קורונה, השבתה, הילדים בחופש ארוך: רעיונות לפעילויות בבית

חופש כפוי ובלתי מתוכנן: האתגר

החופשה הכפויה מהלימודים עקב הניסיון למנוע את התפשטותו של נגיף הקורונה עשויה להיות חוויה מאתגרת מאוד עבור הורים וילדים כאחד. אנו נאלצים להתמודד עם השעות הארוכות בבית, הלחץ מן החדשות ושינוי השגרה.
על מנת להקל מעט על הילדים ועל עצמכם, נסו לשלב בכל יום פעילויות ביתיות מגוונות, אשר יקלו על המתח ו’יכניסו צבע’ הביתה.

פעילויות יצירתיות: יצירה

הנה כמה רעיונות בתור התחלה:

  • השתמשו בקופסת קרטון ריקה כדי לבנות בית, רובוט, משאית, בעל חיים – כל מה שילדכם אוהב. הוא יכול לחתוך את הקופסה, להדביק אליה דברים שונים או לצבוע אותה.
  • השתמשו בגלילי נייר טואלט או בבקבוקי מיץ ריקים כדי ליצור משפחה. ציירו להם פנים, הדביקו בגדי נייר והשתמשו בצמר גפן ליצירת השיער. ילדכם יוכל להשתמש בצעצועים החדשים שלו ולהמציא סיפורים.
  • השתמשו בכלים ובטכניקות שונים – למשל, ציור, צביעה, פיסול בחמר, צילום או הסרטה. שלבו את הטכניקות: אפשר להתנסות באנימציית חימר, למשל.
  • צלמו תמונות וספרו סיפור באמצעות נייר, יישומון מיוחד בטלפון או תוכנה במחשב.
  • השתמשו במכסי פלסטיק קטנים, מנז’טים או אביזרים אחרים שניתן להשחיל והכינו תכשיטים.
  • הכינו עיסת נייר באמצעות עיתונים ישנים, דבק ומים.
  • הראו לילדכם כיצד למלא גרביים ישנים בנייר או בשאריות בדים כדי להכין יצורים שונים ומשונים.
  • הכינו בובת גרב מגרביים ומכפתורים ישנים.
  • הכינו עם ילדכם ספר פשוט – תנו לו להמציא את הסיפור ולקשט את הדפים.

הכינו “קופסת עיסוקים” מלאה בחפצים ובחומרים שימושיים למשחק יצירתי. קופסת העיסוקים יכולה לכלול דברים כמו נייר צבעוני, מיכלי מזון ריקים וכוסות פלסטיק.

רעיון למשחק יצירתי: חיות מכתמי צבע

תצטרכו:

  • משטח פלסטיק או עיתונים ישנים
  • גיליון נייר גדול
  • מיכל צבע נוזלי.

כסו את השולחן או הרצפה במשטח הפלסטיק או בעיתונים. קפלו את גיליון הנייר לשניים ואז פתחו אותו. תנו לילדכם לטפטף כתמי צבע על צדו האחד של הנייר, ואז קפלו את הנייר על הצבע הרטוב והחליקו את הנייר. פתחו את הגיליון שוב וחשפו בעדינות… פרפר דמיוני נהדר! עודדו את ילדכם להוסיף לתמונה פרטים כגון כתמים, מחושים, רגליים, כובע ואפילו שרביט! בקשו ממנו לתת לחיה המכונפת שם משלה, ועזרו לו לכתוב את השם על הנייר.

לחצו כאן להורדת אוגדן צפי ציור שהכנו במיוחד בשבילכם!

פעילויות יצירתיות: דרמה

ילדכם יכול ליהנות מהפעילויות הבאות לבדו, ואפשר גם לשחק יחד:

  • איזה מזל שעוד רגע פסח! במקום לזרוק בגדים ישנים, שימו אותם בארגז תחפושות שישמש למשחק דרמתי. מדי כמה ימים תוכלו להפתיע את ילדכם ולהכניס משהו חדש לארגז.
  • השתמשו במשחק דרמתי, בשירים ובתנועה כדי להמחיז אירועים שונים מחיי היומיום. שחקו ברופא וחולה, באימא ואבא, בבעלי חנות, בכבאים או במסעדה – מה שמעניין את ילדכם. גם אתם יכולים להשתתף, ולהעמיד פנים שאתם לקוח שנכנס לחנות.
  • המציאו סיפור חדש: אפשר להתחיל את הסיפור בתמונה פשוטה מחיי היומיום, ולספר מה יקרה בהמשך לפי התור. ככל שהמשחק יימשך זמן רב יותר, כך יהפוך הסיפור למלא דמיון ומפתיע.

פעילות יצירתית: רעיונות נוספים

  • בשלו עם ילדכם – התחילו במתכונים משפחתיים פשוטים.
  • השתמשו בסדינים ישנים לבניית אוהל או בית, ותלו אותם על גב כיסאות או על שולחן. אפשר גם לצאת לפיקניק על השטיח בסלון.
  • שחקו ב’נחש מי אני’: תנו לילדכם לכתוב את שמה של דמות או אישיות על פתק. הדביקו את הפתח על המצח שלכם מבלי להתבונן בו. נסו לנחש בעזרת שאלות מיהי הדמות. לאחר מכן החליפו בתפקידים.
  • אכלו ארוחה ‘במסעדה’: חלקו תפקידים בין בני הבית- מלצר, טבח, שוטף כלים… החליפו בין התפקידים בארוחות או בימים השונים.
  • למדו את ילדכם לצלם דברים באופן מעניין. עודדו אותו להתקרב לחפצים בבית, להתבונן בהם מזוויות שונות, לצלם רק חלק מתוך השלם.

כמו כן, תוכלו ללחוץ כאן ולהוריד את דף הפעילויות שלנו!

 

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

הצלחות קטנות – רגעים של מילוי מצברים

דאגה לעצמי זה לא אגואיזם

לכולנו יש מאגרים מוגבלים של כוחות ופניות רגשית. אפשר לדמיין את זה כמו סוללה מוטענת, שמתרוקנת לאיטה נוכח הצורך לטפל באנשים שסביבנו (ילדים, בני זוג, בני משפחה וחברים) ונוכח דברים שפוגעים בנו, מטרידים או מכעיסים אותנו.

מנגד, יש את הדברים בחיינו שעוזרים לסוללה להתמלא – רגע של נחת וקירבה, הצלחה במשימה, סיפוק ועוד. חשוב שאנחנו, כהורים, נמצא את הדרכים להתמלא –לטפל בעצמנו. כדאי לחשוב על דברים קטנים שעושים לנו טוב. לשתות כוס קפה חם עד הסוף בלי הפרעות, אמבטיה עם קצף, הליכה בפארק, שיחה עם חברה, משחק כדורגל, מוזיקה טובה, סרט או פרק בסדרה אהובה. ההתמדה בעשייתם של הדברים הקטנים האלה היא לא ביטוי של אגואיזם. להיפך, הם אלה שיאפשרו לנו לעשות את עבודתנו כהורים בצורה טובה.

הצלחות קטנות – מה זה, ולמה זה חשוב?

בעומס של היומיום, ההנאות הקטנות והטיפול העצמי נדחקים לתחתית הרשימה ומתבטלים. יש גם מסר מהסביבה שמצפה מההורים להיות נוכחים, קשובים, ומעורבים כל העת, מה שעלול ליצור הרבה ביקורת עצמית ורגשי אשם ולהציב מחסום נוסף בדרך לטיפול עצמי.

“הצלחות קטנות” זהו כלי שנועד לעזור לנו, ההורים, לעזור לעצמנו. אלו הן הפעולות הקטנות שאנחנו עושים עבור עצמנו, תוך תשומת לב ותכנון מדוקדק- כדי לוודא שהן אכן יקרו.

הצלחות קטנות – איך עושים את זה?

לבחור את המטרה

קודם כל, עורכים רשימה קצרה של אותם הדברים שעושים לנו טוב. חשוב להדגיש שאלו דברים שאנחנו יכולים לעשות בעצמנו, ולא תלויים באחרים, כדי להרגיש טוב.

לאחר מכן, בוחרים פעולה אחת פשוטה וריאלית אותה ניישם במהלך הימים הקרובים ולהגדיר אותה היטב: מה נעשה ומתי? כמו כן, עושים תכנית קטנה עם הצעדים הנדרשים לביצוע.

זכרו-  ההצלחה הקטנה צריכה להיות קטנה, ותלויה רק בכם.

  • “לעשות יותר ספורט” – היא הגדרה לא ספציפית, ולכן לא מתאימה כ”הצלחה קטנה”. לעומת זאת- הליכה של 20 דקות ביום שני בשמונה וחצי בערב –מתאימה מאוד!
  • או למשל- “לדאוג לכך שהילד שלי יישן כל הלילה” – לא בטוח שזה אפשרי, וזה בוודאי לא תלוי רק בנו. לעומת זאת, “לנוח במיטה חצי שעה במהלך היום”- אולי יותר סביר ובר ביצוע.
  • “לקבל זר פרחים או מחמאה מבן הזוג” – לא תלוי בך. ל”ראות פרק בסדרה אהובה ביחד”- בהחלט!
  • “לצאת יותר עם חברות” – לא ספציפי. “לשתות קפה עם חברה בשישי בבוקר” – יופי!

להכין תכנית יישום

גם אם זה מרגיש קטנוני- חשוב לכתוב תכנית. כדי להצליח, צריך לתכנן  ולחשוב על כל הפרטים. התוכנית יכולה לכלול צעדים פשוטים כמו לשים תזכורת ביומן או פתק על המקרר, לברר פרטים, לקנות משהו אם צריך, לבקש עזרה.

מאוד עוזר לשתף מישהו בתוכנית – בן זוג, חברה, הורה. עצם ההצהרה על התכנית מגבירה את המחויבות אליה ומסייעת בגיוס עזרה. ומעבר לכך- זה גם פשוט יותר כיף לעשות את זה ביחד.

אחרי שסיימנו לתכנן

נבדוק:

  • האם יש לי את כל מה שצריך כדי להצליח ? האם זה ריאליסטי?
  • האם לקחתי בחשבון מה יכול למנוע ממני להצליח?
  • האם שיתפתי מישהו?
  • האם אני ממש רוצה שזה יקרה?
  • איך אחגוג את ההצלחה שלי?

הצלחת! מה עכשיו?

אחרי שנחגוג את ההצלחה הקטנה, ננסה להכניס אותה לשגרה שלנו. כך, נוכל לתרגל מיומנויות של  טיפול עצמי וגם מיומנויות של הצבת יעדים, תכנון תוכנית פעולה, יישום וחגיגה של הצלחה.

להיות הורה זה קשה. לפעמים, כל מה שצריך זה רקע אחר מחויך של נחת. זה בידיים שלנו!

כשאתם פוחדים שתפגעו בילדכם

ילדים והורים בסיכון

כמעט כל ההורים מרגישים לפעמים שילדם בוחן גבולות, יש פעמים שהם מרגישים שאין להם שליטה, והם אינם מצליחים לחזור ולשלוט ברגשותיהם ובתגובותיהם. הם עלולים לחוש שחיקה בגלל בעיות אישיות, רגשיות, רפואיות או כלכליות, ולהרגיש שאינם יכולים לטפל כראוי בילדיהם. גידול ילד עם התנהגות מאתגרת, או מחסור בתמיכה מספקת, יכולים גם הם למתוח את גבול הסבלנות של ההורים ואת יכולתם להתמודד.

אם אתם מאבדים שליטה ומתפרצים בזעם – מילולי או גופני – אתם מעמידים את ילדכם בסכנה, גם אם אינכם מתכוונים לכך. לעולם אל תפגעו פגיעה חמורה בילד. לכל ילד יש זכות להיות בטוח ומוגן.

מה לעשות

כרגע:

  • להפסיק.
  • התרחקו מהילד ונשמו עמוק.
  • התקשרו למישהו שירגיע אתכם, כמו קרוב משפחה, חבר או יועץ בקו סיוע.

כשאתם רגועים יותר:

  • חשבו על מה שקרה וכיצד זה משפיע עליכם ועל ילדכם.
  • עשו משהו כדי לשפר את המצב.
  • מצאו עזרה כדי לעשות את השינויים הנדרשים.

 

אם אתם פוחדים שתפגעו בילדכם, או שפגעתם בו, חשוב שתבקשו עזרה באופן מיידי. התקשרו לקו חירום ארצי למניעת אלימות במשפחה ולמען ילדים בסיכון בטלפון 1-800-220-000 הפועל 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, או צרו קשר עם קו סיוע להורים. אם ילדכם זקוק לעזרה רפואית, פנו למוקד הרפואי של קופת החולים שלכם.

 

קבלת עזרה לטווח הארוך

אם זיהיתם בעצמכם את התחושה שאתם עלולים לפגוע בילדכם, עליכם לנקוט צעדים ולוודא שהמצב לא יחזור על עצמו.

הנה כמה אנשים שיוכלו לעזור:

  • יועצים בקווי חירום להורים
  • ארגוני סיוע למשפחות באזורכם – צרו קשר עם תחנת בריאות הנפש, אחות טיפת החלב או רופא הילדים שלכם, על מנת שייתנו לכם הפניה מתאימה.
  • רופא המשפחה
  • פסיכולוג או יועץ – אם אינכם יודעים למי לפנות, רופא המשפחה יכול לתת לכם שמות של אנשי מקצוע באזור
  • מרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה

בקשת עזרה דורשת אומץ, אך היא גם מראה שאתם:

  • אוהבים את ילדכם ורוצים בטובתו
  • מבינים שיש בעיה
  • לוקחים אחריות
  • רוצים לשנות את המצב עבור משפחתכם
  • מחויבים לשיפור

אולי תתנחמו בידיעה שאינכם ההורים הראשונים שחוו זמנים קשים. כל רופא, פסיכולוג, יועץ, עובד סוציאלי או עובד בקו סיוע דיברו עם אנשים דומים לכם והגישו להם עזרה. אנשי המקצוע יוכלו לעזור לכם לקבל תמיכה ולכוון אתכם לגישה הורית חיובית יותר. כשאתם מבקשים עזרה, אתם עושים את הדבר הטוב ביותר עבור ילדכם, משפחתכם ועצמכם.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

כיצד תינוקות מתקשרים?

בכי: דרך התקשורת הראשונה של התינוק

לתינוקות יש דרך אפקטיבית ביותר להגיד לכם מה הם חושבים ומרגישים מרגע שנולדו. היא נקראת בכי. זהו האופן שבו תינוקות מודיעים לכם שהם רוצים או צריכים משהו – עוד חיבוקים בבקשה, די לחיבוקים בבקשה, רעב מדי, עייף מדי, לא עייף מספיק, קר לי, חם לי. לפעמים תינוקות בוכים בלי סיבה נראית לעין.

בכי הוא הדרך היחידה שבה התינוק החדש שלכם יודע לתקשר את צרכיו. תינוקכם אינו בוכה כדי להרגיז אתכם – תינוקות שזה עתה נולדו לא יודעים להתנהג לא יפה. מתן תגובה לתינוק בוכה אינה עניין של פינוק. עד מהרה תזהו שהתינוק שלכם בוכה בדרכים שונות, בהתאם לצרכיו ולמידת הדחיפות.

כיצד מתחיל הדיבור?

מלבד בכי, התינוק שלכם משתמש ביצירת קשר עין כדי לתקשר איתכם, ובהאזנה ממוקדת לכל מילה וצליל שאתם משמיעים. התינוק עשוי להביט בפניכם ולהתבונן בפה שלכם. כשהתינוק מאזין לכם וצופה בכם מדברים, הוא מתחיל להבין את הרעיונות הבסיסיים של תקשורת. למעשה, כבר מרגע הלידה תינוקכם סופג כמות אדירה של מידע על מילים ודיבור.

בגיל שבעה או שמונה שבועות התינוק מגלה משהו חדש ונפלא – הקול שלו. בשלב זה יתחיל התינוק לשיר לכם סרנדות עם המיות וצלילים פשוטים. כשהתינוקות גדלים הם משמיעים יותר קולות, מחייכים יותר ומנופפים סביב בזרועותיהם וברגליהם. הם מתחילים להבין את המושג “שיחה”, ורוצים לספר לכם כל מיני דברים מעניינים. אם אתם מאזינים ומגיבים למלמולי התינוק, סביר להניח שהוא יקשקש ויגרגר אף יותר.

רעיונות למשחק שיעזרו לפתח את הדיבור

הורים רבים חשים מעט מטופשים כשהם מדברים לתינוק קטן שאינו יכול לענות. אולם למעשה, לדבר על מה שאתם רואים ועושים מסייע להתפתחות התינוק. הרעיון הוא ליצור תחושה חמה ואוהבת. ככל שתדברו יותר עם התינוק שלכם, כך זה יהפוך לקל יותר – ותזכו לתגובות מתגמלות מצדו. הנה כמה רעיונות בתור התחלה:

  • נסו לדבר בדיבור מתיילד. התינוק שלכם יאהב להתבונן בעיניים הנוצצות שלכם, ובפיכם שנמתח ונפתח בעת הגיית המילים.
  • דברו על מה שאתם עושים. לדוגמה, “אנחנו הולכים להיכנס עכשיו לאמבטיה חמה ונעימה. אתה אוהב אמבטיות, נכון?” דברו בכל שפה, או החליפו בין שפות שונות. זה יעזור לתינוק שלכם ללמוד על מילים ועל דיבור.
  • שירו לו שירים וחרוזים. זוהי דרך מהנה לעזור להתפתחות מיומנויות השפה של התינוק. שירו שירים וחרוזים באוטו, באמבטיה ובמיטה – גם אם אתם מזייפים. התינוק שלכם יאהב את קצב המילים ויירגע כשישמע את קולכם.
  • קראו ספרים וספרו סיפורים לתינוק שלכם מרגע הלידה. לאחר כמה שבועות, התינוק יידע שברגעים אלה אתם נהנים מזמן שקט ומיוחד יחד. התינוק יתחיל לזהות מילים וללמוד להקשיב לדברי אחרים. אם התינוק בוכה או מתפתל כשאתם קוראים, כנראה שכדאי לנסות שוב מאוחר יותר. הרעיון הוא ליצור זמן מיוחד לבילוי משותף, כך שאין טעם לגרום לזה לקרות בכוח.
  • הקשיבו למאמציו הראשונים של התינוק לקשקש, ואז הגיבו לו. השאירו מרווח בין משפט למשפט כדי שהתינוק יוכל להגיב. כך ילמד תינוקכם על דפוס השיחה. אם התינוק שלכם אינו מגיב בתורו או אינו מעוניין לקשקש כרגע, נסו שוב בזמן אחר. תדעו מה לעשות לפי מידת העניין של התינוק ותגובותיו.
  • קראו בשמם של הצעצועים והחפצים שסביבכם. לדוגמה, “תראה, הנה הגרביים שלך. אנחנו הולכים לגרוב אותם על הרגליים, נכון?”

דיבור: מתי כדאי לפנות לרופא

כל התינוקות מתפתחים בקצב שונה. תינוקות רבים יוצרים קשר עין ומפיקים צלילים בשלב מוקדם, אך אחרים עשויים שלא להתחיל עד גיל שלושה חודשים. אל תדאגו אם התינוק שלכם אינו עושה משהו בקצב של תינוקות אחרים.

אולם לעיתים, עיכובים במיומנויות התקשורת עשויים להיות סימנים להפרעות התפתחות חמורות יותר או לעיכוב התפתחותי, כולל עיכוב שפתי, לקות שמיעה, מוגבלות שכלית התפתחותית והפרעה על הרצף האוטיסטי.

אתם מכירים את ילדכם טוב יותר מכל אחד אחר. אם אתם מודאגים, קבעו תור אצל אחות טיפת חלב, רופא הילדים או מכון להתפתחות הילד. אם איש המקצוע אינו מודאג אך אתם עדיין דואגים, זה בסדר גמור לבקש דעה נוספת.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

חשיבה ודמיון אצל תינוקות רכים

חשיבה ודמיון אצל תינוקות רכים

פשוט, מהנה ובטוח. התינוק זקוק להתנסויות משחקיות לצורך התפתחות קוגניטיבית טובה, ולפיתוח מיומנויות החשיבה והדמיון שלו. התינוק שלכם ירגיש אהוב גם אם רק תשחקו יחד ותלמדו להכיר זה את זה. המשחק המשותף מאפשר למוח להתפתח ולדמיון להמריא, ועוזר לתינוקות להבין את החיים ואת מקומם. הלמידה וההתפתחות אצל תינוקות מתבססות על מערכות היחסים שלהם עם אחרים, ובמיוחד איתכם, כאנשים החשובים ביותר בחייו של התינוק.

התפתחות קוגניטיבית של תינוקות רכים: למה לצפות

עבור התינוק החדש שלכם, העולם עלול להיות מקום מפחיד למדי. הוא עדיין אינו יודע שהוא אדם, או שאתם עומדים לדאוג לו ולטפל בו. התינוק שלכם ישגשג אם יחוש בטוח ואהוב, והתחושות האלו יעזרו גם להתפתחות מוחו. זו הסיבה לכך שמערכת היחסים שלכם ושל התינוק היא החשובה מכל. איש לא יוכל לתת לו הרגשה בטוחה ואהובה כמוכם.

בגיל ארבעה שבועות בערך, התינוק שלכם כבר לומד ומשתפר בדברים כגון יניקה או אכילה מבקבוק, ועכשיו הוא גם מתחיל לזהות את קולכם ולהגיב אליו. בתחילה, התינוק יהיה מרותק לפניכם ויתבונן בכם בפליאה. הוא מתחיל להבחין בתווי פניכם ובקולכם, ולאחסן מידע רב במוחו. הוא עשוי לבהות במובייל צבעוני שתלוי מעליו במשך רגעים ארוכים.

עם זאת, זכרו שהוא עלול להתעייף בקלות, בעיקר אם תציפו אותו באנשים, בפעילויות ובצלילים רבים מדי. תינוקות רוצים אמנם להתנסות בעולם, אך לא להיחשף להכל בבת אחת. גירוי יתר עלול לפעמים לעייף את התינוק עד שלא יצליח להירדם, ולכן כדאי לשים לב לסימני העייפות שלו.

איך לעזור להתפתחות קוגניטיבית אצל תינוקות רכים

מוחם של תינוקות רכים עובד קשה כבר מרגע הלידה, כדי להבין מה מתרחש מסביבם. אפשר לחשוף את התינוק להתנסויות חדשות שיגרו את החשיבה והדמיון שלו בדרכים רבות, פשוטות ומהנות. הנה כמה רעיונות בתור התחלה:

  • דברו עם התינוק שלכם לעיתים קרובות, החזיקו אותו וצרו איתו קשר עין. אי אפשר להפוך תינוק קטן למפונק. המון חום ואהבה רק יקרבו אתכם זה לזה, ויעזרו לתינוק להתפתח.
  • עשו לתינוק פרצופים כבר מרגע הלידה. חלק מהתינוקות מוציאים לשון או מעגלים את השפתיים בתנועת אוֹ בתגובה למבוגר שעושה את אותו דבר.
  • אפשרו לתינוק שלכם להתבונן במגוון דברים – חברים או משפחה שמשחקים בגינה, פרחים בפארק, צבעים וצורות. כמו כן, תוכלו להפוך חפצים יומיומיים שנמצאים בבית לצעצועים מתוצרת בית.
  • הציעו לתינוק שלכם שפע של התנסויות חדשות כדי לעזור לו לגרות את הדמיון. גם דברים פשוטים יכולים לתת לתינוק עושר של זיכרונות ודימויים שמהם ישאב כשיגדל. אפשר לצאת לטיול בפארק או ברחובות השכונה, או לבקר במקומות שונים.
  • דברו על הדברים שאתם רואים ושימו לב במה התינוק מתעניין – למשל, בעלה נופל או בציפור שנוחתת כדי לשתות מים. אפשר לחלוק חוויות ולהתפעל מדברים רבים כל כך!
  • כשיגיע לגיל כמה שבועות, תנו לתינוק להחזיק צעצוע רך או רעשן.
  • נענעו את התינוק או עסו אותו בעדינות. התחושות, הריחות והצלילים השונים מצטרפים כולם לדימוי שהתינוק בונה במוחו על העולם.
  • הראו לתינוק תמונות בהירות וצבעוניות בספרים, שירו לו שירי משחק או שירים אחרים.
  • האזינו לרוח נושבת, לציפורים שרות או לסוגים שונים של מוזיקה.
  • התינוק יהיה מוקסם מצליל קולכם. כשאתם מדברים, התינוק יכול לבהות בפניכם למשך דקות ארוכות ולספוג את מראן.
  • געו באצבעות הידיים והרגליים של התינוק – אפשר לשיר את אחד משירי המשחק, כמו “איפה האצבע, הנה היא”.

פשוט תיהנו ביחד. הלמידה מתרחשת מעצמה, כך שאם התינוק שלכם אינו מעוניין בפעילות מסוימת, נסו משהו אחר. תנו לו להוביל.

תינוקות גדלים ומתפתחים בקצב שונה. אם אתם מודאגים בנוגע ללמידה, לתקשורתיות או להתפתחותו של התינוק שלכם, כדאי לפנות לאחות טיפת חלב או לרופא הילדים. אם התינוק נמצא במסגרת חינוכית, תוכלו לדבר עם המטפלות. אם נראה שהתינוק אינו יוצר איתכם קשר עין או אינטראקציה כלשהי, כדאי לדבר עם מומחה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

דמיון ויצירה אצל תינוקות

התפתחות הדמיון והיצירתיות אצל תינוקות

מרגע הלידה ועד גיל 12 חודשים, התינוק שלכם מרותק יותר ויותר למה שמתרחש בעולם סביבו. בגיל זה, מוחם ודמיונם של תינוקות מתרחב ללא הרף, והם מוצאים הזדמנויות למשחק בכל מקום.

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. רוב הרגעים החשובים בהתפתחות מתרחשים בערך באותו סדר, אך הגיל שבו הם קורים עשוי להשתנות אצל כל ילד וילד – אפילו אצל ילדים מאותה משפחה. אם אתם תוהים האם קצב ההתפתחות של ילדכם “נורמלי”, כדאי לזכור ש”הנורמה” היא טווח רחב.

הדמיון של התינוק: למה לצפות

סביר להניח שהתינוק:

  • יתבונן בכם מרותק – בפניכם ובהבעות שאתם עושים, בקולכם ובמגע שלכם
  • מגיל ארבעה חודשים, הוא יגלה סקרנות טבעית בנוגע לסביבה שהוא נמצא בה וירצה לחקור אותה
  • מגיל שבעה חודשים, הוא יתבונן בתמונות וינסה לחקות קולות של בעלי חיים
  • מגיל שמונה חודשים, הוא ייהנה ממשחק מלוכלך
  • מגיל שמונה חודשים, הוא ייהנה לעשות קולות, לחבוט בדברים זה בזה או למלמל
  • מגיל עשרה חודשים, הוא ייהנה לגלות מה יש בתוך הארון, מתחת למיטה או ברחבי הבית
  • מגיל 12 חודשים, יחקה מעשים ומילים שהוא שומע בשירים
  • מגיל 12 חודשים, ייהנה מצעצועים שמגרים משחק פתוח וחופשי
  • מגיל 15 חודשים, ייהנה לשחק ב’כאילו’ – לדבר בטלפון כמו אימא או ללבוש תחפושת של פיראט

מגיל חמישה חודשים בערך, תינוקות אוהבים להתבונן בעצמם ובהבעות המשתנות על פניהם במראה. בסופו של דבר, בגיל 15 חודשים בערך, הם מתחילים לזהות את עצמם כתינוק שבמראה.

הסקרנות הטבעית שלו תוביל את ילדכם להתבונן בעצלתיים בכל דבר ובכל מקום. קערית הכביסה תיראה לו מרתקת. קטיפת עלי כותרת מהחרציות יכולה להקסים אותו למשך דקות ארוכות. כשהוא משתובב בחוץ, הוא יכול לחקור את היצירתיות והדמיון הטבעיים שלו. כל מה שהוא זקוק לו הם מרחב, זמן וחומרים בטוחים שיוכל לשחק איתם.

רעיונות למשחק ולפעילויות יצירתיות עם התינוק

כדי לגרות את מיומנויות היצירתיות והדמיון של ילדכם, נסו את הרעיונות הבאים:

  • דברו עם ילדכם, גם אם הוא תינוק או צעיר מאוד. עם מעט עזרה, אפילו תינוקות קטנים מאוד לומדים במהירות את אמנות השיחה ורוצים להשתתף.
  • ספרו סיפורים וקראו ספרים: כדאי להתחיל לעשות זאת מוקדם ככל האפשר.
  • צאו לטייל. הליכה בפארק, בחוף הים, בגינה או בכל סביבה שונה מהרגיל תתווסף למאגר הידע שילדכם בונה על העולם שסביבו, ותצית את דמיונו.
  • חזרו על שירי ערש או שירי משחק הכוללים פעולות חזרתיות – לדוגמה, שירו “עשר אצבעות לי יש” ועשו תנועות עם האצבעות.
  • שחקו בתחפושות עם בגדים ישנים, תיקים וכובעים שאינכם משתמשים בהם עוד. ילדים מגיל 12 חודשים יכולים ליהנות מכך מאוד.
  • תנו לילדכם חומרים שבהם יוכל להשתמש במשחק מלוכלך – חול, מים, בוץ, חמר, בצק למשחק או צבעי ידיים.
  • מגיל 12 חודשים, אפשר לשחק במים: כל מה שהתינוק צריך הוא דלי מים עם בועות וכמה כוסות פלסטיק. עם זאת, השגיחו על ילדכם כדי לבלות בבטחה עם המים. תוכלו לשחק במים גם בזמן האמבטיה, ולהשפריץ לכל עבר!
  • שחקו מחוץ לבית: המשחק מחוץ לבית נותן לילדכם חופש לחקור סביבה חדשה.
  • תנו לילדכם נייר וצבעים כדי שיוכל לקשקש.
  • האזינו למוזיקה: תוכלו להכין עם ילדכם כלי מוזיקה – קסילופון צעצוע, פעמונים, מכסי סירים שישמשו בתור מצלתיים, או בקבוק פלסטיק מלא אורז או אפונה יבשה בתור רעשן.
  • הציעו לו צעצועים כגון קוביות, שיכולות להפוך לכל דבר שירצה. צעצועים אלה טובים למשחק פתוח.
  • מגיל 15 חודשים, ילדכם ייהנה להעמיד פנים שהוא מבוגר. הוא יאהב לשחק באביזרים כגון בגדים וכובעים ישנים, טלפון, סירים ומחבתות, מטאטאים ומברשות.
  • התנסו במתקנים במגרש המשחקים ובגינה. ילדכם יוכל ליהנות ממשחק בסביבת ילדים אחרים באותו גיל, גם אם הם אינם משחקים באמת ביחד עד גיל מבוגר יותר.
  • הימנעו ממסכים ככל האפשר. לילדים בני פחות משנתיים, מומלץ שלא לאפשר זמן מסך בכלל. ילדים בני שנתיים עד חמש יכולים לצפות במסך, אך רק עד חצי שעה ביום.

משחק מכוון לעומת משחק פתוח

הציעו לילדכם חומרים שאפשר להמציא איתם משחקים, במקום לתת לו צעצועים מוכנים מהחנות שאפשר לשחק בהם במשחק מכוון בלבד. לדוגמה, קוביות הן אידיאליות למשחק פתוח, כיוון שהן יכולות להפוך לכל דבר. המשחק במכונית צעצוע הוא מוגבל למדי. דובון נשאר דובון, אך קופסה המכילה כמה פיסות חומר צבעוניות יכולה לשמש לאין סוף משחקים.

כל ילד מתפתח בקצב שלו. אם אתם מודאגים בנוגע להיבט כלשהו בהתפתחותו של ילדכם – למשל, אם הוא אינו מתעניין במשחק או אינו משחק עם חפצים – כדאי לפנות לאחות טיפת חלב או לרופא הילדים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

כיצד ללמד ילדים צעירים על איברי מין

לדבר על איברי המין

כשילדיכם מגיעים לגיל שנה, אפשר להתחיל להכיר להם את השמות התקינים של איברי גופם. הורים רבים הופכים זאת למשחק פשוט – לדוגמה, “הנה הראש שלך, הנה האף שלך, הנה הבטן שלך, ואלה הברכיים שלך, והנה הבהונות!”. למרבה הצער, הורים רבים מדלגים על חלק חשוב מאוד בגופם של הילדים – איברי המין. בכך, הם מעבירים בהיסח הדעת את המסר שאיברים אלה שונים, וגורמים לאימא ולאבא חוסר נוחות. הורים אחרים מתייחסים לאיברי המין, אך משתמשים בשמות חמודים ומומצאים.

עדיף שההורים ילמדו לומר ברוגע וללא מבוכה – “הנה הראש שלך, הנה האף שלך, הנה הבטן שלך, הנה הפות (או הפין) שלך, ואלה הברכיים שלך, והנה הבהונות!”. כך ילמד ילדכם שכל איברי גופו הם טובים ומועילים, ולכולם יש שמות משלהם. וחשוב מכך, הוא ילמד שאתם פתוחים ויכולים לדבר על תחושות ועל נושאים מיניים.

לנצל הזדמנויות ללימוד

נצלו הזדמנויות ללימוד כדי להציג את שמותיהם של איברי הגוף. לדוגמה, נסו להשתמש בשמות הנכונים כשאתם רוחצים את הילד באמבטיה או מחליפים לו חיתול או בגדים. כמו כן, אפשר להקריא ספרים בנושא המתאימים לילדי גן, או להשתמש בבובות אנטומיות.

כשילדכם יגדל, תוכלו לדבר על האופן שבו המגדר קשור לזהות הביולוגית שלו – לדוגמה, לבתכם תוכלו להגיד, ל”מיכאל יש פין והוא בן. לך יש פות ואת בת”. אם היא מתעניינת, הרחיבו את הנושא: “לכל הבנים ולכל הגברים יש פין. לכל הבנות ולכל הנשים יש פות”.

כשילדכם מגיע לגיל בית הספר, אפשר לפרט יותר על שמותיהם של חלקים מסוימים באיברי המין. בנים בגיל ארבע-חמש יכולים ללמוד על שק האשכים שלהם – לדוגמה, “לשק שבין הרגליים שלך קוראים שק האשכים. בתוך השק יש איברים מיוחדים שנקראים אשכים”. לבנות בגיל ארבע-חמש אפשר להגיד, “הפתח בין הרגליים שלך נקרא נרתיק, והכפתור הקטנטן שמעליו, זהו הדגדגן שלך”. בנים ובנות גם יחד יכולים להכיר את שמו הרשמי של הישבן, וכי הפתח שממנו יוצא הקקי נקרא פי הטבעת.

כשאתם מלמדים את ילדיכם שכל איברי גופם מיוחדים באותה מידה, אתם עוזרים להם לגדול ולהתפתח למבוגרים שמעריכים היטב את גופם.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

דיבור אצל ילדים בגיל בית הספר

מיומנויות שפה אצל ילדים בגיל בית הספר: למה לצפות

בגיל שש-שבע, סביר להניח שילדכם:

  • רוצה מאוד לדבר איתכם, עם חבריו ועם בני משפחה אחרים ככל היותר
  • אוהב לספר בדיחות וחידודי לשון
  • מדבר בביטחון עם מבוגרים מוכרים
  • מתאר מצבים מורכבים
  • מבטא מגוון רעיונות
  • קורא בקול רם
  • בעל אוצר מילים גדל והולך
  • מדבר בטלפון כשהוא רוצה.

ילדכם בן השש מדבר ומבין בלי בעיה, אך עדיין מתבלבל לפעמים במשפטים ובמילים שהוא בוחר, ועדיין קצת קשה לו להבין זמנים (עבר, הווה ועתיד).

בגיל שבע-שמונה, מיומנויות השפה שלו כבר מפותחות יותר והוא מצליח להסביר את המחשבות והרעיונות שלו, להצטרף לשיחות ולתאר בפירוט מה קרה במהלך היום.

ילדים בגיל זה רוצים לספר ולחלוק דברים רבים כל כך, עד שלפעמים הם מועדים בלשונם ונהיים מתוסכלים. תנו לילדכם זמן; בסופו של דבר, הוא ימצא את המילים הנכונות. הקשיבו לו בסבלנות, כדי להראות לו שדבריו חשובים לכם. שאלו אותו שאלות פתוחות כמו, “ממה נהנית בבית הספר היום?” שאלות כאלה מעודדות תשובה מפורטת יותר מאשר “כן” או “לא”, ועוזרות לו לדבר על נושאים מורכבים.

משחקים לשיפור מיומנויות השפה

כדי לעזור למיומנויות השפה של ילדכם, הקדישו לו זמן, הקשיבו לו ודברו איתו. כך אתם מזכירים לו שהשיחה מורכבת מהקשבה ודיבור גם יחד. הנה כמה רעיונות למשחקים שיעודדו את הדיבור וישפרו את אוצר המילים של ילדכם:

  • קראו ביחד: עודדו אותו לבחור את הספר שברצונו לקרוא. אפשר להקריא בקול רם לפי התור, ולהקשיב זה לזה.
  • שירו שירים.
  • שחקו במשחקי מילים פשוטים – למשל, בוא נחשוב על מילים שמתחרזות עם “חתול”.
  • האזינו לסיפורים ולשירים ושחקו משחקים בזמן הנסיעה – למשל, “אני רואה” הוא משחק כיפי שמעודד את הילדים לחשוב על צלילים ועל אותיות.
  • ספרו בדיחות וחידודי לשון.
  • הקדישו זמן לשיחה על מהלך היום. אפשר לדבר בזמן ארוחת הערב המשפחתית או לצאת לטיול קטן יחד. השיחות הללו יעזרו לבנות את מערכת היחסים שלכם.

השתדלו להגביל את זמן המסך של ילדכם – כולל טלפונים סלולריים, די.וי.די, טאבלטים ומחשבים – ולא רק טלוויזיה. ילדים בני חמש עד 18 יכולים לצפות במסך לא יותר משעתיים ביום. ילדים שנמצאים זמן רב מדי מול המסך עלולים לפתח מיומנויות שפה ואוצר מילים לוקים בחסר.

כל ילד מתפתח בקצב שלו. אם אתם חוששים בנוגע להיבט מסוים בדיבור של ילדכם – לדוגמה, גמגום או הגייה לא נכונה של צלילים מסוימים בגיל שבע או שמונה – כדאי לפנות לאיש מקצוע.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

גמילה מחיתולים

מתי להתחיל?

ילדים לומדים להגיד מתי הם צריכים פיפי או קקי בגילאים שונים. באופן כללי, הסימנים לכך שילדכם מוכן לגמילה מחיתולים מופיעים בסביבות גיל שנתיים, אף שישנם ילדים שמראים סימנים כבר בגיל 18 חודשים. גמילה מוחלטת מחיתולים בלילה יכולה להתרחש גם בגיל שמונה, אך רוב הילדים מפסיקים להרטיב בלילה עד גיל חמש.

לפני שמתחילים את תהליך הגמילה ומציגים את הסיר או השירותים, מומלץ להרגיל את ילדכם לשגרה יומית מבוססת. כך, הפעילות החדשה, הכוללת שימוש בשירותים או בסיר, תוכל “להשתחל” לשגרה הרגילה.

ילדכם מתחיל להיות מוכן אם הוא:

  • הולך ויודע להתיישב לפרקי זמן קצרים
  • נהיה עצמאי יותר ויותר, ומצליח להשלים משימות לבדו
  • מתחיל להתעניין באנשים אחרים שהולכים לשירותים – בהתחלה זה עלול להיות מוזר בעינכם, אף כי זו היא התעניינות טבעית
  • מתחיל להתאפק, והחיתולים שלו יבשים למשך שעתיים – בניגוד לתינוקות צעירים ותינוקות רכים, שהשלפוחית שלהם מתרוקנת אוטומטית
  • מודיע לכם (או מראה סימנים ברורים) כשהוא עושה פיפי או קקי בחיתול – אם הוא אומר לכם לפני שעשה, הוא מוכן לגמילה
  • מראה שאינו אוהב ללבוש חיתול, ולפעמים מנסה להוריד אותו כשהוא רטוב או מלוכלך
  • יש לו יציאות סדירות, רכות ומוצקות
  • יכול להוריד את המכנסיים וללבוש אותם בחזרה
  • יכול למלא הוראות פשוטות, כמו “תן את הכדור לאבא”
  • מבין שלכל דבר יש מקום מיוחד בבית.

ילדכם אינו חייב להראות את כל הסימנים הללו כשהוא מוכן לגמילה. כשתראו שהוא מתקדם בכיוון הנכון, תדעו שהגיע הזמן להתחיל.

להתכונן לגמילה מחיתולים

ראשית, החליטו אם אתם רוצים ללמד את ילדכם להשתמש בסיר או בשירותים. לשימוש בסיר יש כמה יתרונות – הוא נייד ומוכר, וילדים רבים אינם נרתעים ממנו כמו מהשירותים. בדקו מה ילדכם מעדיף, ולכו בעקבותיו. יש הורים שמעודדים את ילדיהם להשתמש גם בסיר וגם בשירותים.

שנית, ודאו שיש לכם את כל הציוד הדרוש. אם ילדכם משתמש בשירותים, תצטרכו שרפרף , מדרגה, או ישבנון עם מדרגות. אם אינכן משתמשים בישבנון, כדאי לשקול שימוש במקטין אסלה, שיקל על ילדכם את היציבה, ואת החשש מפני נפילה פנימה לשירותים.

כשאתם מתחילים את התהליך, ייתכן שתצטרכו לקרוא ספר או לצפות בדי.וי.די על הנושא. יש כמה ספרי ילדים חמודים וכיפיים שתוכלו לקרוא בשלבים המוקדמים של הגמילה.

הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם להתחיל:

  • חפשו סימנים שמעידים על כך שילדכם מוכן לגמילה מחיתולים.
  • הציגו לו את הסיר והסבירו מהו, ותנו לילדכם להכיר אותו, להתנסות בו ולראות אם הגודל מתאים לו.
  • אם יש לכם ילד גדול יותר בבית, תוכלו להראות לילדכם מה עושה הגדול בשירותים ולדבר על כך.
  • התחילו להשתמש בתחתוני גמילה, שיעזרו לו להבין כיצד להבחין ברטיבות.
  • ייתכן שתשימו לב שילדכם עושה קקי בשעות מסוימות של היום. אם כן, נסו להושיב אותו על הסיר בשעות אלה. עם זאת, שיטה זו אינה יעילה לכל הילדים – גמילה אמיתית מחיתולים מתחילה כשהילד מודע לתחושה שהוא מרגיש כשהוא עושה פיפי או קקי, ומעוניין ללמוד את התהליך.
  • למדו את ילדכם כמה מילים שקשורות להליכה לשירותים – לדוגמה, “פיפי”, “קקי”, “אני צריך פיפי/קקי” וכן הלאה.

גמילה מחיתולים: השלבים הבסיסיים

  • בחרו יום שבו אין לכם תוכניות מחוץ לבית.
  • הפסיקו להשתמש בחיתולים (מלבד בלילה ובתנומות בשעות היום). התחילו להשתמש בתחתונים או בתחתוני גמילה. אפשר לתת לילד לבחור את התחתונים – זהו שלב מרגש עבורו.
  • הלבישו את ילדכם בבגדים קלים להסרה – לדוגמה, מכנסיים עם רצועת גומי במותניים, ולא בגדי גוף מלאים. אם מזג האוויר חמים, תוכלו לתת לו להתרוצץ בתחתונים ברחבי הבית.
  • הושיבו את ילדכם על הסיר מדי יום בשעות שבהן הוא צפוי לעשות קקי, למשל, 30 דקות אחרי האוכל או אחרי האמבטיה.
  • תנו לילדכם לאכול מזון עשיר בסיבים תזונתיים ולשתות הרבה מים, כדי שלא יסבול מעצירות, שעלולה להקשות על הגמילה. עדיף להוסיף את הסיבים לתזונה הרגילה שלו ולא להשתמש בתוספי מזון.
  • אם ילדכם אינו משתף פעולה ולא נראה מעוניין, המתינו עד שיהיה מוכן לנסות שוב.
  • שבחו את ילדכם על מאמציו (גם אם הוא מתקדם לאט), ותנו לו המון עידוד וחיזוקים כשהוא מצליח. אפשר לומר, “יוני, כל הכבוד שישבת על הסיר!”. כשהוא מתחיל להצליח לעיתים תכופות יותר, הפחיתו את כמות השבחים.
  • חפשו סימנים שהוא צריך ללכת לשירותים – למשל, אם היציבה שלו משתנה, אם יש גזים לתינוק או שהוא משתתק פתאום.
  • בשלבים שונים במהלך היום (אך לא לעיתים קרובות מדי), שאלו אותו אם הוא צריך ללכת לשירותים. אפשר להסתפק בתזכורות עדינות, כדי שילדכם לא ירגיש שאתם לוחצים עליו.
  • מספיק לשבת חמש דקות על הסיר או בשירותים. עדיף שלא להרגיל את הילד לשבת בשירותים לפרקי זמן ארוכים מדי, כיוון שהוא עשוי להרגיש שאתם מענישים אותו.
  • בהתחלה תצטרכו לנגב את ישבנו של ילדכם, עד שילמד לעשות זאת לבדו. זכרו לנגב מקדימה לכיוון הישבן – במיוחד אצל בנות.
  • למדו את בנכם לנער את הפין אחרי שסיים לעשות פיפי, כדי להיפטר מהטיפות העודפות. לפעמים, בעיקר בשלבים המוקדמים, כדאי לזרוק כדור פינג פונג לתוך האסלה, כדי שילדכם יוכל לכוון עליו. ייתכן שיעדיף לעשות פיפי בישיבה, מה שיתרום להפחתת הלכלוך בשלבים אלה.
  • למדו את ילדכם לרחוץ ידיים אחרי השימוש בשירותים. תוכלו להפוך את רחיצת הידיים לפעילות מהנה ושגרתית.
  • אם ילדכם מפספס, אל תעירו על כך. אמרו “חבל, בפעם הבאה נצליח”, ונקו בלי לעשות עניין.

הגמילה עשויה לארוך ימים ארוכים ואפילו חודשים. זה לא מרוץ, אפילו אם הורים אחרים מתגאים בילדים ה”מושלמים” שלהם! המפתח הוא לא ללחוץ על הילד. הירגעו ותנו לו ללמוד בקצב שלו – הוא יתפוס את העניין כשיהיה מוכן. חזקו ועודדו אותו באמצעות תזכורות עדינות והקראת סיפורים. הדבר שילדכם רוצה יותר מכל הוא לרַצות אתכם, ואם תשבחו אותו, תראו לו שאתם חושבים שעשה עבודה טובה.

להסתובב בחוץ בזמן גמילה מחיתולים

קל יותר להישאר בבית בימי הגמילה הראשונים, אך סביר להניח שתצטרכו לצאת מתישהו. בכל מקום שבו אתם נמצאים, כדאי לבדוק היכן השירותים הקרובים ביותר. אם אתם הולכים לקניון המקומי, שאלו את ילדכם אם הוא צריך ללכת לשירותים מיד כשאתם מגיעים, כדי לעזור לו להכיר את האזור החדש. עד שהגמילה מתבססת, מומלץ לקחת כמה בגדים ותחתונים להחלפה.

לילות רטובים

גם אם ילדכם משתמש בשירותים או בסיר במהלך היום, אל תזרקו את החיתולים עדיין. במקרים רבים, ילדים מפסיקים להרטיב בלילה רק בגיל שלוש-חמש. יש ילדים שמרטיבים במיטה גם בגיל שש או שבע, ואפילו יותר. הבהירו לילדכם שתעזרו לו אם הוא מתעורר באמצע הלילה וצריך להשתמש בשירותים. אמרו לו שזה בסדר גמור אם פספס בלילה.

יש הורים שמניחים מגן מזרון עמיד למים מתחת לסדין הרגיל, כדי לצמצם את כמויות הכביסה. אחרים מניחים על המיטה שני סדינים כדי להקל על החלפת המצעים בלילה.

איך להשתמש בתחתוני גמילה

אחרי שילדכם התנסה מספר פעמים בישיבה על הסיר או השירותים, והראה לכם שהוא מבין מה עושים שם, והצליח אפילו להעביר שם יציאות, באופן מודע, ניתן להוריד את החיתול ולעבור ללבוש תחתוני גמילה/פול אפס או תחתונים רגילים.

המעבר לתחתונים הוא צעד גדול עבור הילד. אם תחגגו את המעבר ותציינו אותו, הוא יהיה קל יותר. ספרו לו כמה הוא בוגר וכמה אתם גאים בו.

תחתוני פול-אפס הם פופולריים מאוד ונטען שהם עוזרים לגמילה מחיתולים. עם זאת, לא ברור אם הם באמת עוזרים. תוכלו להשתמש בהם כדי לעזור לילדכם להתרגל ללבישת תחתונים, יחד עם הפחתת הצורך בכביסות, בשל יכולות הספיגה שלהם. עם זאת שימו לב כי תחתוני פול-אפס אינם סופגים כמו טיטולים רגילים.

נסיגות ופספוסים

רק עכשיו הצליח ילדכם לפתח את היכולת הגופנית המדהימה של שליטה בתוצרי גופו. אף שכמבוגרים, קצת קשה לנו לזכור כיצד עשינו זאת, לוקח זמן לתפוס את העניין כמו שצריך. צפו לפספוסים ולנסיגות – הם חלק בלתי נפרד מהתהליך. אם ילדכם מוטרד כיוון שפספס, הבטיחו לו שזה לא באמת משנה ושאין כל צורך לדאוג.

כדי לעזור לו להימנע מפספוסים:

  • שימו לב אם ילדכם אומר שהוא צריך ללכת לשירותים עכשיו ומיד. יכול להיות שהוא צודק!
  • אם אתם בטוחים שילדכם לא עשה פיפי או קקי זמן מה, הזכירו לו שייתכן שהוא צריך ללכת לשירותים. יכול להיות שהוא שקוע במה שהוא עושה ואינו שם לב לכך שיש לו פיפי – עד שנהיה מאוחר מדי.
  • אל תשאלו את ילדיכם אם הוא צריך לשירותים, הנחו אותו לשם. במקום לשאול “יש לך פיפי?” אמרו לו : “נתנאל חמוד, מזמן לא היינו בשירותים, בוא נלך לעשות עוד פיפי”.
  • בדקו אם ילדכם רוצה ללכת לשירותים במהלך משחק שנמשך זמן רב, או לפני שאתם יוצאים מהבית. אם הוא אינו רוצה, זה בסדר גמור. נסו להנחות את ילדיכם לשירותים לפני תחילת פעילות, תוך כדי פעילות יקשה עליכם הרבה יותר לשכנע אותו להפסיק וללכת לשירותים.
  • ודאו שיש שירותים או סיר בקרבת מקום, שקל להגיע אליהם ולהשתמש בהם.
  • בקשו מילדכם לעשות פיפי לפני שהוא הולך לישון.

נסו להישאר רגועים גם אם נראה שהגמילה לוקחת זמן רב יותר ממה שציפיתם. הישארו חיוביים וזכרו את ההישגים שלו. הוא יצליח, בסופו של דבר. אם אתם מפעילים עליו לחץ או מתח רבים מדי, הוא עלול לפתח רגשות שליליים ולהימנע מללכת לשירותים.

בעיות בריאותיות

סביר להניח שאתם יודעים כיצד ילדכם מרגיש ומכירים את השגרה וההתנהגויות שלו. עם זאת, כדאי לפקוח עין ולבדוק אם יש בעיות מסוימות הקשורות לגמילה מחיתולים. חלק מהסימנים הם:

  • עלייה או ירידה חדה בכמות הפיפי והקקי היומית
  • קקי שקשה לו להוציא
  • קקי נוזלי או רך מאוד
  • דם בקקי או בפיפי (הפיפי עשוי להיראות עכור)
  • כאבים בזמן ההליכה לשירותים.

אם אתם חושבים שיש בעיה או מודאגים מהאופן שבו ילדכם מסתגל לגמילה מחיתולים, פנו לרופא הילדים או לאחות טיפת חלב.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

חשיבה אצל ילדים בגיל הגן

משחק והתפתחות קוגניטיבית אצל ילדי גן

כשילדים משחקים, הם פותרים בעיות, יוצרים, מתנסים, חושבים ולומדים ללא הרף. יש שמתארים את המשחק כ”עבודה לילדים” – תיאור המסכם היטב את חשיבותו של המשחק לחשיבה וללמידה של ילדים בגיל הגן, כלומר, להתפתחותם הקוגניטיבית.

 

כל ילד הוא אדם ייחודי בפני עצמו. אף שישנם כמה דפוסי התפתחות כלליים, ילדכם ילמד, יגדל ויתפתח בדרכו שלו, כיוון שתכונותיו מתעצבות בהתאם לגנים ולהתנסויות הייחודים שלו. משחק הוא חלק עצום בהתנסויות הללו. ככל שילדכם יקבל הזדמנויות רבות יותר לשחק וללמוד, כך יידע יותר ויצליח לעשות יותר.

התפתחות קוגניטיבית אצל ילדי גן: למה לצפות

סביר להניח שילדכם:

  • יצליח לקרוא בשמם של כארבעה צבעים ולזהות ולהתאים  כ-12 צבעים עד גיל חמש
  • יתחיל לפתח חוש הומור בסביבות גיל ארבע, וייהנה מבדיחות וחידודי לשון עד גיל חמש
  • יתחיל לשחק בצורה מאורגנת וליצור חברויות מגיל ארבע
  • לא יבדיל עדיין בין דברים אמיתיים ומומצאים עד גיל חמש
  • יבין כמה מושגי זמן בגיל ארבע, ויבין שהיום מחולק לשעות ולדקות עד גיל חמש
  • יבין מושגים כמו “גדול יותר” ו”גבוה יותר” מגיל ארבע, ויצליח למיין חפצים מהקטן לגדול או מהגבוה לנמוך עד גיל שש
  • יבין הסברים הגיוניים מגיל חמש
  • ילמד לפעול לפי הכללים ולשחק בצורה הוגנת מגיל חמש.

יכולת הריכוז של הילד בגיל ארבע עדיין קצרה למדי, ולכן צפו למעבר מהיר בין משחקים שמסתיימים באמצע בחטף. ילדכם בן הארבע יתחיל לשאול שאלות מבלבלות על נושאים כגון מיניות – כמו “אימא, מאיפה באים תינוקות לעולם?” – או מוות.

בגיל חמש-שש יצליח ילדכם לשבת ולשחק את כל המשחק או להרכיב פאזל שלם – מה שמוביל ליצירתם של אתגרים חדשים כמו לשחק בצורה הוגנת או ללמוד להפסיד בכבוד!

כשילדכם נכנס לגן או נכנס לבית הספר הוא נתקל בדברים רבים וחדשים לחשוב עליהם. ישנם שגרות וכללים שונים מאלה שבבית, וגם כמה אתגרים מנטליים חדשים שעומדים בפניו כשהוא מתרגל לתהליכי הלמידה הרשמיים יותר. כל זה עלול להיות מעייף ומבלבל בהתחלה. ילדכם יזדקק לזמן ולהמון אהבה ותמיכה כדי להתרגל. אם אתם מודאגים או רוצים לדעת כיצד לעזור לילדכם לעבור את השינוי בחייו, דברו עם הגננת או המורה.

איך לעזור להתפתחות קוגניטיבית אצל ילדים בגיל הגן

הדרך הטובה ביותר ללמוד בגיל זה היא להתנסות. ילדכם ילמד מהר יותר אם תיקחו צעד אחורה ותתנו לו חיזוקים ותמיכה מהצד. נסו לא להתערב מיד כדי לתת פתרונות. בדרך כלל הוא יודיע לכם אם יזדקק לעזרה, ולכן תנו לו להוביל. הנה כמה רעיונות למשחקים שיחזקו את ההתפתחות הקוגניטיבית של ילדכם:

  •  פתרו ביחד חידות מאתגרות.
  • שחקו ביחד במשחקי לוח.
  • קראו ספרים וספרו בדיחות וחידודי לשון.
  • שחקו במשחק הזיכרון.
  • עודדו אותו לשחק במשחקי בנייה והרכבה.
  • הרכיבו ביחד פאזלים פשוטים.
  • שחקו במשחקי קלפים כמו “טאקי” או “רביעיות”.
  • שחקו במשחקים המשלבים תנועה ושירה – למשל, “מי שטוב לו ושמח כף ימחא”.
  • כשאתם נוהגים או נוסעים בתחבורה ציבורית, שחקו “מי רואה” – למשל, “מי הראשון שרואה משהו… ירוק?”

סגנון חיים משפחתי בריא כולל מגבלות על זמן המסך היומי. ילדים בגיל הגן יכולים לצפות במסך לא יותר משעה ביום – כולל טלוויזיה, מחשבים, משחקים אלקטרוניים, טלפונים סלולריים וטאבלטים.

אם ילדכם מתקשה ללמוד בגן או עדיין מוטרד מאוד מכך שהוא הולך לגן או לבית הספר גם אם עברו כמה שבועות מתחילת השנה, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע או עם המורה או הגננת.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

אלרגיות

כיצד מתרחשת אלרגיה

האלרגיה מתעוררת כשילדכם בא במגע עם אחד האלרגנים שאליו הוא רגיש. האלרגן נכנס לגוף ומתחבר לנוגדנים שנמצאים על פני השטח של תאי דם לבנים מסוימים, ואלה משחררים היסטמין. כשההיסטמין משתחרר לגוף, הוא גורם לתסמינים הקשורים בדרך כלל לתגובות אלרגיות. לא כל בעלי הנוגדנים לחומר מסוים יפתחו תסמיני אלרגיה.

תגובות אלרגיות קלות, בינוניות ואפילו חמורות הן נפוצות, אולם רק לעיתים נדירות מתרחש מקרה מוות כתוצאה מתגובה אלרגית. מקרי מוות נגרמים בדרך כלל בגלל עיכוב בקבלת תרופות מצילות חיים.

כמה מהר מתרחשות תגובות אלרגיות?

תגובה אלרגית מיידית מתרחשת בדרך כלל בתוך דקות עד שעה-שעתיים מרגע שילדכם בא במגע או אכל את החומר שאליו הוא אלרגי.

תגובה אלרגית מושהית מתרחשת בדרך כלל בין ארבע שעות לכמה ימים לאחר החשיפה לחומר האלרגי.

תסמיני האלרגיה

אם התגובה האלרגית היא קלה או בינונית, ילדכם יפתח אחד או יותר מן התסמינים הבאים:

  • פריחה או הופעה של כתמים אדמדמים על פני העור (אורטיקריה)
  • נפיחות בפנים, בעיניים או בשפתיים
  • עקצוצים בפה
  • כאבי בטן או הקאות (הופעת תסמין זה לאחר עקיצת חרק משמעה תגובה אלרגית חמורה)

במקרים אחרים של תגובה אלרגית קלה או בינונית, אלרגנים כגון אבקנים, פרוות בעלי חיים או קרדית אבק הבית יכולים לגרום להופעת תסמינים של נזלת אלרגית (הידועה גם בשם קדחת השחת) ואסתמה.

ישנם אלרגנים, למשל אלרגנים במזון, בעקיצות חרקים ובתרופות מסוימות, הגורמים לתגובה אלרגית חמורה, או הלם אנפילקטי (אנפילקסיס). במקרה כזה, ילדכם יפתח אחד או יותר מן התסמינים הבאים:

  • צפצופים או קוצר נשימה
  • קשיי נשימה
  • לשון נפוחה
  • נפיחות בלוע
  • קושי בדיבור ו/או קול צרוד
  • שיעול מצפצף או בלתי נפסק
  • סחרחורת מתמשכת או התעלפות
  • לחץ דם נמוך.
  • ילדים קטנים עשויים להחוויר ולהיראות נפולים.

הלם אנפילקטי הוא מסכן חיים ודורש התערבות רפואית דחופה. התקשרו מיד למד”א בטלפון 101. אם אתם מחכים לאמבולנס, השכיבו את ילדכם על משטח ישר כדי לייצב את לחץ הדם שלו.

בדיקות אלרגיה

אם אתם חושבים שילדכם סובל מאלרגיות, חשוב לקבל אבחנה מתאימה. כדי להתחיל בתהליך, דברו עם רופא המשפחה או הילדים שלכם, שיפנה אתכם לרופא מומחה לאלרגיות- אלרגולוג או אימונולוג שעשוי לשקול הפניה לאחת הבדיקות הבאות:

  • בדיקות עוריות: טפטוף תמציות של אלרגנים שונים על עורו של הילד, תוך כדי שריטה קלה של העור.
  • בדיקות דם: בדיקת RAST (Radio Allergo Sorbent Test) שמודדת את רמת נוגדני ה-IgE, שהם גורמי האלרגיה בדם.

ייתכן שראיתם פרסומים לשיטות לבדיקת אלרגיה באתרי אינטרנט או אצל מומחים ברפואה אלטרנטיבית. לפני שאתם עושים בדיקות אלטרנטיביות, חשבו אם השיטות הללו מגובות בראיות מדעיות ואמינות גם לטיפולים “טבעיים” עשויות להיות השלכות בריאותיות ורגשיות עליכם ועל ילדכם. לטיפולים שנבדקו מדעית יש סיכוי גדול יותר לעבוד, הם שווים את זמנכם, כספכם והאנרגיה שלכם, ובטוחים יותר לילדכם.

טיפול בתגובת אלרגיה

האופן שבו תטופל התגובה האלרגית אינו קשור לסיבת התגובה, אלא משתנה בהתאם לחומרת התגובה עצמה.

אם ילדכם סובל מקשיי נשימה בזמן תגובה אלרגית (הלם אנפילקטי), הזעיקו מיד אמבולנס בטלפון 101.

אנטי היסטמינים

אם ילדכם סובל מאלרגיות חוזרות כדאי להתייעץ עם רופא הילדים ולהחזיק בבית תרופות נגד אלרגיה (אנטי היסטמיניות) שעשויות להקל. תרופות אלו קיימות גם בטיפות לילדים צעירים.

אם אתם חושבים שילדכם סובל מתגובה אלרגית, ויש ברשותכם תרופה נגד אלרגיה (אנטי היסטמין) שהוא קיבל כבר בעבר- כדאי לתת לו מנה לפי המינון המומלץ.

טיפולים נוספים נגד אלרגיות

ייתכן שילדכם יזדקק לטיפול אחר נגד אלרגיה, בהתאם לתגובה שממנה הוא סובל. באקזמה, למשל, מטפלים באמצעות קרם או משחה המכילים סטרואידים. טיפול באסתמה נעשה בין השאר באמצעות משאף ונטולין. אם ילדכם סובל מהתקף אסתמה חמור, הזעיקו אמבולנס.

הרופא שלכם יוכל להכין איתכם תוכנית פעולה לטיפול בתגובה האלרגית של ילדכם, באסתמה או באקזמה. תוכנית הפעולה כוללת בדרך כלל מידע חשוב בנוגע לטיפול בתגובה האלרגית ולתרופות שיש להשתמש בהן, וכן כיצד להגיב לתגובה האלרגית.

לילדים הסובלים מאלרגיה חמורה לעקיצות חרקים, לקרדית אבק הבית ולאבקנים, ניתן  לעבור סדרה של חיסונים אימונותרפים אצל רופאי אלרגיה, שעשויים להקל על התגובה ולעיתים אף להביא לריפוי.

טיפול בתגובה אלרגית מיידית

אם ילדכם סובל מהלם אנפילקטי, הזעיקו מיד אמבולנס. ילדכם יילקח לבית החולים ויקבל טיפול רפואי דחוף. אם ילדכם נמצא בסיכון להלם אנפילקטי, הוא יצטרך לשאת עמו מזרק אדרנלין אוטומטי (לדוגמה, מזרק אפיפן).

לאחר שתחזרו הביתה, קבעו פגישה אצל אלרגולוג, שיעזור לכם להכין תוכנית פעולה כתובה שתסביר כיצד לטפל בתגובות אלרגיות בעתיד. אם ילדכם קיבל מרשם למזרק אפיפן, חשוב שאתם וילדכם גם יחד תלמדו כיצד להשתמש בו (כאשר יהיה גדול מספיק). כמו כן, רצוי שילדכם יענוד צמיד רפואי כדי ליידע את האנשים בסביבתו על האלרגיה שממנה הוא סובל.

חשוב שילדם יישא עליו תמיד את מזרק האפיפן, ושמי שמטפל בו יידע לזהות תגובה אלרגית חמורה ולהשתמש גם הוא במזרק. כמו כן, תוכלו ללמד בני משפחה, חברים, מורים ומטפלים כיצד להשתמש בו.

אלרגיה או אי סבילות?

שימו לב שאלרגיות שונות מאי סבילות לחומרים שונים. אי סבילות קלה עד בינונית אינה קשורה למערכת החיסון, אך לעיתים, תסמיניה של אלרגיה קלה עד בינונית למזון דומים לאלו של אי סבילות למזון. חשוב לוודא אצל האימונולוג או האלרגולוג כי ילדכם סובל מאלרגיה למזון ולא מאי-סבילות.

למידע נוסף, קראו את המאמרים אלרגיות שאינן קשורות למזון ואי סבילות ללקטוז.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

כיצד מסבירים לילדים את נושא הקורונה?

מדוע כדאי לדבר על הקורונה עם הילדים?

כשאתם מדברים על נושאים קשים, אתם עוזרים לילדכם להתמודד עם קשיי החיים. כמו כן, אם ילדכם אינו מבין את העובדות בדרך שמתאימה לגילו, הוא עלול לדמיין דברים גרועים יותר מהאמת. אם אתם מעודדים תקשורת פתוחה בנוגע לנושאים קשים, ילדכם לומד שהוא תמיד יכול לדבר איתכם. הוא יבין שתהיו שם ותקשיבו לו אם משהו מדאיג אותו.

לפני שמתחילים לדבר

ייתכן שאתם חושבים שאם תדברו על וירוס הקורונה ועל השלכותיו האפשריות, תעציבו את ילדכם. למעשה, סביר להניח שהוא ישמח לפרוק את מה שעל לבו. עם זאת, האופן שבו תטפלו בנושא צריך להתאים לגילו של הילד ולשלב ההתפתחותי שלו.

לדוגמה, אם ילדכם פעוט או בגיל הגן, עדיף להמתין עד שיעלה את הנושא בעצמו. יחד עם זאת, היו מודעים למה שהוא שומע או רואה במסגרת החינוכית, בטלוויזיה, באינטרנט או מאחיו הגדולים. כך תדעו טוב יותר אם משהו עלול להדאיג אותו.

אם ילדכם בבית הספר, ייתכן שישמע דברים קשים מחברים או בכיתה. תוכלו לבחור להעלות חלק מהנושא לפני שהוא שואל עליו, בעיקר אם יש שינוי כלשהו בהתנהגותו או שמשהו קרה בסביבתו הקרובה – לדוגמה, בידוד או הידבקות של חבר לכיתה.

ברגע שילדכם גדול מספיק להתעניין במדיה התקשורתית, הוא יתחיל לקרוא חדשות, להתעניין באירועים העכשוויים, ברכילות של מפורסמים ובדיונים שונים ומשונים ברשתות החברתיות. גם אם אינכם מתעניינים בנושאים הללו כל כך, כדאי להכיר את הנושאים החמים בתקשורת- למשל אם מישהו מפורסם נמצא בבידוד או נדבק בוירוס. כך תדעו פחות או יותר מה ילדכם שומע, וכל מה שיבקש לדון בו לא ‘יתפוס’ אתכם בהפתעה. אם אתם מעלים חלק מהדברים בעצמכם, תוכלו להדריך אותו בנושאים המורכבים יותר.

טיפים לניהול נכון של שיחות מאתגרות

כדאי לחשוב על כמה מהנושאים הקשים לפני שילדכם שואל עליהם. כך תהיו מוכנים כשאחד מהם יעלה. הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם לנהל את השיחות:

  • אם משהו עצוב או מפחיד קרה במשפחתכם, ילדכם צריך לשמוע על כך מכם קודם. כך גם במקרה של אירועים שעשויים להשפיע עליו מאוד – לדוגמה, בידוד או אשפוז של הורה, אח או אחות. הקדישו לילדכם זמן כדי לדבר באופן הטוב ביותר בשבילו.
  • כשאתם אלה שמעלים את הנושאים הקשים, אתם יכולים לבחור זמן שבו אתם וילדכם רגועים. כמו כן, תוכלו לבחור מקום פרטי, שבו אתם יודעים שילדכם מרגיש בנוח.
  • הסבירו את העניין בפשטות והביאו בחשבון את גילו של הילד. לדוגמה, לבן שנתיים אפשר להגיד, “עכשיו אנחנו צריכים להיישאר בבית ולא לצאת. נמצא דברים נחמדים לעשות יחד”. לבן שבע תוכלו לתת קצת יותר מידע. למשל, “וירוס הקורונה הוא וירוס מדבק מאוד, בעיקר עבור אנשים מבוגרים. כדי למנוע הדבקה של הרבה מאוד אנשים ולשמור על הבריאות שלנו, אנחו נשארים בבית עד שנראה שכבר לא נדבקים בוירוס”.
  • היו כנים ודברו עם ילדכם באופן מדויק ואמיתי ככל האפשר. לדוגמה, “הוירוס מסוכן ויכול לגרום למחלה רצינית, אבל ברוב המקרים, גם אם חולים בו- מחלימים ממנו לאחר כמה ימים או שבועות”.
  • חזרו לנושא אחרי זמן מה. ילדכם צריך זמן לעכל. הבהירו לו שהוא יכול לשאול אתכם שאלות. כדאי להזכיר את הנושא שוב לאחר שבוע, אם לא עלה מצד הילד.
  • הקשיבו. אחרי שפתחתם את השיחה, הקשיבו לילדכם באמת. צרו איתו קשר עין ורדו לגובה העיניים שלו. כדאי להדהד את רגשותיו ולחזור עליהם בפניו, כדי לבדוק אם הבין את מה שאמרתם. ילדים שונים מגיבים בצורות שונות. אין תגובה נכונה ולא נכונה. ייתכן שילדכם לא יגיב מיד, אלא ייקח לו זמן מה להגיב לדבריכם.
  • הישארו רגועים. ילדכם צפוי לחקות את תגובתכם לנושאים עצובים או קשים, ולכן, כדאי להישאר רגועים. עם זאת, זה בסדר להפגין רגשות ולהראות אותם לילדכם.

השתמשו במשחק כדי לעבד רגשות ומחשבות

משחק מאפשר לילדים להביע את רגשותיהם ולהתמודד איתם. ייתכן שיהיה לו קל יותר להביע את רגשותיו אם ירגיש שהוא זה שמחליט. תנו לו לבחור במה לשחק וכיצד לשחק. ילדכם יכול לחקור את רגשותיו באמצעות:

  • יצירת אמנות – צביעה וציור
  • מוזיקה – אפשר להקשיב למוזיקה, לקפץ ולבטא אותה בתנועות הגוף
  • משחק “מלוכלך”, למשל עם חול או בוץ בגינת הבית
  • משחק עם בובות או צעצועים
  • תחפושות.

זכרו- אין כמו דוגמא אישית!

אם ילדכם שומע אתכם מנהלים שיח רגשי על החוויות שלכם, הן איתו והן עם מבוגרים אחרים, הוא ילמד מכם איך לעשות זאת.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

 

חוזרים לשגרה: הסתגלות מחדש למסגרת הטיפולית או החינוכית

חרדת נטישה: למה זה קורה?

אחרי שבועות ארוכים בבית, החזרה לשגרה של תינוקות ופעוטות כרוכה בהסתגלות מחדש לפרידה מההורים ולשינויים בסדר היום. ילדים בגילאים אלו נמצאים בשלב התפתחותי המאופיין בחרדת נטישה ובפחד מזרים; אלו מצבים נפוצים ותקינים המהווים חלק נורמלי בהתפתחות. חרדת נטישה משמעה שהילד מפחד להיפרד מכם, ומגלה סימני מצוקה ועצב כאשר אתם עוזבים. פחד מזרים משמעו שהילד מגלה סימני זהירות מוגברת ומצוקה בקרב אנשים לא מוכרים.

חרדת נטישה ופחד מזרים מתחילים להתפתח בגיל 7-10 חודשים, כאשר הילדים הופכים להיות ניידים יותר. בשלבים אלו התינוק כבר מבין שאתם ממשיכים להתקיים גם אם אינכם נמצאים לידו, אך הוא עדין לא מבין שתחזרו, ולכן הוא מוטרד כשאתם עוזבים. לחרדות האלו ישנו תפקיד חשוב – הם מונעים מתינוקות להתרחק מהמטפלים, וכך מונעים מצב שבו הם מתרחקים מדי או הולכים לאיבוד. כמעט כל התינוקות והפעוטות חווים חרדת נטישה ופחד מזרים ברמה מסוימת. חרדת נטישה מגיעה לשיאה בסביבות גיל 14-18 חודשים, אולם עשויה להתבטא גם אצל ילדים גדולים יותר.

מה ילדכם מרגיש עם החזרה למסגרת?

ייתכן שילדכם התאקלם בשמחה במסגרת בתוך כמה ימים. יש ילדים שלוקח להם זמן רב יותר והם חווים קשיי פרידה גם אחרי השבועות הראשונים. אחרים עשויים להשתלב בקלות בימים הראשונים ולהפגין קשיי פרידה דווקא מאוחר יותר, אחרי שהתרגלו שוב לחידוש בסביבה החדשה-ישנה.

התגובה של ילדכם לחזרה למסגרת מושפעת מגורמים רבים. בין השאר ניתן למנות את גילו של הילד, המזג האישי שלו ותגובתו לשינויים, הקשר עם הדמויות המטפלות במהלך השהיה בבית בימי הקורונה, או האפשרות לחזרה הדרגתית למסגרת. חלק מן הילדים מזהים היטב את הדמויות המטפלות שלהם, כך שהם אינם חווים פחד מזרים בחזרה לגן. על חלקם הזמן והמרחק השפיע כך שהדמויות המטפלות מרגישות פחות מוכרות, והם זקוקים להיכרות מחודשת. פרידה מההורים עשויה להיות קלה יותר עבור ילדים שהתנסו בפרידות מהוריהם גם בימי הקורונה. הורים לתינוקות צעירים במיוחד עשויים לגלות שהם בדיוק בשלב ההתפתחותי שבו מופיעה חרדת הנטישה לראשונה, ולהתמודד עם קושי שלא הופיע כלל בתקופה שקדמה לקורונה. כל התגובות הן נורמליות ותקינות, היו סבלניים ונסו להישאר חיוביים. קבלו את הקשיים והיו קשובים לאותות של ילדכם כדי שתוכלו לסייע לו.

מה אפשר לעשות כשלילדכם לוקח זמן רב להתאקלם?

הדרגתיות

יש ילדים שזקוקים לזמן רב יותר כדי להתרגל לשינויים ולמצבים חדשים. במקרים אלו, כדאי לעשות את ההסתגלות באופן הדרגתי, כדי שהילדים יוכלו להתרגל אליה בצורה חיובית ולא יפתחו חרדה. אם אפשר, נסו לתאם עם הצוות ימי הסתגלות שבהם ילדכם ישהה בגן לפרקי זמן קצרים כדי לסייע לו להכיר מחדש את הסביבה והדמויות המטפלות.

בססו שגרת פרידה

שגרת פרידה יכולה לסייע לילדכם לחוש בטחון כשאתם עוזבים. הרעיונות הבאים יכולים לסייע לכם לבסס שגרת פרידה שתקל על ילדכם:

  • נסו להכין את ילדכם לפרידה; תארו את סדר היום וציינו גם מתי אתם הולכים ומתי תחזרו (למשל: “אנחנו הולכים לגן. אמא תיתן לך חיבוק ונשיקה ואז תלך, ואתה תישאר לשחק עם הילדים. אחרי שנת צהרים אמא תבוא, נחזור הביתה ונקרא יחד את הסיפור שאתה אוהב”).
  • אפשרו לו לקחת עמו חפץ אהוב מהבית כמו בובה, צעצוע אהוב או שמיכה, כדי להגביר את תחושת הבטחון שלו.
  • קבעו טקס פרידה קבוע (שתי נשיקות וחיבוק, כיף מיוחד, נשיקה באוויר כשמגיעים לדלת).
  • אחרי טקס הפרידה אמרו שלום בקצרה וצאו מהגן. אל תתפתו להישאר כדי לנחם את ילדכם, כיוון שזה עשוי להחמיר את הקושי שלו. תנו למטפלת או לגננת לנחם אותו ולהציע לו פעילות אהובה שתעזור לו להירגע.
  • שמרו על הבעת פנים רגועה ושמחה, ילדכם לומד מכם כיצד עליו להרגיש כלפי הסביבה שבה הוא נמצא. אם אתם מודאגים או עצובים, הוא עשוי להרגיש שהוא אינו נמצא במקום מוגן ולפחד יותר מהפרידה.

לדבר עם הצוות

בשלב זה הדמויות המטפלות מכירות היטב את ילדכם ויוכלו לסייע לו בהסתגלות מחדש. עם זאת, תינוקות ופעוטות רבים עברו שינויים התפתחותיים משמעותיים בשבועות שבהם שהו בבית. חשוב לעדכן את הצוות המטפל בשינויים האלו כדי שיוכלו להתאים לילדכם את סדר היום ולדעת כיצד להגיב אליו; האם שעות השינה שלו השתנו? מה עוזר לו כעת להירדם? האם יש מאכלים חדשים שהוא אוהב לאכול? מה ראיתם שמרגיע אותו כשהוא בוכה, עצוב או כועס? חשוב שתדברו עם הצוות בתחילת ובסוף היום כדי לדעת איך הוא מתמודד עם החזרה למסגרת. אינטראקציה חמה וחיובית ביניכם ובין הצוות המטפל יכולה אף לסייע לילדכם לחוש בטחון.

התפתחות בחודשים 1-2

כיצד מתפתחים תינוקות בחודשים 1-2

בשלב הזה, רוב התינוקות ממשיכים לבכות ולקטר כחלק נורמלי מהתפתחותם. ייתכן שזה לא נראה כך, אך כל הבכי הזה יחלוף עם הזמן. שלב הבכי משפיע על כל תינוק באופן שונה, ובדרך כלל מגיע לשיאו בגיל 8-6 שבועות, ופוחת בסביבות גיל 16-12 שבועות. תינוקות בוכים בגלל סיבות שונות ומגוונות, אך לפעמים הם בוכים בלי סיבה נראית לעין.

עד עכשיו התינוק שלכם כבר יצר איתכם קשר חזק: הוא מזהה אתכם ומגיב לקולכם ולחיוך שלכם. בסביבות גיל שישה שבועות, הוא אפילו התחיל לחייך בעצמו. בן החודשיים שלכם מודע כעת יותר לצלילים, ומתבונן בכם כשאתם מדברים אליו. גם הוא הופך לקולני יותר, ותוכלו לשמוע אותו הומה לעצמו או משמיע תנועות כמו אָה ו-אוֹ.

ייתכן שאינכם מבחינים בכך עדיין, אך התינוק שלכם כבר מתחיל לנוע. כשהוא שוכב על הבטן, הוא מרים את ראשו ומסובב אותו מצד לצד. הוא עשוי אפילו להרים את החזה. התינוק שלכם גם גילה את אצבעותיו וידיו! כפות הידיים שלו פתוחות כעת חצי מהזמן, וכשאתם מניחים בידו רעשן, הוא אוחז בו.

התינוק שלכם מחזיק את שתי הידיים יחד ורואה למרחק גדול יותר. הוא מתבונן בכם נעים מסביב, עוקב אחריכם בעיניו מצד לצד או למעלה ולמטה. כשהגיע זמן ההאכלה (בהנקה או מבקבוק), הוא עשוי לפתוח את פיו כשהוא רואה את השד או הבקבוק.

כיצד לעזור להתפתחות תינוקות בחודשים 2-1

הנה כמה דברים פשוטים שיעזרו להתפתחות התינוק שלכם:

  • הגיבו לבכיו: תינוקות בוכים לפעמים כי משהו לא נוח להם – החיתול שלהם רטוב, או שהם רעבים, או שהאור חזק מדי. כשאתם מגיבים לכך, התינוק שלכם מרגיש נינוח ובטוח יותר, והוא לומד לבטוח בכם ולסמוך עליכם. גם אם אינכם יודעים מדוע הוא בוכה, חשוב לנחם אותו. התינוק לא יהפוך למפונק מדי אם תרימו אותו, תערסלו אותו או תדברו אליו בקול מרגיע.
  • חייכו לתינוק שלכם: כשהוא רואה אתכם מחייכים, מוחו משחרר כימיקלים לגופו, שגורמים לו לתחושת אושר ועוזרים למוחו להתפתח. לחיוך יש תפקיד חשוב בתהליכי החיבור וההתקשרות. הוא עוזר לתינוקכם להרגיש בטוח ומוגן, וללמוד על העולם שסביבו.
  • בלו זמן יחד: תוכלו לבלות יחד בהנאה בקריאת סיפורים לתינוק, דיבור ושירה. אם תעשו את הדברים הללו מדי יום, התינוק שלכם יתחיל להכיר את הצלילים, המילים והשפה, וכך יפתח את מיומנויות השפה והתקשורת שיצטרך כשיגדל.
  • שכיבה על הבטן: התינוק זקוק לזמן משחק יומי על הבטן, כדי לבנות את שרירי הצוואר ואת פלג הגוף העליון. חיזוק השרירים יעזור לו להרים את ראשו ולהתחיל ללמוד את התנועות שבהן ישתמש מאוחר יותר, כמו זחילה וקימה לעמידה.
  • עיסוי תינוקות: עיסוי תינוקות הוא דרך נהדרת להתחבר לתינוק שלכם. העיסוי יכול להיות מרגיע ומרפה, במיוחד לתינוקות עצבניים. נסו לעסות את התינוק בחדר חמים, לאחר האמבטיה.

יהיו פעמים שהתינוק שלכם לא ירצה לעשות דבר מכל מה שהצענו – אם הוא עייף מדי, למשל, או רעב. במקרה זה, הוא ישתמש בסימנים מיוחדים כדי להודיע לכם מתי נמאס לו ומה הוא צריך.

להיות הורים לתינוק רך

מדי יום, אתם והתינוק שלכם מכירים זה את זה מעט יותר. ככל שהתינוק גדל ומתפתח, כך תכירו יותר ויותר את צרכיו ואת הדרך שבה תוכלו למלא אותם.

בתור הורים, אנחנו לומדים ללא הרף. כל הורה עושה טעויות ולומד מניסיון. זה בסדר להיות בטוחים במה שאתם יודעים. זה גם בסדר להודות שאינכם יודעים ולשאול שאלות – לעיתים קרובות, השאלות שנראות לכם טפשיות הן הטובות ביותר!

בריאותכם הגופנית והנפשית היא חלק חשוב מאוד בתפקידכם כהורים. כשכל תשומת הלב מתרכזת בטיפול בילד או בתינוק, הורים רבים שוכחים לדאוג לעצמם, או שפשוט אין להם זמן לכך. תפקידכם כהורים דורש מכם הבנה, סבלנות, דמיון ואנרגיה – ותעשו זאת בצורה הטובה ביותר אם תטפלו בעצמכם.

אם אתם מרגישים מתוסכלים, לחוצים או שאינכם יכולים להתמודד, הניחו את התינוק במקום בטוח – בעריסה, למשל – והתרחקו לזמן מה, עד שתירגעו. כמו כן, אתם יכולים לבקש ממישהו אחר להחזיק אותו לזמן מה. לעולם אל תטלטלו תינוק. הטלטול עלול לגרום לדימום בתוך המוח, ולעיתים קרובות לנזק מוחי קבוע.

זה בסדר גמור לבקש עזרה. אם אתם מתקשים להתמודד עם התינוק שלכם, היוועצו באחות טיפת חלב או ברופא הילדים שלכם.

מתי לבקש עזרה

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם דואגים או מבחינים שבן החודשיים שלכם:

  • אינו שומע או רואה
  • אינו מתבונן בפרצופים
  • אינו מגיב לאור בוהק
  • אינו ממקד את עיניו על דבר מה
  • אינו מתבונן בעיניכם, גם לא לזמן קצר
  • אינו מבחין בידיו
  • אינו משמיע קולות
  • אינו אוכל היטב
  • אינו מתחיל לחייך
  • אינו מניע את ידיו או רגליו
  • בוכה הרבה ומדאיג אתכם.

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. אם אתם תוהים האם קצב ההתפתחות של ילדכם “נורמלי”, כדאי לזכור ש”הנורמה” היא טווח רחב. אם אתם עדיין מרגישים שמשהו לא בסדר, קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים.

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם מבחינים בסימנים של דיכאון אחרי לידה אצלכן או אצל בן/בת הזוג שלכם. הסימנים כוללים תחושת עצב ובכי ללא סיבה נראית לעין, התרגזות, קושי להתמודד ותחושת חרדה עמוקה. אם אתם מבחינים בסימנים אלה, בקשו עזרה מאיש מקצוע.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

צעצועים, משחקים וספרים לילדים

צעצועים ומשחקים לילדים

אתם הדבר המעניין ביותר והצעצוע החשוב ביותר של ילדכם – בעיקר אם הוא תינוק שזה עתה נולד, תינוק קטן, פעוט או ילד בגיל הגן. הקדשת זמן יומי למשחק עם ילדכם תעזור לו ללמוד ולהתפתח, והמשחק יכול לבנות את מערכת היחסים ביניכם. אין צורך לעשות שום דבר מפואר. תוכלו פשוט לשיר לו שיר אהוב, למיין קוביות לגו לקבוצות צבעים וצורות, או לעשות מסיבת תה עם הדובון האהוב עליו.

הכנו עבורכם חוברת פעילויות קצרות ומדליקות עם הילדים, שעבורן צריך רק… אתכם!
לחצו כאן, או על התמונה:

הנה כמה רעיונות לבחירת צעצועים ומשחקים שיתאימו להתפתחות ולגדילה של ילדכם.

צעצועים ומשחקים לתינוקות רכים

הצעצוע הטוב ביותר עבור תינוקכם הוא אתם. התינוק ייהנה מאוד מהתבוננות בפניכם, מהאזנה לקולכם ופשוט, מלהיות איתכם. התבוננו בתינוק כשאתם משחקים. אם הוא נראה עייף, מוצף או זקוק לזמן מנוחה, כדאי לעשות הפסקה.

כשהתינוק יגדל, הוא ייהנה גם מהתבוננות במובייל צבעוני, מהאזנה לצעצוע מוזיקלי נמתח או מכך שילמד להגיע לרעשן. כמו כן, הוא ייהנה להתבונן בצעצועים בצבעים מנוגדים כגון אדום, שחור ולבן. כדאי להניח לידו צעצועים עם פנים או עם דפוסים כגון מערבולות או משבצות.

זכרו שתינוקות רכים יכולים להתמקד רק בחפצים שמונחים במרחק של 30-20 ס”מ מפניהם.

צעצועים ומשחקים לתינוקות ולפעוטות

בבית

התינוק או הפעוט שלכם ייהנו בוודאי ממשחק בצעצועי דחיפה, כדורים רכים, דובונים שאפשר להתכרבל איתם, ספרי בד או קרטון שאינם נקרעים, מכוניות ומשאיות צעצוע, קוביות (לבנות ולהפיל, לבנות ולהפיל), או דלי וכף לארגז החול.

מגיל עשרה חודשים בערך, הוא יכול ליהנות מצעצועים לחיצים המקפיצים דמויות או צעצועים אחרים המלמדים על סיבה ותוצאה. ההפתעה הראשונית בקפיצה של הדמויות  עלולה להבהיל חלק מהילדים, ולכן כדאי להציג להם את הצעצועים החדשים בעדינות.

הפעוט שלכם יסתקרן מאוד מפאזלים פשוטים, צעצועים לרכיבה כגון בימבה או ספרי ציורים עם שירים נחמדים ואיורים צבעוניים. ארון הסירים והמחבתות או קופסאות הפלסטיק יכולים להיות מקור של הנאה לתינוקות ולפעוטות. עם זאת, שימו לב שאין בפנים חפצים חדים או מסוכנים לתינוק.

תנו לילד להביע את היצירתיות שלו בעזרת צבעים ודפי נייר, לבלות מעט זמן שקט בקריאת ספר, לשחק עם בצק, בתיאטרון בובות או בתחפושות.

בילוי בטוח ומהנה במים

באמבטיה ייהנה ילדכם ממשחק בכל דבר כמעט: סירות, דגי צעצוע, ספרי פלסטיק שמתאימים למים או צורות צבעוניות עשויות מסול או פלסטיק מוקצף. אפשר להתיז, לשפוך ולטפטף מים בכוסות מדידה או להשיט מיכלים ריקים. במזג אוויר חם, מומלץ ללכת לבריכת פעוטות.

תמיד הישארו בקרבת ילדכם כשאתם נמצאים ליד מים, לא משנה עד כמה הם רדודים.

צעצועים ומשחקים לילדי הגן

בתוך הבית

ילדכם ייהנה מכל דבר שישמש אותו למשחק ב”כאילו”, כמו ארגז כלי צעצוע, טלפון נייד ישן או בגדים למשחק תחפושות. אפשר לשמור לו קופסאות קרטון, שיכולות להפוך למגוון דברים: תנור צעצוע, תיבת מכתבים, מכונית או סירה.

נסו להציע לו חומרי יצירה כגון צבעים, טושים, עפרונות או חומרים לגזירה ולהדבקה. אפשר גם לבלות זמן שקט בקריאת ספרים או בהאזנה לסיפורים.

מחוץ לבית

מחוץ לבית תוכלו להעסיק את ילדכם ברכיבה על אופניים, בבתי עץ, בארגז החול או על הנדנדה (בהשגחת מבוגר). אפשר לצאת מהבית עם כדור, לזרוק אותו, להכות או לבעוט בו.

ילדכם ייהנה מאוד גם ממשחקי שולחן ופאזלים פשוטים, צעצועי בעלי חיים, מכוניות, בובות וצעצועי הרכבה כמו לגו. שמרו על איזון בין צעצועים שיש להם פתרון (כמו פאזלים) לבין צעצועים פתוחים שמגרים את דמיונו של הילד.

צעצועים ומשחקים לילדים בגיל בית הספר

בגיל זה, ילדכם כבר יודע במה הוא רוצה לשחק, ולעיתים קרובות יבקש מכם דברים ספציפיים בהתאם לתחום העניין שלו.

גם אם ילדכם מתלהב במיוחד מהצעצוע הטכנולוגי החדש ביותר, הצעצועים הקלאסיים והבסיסים תמיד נשארים פופולריים: משחקי שולחן, ספרים, חומרי יצירה, מערכות הרכבה, פאזלים וצעצועים למשחק מחוץ לבית כגון כדורים, אופניים, חבלי קפיצה, רולר בליידס ועוד.

בגיל זה הילדים אוהבים גם להשתמש בטכנולוגיה, אולם שימו לב שהם משחקים במשחקי מחשב שמתאימים לגילם. סגנון חיים משפחתי בריא כולל מגבלות על זמן המסך היומי.

עם זאת, ילדכם עדיין ייהנה לשחק איתכם. אפשר סתם לבעוט בכדור אחרי בית הספר, או לשחק במשחק קלפים לפני האמבטיה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התפתחות ילדי גן בגיל שלוש-ארבע

כיצד מתפתחים ילדים בגיל שלוש-ארבע

רגשות

זוהי תקופה חשובה מאוד בהתפתחותו הרגשית של ילדכם. כעת מתחיל ילדכם להבין באמת שגופו, מחשבותיו ורגשותיו הם שלו. הוא יודע להבדיל בין שמחה, עצב, פחד או כעס. הוא עשוי לפחד מדברים דמיוניים, לדאוג לאופן שבו אחרים מתנהגים ולהביע חיבה לאנשים מוכרים. כמו כן, הוא צובר ביטחון ומצליח להתמודד טוב יותר עם רגשותיו.

משחק ולמידה

המשחק חשוב מאוד עבור ילדכם, כיוון שכך הוא לומד ומביע רגשות. ילדכם מתעניין יותר במשחק וביצירת חברויות עם ילדים אחרים. ייתכן שהוא כבר מתחיל לשחק מעט יותר עם ילדים אחרים. הוא מבין את המושגים “שלי” ו”שלו / שלה”, ולכן קל לו יותר לחלוק עם חברים.

המשחק של ילדכם מתחיל להיות דמיוני ויצירתי יותר – הוא ישחק בהעמדת פנים עם חברים דמיוניים או עם צעצועים, ויערוך למשל מסיבות וארוחות עם הבובות. הוא מתנסה בתפקידים שונים ובהתנהגויות שונות – יעמיד פנים שהוא רופא או אבא, למשל. בגיל זה, לרבים מילדי הגן יש חברים דמיוניים, אף שסביר להניח שילדכם יודע להבחין בין דמיון למציאות.

עד גיל ארבע, הוא ייהנה לעבוד על אנשים אחרים ולתאר מה קרה – לדוגמה, “אימא חשבה שאני ישן!”. בו בזמן, הוא יהיה מודאג שמא אנשים אחרים “עובדים” עליו.

ילדכם עשוי להיות סקרן מאוד בכל הנוגע לגוף האדם – גופו שלו וגופם של אחרים. למשל, יכול להיות שתמצאו אותו מתבונן באיברי המין שלו ושל ילדים אחרים. שילוב של סקרנות טבעית ומשחק תפקידים הוא בדרך כלל חלק טבעי ונורמלי בהתנהגות המינית בילדות. אף שמשחקי מין הם נורמליים בגיל זה, אם אתם מודאגים בגלל התנהגותו המינית של הילד, כדאי לדבר עם רופא הילדים או עם איש מקצוע אחר.

דיבור

השפה של ילדכם תתפתח מאוד במהלך השנה. הוא ילמד המון מילים חדשות מכם וממבוגרים אחרים, מהחוויות שהוא עובר ומהאזנה לסיפורים. הוא ירצה לתקשר יותר, לספר סיפורים ולנהל שיחות. ילדכם יבין את רוב מה שאתם אומרים לו, וינחש את משמעותן של המילים שאינו מכיר. באופן כללי, הוא מבין מילים רבות יותר ממה שהוא יכול להגיד.

בסביבות גיל שלוש, הוא ישתמש במשפטים בני שלוש עד חמש מילים ואפילו יותר. אנשים אחרים יבינו את דבריו רוב הזמן. הוא יוכל להצביע על חלקים מציור – למשל, האף של הפרה – ולקרוא בשמם של חפצים נפוצים.

עד גיל ארבע, הוא ידבר במשפטים ארוכים יותר של חמש-שש מילים ויותר. אנשים אחרים יבינו את דבריו כל הזמן. הוא יבין את רוב הדברים שתגידו וימלא הוראות בנות שניים או שלושה חלקים, כל עוד הן מתייחסות לדברים שהוא מכיר – למשל, “סגור את הספר ותן אותו לאימא”. הוא יבין מהם שמות תואר כמו “ארוך” ו”דק”, וישתמש במילות רגש כגון “שמח” או “עצוב”.

חשיבה

ילדכם יגלה שהעולם סביבו מרתק וישאל המון שאלות “מי”, “מה” ו”למה”. ילדכם מבין ומכיר מהם הפכים כגון גדול / קטן, יותר / פחות ומושגים כגון “על”, “בתוך” ו”מתחת”. הזיכרון שלו מתפתח – הוא יכול לזכור שירים ופזמונים ולחזור עליהם בפניכם. ייתכן שיתחיל להצביע על אותיות ומספרים שהוא זוכר ולקרוא בשמם, והוא יכול לספור עד ארבעה חפצים ולמיין אותם לפי צבע וצורה.

מיומנויות יומיומיות

ילדכם אוהב לאכול ארוחות עם כל המשפחה. הוא מבין את שגרת המשפחה ומעריך אירועים מיוחדים כמו ימי הולדת. הוא מתחיל להיות עצמאי יותר – לדוגמה, הוא יכול לאכול בעצמו, לנעול נעליים בלי שרוכים, לפתוח כפתורים ולעשות דברים בעצמו כשהוא מתלבש.

כעת, סביר להניח שהוא כבר גמול מחיתולים, ויכול לעשות בעצמו כמה מטלות היגייניות כגון ללכת לשירותים, לנגב את הקקי מהטוסיק ולרחוץ ידיים ופנים. עם זאת, הוא עדיין זקוק לעזרה ולהשגחה בזמן מילוי משימות כגון צחצוח שיניים.

תנועה

ילדכם אוהב לנוע ולהיות פעיל. הוא משתפר בעלייה במדרגות, ברכיבה על אופניים, זריקה, תפיסה ובעיטת כדור, ריצה, טיפוס, קפיצה, ניתור ואיזון על רגל אחת.

גם המוטוריקה העדינה שלו משתפרת, והוא יכול לצייר עיגול או ריבוע, לבנות מגדלים גדולים בקוביות ולהשתמש במספריים מיוחדים לילדים. הוא אוהב להשתמש בצבעים, עפרונות ומכחולים, וזה נהדר: הציור והצביעה תורמים מאוד להתפתחות הדמיון שלו.

כמו כן, בגיל זה הוא עשוי:

  • לפתוח מכסה צנצנת מוברג
  • לדעת מה גילו ומה מינו
  • להכיר את שמותיהם של חלק מהצורות והצבעים
  • להחזיק עיפרון ולחקות את דרך הכתיבה של כמה אותיות, עד גיל ארבע
  • להתלבש ולהתפשט לבד.

כיצד לעזור להתפתחות ילדכם

הנה כמה דברים פשוטים שיעזרו להתפתחות ילדכם:

  • תנו לילדכם המון זמן לשחק: המשחק עוזר לילדים בגיל בגן להביע רגשות כמו שמחה, התרגשות, כעס או פחד. ילדכם ייהנה לשחק בצורה מבולגנת – בחול, בבוץ או עם צבעי ידיים – לשחק עם בובות או צעצועים, או לשחק מחוץ לבית, לרוץ, ליפול ולהתגלגל.
  • פנו זמן למשחק יצירתי ואמנותי כגון צביעה, ציור ומשחקי תחפושות. אפשר לשחק בליווי מוזיקלי – למשל, לרקוד, לקפוץ או לנגן בכלי נגינה פשוטים.
  • קראו לילדכם: כדי לעודד את התפתחות הדיבור, החשיבה והדמיון, קראו לו ספרים, ספרו סיפורים, שירים או שירי משחק.
  • בשלו ביחד עם ילדכם: כך תעזרו לו להתעניין במזון טוב ובריא, ללמוד מילים חדשות ולהבין מושגים מתמטיים כמו “חצי”, “כפית אחת” או “30 דקות”. אפשר לתת לו לעשות דברים פשוטים, כמו לערבב את הסלט או להניח שתי פרוסות זו על זו ולהכין כריך.
  • שחקו עם ילדכם במשחקים שכוללים שיתוף ונטילת תורות. כשאתם משחקים, אמרו דברים כמו, “עכשיו תורי לבנות את המגדל, ואז יהיה תורך”, או “אתה יכול לחלוק איתי את הקוביות האדומות, ואני אחלוק איתך את הקוביות הירוקות”. לילדים בגיל זה עדיין קשה לחלוק, ולכן, כשילדכם מצליח, שבחו אותו.

להיות הורים

מדי יום, אתם וילדכם מכירים זה את זה מעט יותר. ככל שהוא גדל ומתפתח, כך תכירו יותר ויותר את צרכיו ואת הדרך שבה תוכלו למלא אותם. למעשה, בתור הורים, אנחנו לומדים ללא הרף. כל הורה עושה טעויות ולומד מניסיון. זה בסדר להיות בטוחים במה שאתם יודעים. זה גם בסדר להודות שאינכם יודעים ולשאול שאלות – לעיתים קרובות, השאלות שנראות לכם טיפשיות הן הטובות ביותר!

בריאותכם הגופנית והנפשית היא חלק חשוב מאוד מתפקידכם כהורים. כשכל תשומת הלב מתרכזת בטיפול בילד, הורים רבים שוכחים לדאוג לעצמם, או שפשוט אין להם זמן לכך. תפקידכם כהורים דורש מכם הבנה, סבלנות, דמיון ואנרגיה – ותעשו זאת בצורה הטובה ביותר אם תטפלו בעצמכם.

לפעמים אתם עשויים לחוש תסכול או חוסר אונים. אם אתם מרגישים מוצפים, בקשו ממישהו לשמור על ילדכם או השאירו אותו אצל חבר/שכן וצאו לפסק זמן כדי להרגע. צאו לפסק זמן עד שתירגעו. נסו לעבור לחדר אחר כדי לקחת כמה נשימות עמוקות, או להתקשר לבן משפחה או חבר כדי שיעזור לכם להירגע. מותר לבקש עזרה!

 לעולם אל תטלטלו ילד קטן. הטלטול עלול לגרום לדימום בתוך המוח, ולעיתים קרובות לנזק מוחי קבוע.

התפתחות ילדים: מתי להתחיל לדאוג

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם דואגים או מבחינים שבגיל שלוש, ילדכם מפגין אחד או כמה מהדברים הבאים.

ראייה, שמיעה ותקשורת

ילדכם:

  • אינו מתבונן בעיניכם
  • מתקשה לראות או לשמוע
  • אינו משתמש במשפטים בני שלוש מילים
  • מדבר באופן שמקשה עליכם, על משפחתכם ועל חבריכם להבין אותו.

התנהגות ומשחק

ילדכם:

  • אינו ממלא הוראות פשוטות – לדוגמה, “תן לי את הכדור בבקשה”
  • מתקשה להיפרד מהמטפל העיקרי שלו
  • אינו מתעניין בילדים אחרים
  • אינו מעמיד פנים בזמן משחק – לדוגמה, משחק שהוא יוצא לקניות או נוסע באוטובוס.

תנועה ומיומנויות מוטוריות

ילדכם:

  • מגושם – לדוגמה, מועד הרבה כשהוא הולך או רץ
  • מתקשה להתמודד עם חפצים קטנים – למשל, עיפרון או צבע
  • אינו מצייר צורות פשוטות.

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם דואגים או מבחינים שבגיל ארבע, ילדכם מפגין אחד או כמה מהדברים הבאים.

ראייה, שמיעה ותקשורת

מתקשה לראות או לשמוע.

התנהגות ומשחק

ילדכם:

  • אינו יכול להבין הוראות בנות שני חלקים כגון “תניח את הבובה ותרים את הכדור”
  • מתנהג בצורה מאתגרת מאוד – למשל, חווה התקפי זעם גדולים בגלל דברים פעוטים, או עדיין נצמד אליכם ובוכה כשאתם הולכים
  • אינו מעמיד פנים בזמן משחק – לדוגמה, משחק שהוא אבא או אימא
  • מגושם – לדוגמה, מועד הרבה כשהוא הולך או רץ
  • מתקשה להתמודד עם חפצים קטנים – למשל, עיפרון או צבע
  • מתקשה לצייר צורות כמו מעגל או ריבוע
  • מתקשה להתלבש לבד או להשתמש בשירותים.

עליכם לפנות לרופא ילדים בכל גיל, אם ילדכם מאבד מיומנויות שכבר רכש באופן מובהק ועקבי.

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם מבחינים בסימנים של דיכאון אצל נשים או דיכאון אצל גברים. הסימנים כוללים תחושת עצב ובכי ללא סיבה נראית לעין, התרגזות, קושי להתמודד ותחושת חרדה עמוקה.

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. אם אתם תוהים האם קצב ההתפתחות של ילדכם “נורמלי”, כדאי לזכור ש”הנורמה” היא טווח רחב. אם אתם עדיין מרגישים שמשהו לא בסדר, קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

דו לשוניות וגידול ילדים דו לשוניים

לגדל ילדים דו לשוניים: האפשרויות שלכם

אם אחד מבני הזוג מדבר בשפות שאינן עברית בבית, תוכלו להחליט לעזור לילדיכם ללמוד את שפתכם בהתאם למצבכם המשפחתי , לצרכים שלכם, או לרצונותיכם. הנה כמה מהמודלים העיקריים לגידול ילדים דו לשוניים.

מודל ‘אדם אחד-שפה אחת’

אם אתם ובן או בת זוגכם מדברים בשתי שפות שונות, מודל ‘אדם אחד-שפה אחת’ יכול לעזור לכם. לדוגמה, אם שפת האם שלכם היא עברית ושפת האם של בן או בת זוגכם היא רוסית, תוכלו לדבר עברית עם ילדיכם, ובן או בת הזוג ידברו איתם ברוסית.

מודל זה יכול לעבוד עם יותר משפה אחת נוספת לדוגמה, אם שפת האם שלכם היא אנגלית ושפת האם של בן או בת זוגכם היא רוסית, כל אחד מכם יוכל לדבר עם ילדכם בשפת האם שלו, והם ילמדו להשתמש בעברית בבית הספר ובקהילה.

אם אתם מעוניינים שילדכם יגדל וידבר בצורה שוטפת בשפת האם שלכם, עליכם לדבוק בשימוש בשפת האם מול ילדכם בכל עת, ולא להחליף בין השפות. לכן, אם אתם מדברים צרפתית ומעוניינים שילדכם יצליח לדבר ולהבין צרפתית עם אוצר מילים רחב, תצטרכו לדבר איתו רק בצרפתית.

מודל ‘אדם אחד-שפה אחת’ יכול לעזור לשני בני הזוג לתקשר עם הילדים בשפתם שלהם. הילדים מתרגלים לשמוע ולדבר בשתי השפות גם יחד. המצב האידיאלי הוא אם שני בני הזוג מבינים את שפתו של האחר, כך איש לא נותר בחוץ כשאחד מבני הזוג מדבר עם הילד בשפתו.

מודל ‘שפת המיעוטים’

אפשר להשתמש במודל ‘שפת המיעוטים’ אם שני בני הזוג מדברים אותה שפת אם במשפחה. לדוגמה, בני זוג שהיגרו מצרפת לישראל יכולים לדבר בבית בצרפתית, שפת המיעוטים. ילדיהם ידברו עברית עם חבריהם ומוריהם בבית הספר, או אצל המטפלת.

דוגמה נוספת היא כששני בני הזוג כבדי שמיעה ומגדלים ילד שומע. הילד לומד את שפת הסימנים הישראלית (שס”י) בבית, ולומד עברית בקהילה השומעת. עוד אפשרות היא אם אחד מבני הזוג אינו חירש, אולם הוא מגדל ילד עם אובדן שמיעה משמעותי. במקרה זה, הילד הוא המשתמש העיקרי ב’שפת המיעוטים’, כלומר בשפת הסימנים, במקרה הזה. עם זאת, אפשר לחשוף את הילד לשפת המיעוטים בהזדמנויות רבות, ולוודא שהוא מדבר בשס”י עם מסמנים נוספים בקהילה החירשת. כך יוכל הילד לקבל תחושת שייכות, ערך עצמי וגאווה בזהותו.

מודל ‘שפת המיעוטים’ משמעו שילדכם שומע, מדבר ומשתמש בשפת האם שלכם הרבה בבית, כיוון ששני בני הזוג משתמשים בה. אם אתם חשים לחץ להפסיק לדבר עם ילדיכם בשפת האם שלכם בבית, דעו לכם כי לדו לשוניות ולגידול ילדים דו לשוניים יש יתרונות רבים. אם ילדיכם מכירים את שפת האם שלכם ומשתמשים בה היטב, הדבר יקל עליהם ללמוד עברית כשפה שנייה.

טיפים לגידול ילדים דו לשוניים

הנה כמה טיפים מעשיים לעידוד ההתפתחות של ילדכם הדו לשוני:

  • ארגנו מפגשי משחק עם ילדים נוספים שמדברים באותה שפה
  • ארגנו מפגשים עם דוברי שפה זו .
  • קראו וספרו סיפורים בשפת האם שלכם, ועודדו את ילדכם להשתתף. אפשר להשתמש בתחפושות ולהיות יצירתיים!
  • שחקו משחקים בשפת האם שלכם – לדוגמה, “אני רואה”, בינגו או משחק הזיכרון.
  • שירו שירים, רקדו או השמיעו מוזיקה בשפתכם. ילדים אוהבים מוזיקה, והשירים יכולים לעזור להם לזכור דברים.
  • לכו לספרייה ושאלו מוזיקה, סרטים, ספרים, ספרות נוער ועיתונים בשפת האם שלכם.
  • האזינו לתוכניות רדיו בשפת האם, כולל תוכניות מוזיקה פופולרית וערוצים לבני נוער.
  • חשבו על תחומי העניין של ילדכם – לדוגמה, כדורגל, מוזיקה, תוכניות טלוויזיה, בישול ועוד – ונסו לשלב בהם את שפת האם. לדוגמה, אפשר למצוא את המתכון האהוב על ילדכם מהקהילה ולבשל יחד, כשאתם מדברים אך ורק בשפת האם שלכם.
  • דבקו בבחירת השפה שלכם, ותנו לילדכם שפע הזדמנויות להאזין לשפה ולדבר בה.
  • חפשו פעילויות תרבותיות שתוכלו להשתתף בהן יחד, כדי להכיר טוב יותר את המורשת ואת הזהות התרבותית של משפחתכם. תוכלו, למשל, לחגוג חג הסיגד, לציון הגעגועים לירושלים של הקהילה האתיופית.
  • אל תוותרו! יהיו ימים שילדכם לא ירצה לדבר בשפת האם שלכם כלל. עם זאת, אם תמשיכו לדבר בשפת האם ולהשמיע לו אותה, הוא ימשיך ללמוד.

דו לשוניות: שאלות נפוצות

האם הדיבור בשתי שפות או יותר מבלבל את הילדים?
לא. ילדים יכולים ללמוד שתי שפות או יותר באותו זמן, ולהבין את ההבדל בין השפות כבר מגיל צעיר מאוד. לדוגמה, הם מבינים מהר מאוד שעליהם לדבר בספרדית עם סבתא, ובעברית עם המורה. כאשר אין קושי שפתי בסיסי, דו לשוניות אינה מהווה כל בעיה. כאשר יש קושי שפתי חשוב באמת לשמור על מודל ‘אדם אחד- שפה אחת’ ולהתייעץ עם קלינאית תקשורת.

האם ריבוי השפות בבית ישפיע על הדרך שבה הילדים לומדים עברית?
לא. היכרות טובה עם שפת האם שלכם עשויה למעשה לעזור לילדכם ללמוד את השפה המדוברת בקהילה הרחבה יותר, כמו עברית בישראל. ילדים דו לשוניים שיש להם רקע מוצק בשפת האם לומדים את השפה העיקרית בקלות רבה יותר, ומצליחים יותר בבית הספר מילדים שאינם לומדים שפת אם שונה בבית. לדוגמה, ילדים שמכירים ספרים וסיפורים בשפה הראשונה קוראים וכותבים בקלות רבה יותר בעברית כשהם מגיעים לבית הספר.

האם הילדים ייתקלו בבעיות לקרוא ולכתוב אם הם לומדים כמה שפות?
לא. ילדים דו לשוניים שנחשפו לשתי שפות כתובות – למשל, ספרדית ועברית – או אפילו לשלוש מערכות שונות של כתיבה – כמו רוסית, אנגלית ועברית – יכולים לקרוא ולכתוב עברית ברמה גבוהה מאוד. כמו כן, הם עשויים להבין טוב יותר את היחסים בין המילים הכתובות לבין הצליל שלהם מאשר ילדים שמדברים עברית בלבד.

האם דו לשוניות מעכבת את הדיבור?
לא. ילדים דו לשוניים מפתחים שפה בקצב זהה לילדים שמדברים בשפה אחת בלבד. ילדים לומדים לדבר בקצב שונה, אך הדבר אינו קשור לכך שהם לומדים יותר משפה אחת בו זמנית.

יתרונות הדו לשוניות

דו לשוניות וגידול ילדים דו לשוניים מועילים לא רק לכם ולילדיכם, אלא גם לבני המשפחה הרחבה ולקהילה.

עבור ילדכם, דיבור ביותר משפה אחת יכול:

  • להביא לתוצאות טובות יותר בבית הספר – כיוון שילדים דו לשוניים נוטים להתרכז טוב יותר, יש להם מיומנויות אנליטיות טובות יותר והם טובים יותר בריבוי משימות
  • לשפר את תחושות הערך העצמי, הזהות והשייכות – כולל תחושה טובה בנוגע למורשת התרבותית והשפה הייחודית, תחושת ביטחון ביכולת לתקשר ולהתחבר עם בני המשפחה המורחבת, והיכולת ליהנות מאמנות, מוזיקה, סרטים וספרים ביותר משפה אחת
  • לפתוח אפשרויות קריירה מגוונות בשלב מאוחר יותר בחיים.

עבור משפחתכם, פיתוח הדו לשוניות אצל הילדים:

  • משפר את התקשורת בין בני המשפחה
  • מקל על ההשתייכות שלכם ושל ילדיכם לתרבות
  • ממריץ את תחושת השייכות והזהות התרבותית של משפחתכם.

עבור הקהילה הרחבה, כאשר ילדים מדברים ביותר משפה אחת, משמעות הדבר היא:

  • כל אחד בקהילה יכול להעריך טוב יותר את השפות והתרבויות השונות
  • בעתיד, הילדים הדו לשוניים יוכלו לטייל ולעבוד במדינות ובתרבויות שונות בקלות רבה יותר
  • הילדים מבינים ומעריכים תרבויות שונות.

אתגרים אפשריים

גידול ילדים דו לשוניים עלול להציב גם כמה אתגרים. לעיתים קרובות מדובר בעבודה קשה ובמחויבות לטווח ארוך. כשאתם מגדלים ילדים דו לשוניים, עליכם:

  • לוודא שהם מקבלים הזדמנויות רבות לשמוע את השפה השנייה שלהם ושפות נוספות ולהשתמש בהן
  • לתת להם שפע של עידוד ותמיכה
  • לקבל תמיכה בעצמכם – למשל, לדבר עם חברים ובני משפחה שמגדלים ילדים דו לשוניים בעצמם
  • לדבר עם המורים של ילדיכם ולקבל תמיכה למאמציכם
  • לדבוק בבחירת השפה
  • לשמור על מוטיבציה גבוהה שלכם ושל ילדיכם לדבר בשפת האם
  • לחפש דרכים ש”יכריחו” את ילדיכם לדבר בשפת האם
  • לעזור לילדיכם להתנגד ללחץ מצד חברים “לדבר רק עברית”.

אם אתם מרגישים לפעמים שהאתגרים הללו פשוט קשים מדי, כדאי לחשוב על כל היתרונות של דו לשוניות – בעיקר על הדרך שבה היא עוזרת לכם ולילדיכם לפתח קשר משפחתי חזק יותר.

אם לילדכם עיכוב שפתי משמעותי או הפרעה שפתית או קוגניטיבית משמעותית, ואתם מתלבטים בנוגע לשימוש דו- לשוני, מומלץ להתייעץ עם קלינאית תקשורת מומחית לילדים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לדבר ולהקשיב לילד בגיל הגן

בין גיל שלוש לחמש תשמעו בוודאי את המילים “למה? למה? למה?” מבוקר ועד ליל. זאת כיוון שילדי גן משפרים ללא הרף את מיומנויות השפה והדיבור; מבינים שהם אדם נפרד בפני עצמם; ומשתאים כל הזמן מהעולם שסביבם.

כיצד ילדי גן מביעים את עצמם

ילדי גן מביעים את עצמם באמצעות:

  • פטפוט ומשחק בלתי פוסקים (בעיקר משחקי דמיון והעמדת פנים)
  • שפת גוף – הם עדיין משתמשים במחוות וברעשים כדי לתקשר
  • ציור ויצירה.

בגיל זה הילדים מצליחים לנהל שיחות פשוטות ולהשתמש במילים מסוימות כדי להגיד למה הם מתכוונים. אוצר המילים שלהם גדל כל הזמן, והם מצליחים להביע את עצמם כשהם מוטרדים בלי להשתמש בהתקפי הזעם של הפעוטות. אף שהמיומנויות השפתיות שלהם השתפרו מאוד, ילדי גן עדיין מסתמכים על הבעות הפנים שלכם, על טון הדיבור ועל המחוות שאתם עושים כדי להבין מה אתם אומרים.

כיצד לדבר ולהקשיב לילד בגיל הגן

  • התרגלו לחזרתיות. ילדי גן אוהבים חזרתיות בסיפורים, כיוון שכך הם מבינים את העולם סביבם ובוחנים את דמיונם בתרחישים מוכרים.
  • הפסיקו את מה שאתם עושים באותו רגע, ותנו לילדכם תשומת לב מלאה. אי אפשר לעשות זאת כל הזמן, אך כשאפשר, זוהי השקעה נהדרת ביחסיכם.
  • כשילדכם מספר לכם משהו, חזרו על דבריו במילים אחרות. כך הוא יודע שאתם מקשיבים.
  • הנהנו, חייכו והראו לו חיבה כשהוא מדבר כדי להראות את תשומת לבכם.
  • התבוננו בשפת הגוף שלו ובהתנהגותו – יש לכך חשיבות גדולה כמעט כמו להקשיב למילים שהוא אומר.
  • התייחסו ברצינות לשאלותיו, קחו את הזמן וענו לו תשובה אמיתית. כשאתם עושים זאת, אתם מעודדים אותו להמשיך לשאול שאלות ולחקור את העולם – חלק חשוב מאוד בהתפתחות.
  • השתמשו בביטויים שיראו לו שאתם מתעניינים בדבריו. אפשר לומר, למשל, “באמת?”, “תמשיך” או “ומה קרה אז?”
  • תנו לו לסיים את הסיפור שהתחיל, והתנגדו לפיתוי להתערב בדבריו.
  • כדי למנוע בלבול, אמרו בדיוק את מה שאתם מתכוונים אליו. ייתכן שילדכם לא יבין בדיחות, הגזמות או ציוניות, והוא עלול לפרש אותם שלא כהלכה ולהיפגע, או פשוט לא להבים את מה שניסיתם להגיד לו.
  • אפשר לחזור על אותו משפט בכמה דרכים שונות. כך יוכל ילדכם להבין מה אתם רוצים.
  • במקום להמתין עד שישאל “למה?”, הסבירו לו את הדברים כשאתם מדברים. לדוגמה, “אנחנו לא רוכבים על אופניים בכביש, כיוון שאנחנו עלולים להיפגע ממכונית”.
  • תנו לילדכם שפע של שבחים וחיזוקים, וספרו לו כמה אושר הוא גורם לכם.
  • שימו לב ששפת הגוף שלכם והבעות פניכם תואמות למה שאתם אומרים.

ילדי גן מתייחסים לדברים שנאמרים להם באופן מילולי מאוד, ומפרשים את הדברים על סמך המילים שהם שומעים. הם לא באמת מבינים ציניות או מסרים חבויים. לכן, היזהרו בדבריכם, כדי שילד הגן שלכם לא יחשוב שהבדיחה היא עליו – וייפגע!

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

פעילות גופנית: להתגבר על המכשולים

זמן מסך

זמן מסך הוא אחד המכשולים הגדולים ביותר בדרך לפעילות גופנית של ילדים. זהו הזמן שבו הילדים מבלים כשהם מתבוננים או משתמשים במסכים אלקטרוניים – טלוויזיה, מחשב, טאבלט, סמארטפון ומשחקי וידיאו.

זמן המסך גורם לילדים לשבת לפרקי זמן ארוכים, כלומר, מונע מהם לקבל את הפעילות הגופנית שהם זקוקים לה ותורם לבעיות בריאות. הילדים מעדיפים כמעט תמיד פעילויות הקשורות לזמן מסך על פני יציאה לשחק בחוץ, והם מפתחים את ההרגלים האלה כבר בגיל צעיר מאוד.

הגבלת זמן המסך

סגנון חיים משפחתי בריא כולל קביעת מגבלות על זמן המסך היומי ועמידה בהן.

  • ילדים בני פחות משנתיים אינם צריכים לקבל זמן מסך בכלל.
  • ילדים בני שנתיים עד חמש יכולים לצפות במסך לא יותר משעה ביום.
  • ילדים בני חמש ויותר יכולים לצפות במסך לא יותר משעתיים ביום.

כל משפחה תסתדר היטב עם סדרה שונה של כללים ומגבלות. הנה כמה רעיונות להגבלת זמן המסך שתוכלו לנסות במשפחתכם:

  • הגבילו את זמן המסך אחרי בית הספר – לדוגמה, תוכנית טלוויזיה אחת, ואז לצאת לשחק בחוץ.
  • קבעו כמה ימים בשבוע שבהם לא משתמשים במסך בכלל.
  • הקליטו תוכניות טלוויזיה אהובות וצפו בהם כאשר אי אפשר לצאת לפעילות גופנית – לדוגמה, לעת ערב, כשמחשיך.
  • דברו עם מבוגרים אחרים שמשגיחים על ילדכם, ובקשו מהם להגביל את זמן המסך. למשל, אם ילדכם מבקר בבית של חבר, תוכלו לבקש מהוריו של החבר ליידע אתכם כמה זמן ישבו מול המסך. כך תוכלו להתאים את זמן המסך שילדכם יקבל בבית באותו יום.
  • השתדלו שלא להשאיר את הטלוויזיה דלוקה ברקע, כיוון שהיא עלולה להפריע לריכוז בפגישות חברתיות.

כשאתם בודקים כמה זמן מסך ילדכם מקבל, חשוב לכלול גם את הזמן שבו הוא משתמש במחשב, בטאבלט או במכשירים אחרים. ישנם משחקי וידיאו שגורמים לילדים לזוז ולנוע. העדיפו בחירת משחקי וידאו ומחשב אינטרקטיביים המשלבים גם תנועה (ב- will, XBOX   ודומיו). אמנם הם אינם תחליף מושלם לפעילות מחוץ לבית, אך הם עדיפים על פני משחקים בהם מופעלות אצבעות הידיים בלבד…

עגלות, טיולונים ומושבים לתינוק

ישיבה ממושכת בעגלה, בטיולון או במושב לתינוק ברכב עלולה להקשות על תינוקות ופעוטות להיות פעילים. כשאפשר, תנו לילדכם ללכת במקום לשבת בעגלה או במושב לתינוק. למידע ורעיונות נוספים, קראו את המאמר פעילות גופנית לילדים צעירים.

למצוא מקום לפעילות גופנית

לפעמים קשה להכניס את הפעילות הגופנית לשגרה היומיומית בגלל אילוצי הסביבה, לדוגמה, אם ביתכם קטן ואין בו מרחב רב לשחק. הורים רבים חוששים מהמצב הבטיחותי בשכונה, ולכן הילדים משחקים פחות ברחובות או בפארקים. כמו כן, ישנם שכונות שבנויות כך שבתי הספר והחנויות אינם בטווח הליכה מהבית.

כדי להתגבר על המכשולים הללו, אפשר:

  • לקחת את ילדכם לפארק, למגרש ספורט, לחוף הים, לבית של חבר או בן משפחה, לספרייה, לבית הספר, למתנ”ס אן לכל מקום אחר שבו יש מספיק מרחב לשחק
  • לדבר עם שכנים שיש להם ילדים צעירים ולהשגיח על הילדים במשותף כשהם משחקים ברחוב
  • לחנות במרחק מה מהמקום שאליו אתם צריכים להגיע, וללכת את שארית הדרך יחד עם ילדכם.

פעילות גופנית בעבודה

העומס בעבודה עלול לפעמים לעמוד בדרככם למשחק עם הילדים בחוץ. כדאי לדבר עם הורים אחרים או אנשים אחרים בשכונה, כדי להתארגן ולעזור זה לזה. לדוגמה, תוכלו לקבוע ימים שונים שבהם כל הורה משגיח על קבוצת ילדים שמשחקת בחוץ.

למידע נוסף, קראו את המאמרים על זמן מסך, כיצד לעודד את הילדים לעשות פעילות גופנית ופעילות גופנית לילדים בגיל בית הספר.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לקרוא לילדי הגן

מדוע חשוב לקרוא לילד בגיל הגן

הסיפורים, הדיבור והשירים שאתם חולקים מדי יום עוזרים להתפתחות ילדכם. כך הוא מתחיל להכיר את הצלילים, המילים והשפה, ובסופו של דבר, את ערכם של ספרים ואת ההנאה שהם מסבים לנו. כל אלה בונים את מיומנויות האוריינות המוקדמות שלו, ועוזרים לו לקרוא בהצלחה בשלב מאוחר יותר.

כמו כן, קריאת סיפורים מגרה את דמיונו ועוזרת לו ללמוד על העולם שסביבו. זוהי דרך נהדרת ליצור קשר עם ילדכם ולבלות יחד. תוכלו להתחיל לקרוא לילדכם כמה מוקדם שתרצו – וכמה שיותר מוקדם, יותר טוב. למידע נוסף, קראו את המאמרים קריאת וסיפור סיפורים לילדים ולפתח את מיומנות האוריינות.

לקרוא ספרים לילד בגיל הגן

בגיל ובשלב זה, אנחנו קוראים לילדנו בעיקר כדי לבלות זמן מיוחד ביחד, וליהנות מהשפה ומהאיורים בספרים. הנה כמה עצות שיעזרו לכם ולקורא הצעיר שלכם להפיק את המרב מזמן הקריאה.

התבוננו בספר

לפני שאתם מתחילים, שאלו את ילדכם כמה שאלות על הספר:

  • מי כתב את הספר? מי אייר אותו?
  • על מה מספר הסיפור, לדעתך?
  • מי מופיע בו?
  • מה נראה לך שיקרה?

קראו את הסיפור

  • שנו את קצב הקריאה ואת טון הדיבור. אפשר להשתעשע ולהשתמש בקול ובהבעה שונים לכל דמות.
  • עודדו את ילדכם לעקוב באצבעו אחרי המילים בזמן שאתם מקריאים, ותנו לו להפוך את העמודים בעצמו.
  • שאלו אותו שאלות על הסיפור – לדוגמה, “מה לדעתך יקרה עכשיו?”, “למה התינוק שמח?”, “מי קיבל את הכדור?”
  • דקלמו או שירו ביחד משפטים ומילים שחוזרים על עצמם.

התבוננו באותיות, במילים ובסימני הפיסוק

  • ציינו את ההבדל בין אותיות למילים, ואת ההבדל בין אותיות שכתובות על השורה ואותיות שחורגות מהשורה. לדוגמה, “הנה האות נו”ן סופית. רואה שהקו שלה ארוך יותר מהקו של ו”ו?”
  • הצביעו על סימני הפיסוק השונים, כמו נקודות, סימני קריאה וסימני שאלה. הסבירו מה הם אומרים – לדוגמה, “זהו סימן שאלה. כשאנחנו רואים סימן כזה, אנחנו יודעים שמישהו שואל שאלה”.
  • כשמופיעות מילים בגופן מודגש או גדול יותר, הפנו את תשומת לבו של ילדכם והסבירו לו כיצד הגופן משנה את האופן שבו אנו אומרים את המילים הללו. למשל, “תראה כמה שהמילה ‘ווואאאהההה’ גדולה. התינוק בטח בוכה חזק מאוד”.
  • שאלו שאלות בנוגע לשמותיהם ולצליליהם של האותיות.
  • שחקו משחקי “בואו נמצא את האותיות והמילים”, בעיקר עם אותיות שנמצאות בשמו של ילדכם.

פעילויות קריאה אחרות

  • עזרו לילדכם להמציא סיפורים משלו ולצייר ציורים שילוו אותם.
  • תנו לו “להקריא” לכם את הספר האהוב עליו.

טיפים כלליים לקוראים מתחילים

  • נסו לפתח הרגל ולספר לפחות סיפור אחד ביום. קריאת ספר יכולה לפתוח ולסגור את היום בצורה נעימה מאוד. בססו לכם שגרת קריאה במקום נוח ואהוב.
  • כבו את הטלוויזיה או הרדיו כדי שילדכם יוכל להתרכז בספר.
  • כשאתם קוראים, החזיקו את ילדכם קרוב אליכם או הושיבו אותו על הברך, כדי שיוכל לראות את פניכם ואת הספר גם יחד.
  • השמיעו קולות ורעשים מצחיקים – אפשר לשחק וליהנות!
  • עודדו את ילדכם לדבר על האיורים ולחזור על מילים מוכרות, כדי שיוכל להשתתף בקריאה.
  • כשילדכם גדל, תנו לו לבחור את הספר בעצמו, והתכוננו לקרוא את אותם ספרים אהובים שוב ושוב!

קריאה וכתיבה בפני ילדכם מאפשרות לכם ליצור סביבה ביתית שעוזרת לו לפתח מיומנויות אוריינות, גם אם מדובר בדברים פשוטים כמו קריאת עיתונים או כתיבת רשימת קניות והודעות לבני המשפחה.

אילו ספרים לקרוא לילדכם

ישנם ספרים רבים כל כך שקשה לדעת היכן להתחיל. כלל האצבע הוא שילדים קטנים נהנים בדרך כלל מספרים שכוללים חריזה, מקצב וחזרתיות טובים. למעשה, אחת הדרכים שבהן ילדים לומדים היא חזרתיות וחריזה. בשנים שבהן ילדכם הולך לגן (גיל שלוש עד חמש), הוא ייהנה במיוחד מספרים על הנושאים הבאים:

  • אותיות האל”ף-בי”ת, צורות, גודל וספירה (מנייה)
  • סיפורים פשוטים, ובעיקר ספרים שכוללים חריזה וחזרתיות
  • משפחות, חברים והליכה לבית הספר
  • דמויות ילדים בני אותו גיל, ודמויות בעלות תכונות משונות
  • סיפורים מצחיקים והומוריסטיים – למשל, דמות שמשתמשת במילה מצחיקה, דמות שמשתטה או אפילו “שובבה”
  • תחומי עניין מסוימים, כמו דינוזאורים, פיות, כדורגל או בעלי חיים. חלק מילדי הגן מתעניינים מאוד בספרים עיוניים שאינם סיפורת, למשל, על מערכות הכוכבים, הים, המצאות שונות, מזון וטיולים מסביב לעולם.

אם ילדכם הולך למסגרת חינוכית כלשהי, כדאי לדבר עם הגננת ולהבין כיצד צוות הגן קורא עם הילדים. חלק מהגנים מאפשרים לילדים לשאול ספרים מהספרייה בגן מדי שבוע, או להביא ספר מיוחד מהבית ולחלוק אותו עם הקבוצה.

הנה כמה ספרים שאתם וילדכם תיהנו להכיר:

  • אטלס החיות לילדים בהוצאת מודן
  • חתול תעלול מאת דוקטור סוס
  • איילת מטיילת מאת רינת הופר
  • הזחל הרעב מאת אריק קארל
  • אותיות מצחיקות מאת דתיה בן-דור
  • מי מכיר את בילבי בת-גרב? מאת אסטריד לינדגרן.

זה הזמן לבקר בספרייה המקומית! אפשר לעשות מינוי ולשאול ספרים בחינם. צוות הספרייה יוכל להמליץ לכם על ספרים שמתאימים לגילו של הילד.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

כיצד ילדים צופים בטלוויזיה

תינוקות ופעוטות

באופן כללי, תינוקות ופעוטות:

  • נמשכים לאור, לתנועה ולפעילות על מסך הטלוויזיה, אך אינם יכולים להבין מה משמעות הדברים הללו
  • עשויים לזהות דמויות וקולות מוכרים על המסך לאחר זמן מה
  • ·אינם יכולים להבין עלילה פשוטה
  • עשויים לחקות את מה שהם רואים בטלוויזיה – לדוגמה, מחיאת כפיים – אך סביר להניח שיעשו זאת רק יחד איתכם.

הצפייה בטלוויזיה דורשת מתינוקות מאמץ רב ומעייפת אותם מאוד. תינוקות שאינם גדולים מספיק כדי להפנות את ראשם לצורך מנוחה עלולים להיות מוטרדים מאוד. גם פעוטות מתעייפים מאוד מהמאמץ שהם משקיעים בצפייה בטלוויזיה. עם זאת, הם יכולים ללכת הצדה אם הם רוצים – ורבים מהם באמת עושים זאת.

ילדים בגיל הגן

באופן כללי, ילדים בגיל הגן:

  • אינם יודעים שהדמויות הם שחקנים
  • אינם יודעים שהמציאות היא וירטואלית
  • מתמקדים בהיבטים הוויזואליים בטלוויזיה, אך אינם תמיד מצליחים לעקוב אחרי הסיפור
  • נהנים מסרטים מצוירים ומבינים שהם נועדו לילדים – אף שחלק מהסרטים המצוירים נועדו לילדים גדולים יותר או למבוגרים
  • אינם תמיד מצליחים להבחין בין הפנטזיה למציאות – תלוי כיצד הפנטזיה מוצגת
  • אינם מבינים מהם פלאשבקים או חלומות
  • אינם מבינים מהם עיבודי תמונה (פוטושופ, למשל), וחושבים שמה שהם רואים הוא אמיתי – לדוגמה, הם מאמינים שסופרמן באמת יכול לעוף
  • אינם מבינים מה מטרתן של פרסומות או מה הן מנסות להשיג.

דימויים ויזואליים מפחידים

ילדי גן רגישים לדימויים ויזואליים מפחידים. דמויות של מפלצות, בעלי חיים מרושעים או פרצופים מאיימים עלולות להישאר זמן רב בזיכרונם גם אם מעשיה של הדמות הם דווקא טובים. ילדים בגיל הגן עלולים לפחד גם אם דמות רגילה הופכת פתאום לדמות מרושעת.

אלימות ודימויים מיניים בטלוויזיה

ילדים בגיל הגן נוטים לחקות את מה שהם רואים, גם אם הם אינם מבינים לגמרי מה מתרחש. זו יכולה להיות בעיה, בעיקר אם הם צופים במשהו אלים.

פעולות מיניות ותנועות ריקוד מיניות- לדוגמה, בסרטוני מוזיקה – עלולים לפתח בקרב הילדים התנהגות דומה. מחקרים מראים שסביב גיל חמש שנים, רוב הילדים מפסיקים להאזין למוזיקה שנועדה להם ומתחילים להאזין למוזיקה עכשווית.

פרסומות

חלק מילדי הגן מזהים פרסומות כיוון שהן כוללות דימויים צבעוניים יותר, תנועות מהירות ומוזיקה בקצב מהיר יותר מתוכניות הטלוויזיה הרגילות. חשוב לציין שרמת הקול המשודרת גבוהה יותר בעת שיש פרסומות. יתר על כן, הם לעיתים קרובות חושבים שהפרסומת היא חלק מהתוכנית שהם רואים.

כשילדי גן נחשפים לפרסומות רבות, הם לומדים לזהות את שמות המותגים וסימליהם, ואפילו עשויים ללמוד לקשר ביניהם לבין התרגשות ואושר. הם רגישים יותר לפרסומות, כיוון שהם אינם מבינים מה מטרתן. לכן, מומלץ שזמן המסך לילדים בני שנתיים עד חמש יוגבל ללא יותר משעה ביום. למידע נוסף, קראו את המאמר טלוויזיה לילדים בגיל הגן.

ילדים בגיל בית הספר

באופן כללי, ילדים בגיל בית הספר מצליחים לעקוב אחרי עלילה פשוטה ולהבין כיצד האירועים בסיפור קשורים זה לזה. עם זאת, הם עדיין מעדיפים להבין את הדברים המוצגים כפשוטם, ולא להטיל ספק במה שהם רואים בטלוויזיה. ילדים בגיל זה רגישים מאוד לדימויים במדיה, כיוון שהם משתמשים בדמויות שהם רואים בטלוויזיה כמודל לחיקוי ועלולים לחקות את התנהגותן ואת הגישה שלהן.

דימויים ויזואליים מפחידים

ילדים בגיל בית הספר אינם זקוקים לדימויים ויזואליים לצורך יצירת משמעות באותה מידה כמו ילדים צעירים יותר. עם זאת, הם עדיין עלולים להיות מוטרדים מדימויים מפחידים. הצפייה בחדשות עלולה להיות מפחידה במיוחד – כיוון שהם יודעים שהאירועים שבהם הם צופים בחדשות הם “אמיתיים”. כתבות חדשותיות הנוגעות לפיגועים או פשיעה יכולות להטריד אותם, והם עלולים להיות מודאגים או מפוחדים במיוחד בגלל נושא המוות.

אלימות ודימויים מיניים בטלוויזיה

קבוצת הגיל הזו מושפעת יותר מאלימות בטלוויזיה מאשר ילדים צעירים יותר. תוכניות טלוויזיה וסרטים רבים שנועדו לילדים בגיל בית הספר מעבירים את המסר שלפיו, גיבורים יכולים להשתמש באלימות – כל עוד יש לה מטרה טובה. עם זאת, ילדים בגיל בית הספר עלולים לפרש את המסר בצורה לא נכונה, ולחשוב שאלימות היא דרך לגיטימית להשיג מה שהם רוצים.

החשיפה לאלימות עלולה להפוך את הילדים לפחות רגישים אליה, ולהוביל להתנהגות אגרסיבית. כמו כן, הדימויים המיניים שמוצגים בסרטוני מוזיקה עלולים להשפיע על התנהגותם ועל האופן שבו בנים ובנות – שנכנסים זה עתה לבית הספר או לשנות ההתבגרות – רואים את עצמם ואת ההתפתחות המינית שלהם.

פרסומות

לעיתים קרובות, הפרסומות בטלוויזיה מכוונות לילדים בגיל בית הספר. פרסומות למזון ולצעצועים עלולות לגרום לילדים להרגיש אומללים בנוגע למי שהם ולמה שיש, או נכון יותר אין להם. מסרים אלה עלולים להזיק מאוד לדימוי העצמי של הילדים, ולגרום להם לדאוג בנוגע למראה שלהם,.

לא כל הפרסומות הן גלויות. ישנן פרסומות המסוות את עצמן בתוך התוכנית, כך שהילדים אינם תמיד מודעים לכך שהם חשופים אליהן. סרטוני מוזיקה פועלים גם כפרסומות לאמנים, והילדים שצופים בהם עשויים לרצות לחקות את האמן – לדוגמה, לשתות את אותו משקה וללבוש את אותם בגדים שהוא לובש. לכן, מומלץ שזמן המסך לילדים בני יותר מחמש יוגבל ללא יותר משעתיים ביום בלבד. למידע נוסף, קראו את המאמר טלוויזיה לילדים בגיל בית הספר.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

ליצור שגרה גם ב’חופשת הקורונה’

חופש כפוי ובלתי מתוכנן: האתגר

החופשה הכפויה מהלימודים עקב הניסיון למנוע את התפשטותו של נגיף הקורונה עשויה להיות חוויה מאתגרת מאוד עבור הורים וילדים כאחד. אנו נאלצים להתמודד עם השעות הארוכות בבית, הלחץ מן החדשות ושינוי השגרה הרגילה שלנו ושל ילדינו.

עם ימי החופשה הארוכים, עלולה להגיע גם התנהגות מאתגרת. השימוש בשגרה מובנית יכולה לסייע לכם לצלוח את תקופה זו בקלות יותר ולהעניק לילדכם תחושת ביטחון וסדר.

מדוע שגרה עוזרת לניהול ההתנהגות?

השגרה עוזרת לבני המשפחה לדעת מי עושה מה, מתי, באיזה סדר ובאיזו תדירות. כמו כן, היא מסייעת להפחית התנהגות בלתי הולמת שקשורה לדברים משעממים כגון צחצוח השיניים, איסוף הצעצועים או כיבוי הטלוויזיה.

לילדים צעירים אפשר לבנות שגרת משחק, שגרת ארוחות ושגרת שינה. ילדים שמקבלים שינה איכותית ומספקת, אוכל מזין והמון זמן לשחק, מתנהגים בדרך כלל כפי שאתם רוצים.

השגרה עוזרת לילדים לחוש בטוחים ומוגנים – בדיוק מה שהם זקוקים לו בזמנים מורכבים ומלחיצים כמו הימים הללו.

ליצור שגרה

הנה כמה טיפים שיעזרו לכם ליצור שגרה בימי ההשבתה הללו:

  • אם ילדכם גדול מספיק – בסביבות גיל בית הספר – תוכלו לדבר איתו על השגרה הרצויה. עריכת דיונים על השגרות השונות היא דרך מצוינת לעזור לו ללמוד דברים חשובים כגון כיצד להעסיק את עצמו, לדאוג להשלמת המשימות הלימודיות שלו ועוד.
  • תכננו שגרה לזמנים מתאגרים במיוחד במהלך היום – כל משפחה והזמנים הלחוצים שלה. בשגרה שבה לכל אחד יש מה לעשות – או לפחות כזו המאפשרת לילדים להיות עסוקים בזמן שאתם דואגים לעניינים אחרים או לילדים צעירים יותר- הכל יכול להתנהל בצורה חלקה יותר.
  • הוסיפו זמן מנוחה לשגרה של ילדכם. כך הוא יוכל להקדיש זמן לשינה או למנוחה, מה שיסייע להתנהגותו ויאפשר לו ללמוד כיצד להעסיק את עצמו.
  • שלבו בשגרה מגוון פעילויות: הכנת ארוחה, למידה, קריאת ספר, זמן מסך, משחק משותף, התרוצצות בחצר, סידור הבית ועוד.
  • אפשר לכלול בשגרה גם הגבלות זמן על פעילויות מסוימות, כגון זמן מסך. לדוגמה, ילדים יכולים לצפות בטלוויזיה או להשתמש בטאבלט שלהם, אך רק בין השעות 17:00 עד 18:30 (או מה שמתאים למשפחתכם).

לגרום לילדים לפעול לפי השגרה

תכננתם תוכנית שתעמוד בבסיס השגרה החדשה. אך איך אפשר לגרום לילדים לפעול לפיה, בלי לנדנד להם? הנה כמה רעיונות:

  • הכינו פוסטר מאויר של השגרה במקום בולט. הכנת הפוסטר יכולה להיות פעילות מהנה עבורכם ועבור ילדכם, ולתת לכם הזדמנות לדבר על השגרה הרצויה.
  • ספרו לילדכם על החלקים בשגרה שהוא יכול לעשות בעצמו – למשל, לבחור משחק או תכנית לצפייה בטלוויזיה, לסדר את חדרו ועוד.
  • מצאו דרכים להזכיר לילדכם שעליו לפעול לפי השגרה בלי עזרתכם. לדוגמה, שימו בחדרו שעון מעורר. הצלצול יאותת לו שהגיע הזמן לעבור מפעילות אחת לאחרת.
  • חשבו אילו חלקים בשגרה יכולים להיות באחריותו של ילדכם. זה יכול להיות זמן מצוין ללמוד מיומנויות חדשות ולעזור למשפחה במטלות הבית – לדוגמה, ילד בגיל הגן יכול לערוך את השולחן לפני הארוחה.
  • שימו לב לילדכם ושבחו אותו כשהוא פועל לפי השגרה ללא עזרה.

עם זאת, זכרו שהשגרה אינה מחייבת אתכם ואת משפחתכם להיות נוקשים ובלתי גמישים. שינויים והפתעות של הרגע האחרון הם חלק טבעי מהחיים ובוודאי מימים בלתי צפויים אלו.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

בני נוער בתקופת הקורונה: התמודדויות ואתגרים

דאגות בגיל ההתבגרות

גיל ההתבגרות הוא תקופה של שינויים רבים מבחינה נפשית, גופנית וחברתית. בני נוער רבים חשים לחץ ודאגה בגין האתגרים הרבים העומדים בפניהם בשנים אלו. מצבם החברתי, ויכוח עם בני גילם, עימותים במשפחה, דימוי גוף, קשיים לימודיים וחששות מפני העתיד הם רק חלק מן הדאגות איתן הם מתמודדים. מתבגרים רבים אף נדרשים לקבל החלטות חשובות שעשויות להשפיע על המשך חייהם.

אל תוך העומס הרגשי והמנטלי הזה, תקופת הקורונה מביאה עמה לא מעט אתגרים נוספים. אי וודאות ושינויים מהירים בשגרת היומיום מצטרפים לפערים שהצטברו בלמידה והצורך להתארגן לקראת בחינות הבגרות בזמן קצר. גם הדאגות הבריאותיות המתעוררות באופן טבעי בתקופה זו עשויות להגביר את תחושת הלחץ של נערים ונערות. זאת בנוסף לצמצום בפעילויות הקהילתיות והחברתיות החיוניות לתחושת השייכות ומהוות גורם תמיכה מרכזי בחייהם.

הורות תומכת למתבגרים

היכולת להתאושש מהתקופה הקשה תלויה בחוסן הנפשי ובתחושת המסוגלות של ילדכם. מערכת יחסים חזקה וחיובית עמכם ועם מבוגרים נוספים תסייע לו לפתח מיומנויות אישיות שיאפשרו לו להסתגל לשינויים ולהתמודד עם המכשולים והאתגרים שניצבים לפתחו. הקפידו לשמור על קשר עם ילדכם, לעודד אותו לשוחח עמכם, ולהקשיב לתחושותיו באופן פעיל. חשוב להתייחס לחששות ודאגות שלו באופן מותאם, ולסייע לו להרגיש כי זה נורמלי לחוש כך. הזכירו לילדכם כי זה טבעי להרגיש לחוץ ומודאג, וכי עשוי לקחת זמן להסתגל לשינויים. נסו להעביר לו מסרים חיוביים, תוך כדי חיבוק או מגע חם, והפגינו אמון ביכולת שלו להתמודד. שמשו דוגמה אישית; דברו על רגשותיכם והראו לילדכם מה אתם עושים על מנת להתמודד עם הדאגות והלחצים בהצלחה.

בגרויות מחוץ לשגרה

התמודדות מרכזית בתקופה זו נוגעת לעומס הבגרויות בתנאים לא שגרתיים, תחת לחץ זמן, ובחלק מן המקרים אף בלמידה מרחוק או תוך כדי בידוד. חשוב להבין כי בני נוער רבים מרגישים שהלימודים בתיכון ובחינות הבגרות קובעים את כל עתידם, כך שהם עשויים לחוות לחץ רב מהאפשרות שהבחינות שלהם יפגעו בשל הקורונה. מתבגרים אחרים עשויים להתקשות להתגייס ללמידה בשל השינויים הרבים בשגרה והפערים שהצטברו. על אף הקשיים, יש לא מעט דרכים בהם תוכלו לסייע לילדכם לצלוח את תקופת הבגרויות.

מעורבות הורית בלימודים

גם בני נוער זקוקים לתמיכתכם ולעידוד מצדכם כדי ללמוד, אולם באופן שונה מזה שהזדקקו לו בעבר. סביר להניח שילדכם יזדקק ליותר תחושת עצמאות בלמידה. כדי שילדכם ידע שאתם זמינים עבורו במקרה הצורך, הפגינו עניין בלמידה שלו, אך עדיף שלא ללחוץ עליו יותר מדי. אתגרים הם חלק טבעי בחיים, וילדכם חייב ללמוד כיצד להתמודד איתם בעצמו. תנו לו לנסות להתמודד עם הבעיות שלו לבד לפני שאתם מתערבים; גם כישלונות הם חלק חשוב מהתהליך. עם זאת, נסו להישאר ערים למצבו; כשאתם רואים את ילדכם נאבק לבצע משימה, התעניינו ושאלו אותו איך הוא מתמודד. תמכו בו גם כשאינו מצליח, הימנעו משיפוטיות כלפי התנהגותו ועודדו אותו להמשיך לנסות.

ניתן ורצוי לבסס הרגלים שיתמכו בלמידה של ילדכם. עזרו לו ליצור שגרת שיעורי בית בשעה ובמקום קבוע, שבה תדאגו לסביבה נקייה מהסחות דעת כגון טלוויזיה או אחים צעירים. שוחחו עם ילדכם על ההתנסויות שלו בלמידה באופן שגרתי בעת ארוחה משותפת. שימו דגש על חווית הלמידה שלו ולא על הישגים. חלקו עמו את רגשותיו והשתתפו בשמחה ובהתרגשות שלו כשהוא מצליח, והציעו תמיכה ואהבה כשהוא מביע תסכול או מתקשה.

מטרות ברות השגה

על מנת לחזק את תחושת המסוגלות והביטחון העצמי של ילדכם, חשוב לסייע לו להציב לעצמו מטרות שיוכל להשיג. קבלו את העובדה שהוא חזק בתחומים ומסוימים ופחות חזק באחרים, ועזרו לו לחשוב מהן החוזקות ומה המגבלות שלו. הציעו לו להתנסות בלמידה במגוון דרכים, כדי שתוכלו להבין ביחד באיזו דרך הוא לומד באופן הטוב ביותר. עזרו לו לתכנן ולארגן את הלמידה שלו בהתאם להבנות שאליהם הגעתם. אם לדוגמה הוא זקוק להפסקות תכופות, עודדו אותו לתכנן מספר פרקים קצרים של למידה במהלך היום. אם הוא לומד טוב יותר מתוך פעילות והתנסות, עודדו אותו לבנות מצגת שיוכל לחלוק עם חבריו. כשהוא מתקשה, הדגישו את האופן שבו הוא לומד ולא את הישגיו, ועודדו אותו לפתח מיומנויות של תכנון ומשמעת עצמית. במקביל, עזרו לו להתמקד בדברים שבהם הוא טוב, כדי לסייע לו לבנות בטחון עצמי.

שינה

איכות השינה חשובה במיוחד על מנת לשפר את רמות האנרגיה, הזיכרון והריכוז, ולשמור על מצב רוח חיובי. בתקופה של שינויים בשגרה ועם עומס הלמידה לבגרויות, השינה של ילדכם עלולה להיות הדבר הראשון שנפגע. לאורך כל גיל ההתבגרות, בני נוער זקוקים לתשע שעות שינה על מנת לתפקד כראוי. גם איכות השינה עשויה להיפגע, אם ילדכם ישן בסביבה עמוסת גירויים של אור וקול – עם טלוויזיה דלוקה, או כשהפלאפון ביד.

על מנת לסייע לילדכם לפתח דפוסי שינה בריאים, עודדו אותו ללכת לישון ולקום בערך באותה שעה בכל יום. כדאי להימנע משינה ממושכת בשעות אחר הצהרים, שעלולה לפגוע בשנת הלילה. בקשו ממנו לכבות מכשירים אלקטרוניים כשעה לפני השינה, ושוחחו עמו על החשיבות של היגיינת שינה. אם ילדכם מתקשה לישון, נסו ללמד אותו שיטות של הרפיה, והציעו לו לשוחח על דאגותיו בשעות היום. שבחו אותו אם אתם רואים שהוא מנסה לשנות את דפוסי השינה שלו. במידה ואתם דואגים שהבעיה חריפה יותר, דברו עם ילדכם על חששותיכם ופנו לקבל עזרה מקצועית מרופא המשפחה או מיועצת בית הספר.

נוער בבידוד

אם ילדכם הוכנס לבידוד, הוא ואתם נדרשים להתמודד עם אתגר נוסף. תקופת הבידוד עשויה להציף בדאגות וחרדות בריאותיות, שחלק מן המתבגרים עשוי להתקשות להתמודד עמן. במקרים רבים בית הספר כולו נסגר, ולעתים לא מתקיימת אף למידה מרחוק. במצב זה כל שגרת היום מתערערת; ילדכם אינו לומד, לא יכול להיפגש עם חבריו, ואין כל אפשרות לצאת החוצה ולהתאוורר. כשהוא נדרש לבלות שעות ארוכות לבד ללא פעילות, הפתרון הזמין ביותר עבורו הוא המסך.

על אף שבשגרה מומלץ מאוד להגביל את זמני המסך של ילדכם, הכניסה לבידוד דורשת התאמה מחדש של הגבולות. האינטרנט והפלאפון מהווים בזמן הבידוד שער לחיים החברתיים, שמתרחשים כעת רק ברשתות החברתיות ובוואצאפ. זהו לא הזמן להעמיס בדרישות נוקשות בנוגע לזמני מסך, עמידה במטלות או דרישות לימודיות. עם זאת, חשוב ורצוי לעודד את ילדכם לחשוב כיצד הוא רוצה לנצל את הזמן שלו ולעודד אותו לבנות סדר יום מאוזן, הכולל גם תזונה בריאה, פעילות גופנית והקפדה על שעות שינה. שוחחו עמו על ההשלכות השליליות של שהייה ממושכת מול המסך, ועזרו לו להבחין בשינויים ברמת האנרגיה ובמצב רוח כשהוא נמצא זמן רב ללא פעילות. שבחו אותו כשהוא קובע לעצמו יעדים ומטרות, מתנסה בפעילויות חדשות, או מתאמץ לשמור על שגרה בריאה. עודדו אותו לגלות אילו פעילויות מרגיעות הוא יכול לשלב בסדר היום – אמבטיה, קריאה בספר, האזנה למוזיקה. שוחחו עמו על הדאגות שלו כדי שירגיש מוגן, ועזרו לו לחשוב מחשבות חיוביות שיסייעו לו בהתמודדות עם המתחים.

מתי לפנות לעזרה?

עליות וירידות רגשיות הם תגובה טבעית בתקופה המאופיינת בלחצים ובשינויים רבים כל כך. אולם אם הלחץ של ילדכם הולך וגובר, החששות שלו מחמירים או שהלחץ מפריע לשינה, לתיאבון, לרמות האנרגיה או להנאה, או אם הוא מתקשה לחזור לחיים השגרתיים לאחר בידוד, כדאי לפנות לרופא הילדים או המשפחה שלכם ולקבל עזרה מקצועית.

התפתחות בחודשים 2-3

כיצד מתפתחים תינוקות בחודשים 2-3

התינוק שלכם כבר בן חודשיים, כמעט שלושה. כעת הוא כבר מראה רגשות כגון התעניינות, דחייה, לחץ והנאה. הוא גם מצליח לחבר בין קולות לפנים, ובמיוחד שלכם, כיוון שכבר יצר איתכם התקשרות חזקה. הוא עשוי לעקוב אחריכם בעיניו ולחייך אליכם בשמחה. הוא מתעניין בכם כשאתם מדברים אליו, ויכול אפילו “לענות” בחזרה.

בשלב הזה, רוב התינוקות ממשיכים לבכות ולקטר כחלק נורמלי מהתפתחותם. ייתכן שזה לא נראה כך, אך כל הבכי הזה יחלוף עם הזמן. שלב הבכי משפיע על כל תינוק באופן שונה, ובדרך כלל מגיע לשיאו בגיל 8-6 שבועות, ופוחת בסביבות גיל 16-12 שבועות. תינוקות בוכים בגלל סיבות שונות ומגוונות, אך לפעמים הם בוכים בלי סיבה נראית לעין.

התינוק שלכם מתחיל לתקשר איתכם בדרכים חדשות. לדוגמה, הוא משתמש בסוגי בכי שונים לרעב או לכאב. הוא עדיין מהמהם ומשתמש בפניו ובגופו כדי להעביר לכם מסרים. ובערך בשלב הזה, התינוק שלכם גם מתחיל לצחוק.

התינוק מתחיל להתבונן טוב יותר בחפצים שונים כמו קוביות או צעצועים קטנים, ועיניו מצליחות לעקוב אחרי חפצים שנעים במעגל. הוא נהנה לשחק עם ידיו, ומגלה סקרנות רבה בנוגע לאצבעותיו. הוא מצליח להביא את ידיו זו לזו. ידיו כבר נשארות פתוחות רוב הזמן, והוא אוהב לפתוח ולסגור אותן. תיאום בין הידיים לעיניים מתחיל להתפתח ותינוקכם יכול אפילו לנסות ולגעת בפניכם, או לנופף בידיו מול חפץ כלשהו.

לפעמים, כשהוא שוכב על הבטן, הוא מניח את ראשו על זרועותיו או מתגלגל על צדו. כשהוא שוכב על הבטן או על הגב, הוא עשוי למתוח את רגליו ולבעוט. אם אתם אוחזים אותו בתנוחת עמידה – על הרצפה או כשהוא בחיקכם – הוא יכול לדחוף את רגליו כלפי מטה, ולשאת מעט ממשקלו.

כיצד לעזור להתפתחות תינוקות רכים בחודשים 3-2

הנה כמה דברים פשוטים מאוד שתוכלו לעשות כדי לעזור להתפתחות התינוק:

  • הגיבו לבכיו: תינוקות בוכים לפעמים כי משהו לא נוח להם – החיתול שלהם רטוב, או שהם רעבים, או שהאור חזק מדי. כשאתם מגיבים לכך, התינוק שלכם מרגיש נינוח ובטוח יותר, והוא לומד לבטוח בכם ולסמוך עליכם. גם אם אינכם יודעים מדוע הוא בוכה, חשוב לנחם אותו. התינוק לא יהפוך למפונק מדי אם תרימו אותו, תערסלו אותו או תדברו אליו בקול מרגיע.
  • שחקו יחד: הצעצוע הטוב ביותר עבור תינוקכם הוא אתם. המשחק המשותף עוזר לתינוק הרך שלכם להרגיש אהוב ומוגן, מה שעוזר לו להתפתח וללמוד. תוכלו לשחק עם התינוק הרך שלכם בדרכים רבות, ובהן דיבור וקריאה, שירים כמו “ידיים למעלה, על הראש” ואחרים, או משחקים כגון “קוקו”.
  • חייכו לתינוק שלכם: כשהוא רואה אתכם מחייכים, מוחו משחרר כימיקלים לגופו שגורמים לו לתחושה טובה, ועוזרים לו לגדול. לחיוך יש תפקיד חשוב בתהליכי החיבור וההתקשרות. הוא עוזר לתינוקכם להרגיש בטוח ומוגן, וללמוד על העולם שסביבו.
  • שכיבה על הבטן: התינוק זקוק לזמן משחק יומי על הבטן, כדי לבנות את שרירי הצוואר ואת פלג הגוף העליון. חיזוק השרירים יעזור לו להרים את ראשו ולהתחיל ללמוד את התנועות שבהן ישתמש מאוחר יותר, כמו זחילה וקימה לעמידה.
  • עיסוי תינוקות: עיסוי תינוקות הוא דרך נהדרת להתחבר לתינוק שלכם. העיסוי יכול להיות מרגיע ומרפה, במיוחד לתינוקות עצבניים. נסו לעסות את התינוק בחדר חמים, לאחר האמבטיה.

יהיו פעמים שהתינוק שלכם לא ירצה לעשות דבר מכל מה שהצענו – אם הוא עייף מדי, למשל, או רעב. במקרה זה, הוא ישתמש בסימנים מיוחדים כדי להודיע לכם מתי נמאס לו ומה הוא צריך.

להיות הורים לתינוק רך

מדי יום, אתם והתינוק שלכם מכירים זה את זה מעט יותר. ככל שהתינוק גדל ומתפתח, כך תכירו יותר ויותר את צרכיו ואת הדרך שבה תוכלו למלא אותם.

בתור הורים, אנחנו לומדים ללא הרף. כל הורה עושה טעויות ולומד מניסיון. זה בסדר להיות בטוחים במה שאתם יודעים. זה גם בסדר להודות שאינכם יודעים ולשאול שאלות – לעיתים קרובות, השאלות הנראות לכם טפשיות הן הטובות ביותר!

בריאותכם הגופנית והנפשית היא חלק חשוב מאוד בתפקידכם כהורים. כשכל תשומת הלב מתרכזת בטיפול בילד או בתינוק, הורים רבים שוכחים לדאוג לעצמם, או שפשוט אין להם זמן לכך. תפקידכם כהורים דורש מכם הבנה, סבלנות, דמיון ואנרגיה – ותעשו זאת בצורה הטובה ביותר אם תטפלו בעצמכם.

אם אתם מרגישים מתוסכלים, לחוצים או שאינכם יכולים להתמודד, הניחו את התינוק במקום בטוח – בעריסה, למשל – והתרחקו לזמן מה, עד שתירגעו. כמו כן, אתם יכולים לבקש ממישהו אחר להחזיק אותו לזמן מה. לעולם אל תטלטלו תינוק. הטלטול עלול לגרום לדימום בתוך המוח, ולעיתים קרובות לנזק מוחי קבוע.

זה בסדר גמור לבקש עזרה. אם אתם מתקשים להתמודד עם התינוק שלכם, היוועצו באחות טיפת חלב או ברופא הילדים שלכם.

מתי לבקש עזרה

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם דואגים או מבחינים שהתינוק שלכם:

  • אינו ממקד את עיניו על דבר מה
  • אינו מתבונן בעיניכם, גם לא לזמן קצר
  • אינו שם לב לפרצופים
  • אינו מבחין בידיו
  • אינו משמיע קולות
  • בוכה הרבה ומדאיג אתכם
  • אינו מתחיל לחייך
  • אינו מצליח להחזיק היטב את ראשו
  • קופץ את ידיו לאגרופים רוב הזמן
  • פוזל בעיניו רוב הזמן (בחודשים הראשונים מתרחשת לעיתים פזילה אקראית תקינה)
  • נראה כי אינו מגיב לרעשים חזקים
  • מאבד מיומנויות שכבר רכש באופן מובהק ועקבי.

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. אם אתם תוהים האם קצב ההתפתחות של ילדכם “נורמלי”, כדאי לזכור ש”הנורמה” היא טווח רחב. אם אתם עדיין מרגישים שמשהו לא בסדר, קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים.

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם מבחינים בסימנים של דיכאון אחרי לידה אצלכן או אצל בן/בת הזוג שלכם. הסימנים כוללים תחושת עצב ובכי ללא סיבה נראית לעין, התרגזות, קושי להתמודד ותחושת חרדה עמוקה. אם אתם מבחינים בסימנים אלה, בקשו עזרה מאיש מקצוע.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

קקי ופיפי

קקי ופיפי: עקרונות הבסיס

תינוקות קטנים עושים קקי ופיפי פעמים רבות במהלך היום. הצואה הראשונה (מקוניום) של התינוק החדש שלכם היא ירוקה כהה ואולי אפילו מעט שחורה ויש לה מרקם דביק. אין צורך לדאוג – זהו גופו של התינוק, שמרוקן את קיבתו ומעיו לאחר תשעה חודשים ברחם. בימים הראשונים אתם עשויים להיתקל בצואה ירוקה נוספת.

החלפת חיתולים רטובים רבים היא סימן טוב, שמראה כי ילדכם מקבל את כל הנוזלים שהוא צריך. ההרטבה פוחתת ככל שהתינוק גדל, אך היא עשויה להתרחש לפחות 8-6 פעמים ביום. התינוק שלכם אינו שולט במספר הפעמים שהוא עושה פיפי או קקי, ולעיתים הוא אפילו ישתין תוך כדי החלפת החיתול.

להתבונן בפיפי

בכל פעם שהתינוק שלכם משתין, בדקו את הזרם ואת צבע השתן על החיתול. הצבע יכול לספר הרבה על בריאותו של התינוק.

כתמי שתן בצבע ורוד בהיר או כתום אינם צריכים להדאיג אתכם. הם נפוצים למדי ונובעים מתגובה בין השתן לבין הכימיקלים בחיתול. מצד שני, שתן כהה יותר הוא סימן לכך שילדכם עלול להיות מיובש או שהוא אינו אוכל מספיק.

אם כתמי השתן אדומים או חומים, ואתם חושבים שיש דם בשתן או שהתינוק שלכם אינו חש בטוב, פנו מיד לרופא הילדים.

אם התינוק שלכם משתמש בחיתולים סופגים חד פעמיים וברצונכם לבדוק כמה שתן הוא נותן, שקלו את החיתול הנקי ואת החיתול המלא. לפעמים אפשר למצוא “קריסטלים” (גבישים) קטנים בחלקו הפנימי של חיתול חד פעמי, שמקורם בחיתול עצמו ולא בשתן.

להתבונן בקקי

יש מגוון רחב ונורמלי של מראה, ריח ותדירות הקקי. חלק מהתינוקות נראים כאילו הם רק עושים קקי כל הזמן, ואחרים פחות. תדירות יציאות של שלוש פעמים ביום או שלוש פעמים בשבוע היא נורמלית, ואצל תינוקות יונקים אפילו פעם בשבוע זה תקין. רוב התינוקות עושים קקי במהלך ההאכלה או זמן קצר אחריה, כחלק מרפלקס גסטרו-קולי, המפעיל את מערכת העיכול בזמן האכילה. מראהו של הקקי תלוי בתזונת התינוק. בחלוף הזמן, תוכלו להבחין בשינויים בצואה הבאים לידי ביטוי ב:

  • תדירות – כלומר, באיזו תכיפות התינוק שלכם עושה קקי
  • צבע
  • מרקם: מוצק, נוזלי וכל מה שביניהם
  • ריח: באופן כללי, ככל שהתינוק אוכל יותר מזון מוצק, הריח נהיה חזק יותר.

יציאות בתקופת ההנקה

בתקופת ההנקה יציאות התינוק הן לרוב שונות מאשר יציאות של תינוקות הניזונים מתחליפי חלב או מכלכלה מוצקה.

  • היציאות לרוב רכות  יותר ואולי אפילו נוזליות לגמרי, דומות מעט לחרדל במרקם ובצבע, לעיתים קרובות בצבע צהוב-כתום ולפעמים ירוק
  • תדירות היציאות עשויה להיות בין פעם בכל הנקה, לבין פעם בשבוע בלבד.
  • לאחר כמה חודשים, תדירותן עשויה לפחות וגם המרקם עשוי להיות פחות נוזלי.
  • הריח של הקקי בזמן ההנקה הוא עדין ומתקתק יותר בהשוואה לקקי של תינוקות הניזונים מתחליפי חלב, והוא עשוי להיות מושפע מתזונתה של האם.

יציאות ותרכובת מזון לתינוקות (תמ”ל)

  • קקי מוצק יותר באופן כללי, אך צבעו ומרקמו (רך או מוצק) עשויים להשתנות
  • יכול להופיע בצבעי ירוק-צהוב (או אפילו אפור-כחלחל), ולפעמים גם בגווני חום.

מעבר בין סוגי תמ”ל שונים

השינוי בסוג התמ”ל עלול לגרום לשינויים במראהו ובמרקמו של הקקי.

יציאות וארוחות מוצקים

  • ברגע שאנו מתחילים בטעימות מוצקים, הקקי הופך לקשה ובעל ריח חזק יותר
  • הוא עשוי להיראות כאילו חלק מהמוצקים לא עוכלו, ויצאו החוצה כפי שהם. זאת מכיוון  שמערכת העיכול של התינוק שלכם עדיין מתפתחת, ולרוב מדובר במצב תקין.

בעיות ביציאות

עצירות

עצירות היא מצב שמתרחש כאשר הקקי קשה ויבש, ונראה לעיתים כמו אבנים קטנות. לתינוק שלכם קשה לדחוף את הקקי החוצה, והוא עשוי להיות מוטרד מאוד. אם המצב נמשך זמן מה, אתם מגלים דם ביציאות, או שנראה כי תינוקכם סובל בזמן מתן צואה – דברו עם רופא הילדים או עם אחות טיפת חלב.

עצירות נוטה יותר לקרות אצל תינוקות הניזונים מתחליפי חלב. אם אם נראה כי התינוק שלכם מתאמץ מאוד כשהוא עושה קקי, לא תמיד מדובר בעצירות. כשתינוקות קטנים עושים קקי, לפעמים פניהם מאדימות, הם מתלוננים ואפילו בוכים, אך כשהם מתרגלים לחוויה, הסימנים הללו עוברים. אם התינוק שלכם אינו עושה קקי לעיתים קרובות, אך היציאות שלו רכות והיציאה קלה, אין צורך לדאוג.

עם זאת, אם התינוק שלכם מתאמץ ומוציא חתיכות קקי קטנות וקשות, כדאי לפנות לרופא הילדים, על מנת שימליץ על מרככי צואה, טבעיים או תרופתיים. תינוקות הניזונים מתמ”ל זקוקים בדרך כלל לטיפול זה יותר מאשר תינוקות הניזונים בהנקה.

שלשול

שלשול מתרחש כאשר התינוק שלכם עושה קקי נוזלי (ואפילו מימי) לעיתים קרובות מהרגיל. אם התינוק שלכם גם מקיא, ייתכן שהוא סובל מזיהום במעיים. במצב זה, חשוב לפנות מיד לרופא הילדים כדי לוודא שהתינוק אינו מתייבש.

צואה חיוורת

צואה בצבע לבן, אפור או צהוב חיוור אצל תינוק הסובל מצהבת עלול להצביע על מחלת כבד נדירה. פנו מיד לרופא הילדים כדי לערוך בדיקת דם. צלמו או אפילו קחו דוגמיות מהצואה, כדי שרופא הילדים יוכל לבחון אותה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התפתחות בגיל 11-12 חודשים

כיצד מתפתחים תינוקות בגיל 11-12 חודשים

בקרוב התינוק שלכם חוגג את יום הולדתו הראשון! מדהים עד כמה גדל והתפתח בשנה אחת בלבד. הוא כבר מתקשר במגוון דרכים – הוא מצביע, נאנח, מהנהן, מנופף ולעיתים קרובות גם מנסה לדבר איתכם. קולות המלמול שלו נשמעים יותר ויותר כמו שיחה, וייתכן שכבר התחיל להגיד כמה מילים בודדות נוסף על “אבא” ו”אמא”.

בחודשים האחרונים למד התינוק שלכם להיות אסרטיבי ולהביע רגשות כמו זהירות ופחד. המודעות שלו לצרכיו ולרצונותיו גברה, וכעת הוא יודע כיצד לתקשר את צרכיו. המשחק חשוב עבורו מאוד כיוון שכך הוא לומד – לדוגמה, כשהוא חוקר, מנענע, מקיש, זורק, מפיל ונועץ אצבע בחפצים שונים. התינוק שלכם נהנה לשחק איתכם, ואולי כבר מתחיל להראות לכם במה הוא משחק, כמו צעצוע או בובה.

השימוש בידיו ובאצבעותיו משתפר, והוא כבר משתמש בהן כדי לאכול בעצמו את רוב הארוחות. ייתכן שהוא מושך את עצמו כלפי מעלה כדי להיעמד כשהוא נאחז ברהיט, או אפילו עומד היטב לבדו. בגיל זה, הוא עשוי להתחיל לעשות צעדים ראשונים ואפילו ללכת לבדו. עם זאת, ההליכה מעייפת אותו ולכן הוא עדיין חוזר לזחילה מדי פעם. כמו כן, בגיל זה הוא עשוי:

  • להחזיק עיפרון צבעוני ולקשקש בו לאחר שאתם מראים לו מה לעשות
  • למלא הוראות כמו “תן לי את הקובייה” או “תניח את הרכבת”, אם אתם מראים לו מה אתם רוצים
  • להתחיל להעמיד פנים כשהוא משחק – למשל, להעמיד פנים שהוא שותה מכוס
  • להתחיל לחבר בין המילים לבין משמעותן – לדוגמה, ייתכן שהוא מזהה מילים כמו “כדור” או “דובי” ויחפש אותם כשתקראו בשמם.

כיצד לעזור להתפתחות התינוק

הנה כמה דברים פשוטים שיעזרו להתפתחות התינוק שלכם:

  • דברו עם התינוק: הוא מתעניין מאוד בשיחה, ולכן כדאי לדבר איתו על נושאים יומיומיים ועל מה שאתם עושים, כדי לעזור לו להבין את משמעותן של המילים.
  • הגיבו למילים כמו “אבא”, “אמא” ועוד: הראו לילדכם שהדיבור שלו משמעותי – הקשיבו וענו לו. כך תעודדו שיחה הדדית ותבנו את מיומנויות התקשורת שלו.
  • שחקו ביחד: תנו לילדכם צעצועים שמעוררים את הדמיון והיצירתיות, כמו קוביות וקופסאות קרטון. הוא ייהנה מאוד מצבעים, עפרונות צבעוניים וגואש, אבל היו מוכנים לבלגן! אתם יכולים לנסות לשחק מחוץ לבית. המשחק המשותף גורם לו לחוש אהוב ומוגן.
  • קראו לתינוק: קריאת ספרים, סיפור סיפורים, שירים או שירי משחק כמו “עשר אצבעות לי יש” מעודדים את התפתחות הדיבור.
  • עודדו את התינוק לנוע: התנועתיות וחקירת העולם סביבו עוזרות לתינוק לפתח את היציבה ולבנות את השרירים, ומניחות את היסודות לתנועות מורכבות יותר כגון זחילה, עמידה והליכה. כדאי לבדוק כיצד להפוך את הבית לבטוח.
  • תנו לתינוק שלכם אוכל מזין: סביר להניח שיאהב לאכול “מזון אצבעות” (מזון החתוך ומוגש באופן מותאם לגילו), שיעזור לו לפתח מיומנויות מוטוריקה עדינה.

יהיו פעמים שהתינוק שלכם לא ירצה לעשות דבר מכל מה שהצענו – אם הוא עייף מדי, למשל, או רעב.

להיות הורים לתינוק בן שנה

מדי יום, אתם והתינוק שלכם מכירים זה את זה מעט יותר. ככל שהתינוק גדל ומתפתח, כך תכירו יותר ויותר את צרכיו ואת הדרך שבה תוכלו למלא אותם.

למעשה, בתור הורים, אנחנו לומדים ללא הרף. כל הורה עושה טעויות ולומד מניסיון. זה בסדר להיות בטוחים במה שאתם יודעים. זה גם בסדר להודות שאינכם יודעים ולשאול שאלות – לעיתים קרובות, השאלות שנראות לכם טיפשיות  הן הטובות ביותר!

בריאותכם הגופנית והנפשית היא חלק חשוב מאוד מתפקידכם כהורים. כשכל תשומת הלב מתרכזת בטיפול בילד או בתינוק, הורים רבים שוכחים לדאוג לעצמם, או שפשוט אין להם זמן לכך. תפקידכם כהורים דורש מכם הבנה, סבלנות, דמיון ואנרגיה – ותעשו זאת בצורה הטובה ביותר אם תטפלו בעצמכם.

אם אתם מרגישים מתוסכלים, לחוצים או שאינכם יכולים להתמודד, הניחו את התינוק במקום בטוח – בעריסה, למשל – והתרחקו לזמן מה, עד שתירגעו. כמו כן, אתם יכולים לבקש ממישהו אחר להחזיק אותו לזמן מה. לעולם אל תטלטלו תינוק. הטלטול עלול לגרום לדימום בתוך המוח, ולעיתים קרובות לנזק מוחי קבוע. מותר לכם לבקש עזרה.

מתי לבקש עזרה

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם דואגים או מבחינים שבן השנה שלכם:

  • אינו יוצר איתכם קשר עין
  • אינו מתעניין בצלילים
  • אינו ממלמל
  • אינו משתמש במילים בודדות
  • אינו מפגין רגשות ותחושות
  • נראה כאילו אינו מבין אתכם
  • אינו מגיב לקריאה בשמו
  • אינו מנסה להגיד לכם מה הוא רוצה
  • אינו מצביע על חפצים ואיורים, ואינו משתמש במחוות כגון נפנוף
  • אינו זוחל
  • אינו עומד בעזרת תמיכה
  • משתמש ביד או רגל אחת הרבה יותר מאשר בשנייה
  • אחת מעיניו פונה כלפי פנים או כלפי חוץ רוב הזמן
  • אינו עוקב בעיניו אחר חפצים נעים
  • מאבד מיומנויות שכבר רכש באופן מובהק ועקבי.
  • אינו מתעניין בכם או באנשים אחרים

קבעו פגישה אצל רופא אם אתם מבחינים בסימנים של דיכאון אחרי לידה אצלכן או אצל בת או בן הזוג שלכם. הסימנים כוללים תחושת עצב ובכי ללא סיבה נראית לעין, התרגזות, קושי להתמודד ותחושת חרדה עמוקה. אם אתם מבחינים בסימנים אלה, בקשו עזרה מאיש מקצוע.

ילדים גדלים בקצב שונה. אם אתם תוהים האם קצב ההתפתחות של ילדכם “נורמלי”, כדאי לזכור ש”הנורמה” היא טווח רחב. אם אתם עדיין מרגישים שמשהו לא בסדר, קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

משחק מחוץ לבית

מדוע חשוב כל כך לשחק בחוץ

המשחק מחוץ לבית מאפשר לילדכם לחקור את סביבתו הטבעית ולצאת להרפתקאות. הוא יכול לשחק במשחקים שהוא אוהב, לבחון את גבולותיו הגופניים, להביע את עצמו ולבנות את הביטחון העצמי. משחק בחוץ הוא גם מלוכלך יותר – ובדרך כלל, מלוכלך יותר הוא גם כיפי יותר! מחוץ לבית יש לילדכם יותר מרחב וחופש לתנועות גדולות כגון ריצה, קפיצה, בעיטה וזריקה. הפעילויות הגופניות הללו טובות לבריאות, לכושר ולהתפתחות הגופנית של ילדכם.

בילוי זמן מחוץ לבית יכול להפחית את סיכויו של ילדכם להיות קצר רואי (בשל הקשר שבין תאורה מעומעמת במקום סגור בהשוואה לחשיפה לאור יום, והסיכון להתפתחות קוצר ראיה), והמשחק הבטוח בשמש יכול להועיל לו, כיוון שחשיפה מתונה לשמש מעלה את רמת הוויטמין D בדם.

רעיונות למשחקים בחוץ

כדאי לעודד את ילדכם לשחק מחוץ לבית כמה פעמים ביום. זה לא צריך להיות מאורע גדול, בעיקר אם יש לכם חצר. לפעמים – ובעיקר אם יש לכם ילדים גדולים יותר – כל שעליכם לעשות הוא לעודד אותם לצאת החוצה ולראות איך הם מתחילים לשחק. עם זאת, יש להשגיח על ילדים קטנים שמשחקים בחוץ מפני סכנות פוטנציאליות. רוב הילדים הקטנים אוהבים “לעזור”. כלומר, משחק מחוץ לבית יכול לכלול מטלות יומיומיות שילדכם יעזור בהן, כגון ניכוש עשבים, השקיית העציצים או גינת הירק ותליית הבגדים על החבל.

אפשר לשחק בחוץ בקלות ובזול גם אם אין לכם חצר, למשל בפארק המקומי או במגרש המשחקים. במקומות כאלה יש מקום רב יותר להתרוצץ, וילדכם יכול לפגוש ילדים נוספים. בדרך לפארק, במיוחד אם אתם הולכים ברגל, תוכלו ללמד את ילדכם על בטיחות בדרכים. אפילו ילדים קטנים מאוד יכולים לרדת מהטיולון וללכת מעט. ההליכה המשותפת מראה לילדיכם שגם אתם מעריכים את הפעילות מחוץ לבית ונהנים ממנה. כמו כן, מחוץ לבית אפשר לרכוב על אופניים או על קורקינט. כשילדכם יגדל, תוכלו לעודד אותו לנסות להשתתף בפעילות מובנית מחוץ לבית, כגון חוג ספורט לילדים.

משחק מחוץ לבית בגילאים שונים

משחק מחוץ לבית עוזר לתינוק שלכם ללמוד על האזורים השונים שבהם הוא נמצא, ולהרגיש יותר בנוח בעולם שסביבו. מחוץ לבית יוכל התינוק:

  • לשכב על הבטן על שמיכה או מגבת
  • לזחול על הדשא, מתחת לרהיטי הגינה או דרך קופסאות ישנות, ועל משטחים שונים (חול, דשא, אספלט, כורכר ועוד)
  • לצפות בעצים מתנועעים ולהאזין לציפורים
  • להתבונן במכוניות בצבעים שונים, בשלטי רחובות ובאיתותי הרמזור.

פעוטות נלהבים תמיד לחקור את העולם שסביבם ולבחון את המיומנויות הגופניות המשתפרות שלהם. הפעוט שלכם ייהנה:

  • לזרוק כדורים ולרדוף אחריהם
  • לגלגל, לדחוף או למשוך צעצועים וחפצים שונים למרחקים גדלים והולכים, ועל משטחים שונים
  • ללכת, לרוץ או לקפוץ בשלוליות, מסביב לעצים, מעל אבנים או סדקים במדרכה, או לעבר חפצים אהובים
  • לשחק בחול, בבוץ או בכמויות קטנות של מים (אולם זכרו לפקח תמיד על משחק במים כדי למנוע תאונות טביעה).

ילדים בגיל הגן לומדים לשחק עם ילדים אחרים. בתקופה זו הם מתלהבים מאוד ממשחקי “כאילו”. תוכלו להפיק את המיטב משלב זה במשחקים בחוץ כגון:

  • משחקי תופסת, מחבואים או מסירות בכדור
  • זחילה דרך מנהרות או טיפוס על גזעי עצים שנפלו
  • משחקי תנועה עם עלים, פרחים, צעיפים או סרטים צבעוניים
  • בניית טירה מקופסאות, סלי בגדים או ציוד וריהוט גינה.

ילד בגיל בית הספר כבר משחק במשחקים מכוונים יותר כגון חוגי ספורט, אך עדיין חשוב לפנות זמן שבו ישחק במשחק חופשי מחוץ לבית. בגיל זה, ילדכם עדיין ייהנה:

  • לבנות וליצור עם ציוד, ריהוט או דברים אחרים שאפשר למצוא מחוץ לבית
  • לשחק תופסת או תופסת צבעים
  • לטפס על עצים.

גם במזג אוויר חורפי או גשום לא חייבים להישאר בבית – למעשה, מזג האוויר הזה דווקא יכול להצית את הדמיון והיצירתיות של ילדכם. אפשר לצאת להליכה עם מטרייה ומעיל, להתבונן בעלים צפים אחרי הגשם ולקפץ בשלוליות במגפי גומי.

מכות וחבלות כשמשחקים בחוץ

אך טבעי שתדאגו שילדכם ייפגע כשהוא משחק בחוץ. לפעמים ילדכם יחשוש לנסות דברים חדשים. זהו חלק בלתי נפרד מהמשחק מחוץ לבית, ומומלץ שלא לתת לדאגות אלה למנוע ממנו את המשחק.

כשהוא משחק בחוץ הוא יכול לבחון את גבולותיו, לרוץ מהר יותר, לטפס גבוה יותר ולקפוץ רחוק יותר. ייתכן שהוא יבכה מעט, יישרט או ייפול, אך “המשחק המסוכן” הזה יעזור לו ללמוד מטעויות ולחזור לשחק.

ילדים שלא קיבלו הזדמנות לשחק מחוץ לבית נוטים להיפצע באופן חמור יותר כשהם מתנסים במשחק בחוץ. התנסויות במשחק “מסוכן” הן חלק חשוב מאוד מהאופן שבו ילדכם לומד ומתפתח. הן עוזרות לו להבין את גבולותיו, לחשוב בעצמו, להתמודד עם אתגרים ולבנות את הביטחון העצמי.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התפתחות השפה: גיל 3-18 חודשים

התפתחות השפה אצל תינוקות

מיומנויות התקשורת של התינוק שלכם צומחות באופן דרמטי בשנת חייו הראשונה. חשוב לזכור שתינוקות מפתחים כישורי שפה בקצב שונה. חלק מהשלבים בדיבור המוקדם כוללים:

  • השמעת קולות, גרגורים ומלמולים
  • הרכבת צלילים פשוטים – למשל, “בה-בה”
  • חיקוי מילים
  • אמירת “לא” בצירוף נענוע של הראש
  • ניסיון להגיד מילים ראשונות
  • שימוש במילים במקום הנכון ובזמן הנכון.

התינוק שלכם ייהנה לקשקש ולמלמל בשמחה כשאתם מדברים, להצביע על חפצים מוכרים ולהבין כשאתם קוראים לדברים בשמם. עד יום הולדתו השני, התינוק שלכם מתחיל להתמחות בשפה. עם זאת, ישנו מגוון רחב בהתפתחות השפה והדיבור בקרב ילדים שונים. אוצר המילים של חלק מהילדים לא יהיה גדול במיוחד עד שיגיעו לגיל שנתיים. כדי לעודד את מיומנויות הדיבור, צריך פשוט להקשיב לתינוק שלכם ולדבר איתו. ספרו סיפורים, שירו שירים וחרזו חרוזים – אפילו דברו על מה שעשיתם היום. כל אלה יעזרו לתינוק לספוג את השפה ולבנות את מערכת היחסים ביניכם.

הנה כמה דברים שתינוקכם צפוי לעשות:

הבעה

כחלק מההתפתחות השפתית בשנה הראשונה, התינוק שלכם יביע את עצמו במגוון דרכים, חלקן מילוליות – כולל שימוש בצלילים ועיצורים בעוצמות שונות, וחלקן לא מילוליות- באמצעות הבעות פנים, מחות גוף ועוד. כך, למשל:

  • הוא ייצור איתכם קשר עין
  • בסביבות גיל שלושה חודשים, הוא יתחיל להגיד “אה רו” או כל צירוף אחר של תנועות ועיצורים
  • בסביבות גיל ארבעה חודשים, הוא יתחיל לברבר ולצרף תנועות ועיצורים כמו  “בה בה בה בה” ,”מה מה מה מה”, “דה דה דה דה” וכדומה
  • הוא ינסה לחקות חלק מהצלילים והמחוות שאתם עושים, כמו שיעול, צחוק, תקתוקים בלשון או קולות מצחיקים
  • הוא ישחק ביצירת קולות שונים – למשל, “אָההה-אִיייי”, “בּוּווווו”, “אָההההה” בווליום משתנה (ולעיתים מחריש אוזניים!) ובמגוון גבהים.
  • בסביבות גיל שמונה חודשים, הוא יתחיל לצרף צלילים לסדרות ארוכות יותר, מה שעשוי להישמע כמו שפה עצמאית משלו, או “ז’רגון”, שלב זה יכול להימשך גם לאחר הופעתן של המילים הראשונות
  • בסביבות גיל תשעה חודשים, הוא יכול להגיד “אמא” או “אבא”, אף כי אינו מבין לגמרי את משמעותן של המילים הללו
  • הוא יתחיל לתקשר בכוונה תחילה, באמצעות קול ומחוות, בעיקר כדי לבקש משהו, להתעקש, לסרב, לדחות או לברך מישהו לשלום
  • הוא עשוי לבקש משהו באמצעות הצבעה, או באמצעות התבוננות באדם ואז באותו חפץ שהוא רוצה
  • בסביבות גיל 12-14 חודשים, הוא יכול להתחיל להגיד כמה מילים עם משמעות ברורה, כגון “אמא” או “אבא”, ולהתכוון להוריו.

תגובה

בחודשים אלה, התינוק שלכם יגיב אליכם בדרכים רבות. לדוגמה, הוא יכול:

  • להשמיע קולות או להשתתק כשאתם מדברים אליו או קוראים בשמו
  • לקשקש ולצחוק – לדוגמה, כשאתם מחליפים לו חיתול
  • לחייך ולצחוק כשאתם משחקים איתו
  • ליהנות ממשחקים כמו “קוקו” , “סבתא בישלה דייסה” ואחרים
  • להשתמש במחוות כמו נפנוף או הצבעה.

הבנה

מדהים כמה שהתינוק שלכם כבר מבין – הוא מקשיב ולומד כל הזמן, ומתחיל לעשות סדר בעולם שסביבו. לדוגמה, בחודשים אלה אתם עשויים לגלות שהתינוק שלכם:

  • מבין בסביבות גיל עשרה חודשים את המילה “לא!”, אך הוא לא בהכרח יישמע לדבריכם
  • יבין, בסביבות גיל 12 חודשים, אינטראקציות פשוטות עם סימנים מילוליים וויזואליים – למשל, כשאתם מושיטים את ידכם ואומרים “תן”, הוא ייתן לכם את הצעצוע שהוא מחזיק.

משחקים שיעזרו לפיתוח הדיבור

ככל שהילדים שומעים יותר מילים, כך הם מכירים ולומדים מילים רבות יותר. הנה כמה דברים כיפיים שתוכלו לעשות יחד כדי לעודד דיבור ושפה:

  • פשוט דברו! תוכלו, למשל, להסביר מה אתם עושים בבית, אפילו אם זו פעילות שגרתית – “אבא שואב את השטיח. זה עושה רעש”.
  • קראו לתינוק ספרים או ספרו לו סיפורים.
  • שירו שירים ושירי ערש.
  • חזרו על ניסיונותיו של התינוק להגיד מילים כדי לעודד שיחה הדדית.
  • שבחו את ניסיונותיו של התינוק לדבר.
  • תנו לתינוק שלכם שפע של חיוכים וצרו איתו קשר עין כדי להראות שאתם מקשיבים.
  • הרחיבו והסבירו מילים בסיסיות. לדוגמה, אם התינוק אומר “רכבת”, אמרו “כן, זו רכבת אדומה וגדולה”.
  • הצביעו על איברי הגוף וקראו בשמם. לדוגמה, “איפה הפה שלך?”

מתי לפנות לעזרה

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. אם אתם מודאגים בנוגע להתפתחות השפה של ילדכם, פנו לרופא הילדים שלכם או לאחות טיפת חלב. לדוגמה, אם התינוק אינו מקשקש, לא נראה שהוא מקשיב למה שאחרים אומרים, הוא אינו יוצר קשר עין או מנהל דו שיח קולי אתכם. אנשי המקצוע יוכלו לעזור לכם ולילדכם לעבוד על בעיות רבות הקשורות לשפה ולדיבור.

לעיתים, עיכובים משמעותיים במיומנויות התקשורת עשויים להיות סימנים להפרעות התפתחות חמורות יותר או לעיכוב התפתחותי, כולל עיכוב שפתי, לקות שמיעה, מוגבלות שכלית התפתחותית והפרעה על הרצף האוטיסטי. אם אתם מודאגים, דברו עם רופא הילדים או מומחה אחר לבריאות הילד.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

עישון פסיבי וילדכם

עישון פסיבי

עישון פסיבי נוצר מעשן ישיר שהמעשן שואף לקרבו ומעשן הנמצא בחלל האוויר, הנודף מקצה סיגריה בוערת. ילדים חשופים בדרך כלל לעישון פסיבי כשהוריהם, בני משפחתם או חברים אחרים מעשנים בקרבתם.

עישון סביבתי

עשן סביבתי כולל את הרעלנים שנוחתים ונשארים על פני השטח באזור שבו מישהו עישן, כולל בגדים, שיער, ריהוט ורצפה. כלומר, תינוקות וילדים עדיין חשופים לכימיקלים המזיקים בסיגריות, גם לאחר שהמבוגרים סיימו לעשן, מעצם נוכחותם של המבוגרים המעשנים.

מדוע עישון פסיבי ועשן סביבתי מסוכנים לילדים

עישון פסיבי ועשן סביבתי  מסוכנים במיוחד לתינוקות ולילדים, כיוון שדרכי הנשימה שלהם צרות יותר ומערכות החיסון שלהם אינן מפותחות מספיק לעומת מבוגרים. דרכי הנשימה הצרות גורמות להם לנשום מהר יותר, ולכן הם עלולים לשאוף הרבה יותר כימיקלים מזיקים מעשן הסיגריה מאשר מבוגר. כמו כן, תינוקות וילדים קרובים יותר לרצפה ולעיתים קרובות מכניסים ידיים וצעצועים לפיהם. משמעות הדבר היא שהם עלולים לבלוע או לשאוף את הרעלנים שנותרו מעשן סביבתי.

סיכונים בריאותיים הקשורים לעישון פסיבי

ילדים שחשופים לעישון פסיבי נמצאים בסיכון מוגבר למחלות ולמוות בטרם עת ונוטים לסבול יותר מעיבוי, גירוי ודלקות בדרכי הנשימה.

עישון פסיבי עלול לפגוע בקצב הנשימה והלב של התינוק, ולהגביר את הסיכון למוות פתאומי בלתי צפוי אצל תינוקות (כולל מקרי מוות בעריסה). הורים שמעשנים במהלך ההיריון ולאחר הלידה מגבירים את הסיכון שתינוקם ילקה בתסמונת המוות בעריסה. הסיכון למוות בעריסה גובר ככל שכמות העישון הפסיבי שהתינוק נחשף אליו גדולה יותר.

ילדים החשופים לעישון פסיבי עלולים לפתח מגוון בעיות ריאות ובעיות בריאותיות אחרות, כולל:

  • אסתמה
  • דלקת סמפונונות (ברונכיוליטיס)
  • דלקת סמפונות (ברונכיטיס)
  • סרטני ילדות כגון לוקמיה
  • דלקת גרון, קנה נשימה וסימפונות
  • זיהומים באוזניים
  • פגיעה בחוש הריח
  • דלקת קרום המוח
  • דלקת ריאות
  • דלקת שקדים/לוע.

חשיפה לעישון פסיבי עלולה להגביר את הסבירות לבעיות התנהגות ולקשיי למידה אצל ילדים. כמו כן, חשיפה לעישון פסיבי ולעשן סביבתי יכולות להשפיע על התפתחות מוחו של הילד, כיוון שהמוח רגיש מאוד גם לכמויות זעירות מאוד של רעלנים.

ילדים שחיים במשק בית שבו נמצא מעשן אחד או יותר חשופים לסיכונים בריאותיים גדולים יותר, ועליהם לבקר אצל הרופא לעיתים קרובות. רוב הסיכויים שיהפכו למעשנים בעצמם כחלק מתהליך החיקוי בגיל ההתבגרות.

להגן על ילדכם מעישון פסיבי ומעשן סביבתי

הדבר החשוב ביותר שתוכלו לעשות כדי להגן על ילדכם מעישון פסיבי ומעשן סביבתי הוא להפסיק לעשן. כך תצמצמו את החשיפה של ילדכם לעישון פסיבי ולעשן סביבתי, ותציבו לו מודל חיובי ובלתי מעשן לחיקוי. אם אינכם מוכנים להפסיק עדיין, או שמישהו בביתכם עדיין מעשן, ישנם כמה דברים שתוכלו לעשות כדי להפחית את חשיפתו של ילדכם לעשן.

אחד הדברים החשובים ביותר שתוכלו לעשות הוא לוודא שאף אחד אינו מעשן ליד ילדכם בבית או במכונית. כלומר, תצטרכו לעשן הרחק ממנו, ולבקש זאת גם מבני משפחה אחרים, מחברים וממבקרים. כמו כן, ודאו שאיש אינו מעשן לעולם באזור סגור ליד ילדכם. ייתכן שתצטרכו להסביר לחברים ולמשפחה שנשיפת העשן לכיוון אחר אינה מספיקה להגן על ילדכם מנזקי העישון. כשאתם מבקרים חברים, או משאירים את ילדכם תחת השגחה של מישהו אחר, נסו לוודא שהסביבה נטולת עשן.

לעולם אל תעשנו במכונית שמסיעה ילדים. פתיחת חלון המכונית אינה מספיקה כדי לעצור השפעת העשן על ילדים. ישנן מדינות כמו אוסטרליה, שבהן אסור מבחינה חוקית לעשן במכונית שמסיעה ילדים בני פחות מ-18. נהגים הנתפסים מעשנים במכונית שמסיעה ילדים מקבלים קנס.

חשיפה לעשן ולעישון גורמת נזק לתינוקות, ועישון במהלך ההיריון ולאחר הלידה מעלה את הסיכון למוות בעריסה. ישנו קשר חזק בין מוות בעריסה לבין עישון, גם כאשר ההורים מעשנים הרחק מילדיהם.

הדרך היחידה להגן על ילדכם מעשן סביבתי היא לשמור על ביתכם ועל המכונית שלכם נקיים מעישון. אינכם יכולים להיפטר מעשן סביבתי באמצעות אוורור החדרים, פתיחת חלונות, שימוש במאווררים או מזגנים, או הגבלת העישון לאזורים מסוימים בבית. התחייבו בפני עצמכם לשמור על ביתכם והמכונית שלכם נקיים מעשן בכל זמן. התעקשו שאיש לא יעשן ליד ילדכם. לכל ילד יש זכות לגדול בסביבה נטולת עשן.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.