ויטמינים ומינרלים

Posted on by אבידור גינצבורג

ויטמינים ומינרלים: עקרונות הבסיס

ילדכם זקוק לויטמינים ולמינרלים חיוניים כדי לגדול ולהתפתח, ובהם ויטמינים A, B, C, D ו-E, ומינרלים כגון סידן, ברזל, יוד ואבץ. הדרך הטובה ביותר לספק לילדכם את הוויטמינים והמינרלים הדרושים לו היא לתת לו לאכול מגוון רחב של מזונות בריאים בלתי מעובדים, כמו למשל:

  • ירקות
  • פירות
  • דגנים מלאים – לחם ופסטה מקמח מלא, אורז מלא, תירס, תפוחי אדמה בקליפתם ועוד
  • מוצרי חלב עד 5% שומן – חלב, יוגורט וגבינה וכן תחליפי חלב כמו משקאות סויה
  • בשר, דגים, עוף, ביצים וקטניות (כמו אפונה, שעועית, עדשים, חומוס ועוד)
  • אגוזים, בוטנים וזרעים- זהירות סכנת חנק בילדים מתחת לגיל חמש

גופנו סופג את הוויטמינים, המינרלים ורכיבים תזונתיים אחרים טוב יותר כאשר הם מגיעים ממזון, ולא מתוספי תזונה המכילים ויטמינים ומינרלים.

ויטמינים ומינרלים במזונות שונים

ויטמין A
מצוי במזונות הבאים: כבד, בשר, חלב וביצים, וכן פירות וירקות כתומים כגון גזר ובטטה
ויטמין A נדרש לצורך תפקוד תקין של הראייה, העור, הגדילה, ההתפתחות ותפקוד מערכת החיסון.

ויטמין B1 (תיאמין)
מצוי במזונות הבאים: דגים, בשר, לחמים ודגני בוקר מדגנים מלאים
ויטמין B1 עוזר לשחרר אנרגיה מן המזון, כדי שמערכת העצבים והשרירים יעבדו כראוי.

ויטמין B2 (ריבופלאבין)
מצוי במזונות הבאים: חלב, בשר, גבינה, ביצים, לחמים ודגני בוקר מדגנים מלאים
ויטמין B2 עוזר לפרק שומנים, חלבונים ופחמימות.

ויטמין B3 (ניאצין)
מצוי במזונות הבאים: בשר, דגים, עוף, אגוזים
ויטמין B3 עוזר לגוף לספוג את המזון ומעודד גדילה וקבלת אנרגיה.

ויטמין B6 (פירידוקסין)
מצוי במזונות הבאים: בשר, דגים, מזונות מדגנים מלאים, ירקות ואגוזים
ויטמין B6 מפרק את החלבון ליחידות האנרגיה שלו ועוזר לייצור כדוריות הדם האדומות ולתפקוד המוח.

ויטמין B12 (קובלמין)
מצוי במזונות הבאים: מוצרים מן החי כגון בשר, דגים, ביצים וחלב
ויטמין B12 עוזר לייצור כדוריות הדם האדומות ומעודד גדילה. חוסר בוויטמין B12 עלול להוביל לסוג של אנמיה. טבעונים עלולים להתקשות לקבל מספיק ויטמין B12 מן התפריט היומי שלהם, ועשויים להזדקק לתוסף תזונה.

ויטמין C (חומצה אסקורבית)
מצוי במזונות הבאים: פירות וירקות, בעיקר פירות הדר ,קיווי, פלפלים אדומים וצהובים
ויטמין C בונה את הקולגן בגוף ועוזר להילחם בזיהומים, לרפא פצעים ולספוג ברזל מהמזון. כמו כן, הוא שומר על בריאות השיניים, העצמות והחניכיים. חלק מהוויטמין הולך לאיבוד בעת בישול המזון.

חומצה פולית (פולאט)
מצוי במזונות הבאים: ירקות עליים ירוקים, כבד ודגני בוקר מדגנים מלאים
החומצה הפולית עוזרת לגוף לספוג חלבון ולייצר כדוריות דם חדשות ו-DNA. בישול ועיבוד מזון – לדוגמה, כחלק מתהליך השימור – מפחיתים את כמות החומצה הפולית במזון.

ויטמין D
גופנו מייצר את רוב הויטמין D שאנו צריכים כשעורנו מקבל מספיק אור שמש ישיר. ישנן כמויות קטנות של ויטמין D בדגים שומניים, שמני כבד דגים, חלמון ביצה וחמאה.
ויטמין D עוזר לגופנו לספוג סידן כדי לשמור על בריאות וחוזק העצמות.

ויטמין E
מצוי במזונות הבאים: שמן חמניות ושמן קנולה, מרגרינה ואגוזים
ויטמין E ממריץ את מערכת החיסון ועוזר להתפתחות בריאה של העור והעיניים.

ברזל
מצוי במזונות הבאים: בשר, כבד, עוף, שעועית יבשה, חלמון ביצה ודגני בוקר מועשרים
הברזל חשוב במיוחד לתפקוד המוח והדם, ועוזר לנשיאת החמצן ברחבי הגוף. ילדים נמצאים בסיכון גבוה ללקות בחוסר בברזל, בעיקר כיוון שהם זקוקים ליותר ברזל בזמן קפיצות הגדילה.

יוד
מצוי במזונות הבאים: מוצרי חלב, ירקות שגודלו על קרקעות מסוימות, מלח מועשר ביוד (הימלאיה) ולחם המיוצר באמצעות מלח מועשר ביוד
היוד חיוני לגדילה תקינה ולהתפתחות הרקמות, ועוזר לנטר את הדרכים שבהן התאים מייצרים אנרגיה ומשתמשים בחמצן. נשים הרות זקוקות לרמות גבוהות יותר של יוד.

סידן
מצוי במזונות הבאים: מוצרי חלב כגון חלב, גבינה, יוגורט ודגים שניתן לאכול את עצמותיהם, כגון סרדינים וסלמון
הסידן בונה עצמות ושיניים חזקות. עם זאת, צריכת כמויות גדולות של סיבים תזונתיים ושל ברזל עלולה להשפיע על ספיגת הסידן.

אבץ
מצוי במזונות הבאים: בשר, עוף, חלב ודגני בוקר מדגנים מלאים
האבץ עוזר לגדילה, להחלמת פצעים ולתפקוד מערכת החיסון.

לרעיונות וטיפים אודות הדרכים לשילוב מזונות עשירים בויטמינים בתזונת ילדכם, קראו את המאמר כיצד לעודד את הילדים לאכול ירקות.

מחסורים בוויטמינים ומינרלים

אם ילדכם אינו מקבל מספיק ויטמינים ומינרלים לאורך זמן, הוא עלול לסבול ממחסורים. משמעות הדבר היא שישנו חוסר באחד או יותר מהוויטמינים והמינרלים בגופו.

מחסורים נפוצים בוויטמינים
ילדים בישראל נוטים לסבול ממחסור בשני ויטמינים:

  • ויטמין D: ויטמין זה מגיע בכמויות קטנות בחלק מהמזונות, אך דרך הייצור העיקרית שלו היא כאשר הגוף נחשף לאור שמש. חוסר בוויטמין D הוא נפוץ במדינת ישראל, למרות היותנו ארץ שטופת שמש ובמיוחד בחורף, ובאוכלוסיות ייחודיות המקפידות על כיסוי מרבית שטח הגוף. מחסור בוויטמין D עלול להוביל לרככת ולמחלות עצם. הרמה של ויטמין D אצל תינוקות תלויה ברמת הוויטמין של האם במהלך ההיריון, ואז בכמות אור השמש והמזון שהוא מקבל. משרד הבריאות ממליץ על מתן ויטמין D3 לכלל התינוקות ללא קשר לסוג המזון, מרגע הלידה ועד גיל 12 חודשים. כמו כן יש להקפיד על רמות תקינות של ויטמין D בנשים בהריון.
  • ויטמין B12: ויטמין זה נדרש לצורך ייצור כדוריות הדם והתפתחות המוח. חלק מהתינוקות היונקים אינם מקבלים מספיק ויטמין B12 אם רמת הוויטמין של אמם נמוכה. תזונה טבעונית בלתי מאוזנת וללא פיקוח של דיאטנית יכולה לגרום למחסור בוויטמין B12.

מחסורים נפוצים במינרלים
ילדים בישראל נוטים לסבול ממחסור במינרלים הבאים:

  • ברזל: מחסור ברזל הוא המחסור הנפוץ ביותר בקרב ילדים במדינת ישראל. זו הסיבה שבמדינת ישראל קיימת המלצה לטיפול מניעתי בברזל מגיל 4 חודשים ועד גיל 18 חודשים, ללא תלות בסוג התזונה אותו מקבל התינוק. כמו כן ישנה המלצה לביצוע בדיקת דם לתינוקות בגיל שנה, כדי לאתר מקרים של אנמיה מחסר ברזל.  ילדים  טבעונים או צמחונים, ילדים ששותים הרבה חלב ואינם אוהבים לאכול מזונות אחרים, וכן ילדים  הסובלים ממחלת צליאק או ממחלות מעיים ומחלות כרוניות – נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול מחסר ברזל. מחסור חמור בברזל מוביל לאנמיה, מה שעלול להוביל להשפעות ארוכות טווח על התפתחות המוח, וכן לגרום לעייפות, אי יכולת להתרכז ועור חיוור.
  • יוד: מחסור ביוד אצל נשים בהריון יכול לגרום בעיות בפעילות התריס ולמצבים אחרים כגון מוגבלות שכלית התפתחותית.
  • אבץ: פעוטות שמקבלים תזונה מוגבלת או ייחודית לאורך זמן, וכן טבעונים וצמחונים, נמצאים בסיכון למחסור באבץ. מחסור באבץ עלול להאט את גדילתו של ילדכם.

כיצד משפיעה התזונה על קבלת הוויטמינים והמינרלים

אם ילדכם אוכל דיאטה מוגבלת, מסיבות שונות (רפואיות או אורח חיים) ייתכן שתצטרכו להיות זהירים במיוחד ולוודא שהוא מקבל את כל הוויטמינים והמינרלים שהוא צריך. לדוגמה, דיאטה של צמחונים וטבעונים עלולה להקשות עליהם לקבל מספיק ברזל. אלרגיות ורגישויות למזון יכולות להקשות על ילדכם לקבל מספיק סידן. תכנון זהיר ומעט מחקר על דרכים אחרות להשגת הרכיבים התזונתיים הללו יסייעו  לכם לעקוף את הבעיה.

אם ילדכם סובל ממחלה כרונית המשפיעה על האופן שבו גופו סופג מזון – כגון צליאק או קרוהן – הוויטמינים והמינרלים שנמצאים בדיאטה בריאה ורגילה אינם מספיקים בשבילו. רופא הילדים או התזונאית יוכלו לעזור לכם להבין מה לעשות.

ילדים שאוכלים הרבה מזון מזיק ואולטא-מעובד כמו למשל משקאות ממותקים, חטיפים מתוקים ומלוחים, עוגות ועוגיות, עלולים להתמלא מהם ולא להשאיר מספיק מקום למזון שייתן להם אספקה חיונית של ויטמינים ומינרלים. במקרים אלה גדל הסיכוי שילדים אלה יפתחו מחסורים בוויטמינים ומינרלים. יש להגביל את הצריכה של מזון זה לאירועים מיוחדים לעיתים רחוקות.

תוספי ויטמינים ומינרלים

גופנו זקוק לכמויות זעירות של ויטמינים ומינרלים – כמות גדולה יותר אינה בהכרח טובה יותר ולמעשה, כמויות גדולות של חלק מהוויטמינים עלולות להיות מסוכנות ולגרום לעודפים. עודפי ויטמינים ומינרלים נגרמים באמצעות צריכת תוספי תזונה ו/או מזון מועשר.

אם אתם מודאגים שהתזונה של ילדכם אינה מספקת לו את כל הוויטמינים והמינרלים הדרושים, והוא אינו יכול לאכול מזון נוסף שישלים את החסר, התייעצו עם הרופא או עם דיאטנית. הדיאטנית תוכל לבצע הערכה תזונתית מקיפה ולייעץ לכם לגבי הצורך, אם קיים, בנטילת תוספים. התוספים יכולים אמנם לשפר את תזונתו של ילדכם אם הוא זקוק להם, אך הם לא מהווים תחליף לתזונה בריאה ומגוונת. גופנו סופג את הוויטמינים והמינרלים טוב יותר כאשר הם מגיעים ממזון טרי.

שימו לב שתוספי ויטמינים ומינרלים עלולים להשפיע על נטילת תרופות שונות. אם ילדכם נוטל תוספי ויטמינים או מינרלים כשהוא נוטל גם תרופות מרשם אחרות, חשוב ליידע את הרופא.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התקשרות וקשר

Posted on by ד"ר מירי קרן

הבסיס להתקשרות

התקשרות היא הדחף המולד לחפש נחמה ובטחון בעת מצוקה, ואף לקבל אותו, והוא מהווה חיבור חזק וארוך טווח בין התינוק לבין מי שמטפל בו.

התקשרות בטוחה מתפתחת בתגובה לאהבה ולטיפול עקביים ורגישים בחודשים הראשונים לחיי התינוק, ומתן מענה רגיש ומותאם לצרכים של התינוק. היא מספקת לתינוק בסיס חשוב להתפתחות חברתית, רגשית וקוגניטיבית בריאה, בונה את היסודות לתחושת הגנה וביטחון ולמיומנויות התמודדות טובות.

הקשר עם התינוק נבנה באמצעות מגוון דרכי תקשורת, וכולל בתוכו את ההבנה, החום, והמגע ובאותה מידה כולל גם הצבת גבולות.

תינוקות נקשרים למבוגרים משמעותיים בחייהם. בדרך כלל אלה ההורים שלהם, אך הם יכולים להיקשר גם לאנשים אחרים שמטפלים בהם דרך קבע, כגון סבים, סבתות ומטפלת. ילדים יכולים להיקשר ליותר מאדם אחד, והם אכן עושים זאת.

ההתקשרות וקשר לאנשים אחרים אינה משפיעה על ההתקשרות והקשר של התינוק אליכם – להפך. היא מסייעת לו ללמוד כיצד להיות קרוב לאנשים. תינוקות שמקבלים טיפול שאינו נענה לצרכיהם, בלתי צפוי או מאיים, עלולים לפתח בעיות התקשרות שיאטו את התפתחותם.

תוכלו לחשוב על ההתקשרות כעל חיבור בין שני כוכבי לכת – כוכב גדול וכוכב קטן סמוך לו. אם תפתחו חיבור חזק ביניהם, הכוכב הקטן יוכל להסתובב סביב הגדול ולעסוק בענייניו, ללא חשש שייסחף אל החלל.

הבנת התנהגות שמטרתה התקשרות

תינוקות ופעוטות מנסים לקבל נחמה והגנה מהאנשים שהם קשורים אליהם. תינוקות משתמשים בהתנהגויות התקשרות שונות כדי להביע צרכים שונים.

לדוגמה, כדי להראות שהם זקוקים לתשומת לב, תינוקות קטנים עשויים:

  • לחייך אליכם או ליצור קשר עין – תינוקות אוהבים להתבונן בעיניכם
  • להשמיע רעשים קטנים, כמו מלמולים או צחוק
  • לזחול אחריכם או להושיט את ידיהם
  • לחקות את המחוות שאתם עושים
  • להיראות רגועים ומתעניינים
  • לבכות

כדי להראות מתי הם זקוקים להפסקה או לגישה שונה ועדינה יותר, תינוקות קטנים עשויים:

  • להסיט את מבטם, לעצום עיניים או לפהק
  • לנסות להיאבק או להרחיק את עצמם
  • להיראות מתוחים ובלתי נינוחים
  • לבכות

כיצד להגיב להתנהגות שמטרתה התקשרות

חשוב להגיב להתנהגויות אלה בדרך שעונה על צורכי התינוק.

כשהתינוק שלכם מקבל את מה שהוא צריך, כמו חיוך, מגע או חיבוק קצר, הוא מרגיש בטוח. הוא יודע שהוא יכול להירגע ולהמשיך לשחק, לחקור את סביבתו וללמוד. באופן זה, ההתקשרות יוצרת את הבסיס להתפתחות בריאה.

כאשר ההתנהגות שמטרתה התקשרות אינה נענית, התינוקות עלולים להגיב בתחושת פחד ובהיצמדות גדולה אף יותר. לדוגמה, הדבר יכול לקרות כאשר ההורה מעודד את הפעוט להיות “אמיץ” ועצמאי לפני שהוא מוכן לכך.

חלק מצרכיו של התינוק נותרים זהים למשך שנים, כולל הצורך שלו באהבה ותשומת לב, בתזונה טובה, בשינה מרובה ועוד. חלק מהצרכים הללו משתנים עם הזמן. כדאי להבין באיזה שלב התפתחות הוא נמצא.

טיפוח רגשי

קבלת חום ואהבה גורמת למוחו של התינוק לייצר כימיקלים שיוצרים קשרים בין התאים, ועוזרים להם להתפתח. כך, אהבה באמת תורמת לגדילת התינוק מבחינה גופנית. מעשית, תוכלו לתרום ליצירת הקשרים הללו באמצעות:

  • חיבה גופנית: חיבוק, ליטוף, נשיקה
  • מתן תגובה לתינוק כשהוא בוכה ומחפש אתכם
  • מתן תחושת ביטחון לתינוק.
  • הצבת גבולות (אם הוא נושך בעת הנקה, מושך בשיערך ועוד)

חיבה גופנית

אפשר להחזיק את התינוק, לחבק ולנענע אותו בעדינות, לדבר אליו ולשיר לו. תינוקות מרגישים רגועים ובטוחים כשמחזיקים אותם – הם יכולים לזהות את הריח של אימא, של אבא או של מי שמטפל בהם דרך קבע. תינוקות אוהבים במיוחד מגע עור-לעור וליטופים רכים ומרגיעים. מגע שניתן כחלק משגרת יומו של התינוק (כגון החלפת חיתול, אמבטיה והנקה) אינו רק מקור להנאה לרוב התינוקות הרכים, הוא גם נותן להם תחושת ביטחון.

איך להגיב לבכי

תינוקות בוכים לפעמים כי משהו מפריע להם – החיתול שלהם רטוב, או שהם רעבים, או שהאור חזק מדי. כשאתם מטפלים בבעיה, התינוק שלכם מרגיש נינוח ובטוח יותר. לפעמים אינכם יכולים לדעת מדוע התינוק בוכה, אולם כשאתם מגיבים אליו, אתם מלמדים את התינוק לבטוח בכם – לדעת שהוא יכול לסמוך עליכם. אי אפשר להפוך תינוק קטן למפונק.

מתן תחושת ביטחון לתינוק

תוכלו לתת לתינוק שלכם תחושת ביטחון באמצעות תמיכה טובה לראשו ולצווארו כשאתם מחזיקים אותו. כמו כן, אפשר להשתמש בעיטוף, שמדמה את תחושת הביטחון שחש בתוך הרחם. העיטוף מרגיע את התינוק כשהוא נהיה חסר מנוחה או צריך ללכת לישון.

גירוי שכלי

עולמו של התינוק הרך שלכם מורכב מהתבוננות, מהקשבה ומתחושה, ופחות מחשיבה. כשעיניו של התינוק, אוזניו ועורו חווים התנסויות תחושתיות, המוח שלו עובד וגדל. ההתנסויות הללו עוזרות לחלקי המוח שאחראיים על הזיכרון, המחשבה והשפה ליצור קשרים חדשים ולהתפתח.

הנה כמה רעיונות לגירוי שכלי עבור התינוק הרך:

  • דברו עם התינוק שלכם לעיתים קרובות ככל האפשר, בטונים שקטים ומרגיעים. כך יוכל התינוק שלכם לזהות את קולכם וללמוד את הבסיס לשפה. יכול להיות שתרגישו קצת טיפשי לדבר למישהו שאינו יכול לענות, אך חשוב שתדעו כי תינוקות לומדים לזהות צלילים וקולות שהם שומעים לעיתים קרובות.
  • ספרו לתינוק סיפורים או שירו לו שירים. יש להם אותו אפקט כמו לדיבור. כמו כן, תינוקות בגיל זה נמשכים מאוד לגובה הצליל ולמקצב, ויכולים ליהנות מצליליה של מוזיקה מרגיעה.
  • כשאתם מדברים ושרים, הביטו בעיני התינוק והשתמשו בהבעות פנים שונות. כך יוכל התינוק שלכם ללמוד על הקשר בין מילים לרגשות.
  • געו בתינוק הרך שלכם וחבקו אותו דרך קבע. כבר מרגע הלידה, התינוק שלכם יכול להרגיש אפילו את המגע הקל ביותר. המגע גורם לו לחוש מוגן ובטוח. מוחם של תינוקות שזה עתה נולדו מגיב למגע וגורם לו לייצר כימיקלים, שמסבים לתינוק תחושת אושר.

בניית בסיס בטוח להתפתחות התינוק

הטיפים הבאים יכולים לעזור לכם להשתמש בהתקשרות כדי לבסס את צמיחתו והתפתחותו של התינוק.

  • נחמו אותו כשהוא בוכה או מוטרד. כשההורים מנחמים את התינוק, הוא לומד שהעולם הוא מקום בטוח ובוכה פחות.
  • הקדישו זמן לבילוי עם התינוק. נסו ללמוד “לקרוא” את המסרים שלו – התינוק סומך עליכם שתבינו מה הוא מנסה להגיד.
  • חשבו על התינוק שלכם כעל אדם נפרד, בעל צרכים ורגשות משלו. לדוגמה, חשבו כיצד התינוק מרגיש כשמרימים אותו ואז מורידים אותו במקום אחר ללא אזהרה, או כיצד ירגיש אם ימסרו אותו לאדם זר. היו עדינים כאשר אתם מציגים בפניו דברים חדשים או אנשים חדשים, וספרו לו מה אתם מתכוונים לעשות, כדי שילמד שהעולם הוא מקום שניתן לצפות אותו.
  • התבוננו בעולם מנקודת המבט של התינוק. נסו לחשוב על מה הוא מתבונן, מה הוא מרגיש או מה הוא מנסה לעשות. גלו מה הוא אוהב מאוד ומה הוא לא אוהב.
  • שמרו על גמישות. למדו מה מתאים יותר לתינוק שלכם, ואל תיצמדו לשגרה מסוימת שאינה מתאימה לשניכם.
  • תנו לתינוק הזדמנויות להצליח, ותאפשרו להן לקרות. שימו לידו רעשן שעליו יוכל להכות ולהשמיע רעש, או לזחול כדי להגיע אליו.
  • קבלו תמיכה. כשאתם בריאים מבחינה גופנית ונפשית, אתם יכולים לתת לתינוק את האהבה והביטחון שהוא זקוק להם כדי להיקשר. חפשו מישהו לדבר איתו, שיעודד אתכם כשאתם פועלים היטב ויאפשר לכם לצאת להפסקה כשאתם זקוקים לה. אתם הגורם החשוב ביותר בחיי התינוק. אם אתם מודאגים ממערכת היחסים שלכם עם התינוק, בקשו עזרה. קבלת עזרה כשהתינוק עדיין קטן יכולה לשנות את כל מערכת היחסים שלכם.

התקשרות והיפרדות

בגיל שישה חודשים לערך, רוב התינוקות כבר מפתחים התקשרויות משמעותיות אך עלולים לפחד מאנשים שאינם מכירים היטב. זהו חלק טבעי בתהליך הלמידה שלהם להרגיש בטוחים בעולם, ובתוך זמן קצר הם יתרגלו גם לאנשים חדשים. נסו להישאר בסביבה כדי שיחושו רגועים.

תינוקות בגיל זה נוהגים לבכות ולחוות חרדת נטישה כשאתם עוזבים אותם עם מישהו אחר.
במהלך השנים הבאות, התינוקות והפעוטות ילמדו בהדרגה להתמודד עם פרידות ארוכות יותר מהאנשים האהובים עליהם. בהתחלה הם יבדקו אם אתם בסביבה – הם עשויים אפילו ללכת אחריכם לשירותים! הפעולות הללו הן חלק מתהליך של בניית אמון.

בגיל שלוש או ארבע, הילדים יכולים בדרך כלל להסתדר במשך חצי יום עם אנשים שאינם מכירים (מחוץ למעגל המטפלים הרגיל שלהם) בלי להיות מוטרדים. לילדים אחרים לוקח זמן רב יותר. הדבר תלוי במזג שלהם ובחוויות המוקדמות שחוו.

היפרדות ושינה

תינוקות שישנים היטב בששת החודשים הראשונים לחייהם עשויים להתחיל להתעורר בלילה, או לסרב ללכת לישון. ייתכן שהם חווים חרדת נטישה; תוכלו לקרוא על דרכים לעידוד שינה עצמאית אצל תינוקות בני יותר משישה חודשים.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

 

מניעת חנק

Posted on by עמותת גושן

גורמי הסיכון לחנק

דרכי הנשימה של הילדים הן צרות יותר משל מבוגרים ולכן סכנת החנק רבה יותר, זאת עקב שאיפת מזון וגופים זרים אחרים לריאות תוך כדי אכילה.

גורמי החנק העיקריים הינם מזון, גופים זרים המוכנים לפה ונשאפים וכן לחץ חיצוני על דרכי הנשימה.

כל חפץ שקטן מקופסת ההפתעה של ביצת הפתעה עלול להוות גורם סיכון לחנק עבור תינוקות ופעוטות. למשל:

  • חלקי מזון כגון סוכריות, תפוחים שלמים, חתיכות בשר (וכן עוף ודגים), אגוזים, גזר חי, אפונה לא מבושלת, זרעים (כולל גרעיני פופקורן), ענבים, חרצני וגלעיני פירות, נקניקיות ונקניקים
  • פריטים שנמצאים בבית כגון מטבעות, חרוזים, סוללות קטנות, מכסי עטים וטושים ותכשיטים
  • צעצועים וחלקי צעצועים כגון צורות פלסטיק, גולות, עיניים של דובונים ובלונים (לא מנופחים או מפוצצים)
  • חפצים בגינה כגון חלוקי נחל
  • כל פריט קטן אחר.

קשה לתת רשימה של כל המוצרים האסורים לשימוש על ידי ילדים קטנים, תצטרכו להיות זהירים ולחשוב מספר צעדים קדימה- פשוט הרחיקו מילדכם כל חפץ קטן שתוכלו לחשוב עליו.

מניעת חנק: עקרונות הבסיס

הסדרי שינה
הניחו את ילדכם במיטה בתנוחת שינה בטוחה על גבו, מכוסה היטב בשמיכות. כך תפחיתו את הסיכון למוות פתאומי בלתי צפוי אצל תינוקות (SUDI, כולל תסמונת המוות בעריסה).

  • השתמשו במזרון תינוקות בטיחותי ובמיטה או עריסה העומדות בתקן של מכון התקנים הישראלי.
  • הרחיקו ממיטתו ומעגלתו של ילדכם כריות, מגני ראש למיטה, בובות רכות, כרים או ערימות בגדים, לפחות עד גיל שנתיים.
  • הרחיקו ממיטתו וילונות ותריסי רפפה – ילדים עלולים לתלות את עצמם בקלות מסרטי הקשירה של וילונות.
  • הרחיקו מוביילים תלויים מהישג ידו של ילדכם.
  • אל תשכיבו תינוקות לישון על משטחים רכים כגון ספות, פופים או מיטות מים, כיוון שהם עלולים להתגלגל לתנוחת שינה שאינה בטוחה.
  • אל תשכיבו את הילדים לישון במיטות של מבוגרים.

בגדים, מוצצים ובקבוקים

  •  אל תשתמשו בשום דבר כדי להשאיר את המוצץ בפיו של התינוק כגון סרטים, רצועות או שרשראות. אם לא יוכל לירוק את המוצץ החוצה בעת הצורך, הוא עלול להיחנק.
  • החזיקו את התינוק והישארו איתו כשהוא שותה מבקבוק. אל תשימו את הבקבוק בפיו בעזרת תמיכה, כיוון שאז לא יוכל להוציא אותו החוצה אם אינו יכול לנשום.
  • לפני שאתם משכיבים את התינוק לישון, הפשיטו ממנו את הסינר או את הקפוצ’ון. שימו לב למיתרים או חוטי גומי על הקפוצ’ון או הבגד, שיכולים להיתפס בצעצוע ולחנוק את ילדכם.
  • אל תענדו לילדכם שרשראות או תכשיטים אחרים.

עצות כלליות

גם העצות הבאות יעזרו לכם להגן על ילדכם מפני סכנת חנק:

  • שבו בזמן הארוחה. ילדכם נמצא בסיכון גבוה יותר לחנק אם הוא אוכל בזמן ריצה או משחק, ולכן הישיבה ליד שולחן או אפילו על הרצפה תפחית את הסיכון. אם אתם יושבים יחד איתו כשהוא אוכל, מדברים איתו ומשעשעים אותו, הוא יתפתה פחות לקום ולהתרוצץ.
  • חתכו את המזון לחתיכות קטנות. עד שילדכם יידע ללעוס היטב, חתכו את המזון שלו לחתיכות קטנות בגודל אפונה. כל חתיכת מזון גדולה יותר מקשה על ילדים קטנים לאכול בבטחה, כיוון שדרכי האוויר שלהם קטנות והם עדיין לומדים כיצד ללעוס ולבלוע כראוי.
  • בשלו, טחנו או מעכו מזון קשה, ובעיקר פירות וירקות קשים כגון גזר ותפוח.
  • אל תתנו לילדכם אגוזים ופיצוחים שונים. ילדים מצליחים ללעוס אגוזים ופיצוחים היטב בסביבות גיל חמש, אלא אם כן הם סובלים מאלרגיה.
  • מאכלים עגולים- כמו נקניקיות, ענבים, בננות ועוד- יש להגיש לילדים עד גיל חמש בצורה חתוכה, ולא בטבעות, אלא פרוס לאורך.
  • השתדלו להרחיק כל חפץ קטן מהישג ידו של ילדכם. סקרנותם של ילדים גורמת להם לשים בפיהם דברים שונים ומשונים. התכופפו ובדקו אם יש חפצים קטנים בגובה העיניים של ילדכם.
  • תנו לילדכם לשחק בצעצועים מוצקים וקשיחים, והימנעו מצעצועים המכילים חלקים קטנים, שבירים או בעלי משטחים עדינים. בדקו אם הצעצועים פגומים, אם המילוי נחשף או אם יש בהם ברגים או כפתורים רופפים.
  • החזיקו קופסאות נפרדות לצעצועי הילדים הקטנים ולצעצועי הגדולים. עודדו את האחים הגדולים להרחיק את הצעצועים הקטנים שלהם, ובהם לגו, בגדי בובות, חרוזים, חלקי מכוניות וכדומה.
  • אל תאפשרו לילדים קטנים לשחק עם בלונים.
  • היו קשובים לחדשות: מדי פעם מפורסמת קריאה לאיסוף חלקי צעצועים פגומים.

מניעת חנק: מזון וארוחות

מזון ומוצרים עגולים, בעלי מרקם חלק, מהווים סכנה ראשונה לחנק. ילדים קטנים אינם יודעים ללעוס ולבלוע היטב את המזון ועלולים לשאוף אותו לריאות. הנה כמה כללים לשמירה על בטיחות בזמן אכילה:

  • בזמן האוכל הקפידו להושיב את הילד ליד השולחן
  • חתכו את האוכל לחתיכות קטנות לילדים צעירים
  • אין לתת פיצוחים לילדים בני פחות מ- 5 שנים
  • בזמן ארוחה או האכלת תינוקות אל תשאירו את הילדים לאכול לבד ללא השגחה, גם לא לזמן קצר מאוד
  • אל תתנו לתינוק בקבוק כשהוא נמצא לבד במיטה, כיוון שהוא עלול להירדם בזמן ההאכלה ויש בכך סכנת חנק.
  • חשוב ללמד ילדים כיצד ללעוס היטב ולהשגיח בהתאם לגיל ולהתפתחות, להגיש באופן הדרגתי מרקמים שונים ולהתאמן יחד עם ילדכם על אכילתם.

מניעת חנק: תריסי רפפה, כבלים וחבלים

  • הרחיקו את כל הכבלים מהישג ידם של פעוטות, והרחיקו כיסאות מתריסי הרפפה, כדי שפעוטות לא יוכלו לטפס עליהם.
  • אם תריסי הרפפה שלכם נסגרים בחבל או במיתר, קשרו היטב את המיתרים בזיז שניתן לקנות בחנות כלי עבודה, וחברו אותו לקיר בגובה של 1.6 מטרים לפחות מהרצפה. קשרו את החבל הנותר מסביב לזיז.
  • כשילדיכם הקטנים מחוץ לבית, ודאו שאין להם גישה לנדנדות חבלים שעלולות להוות סכנת חנק.

מניעת חנק: שקיות, קופסאות ואריזות

  • התקינו מנעולים נגד ילדים על קופסאות אטומות שילדכם עלול לטפס אליהן, כולל מקפיאים – ילד שנסגר בטעות בתוך קופסה אטומה עלול להיחנק לפני שיימצא.
  • קשרו שקיות ניילון לאחר שרוקנתם אותן, ואז השליכו אותן או אחסנו אותן מחוץ להישג יד – כך פוחת הסיכון שילדכם יפתח את הקשר וילביש את השקית על ראשו. היפטרו מהר ככל האפשר מאריזות פלסטיק.
  • הסירו את כל חלקי הפלסטיק ממזרון העריסה או המיטה והשליכו אותם. אל תשתמשו באריזות פלסטיק כתחליף למגן מיטה עמיד במים.
  • כשאתם קונים בלונים, בחרו בלונים העשויים מרדיד אלומיניום, כיוון שבלוני גומי מתפוצצים בקלות רבה יותר ואפשר לשאוף את תוכנם. סרטים ארוכים עלולים להיכרך סביב צוואר הילדים, ולכן יש לשמור שאורכם של הסרטים לא יעלה על 30 ס”מ. אל תאפשרו לילדים קטנים לשחק בבלונים.

חסימה בדרכי האוויר וחנק

ילדים נחנקים כאשר דרכי האוויר שלהם נחסמות. ישנם גורמים נוספים שמובילים לחסימה חלקית או מלאה בדרכי האוויר ולחנק, ובהם:

  • אסתמה
  • פרכוסים (פרכוסי חום או פרכוסים הנובעים מאפילפסיה)
  • דלקת ריאות
  • טראומה
  • תגובה אנפילקטית
  • שאיפת גוף זר.

חסימת דרכי האוויר עלולה להתרחש גם כאשר הילד מחוסר הכרה והשרירים בדרכי האוויר שלו מתרפים מסיבה כלשהי.

סימנים לחסימה בדרכי האוויר של ילדים

הסימנים הבאים מעידים על חסימה חלקית בדרכי האוויר של ילדים:

  • אובדן קול
  • רעשי היחנקות
  • שיעול מחמיר
  • השתנקות
  • צפצופים
  • חרדה וסערת נפש
  • סטרידור (שיעול נבחני)
  • כאב פתאומי בחזה

הסימנים הבאים מעידים על חסימה מלאה בדרכי האוויר של ילדים:

  • הילד מנסה לנשום.
  • הילד אינו מצליח להשמיע קול.
  • אין זרימת אוויר מפיו ו/או מאפו של הילד.
  • עורו של הילד מחוויר או מכחיל.
  • הילד מתחיל לאבד הכרה במהירות.

כיצד לפנות חסימה בדרכי האוויר

אם אתם חושבים שהתינוק או הילד מולכם סובלים מחסימה בדרכי האוויר, התקשרו מיד למד”א בטלפון 101.

אם מדובר בתינוק בן פחות משנה, מלאו את ההוראות הבאות:

  • השכיבו את התינוק על זרועכם או על הירך שלכם.
  • תמכו כל הזמן בראשו ובצווארו.
  • בזמן שאתם מחכים לאמבולנס, בעזרת בסיס כף ידכם השנייה, הכו מכה נמרצת על גבו, בין השכמות. תנו לו עד חמש מכות, ובדקו לאחר כל מכה אם הגוף הזר נפלט החוצה. השתמשו בזרת לפינוי הגוף הזר מפיו של התינוק.

אם מדובר בילד בן יותר משנה, מלאו גם את ההוראות הבאות:

  • עודדו את הילד להתכופף קדימה.
  • בזמן שאתם מחכים לאמבולנס, עודדו אותו להשתעל.

קראו את המדריך המאויר לעזרה ראשונה במקרה של חנק. אפשר להדפיס את המדריך ולהצמיד אותו לקיר בולט או למקרר.

ילדים בסיכון גבוה

ילדים עם צרכים מיוחדים או מחלות כרוניות עלולים להימצא בסיכון גבוה יותר לחנק מאשר ילדים אחרים. הסיכון גבוה מאוד אם לילדים יש  שיתוק מוחין או אפילפסיה, מוגבלות שכלית התפתחותית, אסתמה כרונית או ריפלוקס קיבתי ושטי. אם ילדכם סובל מאחת הבעיות הללו, דברו עם הרופא כדי לדעת מהי הדרך הטובה ביותר להימנע מחנק.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התנהגות, רגשות והתפתחות חברתית של ילדים מחוננים ומוכשרים

Posted on by איילת אנגל

רגשות והתפתחות רגשית של ילדים מחוננים ומוכשרים

אם ילדכם מחונן או מוכשר, ייתכן ששמתם לב שהוא מפגין רגשות חזקים מאוד בהשוואה לילדים אחרים בגילו. ייתכן שהוא נלהב מאוד מתחומי העניין שלו או מנושאים שחשובים לו. ייתכן שהוא חרד מדברים חדשים.

התנהגויות כאלה הן טבעיות למדי בקרב ילדים מחוננים ומוכשרים, כיוון שהם חושבים על דברים בצורה עמוקה יותר, והמחשבות מובילות ליצירת רגשות חזקים. לפעמים הם אינם מצליחים להתמודד עם הרגשות הללו, ולכן מבטאים אותם בהתנהגות מאתגרת. הרגשות החזקים של ילדכם עשויים לעיתים להוביל אפילו להתנהגות שנראית כמו התנהגות של ילד צעיר יותר.

לדוגמה, ילד צעיר מחונן עשוי להיות מוטרד מאוד כשהוא צופה בחרק מת. ילד בגיל בית הספר עשוי לחשוש בנוגע לחברויות שלו, או לא להצליח לעשות דברים “כמו שצריך” בכיתה. ילדים גדולים יותר עלולים לחוש חרדה כיוון שאינם יכולים לטפל בשינויי האקלים או לעזור למבקשי מקלט.

כיצד להתמודד עם רגשות חזקים אצל ילדים מחוננים ומוכשרים

תקשורת טובה היא המפתח לתמיכה בהתפתחות הרגשית של ילדכם המחונן, והיא זו שתעזור לכם ללמד אותו כיצד להתמודד עם רגשותיו.

כל מה שצריך הוא לדבר, להקשיב ולהגיב בצורה רגישה, גם אם רגשותיו של ילדכם נראים לא פרופורציונליים למה שקרה. הדיבור וההקשבה מאפשרים לילדכם לחשוב על רגשותיו, ונותנים לכם הזדמנות להבין את רגשותיו באמת. אם ילדכם גדול יותר, אפשר להיעזר בהקשבה פעילה כדי להתחבר אליו.

התפתחות ומיומנויות חברתיות של ילדים מחוננים ומוכשרים

לעיתים קרובות הם מגבשים דעה מוצקה על צדק, הגינות והוגנות. הודות ליכולתם האינטלקטואלית המתקדמת, ילדים מחוננים ומוכשרים רבים יודעים היטב לדמיין ולהכניס את עצמם לנעליו של האחר. תכונות אלה עשויות להוביל לכך שילדכם יסתדר היטב עם אנשים אחרים אולם לעיתים ידמה לכם שילדכם לא ממש מתאים לילדים אחרים בגילו. כמו כן, ייתכן שתפיסת האמת האבסולוטית שלו תקשה עליו להתגמש.

לעיתים קיים פער בין התפתחותו השכלית המואצת של ילדכם לבין התפתחותו הרגשית-חברתית. פער זה גורם לעיתים קרובות לתחושות תסכול וחוסר הבנה, הן של הסביבה כלפי ילדכם והן של ילדכם כלפי עצמו.

למעשה, ייתכן שהבחנתם שילדכם המחונן מעדיף לשחק או להימצא בקרבת ילדים גדולים יותר – אחים, אחיות, בני דודים ושכנים. זה נורמלי, כיוון שילדכם חושב ברמה המתקרבת יותר לרמתם של ילדים גדולים ממנו.

כיצד לעזור לילדים מחוננים ומוכשרים להסתדר עם אחרים

בדומה לכל הילדים, ילדכם יזדקק לעזרתכם לפעמים כדי ללמוד כיצד להסתדר עם אחרים. כדי לתת לו נקודת פתיחה טובה, למדו אותו שלאנשים שונים יש נקודות חוזק שונות. עזרו לו ללמוד זאת כחלק משגרת המשפחה היומיומית.

כמו כן, אפשר לתת לו הזדמנויות לבנות ולתרגל מיומנויות חברתיות:

  • אם ילדכם צעיר, צאו למגרשי משחקים ולגינות
  • אם ילדכם גדול יותר, הוא יכול להשתתף בקבוצות בתחום עניין מסוים – כמו להקת נוער, כיתת דרמה, תנועת נוער וכדומה.

התנהגותם של ילדים מחוננים ומוכשרים

בדומה לכל הילדים, גם ילדים מחוננים ומוכשרים מתנהגים לפעמים באופן מאתגר. עם זאת, להתנהגות המאתגרת שלהם עשויות להיות סיבות מסוימות, למשל ריכוז וסקרנות, תסכול והיעדר הזדמנויות למידה.

ריכוז וסקרנות

סביר להניח שלילדכם יש זיכרון מצוין, ולכן הוא זוכר היטב כללים ושגרות. עם זאת, יכול להיות שקשה לו לפעול לפיהם. לדוגמה, ילדכם עשוי להתקשות ללכת לישון באמצע קריאת ספר שהוא מתעניין בו מאוד. יכול להיות שהוא יעלה בפניכם כמה טיעונים טובים מאוד מדוע קריאה חשובה יותר משינה!

תסכול

לעיתים קרובות, ילדים מחוננים מציבים לעצמם סטנדרטים גבוהים מאוד ועלולים לחוות תסכול כשאינם עומדים בהם. התסכול עשוי להוביל להתקפי זעם ולהתנהגות מאתגרת אחרת. העובדה שילדכם שואף לסטנדרטים גבוהים היא נהדרת, אך עליו להבין שאי אפשר להעמיד סטנדרטים גבוהים לכל דבר. זה בסדר להיכשל לפעמים ולעשות טעויות. דברו עם ילדכם על האופן שבו טעויות מלמדות אותנו לעשות דברים באופן שונה בפעם הבאה.

אחת הדרכים החשובות ביותר שבהן תוכלו לעזור לילדכם ללמוד זאת היא להוות לו דוגמה. למשל, כשאתם עושים טעות, ציינו זאת בפניו ברוגע והראו לו כיצד אתם מתמודדים איתה.

היעדר הזדמנויות למידה

אם ילדכם אינו מקבל מספיק הזדמנויות ללמוד, ייתכן שתראו סימנים לכך בהתנהגותו – בעיקר בבית הספר. לדוגמה, הוא עשוי להסיח את דעתם של חבריו לכיתה במקום לעשות את העבודה שביקשה המורה. הוא עלול להשתעמם בבית הספר ולבהות בחלון. ייתכן שהוא יתנהג היטב בבית הספר, אך בבית ייראה מוטרד ועצוב.

ראשית, דברו עם ילדכם ושאלו אותו מה קורה בבית הספר. הקשיבו וחפשו רמזים לכך שהוא זקוק להזדמנויות למידה חדשות. לדוגמה, הוא עשוי לומר משהו כמו, “אני כבר יודע את החומר אבל המורה ממשיכה לתת לי את אותה עבודה”.

השלב השני הוא לשוחח עם המורים של ילדכם על התנהגותו ועל צורכי הלמידה שלו. אם תצליחו לעבוד בשיתוף פעולה עם המורים ולתמוך בצורכי הלמידה שלו, סביר להניח שהקשיים שלו יפחתו וישתפרו.

אם אתם מרגישים שילדיכם מתקשה להתמודד בבית ובבית הספר, שיקלו פניה לאיש מקצוע מתאים.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

כיצד להגביר את ייצור החלב

Posted on by ד"ר דינה צימרמן

אין מספיק חלב אם: לקבל עזרה

אם את זקוקה לעזרה בהנקה, תוכלי לפנות לשירותי תמיכה, כמו לאחות טיפת חלב, לרופא הילדים או לליגת לה לצ’ה – קו התמיכה בטלפון 1599-525-821. במקרה הצורך, הם יוכלו לעזור לך למצוא יועצת הנקה.

מאמר זה מסביר כיצד להגביר את ייצור החלב. לנושאים אחרים בענייני הנקה, קראי את המאמרים עודף חלב אם, הנקה- כיצד להצמיד את התינוק לשד והנקה- גודש וכאבים בפטמות או בשד.

תיאום ציפיות

בניהול נכון של הנקה, למעל מ- 97% של הנשים יש את היכולת ליצר מספיק חלב לילדיהם. בעיות ביצור חלב כמעט תמיד קשורות לבעיות בניהול ההנקה ולכן קבלת הדרכה נכונה עוד לפני הלידה ועזרה מידית במידה של שאלות או קשיים חשובה מאוד. יצור חלב קשור לביקוש והיצע. ביקוש נכון קשור לתדירות ההנקה (לפי בקשת התינוק –בשבועות הראשונים מדובר על 10-12 פעמים ביום) והצמדות נכונה של התינוק לשד. כמו כל דבר, מניעה יותר חשובה מטיפול ולכן הקפדה על כללים אלו יכולה למנוע בעיות.

זכרי שתינוקות רכים בוכים ממגוון רחב של סיבות. כשהתינוק שלך בוכה, יכול להיות שהוא אומר לך, “אני עדיין רעב”. אבל באותה מידה, יכול להיות שהוא אומר “אני עייף”, או “אני לא רעב עכשיו, כואבת לי הבטן”.

כיצד צפוי להתנהג תינוק המקבל מספיק חלב

  • עושה פיפי 8-6 פעמים ביממה- תלוי גם בתדירות שבה בודקים את החיתול. כמו כן, כדאי לשים לב כי בימים הראשונים הכמות של הפיפי היא קטנה ולא סופגת את כל החיתול
  • בשבועות הראשונים הוא עושה קקי רך מאוד 4 פעמים ביממה. עם הזמן התדירות יורדת כך שיתכן שיעשה אפילו פעם בשבוע.
  • צבע הצואה משתנה משחור (מיד אחרי הלידה) לצהוב עם גרגירים תוך כשבוע. אם הקקי נשאר בחיתול הרבה זמן, צבעו ישתנה לירוק.
  • התינוק יפסיק לרדת במשקל עד גיל שבוע.
  • התינוק יחזור למשקל הלידה עד גיל שבועיים (אם היו קשיים סביב הלידה, התהליך יכול לקחת זמן ארוך יותר).
  • עולה במשקל בקצב הנכון (בחודשיים הראשונים, והחל מהשבוע השלישי לחיים,  צפוי כי התינוק יעלה כ-30 גר’ ליום, או כ-150 גר’ לשבוע בממוצע). שימו לב כי מדובר על ממוצע – אין צורך להיבהל משבוע אחד בו התינוק עלה פחות במשקל. בדקו את העלייה לאורך כמה שבועות.

כיצד להגביר את ייצור החלב

ראשית- דאגי לטפל בעצמך – בקשי עזרה למשך יומיים, בהם תדאגי לנוח קצת יותר, ולאכול ולשתות באופן מסודר.

הנקה- בכל פעם שהתינוק יונק חלב משדייך, השדיים מקבלים מסר שאומר: ‘ייצרו עוד חלב’. תדירות תקינה של הנקה לתינוק בחודשיים הראשונים היא בין 10-12 פעמים ביממה. לא מדובר על האכלה בכל X שעות, אלא על הכמות הכוללת שאוכלת התינוק ב- 24 שעות. אם התינוק מבקש לינוק אחרי שעה וחצי– זה תקין, תני לו. יש בדרך כלל כשעתיים ביום (בדרך כלל בערב) שהתינוק ירצה לינוק בתדירות אפילו גדולה יותר. אם התינוק לא מבקש בתדירות הזו, נסי להציע לו להוסיף עוד הנקות מדי יום.

אם התינוק אינו נרגע לאחר ההנקה בשני שדיים, חזרי לשד הראשון שבו התחלת.
זכרי- לא כל בכי אומר שהתינוק רעב. אם כבר ינק פעמיים מכל שד, נסי לשים אותו במנשא או עגלה ולצאת לטיול.

אם העלאת תדירות ההנקה לא פתרה את הבעיה או שהתינוק לא משתף פעולה, ניתן לשאוב ולתת לתינוק תוספת של החלב השאוב בבקבוק. אם את מודאגת בנוגע להשפעה של הבקבוק, תני לתינוק חלב אם שאוב בכפית או מזרק.

אם המלצות אלו אינן פותרות את הבעיה, או אם את ממשיכה להיות מודאגת, חשוב לפנות להערכה מקצועית של המצב. אל תמהרי לתת לתינוק תחליפי חלב שבאים על חשבון חלב האם ותרומתו לבריאות התינוק והאם– רוב רובם של התינוקות יכולים לגדול טוב בהנקה בלעדית של כחצי שנה ובהמשך עם הנקה בתוספת אוכל מוצק.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

מיומנויות כתיבה בכתב יד לילדים

Posted on by עמותת גושן

מדוע חשוב לכתוב בכתב יד

אף שמרבית הילדים והמבוגרים משתמשים כיום במחשבים ובטאבלטים בבית, בבית הספר ובעבודה, כתיבה בכתב יד היא עדיין מיומנות חיונית. לדוגמה, ילדים שלומדים לכתוב בצורה חלקה וברורה יודעים טוב יותר כיצד להשתמש בכתיבה כדי לתעד את מחשבותיהם ורעיונותיהם. כשהכתיבה אוטומטית, המחשבות יכולות לזרום בנחת. כמו כן, ילדים צריכים לדעת לכתוב כדי לעשות את שיעורי הבית, המבחנים והעבודות שיקבלו בבית הספר.  אנו משתמשים במיומנויות הכתיבה גם במילוי משימות בהמשך החיים, כגון כתיבת כרטיסי ברכה, מילוי טפסים וחתימה על מסמכים חשובים.

כיצד ילדים לומדים לכתוב

כתיבה בכתב יד היא מיומנות מורכבת. כדי ללמוד לכתוב בכתב יד, הילדים צריכים לשלב מיומנויות מוטוריקה עדינה, שפה, זיכרון וריכוז. עליהם לתרגל ולמלא הוראות.

הלמידה נעשית בהדרגה. היא מתחילה בשרבוט וציור, וממשיכה ביצירת אותיות ומילים. כדי לעודד את ילדכם לפתח עניין בכתיבה בכתב יד, עודדו אותו לצייר, לשרבט ולכתוב. כך תכינו את ילדיכם הצעירים ללימודי כתיבה פורמליים בבית הספר.

כתיבה ביד שמאל
רוב הילדים נוטים לכתוב ולצייר ביד ימין, אולם יש ילדים שבוחרים ביד שמאל. זה בסדר. אם ילדכם כותב ביד שמאל, אין צורך לגרום לו להחליף ידיים.

פעוטות: מיומנויות ציור וכתיבה מוקדמות

אצל פעוטות, ציור הוא תחילתו של כתב היד. פעוטות מתחילים בדרך כלל להפגין עניין בציור עם צבע או גיר בסביבות גיל שנתיים. הנה כמה רעיונות שיעזרו לפעוט שלכם לצייר, לשרבט ו”לכתוב”:

  • החזיקו בהישג יד צבעים ונייר, או גיר ולוח. חתיכות קטנות של גיר או צבעים יעודדו את ילדכם להשתמש באחיזה באמצעות קצות האצבעות, שתעזור לו מאוחר יותר להחזיק עיפרון.
  • עודדו את ילדכם לצייר דברים שמעניינים אותו. לדוגמה, אם הוא אוהב חרקים, ציירו לו נדל (מרבה רגליים) ובקשו ממנו להוסיף הרבה רגליים. ביום גשום תוכלו לצייר ענן גדול והוא יוסיף טיפות גשם.
  • תנו לילדכם פעילויות רבות שבהן יוכל ללחוץ, לצבוט ולתפעל דברים, למשל השחלת חרוזים גדולים, לחיצה וצביטת בצק משחק כדי ליצור צורות, ובניית מגדלים בקוביות ובלגו דופלו. פעילויות אלה יעזרו לו לפתח את שרירי היד הדרושים לשימוש בעיפרון.
  • הטו מעט את משטח הציור שלו, בדומה לכן ציור או לוח, כדי לעזור לו ליצור משיכת קו שפונה כלפי מטה – מיומנות שיזדקק לה כדי לכתוב בהמשך.
  • אל תתנו לו טושים או עפרונות עדיין, כיוון שהוא עשוי להתקשות לאחוז בהם עד שיפתח את שרירי היד הקטנים הנדרשים לאחיזה טובה יותר.

לחצו כאן להורדת אוגדן צפי ציור שהכנו במיוחד בשבילכם!

ילדי גן: כיצד להתחיל לכתוב

ילדים מתחילים בדרך כלל לצייר בקווים אופקיים, אנכיים ומעגליים כשהם מגיעים לגן. ילדכם עשוי אפילו לחבר את הקווים והצורות הללו ולצייר אנשים וחפצים. ייתכן שהוא כבר מתחיל ליצור אותיות. תנו לו הזדמנויות רבות לצייר, כדי שיוכל לפתח את המיומנויות הדרושות לכתיבה בכתב יד. כך תעזרו לו:

  • המשיכו לתת לילדכם צבעים וגירים גדולים עד שיתחיל לפתח אחיזה בין האצבע לאגודל -האחיזה הדרושה להחזקת עיפרון.
  • עודדו אותו לעקוב בצבע אחרי קווים מנחים פשוטים, מלמעלה למטה ומימין לשמאל. המציאו סיפור קצר כדי להוסיף עניין לפעילות: למשל, “בוא נעזור לילדה למצוא את הבית שלה”. עודדו את ילדכם להתבונן בצבע שלו ולהישאר על הקו לאורך כל הדרך.
  • תרגלו ציור במעגלים עם כיוון השעון ונגד כיוון השעון, שמתחילים בפינה העליונה של הדף. זהו הדפוס שבו נשתמש כדי ליצור אותיות.
  • כשהשליטה של ילדכם בצבע או בעיפרון תשתפר, עודדו אותו לצייר דמויות אדם פשוטות. הצמידו את הציור של ילדכם למקרר כדי שיתגאה בעבודתו.
  • עזרו לו לזהות ולכתוב את שמו, והתחילו באות הראשונה. כתבו את שמו באותיות גדולות, ועודדו אותו לעקוב אחרי הקווים המנחים עד שילמד לכתוב אותן. בהתחלה יהיה עליכם להניח את ידכם על ידו של הילד, כדי לעזור לו להשתמש בתנועות הנכונות.
  • עזרו לילדכם ללמוד את סדר האלפבית. אפשר, למשל, למחוא כפיים בקצב קבוע ולהקריא את שמות האותיות.
  • תנו לו הזדמנויות לכתוב ולצייר בחומרים שונים – למשל, לצייר קווים בחול או בבוץ, לעקוב אחרי קווי האותיות בשלטים באצבעו, ליצור אותיות בתלת ממד מבצק משחק וכדומה. צלמו את האיורים הללו והציגו אותם.

משחק יצירתי והעמדת פנים יכולים לשפר את כישורי האוריינות של ילדכם ולאפשר לו לתרגל את מיומנויות הציור שלו.

הוראת כתיבה בבית הספר

בשנתיים הראשונות בבית הספר, ילדכם ילמד:

  • לכתוב אותיות
  • לזהות ולאיית מילים נפוצות
  • לשים רווחים בין המילים
  • לכתוב על אירועים מוכרים.

ילדים מפתחים את יכולתם לכתוב בכתב יד בקצב שונה, אך רוב הילדים מתמקצעים במיומנויות הבסיסיות בשנתיים הראשונות בבית הספר. מהשנה השנייה ואילך, הם מתחילים לכתוב משפטים מורכבים יותר ולתאר את חוויותיהם.

ילדי גן חובה ובית ספר: כיצד לעודד את ילדכם לכתוב בכתב יד

הנה כמה טיפים שיחזקו את כתב היד של ילדכם:

  • הקדישו מקום מיוחד לכתיבה בבית. הכינו כיסא יציב ושולחן עבודה בגובה המתאים לילדכם – בערך בגובה הטבור. אם השולחן במטבח גבוה מדי, אפשר להשתמש בכרית או בכיסא גבוה כדי להגביה את הילד, ולהניח שרפרף מתחת לרגליו.
  • בקשו מהמורה של ילדכם דפי עבודה עם קווים מקווקווים לתרגול כתיבת האותיות, או הורידו דפי עבודה מהאינטרנט. כך תוכלו לעזור לו לתרגל בבית את מה שלמד בבית הספר.
  • כדי לעזור לו ללמוד לכתוב את אחת האותיות, שרטטו אותה בקווים עדינים וברורים ותנו לו לעקוב אחרי הקווים. הראו לו היכן להתחיל לצייר את האות.
  • כשילדכם מצייר ועוקב אחרי הקווים, אמרו את שמה של האות ותרגלו ביחד את הצליל שהיא מסמנת.
  • השתמשו בהזדמנויות יומיומיות לתרגול הכתיבה – לדוגמה, תנו לילדכם להוסיף פריטים לרשימת הקניות המשפחתית, לכתוב פתק לסבא וסבתא, לעזור לכתוב כרטיסי יום הולדת או להכין תוויות ממדבקות.
  • הפכו את הפעילות למהנה. ציירו אותיות גדולות על הקרקע או בחוף הים עם מקל, ומלאו את האותיות באבנים קטנות או בצדפים. אפשר להשתמש בטושים מחיקים, לצייר אותיות על החלון ולחזור עליהן פעמים רבות.

קשה ללמוד לכתוב! שבחו את ניסיונותיו של ילדכם. עזרו לו לזהות אילו אותיות הוא מצייר הכי טוב, ועודדו אותו לכתוב עוד. התמקדו באותיות שהוא כותב היטב במקום בשגיאותיו.

סימנים לבעיות בכתיבה בשנים הראשונות בבית הספר

הלמידה לכתוב משלבת מיומנויות ויכולות שונות, וכן הבנה של השפה. אם ילדכם מתקשה באחת מהמיומנויות הללו או יותר, ייתכן שתהיה לו בעיה מסוימת ללמוד כיצד לכתוב בכתב יד. הנה כמה מהסימנים המוקדמים שמעידים על כך שילדכם מתקשה לפתח את המיומנויות הדרושות לכתיבה בבית הספר. ילדכם:

  • עדיין מחליף ידיים כשהוא מצייר או כותב בשנה הראשונה בבית הספר. רוב הילדים מעדיפים להשתמש ביד אחת לציור לפני שהם מגיעים לבית הספר, אך יש ילדים שמתחילים ללמוד לפני שהם מראים העדפה ליד מסוימת.
  • כותב באטיות או מתקשה לצייר את האותיות בצורה הנכונה. ייתכן שהוא יזדקק לעזרה בפיתוח המיומנויות המוטוריות, כדי שיוכל לעשות תנועות חלקות ומדויקות.
  • אוחז בעיפרון באחיזה שונה מהדרך שלמד, או שאחיזת העיפרון שלו אינה חזקה. אחיזת עיפרון חלשה עלולה להאט את התקדמות הכתיבה של ילדכם ולהקשות עליו להשלים עבודה במסגרת זמן סבירה.
  • מאבד עניין בציור או בכתיבה או נמנע מהפעילויות הללו. ילדכם עשוי לאבד עניין בכתיבה אם אינו בטוח לגבי יכולתו לצייר, או שהכתיבה שלו אינה מתקדמת כמו של חבריו לכיתה.
  • כותב בכתב יד לא קריא. כתב יד לא קריא עשוי לכלול אותיות הפוכות, אותיות שאינן סגורות כמו שצריך, גודלי אותיות לא עקביים, אותיות שאינן נכתבות על השורה ורווחים לא עקביים בין אותיות ומילים.
  • אינו מצליח למלא את הוראות המורה כשהוא לומד לכתוב. ייתכן שהוא מתקשה להתרכז, לשים לב או להבין את הוראות המורה.

אם אתם מבחינים בסימנים האלה, ייתכן שילדכם אינו מצליח לראות היטב את הלוח, את כתב ידו או את המילים הכתובות בספרים. כמו כן, ייתכן שיש לו קשיי לימוד נוספים שמשפיעים על התפתחות הכתיבה.

לקבל עזרה

דברו עם המורה של ילדכם או עם רופא הילדים אם אתם מבחינים שילדכם מתקשה במיומנויות הכתיבה. רופא הילדים עשוי להמליץ לכם לקבוע פגישה עם מרפאה בעיסוק, אודיולוג או אופטומטריסט.

ילדים בעלי קשיים בכתיבה בכתב יד זקוקים לעזרה ולעזרים נוספים. למשל:

  • לוחות כתיבה מוטים בזווית
  • עפרונות עבים
  • אוחזי עיפרון
  • דפי עבודה עם אותיות מקווקוות וצבעוניות, קווים עבים או מובלטים.

מרפאה בעיסוק תעזור לכם להכיר את העזרים הדרושים לילדכם.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

בכי אצל תינוקות וילדים בני 8-0

Posted on by פרופ' תרצה יואלס

בכי אצל תינוקות

תינוקות נולדים עם היכולת לבכות.
הבכי הוא דרך התקשורת העיקרית של תינוקות רכים, והוא עובד היטב. כשאתם שומעים תינוק בוכה, בדרך כלל תרצו לעשות כל מה שתוכלו כדי להרגיע אותו.
לפעמים, כשהתינוק שלכם בוכה, נדרשת עבודה מאומצת כדי להבין מדוע ומה הוא צריך. הוא עשוי לבכות מרעב, מקור או מחום, כי הוא פוחד ממשהו, עייף מדי, סובל מכאבים או לא נינוח.

אחד מכל עשרה תינוקות בוכה הרבה – כלומר, יותר משלוש שעות ביום. תינוקות בני פחות משנה נוטים לבכות הכי הרבה בשעות אחר הצהריים המאוחרות או בשעות הערב המוקדמות. הבכי יכול להיות מלחיץ מאוד, בעיקר אם אתם מנסים להכין ארוחת ערב, לפקח על הכנת שיעורי הבית או לקלח את הילדים הגדולים יותר.

אם התינוק שלכם מפגין סימפטומים נוספים מלבד בכי, כגון הקאות, התקשרו לרופא הילדים או לאחות טיפת חלב.

כיצד לטפל בתינוק בוכה

השלב הראשון הוא לבדוק אם התינוק רעב, עייף, מרגיש לא טוב או שלא נוח לו. עם הזמן תכירו את בכיו של התינוק, ואת ההבדל בין סוגי הבכי השונים.
אם אתם חושבים שהתינוק סובל מכאבים, או שאינכם בטוחים אילו סימפטומים הוא מפגין, קבעו תור אצל רופא הילדים.

הנה עוד כמה שיטות מועילות:

  • אם אינכם יכולים להרגיע את התינוק, הניחו אותו בעגלה או במנשא וצאו לטיול. תוכלו אפילו לעשות סיבוב במכונית. גם אם התינוק אינו מפסיק לבכות, לעיתים קל יותר להתמודד איתו כשאתם בתנועה.
  • בקשו עזרה מחבר או מקרוב משפחה, בעיקר בשעות שבהן התינוק נוטה לבכות יותר.
  • אם אתם מרגישים מוצפים, הניחו את התינוק במקום בטוח וקחו הפסקה של דקה או שתיים. קצת בכי לא יזיק לתינוק. שלב הבכי האינטנסיבי יחלוף, ברך כלל מהר מכפי שחשבתם.

תמיד מותר לכם לבקש עזרה. אחות טיפת חלב ורופא הילדים יכולים לעזור.

בכי אצל פעוטות

פעוטות בוכים כי הם רעבים, עייפים, לא נוח להם או שהם זקוקים לחום ואהבה – בדיוק כמו תינוקות.
עם זאת, פעוטות מתחילים לפתח את יכולתם לשלוט בבכי. לדוגמה, הפעוט יכול ללמוד שאם הוא בוכה כשמניחים אותו, אמו או אביו מרימים אותו בחזרה. זה עלול להוביל לבכי חזק יותר ויותר בפעם הבאה שמניחים אותו!

כיצד לטפל בפעוט בוכה

קודם כל, ודאו שילדכם אינו חולה או פצוע. אם אינכם בטוחים, קבעו תור אצל רופא הילדים. אם ילדכם בסדר מבחינה גופנית, תוכלו להיעזר בטיפים הבאים:

  • נסו להבין מדוע ילדכם בוכה. אם הוא עייף, תנו לו לשבת בשקט או לנוח מעט. אם הוא כועס, שימו אותו במקום בטוח והניחו לו להירגע. אם הוא מתוסכל, נסו להגיע לפתרון ביחד.
  • קחו את ילדכם לטיול בחוץ, הכניסו אותו לאמבטיית קצף או השמיעו מוזיקה לילדים ורקדו ביחד. שינוי אווירה יכול לעזור לפעוט כעוס.
  • אל תיכנעו לילד בוכה שרוצה משהו שאינכם רוצים לתת לו. זה עלול לגרום לבכי חזק יותר בפעם הבאה, ולהוביל לפיתוח דפוס התנהגות שקשה יהיה לשנותו מאוחר יותר. המאמר על התקפי זעם מציע דרכים נוספות להרגעת ילד בוכה.
  • אם ילדכם בוכה בעיקר כשהוא הולך לישון, אולי תצטרכו מעט עזרה בשעת ההשכבה.

אם ילדכם בוכה הרבה יותר כשהוא איתכם מאשר עם אנשים אחרים, הוא כנראה הבחין שבכיו תופס את תשומת לבכם. התמקדו במתן תשומת לב חיובית לילדכם כשהוא אינו בוכה. כך תוכלו לצמצם את כמות הדמעות כשאתם יחד.

בכי אצל ילדים בגיל הגן ובגיל בית הספר

ככל שהם מתבגרים, ילדים נוטים לבכות פחות ופחות. ברגע שהם לומדים לדבר, קל להם להגיד מה מטריד אותם ומה הם צריכים.

ילדים בגיל הגן מתחילים להבין מתי נכון ולא נכון לבכות. זה בסדר לבכות לפעמים. לילדים ולמבוגרים כאחד, הבכי הוא דרך בריאה להתמודדות עם אובדן משמעותי, עם כאב או עם עצב. תוכלו לעזור לילדכם ולהציג בפניו דרכים שונות להתמודד עם רגשותיו. כדאי להתחיל בלדבר על מה שמטריד אותו.
כשילדכם מביע רגשות כאלה בפניכם, נסו להקשיב לו, לנחם אותו ולהבטיח לו שמותר לו להרגיש כך.

כיצד לטפל בבכיו של ילד בגיל הגן או בגיל בית הספר

ודאו שילדכם אינו חולה או פצוע. אם ילדכם בסדר מבחינה גופנית, תוכלו להיעזר ברעיונות הבאים:

  • הניחו לילדכם להירגע, ואז שאלו מה מטריד אותו כל כך, הביעו אמפתיה לרגשותיו. הראו לו שאתם מקשיבים בכך שתחזרו על מה שאמר בנוגע לתחושותיו. לדוגמה, אמרו “אתה עצוב כי תומר לא רצה לשחק איתך”.
  • הציעו לילדכם דרכים אחרות להתמודד עם המצב. לדוגמה, אמרו “אולי תבקש להשתתף במשחק של ערן במקום זה?”
  • ודאו שילדכם מבין שלפעמים זה בסדר גמור לבכות – למשל, כשקורה משהו עצוב או כשהוא נפצע. לדוגמה, אמרו “אאוץ’, גם אני הייתי בוכה אם הייתי מקבל מכה בראש”.

אם נראה שילדכם מבלה זמן רב בבכי או בהתנהגות עצובה, התייעצו עם רופא הילדים.

בכי: מה אתם מרגישים

בכי הוא אחת הסיבות הנפוצות ביותר לכך שהורים מבקשים עזרה מקצועית.
אם התינוק שלכם בוכה הרבה, ייתכן שאתם מרגישים לא טוב ואפילו מדוכאים. אם אתם מרגישים כך או שיש לכם מחשבות על פגיעה בילדכם, חשוב שתבקשו עזרה.

לעולם אל תנערו, תכו או תכאיבו לילד בוכה.
אם אתם מרגישים על הסף, הניחו את הילד במקום בטוח וצאו להפסקה של דקה או שתיים. הילד לא ייפגע אם תתנו לו לבכות במשך כמה דקות, וכך תוכלו להחזיר לעצמכם את השליטה במצב.
לפעמים כדאי לבקש ממישהו אחר לקחת פיקוד לזמן מה. אם אתם יכולים, בקשו מבן הזוג לחזור הביתה, או בקשו מחבר או מקרוב משפחה לבוא ולעזור.

הורות יכולה להיות עבודה קשה מאוד, בעיקר אם ילדכם בוכה הרבה. תנו לעצמכם זמן ובקשו עזרה. אלה דברים חיוביים שתוכלו לעשות למען עצמכם ולמען ילדכם.

לבכות מול ילדיכם

ילדכם לומד מכם מתי וכיצד להביע רגשות כגון עצב, כעס ושמחה. כשהוא רואה אתכם מתרגשים, הוא לומד שאימא ואבא הם בני אדם וגם להם יש רגשות.

אבל אם אתם מבלים זמן רב בבכי, או בוכים בלי לדעת מדוע, כדאי לדבר עם רופא המשפחה ולקבל עזרה כדי להתמודד עם דיכאון או עם דיכאון אחרי לידה.

נכנסים לגן

Posted on by פרופ' תרצה יואלס

נכנסים לגן: למה לצפות

ילדכם נכנס לגן! סביר להניח שהוא מתרגש וגם קצת לחוץ. ייתכן שכבר ביקר במסגרת חינוכית לפני כן, והוא מרגיש בנוח להצטרף לקבוצה חדשה, או שזו החוויה הראשונה שלו הרחק מהבית. העצמאות של ילדכם עשויה לגרום גם לכם לחוש תערובת של גאווה, התרגשות, אובדן וחרדה, בעיקר אם זו הפעם הראשונה שלכם – או האחרונה.

לפני שילדכם נכנס לגן

אפשר להתחיל להכין את הילד לגן בחודשים ובשבועות לפני היום הראשון. הנה כמה רעיונות.

בקרו בגן

גנים רבים מציעים ימי ביקור, שבמהלכם יוכל ילדכם לראות ולחוות את הפעילויות שיעשה בגן, לפגוש ילדים חדשים ולראות כיצד מתנהל היום. אם אפשר, צלמו את הגן והראו את התמונות לילדכם לפני הכניסה. בדקו מתי ימי הביקור בגן במחלקת החינוך בעירייה.

דברו על הגן

דברו על הדברים שילדכם יעשה בגן, לדוגמה, “גילי, את זוכרת שראינו את הקוביות בגן? תוכלי לבנות מהן מגדל ענקי בדיוק כמו שאת בונה בבית”. התבוננו בתמונות של הגן ודברו על ההבדלים בין הגן לבית, כמו השירותים והחצר.

נסו למצוא איזון שיאפשר לילדכם להרגיש בנוח כשהוא מדבר על הגן, אך אל תזכירו אותו יותר מדי כדי שלא יהיה מוצף. כדאי לשמור על טון נמוך ורגוע. אם תגידו משהו כמו “זה נורא מרגש שאתה נכנס לגן!”, ילדכם עלול לחוש חרדה כיוון שהכניסה לגן תישמע לו כמו מאורע גדול.

קראו ספרים על גן הילדים

הנה כמה ספרים טובים שמדברים על הכניסה לגן:

  • ליאור בכה כשאימא הלכה מאת שולה מודן
  • גן הבוכים מאת אסנת ישפה
  • תגידי איך קוראים לך מאת נירה הראל.

לרשותכם סיפור שאפשר לקרוא יחד עם הילדים

גרסא לבנות

-----

גרסא לבנים

-----

פגשו ילדים אחרים שהולכים לאותו גן

אם אפשר, פגשו הורים וילדים נוספים שהולכים לאותו גן. ילדכם יחוש ביטחון גדול יותר אם יראה פנים מוכרות בגן.

כשילדכם נכנס לגן

הנה כמה רעיונות שיעזרו לילדכם בימים ובשבועות הראשונים בגן.

התחילו בהדרגה

גנים רבים מציעים ימי הסתגלות, שבהם ההורים נשארים עם הילדים בגן לכמה שעות בימים הראשונים. דברו עם הגננת ובדקו מתי מתקיימים ימי ההסתגלות.

בססו שגרה קבועה

השגרה תעזור לילדכם להרגיש מוגן ובטוח, בעיקר כשמתרחשים דברים חדשים בחייו. אפשר ליצור שגרה חדשה לבקרים שבהם הולכים לגן – לדוגמה, לקום, לאכול ארוחת בוקר, לצחצח שיניים, להתלבש, לשים קרם הגנה מפני השמש, לארוז את התיק ולצאת. אפשר להכין תרשים מאויר שמתאר את השלבים השונים בשגרת הבוקר.

בססו שגרת פרידה בכניסה לגן

אמרו לילדכם “להתראות” כדי שיידע שאתם הולכים, וספרו לו מתי תאספו אותו מהגן בסוף היום. אפשר לבחור מקום מיוחד שבו תיפרדו, או לעשות פעילות מיוחדת לפני שהולכים. לדוגמה, “אם תנופף לי מהחלון, אוכל לראות אותך מבחוץ”, או “איזה ספר אתה רוצה שנקרא לפני שאני הולך?” אמרו “להתראות” פעם אחת ואז צאו מהגן. פרידה חוזרת ונשנית עלולה להסב לחץ רב לכם ולילדכם.

דברו עם הגננת וצוות הגן

ילדים מקבלים ביטחון רב כשהם רואים אינטראקציה חמה, חיובית וידידותית בין האנשים החשובים בחייהם, כמו הוריהם והגננת. תקשורת טובה עם הגננת תעזור לכם לחלוק מידע רלוונטי בעת הצורך, ותעזור לגננת לדעת כיצד להגיב באופן הטוב ביותר לילדכם. עדכנו את הגננת בדברים חשובים שעבר ילדיכם בזמן שהייתו בבית ובקשו מהגננת לעדכן אתכם בחוויות הילד בגן.

ציינו את ההישגים של ילדכם

הצטרפות לקבוצה חדשה, מפגש עם אנשים חדשים, היכרות עם סביבה חדשה ולמידת דרכים חדשות לעשות דברים – כל אלה הם הישגים עצומים לילדכם. כדי לבנות את הביטחון ואת תחושת הכשירות של ילדכם, כדאי לחגוג ולציין אותם. כשילדכם פוגש אנשים חדשים או מנסה משהו חדש, שבחו אותו ותארו בדיוק כמה אתם גאים בו.

הכינו תוכנית גיבוי למקרה שלא תצליחו לאסוף את ילדכם

יום הלימודים בגן מסתיים בשעה מסוימת. אם אתם אומרים לילדכם שתבואו לקחת אותו בשעה הזו, חשוב מאוד שתהיו שם. כדאי להכין תוכנית גיבוי, כך שאם תתעכבו או תיתקלו בבעיה, מישהו שאתם וילדכם מכירים וסומכים עליו יוכל לאסוף אותו מהגן.

מה לעשות אם ילדכם מודאג בגלל הגן

הכניסה לגן היא הרפתקה מרגשת, אך גם עלולה להוביל לחרדה מסוימת. אך טבעי שילדים רבים חווים חרדה ועייפות כשהם נכנסים לגן – יש כל כך הרבה דברים חדשים ללמוד ולהתרגל אליהם. ייתכן שתבחינו שילדכם אינו אוכל כרגיל, או רוצה לישון יותר מבדרך כלל. יכול להיות שאפילו ייראה לכם פחות שמח מהרגיל.

ייתכן שהוא מודאג מההיכרות עם חברים חדשים, שלא יידע מה לעשות או שהוא חושש להיפרד מהמשפחה. יכול להיות שהוא יהיה עצוב מאוד כשתלכו. כמו כן, ייתכן שיחשוב על מעשיכם כשהוא בגן: אולי אתם עושים משהו מיוחד שהוא מפסיד?

כיצד להתמודד עם דאגות בגלל הכניסה לגן

  • ספרו לילדכם מה אתם עומדים לעשות, כדי להראות לו שלא יפסיד דבר.
  • ספרו לו על השגרה בגן. אם ילדכם מתקשה לדבר על תחושותיו, ספרה של רינה שליין: היום הראשון בגן יכול לעזור לכם לפתוח דיון.
  • דברו עם הגננת אם ילדכם עצוב מאוד כשאתם הולכים. לגננות יש ניסיון רב בהתמודדות עם ילדים שחווים פרידה, והיא תוכל להציע רעיונות רבים שיעזרו לכם ולילדכם.
  • שאלו את הגננת מה לדעתה מדאיג את ילדכם. היא תוכל לספר לכם מה קורה במהלך יום הלימודים בגן. ייתכן שילדכם אינו בטוחה לגמרי בנוגע לשימוש בשירותים, אינו רגיל לאוכל בגן או חושש כי אינו יודע היכן נמצאים הדברים שלו.
  • דברו עם הגננת על שיטות להפגת דאגות מיוחדות. לדוגמה, אם ילדכם מודאג בגלל האוכל, אולי תוכלו לארוז מזון מוכר בתיק ולהביא לגן. אם הבעיה היא השימוש בשירותים, הגננת תוכל לעזור לילדכם להתרגל אליהם. כמו כן, רצוי לשים מדבקות עם שמו של הילד על חפציו.

מה לעשות אם ילדכם אינו רוצה ללכת לגן יותר

ההתרגשות שמרגישים הילדים לפני הכניסה לגן יכולה לעזור להם לעבור את הימים הראשונים, אך לאחר מכן, החידוש מתפוגג. אולי תבחינו שילדכם נלהב פחות ללכת לגן. אחד הדברים שאפשר לעשות במצב זה הוא להמשיך ולהגיב בחיוב למה שילדכם עושה בגן, כדי להצית את התלהבותו מחדש.

הכירו את הילדים האחרים בגן ואת משפחותיהם, ובנו חברויות שיעזרו לו להסתדר בגן לטווח ארוך. שמירה על שגרה קבועה וצפויה תעזור לילדכם להבין שהגן הוא חלק בלתי נפרד מחייו כעת. עם זאת, אם החרדה שלו ממשיכה, שוחחו עם הגננת או עם רופא הילדים.

כיצד אתם מרגישים בנוגע לכניסה לגן

ילדכם שואב מכם עידוד ומחקה את מעשיכם, כך שאם אתם דואגים בגלל הכניסה לגן, גם הוא ירגיש כך. ייתכן שאתם חוששים אם ילדכם יתאים לגן – ימצא חברים, ירגיש בנוח, ירגיש שייך לגן ויוכל לעשות מה שמבקשים ממנו.

אם אתם מראים לילדכם שאתם חושבים שיוכל להתמודד בגן, גם הוא יתחיל להאמין בכך. נסו לא להראות לו שאתם חוששים. לפעמים כדאי לדבר עם הורים אחרים ולשאול כיצד הם מתמודדים. תקשורת טובה עם הגננת תעזור לכם להתגבר גם על הדאגות האלה.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

טלוויזיה לילדים בגיל בית הספר

Posted on by פרופ' איתן כרם

זמן טלוויזיה לילדים בגיל בית הספר

רוב המומחים להתפתחות ילדים ממליצים להגביל את זמן המסך היומי – לא יותר משעתיים ביום לילדים בני חמש ומעלה. זמן המסך כולל טלוויזיה, די.וי.די, טלפון, טאבלט ומחשב. מגבלה זו מומלצת מהסיבות הבאות:

  • יש לאזן את הזמן שילדים מבלים במשחקי מחשב ובצפייה בטלוויזיה עם פעילויות שטובות להתפתחותם, כמו פעילות גופנית, משחק יצירתי (הרכבת פאזלים וציור) וניהול שיחה עם משפחה וחברים.
  • הילדים עלולים להישען יותר מדי על הטלוויזיה שתמלא את זמנם.
  • אפילו הדלקת הטלוויזיה ברקע עלולה להשפיע על יכולת הריכוז של הילדים.

איזון טוב בין פעילויות התפתחותיות כמו הכנת שיעורי הבית, ספורט ומוזיקה אמור להותיר זמן מה גם לצפייה בטלוויזיה. קראו את המאמר כיצד ילדים צופים בטלוויזיה. כשמבינים שהאופן בו ילדים צופים בטלוויזיה שונה מאוד מזה של מבוגרים, ההמלצות הללו נראות הגיוניות יותר.

להפיק את המיטב מזמן הטלוויזיה

ילדים צעירים רבים נחשפים לטלוויזיה במידה מסוימת. זה בסדר – אך כדאי להשקיע מעט מחשבה באופן שבו ילדיכם יוצרים אינטראקציה עם הטלוויזיה. לפי סיווג תוכניות הטלוויזיה בישראל, רצוי שילדיכם לא יצפו בתוכניות המסווגות על פי גילאים מסוימים (למשל “המשדר אינו ראוי לצפייה לגילאי 8 ומטה”). בדקו את התוכניות במדריך לפני שאתם נותנים לילדיכם לצפות בהן, ועודדו אותם לבחור ולצפות רק בכמה תוכניות אהובות במיוחד. אפשר גם לקנות כמה סרטי די.וי.די המתאימים לרמת הבשלות וההבנה שלהם.

כשאתם צופים בטלוויזיה יחד עם ילדיכם, הסבירו מה קורה על המסך וענו לתגובותיהם. הדגישו מקרים שבהם דמויות מתנהגות בדרכים טובות או לא טובות. כמו כן, הצפייה המשותפת תוכל לתת לכם רעיונות לפעילויות נוספות.

כאשר אתם בוחרים תוכנית טלוויזיה או די.וי.די לילדכם, כדאי להימנע מהדברים הבאים:

  • דימויים מפחידים. אף שילדים בגיל בית הספר משתפרים בעיבוד דימויים מפחידים או עצובים, הם עדיין מוטרדים מסרטים או תוכניות שמציגים מוות של הורה או איום על ילדים ועל בעלי חיים.
  • תוכן אלים. ילדים בגיל זה מחקים התנהגות אלימה אם הם רואים שגיבורי הטלוויזיה שלהם משתמשים באלימות כדי להשיג את מה שרצו. הדבר נכון לדמויות מצוירות ולשחקנים חיים גם יחד.
  • חדשות בטלוויזיה. ילדים בגיל בית הספר מסוגלים להבין שהדברים שמוצגים בחדשות הם אמיתיים. דיווחים ותמונות על פיגועים ועל פשעים אלימים, בעיקר בסביבה מוכרת, עלולים לגרום להם להרגיש שאינם בטוחים. יש הורים שמעדיפים להקליט את החדשות ולצפות בהן מאוחר יותר, או לצפות במהדורת הלילה ומומלץ לנהוג כך בתקופות של אלימות סביבתית מרובה.
  • פרסומות. בגיל זה, הילדים נוטים להאמין למה שהפרסומות אומרות להם ורוצים לרכוש את המוצרים המפורסמים. ילדים רגישים במיוחד לפרסומות שאומרות להם שמוצרים מסוימים יעזרו להם להיות פופולריים ומצליחים יותר. ילדים בני פחות משמונה אינם מבינים שהפרסומות מיועדות למכור להם דברים. הם מאמינים שה”מידע” בפרסומות נכון ואמיתי. יש פרסומות שגורמות לילדים להרגיש רע בנוגע לעצמם או למראה שלהם, ולהזיק מאוד לדימוי העצמי ולהערכה העצמית שלהם.
  • סרטוני מוזיקה (קליפים). כשהילדים נכנסים לשנות בית הספר ולגיל ההתבגרות, הדימויים הסקסיים, הבגדים וצעדי הריקוד בסרטוני המוזיקה יכולים להשפיע על האופן שבו בנות, במיוחד, מרגישות כלפי עצמן והתפתחותן המינית.

הגבלת זמן טלוויזיה לילדים בגיל בית הספר

השתדלו לכבות את הטלוויזיה כשהתוכנית נגמרת. כך תוכלו לעבור בצורה חלקה מפעילות אחת לאחרת. במשפחות רבות קל יותר לעזור לילדים להתכונן בבוקר לבית הספר כשהטלוויזיה כבויה. ילדים שאינם צופים הרבה בטלוויזיה מתרכזים טוב יותר בבית הספר. אם התוכנית המועדפת על ילדיכם משודרת בשעות הבוקר, הקליטו אותה וצפו בה מאוחר יותר, כשאתם וילדכם עייפים וזקוקים להפסקה.

הימנעו מטלוויזיה בשעות האורחה וסמוך לשעת ההשכבה לישון.  ארוחת ערב היא זמן משפחתי רגוע, בו תוכלו להחליף חוויות עם ילדיכם. צפייה בטלוויזיה בזמן זה תסיח את דעתם של הילדים מהזמן המשפחתי, ועלולה להפריע גם להתפתחות מנגנוני רעב ושובע. כמו כן, צפייה בטלוויזיה לפני ההשכבה לישון, מפריעה להפרשת מלטונין, ההורמון המסייע בהשראת שינה, ועלול לכן לגרום להרעות שינה בילדים כמו גם במבוגרים. זו הסיבה שמומלץ להימנע מטלוויזיה בשעות אלו.

הוציאו את הטלוויזיה והמחשב מחדרי השינה של הילדים. מחקרים מראים כי ילדים שיש להם טלוויזיה בחדר צופים בה יותר מילדים ללא טלוויזיה בחדר. כמו כן, הם נוטים לסבול יותר מקשיי הרדמות ושינה לא איכותית. מתלווה לכך עלייה במשקל וירידה בציוני בבית הספר.

לעולם לא מאוחר מדי להתחיל להציב מגבלות על זמן הטלוויזיה. היעזרו בילדיכם כדי להחליט במה לצפות, ועזרו להם לתכנן באילו תוכניות או די.וי.די יצפו בזמן המותר. היו תקיפים והיצמדו למגבלות שקבעתם.

ללמד את הילדים להיות צרכני טלוויזיה אקטיביים

למדו את ילדיכם להיות בררנים בכל הנוגע לטלוויזיה שבה הם צופים. כמו כן, אפשר לעודד אותם להיות פעילים מנטלית כשהם נמצאים מול הטלוויזיה, במקום לקבל כפשוטו את מה שהם רואים.

  • למדו אותם לחשוב על מה שהם צופים כבר מגיל צעיר. עזרו להם להמציא דירוג משלהם לתוכניות – למשל, ח’ (חייבים לצפות), כ’ (ככה ככה), ב’ (בזבוז זמן). עודדו אותם להפסיק לצפות בתוכניות שמדורגות ב’, ואחר כך, גם בתוכניות שדירגו כ’.
  • אפשרו לילדיכם לשאול שאלות על מה שהם רואים בטלוויזיה. אמרו להם מה דעתכם, בעיקר על דברים כמו פיגועים, אסונות, אלימות והאופן שבו דמויות שונות מתנהגות, אך גם על הדברים הטובים שאתם רואים.
  • דברו על מצבי הרוח והרגשות שלהם אחרי הצפייה בטלוויזיה ובפרסומות. בקשו מהם לתאר את רגשותיהם במילים – למשל, משועמם, שמח, מפחד, עצוב, מתרגש, עצבני או מודאג.
  • דברו על הדמויות, הסיפורים והנושאים בתוכנית הטלוויזיה, ותארו את מה שאתם אוהבים ולא אוהבים. שאלו שאלות כגון, “מה היה קורה אם אתה היית עושה את מה שהאיש הזה עשה?”
  • קבעו כלל שלא מדליקים את הטלוויזיה עד שכל המטלות בוצעו. היו תקיפים וברורים: “לא סיימת את כל מה שהיית צריכה לעשות הערב. אם תסיימי את הכל מחר, אולי יהיה לך זמן לצפות בטלוויזיה”.
  • אם אפשר, הוציאו את הטלוויזיה ממרחב המגורים העיקרי. כך תהיה זו החלטה מודעת לשבת ולצפות בה.

לעיתים ילדים עשויים לרצות לצפות בטלוויזיה בעקבות לחץ חברתי. לדוגמה, ילדכם עשוי לומר, “אבל אימא, כל החברים שלי רואים הישרדות”. במצבים כאלה, הראו לילדיכם שאתם מבינים, אך הזכירו להם שלמשפחות שונות יש כללים שונים.

מה לעשות כשהטלוויזיה כבויה

אנחנו יודעים היטב שלפעמים, הטלוויזיה היא פשוט האפשרות הקלה ביותר להעסיק את הילדים כשאתם צריכים להכין את ארוחת הערב, לדבר בטלפון או פשוט לקחת הפסקה של כמה דקות. הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם להעסיק את הילדים בלי להדליק את הטלוויזיה:

  • הדביקו על המקרר רשימת פעילויות מעניינות. למשל, ללמוד לשחק משחקים חדשים, לשחק כדורגל בחצר, לצאת לגינה, לרכוב על אופניים או ללכת לספרייה.
  • ילדים בגיל בית הספר אוהבים להאזין למוזיקה ולסיפורים בדיסק, והם גדולים מספיק לדעת כיצד להפוך את הדף כשהם שומעים את האות בדיסק.
  • הכינו קופסה מיוחדת ובה משחקים, פאזלים, צעצועים או דברים שמוציאים אך ורק בזמנים הקשים אחר הצהריים – לא בהכרח דברים יקרים או מפוארים, אלא כאלה שילדכם אינו רואה כל הזמן. אפשר להציע לילדכם להרכיב פאזל, בעיקר אם יש לכם משטח מיוחד לפאזלים שמאפשר לו להרכיב פאזל קשה במשך כמה ימים. אפשר לשים בקופסה גם חוברות צביעה.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

חריקת שיניים

Posted on by ד"ר הדס כץ

חלק מהילדים חורקים שיניים בשלב מסוים. חלק מהילדים נועלים את לסתותיהם בחוזקה, ואחרים חורקים את שיניהם חזק כל כך עד שהם משמיעים רעש. חריקת השיניים אינה מעירה אותם בדרך כלל, אך היא עלולה להעיר את האנשים האחרים בחדר!

ברוב המקרים, ילדים שחורקים שיניים אינם גורמים נזק לשיניהם. עם זאת, אם אתם מודאגים, דברו עם איש מקצוע. במקרים קיצוניים ונדירים במיוחד, כשהחריקה הופכת לעניין קבוע, ילדכם עלול להסב נזק לשיניו. אפשר לבקש מרופא השיניים להתאים לו סד לילה, שמגן על השיניים מפני החריקה וההידוק.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לוותר על המוצץ

Posted on by פרופ' אבי שדה

מה להביא בחשבון כשגומלים מהמוצץ

כהורים, אתם אלה שמחליטים מתי המוצץ הולך לדרכו. זו ההחלטה שלכם. לפעמים הילדים מחליטים לוותר על המוצץ מרצונם, אך ברוב המקרים, ההורים הם אלה שמחליטים. נסו שלא להילחץ או להתרגש מהתגובות של בני המשפחה, ילדים אחרים ואפילו זרים ברחוב.

סביר להניח שילדכם קשור מאוד למוצץ שלו, והמגע ומציצת המוצץ מהווים עבורו מקור לנחמה. ובדומה לאובייקטים אחרים שאליהם ילדכם נקשר, המוצץ מסייע לו להתמודד עם הלחץ בחיי היומיום. עם זאת, בשלב מסוים, המוצץ יצטרך ללכת. סביר להניח שילדכם לא ייפרד ממנו בקלות. לכן, אם אתם מרגישים שהגיע הזמן לוותר על המוצץ, כדאי לנקוט גישה הדרגתית, הוגנת וקלה.

מתי נכון להתחיל גמילה ממוצץ?

פעוטות עוד זקוקים לרוב למציצה על מנת להירגע. אולם, ככל שהילד גדל ומתפתח יש להתחיל להגביל את זמני השימוש במוצץ בשל כמה סיבות.

  • שפה: מוצץ בפה עשוי להקשות על הדיבור של ילדכם. הוא לוחץ על הלשון ומרגיל את הילד לתנוחה רפויה של הלסת התחתונה. אלו עלולים לגרום לשיבושים בהגייה ובדיבור של הילד.
  • מערכת השיניים: הימצאות קבועה של מוצץ בתוך הפה מפריעה לסגירה תקינה של מערכת השיניים העליונה והתחתונה של הילד.
  • חברתית: הישארות עם מוצץ לאורך זמן, בזמן הערנות, משדרת לילד ולסביבה שהוא עדיין קטן, ועלול לגרום להצקות והקנטות מצד חבריו לגן.

לכן, למרות שאין זמן קבוע או מתאים להיפרד ממוצץ, כדאי לסייע לילדכם להגיע לגן עירייה כשהוא כבר ללא מוצץ, לפחות בשעות היום.

טיפים לגמילה ממוצץ

כשאתם מוכנים להפסיק או להפחית את השימוש של ילדכם במוצץ, הרעיונות הבאים יוכלו לעזור:

  • הפחיתו את הלחץ מעצמכם וזכרו שילדכם לא ימצוץ מוצץ לנצח. ילדים רבים מפסיקים להשתמש במוצץ בעצמם.
  • בחרו את התזמון. עדיף שלא לוותר על המוצץ בתקופה של שינויים או לחץ.
  • אם ילדכם גדול דיו להבין, הסבירו לו שעליו לוותר על המוצץ.
  • כשאתם וילדכם מוכנים, התחילו להגביל את השימוש במוצץ לזמנים ולמקומות מסוימים, כמו למשל במיטה, כשהולכים לישון. כך יוכל ילדכם להתרגל להסתובב במהלך היום גם בלי המוצץ.
  • עודדו אותו להשתמש באביזרים מנחמים אחרים, כמו שמיכה או דובון, שמקובלים יותר מבחינה חברתית.
  • ברגע שילדכם מתמודד עם השהות לפרקי זמן ארוכים ללא המוצץ, קבעו שעה ותאריך – וסלקו את המוצץ לגמרי.
  • ציינו את המאורע שילדכם נטול מוצץ בחגיגה או בפרס מיוחד: העיפו את המוצץ בבלון לשמיים, תלו אותו על ‘עץ המוצצים’ אם יש אחד כזה בעירכם, או כל רעיון יצירתי אחר.
  • תוכלו להיעזר באיש מקצוע, רופא שיניים לילדים למשל, על מנת להסביר לילדכם על הגמילה. כאשר הילד שומע את הדברים ממקור סמכות שאינו ההורים, התהליך זוכה להצלחה רבה.
  • וחשוב מאוד: אל תחזרו לאחור. צפו לכמה אי נעימויות ואפילו מחאות, ולא משנה עד כמה הכנתם את ילדכם לשינוי. יכול להיות שאפילו עדיף ממש להיפטר מכל המוצצים (למשל, לזרוק את כולם באופן דיסקרטי, ולא בנוכחות הילד, לפח). כך, הפיתוי לחזור למוצץ פוחת. כשאתם אומרים לילדכם שאינכם יכולים למצוא את המוצץ, היו כנים אך מבינים.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

שימוש בתשומת לב לשיפור ההתנהגות

Posted on by אלון בבצ'וק

נוכחות ותשומת לב

נוכחות משמעה להתכוונן באמת לכל מה שילדכם אומר ועושה באותו רגע. כחלק מהנוכחות הזו, כדאי להשתמש בקשר עין ובשפת גוף פתוחה שתאפשר לילדכם לדעת שכל תשומת לבכם נתונה אליו. נוכחות היא דרך לחיזוק מערכת היחסים עם ילדכם, לצד הקשבה פעילה ושבחים.

איך זה עובד?

ההתכווננות לילדכם מראה לו שהוא חשוב, וכך גם הדברים שמעניינים אותו. היא בונה את הביטחון העצמי שלו, ופותחת אותו לחקירת רעיונות ותחומי עניין חדשים. כמו כן, היא מראה לילדים שכשהם מתנהגים בדרך הרצויה, הם מקבלים תשומת לב חיובית. משמעות הדבר היא שאפשר להשתמש בתשומת לב חיובית כדי לחזק את ההתנהגות הרצויה – למשל, לשבח את ילדכם כשהוא מפגין נימוסי שולחן בשעת הארוחה.

תשומת לב חיובית כוללת:

  • שבחים – לדוגמה, “כל הכבוד שחלקת, רעות”
  • חיזוקים – למשל, “יופי, תמשיך לנסות, אורן”
  • הפגנת חיבה גופנית – לדוגמה, חיבוקים, התכרבלויות או “כִּיפים”.

תשומת הלב החיובית תאפשר לכם ליהנות מזמן נוסף יחד, והיא עדיפה על פני הצורך לטפל בהתנהגות קשה או מאתגרת. ברגע שתתחילו, תופתעו לגלות עד כמה ילדכם כבר מתנהג היטב. אפילו בימים העמוסים ביותר, אפשר למצוא הזדמנויות רבות להתכוונן במהירות למה שילדכם עושה ואומר. כך תגבירו את הביטחון העצמי של ילדכם ותחזקו את מערכת היחסים ביניכם בו בזמן.

הקשבה פעילה לילדכם היא הקשבה המראה לילד שאתם מתעניינים במה שהוא מספר. כשילדכם מדבר אתכם, נסו להיות רגועים ולהביע עניין, אמרו זאת במילים בשילוב עם שפת גוף מתאימה. הקשיבו לו תוך שאתם מסתכלים עליו (ולא במכשיר הנייד, או מעבר לכתפו בניסיון להשגיח על הסיר שעל האש, או על האח הקטן שמשחק), ומשתמשים בשפת גוף מתאימה, כמו הנהונים, שינוי בהבעות פנים בזמנים המתאימים (גבות מורמות בהפתעה, חיוך או צחוק כשמשהו מצחיק וכו’..). שאלו שאלות להבהרה, או הגיבו בהתאם למה שהוא מספר, כך הוא ירגיש שאתם אכן שותפים לסיפור.

מתן תשומת לב לשיפור ההתנהגות: חמישה צעדים

1. לכו בעקבות הילד

אם אתם נותנים לילדכם לבחור את המשחק או הפעילות כשאפשר, יכולים לקרות כמה דברים חשובים מאוד. הוא מגלה עד כמה אתם מעריכים את חברתו. הוא צובר ביטחון כיוון שתחומי העניין שלו חשובים. כמו כן, הוא לומד שכאשר הוא חוקר את העולם שסביבו ונזקק לעזרתכם, אתם שם.

2. קחו את הזמן

נסו למתן את התחושה המתמדת שאתם צריכים לעשות ולעשות ולעשות כל הזמן. כך תוכלו לזהות כל מיני רגעים מצחיקים ומהנים עם ילדכם, וליהנות מהם. כשאתם עוצרים לרגע ושמים לב לדברים שמרתקים אותו – עלי הכותרת של פרח, נמלים שחוצות את המדרכה, בקבוקי הרוטב בסופרמרקט – במקום למהר לפעילות הבאה, אתם מראים לו עד כמה אתם מעריכים אותו.

3. התקרבו לילדכם

אפשר לשבת על הרצפה, לכרוע ברך על הדשא או לשבת בישיבה שפופה ליד הכיסא של ילדכם. הפנו אליו את הפנים ושבו לצדו במקום לדבר אליו מקצה החדר. התבוננו בעיניו, הניחו את הזרועות לצדי הגוף וחייכו, חייכו, חייכו כל הזמן. כל הדברים האלה מראים לו שאתם נהנים מחברתו ומתעניינים באמת במה שהוא עושה, ובונים את הביטחון העצמי שלו ואת האמון ביניכם.

4. התבוננו בילדכם

אם תתנו לדבריו ולמעשיו של ילדכם להדריך אתכם, תוכלו לראות כיצד מתחילים להתגלות תחומי עניין ומיומנויות חדשים. זוהי הזדמנות נהדרת לבנות את הביטחון העצמי שלו ולעזור לו לחקור את העולם.

5. דברו על מה שילדכם עושה

דברו על מה שילדכם עושה – לדוגמה, “אני רואה שאתה אוהב את המשאית האדומה הזו”, או “כמה מעניין החרק שעליו אתה מסתכל!”  כשאתם מתארים לילדכם את מעשיו, אתם מראים לו שאתם שמים לב ומתעניינים בו. אין צורך לשאול שאלות, אך אפשר לענות על השאלות שילדכם מציג. זה הזמן שלו. מתן תשומת הלב בונה את מערכת היחסים שלכם ואת האמון והביטחון שלו – פשוט תהיו שם איתו, שימו לב למעשיו והעריכו אותם.

טיפים לשימוש במתן תשומת לב

  • רגעים קטנים של תשומת לב: התכווננו לילדכם אפילו לרגע או שניים, בתכיפות רבה במקום רק מדי פעם. קל לתת תשומת לב אפילו כשאנחנו עסוקים.
  • אפשר לתת תשומת לב בכל מקום: במהלך היום יש המון הזדמנויות להתכוונן למה שילדכם עושה ואומר. אפשר לנסות זאת בסופרמרקט, בזמן הארוחה, כשאתם שוטפים כלים, הולכים לבית הספר או נוסעים באוטובוס. לא משנה היכן אתם – מה שחשוב הוא שאתם יחד.
  • התבוננו מבעד לעיני ילדכם: כשאתם מנסים לראות את העולם דרך עיניו, אתם יכולים להבין כיצד הוא מרגיש. נקודת המבט הזו יכולה לצמצמם את אי ההבנות בנוגע להתנהגותו. ייתכן שמה שנראה לכם כהתנהגות לא נאותה, הוא בעצם חלק מהאופן שבו הוא רואה את העולם!
  • היזהרו ממלכודות תשומת לב: אם אתם מפנים תשומת לב רבה יותר להתנהגות מאתגרת, אתם עלולים ליפול למלכודת תשומת הלב. ייתכן שילדכם יגלה כי תשומת לב שלילית בדמות צרחות או גערות נותנת לו כוח. זוהי תשומת לב מיידית, מרוכזת ואישית.

הדבר החשוב ביותר הוא לשים לב יותר להתנהגות הרצויה ולא להתנהגות שאינה רצויה. למידע נוסף על דרכים להימנע ממלכודות תשומת לב, קראו את המאמר התעלמות שיטתית.

 

כמו כן, תוכלו ללחוץ כאן ולהוריד את דף הפעילויות שלנו!

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לחלוק וללמוד לשתף

Posted on by אלון בבצ'וק

מדוע חשוב לחלוק

היכולת לחלוק ולשתף היא מיומנות חיונית לחיים, וילדים ופעוטות זקוקים לה כדי להכיר חברים חדשים, להמשיך חברויות ולשחק ביחד. ברגע שילדכם מתחיל להזמין חברים, מוזמן לשחק אצל חברים או ללכת למסגרת חינוכית ולגן, הוא יצטרך לדעת כיצד לחלוק.

לעזור לילד ללמוד לחלוק

לעיתים קרובות, ילדים לומדים מהתנהגותם של הוריהם. כשאתם מדגימים להם כיצד אתם חולקים בעצמכם, או משתתפים בתורות כחלק מחיי המשפחה, אתם משמשים להם דוגמה מצוינת.

כמו כן, הילדים זקוקים להזדמנויות שבהן יוכלו ללמוד ולתרגל כיצד לחלוק. כך תוכלו לעודד את הילדים לחלוק ולשתף בחיי היומיום:

  • ציינו כשאתם רואים ילדים אחרים שחולקים היטב. לדוגמה, תוכלו להגיד, “חברה שלך חלקה את הצעצועים בצורה נהדרת. זה היה יפה מאוד מצדה”. כמו כן, תוכלו להצביע על דוגמאות לשיתוף בספרים, סרטים או תוכניות טלוויזיה שילדכם נהנה מהם. לדוגמה, אפשר לומר, “תראה איך דורה ובוטס חולקים ומשחקים ביחד. הם כל כך נהנים!”
  • כשאתם רואים שילדכם מנסה לחלוק או להשתתף בתורות, תנו לו שבחים רבים ותשומת לב. לדוגמה, “שמחתי לראות איך שנתת לעדי לשחק ברכבת שלך. כל הכבוד שחלקת!”
  • שחקו עם ילדכם במשחקים שכוללים שיתוף ונטילת תורות. דברו איתו על הצעדים, ואמרו דברים כגון, “עכשיו תורי לבנות את המגדל, ואז תורך. אתה יכול לחלוק איתי את הקוביות האדומות, ואני אחלוק איתך את הקוביות הירוקות”.
  • דברו עם ילדכם לפני שאתם מגיעים למפגש משחק עם ילדים אחרים. תוכלו למשל להגיד, “כשיערה מגיעה לבקר, תצטרכי לחלוק איתה חלק מהצעצועים שלך. אולי תשאלי אותה במה היא רוצה לשחק?” אפשר לדבר על שיתוף לפני שאתם יוצאים למסגרת החינוכית או לגן.
  • כשילדים אחרים באים לבקר בביתכם, שימו בצד את הצעצועים המיוחדים. כך תוכלו למנוע מראש את בעיות השיתוף.

היכולת לחלוק מלמדת את הילדים להתפשר. הם לומדים שכאשר אנו נותנים מעט לאחרים, אנו גם מקבלים חלק מסוים ממה שאנחנו רוצים. ילדים שחולקים לומדים כיצד להשתתף בתורות ולעשות משא ומתן, וכן כיצד להתמודד עם אכזבות.

מה לעשות כשילדכם אינו מוכן לחלוק

רוב הילדים מתקשים לחלוק, בעיקר בהתחלה. לעיתים קרובות הם זקוקים לתרגול ולתמיכה כדי לפתח את המיומנות הזו. אם ילדכם אינו חולק היטב, נסו לתרגל יחד בבית ולדבר על מה שאתם עושים. לדוגמה: “בוא נחלוק את הבננה הזו. אתה יכול לאכול חתיכה, ואני אוכל חתיכה”. שיטה נוספת היא להישאר בקרבת מקום כשילדכם משחק עם ילדים אחרים, ולעודד אותו כדי שלא ישכח לחלוק.

גם אם ילדכם מתקשה לחלוק, אין שום סיבה להימנע ממפגשי משחק. במקום זאת, השתמשו בהן כהזדמנות לתרגל. כשהוא מנסה לחלוק, אמרו לו בדיוק מה עשה היטב וספרו לו כמה אתם גאים בו.

מהן תוצאות הסירוב לחלוק?

כדאי להכין מראש תוצאות למקרה שבו ילדיכם אינם רוצים לחלוק. לדוגמה, אם האחים רבים על צעצוע ואינם חולקים זה עם זה, אחת התוצאות האפשריות תהיה לקחת את הצעצוע לפרק זמן קצר.

כשאתם משתמשים בתוצאות על סירוב לחלוק, חשוב שהן יהיו קשורות לחפץ שאותו הם חולקים – או מסרבים לחלוק. כשהתוצאות – כמו למשל, לקחת את הצעצוע – קשורות להתנהגות המסוימת שהפגינו, הן הוגנות וגורמות לילדים לחשוב על הנושא. לאחר זמן קצר, תנו לילדים הזדמנות נוספת לחלוק והחזירו להם את הצעצוע.

היכולת לחלוק בגילאים שונים

פעוטות

סביר להניח שהפעוט שלכם עדיין אינו מבין מה זה לחלוק. באופן כללי, פעוטות מאמינים שהם מרכז העולם, ושהכל שייך להם. בגיל שלוש, רוב הילדים מתחילים להבין את המושג “תורות”. עם זאת, ייתכן שהם יחוו התקף זעם אם ילד אחר לוקח צעצוע שהם רוצים. כשילד אחר רוצה משהו שילדכם רוצה מאוד, סביר להניח שילדכם יתקשה מאוד לחכות לתורו. ייתכן שאפילו ינסה להשיג את הצעצוע בכל דרך שיוכל. במקרה כזה נסו להסיח את דעתו באמצעות משחק אחר, או פעילות אחרת.

ילדים בגיל הגן

בגיל הגן, רוב הילדים כבר מבינים באופן בסיסי כיצד לחלוק. עם זאת, ייתכן שילדכם עדיין לא יתלהב יותר מדי לחלוק בפועל, ועלול להיות חסר סבלנות כשהוא ממתין לתורו. כדי לפתח את מיומנויות השיתוף שלו, הדגימו לו כיצד להשתתף בתורות ועודדו אותו להיות הוגן. אם יש בעיה, כדאי להזכיר לו שהוא עצמו ירגיש רע מאוד אם מישהו ייקח ממנו את הצעצוע, או לא ייתן לו להשתתף בתורו. דברו איתו על רגשותיהם של אחרים כדי לעזור לו להבין את החיים מנקודת המבט של מישהו אחר – מיומנות חשובה ונהדרת, אך זכרו שבזמן כעס וסערת רגשות, הוא לא יהיה מסוגל לשמוע שיחת מוסר ארוכה. נסו לדבר על זה בנינוחות בזמנים רגועים יותר.

חשוב להיות מציאותיים ולזכור שיכולתו לחלוק עדיין אינה מפותחת לגמרי. בגיל זה רוב הילדים עדיין מרוכזים מאוד בעצמם, ומבינים אך מעט את הרגשות והתחושות של אנשים אחרים.

ילדים בגיל בית הספר

כשרוב הילדים נכנסים לבית הספר, הם מתחילים להבין שרגשותיהם של אנשים אחרים נפרדים מרגשותיהם שלהם. הם מבינים כיצד לחלוק ולהשתתף בתורות. עם זאת, רובם עדיין זקוקים לתזכורת ולתמיכה, בעיקר אם הם מתבקשים לחלוק צעצוע או משחק אהובים מאוד.

בגיל זה, ילדכם כבר הרבה יותר סבלני וסובלני מבעבר, ורוצה יותר לעשות את הדבר הנכון. הוא יכול ליצור מערכות יחסים מורכבות יותר, שעוזרות מאוד בהבנת רעיון השיתוף, ויקבל הרבה הזדמנויות לכך בבית הספר.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

 

להיקשר לתינוק בפגייה

Posted on by ד"ר מירי קרן

התקשרות: עקרונות הבסיס

התקשרות היא חיבור חזק וארוך טווח בין התינוק לבין מי שמטפל בו. תהליך ההתקשרות ביניכם לבין התינוק מתרחש לאורך זמן, ונבנה על כל אותם רגעים יומיומיים שאתם חולקים יחד – חיוך, מגע, שימוש במילים אוהבות ומתן תגובה לצרכיו.

ההתקשרות מתפתחת בקצב שונה אצל כל הורה ותינוק, והיא תהליך דו-צדדי. בדרך כלל היא לוקחת זמן, וזה בסדר אם אינכם מרגישים קשורים אליו ממש מההתחלה. התקשרות ומערכת יחסים חמה ואוהבת איתכם תעזור לתינוק לחוש מוגן ובטוח, ותניח את הבסיס לכל תחומי ההתפתחות שלו.

כיצד להיקשר לתינוק בפגייה

ייתכן שאתם חוששים שלא תוכלו להיקשר לתינוק שלכם, שמאושפז בפגייה. בזמן האשפוז, התינוק מופרד מכם כיוון שעליו לקבל טיפול בבית החולים. ייתכן שלא תוכלו לראות ולהחזיק אותו בשלב מוקדם, או אפילו לבקר אותו כמה שתרצו, אם בגלל שעות הביקור בפגייה, או כיוון שאתם גרים רחוק מבית החולים, או צריכים לטפל בילדים הגדולים שלכם. גם הדאגה לבריאותו של התינוק עלולה לדכא אתכם. ולמרות זאת, יש דברים רבים שתוכלו לעשות בפגייה כדי להתקרב לתינוק שלכם ולפתח קשר חזק.

טיפים להתקשרות בפגייה

הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם להיקשר לתינוק בזמן שהוא מאושפז בפגייה.

געו בתינוק שלכם והחזיקו אותו.

געו בתינוק, החזיקו אותו ועסו אותו כדי לעזור לו להרגיש מוגן ואהוב. תוכלו, למשל, לאחוז בידו או להחזיק את כף רגלו. אם התינוק שלכם מוכן, תוכלו לנסות את “שיטת הקנגורו” – מגע עור לעור ביניכם לבין התינוק.

למדו להבין את שפת הגוף של התינוק שלכם.

שפת הגוף של פגים שונה מזו של תינוקות שנולדו במועד, אך עם הזמן, תלמדו לכוון את עצמכם לצורכי התינוק ולדעת אם הוא זקוק לקרבה, או אם הוא קיבל מספיק גירויים ורוצה לנוח. הצוות הרפואי יוכל לעזור לכם להתחיל לקרוא את איתותי התינוק.

שחקו עם התינוק.

המשחק עם התינוק:

  • עוזר לכם ולתינוק להכיר אחד את השני
  • מסייע להתפתחות מוחו של התינוק
  • מאפשר לתינוק שלכם להרגיש אהוב ומוגן
  • עוזר לתינוק ללמוד על מערכות יחסים ונחמה
  • מסייע לו ללמוד על הסביבה שהוא רואה, שומע, מרגיש ומריח.

אפשר להתחיל לשחק עם התינוק כבר בתקופת האשפוז בפגייה: תוכלו לעשות לו פרצופים, לשיר ולחייך לו או לקרוא לו סיפורים – ותמיד לשים לב היטב לשפת הגוף שלו, כדי לדעת מתי להפסיק.

תנו לתינוק להריח אתכם

כשאתם מחזיקים את התינוק, אתם מאפשרים לו ללמוד לזהות את הריח שלכם. אם אינכם יכולים להחזיק אותו עדיין, תוכלו לשים באינקובטור משהו שיעזור לו להכיר את הריח שלכם, כמו חולצה, למשל.

עם זאת, כדאי לבדוק קודם כל עם הרופא. אל תשתמשו בבושם או בדאודורנט מבושם, כיוון שהריח החזק עלול להפריע לתינוק להכיר את ריחכם הטבעי.

היו צפויים

אם תעשו את הדברים בערך באותו סדר בכל פעם, תעזרו לתינוק שלכם להבין שאתם האדם המיוחד שנמצא שם עבורו מדי יום. אם, למשל, תגידו או תעשו משהו זהה בכל פעם שאתם עומדים להשתמש בשיטת הקנגורו, תוכלו לאותת לתינוק שלכם שמשהו נעים עומד להתרחש. הוא יתחיל לצפות לכם ולהרגיש מוגן בחברתכם.

שאבי חלב אם

חלב אם הוא המזון הטוב ביותר עבור התינוק. שאיבת חלב אם עבור התינוק היא משהו שרק את יכולה לעשות, במיוחד בתקופה שבה את אולי מרגישה שאין ביכולתך לעשות דבר.

טפלו בתינוק

אנשי הצוות שמטפלים בתינוק שלכם יראו לכם כיצד לעזור בטיפול. תוכלו לשטוף את פניו, להחליף לו חיתול או להחזיר אותו למקום. כך תוכלו להיות חלק חשוב מאוד בחיי התינוק, והוא ילמד לזהות אתכם. נוסף על כך, תוכלו ללמוד כיצד לטפל בו באופן הטוב ביותר עבורו.

התינוק שלכם ילמד שהוא יכול לסמוך עליכם שתרגיעו אותו. קשר אנושי מתמשך שבא לידי ביטוי במגע, חיבוק, דיבור, שירה או הבעות פנים, יעזור למוחו של התינוק להתפתח. פעולות אלה גורמות למוח לייצר כימיקלים והורמונים שמסייעים לתינוק להתפתח מבחינה רגשית וגופנית.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

להפוך את הבית לבטוח לילדים

Posted on by עמותת גושן

טיפים כלליים לבית

הבית שלכם, הידידותי למבוגרים בדרך כלל, טומן בחובו סכנות פוטנציאליות רבות לילדים. עם זאת, תוכלו לשמור על בטיחות ילדכם אם תבינו מהן הסכנות, וכך תמנעו אותן או תסלקו אותן מהדרך.

שימו לב: מיגון הבית עבור תינוקות וילדים אינו הופך אותו למקום שבו תינוקות וילדים אינם יכולים להיפגע. ילדים עלולים ליפול ולהיחבל בכל מקום. הדבר החשוב ביותר הוא להשגיח עליהם בכל עת ולשמור על סביבה בטוחה. צריך לקבל את העובדה ששמירה על בטיחות ילדכם היא עבודה מתמשכת: כשהוא גדל ומתפתח, ולומד לטפס ולפתוח דברים, עליכם לשים לב לסכנות חדשות.

ערכו שינויים בסביבתו של הילד כדי לוודא שביתכם הוא מקום בטוח ויצירתי שבו יוכל לשחק ולחקור. כמו כן, חשבו על הסביבה כשאתם מטיילים במכונית, הולכים ברגל או לוקחים את ילדכם בעגלה או בטיולון. ילדים שנהנים ממקום יצירתי ובטוח שבו הם יכולים לשחק, לחקור ולהתעסק בדברים רבים ומעניינים, נוטים פחות לחפש גירויים ולחקור אזורים שאינכם רוצים שייכנסו אליהם.

נוסף על הטיפים הבאים לשמירה על סביבה בטוחה לתינוקות ולילדים, תוכלו גם ללמד את ילדכם מה בטוח ומה לא.

  • למען בטיחות הבית, התקינו גלאי עשן (באזור מהטבח ובאזור חדרי הילדים), הגבילו את חום המים בברזים ל-50 מעלות, והתקינו מפסק נגד התחשמלות (ממסר פחת) בארון החשמל.
  • אחסנו חומרים מסוכנים במקום בטוח– בגובה של מטר וחצי לפחות ובארון שניתן לנעול אותו.
  • בחרו באמצעי חימום בטוחים לילדים– מזגן, רדיאטור, הסקה מרכזית וכו’, והגבילו אותם ל- 50 מעלות.
  • הקפידו על התקנת שקעי חשמל חסומים או מסתובבים.
  • החליפו מכשירי חשמל וכבלים שחוקים. רכשו מכשירים בעלי חוטי חשמל קצרים יותר, כדי שהתינוק או הפעוט לא ינדנדו וימשכו אותם או ימעדו עליהם.
  • כסו שרשראות או קפיצים במגן כדי להגן על האצבעות הקטנות. אורך השרשראות צריך להיות קצר מ-5 ס”מ – כלומר, קצר מכדי להיכרך סביב צווארו של התינוק. למידע נוסף, קראו את המאמר מניעת חנק.
  • בשעות הלילה, השתמשו במנורות לילה חסכוניות כדי לטפל בתינוק בבטחה. השארת אור דולק במסדרון מקלה על ילדים גדולים יותר ללכת לשירותים בלי למעוד.
  • קבעו את הארונות לקיר.
  • אם יש לכם בריכה, התקינו גדר ושער בעל מנעול אוטומטי העומדים בתקן של מכון התקנים הישראלי לבריכות שחייה ביתיות.
  • התקינו שערי בטיחות במעלה המדרגות ומורדן.
  • התקינו שערי בטיחות בכניסה למרפסות, ובכל מקרה, השגיחו על ילדכם בכל עת כשהוא נמצא במרפסת. חפשו מעקי בטיחות למרפסת שאינם כוללים עמודים אופקיים או מקומות להניח עליהם את כף הרגל, שעליהם הילדים יכולים לטפס. המעקים הטובים ביותר הם מעקים הכוללים עמודים אנכיים או קירות אטומים.
  • יש לנעול את החלונות – בעיקר חלונות במפלסים הגבוהים – או להגן עליהם בעזרת אבזרים מתאימים כגון סורגים או מגבילי פתיחת חלון, כדי שילדכם לא ייפול למטה. הרחיקו מהחלונות כיסאות או עציצים שאפשר לטפס עליהם.
  • הרחיקו כלי עבודה ידניים כגון מסורים או מקדחות, ונעלו מכסחות דשא, מסורי שרשרת וכלי עבודה חדים אחרים במקום בטוח. כשאתם משתמשים בכלים כאלה, ודאו שילדכם אינו נמצא בקרבת מקום. נתקו את כלי העבודה מהחשמל כשאתם יוצאים להפסקה.
  • שמרו רשימה של מספרי טלפון למקרי חירום במקום זמין ובולט או שמרו אותם במכשיר הטלפון שלכם (ראו רשימה בהמשך).
  • החזיקו ערכת עזרה ראשונה בסיסית בבית ובמכונית לכל מקרה.

בטיחות החלונות

ילדים עלולים ליפול מחלונות גם אם החלונות מוגנים בתריסים. כדי למנוע נפילה דרך החלון:

  • נעלו את כל החלונות – בעיקר חלונות במפלסים העליונים – במנעולים או בבריחים והתקינו סורגים קבועים. הבריחים אמורים להגביל את פתיחת החלונות ל-10 ס”מ בלבד. ניתן להשתמש גם בבלמי חלון להגבלת פתיחתם.
  • במידת האפשר, התקינו חלונות עם פתיחה עליונה.
  • אל תציבו רהיטים ומיטות ליד החלונות, כדי למנוע מהילדים לטפס ולהגיע אליהם.
  • תריסים אינם מונעים נפילה מהחלון. למדו את ילדכם לשחק הרחק מהחלונות, ותמיד השגיחו עליהם כשהם משחקים.

בטיחות במרפסת

כדי למנוע נפילה מהמרפסת:

  • סגרו את הדלתות המובילות למרפסת בכל עת, כדי שילדים לא ייצאו למרפסת לבדם.
  • התקינו שערי בטיחות בכניסה למרפסת, ובכל מקרה, השגיחו על ילדכם בכל עת כשהוא נמצא במרפסת.
  • גובה מעקי הבטיחות במרפסת צריך להיות מטר אחד לפחות. חפשו מעקי בטיחות למרפסת שאינם כוללים עמודים אופקיים או מקומות להניח עליהם את כף הרגל, שעליהם הילדים יכולים לטפס. המעקים הטובים ביותר הם קירות מוצקים או עמודים אנכיים במרחק של לא יותר מ-10 ס”מ זה מזה.
  • ודאו שכל החפצים שעלולים לשמש את ילדכם לטיפוס – רהיטים, עציצים או חפצים קלים שהילד יכול לגרור אחריו – רחוקים מקצה המרפסת. אם אפשר, השתמשו ברהיטים כבדים ולא ברהיטי פלסטיק.

בטיחות במטבח

כמה אמצעי זהירות פשוטים יכולים לשפר את הבטיחות במטבח:

  • בזמן הבישול, הפנו את ידיות הסירים והמחבתות לעבר הקיר.
  • הסירו מהשולחן את המפות והחליפו אותן במפות אישיות (פלייסמט) שקשה יותר למשוך מהשולחן, או הניחו את הצלחות ישירות על השולחן.
  • הניחו חפצים חדים כגון סכינים, מספריים ופומפייה במגירה עם מנעול נגד ילדים, או גבוה מחוץ להישג ידם.
  • לאחר תום השימוש, אחסנו את מעבדי המזון והבלנדרים. אם עליכם להחזיק אותם על השיש, כבו אותם ונתקו אותם מהחשמל.

חדר האמבטיה והכביסה

הנה כמה טיפים לשמירה על בטיחות חדר האמבטיה והכביסה:

  • סמנו בבירור את ברזי המים החמים והקרים, ושקלו להתקין ברזי ביטחון שילדכם לא יוכל לפתוח.
  • החזיקו את חומרי הניקוי והכימיקלים בארון גבוה, מחוץ להישג ידו של ילדכם.
  • התקינו ארון עם נעילת ילדים ואחסנו בו תרופות, תרסיסים, מוצרי שיער, סכיני גילוח ורעלים שונים. אפשר להתקין בריח בטיחות על דלת הארון, או לאחסן את הדברים מחוץ להישג יד.
  • שימו מנעול נגד ילדים על דלת חדר הכביסה.
  • הנמיכו את הטמפרטורה של מערכת המים החמים בביתכם.
  • למידע נוסף, קראו את המאמר בטיחות באמבטיה.

הסלון וחדרי השינה

זכרו: מכות וחבלות הן חלק בלתי נפרד מהילדות. קראו את המאמר מניעת נפילות כדי לקבל רעיונות כיצד להבטיח שהחבלות והמכות שילדכם סופג לא ייהפכו לפגיעות חמורות. עם זאת, הרעיונות הבאים יכולים לעזור לכם למגן את הסלון וחדרי השינה:

  • קבעו את כונניות הספרים והארונות לקיר. אם אין באפשרותכם, אחסנו את חפצי הילדים במדפים הנמוכים, כדי שיוכלו להגיע אליהם בקלות. נסו ללמד את הילדים לא לטפס על מדפים.
  • התקינו מנעול בטיחות או ידית בטיחות על דלת חדר השינה של התינוק, כדי למנוע מילדים אחרים להיכנס לביקורים לא רצויים.
  • התקינו שערי בטיחות בשני צדי גרם המדרגות.
  • השתמשו בכיסוי פלסטיק מיוחד לשקעים חשמליים שאינם בשימוש.
  • הרחיקו רהיטים עם פינות חדות – כגון שולחנות קפה, כיסאות או יחידות טלוויזיה – מפתח הדלת או ממקומות אחרים שבהם ילדכם מתרוצץ. רפדו את הפינות בספוג או בריפוד אחר.
  • רצפות חלקלקות ומשטחים שעברו הברקה עלולים להוות סכנה, בעיקר כשאתם נושאים את התינוק, ולכן כדאי להימנע משטיחים שאינם צמודים למקומם. הניחו שטיחוני גומי נגד החלקה מתחת לשטיחים, או גלגלו את השטיחים והרחיקו אותם.
  • נגבו היטב נתזים שנשפכו על הרצפה.
  • רכשו רהיטים ובדים העשויים מחומרים בעלי דרגת התלקחות נמוכה.
  • רהיטים מתקפלים צריכים לכלול מנגנון נעילה כדי שלא יתמוטטו בעת השימוש. ודאו שרהיטי העץ או המתכת שלכם מחוברים היטב.

ריהוט וציוד לתינוקות

שמרו על כלל בטיחות: כשהמבט מופנה מהתינוק, היד שומרת עליו. כלומר, ודאו שכל מה שאתם צריכים נמצא על שידת ההחתלה – חיתולים, בגדים להחלפה, קרם ועוד – כדי שלעולם לא תצטרכו לעזוב אותו שם לבד, אפילו לא לרגע אחד. אם אתם פונים לכיוון אחר, המשיכו להחזיק בתינוק ביד אחת.

בחרו ריהוט וציוד לתינוקות בקפידה. רכשו ציוד עם תו תקן ישראלי, המראה כי המוצר עומד בתקנים המחמירים של מכון התקנים הישראלי. באתר המכון אפשר למצוא שאלות ותשובות הנוגעות לבחירת מוצרי ילדים.

זכוכית

מנעו פציעות מזכוכית שבורה בעזרת הצעדים הבאים:

  • תנו לילדכם לשתות מכוסות פלסטיק או מזכוכית בלתי שבירה.
  • הדביקו מדבקות על משטחי זכוכית גדולים בגובה פני הילד, כדי שלא ינסה ללכת או לרוץ דרך הזכוכית.
  • התקינו זכוכית בטיחות, בעיקר בחלונות בגובה החדר (מהרצפה עד התקרה) הנמצאים בסלון ובשלוחותיו, או כסו את הזכוכית בטפט שקוף למניעת התנפצות.
  • יש להרחיק רהיטי זכוכית מאזורי המחיה של ילדים עד שיהיו גדולים מספיק כדי להישמע לכללי הבטיחות, או להימנע משימוש ברהיטי זכוכית.
  • נקו מיד רסיסי זכוכית שבורה. אם נשברה זכוכית בקרבת ילדכם, הרימו אותו ואז נקו את השטח.

מספרי חירום

ערכו רשימה של מספרי חירום ושמרו אותה במקום בולט. הנה כמה הצעות למספרים:

  • משטרה
  • אמבולנס
  • שירותי כבאות והצלה
  • המרכז הארצי למידע בהרעלות
  • המועצה המקומית
  • בית החולים לילדים הקרוב למקום מגוריכם
  • רופא המשפחה
  • אחות טיפת חלב
  • בית מרקחת תורן
  • שכנים שאפשר לסמוך עליהם
  • קרובי משפחה.

ארגון בטרם- המרכז הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים – מאויש על ידי מומחים שמספקים מידע וחינוך להורים ולעובדי מערכת הבריאות והחינוך על כל ההיבטים של בטיחות ילדים.

רענון מיומנויות החייאה

לעולם אין לדעת מתי תזדקקו למיומנויות החייאה. סניפי מגן דוד אדום בישראל מציעים קורסי החייאת תינוקות וילדים וכן קורסי החייאה רגילים בעלות סמלית. ישנם גורמים נוספים המציעים קורסי החייאה.

בבתי החולים לילדים ובקופות החולים ניתן להשיג תרשימי טכניקות החייאה בסיסיות. אפשר להצמיד את התרשימים למקום גלוי לעין, למשל לגדר הבריכה, כדי לקבל תזכורת מתמדת לאופן הפעולה במקרה הצורך.

לשירותכם- שאלון מסודר לזיהוי והתאמת מבנה הבית וסביבתו לילדים, באדיבות ‘בטרם’. להורדת השאלון מאתר ‘בטרם’- לחצו כאן.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לתמוך בצורכי הלמידה של ילדים מחוננים ומוכשרים

Posted on by איילת אנגל

למידה אצל ילדים מחוננים ומוכשרים

צורכי הלמידה של ילדים מחוננים ומוכשרים שונים מצרכיהם של ילדים אחרים באותו גיל. הם סקרנים מאוד, והלמידה שלהם מורכבת ומהירה יותר מזו של חבריהם לכיתה. הם אינם צריכים לחזור על הדברים שלמדו לעיתים קרובות כל כך כמו ילדים אחרים.

כמו כן, היכולות וההתפתחות הטבעית המהירות שלהם מובילות לכך שילדים מחוננים ומוכשרים בשלים מוקדם יותר לפעילויות, משחקים, ספרים ופאזלים מילדים אחרים בני גילם. לדוגמה, ייתכן שבן ה-18 חודשים שלכם ירכיב במהירות פאזלים שמיועדים לקבוצת גילו ויהיה מוכן לפאזלים המיועדים לילדים בני שנה או שנתיים מעליו. הלמידה חשובה מאוד לרווחתם של ילדים מחוננים ומוכשרים. תמיכה בצורכי הלמידה של ילדכם משמעה תמיכה ברווחתו הכללית.

פעילויות יומיומיות שתומכות בלמידה

התמיכה בלמידה של ילדכם המחונן מתחילה במתן תשומת לב לחוזקות וליכולות שלו. ככל שתדעו יותר על החוזקות והיכולות שלו, תצליחו יותר לספק לו התנסויות משחקיות בחיי היומיום שיאפשרו לו לקבל הזדמנויות למידה. ההתנסויות הללו לא חייבות להיות יקרות – יש המון צעצועים תוצרת בית ופעילויות חינמיות שתוכלו לעשות יחד.

כשאתם בוחרים צעצועים לילדים צעירים יותר, חפשו דברים שמעודדים שימוש בדמיון, ביצירתיות ובמיומנויות של פתרון בעיות – לדוגמה, קוביות, כדורים, קופסאות קרטון, תחפושות ואביזרים למלאכת יד כמו נייר צבעוני, טושים מחיקים, צבעים ומדבקות.

אם אתם בוחרים צעצועים המיועדים לילדים גדולים יותר, חשוב לשים לב להמלצות הגיל לצורך בטיחות – לדוגמה, ישנם צעצועים שעלולים להכיל חלקים קטנים שפעוטות יכולים לבלוע. במקרים אלה, כדאי לפעול לפי טווח הגילאים המומלץ, גם אם יכולותיו של הפעוט שלכם מתקדמות לגילו.

הציעו לילדכם מגוון הזדמנויות למידה כדי לגרות אותו מבחינה מנטלית, ולעודד אותו לפתח כישרונות במגוון תחומים. לדוגמה, משחק מחוץ לבית מאפשר לילדכם לחקור את הסביבה הטבעית. הוא יכול לצפות בעצים מתנועעים ולהאזין לציפורים. אם הוא אוסף עלי שלכת, הוא יכול להתחיל להבין מדוע העצים משירים את העלים בסתיו.

קריאת ספרים היא דרך נהדרת לענות על שאלותיו של ילדכם, לכוון את הלמידה שלו ולהרחיב את התחומים שבהם הוא מתעניין. אפשר לשאול ספרים בספרייה המקומית, ולהגיד לחברים ולבני משפחות אילו ספרים יוכלו לקנות לילדכם ליום ההולדת. אם אתם זקוקים לעזרה במענה על שאלותיו של ילדכם, שאלו את הספרן בספרייה, שעשוי להפנות אתכם למקורות מידע מקוונים המיוחדים לספרייה וכן לספרים.

לעודד למידה עצמאית

עודדו למידה עצמאית כחלק מהפעילויות היומיומיות עם ילדכם. למשל, אם הוא רוצה לדעת משהו, חפשו ביחד את המידע באינטרנט, הביטו במילון, לכו לספרייה, חשבו את מי אפשר לשאול או עשו ניסוי קטן. עם הזמן, ילדכם יעלה רעיונות משלו, ימצא את התשובות לבדו ויערוך מחקרים.

שימוש בתוכנות ובאתרים חינוכיים

כדי לתמוך בלמידה היומיומית של ילדכם בבית, תוכלו להיעזר באפליקציות, באתרים ובתוכנות חינוכיים. בדקו אילו אפליקציות, תוכנות או אתרים מתאימים לילדכם:

זכרו: הזמן שילדכם מבלה מול המסך בשימוש בתוכנות ובאתרים חינוכיים עדיין נחשב כזמן מסך. סגנון חיים משפחתי בריא כולל מגבלות על זמן המסך היומי – לכולם.

כחלק מחיי המשפחה, אפשרו לכל בני המשפחה ללמוד ולהתפתח. לפעמים תחליטו להשקיע זמן או כסף רב יותר בהזדמנויות למידה עבור ילדכם המחונן. פעמים אחרות, הילדים האחרים, העבודה או ניהול התקציב יהיו במקום הראשון.

הזדמנויות מובנות שתומכות בלמידה

ישנן דרכים רשמיות, מובנות או מתוכננות רבות שיעזרו לילדכם לפתח את כישרונותיו ולחקור תחומי עניין ומיומנויות חדשים. אף שהפעילויות הללו מובנות יותר, הן אינן חייבות להיות יקרות או מסובכות יותר. לדוגמה, אפשר לבקר אצל שכנים, בני משפחה או חברים בעלי תחביבים מיוחדים, שחיים במושב, מנגנים בכלי נגינה או שיש להם עבודה מעניינת. אפשר ללכת לפארק המקומי, לטיול בחורשה, למוזיאונים, לפסטיבלים, לספריות ולגלריות אמנות. אפילו טיול פשוט לשדה התעופה יכול להצית את הדמיון.

בדיוק כמו הפעילויות היומיומיות, ההתנסויות המיוחדות הללו יעזרו לילדכם לפתח את כישרונותיו בתחומי יכולתו. למשל, ילד שיש לו קואורדינציה גופנית מצוינת והולך מדי שבוע לשיעורי התעמלות יוכל לפתח כישרון בתחום.

צורכי הלמידה של ילדכם יהיו מורכבים יותר ככל שיגדל. אתם וילדכם יכולים לדבר על האפשרויות שלו בבית הספר – למשל, השתתפות בתחרויות מתמטיקה או במחנה קיץ המוקדש למוזיקה. אפשרויות נוספות הן תוכניות שמופעלות על ידי אגודות לילדים מחוננים, תוכניות ספורט, שיעורי מוזיקה, דרמה וכתיבה יוצרת, ועוד.

כשילדכם המחונן הולך למסגרת חינוכית, כדאי לדבר עם המורים על הרחבת תוכניות הלימודים שלהם כדי לתמוך בלמידתו. אפשר למצוא מידע נוסף באגף למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

הנקה- גודש וכאבים בפטמות או בשד

Posted on by ד"ר דינה צימרמן

כאבים בשד: לקבל עזרה

אם את זקוקה לעזרה בהנקה, תוכלי לפנות לשירותי תמיכה, כמו לאחות טיפת חלב, לרופא הילדים או לליגת לה לצ’ה – קו התמיכה בטלפון 1599-525-821. במקרה הצורך, הם יוכלו לעזור לך למצוא יועצת הנקה.

מאמר זה מסביר כיצד להתמודד עם פטמות כואבות, צינוריות חלב חסומות ודלקת בשד. לנושאים אחרים בענייני הנקה, קראי את המאמרים סרבנות הנקה ונשיכות, כיצד להגביר את ייצור החלב ועודף חלב אם.

פטמות כואבות

תחילת הנקה

הסיבה הנפוצה ביותר לפטמות כואבות או פצועות, במיוחד בתחילת הנקה, היא הצמדה לא נכונה של התינוק לשד. בימי ההנקה הראשונים סביר להניח שתחושי רגישות כלשהי, אך תחושת כאב היא לא נורמלית ודורשת התערבות. בשלב הראשון, כדאי לבדוק אם התינוק שלך נצמד היטב לשד. אם הבעיה לא נפתרה, פני בהקדם להדרכה. איש מקצוע גם יכול לבדוק אם יש הסברים אחרים לכאב, כולל שינויים במבנה פיו של התינוק.

טיפים להקלה על כאב בפטמות

עד שאת מקבלת עזרה או עד שהפצעים מחלימים אפשר לנסות דברים נוספים:

  • תינוק רגוע יותר יתנהג לפטמות בעדינות רבה יותר, ולכן כדאי להציע לו לאכול לפני שהוא בוכה מרעב. כמו כן, תוכלי להתחיל את ההנקה בשד שכואב פחות.
  • לרוב, פטמה פצועה מכאיבה בעיקר בתחילת ההנקה, לפני שהחלב משתחרר. לכן כדאי לנסות ולגרות את רפלקס שחרור החלב לפני שהתינוק נצמד לשד. כדי לגרות את הרפלקס, אפשר לנסות ולהתבונן בתינוק הישן, לחשוב על רגע נעים שחוויתם יחד או לעסות את השד במטלית חמימה ולחה.
  • מגיני פטמה יכולים לעזור לטווח קצר, אך הם עלולים ליצור בעיות נוספות. אם את רוצה לנסות ולהשתמש במגן פטמה, כדאי לעבוד עם יועצת הנקה.
  • אופן המציצה של שד ובקבוקים או מוצצים הוא שונה וקשה ללמוד שני דברים סותרים בו זמנית. יש להמנע מהשימוש בהם בתחילת ההנקה, במיוחד במצב שיש פטמות כואבות
  • אם הפטמות שלך כואבות מאוד, שאבי חלב בצורה ידנית (הצורה העדינה ביותר) או בעזרת משאבת חלב באיכות טובה ובתוכנית שאיבה עדינה. תני לתינוק שלך את החלב בכוס או בכפית עד שהפטמות יחלימו.
  • שאבי מעט חלב בסוף ההנקה ומרחי אותו על הפטמה. תני לזה להתייבש לפני שאת סוגרת את החזיה.
  • קרמים למריחה על הפטמות לפעמים מקלים על הכאב, אבל לא פותרים את הבעיה. אלא אם כן מדובר על משחה במרשם לבעיה ספיציפית. “קרם הפטמות” הטוב ביותר הוא כמה טיפות מהחלב שלך עצמך. שאבי מעט חלב בסוף ההנקה ומרחי אותו על הפטמה.

פטמות כואבות שמתפתחות אחרי תקופת הנקה נוחה נגרמות לרוב מזיהום חיידקי, זיהום פטרייתי או משילוב של שניהם. במקרה כזה, כדאי לדבר עם רופא המשפחה. בהמשך תמצאי מידע נוסף על זיהומים בפטמות.

גם אם כואב לך מדי להניק את התינוק, עדיין תצטרכי לשאוב את החלב כדי שימשיך להיווצר. אם אינך שואבת את החלב באופן קבוע, את עלולה לסבול מגודש בשד ומסיכון לדלקת בשד. אם לא תזרימי את החלב באופן קבוע, את עלולה להפחית את ייצור החלב.

כאבים בהמשך הנקה

הסיבה הנפוצה ביותר לכאבים בפטמה לאחר תקופה של הנקה לא כואבת היא זיהום פטרייתי. במידה שהאמא לקחה אנטיביוטיקה עולה הסיכוי לבעיה זו. במצב בו יש פטריה בפה של התינוק, גם עולה הסיכוי לזיהום פטרייתי, אולם יתכן זיהום אצל האם גם ללא סימנים אצל התינוק.

התסמינים של זיהום פטרייתי בפטמה הם פטמות כואבות ודקירות כאב בחזה. במיוחד לאחר הנקה.

הטיפול היא משחה אנטי-פטרייתית לאם במשך כשבועיים. חשוב לטפל בו זמנית בתינוק בתרחיף או ג’ל, מכיוון שיש נטייה להעברה מהאם לתינוק וחזרה. במידה שאין שיפור בטיפול בפטרייה או יש סימנים של אודם או הפרשות המתאימים לדלקת חיידקית, אז יינתן טיפול של משחה אנטיביוטית. במידה שיש חשד לדלקת חיידקית בשד, ולא רק בעור הפטמה, הטיפול הוא פומית במשך 10-14 ימים.

במקרים לא ברורים שלא מגיבים לטיפול סטנדרטי יש אפשרות לביצוע תרביות לפטריות וחיידקים וספירת תאים לבנים בחלב אם.

כאבים בשד

צינוריות חלב חסומות

אם מופיע גוש כואב על השד, אך את מרגישה טוב בלי קשר, כנראה שיש לך צינורית חלב חסומה. נסי מיד את הדברים הבאים כדי להקל על הבעיה:

  • בדקי אם התינוק ממוקם היטב ונצמד לשד כראוי.
  • נסי להניק בתנוחות שונות – לשנות את הזויות שבה את מביאה את התינוק לשד, נסי תנוחות אחרות כמו תנוחת הדרבוקה (רגליו של התינוק ממוקמות מתחת לבית השחי).
  • הניקי לעיתים קרובות כדי להזרים חלב בשד הפגוע.
  • תני לתינוק את השד הפגוע תחילה. עסי את הגוש בעדינות לעבר הפטמה. שימוש בקומפרסים חמים לפני ההנקה יכול לעזור לרכך את הגוש – נסי לעטוף שקית חימום חמימה (לא רותחת) במטלית רכה ולהצמיד אותה לשד למשך כמה דקות.
  • היכנסי למקלחת חמה, ועסי את החזה מתחת למים זורמים כדי לפרק את הגוש.
  • עסי את השד מהאיזור החיצוני כלפי העטרה.
  • שימי לב שתנוחת ההאכלה שלך מאפשרת לחלב לזרום כלפי מטה, מאזור החסימה אל עבר הפטמה.
  • אם התינוק אינו פותח את החסימה תוך כדי הנקה, נסי לסחוט חלב ביד.
  • לאחר ההנקה, הניחי שקית קרח בתוך מטלית או עלה כרוב מצונן על השד הכואב כדי להקל על הכאב.
  • בדקי שהחזייה שלך אינה צמודה ולוחצת מדי. את יכולה אפילו להסיר אותה במהלך ההנקה.

אם אינך מצליחה לשחרר את החסימה בתוך 24 שעות, או שאת מתחילה לחוש ברע (כאילו שאת עומדת לחלות בשפעת), גשי לרופא – ייתכן שאת סובלת מדלקת בשד.

דלקת בשד (מסטיטיס)

  • אם יש לך שד כואב מודלק, או אדום, אם את סובלת מצמרמורות או מרגישה תחושה דמוית התחלה של שפעת  (חולשה, סחרחורות, כאבי שרירים, חום ועוד) , ייתכן שאת סובלת מדלקת בשד. אם את חושבת שיש לך דלקת בשד, נסי את אותם צעדים המומלצים לטיפול בצינורית חלב חסומה. במידה שהמצב לא משתפר תוך מספר שעות יש לגשת לרופא בהקדם האפשרי. במידה שיש לך חום גבוה (מעל 38.5) יש לגשת לרופא או מוקד באופן מיידי.
  • חשוב להמשיך להניק בזמן נטילת האנטיביוטיקה. הפסקת ההנקה בזמן הטיפול עלולה להוביל להתפתחות מורסה בשד.
  • אִם את מרגישה חולה מכדי להניק, שאבי את החלב.. גם אם יש לך זיהום, חלב האם עדיין בטוח לתינוק.
  • מנוחה בזמן דלקת היא חלק חשוב מהטיפול. לכי לנוח במיטה ובקשי ממישהו אחר להשגיח עלייך ועל התינוק. אם את חייבת, הביאי את התינוק למיטה.

מלבד זאת, תוכלי לנסות את הצעדים הבאים:

  • לפני ההנקה, חממי את השד הכואב במטלית חמימה או במקלחת חמה. החום עוזר לרפלקס שחרור החלב, לפתוח את הצינוריות החסומות ולהקל על הכאב.
  • לאחר הנקה, לעיתים קומרפסים קרים עשויים להקל. אפשר להניח על השדיים שקיות קרח עטופות בבד דק (חיתול טטרה).
  • השתמשי במגוון תנוחות הנקה, כך שכל צינוריות החלב יתרוקנו. ייצור החלב פוחת מעט בדרך כלל בשד המודלק, אולם הוא יחזור לעצמו באמצעות הנקות תכופות בזמן המחלה ואחריה.

דלקת בשד יכולה לגרום לך להרגיש חולה מאוד, אך עם הטיפול הנכון, תחזרי לעצמך בלי בעיה. בדרך כלל יש הקלה משמעותית תוך 48 שעות של טיפול. במידה שאין חשוב לפנות שוב לרופא מטפל.

להימנע מדלקת בשד

כדי להימנע מדלקת בשד,  אל תדלגי על הנקות ואל תפתחי פער גדול בין הנקה להנקה. אם את לא מצליחה להניק בזמן מסוים, חשוב לשאוב בתדירות הרגילה של ההנקות. שינוים בתדירות הנקה צריכים להיעשות באופן איטי ומבוקר.

כמו כן, ודאי שהבגדים שאת לובשת אינם לוחצים על החזה, והיזהרי במיוחד מרצועות מנשא לוחצות או מחגורות הבטיחות ברכב. נסי לא לישון על הבטן, או לעשות כל דבר שעלול להפעיל לחץ על השדיים. אם את מבחינה בגושים או בנקודות כואבות, טפלי בהם מיד כדי שלא יהפכו לדלקת בשד. כמו כן, מומלץ לשמור על הבריאות ולהיות בכושר.

גודש (שדיים מלאים וכואבים)

זכרי שבמהלך השבועות הראשונים, ייצור החלב מתאים את עצמו לצורכי התינוק. עד אז, וכדי להקל על גודש בשדיים, נסי את הדברים הבאים:

  • הורידי את החזייה לפני שאת מתחילה להניק.
  • נסי קומפרסים חמים להקלה על שחרור החלב לפני ההנקה.
  • במידה שיש כאבים לאחר הנקה, ניתן להשתמש בקומפרסים קרים. ישנן אימהות המניחות על השדיים עלי כרוב מצוננים.
  • סחטי ידנית מעט חלב או נסי לרכך את העטרה בתנועות מעגליות לפני ההנקה. הריכוך יכול לעזור לתינוק להיצמד לשד בקלות רבה יותר. ודאי שהתינוק נצמד היטב.
  • עסי בעדינות את השדיים בזמן ההנקה.
  • גווני בין כמה תנוחות הנקה. לדוגמה, תוכלי לנסות ערסול בהנקה אחת ותנוחת פוטבול (דרבוקה) בהנקה הבאה.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

טראומה: תגובה ראשונית אצל ילדים

Posted on by ד"ר פורטו בן הרוש

כיצד לעזור לילדכם מיד לאחר אירוע טראומתי

אם ילדכם חווה אירוע טראומתי, כגון תאונת דרכים, פיגוע או פגיעה גופנית, הוא עשוי לחוש מפוחד או לחוץ. אלה תגובות טבעיות ונורמליות. עם סיום האירוע אצל רוב הילדים יתחיל תהליך התאוששות טבעי.

תגובתו של ילד לאירוע טראומתי תלויה בכמה דברים – גילו, האם חווה אירוע טראומתי בעבר, ואיזו תמיכה הוא מקבל מבני המשפחה, מחברים ובבית הספר.. זו הסיבה לכך ששני ילדים שחווים אותו אירוע טראומתי – למשל תאונת דרכים – עשויים להגיב בצורה שונה. אף שבאופן טבעי, הילדים עשויים להרגיש רע מאוד אחרי אירוע טראומתי, רובם מתמודדים ומתאוששים עם הזמן.

תגובות שונות לאירוע טראומתי שיכולות להופיע אצל ילדים שונים

אם ילדכם חווה אירוע טראומתי, הוא עשוי:

  • לחוש מבולבל או מודאג, או להאשים את עצמו במה שקרה
  • להרגיש עצוב, כועס, עצבני, אשם או מבויש
  • להתווכח, לא לציית לכללים, לחוות התפרצויות זעם
  • להיצמד להורים או להימנע מקרבתם של אנשים אחרים
  • לא להצליח פתאום לעשות דברים שידע לעשות לפני האירוע הטראומתי – לדוגמה, יתקשה להתלבש לבד או יחזור להרטיב במיטה
  • להראות סימני מצוקה גופניים – למשל, לחוות כאבי ראש או כאבי בטן, או להיבהל בקלות
  • להתקשות לישון או להתרכז
  • לחלום חלומות מפחידים
  • לנסות  להתרחק מדברים שמזכירים את האירוע.

הגישה המומלצת כלפי ילד שחווה אירוע טראומתי

מיד לאחר האירוע הטראומתי, עשו את הדברים החשובים הבאים:

  • בדקו סימני מחלה, פגיעה או הלם ופנו לקבלת סיוע רפואי בעת הצורך. אם הילד חיוור או מזיע בקלות , הדופק שלו חלש או מהיר והוא סובל מסחרחורות, או שאינו מצליח להגיב לדבריכם, הוא כנראה נפגע חרדה. זוהי תגובה נפוצה וטבעית, אך יש לקיים מעקב צמוד. אם התגובה הולכת ודועכת מהר, סימן שיש התאוששות טבעית. אם התגובה לא דועכת או אם יש לכם ספק כלשהו, פנו לבית החולים הקרוב או התקשרו למד”א.
  • שמרו על חום הגוף של ילדכם והציעו לו מזון ומשקה בשעות הארוחה הרגילות. אם הוא אינו רוצה לאכול או לשתות הרבה בהתחלה, זה בסדר. התיאבון נוטה להצטמצם מיד לאחר אירוע טראומתי.
  • מצאו מקום מוגן ובטוח לילדכם. אם מדובר בילדים צעירים, חפשו אזור שבו יוכלו לשחק, לצייר ולקרוא בהשגחה. אם מדובר בילדים גדולים יותר ובני נוער, חפשו אזור שבו יוכלו להאזין למוזיקה, לדבר עם חברים או לעשות פעילויות יצירה. אם אפשר, נסו למצוא חלל שבו לא קיימים דברים שמזכירים את האירוע.
  • בלו ביחד עם ילדכם, והקשיבו לו אם הוא רוצה לדבר. חבקו אותו והבטיחו לו שאתם שם בשבילו.
  • הראו לילדכם כיצד להתמודד באופן רגוע וחיובי. דברו על רגשותיכם בהווה או בעבר. לדוגמה, “כן, נבהלתי מאוד כשהמכונית התנגשה בנו, אבל עכשיו אנחנו בטוחים”. ילדים מתבוננים בהוריהם כדי להבין כיצד להתנהג, ולכן, אם אתם מבוהלים, הם עלולים לחשוב שהסכנה עדיין נמשכת . אם אתם מגלים שאינכם יכולים לדבר ברוגע על האירוע, או שאתם מדברים עליו יותר מדי, בקשו מחבר קרוב לשמש כמאזין תומך.
  • עודדו את ילדכם לבלות עם מבוגרים וילדים אחרים ששומרים על רוגע ושלווה, כגון בני משפחה או חברי משפחה. אם ילדכם רואה שמישהו מוטרד מאוד, אמרו לו מדוע. לדוגמה, “האיש הזה מאוד לחוץ ולכן הוא עדיין לא יכול להירגע. מישהו ידבר איתו ויעזור לו להירגע”.
  • תנו לילדכם הצעיר צעצוע מיוחד כגון דובון או בובה. ילדים צעירים יותר ייהנו לטפל בצעצוע, להעמיד פנים שהם מאכילים אותו ומשכיבים אותו לישון. עודדו את ילדיכם הגדולים לטפל בבעלי חיים או באחיהם הקטנים. הטיפול באחרים יכול לעזור לילדים להישאר רגועים וללמוד כיצד לטפל בעצמם.
  • הרחיקו את ילדכם מאמצעי התקשורת ככל האפשר. חדשות בטלוויזיה, באתרי אינטרנט או בעיתונים עלולות להיות מפחידות. הבטיחו לילדכם שתספרו לו כל מה שהוא צריך לדעת. אם ילדיכם גדולים יותר, הסבירו להם שחשוב להישאר רגועים, בטוחים ושלווים ושהצפייה בחדשות על האירוע פוגעת בתהליך ההתאוששות הטבעי.
  • ספרו לילדכם בכנות על מצבם של אנשים אחרים שנפגעו באירוע. אם חבר או בן משפחה נפצע, מת או נעלם, דברו עם ילדכם על הנושא הקשה הזה. נסו להסביר לו באופן כן ואמיתי מבלי להבהיל אותו. לאחר שהסברתם מה קרה, בדקו אם הוא מבין ועודדו אותו לשאול שאלות.

לעצות נוספות ומידע אודות תמיכה בילדכם בשבועות שלאחר האירוע הטראומטי, קראו את המאמר טראומה: כיצד לתמוך בילדכם בימים ובשבועות אחרי האירוע הטראומתי.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

אין דבר כזה תינוק מפונק

Posted on by פרופ' בועז פורטר

האם תינוק יכול להפוך למפונק?

התשובה לשאלה זו ברורה: לא!
תינוקות זקוקים לתשומת לב רבה מאוד, ואתם עלולים לדאוג – או שאנשים אחרים יגידו לכם – שאם אתם “נכנעים” מהר מדי ונותנים לו יותר מדי תשומת לב, התינוק יהיה מפונק מדי.

זה לא יקרה. לתינוקות רכים עדיין אין יכולת מחשבתית להבין מהן סיבה ותוצאה. הם אינם יכולים לחשוב לעצמם “אני אבכה עד שאשיג את מה שאני רוצה!”. התינוק שלכם בוכה או מקטר כיוון שזו הדרך היחידה שבה הוא יכול להגיד לכם שמשהו לא בסדר. יכול להיות שקר לו, שהוא רעב, שהחיתול שלו מלוכלך או שכואב לו. התעלמות מתינוק מקטר לא תלמד אותו להבין את הדברים לבד, כיוון שהוא פשוט לא יכול לעשות זאת עדיין.

מדוע חשוב להגיב לתינוק

התינוק שלכם תלוי בכם לגמרי לסיפוק הצרכים הדרושים לגדילה ולהתפתחות. אם תגיבו ברוגע ובעקביות לבקשתו של התינוק לתשומת לב, תבינו מה הוא צריך או פשוט תהיו איתו, התינוק ילמד במהירות לסמוך עליכם שתמלאו את צרכיו. עם הזמן, הוא יחוש מוגן ויפתח ביטחון עצמי.

זה טוב לתינוק וטוב לכם. תינוקות שנהנים ממערכת יחסים עקבית ומטפחת משלב מוקדם בחייהם מפתחים במהרה התקשרות בטוחה עם מי שמטפל בהם. תינוקות אלה יתמודדו טוב יותר עם לחץ כשיגיעו לגיל הגן. הם נוטים גם להסתדר טוב יותר עם ילדים אחרים, ולרוב הם יהפכו למבוגרים בריאים יותר מבחינה גופנית ונפשית כאחד.

תגובה מהירה לתינוק מועילה גם לכם, כיוון שכך תרגישו שאתם עושים עבודה טובה בתור הורים. האזנה לבכי של תינוק ללא תגובה עשויה להיות דבר מלחיץ מאוד. במקום לשאול “האם התינוק יכול להפוך למפונק”, שאלו “כיצד אני יכול לעזור לתינוק שלי לפתח התקשרות בטוחה?” כך תדעו כיצד להגיב כשהתינוק זקוק לתשומת לבכם.

לשמור על איזון בין שגרה לגמישות

בחודשי חייו הראשונים של התינוק, כדאי לשאוף לשגרה, אך עם גמישות מרבית, בהתאם לצרכי התינוק.

תינוקות קטנים מאוד נוטים לבכות הרבה וזקוקים להאכלות רבות. לפעמים הם ישנים הרבה מאוד – ולפעמים לא. לעיתים קרובות הם אינם ישנים כשאתם רוצים.
הדבר החשוב ביותר בחודשים הללו הוא לעזור לתינוק שלכם לפתח התקשרות בטוחה באמצעות מתן תגובות רגועות ועקביות לצרכיו. השגרה תגיע מאוחר יותר.

בגיל 12-6 חודשים התינוק מתחיל להבין מהן סיבה ותוצאה, ומתחיל לשלוט מעט בהתנהגותו. זהו זמן טוב להתחיל להציב גבולות עדינים, כדי להתחיל וללמד את התינוק מהי התנהגות חיובית בעתיד.

שינה והאכלה – מה הקשר לפינוק?

בגילאים הצעירים, שינה והאכלה הם שני תחומים שבהם עליכם להיענות לצרכיו של התינוק שלכם ובהם פחות כדאי להתייחס לשאלת הפינוק.

שינה: למה לצפות

אם אתם דואגים שהתינוק יהפוך למפונק אם תתנו לו תשומת לב רבה מדי – בעיקר כשהוא אינו נרגע – כדאי לדעת למה לצפות משנתם של תינוקות רכים.
תינוקות רכים ישנים בממוצע 16 שעות ביממה, אולם ייתכן שהתינוק שלכם מקבל את מנת השינה שלו בתנומות קצרות. למעשה, תינוקות רכים אינם מבינים את ההבדל בין שעות היום ללילה בשבועות הראשונים לחייהם.
לכן, גמישות היא המפתח לשגרת השינה לתינוקות רכים. בשבועות הראשונים, כשאתם והתינוק לומדים להכיר זה את זה, תוכלו להציג לו בהדרגה את שיטת ההשכבה, כדי להתחיל וללמד אותו לישון לפרקי זמן ארוכים יותר.

האכלה: למה לצפות

אם נראה לכם שהתינוק הקטן שלכם בוכה כל הזמן כי הוא רעב, סביר להניח שאתם צודקים! בימים הראשונים, תינוקות אוכלים כל שעתיים עד ארבע שעות. המענה הנכון לצרכיו הוא להגיב לו ולהאכיל אותו. דעו שרוב התינוקות מפתחים דפוסים קבועים ושגרתיים במהלך השבועות הראשונים לחייהם, ולומדים לרכז את ההאכלות בשעות היום ופחות בלילה.
שעת האכלה רגועה ונעימה היא הזדמנות מצוינת עבורכם להיקשר זה לזה ולבנות מערכת יחסים חמה ובוטחת, שחשובה מאוד להתפתחות התינוק.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

 

כיצד ילדי הגן מכירים חברים

Posted on by פרופ' תרצה יואלס

כיצד ילדי גן מכירים חברים: למה לצפות

האופן שבו ילדי גן מכירים חברים משתנה מאוד בין ילד לילד. יש ילדים שמכירים חברים בקלות, ויודעים לציין מי החברים שלהם. כשהם מגיעים לגן הם מחפשים היכן חבריהם, או מבקשים מכם להיפגש איתם אחר הצהריים. יש ילדים שאינם יכולים לציין מי החברים שלהם, אך רוצים מאוד להכיר חברים חדשים. ילדים אחרים מתחממים לאט יותר וזקוקים לזמן כדי לראות מה קורה לפני שהם מצטרפים.

בדיוק כמו מבוגרים, יש ילדים שמקבלים אנרגיה מהשהות בחברתם של אנשים רבים. אחרים מרגישים שזה מעייף ומתיש אותם. לחלק מהילדים יש הזדמנויות רבות לשחק עם ילדים אחרים, ולאחרים יש פחות ניסיון. חברויות עוזרות לילדים להרגיש תחושת שייכות שטובה להם. כדי לעזור לילדכם להכיר חברים וליצור חברויות חדשות באופן שמתאים לאישיות ולמזג שלו, כדאי לדעת כיצד הוא מגיב לילדים אחרים.

כיצד ילדי גן מכירים חברים

ילדים בגיל הגן יוצרים חברויות באמצעות משחק. כשילדכם משחק, הוא מפתח מיומנויות שעוזרות לו ליצור חברויות כעת ובעתיד, כגון כיצד לחלוק, להשתתף בתורות, לשתף פעולה, להקשיב לאחרים ולהתמודד עם אי הסכמה, דעות שונות ודרכי חשיבה אחרות.

לדוגמה, כשילדים מחליטים לשחק בפינת הבובות, הם צריכים להחליט מי ייקח איזה תפקיד – לא כולם יכולים להיות האימא! אם כולם רוצים להיות אימא, או שלכל אחד יש רעיון משלו בנוגע למה שאמהות עושות, הם יצטרכו לפתור ביחד את חילוקי הדעות.

לעזור לילדכם ללמוד כיצד להיות חבר טוב

בבית תוכלו לעזור לילדכם ללמוד כיצד להיות חבר טוב. לדוגמה, ייתכן שילדכם יצטרך לתת ולקחת כשהוא משחק עם אחותו והם מחליטים במה לשחק, או מי מקבל צעצוע מסוים.

כשהמצבים הללו קורים, תוכלו לתאר ולהסביר לו מה קורה, ומדוע. למשל, תוכלו להגיד, “זה היה נהדר שהקשבתם אחד לשני לפני שהחלטתם במה לשחק”, או “מה דעתך שכל אחד ישחק בצעצוע בתורו, ובינתיים תקשיב לסיפור?” כשאתם משחקים במשחקי לוח, למשל, תוכלו להראות לילדכם כיצד לנצח ולהפסיד באדיבות.

כדאי לזכור שרבות מהמיומנויות הללו קשות אפילו למבוגרים. ילדכם עדיין לומד, והוא זקוק להזדמנויות רבות שבהן יוכל לתרגל כיצד להיות חבר טוב.

לעזור לילדי גן להכיר חברים באמצעות משחק

כדי לעזור לילדים לשחק עם אחרים בגן או בקבוצת משחק וליצור חברויות, צריך זמן. הנה כמה רעיונות שיעזרו לילדכם להכיר חברים באמצעות משחק:

  • דברו עם ילדכם על הילדים שהוא משחק איתם, מדוע הוא אוהב לשחק איתם ובמה הם אוהבים לשחק. אם תדעו עם מי ילדכם אוהב לשחק, תוכלו לדבר עם ההורים ולארגן מפגשי משחק.
  • קבעו מפגשי משחק עם ילדים אחרים. תוכלו להזמין את הילדים ואת הוריהם אליכם הביתה, או ללכת לפארק המקומי.
  • עזרו לילדכם לשחק. אפשר לתת לילדכם ולחבריו כמה אפשרויות למשחק. למשל, תוכלו להגיד, “אתם רוצים לשחק בקוביות או במכוניות?”
  • שימו בצד את הצעצועים המיוחדים. כך תמנעו ויכוחים מראש.
  • הישארו בקרבת מקום. כך תוכלו להרגיע את ילדכם, בעיקר אם הילדים אינם מכירים זה את זה טוב כל כך. כשילדכם יצבור ביטחון תוכלו להתרחק ממנו מעט, אף שעדיין חשוב להשגיח על מה שמתרחש.
  • תווכו לילדכם סיטואציות שונות, במידת הצורך: ילדים זקוקים לתיווך כדי להבין את החבר או את הסיטואציה, מה שיכול למנוע קונפליקטים בין הילדים במהלך המשחק.
  • השגיחו על מה שקורה. כך תוכלו לדעת אם הילדים סתם נהנים ממשחק תוקפני קליל או שהמצב יוצא משליטה. אם המשחק נהיה פיזי מדי, תצטרכו להתערב.
  • הגבילו את זמן המפגש. כשהילדים מתעייפים, קשה להם יותר לשתף פעולה. כדאי לסיים את המפגש כשכולם עדיין רעננים ורוצים להיפגש שוב.

מה לעשות כשהחברויות ומפגשי המשחק משתבשים

יהיו מקרים שבהם המשחקים בין ילדי הגן לא יתנהלו כפי שתכננתם.

ילדים שמתנהגים בתוקפנות

אם זה קורה, עליכם להתערב ולטפל בהתנהגותם של הילדים. חשוב להבהיר אילו מעשים צריכים להיפסק ומדוע. לדוגמה, “תפסיקו בבקשה לדחוף זה את זה. שניכם תיפגעו”. כדי להרגיע את המצב, הציעו פעילות אחרת. למשל, “עומר ויואב, מה דעתכם שתצאו איתי החוצה לגינה ונבעט קצת בכדור?” אפשרות זו טובה גם אם ההורה של הילד השני אינו נמצא.

לשחק לבד

לפעמים ילדכם ירצה לשחק מעט לבדו. כדי להבין מה מתרחש, דברו עם ילדכם והתבוננו בו. בדרך כלל אין מה לדאוג אם ילדכם אוהב לשחק לבד. למעשה, לעיתים קרובות אנו רואים שני ילדים משחקים זה לצד זה, כיוון שילדים צעירים עדיין לומדים כיצד לשחק יחד. אולם אם נראה שילדכם אינו בטוח כיצד להצטרף למשחק, נדחה באופן קבוע על ידי ילדים אחרים או אינו רוצה לשחק עם אחרים, תוכלו לעשות כמה דברים כדי לעזור. אפשר, למשל:

  • לעודד את ילדכם לצפות במה שהילדים האחרים עושים, כדי שיוכל להבין איך להצטרף. לדוגמה, “ענבל משחקת במסעדה. אולי תהיה לקוח במסעדה שלה?”
  • להציע לו דרכים שבהן יוכל להתחיל לשחק ולהציע לאחרים להצטרף. למשל, “תוכל לעזור לי לחפור בור באדמה ואחר כך נמלא אותו יחד עם כולם במים?”

“אתה לא חבר שלי!”

בשנות הגן, ילדים אומרים לפעמים דברים כמו “אתה לא חבר שלי!” יש ילדים שנפגעים מכך, ואחרים לא מתרגשים. ילדים נוטים לפתור ביניהם את העניינים ולחזור להיות “חברים” אחרי כמה דקות.

אם ילדכם מזכיר בעיות במשחק עם חברים בגן, כדאי לדבר עם הגננת. היא תוכל להשגיח על מה שקורה ולטפל בכך באמצעות שיחות, סיפורים או פעילויות. כמו כן, כדי לעזור לילדכם להרגיש בטוח יותר במשחק עם ילדים אחרים בגן, כדאי לתכנן מפגשי משחק אחר הצהריים.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

משחקי וידיאו לילדים

Posted on by פרופ' איתן כרם

מהם משחקי וידיאו

משחקי וידיאו הם משחקים אלקטרוניים ואינטראקטיביים שמגיעים בצורות רבות: די.וי.די, הורדות מהאינטרנט, משחקים מקוונים ויישומונים (אפליקציות). אפשר לשחק בהם במחשב הביתי, בטלוויזיה, בטלפון או בקונסולת משחקים. משחקים רבים (כולל משחקים מקוונים) הם רבי-משתתפים – כלומר, מאפשרים לכמה אנשים לשחק בהם בו זמנית. המותגים הגדולים בתחום הם סוני פלייסטיישן, מיקרוסופט אקס בוקס ונינטנדו.

משחקי הווידיאו הטובים ביותר לילדים

משחקי הווידיאו הטובים ביותר לילדים מכילים ערך לימודי כלשהו וכמה מסרים חיוביים. באופן אידיאלי, משחקי וידיאו לילדים צריכים:

  • לחקור פעילויות יומיומיות ואמיתיות
  • לחשוף עולמות פנטסטיים בדרכים יצירתיות ודמיוניות
  • ללמד את ילדכם שעדיף לשחק בצורה הוגנת מאשר לנצח
  • לאפשר לו לשחק בתורו ולשחק בצוות עם ילדים אחרים
  • להציע רמות שונות של קושי, כך שיוכל להתקדם משלב לשלב ככל שהמשחק מתפתח
  • להיות אינטראקטיביים ולדרוש קבלת החלטות, מה שייתן לילדכם תחושת שליטה ועצמאות גדלה והולכת
  • לאפשר משחק עם כמה שחקנים
  • לא לכלול גיבורים אלימים, סטריאוטיפים מיניים או דמויות עם דימוי גוף לא מציאותי.

דירוג משחקי וידיאו

אם אתם תוהים מהם משחקי הווידיאו הטובים ביותר לילדכם, כדאי להתחיל בבדיקת דירוג המשחקים. משחקי וידיאו מדורגים על ידי ארגון PEGI האירופי לפי חמש קבוצות גיל – 3, 7, 12, 16 ו-18. שלוש הקבוצות העיקריות הן:

  • PEGI 3: מתאים לכל גיל. עשויה להיות אלימות קלה, בדרך כלל בהקשרים קומיים. על המשחק שלא להכיל צלילים או תמונות שעלולים להפחיד ילדים קטנים. עם זאת, עדיין חשוב לבדוק גם משחקים שמדורגים כך. משחקים המדורגים PEGI 7 מכילים כמה סצנות או צלילים שעלולים להפחיד את הילד.
  • PEGI 12: משחקים שמראים באופן ריאליסטי יותר אלימות כלפי דמויות פנטסטיות, או אלימות לא ריאליסטית כלפי דמויות אנושיות או חיות. משחקים אלה עשויים להכיל עירום עם פרטים ריאליסטיים, אך השימוש בשפה בוטה צריך להיות מתון וחופשי מביטויים בעלי משמעות מינית.
  • PEGI 18: קטגוריה “למבוגרים בלבד”, שאינו מומלץ לילדים בני פחות מ-18. בישראל אין אכיפה רשמית של הדירוג והוא מוגדר כהמלצה בלבד. המשחקים עשויים לכלול תיאור אלימות קשה, שפה בוטה וקיצונית, עישון טבק או שימוש בסמים ותיאור פעילות עבריינית.

כמו כן, הדירוג של PEGI כולל סימנים על גבי הקופסה שמציינים מהו תוכן המשחק: הימורים, אפליה, סמים, מין, מפחיד, שפה גסה, אלימות והגבלת גיל.

שימו לב: משחקי הווידיאו הרשמיים שתרכשו בחנות אמנם מדורגים, אך משחקים שילדיכם מורידים מהאינטרנט או יישומונים לטלפון סלולרי אינם מדורגים באותו אופן. כדאי להיעזר בפורומים שמדרגים את המשחקים באינטרנט. בסופו של דבר, אתם אלה שמחליטים איזה תוכן מתאים לילדיכם.

להפיק את המיטב ממשחקי וידיאו לילדים

הילדים ילמדו באופן הטוב ביותר ממשחקי הווידיאו אם ישחקו איתכם,  ויש גם בונוס: תוכלו לבלות זמן יחד וליהנות! הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם להפיק את המיטב ממשחקי וידיאו עם ילדיכם.

  • קבעו כללים בסיסיים בנוגע לזמן המסך: זמן המסך הוא כמות הזמן שאנו מבלים מדי יום בצפייה בטלוויזיה, די.וי.די, מחשבים ומסכים אחרים. מומלץ שילדים בני שנתיים עד חמש לא יחשפו למסכים יותר משעה אחת ביום, וילדים בני חמש עד 18 לא יותר משעתיים ביום.
  • שמרו על איזון בפעילויות המשפחתיות: ודאו שכולם משתתפים בפעילות גופנית, משחק יצירתי ומשחקים חברתיים. דברו עם ילדיכם על האיזון הנכון בין משחק בתוך הבית, השתוללות כיפית מחוץ לבית, שיעורי הבית וזמן שהם מבלים עם חברים.
  • שחקו עם הילדים: בקשו מהם להראות לכם איך עובד המשחק בדרך הטובה ביותר, כדי להבין מה הם לומדים. נסו לזכור את סוג המשחקים המאתגרים שמהם הם נהנים. לדוגמה, אם ילדכם אוהב לשחק בדינוזאורים, תוכלו להרחיב את אופקיו ולמצוא ספרים או סרטים על הנושא.
  • כשיש לכם זמן, שחקו איתם במשחק מההתחלה ועד הסוף.
  • דברו עם ילדיכם על המשחק. שאלו אותם מה הם אוהבים או לא אוהבים, ומה היה משנה או מוסיף למשחק כדי שיהיה טוב יותר. שיחה כזו יכולה לפתח את מיומנויות החשיבה שלהם.
  • היו מעודכנים: קראו סקירות של משחקים שעשויים להתאים לילדכם. קראו בקפידה את הכיתוב על עטיפת המשחק, ואל תשכחו לבדוק את דירוג המשחק – משחקים שמדורגים PEGI 3 עד PEGI 7 עשויים להתאים טוב יותר לילדים קטנים.
  • בדקו את המשחק לפני שאתם קונים אותו: אם אפשר, נסו לשאול את המשחקים מהספרייה, מחנות די.וי.די או מחבר לפני הקנייה. יכול להיות שתגלו שילדכם אינם מתעניינים במשחק מסוים, או שאינכם מרוצים מתוכן המשחק.

יתרונות המשחק במשחקי וידיאו

  • היתרונות של משחקי הווידיאו לילדים תלויים בתוכן המשחק, בכמות הזמן שהילדים מבלים במשחק ובשאלה אם המשחק נועד למשתתף אחד או למשתתפים מרובים. לחלק מהמשחקים יש יתרונות התפתחותיים. לדוגמה, הם יכולים לשפר:
    קשר עין-יד ומיומנויות מוטוריות
  • מיומנויות של פתרון בעיות, אסטרטגיה ותכנון, קבלת החלטות ומיומנויות לוגיות
  • יכולת לקבוע יעדים ולהשיג אותם
  • יכולת לעשות כמה דברים במקביל
  • הערכה עצמית, ככל שהילדים משתפרים במשחק ועוברים לרמות גבוהות יותר
  • מיומנויות ניהול זמן.

היתרונות החברתיים של משחקי הווידיאו כוללים שיפור יכולותיהם של הילדים:

  • לשחק בצוות ולעבוד כחלק מקבוצה
  • לשחק בצורה הוגנת
  • לשחק בתורות
  • ליצור אינטראקציה חיובית עם אחרים ברשת.

משחקי וידיאו עשויים לכלול גם כמה יתרונות חינוכיים, למשל שיפור יכולותיהם של הילדים:

  • לזכור דברים
  • לחשוב על דברים
  • לזהות ולהבין נתונים חזותיים
  • להבין מושגים שלמדו בבית הספר, כגון מתמטיקה
  • ללמוד מילים חדשות.

מחקר שנערך ב-2013 מצא כי בני נוער שלא שיחקו במשחקי וידיאו היו קרובים יותר למשפחותיהם, מעורבים יותר בפעילויות וקשורים יותר לבית הספר מאשר בני נוער ששיחקו במשחקי וידיאו. כמו כן, בריאותם הנפשית הייתה טובה יותר. מחקר נוסף גילה כי משחקי וידיאו שכוללים מתן סיוע, חלוקה, שיתוף פעולה ואמפתיה עזרו לבני נוער צעירים לפתח את התכונות הללו.

היבטים שליליים במשחק במשחקי וידיאו

כדי להימנע מרוב הבעיות שעלולות לנבוע ממשחקי וידיאו, חשוב לשמור על מתינות. הבעיות נוטות לצוץ כשהילדים מבלים זמן רב מדי במשחק מול המסך.

תופעות הלוואי הגופניות הנפוצות ביותר ממשחק ממושך מדי הן מאמץ בעיניים, כאבי ראש ופציעת מאמץ חוזרני (כמו למשל תסמונת מנהרת שורש כף היד). מספר מועט מאוד של שחקנים חווה התקפים אפילפטיים,  שבילדים עם התקפים אפילפטיים משחקי ממוחשבים עשויים להוריד את הסף להתקפים. כמו כן ייתכנו שינויים בקצב הלב ובלחץ הדם.

תופעות לוואי רגשיות וחברתיות כוללות התנהגות אובססיבית – כלומר, הילדים רוצים לשחק כל הזמן. ילדים שמשחקים במשחקי מחשב אלימים לתקופות ארוכות עלולים להיות פחות אמפתיים, בעיקר כשמדובר בבנים. במשחקים רבי-משתתפים כגון Minecraft עלולים להתרחש מקרי בריונות. לדוגמה, קבוצת ילדים יכולה להטריד בכוונה תחילה שחקנים אחרים במשחק ואפילו להוציא אותם מהמשחק.

ילדים שאינם אוהבים פעילויות קבוצתיות והוראות בכיתה נוטים יותר לשחק במשחקים שמיועדים לשחקן יחיד, מה שעלול לגרום להם להיות אנטי-סוציאליים אף יותר.

ילדים שמשחקים במשחקי וידיאו לפרקי זמן ארוכים מבלים פחות זמן במשחק מחוץ לבית ויושבים יותר בין ארבעה קירות. אחד הגורמים המובילים להשמנת יתר אצל ילדים הוא זמן מסך מופרז שבא על חשבון פעילות גופנית.

אלימות במשחקי וידיאו

השימוש במשחקי וידיאו שכוללים תוכן אלים עלול להשפיע לרעה על הילדים בטווח הקצר ובטווח הארוך. השפעות אלה עשויות לכלול אגרסיביות גדלה והולכת. ילדים נוטים לשחק פחות במשחקים אלימים ולהתנהג פחות באגרסיביות אם הוריהם מעורבים במשחקיהם. הנה כמה שאלות שכדאי לשאול אם אתם מודאגים מאלימות במשחקי הווידיאו שבהם ילדכם משחק:

  • האם המשחק כולל דמויות שמנסות לפגוע בדמויות אחרות?
  • האם הפגיעה הזו מתוגמלת באיזה שהוא אופן?
  • האם הפגיעה מתרחשת לעיתים קרובות במשחק – נאמר, יותר מפעם-פעמיים בחצי שעה?
  • האם המשחק מציג את הפגיעה כמשהו מצחיק?
  • האם הפתרונות שאינם אלימים פחות כיפיים מהפתרונות האלימים, או פשוט לא קיימים?
  • האם המשחק מראה מה קורה בחיים האמיתיים כשאנשים מתנהגים בדרך אלימה?

אם התשובה לשתי שאלות או יותר היא “כן”, כנראה עדיף למנוע מילדיכם לשחק במשחק שמעביר מסרים כאלה בנוגע לאלימות.

כיצד לדבר עם ילדיכם על אלימות במשחקים
כדי לצמצם את ההשפעות השליליות של האלימות במשחקי הווידיאו, דברו על כך עם ילדיכם. הנה כמה שאלות שאפשר לשאול:

  • מדוע משחקי הווידיאו מציגים אלימות לפעמים, וכיצד המשחק שונה ממה שקורה בחיים האמיתיים?
  • בחיים האמיתיים, איך אנחנו מתמודדים עם כעס או אנשים שמרגיזים אותנו?
  • כיצד מתוארים אנשים ונשים בעלי רקע אתני שונה במשחקים? האם הנשים הן תמיד קורבנות? האם הן מופיעות לפעמים כדמויות הראשיות?
  • האם טוב או רע להיות בריון?

האם אתם מודאגים בשל משחקי הווידיאו של ילדיכם?

אם אתם דואגים בנוגע לכמות הזמן שילדיכם מבלים מול המחשב או חושבים שמשחקי הווידיאו משפיעים לרעה על התנהגותם, כדאי לשוחח איתם. ביחד תוכלו לקבוע כמות סבירה של זמן למשחק, ובאילו משחקים מותר לשחק.

אם נראה שילדיכם מתנהגים בצורה אלימה מהרגיל, מתחילים להימנע מפגישות עם חברים או רוצים לשחק במשחקי הווידיאו יותר מאשר עם חברים, מומלץ לפנות לקבלת עזרה מקצועית. אפשר לדבר עם רופא הילדים או עם היועצים בבתי הספר.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

הימים הראשונים בחיי התינוק

Posted on by מירה חונוביץ

השבוע הראשון

מראה
מראהו של התינוק שלכם ישתנה במהלך השבוע הראשון. אם ראשו של התינוק מוארך מעט לאחר מסעו בתעלת הלידה, או שנולד בלידת ואקום, הוא יחזור למצבו הטבעי. הנפיחויות בפניו ובעפעפיו ירדו מעט בתוך כמה ימים. אם פניו או ראשו של התינוק נחבלו בלידת מלקחיים, למשל, החבלות ייעלמו. בעשרת הימים הראשונים יתייבש חבל הטבור של התינוק לאטו, ישחיר וינשור.

בזמן הלידה או אחריה עשויים להופיע כתמי לידה על גופו של התינוק שלכם. רוב כתמי הלידה הנפוצים אינם דורשים בדיקה רפואית, למשל כתמי לידה “מונגוליים” או מלנוזיס עורי בשמם העכשווי (כתמים כחלחלים וכהים המופיעים בגב התחתון, בעכוז או על פני הגפיים התחתונות), או כתמים שטוחים אדמדמים בעורף ” (“סימני החסידה”). סוגים מסוימים של כתמי לידה כן כדאי לבחון אצל רופא הילדים, ובהם שומות  מולדות, המנגיומות (כתמים מורמים אדומים דמויי תות שדה) , כתמי יין-פורט (כתמים אדומים כהים גדולים המופיעים בפנים), או כתמי “קפה בחלב” (כתמים בצבע חום בהיר המפוזרים על פני הגוף). תוכלו לשאול את אחות טיפת החלב בזמן ביקורכם השגרתי האם ישנה סיבה לגשת לבדיקת רופא הילדים.

האכלה ושינה
התינוק שלכם מבלה את השבוע הראשון בחייו בהסתגלות לסביבתו החדשה. הוא זקוק לחום, שקט וביטחון, ולהרבה חיבוקים וזמן על הידיים. את כל אלה תוכלו לספק לו אתם. ימיכם ולילותיכם יוקדשו למחזור השינה וההאכלה של התינוק. הוא יישן רוב הזמן, ויתעורר כל כמה שעות רק כדי לאכול. זכרו שיש שוני גדול בין תינוקות. האחד ישן יותר והשני פחות. ברוב המחולט של המקרים, תינוקות לא ישנים לילה שלם לפחות עד גיל 3 חודשים.

תינוקות רכים אוכלים בין 10-12 פעמים ביממה. הזמן בין האכלות משתנה. לפעמים ישנו מרווחת של שעה וחצי בלבד בין שתי האכלות ואילו בהאכלה הבאה יהיה מרווח גדול. לעיתים יתרחשו האכלות קרובות מאוד אחת לשנייה במהלך היום, בעיקר בשעות הערב. שעות הערב מתאפיינות בחוסר שקט גדול יותר של התינוק ועל כן הוא גם אוכל בתדירות גבוהה יותר בשעות אלו. אם תינוקכם אוכל לפחות 8 פעמים במהלך כל 24 שעות, אין צורך להעירו מהשינה לצורך האכלה, אלא אם כן קיבלתם הוראה מפורשת מרופא הילדים לעשות זאת. ככל שתקפידו להאכיל את התינוק כאשר הוא דורש זאת, כך סביר יותר שהוא יפתח דפוס האכלה ושינה קבוע.

בשבועות הראשונים חשוב שתזכרו לטפל בעצמכם. לכו לישון כשהתינוק ישן, כדי שתוכלו להשלים שעות שינה ולהתמודד טוב יותר עם התינוק החדש. חשוב לשתות הרבה ולשמור על תזונה בריאה. אם את מניקה, הקפידי לשתות כוס מים בכל פעם שאת מניקה את תינוקך, או יותר אם את חשה צמאה. כך תוכלי לשמור על עצמך מהתייבשות.

התפתחות
בעת מגע עם חפץ או אצבע בכף ידו, התינוק שלכם יסגור את ידיו בצורה לא רצונית כחלק מרפלקס הלפיתה, וייבהל מקולות חזקים ופתאומיים. כמו כן, הוא עשוי להניע את  ידיו ורגליו בפתאומיות בזמן השינה.

חלק חשוב נוסף בהתפתחות התינוק, מלבד הסימנים הגופניים שמנינו, הוא ההתקשרות ביניכם לבין התינוק.

להתחבר ולתקשר עם תינוקכם
לעיתים קרובות התינוקות מזהים את קולכם. בכל זאת, התינוק שלכם הקשיב לכם מתוך הרחם במשך תשעה חודשים! תוכלו לתקשר עם התינוק הרך באמצעות הקול, המגע, המראה והריח שלכם, והתינוק יראה לכם מה הוא צריך בדרכים משלו – גם אם עדיין לא התחיל אפילו לחייך. בשבוע הראשון תתחילו להכיר את שפת הגוף של התינוק שלכם. קראו עוד על תהליך ההתקשרות במאמר להתחבר ולתקשר עם תינוקכם.

בכי הוא דרכו העיקרית של התינוק להגיד לכם מה הוא צריך. למידע נוסף על בכי, קראו את המאמר בנושא זה.

בעיות נפוצות בשבוע הראשון

אובדן משקל
תינוקות נולדים עם כמות נוזל עודפת בגופם, אותה הם מאבדים בהדרגה בימים הראשונים שלאחר הלידה. אובדן משקל זה נפסק בדרך כלל לאחר השבוע הראשון, וכל המשקל שאבד אמור לעלות בחזרה עד גיל שבועיים. באופן כללי, אובדן המשקל הראשוני מהווה כ- 5% ממשקל הלידה של ילדכם. אם אובדן המשקל מהווה 7% או יותר ממשקל הלידה, חשוב לוודא שטכניקת ההנקה וההאכלה היא נכונה. הקפידו לגשת לטיפת חלב או לרופא הילדים לצורך שקילה של תינוקכם במהלך 2-3 הימים לאחר השחרור מבית החולים, על מנת לוודא שהוא לא מאבד ממשקלו בצורה חריגה ולקבל עזרה במידה ויש בה צורך.

הפרשות עיניים
אחת התופעות השכיחות אצל תינוקות רבים במהלך השבועות הראשונים היא הפרשה מהעיניים. הפרשות  אלו נובעות בדרך כלל כתוצאה מחסימה בתעלות הדמעות, ולרוב הן חולפות מעצמן. נקו את העיניים ועסו אותן בעדינות. אם תינוקכם סובל מהפרשה או יש אודם בלחמית, כדאי לפנות לרופא הילדים.

פריחה
תינוקות שזה עתה נולדו יכולים לפתח סוגים שונים של פריחה, שלרוב היא  בלתי מזיקה. אם תינוקכם סובל מפריחה, כדאי לפנות לרופא הילדים או לאחות טיפת חלב על מנת לאשר שאכן מדובר בתופעה תקינה. סוגי פריחה נפוצים כוללים קשקשת בקרקפת של התינוק,  תפרחת חיתולים (פריחה אדמדמה ומציקה באיזור החיתול), מיליארה או “חררה” בלשון העממית ( שלפוחיות קטנות המופיעות בצוואר, בגו ובפנים,) ואקזמה (עור אדום, מחוספס ויבש בקפלי עור, בלחיים  מאחורי האוזניים ועוד).

בעיות נוספות הנפוצות אצל תינוקות רכים הן עור יבש וצהבת. לעור יבש, השתמשו בקרם לחות לא מבושם לתינוקות. אם תינוקכם נראה לכם צהוב יותר ממה שהיה כששוחרר מבית החולים, גשו עוד באותו יום לרופא הילדים שלכם להערכה ולבדיקה.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לעבור למיטה “של גדולים”

Posted on by פרופ' אבי שדה

רוב הילדים עוברים ממיטת התינוק למיטה רגילה או למיטת מעבר בסביבות גיל שנה וחצי עד שנתיים וחצי. אך אין כל צורך למהר. יש אפילו יתרון או שניים בהשארת הילדים במיטת התינוק, אם הם מרוצים שם. לפעמים, המעבר למיטה גדולה יותר מביא עמו קרבות חדשים בשעת ההשכבה, ותוכלו לבחור מתי להתמודד איתם. כמו כן שימו לב לבטיחות של ילדכם. ילדים צעירים זזים הרבה במהלך השינה, ועל כן מומלץ לדאוג למעקה תקני שיגן עליו מפני נפילה במהלך הלילה.

ייתכן שתיאלצו להעביר את ילדכם למיטת מעבר מוקדם משתכננתם, אם ילדכם השובב מראה סימנים שהוא מסוגל לצאת ממיטת התינוק בכוחות עצמו, או אם הוא כבר קפץ או נפל מהמיטה.

כמה סיבות לעבור למיטה “של גדולים”

  • ייתכן שילדכם החל לטפס ולצאת החוצה ממיטת התינוק.
  • אם ילדכם נגמל מחיתולים, אולי תרצו לאפשר לו ללכת לשירותים בקלות רבה יותר במהלך הלילה.
  • ייתכן שיש לכם תינוק חדש שזקוק למיטה,
  • או שהחלטתם להוציא את הילד מהמיטה שלכם ולהעביר אותו למיטה גדולה משלו.

אם אתם מעבירים את ילדכם למיטה גדולה כדי לשחרר את המיטה הקטנה לתינוק חדש, נסו לעשות זאת כמה חודשים לפני הלידה או כמה חודשים אחריה. כך ילדכם לא ירגיש שהמעבר נעשה בגלל התינוק החדש, ולא יחוש טינה כלפי האח או האחות החדשים שלו.

להפוך את חדר השינה לבטוח

כשילדים עוברים ממיטת תינוק למיטה גדולה, הם יכולים לצאת ממנה בקלות רבה יותר. משמעות הדבר היא שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים בחדרם. מומלץ לעשות בדיקת בטיחות בחדרם כדי למנוע תאונות. מה כדאי לבדוק?

  • חלונות שנפתחים כלפי חוץ – אם חדרו של ילדכם נמצא בקומה העליונה, הוא עלול לטפס החוצה ולהיפצע בצורה חמורה. התקינו מנעולי בטיחות על החלונות כך שייפתחו רק מעט, והרווח אינו גדול מספיק למעבר של ילד, או התקינו סורגים.
  • אבטחו וילונות וחבלי רפפות – על מנת למנוע חנק
  • ודאו כי ילדכם לא יכול להיכוות  או להתחשמל ממכשירי חשמל ומכשירי חימום
  • גרמי מדרגות – אפשר להתקין שערי בטיחות כדי שילדכם לא ייפול במורד המדרגות בחושך או כשהוא ישנוני.

לעזור לילד להירדם

הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם לעבור בהצלחה ממיטת התינוק למיטה הגדולה.

  • ספרו לילדכם כמה אתם גאים בו. בכל זאת, המעבר למיטה גדולה הוא שלב מרגש בדרך להיותו בוגר ועצמאי!
  • ספרו לו על כל התוכניות שהכנתם למיטה החדשה – זה הולך להיות כיף גדול!
  • ילדכם יוכל לעזור לכם להרכיב את המיטה החדשה. אם זה נראה לכם כמו רעיון מהנה, תוכלו לקחת אותו לקניות, כדי שיבחר את הסדינים או את המיטה עצמה. תנו לו לצפות בכם מעבירים את המיטה לחדרו. ילדים שמחים יותר אם מאפשרים להם להגיד מה דעתם.
  • אפשר לערוך מסיבת פיג’מות גדולה כדי לחגוג!

להכיר לילדכם שגרה חדשה במיטה “של גדולים”

המעבר למיטה גדולה עלול להיות מבלבל. כדי להקל על המעבר, כדאי לבסס שגרת השכבה חדשה.

  • בלו ביחד זמן מנוחה שקט לפני השינה. אספו את הצעצועים והפכו את חדר השינה למקום שאפשר לנוח בו ולא למקום מרגש.
  • עודדו את ילדכם לטפס לבד למיטה, אם אפשר. כמו כן, בקשו ממנו לסדר את השמיכה, הכרית והצעצועים כמו שהוא אוהב, כדי לתת לו תחושת ביטחון. שימו לב שכריות עלולות להוות סכנה לילדים בני פחות משנתיים, כיוון שהם עלולים להיחנק.
  • תנו לילדכם שמיכה ממיטת התינוק הישנה שלו, כדי לעזור לו להרגיש בטוח ונינוח.
  • אמרו לו לילה טוב, וספרו לו לאיזו התנהגות אתם מצפים ממנו כעת. כדאי לומר משהו ברור וחיובי, כמו “הגיע הזמן ללכת לישון – נתראה בבוקר!” כך אפשר להפוך את שעת ההשכבה למשהו פחות מאיים.

מה עושים כשילדכם יוצא מהחדר

  • עזרו לילדכם לחזור לחדר מיד.
  • אמרו לו, “הגיע הזמן ללכת לישון – נתראה בבוקר!” וצאו מהחדר.
  • חזרו על התהליך עד שילדכם יישאר בחדרו או יירדם. קחו בחשבון שתהליך זה עשוי להיות מייגע, מתיש וארוך בלילות הראשונים. אם תתמידו ותהיו עקביים בהחזרת הילד מיד לחדרו לישון, הוא ילמד ותוך מספר לילות ילך לישון בקלות יותר.
  • אם ילדכם מגלה סימני חרדה ובוכה ממושכות בעת ההשכבה לישון, תוכלו לנסות לשכב איתו מעט ובאופן הדרגתי בלילות הבאים להתרחק ממנו וללמד אותו להירדם בכוחות עצמו.

אם היציאה מהמיטה הופכת להרגל מתמשך, קראו את המאמר כשהילד קורא לעזרה בלילה ויוצא מהמיטה.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

שבחים, חיזוקים ותגמולים

Posted on by אלון בבצ'וק

שבחים

כשאתם משבחים את ילדכם, אתם אומרים לו מה אתם אוהבים בו ובהתנהגות שלו. השבחים מסייעים לילדכם להרגיש טוב עם עצמו.

שבח תיאורי הוא תיאור מדויק של מה שאתם אוהבים במה שילדכם עושה.  לדוגמה, “מאוד אהבתי את זה שחלקת את הלגו עם אחיך כרגע”. השבח התיאורי טוב להעלאת ההערכה העצמית וליצירת התנהגות טובה – כשילדים מקבלים שבחים על התנהגות טובה, סביר להניח שירצו להמשיך ולהתנהג יפה.

אפשר לשבח ילדים מכל הגילאים עבור דברים שונים. תוכלו לשבח ילד צעיר על כך שהסכים לצאת מהפארק כשהתבקש, או כשניסה לקשור את שרוכי הנעליים לבדו. אפשר לשבח בני נוער על כך שחזרו הביתה בשעה שביקשתם, או שהתחילו להכין את שיעורי הבית בלי תזכורת.

כיצד להשתמש בשבחים כדי לשנות את ההתנהגות

אפשר להשתמש בשבחים ככלי לשינוי התנהגות מאתגרת, ולהחליף אותה בהתנהגות הרצויה. הצעד הראשון הוא לחפש זמנים שבהם ילדכם מתנהג באופן הרצוי. כשאתם רואים שהוא מתנהג כך, או מתנהג באופן אחר שאתם אוהבים, נסו מיד לתפוס את תשומת לבו.

לאחר מכן אמרו לו בדיוק מה אהבתם בהתנהגותו. תוכלו לשבח את המאמצים שעשה וגם את ההישגים – לדוגמה, “השתמשת במילים בצורה נהדרת כדי לבקש את הצעצוע!”. אפשר לתגמל אותו על התנהגות רצויה בדרכים נוספות – למשל, לתת לו כיף או חיבוק מיוחד.

כשאתם מתחילים להשתמש בשיטה, שבחו אותו בכל פעם שאתם רואים את ההתנהגות הרצויה. כשילדכם מתחיל להתנהג כך לעיתים קרובות יותר, תוכלו לשבח אותו מעט פחות.

חיזוקים

חיזוקים הם שבחים על מאמץ – לדוגמה, “עבדת קשה מאוד על שיעורי הבית במתמטיקה”. דברי שבח על מאמץ יכולים לעודד את ילדכם להתאמץ יותר בעתיד. אפשר להשתמש בהם כדי לעזור לילדכם לפני ובמהלך פעילות, או כשעליו להתנהג בצורה מסוימת.

לדוגמה, “בוא תראה לי איך אתה יודע לאסוף את הצעצועים”, או “אני יודע שאתה לחוץ בגלל המבחן, אבל למדת הרבה מאוד. לא משנה מה יהיה הציון, אני יודעת שעשית את הכי טוב שיכולת”.

חלק מהילדים, ובעיקר ילדים שאינם כה בטוחים בעצמם, זקוקים לחיזוקים רבים יותר מאחרים. חיזוקים חשובים במיוחד לילדים גדולים יותר.

תגמולים

תגמול הוא תוצאה של התנהגות טובה. זו יכולה להיות דרך להגיד “כל הכבוד” אחרי שילדכם עשה משהו היטב או התנהג יפה. התגמול יכול להיות פינוק קטן, הפתעה או רשות לעשות משהו מיוחד.

תגמולים יכולים לשפר את יעילותם של השבחים והחיזוקים ולחזק התנהגות טובה. רוב סוגי ההתנהגות מושפעים מהתוצאות שלהם, כך שאם אתם מתגמלים את ילדכם על התנהגותו, סביר להניח שהוא יתנהג כך יותר בעתיד.

לפעמים קל יותר לבקר מאשר להחמיא. התנהגות “רעה” היא ברורה יותר מהתנהגות “טובה” – סביר יותר להניח שתשימו לב לילד צורח מאשר לילד שקורא ספר בשקט. נסו לשים לב גם להתנהגות טובה!

טיפים לשימוש בשבחים, חיזוקים ותגמולים

  • כשהילד שלכם גורם לכם להרגיש טוב, אמרו לו. נסו לתת לילדכם כמה מילות שבח וחיזוקים מדי יום. עם הזמן, הדברים הקטנים שאתם אומרים מצטברים ומשפיעים עליו מאוד.
  • תארו בדיוק מה אתם אוהבים. שבח זה נקרא “שבח תיאורי”. כשאתם אומרים בדיוק מה משמח אתכם, ילדכם יודע למה אתם מתכוונים. לדוגמה, “אהבתי את הדרך שבה סידרת את החדר. מצאת בדיוק את המקום הנכון לכל דבר!” או “אני אוהבת את הציור שציירת. התאמת את הצבעים בצורה נהדרת”. תיאור מדויק של מה שאהבתם הוא משכנע ואמיתי יותר מאשר שבח כללי כמו “אתה ילד טוב”.
  • שבחו את ילדכם על התכונות החזקות שלו. לכל ילד יש מערכת ייחודית של חוזקות וחולשות. העריכו את הנקודות הטובות של ילדכם. נסו להימנע מהשוואת ילד אחד לאחר, כיוון שההשוואה עלולה להוביל לתרעומת וכעס או ליצור ציפיות בלתי מציאותיות.
  • חזקו את ההתנהגות הטובה באמצעות שבחים, במקום לציין את ההתנהגות הרעה. כלומר, נסו לתת יותר שבחים מאשר דברי ביקורת.
  • נדרשים הרבה יותר שבחים כדי לנצח ביקורת אחת. מומחים טוענים כי כדאי לתת לילדים שישה שבחים על כל ביקורת.
  • חפשו את השינויים וההצלחות הקטנים. אם אתם מחכים עם מתן המחמאה עד שילדכם יעשה משהו מושלם, ייתכן שתחכו לנצח.
  • קבלו את העובדה שכולם שונים זה מזה, וחבבו את ההבדלים. עודדו כל ילד לפתח תחומי עניין שונים ולהתרגש מהם. עזרו לילדכם לפתח תחושת גאווה וביטחון בבחירותיו ובפעילויותיו.
  • הפתיעו את ילדכם ותגמלו אותו על התנהגות טובה. לדוגמה, “תודה שאספת את הצעצועים – עכשיו בוא נלך לפארק ונחגוג”, או “תודה שעזרת לי להכין ארוחת ערב. עכשיו תוכל לבחור את הקינוח”.
  • שבחו את המאמצים וגם את ההישגים. זהו ושבחו את המאמצים של ילדכם – למשל, “עבדת ממש קשה על העבודה הזאת”, או “תודה שזכרת לתלות את המעיל על הקולב”.

שאלות נפוצות

האם הילד שלי יהפוך ליהיר אם אשבח אותו יותר מדי?

יש הורים שמודאגים שאם ישבחו את ילדם יותר מדי, הוא יהפוך ליהיר או רברבן. ילדים מרגישים טוב ונוטים יותר לחזור על התנהגויות שמזכות אותם בשבחים, והשבחים מטפחים את ההערכה העצמית ואת הביטחון שלהם. הסכנה העיקרית היא לשבח את ילדיכם פחות מדי, ולא יותר מדי.

האם הילד שלי יתחיל להזדקק לשבחים כדי להרגיש טוב?

ייתכן שאתם מודאגים שילדכם יתחיל להזדקק לאישור מצד אחרים כדי להרגיש טוב, אך אין זה כך. למעשה, ילדים שמקבלים ביקורת בלתי פוסקת נוטים יותר לחפש אישורים כדי להרגיש טוב. כשאתם משתמשים בשבחים, אתם מראים לילדכם כיצד לחשוב ולדבר עליו באופן חיובי. אתם עוזרים לו ללמוד לזהות כשהוא פועל היטב, וכיצד לטפוח לעצמו על הגב.

מדוע מתן שבחים מרגיש כמו עבודה קשה כל כך?

מתן השבחים אכן עשוי להיות מאומץ, ואפילו לגרום לכם להרגיש קצת מוזר בהתחלה. אך אם אתם עושים זאת דרך קבע, עד מהרה תתחילו להרגיש טבעי ואפילו נורמלי. נסו להתאים את השבחים להתנהגותו של ילדכם ולא לתחושותיכם. ייתכן שתגלו שההרגשה שלכם משתפרת בעקבות ההתנהגות – ככל שתחפשו התנהגות טובה שראויה לשבחים, כך תרגישו חיוביים יותר.

האם מתן שבחים רבים מדי יגרום להם לאבד את ההשפעה?

השימוש בשבח תיאורי עובד כיוון שאתם אומרים לילדכם בדיוק מה אתם אוהבים בהתנהגותו. השבחים עלולים לאבד את השפעתם אם הם עמומים ולא מכוונים, או אם אתם משתמשים בהם גם כשילדכם לא עשה דבר, כיוון שאז הוא עשוי ללמוד שאין צורך לעשות דבר כדי לקבל שבחים.

האם תגמול זהה לשוחד?

הורים רבים חשים שמתן תגמולים לילדיהם על התנהגות טובה נראה מעט כמו שוחד – אולם שוחד ותגמולים אינם זהים. ההבדל הוא ששוחד ניתן לפני ההתנהגות המבוקשת, או שאתם מודיעים מראש לפני ביצוע ההתנהגות שאם הוא יתנהג בצורה כזו הוא יקבל אותו, ותגמול ניתן אחריה, ללא שהודעתם על כך מראש. תגמולים מחזקים התנהגות טובה, אך השוחד אינו עושה זאת. לדוגמה, כתגמול על כך שחדרו נשאר נקי ומסודר, תוכלו להציע לילדכם לבחור מה לאכול לארוחת הערב.

תגמולים יכולים להיות יעילים מאוד (בעיקר בתור התחלה), אך לא כדאי להשתמש בהם יותר מדי. אם אתם זקוקים להם לעיתים קרובות, אולי כדאי לחשוב מחדש על המצב – האם תוכלו לנסות שיטות חדשות שיחזקו את ההתנהגות הרצויה? האם המשימה או ההתנהגות קשות מדי עבור ילדכם?

למידע נוסף על שיטות ורעיונות אחרים, קראו את המאמר 15 טיפים לעידוד התנהגות טובה.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

כיצד לבחור מזון בריא לילדכם

Posted on by אבידור גינצבורג

מהו מזון בריא?

מזון בריא משמעו מגוון רחב של מזונות גלמיים, בלתי מעובדים, המגיעים מקבוצות המזון העיקריות – פירות, ירקות, דגנים, קטניות, אגוזים, דגים, מוצרי בשר, עוף ומוצרי חלב דלי שומן. כל קבוצת מזון מספקת רכיבים תזונתיים שונים. לכן עלינו לאכול מגוון רחב של מאכלים מכל קבוצות המזון.

קבוצות המזון

פירות וירקות
פירות וירקות עוזרים להגן על גופו של ילדכם מפני מחלות שונות, כיוון שהם מספקים לו אנרגיה, ויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון, סיבים תזונתיים ומים.

במקום לתת לילדכם את מנת הירקות המומלצת המלאה מאותו ירק, תוכלו לתת לו כמה מנות קטנות יותר של מגוון ירקות מדי יום.

אכילת פירות וירקות בצבעים שונים היא דרך נהדרת לגרום לילדכם לקבל מגוון מצוין של רכיבים תזונתיים. עם זאת, אתם עלולים להתקשות בכך אם ילדכם בררן בנוגע לפירות וירקות – וילדים רבים אינם אוכלים מספיק מהמזונות הללו. למעשה, מעטים הילדים שאוכלים את הכמות המומלצת. למידע נוסף, קראו את המאמר כיצד לעודד את ילדכם לאכול ירקות.

דגנים
דגנים מספקים לילדכם את האנרגיה שהוא זקוק להם לגדילה, להתפתחות וללמידה. מזונות אלה כוללים דגני בוקר ללא תוספת סוכר, לחמים, אורז, פסטה, תפוחי אדמה, תירס ודגנים נוספים. כדאי להציע אותם בכל ארוחה. מזונות המכילים עמילן בעלי ערך גליקמי נמוך, כגון פסטה ולחם מדגנים מלאים, יספקו לילדכם אנרגיה לטווח ארוך.

קבוצת המזונות העשירים בחלבונים
קבוצה זו כוללת בשר רזה, דגים, עוף, ביצים, מוצרי חלב דלי שומן, מגוון קטניות (למשל שעועית , אפונה, עדשים, חומוס, סויה ומוצריה כמו טופו) וכן אגוזים (זהירות סכנת חנק לילדים מתחת לגיל חמש). קבוצה זו מספקת בנוסף לחלבון רכיבי תזונה רבים נוספים, על פי המזונות השונים, למשל ברזל, אבץ, ויטמין B12, חומצות שומן אומגה 3, סידן ועוד.

מים
מים הם המשקה הטוב ביותר עבור ילדכם. משקאות ממותקים – כולל מיץ פירות, נקטר, משקאות אנרגיה, מים בטעמים, משקאות קלים וחלב ממותק – מכילים כמויות גדולות של סוכר ולכן לעיתים ילדים צורכים אותם במקום ארוחה. כדאי להימנע מהם.

שתיית משקאות ממותקים יכולה גם להוביל לעלייה במשקל, להשמנת יתר ולעששת. ילדים שמתחילים לשתות משקאות כאלה בגיל צעיר עלולים לפתח הרגל קלוקל לחיים.

מזון מזיק, אולטרא מעובד

כולל צ’יפס, שוקולד, סוכריות, עוגיות, מאפים, חטיפים מתוקים ומלוחים, משקאות קלים, מיצים, מזון טייק אווי ועוד רשימה ארוכה של מזונות. אלה עשירים בסוכר, מלח ו/או שומן, ודלים ברכיבים תזונתיים. צריכתם גורמת להשמנת יתר ולתחלואה. ילדים ומבוגרים מתפתים במקרים רבים לאכול יותר מדי מהמזונות הללו.

מזונות אולטרא מעובדים נצרכים במקרים רבים במקום מזונות טבעיים או כאלה שעברו עיבוד מינימאלי, דבר היכול להביא לתחלואה: הן מעודף חומרים מזיקים והן מחוסר חומרים חיוניים. מזונות אלו נצרכים במשך היום במקום מזונות כמו ירקות, פירות, דגנים, חלב ומים או כמנה עיקרית במקום ארוחה. הם נאכלים במקרים רבים בהיסח הדעת, ללא כלי אוכל וללא צורך בישיבה ליד שולחן (בעת צפייה בטלוויזיה, נהיגה, הליכה ברחוב ובעבודה). אם אתם בוחרים לצרוך מהם או מאפשרים לילדכם לאכול מהם- ודאו שהדבר נעשה לעיתים רחוקות ביותר ובכמויות קטנות.

תינוקות: כיצד להתחיל לאכול מזון בריא

המעבר משתיית חלב אם או תמ”ל לאכילת הארוחות המשפחתיות לוקח זמן, והצעד הראשון הוא הצגת מוצקים לתינוק. בין גיל 4 ל-6 חודשים, ניתן לחשוף את התינוק, אם הוא מוכן לכך ומראה נכונות (ראשו יציב, הוא מסוגל לשבת בתמיכה, מראה סקרנות ועניין באוכל ומנסה לקרב אותו לפיו)- לכמויות קטנות של מזון מצוק. על מזון זה להיות מרוסק ומחיתי, ולהוות טעימה בלבד, ולא תחליף לארוחה של הנקה או תמ”ל. מגיל חצי שנה ניתן להוסיף לתינוק מאכלים מתפריט המשפחה כולל ירקות, פירות ובשר טחונים, מוצרי חלב בכמות קטנה, דגים, דגנים וביצים. שימו לב כי ניתן לתת דבש לתינוקות רק מגיל שנה ואילך.

מזון בריא ואכילה אצל פעוטות

הורים רבים מתארים את הפעוטות שלהם כבררנים. הקושי הזה עלול להפוך את שעת הארוחה למלחיצה, בעיקר אם אתם מודאגים שהפעוט שלכם אינו אוכל מספיק.

ייתכן שנראה כי הפעוט אוכל פחות ממה שאכל כשהיה תינוק, אך הוא גם גדל באטיות רבה יותר. עם זאת, הוא עדיין זקוק לשלוש ארוחות מלאות ביום וכמה ארוחות קלות. אם הפעוט שלכם אינו אוכל, כדאי לזכור שאתם מחליטים מה הוא אוכל, והוא מחליט כמה. תוכלו להציע לו מגוון מזונות מהקבוצות העיקריות, אך הגבילו את הצריכה של מזון מזיק.

כמו כן, כדאי להימנע ממתן בקבוקים עם תמ”ל לפעוט מעבר לגיל שנתיים. שימוש בבקבוק נמצא קשור לבעיות שיניים, לאנמיה שמקורה מחסור בברזל ועלול להיות קשור לסיכון גבוה יותר למשקל עודף ולהשמנת יתר.

מזון בריא ואכילה אצל ילדי גן

ילדכם זקוק לאנרגיה רבה כדי לשחק וללמוד. ארוחת בוקר טובה חשובה מאוד ועוזרת לו לפתוח את היום עם הצרכים התזונתיים הדרושים לו.

בגיל זה, ילדכם עדיין עשוי להיות בררן בנוגע לאוכל. אם הוא אינו נלהב לנסות מזונות חדשים, תוכלו לבקש ממנו לעזור לכם לבחור ולהכין את ארוחות המשפחה הבריאות. כשהילדים עוזרים לקבוע מה יהיה להם בצלחת, סביר יותר להניח שיאכלו.

מזון בריא ואכילה אצל ילדים בגיל בית הספר

בגיל זה ילדכם כבר נהנה מחיי חברה עמוסים, יש לו דמי כיס משלו וכמה העדפות מובהקות למדי בנוגע למזון. כמו כן, הוא מושפע מחברים ומטרנדים, לכן זה הזמן להתחיל לחזק את המסרים הנוגעים למזון בריא. לדוגמה, תוכלו להסביר לילדכם שארוחת בוקר בריאה תעזור לו להתרכז בשיעור ותיתן לו אנרגיה להמשך היום.

ארוחות בריאות ומשותפות עם ילדכם יעודדו אותו לאכול מזון מזין ולפתח הרגלי אכילה שגרתיים וטובים. כשאתם אורזים את קופסת האוכל של ילדכם, הכניסו אליה מגוון של מזונות בריאים. אפשר לשים בה ירקות, פירות, יוגורט, ביצה, מזון המכיל עמילן (לחם, לחמנייה, פיתה או לאפה) ומים.

מזון בריא ואכילה אצל בני נוער

המתבגר שלכם חוקר את עצמאותו, בין השאר באמצעות בחירות המזון שהוא אוכל. הוא חווה הרבה מאוד לחצים חדשים בחיים. בזמן זה, חשוב עוד יותר לקיים ארוחות משפחתיות בריאות ביחד ולשמש דוגמה אישית.

מכיוון שיום הלימודים של ילדכם הוא ארוך, תכננו יחד איתו את מספר והרכב הארוחות שייקח עימו לבית הספר. תפריט מסודר כזה יסייע לילדכם לשמור על סדר יום בריא ולפתח הרגלי תזונה בריאים.

בחירת מזון בריא בכל גיל

בכל גיל ובכל שלב שבו נמצא ילדכם, אתם ממלאים תפקיד חשוב בבחירת מזון  בריא ומזין. הנה כמה מהדרכים הטובות ביותר – והמהנות ביותר – לחזק את הרגלי האכילה הנכונה והבריאה שלכם:

  • שלבו את ילדכם בתכנון הארוחה ובהכנתה.
  • אכלו ארוחות יחד, כמשפחה, באופן קבוע – אפילו מדי ערב.
  • הכינו מראש קערת פירות או מקלוני ירקות לנשנוש.
  • הגדילו את מגוון המזון ככל האפשר, והציעו מזונות טובים.
  • מלאו את המקרר והמזווה בהמון אפשרויות בריאות ומזינות, והשאירו את המזון המזיק על מדפי החנויות.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

עצירת נשימה (Breath Holding)

Posted on by ד"ר מירי קרן

התקפי עצירת נשימה

התקפי עצירת נשימה מתרחשים בדרך כלל אצל תינוקות וילדים כשהם:

  • בוכים
  • מפחדים או מוטרדים
  • עברו תאונה קלה ונכנסו למצב של הלם.

במקרה זה הילדים בוכים, ואז עוצרים את הנשימה ומחזיקים אותה בפנים. הם אינם עושים זאת בכוונה – גם אם נראה שהם עוצרים את הנשימה כחלק מהתקף זעם (טנטרום) חמור.

טבעי שתיכנסו ללחץ בפעם הראשונה שילדכם חווה התקף עצירת נשימה, בעיקר אם מעולם לא שמעתם על התופעה לפני כן. כדאי לדעת שעצירת הנשימה אינה גורמת לנזק לטווח ארוך, ואין כל ראיות לכך שיש לה השפעות מזיקות על המוח:

מפחידים ככל שיהיו, התקפי עצירת נשימה נגמרים בדרך כלל בתוך 60-30 שניות, ואז הילדים חוזרים לנשום ומתחילים לבכות או לצרוח. במקרים מסוימים, ילדים עשויים לעצור את נשימתם עד כדי אובדן הכרה. כשזה קורה, גופם חוזר לנשום בצורה אוטומטית.

התקפי עצירת נשימה יכולים להתרחש כמה פעמים ביום או פעם בשנה. ילדים עלולים לחוות התקפי עצירת נשימה כבר מגיל שישה חודשים. כ-90% מהילדים מפסיקים לעשות זאת עד גיל שש.

חלק ממקרי עצירת הנשימה נמצאו כקשורים לאנמיה מחוסר ברזל. רופא הילדים יכול להפנות אתכם לבדיקת דם פשוטה שתקבע אם אכן זהו הגורם.

שני סוגי עצירת הנשימה

עצירת נשימה שמובילה לכיחלון היא הסוג השכיח. הילדים שחווים את ההתקף:

  • בוכים או מתעצבנים
  • עוצרים את נשימתם ואז משתנה צבעם לכחלחל-סגלגל, בעיקר מסביב לפה.

עצירת נשימה שמובילה לחיוורון היא הסוג הפחות שכיח. הילדים:

  • עשויים שלא לבכות
  • עוצרים את נשימתם – קצב לבם מאט ועורם מחוויר
  • מזיעים ועייפים יותר בתום ההתקף
  • ילדים שחווים התקפים כאלה עשויים להתעלף יותר כמתבגרים או מבוגרים.

הילדים עשויים להתעלף בזמן שני סוגי עצירת נשימה. כשהם מתעלפים, הגוף שלהם חוזר לנשום בצורה אוטומטית. יש ילדים שחווים תנועות עוויתיות או פרכוסים, אך זוהי תופעה נדירה יותר.

מה לעשות בזמן התקף עצירת נשימה

פנו לקבלת עזרה רפואית בפעם הראשונה שילדכם חווה התקף עצירת נשימה. הרופא יבדוק ויוודא שמצבו של הילד אינו חמור יותר.
הטיפים הבאים יעזרו לילדכם להתמודד עם התקפי עצירת נשימה:

  • הישארו רגועים. סביר להניח שההתקף יחלוף בתוך דקה.
  • השכיבו את הילד על צדו והשגיחו עליו עד שההתקף ייגמר.
  • אל תשימו שום דבר בפיו כדי לפנות את מעבר האוויר, אפילו לא את אצבעותיכם. אם ילדכם מתחיל להתנועע בעוויתיות, החזיקו את ראשו, זרועותיו ורגליו כדי למנוע פציעה.
  • אל תטלטלו את התינוק או את הילד. הטלטול לא יפסיק את ההתקף, ועלול לגרום נזקים.
  • הרגיעו את הילדים או המבוגרים האחרים שנוכחים במקום, ואמרו להם שמדובר בהתקף שאינו מזיק ושהוא יחלוף בקרוב.
  • לעיתים עלולים הילדים ליפול ולהיפגע במהלך ההתקף. אם אתם חושבים שכך קרה, כדאי לדבר עם רופא.

מתי לפנות לרופא

כדאי להתייעץ עם רופא אם ילדכם:

  • בן פחות משישה חודשים
  • חווה התקפים תכופים (יותר מפעם בשבוע) במקרה זה, כדאי לשאול אם מדובר באנמיה. אם כן, בדקו אפשרות להשתמש בתוספי ברזל
  • נראה מבולבל או ישנוני אחרי התקף עצירת נשימה
  • חווה רעד או נוקשות למשך יותר מדקה, ומתאושש לאט. במקרה כזה, ייתכן שלא מדובר בעצירת נשימה פשוטה.

כיצד למנוע עצירת נשימה

אי אפשר למנוע עצירת נשימה, אך אפשר למנוע את האירועים שמובילים לכך:

  • נסו להסיח את דעתו של ילדכם לפני שהוא מתעצבן או מוטרד.
  • הרגיעו את הילד לאחר שנבהל ממשהו או נתקף בהלם.
  • הזהירו אותו מראש אם עליכם לשנות את הפעילות או המצב שתכננתם מראש, כדי שלא ייבהל מדי כשמשהו משתנה.
  • למידע נוסף, קראו על התקפי זעם. אל תתפתו להיכנע לילדכם במהלך התקף זעם בגלל חשש שיחווה עצירת נשימה. הכניעה להתקפי הזעם מובילה לעיתים קרובות להתקפי זעם נוספים.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

 

בטיחות במים

Posted on by עמותת גושן

מה צריך לדעת במקרה של טביעה

לפי דו”ח ארגון בטרם שנת 2014, טביעה היא גורם המוות השני הנפוץ ביותר בקרב ילדים. ראשם של תינוקות ופעוטות כבד במיוחד, ולכן הם פגיעים במיוחד לסכנת טביעה. אם תינוק נופל למים – רדודים ככל שיהיו – הוא יתקשה מאוד להרים את עצמו החוצה. ילדים עלולים לטבוע במהירות ובשקט, בלי כל רעשי התרעה.

ילדים עלולים לטבוע גם במקומות פחות הגיוניים, כמו מיכלי מים, אלמנטים של מים בגינות או בריכות דגים – אפילו בקעריות המים של בעלי חיים.

על כל מקרה טביעה קטלני מאושפזים כשלושה ילדים נוספים כתוצאה מתאונות טביעה לא קטלניות. חלק מתאונות הטביעה נגמרות בנזק מוחי חמור. מניעה ו-100% השגחה הן הדברים החשובים ביותר לשמירה על בטיחות ילדכם בקרבת מים.

בטיחות במים: עקרונות הבסיס

חשוב מאוד להישאר תמיד בקרבת ילדכם ולהשגיח עליו כשהוא נמצא בקרבת מים – גם אם הוא יודע לשחות. השגחה משמעותה לשמור על קשר עין רציף ולהישאר במרחק נגיעה מילדכם בכל זמן. עליכם להיות במצב שבו תוכלו להגיב במהירות, בין אם אתם בחוף הים או בבריכת השחייה, בנחל או באגם, או בחדר האמבטיה בבית, כשהאמבטיה מלאה. החזיקו את ידו של ילדכם כשאתם בקרבת גלים בים.

אם אתם רק מעיפים מבט חטוף בעיניים חצי עצומות, בזמן הקריאה, הדיבור בטלפון או מילוי מטלות הבית, או אם אתם מסתכלים על הילדים משחקים בחוץ כשאתם נמצאים בפנים – זוהי אינה השגחה! בנוסף, תמיד עדיף שמבוגר ישגיח על הילדים ולא ילד גדול יותר.

כמו כן, תוכלו ללמד את ילדכם על בטיחות במים וכיצד לשחות. ילדים רבים יכולים ללמוד לשחות בהגיעם לגיל ארבע או חמש. למעשה- לימודי שחיה הם הגורם המרכזי למניעת טביעות! 

עזרה ראשונה היא מיומנות חיונית שכל בני המשפחה צריכים ללמוד. ידע בהחייאה ומה לעשות במקרה חירום הן מיומנויות שיכולות להציל את חיי ילדכם.

עוד טיפים שימושיים לבטיחות במים

בטיחות במים ברחבי הבית
הנה כמה טיפים לשיפור הבטיחות במים ברחבי ביתכם:

  • עד גיל 5- יש להשגיח על ילדים באופן צמוד בקרבת מים.
  • היו תמיד עם ילדכם בזמן הרחצה באמבטיה. אביזרי עזר, כגון בתיה או דפני אינם מהווים תחליף להשגחה של ההורים. הכינו מראש את כל שתזדקקו לו לאמבטיה כך שלא תצטרכו להשאיר את ילדכם לבד.
  • רוקנו תמיד את מי האמבטיה לאחר שסיימתם את רחצת התינוק, כדי שאחיו הגדולים לא ייכנסו למים.
  • רוקנו כיורים, גיגיות, דליים, אמבטיות ובריכות מתנפחות בתום השימוש.
  • כל הבריכות הפרטיות חייבות להיות מגודרות. כל גדרות הבטיחות של בריכות השחייה חייבות לעמוד בדרישות הבטיחות של גובה מינימלי של 1.3 מטרים. הרחיקו מהחצר חפצים שעלולים לשמש לטיפוס מעבר לגדר בריכת השחייה ואל תשאירו צעצועים במים.
  • הרחיקו מיכלי מים מסביבות הבית וודאו שילדכם אינו מתקרב לבדו לגופי מים, כולל לאמבטיה.
  • רוקנו תמיד את מי האמבטיה לאחר שסיימתם את רחצת התינוק, כדי שאחיו הגדולים לא ייכנסו למים.
  • כסו היטב בריכות, אמבט ציפורים ואלמנטי מים אחרים ברשת תיל, או רוקנו אותם עד שילדכם יגיע לגיל חמש לפחות.
  • הרחיקו אקווריומים מהישג ידם של ילדים קטנים.

בטיחות במים בטבע

ילדים אינם יכולים תמיד להבין, ליישם או לזכור חוקים, בעיקר כשדעתם מוסחת על ידי משחק. לכן יש לקבוע אזור משחק בטוח ומגודר היטב כמחסום יעיל בין ילדים קטנים לבין גופי מים שעלולים להוות סכנה.

אזור משחק בטוח יכול למנוע מילדכם לשוטט לגופי מים שונים, וכן למנוע ממנו להתקרב לסכנות אחרות כגון ציוד כבד בחוות, סוסים וכלי רכב חקלאיים.

הנה כמה טיפים לשיפור הבטיחות במים בחצר ביתכם:

  • גדרו את האזורים שבין הבית לבין גופי מים.
  • למדו את ילדכם שלא להתקרב למאגרי מים בלעדיכם.
  • נעלו מיכלי מים במכסה בטיחותי נגד ילדים.
  • גדרו, יבשו או סגרו בריכות אם ילדכם – או ילד המבקר בביתכם – הוא בן פחות מחמש.
  • ודאו שאין סורגים, סולמות, חלונות או עצים שעליהם יכול ילדכם לטפס כדי להגיע למיכל המים.

בטיחות במים בחוף הים

הנה כמה טיפים לשיפור הבטיחות במים בחוף הים:

  • הישארו תמיד בקרבת ילדכם כשהוא משחק ליד הים. החזיקו בידו של הפעוט שלכם בקרבת גלים בכל עת.
  • קחו את ילדכם לחופים מסודרים בעלי שירותי הצלה בלבד, ושחו אך ורק בין הדגלים.
  • אם ילדכם בגיל בית הספר, למדו אותו מה עליו לעשות אם הוא זקוק לעזרה – להישאר רגוע, להרים ידו ולאותת למציל.

תוכלו להיכנס לאתר בטרם לקבלת מידע נוסף אודות בטיחות באמבטיה או בקרב מקורות מים.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

ילדים מחוננים ומוכשרים: מהגן לבית הספר

Posted on by איילת אנגל

כיצד לבחור מסגרת חינוכית לילדים מחוננים ומוכשרים

אתם וילדכם המחונן יודעים בוודאי כיצד הוא לומד באופן הטוב ביותר עבורו. אם יש לכם אפשרות לבחור את המסגרת החינוכית שאליה ילך ילדכם, תוכלו לנסות לבחור מקום שיתמוך ביכולותיו ובצורכי הלמידה שלו. כדאי להביא עמכם את הנתונים ששימשו לזיהוי ילדכם כמחונן לתהליך הבחירה, ולבדוק עם המורים מה יוכלו לעשות למען ילדכם.

בית ספר נפרד או בית הספר של האחים הגדולים?

אם יש לכם ילד מחונן וילדים נוספים שמתפתחים באופן נורמלי, חשוב לשקול מבחינה פרקטית לאיזו מסגרת חינוכית תשלחו אותם. אם לילדיכם יש צרכים לימודיים שונים מאוד, ייתכן שתבחרו לשלוח אותם למסגרות שונות. כך תאפשרו לכל אחד מילדיכם ללמוד ולהתפתח באופן הטוב ביותר עבורם. כמו כן, יתרון נוסף הוא שהילדים שמתפתחים באופן נורמלי יוכלו ללמוד בלי עומס ציפיות מצד מורים שכבר לימדו את אחיהם המחוננים.

אפשר לשלוח את כל ילדיכם לאותו בית ספר אם הוא יכול לעמוד בצרכיהם השונים, או אם אפשרויות הבחירה באזורכם מוגבלות. שליחת כל הילדים לאותו מקום יכולה להועיל למשפחה, כיוון שתתמקדו ביצירת מערכות יחסים בבית ספר אחד בלבד, ותצליחו לעקוב אחרי האירועים הבית ספריים ולהשתתף בהם בקלות רבה יותר.

להכין את ילדכם למסגרת חינוכית

סביר להניח שילדכם המחונן סקרן ונרגש לקראת הכניסה למסגרת חינוכית, ובגלל יכולותיו המתקדמות, הוא מודע יותר לשינויים מאשר ילדים אחרים בגילו. ייתכן שיש לו כמה רגשות חזקים מאוד בנוגע לשינויים הללו. הנה כמה טיפים מעשיים שיעזרו לכם להכין את ילדכם למעבר למסגרת החינוכית החדשה:

  • בקרו במסגרת החינוכית עם ילדכם והראו לו כיצד הילדים לומדים במקום.
  • בקרו ביום הפתוח, שמאפשר לכם ולילדכם להרגיש בנוח במקום החדש, לפגוש מורים וילדים אחרים.
  • אם לילדכם יש שאלות בנוגע לתוכנית הלימודים, עודדו אותו לשאול את המורים.
  • דברו איתו על האופן שבו המורים עובדים עם הילדים, ועל הדברים השונים שיצטרך ללמוד.
  • בקשו מהמורים לתמוך בילדכם כשהוא מתחיל את הלימודים. לדוגמה, ייתכן שיזדקק לעזרה כדי להכיר חברים.

למידע וטיפים נוספים, קראו את המאמרים נכנסים לגן ושלום כיתה א’!.

אתגרים של ילדים מחוננים ומוכשרים בבית הספר

ילדים מחוננים ומוכשרים עשויים להיתקל באתגרים ייחודיים להם כשהם נכנסים למסגרת חינוכית חדשה – למשל, היותם הצעירים ביותר בשכבה, האופן השונה שבו הם לומדים או הישגיות נמוכה יחסית ליכולותיהם. הצעד הראשון בדרך לפתרון האתגרים הללו הוא לערוך שיחה עם המורה. כמו כן, אפשר לדבר עם אנשי צוות אחרים בבית הספר, כמו היועץ, המנהל או הפסיכולוג החינוכי.

כשילדכם הוא הצעיר ביותר בכיתה

ילדים מחוננים נכנסים לפעמים לבית הספר בגיל צעיר יותר מהרגיל, או קופצים כיתה כדי לעמוד בצורכי הלימודים שלהם. כלומר, בדרך כלל הם הצעירים ביותר בכיתה. אם ילדכם מסתדר היטב עם ילדים אחרים, בדומה לילדים מחוננים רבים, זה יכול לעבוד מצוין. אך אם ההתפתחות החברתית והרגשית של ילדכם המחונן אינה מתקדמת כמו יכולותיו, הוא יזדקק לעזרה.

כשילדכם לומד באופן שונה

גם אם בחרתם את המסגרת החינוכית בקפידה, ייתכן שתגלו שילדכם אוהב ללמוד בדרך אחרת מהדרך שבה לומדים במסגרת החינוכית שלו. לדוגמה, יכול להיות שהוא לומד באופן הטוב ביותר כשהוא הולך בעקבות תחומי העניין שלו בבית. כשהוא נכנס למסגרת החינוכית, המורה היא זו שמכוונת את הלמידה. אם ילדכם מתקשה להתמודד עם השינוי, ייתכן שיזדקק לעזרה ולתמיכה מצדכם ומצד בית הספר.

הישגיות נמוכה בבית הספר

ילדים מחוננים שאינם מקבלים הזדמנויות למידה מתאימות עלולים שלא להצליח לנצל את יכולותיהם ולהשיג תוצאות טובות בבית הספר. כשזה קורה, הם עלולים לאבד את הביטחון העצמי, להתקשות להכיר חברים או להיראות קצת “אבודים”. כמו כן, ילד עשוי להראות תוצאות נמוכות בבית הספר אם יש לו לקות למידה שאינה מאובחנת, כמו דיסלקסיה. קבלת עזרה בנושא מהמורים ומההורים יכולה להוביל לכך שהילד יחזור להצליח בבית הספר.

לדבר עם המורים

אתם ומוריו של ילדכם צריכים לשתף פעולה כדי לאפשר לו ללמוד באופן הטוב ביותר עבורו ולהרגיש שהוא מצליח. מערכת יחסים טובה עם הצוות במסגרת החינוכית:

  • עוזרת למורים ללמוד יותר על יכולותיו של ילדכם
  • עוזרת לכם לוודא שצורכי הלמידה של ילדכם נענים
  • מאפשרת לכם לדבר בקלות על בעיות שעולות לאורך הדרך.

מתי לדבר עם המורים

התשובה הפשוטה היא – כשיש שינוי כלשהו, בין אם מדובר בשינוי של ילדכם או של המסגרת החינוכית. למשל, כשלילדכם יש מורה חדש, או כשהוא עובר לכיתה אחרת או עולה כיתה. כמו כן, כדאי ליידע את המורים אם ילדכם מרוצה מהלימודים. לדוגמה, “רוני הגיע הביתה נרגש מאוד אתמול, וסיפר לי את כל מה שלמד בבית הספר על כוכבי לכת”. אם הוא אינו מרוצה, שאלו את המורים אם הם יודעים מה הסיבה לכך.

כיצד לדבר עם המורים

הנה כמה רעיונות לתקשורת חיובית עם מוריו של ילדכם:

  • קבעו פגישה כדי לשוחח על התנהגותו ועל צורכי הלמידה שלו.
  • שתפו את המורים במידע על צורכי הלמידה שלו. המידע יכול לכלול את העבודות הקודמות שלו, הערות בנוגע ללימודיו, אבחונים קוגניטיביים, דידקטיים או אחרים.
  • שאלו את המורים מה הם חושבים על צורכי הלמידה ותחומי העניין של ילדכם.
  • אם עליכם לשוחח איתם על בעיות שונות, כדאי להתכונן מראש ולהציע הצעות או פתרונות פרקטיים וחיוביים.
  • אם הבעיה ממשיכה וילדכם אינו מאושר, בקשו להיפגש עם היועץ של בית הספר, הפסיכולוג או  מנהל המסגרת החינוכית.

אם לאורך זמן ישנה תחושה שצרכי הילד אינם נענים או אם אינכם יכולים לפתור את הבעיות והאתגרים בשיחה עם צוות בית הספר, כדאי לחשוב על מעבר לבית ספר אחר.

האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים במשרד החינוך מפעיל תוכניות לתלמידים מחוננים ברחבי הארץ, וכן כיתות מחוננים על-אזוריות בבתי ספר נבחרים. ייתכן שאפשרויות אלה יתאימו לילדכם.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

סרבנות הנקה ונשיכות בהנקה

Posted on by ד"ר דינה צימרמן

סרבנות הנקה ונשיכות: לקבל עזרה

מאמר זה עוסק בסרבנות הנקה ובנשיכות תינוק בשד. לנושאים אחרים בענייני הנקה, קראי את המאמרים הנקה- גודש וכאבים בפטמות או בשד, כיצד להגביר את ייצור החלב, עודף חלב אם והנקה- כיצד להצמיד את התינוק לשד.

סרבנות הנקה

מדי פעם התינוק מסרב לינוק. לעיתים קרובות, סרבנות הנקה היא רק שלב חולף, והיא נובעת ממגוון רחב של סיבות, למשל:

  • התינוק מנוזל.
  • התינוק לא מרגיש בנוח או כואב לו.
  • התינוק מתקשה להיצמד היטב לשד.
  • התינוק מגורה יתר על המידה, עייף מדי או שדעתו מוסחת – מצב שכיח למדי אצל תינוקות גדולים יותר. נסי להניק במקום שקט.
  • טעמו של החלב שלך השתנה, אולי כיוון שאת לוקחת תרופה, חווה שינויים הורמונליים (ייתכן שהמחזור שלך חוזר) או שאכלת משהו חריג.
  • זרימת החלב שלך מהירה יותר, פחותה או איטית יותר מהרגיל.
  • התינוק מעדיף צד אחד על פני השני.

רוב הגורמים לסרבנות ההנקה ייעלמו מעצמם, ובדרך כלל אפשר לפתור אותם באמצעות מספר שינויים פשוטים בשגרת ההנקה. אין צורך להפסיק להניק.

כדי לעזור לתינוק שלך לינוק, תוכלי לנסות את הצעדים הבאים:

  • נסי תנוחת הנקה חדשה.
  • הגישי מעט חלב לתוך פיו של התינוק. החלב עשוי לעודד אותו לינוק.
  • תני לתינוק לינוק לאחר האמבטיה, כשהוא חמים ורגוע.
  • אם התינוק פשוט מסרב לקבל את השד, נסי להסיח את דעתו – תני לו צעצועים, שירי לו שיר או צאי החוצה לזמן מה. לאחר מכן נסי להניק שוב.
  • נסי ללכת ולהניק באותו זמן.
  • השמיעי מוזיקת רקע מרגיעה.
  • הניקי בכיסא נדנדה.
  • הציעי לתינוק לינוק מיד כשהוא מתעורר מהשינה.

נסי להישאר רגועה וסבלנית, והשתדלי שלא לכפות הנקה, כיוון שהדבר עלול להחמיר את הסרבנות. כל עוד שהתינוק נראה טוב ונותן שתן לפחות כל 6 שעות, הוא יכול להיות ללא אוכל.

חשוב שתשאבי את החלב כדי למנוע את התפתחותה של דלקת. ניתן להציע את החלב לתינוק בכוסית או מזרק.

במידה שהסרבנות ממשיכה למחרת, כדאי לפנות לבדיקת רופא על מנת לוודא שהסיבה אינה כזו הדורשת טיפול, כמו דלקת באוזן למשל.

לקבלת תמיכה בזמן הסרבנות, דברי עם יועצת הנקה או עם מתנדבת של ליגת לה לצ’ה.

כשהתינוק נושך את השד

כשהתינוקות גדלים, הם הופכים לשובבים יותר – ויש להם שיניים. בזמן ההנקה עצמה כמעט בלתי אפשרי לנשוך את הפטמה, אך התינוק יכול להשתעשע בנשיכת הפטמה לאחר שסיים, בעיקר אם הוא חושב שאת לא שמה לב אליו מספיק! למרבה המזל, נשיכות הן בדרך כלל שלב חולף.

אם התינוק שלך נושך, אמרי לו “לא” בצורה רגועה אך תקיפה, והזיזי אותו מהשד. אם את מתרגזת, התינוק עלול לחשוב שאת משחקת משחק או להיבהל ממך.

כאשר את מחזירה את התינוק לשד, המשיכי להחזיק אותו צמוד אליך ולהתייחס אליו במשך ההנקה.

אם התופעה חוזרת על עצמה, אפשר לנסות לסחוט מעט חלב כדי לגרות את הרפלקס לפני תחילת ההנקה כדי שהתינוק לא ינשוך על מנת לזרז את רפלקס שחרור החלב. כמו כן, תוכלי להציע לתינוק לנשוך משהו אחר, כמו נשכן.

אם התופעה עדיין ממשיכה (קורה במקרים נדירים)- יש אימהות שמפסיקות להניק ומתחילת לשאוב, אך כדאי להימנע מכך.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

טראומה: כיצד לתמוך בילדכם בשבועות שאחרי האירוע הטראומתי

Posted on by ד"ר פורטו בן הרוש

אתם וילדכם בתקופה שאחרי האירוע

כשילדים חווים טראומה, הם זקוקים למקום מוגן ובטוח שבו יוכלו להתאושש ולעבד את רגשותיהם. לאחר התגובה הראשונית לטראומה, בססו שגרה קבועה של ארוחות ומטלות כדי לעזור למשפחתכם לחזור לחיי היומיום. החזירו את הילד בהדרגה למסגרת החינוכית, לגן או לבית הספר, כדי להזכיר לו שהמקומות הבטוחים שלהם והאנשים המוכרים להם עדיין שם עבורם. כמו כן, השגרה נותנת לכם זמן לארגן דברים עבור המשפחה ולהתמודד עם רגשותיכם.

אם האירוע הטראומתי התרחש באזורכם – לדוגמה, פיגוע או תאונת דרכים בשכונה – המסגרת החינוכית, בתי הספר או מרפאות הייעוץ המקומיות יוכלו להציע לכם עזרה נוספת. אם האירוע הטראומתי קרה למשפחתכם, ספרו לאנשי הצוות שמטפלים בילדכם מה קרה, כדי שיוכלו לעזור ולתמוך בכם.

דברים שמזכירים את האירוע הטראומתי

ילדכם עשוי לפחד מתזכורות לאירוע, למשל, עשן אחרי פיגוע או תמונות בטלוויזיה. הסבירו לו מה קורה ואמרו לו שמותר לפחד. הבטיחו לו שעכשיו הוא בטוח. לדוגמה, אמרו לו “אתה מבוהל מהסירנה של האמבולנס, כי זה מזכיר לך את התאונה. אבל זה רק אמבולנס שעבר בחוץ ועכשיו אתה בבית, אתה בטוח”. כשילדכם מתמודד עם רגשותיו, כדאי להגביל את מה שהוא רואה ושומע באמצעי התקשורת על האירוע שחווה.

אם ילדיכם גדולים יותר, דברו איתם על האופן שבו התזכורות לאירוע – כולל יום השנה – גורמות להם להרגיש וכיצד הם יכולים להתמודד. לדוגמה, “כשאתה רואה תמונות של הפיגוע באינטרנט, אולי זה גורם לך להרגיש מבוהל או חרד. זה קורה להרבה אנשים. זה יעזור אם תגיד לעצמך שהאירוע קרה בעבר והסתיים, שאתה בטוח עכשיו, ושהכל בסדר”.

החיים עשויים להיות עמוסים מאוד אחרי אירוע טראומתי, אך חשוב שתירגעו ותטפלו בעצמכם. עשו תרגילי הרפיה יומיים, שיעזרו לכם לישון טוב יותר, ישפרו את הריכוז שלכם ויתנו לכם אנרגיה כדי לטפל בילדכם. תרגילי ההרפיה יכולים לעזור גם לילדכם ללמוד כיצד להרגיע את עצמו.

כיצד לתמוך בילדכם

כדאי להתמקד בדברים הבסיסיים – למשל, להציע לילדכם ארוחות וחטיפים בריאים באופן קבוע, להקדיש זמן להתעמלות או למשחק מחוץ לבית, ולעודד שנת לילה טובה. כך תוכלו לשמור על בריאותו הנפשית והגופנית של ילדכם בזמן שהוא מתאושש.

ילדכם לומד להתמודד עם רגשות חזקים. הוא יזדקק לאהבה ולהבנה מצדכם כדי להצליח לעבד אותם. כשילדים מתמודדים עם רגשות חזקים, התנהגותם עשויה להיות מאתגרת. ייתכן שתיתקלו ביותר התקפי זעם, צעקות או הפרת כללים משפחתיים. ילדים אחרים עשויים להיות שקטים ולהתכנס בעצמם. האירוע הטראומתי יכול להשפיע גם על שנתם של הילדים – לדוגמה, ילדים בגיל הגן וילדים בגיל בית הספר עשויים לחוות חלומות מפחידים או סיוטים.

פעוטות, ילדים בגיל הגן וילדים בגיל בית הספר עשויים להתקשות להיפרד מכם – לדוגמה, כשיהיה עליהם ללכת למסגרת החינוכית.  הם עלולים לדאוג שמשהו יקרה לכם בזמן שאינכם לידם. הבטיחו לילדכם שאתם בטוחים ומוגנים ושהסכנה חלפה. כמו כן, בקשו מצוות הגן או בית הספר לעזור לילדכם להתמודד עם הפרידה.

פעוטות וילדים בגיל הגן 

  • אם ילדכם מוטרד, עזרו לו לקרוא לרגשותיו בשם. אמרו, למשל, “משהו רע קרה, ואתה עצוב. מותר להיות עצוב”. כשהוא נרגע, הסיחו את דעתו במשחק מהנה, בסיפור או בשיר.
  • אם ילדכם נעשה שקט ומכונס בתוך עצמו, עזרו לו לדבר על רגשותיו והזכירו לו את המילים המשמשות לתיאור הרגשות השונים. לדוגמה, “פחדתי כשהתאונה קרתה”.
  • אם ילדכם מתקשה להיכנס למיטה בלילה או להישאר במצב שינה, או שהוא קורא לכם ויוצא מהמיטה, נחמו אותו והשכיבו אותו בחזרה במיטה כשהוא נרגע. כדאי להשתמש בשגרת השכבה קבועה.
  • ילדכם עשוי “לשכוח” כיצד עושים דברים מסוימים שכבר למד – למשל, ללכת לשירותים או לדבר. זה נורמלי. ברגע שילדכם ירגיש בטוח, הוא יחזור לעשות את הדברים הללו.
  • ייתכן שכמה מההרגלים הישנים של ילדכם יחזרו – לדוגמה, הוא עשוי למצוץ את אצבעו, להרטיב את המיטה או לחוות חרדת נטישה. זה נורמלי. ההרגלים הללו יחלפו, בדרך כלל, כשילדכם ירגיש בטוח.

ילדים בגיל בית הספר ומתבגרים צעירים

  • אם ילדכם טורק את הדלת או כועס, הסבירו לו מדוע הוא מתנהג כך. לדוגמה, “טרקת את הדלת ממש חזק. אני מניח שאת כועסת. בואי נלך לבעוט קצת בכדור ונוציא חלק מהכעס החוצה!” למידע וטיפים נוספים, קראו את המאמר כיצד לחזק התנהגות טובה.
  • אם ילדכם סובל מכאבי ראש או בטן, הסבירו לו שאלה תופעות נורמליות אחרי אירוע טראומתי. אפשר ללמד אותו כיצד לדאוג לעצמו – למשל, לשתות כוס מים ולנוח. אם הבעיה ממשיכה, כדאי לפנות לרופא לכל מקרה.
  • אם ילדכם מאשים את עצמו במה שקרה וחש אשמה או בושה, הסבירו לו שהרגשות האלה נורמליים. אמרו לו שהאירוע לא התרחש בגלל משהו שאמר או עשה.
  • דברו איתו על תוצאות האירוע ומה הולך לקרות כעת. לדוגמה, “הבית שלנו התמוטט לגמרי בשריפה. עכשיו, בזמן שאנחנו מחכים שיבנו אותו מחדש, נגור אצל דודה מיכל ודוד ארנון. עדיין תוכל ללכת לבית הספר ולראות את כל החברים שלך”.
  • אפשרו לילדכם לשאול שאלות ולשתף אתכם בדאגותיו. נסו לענות על שאלותיו, ובדקו אם הבין את מה שאמרתם.
  • אם ילדכם ממשיך לחוות מחדש את האירוע כשהוא משחק או מצייר, אמרו לו שזה טבעי לחשוב על האירוע, ואז כוונו את המשחק, הציור או הסיפור שלו בעדינות לכיוון של פתרון בונה. לדוגמה, “אתה משחק הרבה עם מכוניות שמתנגשות. בוא נחשוב מה קורה אחר כך: איך לוקחים את האנשים לבית החולים ומטפלים בהם… מה לדעתך הכי מתחשק לילד לעשות אחרי שהוא הבריא מהתאונה…”.
  • אם ילדכם סובל מבעיות שינה, אפשר להתמודד ולהתגבר עליהן באמצעות שיטות התנהגות נפוצות.

בני נוער

  • אם ילדכם מאשים את עצמו במה שקרה וחש אשמה או בושה, הסבירו לו שהתחושות הללו נורמליות, אך האירוע לא התרחש בגלל משהו שעשה או אמר.
  • אם אתם חושבים שהוא מסתיר את רגשותיו, עודדו אותו להביע אותם. הסבירו לו שיהיה לו קל יותר להתמודד עם הזמן. לדוגמה, “אני חושבת שרובנו מרגישים די מתוחים או עצובים כרגע. אני יודעת שככה אני מרגישה. מותר להרגיש ככה. הרגשות האלה יעברו עם הזמן, אז צריך להיות סבלניים”. כמו כן, הציעו לו לבדוק מה שלום החברים שלו.
  • אם ילדכם מתעצבן או מתעלם מהכללים המשפחתיים, הסבירו לו מדוע הוא מתנהג כך. לדוגמה, “אני רואה שאתה עצבני עליי, כי אתה ממש כועס. בוא נצא לרוץ קצת ונוציא חלק מהכעס החוצה”.
  • אם ילדכם מתקשה בבית הספר, ספרו למוריו מה קרה. אפשר לבקש תמיכה מבית הספר – מהפסיכולוגית החינוכית או מהיועצת, למשל – וכן לבקש זמן נוסף להשלמת משימות בלימודים או הפחתת העומס על ילדכם.
  • אם ילדכם מתחיל להתנהג בצורה מסוכנת – לדוגמה, לשתות או לקחת סמים – דברו עם רופא המשפחה. כמו כן, כדאי לבקש מקרוב משפחה או מחבר קרוב לדבר עם ילדכם על נטילת סיכונים.
  • אם ילדכם רוצה להחליט במהירות החלטות חשובות ומשנות חיים – כמו לעזוב את בית הספר – הסבירו לו שעדיף להמתין עם ההחלטות החשובות האלה עד שהמצב יירגע מעט.

מה עושים כשהילד מתקשה להתמודד לאחר אירוע טראומתי

לפעמים, ילדים מתקשים מאוד להתמודד לאחר אירוע טראומתי. אם בעיות אלה מדאיגות אתכם, דברו עם רופא הילדים. ההתאוששות לאחר אירוע טראומתי לוקחת זמן, ואינכם צריכים לעבור זאת לבד. ישנם שירותים שונים שיכולים לתמוך בכם ובילדכם.

לעיתים, קשה מאוד לתמוך בילד אחרי אירוע טראומתי. כדאי לתת לעצמכם זמן להתמודד ולטפל בעצמכם, כדי שתצליחו לתמוך בילדכם ולטפל בו באופן הטוב ביותר. אם אתם מתקשים להתמודד, חשוב שתבקשו עזרה מהרופא או מחבר קרוב. התקשרו לער”ן (עזרה ראשונה נפשית בטלפון) במספר 1201 הפועל 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע.

אחרי אירוע טראומתי, טבעי שיהיו תגובות כפי שתיארנו לעיל. אם תפעלו לפי הכללים שהצגנו, ברוב המקרים התגובות הללו ייעלמו בהדרגה במהלך התקופה הקרובה. אם אתם לא רואים מגמת התאוששות אצל הילד או אם כבר חלף חודש ועדיין נותרו שינוים משמעותיים, בקשו מרופא הילדים שלכם להפנות אתכם לפסיכולוג ילדים המתמחה בילדים שעברו אירועי טראומה.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

1...1011121314151617181920