מדוע תכנון מראש עוזר לניהול ההתנהגות

קניות, נסיעה במכונית, שיחה בטלפון, פגישות חשובות, ביקור אצל חברים – כל אלה הם מצבים שבהם עלול להיות קשה לעמוד בצרכיו של הילד ולהשיג את מה שרציתם גם יחד. אפשר לחשוב עליהם כעל מצבי הורות מאתגרים – מצבים שבהם יש סיכון להתנהגות מאתגרת מצד ילדכם, ולתסכול, לחץ וכעס מצדכם. מצבי הורות מתאגרת מתרחשים בדרך כלל באחת הנסיבות הבאות או יותר:

• כשאתם מנסים לטפל בילדכם ולבצע משהו נוסף.
• כשאתם חייבים לעשות משהו מסוים או להיות במקום מסוים בשעה נקובה.
• כשהילדים משועממים.

במצבים שבהם הילדים עלולים להתקשות להעסיק את עצמם, או כאשר הפגנת התנהגות קשה עלולה להיות מאתגרת ומלחיצה אף יותר, כדאי לנקוט גישה פעילה יותר למניעת השעמום.

פעילויות מתוכננות

כדי לעזור להורים להתמודד עם מצבי הורות מאתגרת פיתחו שני פסיכולוגים אוסטרלים, פרופ’ מתיו סנדרס ופרופ’ מארק דאדס, שגרות פעילות מתוכננת. השגרות מבוססות על שלושה עקרונות פשוטים:

1. תכננו מראש כדי לצמצם את הסיכון לבעיות.
2. למדו את הילדים להתמודד ביעילות עם דרישות המצב.
3. חפשו דרכים לעזור לילדים להישאר עסוקים ופעילים, במקום להשתעמם או להפריע.

כך תהפכו את העקרונות הללו לפעולה, ותפתחו שגרת פעילות מתוכננת, שתעזור לכם ולילדכם במצבי הורות מאתגרת.

1. זהו את המצב המאתגר.
2. הבהירו לילדכם למה אתם מצפים.
3. חשבו על ילדכם כעל “לומד”.
4. תכננו כיצד לעזור לילדכם להישאר עסוק.
5. חזקו התנהגות טובה.
6. השתמשו בתוצאות להתנהגות בלתי רצויה.
7. ערכו שיחת מעקב.

כל אחד מהצעדים האלה מוסברים בפירוט בהמשך.

1. זהו את המצב המאתגר

לפני שאתם מתחילים לתכנן, עליכם לזהות מהם המצבים ה”מסוכנים”/”מאתגרים” עבורכם, למשל, מקרים שבהם חשתם לחוצים, מתוסכלים או נבוכים בגלל התנהגותו של ילדכם. נסו להבין מה מקשה על המצב. האם מדובר ביותר מדי דרישות מתחרות, בלחץ של זמן או בסביבה משעממת? אולי זו סביבה שהותאמה במיוחד לגרום להתנהגות מאתגרת – לדוגמה, הקופה בסופרמרקט, שלידה מוצגים סוכריות וצעצועים בגובה עיניו של הילד? קראו את המאמר על חיזוק התנהגות טובה בעזרת שינוי הסביבה של ילדכם.

כמו כן, כדאי להבין אילו צעדים פרקטיים תוכלו לנקוט במצב נתון. האם אפשר להימנע מהפעילות לגמרי? האם תוכלו לקבל עזרה? האם קבלת העזרה תשנה משהו? אם אי אפשר להימנע מהמצב, או שאתם חושבים שהשהות במצב תעזור לילדכם ללמוד כיצד להתמודד איתו טוב יותר, שגרת פעילויות מתוכננות עשוי לעזור לכם.

2. הבהירו למה אתם מצפים

דברו עם ילדכם לפני שאתם נכנסים למצב מאתגר. הבהרת הציפיות מהמצב וההתנהגות המקובלת תעזור לכם ולילדכם גם יחד. אם ילדיכם צעירים, פשוט אמרו להם למה אתם מצפים, כדי לצמצם את הבלבול והתסכול. לילדים גדולים יותר כבר יש רעיונות משלהם, ולכן כדאי לקבוע ביחד כמה כללים מסוימים. במצב כזה, צעד הבהרת הציפיות מסתמך יותר על משא ומתן. עם זאת, אתם ההורים, ויש לכם זכות להגיד את המילה האחרונה.

כללים יעילים מזכירים לילדכם למה אתם מצפים, ומזכירים לכם למה לצפות ולמה להגיב. הכללים צריכים להיות ברורים, פשוטים וקשורים להתנהגות הרצויה. לדוגמה, כללים שנועדו לחדר ההמתנה במרפאה כוללים “לדבר בשקט”, “לבקש רשות לפני שנוגעים במשהו”, “לגעת בעדינות בצעצועים ובעיתונים”, ו”לשחק על הרצפה לידי”.

כמו כן, כדאי להחליט מראש מה קורה אם הילדים עומדים בכללים ומה קורה אם מפרים אותם. למשל, במרפאה, תוכלו להגיד, “אם תישאר קרוב אליי ותבקש רשות לפני שאתה נוגע במשהו, תוכל לשחק בצעצועים או לקרוא את הספרים. אם אתה שוכח שצריך להישאר קרוב אליי או נוגע במשהו בלי לבקש, תצטרך לשבת על הכיסא לידי במשך דקה אחת”.

בדקו אם ילדכם מבין, ובקשו ממנו להסביר לכם את הכללים והתוצאות. עשו זאת שוב ממש לפני שאתם נכנסים למצב בסיכון גבוה – למשל, ממש לפני שאתם נכנסים למרפאה. כמה כללים משפחתיים יכולים לעזור לבני המשפחה להסתדר טוב יותר זה עם זה ולהפוך את החיים לשלווים יותר.

3. חשבו על ילדכם כעל “לומד”

ילדכם עשוי להפגין “התנהגות מאתגרת” כיוון שעדיין לא פיתח את המיומנויות הדרושות להתמודדות עם המצב. שאלו את עצמכם מה תוכלו לעשות כדי לעזור לו ללמוד מה לעשות במצבים בסיכון גבוה. הנה כמה הצעות.

הפחיתו את הלחץ כשילדכם לומד

חשבו מה אפשר לעשות כדי להפחית את הלחץ על ילדכם במצב חדש, ואפשרו לו לתרגל את יכולות ההתמודדות שלו במצבים קלים יותר. כשהוא לומד מיומנות חדשה, תנו לו הזדמנויות רבות לחוות הצלחה. ברגע שהוא מצליח להתמודד טוב יותר, אפשר להעמיד אותו במצב מאתגר יותר. הנה כמה דוגמאות:

• קניות: תכננו כמה מסעות קניות קצרים שבהם תרכשו רק כמה מוצרים.
• ביקורים / מבקרים: צאו לסדרת ביקורים קצרים אצל חברים או קרובי משפחה, או בקשו מהם לבקר אצלכם.
• שיחות טלפון: תכננו כמה שיחות טלפון קצרות.

חשבו על התזמון הנכון

אחת הדרכים לעזור לילדכם להתמודד עם מצב תובעני היא לוודא שהוא אינו רעב או עייף. לפעמים ילדים אינם מבינים שהם רעבים או עייפים, ופשוט מתנהגים בעצבנות. אם אפשר, תכננו את המצב בסיכון גבוה בהתאם לשגרה של ילדכם, כך שיהיה במצב רוח טוב. תנו לו לאכול משהו קטן לפני שאתם יוצאים לקניות, לדוגמה.

הבינו אילו מיומנויות צריך ילדכם ללמוד

לדוגמה, אם הבעיות מתרחשות בזמן שיחות טלפון, ייתכן שילדכם צריך ללמוד כיצד לומר “סליחה”, להמתין לתגובתכם, לקבל תשובה ולהמשיך בעיסוקיו בשקט. על כל הדברים הללו תוכלו לדבר איתו. כמו כן, תוכלו להראות לילדכם כיצד לעשות את הדברים האלה, ולשבח אותו כשהוא מצליח.

4. תכננו כיצד לעזור לילדכם להישאר עסוק

לילדים צעירים מאוד, תכננו כמה פעילויות שיעסיקו אותם בזמן מצבי הורות מאתגרת. הכינו “תיק לדרך”, ובו שתייה, חטיף וכמה פריטים קטנים אך מעניינים – למשל, נייר וצבעים, בועות סבון או מדבקות.

ילדים גדולים יותר יכולים לתכנן פעילויות מעניינות בעצמם, בעזרתכם. כמו כן, אפשר להפעיל אותם במצב עצמו. לדוגמה, בזמן הקניות במכולת, תוכלו לבקש מילדכם למצוא פריטים מסוימים על המדפים ולשים אותם בעגלה, או לזהות צבעים או מילים שמופיעים על התוויות. כשאתם עומדים בתור בדואר, תוכלו לשחק משחק שקט של “אני רואה” או “מי אני?” אפשר לתכנן פעילויות מיוחדות לנסיעות במכונית או לשיחות טלפון, למשל סיפורים או שירים מיוחדים בדיסק, או פאזל מיוחד. הכינו מראש כמה רעיונות או פעילויות שיעזרו לילדכם לא להשתעמם או להפריע.

5. חזקו התנהגות טובה

במהלך מצב מאתגר, זהו וחזקו את ההתנהגות הרצויה. אל תיכנסו למלכודת ותגיבו רק להתנהגות שאינכם אוהבים. במקום זאת, עצרו מדי פעם את מעשיכם, כדי להראות לילדכם שאתם אוהבים מה שהוא עושה.

לדוגמה, בזמן הקניות, תוכלו לשבח את ילדכם על כך שנשאר קרוב אליכם, שדיבר בשקט או שעזר לכם למצוא פריטים ברשימה. אם המצב בסיכון גבוה הוא שיחת טלפון, תוכלו לעצור לרגע קל את השיחה כדי לשבח את ילדכם על כך שהוא משחק בשקט.

6. השתמשו בתוצאות להתנהגות בלתי רצויה

הדרך הטובה לנהל התנהגות מאתגרת היא למנוע אותה מראש, במקום לטפל במצב. אם פעלתם לפי הצעדים שהזכרנו, ילדכם עשוי להתעצבן פחות. עם זאת, כדאי וחשוב לתכנן מראש מה תעשו אם ילדכם יתנהג באופן בעייתי, מכמה סיבות. ראשית, קשה להשתמש בתוצאות כשההתנהגות המאתגרת מתרחשת במקום שאינו ביתכם. שנית, המצב הקשה עלול להיות מלחיץ אף יותר אם אתם מנסים להחליט מה לעשות בלהט הרגע. תחושות כגון לחץ, מבוכה או בושה עלולות לתרום לכך שתרגישו שאינכם בשליטה.

החדשות הטובות הן שרוב התוצאות שבהן הייתם משתמשים בבית להתנהגות הבעייתית יכולות לשמש אתכם גם בחוץ, בשינויים קלים. לדוגמה, אם אתם משתמשים בפסק זמן בבית, תוכלו להתאים את השיטה לקניות – לבקש מילדכם לשבת בשקט לידכם על ספסל מחוץ לסופרמרקט לזמן מסוים, או לשבת איתו במכונית. לעולם אל תשאירו ילד לבד במכונית.

7. ערכו שיחת מעקב

כדאי לדבר עם ילדכם לאחר המצב המאתגר. במהלך השיחה, הדגישו בפניו את הדברים שעשה היטב, וציינו את ההתקדמות שעשיתם יחד. כמו כן, תוכלו להצביע על דבר או שניים שעליו לעשות באופן שונה בעתיד. אלה יכולים להיות היעדים שלכם לפעם הבאה.

מידע נוסף על מצבי הורות מאתגרת

מצבי הורות מאתגרת עשויים לכלול אחד או יותר מהמאפיינים הבאים.

דרישות מתחרות

דרישות מתחרות הן מה שקורה כשאתם מנסים לטפל בילדכם ולבצע משהו נוסף בו בזמן – כמו לדבר עם הפקיד בבנק, לשוחח בטלפון, לנהוג במכונית, לצאת לקניות או לאכול עם חברים.

לחץ של זמן

המצב עלול להיות קשה כשאתם חייבים לעשות משהו מסוים או להיות במקום מסוים בשעה נקובה. תחושת הזמן של ילדים צעירים אינה זהה לזו של מבוגרים. דוגמאות ללחצי זמן הן שעות ההתארגנות לבית הספר ולעבודה בבוקר, הגעה לפגישה בזמן, התכוננות לשינה ועוד.

סביבות משעממות לילדים

מקומות ומצבים רבים אינם מתוכננים היטב לילדים – כמו נסיעה במכונית, ישיבה בחדרי המתנה, עמידה בתורים או יציאה לקניות – ולכן הם משתעממים במהירות. שעמום אינו תמיד דבר רע. למעשה, השעמום יכול להוביל לחשיבה יצירתית אצל ילדים. תוכלו להציע להם כמה הצעות כדי לעזור להם לחשוב על דרכים להפיג את השעמום בעצמם. למשל, תוכלו “לכתוב” סיפור בקול רם, או לציין שמות של חיות שמתחילות באותיות שונות.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

מה ההבדל בין בקשות והוראות?

בקשה היא כאשר אתם מבקשים מילדכם משהו, כגון “אתה יכול לעזור לי לקפל את הכביסה?” או “אני חושבת שכדאי שתלבש את המעיל. קר היום”. ילדכם יכול לענות על הבקשה ב”כן” ו”לא”.

הוראה היא כאשר אתם אומרים לילדכם לעשות משהו, כגון “תעזור לי בבקשה לקפל את הכביסה” או “תלבש בבקשה את המעיל עכשיו”. כך אתם אומרים לילדכם מה אתם רוצים שיעשה ומתי. ילדכם אינו יכול להגיד “לא” – לפחות לא בתיאוריה…

חשוב להבהיר אם אתם מבקשים מילדכם או מורים לו לעשות משהו. כשאתם מבקשים, אתם מאפשרים לו לבחור מה לעשות. אך כשאתם מורים לו, אתם מצפים שיעשה כפי שהתבקש. אם לא, יהיו לכך תוצאות.

לפעמים הילדים אינם מבינים בבירור אם משהו הוא בקשה או הוראה. לדוגמה, כשאתם אומרים “למה אף אחד לא יכול לעזור לי לסדר פה?” – האם אתם מבקשים עזרה מילדכם, אומרים לו מה לעשות או פשוט מתלוננים שאף אחד לא עוזר? אם מה שאתם רוצים אינו ברור או ספציפי, סביר להניח שלא תקבלו שום עזרה בסידור!

כיצד להשתמש בבקשות והוראות

עדיף להשתמש בשילוב של הוראות ובקשות. בקשות נותנות לילדכם אפשרויות בחירה, והבחירה עוזרת לו לבנות ביטחון עצמי ועצמאות. עם זאת, לפעמים עליכם לתת גם הוראות. מילוי ההוראות מכין את ילדכם לגן ולבית הספר. כשאתם משתמשים בבקשות בתכיפות רבה יותר מאשר בהוראות, ילדכם צפוי לעשות את מה שרציתם לעיתים קרובות יותר.

כשילדים מקבלים יותר מדי הוראות, הם עשויים לחוש מוצפים או לרצות להתמרד. אם אתם אומרים להם מה לעשות כל הזמן, הם עלולים פשוט להתעלם מכך. כמו כן, אך טבעי שילדכם רוצה לקבל יותר שליטה על מעשיו ככל שהוא מתבגר. כשאתם אומרים לילדכם מה לעשות רוב הזמן, אתם לוקחים ממנו את תחושת השליטה.

לפעמים אפשר להפוך הוראה לבקשה באמצעות מתן אפשרויות בחירה. כך תעזרו לילדכם להרגיש שיש לו אפשרויות לבחור, גם אם אתם אלה שמכוונים אותן. לדוגמה, “הגיע הזמן להיכנס לאמבטיה. אתה רוצה אמבטיה עם קצף או בלי קצף?” או, “צריך להתלבש – את רוצה ללבוש את המכנסיים האדומים או הכחולים?”

כשאתם צריכים לתת הוראה, כדאי להתכונן מראש ולדעת מה יהיו התוצאות אם ילדכם אינו משתף פעולה. לדוגמה, “תחזיק לי בבקשה את היד כשאנחנו חוצים את הכביש”. התוצאות לאי שיתוף פעולה יכולות להיות עמידה או ישיבה על המדרכה – משעמם מאוד! – עד שילדכם יחזיק את ידכם.

כדאי לשמור את מתן ההוראות ואת הדרישה לציות לדברים חשובים באמת – כמו לחבוש קסדה בזמן הרכיבה על האופניים, להחזיק יד כאשר חוצים את הכביש או להתנהג בעדינות עם ילדים אחרים. במקרים האלה, השתמשו בקול תקיף על מנת שילדכם ידע שאתם רציניים. ברוב המקרים, תוכלו לתת להם אפשרות, למשל: “אתה בטח רוצה את הז’קט שלך, קר היום”. אם הם לא ייקחו את הז’קט הפעם, יהיה להם קר, והם ילמדו לפעם הבאה.

איך לתת הוראות ביעילות

ודאו שתשומת הלב של ילדכם נתונה לכם

כשאתם נותנים לילדכם הוראה, הדרך הטובה ביותר להצליח היא להשיג את תשומת לבו ולוודא שהוא מקשיב. כך תעשו זאת:

• התקרבו אליו, עדיף למרחק של פחות משני מטרים
• רדו לגובה העיניים של ילדכם
• קראו בשמו
• השתמשו בקול נמוך ורגוע.

השתמשו בשפה ברורה

ההוראות צריכות להיות ברורות, קצרות ומתאימות לגילו של הילד. השתמשו במילים קצרות וקלות עם ילדים צעירים יותר, ובמילים ומשפטים ארוכים מעט יותר עם ילדים גדולים. לדוגמה, לפעוט תוכלו להגיד, “לאסוף צעצועים”. אולם לבן ארבע, אמרו “תאסוף בבקשה את הצעצועים עכשיו”.

לילדים צעירים יותר תנו רק הוראה אחת בכל פעם. אפשר להשתמש בטון דיבור מסוים להוראות ובטון אחר לבקשות. הוראות חיוביות עוזרות לילדכם להצליח, כיוון שהן אומרות לו בדיוק מה אתם רוצים שיעשה. לדוגמה, אמרו “תלעס בבקשה בפה סגור” במקום “אל תאכל ככה”, או “תרים בבקשה את האוכל”, במקום “אל תזרוק את האוכל על הרצפה”.

התכוננו לחזור על עצמכם

לעיתים קרובות, ילדים זקוקים לתזכורות. למשל, “שרון, אני אומרת לך שוב. זרוק עכשיו את הממחטות לפח”. שימו לב לא לחזור פעמים רבות מדי על בקשה/דרישה, כדי לא “לנדנד” לילד וליצור אווירה שלילית.   לפעמים תוכלו לעודד את העוזר הסרבן שלכם, ולהוסיף תמריץ או סיבה שיעזרו לו לעשות כפי שהתבקש. לדוגמה, “אחרי שתזרוק את הממחטות, יהיה לנו מקום לשחק במשחק החלליות החדש”. לילדים צעירים יותר אפשר להגיד, “קודם הנעליים, אחר כך הפארק”. אם דעתו של ילדכם נראית מוסחת, כדאי לגרום לו לחזור על ההוראות לפני שהוא מתחיל במשימה.

השתמשו בתוצאות

אם ילדכם אינו פועל לפי ההוראות, תצטרכו להשתמש בתוצאות או להמציא דרך יצירתית להתמודד עם המצב, בהתאם לחשיבות המשימה לדעתכם ולגילו של הילד. בסופו של דבר, אם אתם פועלים בתקיפות ובעקביות, ילדכם ילמד שלפעמים עליו לעשות דברים שאינו רוצה לעשות כדי לעזור למשפחה, לקבל שבחים, להימנע מאי נוחות או לקבל את מה שהוא רוצה. זהו שלב חשוב בפיתוח משמעת עצמית ועצמאות.

טיפים ללימוד שיתוף פעולה

לילדים לוקח זמן ללמוד לשתף פעולה עם הוראות ובקשות. הרעיונות הבאים יכולים לעזור:

• השתמשו תמיד באותן מילים מוכרות – למשל, “תקשיב, בן”, “אתה צריך”, ו”עכשיו בבקשה”. המילים הללו פועלות כסימנים, ובסופו של דבר, ילדכם יבין מה משמעותן.
• תנו לילדכם הרבה שבחים וחיזוקים כשהוא משתף פעולה – למשל, “כל הכבוד, לא הייתי מצליחה לעשות את זה בלעדיך”. כך סביר יותר להניח שילדכם יעשה מה שתבקשו בפעם הבאה.
• בססו שגרות יומיומיות. שגרה יכולה לעזור לילדכם לעבור את המשימות שחוזרות על עצמן מדי יום. השגרות יכולות לעזור במיוחד לילדים צעירים ולילדים עם צרכים מיוחדים.

מדוע ילדכם עשוי שלא לשתף פעולה

ייתכן שילדכם אינו משתף פעולה כיוון שאתם מצפים ממנו ליותר ממה שהוא יכול לעשות. כשאתם נותנים לו הוראות, חשבו על גילו ועל רמת ההבנה שלו.

אם ילדכם רק למד לדבר, או שיש לו צרכים מיוחדים, לעיתים הוא לא יגיב או לא יבין את מה שאמרתם. כדאי להראות לו כיצד לעשות את מה שביקשתם. כמו כן, תוכלו לתת לו דוגמאות, לעזור לו למלא את ההוראות בפעמים הראשונות או לעשות זאת ביחד ולתת לו לחקות אתכם.

יכולה להיות עוד סיבה טובה לכך שילדכם לא יעשה את מה שביקשתם. ייתכן שהוא אינו מרגיש טוב, עייף או מפוחד, או שאינו יודע מה לעשות. לדוגמה, כשאתם מבקשים מילד עייף ורעב לנקות את החדר, סביר להניח שזה לא יקרה. אם ילדכם אינו משתף פעולה מסיבה טובה, תוכלו לדחות את מתן ההוראות לזמן שבו סביר יותר להניח שישתף פעולה. אמרו, למשל, “אני מבקש שתנקה את החדר שלך אחרי ארוחת הערב”.

אם המשימה שנתתם לו עשויה להיות קשה מדי (לסדר את החדר לדוגמה) תוכלו להציע לו עזרה, או לפרק לו את המשימה לחלקים, על מנת שהיא לא תראה מאיימת וקשה מדי.

לפעמים ילדים עוברים תקופות שבהן הם מסרבים לשתף פעולה באופן מוחלט. אך טבעי שהתנהגותו של הילד תשתנה ככל שהוא מתפתח, ושלעיתים, לא יסכים לשתף פעולה כלל. אם זה המצב, נסו את הדברים הבאים:

• הפגינו חיבה רבה כשהוא מתנהג באופן הרצוי.
• שבחו אותו כשהוא עושה את הדברים בצורה הנכונה.
• כשאפשר, בקשו ממנו ואל תתנו לו הוראות, כדי להימנע ממלחמת שליטה.
• נסו להפוך את המטלות לכיפיות או להפוך אותן למשחק.
• ודאו שיש לכם קצת זמן לבלות ביחד בשקט.

היו עקביים, תקיפים ואוהבים, והתמקדו בהשגת שיתוף פעולה בדברים חשובים, כגון ענייני בטיחות.

אם לילדכם יש צרכים מיוחדים, כדאי להדריך אנשים אחרים – כגון האחים הגדולים, בני המשפחה המורחבת או שכנים – כדי שיידעו כיצד לתת לילדכם הוראות ובקשות אפקטיביות.

רוב הילדים נהנים מתשומת לב – ולרבים מהם לא אכפת אם זו תשומת לב חיובית או שלילית. אם ילדכם מקבל הרבה תשומת לב שלילית על כך שהוא מסרב לשתף פעולה, הוא עלול להמשיך להתנהג כך. במקום זאת, נסו לתת לו תשומת לב רבה יותר על התנהגות חיובית. כשהוא אינו משתף פעולה, הגיבו בטון מאופק.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.