • ילדים עם הפרעות דיבור עשויים להיות בעלי מיומנויות שפה טובות – כלומר, הם משתמשים במילים ומבינים אותן היטב. עם זאת, הם מתקשים להגות את הצלילים בכל מילה, מה שמקשה על הבנת הדיבור שלהם.
  • ילדים בעלי עיכוב שפתי עשויים להשתמש במילים מועטות בלבד יחסית לגילם, ולעיתים אינם מבינים מה אתם אומרים.

הפרעת דיבור אין משמעותה בהכרח עיכוב שפתי, אך ילדים עם הפרעת דיבור עשויים לחוות גם עיכוב שפתי, או לקות תקשורת אחרת.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

הגורמים לתפרחת חיתולים

התפרחת נגרמת משילוב של גורמים רבים. הסיבה העיקרית היא לבישת חיתול רטוב או מלוכלך למשך זמן רב מדי. לחות מתמשכת, חיכוך ותוצרי אמוניה שמשתחררים מהשתן יכולים לגרות את עורו של ילדכם. לעיתים קרובות, חיתולים חד פעמיים מחמירים את התפרחת כיוון שהם מפריעים לתנועת האוויר הטבעית ומשאירים את אזור החיתול לח. סבונים ודטרגנטים שנותרים על חיתולי בד לאחר הכביסה עלולים גם הם להוביל לתפרחת חיתולים.

ילדים אחרים סובלים מבעיות נוספות כגון אקזמה, פסוריאזיס, פטרת או פריחות חיידקיות כגון אימפטיגו (זיהום תת-עורי), שעלולות להחמיר את תפרחת החיתולים.

תסמיני תפרחת חיתולים

עור הישבן של ילדכם ייראה אדום וכואב. תפרחת החיתולים עלולה להתפשט עד לבטן או על הגב. אזורים מסוימים בעור עלולים להיות נפוחים, ולפעמים יהיו סדקים בעור. סדקים אלה נקראים כיבים. קפלי העור אינם נפגעים בדרך כלל, כיוון שהחומציות בשתן אינה מגיעה אליהם. התפרחת עלולה לגרום לאי נוחות ולכאבים, שהופכים את התינוק שלכם לעצבני.

מתי לפנות לרופא הילדים

קחו את ילדכם לרופא אם:

  • הפריחה אינה משתפרת לאחר שלושה ימים למרות הטיפול
  • על ישבן התינוק מופיעים שלפוחיות, קרום או פצעונים
  • התינוק שלכם מוטרד ואינו מצליח לישון
  • ילדכם סובל מחום בלתי מוסבר
  • הפריחה מתפשטת
  • קצהו של הפין אדום, נפוח או מוגלד.

טיפול בתפרחת חיתולים

ברוב המקרים כדאי לנקוט כמה צעדים פשוטים. תפרחת חיתולים נוטה להשתפר או להיעלם לאחר כמה ימים, בעזרת הצעדים הבאים.

החליפו את החיתול לעיתים קרובות יותר

החלפות חיתול לעיתים קרובות שומרות על האזור יבש ומאפשרות לעורו של ילדכם להחלים. בדקו מדי שעה אם החיתול רטוב או מלוכלך. אם כן, החליפו אותו מיד.

אפשרו לישבנו של התינוק להתאוורר

הורידו את החיתול ואווררו את הישבן לזמן רב ככל האפשר מדי יום. תוכלו להשכיב את התינוק על חיתול פתוח או על מגבת (עירום מהמותניים ומטה) אפילו כשהוא ישן. כמו כן, הדקו פחות את החיתול כדי לאפשר לאוויר לנוע בחופשיות.

נקו את עורו של התינוק

השתדלו להימנע עד כמה שניתן משימוש במגבונים לחים. אלו משאירים סבון ולחות על עורו של התינוק. העדיפו רחצה של  עור התינוק במים פושרים ובסבון עדין. הרטיבו את העור היטב ויבשו אותו בעדינות במגבת נעימה בתנועות טפיחה עדינות.

אם אתם משתמשים בחיתולים חד פעמיים, שימו לב שהם אינם מכילים אלכוהול או גורמי גירוי אחרים, שעלולים לצרוב ולגרות את האזורים המודלקים בעור. תינוקות שונים יגיבו בצורה שונה לחברות שונות של חיתולים חד פעמיים, לכן תמיד תוכלו לנסות סוג אחר של חיתולים. כמו כן, ישנם תינוקות שסובלים מאלרגיה לחומרים המשמרים במגבונים חד פעמיים.

מרחו קרם מתאים להגנה על הישבן לאחר כל החתלה

מרחו שכבה עבה של משחת החתלה לתינוקות (קרם עבה וחוסם) או קרם על בסיס אבץ אפשר להשיג את הקרמים הללו בכל בית מרקחת ללא מרשם. אבקות טלק אינן מומלצות לטיפול בתפרחת חיתולים, כיוון ששאיפתן בטעות עלולה לגרום לקשיי נשימה אצל תינוקות.

שטפו היטב את חיתולי הבד לאחר הכביסה

השטיפה עוזרת להיפטר מעודפי סבון על החיתול. כדאי להשתמש בחומר מלבין כדי להרוג את החיידקים, אולם חשוב לשטוף היטב את החיתולים במים זורמים לאחר מכן. ודאו שהחיתולים יבשים לפני שאתם משתמשים בהם שוב.

לא ברור אם חיתולי בד או חיתולים חד פעמיים טובים יותר במניעת תפרחת חיתולים. הדבר החשוב ביותר הוא להחליף מיד חיתול רטוב או מלוכלך.

תרופות

אם תפרחת החיתולים אינה עוברת או מחמירה בשימוש באמצעים פשוטים, הרופא עשוי להמליץ על שימוש בקרמים או משחות המכילים קורטיזון (הידרוקורטיזון 1%). יש להשתמש בקרמים המכילים סטרואידים רק לאחר התייעצות עם רופא! כשאתם משתמשים בקרמים כאלה, מלאו תמיד אחר ההוראות באריזה. אם התינוק סובל מזיהום משני חיידקי או מפטרת, הרופא יכול לרשום קרמים או משחות נוספים.

סיבוכים של תפרחת חיתולים

לעורו של התינוק לוקח שבועות להבריא לגמרי, ולכן הוא עשוי להיות רגיש יותר לגירויים. למשל, הוא עלול לסבול מזיהומים משניים כגון פטרת הפטרת מופיעה באזורים אדומים בוהקים בעלי גבולות ברורים באזור החיתול. הפטרת יכולה להשפיע גם על קפלי העור. בקצות הפריחה עשויות להופיע נקודות אדומות רבות (פצעי לוויין).

טפלו בפטרת באמצעות משחה אנטי פטרייתית שירשום לכם הרופא. קשה יותר להיפטר מפטרת, והטיפול בה אורך זמן רב יותר מאשר בתפרחת חיתולים, מה שעלול להיות מתסכל.

מניעת תפרחת חיתולים

שמרו על אזור החיתול של ילדכם נקי ויבש כל הזמן. החליפו את החיתול לעיתים קרובות מאוד ואפשרו לישבן להתאוורר ככל האפשר. כדי לשמור על עור ישבן בריא, מרחו פסטה (משחת החתלה) חוסמת.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לבשל עם ילדים

יתרונות הבישול עם ילדים

הבישול עם ילדים נותן לכם הזדמנות להכיר להם מזונות טריים ובריאים ומגוון דרכים מעניינות לבשל אותם. זה יכול להיות מהנה מאוד, ומאפשר לכם לבלות איתם זמן רב יותר. כמו כן, ישנם דברים רבים שילדכם יכול ללמוד מהבישול, ובהם:

  • כיצד נראים ומרגישים סוגי מזון שונים
  • מאין מגיע המזון
  • כיצד להכין את המזון לבישול – למשל, לשטוף ולקלף ירקות
  • מה משמעותן של מילים חדשות כגון לערבב, לקלף, להקציף ביצים או לגרר בפומפייה
  • להבין מידות ומושגים מתמטיים – לדוגמה, חצי, כפית אחת, 30 דקות
  • כיצד למלא את הוראות המתכון, ולעשות דברים צעד אחרי צעד
  • כיצד להמתין בסבלנות עד שהעוגה תופחת!

לבשל עם פעוטות

כל דבר שעושים עם פעוטות דורש זמן וסבלנות. לכן, כדאי לבחור משימה פשוטה וקצרה שתתאים למיומנויות וליכולת הריכוז של הפעוט שלכם. לדוגמה, הוא יוכל לעזור לכם:

  • לשטוף פירות וירקות
  • להוציא דברים מהמקרר
  • להעביר לכם כלי מטבח
  • לערבב את תערובת העוגה או הסלט.

אפשר להכין ביחד מתכונים פשוטים כגון פיצה-פיתה, סלט פירות או סלט ירקות, כיוון שהם קלים להכנה, אינם דורשים זמן רב וכוללים תערובת מעניינת של צבעים ומרקמים. כשהפעוט שלכם מאבד עניין או מתעייף מהבישול, הודו לו על עזרתו ושבחו את המאמצים שעשה, והשתדלו שלא לצפות ממנו לשלמות.

לבשל עם ילדי גן

אפשר לספר לילדים בגיל הגן אילו מזונות הם בריאים ומדוע זה חשוב. כמו כן, זה בדיוק הגיל המתאים להצגת מתכונים שכוללים “הרכבה”. למשל, למרוח סוגי ממרחים שונים בכריך לארוחת הצהריים, או לשים בקערה יוגורט, דגני בוקר ופירות ולהכין קינוח טעים ובריא. אפשר לנסות כמה מהרעיונות הבאים:

  • מטבלים תוצרת בית כמו צזיקי או חומוס
  • סלט פירות עם יוגורט
  • מאפינס בריאים – תנו לילדכם להוסיף צימוקים, פירות קצוצים, בננה מעוכה, דלעת מבושלת או גזר מגורד ולערבב הכל יחד
  • ירקות צלויים בתנור – תנו לילדכם לעזור לספור כמה ירקות צריך לארוחת הערב, לקלף אותם ולקצוץ אותם (בהתאם לגילו של הילד)
  • פירה – תנו לילדכם לנסות למעוך את הפירה עם ממעֵך, ולהוסיף לתפוחי האדמה חלב, חמאה או עשבי תיבול, ואפילו ירקות נוספים כמו בטטה.

הבישול עוזר לילדי גן ללמוד על שטיפת ירקות ופירות, וכן על עקרונות בסיסיים של מדידה וספירה – וגם כמה מילים חדשות. מלבד זאת, הם גדולים מספיק כדי לעזור לערוך את השולחן, להגיש אוכל ולנקות אחרי הארוחה.

לבשל עם ילדים בגיל בית הספר

אם ילדכם כבר בגיל בית הספר, סביר להניח שהוא יאהב לעזור לכם במטבח ולהחליט מה לבשל. כדאי להיעזר בו בבחירת פירות, ירקות ומזונות נוספים לארוחה. כך תוכלו ללמד אותו על העונות השונות שבהן מבשילים הפירות והירקות. בגיל זה יכול ילדכם לעזור לבחור ולארוז את קופסת האוכל לארוחת עשר. אם תשלבו את ילדכם בתהליך הבחירה וההכנה של המזון, סביר יותר להניח שיאכל את האוכל שהכנתם יחד.

עכשיו אפשר לנסות כמה יצירות קולינריות מורכבות יותר, כגון:

  • אורז מטוגן עם ירקות בסגנון תאילנדי
  • ירקות או עוף מוקפצים
  • מרק
  • ניוקי ופסטה – עם או בלי מכונת פסטה
  • גרנולה תוצרת בית עם אגוזים וזרעים
  • פנקייק או חביתיות.

בסוף הארוחה יוכל ילדכם לעזור בפינוי הכלים ובניקוי השולחן.

עם זאת, זכרו שהמטבח עלול להיות מקום מסוכן לילדים בכל הגילאים. סכינים, מכשירים חשמל ותנורים הם גורמי סיכון, וכך גם נשיאת סיר מלא מים רותחים בדרך לכיור – בעיקר כשיש אדם קטן שמסתובב בין הרגליים. כדי לשמור על זהירות במטבח, כדאי לקבוע כמה כללי בטיחות יסודיים שמתאימים לרמת המיומנות של ילדכם ולהבנה שלו.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

פעילות גופנית לילדים בגיל בית הספר

פעילות גופנית יומיומית

רוב הילדים בגיל בית הספר היסודי עדיין זקוקים לפעילות חופשית כמו ריצה ותפיסה, ומשחק בגן השעשועים. בניגוד לפעילויות וענפי ספורט מאורגנים, הפעילות החופשית זולה יותר וקל יותר לשלב אותה בחיי היומיום העמוסים של המשפחה.

אפשר לצאת להליכה אל וממקומות שונים בשכונה, או לרכוב על אופניים או תלת אופן אל וממקומות שונים ליד הבית. כמו כן, ילדים בגיל זה אוהבים לעזור במטלות שדורשות עבודה פיזית ברחבי הבית כמו גינון או רחיצת המכונית – וגם אתם תרוויחו מזה! כל זה תורם לסגנון חיים פעיל יותר עבורכם ועבור ילדכם.

ספורט לילדים בגיל בית הספר

ילדים רבים מוכנים להשתתף בחוג ספורט באמצע בית הספר היסודי. הפעילויות והחוגים המאורגנים מועילים לילדים בדרכים רבות, ותורמים גם לבריאותם. למשל, הם עוזרים להם:

  • ללמוד להקשיב הוראות ולמלא אותן
  • לשפר את מיומנויות התנועה והקואורדינציה
  • ללמוד להוביל, להיות מובלים ולהיות חלק מקבוצה
  • ללמוד כיצד לנצח ולהפסיד.

ההתנסות הראשונה בספורט מאורגן אינה חייבת להיות קשה או אינטנסיבית כמו בגרסת המבוגרים של אותו ספורט. ישנם ארגונים רבים שמציעים גרסה מותאמת של המשחקים לילדים בגיל זה. לדוגמה, במקום לשחק בכדורגל, הילדים יכולים להתחיל לשחק בגרסה מתאימה יותר כמו קטרגל. כך יכול ילדכם לפתח מיומנויות בלי להיפצע או לאבד את הביטחון העצמי.

לעזור לילדכם להתחיל להשתתף בחוג ספורט

כדי לעזור לילדכם ליהנות מספורט, תנו לו הרבה הזדמנויות לתרגל. המשחק עצמו יכול לגרום לילדים להתעניין בספורט. לדוגמה, אפשר לשחק “מדרכות” או מסירות ברחוב, כדי לבנות את המיומנויות והביטחון.

ילדים בגיל בית הספר עשויים עדיין להזדקק לעזרה בפיתוח מיומנויות גופניות כמו בעיטות, חבטות או זריקות. ראשית, תנו לילדכם להתנסות בחבטה, זריקה ובעיטה ממרחק, ואז נסו לעבוד על מידת הדיוק שלו. למשל, כדי לעבוד על מיומנויות התפיסה, שחקו איתו בכדור גדול ורך, שיכול לקפץ כמה פעמים לפני שהילד תופס אותו.

לעיתים קרובות הילדים זקוקים לעזרה כדי ללמוד להתמודד עם הרגשות שמגיעים יחד עם ניצחון והפסד. אם ילדכם נהיה מתוסכל מאוד כשאינו מנצח, כדאי להתמקד על ההיבטים האחרים של הספורט, כמו לשחק עם החברים בקבוצה ולפגוש אנשים חדשים. כך תוכלו לשמור על העניין שמגלה ילדכם בספורט.

ילדים שונים טובים בפעילויות שונות ונהנים מפעילויות אחרות. אם אפשר, תנו לילדכם להתנסות במגוון חוגי ספורט, קבוצתיים ואינדיבידואליים כאחד, ולעסוק ביותר מפעילות אחת כל פעם. יש חוגים שמאפשרים לבוא לשיעור ניסיון, או לתוכניות קצרות לבניית מיומנויות, כך שילדכם יוכל להתנסות בשיעורים שונים בלי לשלם יותר מדי כסף.

יש ילדים שלא אוהבים ספורט, וזה בסדר. כשיגדלו, חשוב שיהיו להם תחביבים שישמרו על פעילות גופנית כמו רכיבה על אופניים, הליכות משפחתיות, וטיולים מחוץ לבית.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

שימוש מושכל במחשב לילדים בגיל הגן

זמן מחשב לילדי הגן

רוב המומחים להתפתחות ילדים ממליצים להגביל את זמן המסך היומי – לא יותר משעה ביום לילדים בני שנתיים עד חמש, ולא יותר משעתיים ביום לילדים בני חמש ומעלה. זמן המסך כולל טלוויזיה, די.וי.די ומחשב. מגבלה זו מומלצת מהסיבות הבאות:

  • ילדים צעירים משגשגים כשהם נמצאים בקרבת אנשים אחרים, ומפתחים את מערכות היחסים ומיומנויות השפה והתקשורת שלהם.
  • ילדים צריכים לחקור ולגלות את העולם האמיתי, ולפתח את הדמיון והיצירתיות שלהם. עם זאת, יש מחקרים שטוענים כי משחקי וידיאו וטלפונים (אמיתיים או צעצועים) פותחים כמה אפשרויות מעניינות למשחקי העמדת פנים – “אני אימא ואני הולכת עכשיו לעבודה עם הטלפון והמחשב הנייד שלי”.
  • בשנות הגן מתעצבים הרגלים רבים להמשך החיים. הילדים עלולים להישען יותר מדי על משחקי מחשב שימלאו את זמנם.

יש לאזן את הזמן שילדים בגיל הגן מבלים במשחקי מחשב ובצפייה בטלוויזיה עם פעילויות שטובות להתפתחותם, כמו פעילויות גופניות, משחק יצירתי ומשחק בצעצועים וקריאת ספרים.

להפיק את המיטב מזמן המחשב

הצעד הראשון הוא לבחור משחק מחשב או פעילות במחשב המתאימים לגילו של ילדכם מבין המבחר הקיים. ילדים בגיל הגן נהנים בדרך כלל ממשחקים שדורשים הקלדת אותיות על המסך באמצעות תוכנת מעבד תמלילים. כמו כן, הם ייהנו לצייר ציורים בתוכנת ציור פשוטה. ילדכם יוכל ליהנות מכמה משחקים ותוכנות מבדרים וחינוכיים לגילו. באתר קידנט נמצאים משחקים המבוססים על חומר הלימוד לילדי גן ולכיתות א-ג לפי משרד החינוך.

כשאתם מבלים עם ילדכם ליד המחשב, עזרו לו והסבירו מה מתרחש על המסך, והראו לו שאתם מתעניינים במעשיו. רוב הילדים זקוקים לעזרת מבוגר כדי להיכנס לתוכנות ולשמור או להדפיס את עבודתם. כמו כן, לעיתים הם זקוקים לעזרה במשחק, כדי להבין מה לעשות בהמשך. השתתפותכם תעזור לילדכם לפתח אוריינות דיגיטלית.

כדי שילדכם יתרגל לחשוב על הדברים שהוא רואה על המסך במקום לספוג אותם באופן פסיבי, שאלו אותו שאלות בנוגע לפעילויות ולמשחקים במחשב – למשל, “איך משחקים במשחק הזה?”, “מה יקרה אם תזוז לשם?” ו”איזו דמות מדברת עכשיו?”.

תוכנות מחשב ואתרים שמעודדים את היצירתיות יכולים להועיל לילדים בגיל הגן. משחקי מחשב רבים מאפשרים לילדים לצייר ציורים ולהמציא סיפורים וחרוזים. ילדים בגיל הגן יכולים להשתמש בהם כדי להביע רעיונות ורגשות במקום מילים חסרות. משחקי מחשב שונים, שדורשים מהילד לבחור דמות, למצוא רקע לתמונה או לבחור משחק, למשל, יכולים לעזור לילדכם לקבל החלטות יצירתיות.

משחקים בעלי הגדרות חברתיות מאפשרים לילדכם לשחק עם אחרים במקום להתחרות נגדם. עודדו את ילדכם לשחק עם אחיו או עם חברים.

משחקי וידיאו שגורמים לילדים לעשות פעילות גופנית יכולים לעודד את הילדים לעשות פעילות גם בתוך הבית, בעיקר אם קשה לצאת החוצה.

דברו עם ילדכם על זמן המסך שאתם מאפשרים לו ואילו פעילויות מותר לו לשחק, כדי שילמד לחשוב, לתכנן ולבחור כיצד להשתמש בזמנו. אפשר לתת לו רשימת משחקים ופעילויות ולבקש ממנו לבחור על מה הוא רוצה לנצל את זמן המסך באותו יום.

שימוש בריא ובטוח במחשב

הטיפים הבאים יעזרו לכם לוודא שילדכם משתמש במחשב בבטחה ובאופן בריא:

  • שימו את המחשב בחלל המשותף, כדי שתוכלו לראות מה ילדכם עושה ובמה הוא צופה. כך תוכלו גם להצטרף להנאה של ילדכם ולעזור לו להפיק את המיטב מזמן המחשב.
  • היעזרו בסיווג סרטי הקולנוע של משרד התרבות והספורט כדי להחליט במה יוכל ילדכם לצפות. סרטים המדורגים “הותר לכל” מתאימים גם לילדי גן.
  • כדאי להגביל את השימוש של ילדכם באינטרנט למשחקים פשוטים. אם אתם בוחרים להציג לו את הדפדפן או את תוכנות המסרים המיידיים, כדאי להישאר בסביבה כשהוא משתמש בהם. כמו כן, מומלץ  להתקין מסננים או תוכנות לבקרת הורים על המחשב. למידע נוסף, קראו את המאמר לשמור על בטיחות הילדים באינטרנט.
  • הימנעו ממשחקי מחשב שגורמים לאלימות להיראות “מגניבה”, או שמציגים אלימות כדרך להשיג את מה שצריך. אם הילדים רואים שהגיבורים מתוגמלים על שימוש במעשים אלימים, הם עלולים לרצות לחקות אותם. כמו כן, משחקים כאלה עלולים להקהות את רגישותם לאלימות בעולם האמיתי, ולגרום להם לפחד יותר לביטחונם שלהם.
  • מחקרים גילו קשר בין שימוש עודף במחשב לבין סיכון מוגבר להשמנת יתר ובעיות גופניות כגון פגיעות ביד, עיניים מאומצות וכאבי גב ופרק כף היד. הגבלת זמן המסך הכולל של ילדכם אמורה למנוע ישיבה ממושכת מול המסך ולצמצם את הסיכונים לבעיות גופניות כאלה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

אורח חיים בריא בימי קורונה: מטרה אחת ביום

שמירה על אורח חיים בריא

הטיפול בילדים שנמצאים כעת בבית, ללא מסגרת, מפגשים עם חברים או אפשרות לצאת, דורש לא מעט אנרגיה. ההקפדה על הריחוק החברתי וכללי ההיגיינה אינם מאפשרים לחלוק את הנטל עם סבא וסבתא או קרובי משפחה אחרים, כך שאתם קרוב לוודאי מוצאים את עצמכם עייפים באופן קבוע. דווקא בתקופה כזו, השמירה על שגרה קבועה ואורח חיים בריא חשובה במיוחד. הטיפול בעצמכם באמצעות תזונה מגוונת, שינה איכותית ופעילות גופנית קבועה יכולים לסייע לכם בהעלאת רמות האנרגיה.

מלבד התרומה לתחושה הטובה שלכם, האופן שבו אתם מטפלים בעצמכם משפיע גם על ילדכם. כהורים, הדברים שמנחים ומכוונים את ההתנהגות של ילדכם הם אלו שאתם עושים בעצמכם. כשאתם שומרים על תזונה בריאה ועל פעילות גופנית, אתם מעודדים את ילדכם לפתח הרגלים בריאים.

ליצור הצלחות קטנות

על אף חשיבותה של התנהגות בריאה, בזמנים כאלו בלתי אפשרי לעשות הכל. השאיפה שהשגרה הבריאה תתנהל באופן מושלם עלולה לעורר תסכול רב או ייאוש, ולרפות את ידיכם. הנמיכו ציפיות כדי להקל על הלחץ. אם תרצו, תוכלו לנסות לבחור מטרה אחת ביום, ולנסות לעמוד רק בה. הצלחות קטנות כאלו, לכם ולילדים, תורמות לתחושת הגאווה והביטחון העצמי ונותנות כח להמשיך ולעמוד באתגרים אחרים בימים מורכבים כאלה.

תזונה בריאה

אכילה בריאה מזינה את הגוף ומספקת לכם אנרגיה לפעילות מיטבית במהלך היום. ארוחות מאוזנות מתחילות מהיכרות עם הרכיבים התזונתיים הדרושים לגוף:

  • פחמימות – מעניקים לגוף אנרגיה זמינה. מזונות בעלי סיבים תזונתיים רבים יותר מתפרקים באיטיות וכך שומרים על רמת האנרגיה לאורך זמן. לדוגמה: דגנים מלאים, תפוחי אדמה, או אורז.
  • חלבונים – חשובים לתיקון ולבנייה של רקמות הגוף. לדוגמה: בשרים, דגים וקטניות.
  • ויטמינים – חשובים למערכת החיסון ולבריאות הכללית של הגוף. ויטמינים שונים ניתן למצוא במגוון של מזונות מהצומח כמו ירקות, אגוזים או דגנים, אך גם במזון מן החי כמו ביצים, בשר ודגים.
  • מינרלים – כגון סידן, ברזל ואבץ. המינרלים חיוניים לתפקוד התקין של הגוף והם נצרכים דרך המזון. במזונות שונים מן החי והצומח ישנם מינונים משתנים של מגוון מינרלים.
  • פיטוכימיקלים – מגינים על הגוף מפני מחלות שונות. נמצאים במזון מהצומח כמו פירות וירקות, דגנים, קטניות וזרעים.
  • שתיה – חשובה למניעת התייבשות ולתפקוד תקין של הגוף. הכמות המומלצת היא שמונה כוסות מים ביום.

על מנת לצרוך את כל הרכיבים התזונתיים עליכם לשלב מאכלים מכל קבוצות המזון העיקריות: פירות, ירקות, אגוזים, דגנים מחיטה מלאה, בשר רזה ודגים ומוצרי חלב דלי שומן.

סביבת אכילה בריאה

כשבבית יש בעיקר מזונות בריאים הילדים צפויים לפתח הרגלי אכילה בריאים. דאגו למלא את המקרר והארונות במאכלים בריאים, כך שהם יהיו זמינים להם באופן יומיומי. אפשרו לצרוך מאכלים העלולים להזיק לבריאות “מדי פעם”, אך הגבילו את הזמינות שלהם בביתכם. הימנעו מהחזקת חטיפים, משקאות קלים, ממתקים או מזונות מעובדים ועתירי שומן. במקום, החזיקו קערת פירות באופן קבוע במקום גלוי ובהישג יד. כך הילדים יוכלו לבחור באלטרנטיבות בריאות כשמתחשק להם לנשנש.

ארוחה מאוזנת לא חייבת להיות מושקעת ולגזול מכם זמן רב – ניתן להכין ארוחות מהירות כמו פסטה טרייה עם ירקות, חביתה וסלט, יוגורט ופירות. הנה כמה רעיונות שיכולים לסייע לכם לארגן ארוחה מזינה במהירות, גם כשאתם עייפים:

  • חתכו מקלוני ירקות והשתמשו במטבלים כמו גבינה או חומוס כחטיף בריא ומהיר.
  • השתמשו בירקות ובקטניות קפואות כדי לזרז את הכנת הארוחות.
  • גם שימורים יכולים לגוון את הארוחות שלכם ולהקל על המאמץ הנדרש בהכנתן. החזיקו בבית עגבניות מרוסקות, שימורי ירקות וקטניות, דגים משומרים כמו טונה או סרדינים ושלבו אותם בארוחות.
  • שלבו בארוחות שקדים ואגוזים טריים, הם מקור טוב לחלבון ולשומן בריא.
  • בשלו ארוחות בסיר אחד וחסכו את שטיפת הכלים.
  • הכינו כמות כפולה והקפיאו מנות לשימוש מאוחר יותר.
  • שמרו שאריות והכינו באמצעותם ארוחות קלות או כריכים.

ארוחות משפחתיות

ארוחות משפחתיות חשובות בכל הגילאים ועוזרות לילדים לפתח הרגלי אכילה נכונים ובריאים. האכילה המשותפת מאפשרת לכם להדגים אכילה בריאה וכך להעביר מסרים חיוביים בנוגע לבחירה במזון בריא. קביעת זמנים מסודרים לארוחות תסייע לכם ליצור שגרת אכילה, המאפשרת לילדים להתרכז בעת הארוחה ומפחיתה את הצורך בנשנושים במהלך היום. הגדירו מראש זמנים לארוחה וכבו מסכים, כך שתוכלו לשבת יחד באופן רגוע.

האכילה עם שאר בני המשפחה עוזרת לפעוטות בררנים ולילדים הצעירים ללמוד לנסות מאכלים חדשים. זוהי גם הזדמנות מצוינת ללמד מיומנויות של שימוש בכלים, נימוסי שולחן והתנהגות ראויה. כשאתם יושבים עם ילדכם לאכול הארוחה הופכת לזמן איכות משפחתי. בשיחה מסביב לשולחן ילדכם לומד כיצד לתקשר, לדבר בתורו ולהקשיב. צרו אווירה נינוחה ונעימה והתעניינו בילדים, שתפו אותם במחשבותיכם ובמעשיכם ועודדו אותם לשתף אתכם גם. אם ילדכם אינו רוצה לדבר, אל תלחצו עליו – אפשרו לו לבלות עמכם ולהאזין לבני המשפחה האחרים.

לבשל יחד

דרך מצוינת לעודד הרגלי אכילה בריאים היא לשלב את הילדים בתכנון ובהכנת הארוחות. כך הילדים הופכים לשותפים בבחירת המאכלים, ואתם מעודדים אותם להתעניין במזון שהם אוכלים. זוהי הזדמנות להכיר להם מגוון של מזונות טריים ובריאים וללמד אותם כיצד להכין אותם. ילדים שעוזרים בהכנת הארוחה מרגישים גאים ומעורבים, והם שמחים יותר לאכול את מה שהכנתם יחד. בקשו מפעוטות להוציא עבורכם דברים מהמקרר, לערבב או לשטוף. ילדים יכולים לקחת חלק בבחירת התפריט ולסייע במגוון פעולות פשוטות בהכנת המזון. בני נוער יכולים לקחת על עצמם הכנה של ארוחה בריאה אחת בשבוע. הקפידו לשבח את ילדכם ולהודות לו על העזרה באופן מפורט.

פעילות גופנית

פעילות גופנית חיונית לגדילה, להתפתחות בריאה, ולשמירה על גוף בריא לאורך זמן. פעילות יומיומית שומרת על לב ובריא, מפתחת שרירים ומסייעת ליציבה נכונה, וכן שומרת על משקל בריא. היא אף מסייעת לשיפור מצב הרוח, לריכוז ולתחושת הבטחון והערך העצמי. המלצת משרד הבריאות היא להקפיד על שעה של פעילות גופנית בינונית או נמרצת מדי יום. נסו לשלב שעה של פעילות גופנית מהנה בשגרת היום של המשפחה. לא חייבים לעשות את הפעילות ברצף – אפשר לצבור 60 דקות של פעילות במהלך היום. לוו את הפעילות במוזיקה שאתם אוהבים או תנו לילדכם לבחור את המוזיקה שתשמעו. תוכלו להתנסות יחד בפעילויות שונות ולבחור באלו שאהבתם יותר. גם כאן דוגמה אישית היא חשובה ביותר כדי שילדכם יהיה פעיל ויתנסה גם הוא. העניקו לו הרבה שבחים וחיזוקים כשהוא עוסק בפעילות גופנית כלשהי באופן יזום וספונטני.

פעוטות וילדים צעירים

ילדים צעירים אוהבים מטבעם לנוע ולהיות פעילים, חשוב לחזק זאת ולבחור בפעילויות כיפיות. היו יצירתיים ונסו לשלב משחקים שונים בזמן הפעילות הגופנית. הציגו את הפעילות כמשחק ולא כתרגילי התעמלות. תוכלו להיעזר ברעיונות הבאים:

  • השתמשו בכדור רך כדי להתאמן בזריקות לסל מאולתר ובבעיטות.
  • צרו מסלול מכשולים בבית ועודדו את ילדכם לשמור על שיווי משקל, לזחול, לטפס ולקפוץ.
  • רקדו יחד לצלילי מוזיקה שאתם אוהבים, שלבו תנועות מצחיקות או מטופשות. תנו לילדיכם להוביל מדי פעם.
  • המציאו משחקים שכוללים קפיצות, ריצות או רדיפה.
  • הפריחו בועות סבון ועודדו את ילדכם לתפוס אותם, או זרקו בלון ונסו למנוע ממנו לגעת ברצפה.

בגיל ההתבגרות

רמת הפעילות הגופנית יורדת, אך דווקא אז היא חשובה במיוחד לבריאותם הפיזית והנפשית של בני הנוער. עזרו להם לתכנן מראש את הפעילות הגופנית שיעשו: חשבו מתי, היכן ועם מי הוא יעשה זאת. הכינו רשימת פעילויות שאפשר לנסות, חפשו יחד מקורות באינטרנט לרעיונות שמוצאים חן בעיניכם. שמשו דוגמה אישית והיו פעילים בעצמכם, אם תמצאו פעילות ששניכם אוהבים תוכלו לבלות גם זמן יחד.

שינה בזמן שגרה משתנה

שנת לילה טובה משפרת את מצב הרוח שלנו ושומרת על רמות האנרגיה ביום שלפנינו. הקפדה על שינה בריאה ואיכותית תסייע לילדים להיות רגועים ונינוחים יותר ביום למחרת, תאפשר להורים זמן אישי לעצמם ותשפר את הבריאות הגופנית והנפשית של כולם. בדיוק כפי שילדכם זקוק לשינה כדי להיות בריא, גם אתם צריכים לישון מספיק כדי להצליח וליהנות מההורות. לכן, על אף שאין צורך לקום מוקדם למסגרות והגבולות נוטים באופן טבעי להתרופף, נסו לשמור על שעת השכבה קבועה בהתאם לצרכי הילד. שעות השינה הדרושות משתנות על פי גיל:

  • פעוטות זקוקים ל- 10-12 שעות שינה בלילה (בנוסף לשנת צהריים).
  • ילדים בגיל הגן זקוקים לכ-11-13 שעות שינה.
  • ילדים בגילאי בית ספר יסודי זקוקים ל- 10-11 שעות שינה.
  • ילדים בגיל ההתבגרות זקוקים ל-9-10 שעות שינה.
  • מבוגרים זקוקים לכ-7-8 שעות בממוצע.

כיצד תוכלו לסייע לשינה בריאה ואיכותית?

  • הקפידו על שעת שינה קבועה, עבור ילדים צעירים בסביבות 19:00 או 20:00.
  • אכלו ארוחת ערב בשעה סבירה כדי למנוע תחושת מלאות ואי נוחות בעת השינה.
  • הימנעו מצריכת משקאות ומאכלים המכילים הרבה סוכר או קפאין בשעות הערב.
  • הפחיתו פעילות וצרו אווירה רגועה וחיובית בשעה שלפני השינה: בחרו באמבטיה, קריאת ספר או מוזיקה שקטה.
  • שמרו על סביבת שינה שקטה ונקייה בחדר השינה. הוציאו מסכים כגון טלוויזיה, מחשבים או פלאפונים, וכבו אורות. ניתן לאפשר מנורת לילה קטנה.
  • עם ילדים צעירים בססו שגרת השכבה קבועה וחיובית, הכוללת לדוגמה צחצוח שיניים, סיפור ונשיקה. לאחר מכן צאו מהחדר, והבהירו לילדכם שעליו להישאר בשקט במיטתו עד שנרדם.
  • נסו להעיר את ילדכם בשעה קבועה בבוקר, גם כשאין צורך לקום ולהתארגן למסגרת. אפשרו שעת שינה נוספת בבוקר בסופי שבוע.
  • מגיל חמש ומעלה, הימנעו משינה במהלך היום.

התמודדות עם דאגות וסיוטים

אם ילדכם מתלונן על מחשבות רעות או דאגות לפני השינה, תוכלו לנסות לנשום יחד איתו נשימות עמוקות כדי לעזור לו להירגע. תוכלו לבחור ספר מוכר וחיובי שבו מופיע מקום נעים שילדכם יוכל לדמיין. בקשו ממנו לדמיין את האיור בראשו ולתאר את הפרטים שהוא רואה בדמיונו. טכניקה נוספת שניתן להשתמש בה במהלך היום היא קופסת הדאגות: בקשו מילדכם לכתוב או לצייר את דאגותיו ואז חשבו ושוחחו עמו על פתרונות אפשריים. את הדאגות הניחו בקופסה לפני השינה, כדי לפנות את ראשו לאפשר גם לדאגות לנוח.

אם ילדכם מתעורר במהלך הלילה מסיוט, חבקו אותו ואמרו לו שהוא חלם חלום רע. הבטיחו לו שהוא בטוח והכל בסדר, ותנו לו נשיקה. אל תתייחסו בזלזול או בביטול לסיוט ולפחדים שהילד מציג, הקשיבו לו ואמרו לו שעל אף שחלומות כאלו יכולים להיות מפחידים מאוד, הם אינם פוגעים בילדים באמת. אם אתם מבחינים בתוכן מסוים שחוזר על עצמו שוב ושוב בסיוטים, נסו לברר בעדינות מה יכול להיות מקור הלחץ או המצוקה המסתתר מאחורי תוכן הסיוט כדי שתוכלו לטפל בו. במידת הצורך, אם ילדכם חולם חלומות רעים מאוד וסובל מחרדה רבה במשך היום, היעזרו באיש מקצוע.

נולדו טרם זמנם: 10 טיפים לבני משפחה ולחברים של הורי פגים

תמיכה בהורים לפגים

להיות הורים לפג זו חוויה מלחיצה מאוד. בשבועות ובחודשים הראשונים, אימהות ואבות לפגים עוברים תהפוכות רגשיות רבות. קבלת עזרה פרקטית ותמיכה רגשית מבני משפחה וחברים יכולה לעזור להם להתמודד טוב יותר עם החוויה. וכשהם מתנהלים היטב, הם מטפלים טוב יותר בתינוק שלהם.

הנה טיפים בעזרתם תוכלו לעזור להם:

1. עשו מה שאתם עושים בדרך כלל כשתינוק נולד. אחלו להורים מזל טוב, שלחו פרחים והתקשרו כדי לשמוע מה שלומם. האיחולים והברכות יעזרו להם לחגוג את בואו של התינוק החדש.

2. הביאו מתנות, אם זה מה שאתם עושים בדרך כלל. תוכלו להביא מתנות קטנות להורים, כדי לפנק גם אותם. אם אתם חושבים להביא בגדים לתינוק, ודאו שקל מאוד להלביש ולהפשיט אותם, ושיש להם פתחי צוואר וזרועות רפויים. תוכלו לקנות בגדים בגודל מיוחד לפגים, כיוון שסביר להניח שההורים לא הצטיידו במידות כאלה מראש. הבאת בגדי תינוקות, שמיועדים לתקופה בה התינוק עתיד להשתחרר, תסייע  להורים לחשוב על העתיד.

3. הציעו עזרה פרקטית. הורים לפג מבלים פרקי זמן ארוכים ותכופים בבית החולים במשך ימים, שבועות וחודשים. משמעות הדבר היא שהמטלות היומיומיות של הבית והחיים הופכות לקשות מאוד, או פשוט נזנחות – מה שמוסיף לחץ למצבם.

אתם יכולים להציע עזרה. לדוגמה, אפשר לנקות קצת את הבית, לטייל עם הכלב, להכין ארוחות, לעשות את הקניות השבועיות, לקחת את האחים הגדולים לגן או לבית הספר או לשמור על הילדים בערב. אפשר גם לתת להורים טרמפ לבית החולים, כיוון שהנסיעה והחניה עלולות להיות יקרות מאוד.

4. תמכו בהורים בכל דרך שיצטרכו. כדאי ורצוי לשאול אותם מה הם צריכים בדיוק. יש הורים שמעדיפים להסתגר ולהתמודד עם המצב לבד או עם קומץ בני משפחה וחברים. כבדו את רצונם, אך אפשרו להם לדעת שאתם חושבים עליהם. תוכלו להציע עזרה בזמנים שונים.

יש הורים שזקוקים לתמיכה רבה סביבם. ייתכן שהם ישמחו לחברה בבית החולים. תוכלו להציע להם טרמפ, לאכול ארוחת צהריים יחד או פשוט לשבת איתם. יש הורים שרוצים לדבר על כל דבר מלבד התינוק. צורכיהם של ההורים יכולים להשתנות ככל שהתינוק גדל ומתפתח.

5. נסו להבין את לחצם של ההורים. נסו לא לשפוט אותם אם הם שוכחים את יום ההולדת שלכם, אינם יכולים להגיע להתכנסות משפחתית או מתעניינים פחות בנעשה בחייכם. זה לא שלא אכפת להם – פשוט כרגע, הם מתמקדים לגמרי בתינוק שלהם.

6. הישארו בקשר. שלחו הודעת סמס, דוא”ל, הרימו טלפון או שלחו הודעה קולית, או אפילו שלחו גלויה בדואר כמו פעם – אלה דרכים פשוטות לתת להורים לדעת שאתם חושבים עליהם, תומכים בהם וזוכרים אותם.

7. אל תדברו על דברים שליליים שעלולים להתרחש או אתגרים שהתינוק יעמוד בהם, אלא אם כן ההורים מעלים את הנושא. כמו כן, אל תתנו עצות על התינוק או תשוו את ניסיונם של ההורים לניסיונם של הורים או ילדים אחרים. במקום זאת, אמרו דברים חיוביים. לדוגמה, “היא כבר גדלה מהר כל כך”, או “הוא לוחם כמו אמא שלו”.

8. אל תבקשו להחזיק את התינוק עד שיגיע הביתה. תינוקות שנולדו טרם זמנם רגישים מאוד למגע, רעש, זיהומים ודברים נוספים בסביבתם, ולעיתים קרובות אסור להחזיק אותם או לגעת בהם. ההורים עשויים להיות מגוננים מאוד על התינוק שלהם.

ייתכן שאפילו לא תוכלו לראות את התינוק, בגלל מגבלות על מספר המבקרים בכל ביקור. לעיתים קרובות, מספר המבקרים מוגבל לשניים. בדרך כלל רק המשפחה מורשית להיכנס, ולעיתים – רק הורי התינוק. בכל בית חולים יש חוקים שונים. במקום זאת, בקשו לראות תמונות של התינוק (אם ההורים רוצים להראות), או שתו קפה עם ההורים בקפיטריה של בית החולים.

אם אתם חולים, כדאי להימנע מלבקר משפחה של תינוק בפגייה או בטיפול נמרץ. פגים עלולים להידבק במחלות ובזיהומים בקלות רבה.

9. נסו פשוט להקשיב. הורים לפגים חווים תחושות מעורבות וחזקות מאוד בנוגע למצבו של התינוק, לחוויית הלידה או לבית החולים. התחושות הללו עשויות להישאר חבויות במשך שבועות, חודשים ואפילו שנים.

היו כנים ופתוחים, תנו להם לדבר ואל תתנו עצות אלא אם כן התבקשתם. אל תשוו אותם להורים אחרים שהתמודדו עם מצבים קשים בעצמם, ונסו לא להיות שליליים מדי או חיוביים מדי. זה עלול להיות מורכב, אבל פשוט נסו להקשיב יותר מאשר לדבר, והתאימו את עצמכם להורי התינוק.

10. המשיכו להציע עזרה גם אחרי שהתינוק (או התינוקות) השתחרר הביתה. הורים לתינוק שהשתחרר מהפגייה עשויים להיות מרותקים לבית למשך כמה שבועות. תוכלו לעזור אם תעשו קניות, תבשלו, או תיקחו את הילדים לגן ולבית הספר.

פגים עלולים להיות מוצפים בקלות מעודף גירויים, ולכן אל תופתעו אם עדיין לא תוכלו להחזיק אותם. בשבועות הראשונים בבית, פגים רבים עדיין אינם יכולים לשאת יותר מדי התעסקות ואנשים חדשים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

קשקשת תינוקות (סבוריאה תינוקות)

הגורמים לקשקשת תינוקות

הקשקשת מופיעה כאשר עורו של התינוק מפריש שומן רב מדי (סבום). השומן העודף מפריע לנשירת העור הטבעית בקרקפתו של התינוק, ויוצרת מצבור של עור מת על הקרקפת. קשקשת תינוקות אינה מידבקת ואינה מסוכנת.

ככל הנראה, עורו של התינוק שלכם מפריש שומן עודף כיוון שההורמונים של אמו עדיין נמצאים במחזור הדם שלו לאחר הלידה. קשקשת עשויה להתפתח גם כאשר מערכת החיסון של התינוק מפעילה תגובת יתר נגד נוכחותו של סוג מסוים של שמרים/פטריות החי על הקרקפת, שגורמת לדלקת.

תסמיני קשקשת תינוקות

קשקשת תינוקות נראית בדרך כלל כמו קליפה או שכבת קשקשים בצבע צהוב חיוור על ראשו של התינוק. לעיתים היא מתפשטת אל הגבות ואל מאחורי האוזניים. אצל חלק מהתינוקות, הקשקשת עשויה להופיע גם על פלג הגוף העליון. מרקם הקליפה עשוי להיות שמנוני וקשה לקלף אותה. שימו לב: הקשקשת אינה מפריעה לתינוק.

מתי לפנות לרופא הילדים

קחו את ילדכם לרופא אם:

  • הפריחה אדמדמה והתינוק שלכם מגרד אותה
  • נראה כי הפריחה מתפשטת
  • נראה כי התינוק מוטרד ממנה
  • יש לכם ספק שאכן מדובר בקשקשת תינוקות.

איך לטפל בקשקשת תינוקות

אין צורך לטפל בקשקשת תינוקות. ברוב המקרים, הקשקשת נעלמת מעצמה כמה חודשים אחרי הלידה, כשההורמונים של האם עוזבים את מחזור הדם של התינוק.

אם אתם רוצים להיפטר מהקשקשת, עסו את הקשקשים על קרקפתו של התינוק בשמן תינוקות (בלנאום) או בווזלין לפני האמבטיה והניחו להם להיספג כחצי שעה. השתמשו בשמפו תינוקות עדין כדי לשטוף את השמן. עם הזמן, הקשקשים יתרככו וייפרדו מהקרקפת בקלות בעזרת מקלון אוזניים או מברשת רכה. אל תנסו להפריד את הקשקשים בכוח, כיוון שהדבר עלול לגרום לדימום.

אם הקשקשים מודלקים, הרופא שלכם יכול להמליץ על מריחת משחת קורטיזון עדינה בשילוב משחה נגד פטריות. מרחו את המשחה על ראשו של התינוק בהתאם להוראות הרופא ולדף המידע של התרופה. תינוקות זקוקים לשמפו נגד קשקשים לעיתים רחוקות בלבד.

אל תדאגו אם הקשקשת חוזרת אחרי הטיפול. משמעות הדבר היא שהבלוטות על ראשו של תינוקכם ממשיכות להפריש שומן עודף. קשקשת התינוקות תעבור בגיל 12-6 חודשים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התפתחות פעוטות בגיל 12-15 חודשים

כיצד מתפתחים פעוטות בגיל 12-15 חודשים

הפעוט שלכם הוא איש קטן ועסוק – הוא נהנה לשחק ואוהב להתנסות ולחקור: הוא משקשק חפצים, מקיש בהם, זורק אותם ומפיל אותם. הוא משתמש בניסוי וטעייה כדי להבין כיצד פועלים דברים שונים, ומה הוא יכול לעשות איתם. הוא בונה מגדלי קוביות קטנים, משרבט בעט או בצבע ומכניס אטבים לסל.

זוהי תקופה חשובה עבורו מבחינה חברתית ורגשית, וחרדת הנטישה שלו עשויה להתעורר בגיל 14 חודשים. כמו כן, ייתכן שילדכם יתחיל להפגין אמפתיה – לדוגמה, להיראות עצוב או מוטרד כשהוא רואה מישהו אחר בוכה. אמפתיה היא ההבנה כיצד אנשים אחרים מרגישים – חלק חיוני ומכריע בהיווצרות מערכות יחסים עם אנשים אחרים במהלך ההתבגרות.

המלמול שלו מתפתח ומבשיל והוא מתחיל להשתמש במילים אמיתיות. עם זאת, לא כל התקשורת שלו מורכבת ממילים עדיין, והוא ימשיך לתקשר איתכם בנהמות, הנדת הראש והצבעה. הוא עשוי להצביע על אנשים ועל דברים שהוא מכיר כשאתם מבקשים ממנו.

מבחינת התפתחות השפה, חפשו מילה או שתי מילים מובחנות בסביבות גיל 12 חודשים, ועד שש מילים (ואולי אפילו יותר!) עד גיל 15 חודשים. בתקופה זו, ילדכם יתחיל לקרוא בשמם של חפצים מוכרים – לדוגמה, כדור – ויגיד “לא” ו-“אוי”.

בחודשים אלה יתחיל הפעוט להיעמד ללא עזרתכם וללא עזרת רהיט בסביבתו, וסביר להניח שיתחיל ללכת לבד. כשההליכה שלו תשתפר, הוא יתחיל לטפס על מדרגות ואפילו על רהיטים. אל תדאגו אם עדיין אינו הולך לבדו. יש ילדים שאינם הולכים לבדם עד גיל 15-18 חודשים.

כמו כן, בגיל זה הוא עשוי:

  • לחבק אתכם
  • להצביע על איברי גופו או על צעצוע אהוב כשאתם קוראים בשמם
  • לשתות מכוס (וגם לשפוך קצת בדרך…) ולהשתמש בכפית
  • למלא הוראות פשוטות – לדוגמה, כשאתם אומרים לילדכם “תן לי בבקשה את הקובייה”, הוא לא יצטרך לראות מה אתם עושים
  • לנסות לעזור לכם להלביש אותו, למשל, להרים את זרועותיו כדי להכניס אותן לשרוולים, או להרים את כף רגלו כדי להכניס אותה לנעל.

כיצד לעזור להתפתחות הפעוט

הנה כמה דברים פשוטים שיעזרו להתפתחות הפעוט שלכם:

  • תנו לילדכם המון חיבוקים, כרבולים ונשיקות: אמפתיה ותשומת לב חיובית מועילות להתפתחותו הרגשית. עם זאת, אל תצפו ממנו להפגין אמפתיה בתמורה כל הזמן. הוא עדיין לומד כיצד רגשותיו פועלים, וכיצד להסתדר עם אחרים.
  • משחק הוא אחת הדרכים החשובות שבהן הפעוט מגלה כיצד דברים עובדים, ולכן, הקדישו זמן למשחק בתוך הבית ולמשחק מחוץ לבית. המשחקים הטובים ביותר הם צעצועים פתוחים – קוביות, אטבים, כוסות מים, מיכלי גלידה וקופסאות קרטון. כמו כן, ילדכם יאהב לשחק איתכם במשחקים כמו “אצבע לאצבע נחבר” או “קוקו”.
  • דברו כמה שיותר: קראו לחפצים שסביבכם בשמותיהם ודברו עליהם – איברי הגוף, צעצועים ופריטים בבית כמו כפות או כיסאות. כך תעזרו לפתח את המיומנויות השפתיות של ילדכם. כמו כן, כדאי להרחיב את הדיבור. למשל, במקום לומר “כיסא”, אמרו “כיסא גדול”, “כיסא אדום” או אפילו “כיסא אדום גדול”. נוסף על כך, חקו את מה שילדכם אומר. לדוגמה, אם הוא אומר “אימא”, חזרו אחריו ואמרו “אימא”.
  • הראו לילדכם שהדיבור שלו משמעותי: הקשיבו ודברו איתו בחזרה. כך תעודדו שיחה הדדית ותבנו את מיומנויות התקשורת שלו. כמו כן, כך הוא ירגיש מוערך ואהוב.
  • קראו לפעוט: כדי לעודד את התפתחות הדיבור והדמיון, קראו לו ספרים, ספרו סיפורים, שירים או שירי משחק.
  • עודדו את הפעוט לנוע, כדי לעזור לו לפתח את היציבה ולבנות את השרירים, ולהניח את היסודות לתנועות מורכבות יותר כגון עמידה, הליכה וריצה. כדאי לבדוק כיצד להפוך את הבית לבטוח . כמו כן, מומלץ להשגיח על ילדכם בזמן שהוא חוקר את סביבתו, כדי שירגיש בטוח וכדי לבנות את הביטחון העצמי שלו.
  • חזקו את התפתחותן של המיומנויות היומיומיות, כגון שימוש בכף, שתייה מכוס והסרת כובע. מיומנויות אלה משלבות מוטוריקה גסה ומוטוריקה עדינה גם יחד, ומעודדות את יכולתו של הפעוט לחשוב על מה שהוא עושה. עם זאת, לפעמים תצטרכו להתאזר בסבלנות. לדוגמה, בלגן בשעת הארוחה הוא חלק טבעי מהתהליך שבו הפעוט לומד כיצד לאכול בעצמו.

להיות הורים לפעוט

מדי יום, אתם והפעוט שלכם מכירים זה את זה מעט יותר. ככל שהפעוט גדל ומתפתח, כך תכירו יותר ויותר את צרכיו ואת הדרך שבה תוכלו למלא אותם. למעשה, בתור הורים, אנחנו לומדים ללא הרף. כל הורה עושה טעויות ולומד מניסיון. זה בסדר להיות בטוחים במה שאתם יודעים. זה גם בסדר להודות שאינכם יודעים ולשאול שאלות – לעיתים קרובות, השאלות שנראות לכם מטופשות הן הטובות ביותר!

בריאותכם הגופנית והנפשית היא חלק חשוב מאוד מתפקידכם כהורים. כשכל תשומת הלב מתרכזת בטיפול בילד או בתינוק, הורים רבים שוכחים לדאוג לעצמם, או שפשוט אין להם זמן לכך. תפקידכם כהורים דורש מכם הבנה, סבלנות, דמיון ואנרגיה – ותעשו זאת בצורה הטובה ביותר אם תטפלו בעצמכם.

אם אתם מרגישים מתוסכלים, מוטרדים או שאינכם יכולים להתמודד, הניחו את הפעוט במקום בטוח – בלול, למשל – והתרחקו לזמן מה, עד שתירגעו. כמו כן, אתם יכולים לבקש ממישהו אחר להחזיק אותו לזמן מה. לעולם אל תטלטלו את הפעוט. הטלטול עלול לגרום לדימום בתוך המוח, ולעיתים קרובות לנזק מוחי קבוע.

מותר לבקש עזרה. אם אתם מתקשים להתמודד עם הפעוט שלכם, פנו לרופא הילדים שלכם או לאחות טיפת חלב.

מתי לבקש עזרה

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם דואגים או מבחינים שבגיל 15-12 חודשים, הפעוט שלכם:

  • אינו יוצר איתכם קשר עין
  • אינו מתעניין בצלילים
  • אינו ממלמל
  • אינו משתמש במילים בודדות
  • אינו מפגין רגשות ותחושות
  • נראה כאילו אינו מבין אתכם
  • אינו מגיב לקריאה בשמו
  • אינו מנסה להגיד לכם מה הוא רוצה
  • אינו משתמש במחוות כמו נפנוף או הצבעה
  • אינו זוחל
  • אינו עומד בעזרת תמיכה
  • משתמש ביד אחת הרבה יותר מאשר ביד השנייה
  • אחת מעיניו פונה כלפי פנים או כלפי חוץ רוב הזמן
  • אינו עוקב בעיניו אחר חפצים נעים
  • מאבד מיומנויות שכבר רכש באופן מובהק ועקבי.

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם מבחינים בסימנים של דיכאון אחרי לידה אצל נשים או דיכאון אחרי לידה אצל גברים. הסימנים כוללים תחושת עצב ובכי ללא סיבה נראית לעין, התרגזות, קושי להתמודד ותחושת חרדה עמוקה. אם אתם מבחינים בסימנים אלה, בקשו עזרה מאיש מקצוע.

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. אם אתם תוהים האם קצב ההתפתחות של ילדכם “נורמלי”, כדאי לזכור ש”הנורמה” היא טווח רחב. אם אתם עדיין מרגישים שמשהו לא בסדר, קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

אוריינות בגיל הרך: פעילויות לעידוד האוריינות אצל ילדים

פעילויות לעידוד האוריינות

דיבור, שירה, משחקי מילים וצלילים, כתיבה וציור עם ילדכם – כל אלה הן דרכים נהדרות לביסוס מיומנויות אוריינות טובות. פעילויות יומיומיות, כגון הליכה לחנות או לספרייה המקומית, וכן אירועים מיוחדים – טיול למוזיאון או לגן החיות – מספקים הזדמנויות בשפע להתפתחות האוריינות. בהמשך תמצאו פעילויות לעידוד האוריינות. פעילויות רבות המיועדות לילדים צעירים יותר מתאימות גם לילדים גדולים, אך ייתכן שתצטרכו להגביר את רמת הקושי.

הורים רבים מרגישים שהם אינם מקדישים מספיק זמן לפעילויות לעידוד האוריינות. אין צורך בזמן רב; לעיתים קרובות, גם חמש דקות כמה פעמים ביום הן די והותר. המפתח הוא לנצל בהזדמנויות שונות כדי לעזור לילדכם ללמוד, בין אם מדובר ביציאה לסופרמרקט, בבישול יחד, או בהקראת סיפור לפני השינה.

דיבור ושירה

דיבור ושירה הן פעילויות המלמדות את הילדים על צלילים והאופן שבו הם מתחברים זה לזה כדי ליצור שפה. כשאתם מלמדים את ילדכם באמצעות משחקי שפה ושירים, אתם עוזרים לו לפתח מיומנויות הקשבה ודיבור. כמו כן, חשוב להקשיב לו כדי לדעת מהם הסיפורים והשירים שמהם הוא נהנה במיוחד.

פעילויות לילדים צעירים (בני פחות משש)

  • חרזו חרוזים בכל הזדמנות. השתמשו במשפטים כגון “סבלנות, סבלנות, לא קונים בשום חנות”, או המציאו חרוזי נונסנס (איגיון) על מה שאתם עושים, למשל, “הכנסתי דג מדוגדג לתיק הממוזג”, שחקו משחקים כמו “פעם עכביש נפל בכביש”. ילדים גדולים יותר יכולים לחבר חרוזים משלהם וללמוד שירים ופזמונים, שיעזרו להם להבין את משמעות המילים ואת האופן שבו מילים נוצרות.
  • שירו שירי משחק כשאתם בבית, במכונית או מסתובבים בחוץ. ילדים אוהבים לשיר, ושירי המשחק מלמדים אותם על שפה, חריזה, חזרתיות ומקצב. שירו שירים כגון “חנה’לה אופה קטנה”, “השפן הקטן” או שיר האלפבית.
  • חזרו על הקולות שילדכם משמיע, או המציאו קולות משלכם ובדקו אם ילדכם יכול לחקות אותם.
  • שחקו עם ילדכם “אני רואה” והתמקדו בצבעים. לדוגמה, “אני רואה משהו שמתחיל בצבע… ירוק! על איזה דבר ירוק אני מסתכל?”
  • דברו על הקולות שמפיקים בעלי החיים ובקשו מילדכם לחקות אותם. לדוגמה, “הפרה גועה מוווו. אתה יכול להגיד מוווו?”
  • בזמן הארוחה, דברו על האוכל שאתם מכינים, מה אתם עושים איתו, מה טעמו וכיצד הוא נראה.
  • דברו על חפצים שנמצאים מחוץ לבית, או על הדברים המקיפים אתכם כשאתם בחוץ – לדוגמה, רשרוש העלים, ציוץ הציפורים או צופרי המכוניות. בקשו מילדכם לחקות קולות של רוח, גשם, מים, מטוסים, רכבות ומכוניות.
  • ספרו לו סיפורים על ילדותכם או על חיי המשפחה בעבר. תוכלו להציג חלק מהסיפורים יחד עם הילד, או לספר אותם באמצעות ריקוד.

פעילויות לילדים גדולים יותר (בגיל בית הספר)

  • שחקו משחקי מילים שמעודדים את הילדים ללמוד על צלילים. לדוגמה, “אני רואה משהו שמתחיל ב-בָּ. מה לדעתך אני רואה שמתחיל בצליל הזה?”
  • שאלו את ילדכם אם הוא מכיר מילים שמתחרזות זו לזו. לדוגמה, “אילו מילים מסתיימות באותו צליל כמו אור?”
  • בקשו מילדכם ליצור צליל או צירוף צלילים, ואז חשבו על מילים שמכילות את הצליל או הצלילים. לדוגמה, “איזה צליל נשמע לך מצחיק? מוֹֹ? אילו מילים אפשר ליצור עם מו?” (מורה, חמור, פמוט וכדומה).
  • דברו על תוכניות הטלוויזיה שבהן צופה ילדכם, ובקשו ממנו לספר לכם מה קרה בהן. מומלץ לקרוא את המאמר זמן מסך לילדים.
  • דברו על העבר. בקשו מילדכם לספר לכם משהו שהוא נהנה לעשות השבוע בבית הספר. למידע נוסף על האופן שבו אפשר לדובב את ילדכם, קראו את המאמר לדבר עם ילדכם על בית הספר.
  • דברו על העתיד. ספרו לילדכם מה אתם עומדים לעשות מחר או בסוף השבוע, או בקשו ממנו לספר לכם מה הוא צריך לעשות לפני שהוא הולך לישון.

קריאה ויצירת ספרים

הקריאה עוזרת לילדכם לפתח את אוצר המילים שלו, את היכולת להאזין ולהבין, ואת היכולת להבין את מטרת המילים הכתובות. הקריאה עם ילדכם עוזרת לו לפתח גישה חיובית כלפי קריאה לשארית חייו.

פעילויות לילדים צעירים (בני פחות משש)

  • קראו לתינוק שלכם – לעולם לא מוקדם מדי להתחיל! בזמן הקריאה, ודאו שהוא יכול לראות את הספר שאתם מקריאים ואולי גם את פניכם. שימו לב במה בדיוק התינוק מתבונן בספר, וקראו לדברים בשמם. שימו לב לא להיצמד לסטיגמות כשאתם קוראים סיפור בקולות, וגוונו את הקולות באופן מכבד תרבותית.
  • ילדים צעירים אוהבים חריזה, מקצב וחזרתיות, וכן ספרי אותיות וספרים בעלי דפוסים גרפיים שונים. אם אתם מתבוננים בספרים כאלה, עודדו את ילדכם להפוך את הדפים ודברו על מה שהוא רואה. כשאתם קוראים, החליקו את האצבע מימין לשמאל לאורך הדף כדי להראות לילדכם כיצד יש לקרוא בספר, וציינו מילים או ביטויים מסוימים. שאלו אותו שאלות על האיורים, ובקשו ממנו להצביע על דברים שונים.
  • ילדים אוהבים לקרוא את אותו ספר שוב ושוב. תוכלו להפיק מכך את המרב אם תבקשו מילדכם לכוון את הקריאה. לדוגמה, “איפה אנחנו מתחילים לקרוא?” לעיתים קרובות מאוד הפסיקו לקרוא ושאלו את ילדכם מה לדעתו יקרה בהמשך.
  • ערכו קישור בין מה שמתרחש בספרים לבין חוויות אמיתיות מהחיים. אם קראתם ספר על משחק בפארק, תוכלו לקחת את ילדכם לפארק המקומי ולהצביע על נדנדות דומות לאלה שבספר.
  • בקרו עם ילדכם בספרייה המקומית, ועודדו אותו לבחור ספרים לקחת הביתה. אפשר לבקר בשעת סיפור שמתקיימת בספרייה.
  • כשאתם מסתובבים עם ילדכם בחוץ, קחו איתכם ספר וצעצוע.
  • קראו ספרים עם חרוזים שיעזרו לילדכם לפתח מודעות לצלילים ולמילים. הספרים של דוקטור סוס, למשל, או רינת הופר, הם להיט בקרב ילדים – קראו את חתול תעלול או איילת מטיילת.
  • למדו את ילדכם להפריד בין הצלילים שמרכיבים את שמו. לדוגמה, “בשם ‘יובל’ יש לפחות שני צלילים: יו-בל”.
  • הכינו ספרי מגע לתינוקות ולפעוטות עם חפצים שהם אוהבים להתבונן ולגעת בהם – בדים רכים, צמר, נייר אלומיניום או נייר מרשרש. לאחר מכן, הביטו בספר יחד ודברו על כל עמוד, כיצד הוא נראה וכיצד התינוק מרגיש כשהוא נוגע בו.

אל תדאגו אם דעתו של התינוק תוסח כשאתם קוראים, או אם אינכם מצליחים לסיים את כל הספר. לכו בעקבות הילד – עודדו אותו, אך אל תדחפו אותו. התנסו בסוגי ספרים שונים כדי לראות מה הוא אוהב. תיהנו עם הספרים!

פעילויות לילדים גדולים יותר (בגיל בית הספר)

  • קראו סיפורים ואז דברו עליהם. שאלו את ילדכם, “מה היה מסופר בסיפור?”, או “אהבת את הדמויות? למה?”
  • קראו בתורות. אתם יכולים לקרוא את המחצית הראשונה של הספר, וילדכם – את המחצית השנייה. כמו כן, בקשו מילדכם לקרוא מילים בודדות פה ושם, אך בהתחלה בחרו רק במילים שאפשר לקרוא בקלות, כגון מילים בנות שתיים או שלוש אותיות (בן, חם, גור).
  • גם ילדים גדולים יותר אוהבים ספרי אותיות. בקשו מילדכם להגיד לכם מילים שמתחילות באותו צליל שמסמנת האות שאתם מתבוננים בה.
  • בקשו מילדכם להכין ולאייר ספר משלו. הוא יכול לעשות זאת במחשב או עם נייר ועטים. עזרו לו לכתוב את המילים, או לפחות כמה מהאותיות בסיפור.
  • כשאתם מסתובבים בחוץ, בקשו מילדכם לזהות או להשמיע את האותיות או המילים המופיעות על שלטי חוצות ומעל חנויות.
  • למדו את ילדכם מה משמעות המילים בשלטי רחובות ותמרורים כגון “כניסה” ו”תן זכות קדימה”.
  • השמיעו לילדכם את הצלילים שמהן בנויות מילים. שאלו אותו באילו צלילים המילה מתחילה ונגמרת. (או מהו הצליל הפותח ומהו הצליל הסוגר)
  • עודדו את ילדכם לקרוא את שמות הפריטים בסופרמרקט.

ציור וכתיבה

כבר מגיל צעיר מאוד, ילדים אוהבים “לכתוב” כמו אחיהם הגדולים או כמו הוריהם. הכתיבה (שרבוט) והציור עוזרים לילדכם לפתח את מיומנויות המוטוריקה העדינה שיזדקק להן כדי לכתוב מאוחר יותר עם עפרונות ועטים. כמו כן, הם עוזרים לו לזהות ולזכור את צורת האותיות.

פעילויות לילדים צעירים (בני פחות משש)

  • עודדו את ילדכם לצייר ולכתוב בעזרת עטים, עפרונות, צבעים וטושים. הוא בוודאי ישמח להוסיף שרבוט או ציור צבעוני ושמח לכרטיס ברכה ליום הולדת או למכתב.
  • עודדו את ילדכם לנסות לכתוב כמה אותיות או את שמו על כל יצירה שהוא מכין.
  • עזרו לו להשתמש בבצק כדי ליצור את אותיות האלפבית או מספרים.
  • הציעו לו את אותיות האלפבית במגוון צורות – קוביות, מגנטים להצמדה על המקרר או חתיכות של פאזל.
  • גזרו או ציירו תמונות של פריטים ביתיים פשוטים – כיסא, שולחן, טלוויזיה, קיר, דלת וכדומה – ואז כתבו את שמות הפריטים הללו על פיסות נייר נפרדות. בקשו מילדכם להתאים את שם הפריט לתמונה.

פעילויות לילדים גדולים יותר (בגיל בית הספר)

  • בחרו כמה אותיות והחליפו את מקומן כדי ליצור צלילים שונים – חול, לוח, חלו, ולח – ואז בדקו אם הצלילים האלה יוצרים מילים אמיתיות. התאמנו בהגיית המילים אות-אות, ואז אמרו את המילה – לדוגמה, “ח-ו-ל יוצר את המילה חול!”. השתמשו באותיות בדפוס (ולא בכתב) בתור התחלה, כדי שלא לבלבל את ילדכם עם שתי צורות שונות של אותיות לכל צליל.
  • עודדו את ילדכם לכתוב את שמו ואת שמות בני המשפחה האחרים בכרטיסי ברכה או על הציורים. כשילדכם יידע להשתמש בכל האותיות היטב, אפשר להציג בפניו את אותיות הכתב.
  • עודדו את ילדכם לכתוב את רשימת הקניות, את מתכון העוגיות או תפריט של מסעדה דמיונית כשהוא משחק “בכאילו”.
  • כשאתם מסתובבים בחוץ, הצביעו על סוגי אותיות שונים, כגון האותיות שמופיעות בשלטי חנויות או באולם הקולנוע. הסבירו לו שאפשר להשתמש באותיות מודפסות כדי לקרוא בשמם של מקומות או דברים שונים.
  • בקשו מילדכם להכין לכם ספר שבעמוד הימני שלו תופיע מילה, ובעמוד השמאלי יופיע ציור של אותה מילה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

מיומנויות שיחה אצל ילדים: דיבור והקשבה

דיבור והקשבה

ייתכן שהסצנה הבאה תיראה לכם מוכרת. אתם משוחחים בטלפון או יושבים לקפה עם חברה כשילדכם מתפרץ פנימה – שוב – בגלל מקרה חירום שקשור ללגו שלו, או בדרישה “בואו לראות אותי מטפס על העץ כמו קופיף!”.

זה עלול להיות מתסכל, אך זה גם טבעי למדי. אחד הצעדים הגדולים ביותר שיעשה ילדכם הוא ללמוד כיצד לתקשר עם אחרים. ייקח זמן עד שילמד כיצד לדבר ולהקשיב לאנשים אחרים. ויסות עצמי הוא חלק חשוב בלמידה לדבר ולהקשיב, ויש ילדים שמתקשים בכך יותר מאחרים.

המזג של ילדכם משחק גם הוא תפקיד משמעותי – ילד חברתי מאוד עשוי לרצות להתערב בכל שיחה, ויתקשה להקשיב. מצד שני, ילד שאינו חברתי כל כך יקשיב, ככל הנראה, בקלות רבה יותר, אך יתקשה להגיב.

ללמוד לדבר ולהקשיב

ילדכם ילמד מכם כיצד לדבר ולהקשיב.  לכן, כדאי לדבר עם בן או בת הזוג שלכם, עם חבריכם או עם ילדיכם באותו אופן שהייתם רוצים שילדכם ידבר. כמו כן, תוכלו ללמד את ילדכם באמצעות עידוד, הכוונה ותרגול. ילדכם ילמד באופן הטוב ביותר אם תגידו לו בבירור מה אתם רוצים שיעשה. אפשר, למשל:

  • לעודד את ילדכם ולהגיד, “אמור בבקשה ‘תודה’ לסבתא שלקחה אותך לפארק”
  • לכוון את ילדכם ולהגיד, “שרה, כשאני מדברת עם מישהו, את צריכה להגיד ‘סליחה’, ולהמתין עד שאהיה מוכנה להקשיב”. אפשרות נוספת היא להנחות את ילדכם להניח עליכם את ידו כשהוא רוצה לדבר איתכם ולהמתין בסבלנות שתתפנו אליו.
  • לתרגל שיחות עם ילדכם, שבהן אתם מדברים כל אחד בתורו, שואלים שאלות ומקשיבים לתשובות.

אם תשבחו את ילדיכם כשהם מתקשרים היטב, סביר להניח שירצו להמשיך לעשות זאת. לדוגמה, אמרו, “שמחתי מאוד שחיכית שאסיים לדבר לפני שהתחלת לדבר בעצמך”, או, “אמרת ‘תודה’ ו’בבקשה’ ממש יפה עכשיו”.

כדאי לקבוע כמה כללי נימוס הקשורים לדיבור ולשיחה. חשוב שתדברו עם ילדכם על הכללים הללו, כדי שיבין מה מצופה ממנו. כמו כן, תוכלו להשתמש בתוצאות. לדוגמה, אפשר להשתמש בפסק זמן כתוצאה להתחצפות.

ילדים לומדים בצורה הטובה ביותר כשהם מקבלים הזדמנויות רבות לדבר ולתרגל את מיומנויות הדיבור וההקשבה. אחת הדרכים המהנות לכך היא לשחק בהעמדת פנים. למשל, אמרו, “בוא נעמיד פנים שאתה אימא שמשוחחת בטלפון ואני הילד הקטן. מה אני צריכה לעשות כשאני רוצה לדבר איתך?”

דיבור והקשבה חיוביים

היכולת לדבר ולהקשיב לאחרים מורכבת מהדברים הבאים:

  • לפתוח בשיחות
  • לדעת כיצד לקבל תשומת לב בדרך הנכונה – למשל, להמתין לעצירה קלה בדברים ואז להגיד “סליחה”
  • ליצור קשר עין
  • לדבר ולהקשיב בתורות
  • להצליח לדבר בבירור ובמשפטים המתאימים לגילו של הילד
  • לדבר בנימוס, בלי להתחצף
  • לדעת מתי להפסיק לדבר.

חלק מהילדים תופסים זאת במהירות, ואחרים זקוקים לתזכורות עדינות, למשל, “רונה, תסתכלי עליי בבקשה כשאת מדברת איתי”. אם נראה שילדכם מתעכב מעט מבחינה שפתית (שימוש במשפטים, לדעת כיצד לדבר עם אחרים) או בהגיית מילים (הגייה לקויה, גמגום או יצירת צלילים), כדאי לפנות לקלינאי תקשורת. כמו כן, כדאי לדבר עם אחות טיפת חלב או רופא הילדים.

כיצד להתמודד עם התחצפות

ייתכן שילדכם מתחצף כשאתם מציבים לו גבולות, מקנים לו משמעת או נותנים לו הוראות. כשהוא מתחצף, הוא מנסה להראות לכם את נקודת המבט שלו. יש ילדים שמתחצפים כדי לקבל מכם תגובה. אפשר לטפל בהתחצפות בדרך חיובית. השיטות הבאות יעזרו לכם להפחית את ההתחצפויות לאורך זמן:

  • הגיבו ברוגע והזכירו לילדכם את הכללים המשפחתיים שקבעתם בנוגע לדיבור בנימוס ולהתייחסות בכבוד זה לזה.
  • אם ילדכם ממשיך להתנהג בחוצפה, עליכם לקבוע תוצאות – לתרגל דרך דיבור אחרת, לאבד זכות יתר כגון זמן מסך או כל דבר שתראו לנכון.
  • אם אתם צוחקים ונותנים לילדכם תשומת לב רבה כשהוא מתחצף, אתם עלולים לתגמל אותו על כך בטעות.

כיצד לטפל בהפרעות

בדרך כלל, ילדים מפריעים לשיחה כשאינם מצליחים לשלוט על הצורך לדבר. אך אלא אם כן מדובר במקרה חירום, חשוב לעזור לילדכם ללמוד להמתין. אם הוא מפריע, תוכלו לנסות את הדברים הבאים:

  • הזכירו לילדכם מהו הכלל המשפחתי המוסכם. לאחר מכן, המשיכו בשיחה עד שיגיד “סליחה” או יניח עליכם את ידו וימתין שתתפנו, למשל.
  • לאחר שאמר “סליחה” או הניח ידו, נסו לגמול לו במתן תשומת לב מיידית. הוא יראה שכשהוא פועל בצורה הנכונה, הוא מקבל את מה שהוא רוצה.
  • שבחו את ילדכם כשהוא ממתין בסבלנות, כדי שבפעם הבאה ירצה להתנהג כך שוב. לדוגמה, “חיכית כל כך יפה עד שסיימתי את שיחת הטלפון שלי לפני שביקשת עזרה עם הבובה. כל הכבוד!”
  • אם אתם באמצע שיחה חשובה שאי אפשר להפריע לה, נסו להסיח את דעתו באמצעות צעצועים מיוחדים או פעילות מעניינת.
  • התכוננו מראש- אם אתם יודעים שאתם מתחילים שיחה חשובה, שלא תוכלו להפסיק אותה, הכינו מראש את ילדיכם, והסבירו לו שעד תום השיחה לא תוכלו להיענות אליו, הכינו מלאי של משחקים ופעילויות שיסיחו את דעתו עד שתסיימו. אל תשכחו לשבח אותו אם הוא עמד ביעדים. אם אתם יודעים שילדכם יתקשה בזמן המתנה כה ממושך, שיקלו לבקש עזרה מבן משפחה או חבר לשמור על ילדכם בזמן הזה, כדי שתוכלו לדבר בנחת.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

עצירות

הגורמים לעצירות אצל ילדים

ילדים עושים קקי בטווח תדירויות רחב. יש ילדים שעושים קקי פעמיים-שלוש ביום, ואחרים רק פעמיים בשבוע. ילדים גמולים מחיתולים עלולים לסבול מעצירות אם הם מתאפקים באופן מכוון. ייתכן שילדכם מתאפק במכוון כי הוא עסוק מדי במשחק, כי כואב לו לעשות קקי, או כי הוא אינו רוצה להשתמש בשירותים בגן או בבית הספר.

עצירות עשויה להתרחש גם אם ילדכם אינו שותה מספיק נוזלים או אינו אוכל מספיק סיבים, או בגלל מחלה הגורמת לו לאכול ולשתות פחות מהרגיל. כל המצבים האלו עלולים להוביל להצטברות של צואה  במעיים. כשזה קורה, היציאות הופכות לקשות  מדי וילדכם אינו מצליח לדחוף אותן החוצה בקלות. ישנם גם כמה גורמים רפואיים שעלולים לגרום לעצירות אצל ילדים, אך הם אינם נפוצים.

תסמיני עצירות אצל ילדים

התסמין החשוב ביותר של עצירות אצל ילדים הוא יציאות בעלות מרקם קשה. יציאות תקינות הן בעלות מרקם רך כמו משחת שיניים וקלות ליציאה. אם ילדכם סובל מעצירות, הוא עלול לחוש כאב ואי נוחות כשהוא מנסה לעשות קקי או בזמן שהקקי יוצא. זה עלול לגרום לו להימנע מללכת לשירותים. קקי קשה עלול למתוח את העור מסביב לפי הטבעת ולגרום לקרעים קטנים ושטחיים, שעשויים להוביל לכאב ולדימום.

ילדכם עלול לחוות כאבי בטן שבאים והולכים. הוא יתנהג כאילו הוא מתאפק, יתנועע בעצבנות קדימה ואחורה, ישלב את רגליו או יסרב לשבת על האסלה. הוא עשוי להיראות עצבני באופן כללי.

אם ילדכם סובל מעצירות זמן רב, הוא עלול לחוות פספוסים ולעשות קקי בתחתונים בלי להתכוון, כיוון שהקקי הקשה נתקע ומותח את החלק התחתון של המעי הקרוב לפי הטבעת, המכונה חלחולת (רקטום).  כיוון שהחלחולת שלו מתוחה כל הזמן, הוא עלול לאבד את תחושת הדחף ללכת לשירותים. כמו כן  קקי נוזלי עלול לגלוש מסביב לקקי הקשה, אף שילדכם לא התכוון לשחרר אותו. מצב זה נקרא בריחת צואה.

מתי לפנות לרופא

קחו את ילדכם לרופא אם:

  • אתם צריכים לתת לילדכם תרופה משלשלת יותר ממספר פעמים בשנה
  • אין שיפור בעצירות של ילדכם גם לאחר מתן תרופה משלשלת, או שהעצירות נמשכת יותר משבועיים
  • ילדכם עושה קקי במכנסיים מבלי להתכוון
  • ילדכם סובל מעצירות וכן מחום גבוה, הקאה, דם בצואה ואובדן משקל
  • ילדכם סובל מסדקים מכאיבים סביב פי הטבעת
  • ילדכם סובל מעצירות ואתם דואגים שהוא לא אוכל או שותה מספיק.

טיפול בעצירות

תזונה
ילדכם זקוק לשגרת יציאות תקינות. הצעד הראשון להבטחת יציאות תקינות הוא תזונה נאותה. תזונה בריאה שמכילה מספיק סיבים והמון נוזלים (בעיקר מים) עוזרת לטפל בעצירות ולמנוע אותה. מזונות שמכילים סיבים רבים כוללים לחמים ודגנים מחיטה מלאה, פירות כמו פרי הדר, מיץ שזיפים ועגבניות, וירקות.

שימוש קבוע בשירותים
אם ילדכם סובל מעצירות, עודדו אותו לפתח הרגל של ישיבה קבועה בשירותים, פעמיים- שלוש ביום למשך 5-3 דקות כל פעם. נסו להושיב אותו בשירותים 30-20 דקות אחרי הארוחה. אפשר להניח שרפרף או ארגז מתחת לרגליו כדי שיהיה לו נוח יותר. אמרו לו להניח את רגליו על המשטח ולהישען מעט קדימה בעת הדחיפה.

תוכלו ללמד את ילדכם לזהות ולהגיב לצורך לעשות קקי, וללכת לשירותים. לפעמים כדאי לתלות טבלת מדבקות או פרסים, כדי לשבח את ילדכם על כך שהלך לשירותים.

חומרים משלשלים
אתם יכולים לתת לילדכם חומר משלשל אם הוא סובל מעצירות, כדי לעזור לו להוציא את הקקי הקשה בלי כאבים. מיץ שזיפים הוא חומר משלשל טבעי וקל שעובד אצל חלק מהילדים. אם זה לא עובד, כדאי לפנות לרופא. תרופות משלשלות אפשריות כוללות:

  • משלשלים אוסמוטיים המגבירים את כמות המים ביציאות ומרככים אותן
  • תרופות משלשלות הפועלות על ידי גירוי והגברת פעילות ותנועתיות המעיים.

ילדים הסובלים מעצירות כרונית עשויים להזדקק לתרופות משלשלות במשך מספר חודשים. הרופא שלכם ינחה אתכם לגבי הטיפול המומלץ.

עצירות אצל תינוקות

עצירות אצל תינוקות מתרחשת כאשר הקקי שלהם יבש ופירורי או דומה לכדורים, ונראה שהם חווים כאב ואי נוחות בעת היציאה. פניהם של רוב התינוקות מאדימות במאמץ כשהם עושים קקי רגיל. זהו סימן לעצירות רק אם הקקי קשה.

תינוקות יונקים סובלים מעצירות לעיתים נדירות בלבד. אם התינוק היונק שלכם סובל מעצירות, הוא כנראה אינו מקבל מספיק חלב אם. ייתכן שתצטרכי להניק אותו לעיתים קרובות יותר.

תינוקות שניזונים מבקבוק עלולים לסבול מעצירות כיוון שתחליף החלב אינו מוכן  כמו שצריך ואינו מכיל מספיק מים. כדאי להכין את תחליף החלב על פי ההוראות שעל האריזה ולתת לתינוק נוזלים נוספים.

לעיתים יציאות קשות העוברות דרך פי הטבעת עלולות לקרום לקרע, ולכאב. תינוקות אלו עלולים להתאפק באופן אינסטינקטיבי, והקקי שנותר בפנים מתקשה עוד ועוד, ונעשה קשה עוד יותר לדחוף אותו החוצה.

אם אתם חושבים שהתינוק שלכם סובל מעצירות, פנו לרופא הילדים או לאחות טיפת חלב.

מהו מצב תקין?
אצל תינוקות בני פחות משישה חודשים, תדירות היציאות תלויה בתזונתם. תינוקות יונקים יכולים לעשות קקי עד חמש פעמים ביום, או פעם בחמישה ימים. הקקי שלהם בדרך כלל רך, וצבעו צהוב או חרדל. תינוקות שניזונים מבקבוק עושים קקי לעיתים קרובות יותר (פעם-פעמיים ביום). הקקי שלהם קשה יותר וצבעו ירוק-חום.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

שישה טיפים לארוחות משפחתיות מהנות

יתרונות הארוחה המשפחתית

חיי המשפחה מתנהלים בדרך כלל סביב לו”ז צפוף. לא תמיד קל להכין ארוחה, שלא לדבר על להושיב את כל המשפחה סביב השולחן ולאכול יחד. עם זאת, ארוחות משפחתיות קבועות שוות את המאמץ. בין אם מדובר בארוחת ערב או בסעודת שבת מיוחדת, הארוחות המשפחתיות הקבועות מאפשרת לכולם להתעדכן זה בחייו של זה, להתחבר ולתקשר. הארוחות חשובות במיוחד עבור ילדים ובני נוער גדולים ועסוקים יותר.

כמו כן, ילדכם יוכל ללמוד הרבה על מזון ועל אכילה מהתבוננות בכם. לדוגמה, האכילה עם שאר בני המשפחה עוזרת לילדים צעירים ללמוד לאכול את אותו מזון בריא ששאר המשפחה אוכלת, ומעודדת אכלנים בררנים לנסות מאכלים חדשים. הארוחה המשפחתית יכולה להוות הזדמנות מצוינת להראות לילדים כיצד להשתמש בכפות, מזלגות, סכינים ועוד, והיא מאפשרת לילדכם לצפות בכם מדגימים הרגלי אכילה נכונים והתנהגות ראויה ליד השולחן. אך לא מדובר רק בנימוסי שולחן. הארוחות המשפחתיות יכולות גם ללמד את ילדכם כיצד לתקשר, לדבר בתורו ולהקשיב.

שישה דברים שיהפכו את הארוחה המשפחתית למהנה

1. קבעו זמנים מסודרים לאכילה משותפת

רשמו את זמני הארוחות הללו ביומן השבועי, כדי להגדיל את הסיכויים שכולם ישתתפו בהן. אכלו את הארוחה ליד השולחן וכבו את הטלוויזיה והטלפונים הסלולריים, כדי להפוך את זמן הארוחה לשקט ומיוחד יותר. הילדים יכולים לעזור לערוך את השולחן ואפילו לקשט אותו בפרחים מהגינה או להניח עליו מצעיות (פלייסמטים).

2. צמצמו את הלחץ

הקדישו זמן לארוחה המשפחתית. ילדים זקוקים בדרך כלל לכחצי שעה כדי לאכול בנחת. כך יוכלו לנסות מאכלים חדשים ולפתח הרגלי אכילה נכונים, ואתם תוכלו להירגע, לפטפט וליהנות עם המשפחה.

3. שלבו את כולם

שלבו את בני המשפחה בבחירת הארוחות ובהכנתן כדי להעלות את הסיכויים שכולם יאכלו. כך תוכלו גם לעודד סרבני אכילה לנסות מאכלים חדשים. ילדים גדולים יותר ובני נוער ייהנו לבחור ולבשל את הארוחה לבני המשפחה – למשל, פעם בשבוע או פעם בחודש. באופן זה הם חולקים את האחריות להכנת ארוחת הערב ומקבלים הזדמנות ללמוד לבשל.

4. השתמשו בארוחות המשפחתיות כהזדמנות לשיחה

בזמן הארוחות המשפחתיות אפשר להתעדכן במעשיו של כל אחד מבני המשפחה. עם זאת, הורים רבים מכירים היטב את התחושה של לקבל משיכת כתף או “לא’דע” כתשובה לשאלה ששאלו. אם זה נשמע לכם מוכר, כדאי להשתמש בשאלות שדורשות תשובה ארוכה יותר מ”כן” או “לא”. לדוגמה, “ספר לי דבר אחד נהדר שקרה לך היום בבית הספר”.

רעיון נוסף הוא שכל אחד יספר בתורו משהו טוב ורע שקרה לו היום. כך, אף אחד מהילדים לא ירגיש שהוא עומד לחקירה. עם זאת, אם ילדכם באמת לא רוצה לדבר, עדיף לא ללחוץ עליו או להעלות נושאים רגישים. אפשר לתת לו פשוט לבלות עם המשפחה ולהקשיב לאנשים אחרים. הרעיון הוא להפוך את זמני ארוחות הערב למהנים וחברתיים.

5. תגמלו התנהגות טובה

כשילדיכם הצעירים אוכלים יפה, משתמשים בנימוסי שולחן ומנסים מאכלים חדשות, נסו לתגמל את ההתנהגות ולשבח אותם באופן מפורט. אמרו להם מה הם עושים היטב. אפשר להשתמש בטבלת התנהגות כדי להעניק פרסים על התנהגות טובה כגון לנסות לאכול כל מה שמונח על הצלחת, או להגיד “תודה” ו”בבקשה”.

אל תשתמשו במזון כעונש או כשוחד. אל  תציעו מזון כפרס עבור התנהגות טובה או כניחום בזמני מצוקה.

6. היו יצירתיים

כשיש לכם זמן והזדמנות, הפכו את הארוחות לאירוע מהנה שכל המשפחה תצפה לו בקוצר רוח. למשל, בסופי שבוע אפשר:

  • להכין פנקייקים מזינים לארוחת הבוקר
  • לעשות פיקניק בפארק, בחצר או על רצפת הסלון
  • להזמין אורחים מיוחדים לארוחת ערב, למשל חברים, סבא וסבתא או שכנים. זו יכולה להיות הזדמנות מצוינת להכיר את החברים של ילדיכם הגדולים יותר.
  • הכינו ארוחת ערב לפי נושא מיוחד – למשל, מאכלים מארץ מסוימת, או בשפה שילדכם לומד בבית הספר.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

כיצד לעודד גישה חיובית לספורט

ילדים וספורט: הכי חשוב לנסות

רגע אחד ילדכם רץ אל מעבר לקו הסיום, מבקיע גול או קולע סל מדהים. ברגע הבא הוא לא מצליח להאמין שפספס את המסירה, קיבל כרטיס אדום או פגע בטבעת הסל.

הדבר הטוב ביותר בחוגי ספורט לצעירים היא שילדכם מקבל הזדמנות להתנסות ברגעי השיא והשפל הללו בסביבה בטוחה, מתאימה ומובנית. העיסוק בספורט מאפשר לילדכם ללמוד כיצד להיות חלק מקבוצה, לדעת לנצח, להתאושש מהפסד ולהתמודד עם התנסויות לא נעימות כמו פציעות.

כמו כן, הוא מלמד אותו כמה חשוב לנסות ככל יכולתו, גם אם הוא לא תמיד מנצח. לדוגמה, יכול להיות שילדכם עושה עבודה מצוינת בבעיטות ובריצות אחרי הכדור, אבל הקבוצה שלו עדיין תפסיד במשחק. מה שחשוב הוא כיצד אתם וילדכם תופסים את החוויה.

בסופו של דבר, המאמצים שלו הם הדבר היחיד שנמצא בשליטתו המלאה. המאמץ, ולא תוצאת המשחק, הם שהופכים את הפעילות להצלחה או לכישלון. אם ילדכם מסיים את המשחק בתחושה שעשה ככל יכולתו, הוא כבר הצליח.

לעודד גישה חיובית לספורט

ילדכם אוהב לרַצות אתכם, לגרום לכם להתגאות בו ולקבל את אישורכם. לכן, הראו לו היטב במה אתם מתגאים. האם אתם גאים בו כיוון שניסה ככל יכולתו, או בגלל מספר הגולים שהבקיע?

בבית

אתם משמשים דוגמה אישית לילדכם בכל תחום, וגם בספורט. כשאתם צופים במשחק כדורגל ביחד, למשל, שימו לב להערות שלכם. כדי לחזק את הגישה החיובית כלפי ספורט, עודדו את הקבוצה האהובה עליכם על המאמצים שהיא עושה, גם אם היא מפסידה קשות. העלבת קבוצה, שופט או כל אחד אחר בגלל הפסדים מעבירה לילדכם מסר שלילי.

כמו כן, כדאי לציין ולשבח אתלטים שלא הגיעו ראשונים. דברו עם ילדכם על המאמצים שהשקיע האתלט, למרות התוצאות. אפשר לתת דוגמאות לאתלטים אחרים שאתם מעריצים ולא תמיד מנצחים, אך ידועים כשחקנים טובים והוגנים.

כדאי לברר מה ילדכם רוצה להשיג מההשתתפות בספורט מסוים. כשהוא חוזר הביתה מאימון, שאלו אותו אם נהנה לפני שאתם בודקים אם ניצח. התמקדו בהנאה, בהשתתפות ובמאמצים, במקום בניצחון או הפסד.

במגרש

כשאתם הולכים לאירועי ספורט, התנהגותכם משפיעה מאוד על הילד. ההתנהגות, הדברים שאתם אומרים, הקולות שאתם משמיעים ואופן ההשתתפות ביציע – כל אלה תורמים להשפעה חיובית או שלילית.

לדוגמה, חשבו מה ילדכם מרגיש כשאתם צועקים משהו כמו, “איך יכולת לפספס את זה?” או “מה, אתה לא יכול לרוץ מהר יותר?” השוו את הרגשות הללו לאופן שבו ירגיש אם תגידו “יופי של בעיטה, בטח תצליח יותר בפעם הבאה!”, או “קדימה, חבר, כמעט הגעת!”.

גם טון הדיבור ושפת הגוף משפיעים מאוד על ילדכם. אם הוא חושב שאתם כועסים עליו כי פספס את הכדור, זה מוציא את כל הכיף מהמשחק, גורם לו לתהות אם אינו טוב בספורט בכלל ומשפיע על ההערכה העצמית שלו. עם זאת, כשנראה שאתם נהנים ומסתכלים על הכל בצורה חיובית, גם ילדכם יוכל להרגיש כך. מלבד זאת, ההשתתפות באירועי הספורט שלו מראה לו שאתם תומכים בו ואוהבים אותו. אפשר להשתתף בדרכים רבות – למשל, להתנדב ללוות משחקי חוץ, לעצב את בגדי הקבוצה או להיות שופט.

כשילדכם גדל

כשילדים גדלים, הדגש בחוגי הספורט עובר לגישה בוגרת יותר ומכוונת ניצחון, מה שעלול להותיר חלק מהילדים מאחור. אם ילדכם כבר אינו נהנה מהחוג שבו הוא משתתף, נסו לחשוב על דרכים שבהן יישאר מעורב – למשל, להחליף קבוצה או חוג – כדי שימשיך ליהנות מהיתרונות של פעילות גופנית וספורט.

אם ילדכם אינו רוצה להשתתף בספורט

אם ילדכם אינו רוצה להשתתף יותר בחוג, בדקו מדוע הוא מרגיש כך. יכול להיות שקל לעבוד על הסיבות שבגללן הוא רוצה להפסיק, ואולי תוכלו לקבל רעיונות לפעילויות נוספות. כדאי לבדוק אם הוא רוצה לצאת מקבוצה מסוימת או מחוג מסוים, או להפסיק בפעילות הספורטיבית לגמרי.

הסיבות הנפוצות להפסקת ההשתתפות בחוג ספורט הן כשהילד:

  • מרגיש שאינו טוב כפי שרצה, או אינו טוב כמו אחרים
  • רוצה לעבור לחוג אחר או לעשות משהו אחר בזמנו הפנוי
  • אינו נהנה מספיק או משועמם
  • מרגיש שמכריחים אותו להשתתף ואינו אוהב את הלחץ
  • אינו אוהב את המאמן או שחקנים אחרים בקבוצה ומרגיש שהאימונים קשים מדי עבורו
  • אינו מקבל מספיק זמן על המגרש כמו ילדים אחרים
  • מפסיד לעיתים קרובות.

אם ילדכם רוצה להפסיק להשתתף בספורט תחרותי, ישנן דרכים רבות אחרות שבהן יוכל להישאר פעיל מבחינה גופנית. למשל:

  • הליכה או טיול עם ההורים או עם חברים
  • תנועות נוער
  • רכיבה על אופניים, סקייטבורד או גלגיליות
  • ריקוד
  • פעילויות על חוף הים, כמו שחייה או גלישת גלים
  • העפת עפיפונים
  • חדר כושר (לבני נוער).

ספורט מותאם

ענפי ספורט רבים בארץ מציעים גרסאות מותאמות לילדים, שמאפשרות להם להתנסות בספורט מבוגרים בגרסה פשוטה, קלה ובטוחה יותר. לדוגמה, לפעמים המגרש קטן יותר, גודל הקבוצות קטן יותר, הציוד שונה, הכללים שונים או שהילדים בקבוצה מתאימים להם מבחינת הגודל ולא בהכרח הגיל.

למשל, קט עף הוא הגרסה המותאמת לכדורעף. הקבוצה קטנה יותר, הרשת נמוכה יותר ומותר להכות בכדור מכל עמדה על המגרש. עוד משחקי ספורט מותאמים כוללים כגון קטרגל, חוגי ג’ודו ואומנויות לחימה, התעמלות אתגרית לילדים, חוגי אתלטיקה וחוג טניס.

חלק מענפי הספורט המותאמים אינם מתמקדים בתחרותיות ומסלקים הצידה את הדירוגים והתוצאות הסופיות, כדי לשים דגש על ההשתתפות ולא על התוצאות. במקרים כאלה, יש שמשתמשים באישורי השתתפות ולא בגביעי סוף עונה, ומבקשים מהמאמנים והשופטים לנקוט גישה חיובית.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לעודד שינה טובה אצל ילדים

שינה טובה

שינה טובה חשובה לכולם, בין אם זה עתה נולדתם או שאתם כבר גדולים. שנת לילה טובה משמעה להירדם היטב ולהישאר במצב שינה, לישון היטב ולהרגיש טוב כשקמים.

להתכונן לשינה

רוב הילדים והמבוגרים נרדמים בתוך 20 דקות מרגע שנשכבו במיטה. זמן ההירדמות תלוי ברמת הישנוניות של גופכם. שגרה קבועה ותרגילים במהלך היום, וכן שגרת השכבה קבועה, יכולות גם הן להשפיע על משך ההירדמות. יש שגרות השכבה שעוזרות לגופנו להתכונן לשינה, ולהירדם בקלות רבה יותר.

להישאר במצב שינה

במהלך הלילה, גופנו נע במחזוריות של שינה קלה ושינה עמוקה. אנחנו מתעוררים לרגע קל אחרי מחזור השינה הקלה, מתהפכים במיטה ולעיתים קרובות, אפילו לא שמים לב לכך. כדי להישאר במצב שינה, עלינו להירדם מיד אחרי ההתעוררויות הקצרצרות הללו. למידע נוסף על מחזורי השינה, קראו את המאמר שינה.

לישון היטב

שינה טובה חשובה באותה מידה כמו משך זמן השינה. איכות השינה נקבעת, בין השאר, בכך שנקבל מספיק זמן של שינה עמוקה, ולא נתעורר לעיתים קרובות מדי. אנו זקוקים לשינה עמוקה כיוון שהיא מאפשרת לנו לנוח טוב יותר מאשר השינה הקלה. זמן רגוע לפני השינה מגביר את הסיכויים לבילוי זמן רב יותר בשינה עמוקה ולהתעוררויות מועטות יותר. זמן זה עוזר לגופנו להוריד הילוך ולהתכונן לשינה.

לכמה שינה אנו זקוקים

כמות השינה שאנשים זקוקים לה כדי לתפקד היטב משתנה בין אדם לאדם. אפשר לראות זאת כבר משלב מוקדם מאוד בחיים. ילדים שישנים פחות, בדרך כלל ממשיכים להזדקק לשינה מועטה כשהם מתבגרים. ילדים שישנים הרבה בצעירותם ממשיכים להזדקק לשינה מרובה כשהם מתבגרים.

במאמרים הבאים תוכלו למצוא מידע נוסף בנוגע לצורכי השינה של ילדים קטנים:

ילדים בני תשע זקוקים ל-11-10 שעות שינה בלילה. בגיל עשר, כשהילדים נכנסים לגיל ההתבגרות, הם זקוקים לכתשע-עשר שעות שינה בלילה.

בעיות שינה

עד 40% מהילדים ובני הנוער סובלים מבעיות שינה. היעדר שינה משפיע על ילדים ועל מבוגרים באופן שונה, ועלול להשפיע לרעה על ההתנהגות, הרגשות, תשומת הלב, מערכות היחסים החברתיות ועל רמת הביצועים בבית הספר ובעבודה. לדוגמה, ילדכם עלול להיות מצוברח, לא להצליח להתרכז ולהיות חולה כל הזמן. כשאתם לא ישנים מספיק, אתם עלולים להתקשות בקבלת החלטות, להתנמנם בזמן הנהיגה ולא להצליח לנהל שיחה כמו שצריך.

בקשו עזרה מאיש מקצוע אם אתם חוששים שבעיות השינה – אפילו הקלות ביותר – פוגעות ברווחתו של ילדכם, בעבודתו בבית הספר או במערכות היחסים שלו. כמו כן, בקשו עזרה אם הבעיות של ילדכם גורמות לו לחרדה, או אם הן נמשכות יותר משבועיים עד חודש.

הרגלי שינה טובים: 12 טיפים

הרגלי שינה טובים יעזרו לילדכם ליהנות משנת לילה טובה. ואם הילד ישן טוב, רוב הסיכויים שגם שנתכם תשתפר. הנה כמה רעיונות בתור התחלה.

בססו שגרה קבועה

1. שמרו על זמני השכבה והשכמה קבועים
אם ילדכם בן שישה חודשים או יותר, עזרו לו ללכת לישון ולקום בערך באותה שעה מדי יום. שמרו על פער של עד שעתיים בין ההשכמה בימי בית ספר לבין סוף השבוע, כדי לעזור לשעון הביולוגי של ילדכם להיכנס לקצב קבוע. השעון הביולוגי של תינוקות בני פחות משישה חודשים אמנם רק מתחיל להתפתח, אך עדיין אפשר לנסות לשמור על זמני השכבה והשכמה קבועים.

2. הימנעו משינה במהלך היום
אם ילדכם בן חמש שנים או יותר, השתדלו שלא לתת לו לישון במהלך היום. שינה ארוכה מ-20 דקות במהלך היום מקשה על ילדים בני יותר מחמש ללכת לישון בערב, להיכנס לשלב השינה העמוקה ולהתעורר היטב בבוקר.

3. זמן רגוע לפני השינה
עודדו את ילדכם להירגע לפני השינה. שגרת השכבה קבועה שכוללת אמבטיה, סיפור וכניסה למיטה עוזרת לילדים קטנים להתכונן לשינה. ילדים גדולים יותר ומבוגרים יכולים ‘להוריד הילוך’: לקרוא ספר, להאזין למוזיקה נעימה או לתרגל נשימות הרפיה. כך אפשר לעזור לגוף לתפוס את “גל” העייפות כשהוא מגיע.

4. להוריד הילוך בשעות הערב
אם שגרת הבוקר של ילדכם עמוסה, עודדו אותו להשלים בערב חלק מהמשימות לקראת הבוקר, כמו למשל להכין את הבגדים ליום למחרת, לעזור בהכנת ארוחת הצהריים או להכין את התיק לבית הספר.

בדקו את סביבת השינה של ילדכם

5. תנו לילדכם תחושת ביטחון בשעות הלילה. אם הוא מפחד להיכנס למיטה או להיות לבד בחושך, שבחו ועודדו אותו בכל פעם שהוא מפגין אומץ. כדאי להימנע מתוכניות מפחידות בטלוויזיה, וכן מסרטים, משחקים או ספרים מפחידים. חלק מהילדים שמפחדים בלילה מרגישים טוב יותר בעזרת מנורת לילה קטנה.

6. בדקו את רמת הרעש והאור בחדר השינה של ילדכם. חדר חשוך, שקט ופרטי חשוב לשנת לילה טובה. תוכלו לבדוק אם חדר השינה של ילדכם מואר מדי או רועש. כדאי לכבות את כל האמצעים האלקטרוניים בחדרו לפחות שעה לפני שעת ההשכבה, כולל מוזיקה רועשת, טלפונים סלולריים, מסכי מחשב וטלוויזיה.

7. להתעלם מהשעון. אם ילדכם מציץ כל הזמן בשעון, עודדו אותו להפנות את השעון לכיוון אחר או הזיזו אותו למקום שלא יראה אותו.

8. נסו לעשות פעילויות מרגיעות לפני השינה.
אם ילדכם אינו יכול ללכת לישון סתם כך, נסו לעשות משהו מרגיע כמו להאזין למוזיקה נעימה או לקרוא ספר באור עמום. בבקרים, רצוי שייצא מהמיטה מיד כשהוא מתעורר, במקום לנסות להירדם בחזרה.

עודדו בריאות טובה ותזונה בריאה

9. לאכול את הכמות הנכונה בזמן הנכון.
ודאו שילדכם אוכל ארוחת ערב משביעה בשעה סבירה. תחושות רעב או מלאות לפני השינה גורמות לגוף להיות ערני או לחוש לא בנוח, ולהקשות על ההירדמות.

10. לקבל מספיק אור שמש במהלך היום.
עודדו את ילדכם להיחשף כמה שיותר לאור טבעי במהלך היום, ובעיקר בבוקר. החשיפה לאור תעזור לגופו לייצר מלטונין בזמן הנכון למחזור השינה הרצוי. ארוחת בוקר בריאה תעזור לו להתניע את השעון הביולוגי.

11. להימנע מקפאין
עודדו את ילדכם להימנע משתיית קפאין, הנמצא במשקאות אנרגיה, קפה, תה, שוקולד וקולה, ואל תציעו לו לשתות משקאות כאלה בשעות אחר הצהריים או הערב.

12. לעשות פעילות גופנית
פעילות גופנית ותרגילים עוזרים לילדים בני 15-2 לישון זמן רב יותר. עם זאת, לא כדאי לעסוק בספורט או בפעילות מעוררת אחרת בשעות הלילה. הגירוי והעלייה בטמפרטורת הגוף עלולות להקשות על ההירדמות.

רעיונות נוספים

אם שנתו של ילדכם מושפעת מדאגות וחרדות, תוכלו לעבוד על הבעיה ביחד בשעות היום. תוכלו לדבר עם ילדכם על הנושא, ולהציע לו לכתוב את מחשבותיו ביומן.

תמיד כדאי לעודד ולשבח את ילדכם אם אתם רואים שהוא מנסה לשנות את דפוסי השינה שלו, או להיכנס לשגרה חדשה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התפתחות ילדים בימי קורונה: עובדים עם מה שיש

עשר אצבעות לי יש: משפרים את מיומנות השימוש בידיים

אחת מהיכולות החשובות ביותר שלנו היא היכולת להשתמש בידיים- לצורך פעילויות שונות בחיי היומיום. היכולת הזאת מלווה את התינוק מחודשי החיים הראשונים ולכל אורך ההתפתחות בשנות הילדות, והולכת ומשתכללת עם הזמן.

התינוקות שלנו מגלים את ידיהם בחודשים הראשונים לחיים- הם מתבוננים בהן ואז מתחילים להושיט אותן לחפצים שנמצאים מולם. כדי לעזור להם לפתח את היכולת המוטורית שלהם- קרבו אליהם חפצים שונים ותנו להם להתנסות באחיזה. כדאי להתחיל בחפצים גדולים יחסית, אשר יהיה להם קל לתפוס. באופן לא מפתיע- הם בדרך כלל יעדיפו חפצים צבעוניים או כאלה שיעשו רעש…

לקראת גיל שנה אנחנו יכולים לאתגר את הפעוטות שלנו ולתת להם לנסות לתפוס חפצים קטנים יותר (אבל לא קטנים מדי! לא נרצה שהם יבלעו או יכניסו אותם לאף…). זה גם השלב שבו כדאי לנו לתת לילדים להתנסות באכילה עצמאית (מותר ורצוי לאכול בידיים…) ולאפשר להם לתפוס מזונות במרקמים ובגדלים שונים.

כדאי לתת לילדים להתנסות בפעילויות שונות ולחוות מרקמים שונים, קשים יותר ורכים יותר- ציור בטושים, ציור בצבעי פנדה, הדבקת מדבקות, פלסטלינה, בצק… מרקמים שונים מפעילים שרירים שונים בידיים ומלמדים את הפעוטות פעולות שונות. כן, כן, זה אומר לפעמים גם לתת להם להתלכלך- באוכל וציור. זה שלב התפתחותי חשוב מאוד, גם אם זה עושה לנו קצת בלגאן בבית….

בגילאים הגדולים יותר כדאי לחשוף את הילדים לפאזלים, ציורים בסוגים שונים של צבעים, השחלות חרוזים… כל דבר שיש בבית יכול להיות שימושי לפיתוח היכולות האלה. אין צורך לקנות צעצועים יקרים- גם להכניס אפונה או גרגרי אורז לקופסא יכול להיות פעילות נפלאה. נוכל לאתגר את הילדים ולתת להם להתנסות גם בדברים שנדמה לנו שעלולים להיות להם קשים, תסכול זה חלק מהתבגרות. אם נהיה שם בשבילם- התסכול יהפוך ללמידה חווייתית.

אם נעזור להם לפתח את היכולת הזו לכל אורך הדרך, הם ישתמשו בה עוד ועוד במיומנויות יומיומיות: אכילה עצמאית- בידיים ובהמשך עם סכו”ם, בהתלבשות, רחצה ובעוד כמה שנים- בציור בכתיבה.

ילדים לומדים בצורה הטובה ביותר מפעילויות יומיומיות. אם ניתן לילדים לחוות ולעשות דברים בעצמם, בליווי שלנו, ההורים- לבשל ביחד, לתקן יחד דברים בבית, לבנות יחד, נגלה אילו דברים מופלאים זה יעשה להתפתחות, ליכולות ולביטחון העצמי שלהם.

ללכת ולבוא

אחת היכולות החשובות ביותר שמתפתחות בשנות החיים הראשונות של הילדים שלנו היא היכולת להניע את השרירים ולהתנייד ממקום למקום.

כל התינוקות מתפתחים לפי אותו הסדר, אבל כל אחד מתפתח בקצב שלו, וזה בסדר, לרוב אין מה לדאוג.

כדי לסייע לתינוקות שלנו להתקדם ולהתפתח, כדאי לנו להציע להם גירויים מתאימים ולאפשר להם התנסויות מגוונות במרחב. כל זה תוך כדי משחק- כי זו הדרך המהנה והמתגמלת ביותר, לנו ולתינוק, לעבוד על השרירים, לתרגל, להתנסות ולהתקדם.

כבר מהימים הראשונים בחייהם של התינוקות, חשוב שנחשוף אותם למגוון של תנוחות– שכיבה על הבטן או על הגב, הרמה שלהם על הכתף שלנו או השכבה שלהם על הבטן שלנו- בטן לבטן. כדאי לנו גם לאפשר להם לשכב ולהרגיש משטחים במרקמים שונים- שטיח, מזרון דק, שמיכה ועוד. כל תנוחה כזו היא הזדמנות עבורם לחוות את העולם מזווית ראיה שונה, ומאפשרת להם להניע אברים שונים באופן שונה.

כל הפעולות הלאו יתרמו ליכולת העתידית שלהם להתנייד ולזוז.

כמונו, המבוגרים, גם תינוקות צריכים מוטיבציה ותגמולים.
לכן, גם כשמשכיבים תינוקות על הבטן (וזה יכול להיות על שטיח אך גם עלינו)- נשים משהו מעניין מולם, כדי שיהיה להם ‘משתלם’ להרים את הראש. הדבר הכי מעניין הוא… אנחנו, ההורים! עם פרצוף מחייך וקול מעודד, שיר או תנועה.

כאשר התינוקות כבר נמצאים לקראת התהפכות או זחילה- נשים משחקים מעניינים מעט מעבר להישג ידם, לצד ימין, שמאל, ולפניהם. הרצון שלהם להשיג את מבוקשם, לשמוע את המנגינה של הצעצוע או לשמוע את קריאת השמחה שלנו כשיגיעו אליו, יעזרו להם לעשות ניסיונות על מנת להתקדם ולהגיע אליו.

אפשר להשתמש בכל מה שיש בבית כדי למשוך את תשומת לבם – רעשים של כלים, סירים ומחבתות, רעשן מכלי סגור ובו אורז או עדשים למשל, ספרים צבעוניים פתוחים בקרבת התינוקות- כולם דרכים נהדרות לתת מוטיבציה לתנועה ולפתח את השרירים. והכי חשוב… ביחד! בדיבור, בשיר, בתנועה ובחיוך.

כאשר הילדים גדלים וכבר הולכים, נוכל לשחק יחד תוך כדי שיפור יכול התנועה: לבנות מסלול מכשולים מכריות, או מנהרות זחילה מקרטונים וכסאות, נוכל לרדת ולעלות במדרגות, לטפס על כיסאות גבוהים, לקפוץ כמו צפרדעים, ללכת כמו פילים, או כל רעיון אחר שעולה על דעתכם.

אל תשכחו לעודד, במילה טובה, חיוך, קול מתלהב ונשיקה כשהילדים משיגים את היעד. אין מוטיבציה טובה מזו!