התפתחות ילדים בגיל 5-6

כיצד מתפתחים ילדים בגיל חמש-שש

משחק ולמידה

המשחק חשוב גם לילדים גדולים יותר, שכבר הולכים לבית הספר. זהו עדיין האופן שבו ילדכם לומד ומפתח את המיומנויות החברתיות והרגשיות שלו, וכן את מיומנויות החשיבה. המשחק שלו מורכב יותר כעת, ומלא בדמיון ודרמה. כשהוא מעמיד פנים, הוא משחק בתפקידים מגדריים מקובלים יותר – לדוגמה, בנות נוטות לשחק כאימהות ובנים כאבות.

ילדכם נהיה חברתי יותר ויותר ומעדיף לשחק עם חברים ולא לבדו. יכול להיות שהוא עדיין מתקשה לחלוק את הצעצועים המיוחדים שלו, אבל הוא יודע לחלוק – לפחות רוב הזמן! משחקים עם כללים מאתגרים אותו לפעמים, ואם הוא אינו מנצח, הוא עשוי לטעון שאחרים מרמים.

רגשות

ילדכם מצליח להביע את רגשותיו, אף שלעיתים עדיין יזדקק לעזרה ולזמן כדי לזהות רגשות מורכבים כגון תסכול או קנאה ולדבר עליהם. הוא שולט טוב יותר ברגשותיו, וחווה פחות פרצי כעס או עצב בלתי צפויים. הוא מפגין סבלנות רבה יותר, ופתוח יותר לקבלת הסברים ונימוקים כך שבעתיד, צפויים פחות חילוקי דעות.

אף שבן השש שלכם אוהב להיות עצמאי, הוא עדיין זקוק לאהבה ותשומת לב מצדכם. הדבר החשוב ביותר בחייו כעת הוא ליצור קשר איתכם ועם משפחתו. הוא מבקש את אישורכם, גאה בהישגיו – וסביר להניח שאינו מקבל היטב ביקורת או משמעת. הוא מבין את העולם שסביבו טוב יותר, מה שעלול להוביל לפחדים שונים – למשל, חלק מהילדים מפחדים מדברים על-טבעיים (כגון רוחות רפאים), ביקורת או מבחנים, כישלון, וכן מפגיעה או איום גופניים.

חשיבה

יכולת הריכוז של ילדכם גדלה וכעת הוא יכול להתרכז לפרק זמן ארוך יותר. הוא מבין מושגים פשוטים כמו זמן (היום, מחר, אתמול), מכיר את עונות השנה, מזהה כמה מילים כתובות ומנסה להגות אותן. יכול להיות שהוא אפילו מצליח לקרוא לבד. הוא משתפר בראיית נקודת המבט של האחר, מה שעוזר לו להכיר חברים ולפגוש אנשים חדשים. ואם לפעמים נראה שהוא “יודע הכל”, הוא לא היחיד!

דיבור ותקשורת

ילדכם מדבר המון, גם אם אין איש מלבדו בחדר. הוא מדבר במשפטים מלאים ומורכבים ומנהל שיחות כמו מבוגרים, אף שהוא עדיין מתקשה לתאר רעיונות ואירועים מורכבים. הוא מבין בדיחות וחידות, ונהנה בעיקר מהומור “בתי שימוש”. הוא גם נהנה מההזדמנות להציג ולערוך מצגות בבית הספר.

הוא מבין יותר מילים ממה שהוא יכול להגיד, ולומד חמש עד עשר מילים חדשות מדי יום! אוצר המילים שלו גדל במהירות רבה כל כך, עד שלעיתים קרובות, מוחו חושב מהר יותר מהמהירות שפיו מסוגל לדבר.

תנועה

תנועותיו של ילדכם בן החמש מתואמות יותר והוא אוהב להראות לכם את יכולותיו הגופניות החדשות – לעיתים קרובות תשמעו אותו קורא לכם “תסתכלו עליי!”. הוא יכול לרכוב על אופניים, לקפוץ בחבל, לעמוד על רגל אחת לזמן קצר, לרדת במדרגות ללא עזרה, לדלג ולתפוס כדור גדול. בני שש רבים מתעניינים במשחקי ספורט קבוצתיים כמו כדורגל, ומצליחים לשחק בהם.

לפעמים נראה שבן השש שלכם פשוט לא יכול לשבת בשקט. התפתלויות והתעוותויות מול הטלוויזיה, ליד שולחן האוכל או אפילו כשהוא ישן – כל אלה הם חלק טבעי למדי מהתפתחותו. מיומנויות המוטוריקה העדינה שלו משתפרות, ומובילות לעצמאות רבה יותר בדברים כגון קשירת שרוכי הנעליים, שימוש ברוכסנים ובכפתורים וסירוק השיער. הוא עדיין יתקשה לפעמים לחתוך את המזון בסכין, אך הוא אוהב לתרגל.

חיי היומיום והתנהגות

ילדכם בן החמש נהיה עצמאי יותר ויותר ואוהב לקבל החלטות קטנות, כמו אילו בגדים ללבוש ומה לאכול לארוחת הצהריים. העלייה לכיתה אל”ף פותחת בפניו עולם חברתי שלם חדש – ומערכת כללים שלמה וחדשה לגמרי, שעלולה להיות תובענית ומאתגרת עבורו. בית הספר מעייף מאוד, ולכן אל תופתעו אם מצב רוחו שפוף או שהוא מצוברח בקלות, בעיקר אחרי יום ארוך. בימים כאלה, כדאי לנסות ולהישאר בשקט בבית אחרי בית הספר, ולשאוף להשכבה מוקדמת. אם ילדכם מודאג מהעלייה לכיתה אל”ף או ‘מתפוצץ’ מהתרגשות, כדאי לתכנן ולהתכונן מראש כדי להקל את המעבר.

כמו כן, בגיל זה הוא עשוי:

  • להעתיק צורות פשוטות בעיפרון
  • לכתוב את שמו
  • להעתיק אותיות ואפילו לכתוב כמה אותיות מהזיכרון
  • להגיד את שמו המלא, כתובתו, גילו ותאריך הולדתו
  • לצייר ציורים ריאליסטיים יותר – למשל, אדם עם ראש ועיניים, פה ואף, וגוף הכולל זרועות ורגליים
  • לקרוא ספרי ילדים פשוטים
  • להבין את חשיבותם של כללים, ואת הסיבות הפשוטות שעומדות מאחוריהם
  • להפגין הבנה ברורה של התנהגות מגדרית מקובלת
  • להשתלב במשחק חברתי מורכב יותר.

כיצד לעזור להתפתחות ילדכם

הנה כמה דברים פשוטים שיעזרו להתפתחות ילדכם:

  • עודדו אותו לנוע: שחקו במשחקי ספורט שונים ובלו בפעילויות פנאי יחד או עם אחרים. פעילויות אלה מלמדות אותו מיומנויות חברתיות כגון משחק לפי תור, שיתוף פעולה, משא ומתן, משחק הוגן וכיצד להיות שחקן טוב והוגן.
  • שתפו את ילדכם במטלות פשוטות במשק הבית: הוא יכול לערוך את השולחן או לעזור לכם לשים את הבגדים הנקיים בארון, כדי לפתח מיומנויות תנועה וחשיבה וללמוד על שיתוף פעולה ואחריות. מיומנויות אלה חשובות לבית הספר.
  • שחקו עם ילדכם מדי יום, גם אם יש לכם רק עשר דקות. המשחק מאפשר לכם להיכנס לעולמו ולגלות על מה הוא חושב וכיצד הוא מרגיש. כמו כן, כך אתם מראים לו שאתם דואגים לו ורוצים לבלות איתו.
  • תרגלו התנהגות בכיתה: לדוגמה, תוכלו לתת לו משימות קטנות שדורשות ממנו ריכוז ומילוי הוראות פשוטות. כדי להכין אותו לבית הספר, נהלו שיחות על בעל החיים או הספורט האהוב עליו ועודדו אותו להקשיב, להגיב ולשאול שאלות.
  • קבעו מפגשי משחק: הבילוי עם ילדים אחרים, בעיקר אם הם הולכים לאותו בית ספר, עוזר למיומנויות החברתיות של ילדכם ומאפשר לו להתרגל לשהות בנפרד מכם.
  • דברו על רגשותיו: תוכלו לעזור לו להבין מדוע הוא מרגיש כפי שהוא מרגיש ולתאר את הרגשות הללו במילים. כך תוכלו לעזור לו ליצור חברויות ולהפגין אמפתיה.

להיות הורים

מדי יום, אתם וילדכם מכירים זה את זה מעט יותר. ככל שהוא גדל ומתפתח, כך תכירו יותר ויותר את צרכיו ואת הדרך שבה תוכלו למלא אותם. למעשה, בתור הורים, אנחנו לומדים ללא הרף. כל הורה עושה טעויות ולומד מניסיון. זה בסדר להיות בטוחים במה שאתם יודעים. זה גם בסדר להודות שאינכם יודעים ולשאול שאלות – לעיתים קרובות, השאלות שנראות לכם מטופשות הן הטובות ביותר!

בריאותכם הגופנית והנפשית היא חלק חשוב מאוד מתפקידכם כהורים. כשכל תשומת הלב מתרכזת בטיפול בילד, הורים רבים שוכחים לדאוג לעצמם, או שפשוט אין להם זמן לכך. תפקידכם כהורים דורש מכם הבנה, סבלנות, דמיון ואנרגיה – ותעשו זאת בצורה הטובה ביותר אם תטפלו בעצמכם.

לפעמים אתם עשויים לחוש תסכול או חוסר אונים. אם אתם מרגישים מוצפים, בקשו ממישהו לשמור עליו או השאירו אותו אצל חבר/שכן וצאו לפסק זמן כדי להרגע. נסו לעבור לחדר אחר ולקחת כמה נשימות עמוקות, או להתקשר לבן משפחה או חבר כדי לדבר.

לעולם אל תטלטלו או תכו ילד. אתם מסתכנים בגרימת נזק לילדכם, גם אם אינכם מתכוונים לכך. הטלטול, למשל, עלול לגרום לדימום בתוך המוח, ולעיתים קרובות לנזק מוחי קבוע.

מותר לבקש עזרה. פנו לרופא המשפחה, פסיכולוג, בן משפחה או חבר קרוב ושתפו ברגשותיכם.

מתי לבקש עזרה

קבעו פגישה אצל רופא הילדים אם אתם דואגים או מבחינים שבגיל חמש-שש, ילדכם מפגין אחד מהדברים הבאים.

תקשורת והבנה

ילדכם:

  • אינו מדבר ברור או אינו משתמש במשפטים שלמים
  • מתקשה למלא הוראות פשוטות כמו “אחרי שתתלבש, שים בבקשה את הפיג’מה על המיטה”.

התנהגות ומשחק

ילדכם:

  • מתנהג באופן מאתגר או בלתי ראוי לעיתים קרובות – למשל, חווה התקף זעם כשאינו מקבל את מה שרצה
  • אינו מתעניין באותיות או מנסה לכתוב את שמו
  • מרוחק, מודאג, מוטרד או מדוכא מאוד כשהוא מתרחק מכם
  • אינו מתקשר היטב עם אחרים – לדוגמה, מפגין אגרסיביות או אינו מתעניין באינטראקציה עם ילדים אחרים או מבוגרים.

מיומנויות יומיומיות

ילדכם:

  • עדיין מרטיב או מלכלך את תחתוניו במהלך היום (הרטבה בשעות הלילה נמשכת לרוב עד גיל 7-6, בעיקר אצל בנים)
  • מתקשה להירדם או להישאר במצב שינה.

עליכם לפנות לרופא ילדים בכל גיל, אם ילדכם מאבד מיומנויות שכבר רכש באופן מובהק ועקבי.

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. אם אתם תוהים האם קצב ההתפתחות של ילדכם “נורמלי”, כדאי לזכור ש”הנורמה” היא טווח רחב. אם אתם עדיין מרגישים שמשהו לא בסדר, קבעו פגישה אצל רופא הילדים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התפתחות השפה בגיל ארבע עד חמש

אוצר מילים

באופן כללי, ילדים בגיל הגן מבינים מילים רבות יותר ממה שהם אומרים. בגיל זה יתחיל ילדכם ללמוד ולהשתמש יותר במילים הבאות:

  • מילות קישור – לדוגמה, “כש”, “אבל”
  • מילים שמסבירות רגשות מורכבים – למשל, “מבולבל”, מוטרד”, “מאושר”
  • מילים שמסבירות דברים שקורים במוחו – לדוגמה, “לא יודע”, “זוכר”
  • מילים שמסבירות היכן דברים שונים נמצאים – למשל, “בין”, “מעל”, “מתחת”, “בקצה”.
  • כמו כן, ילדכם לומד יותר ויותר שמות תואר שמאפשרים לו להסביר טוב יותר – לדוגמה, “ריק”, “מצחיק”.

משפטים ודקדוק

כחלק מהתפתחות השפה בגיל זה, ילדכם ידבר במשפטים מורכבים יותר ויותר ויחבר משפטים קטנים זה לזה. כמו כן, הוא ישתמש במשפטים בדרכים שונות. בגיל חמש יתחיל ילדכם להשתמש בסוגי משפטים רבים. לדוגמה, הוא יוכל להגיד גם “הכלב רדף אחרי החתול” וגם “החתול נרדף על ידי הכלב” כדי להתכוון לאותו דבר. בסביבות גיל זה, הוא יוכל להשתמש במשפטים בני עד תשע מילים.

עד גיל חמש יכיר ילדכם את כל הסיומות השונות של מילים. למשל, הוא יתחיל להוסיף “-ים” לריבוי שמות עצם בזכר, או “-ות” לריבוי שמות עצם בנקבה. עם זאת, הוא עדיין יטעה מפעם לפעם, ויגיד למשל ביצות במקום ביצים, או מזלגים במקום מזלגות.

ילדכם יפתח את היכולת לדבר על דברים שהתרחשו בעבר או יתרחשו בעתיד, ולא רק על דברים שמתרחשים כעת. הוא ישתפר בבחירת הזמן הנכון, בשימוש בריבוי שמות עצם יוצאי דופן – כמו לבבות – ובכינויי גוף ושייכות כגון “הוא”, “שלו”, “שלה”.

הבנה

עד גיל חמש יבין ילדכם וישתמש במילים שמסבירות מתי דברים מתרחשים, כמו “לפני”, “אחרי” ו”בשבוע הבא”. הוא עדיין יתקשה להבין רעיונות מורכבים כמו “בו זמנית”. ייתכן שיתחיל לשאול שאלות אם אינו מבין הוראה מסוימת שקיבל.

ילדכם יתחיל להבין דימויים כמו “עובד עליי בעיניים” ו”איזה נחש”, ולמלא הוראות בנות יותר משני צעדים – גם אם מעולם לא נתקל במצב דומה. לדוגמה, “תן את הכרטיס לאיש שעומד שם, הוא יקרע אותו ואז נוכל להיכנס לקולנוע”. עם זאת, שימו לב שהוא עשוי להקשיב למה ששמע בהתחלה ולהתעלם מהמילים שאומרות לו באיזה סדר עליו לבצע את הדברים. למשל, הוא עשוי להתעלם מהמילה “לפני” במשפט כמו “לפני שנכנסים לקולנוע, תן את הכרטיס שלך לאיש שעומד שם”.

הגייה

בסביבות גיל ארבע וחצי, גם זרים יוכלו להבין כמעט כל מילה שילדכם אומר. הוא עדיין יתקשה להשתמש בצלילים מסוימים, למשל יגיד “לימון” במקום “רימון”, “גיידה” במקום “גלידה” וכדומה. כמו כן, לפעמים הוא ישכח צלילים מסוימים במילים מורכבות, כמו למשל “אבולנס” במקום “אמבולנס”.

לפתח מיומנויות ניהול שיחה וסיפור

ילדכם ימשיך לשפר את יכולת סיפור הסיפורים שלו, אף שעדיין עשוי לתת לכם יותר מדי מידע – או פחות מדי. ייתכן שיתקשה לספר את הדברים לפי הסדר, ולהבהיר על מי הוא מדבר. סופי הסיפורים שלו עשויים להגיע במפתיע או לא להיות הגיוניים.

עם זאת, ילדכם יעריך יותר את נקודת המבט של אנשים אחרים, ולכן יוכל להוסיף נתוני רקע מועילים לשיחה. לדוגמה, “הלכתי לבית של עומר ואכלנו עוגה ועומר הוא מהגן שלי”.

ילדכם ישתפר בנטילת תורות בשיחה עם קבוצת אנשים, ויתחיל להשתמש בווליום הנכון לכל מצב. הוא יבקש בקשות בנימוס, וישתמש במילים כמו “אפשר”, “מותר” ו”אני יכול?” הבקשות שלו נהיות פחות ישירות וברורות מאליהן. לדוגמה, הוא עשוי להגיד “זה מריח טוב!” כיוון שהוא רוצה משהו, והוא מתחיל להשתמש בשפה כדי להקניט ולספר בדיחות.

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. במאמר זה ניתן מידע בקווים כלליים בלבד. אם אתם מודאגים בנוגע להתפתחות השפה של ילדכם, דברו עם רופא הילדים, אחות טיפת חלב או איש מקצוע אחר. אם איש המקצוע אינו מודאג אך אתם עדיין דואגים, זה בסדר גמור לבקש דעה נוספת.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD)

מהי הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות?

הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (ADHD) היא מצב רפואי שבו הילדים פועלים לפני שהם חושבים, מתקשים להתרכז ואינם מצליחים לשבת בשקט לזמן רב. ילדים רבים מתקשים לפעמים בכמה מהדברים הללו, אך אצל ילדים עם ADHD, התנהגות זו מועצמת ומשפיעה מאוד על חיי היומיום שלהם. החלקים השונים במוחם אינם “מדברים” זה עם זה בדרך הרגילה. לכן, הם עשויים להתקשות לחשוב, ללמוד, להביע את רגשותיהם או לשלוט בהתנהגותם היטב, בדומה לילדים אחרים באותו גיל.

ישנם שלושה סוגי ADHD:

  • ADHD המאופיין בעיקר בקשיי קשב: הילדים נוטים להתקשות להתרכז, לזכור הוראות, לשים לב ולסיים מטלות.
  • ADHD המאופיין בהיפראקטיביות ואימפולסיביות: הילדים נמצאים תמיד בתנועה, מתקשים להאט ולהירגע ולעיתים קרובות פועלים בלי לחשוב.
  • ADHD משולב: הילדים מתקשים להתרכז, עצבניים או חסרי מנוחה ונמצאים תמיד בתנועה. לעיתים קרובות הם פועלים בלי לחשוב.

ילדים המאובחנים עם ADHD ותסמיניהם אינם מטופלים כהלכה נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול מקשיי למידה, דיכאון וחרדה, בעיות במערכות יחסים, התנהגות מסוכנת ופציעות. לכן, חשוב לזהות ולטפל ב-ADHD מוקדם ככל האפשר.

סימנים ותסמינים של ADHD

אם אתם חושבים שלילדכם יש ADHD, חשבו קודם כל על גילו. רופאים ומומחים בתחום נוהגים בזהירות רבה באבחון ילדים בני פחות מחמש שנים, כיוון שבשנות הילדות המוקדמות הם מתפתחים וגדלים באופן ניכר. אם ילדכם גדול מחמש, או שאתם מודאגים מאוד לפני שהגיע לגיל זה, שקלו לפנות למומחה.

סימני אזהרה
חלק מסימני האזהרה הברורים ל-ADHD כוללים בעיות התנהגות אשר:

  • חמורות יותר מאשר אצל ילדים באותו גיל
  • נמשכות זמן רב יותר – שישה חודשים לפחות
  • מתרחשות ומשפיעות לשלילה על שני תחומים לפחות בחייו של הילד – למשל, בבית הספר, בבית, במסגרת החינוכית, בחוג וכו’.

עם זאת, גם אם בעיות ההתנהגות של הילד חמורות, נמשכות לזמן רב ו/או מתרחשות בשני תחומים בחייו, ייתכן שלא מדובר ב-ADHD. על מנת שבעיות ההתנהגות ייחשבו כסימן או תסמין ל-ADHD, עליהן להימנות עם הרשימה הבאה, וחייבות להיות לפחות שש מהן.

ילדכם:

  • אינו שם לב לפרטים ועושה שגיאות רשלניות או חסרות זהירות בבית הספר או בשיעורי הבית – למשל, מתעלם מפרטים או מפספס אותם, או מגיש עבודה לא מדויקת
  • קופץ מפעילות אחת לאחרת
  • אינו מצליח להיות מסודר – למשל, מתקשה לסדר דברים או לעשות דברים בזמן
  • שוכח דברים שונים, בעיקר כשהוא מנסה למלא הוראות כדי לסיים משימה שקיבל
  • מדבר הרבה או מפריע לשיחות של אחרים
  • חסר מנוחה – אינו יכול לשבת בשקט, להישאר ישוב, מתנועע בעצבנות, מתפתל או מטפס על דברים
  • אינו מצליח להישאר מרוכז או שדעתו מוסחת בקלות
  • חולם בהקיץ
  • אינו מסיים את שיעורי הבית או את המטלות הביתיות
  • נראה כאילו אינו מקשיב להוראות
  • מאבד דברים לעיתים קרובות – לדוגמה, את שיעורי הבית, העפרונות, הספרים, ארנק, מפתחות או טלפון סלולרי
  • רועש או קולני מדי בזמן משחק, פעילות פנאי או פעילויות חברתיות
  • נמצא בתנועה כל הזמן ונראה כאילו אספקת האנרגיה שלו אינה נגמרת
  • חסר סבלנות ואינו מצליח לחכות לתורו
  • מתקשה לעמוד בפיתוי או לפספס הזדמנות
  • אינו חש בנוח כשעליו לעשות דברים לאט, במחשבה מרובה ולפרקי זמן ארוכים.

אם ילדכם סובל מ-ADHD ואינו מאובחן ומטופל, הדבר עלול להוביל לקשיי למידה, קשיי התנהגות וקשיים רגשיים לטווח ארוך. לכן חשוב לפנות למומחה אם אתם מודאגים מהתנהגותו. עם זאת, יש בעיות אחרות שמובילות להתנהגות דומה ל-ADHD – למשל, בעיות בריאות, בעיות רגשיות, בעיות בשינה או קשיים בבית הספר. זו הסיבה לכך שילדכם צריך לעבור אבחון קפדני.

אבחון ADHD

אם אתם מודאגים מהתנהגותו של ילדכם, פנו לרופא הילדים. הוא יפנה אתכם לנוירולוג ילדים, פסיכיאטר או רופא ילדים מוסמך לאבחון הפרעות קשב וריכוז,  לקבלת אבחון ADHD או אבחונים אחרים. אבחון ADHD כולל התבוננות קפדנית באתגרים שחווה ילדכם בתחומי ההתנהגות, הלמידה וההתפתחות. אבחון מעמיק עשוי לכלול את חלק או את כל הדברים הבאים:

  • ריאיון אתכם ועם המטפלים העיקריים בילדכם
  • ריאיון עם הילד
  • מילוי שאלונים על ידכם ו/או על ידי מטפליו של הילד
  • שיחות עם המורה או המטפלים של הילד
  • בדיקות שפה, דיבור ותנועה
  • בדיקות חינוכיות ובדיקות למידה
  • בדיקת שמיעה.

אבחון ADHD אינו קל ומהיר, כיוון שה-ADHD עשוי להיות חופף לבעיות רפואיות והתנהגויות רבות אחרות. לדוגמה, ייתכן שאתם חושבים שאם ילדכם היה מתרכז יותר, הוא היה מצליח ללמוד יותר בבית הספר. אך יכול להיות שמדובר במצב ההפוך – קשיי הלמידה של ילדכם הם שמובילים לבעיות ריכוז.

אבחון זהיר יכול לזהות במדויק את התסמינים – אם בכלל – ששייכים ל-ADHD ואת התסמינים שהגורם להם הוא אחר. ילד שמקבל אבחון נכון יוכל לקבל את הטיפול הנכון למצבו. אף שאין מרפא ל-ADHD, אפשר לטפל בו במגוון שיטות. למידע נוסף ולקבלת טיפים ושיטות לעזור לילדכם ולטפל בעצמכם, קראו את המאמר להתמודד עם ADHD.

גורמים שמשפיעים על ADHD

שילוב בין גורמים גנטיים וגורמים סביבתיים עשוי להגביר את הסיכוי לאבחון של ADHD, אך עדיין איננו יודעים מה הגורמים לכך. ישנם כמה תנאים ומצבים שאינם בהכרח גורמים ל-ADHD, אך מובילים להתנהגויות דומות או מחמירים את ההתנהגות שאכן נגרמת מ-ADHD. לדוגמה, מצבים חברתיים ומשפחתיים קשים ואתגרים אחרים כגון מחלות עלולים להוביל להחמרת התנהגות ADHD.

גורמים נוספים שעשויים להשפיע על האופן שבו חלקי המוח השונים מדברים זה עם זה הם לידה מוקדמת (פגות), תסמונות גנטיות שונות, אפילפסיה, הידרוצפלוס (מיימת ראש) ותסמונות נוספות כגון אוטיזם, מוגבלות שכלית התפתחותית ושיתוק מוחין. תסמונות אלה עלולות להוביל להתנהגות שנראית כמו ADHD או קשורה אליה. אם אתם מודאגים שהתנהגותו של ילדכם נגרמת מבעיות התפתחותיות אחרות, קבעו פגישה עם רופא הילדים.

מה אינו גורם ל-ADHD
ADHD אינו נגרם מהורים ‘רעים’ או מהורות ‘רעה’. כלומר, הוא אינו נגרם מהיעדר גבולות על התנהגות או מהורות שאינה עקבית.

עם זאת, מכיוון שקיים בסיס גנטי, קיימת סבירות גבוהה שלאחד ההורים לילד עם הפרעות קשב וריכוז יש הפרעות כאלו בעצמו, ולעיתים ההתמודדות של הורה עם הפרעת קשב עם הפרעת הקשב של הילד שלו עשויה להיות מורכבת וקשה יותר.

כמו כן, אין כל ראיות לכך שאי סבילות למזון גורמת לילדים לפתח תסמיני ADHD.

חיי היומיום של ילדים עם ADHD

ילדים שאובחנו עם ADHD נוטים להתקשות בלימודים ו/או לחוות בעיות בבית הספר, כולל לקויות למידה, לקות שפה וקשיי תנועה. גם בעיות שינה כגון קושי להירדם או לישון כל הלילה עשויות להשפיע לרעה על הלימודים בבית הספר. כמו כן, ייתכן שילדכם סובל מקשיים חברתיים – למשל, הוא אינו מצליח להתרכז או לשבת בשקט מספיק זמן כדי ליהנות ממשחק עם ילדים אחרים.

הילדים עלולים לפתח קשיים נוספים הקשורים לבריאות הנפש, ובהם הפרעת התנגדות והפרעת התנהגות, חרדה בשנות הילדות, חרדה אצל בני נוער ו/או דיכאון אצל בני נוער. תסמיני ADHD עלולים להקשות גם על חיי היומיום של המשפחה, בעיקר אם ישנם בני משפחה נוספים עם ADHD או עם קשיי למידה אחרים.

ילדים עם ADHD יכולים להיות יצירתיים מאוד ולבלות זמן רב בפעילויות שהם אוהבים. יש ילדים שנהנים להשתמש באנרגיה שלהם לעיסוק בספורט או בריקוד, ועשויים להיות פתוחים יותר להתנסות בדברים חדשים מאשר ילדים אחרים. מציאת דרכים חיוביות שאליהן יוכל ילדכם לתעל את האנרגיה שלו תעזור לבנות את ההערכה העצמית שלו ותגן עליו מפני בעיות הקשורות לבריאות הנפש.

ADHD אצל בני נוער

יש ילדים שאינם מאובחנים ב-ADHD עד גיל ההתבגרות. אם אתם חושבים שלילדכם המתבגר יש ADHD, כדאי לפנות לקבלת עזרה מקצועית. ישנם מקרים שבהם תסמיני ה-ADHD אינם גורמים לבעיות עד שנות הילדות המאוחרות או תחילת שנות ההתבגרות, כאשר הילדים מקבלים יותר ויותר שיעורי בית ועוברים שינויים חברתיים ורגשיים. שינויים אלה מתווספים לקשיים החברתיים והלימודיים של הילד.

מצד שני, ככל שילדכם מתבגר, תסמיני ה-ADHD עשויים להשתנות או להתרכך. לדוגמה, ייתכן שעדיין יהיו לו בעיות להתרכז, לזכור דברים ולחשוב לפני שהוא פועל, אך התנהגותו תהיה פחות היפראקטיבית. מנגד, יתכן ודווקא בגיל הבוגר יותר יבואו לידי ביטוי קשיים אחרים, שיתכן ועד היום הוא הצליח להתמודד איתם, אך כעת מקשים עליו יותר.

עד שיגיע לגיל ההתבגרות, יתכן וילדכם יפתח כמה שיטות להתמודד עם התסמינים שלו ביעילות רבה יותר. כמו כן, כמה מהתכונות וההתנהגויות שהקשו על חייו כשהיה בבית הספר יכולות להפוך לחוזקות בהמשך חייו, בעיקר אם קיבל תמיכה טובה במהלך שנות ההתפתחות. למשל, כשיצטרך לפתור בעיות, הוא זה ש”יחשוב מחוץ לקופסה”, או ישתמש באימפולסיביות שלו כדי לעזור במצבים יצירתיים או מאתגרים.

כיום מובן שADHD היא הפרעה העשויה לבוא לידי ביטוי לכל אורך החיים, גם אצל בוגרים, וטיפול וניהול נכון עשויים להקל באתגרים השונים שבהם אנו נתקלים לאורך החיים, כולל בחיי החברה, הלימוד, התעסוקה, והיחסים הזוגיים והמשפחתיים, גם בחיים הבוגרים.

חשוב לזכור!

ADD-ADHD אינה מהווה בעיה רק בסביבת בית הספר. זוהי בעיה העלולה להשפיע על כל תחומי החיים והחברה של הילד, המתבגר והמבוגר הצעיר.
חשוב לפנות לקבל עזרה בזמן. וודאו שאתם זוכים ליחס רציני, מקצועי ובאמפטי מאנשי המקצועי אליהם פניתם ושאתם מעניקים לילדכם יחס זהה. כך תימנעו מלפספס את “חלון ההזדמנות האבחנתי והטיפולי”.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

פעילות גופנית אצל ילדים ומניעת פציעות

מניעת פציעות אצל ילדים

כדי לעזור לשמור על ביטחונם של הילדים במהלך משחק ופעילות גופנית, בדקו אם הם שומרים על גופם, אם סביבתם בטוחה ואם המיומנויות שלהם מתאימות לפעילות.

שמירה על גופו של ילדכם

ילדים יכולים להימנע מרוב הפציעות אם הם:

  • משתתפים בפעילויות שגופם מוכן וחזק דיו עבורן. פעילויות שבהן ילדכם משתמש במשקל גופו לזמן קצר בכל פעם – כמו למשל סולמות מתח או דילוג – הן נהדרות
  • לובשים ציוד בטיחות מתאים – כמו קסדה, מגני שוקיים או מגני פה. הדבר חשוב במיוחד אם הם משחקים עם ציוד כגון אופניים וצעצועי רכיבה אחרים
  • שותים מים לפני, במהלך ואחרי הפעילות
  • נמרחים בקרם הגנה מפני השמש וחובשים כובעים במזג אוויר חם או שמשי במיוחד
  • מקבלים טיפול נכון במקרה של פציעה
  • עושים חימום ומתיחות לפני הפעילות הספורטיבית.

סביבה בטוחה

כמו כן, חשוב שהילדים:

  • משחקים באזורים נטולי סכנות כגון ציוד שבור, משטחים לא ישרים וערמות אשפה חדות
  • משחקים בענפי ספורט שמתאימים לגודלם וליכולותיהם
  • אינם נשארים זמן רב מדי במים הקרים אחרי השחייה
  • לובשים בגדים שמתאימים לסביבה.

מיומנויות מתאימות

אפשר לשמור על ביטחונם של הילדים ולוודא שהם:

  • עושים מגוון פעילויות המאפשרות להם להתנסות בבטחה במיומנויות פיזיות שונות
  • משחקים בענפי ספורט שמותאמים או מיועדים לילדים
  • מתרגלים את המיומנויות הדרושות להם לפעילויות כגון טיפוס, איזון ותפיסה
  • מבינים את הכללים ופועלים לפיהם כשהם משחקים במשחק או בספורט כלשהו.

מניעת פגיעות רגשיות

פעילות גופנית יכולה לשפר את ההערכה העצמית של הילד, ולהפחית את החרדה והלחץ. עם זאת, גם רגשותיו עלולים להיפגע ולספוג מכות בזמן הפעילות. הנה כמה דרכים שיעזרו לכם לשמור על רווחתו ואושרו של ילדכם כשהוא מעורב בפעילות גופנית ובענפי ספורט שונים.

  • אם ילדכם אינו רוצה להשתתף בפעילות כלשהי, אל תכריחו אותו. דברו על הסיבות שבגללן הוא אינו רוצה להשתתף, וחשבו יחד על פעילויות אחרות שיוכל לנסות.
  • אם ילדכם זקוק לעזרה כדי לפתח מיומנויות וביטחון, בדקו אם אחד מחבריו יכול לתרגל איתו בבית.
  • פעילות גופנית אמורה להיות מהנה, ולא מקור לביקורת, התעללות או צעקות. נסו להרחיק את ילדכם מכל אלה, בין אם הוא סופג אותם משחקנים אחרים, צופים, מאמנים או הורים.
  • שאלו הורים אחרים בסביבה אם הם מכירים מאמנים, קבוצות ותחרויות שנראות להם חיוביות והוגנות לכל הילדים.
  • שבחו את מאמציו של ילדכם, ציינו את הישגיו האישיים ושימו לב כשהוא משתפר בפעילות כלשהי.
  • שמשו מודל לדוגמה והסתכלו על הפעילויות הגופניות של ילדכם ועל המאמצים שהוא משקיע באופן חיובי.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

בחזרה לעבודה: המדריך

למה לצפות

רובנו צריכים לחזור לעבודה בגלל הצורך בכסף, כי הם נהנים מהעבודה ומהאינטראקציה עם מבוגרים אחרים, או בגלל שילוב של כמה גורמים. בכל מקרה, סביר להניח שתגלו בקרוב שכעת, כשאתם הורים, החזרה לשוק העבודה מעלה בעיות פרקטיות כמו ההתמודדות עם עלויות הטיפול בילד, זמינות, הסתגלות לשגרות משפחתיות חדשות והתמודדות עם עומס העבודה.

לוקח זמן להסתגל. הורים שחוזרים לעבודה מרגישים לפעמים שיש להם שתי משרות. עבור נשים, תחושה זו היא לעיתים חזקה יותר. מחקרים מראים שהדבר קורה כיוון שהמטלות הביתיות אינן מחולקות באופן שווה, אף שיותר ויותר נשים עובדות כיום מחוץ לבית. הגברים אינם תמיד לוקחים על עצמם חלק ממטלות הבית, למרות שבת זוגם חזרה לעבודה.

כתוצאה מעומס העבודה, הורים, ובעיקר נשים, עשויים לחוש לחוצים יותר. מחקרים הראו כי יותר ממחצית מהאימהות העובדות מרגישות שהן פורקות את הלחץ על בני המשפחה. דאגות נוספות עשויות לנבוע מהעובדה כי ייתכן שאתם סובלים מקשיי הכנסה בניסיון לאזן בין עלויות הטיפול בילד לבין הכסף שנכנס.

יכול להיות שתיתקלו בבעיות לארגן “סידור” לילד כשהוא חולה. מחקרים מראים שבדרך כלל, האימהות הן אלה שלוקחות על עצמן את האחריות לטיפול בילד חולה, בין אם הן עובדות ובין אם לא. ייתכן שהסיבה לכך היא שמרבית האבות מרוויחים משכורת גבוהה יותר, ונראה שיש להם יותר תחומי אחריות בעבודה. כמו כן, האם נתפסת באופן מסורתי כמטפלת העיקרית בילד. חלק מהאנשים חושבים שמקובל יותר שנשים יישארו בבית.

טיפול בילד

מי יטפל בילד? זו, ככל הנראה, הדאגה הגדולה ביותר שניצבת כיום בפני ההורים. העלויות של המסגרת החינוכית גדלות והולכות, ועבור חלק מהמשפחות, לא משתלם לצאת לעבוד כלל. ואם המשכורת שלכם מספיקה רק לתשלום עבור הגן, ייתכן שאתם תוהים לעצמכם מדוע בכלל ללכת לעבודה. אף שהחזקת קריירה פעילה חשובה להורים, עניין הטיפול בילד משפיע על החלטתם של חלק מההורים להישאר בבית.

תחושות לחץ

מציאת האיזון הנכון בין העבודה והבית עשויה לקחת זמן, וכשאתם חוזרים לעבודה, אתם לוקחים על עצמכם תחומי אחריות נוספים. באופן טבעי, כל זה עלול להוביל לתחושת לחץ. הלחץ יכול להתעורר פתאום אחרי אירועים מסוימים, או להיבנות באטיות אם המצב בעבודה או בבית נהיה קשה. הנה כמה טיפים להפחתת הלחץ כהורים עובדים:

  • טפלו בעצמכם. שמרו על תזונה בריאה ועשו פעילות גופנית באופן קבוע.
  • אם העבודה מלחיצה אתכם, דברו על כך עם המנהל או עם משאבי אנוש.
  • האם אפשר לשנות דברים מסוימים בעבודה כדי להקל את רמות הלחץ? אם כן, נסו לערוך את השינויים הללו בעצמכם, או בעזרת אנשים אחרים. אולי אתם צריכה להפחית את עומס העבודה או לעבוד פחות שעות?
  • החיים כהורה עובד יהיו קלים יותר אם תחלקו את עומס הטיפול בילד עם אנשים אחרים, כגון בן/בת זוג, בני משפחה או חברים.
  • הכינו מראש תוכנית לאירועים בלתי צפויים כמו מחלות, כדי להקל מעט את הלחץ.
  • האם אתם מקדישים לעצמכם מעט זמן באופן קבוע? זוהי דרך נהדרת להירגע ולראות את הכל בפרספקטיבה אחרת.
  • נסו לשמור על ארגון וסדר בעבודה, לרשום את המטלות ולנהל את זמנכם כך שלא תוכרעו מהעומס.
  • נסו שלא להוציא את העצבים על בני המשפחה. אם אתם שמים לב שאתם מתפרצים על בן או בת הזוג ועל הילדים (או נהיים שקטים מאוד), עשו את כל המאמצים האפשריים ודברי על הבעיות בעבודה.
  • אם הלחץ ממשיך להוות בעיה, כדאי לשקול לעבור לעבודה אחרת או לעשות הסבת מקצוע. פנו לקבלת ייעוץ מחברים או ליועץ קריירה.

לצאת לכמה שנות הפסקה מהעבודה

אם אתם מתכננים לצאת לחופשה של כמה שנים מהעבודה, כדאי לשקול כמה דברים נוספים. הדבר החשוב ביותר הוא לא לשכוח מהעבודה לגמרי – אף שזה עשוי להיות מפתה מאוד. הישארו מעודכנים בתחום העבודה שלכם, כדי שהחזרה לעבודה תהיה קלה יותר כשתהיו מוכנים לחזור.

הנה עוד כמה טיפים:

  • שמרו על קשר עם חברים ותיקים מהעבודה – צאו לשתות קפה או קשקשו בטלפון מדי פעם.
  • נסו להישאר מעודכנים במתרחש בשוק- קראו מאמרים מקצועיים, עברו על מודעות דרושים מדי כמה שבועות כדי לראות אילו עובדים מחפשים, או אפילו קחו קורס כדי לשמור על מיומנויות העבודה.
  • נסו לעבוד בעבודה חלקית, זמנית או עצמאית, רק כדי לשמור על רעננות.

ברגע שאתם מוכנים לחזור לעבודה, שבו וחשבו על המיומנויות החדשות שלמדתם מאז שהתחלתם לגדל ילד. יש מיומנויות שנראות בכלל לא רע בקורות החיים – סביר להניח שלמדתם המון על ניהול משא ומתן, אחריות ואיזון בין משימות מרובות, בתור התחלה. כשאתם ממלאים טופס בקשה לעבודה, זכרו להדגיש את המיומנויות הללו, וגם כל דבר נוסף שעשיתם כדי להישאר מעודכנים בתחום העבודה.

לטיפים מעשיים בהתמודדות עם החזרה לעבודה, קראו את המאמר 15 טיפים לחזרה לעבודה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

מה זה ODD | הפרעת התנגדות אצל ילדים בני חמש עד שמונה

מה זה ODD? (הפרעת התנגדות)

הפרעת התנגדות (ODD) היא בעיית התנהגות בתקופת הילדות. ילד שסובל מהפרעת התנגדות אינו עושה מה שמבקשים ממנו, חושב שמה שהתבקש לעשות אינו סביר, וכועס ומתנהג באגרסיביות כשהוא מתבקש לעשות דברים.

כל הילדים אינם צייתניים או עצבניים לפעמים, בעיקר אם הם עייפים, מצוברחים או מתוסכלים. עם זאת, ילד עם הפרעת התנגדות מתנהג כך רוב הזמן, והתנהגותו חמורה כל כך עד שהוא מתקשה אפילו לעשות דברים פשוטים ויומיומיים.

אבחון הפרעת התנגדות אצל ילדים

אבחון הפרעת ההתנגדות נעשה רק על ידי איש מקצוע כגון פסיכיאטר או פסיכולוג. כדי לקבל אבחון של הפרעת התנגדות, על הילד להציג דפוס של מצבי רוח כועסים או עצבניים בשילוב עם התנהגות שלילית ומתריסה שמטרידה אנשים אחרים. כמו כן, עליו להפגין לפחות ארבעה תסמינים מהרשימה הבאה.

ילדכם:

  • מתעצבן בקלות
  • מתווכח עם מבוגרים
  • מתנגד באופן אקטיבי או מסרב לציית לכללים או לבקשות מצד מבוגרים
  • לעיתים קרובות מעצבן אנשים בכוונה
  • לעיתים קרובות מאשים אחרים בטעויות או בהתנהגות מאתגרת
  • מוטרד בקלות מאחרים
  • מתנהג לעיתים קרובות בצורה נבזית או בלתי נעימה.

ילד עם הפרעת התנגדות מפגין את התסמינים הללו לעיתים קרובות מאוד, באופן שמפריע לפעילויות היומיום הרגילות, ולמשך שישה חודשים לפחות. אם אתם חושבים שילדכם סובל מהפרעת התנגדות, כדאי לדבר עם רופא הילדים או עם היועץ בבית הספר ולקבל הפניה לאיש המקצוע המתאים.

הגורמים להפרעת התנגדות ODD

קשה לומר מדוע ילדים מפתחים הפרעת התנגדות, וסביר להניח שאין מדובר בגורם בודד. עם זאת, ישנם כמה גורמי סיכון שנמצאו קשורים להפרעת התנגדות:

  • מזג – לדוגמה, אם הילד אינו יודע לגלות גמישות, מתוסכל בקלות ומתקשה לשלוט בדחפיו
  • התקשרות – למשל, אם ההורים והילד אינם מצליחים להתקשר זה לזה או לתת מענה אוהב בעקביות
  • ביצועים אקדמיים נמוכים – לדוגמה, ילד בעל קשיי למידה
  • קשיי דיבור ושפה בחיי היומיום
  • מיומנויות חברתיות גרועות, מיומנויות פתרון בעיות ברמה נמוכה ובעיות זיכרון
  • גורמים משפחתיים והוריים – למשל, משמעת בלתי עקבית ונוקשה מדי, או לחץ רב מצד המשפחה
  • גורמים הקשורים לסביבה הבית ספרית – לדוגמה, בתי ספר שנותנים עונשים נוקשים או בעלי כללים, ציפיות ותוצאות לא ברורים
  • גורמים קהילתיים – למשל, השפעה שלילית מצד חברים לכיתה או בשכונה, אלימות בשכונה והיעדר פעילויות פנאי חיוביות.

ילדים עם הפרעת התנגדות נתקלים בדרך כלל בקשיים אחרים כמו לקויות למידה, הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, הפרעות חרדה, הפרעות מצבי רוח או לקות שפה. כיוון שגורמים רבים כל כך יכולים לשחק תפקיד בהתפתחות הפרעת ההתנגדות, יש לקבל אבחון מלא מאיש מקצוע. האבחון מאפשר לו לזהות בעיות נוספות שעמן מתמודד הילד, ועוזר לו לקבוע יעדים לטיפול.

אך טבעי שתקוו שהפרעת ההתנגדות תחלוף מעצמה, אך זה לא יקרה. ילדכם זקוק לטיפול מקצועי משלב מוקדם. הטיפול יעזור לו לפתח את המיומנויות הדרושות להיכרות עם חברים ושמירה על קשר, קבלת עבודה ובניית רשת תמיכה בהמשך.

להתמודד עם הפרעת התנגדות ODD

ברגע שהבנתם מה זה ODD, עכשיו תדעו איך להתמודד עם הפרעת ההתנגדות אצל ילדים מתחילה בקבלת העובדה שילדכם מתנהג ויתנהג בדרכים מאתגרות. השלב הבא הוא לפתח יחד עם איש המקצוע תוכנית ניהול התנהגותי שתקל על ההתמודדות. תוכנית טובה תעזור לילדכם:

  • ללמוד כיצד לשפר את התנהגותו ולהבין כיצד היא משפיעה על אחרים
  • להתמודד עם רגשות חזקים כגון כעס וחרדה
  • לשפר את מיומנויות פתרון הבעיות, מיומנויות התקשורת והמיומנויות החברתיות.

דברים אלה יעזרו לילדכם להכיר חברים חדשים ולהישאר איתם בקשר, להיות אסרטיבי בלי לכעוס, להצליח לקבל “לא” כתשובה ולשחק בשיתוף פעולה. כמו כן, תוכנית טובה לניהול התנהגותי תעזור לכם להתמודד עם התנהגותו המאתגרת של הילד, וגם:

  • להבין מה הגורמים להתנהגות המאתגרת
  • לעבוד על שיפור ההתנהגות החיובית של ילדכם ולהתמודד עם ההתנהגות המאתגרת
  • לעזור לילדכם להתמודד עם רגשות חזקים ולשפר את המיומנויות החברתיות
  • לעבוד על חיזוק מערכות היחסים במשפחה.

כיצד לעזור לילד עם הפרעת התנגדות

עבדו על מערכת היחסים ביניכם

ילדכם צריך לדעת שהוא חשוב לכם. אחת הדרכים הטובות ביותר לעשות זאת היא לבלות איתו בנעימים ולעשות פעילויות שהוא נהנה מהן. כך תחזקו את מערכת היחסים ביניכם.

שנו את התנהגותו

הנה כמה שיטות שיעזרו לכם לשנות את התנהגותו של ילדכם:

  • השתמשו בשבחים כדי לחזק התנהגות חיובית, ונסו להימנע משימוש בתוצאות שליליות. נסו לתת לו שש הערות חיוביות על כל הערה או תוצאה שלילית.
  • קראו על שיטת תגמולים מובנית, כגון טבלת התנהגות. טבלאות התנהגות עובדות היטב אצל ילדים בני שלוש עד שמונה.
  • תנו לילדכם הוראות קצרות, תמציתיות וישירות, אמרו לו בדיוק מה אתם רוצים והציעו לו כמה אפשרויות בחירה ספציפיות – לדוגמה, “אתה רוצה לעשות את שיעורי הבית עכשיו, או אחרי תוכנית הטלוויזיה הבאה?”
  • טפלו מיד בהתנהגות שאינה משתפת פעולה. לדוגמה, תנו הוראה. אם ילדכם אינו עושה מה שביקשתם, בקשו שוב , אך רק פעם אחת נוספת. אם הוא אינו משתף פעולה הכינו השלכה מראש, כמו אובדן זכות יתר.
  • השתדלו להישאר רגועים ועינייניים גם כאשר ילדכם אינו משתף פעולה.

עבדו עם צוות בית הספר

אפשר לעבוד עם צוות בית הספר כדי לשפר את ההתנהגות של ילדכם בכיתה או בחצר. לדוגמה, דברו עם הצוות על:

  • תוכניות לניהול התנהגותי בכיתה – למשל, להושיב את ילדכם בחלקה הקדמי של הכיתה, הרחק מהסחות דעת
  • פעילויות מובנות בכיתה – למשל, לתלות מערכת שעות יומית על הקיר במקום גלוי, ולהגיד לילדים אילו פעילויות עומדות להשתנות
  • לעודד שיטות חשיבה אלטרנטיביות – לדוגמה, לאפשר לילדים להעלות רעיונות משלהם לפתרון בעיות
  • תוכניות לבניית חוסן נפשי, תוכניות רווחה ותוכניות טיפול במקרי בריונות
  • מתן פרסים על התנהגות טובה, כדי שילדכם לא ירגיש שהוא תמיד נענש על התנהגות שאינה מקובלת.

לטפל בעצמכם

קשה לשמור על איזון כשאתם מתמודדים עם ילד הסובל מהפרעת התנגדות, מטפלים בילדים נוספים במשפחה ומנסים לשמור על עצמכם. הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם לטפל בעצמכם.

  • פנו כמה רגעים לעצמכם מדי יום: קראו ספר, צפו בטלוויזיה או צאו לטיול. אם אין לכם זמן, גם חמש דקות בסוף היום יכולות לעזור.
  • בקשו מבני המשפחה, מחברים או מאנשים אחרים ברשת התמיכה שלכם להשגיח על הילד לזמן מה, כדי שתוכלו לצאת ולהתאוורר מעט.
  • הקדישו זמן לפעילות גופנית – לדוגמה, הליכה, יוגה או שחייה. ההתעמלות תעזור לכם לאגור אנרגיה לקראת ההתמודדות עם ילדכם.

קבלת תמיכה, עצה וניסיון מהורים אחרים יכולה גם היא לעזור מאוד.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

 

זמן איכות בימי קורונה: מה זה ואיך עושים את זה עכשיו?

מהו זמן איכות ולמה הוא חשוב?

הקשר שלכם עם ילדכם הוא המפתח שלהם לצמיחה ולהתפתחות לאורך כל שנות הילדות. כאשר הילד מרגיש מוגן ואהוב על ידי הוריו, ומקבל מענה רגיש ועקבי לצרכיו, הוא פנוי לחקור את העולם.  כל זמן הורה-ילד מהווה הזדמנות לחיזוק הערך העצמי שלהם, להפגנת דוגמה אישית ולרכישת מיומנויות רגשיות וחברתיות חשובות. מעל לכל, זמן האיכות משדר לילדים שלנו שהם נמצאים גבוה בסדרי העדיפויות שלנו, שהם חשובים לנו, ושאנחנו זמינים בשבילם.

הורים רבים חשים כי עומס העבודה ודרישות החיים אינו מאפשר להם להתפנות לילדיהם כפי שהיו רוצים. גם בימים אלו, למרות הזמן הרב המושקע בילדים, אתם עשויים למצוא את עצמכם מתרוצצים ממטלה למטלה ולחוש שלא באמת הצלחתם להיות עם ילדכם. למעשה, אין צורך להתפנות מכל העיסוקים כדי להעניק לילדכם זמן איכות. זמן איכות לא חייב להיות בהכרח זמן ארוך עם פעילות ייחודית ויוצאת דופן. מעט תשומת לב וחשיבה תאפשר לכם לנצל רגעים יומיומיים כדי לקדם את הקשר האישי עם הילדים ולתמוך בהתפתחות שלהם. זמן איכות הוא כל רגע קצר שבו אתם מקדישים לילדכם תשומת לב מלאה.

אז איך ליצור זמן איכות?

ישנם מספר עקרונות פשוטים שיכולים לעזור לכם להפוך אינטראקציות יומיומיות שממילא מתרחשות, לאינטראקציות איכותיות:

  • נוכחות והקשבה – זמן איכות הוא בראש ובראשונה זמן שבו אתם קשובים לילדכם. בדקו את עצמכם, האם אתם מקשיבים היטב לדבריו? מכוונים למה שהוא עושה כרגע? התבוננו בו ושימו לב גם לאיתותים הלא מילוליים. שאלו שאלות להבהרה, והגיבו למה שמתרחש – בסקרנות, במילה טובה, בהתפעלות, בחיוך או בצחוק מתגלגל.
  • קשר עין – לקשר העין תפקידים רבים בתקשורת עם ההורה. הוא מווסת ומרגיע, ומאפשר שיתוף הדדי בחוויה הרגשית. אם אתם כבר משוחחים לרגע עם ילדכם, צרו עמו קשר עין.  הניחו ניידים ומכשירים לזמן קצר, נסו לא להתבונן מעבר לכתף בניסיון להשגיח על האח שמצייר בגואש. השתמשו בקשר העין כדי לבסס תקשורת נוכחת וקרובה.
  • שפת הגוף – השתמשו בגופכם ובהבעות הפנים שלכם כדי להביע קשב ועניין כשילדכם משוחח אתכם או מבקש להראות לכם משהו. הנהנו כדי שידע שאתם איתו ושנו את הבעתכם בזמן המתאים בתגובה לדבריו של הילד כדי שירגיש שאתם לוקחים חלק בסיפור שלו.
  • טון הדיבור – שימו לב אל טון הדיבור כאל מרכיב משמעותי בשיח עם הילדים. בחנו את המסרים שאתם מעבירים לילדכם מעבר למילים והשתמשו בו כדי להתאים תגובה לילדכם: האם הטון נלהב ומתרגש? האם הוא שקט ומרגיע?
  • מגע – מגע הוא צורך בסיסי וחיוני להתפתחות הפיסיולוגית והרגשית של הילד. נצלו הזדמנויות יומיומיות למגע קרוב ולהפגנת חיבה גופנית עם ילדכם. העניקו חיבוקים תכופים ושימו לב למגע שלכם בזמן האכלה, הלבשה או משחק משותף. בדקו את תגובת הילד והתאימו את תדירות ועוצמת המגע לצרכיו.
  • אחד על אחד – נסו למצוא זמנים נוחים שבהם תוכלו להקדיש מספר דקות אחד על אחד עם ילדכם. השתמשו בהזדמנויות שקיימות ממילא בסדר היום – זמן הרחצה או ההשכבה במיטות עשויים להתאים לכך במיוחד.

טיפים לשילוב זמני איכות בשגרת היום

את זמני האיכות כדאי לשלב באופן טבעי בסדר היום המשפחתי. כך יש סיכוי טוב יותר שתוכלו להתמיד ולהעניק להם רגעים מיטיבים של תשומת לב באופן קבוע. הנה כמה עוגנים שתוכלו להשתמש בהם:

  • ארוחות משפחתיות הן זמן נהדר לשיחה משותפת. הניחו פלאפונים בצד ועודדו שיח משותף על חוויות היום או על כל נושא אחר שמתחשק לכם.
  • עודדו את הילדים להצטרף אליכם למטלות הבית ונצלו את הזמן המשותף. שבו קרוב וקפלו יחד כביסה, שוחחו בנחת כשהידים עסוקות, או הכינו יחד את הארוחה לצלילי מוזיקה שאתם אוהבים ושירו בקול.
  • מצאו רגעים שבהם הילדים מתנהגים באופן רצוי כדי להעניק להם תשומת לב חיובית ולחזק את התנהגותם – שבחו אותם, ספרו להם מה אהבתם וחייכו אליהם.
  • עם ילדים צעירים תוכלו לנצל את זמן הרחצה וההלבשה כדי לדבר אל ילדכם או לשיר לו. למדו אותו את שמות איברי גופו, דגדגו אותו והמציאו משחקים מיוחדים שמתאימים לאמבטיה.
  • לוו את ילדכם למיטה לפני השינה ואפשרו לו להיפרד מהיום ומכם בצורה רגועה ונעימה. נצלו את הדקות שלפני השינה לקריאת סיפור, שמעו ממנו איך עבר עליו היום, כסו אותו בשמיכה ותנו חיבוק ונשיקה.

התפתחות בחודש הראשון

כיצד מתפתחים תינוקות רכים בחודש הראשון לחייהם

ערסול, שינה, הנקה והאכלה. זה כל מה שקורה בחודשים הראשונים. אף שהדבר אינו נראה לעין, התינוק שלכם כבר לומד הרבה מאוד, ומדי יום אתם לומדים להכיר זה את זה מעט יותר. הוא סופג פנימה כל מה שהוא רואה, שומע וחש, ומוחו מייצר קשרים חדשים ללא הפסקה.

ייתכן שהתינוק שלכם כבר מצליח לעקוב אחרי פניכם. קשר עין הוא אחת הדרכים שבהן התינוק אומר לכם שהוא מבקש את תשומת לבכם. בגיל זה, הפנים שלכם הם הדבר המעניין ביותר עבורו. כמו כן, הוא ייהנה להתבונן בצעצועים בצבעים מנוגדים כגון אדום, שחור ולבן. כדאי להניח לידו צעצועים עם פנים או עם דפוסים כגון מערבולות או משבצות.

תינוקכם בן החודש יכול לשמוע אתכם, והוא עשוי להיבהל מצליל קולכם או מכל צליל אחר. הוא מכיר את קולכם, ויבכה אם הוא זקוק לכם. הדרך הטבעית ביותר שבו יביע את צרכיו היא באמצעות בכי, אך הוא עשוי גם להשמיע מיני קולות גרוניים. תינוקות בוכים בגלל סיבות שונות ומגוונות, אך לפעמים הם בוכים בלי סיבה נראית לעין.

התינוק שלכם עשוי להרים את ראשו לרגע כשהוא שוכב על הבטן, או לסובב אותו מצד לצד כשהוא שוכב על גבו. השימוש בראשו עוזר לו לראות היכן אתם נמצאים, לנסות לתקשר איתכם ולהתבונן טוב יותר על העולם החדש סביבו. הוא עשוי להחזיק את האצבע שלכם, אך רוב הזמן אגרופיו יהיו קפוצים.

כיצד לעזור להתפתחות תינוקות רכים בחודש הראשון

הנה כמה דברים פשוטים שיעזרו להתפתחות התינוק שלכם:

  • הגיבו לבכיו: תינוקות בוכים לפעמים כי משהו לא נוח להם – החיתול שלהם רטוב, או שהם רעבים, או שהאור חזק מדי. כשאתם מגיבים לכך, התינוק שלכם מרגיש נינוח ובטוח יותר, והוא לומד לבטוח בכם ולסמוך עליכם. גם אם אינכם יודעים מדוע הוא בוכה, חשוב לנחם אותו. התינוק לא יהפוך למפונק מדי אם תרימו אותו, תערסלו אותו או תדברו אליו בקול מרגיע.
  • הביטו בעיניו: אם התינוק שלכם מביט בכם, הביטו בו בחזרה. מבט זה ידוע כ”בהייה הדדית”, והוא חשוב מאוד כדי להתחבר עם תינוקכם ולעזור למוחו לגדול. כשהתינוק מסיט את מבטו, הוא אומר לכם שנמאס לו ושהוא זקוק למנוחה.
  • חייכו לתינוק שלכם: כשהוא רואה אתכם מחייכים, מוחו משחרר כימיקלים לגופו, שגורמים לו לתחושת אושר ועוזרים למוחו להתפתח. לחיוך יש תפקיד חשוב בתהליכי החיבור וההתקשרות. הוא עוזר לתינוקכם להרגיש בטוח ומוגן, וללמוד על העולם שסביבו.
  • בלו זמן יחד: תוכלו לבלות יחד בהנאה בקריאת סיפורים לתינוק, דיבור ושירה. אם תעשו את הדברים הללו מדי יום, התינוק שלכם יתחיל להכיר את הצלילים, המילים והשפה, וכך יפתח את מיומנויות השפה והתקשורת שיצטרך כשיגדל.
  • שכיבה על הבטן: התינוק זקוק לזמן משחק יומי על הבטן, כדי לבנות את שרירי הצוואר ואת פלג הגוף העליון. חיזוק השרירים יעזור לו להרים את ראשו ולהתחיל ללמוד את התנועות שבהן ישתמש מאוחר יותר, כמו זחילה וקימה לעמידה.
  • עיסוי תינוקות: עיסוי תינוקות הוא דרך נהדרת להתחבר לתינוק שלכם. העיסוי יכול להיות מרגיע ומרפה, במיוחד לתינוקות עצבניים. נסו לעסות את התינוק בחדר חמים, לאחר האמבטיה.

יהיו פעמים שהתינוק שלכם לא ירצה לעשות דבר מכל מה שהצענו – אם הוא עייף מדי, למשל, או רעב. במקרה זה, הוא ישתמש בסימנים מיוחדים כדי להודיע לכם מתי נמאס לו ומה הוא צריך.

להיות הורים לתינוק רך

מדי יום, אתם והתינוק שלכם מכירים זה את זה מעט יותר. ככל שהתינוק גדל ומתפתח, כך תכירו יותר ויותר את צרכיו ואת הדרך שבה תוכלו למלא אותם.  בתור הורים, אנחנו לומדים ללא הרף. כל הורה עושה טעויות ולומד מניסיון. זה בסדר להיות בטוחים במה שאתם יודעים. זה גם בסדר להודות שאינכם יודעים ולשאול שאלות – לעיתים קרובות, השאלות שנראות לכם טפשיות הן הטובות ביותר!

בריאותכם הגופנית והנפשית היא חלק חשוב מאוד בתפקידכם כהורים. כשכל תשומת הלב מתרכזת בטיפול בילד או בתינוק, הורים רבים שוכחים לדאוג לעצמם, או שפשוט אין להם זמן לכך. תפקידכם כהורים דורש מכם הבנה, סבלנות, דמיון ואנרגיה – ותעשו זאת בצורה הטובה ביותר אם תטפלו בעצמכם.

אם אתם מרגישים מתוסכלים, לחוצים או שאינכם יכולים להתמודד, הניחו את התינוק במקום בטוח – בעריסה, למשל – והתרחקו לזמן מה, עד שתירגעו. כמו כן, אתם יכולים לבקש ממישהו אחר להחזיק אותו לזמן מה. לעולם אל תטלטלו תינוק. הטלטול עלול לגרום לדימום בתוך המוח, ולעיתים קרובות לנזק מוחי קבוע.

זה בסדר גמור לבקש עזרה. אם אתם מתקשים להתמודד עם התינוק שלכם, היוועצו באחות טיפת חלב או ברופא הילדים שלכם.

מתי לבקש עזרה

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם דואגים או מבחינים שבן החודש שלכם:

  • אינו מתבונן בפרצופים
  • אינו משמיע קולות
  • אינו שומע או רואה
  • אינו מגיב לאור בוהק
  • אינו אוכל היטב
  • אינו מניע את ידיו או רגליו
  • בוכה הרבה ומדאיג אתכם.

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. אם אתם תוהים האם קצב ההתפתחות של ילדכם “נורמלי”, כדאי לזכור ש”הנורמה” היא טווח רחב. אם אתם עדיין מרגישים שמשהו לא בסדר, קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים.

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם מבחינים בסימנים של דיכאון אחרי לידה אצלכם או אצל בן/בת הזוג שלכם. הסימנים כוללים תחושת עצב ובכי ללא סיבה נראית לעין, התרגזות, קושי להתמודד ותחושת חרדה עמוקה. אם אתם מבחינים בסימנים אלה, בקשו עזרה מאיש מקצוע.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

 

מדוע חשוב לדבר עם תינוקות ופעוטות

לדבר עם תינוקות ופעוטות: מדוע כדאי לדבר יותר

דיבור עם התינוק או הפעוט שלכם יכול לעזור לו לפתח את מיומנויות השפה והתקשורת, וכמה שיותר – יותר טוב. הורים שמדברים הרבה עם ילדיהם הקטנים משתמשים במילים ובצלילים רבים ושונים. כשהילדים נחשפים למילים רבות, הבנת השפה שלהם משתפרת, וכמות ומגוון המילים שיבינו וישתמשו בו גדלים. לא מדובר רק במיומנויות שפה טובות יותר: דיבור עם תינוקות עוזר למוחם להתפתח ויכול לעזור לילדים להצליח יותר מאוחר יותר, בבית הספר.

נוסף על כך, תקשורת הדדית חמה ועדינה עם ילדכם מסייעת לכם ליצור ולחלוק חוויות משותפות, שמחזקות את מערכות היחסים שלו, ובו בזמן עוזרת לילדכם ללמוד עוד על העולם.

איזה סוג של דיבור?

שיחה עם תינוק לא חייבת להיות מאורע גדול. אפשר להתחיל לפטפט איתו על עניינים יומיומיים הקשורים לבית ולמשפחה – כמו מה שאתם עושים באותו רגע עם התינוק. לדוגמא: “עכשיו נתלבש. נשחיל את הראש דרך החולצה. או אם אתם נמצאים בחוץ והתינוק מצביע על עץ, תוכלו להגיד “איזה עץ גדול וגבוה, נכון? מעניין אילו חיות גרות על העץ הזה? אולי לטאה?”.

כמה צריך לדבר?

כל סוגי הדיבור טובים לתינוק שלכם, ולכן, נסו לדבר איתו הרבה ככל האפשר במהלך היום. עם זאת, תינוקות מחבבים גם שקט מדי פעם, כך שאם התינוק שלכם מפסיק להגיב ומתחיל להיראות עייף, חסר מנוחה או עצבני, נסו לדבר איתו במועד אחר. האישיות של תינוקכם יכולה גם היא להשפיע על התדירות שבה ירצה לתקשר איתכם. תינוקות מסוימים חברותיים יותר באופן טבעי, ואחרים שקטים יותר.

מתי להתחיל לדבר?

התחילו לדבר עם התינוק שלכם מוקדם ככל האפשר. למעשה, תינוקכם סופג כמות אדירה של מידע על מילים ודיבור מרגע שנולד – רק מהאזנה והתבוננות בכם מדברים. בהתחלה, השיחות עם התינוק עשויות להרגיש חד-צדדיות. אך גם אם התינוק הקטן שלכם עדיין אינו משתמש במילים, הוא מנסה בכל זאת להשתתף בשיחה! הוא מתקשר איתכם באמצעות בכי, קשר עין והאזנה. מאוחר יותר הוא גם יהמהם, יחייך, יצחק, יעשה קולות שונים ויניע את גופו כדי לתקשר. כשאתם מדברים ומקדישים את מלוא תשומת הלב לילדכם, אתם יכולים להבחין בניסיונות התגובה שלו.

טיפים לדיבור עם תינוקות ופעוטות

כל זמן שאתם מבלים עם ילדכם הוא הזדמנות טובה לדבר. תוכלו לדבר איתו כשאתם מחליפים לו חיתול, אוכלים ארוחת צהריים, נוסעים במכונית, מטיילים בעגלה או סתם יושבים בחצר – אין צורך בזמן מיוחד בשביל לדבר.

ילדכם לומד לדבר גם כשהוא צופה בכם מתקשרים עם אחרים. אם אתם מדברים באופן חיובי, ילדכם ילמד לדבר באופן חיובי לאחרים. לדוגמה, כשאתם משוחחים בזמן הארוחה, תוכלו להשתמש בשפה חיובית כמו “אילו דברים טובים קרו לך היום?”.

יכול להיות שתרגישו קצת טיפשיים בהתחלה כשתנסו לקיים שיחה מלאה עם תינוק, אבל אל תתייאשו! שיחות ופעילויות שכוללות חלק מהנקודות הבאות יעזרו לפתח את מיומנויות השפה של ילדכם.

התכווננו לילדכם

  • כבו את כל מה שעלול להסיח את דעתכם. העבירו את הטלפון למצב שקט, כבו את הטלוויזיה והמחשב, ופשוט היו נוכחים בשיחה עם ילדכם.
  • הקשיבו למה שילדכם מנסה לומר. גם אם הוא עדיין אינו משתמש במילים, שאלו אותו שאלות שמתבססות על מאמציו. לדוגמה, אם ילדכם מצביע על כלב, אמרו, “הנה כלב לבן ורך. מה אתה חושב שהוא הולך לעשות עכשיו?”
  • השתמשו בהפוגות טבעיות בעת הדיבור. בסופו של דבר, התינוק שלכם ימלא את ההפוגות הללו כששפתו תתפתח. ההפוגות מלמדות אותו את אמנות ה”תן וקח” בשיחה.
  • דעו מתי להפסיק. אם ילדכם מתחיל להיראות עייף או חסר מנוחה, או שהוא נהיה עצבני, אל תכריחו אותו להמשיך ולהקשיב. בחרו זמן אחר שבו יהיה מוכן לשיחה.

שמרו על עניין

  • הבחינו במה ילדכם מתעניין ודברו על זה. לדוגמה, אם הוא משחק בקוביות, דברו על הקוביות.
  • דברו עם ילדכם על דברים שהוא עשוי להתעניין בהם – לדוגמה, מה אמא, אבא, סבתא או סבא עושים היום, סיפור שקראתם יחד או משהו שמתרחש בחוץ.
  • השתמשו בביטויים רבים ככל האפשר כדי שהשיחה תהיה מעניינת ומושכת. נושא השיחה פחות חשוב מהדרך שבה אתם משוחחים.
  • אם אתם משתמשים במילים מורכבות, הסבירו אותן והרחיבו אותן באמצעות מילות תיאור רבות. לדוגמה, “אנחנו הולכים לפגוש אחות טיפת חלב – אחות מיוחדת שיודעת הכל על הבריאות של תינוקות וילדים.”

קראו, ספרו סיפורים, שירו שירים והמציאו חרוזים

  • קראו ספרים וספרו סיפורים לתינוק שלכם מרגע הלידה, אפילו מדי יום. לאחר כמה שבועות, התינוק יידע שברגעים אלה אתם נהנים מזמן שקט ומיוחד יחד.
  • דברו על התמונות והאיורים בספרים, חשבו בקול רם מה עשוי לקרות בהמשך הסיפור, הצביעו על מילים ואותיות, ותנו לילדכם לגעת בספר, להחזיק אותו ולהפוך את הדפים. תוכלו להמציא סיפורים משלכם שיתאימו לתמונות בספר.
  • עזרו לילדכם ללמוד שספרים וקריאה הם מקור להנאה. תוכלו לקרוא את הספר בפינת קריאה מיוחדת, להוסיף חיבוקים לשעת הסיפור ולתת לילדכם לבחור כמה ספרים – גם אם תצטרכו לקרוא את אותם ספרים שוב ושוב!
  • שירו שירים וחרוזים באוטו, באמבטיה ובמיטה – גם אם אתם מזייפים. התינוק שלכם יאהב את קצב המילים ויירגע כשישמע את קולכם.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התפתחות בגיל 10-11 חודשים

כיצד מתפתחים תינוקות בגיל 10-11 חודשים

התינוק שלכם מתעניין מאוד בשיחות, ובגיל זה הוא עשוי להשמיע את המילה הראשונה שלו. הוא עדיין ממלמל הרבה, אך ייתכן שינסה גם להגיד מילה או שתיים שהוא מכיר את משמעותן, כמו “אמא” או “אבא”. אל תדאגו אם עדיין לא התחיל להשתמש במילים – הוא ממשיך להשתמש בשפת הגוף שלו כדי לתקשר איתכם בדרכים אחרות, כמו נפנוף והצבעה. הוא מפסיק את מעשיו כשהוא שומע את המילה “לא”.  הוא יכול להצטרף אליכם כשאתם שרים לו, והוא נהנה להתבונן באיורים שבספרים ולקרוא איתכם.

בחודשים האחרונים למד התינוק שלכם להיות אסרטיבי ולהביע רגשות כמו זהירות ופחד. המודעות שלו לצרכיו ולרצונותיו גברה, וכעת הוא יודע כיצד לתקשר את צרכיו. ייתכן שהוא כבר חש נוח יותר בקרבת זרים, ואינו מראה עוד סימני פחד מזרים כבעבר.

התינוק שלכם לומד כל הזמן. הוא אוהב למצוא חפצים חבויים (לדוגמה, צעצוע שמתחבא מתחת לכוס), או להתבונן בכם כשאתם מראים לו כיצד דברים עובדים (למשל, כיצד מניחים מכסה מעל קופסא). הוא מנסה להגיע לחפצים ולתפוס אותם, להשתמש בהם (למשל, לערבב בכפית) ולפעמים כמובן גם להשליך אותם.

סביר להניח שהוא עדיין זקוק לעזרה כדי לעמוד לבדו, וייתכן שינסה לעמוד לבד למשך כמה שניות. הביטחון שלו לנוע בין הרהיטים הולך וגדל, והוא רוצה לנסות ללכת – בדרך כלל כשהוא אוחז בכף ידכם, או אפילו ללא עזרה. כמו כן, בגיל זה הוא עשוי:

  • להתנועע לצלילי מוזיקה
  • לחקות מילים פשוטות
  • לשתף פעולה טוב יותר כשמלבישים אותו.

כיצד לעזור להתפתחות התינוק

הנה כמה פעולות פשוטות שיעזרו להתפתחות התינוק שלכם:

  • דברו עם התינוק: הוא מתעניין מאוד בשיחה, ולכן כדאי לדבר איתו על נושאים יומיומיים ועל מה שאתם עושים כדי לעזור לו להבין את משמעותן של המילים.
  • הקשיבו והגיבו למלמולי התינוק: כדי לעזור לו לבנות את מיומנויות השפה, התקשורת והאוריינות שלו, ולתת לו תחושה שהוא במרכז תשומת הלב, אהוב ומוערך. חשוב להגיב בדיבור או בהשמעת קולות בדרך חמה ואוהבת. התינוק ייהנה לשמוע את קולכם עולה ויורד, ויאהב לראות את הבעות פניכם כשאתם מדברים איתו.
  • קראו לתינוק: קריאת ספרים, סיפור סיפורים, שירים או שירי משחק כמו “עשר אצבעות לי יש” מעודדים את התפתחות הדיבור.
  • שחקו ביחד: שחקו במשחק “קוקו”, צלצלו בפעמונים, החביאו צעצועים ועשו קולות מצחיקים וקולות של בעלי חיים. מגיל עשרה חודשים בערך, הוא יכול ליהנות מצעצועי הפתעה כמו משחקים לחיצים המקפיצים דמויות. המשחק המשותף גורם לו לחוש אהוב ומוגן.
  • עודדו את התינוק לנוע: התנועתיות וחקירת העולם סביבו עוזרות לתינוק לפתח את היציבה ולבנות את השרירים, ומניחות את היסודות לתנועות מורכבות יותר כגון זחילה, עמידה והליכה. אם התינוק שלכם זוחל, נסו לרדת לגובה העיניים שלו ולזחול סביבו, או לשחק איתו תופסת. כדאי לבדוק כיצד להפוך את הבית לבטוח לתינוק שמסתובב בו. תתפלאו לגלות עד כמה רחוק הוא יכול לזחול או לאן הוא יכול להגיע.

יהיו פעמים שהתינוק שלכם לא ירצה לעשות דבר מכל מה שהצענו – אם הוא עייף מדי, למשל, או רעב.

להיות הורים לתינוק בן 11 חודשים

מדי יום, אתם והתינוק שלכם מכירים זה את זה מעט יותר. ככל שהתינוק גדל ומתפתח, כך תכירו יותר ויותר את צרכיו ואת הדרך שבה תוכלו למלא אותם.

למעשה, בתור הורים, אנחנו לומדים ללא הרף. כל הורה עושה טעויות ולומד מניסיון. זה בסדר להיות בטוחים במה שאתם יודעים. זה גם בסדר להודות שאינכם יודעים ולשאול שאלות – לעיתים קרובות, השאלות שנראות לכם טיפשיות הן הטובות ביותר!

בריאותכם הגופנית והנפשית היא חלק חשוב מאוד מתפקידכם כהורים. כשכל תשומת הלב מתרכזת בטיפול בילד או בתינוק, הורים רבים שוכחים לדאוג לעצמם, או שפשוט אין להם זמן לכך. תפקידכם כהורים דורש מכם הבנה, סבלנות, דמיון ואנרגיה – ותעשו זאת בצורה הטובה ביותר אם תטפלו בעצמכם.

אם אתם מרגישים מתוסכלים, לחוצים או שאינכם יכולים להתמודד, הניחו את התינוק במקום בטוח – בעריסה, למשל – והתרחקו לזמן מה, עד שתירגעו. כמו כן, אתם יכולים לבקש ממישהו אחר להחזיק אותו לזמן מה. לעולם אל תטלטלו תינוק. הטלטול עלול לגרום לדימום בתוך המוח, ולעיתים קרובות לנזק מוחי קבוע.

מתי לבקש עזרה

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם דואגים או מבחינים שבן 11 החודשים שלכם:

  • אינו יוצר איתכם קשר עין
  • אינו ממלמל
  • אינו מחייך או משתמש בהבעות אושר, ואינו מראה טווח רגשות
  • אינו יושב לבד
  • משתמש ביד או רגל אחת הרבה יותר מאשר בשנייה
  • אחת מעיניו פונה כלפי פנים או כלפי חוץ רוב הזמן
  • אינו עוקב בעיניו אחר חפצים נעים
  • אינו מצליח להבין מאין מגיע צליל שנשמע בקרבתו
  • אינו מתעניין בצלילים
  • אינו מתעניין בכם או באנשים אחרים
  • מאבד מיומנויות שכבר רכש באופן מובהק ועקבי.

קבעו פגישה אצל רופא אם אתם מבחינים בסימנים של דיכאון אחרי לידה אצלכן או אצל בת או בן הזוג שלכם. הסימנים כוללים תחושת עצב ובכי ללא סיבה נראית לעין, התרגזות, קושי להתמודד ותחושת חרדה עמוקה. אם אתם מבחינים בסימנים אלה, בקשו עזרה מאיש מקצוע.

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. אם אתם תוהים האם קצב ההתפתחות של ילדכם “נורמלי”, כדאי לזכור ש”הנורמה” היא טווח רחב. אם אתם עדיין מרגישים שמשהו לא בסדר, קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התפתחות פעוטות בגיל שנתיים-שלוש

כיצד מתפתחים פעוטות בגיל שנתיים-שלוש

רגשות

זו אחת התקופות החשובות ביותר להתפתחות הרגשית של ילדכם. הפעוט שלכם חווה רגשות רבים עכשיו, ובו בזמן לומד על רגשותיהם של אנשים אחרים. התקפי זעם נוטים לקרות בשלב זה, כיוון שלעיתים קרובות, הילדים אינם יודעים כיצד לתאר רגשות “גדולים” כמו תסכול, כעס, מבוכה, אשמה ובושה. כמו כן, הוא מתחיל להבין כיצד התנהגותו משפיעה עליכם, וכיצד התנהגותכם משפיעה עליו. חרדת הנטישה שלו תפחת, והוא יהיה פחות מוטרד כשתיפרדו ממנו לשלום.

דיבור

בסביבות גיל שנתיים, הפעוט שלכם עשוי להשתמש במשפטים בני שתיים-שלוש מילים ולהגיד מילים כמו “אני”, “אתה”, ו”שלי”. הוא צפוי ללמוד ולהשתמש במילים רבות, והדיבור שלו יהיה קל יותר להבנה.

בסביבות גיל שלוש, הוא יוכל להשתמש במשפטים בני שלוש עד חמש מילים ואפילו יותר. הוא יתחיל ללמוד לדבר בתורו, ויוכל לנהל איתכם שיחה קצרה.

הוא לומד כיצד לספר על דברים שקרו במהלך היום. בעזרתכם, הוא יוכל לעשות סדר בדברים וליצור סיפור פשוט – לדוגמה, “אני הולך לחנות”. “ומה עשית בחנות?” “קניתי חלב”. עד גיל שלוש, ייתכן שאף יצליח לספר סיפור שהמציא בעצמו בהתבסס על חוויותיו, אך סביר להניח שיהיה זה סיפור קצר למדי.

כמו כן, הוא יוכל לדבר על אנשים ועל חפצים שאינם נמצאים לידו – לדוגמה, “סבתא בחנות”, או “הכדור שלי על העץ”.

חשיבה

כל מה שילדכם למד עד כה מפתח את החשיבה שלו. הוא מתחיל להבין מושגים כמו זמן והפכים – למשל, קטן-גדול, יום-לילה. כמו כן, סביר להניח שיתחיל לציין את איברי הגוף ואת פעולותיהם, למיין חפצים ולהתאים צורות וצבעים. הוא יתחיל לזכור כיצד דברים מסוימים נראים ולתאר אותם. לדוגמה, תפוחים הם אדומים ועגולים. הוא פותר בעיות באמצעות התנסות.

לשחק וללמוד

המשחק חשוב מאוד עבור ילדכם, כיוון שכך הוא לומד. הוא ייהנה לשחק עם ילדים אחרים, להתחפש, לבשל בצעצועי מטבח, לצבוע בצבעי אצבעות או במכחול וגם לשחק בתוקפנות. כשהוא משחק איתכם או עם ילדים אחרים, תראו שהוא משתפר במשחק לפי תור. בגיל זה הוא ייהנה גם מסיפור סיפורים, משירים ומקריאת ספרים.

מיומנויות יומיומיות

בסביבות גיל זה, ילדכם ירצה מאוד לעשות דברים רבים יותר בעצמו. לדוגמה, סביר להניח שירצה לרחוץ לבד את ידיו, להסתבן באמבטיה, לאכול לבדו ולהתלבש – אף שכנראה שיצליח יותר לפשוט את בגדיו ולא ללבוש אותם! אך הוא עדיין לומד, ולכן עדיין זקוק לעזרתכם.

כדי לעזור לו לפתח ביטחון בעצמו, בקשו ממנו לעזור לכם במטלות הבית כמו טאטוא הרצפה או ניגוב האבק. הוא יתגאה בעצמו מאוד כשיעזור לכם.

ייתכן שהוא אפילו מוכן להתחיל גמילה מחיתולים. כשילדכם מוכן, הוא:

  •  יכול לעשות את רוב הדברים שאתם מבקשים ממנו ללא עזרתכם
  • מתעניין באנשים אחרים שהולכים לשירותים – בהתחלה זה עלול להיות מוזר או לגרום לכם להרגיש לא נעים, אך זוהי דרך טובה להציג לו את התהליך
  • מודיע לכם כשהוא עושה פיפי או קקי בחיתול
  • יכול למלא הוראות פשוטות, כמו “תן את הכדור לאבא”.

התבוננו ובדקו אם ילדכם מוכן לגמילה מחיתולים, אך אל תלחצו עליו. קבלת אחריות על ההליכה לשירותים היא אחת המשימות הקשות ביותר לילדכם, כיוון שהיא דורשת שימוש במיומנויות רבות. לדוגמה, הוא צריך לדעת מתי הוא צריך לעשות פיפי או קקי, להבין שעליו לעשות זאת בשירותים, להצליח ללכת לשירותים או לסיר ולטפס עליהם, לפשוט את הבגדים ואז ללבוש אותם בחזרה. אם אתם מתחילים את הגמילה מוקדם מדי, ייתכן שיזדקק לזמן רב כדי ללמוד.

תנועה

הפעוט שלכם כבר רץ וסביר להניח שהוא אינו נופל הרבה כבעבר. הוא מתחיל לעלות ולרדת במדרגות לבדו, אך ממשיך לעיתים להשתמש במעקה. הוא משתפר בזריקת כדור תוך הנפת ידו מעבר לכתפו, בבעיטה ובתפיסת כדור, ועשוי אפילו לעמוד על רגל אחת לכמה שניות.

אם אתם נשארים לידו כשהוא חוקר את הסביבה, הוא ירגיש מוגן ובטוח. כך הוא בונה את הביטחון העצמי שלו, שמאפשר לו להתנסות בדברים חדשים ולגלות את העולם בעצמו. עכשיו, כשילדכם פעיל כל כך, כדאי לבדוק כיצד להפוך את הבית לבטוח.

כמו כן, בגיל זה הוא עשוי:

  • לקפוץ במקום
  • לרכוב על תלת אופן
  • לזהות חפצים ולקרוא בשמם
  • לעלות במדרגות רגל-רגל.

כיצד לעזור להתפתחות הפעוט

הנה כמה דברים פשוטים שיעזרו להתפתחות ילדכם:

  • תנו לו הזדמנות לשחק עם אחרים: משחק הוא דרך נהדרת שמאפשרת לילדכם להכיר חברים וללמוד כיצד להסתדר עם ילדים אחרים. עם זאת, אל תצפו ממנו לחלוק ולהשתתף במשחק לפי תורות עדיין – פעוטות מאמינים שהכל שייך להם.
  • חזקו את התפתחותן של המיומנויות היומיומיות, כגון שימוש בכף, שתייה מכוס והסרת כובע. מיומנויות אלה משלבות מוטוריקה גסה ומוטוריקה עדינה גם יחד, ומעודדות את יכולתו של הפעוט לחשוב על מה שהוא עושה.
  • דברו עם הפעוט שלכם: קראו לחפצים שסביבכם בשמותיהם ודברו עליהם – איברי הגוף, צעצועים ופריטים בבית כמו כפות או כיסאות. כך תעזרו לפתח את המיומנויות השפתיות של ילדכם. בגיל זה אפשר ללמד את ילדכם ש”כיסא” יכול להיות “כיסא גדול”, “כיסא אדום” ואפילו “כיסא אדום וגדול”.
  • הראו לילדכם שהדיבור שלו משמעותי : הקשיבו ודברו איתו בחזרה. אם הפעוט שלכם אומר “אימא חלב”, תוכלו לענות לו ולהגיד “אתה רוצה שאימא תמזוג לך קצת חלב?” כמו כן, כך הוא ירגיש מוערך ואהוב.
  • קראו לפעוט: כדי לעודד את התפתחות הדיבור והדמיון, קראו לו ספרים, ספרו סיפורים, שירים או שירי משחק.
  • בשלו ביחד עם ילדכם: כך תעזרו לו להתעניין במזון טוב ובריא, ללמוד מילים חדשות ולהבין מושגים מתמטיים כמו “חצי”, “כפית אחת” או “30 דקות”. אפשר לתת לו לעשות דברים פשוטים, כמו לערבב את הסלט או להניח שתי פרוסות זו על זו ולהכין כריך.

כשילדכם לומד מיומנות חדשה, ציינו את הישגיו ותנו לו המון שבחים ותשומת לב חיובית. כמו כן, כדאי לעודד אותו ולעזור לו לעשות את הדברים שלמד, גם אם הוא מתקשה.

להיות הורים

מדי יום, אתם והפעוט שלכם מכירים זה את זה מעט יותר. ככל שהפעוט גדל ומתפתח, כך תכירו יותר ויותר את צרכיו ואת הדרך שבה תוכלו למלא אותם. למעשה, בתור הורים, אנחנו לומדים ללא הרף. כל הורה עושה טעויות ולומד מניסיון. זה בסדר להיות בטוחים במה שאתם יודעים. זה גם בסדר להודות שאינכם יודעים ולשאול שאלות – לעיתים קרובות, השאלות שנראות לכם טיפשיות הן הטובות ביותר!

בריאותכם הגופנית והנפשית היא חלק חשוב מאוד מתפקידכם כהורים. כשכל תשומת הלב מתרכזת בטיפול בילד או בתינוק, הורים רבים שוכחים לדאוג לעצמם, או שפשוט אין להם זמן לכך. תפקידכם כהורים דורש מכם הבנה, סבלנות, דמיון ואנרגיה – ותעשו זאת בצורה הטובה ביותר אם תטפלו בעצמכם.

לפעמים אתם עשויים לחוש תסכול או חוסר אונים. אם אתם מרגישים מוצפים, הניחו את הילד במקום בטוח – לדוגמה, בלול – או בקשו ממישהו אחר להחזיק אותו לזמן מה. צאו לפסק זמן עד שתירגעו. נסו לעבור לחדר אחר כדי לקחת כמה נשימות עמוקות, או להתקשר לבן משפחה או חבר כדי שיעזור לכם להירגע.

לעולם אל תטלטלו את הפעוט. הטלטול עלול לגרום לדימום בתוך המוח, ולעיתים קרובות לנזק מוחי קבוע.

מותר לבקש עזרה. אם ההתמודדות עם הפעוט מציפה אתכם, צרו קשר עם רופא הילדים שלכם או עם אחות טיפת חלב.

התפתחות פעוטות: מתי להתחיל לדאוג

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם דואגים או מבחינים שבגיל שנתיים, הפעוט שלכם מפגין אחד או כמה מהדברים הבאים.

ראייה, שמיעה ותקשורת

ילדכם:

  • מתקשה לראות או לשמוע
  • אינו מצרף שתי מילים – לדוגמה, “כלב קטן”

התנהגות ומשחק

ילדכם:

  • אינו ממלא הוראות פשוטות – לדוגמה, “תן לי את הכדור בבקשה”
  • אינו מחקה פעולות או מילים – לדוגמה, כששרים “ידיים למעלה, על הראש”
  • אינו מעמיד פנים בזמן משחק – לדוגמה, אינו עורך ארוחות דמיוניות  או מאכיל את הבובה
  • אינו מפגין רגשות
  • אינו מבקש חיבה או  נחמה.

תנועה ומיומנויות מוטוריות

ילדכם:

  • אינו עולה ויורד במדרגות, גם אם הוא נעזר בכם או במעקה
  • אינו יכול לרוץ
  • מתקשה להתמודד עם חפצים קטנים – כמו צבע
  • אינו משרבט או מנסה לצייר.

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם דואגים או מבחינים שבגיל שלוש, הפעוט שלכם מפגין אחד או כמה מהדברים הבאים.

ראייה, שמיעה ותקשורת

ילדכם:

  • אינו מתבונן בעיניכם
  • מתקשה לראות או לשמוע
  • אינו משתמש במשפטים בני שלוש מילים
  • מדבר באופן שמקשה עליכם, על משפחתכם ועל חבריכם להבין אותו.

התנהגות ומשחק

ילדכם:

  • אינו ממלא הוראות פשוטות – לדוגמה, “תן לי את הכדור בבקשה”
  • אינו מתעניין בילדים אחרים
  • מתקשה להיפרד מהמטפל העיקרי שלו
  • אינו מעמיד פנים בזמן משחק – לדוגמה, משחק שהוא יוצא לקניות או נוסע באוטובוס.

תנועה ומיומנויות מוטוריות

ילדכם:

  • אינו יכול לרוץ
  • אינו משרבט או מצייר
  • מתקשה להתמודד עם חפצים קטנים – למשל, עיפרון או צבע.

כמו כן, יש לפנות לאיש מקצוע אם אתם מבחינים שילדכם מאבד מיומנויות שכבר רכש.

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם מבחינים בסימנים של דיכאון אחרי לידה אצל נשים או דיכאון אחרי לידה אצל גברים. הסימנים כוללים תחושת עצב ובכי ללא סיבה נראית לעין, התרגזות, קושי להתמודד ותחושת חרדה עמוקה. אם אתם מבחינים בסימנים אלה, בקשו עזרה מאיש מקצוע.

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. אם אתם תוהים האם קצב ההתפתחות של ילדכם “נורמלי”, כדאי לזכור ש”הנורמה” היא טווח רחב. אם אתם עדיין מרגישים שמשהו לא בסדר, קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

למידה והתפתחות יצירתית אצל פעוטות: רעיונות ופעילויות

לעודד את המשחק היצירתי של הפעוט

משחק יצירתי עבור פעוטות חשוב בגלל תהליך היצירה עצמו. אין נכון ולא נכון באופן שבו פעוטות יוצרים ומגיבים ליצירה. באמצעות משחק יצירתי חופשי הפעוטות יכולים לחקור את עולמם בדרך שלהם – דבר חשוב ללמידה ולהתפתחות. לדוגמה, ילדכם ייהנה לחקור ולשחק עם בצק וחומרים אחרים, אך לא בהכרח “ליצור” משהו. זה בסדר גמור. שבחו וחזקו אותו ללא קשר לתוצאה הסופית.

כדי לחזק את המשחק היצירתי של הפעוט, תנו לו כמה זמן שהוא צריך. יהיו ימים שבהם ירצה לשחק רק חמש דקות, וימים שבהם ישחק כל הבוקר, ויעבור מפעילות אחת לאחרת. כשאתם נותנים לילדכם מספיק זמן, הוא יכול למצוא המון רעיונות ותגובות יצירתיים. הרעיונות שמופיעים בהמשך יעזרו לכם לחזק את הלמידה וההתפתחות היצירתית של הפעוט שלכם, והם גם מהנים מאוד!

פעילויות יצירתיות: אמנות ובנייה

אין צורך לתת לילדכם חומרי משחק חדשים בכל פעם. כדי לחזק את ההתפתחות היצירתית, השתמשו בחפצים יומיומיים והשלימו את החסר על הדרך. פשוט זכרו שהוא עשוי להזדקק לעזרה בגזירה והדבקה. הנה כמה רעיונות בתור התחלה:

  • השתמשו בגלילי נייר טואלט או בבקבוקי מיץ ריקים כדי ליצור משפחה. ציירו להם פנים, הדביקו בגדי נייר והשתמשו בצמר גפן ליצירת השיער. כשתסיימו את הכנת המשפחה, ילדכם יוכל להשתמש בצעצועים החדשים שלו ולהמציא סיפורים.
  • השתמשו בחומרים טבעיים ובחומרים שמצאתם בחוץ. לדוגמה, בסתיו אפשר לאסוף עלי שלכת, ועליהם יוכל ילדכם לצייר, להדביק על נייר או לטבול בצבע.
  • השתמשו במכסי פלסטיק קטנים, מנז’טים או אביזרים אחרים שניתן להשחיל והכינו תכשיטים.

בית בובות תוצרת בית

  • קחו קופסת קרטון גדולה מאוד – למשל, קרטון המשלוחים של הסופר או קופסה של מחשב.
  • גזרו חורים ליצירת חלונות ודלתות.
  • תנו לפעוט שלכם לצייר לבנים, מסגרות לחלונות ולדלתות. כמו כן, הוא יוכל להדביק קישוטים נוספים (וכנראה יזדקק לעזרתכם).

משקפת תוצרת בית

  • הדביקו או שדכו שני גלילי נייר טואלט זה לזה.
  • נקבו חורים וחברו רצועה.
  • צאו לפארק או לחצר וחפשו ציפורים!

הכינו “קופסת יצירה” מלאה בחפצים ובחומרים שימושיים למשחק יצירתי. קופסת העיסוקים יכולה לכלול דברים כמו נייר צבעוני, מיכלי מזון ריקים וכוסות פלסטיק. ניתן למצוא רעיונות נוספים במאמרים למידה והתפתחות יצירתית אצל פעוטות וצעצועים תוצרת בית ופעילויות חופשיות לילדים.

לחצו כאן להורדת אוגדן צפי ציור שהכנו במיוחד בשבילכם!

פעילויות יצירתיות: תנועה וריקוד

הרעיונות הבאים יעזרו לפעוט שלכם לנוע ולרקוד:

  • התחילו בחימום.
  • השמיעו מוזיקה שתגרום לילדכם לנוע. זו לא חייבת להיות מוזיקה מיוחדת לילדים – אף שעדיף שלא לשים מוזיקת טראנס או טכנו, למשל!
  • רדו לגובה הרצפה עם הפעוט, והתחילו לזחול, להחליק בישיבה, להתגלגל ולהתנדנד ביחד. פעילות זו כוללת את כל איברי הגוף, ומכינה את ילדכם (ואתכם) למשחקי תנועה ומוזיקה.
  • הצטרפו לפעוט וקפצו, רוצו, דהרו ודלגו ברחבי החדר. לכו בקצב של הילד.
  • בזמן שאתם נעים, תוכלו לשיר ביחד, לתופף על קופסה על כף עץ, לנגן בקסילופון צעצוע או בתוף מרים – כל מה שילדכם נהנה ממנו.

רעיונות למשחקי העמדת פנים

פעוטות אוהבים משחקי העמדת פנים. לעיתים קרובות הם נהנים ממשחקים על דברים מוכרים מאוד שהם רואים מדי יום. אפשר לנסות:

  • ללטף את “התינוק” עד שהוא נרדם
  • להתחפש
  • להכין את התיק ו”לצאת לקניות”
  • לנהוג ביחד ברכבת דמיונית.

מוזיקה

לא חייבים להקדיש זמן מיוחד כדי לנגן יחד. אפשר לשלב את הנגינה בשיגרות היום האחרות. כמו כן, אפשר לשלב מוזיקה, דרמה וריקוד. הנה כמה רעיונות בתור התחלה:

  • שירו שירי משחק פשוטים או שירים טיפשיים שהמצאתם בעצמכם כשאתם מחליפים חיתול, משגיחים על הילדים באמבטיה, מוזגים את דגני הבוקר לקערה וכדומה. אפשר לשיר שירים על חיות, אירועים, סיפורים או אנשים שונים.
  • תנו לילדכם לנגן, להשמיע רעש וליצור מוזיקה עם כלים תוצרת בית וכלים קנויים. בחרו רעשנים ופעמונים בטוחים ונוחים לשימוש. קראו בשמם של הכלים שבהם אתם מנגנים, ודברו על הבדלי הצלילים וכיצד מנגנים בכל כלי.
  • כשאתם שרים ביחד, נסו להתאים את קולכם לגובה קולו של הילד. סביר להניח שילדכם לא יידע לשיר בלי לזייף – או בקצב הנכון – אבל זה בסדר. מיומנויות מוזיקליות ומלודיות מתפתחות לאט. עודדו את ילדכם להקשיב למוזיקה ולשירה שלכם, כדי לפתח מיומנויות חיקוי קולות וצלילים.
  • תנו לו אביזרים פשוטים כמו צעיפים, מטפחות, כובעים, בובות אצבע וכלי נגינה שבהם יוכל להשתמש בזמן הפעילויות המוזיקליות.
  • הציגו לו שירי משחק מצחיקים ומהנים – לדוגמה, “ידיים למעלה, על הראש”, “עשר אצבעות לי יש” ו”על הקיר טיפס לו עכביש קטן”.
  • פעולה ריתמית פשוטה וחוזרת על עצמה כמו מחיאת כפיים, טפיחה, הצבעה או התנדנדות מעודדת את השירה. נסו לשיר שירים שכוללים מחיאות כפיים, כגון “קווה קווה דה לה אומה”, “מחי מחי כפיים” ועוד.

פעוטות גדולים דים כדי להתנסות ב”הערכת אמנות”. בין אם מדובר במוזיקה או בציורים, תוכלו לעודד את ילדכם לדבר על מה שאהב ביצירה שלפניו, ומה היה החלק החביב עליו.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לדבר בלי מילים: שפת הגוף וטון הדיבור

מדוע תקשורת בלתי מילולית חשובה?

מסרים בלתי מילוליים חיוביים יכולים לשפר את מערכת היחסים עם ילדכם ואת הקשרים הרגשיים במשפחתכם. רוב הילדים אוהבים לקבל חיבוקים ונשיקות, למשל. שפת הגוף החמימה והאוהבת הזו שולחת להם מסר בלתי מילולי שאתם רוצים להיות קרובים אליהם. מצד שני, תקשורת בלתי מילולית שלילית – כמו טון דיבור כועס או הזעפת הפנים – בזמן פעילות מהנה יחד עלולה לשלוח מסר שאינכם רוצים באמת להיות שם.

לכן, התאמת התקשורת המילולית והבלתי מילולית מגבירה את האפקטיביות של המילים שבהן השתמשתם. לדוגמה, המורה יכולה להסביר בעיות במתמטיקה באמצעות הידיים כדי להדגים את הגודל והצורה. אך כשהמסרים המילוליים והבלתי מילוליים אינם תואמים, ילדכם עשוי להאמין למסרים הבלתי מילוליים דווקא – אחרי הכל, טוב מראה עיניים ממשמע אוזניים. ילדכם לומד מכם המון על תקשורת בלתי מילולית. למשל, אם אתם ניגשים לאנשים חדשים בצורה רגועה, ילדכם צפוי לחקות אתכם.

האופן שבו אתם מרגישים יכול להשפיע על דרך התקשורת עם ילדכם. למידע וטיפים נוספים, קראו את המדריך לדבר עם ילדים בגיל בית הספר.

כיצד להשתמש בשפת הגוף וטון הדיבור

הנה כמה רעיונות לשימוש בשפת הגוף ובטון הדיבור כדי להעביר מסרים בלתי מילוליים חיוביים לילדכם:

  • מגע בזרוע אומר שאתם מתעניינים ומראה שאכפת לכם. חיבוק בונה חיבור רגשי.
  • קשר עין תדיר אומר שאתם מקשיבים ומוכנים לחלוק רגשות ולתקשר עם ילדכם. עמידה פנים אל פנים מול ילדכם אומרת, “אני נותן לך את מלוא תשומת הלב”, ו”אתה חשוב לי”. ירידה לגובה העיניים של ילדכם מראה שאתם רוצים להתקרב אליו, ועוזרת לו להרגיש מוגן ובטוח.
  • “שיקוף” משמעו להשתמש באותן הבעות פנים וטון דיבור שילדכם משתמש בהם. אפשר לבחור לשקף את מעשיו של ילדכם כשאתם אוהבים את מה שהוא אומר ועושה. כמו כן, השיקוף מעביר מסר שאתם מנסים להבין כיצד הוא מרגיש. לדוגמה, אם ילדכם מחייך אליכם, חייכו בחזרה. כך תוכלו לבנות את החיבור הרגשי ביניכם לאורך זמן.
  • היו מודעים לשפת הגוף ולטון הדיבור שלכם כשאתם מדברים עם ילדכם ועם אחרים, כדי לעזור לו לפתח מיומנויות טובות של תקשורת בלתי מילולית. למשל, אם אתם מדברים בטון דיבור נעים, עומדים ביציבה רגועה והבעת הפנים שלכם רגועה גם היא, אתם נראים נגישים יותר לילדכם.
  • היו מודעים לשימוש במחוות גוף (ג’סטות)- תנועות ידיים המסמנות פעילויות או חפצים. למשל: פתיחת הידיים באופן רחב כדי לסמן משהו גדול, הנחת הידיים על הלב כשאתם אומרים לילדכם ‘אני אוהב אותך’, הזזת האצבע או הראש מימין לשמאל כשאומרים ‘לא’, הנחת הראש על הידיים ועצימת העיניים כשאתם אומרים לילדכם ‘בוא נלך לישון’ ועוד. השימוש במחוות הללו מהווה חלק חשוב בתקשורת הלא מילולית שאנו משתמשים בה, אפילו בצורה לא מודעת. פעוטות בשלבי התפתחות השפה הראשונים משתמשים במחוות גוף פעמים רבות באופן טבעי. הן מהוות כלי נוסף בידי פעוטות אשר עדיין לא רכשו את המילה המדוברת כדי לתקשר עם הסביבה. השימוש בהן על ידי ההורים והילדים מפחית תסכול אצל פעוטות ואף מעודד התפתחות שפה.
  • תקשורת מילולית ובלתי מילולית עם ילדים אוטיסטים או ילדים בעלי לקויות למידה בלתי מילוליות יכולה להיות מאתגרת. לדוגמה, ילדים אוטיסטים צריכים בדרך כלל ללמוד מהו קשר עין. באמצעות טיפול אצל קלינאי תקשורת תוכלו ללמוד כיצד לחזק את קשר העין ההדדי בניכם.
  • בנים נוטים להתקשות יותר לקרוא הבעות פנים מאשר בנות. אפשר לעזור לבנכם באמצעות חיזוק התקשורת המילולית עם קשר עין וטון דיבור מתאימים. לדוגמה, אתם יכולים לומר, “טל, אני שמחה שאתה יוצא לרכוב על אופניים עם אביב, אבל תצטרך לחזור הביתה כשיחשיך”. התבוננו בעיניו של ילדכם והשתמשו בטון ברור ותמציתי.

לפתח מודעות לתקשורת בלתי מילולית

נסו להבין כיצד המשפחה שלכם משתמשת בתקשורת בלתי מילולית. לדוגמה, אפשר לצלם בווידיאו את השיחות המשפחתיות ואז לצפות בהן עם בן הזוג. שאלו את עצמכם איזה סוג של תקשורת בלתי מילולית את מזהים, כמו מגע, חיבוקים, מחוות, קשר עין ועוד. אם אתם רואים משהו שאינכם אוהבים בדרך התקשורת שלכם – למשל, שאינכם מתבוננים בילדכם כשהוא מדבר – נסו לשנות זאת בעתיד. רעיון נוסף הוא לצפות בטלוויזיה בלי קול, ולנסות להבין מה קורה על המסך.

הזדמנויות למידה והתמודדות עם התנהגויות שונות

כל יום מביא עמו הזדמנויות למידה – רגעים שבהם תוכלו ללמד את ילדכם על תקשורת. לדוגמה, אם ילדכם עומד קרוב מאוד לחבר, ונראה שהחבר אינו חש בנוח או מתרחק מעט לאחור, נצלו את ההזדמנות: הזכירו לילדכם בעדינות שעליו לתת לחבר שלו קצת מקום – למשל, “עמית, בוא ניתן לדנה קצת מקום וניקח צעד אחורה. יופי, עכשיו יש לה קצת יותר מרחב”.

כשאתם מבחינים שילדכם עושה מה שביקשתם – למשל, במסיבת יום הולדת של חבר – שבחו אותו. אמרו לו, לדוגמה, “נתי, שמחתי מאוד לראות שזזת ונתת לשירה מקום לפתוח את המתנות שלה במסיבה”.

תקשורת בלתי מילולית יכולה לעזור כשקשה לדבר בגלל מרחק או רעש. לדוגמה, אפשר לחייך או לעשות סימן “כל הכבוד” עם האגודל כשילדכם מקבל פרס בבית הספר או עוזר לחבר במגרש המשחקים. אם אתם רואים משהו שאינכם אוהבים, אפשר לנענע בראש או לעשות סימן לשלילה עם האצבע.

אם אתם צריכים להקנות לילדכם משמעת, אפשר להשתמש בטון דיבור ובהבעות פנים כדי להראות לו שאתם תקיפים, אך עדיין אוהבים. למשל, “יסמין, את משתוללת יותר מדי עם החברות שלך. תשמרי את הידיים שלך לעצמך בבקשה”.

לפעמים, כשילדכם עושה משהו מצחיק אך גם בלתי מתקבל – כמו להגיד “אימא היא קקי” – קל יותר להגיד מאשר לעשות. מפתה מאוד לצחוק, אך סביר יותר להניח שילדכם יבין שהתנהגותו אינה מקובלת אם המילים והסימנים הבלתי מילוליים שלכם יתאימו זה לזה. לכן, נסו לשמור על פרצוף רציני כשאתם אומרים, “במשפחה שלנו מדברים זה לזה בכבוד ובנימוס”.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

להתמודד עם ADHD אצל ילדים בני חמש עד שמונה

הצעדים הראשונים

אם אתם חושבים שילדכם סובל מהפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות (ADHD), הצעד הראשון הוא לבקר אצל רופא הילדים, שיוכל להפנות אתכם לרופא ילדים מוסמך לטפל ולאבחן ADD-ADHD ,לנוירולוג ילדים, לפסיכולוג לילדים או לפסיכיאטר לילדים לקבלת הערכה ואבחון נוספים. אם ילדכם אובחן עם ADHD, איש המקצוע ואתם תעבדו יחד על פיתוח תכנית לטיפול.

למידע נוסף על הסימנים והתסמינים ל-ADHD וקבלת האבחון, קראו את המאמר הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD).

להתמודד עם ADHD

ההתמודדות עם ADHD אצל ילדים מתחילה בקבלת העובדה שילדכם מתנהג ויתנהג בדרכים מאתגרות. עם זאת, אתם ואיש המקצוע תוכלו לפתח יחד תכנית ניהול התנהגותי שתקל על ההתמודדות עם ההתנהגות הזו. כדי לפתח תכנית ניהול התנהגותי לילדכם, עליכם לאזן בין הציפיות שלכם לבין מה שילדכם באמת יכול לעשות. כמו כן, חשוב לבסס שגרה קבועה, לקבוע כללי התנהגות ברורים ותוצאות ברורות להפרתם.

כדי להשיג את האיזון הנכון, תכנית הניהול ההתנהגותי עשויה לכלול:

  • טיפול התנהגותי בתחומים שונים, ובהם שיטות לשימוש בבית הספר, שינה טובה, תזונה בריאה ופעילות גופנית
  • תמיכה בבעיות למידה, שפה, תנועה ומוטוריקה ובעיות רגשיות אחרות שילדכם עשוי לסבול מהן
  • טיפול תרופתי.

התכניות הטובות ביותר מושתתות בדרך כלל על ייעוץ מקצועי מבוסס שמביא בחשבון את הדברים שמתאימים לילדכם ולמשפחתכם. כמו כן, הן משקללות את כל ההיבטים בחייו של ילדכם, כולל צרכיו ותחומי האחריות שלו בבית, בבית הספר ובכל סביבה חברתית אחרת.

כדאי לדבר על התוכנית עם בני המשפחה, המטפלים, צוות המורים או הגננות כדי לעזור לכולם לבסס ציפיות מציאותיות מהתנהגותו של ילדכם. כמו כן, ספרו להם על הדרכים המועילות להתמודדות עם התנהגותו ועל הדברים שהוא מתקשה לעשות. אם צוות המטפלים בילדכם צריך לתת לו טיפול תרופתי, ודאו שהם יודעים מהו המינון ומתי עליהם לתת את התרופה.

עבודה בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע, מורים ומבוגרים אחרים המעורבים בטיפול בילדכם, וכמובן עם בני המשפחה וחברים, יכולה להקל מאוד עליכם ועל ילדכם לעמוד בתוכנית.

טיפולים התנהגותיים

הטיפולים ההתנהגותיים מלמדים את ילדכם את המיומנויות הדרושות לחיזוק התנהגות משתפת פעולה, ולצמצום ההתנהגות המאתגרת. אפשר להתחיל ללמוד ולהשתמש בטיפולים הללו גם אם אתם עדיין ממתינים לאבחון רשמי.

הוראות מילוליות ברורות
ילדכם יתנהג כראוי בקלות רבה יותר אם יבין היטב את מה שאתם רוצים שיעשה. לכן, השתמשו בהוראות מילוליות ברורות וקלות לביצוע, והדגימו בעצמכם. כך תעזרו לילדכם למלא הוראות מילוליות:

  • תנו לו הוראות ברורות וקצרות, עם מספר צעדים מינימלי
  • הסבירו לו מה לעשות – למשל, “תרים בבקשה את הבגדים מהרצפה ותתלה אותם בארון”
  • שמרו על קשר עין עם ילדכם
  • בקשו ממנו לחזור על ההוראות שנתתם, כדי לוודא שהבין.

רמות עייפות
לכל הילדים קל יותר להתנהג כראוי כשאינם עייפים. כדי למנוע מילדכם להתעייף:

  • תנו לו מזון בריא שיספק לו אנרגיה מתמשכת לזמן ארוך יותר ויאפשר לו להתרכז טוב יותר
  • הכניסו הפסקות מנוחה כחלק מהפעילויות המתוכננות
  • שלבו מטלות לימודיות, כמו קריאה או הכנת שיעורי הבית, עם תרגילים גופניים קצרים
  • הכינו מראש כמה פעילויות רגועות ומהנות כמו ספרי צביעה או מחברת מדבקות, שילדכם יוכל לעשות אם הוא מתרגש יותר מדי
  • בססו לילדכם הרגלי שינה טובים, למשל ללכת לישון ולהתעורר בערך באותה שעה מדי יום
  • צמצמו את זמן המסך ככל האפשר במהלך היום, וודאו שהמכשירים האלקטרוניים כבויים לפחות שעה לפני שהוא הולך לישון.

שגרות קבועות וצפויות
שגרות עוזרות לילדים להרגיש מוגנים ובטוחים, מה שיכול לחזק התנהגות טובה. כדי לבסס שגרה ולהתמודד עם שינויים:

  • דברו עם ילדכם על לוח הזמנים היומי שלו. אפשר לבקש מהמורים לתלות עותק בכיתה של מערכת השעות השבועית, במקום שילדכם יוכל לראות
  • השתמשו ברשימות, איורים המציגים את השגרה היומית ו/או לוחות זמנים
  • ידעו את ילדכם מראש על שינויים צפויים – למשל, “בעוד חמש דקות תצטרך ללכת לצחצח שיניים ולהתכונן לשינה”
  • הגבילו את מספר האפשרויות שילדכם צריך לבחור – לדוגמה, במקום להגיד, “הגיע הזמן להתלבש. מה אתה רוצה ללבוש?”, אמרו, “הגיע הזמן להתלבש. אתה רוצה את החולצה הירוקה או האדומה?”

מיומנויות חברתיות
ילדים עם ADHD עשויים להזדקק למעט יותר עזרה כדי ללמוד כיצד להסתדר עם ילדים אחרים. כך תוכלו לעזור לילדכם לפתח את המיומנויות החברתיות שלו:

  • תגמלו אותו על התנהגות מסייעת ועוזרת, למשל אם חלק בהצלחה את הצעצועים או התנהג כלפי אחרים בעדינות
  • למדו אותו שיטות שבהן יוכל להשתמש אם נתקל בבעיה עם ילד אחר, כמו ללכת למקום אחר או לדבר עם המורה
  • למדו אותו לשים לב להתנהגותו שלו, ולהשתמש במשפטים קצרים כמו “עצור, חשוב, עשה”.

שבחים על התנהגות חיובית 
שבחים, חיזוקים ותגמולים על התנהגות חיובית יגבירו את הסיכוי שהתנהגות זו תתרחש בעתיד. אפשר לנסות:

  • להציג בפני ילדכם פעילויות שסביר להניח שיצליח בהן
  • לחגוג בשמחה כל פעם שהוא מצליח, גם אם מדובר במשהו קטן בלבד בתור התחלה – למשל, “הצלחת לסיים את כל העמוד של שיעורי הבית. כל הכבוד, אתה בטח כל כך גאה בעצמך!”
  • לחזור על רגעי השיא של ילדכם בסוף כל יום. כמו כן, תוכלו לדבר על דברים שהתקשה בהם.

בכיתה
קבעו פגישה עם המורה ובקשו:

  • לחלק את המטלות לנתחים קטנים יותר
  • להציע לילדכם פגישה אחד על אחד, כשאפשר
  • להצמיד לילדכם חונך, שיעזור לו להבין מה עליו לעשות
  • לתכנן את הישיבה בחדר הכיתה כך שילדים עם צרכים מיוחדים יישבו בשורות הקדמיות, הרחק מהפרעות אפשריות
  • לנסות לשמור על פעילויות יומיומיות שגרתיות וצפויות ככל האפשר
  • להכין רשימת מטלות מאוירת של משימות שיש להשלים
  • לבצע את המטלות הלימודיות הקשות יותר בבוקר או אחרי ההפסקה
  • לתת לילדכם מעט יותר זמן לסיים את המשימה.

כדי לקבל את התמיכה המתאימה לצרכיו של ילדכם ולטיפול בבעיות למידה, בעיות שפתיות או גופניות בבית הספר, ייתכן שתצטרכו להגן על האינטרסים שלו ולדבר בשמו. למשל, יהיה עליכם לדבר עם המורה, המנהל, רכזת הרווחה או מורים אחרים על תכניות מיוחדות, מימון וסיוע נוסף לילדכם.

בתי הספר יכולים לעזור ולהוציא לפועל את תכניות הסיוע הללו כחלק מתוכנית הלימודים האישית של ילדכם. כמו כן, תוכלו לעבוד בשיתוף פעולה עם בית הספר כדי לקבוע את היעדים של ילדכם ולסקור את התקדמותו במהלך פגישות תמיכה קבוצתיות קבועות.

טיפול תרופתי

הרופאים עשויים לרשום לילדים עם ADHD תרופות מרשם. מרבית התרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז הן תרופות ממריצות (או מעוררות), המשפרות את הדרך שבה חלקי המוח “מדברים” זה עם זה. תרופות אלה יכולות לעזור בשיפור תשומת הלב, הוויסות העצמי והמיומנויות השפתיות והמוטוריות. החומר הנפוץ ביותר המשמש בתרופות מסוג זה הוא מתילפנידאט, שנמכר בשמות המסחריים ריטלין, ריטלין LA וקונצרטה. למשפחת התרופות המעוררות שייכות גם התרופות מקבוצת האמפתמינים המוכרים בארץ תחת השמות אדרל, אטנט, ויואנס ועוד.

תרופות אלה משחררות את המתילפנידאט בקצב שונה ובזמנים שונים של היום. הנוירולוג, הפסיכיאטר או רופא הילדים העוסק בקשב וריכוז, יקבעו איזו תרופה מתאימה לילדכם ומהו המינון המומלץ. הנה כמה שאלות שכדאי לשאול את הרופא:

  • כיצד נדע שהתרופה עובדת?
  • תוך כמה זמן התרופה עובדת?
  • לכמה זמן התרופה משפיעה?
  • מהן תופעות הלוואי של התרופה?
  • כמה זמן הן נמשכות?
  • כיצד אפשר להשגיח עליהן?
  • באילו מקרים מפסיקים את התרופה?

תופעות לוואי
לתרופות אלה ישנן כמה תופעות לוואי – לדוגמה, אובדן תיאבון, שיכול להשפיע על העלייה של ילדכם במשקל או על גדילתו. עוד תופעות לוואי הן קשיי הירדמות, כאבי בטן או כאבי ראש. בגלל תופעות הלוואי הנפוצות, ילד שנוטל תרופות ממריצות חייב להיות תחת השגחה רפואית צמודה מטעם מומחה.

רוב תופעות הלוואי קלות ואינן נמשכות זמן רב. אם הן אינן חולפות, הרופא שרשם את התרופות (רופא הילדים , נוירולוג או פסיכיאטר) עשוי לשנות את המינון או את תזמון נטילת התרופה.

ישנן גם תרופות לא מעוררות לטיפול ב-ADHD, כגון סטרטרה. תרופה זו יכולה גם להפחית את רמת החרדה.

לקבל תמיכה בעצמכם

חלק גדול מההתמודדות עם ADHD הוא טיפול בעצמכם ובקשת עזרה מאחרים. הנה כמה אפשרויות לתמיכה:

  • בקשו עזרה מבני המשפחה ומחברים. אם ילדכם קשור מאוד לאחד מבני המשפחה, למשל דודה או סבא, בקשו ממנו להצטרף אליכם לקניות, או לבלות עם ילדכם בזמן שאתם ממלאים מטלות אחרות.
  • דברו עם המורה על טיפולים התנהגותיים בכיתה, שאפשר לנסות גם בבית.
  • לכו לקבוצת תמיכה להורי ילדים עם ADHD או הצטרפו לקבוצה כזו און-ליין.
  • דברו עם איש המקצוע שמטפל בילדכם על הקשיים שלכם.
  • קראו על לחץ ולמדו איך להתמודד איתו.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

משחק אצל ילדים בגיל הגן

משחקים לילדי גן: למה לצפות

באופן כללי, ילדים בגיל הגן אוהבים:

  • משחק דמיוני והעמדת פנים: ילדי גן משתמשים במשחקים כמו העמדת פנים ותחפושות כדי להציג תרחישים מבלבלים או מפחידים, להתנסות בתפקידים שונים כמו אימא או אבא ולחקור רגשות
  • משחק מבולגן: משחק עם צבעים, מים או חול מאפשר לילדים לפרוק את רגשותיהם
  • משחק גופני: הטיפוס על המתקנים בגן השעשועים מאפשר לילדי הגן ללמוד על קואורדינציה ואיזון, ועד כמה הם יכולים לדחוף את יכולותיהם הגופניות
  • שירים, ספרים, חידות וחרוזים טיפשיים: מהנה מאוד לחלוק את כל השעשועים הלשוניים האלה עם ילדכם, כיוון שכך אתם יכולים להיחשף לצד המשעשע באישיותו, וגם לשפר את השפה ואת אוצר המילים שלו
  • משחקי מיון: פעילויות כגון מיון קוביות, כפתורים או חרוזים יכולות לשפר את השפה ולהניח את היסודות ללמידת מיומנויות מתמטיות ומיומנויות של חשיבה כמותית – רק זכרו לאסוף את כל החפצים הקטנים לאחר המשחק כדי למנוע סכנת חנק
  • משחקי לוח פשוטים: משחקים כאלה מאפשרים לילדי גן ללמוד כיצד לשחק לפי תור, להישמע לכללים, לספור ולהיות שחקנים טובים והוגנים. אף שהמשחק לפי תור עשוי להיות מאתגר לילדכם, הוא ילמד וייהנה ממנו עם קצת תרגול.

ילדי גן רבים נהנים ממשחק תוקפני ומההזדמנות לבחון את חוזקם, את המרחב שהם נמצאים בו ואת מערכות היחסים שלהם. עם זאת, המשחק אמור להיות מהנה – אם ילד סובל מגילויי בריונות, אם נכפים עליו דברים ללא רצונו או אם הוא נפגע, כבר לא מדובר במשחק.

משחקים עם ילדים אחרים

עד גיל ארבע, ילדכם יתחיל להתעניין יותר במשחק עם ילדים אחרים ובהמצאת משחקים חדשים ביחד. יכולתו לחלוק ולשחק לפי התור משתפרת, אך הוא עדיין זקוק לתמיכה ולעידוד מצדכם.

בגיל חמש, ילדים מודעים יותר למקומם בעולם ומשתוקקים להתאים את עצמם. ככלל, ילדכם רוצה לפעול לפי הכללים גם בבית וגם בגן או בבית הספר. הוא יכול גם להשתתף בקביעת הכללים. רוב ילדי הגן מבינים שגם לאנשים אחרים יש רגשות, ומתחילים לפתח אמפתיה.

המשפחה והבית הם עדיין מרכז עולמו של ילדכם, ואתם עדיין האנשים החשובים ביותר בחייו. לכן, המשחק איתכם עדיין נמצא בראש רשימת הדברים שילדכם רוצה וצריך לעשות.

רעיונות למשחק עם ילדי הגן

כל ילד מיוחד במינו. לכל אחד יש תחומי עניין משלו ודרכים שונות שבהן הוא לומד היטב. ילד אחד עשוי ליהנות ממשהו אחר, וילד אחר לא. לכן, כשאתם מחפשים משחקים, חשוב להתייחס לתחומי העניין של ילדכם. תוכלו לשחק עם ילדכם, אך בה בעת יהיה עליכם למלא תפקיד תומך יותר.

הנה כמה רעיונות בתור התחלה:

  • תנו לילדכם קופסת קרטון. הוא יוכל להפוך אותה בדמיונו לבקתה מעץ, לסירה או למכונית. שולחן קטן הפוך על צדו ומכוסה בשמיכה או בסדין יכול גם הוא להצית את הדמיון.
  • אספו קופסת תחפושות מבגדים ישנים, נעליים, תיקים ופיצ’פקעס שונים ומשונים: רטייה לעין, למשל, תהפוך את ילדכם לפיראט בן רגע, ומגבת תהפוך אותו לגיבור על. גם בנים וגם בנות נהנים מאוד להתחפש ולהעמיד פנים.
  • תנו לילדכם אתגרים חדשים. בגיל ארבע עד חמש ירצה ילדכם לנסות פעילויות חדשות כמו רכיבה על אופניים או משחקי לוח.
  • דברו עם ילדכם כשאתם מכינים את ארוחת הערב או עושים קניות. תנו לו לעזור: בקשו ממנו למדוד חומרי גלם, לערבב את הסלט או לחשוב על רשימת קניות.
  • נסו לבשל עם ילדכם: ילדי גן אוהבים בדרך כלל לעזור להורים לבשל, למרוח ממרח על פרוסת לחם או למעוך פירה. כמו כן, הבישול מאפשר לכם להכיר לו מושגים מתמטיים בסיסיים ומושגים בחשיבה כמותית.
  • מיינו קוביות או חפצים אחרים לפי צבע, גודל או מרקם (חלק, רך, קשה או גס). זהו משחק מרתק עבור ילדים צעירים.
  • אפשר לשחק גם בבצק, חול, מיכלי פלסטיק או קופסאות ומכסים שנמצאים בבית, כלי אוכל מפלסטיק, סירים ומחבתות (ללא קצוות חדים), לגו דופלו, פאזלים פשוטים וקוביות צבעוניות.

כמו כן, תוכלו ללחוץ כאן ולהוריד את דף הפעילויות שלנו!

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

“איך תינוקות באים לעולם?”

“חוכמת החצר”

לפני שאתם קופצים למסקנה שזהו גיל צעיר מדי, חשבו לרגע מתי והיכן אתם עצמכם גיליתם מהם יחסי מין. רבים מאיתנו קיבלו את המידע הזה בחצר בית הספר היסודי או במגרש המשחקים מילד גדול יותר, שהחליט שהגיע הזמן לחלוק איתנו את הפירוש שלו לתהליך הרבייה ויחסי המין. אתם זוכרים בוודאי את תגובתכם המופתעת או המבועתת, וחשבתם – אין מצב שההורים שלי אי פעם עשו את זה! סביר להניח שלא סיפרתם לאימא או לאבא שלכם על השיחה הזו, שהפירוש של חברכם לא היה מדויק (לפעמים בדרך מבדחת מאוד), וייתכן שקיבלתם מידע נכון יותר ממקור אמין רק שנים אחר כך.

ובכן, למרות העובדה שהתקופה השתנתה מאוד במובנים רבים, מגרשי המשחקים וחצרות בתי הספר נשארו אותו דבר. עדיף לדבר עם ילדכם על הנושא בשלב מוקדם יותר, וכשייתקל באותו חבר יודע-כל יוכל להגיד לו בביטחון – “בטח שאני יודע, ההורים שלי כבר סיפרו לי הכל!”. זו ההזדמנות שלכם להעביר לילדכם מסר חיובי ואוהב בנוגע למערכות היחסים בין מבוגרים, במקום להניח לו לקבל את הרושם הנפוץ מדי, הנגעל והילדותי שיכה אותו בתדהמה.

הסיפור האמיתי

ילד בגיל בית הספר כבר יכול להבין שיחסי מין הם הדרך שבה מבוגרים מפגינים את אהבתם ומתענגים ביחד, וגם האופן שבו הם נוצר תינוק. כמו כן, אם אתם מאמינים בכך, תוכלו להעביר לילדכם מסר על תכנון המשפחה כבר בגיל צעיר – כלומר, שאנשים יכולים לבחור אם להביא תינוקות לעולם או לא, מתי וכמה ילדים הם רוצים במשפחה.

חפשו הזדמנויות ללימוד כדי להציג את הנושא: למשל, כשאתם רואים אישה בהיריון, קוראים ספר על היריון ולידה או צופים בזוג במיטה באחת מתוכניות הטלוויזיה. חשבו על הערכים שאתם רוצים ללמד: האם משפחתכם מאמינה שיחסי מין הם התפתחות טבעית במערכת יחסים אוהבת בין מבוגרים, או שצריך לקיים יחסים רק אחרי הנישואים – או אולי משהו באמצע?

לכל ילד, בכל גיל, מתאים הסבר בהתאם לרמתו. בכל שלב התפתחותי תוכלו להוסיף עוד מידע. לדוגמא, בגילאי הגן, תוכלו להסביר כי כשההורים אוהבים, הם שוכבים ביחד במיטה, ובתנאים המתאימים, הביצית של אימא יכולה להתחיל ולהתפתח לעובר. בשלב מאוחר יותר תוכלו להסביר את התהליך הפיזיולוגי, שבו זרע מהאב צריך להיפגש עם ביצית מהאם, על ידי החדרת הפין של הגבר לפות של האישה, וכך מתפתח עובר.

אם ילדכם בגיל בית הספר, כדאי להגדיר לו בפשטות מהם יחסי מין. תוכלו לומר “כמו שהיום, כשאתה אוהב מישהו אז אתה מחבק ומנשק אותו, אצל מבוגרים יש עוד ביטויים של אהבה, כמו לשכב ביחד במיטה ולהתחבק. לפעמים כששני מבוגרים (או אנשים נשואים) אוהבים אחד את השני, הם נהנים מכך שהגבר מכניס את הפין שלו לפות של האישה. אחרי זמן מה, תאי הזרע יוצאים מתוך הגוף של הגבר ומטיילים במעלה הנרתיק של האישה – עד הרחם שלה. כשהזרע פוגש בביצה בתוך הרחם נוצר עובר, שבקרוב יגדל ויהיה תינוק”.

הדגישו בפני ילדכם שיחסי מין הם דבר ששני הצדדים צריכים לרצות בו באותה המידה. אי אפשר להכריח מישהו לעשות את זה, או ללחוץ עליו לעשות זאת. כמו כן, הדגישו כי ישנם דברים שמותרים רק למבוגרים, כי יש לכך השלכות. כמו שלחצות כביש לבד מותר רק מגיל מסוים, ורישיון לרכב או הליכה לצבא נעשים בגיל מסוים, כך גם עם יחסי מין.

המתינו לתגובתו של ילדכם. תנו לו זמן לקלוט את המידע. יכול להיות שהוא יגיד, “אימא, זה מגעיל!” ואז תוכלו לענות לו, “אני מבינה שאתה מרגיש שזה מגעיל. זה בסדר גמור, כיוון שזה משהו שמבוגרים עושים. כשתהיה מבוגר, תוכל להחליט אם אתה אוהב לעשות את זה או לא. בכל מקרה, נוכל להמשיך לדבר על זה מאוחר יותר”. בחילופי הדברים הקצרים הללו אתם מכירים ברגשותיו, מסבירים לו שלדעתכם, יחסי מין נועדו למבוגרים, מאפשרים לו לדעת שהוא זה שמחליט על המיניות שלו בתהליך ההתבגרות ומשאירים את הדלת פתוחה לדיונים בעתיד. בגילאים בוגרים יותר, חדדו את נושא ההסכמה והמוגנות המינית.

חשוב לנצל הזדמנויות ללמידה, ולא להסתפק בשיחה חד פעמית. כמו כל למידה אחרת, גם בנושא הזה זוהי למידה רציפה, בכל גיל לפי הרמה וההבנה. גם אם נראה לכם שכבר אמרתם הכל, חפשו הזדמנויות נוספות להטמיע את התכנים והערכים שלכם.

שיטת שלושת השלבים בפעולה

שיטת שלושת השלבים בשילוב עם הזדמנות ללימוד יעזרו לכם להציג בפני ילדכם בן השש, למשל, את הרעיון שמאחורי אינטימיות מינית. כשילדכם רואה שני מבוגרים מתנשקים, הוא אומר, “אוי, אבא, הם עושים סקס”. ראשית, שאלו אותו למה הוא מתכוון כשהוא אומר “סקס”. שנית, תקנו את המידע השגוי. בהתאם לתשובתו, ספרו לו שנשיקה בפומבי אינה נחשבת בדרך כלל לסקס, ושהמילים האלה מתייחסות בדרך כלל ליחסי מין בין מבוגרים. שלישית, ספרו לו איך אתם מרגישים כלפי הבעת חיבה בפומבי, למשל, “לא נוח לי לראות שני אנשים מתנשקים בסופרמרקט”, או “אתה לא חושב שזה נהדר לראות אנשים שאוהבים אחד את השני ומפגינים חיבה?”

אפשר להשתמש בהזדמנות הלימוד הזו מאוחר יותר ולהעלות את עניין יחסי המין: “אתה זוכר שראינו את הזוג ההוא אתמול, וחשבת שנשיקה זה סקס? אני חושב שאתה מוכן לדבר קצת יותר על הדרך המיוחדת שמבוגרים (או זוגות נשואים) מפגינים חיבה זה כלפי זה”. המתינו רגע ובדקו אם ילדכם נראה מעוניין, ואז המשיכו והגדירו לו בפשטות מהם יחסי מין.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

תסמונת דאון – הגורמים, המאפיינים והטיפול

תסמונת דאון היא תסמונת גנטית נפוצה שגורמת למוגבלות שכלית התפתחותית ולבעיות גופניות ולימודיות נוספות. עבודה משותפת עם שירותי הרווחה וטיפול מוקדם יעזרו לכם ללמוד כיצד לשחק ולתקשר עם ילדים עם תסמונת דאון, כך שיוכלו למצות את מלוא הפוטנציאל שלהם.

מהי תסמונת דאון?

תסמונת דאון היא תסמונת גנטית, אשר נגרמת בשל טריזומיה 21, כלומר שלושה כרומוזומים מספר 21 במקום שניים במצב הרגיל. לכן, בתאים של ילדים עם תסמונת דאון יש 47 כרומוזומים, במקום 46 שמופיעים במצב התקין. התסמונת מופיעה באחד מכל כ-1,000 תינוקות בישראל וגורמת למגוון בעיות גופניות והתפתחותיות, ובדרך כלל גם למוגבלות שכלית התפתחותית בדרגות שונות. מדובר בתסמונת שכיחה במיוחד שלא אופיינית למין או למוצא ספציפיים. הסטטיסטיקה מצביעה כי התסמונת תופיע באחת לכ-1400 לידות בממוצע אצל נשים בשנות ה-20 לחייהן, אחת לכ-800 לידות אצל נשים בשנות ה-30 לחייהן, וסבירות גבוהה יותר של אחת לכ-100 לידות אצל נשים מגיל 40 ומעלה.

אף שידוע לנו כיצד תסמונת דאון נגרמת, איננו יודעים מהי הסיבה לכך. אנו יודעים שאין זו אשמתו של איש. תסמונת דאון מופיעה בשכיחות דומה בכל הקבוצות האתניות והתרבותיות, ואצל ילדים שנולדים להורים בכל הגילים.

עם ההתקדמות של השירותים הרפואיים והשינוי החברתי שהתרחש בעשורים האחרונים אנו רואים עלייה מתמדת בתוחלת החיים של אנשים עם תסמונת דאון, ושיפור ניכר במצבם הרפואי וההתפתחותי. כשנולדים ילדים עם תסמונת דאון אנו מצפים שהם יגדלו להיות מבוגרים שמחים, בריאים ומתפקדים. חלק מהילדים יזדקקו לתמיכה מועטה בתחומים מצומצמים, ואחרים לתמיכה רבה בתחומי חיים מגוונים.

הגורמים

כל אדם נולד עם כרומוזומים, מולקולות DNA, ממספר סוגים. תסמונת דאון נגרמת כתוצאה מתהליך לא תקין של חלוקת כרומוזומים בשלב ראשוני מאוד, עוד לפני הפריית הביצית ברחם. מדובר בתהליך שאינו קשור בתורשה, במעשים או ההתנהגות של האישה או הגבר במהלך ההיריון, ולמעשה אי אפשר לצפות או למנוע את התרחשות השיבוש בחלוקת הכרומוזומים. לידה של ילד עם תסמונת דאון יכולה להתרחש אצל כל אישה, בכל גיל, והסיכוי גבוה יותר לכך ככל שהאם מבוגרת יותר.

המאפיינים

ילדים עם תסמונת דאון חולקים מאפיינים גופניים מסוימים, אך דומים גם לשאר בני המשפחה. לרובם הגדול יש מוגבלות שכלית התפתחותית בדרגה קלה עד בינונית. היא מתבטאת בעיכוב בהתפתחות וקשיי למידה מגוונים. אנשים עם תסמונת דאון עלולים להתמודד גם עם מגוון מצבים בריאותיים ורפואיים, ולכן חשוב לבדוק את מצב הבריאותי של ילדכם באופן קבוע עם אנשי המקצוע, ולעקוב אחר מצבים רפואיים שכיחים.

לתסמונת דאון מספר תסמינים:

מאפיינים קוגניטיביים

תסמונת דאון תשפיע על היכולות הקוגניטיביות של הלוקים בה. מדובר בהפרעות קשב וריכוז, בעיות זיכרון בטווח ארוך וגם בטווח קצר, עיכוב התפתחותי שיתבטא בקושי ללכת, לדבר ולקרוא, וקושי במציאת פתרון לבעיות בכל התחומים. ההתפתחות השכלית של ילדים הלוקים בתסמונת דאון תהיה איטית יותר, אך לא בלתי אפשרית.

מאפיינים חזותיים

הופעת תסמונת דאון אצל עובר תשפיע על המראה החיצוני שלו. בדרך כלל, מדובר על עיניים מלוכסנות, אוזניים ופה קטנים, אף פחוס, לעתים גם לשון בולטת. ניתן לראות את המאפיינים החזותיים גם בשאר הגוף, כמו אצבעות קצרות מהרגיל, עורף שטוח ולעתים עור מעט רפוי באזור זה.

סיבוכים

תסמונת דאון עשויה לגרום לסיבוכים, סיכוי מוגבר למחלות ולפגיעה בתפקוד של איברים פנימיים. זאת הסיבה העיקרית לתוחלת חיים נמוכה יחסית בקרב לוקים בתסמונת דאון, כ-45 שנים, לעומת שאר האוכלוסייה. חלק מהסיבוכים האפשריים כוללים סיכוי גבוה יותר למחלות כמו לוקמיה או דמנציה, רגישות יתר למחלות זיהומיות, פגיעה בתפקוד הלב או היווצרות של מום. באופן כללי, הלוקים בתסמונת דאון בעלי סיכוי גבוה יותר להפרעות או סיבוכים באיברים פנימיים, ופגיעה בתפקוד הגוף בטווח הארוך.

תסמונת דאון בגילאים שונים

  1. במהלך היריון – במהלך תקופת ההיריון, כל אישה צריכה לעבור סדרת בדיקות שגרתיות, וחלקן יכולות לשלול או לאשר את קיומה של התסמונת אצל העובר. חלק מהבדיקות יעלו על התסמונת בעקבות מומים מולדים שמהם סובלים עוברים עם תסמונת דאון בדרך כלל, או שהם יזהו את התסמונת באופן נקודתי.
  2. תינוקות – תינוק עם תסמונת דאון יזוהה מידית בגלל תווי הפנים האופייניים לבעלי התסמונת. במקרים מסוימים יסבלו התינוקות הנולדים ממומים או מערכות שונות ברמת תפקוד נמוכה ויצריכו טיפול רפואי או מעקב בחודשים הראשונים.
  3. ילדים – בעלי תסמונת דאון מתפתחים בקצב איטי יותר, גם מבחינה גופנית והתפתחותית וגם מבחינה קוגניטיבית שכלית. הם יתקשו יותר להגיע לנקודות התפתחותיות חשובות בחייו של ילד כמו זחילה והליכה. מצבם הבריאותי יהיה רגיש יותר והם בעלי סיכוי רב יותר לחלות במחלות שונות.
  4. בוגרים – במקרה של בוגרים, איכות חייו ויכולתו של בעל תסמונת דאון לתפקד תלויה במצבו הבריאותי ובהיקף הנזקים שגורמת התסמונת. אנשים שונים סובלים מרמות שונות של מומים, מחלות או תפקוד קוגניטיבי, ועל כן תיקבע היכולת שלהם לתפקד בחיים בוגרים. יהיו מבוגרים שיוכלו לתפקד בכוחות עצמם ולחיות באיכות חיים ברמה סבירה או גבוהה, ויהיו כאלו שלא יוכלו לתפקד בעצמם ויסבלו ממחלות או מגבלות קשות.

אבחון מוקדם

תסמונת דאון בדרך כלל ניתנת לאבחון מיד לאחר הלידה, כיוון שישנם מאפיינים גופניים ברורים שהצוות הרפואי יכול לראות ברך הנולד. הרופא יאשש את הערכותיו באמצעות בדיקת דם גנטית לתינוק.

אפשר לעבור בדיקות לגילוי תסמונת דאון כבר במהלך ההיריון. בדיקות הסקר נותנות מידע על הסיכויים להופעת תסמונת דאון, אך הן אינן מספקות תשובה מוחלטת. בדיקות הסקר כוללות בדיקות דם והדמיה, למשל:

  • בדיקות סקר משולבות לשליש ראשון: בדיקת דם מהאם ובדיקת אולטרסאונד של מדידת עובי השקיפות העורפית.
  • בדיקת DNA עוברי (NIPT, בדיקה לא פולשנית טרם לידה): בדיקת דם המבוצעת לאמא, אשר בודקת חלקיקים של ה-DNA של התינוק עם תסמונת דאון

בהתאם לתוצאות של בדיקות הסקר, מופנית האם לבדיקות אבחנתיות, שיכולות לספק תשובה חד משמעית בנוגע לאבחנה של תסמונת דאון.

הבדיקות יכולות לכלול בדיקת סיסי שליה (CVS) או בדיקת מי שפיר – שתי הבדיקות מדויקות מאוד, אך טומנות בחובן סיכון מסוים להמשך ההיריון. גם אם הבדיקות מצביעות על קיומה של תסמונת דאון אצל התינוק, אין דרך לדעת באופן מלא כיצד התסמונת תשפיע על חייו. דברו עם הרופא על האפשרויות העומדות בפניכם.

טיפול

טיפול מוקדם ככל האפשר יכול לתרום לשיפור המצב. כדי לתמוך בילדכם, לטפל בתסמינים, לשפר את התוצאות ולעזור לו למצות את מלוא הפוטנציאל שלו, עבדו עם אנשי מקצוע שמתמחים בטיפול מוקדם, כגון רופאי ילדים, פיזיותרפיסטיות, קלינאיות תקשורת, מרפאות בעיסוק, מורות או גננות לחינוך מיוחד ופסיכולוגיות. אתם ואנשי הצוות תוכלו לבחור יחד את הטיפול והאפשרויות הטובות ביותר לילדכם.

תמיכה כלכלית

הורה לילד עם תסמונת דאון, יהיה זכאי לקצבת ילד נכה בשיעור 50% מלידה ועד גיל 18 ושלושה  חודשים. במקרים בהם קיים ליקוי בנוסף לתסמונת דאון, כמו עיכוב התפתחותי, האכלה ממושכת, טיפולים קבועים או מוגבלות שכלית התפתחותית, ישנה אפשרות לבדוק זכאות לקצבה בשיעור 100%. למידע נוסף פנו לאתר ביטוח לאומי.

לטפל בעצמכם

קבלת אבחון של תסמונת דאון לעובר או לתינוק שזה עתה נולד עלולה להיות קשה לכם ולבני המשפחה. אם אתם זקוקים למידע ולתמיכה פנו לארגון “שלוה” . כמו כן, תוכלו לדבר עם הורים אחרים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

טקסים משפחתיים בימי קורונה: לקראת יום עצמאות מצומצם

מהם טקסים משפחתיים ומדוע הם חשובים?

טקסים משפחתיים הם פעילויות ייחודיות שהמשפחה שלכם עושה, לעתים אפילו מבלי לשים לב. יש טקסים פשוטים כמו שיר מיוחד לפני השינה או לחיצת יד סודית כשנפרדים בבוקר, וחלקם מורכבים יותר כמו בילוי משותף קבוע או כללים משלכם למשחקי ספורט משותפים. טקסים מסוימים הועברו אלינו מסבא וסבתא או מבני משפחה אחרים, ואנו ממשיכים אותם גם בביתנו. חלקם עשויים להיות קשורים למסורת או לחגים דתיים, כמו חנוכה, חג המולד או הרמדאן. טקסים אחרים מתגבשים עם השנים והמשפחה יוצרת אותם לעצמה – חגיגות ימי הולדת, טיולים מיוחדים או פסטיבלי תרבות.

טקסים משפחתיים יכולים להיות משהו שאף אחד מלבד בני המשפחה אינו מבין, או להיות קשורים לעניין משותף שיש לכם. הם עוזרים לבני המשפחה לדעת “מי אתם” ומה חשוב עבורכם. כך, הם מסייעים לילדכם להרגיש שייכות והזדהות, ותורמים לתחושת הביטחון שלהם. מסורות אלו עשויות לנחם את הילדים במצבים לא מוכרים, ולשמר תחושת המשכיות שתסייע להתמודדות שלהם. באמצעות הטקסים, תוכלו ללמד את ילדכם מיומנויות חדשות, לחזק את הערכים המשמעותיים לכם ולעזור להנחיל אותם גם לדורות הבאים.

כיצד לתכנן ולהתאים את הטקס המשפחתי?

טקסים משפחתיים הם יעילים במיוחד כאשר ילדכם אוהבים אותם ונהנים מהם. אחת הדרכים הטובות לדאוג לכך היא לשלב את כל המשפחה בתהליך. תוכלו ליזום פגישה משפחתית שבה תחליטו יחד כיצד יראה הטקס שלכם: אם אתם רוצים להתאים את ה’טקס’ של יום העצמאות לביתכם, עודדו את הילדים לשאול אתכם לגבי סיפורי הילדות שלכם והמסורת שהייתה נהוגה בביתכם. התבוננו באלבומי תמונות ישנים כדי שהילדים יוכלו ללמוד יותר על ההיסטוריה המשפחתית שלכם. אספו רעיונות שאהבתם מהמסורת המשפחתית, וחשבו מה מתוכה עשוי להתאים גם לכם. הוסיפו רעיונות גם ממקורות חדשים – אפשרויות שמצאתם באינטרנט או כאלו שהילדים שמעו עליהם מהמורים או מחברים. דונו יחד ברעיונות שעלו ותכננו את הטקס המשפחתי שלכם כך שכל המשפחה תהנה ממנו. התאימו את הטקס למצב בבית ולגילאי הילדים. תוכלו להציב כמה פרמטרים שתרצו לשמור עליהם בהתאם לרצונכם, אך השתדלו למצוא פשרות שימצאו חן גם בעיניכם וגם בעיני ילדכם. תכנון משותף של טקס משפחתי מהנה יסייע לכם להפוך את חוויית יום העצמאות המצומצם למשמעותית ומלכדת.

גירוי יתר: תינוקות וילדים

מהו גירוי יתר?

גירוי יתר מתרחש כאשר הילד מוצף בחוויות, תחושות, פעילויות ורעש רבים מדי, ואינו יכול להתמודד איתם.

לדוגמה, תינוק שזה עתה נולד עשוי להיות לא רגוע אחרי מסיבה שבה עבר בין מבוגרים רבים. ילד בגיל הגן יכול לחוות התקף זעם (טנטרום) אחרי אירוע גדול כמו מסיבת יום הולדת. ילד בגיל בית הספר עשוי להיות עצבני ביום מלא פעילויות הכולל את זמן הלמידה בבית ספר, צהרון ושיעור שחייה.

ילדים שחווים גירוי יתר מתעייפים וחשים מוצפים. כשזה קורה, הם זקוקים לשקט ולסביבה מוכרת ורגועה.

סימנים לגירוי יתר

תינוקות שחווים גירוי יתר עשויים להיות עצבניים ועייפים, ולכן לבכות יותר. לעיתים הם נראים מוטרדים או מסיטים את ראשם. התינוק מתנועע בעוויתיות, קופץ את כפות הידיים ומנופף בידיו וברגליו.

גם ילדים צעירים שחווים גירוי יתר נהיים עצבניים ומוטרדים. ילדכם ייראה עייף מאוד ויהיה קשה מאוד להתנהל איתו. הוא עשוי להגיד לכם שהוא כבר לא רוצה ללכת לפעילות מסוימת. כדאי להקשיב לו היטב ולגלות מה מפריע לו באותה פעילות. כשילדים חווים גירוי יתר ההתנהגות שלהם עשויה להשתנות. ייתכן שלא ירצו לעשות את הדברים שהם אוהבים לעשות בדרך כלל.

למצוא את האיזון בין הנאה למנוחה

מוחם של ילדים מתפתח מהר מאוד מרגע הלידה ועד גיל הגן, ולכן הם זקוקים להזדמנויות רבות ללמוד. הם לומדים ללא הרף, וסופגים את כל החוויות הנפלאות שהעולם מציע.
אין זה אומר שעליכם לבלות את כל היום בהצגת צעצועים לפני התינוק, או שעליכם לרוץ בכל יום עם הילד מבית הספר לפעילויות שמחוץ לתוכנית הלימודים. תינוקות וילדים צעירים זקוקים גם לזמן מנוחה בסביבה מוכרת וצפויה.

ילדכם ייהנה מבילוי שקט בחברת עצמו, ומחקירת הסביבה בדרך שלו ובקצב שלו. זמן זה מאפשר לו ללמוד כיצד להעסיק את עצמו, להבין מתי הוא זקוק לזמן מנוחה ולגלות מה אפשר לעשות באותו זמן כדי לשפר את הרגשתו.

כיצד להתמודד עם גירוי יתר

התבוננות בתינוק או בילד תעזור לכם ללמוד באילו איתותים הוא משתמש כדי להראות שהוא מגורה יתר על המידה.

תינוקות

כשאתם רואים שהתינוק שלכם מוצף, קחו אותו למקום שקט שבו יוכל להירגע – למשל, לעריסה שלו. אם אתם מחוץ לבית, תוכלו להניח את התינוק בעגלה ולכסות אותה בשמיכה קלה.

עטיפה של ילודים ותינוקות בשמיכה קלה או חיתול בד, מפחיתה את התחושות הגופניות ויכולה לעזור להם להירגע. בדומה לכך, חלק מהתינוקות נרגעים בידי ההורים, בתנוחת ערסול או במנשא צמוד לגוף, שגם מאפשר לכם להמשיך בפעילות היומיומית.

פעוטות וילדים בגיל הגן

הנה כמה רעיונות לטיפול בגירוי יתר אצל פעוטות וילדים בגיל הגן:

  • צמצמו את הרעש והפעילויות מסביב לילדכם. כבו את הטלוויזיה או הרדיו וקחו את ילדכם לחדר השינה, או הניחו לו לבלות קרוב אליכם אם הוא זקוק לכם כדי להירגע.
  • עזרו לילדכם להשתמש במילים כדי לתאר את מה שהתנהגותו מביעה. אתם יכולים לומר לו, “אני רואה שמשהו מפריע לך”, “אני רואה שאת צריכה קצת שקט”.
  • שבו בשקט עם ילדכם ובחרו פעילות מרגיעה. אפשר לקרוא סיפור, לשכב לצדו, לשיר כמה שירים שקטים או פשוט ללטף את גבו. כשהוא נרגע, תנו לו זמן לשחק לבדו.
  • אם אתם נתקלים בבעיות התנהגות שמקורן בגירוי יתר או בלחץ, כמעט תמיד כדאי לשנות את הסביבה.

ילדים בגיל בית הספר

ילדכם זקוק למספיק זמן במהלך השבוע כדי לעשות את שיעורי הבית, לשחק עם חברים או פשוט להיות לבדו. ילדים בגיל זה מתחילים להרגיע את עצמם לבד. הנה כמה רעיונות שיעזרו לכך:

  • גם בגיל הזה, אתם יכולים לעזור לילדכם להשתמש במילים כדי לתאר את מה שהתנהגותו מביעה. אתם יכולים לומר לו, “אני רואה שאתה מוטרד”, “אני רואה שאת מרגישה מוצפת”.
  • אם ילדכם עייף או עצבני מעשיית יתר, הציעו לו ללכת למקום שקט. לדוגמה, הוא יכול ללכת לחדרו לקרוא ספר או להאזין למוזיקה שקטה.
  • אם ילדכם אינו יכול להתמודד עם פעילויות רבות כל כך, ייתכן שיצטרך לוותר על חלק מהן. שאלו את ילדכם אילו פעילויות מעניינות אותו או חשובות לו ובחרו רק בהן.

 

למצוא את כמות הגירויים הנכונה

כל הילדים שונים זה מזה, ולכן אין תשובה נכונה לשאלה “כמה גירויים צריך”. לכל ילד יש רמת סובלנות שונה להתרגשות. חלק מהילדים מתמודדים טוב יותר מאחרים עם סביבות מעוררות.
תנו לילדכם להוביל, וזכרו שמתינות היא לרוב הדרך הטובה ביותר.

כשמדובר בתינוקות ובילדים צעירים, כדאי להקדיש זמן מה מדי יום למשחק שקט או למנוחה, מלבד זמן השינה.

ילד בגיל בית הספר עשוי ליהנות יותר מהשתתפות בפעילות אחת או שתיים אחר הצהריים – אלה שהכי מעניינות אותו. חוגי ספורט, מוזיקה או תנועות נוער הם דרך נהדרת לפתח מיומנויות, להכיר חברים חדשים ולחקור את תחומי העניין. עם זאת, בילוי זמן רב מדי בפעילויות מאורגנות אחרי שעות בית הספר עלול להוביל לכך שילדכם לא יקבל מספיק זמן להירגע ולבלות עם עצמו.

תנו לילדכם לחקור את סביבתו ולבלות זמן בפעילויות שקטות. זהו חלק בלתי נפרד מהורות טובה. היכולת להעסיק את עצמך היא מיומנות חשובה לחיים. אם תעודדו זאת, תוכלו לעזור לילדכם במסע להפיכתו למבוגר עצמאי.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התפתחות בגיל 4-5 חודשים

כיצד מתפתחים תינוקות בגיל 4-5 חודשים

במהלך החודשים הראשונים לחייו למד התינוק לזהות את קולכם, לזכור כיצד אתם נראים ולהבין שאתם מגיבים כשהוא זקוק לכם. כעת הוא כבר מכיר היטב אתכם, את שאר חברי המשפחה הקרובה ואת מי שמטפל בו, ומבין מי אתם. בסביבות גיל חמישה חודשים, הוא יתחיל ליצור איתכם התקשרות חזקה. הוא יפנה לכיוונכם כשישמע את קולכם, ואולי אף יתחיל להגיב לשמו או לצליל אחר כמו צלצול פעמון.

התינוק מביע את עצמו יותר ויותר – הוא עושה רעשים מצחיקים, מצטווח, משמיע קולות כמו “אה-רוּ” ואפילו מנסה לחקות את הטון העולה והיורד שבו אתם מדברים. בגיל זה הוא עשוי לאהוב לחייך ולדבר לעצמו (ואליכם!) במראה. הוא מתחיל להראות רגשות כמו כעס ותסכול, ומשתמש בקולות שאינם בכי, כמו המהומים ויבבות.

הוא מושיט ידיו ותופס כל מה שסביבו בהתלהבות – טבעות שמתנדנדות מעליו, רעשנים, צעצועים, קוביות קטנות ועוד, ויכול להחזיק דברים בעזרת כף היד והאצבע המורה. כמו כן, בגיל זה הוא עשוי:

  • להפיל משהו (כף, למשל), להפנות את ראשו ולחפש אותו (אך סביר להניח שעדיין לא יחפש אותו מתחתיו)
  • להתהפך מהבטן לגב, ואולי אף יצליח לראשונה להתהפך מהגב לבטן
  • להכניס את אצבעותיו לפה ולהתחיל להתעניין במה שאתם אוכלים – העניין הזה ילך ויגדל בשבועות הקרובים.

כיצד לעזור להתפתחות התינוק

הנה כמה פעולות פשוטות שיעזרו להתפתחות התינוק שלכם:

  • הגיבו לבכיו: תינוקות בוכים לפעמים כי משהו לא נוח להם – החיתול שלהם רטוב, או שהם רעבים, או שהאור חזק מדי. כשאתם מגיבים לכך, התינוק שלכם מרגיש נינוח ובטוח יותר, והוא לומד לבטוח בכם ולסמוך עליכם. גם אם אינכם יודעים מדוע הוא בוכה, חשוב לנחם אותו. התינוק לא יהפוך למפונק מדי אם תרימו אותו, תערסלו אותו או תדברו אליו בקול מרגיע.
  • דברו עם התינוק שלכם והקשיבו לתגובתו: כך אתם עוזרים לו ללמוד את עקרונות הבסיס של השפה והתקשורת. כשאתם מדברים או מקשיבים, הביטו בעיני התינוק והשתמשו בהבעות פנים שונות. כך הוא יוכל ללמוד על הקשר בין מילים לרגשות.
  • שחקו ביחד: שירו שירים, קראו ספרים, שחקו בצעצועים, השכיבו את התינוק על הבטן ועשו קולות מצחיקים. הוא יאהב את זה! משחק משותף עוזר לכם ולתינוק להכיר אחד את השני וגורם לו לחוש אהוב ומוגן.
  • השכיבו אותו על  הבטן על שמיכת פעילות/מזרון פעילות בשעות הערנות שלו, ופזרו מסביבו משחקים תואמי גיל רעשנים, קוביות ועוד, כדי לעודד אותו להתהפך ולהגיע למשחקים. בשכיבה על הגב- הניחו משחקים משני צדדיו, ומעליו (בצורה בטוחה על קשת משחק/אוניברסיטה תלויה) כדי לעודד אותו להושיט ידיים ולמשוך אליו חפצים.
  • הכינו את ביתכם לתינוק בתנועה: כדאי לבדוק כיצד להפוך את הבית לבטוח לתינוק שמסתובב בו. תתפלאו לגלות עד כמה רחוק הוא יכול להתגלגל או לאן הוא יכול להגיע, אפילו בגיל זה.

יהיו פעמים שהתינוק שלכם לא ירצה לעשות דבר מכל מה שהצענו – למשל, אם הוא עייף מדי או רעב.

להיות הורים לתינוק בן חמישה חודשים

מדי יום, אתם והתינוק שלכם מכירים זה את זה מעט יותר. ככל שהתינוק גדל ומתפתח, כך תכירו יותר ויותר את צרכיו ואת הדרך שבה תוכלו למלא אותם.

בתור הורים, אנחנו לומדים ללא הרף. כל הורה עושה טעויות ולומד מניסיון. זה בסדר להיות בטוחים במה שאתם יודעים. זה גם בסדר להודות שאינכם יודעים ולשאול שאלות – לעיתים קרובות, השאלות שנראות לכם טיפשיות הן הטובות ביותר!

בריאותכם הגופנית והנפשית היא חלק חשוב מאוד מתפקידכם כהורים. כשכל תשומת הלב מתרכזת בטיפול בילד או בתינוק, הורים רבים שוכחים לדאוג לעצמם, או שפשוט אין להם זמן לכך. תפקידכם כהורים דורש מכם הבנה, סבלנות, דמיון ואנרגיה – ותעשו זאת בצורה הטובה ביותר אם תטפלו בעצמכם.

אם אתם מרגישים מתוסכלים, לחוצים או שאינכם יכולים להתמודד, הניחו את התינוק במקום בטוח – בעריסה, למשל – והתרחקו לזמן מה, עד שתירגעו. כמו כן, אתם יכולים לבקש ממישהו אחר להחזיק אותו לזמן מה. לעולם אל תטלטלו תינוק. הטלטול עלול לגרום לדימום בתוך המוח, ולעיתים קרובות לנזק מוחי קבוע. מותר לכם לבקש עזרה.

מתי לבקש עזרה

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם דואגים או מבחינים שבן חמשת החודשים שלכם:

  • אינו יוצר איתכם קשר עין
  • אינו משמיע קולות
  • אינו מחייך
  • אינו שולט היטב בראשו
  • אינו מרים את ראשו
  • אינו מכניס חפצים לפה
  • אינו מנסה להגיע לחפצים
  • אינו עוקב בעיניו אחר חפצים נעים
  • אינו מגיב לרעשים
  • מאבד מיומנויות שכבר רכש באופן מובהק ועקבי.

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם מבחינים בסימנים של דיכאון אחרי לידה אצלכן או אצל בת הזוג שלכם. הסימנים כוללים תחושת עצב ובכי ללא סיבה נראית לעין, התרגזות, קושי להתמודד ותחושת חרדה עמוקה. אם אתם מבחינים בסימנים אלה, בקשו עזרה מאיש מקצוע.

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. אם אתם תוהים האם קצב ההתפתחות של ילדכם “נורמלי”, כדאי לזכור ש”הנורמה” היא טווח רחב. אם אתם עדיין מרגישים שמשהו לא בסדר, קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לשחק עם תינוקות רכים

משחק אצל תינוקות רכים

אתם הצעצוע הטוב ביותר של התינוק, ולכן קל לשחק איתו. משחקים וצעצועים אינם העיקר כרגע, אלא האינטראקציות ההדדיות ביניכם ובין התינוק. לכן כדאי ליהנות מהזמן שלכם יחד – משחק הוא משחק רק אם הוא כיפי. כל מה שדרוש כדי לשחק הוא אתם והתינוק שלכם.

מדוע חשוב לשחק עם תינוקות רכים

משחק משותף עוזר לכם ולתינוק להכיר אחד את השני. באמצעות המשחק אתם לומדים יחד לסמוך אחד על השני, והקשר ביניכם מעמיק. המשחק המשותף עוזר לתינוק הרך שלכם להרגיש אהוב ומוגן, מה שעוזר לו להתפתח וללמוד.

המשחק מגרה רעיונות חדשים, ועוזר למוחו של התינוק להתפתח. כל התנסות חדשה שהתינוק נחשף אליה עוזרת לחלקים במוחו להתחבר זה לזה, לגדול ולהתפתח. זו אחת הדרכים שבהן תינוקות לומדים יותר ויותר על העולם סביבם ועל מקומם בעולם.

המשחק עם התינוק שלכם עוזר לו ללמוד לדבר ולהבין מילים. לפעמים לא יהיה לכם זמן לעצור הכל ולהקדיש זמן למשחק. אולם אתם עדיין יכולים לקשקש עם התינוק על כל מה שאתם עושים – בישול ארוחת הערב, קניות, הכנת האמבטיה וכל דבר אחר. תוכלו להשיג את אותם יתרונות אם תשירו לתינוק.

המשחק יכול לספר הרבה על אופיו של התינוק. עד מהרה תגלו אם התינוק שלכם מעדיף משחק מחוספס וטיפשי או שקט ורגוע.

רעיונות למשחק עם תינוקות רכים

משחק הוא דרך הלימוד הטבעית של תינוקות וילדים קטנים. הנה כמה רעיונות למשחק עם תינוקות רכים:

  • המשחק לא חייב להיות מסובך – שירו שירי משחק, פטפטו  איתו, דגדגו אותו, ספרו את אצבעות רגליו, נשפו בבטנו ועשו קול מצחיק. ככל שהמשחק פשוט יותר, כך הוא טוב יותר לתינוקות רכים.
  • עשו לו פרצופים, חייכו, צחקו, גלגלו את העיניים, הוציאו לשון, נופפו בעדינות בידיים. התינוק שלכם הוא האדם היחיד בעולם שיחשוב שהפנים שלכם מרתקות לגמרי.
  • תנו לו למשש סוגים שונים של חפצים. כשהתינוק מוכן, צעצועים רכים או רעשן יכולים להיות מהנים מאוד, וכך גם חומרים במרקמים שונים. התינוק שלכם לומד באמצעות מגע ותחושה, וכך הוא מגלה עוד ועוד על סביבתו.
  • הקריאו לתינוק. אף פעם לא מוקדם מדי להתחיל, אך זכרו להחזיק את הספר קרוב אליכם – תינוקות רואים למרחק של 30-20 ס”מ בלבד. אם אתם מקריאים ספרי בד, התינוק יוכל גם לגעת בהם ואפילו לטעום אותם!
  • תנו לתינוק להתבונן בדברים שונים – בפנים, בחוץ, אנשים שונים וחדרים שונים.
  • השכיבו את התינוק על הבטן כל יום. כך הוא יוכל להתבונן במראות חדשים בגובה העיניים, כמו צדו של הכיסא מזוויות שונות, ולהתאמן בהחזקת ראשו. עם זאת, הניחו אותו במיטה על גבו כדי ללכת לישון – ואל תתנו לו להירדם על הבטן.
  • עם הזמן, האריכו את זמן השכיבה על הבטן. הניחו מולו ספרים או צעצועים כמעט בהישג ידו, כדי לעודד אותו לנסות ולהגיע אליהם, לנופף לעברם או לעשות תנועות אחרות.

שימו לב לאיתותיו של התינוק. גם תינוקות אנרגטיים במיוחד זקוקים לזמן מנוחה, ועלולים להרגיש מוצפים אם אתם מנסים לשחק איתם כשהם עייפים. אם התינוק נראה מבוהל או מוטרד, הפסיקו את המשחק ונסו שוב מאוחר יותר. ככל שהתינוק גדל, קל יותר להבחין מתי הוא רוצה לשחק איתכם.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

כיצד תינוקות מכירים חברים

מדוע חברים ומשחקים חשובים כל כך

ילדים שהולכים למסגרת חינוכית נהנים מהזדמנויות רבות ליצור קשר עם ילדים אחרים בגילם. אולם אם ילדכם אינו הולך למסגרת חינוכית, כדאי ליצור עבורו הזדמנויות שבהן יוכל לשחק עם ילדים נוספים. גם אם הילדים הגדולים שלכם משחקים איתו, עדיין מומלץ לאפשר לו להתבונן וליצור קשר עם ילדים הנמצאים באותו שלב התפתחותי.

ההתנסויות המשחקיות המוקדמות הללו עוזרות לילדכם לפתח  מיומנויות תחושתיות וחברתיות, וכן את מיומנות התקשורת. כמו כן, הן יכולות להכין אותו לקראת ההליכה למסגרת חינוכית, משפחתון או גן בהמשך. הזדמנויות המשחק האלה יכולות להועיל גם לכם. תוכלו לפגוש הורים ומטפלים אחרים שגרים בסביבתכם, להכיר חברים חדשים ולחלוק את חוויות ההורות.

הנה כמה דברים שתוכלו לעשות כדי לעזור לילדכם ליצור קשר עם חברים חדשים.

להצטרף לפעילויות לילדים

במקומות שונים בארץ, דרך המתנ”ס השכונתי, טיפת החלב, או מרכז קהילתי אחר….. מאורגנות פעילויות שונות לילדים צעירים, בדמות משחקיה, ג’ימבורי ועוד. אלו מהוות זמן מפגש בלתי רשמי שבו ההורים, סבא וסבתא, מטפלים, ילדים ותינוקות יכולים להיפגש בסביבה רגועה, ליצור קשר ולשחק.

זוהי דרך נהדרת שבה ילדכם יוכל לפגוש ילדים בגילו, ללמוד כיצד להרגיש בנוח בסביבה חדשה ולהיחשף למגוון מרגש של צעצועים ופעילויות. ויש בונוס: בזמן שהוא משחק, תוכלו לדבר עם הורים אחרים שילדיהם בני אותו גיל.
מקום טוב שבו תוכלו לחפש קבוצות כאלה הוא המתנ”ס השכונתי, הספרייה המקומית, טיפת החלב, אתר הרשות המקומית או הג’ימבורי הקרוב.

הזמינו חברים לזמן משחק משותף

כשילדכם מגיע לגיל שנה בערך, כדאי להקדיש כמה פעמים בשבוע שבהן יוכל להיפגש עם ילדים בגילו. אפשר לפגוש חברים מקבוצות אימהות שהשתתפתן בה, בפארק, בגן השעשועים המקומי או בביתכם. אם אתם עורכים משפגש כזה בביתכם, ודאו שהמקום מוגן ובטוח לילדים.

ילדכם ייהנה גם ממפגש עם ילדים אחרים מהמשפחה, בזמן אירועים וחגים משפחתיים.

איך לשמור על זמן המפגש עם חברים מהנה ובטוח

לקיים מפגשים קצרים

סביר להניח ש-90 דקות הן די והותר לכל מפגש, וייתכן שלא כל הילדים ירצו להישאר לכל זמן המפגש. משחק יכול להיות מעייף, ועדיף להפסיק כשכולם עדיין רעננים מאשר לחכות עד תום האנרגיה והסבלנות. כמו כן, עדיף שלא לארגן פעילויות משחקיות קרוב מדי לזמן השינה היומי של ילדכם.

לא לתכנן יותר מדי

אל תדאגו יותר מדי בנוגע לתכנון הפעילויות. ילדים קטנים יכולים ליהנות גם מכמה צעצועים מעניינים ובטוחים לשימוש, וממבוגר (אתם!) שיעזור לכולם להרגיש בנוח. כל העניין הוא לאפשר לכל ילד לשחק ולהתבונן באחרים משחקים.

להציע עזרה והכוונה בעת הצורך

רוב הזמן, ברגע שהילדים נכנסו לסיטואציה של משחק, אפשר להתרווח ולהתבונן בהם. עם זאת, אם אתם רואים שאחד הילדים משחק בדרך שעלולה לפגוע באחרים (למשל, מנופף בקובייה), עליכם לעזור לו למצוא דרך בטוחה יותר ליהנות. כך גם כשמדובר בילד שאינו יודע איך להתחיל לשחק. תוכלו להביא לו כמה צעצועים, או לתת אותם להוריו. יש ילדים שמרגישים צורך להתבונן מהצד לפני שהם מרגישים בנוח להצטרף למשחק.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התפתחות ילדים בגיל 6-8

כיצד מתפתחים ילדים בגיל שש-שמונה

משחק ולמידה

המשחק של ילדכם מורכב יותר כעת, ולעיתים קרובות הוא מציג רעיונות שבהם נתקל בבית הספר או בתקשורת. לדוגמה, יכול להיות שתגישו את ארוחת הערב לפיטר פן, לכוכב רוק – ולפעמים אפילו לראש הממשלה! כיוון שילדכם שולט טוב יותר בהתנהגותו וברגשותיו, הוא מתמודד טוב יותר עם משחקים בעלי כללים, עם ניצחון וגם עם הפסד.

הוא נהנה להכיר חברים ולהיות חבר. החברויות נותנות לו תחושת שייכות ועוזרות לו ללמוד ולתרגל מיומנויות חברתיות בסיסיות כגון שיתוף ועריכת משא ומתן. החברויות עשויות גם להציג לו אתגרים, כיוון שחבריו יכולים להיות קצת שתלטנים או עצבניים. לפעמים הם אפילו עלולים להשאיר אותו לבד – לדוגמה, “אם אתה משחק עם דביר, אתה כבר לא חבר שלי!”. רוב מערכות היחסים שלו יהיו חיוביות, אך כדאי לבדוק אם אין סימני בריונות. כמו כן, יכול להיות שיתחיל לשחק עם ילדים בני אותו מגדר.

רגשות

ילדכם רוצה לרַצות את המבוגרים החשובים בחייו, כמו הוריו ומוריו, ולכן, חשוב לו יותר לעשות את הדברים “כמו שצריך”. מצד שני, לפעמים הוא עלול להיות בטוח מדי בעצמו.

הוא מובך בקלות רבה יותר ורגיש יותר לדעותיהם ולאמונותיהם של אחרים. למעשה, הוא מפגין המון אמפתיה לבני המשפחה ולחברים כשהם במצוקה. לפעמים הוא מבקר את עצמו בחומרה רבה מדי, וזקוק לעזרתכם כדי להתמקד בדברים שהוא עושה היטב.

יכול להיות שתבחינו שהוא מודע יותר לדברים שראה או שמע בחדשות, כמו פיגועים או תאונות. המודעות הגדלה והולכת לעולם שסביבו עלולה להוביל לחרדה ופחדים, ולכן חשוב לדבר איתו על מה שמתרחש בהתאם לרמת ההבנה שלו.

חשיבה

ילדכם מבין טוב יותר את היחסים בין סיבה לתוצאה ומתחיל לראות כיצד מעשיו משפיעים על אנשים אחרים, אף שלפעמים הוא עדיין נראה מרוכז מאוד בעצמו. הזיכרון שלו משתפר והוא יכול למיין חפצים לפי קבוצות שייכות (פירות/ירקות/כלי תחבורה/ וכו’). הוא מבין טוב יותר מהם מספרים, מתחיל להבין פעולות חשבוניות פשוטות, כמו חיבור וחיסור, ולקראת גיל שמונה יתחיל גם להבין משמעות פעולות של כפל וחילוק.

ילדכם ממשיך לחקור את העולם סביבו, אז התכוננו למתקפת שאלות. הוא עושה ניסויים קטנים כדי לראות כיצד דברים עובדים. “מה יקרה אם אמלא את הכיור ואז אטבול את הסבון, משחת השיניים והמייק אפ שלך, אימא?” המון דברים קורים בגיל הזה, אז אל תופתעו אם דעתו של ילדכם מוסחת בקלות והוא שוכח בקשות והוראות קטנות.

דיבור ותקשורת

ילדכם יכול כעת למלא הוראות מורכבות יותר ולהשתמש בשפה כדי לחקור את מחשבותיו ורגשותיו. בן השמונה הממוצע לומד כ-20 מילים חדשות מדי יום, בעיקר באמצעות קריאה או הקשבה לספרים. הוא מנהל שיחות ארוכות ומורכבות יותר, ותוכלו להבין את כל מה שהוא אומר.

הוא לומד כעת להביע את דעותיו ומספר סיפורים בערנות וברגש. הוא יכול לעבוד לפי ההוראות במתכון פשוט, לכתוב סיפורים על פעילויותיו, לכתוב דוא”ל או מסרון ולקרוא לבד במיטה, לפני השינה.

תנועה

ילדכם נהנה לבחון את גבולותיו הגופניים ולפתח מיומנויות תנועה מורכבות יותר, כמו ריצה בזיג-זג, קפיצה בשתי מדרגות כל פעם, גלגלונים ותפיסת כדורים קטנים.

הוא משתפר בשילוב כמה מיומנויות מוטוריקה גסה: למשל, הוא יכול לרוץ כדי לבעוט בכדור, או לקפוץ בחבל. המיומנויות הגופניות שלו תלויות בתדירות התרגול. ענפי ספורט מובנים כמו שיעורי ריקוד, טניס וכדורגל יכולים לעזור, אבל חשוב לאפשר לו לרוץ, לבעוט, לזרוק, לעשות גלגלונים וכן הלאה – כמה שיותר.

מיומנויות המוטוריקה העדינה שלו מפותחות היטב כעת, והוא יכול לצחצח שיניים ולמלא מטלות היגיינה יומיומיות נוספות ללא עזרתכם. הוא מצליח לגזור צורות חופשיות ולכתוב את האותיות בתוך קווי השורה.

חיי היומיום והתנהגות

בגיל זה, חייו של ילדכם סובבים סביב המשפחה, בית הספר, החברים ופעילויות אחר הצהריים. הוא אוהב לאסוף פריטים שונים, כמו קלפי כדורגל, צדפים או בובות קטנות.

המוסר והערכים שלו מתפתחים, והוא מביע דעות מוצקות בנוגע לדברים שונים ולשאלה אם הם נכונים או לא נכונים. כמו כן, הוא מודע יותר למעשיהם של אחרים, מה שמוביל להשוואות כמו “היא מציירת יותר טוב ממני”, או תלונות על כך שאחיו מקבלים יותר ממנו.

ילדכם עצמאי יותר ורוצה להשפיע יותר על מה שיוכל ולא יוכל לעשות. כחלק מעצמאות זו, הוא נהנה למלא יותר מטלות במשק הבית – אבל לא תמיד… עם זאת, עדיין חשוב לו מאוד לבלות איתכם.

כמו כן, בגיל זה הוא עשוי:

  • לספר בדיחות שאת רובן המציא – ולא עדינות במיוחד!
  • לכתוב מספרים ומילים בצורה מדויקת יותר, אף שהוא עדיין עלול להתבלבל בין כמה אותיות כמו ו/ן, ר/ד או ה/ק
  • לקרוא טוב יותר מאשר לאיית
  • להתחיל להבין את ערך הכסף וליהנות לספור ולחסוך
  • להתעניין יותר במראה החיצוני, בביגוד ובסגנון השיער
  • להשתפר בהבחנה בין דמיון למציאות
  • להתפאר במיומנויות ובהתנהגות – לדוגמה, “אני יכול לאכול עשרה המבורגרים בבת אחת!”

כיצד לעזור להתפתחות ילדכם

הנה כמה דברים פשוטים שיעזרו להתפתחות ילדכם:

  • עזרו לפתח את ההערכה העצמית והביטחון העצמי של ילדכם באמצעות זיהוי החוזקות והתכונות החיוביות שלו. ההערכה העצמית של ילדים נוטה לרדת לפעמים בשנות בית הספר היסודי, כיוון שהם נהיים ביקורתיים יותר כלפי עצמם ומשווים את עצמם לאחרים.
  • למדו אותו שמותר לעשות טעויות: תנו לו לראות אתכם מנסים דברים חדשים ועושים טעויות בעצמכם. כך תעזרו לו להבין שהטעויות מובילות ללמידה ושיפור, ושהדבר החשוב ביותר הוא לעולם לא לוותר.
  • תנו לו הזדמנויות לחקור וללמוד, בתוך הבית ובחוץ. בתוך הבית הוא יכול לערוך ניסויים עם דברים כמו כוסות, מדחומים, זכוכית מגדלת וצנצנות למיון. בחוץ אפשר לחקור את הפארק המקומי או שמורת הטבע הקרובה.
  • קראו עם ילדכם: הקריאה עדיין חשובה מאוד להתפתחות האוריינות שלו. כשהוא לומד לקרוא, בקשו ממנו להקריא לכם. כמו כן, תוכלו לנסות כמה פעילויות אוריינות כמו סיפור סיפורים או כתיבת ספר משלכם.
  • עודדו את ילדכם להיות מודע לתוצאות של התנהגותו, ולראות את הדברים מנקודת המבט של אחרים. שאלו אותו שאלות כמו “איך לדעתך רוני מרגישה עכשיו?”
  • חלקו עמו את הרעיונות שלכם ודברו על נושאים חשובים: כך תוכלו להתחבר לילדכם ולהראות לו שאתם מתעניינים בו. כשיתבגר, אפשרו לו להצטרף לתהליך קבלת ההחלטות המשפחתי, כשאפשר.

להיות הורים

מדי יום, אתם וילדכם מכירים זה את זה מעט יותר. ככל שהוא גדל ומתפתח, כך תכירו יותר ויותר את צרכיו ואת הדרך שבה תוכלו למלא אותם. למעשה, בתור הורים, אנחנו לומדים ללא הרף. כל הורה עושה טעויות ולומד מניסיון. זה בסדר להיות בטוחים במה שאתם יודעים. זה גם בסדר להודות שאינכם יודעים ולשאול שאלות – לעיתים קרובות, השאלות שנראות לכם טיפשיות הן הטובות ביותר!

בריאותכם הגופנית והנפשית היא חלק חשוב מאוד מתפקידכם כהורים. כשכל תשומת הלב מתרכזת בטיפול בילד, הורים רבים שוכחים לדאוג לעצמם, או שפשוט אין להם זמן לכך. תפקידכם כהורים דורש מכם הבנה, סבלנות, דמיון ואנרגיה – ותעשו זאת בצורה הטובה ביותר אם תטפלו בעצמכם.

לפעמים אתם עשויים לחוש תסכול או חוסר אונים. אם אתם מרגישים מוצפים, השאירו את הילד במקום בטוח או בקשו ממישהו אחר להשגיח עליו לזמן מה, כדי שתוכלו לקחת פסק זמן ולהירגע. נסו לעבור לחדר אחר ולקחת כמה נשימות עמוקות, או להתקשר לבן משפחה או חבר כדי לדבר.

לעולם אל תכו או תתעללו מילולית בילד. אתם מעמידים את ילדכם בסכנה, גם אם אינכם מתכוונים לכך. מותר לבקש עזרה. אם ההתמודדות עם ילדכם מציפה אתכם, פנו לרופא המשפחה, פסיכולוג, בן משפחה או חבר קרוב ושתפו ברגשותיכם.

מתי לבקש עזרה

קבעו פגישה אצל רופא הילדים אם אתם דואגים או מבחינים שבגיל שש-שמונה, ילדכם מפגין אחד מהדברים הבאים.

תקשורת והבנה

ילדכם:

  • מגמגם או הוגה עיצורים בצורה לקויה
  • מתקשה למלא הוראות.

התנהגות ומשחק

ילדכם:

  • מתקשה להכיר חברים
  • אינו יכול לנתר, לדלג או לקפוץ
  • מתקשה לשבת בשקט לפרקי זמן ארוכים
  • נוהג באגרסיביות כלפי ילדים אחרים
  • מפחד ללכת לבית הספר, או מסרב ללכת לבית הספר (הוא עשוי להגיד שיש לו כאבי ראש או בטן כשהגיע הזמן לצאת).

מיומנויות יומיומיות

ילדכם:

  • אינו יכול להתלבש או להתפשט לבד
  • מרטיב או מלכלך את התחתונים במהלך היום
  • עדיין מרטיב בלילה בגיל שש

עליכם לפנות לרופא ילדים בכל גיל, אם ילדכם מאבד מיומנויות שכבר רכש באופן מובהק ועקבי.

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. אם אתם תוהים האם קצב ההתפתחות של ילדכם “נורמלי”, כדאי לזכור ש”הנורמה” היא טווח רחב. אם אתם עדיין מרגישים שמשהו לא בסדר, קבעו פגישה אצל רופא הילדים.

התפתחות השפה בגיל 5-6

מיומנויות אוריינות מוקדמת וצלילי השפה

בגיל חמש, הילדים מודעים לכך שהצלילים יוצרים מילים. הם יכולים לזהות מילים שמתחילות באותו צליל – למשל, “אבא אכל אפרסק אדום” – ומילים מתחרזות. הם יכולים לשחק במשחקי חרוזים ולשיר לעצמם מילים מתחרזות, כמו “חתול”, “תעלול”, “פיתול”, בישול”.

בגיל חמש-שש, ילדכם יכיר את רוב או כל הצלילים שמסמנות אותיות האל”ף-בי”ת – יכולת חשובה להתפתחות מיומנויות הקריאה. כמו כן, הילדים מתחילים להיות מודעים לכך שצלילים בודדים חוברים יחד ויוצרים מילים. לדוגמה, כשהצלילים “פ”, “א”, “ר” ו”ק” נמצאים יחד, הם יוצרים את המילה “פארק”. “ח” ו”לון” יוצרים ביחד את המילה “חלון”.

חלק מהילדים עדיין מתקשים להגות כמה מהצלילים בכיתה אל”ף, בעיקר ההגאים השורקים (ש, צ, ז). במידה ויש קושי מסוג זה בהגייה, כדאי בגיל הזה כבר לפנות לאיש מקצוע ולהתחיל בטיפול.

אוצר מילים

בגיל חמש, ילדכם ישתמש בצורתו הנכונה של הפועל כשהוא מדבר על עבר ועל עתיד – לדוגמה, “הלכתי”, “שיחקתי ו”אשחק”. כמו כן, הוא יתחיל להבין מושגי זמן כמו לילה, יום ואתמול.

ילדכם יתחיל להבין שישנם יוצאי דופן לכללי הדקדוק – כמו “נתתי” ולא “נתנתי”, “בית” ו”בתים” במקום “ביתים”, “מזלגות” במקום “מזלגים” ועוד. עם זאת, ייקח עוד זמן עד שיכיר את כל יוצאי הדופן בשפה העברית. גם בגיל שמונה, יש ילדים שמתקשים להשתמש בצורות הדקדוק הנכונות.

בסביבות גיל חמש-שש, ילדים מבינים שלמילים בודדות עשויה להיות משמעות אחרת ולהתחיל להסתמך על ההקשר כדי להבין את המונח הספציפי של המילה. לדוגמה, לפועל “הפך” יש משמעות אחת במשפט “צריך להפוך את החביתה שבמחבת”, משמעות נוספת במשפט “אתה לא יכול להפוך ולבלגן ככה את החדר שלך!” ועוד משמעות במשפט “המצב התהפך. עכשיו מכבי מובילה במשחק, ולא הפועל”. כמו כן, הם מתחילים להבין מטאפורות וביטויים- למשל, “נפל על השכל”.

ילדכם יבין שהוא יכול להמציא מילים חדשות באמצעות חיבור שתי מילים כמו “רמזור”. לעיתים קרובות יותר הוא ישתמש בביטויים או במטבעות וצירופי לשון מקובלים כמו תפוח זהב, דרך המלך ועוד.

כמו כן, הוא מתחיל להשתמש במשקלים שונים, ומבין שאפשר להכניס את השורש לתבניות וליצור משמעויות חדשות. לדוגמה, הוא מבין שהוא יכול להוסיף “-וֹן” (כמו ב”משפחתון”) ועוד. כמו כן, הוא מתחיל לגלות שמילים אינן תמיד מתרבות בתוספת של “-ים” או “-ות”, למשל, “מים” או “שמיים”.

שימוש במשפטים

בגיל חמש, ילדים יודעים למלא הוראות בנות שלושה שלבים. ילדכם יוכל להבין ולחבר מילים זו לזו וליצור משפטים פעילים – למשל, “החתול רדף אחרי הכלב” – ומתחיל להבין משפטים סבילים – לדוגמה, “החתול נרדף על ידי הכלב”.

עם זאת, כשהוא מתאר את הנעשה בתמונה שהוא רואה, הוא עשוי עדיין לבלבל בין מי עושה מה למי. כמו כן, הוא עשוי להתקשות להבין התייחסויות לכינויי גוף – למשל, במשפט “האישה אמרה לילדה שהגיעה אחרונה שהיא מאחרת”, למי מתייחס הכינוי “היא”. בגיל חמש עד שמונה, הבנת האופן שבו בונים משפט משתפרת בהדרגה.

סיפור סיפורים

בגיל ארבע עד שמונה, הילדים משתפרים מאוד בסיפור סיפורים. הסיפורים של ילדכם נהיים ארוכים ומפורטים יותר. יכול להיות שהמציא אותם, או שהוא מספר על דברים שהתרחשו באמת. הם עשויים לכלול נושא, דמות או עלילה וכן פעולות ואירועים בסדר הגיוני – לדוגמה, “הסירה טבעה, ולכן כולם היו צריכים לשחות בחזרה אל החוף”.

קל יותר להבין על מי הוא מדבר כשהוא מספר סיפור, והאופן שבו האירועים בסיפורו משתלבים זה בזה.

בשנים אלה, ילדכם עשוי:

  • להשתמש במילות קישור שונות בדרך הנכונה – למשל, “בגלל”, “אז”, “עכשיו”, “מתי”, “לפני”, “בזמן”, “למרות”
  • להשתמש בסוגי משפטים שונים כדי להציג את אותו מידע
  • להשתמש בכינויי גוף – לדוגמה, “הוא”, “היא”, “הם” – כשברור מהסיפור על מי ילדכם מדבר
  • להבין את ההבדל בין שאלות עובדתיות לבין שאלות הקשורות למסקנה – כלומר, ההבדל בין “מה קרה?” לבין “מדוע אתה חושב ש…?”

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. במאמר זה ניתן מידע בקווים כלליים בלבד. אם אתם מודאגים בנוגע להתפתחות השפה של ילדכם, דברו עם רופא הילדים, אחות טיפת חלב או איש מקצוע אחר. אם איש המקצוע אינו מודאג אך אתם עדיין דואגים, זה בסדר גמור לבקש דעה נוספת.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

איך לגרום להורות במשפחות גרושות להצליח

הורות במשפחות גרושות

נפתח בחדשות הטובות: ילדים שגדלים אצל הורים גרושים נוטים להיות שמחים בדיוק כמו ילדים שגדלים במשפחות המורכבות משני הורים ביולוגיים. אם אתם מבלים עם ילדכם, סביר יותר להניח שיגדל להיות אדם שמח ובריא נפשית. מה שצריך הוא להראות לו שאתם מתעניינים בחייו, אפילו באופן הפשוט ביותר: לצאת ולשחק בחצר, לקרוא סיפור או לעשות פעילויות משותפות בקהילה.

הורים מצליחים, מכל סוגי משקי הבית:

  • מרגישים בטוחים בנוגע להורות שלהם ברוב המקרים
  • תוהים לפעמים אם הם הורים טובים
  • משתמשים היטב ברשת המשפחתית.

אם אתם מתגרשים או נפרדים, ילדיכם עלולים לפחד מהרגשות העזים שמתלווים בדרך כלל לפרידה. הם צריכים לדעת ששני ההורים ממשיכים לאהוב אותם, ושהפרידה אינה מתרחשת באשמתם. נסו להסביר להם מה קורה באופן שמתאים לרמתם. לדוגמה, “אימא ואני לא נגור ביחד, אבל שנינו עדיין אוהבים אתכם ורוצים לראות אתכם בכל פעם שנוכל”.

הורים גרושים: לבנות מערכת יחסים חיובית עם ילדכם

כשההורים נפרדים, צרכי הילדים נותרים בדיוק כפי שהיו – הם זקוקים לבסיס רגשי בטוח, שגרה, הגנה, חיזוקים ותמיכה מצד הורה אוהב ובוטח. כהורה גרוש, בעיקר בשנים הראשונות, יכול להיות שתתקשו להפגין את החמימות והעידוד שילדכם צריך. כיצד תוכלו להמשיך להראות לו את אהבתכם?

  • שמרו על תדמיתו של הורה השני כהורה מיטיב. אתם אולי מאוכזבים וכועסים על ההורה ממנו נפרדתם. הילד יתקשה להכיל את רגשותיכם השליליים, ויפיק תועלת רבה מההרגשה ששני הוריו הנם הורים טובים, למרות שנפרדו.
  • הפיקו את המיטב מרגעי היומיום. בלו זמן איכות עם ילדכם, בכל מקום ובכל זמן. אפשר לקשקש יחד בדרך לגן או לבית הספר, או לדבר בזמן ארוחת הערב במקום לצפות בטלוויזיה. אפשר לשחק משחקי מילים באוטובוס, לשיר ביחד במכונית או לספר סיפורים מצחיקים לפני השינה.
  • שמרו על עניין. דברו על הדברים שילדכם אוהב, החל מספורט, דרך מוזיקה וספרים ועד האופן שבו דברים עובדים. בקשו ממנו להראות לכם כיצד הוא משחק במשחק המחשב או במשחק הלוח האהוב עליו.
  • תנו לו תשומת לב חיובית. חייכו, צחקו ביחד וחבקו את ילדכם כמה שיותר. הראו לו שאתם שמחים לראות אותו בבוקר, או כשהוא חוזר הביתה מהגן או מבית הספר.
  • פנו זמן לפגישה אישית. כשאפשר, נסו לקבוע זמן אישי קבוע עם כל ילד בנפרד. אתם יכולים לקרוא סיפור לפני השינה, לשבת בבית קפה או לשחק משחק עם אחד הילדים הגדולים, אחרי שהקטנים הלכו לישון. אפשר לצאת למקום מיוחד עם אחד הילדים הקטנים, כשאחיו הגדולים בבית הספר.
  • שבחו את ילדכם על האופן שבו הוא מתמודד. לדוגמה, אפשר לומר, “אני ממש גאה בך שסיפרת לי איך אתה מרגיש”.

לחזק התנהגות טובה כהורה גרוש

כללים וגבולות ברורים נותנים לילדים תחושת ביטחון והגנה. עם זאת, קשה לשמור על עקביות כשאתם לבדכם, בעיקר אם אתם עייפים ולחוצים, או אם ילדכם מתנהג באופן מאתגר.

בזמנים של שינוי ולחץ, סביר להניח שתיתקלו בהתנהגות מאתגרת. לדוגמה, יש ילדים שחוזרים להרגלים שכבר נגמלו מהם, כמו הרטבת לילה או דיבור תינוקי, ויש ילדים שאינם ישנים או אוכלים, או חווים התקפי זעם. יכול להיות שילדכם יהיה במצב רוח רע ויתווכח איתכם לעיתים קרובות יותר.

באתר תוכלו למצוא כמה רעיונות לחיזוק התנהגות טובה ולהתמודדות עם התנהגות מאתגרת. אם ההתנהגות המאתגרת אינה נפתרת מעצמה אחרי כמה שבועות, נסו לדבר עם איש מקצוע כמו רופא הילדים, יועץ או פסיכולוג.

הכירו ברגשותיו
עודדו את ילדכם לתאר את רגשות הכעס והתסכול במילים, והראו לו שאתם מקשיבים. הכירו ברגשות הללו, אך אל תסכימו להתנהגות בלתי נאותה. לדוגמה, “אני רואה שאתה ממש כועס – אבל אני לא מרשה לצעוק עליי. בוא ניקח כמה נשימות עמוקות ביחד, ואז נבדוק מה קורה”.

קבעו כללים ברורים
ודאו שילדכם מכיר, באופן ברור ופשוט, את הכללים המשפחתיים הנהוגים כשהוא נמצא בטיפולכם. זה בסדר אם הכללים שלכם שונים מאלה של בן או בת הזוג לשעבר – הילדים יכולים ללמוד שלאנשים שונים יש כללים שונים.

כדאי להסכים על כמה כללים בפגישות המשפחתיות. כך תתנו לכולם הזדמנות לדבר ולהצטרף להחלטה, וסביר יותר להניח שילדכם יפעל לפי הכללים.

נסו להיות עקביים
שמרו על הכללים והגבולות שנקבעו לפני הפרידה, והמשיכו לעודד את ההתנהגות הרצויה. נסו לדבוק בכללים ככל האפשר, גם אם ילדכם נאבק בכם. אל תתאכזבו יותר מדי אם אינכם מצליחים להיות עקביים כפי שרציתם. פשוט הזכירו לעצמכם להיות רגועים, ונסו שלא להיכנע בפעם הבאה.

משמעת: בחרו היטב על מה להילחם
ההתמודדות עם ענייני משמעת עשויה להיות קשה במיוחד בתור הורה גרוש. כדאי לבחור היטב על מה להילחם. לפני שאתם מתערבים במה שילדכם עושה, שאלו את עצמכם אם זה באמת חשוב.

למשל, יכול להיות שאתם עצבניים כי ילדכם מצייר על הפנים של אחותו בטושים. עם זאת, כל עוד אפשר לשטוף את הטושים במים, זה באמת משנה? אם אתם מחליקים את הדברים הקטנים, תהיה לכם אנרגיה רבה יותר להתנהג ברוגע כשתצטרכו להתמודד עם נושאים חשובים כמו בטיחות או רווחה.

הורים גרושים תחת לחץ

הורות במשפחות גרושות משמעה, לפעמים, הורות תחת לחץ. כשאתם מרגישים לחוצים, אתם עלולים לנהוג ביד קשה או רכה מדי בילדכם. אם אתם מגלים שהייתם קשים מדי – למשל, צעקתם עליו או הוצאתם אותו לפסק זמן לפרק זמן ארוך מדי – נסו לשמור על קור רוח ולא להיות מוטרדים מדי מכך. במקום זה, חשבו כיצד להתמודד עם המצב טוב יותר בפעם הבאה.

אם אתם חוששים שתפגעו בילדכם, התקשרו לער”ן בטלפון 1201 או פנו לחבר קרוב, בן משפחה, רופא המשפחה או לאיש מקצוע.

קל מדי להיות רכים מדי, בעיקר אם זה נותן לכם כמה רגעים של שקט ושלווה. יכול להיות שאינכם רוצים להקנות לילדכם משמעת, כיוון שאתם חושבים שהוא כבר עבר מספיק. עם זאת, ההתמודדות עם בעיות ההתנהגות עכשיו תמנע בעיות חמורות יותר בהמשך. כמו כן, כך אתם מלמדים את ילדכם איזו התנהגות מקובלת ומתאימה.

הגישה החיובית שלכם, החוזק וההחלטיות שלכם נותנים לילדכם דוגמה לחיים. הראו לילדכם שאפשר להמשיך לחיות, גם אם המצב קשה. זכרו שאין הורים מושלמים, אז אל תהיו קשים מדי עם עצמכם גם כשמשהו משתבש.

להתמודד עם רגשותיכם ועם ‘עניינים של מבוגרים’

בשלב מסוים, כשמתרחשים שינויים גדולים בחיים, ילדכם יראה שאתם עצובים, כועסים או מוטרדים. זה קורה לכולם. חשוב שילדכם יידע שאתם אוהבים אותו, ושהרגשות השליליים שלכם אינם קשורים אליו. הבטיחו לו שהמצב ישתפר.

אם ילדכם גדול דיו ויכול להבין, תוכלו להיות כנים ולספר לו מה מטריד אתכם, בלי להיכנס לפרטים. לדוגמה, “היה לי יום ממש קשה בעבודה היום. אני קצת מצוברחת”, או, “אני מצטער על הטעות שעשיתי”. כשאתם מביעים את רגשותיכם, אתם מאפשרים לילדכם להביע את רגשותיו שלו.

באופן כללי, נסו שלא לדבר עם ילדכם על עניינים של מבוגרים. חלק מהבעיות שאנו נתקלים בהן כמבוגרים – דאגות כלכליות, חוסר נאמנות זוגית או סכסוך עם בן או בת הזוג לשעבר – עלולים לגרום לילדים לחוש חרדה. הימנעו מלהשתמש בילדכם כשליח של הודעות ומסרים לבן או בת הזוג לשעבר. השתמשו בחבריכם כרשת תמיכה, ודברו על הדברים הללו עם מבוגרים אחרים. כמו כן, אפשר להתקשר לקו סיוע.

עשרת הדיברות להורים גרושים

  1. השרו על ילדכם ביטחון – הוא זקוק לו במיוחד במצב של פרידה. שמרו על שיגרה, עודדו קשר עם ההורה השני ועם המשפחה המורחבת.
  2. עשו מאמץ לשמור על קשר תקין עם ההורה השני – כך ילדכם יקבל את התחושה שהוא גדל בעולם בטוח ולא בעולם רווי סכסוכים וכעס.
  3. כשאתם קובעים את האופן שבו יתנהל הקשר עם כל אחד מכם – שימו את צרכי הילדים במרכז.
  4. אל תתחרו ביניכם מי נותן יותר בתחום החומרי – זאת לא עיקר הנתינה המשמעותית להתפתחותם של ילדיכם.
  5. אל תשתמשו בילדכם כאיש קשר – ישנם מספיק דרכים לתקשורת שלא דרכו.
  6. זכרו שצרכי הילדים משתנים לאורך השנים – מה שמתאים לבן השלוש לא מתאים לבן השמונה. הראו רגישות וגמישות.
  7. הקפידו על שיתוף פעולה הורי – שיתוף פעולה בין ההורים יקל עליכם את היום יום ויתרום להתפתחותו הרגשית התקינה של ילדיכם.
  8. חפשו עבור ילדכם ספר המתאים לגילו שעוסק בפרידה – כך הילד יבין שהוא לא לבד, שעוד ילדים מרגישים כמוהו ומתמודדים כמוהו. יש ספרות ילדים מגוונת בנושא.
  9. זמן הוא רק מרכיב אחד בהורות משמעותית – אפשר להיות נוכח ומשמעותי במסגרות זמן שונות, ממושכות יותר או פחות.
  10. הורות היא משימה מורכבת – ונעשית מורכבת יותר במצבי פרידה. חפשו עזרה מקצועית ותמיכה שתעזור לכם.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

דמיון ויצירה אצל ילדים בגיל הגן

דמיונו של ילד בגיל הגן: למה לצפות

ילדכם ישמח בכל אפשרות שתינתן לו לשרבט, לצייר, לצבוע, להדביק, לשיר או לרקוד. סביר להניח שילדכם:

  • נהנה ממשחק פעיל, קולני ותוקפני יותר, בעיקר בסביבות גיל שלוש-ארבע
  • משלב מוזיקה עם פעילויות אחרות – למשל, שר ומצייר באותו זמן, או ממציא שירים משלו
  • נהנה לשחק עם ילדים אחרים, להצטרף למשחקים בעלי כללים ברורים ולהעמיד פנים עם ילדים אחרים, בסביבות גיל חמש.

בסביבות גיל שלוש, ילדכם יאהב לשחק במשחק דרמטי/דמיוני עם בובות אצבע ותחפושות, לספר לכם סיפורים מפורטים מאוד על דברים שמעולם לא קרו, או לשחק עם חבר דמיוני. לשחק בהעמדת פנים ותחפושות – לדוגמה, להעמיד פנים שהוא מבוגר, רופא או חוקר. אפשרו לילדים לחקור רעיונות על העולם האמיתי בסביבה בטוחה.

בסביבות גיל ארבע יוכל ילדכם לצייר בפירוט רב מקומות, דברים ואנשים מדמיונו. בגיל חמש הוא ישתפר בציור צורות מורכבות – כמו מעוינים, משולשים וכוכבים – ויוכל להביע מחשבות ורעיונות באמצעות הציור. ייתכן שיתחיל להשתמש ביצירה כדי לספר סיפורים, להביע רגשות או לתאר דברים שראה.

ילדכם יפגין את יצירי הדמיון והרעיונות שלו במגוון דרכים יצירתיות. למידע נוסף, קראו את המאמרים למידה והתפתחות יצירתית אצל ילדי גן ולמידה והתפתחות יצירתית אצלילדי גן: רעיונות ופעילות.

רעיונות למשחק ולפעילויות יצירתיות עם ילדים בגיל הגן

הנה כמה רעיונות למשחקים שיחזקו את הדמיון של ילדכם:

  • ספרו סיפורים וקראו ספרים. בקשו מילדכם להמציא סוף חדש לסיפור.
  • שירו שירי משחק וחרוזים טיפשיים – ילדי גן אוהבים במיוחד משחקי מילים ונהנים להמציא בדיחות או חרוזים משלהם.
  • נגנו בכלי נגינה או האזינו למוזיקה.
  • בקרו במקומות שונים – צאו לטיול בטבע, בקרו בגן החיות, במוזיאון או בחוף הים בחורף – או צאו לשחק מחוץ לבית במקום בטוח, ותנו לילדכם חופש וזמן לחקור.
  • ציירו בצבעים או בעפרונות.
  • תנו לו לשחק עם צעצועים כמו קוביות שמאפשרים לו לשחק באופן חופשי, במקום להסתמך על צעצועים קנויים שמציעים משחק מובנה.

אפשר להיות יצירתיים ולהמציא פעילויות מיוחדות, זולות וקלות לביצוע:

  • אספו בגדים ישנים, נעליים, סוודרים, מגפיים, תיקי יד ואביזרים אחרים שבהם יוכל ילדכם להשתמש כדי לשחק בתפקידים שונים ולהביע את רגשותיו. רטייה לעין, למשל, תהפוך את ילדכם לפיראט בן רגע, זוג משקפיים ישנים יהפוך אותו לממציא ידוע, ומגבת תעזור לו להתחפש לגיבור על.
  • הכינו אזור מיוחד למשחק מבולגן עם חול, חמר, בצק, צבעים, מים או בוץ.
  • שמרו עיתונים וקטלוגים ישנים – ילדכם יוכל לגזור תמונות של אנשים, בעלי חיים וחפצים שונים, ולהדביק אותם במחברת.
  • הכינו כלי נגינה מחפצים יומיומיים כמו קרטוני חלב מלאים באורז לא מבושל.
  • הכינו בקתת עץ, סירה או מכונית מקופסת קרטון, או הפכו שולחן קטן על צדו וכסו אותו בשמיכה כדי ליצור בית, מערה של פיראט או חנות מכולת.

לחצו כאן להורדת אוגדן צפי ציור שהכנו במיוחד בשבילכם!

קחו צעד אחורה ותנו לילדכם להחליט במה וכיצד הוא רוצה לשחק. עם זאת, אל תעזבו אותו לבד לגמרי – הוא עדיין זקוק לעידוד ולעזרה אם הוא מתקשה או שרגשותיו מציפים אותו.

כל ילד מתפתח בקצב שלו. אם אתם מודאגים בנוגע להיבט כלשהו בהתפתחותו של ילדכם, כדאי לפנות לאחות טיפת חלב, לרופא הילדים או לגננת.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

קורונה, השבתה, הילדים בחופש ארוך: רעיונות לפעילויות בבית

חופש כפוי ובלתי מתוכנן: האתגר

החופשה הכפויה מהלימודים עקב הניסיון למנוע את התפשטותו של נגיף הקורונה עשויה להיות חוויה מאתגרת מאוד עבור הורים וילדים כאחד. אנו נאלצים להתמודד עם השעות הארוכות בבית, הלחץ מן החדשות ושינוי השגרה.
על מנת להקל מעט על הילדים ועל עצמכם, נסו לשלב בכל יום פעילויות ביתיות מגוונות, אשר יקלו על המתח ו’יכניסו צבע’ הביתה.

פעילויות יצירתיות: יצירה

הנה כמה רעיונות בתור התחלה:

  • השתמשו בקופסת קרטון ריקה כדי לבנות בית, רובוט, משאית, בעל חיים – כל מה שילדכם אוהב. הוא יכול לחתוך את הקופסה, להדביק אליה דברים שונים או לצבוע אותה.
  • השתמשו בגלילי נייר טואלט או בבקבוקי מיץ ריקים כדי ליצור משפחה. ציירו להם פנים, הדביקו בגדי נייר והשתמשו בצמר גפן ליצירת השיער. ילדכם יוכל להשתמש בצעצועים החדשים שלו ולהמציא סיפורים.
  • השתמשו בכלים ובטכניקות שונים – למשל, ציור, צביעה, פיסול בחמר, צילום או הסרטה. שלבו את הטכניקות: אפשר להתנסות באנימציית חימר, למשל.
  • צלמו תמונות וספרו סיפור באמצעות נייר, יישומון מיוחד בטלפון או תוכנה במחשב.
  • השתמשו במכסי פלסטיק קטנים, מנז’טים או אביזרים אחרים שניתן להשחיל והכינו תכשיטים.
  • הכינו עיסת נייר באמצעות עיתונים ישנים, דבק ומים.
  • הראו לילדכם כיצד למלא גרביים ישנים בנייר או בשאריות בדים כדי להכין יצורים שונים ומשונים.
  • הכינו בובת גרב מגרביים ומכפתורים ישנים.
  • הכינו עם ילדכם ספר פשוט – תנו לו להמציא את הסיפור ולקשט את הדפים.

הכינו “קופסת עיסוקים” מלאה בחפצים ובחומרים שימושיים למשחק יצירתי. קופסת העיסוקים יכולה לכלול דברים כמו נייר צבעוני, מיכלי מזון ריקים וכוסות פלסטיק.

רעיון למשחק יצירתי: חיות מכתמי צבע

תצטרכו:

  • משטח פלסטיק או עיתונים ישנים
  • גיליון נייר גדול
  • מיכל צבע נוזלי.

כסו את השולחן או הרצפה במשטח הפלסטיק או בעיתונים. קפלו את גיליון הנייר לשניים ואז פתחו אותו. תנו לילדכם לטפטף כתמי צבע על צדו האחד של הנייר, ואז קפלו את הנייר על הצבע הרטוב והחליקו את הנייר. פתחו את הגיליון שוב וחשפו בעדינות… פרפר דמיוני נהדר! עודדו את ילדכם להוסיף לתמונה פרטים כגון כתמים, מחושים, רגליים, כובע ואפילו שרביט! בקשו ממנו לתת לחיה המכונפת שם משלה, ועזרו לו לכתוב את השם על הנייר.

לחצו כאן להורדת אוגדן צפי ציור שהכנו במיוחד בשבילכם!

פעילויות יצירתיות: דרמה

ילדכם יכול ליהנות מהפעילויות הבאות לבדו, ואפשר גם לשחק יחד:

  • איזה מזל שעוד רגע פסח! במקום לזרוק בגדים ישנים, שימו אותם בארגז תחפושות שישמש למשחק דרמתי. מדי כמה ימים תוכלו להפתיע את ילדכם ולהכניס משהו חדש לארגז.
  • השתמשו במשחק דרמתי, בשירים ובתנועה כדי להמחיז אירועים שונים מחיי היומיום. שחקו ברופא וחולה, באימא ואבא, בבעלי חנות, בכבאים או במסעדה – מה שמעניין את ילדכם. גם אתם יכולים להשתתף, ולהעמיד פנים שאתם לקוח שנכנס לחנות.
  • המציאו סיפור חדש: אפשר להתחיל את הסיפור בתמונה פשוטה מחיי היומיום, ולספר מה יקרה בהמשך לפי התור. ככל שהמשחק יימשך זמן רב יותר, כך יהפוך הסיפור למלא דמיון ומפתיע.

פעילות יצירתית: רעיונות נוספים

  • בשלו עם ילדכם – התחילו במתכונים משפחתיים פשוטים.
  • השתמשו בסדינים ישנים לבניית אוהל או בית, ותלו אותם על גב כיסאות או על שולחן. אפשר גם לצאת לפיקניק על השטיח בסלון.
  • שחקו ב’נחש מי אני’: תנו לילדכם לכתוב את שמה של דמות או אישיות על פתק. הדביקו את הפתח על המצח שלכם מבלי להתבונן בו. נסו לנחש בעזרת שאלות מיהי הדמות. לאחר מכן החליפו בתפקידים.
  • אכלו ארוחה ‘במסעדה’: חלקו תפקידים בין בני הבית- מלצר, טבח, שוטף כלים… החליפו בין התפקידים בארוחות או בימים השונים.
  • למדו את ילדכם לצלם דברים באופן מעניין. עודדו אותו להתקרב לחפצים בבית, להתבונן בהם מזוויות שונות, לצלם רק חלק מתוך השלם.

כמו כן, תוכלו ללחוץ כאן ולהוריד את דף הפעילויות שלנו!

 

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

‘ילד אסור, ילד מותר’ – החזרה לשגרה בימי קורונה

מה נשתנה?

המציאות החדשה בה דברים שהיו אסורים עד כה, הופכים למותרים פתאום, למשל: לצאת מהבית, ללכת לגן ואפילו לבקר את סבא וסבתא, עשויה לעורר סימני שאלה רבים ותחושות של חוסר איזון אצל ילדיכם. הדבר החשוב ביותר הוא לשוחח עם הילדים על השגרה החדשה, להסביר להם במילים פשוטות מה עדיין אסור ומה מותר, ולמה. הציגו להם את סדר היום החדש ודברו איתם על היתרונות והחסרונות של המצב החדש. הקשיבו למה שיש להם לומר ושאלו אותם שאלות על הרגשות שלהם, כדי שיוכלו לבטא את מה שהם מרגישים בסיטואציה החדשה על ידי דיבור, ציור, משחק, הצגה וכדו’.

להורדת סיפור הילדים ‘הגיע הזמן לחזור לגן’ שיעזור לכם בתיווך ובהסבר – לחצו כאן:

---

הדרגתיות

יש ילדים שעבורם החזרה לשגרה היא משמחת ומעוררת רגשות חיוביים, אבל יש ילדים (וגם הורים) שעבורם היא גורם ללחץ ופחד. במקרים אלו, כדאי לעשות את ההסתגלות באופן הדרגתי ומבוקר, על מנת שהילדים יתרגלו אליה בצורה חיובית ולא יפתחו חרדה או דפוס של הימנעות. מומלץ להתחיל לעשות פעילויות קטנות מחוץ לבית כגון: טיול ברחוב ליד הבית עם אופניים או בימבה, נסיעה באוטו בשכונה בו הם יוכלו לראות את המקומות שהכירו כגון המרכז המסחרי או גן השעשועים ועוד. כל אלו יסייעו בהרגעת תחושת החרדה.

גם  לקראת הביקור אצל סבא וסבתא – חשוב לוודא שהילדים לא ירגישו שהם עלולים לפגוע בסבא וסבתא ובכך לפתח חרדה מהמפגש. לכן, עשו הכנה לילדים לפני הביקור והסבירו להם שיש לשמור על כללי הבטיחות כדי לשמור על סבא וסבתא. הגיעו למפגש קצר יחסית בהתחלה וחזרו שוב כשאפשר. כשהילדים יראו שהביקור הקודם נעשה נכון וסבא וסבתא בסדר, הם יבינו שזה בסדר לבוא ולא יחששו מהמפגש או מהשלכותיו.

שינה

הימים הארוכים בבית פגעו גם בשגרת השינה של הילדים והיעדר המסגרת הפך את סדר היום ושעות השינה והיקיצה לגמישים מתמיד. חשוב שגם את השעון הביולוגי תחזירו לאחור בהדרגה. אם שעות השינה השתבשו לחלוטין- תתקשו להחזיר אותן לשעה סבירה בבת אחת. התחילו מעכשיו להזיז אחורנית את שעת ההשכבה לישון כל יום 15-30 דק אחורה, עד שתגיעו לשעה הרצויה. בבוקר- הקפידו לפתוח תריסים ולהכניס אור כדי להרגיל את הילדים לקום בזמן.

בריאות נפשית

החודשיים האחרונים היו מלווים בחששות רבים, במתח וחרדות עבור כולם. ילדים רבים היו חשופים למידע רב שלא בהכרח ידעו איך לעבד אותו ובמקביל היו עדים למצוקה של הוריהם, ולפיכך חלקם חוו את התקופה הזו בתחושה קשה. החזרה לשגרה תאפשר לילדים ולכם לחזור לעשות  דברים שיכולים לשפר את מצב הרוח: ביקורים אצל סבא וסבתא, טיול בחיק הטבע, פיקניק בדשא עם חברים ועוד. נצלו זמנים אלו ואת השמש האביבית ופשוט תנסו ליהנות.

תחושות שליטה וביטחון

אחד המאפיינים הבולטים ביותר בתקופות של משבר, הן עבור מבוגרים והן עבור ילדים, הוא תחושת חוסר השליטה, אשר מגבירה רגשות של חרדה. כמו מבוגרים, ילדים מחפשים להיאחז במה שמוכר להם כדי להרגיש ביטחון וזקוקים להרגשה של שליטה, עד כמה שניתן, בחייהם. היכולת לבחור עבור עצמם ולהחליט על דברים הקשורים אליהם מחזירה להם את תחושת השליטה ולכן כדאי לתת לאלו המתקשים עם הכללים החדשים את יכולת הבחירה. למשל, שאלו אותם איזו מסכה הם מעדיפים- מסכה כמו של רופא או מסכה מבד , עם גומי או עם שרוך קשירה וכדו’.

נורות אדומות

ילדים צעירים לא תמיד יודעים להביע את המצוקה שלהם במילים. מעבר לשיח ולהקשבה, שימו לב והיו ערניים לביטויי מצוקה בילדים שעשויים להופיע בדרכים אחרות כגון:

  • תלונות “רפואיות” כגון כאבי בטן, ראש ועוד
  • הפרעות שינה
  • רגרסיה בגמילה- פספוסים, התאפקות מוגזמת
  • שינויי התנהגות- כעס, תסכול, הסתגרות וכד’.

זכרו שכל ילד מגיב אחרת למצוקה ולקושי. היו סבלנים, קבלו את הקשיים, נסו לשדר לילדים שאתם מבינים את הקושי ומכילים אותו. תהליך החזרה לשגרה ולסדר היום המוכר עלול לקחת זמן.

במידת הצורך- אל תהססו לפנות לעזרה- רופא הילדים, אחות טיפת חלב או גורמים נוספים בקהילה יכולים לעזור לכם לעבור את התקופה הקרובה בשלום.

כשאתם פוחדים שתפגעו בילדכם

ילדים והורים בסיכון

כמעט כל ההורים מרגישים לפעמים שילדם בוחן גבולות, יש פעמים שהם מרגישים שאין להם שליטה, והם אינם מצליחים לחזור ולשלוט ברגשותיהם ובתגובותיהם. הם עלולים לחוש שחיקה בגלל בעיות אישיות, רגשיות, רפואיות או כלכליות, ולהרגיש שאינם יכולים לטפל כראוי בילדיהם. גידול ילד עם התנהגות מאתגרת, או מחסור בתמיכה מספקת, יכולים גם הם למתוח את גבול הסבלנות של ההורים ואת יכולתם להתמודד.

אם אתם מאבדים שליטה ומתפרצים בזעם – מילולי או גופני – אתם מעמידים את ילדכם בסכנה, גם אם אינכם מתכוונים לכך. לעולם אל תפגעו פגיעה חמורה בילד. לכל ילד יש זכות להיות בטוח ומוגן.

מה לעשות

כרגע:

  • להפסיק.
  • התרחקו מהילד ונשמו עמוק.
  • התקשרו למישהו שירגיע אתכם, כמו קרוב משפחה, חבר או יועץ בקו סיוע.

כשאתם רגועים יותר:

  • חשבו על מה שקרה וכיצד זה משפיע עליכם ועל ילדכם.
  • עשו משהו כדי לשפר את המצב.
  • מצאו עזרה כדי לעשות את השינויים הנדרשים.

 

אם אתם פוחדים שתפגעו בילדכם, או שפגעתם בו, חשוב שתבקשו עזרה באופן מיידי. התקשרו לקו חירום ארצי למניעת אלימות במשפחה ולמען ילדים בסיכון בטלפון 1-800-220-000 הפועל 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, או צרו קשר עם קו סיוע להורים. אם ילדכם זקוק לעזרה רפואית, פנו למוקד הרפואי של קופת החולים שלכם.

 

קבלת עזרה לטווח הארוך

אם זיהיתם בעצמכם את התחושה שאתם עלולים לפגוע בילדכם, עליכם לנקוט צעדים ולוודא שהמצב לא יחזור על עצמו.

הנה כמה אנשים שיוכלו לעזור:

  • יועצים בקווי חירום להורים
  • ארגוני סיוע למשפחות באזורכם – צרו קשר עם תחנת בריאות הנפש, אחות טיפת החלב או רופא הילדים שלכם, על מנת שייתנו לכם הפניה מתאימה.
  • רופא המשפחה
  • פסיכולוג או יועץ – אם אינכם יודעים למי לפנות, רופא המשפחה יכול לתת לכם שמות של אנשי מקצוע באזור
  • מרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה

בקשת עזרה דורשת אומץ, אך היא גם מראה שאתם:

  • אוהבים את ילדכם ורוצים בטובתו
  • מבינים שיש בעיה
  • לוקחים אחריות
  • רוצים לשנות את המצב עבור משפחתכם
  • מחויבים לשיפור

אולי תתנחמו בידיעה שאינכם ההורים הראשונים שחוו זמנים קשים. כל רופא, פסיכולוג, יועץ, עובד סוציאלי או עובד בקו סיוע דיברו עם אנשים דומים לכם והגישו להם עזרה. אנשי המקצוע יוכלו לעזור לכם לקבל תמיכה ולכוון אתכם לגישה הורית חיובית יותר. כשאתם מבקשים עזרה, אתם עושים את הדבר הטוב ביותר עבור ילדכם, משפחתכם ועצמכם.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.