גזיזת ציפורני התינוק

Posted on by דר' חוה גדסי

ציפורני התינוק שלכם

מדוע תינוקות שורטים את עצמם הרבה כל כך?
עד גיל שישה שבועות, תינוקות אינם מצליחים לשלוט בידיהם וברגליהם והם מצליחים לעשות תנועות מכוונות רק  בגיל 6-4 חודשים. התנועות הלא מכוונות שלהם, גורמות לתינוקות לשרוט את עצמם ללא כוונה.

ציפורניהם של תינוקות שזה עתה נולדו רכות דיין, ואין צורך לגזור אותן לעיתים קרובות. בדרך כלל הן נשחקות מעצמן על ידי בגדי התינוק. כשהתינוק שלכם גדול מספיק ומתחיל ליצור אינטראקציות עם סביבתו, הפעילויות היומיומיות שלו עשויות גם הן לשחוק את ציפורניו. עם זאת, הן גדלות מהר למדי, ולכן כדאי לגזור בעדינות את ציפורני הידיים והרגליים לפי הצורך. לא כדאי לכסוס בשיניים את ציפורניו של התינוק, כיוון שאתם עלולים להפיץ חיידקים או זיהום.

כיצד לגזור את ציפורני התינוק

נסו לגשת למשימה כשהתינוק ישן, רגוע מאוד או ישנוני. כדי לגזוז ציפורניים לילדים גדולים יותר, תוכלו לחגור אותם בכיסא האוכל או במושב המכונית. חשוב לוודא שיש מספיק אור, כדי שתראו היטב את קצות הציפורניים. השתמשו במספרי ציפורניים מיוחדים לתינוקות, בעלי קצוות מעוגלים המונעים פציעה, או בפצירה. הנה כמה טיפים שיקלו על המשימה:

  • אם אתם מתקשים, היעזרו באדם נוסף – אחד מחזיק את התינוק בעוד השני גוזז את הציפורניים.
  • גזזו את ציפורני הרגליים בקו ישר ולא מעוגל, כדי למנוע צמיחה של ציפורן חודרנית.
  • כשאתם גוזזים את הציפורניים, דברו ברוגע או שירו לתינוק.
  • אם התינוק שלכם גדול יותר, תוכלו לנסות להסיח את דעתו בעזרת צעצוע או פעילות אחרת.
  • תנו לו להשתתף בפעילות – המציאו משחק מיוחד לגזיזת הציפורניים.
  • שבחו את תינוקכם על כך שעזר לכם לסיים, כדי ששניכם תהיו מרוצים מהשלמת המשימה.

אם אתם גוזזים בטעות את עורו של התינוק והוא מדמם, הצמידו לחתך בעדינות פד גזה, עד שהדימום מפסיק. אל תחבשו את החתך, כיוון שהתינוק עלול למצוץ את התחבושת. אם אתם מודאגים בגלל החתך, קחו את התינוק לרופא הילדים. אפשר לכסות את ידיו של התינוק הקטן שלכם בזוג כפפות כותנה רכות, שימנעו ממנו לשרוט את עצמו או לגרות את העור (בעיקר אם הוא סובל מעור יבש).

בעיות ציפורניים

תינוקות קטנים סובלים לעיתים קרובות מזיהום באזור ציפורני הידיים או הרגליים, שנקרא פרוניכיה. הזיהום נוטה לעבור מעצמו, ללא כל טיפול. עם זאת, ייתכן שתצטרכו למרוח על הציפורן מעט משחה או נוזל מחטא.

לפעמים הזיהום מתפשט עמוק יותר באצבע היד או הרגל, וגורם לאזור כולו להתנפח ולהאדים. אם אתם מבחינים באודם ובנפיחות, פנו לרופא הילדים. ייתכן שהתינוק יזדקק לטיפול אנטיביוטי. אם אתם משתמשים במשחה לטיפול בזיהום, זכרו להלביש לתינוק כפפות או גרביים לאחר מכן, כדי שלא יכניס את כפות ידיו או רגליו לפה.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

הכנסת גופים זרים לאף, לאוזניים ולעיניים

Posted on by פרופ' בועז פורטר

מדוע ילדים תוקעים גופים זרים בכל מיני מקומות?

חלק מהפעוטות והילדים הקטנים מכניסים גופים זרים לאוזניהם או לאפיהם, או בולעים חפצים שאינם מזון, מתוך סקרנות. הם מתנסים בעולם שסביבם, ולומדים מה קורה כשהם מנסים דברים שונים.

אם אתם חושבים שילדכם הכניס משהו לאף, לעין, לאוזן או לאחד מפתחי הגוף, פנו לקבלת עזרה רפואית. אל תנסו להוציא את הגוף הזר בעצמכם, כיוון שאתם עלולים לגרום לפגיעה נוספת.

מאילו גופים זרים כדאי להיזהר

ילדים בני פחות מארבע עלולים להכניס לגופם או לבלוע גופים זרים קטנים, ולכן, הרחיקו את הדברים הבאים מילדכם:

  • מאכלים כגון פופקורן, אפונה יבשה, גרעיני מלון, אגוזים ושוקולד עם אגוזים
  • גולות, כפתורים, חרוזים ומכסי עטים
  • כדורי קלקר למילוי פופים וצעצועים רכים – ילדכם עלול לשאוף אותם בטעות, והם אינם מופיעים בצילומי רנטגן
  • מטבעות
  • סוללות קטנות, שעלולות לגרום לפגיעה אם החומצה שבתוכן דולפת בגוף
  • צעצועים המכילים חלקים קטנים, עיניים או אפים שניתן להסיר
  • מחטים, סיכות וסיכות ביטחון – עדיף להשתמש בסיכות עם סוגר בטיחותי, ולסגור אותן כשאינן בשימוש. כמו כן, אל תשימו סיכות בפה, כיוון שילדכם עלול לחקות אתכם.

כיצד למנוע בליעה, שאיפה או הכנסת גופים זרים

חשוב לזהות מראש מצבים בעלי פוטנציאל סיכון. העצות הבאות עשויות לעזור:

  • השגיחו על פעוטות וילדים קטנים בזמן האוכל – הם אוהבים להתנסות ולשחק עם האוכל, מה שעלול לגרום לפציעות. עודדו את ילדכם לשבת לאכול ולשתות בשקט.
  • אל תתנו לילדכם פופקורן או אגוזים (בעיקר לא בוטנים) עד גיל שלוש לפחות. עדיף למרוח שכבה דקה של חמאת בוטנים או ממרח אגוזים על פרוסת לחם.
  • חתכו את כל המזון של ילדכם לחתיכות קטנות, והוציאו עצמות חדות או קטנות מדגים, עוף ובשר. אפשר להשתמש בפילה ללא עצמות.
  • אל תציעו לילדכם סוכריות קטנות עד גיל ארבע לפחות. בכל מקרה, סוכריות הן מזון “מדי פעם”, ועדיף להציע אותן רק במקרים מיוחדים.
  • הימנעו משימוש בפייטים, דבק ומלאכת יד הקשורה לחרוזים קטנים, עד גיל 5.
  • למדו את הילדים הגדולים יותר שאוזניו ואפיו של אחיהם התינוק הם רגישים, ואסור לתחוב לתוכם שום דבר.
  • מומלץ להחליק או לצחצח כל משטח עץ גס או שבבי שילדכם בא איתו במגע – לדוגמה, רהיט ישן או המעקה במרפסת.
  • בדקו אם יש חלקי תכשיטים, אפונה יבשה וחפצים קטנים אחרים על הרצפה ועל שולחנות נמוכים.

פריטים קטנים למיכל בגודל קופסת ההפתעה של ביצת ההפתעה מהווים סכנת חנק לילדים בני פחות מארבע, ולכן הרחיקו אותם מילדכם.

סימנים לכך שילדכם הכניס גוף זר לגופו

לאף

  • ילדכם יתלונן על כאב או גירודים
  • באחד מנחיריו תופיע הפרשה בעלת ריח לא נעים
  • ידמם מהאף
  • יסבול מריח רע מהפה.

לאוזן

  • ילדכם יתלונן על כאבי אוזניים (אך לא כל החפצים שהוא עלול להכניס לאוזן יגרמו לכאב באוזניים)
  • מסביב לאחת מאוזניו תופיע אדמומיות
  • באחת מאוזניו תופיע הפרשה
  • ישמע פחות טוב.

לעין

ילדים מכניסים דברים לעיניים בכוונה לעיתים נדירות בלבד, אך הם עלולים להכניס בטעות אצבע או לשפשף חומרים זרים לתוך העין. פריטים שנלכדים בעיניים נמצאים בדרך כלל בלחמית, בין גלגל העין לעפעף. ילדכם:

  • יתלונן שיש לו משהו בעין, או ישפשף את עיניו ללא הרף
  • יתלונן על כאבים בעין
  • ידמע מהעין
  • יתלונן על כאבים כשהוא מתבונן באור
  • ימצמץ לעיתים קרובות.
  • יהיה בעל עין אדומה ומגורה

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לשחק עם התינוק

Posted on by דר' חוה גדסי

משחק אצל תינוקות: למה לצפות

ברגע שהתינוק מגלה שזרועותיו ורגליו יכולות לנוע, הוא רוצה להושיט ידיים ולגעת בכל מה שסביבו. הוא יתייחס לכל מה שנמצא בהישג ידו כאל צעצוע – גם אם מדובר בחיית המחמד או באחד האחים שלו! כאן מתחיל מסע התגליות והשגת הידע של התינוק. אפילו רשרוש פשוט ברעשן מראה לתינוק שהוא יכול לגרום לדברים להתרחש, והגילוי הזה יגרום לו לחפש בהתלהבות מה עוד הוא יכול לעשות.

ייתכן שתגלו שהתינוק עסוק במשיכת מגירות, בריקון קופסאות דגני הבוקר על הרצפה, בלחיצה על כל כפתור בסביבתו ובהכנסת טוסטים למכשיר הדי.וי.די – כל זה רק כדי להבין איך דברים עובדים. עד מהרה הוא יתחיל לטפס, ללכת, לרוץ ולקפוץ כדי לבחון את המיומנויות הגופניות החדשות שלו. ככל כשהוא גדל, הוא מנסה יותר ויותר להוביל את המשחק ולקבוע במה תשחקו – עד שתחליטו שאתם אלה שמובילים!

אין רגע ברור ומובהק שבו התינוק הופך לפעוט, אף שהמונח “Toddler” באנגלית נגזר מהפועל To Toddle – לדדות, המתאר את אופן ההליכה המיוחד של ילדים קטנים. מיומנויות ותחומי עניין רבים משותפים לשלב הינקות ולשלב הפעוטות, וייתכן שהפעוט שלכם עדיין יאהב משחקים רבים שמיועדים לתינוקות.

רעיונות למשחק עם התינוק

הצעצוע והמשחק הטוב ביותר עבור תינוקכם הוא אתם. המשחק עם התינוק הוא פשוט למדי – אפשר להתבונן זה בזה, לגעת בעדינות, לדבר, לשיר או להגיב לניסיונות התקשורת שלו. למעשה, מערכת היחסים האוהבת שלכם ושל התינוק היא הבסיס ללמידה ולהתפתחות שלו.

  • אפשר לעשות רעשים מצחיקים, להוציא לשון ולעשות פרצופים – תינוקות מאוד אוהבים פרצופים.
  • השמיעו קולות ביחד. שעשעו את התינוק שלכם ושירו לו כל מיני סוגים של שירים (בקול רם ובשקט, במהירות ובאטיות), חבטו בסירים ובמחבתות (בעדינות ואז בכוח), והשמיעו קולות של בעלי חיים (ועשו פרצופי חיות בו בזמן).
  • עודדו אותו לחקור את סביבתו. בחרו סביבה בטוחה (או הכינו אחת כזו) שמעודדת התנסות ופיתוח מיומנויות כגון ישיבה, זחילה, קימה לעמידה, הליכת צעדים ספורים והליכה.
  • שחקו במשחקים פשוטים. משחקים כגון “אצבע לאצבע נחבר” או “קוקו” נחשבים ללהיט גדול, והתינוק ייהנה מהם מאוד. תינוקות אוהבים לגעת בחלקים שונים בפניכם, ונהנים מאוד כשאתם נוגעים בפניהם. משחקים אלה יכולים להועיל מאוד למיומנויות הלמידה והתנועה של התינוק, ולפתח את מיומנויות נטילת התורות, שחשובות להתפתחות השיחה.
  • הקריאו לתינוק. עבור תינוקות, לספרים יש משמעות גדולה יותר מהקריאה. אלה גם צעצועים נהדרים שאפשר ללעוס, לשחק איתם באמבטיה, להרגיש מרקמים חדשים ולהתבונן בהם. אם אתם קוראים לתינוק שלכם לעיתים קרובות, הוא יבין שזוהי פעילות מעניינת ודרך נהדרת לבלות ביחד.
  • שימו לב לאיתותיו של התינוק. כשאתם משחקים עם התינוק שלכם, שימו לב לדברים שבהם הוא מתעניין.

גם דברים מסוכנים עלולים להיראות לו מהנים. כעת כדאי לבדוק כיצד להפוך את הבית לבטוח לתינוק בתנועה.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

עיכוב שפתי

Posted on by רות בן הרוש

מהו עיכוב שפתי?

עיכוב שפתי בא לידי ביטוי בגילאים שונים באופנים שונים, ועשוי לבוא לידי ביטוי בקושי של הילד:

  • להגיד את המילים הראשונות או ללמוד מילים חדשות
  • לחבר מילים ביחד וליצור משפט
  • לבנות אוצר מילים מגוון
  • להבין מילים או משפטים.

ישנם עיכובים שפתיים המתקשרים למצבים כגון אוטיזם, תסמונת דאון או לקויות שמיעה. אחרים עומדים בפני עצמם.

עיכוב שפתי, לקות שפה או הפרעת דיבור?

דיבור הוא החלק ה”טכני” של השפה, והוא כולל את היכולת להפיק צלילים, ובהמשך גם לדבר באופן שוטף. שפה- היא ההפיכה של צלילים אלו לבעלי משמעות, על ידי צירוף צלילים לבניית מילים, חיבור משפטים, הבנה של שימוש נכון במלים ועוד. התפתחות שפה תקינה כוללת בתוכה גם את יכולת ההבנה של השפה, וגם את יכולת ההבעה של השפה.

הפרעת דיבור כוללת בתוכה את  הקושי להגות נכון  את הצלילים בכל מילה, או הקושי לשמור על שטף דיבור בשל גמגום לדוגמא, אלו מקשים על הבנת הדיבור. מיומנויות השפה של ילדים עם הפרעת דיבור עשויות להיות טובות. כלומר, הם יכולים להבין היטב מילים ומשפטים, ויודעים ליצור משפטים בצורה נכונה, אך האופן שבו הם מבטאים את המילים משובש, או שהשטף נפגע. ילדים עם הפרעות דיבור עשויים לחוות גם עיכוב שפתי, אך לא בהכרח.

אם אתם מודאגים מהאופן שבו ילדכם הוגה מילים (למשל, אומר “תֶּלֶב” במקום “כלב”), קראו את המאמר הפרעות דיבור והגייה.

עיכוב שפתי הוא איחור בהשגת אבני הדרך ההתפתחותיות בזמן. ילד עם עיכוב שפתי לרוב ישיג את אבני הדרך לפי הסדר, אך באיחור. אם ילד חווה עיכוב שפתי שאינו עובר ואינו משתפר, או שיש פערים גדולים בין יכולות שפתיות שונות, ייתכן שמדובר בסימן ללקות שפה. לקות שפה מתאפיינת בעיכובים משמעותיים בלמידה כיצד לדבר ולהבין שפה.

מתי לקבל עזרה

ילדים מפתחים כישורי שפה בקצב שונה. לכן, השוואת ילדכם לילדים אחרים באותו גיל לא בהכרח תעזור לכם לזהות אם לילדכם יש עיכוב שפתי. כדאי לפנות לעזרת מומחה אם ילדכם מפגין אחד או יותר מהסימנים הבאים בגילאים השונים:

עד גיל 12 חודשים

ילדכם אינו מנסה לתקשר איתכם (באמצעות קולות, מחוות ו/או מילים), בעיקר כשהוא זקוק לעזרה או רוצה משהו.

עד גיל שנתיים
ילדכם:

  • אינו אומר כ-50 מילים שונות
  • אינו מחבר שתי מילים או יותר – למשל, “עוד מיץ”, “אמא קומי”
  • אינו מפיק מילים באופן ספונטני – כלומר, רק מחקה מילים או ביטויים ששמע מאחרים
  • אינו מבין הוראות או שאלות פשוטות – למשל, “תביא את הנעליים”, “רוצה לשתות?”, “איפה אבא?”

שימו לב: בגיל שנתיים, אחד מתוך חמישה ילדים מראה סימנים של עיכוב שפתי. רבים מהילדים ידביקו את הפער כשיגדלו, וחלקם ימשיכו להתקשות ברכישת השפה.

בסביבות גיל שלוש
ילדכם:

  • אינו מחבר מילים ויוצר ביטויים או משפטים ארוכים יותר – לדוגמה, “אמא תעזרי לי”, “אני רוצה עוד מיץ”
  • אינו מבין הוראות או שאלות מורכבות יותר – למשל, “תביא את הנעליים שלך ושים אותן בקופסה”, “מה אתה רוצה לאכול לארוחת הצהריים היום?”
  • אינו מתעניין כמעט או בכלל בספרים
  • אינו שואל שאלות.
  •  דיבורו אינו מובן לזרים.

בכל גיל
ילדכם:

  • אובחן עם אובדן שמיעה, עיכוב התפתחותי או תסמונת שעשויה לפגוע בהתפתחות השפה – לדוגמה, אוטיזם או תסמונת דאון, או תסמונות נפוצות פחות כגון תסמונת איקס שביר, תסמונת לנדאו-קלפנר ותסמונת קליינפלטר.
  • מפסיק לעשות דברים שעשה בעבר – למשל, לדבר.

ילדים החווים קשיים בשפה זקוקים לעזרה מוקדם ככל האפשר. אתם נמצאים בעמדה הטובה ביותר להערכת התפתחות השפה של ילדכם. אם אתם מודאגים, בטחו באינסטינקטים שלכם ובקשו עזרה מאיש מקצוע. אם איש המקצוע אינו חושש אך אתם עדיין מודאגים, תוכלו לבקש גם חוות דעת נוספת.

היכן לקבל עזרה

אם אתם חושבים שילדכם מתקשה עם השפה, דברו עם מומחה, למשל:

  • צוות הגן, בית הספר או המסגרת החינוכית
  • קלינאי תקשורת
  • רופא הילדים
  • אחות טיפת חלב

קלינאית תקשורת

קלינאית תקשורת תעריך את מידת ההבנה של ילדכם ואת האופן שבו הוא משתמש בשפה. הקלינאית תערוך לילדכם מבדקי שפה שאמורים לגרום לו להשתמש במילים, או תבחן כיצד הוא מגיב לבקשות, פקודות או שאלות.

ייתכן שתישאלו כיצד ילדכם משתמש בשפה בבית ומה מידת ההבנה שלו. כמו כן, תתבקשו לתת רקע – למשל, מתי החל ילדכם להפיק מילים, מתי החל ללכת, האם נולד פג, והאם יש עיכוב שפתי או בעיות שפה במשפחתכם. אם קלינאית התקשורת חושדת כי קיים עיכוב שפתי, היא תציע לכם להגיע למפגשי טיפול, בפגישות אישיות או בקבוצה שבה ישתתף ילדכם בפעילויות שפתיות לצד ילדים אחרים.

קלינאיות תקשורת עובדות עם ילדים צעירים דרך המכונים והיחידות להתפתחות הילד, במפוזרות בכל רחבי הארץ. תוכלו לקבוע גם עם קלינאיות תקשורת העובדות באופן פרטי, ואם יש להן הסדרים עם קופת החולים, תוכלו לעיתים לקבל החזר. הפניה ראשונית לקלינאית תקשורת תתקבל דרך רופא הילדים שלכם, שיפנה אתכם למכון להתפתחות הילד. במכון להתפתחות הילד יבחנו את המידע שתשלחו אליהם באמצעות מילוי שאלונים, ויחליטו האם אכן יש מקום להערכה והתערבות במסגרת המכון. במידה וכן, תוזמנו עם הילד לאבחון, ובעקבותיו תופנו לקבלת טיפול.

אם ברצונכם לבצע אבחון או לקבל טיפול באופן פרטי תוכלו לחפש קלינאית תקשורת באגודה הישראלית של קלינאי התקשורת בישראל.

בדיקות שמיעה

אם אתם חושבים שילדכם סובל מלקות שמיעה, כדאי לבדוק את שמיעתו במכון אודיולוגי. הפניה לבדיקת שמיעה תינתן לכם על ידי רופא הילדים. אם ילדכם אכן סובל מאובדן שמיעה, קלינאית התקשורת תוכל להגיד לכם באיזה אופן משפיעה שמיעתו של הילד על התפתחות השפה והתקשורת שלו.

הגורמים לעיכוב שפתי

ברוב המקרים איננו יודעים מה הגורמים לעיכוב שפתי, אולם אנו יודעים שקרוב לוודאי מדובר במרכיב גנטי או ביולוגי. עיכוב שפתי נפוץ יותר אצל:

  • בנים
  • ילדים שלאחד מבני משפחתם הקרובה יש היסטוריה של עיכוב שפתי או הפרעת תקשורת
  • ילדים שיש להם הפרעה התפתחותית או תסמונת שמתאפיינת בין השאר בעיכוב שפתי, כמו תסמונת דאון
  • ילדים שסובלים מבעיות שמיעה מתמשכות ומזיהומים באוזניים.

לעיתים, עיכובים במיומנויות התקשורת עשויים להיות סימנים להפרעות התפתחות חמורות יותר, כולל לקות שמיעה, עיכוב התפתחותי, מוגבלות שכלית התפתחותית והפרעה על הרצף האוטיסטי.  אתם מכירים את ילדכם טוב יותר מכל אחד אחר. אם אתם מודאגים, דברו עם רופא הילדים או מומחה אחר לבריאות הילד.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

אי סבילות ללקטוז

Posted on by ד"ר מנואל כץ

מהי אי סבילות ללקטוז?

אי סבילות ללקטוז מתרחשת כאשר הגוף אינו יכול לפרק את הסוכר הנקרא לקטוז (סוכר חלב), שקיים בחלב אם, חלב פרה ומוצרי חלב נוספים. חלב אם מכיל כ-7% לקטוז, ותחליף חלב לתינוקות  מכיל כמות דומה. הלקטוז מספק לתינוק כ-40% מהאנרגיה הדרושה לו, עוזר לו לספוג סידן וברזל ועוזר לשמירה על התפתחות בריאה.

בדרך כלל, האנזים לקטז שמיוצר במעי הדק מפרק את הלקטוז לגלוקוז ולגלקטוז – סוכרים הנספגים בקלות רבה יותר. ישנם תינוקות שאינם מייצרים מספיק לקטז כדי לפרק את הלקטוז, ולכן, הלקטוז שלא נספג ממשיך לכיוון המעיים בלי להתעכל. החיידקים מפרקים את הלקטוז הבלתי מעוכל, בתהליך של תסיסה היוצר גזים  וגורם לתסמינים כמו נפיחות, גזים, ושלשול. אי סבילות ללקטוז שונה מאלרגיה לחלב. אלרגיה לחלב היא תגובה של מערכת החיסון לחלבונים שנמצאים בחלב. אי סבילות אינה אלרגיה, והיא קשורה לסוכר שבחלב.

רוב הילדים והמבוגרים שאובחנו באי סבילות ללקטוז יכולים לעכל כמות קטנה של לקטוז. באופן כללי, עיכול 10-8 גרם לקטוז אינו גורם לתסמינים מיוחדים.

הגורמים לאי סבילות ללקטוז

ישנם שני סוגי אי סבילות ללקטוז: ראשונית ומשנית, ויש להם גורמים שונים.

אי סבילות ראשונית ללקטוז מתרחשת כאשר תינוקות נולדים ללא האנזים לקטז כלל. זהו מצב גנטי ונדיר ביותר. תינוקות הסובלים ממצב כזה זקוקים לתזונה מיוחדת מיום להיוולדם.

אי סבילות משנית ללקטוז מתרחשת אם מערכת העיכול של הילד מופרעת על ידי מחלה שמשפיעה על ייצור תקין של אנזימים כגון לקטאז, או כאשר לא מיוצר מספיק לקטז.

מחלות העלולות להוביל לאי סבילות משנית ללקטוז הן בעיקר נגיפי בטן שגורמים לדלקות במערכת העיכול הבאות לידי ביטוי בשלשולים ו/או הקאות וכן מחלת הצליאק (רגישות לחלבון החיטה, המופיעה בתינוקות לאחר שהתחילו חשיפה למוצרים המכילים גלוטן). דלקות במערכת העיכול  עלולות לגרות באופן זמני את רפידת הקיבה והמעי הדק, לגרום לירידה זמנית בכמות הלקטז, ועל כן לרגישות זמנית ללקטוז. בעיה זו נפתרת בדרך כלל לבד, אך יש לשקול מתן זמני של פורמולה דלת לקטוז למשך מספר שבועות, בתינוקות הניזונים מפורמולה, לאחר מחלת שלשולים ממושכת.

אי סבילות משנית ללקטוז שנגרמת כתוצאה ממחסור בייצור לקטז מתפתחת בדרך כלל לאחר גיל שלוש. ישנם אנשים שמועדים יותר לפתח אי סבילות ללקטוז מאחרים, יוצאי צפון אירופה, למשל, נוטים פחות לסבול מכך. לעומת זאת, יוצאי אסיה ואפריקה מצויים  בסיכון גבוה יותר לחסר בלקטז.

אי סבילות ללקטוז זוכה לעיתים לאבחנה מוטעית של בעיות עיכול אחרות, כגון אלרגיות למזון, כיוון שיש להם תסמינים דומים.

תסמינים שכיחים של אי סבילות ללקטוז

ללא האנזים לקטאז, הלקטוז בחלב אינו נספג ונשאר במעיים. כשהחיידקים במעיים ניזונים מן הלקטוז – תהליך שנקרא תסיסה – הם מייצרים כמויות גדולות של גז, שמוביל למגוון תסמינים:

  • גזים
  • כאבים ונפיחות בבטן
  • עצבנות יתר
  • אי יכולת להירגע
  • קשיים בהנקה
  • חוסר עליה במשקל
  • שלשול.

התייעצו תמיד עם רופא אם ילדכם סובל משלשול שאינו משתפר, בעיקר אם הוא בן פחות משלושה חודשים.

תופעת לוואי נוספת היא תפרחת חיתולים אדומה וחריפה. הפריחה מתרחשת כאשר חיידקי המעיים מפרקים את הלקטוז והופכים אותו לגז מימן ולחומצה לקטית. תוצרים אלה גורמים ליציאות חומציות מאוד, שעלולות לגרום לגירוי ולאדמומיות על עורו הרגיש של התינוק. במקרה כזה, כדאי למרוח קרם טוב נגד תפרחת חיתולים על ישבנו.

גם אם כל התסמינים הללו מופיעים אצל ילדכם, לא בטוח שיש לו אי סבילות ללקטוז. אלו תסמינים נפוצים מאוד אצל תינוקות יונקים בריאים. התסמינים יכולים להתרחש בשבוע הראשון לחייו, ולהימשך עד גיל שישה שבועות או אפילו חמישה חודשים. סביר מאוד להניח שהתסמינים ייעלמו מעצמם. כל זמן שהתינוק שלכם עולה במשקל ובריאותו תקינה, סביר להניח שאין כל בעיה.

שימו לב: אי סבילות ללקטוז אינה גורמת להקאה, אך אלרגיה לחלב עשויה לגרום להקאה.

אבחון אי סבילות ללקטוז

כיוון שהתסמינים של אי סבילות ללקטוז ושל אלרגיה למזון הם דומים, קשה לפעמים לאבחן את הבעיה. יש כמה שיטות לאבחון אי סבילות ללקטוז, אך מתאימות בעיקר לילדים גדולים יותר ולא לתינוקות.

  • בדיקת מימן בנשיפה: בבדיקה זו נמדדת כמות גז המימן בנשימתו של הילד. בנשימתם של ילדים בעלי אי סבילות ללקטוז מופיעות רמות גבוהות של מימן, בגלל תהליך התסיסה במעיים המתרחש כאשר החיידקים מפרקים את הלקטוז שלא נספג.
  • דיאטת אלימינציה: הדיאטה כוללת הסרת מאכלים שמכילים לקטוז מתזונתו של הילד, כדי לראות אם חל שיפור בתסמינים. אם התסמינים חוזרים לאחר השבת המאכלים לתפריט, סביר להניח שהבעיה היא אי סבילות ללקטוז.

מה לעשות אם לילדכם יש אי סבילות ללקטוז

גם אם התינוק שלכם מקבל אבחנה של אי סבילות ללקטוז, הוא ימשיך לגדול היטב לאחר שתבינו מה הבעיה. חשוב לדבר עם מומחה על מילוי הצרכים התזונתיים של התינוק, וכדאי לפנות לרופא הילדים או לאחות טיפת חלב. אחד הדברים החשובים ביותר שתוכלו לעשות הוא להרגיע ולנחם את התינוק כשהוא סובל מהתסמינים.

הטיפול באי סבילות ללקטוז תלוי בגורם. אם לילדכם יש אי סבילות ראשונית ללקטוז, רופא הילדים או הדיאטנית יוכלו להדריך אתכם. אם יש לו אי סבילות משנית ללקטוז שנובעת מדלקת קיבה ומעיים.
התייעצו עם רופא הילדים שלכם לגבי הצורך בהחלפת כלכלה, גם אם באופן זמני, או אודות הצורך בטיפול תרופתי משלים.

תזונה ואי סבילות ללקטוז

אם ילדכם גדול יותר ומאובחן באי סבילות ללקטוז, הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לנהל את התזונה שלו. הטיפים מתאימים גם למבוגרים.

אפשר להשתמש במזונות הבאים:

  • לחם ודגנים
  • אורז ופסטה
  • פירות וירקות
  • בשר, דגים, עוף, קטניות ואגוזים
  • גבינות דלות לקטוז כגון ברי, קממבר, צ’דר, גבינה צהובה, פטה, גאודה, מוצרלה, ופרמזן.
  • יוגורט סויה.

היזהרו מהמזונות הבאים:

  • חלב, יוגורט, גלידה, קינוחים חלביים, גבינות רכות, גבינות מעובדות, ממרחי גבינה, גבינת קוטג’,שמנת, חמאה וריקוטה
  • אבקות אינסטנט להכנת פירה או ירקות המכילות תוספת חלב, רטבים לבנים או רוטבי גבינה.

בדקו היטב את המרכיבים במזונות הבאים:

  • ביסקוויטים, עוגות ותערובות להכנת עוגה
  • מרקים מוקרמים
  • מיונז
  • שוקולד חלב
  • חטיפי צ’יפס, גבינה וחטיפים אחרים
  • ממתיקים מלאכותיים.

הטיפים הבאים יעזרו לילדכם להימנע מהתסמינים:

  • תנו לילדכם לשתות מים, חלב אורז ומיצי פירות מדוללים, וכן משקאות סויה מועשרים בסידן או חלב נטול לקטוז.
  • בדקו תוויות מזון וחפשו תחליפים נטולי חלב.
  • כשאתם מבשלים, נסו להכין צלי, ירקות צלויים ומוקפצים בסגנון אסיאתי.
  • לקינוח אפשר להגיש סורבה לימון, קינוחי פירות קפואים, מרנג, פירות ומאפים נטולי חלב.

העמסת לקטוז

העמסת לקטוז אינה דומה לאי סבילות ללקטוז – כלומר, היא אינה נובעת מבעיה בייצור לקטאז. העמסת לקטוז מתרחשת כאשר התינוק צורך כמויות גדולות של לקטוז בפעם אחת ואינו מצליח לפרק את כולו.

העמסת לקטוז עלולה להתרחש כאשר:

  • תינוקות הניזונים מבקבוק שותים מנה גדולה של חלב
  • תינוקות יונקים עשויים להיכנס לדפוס של הנקות קצרות – לפעמים האם מקצרת את זמני ההנקה בגלל בעיות כגון פטמות כואבות או דלקת בשד במקרה כזה, תינוקות יונקים שותים יותר חלב קדמי מאשר חלב אחורי. החלב הקדמי עשיר בלקטוז בהשוואה לחלב האחורי העשיר בשומנים. עודף חלב “קדמי”, ומלא בסוכרים עשוי לגרום להעמסת לקטוז, שאינו מספיק כולו להתפרק ולהתעכל. הדבר קורה כאשר התינוקות אינם מתחברים היטב לשד, ומוביל להנקות קצרות שבהן התינוק אינו שותה מספיק חלב, ומקבל יותר מדי חלב קדמי.

מחקרים מראים כי התסמינים של העמסת לקטוז משתפרים אצל 79% מהתינוקות שינקו בתנוחה שהבטיחה כי הם מקבלים את כל החלב מכל שד, סיימו את כל תכולת השד הראשון לפני שעברו לשני, וניזונו במרווחים של שלוש שעות (ולא לעיתים קרובות יותר), במקרה של האכלת יתר.

אלרגיה למזון לעומת אי סבילות ללקטוז

לפעמים, התסמינים שאנו מזהים כאי סבילות ללקטוז נגרמים למעשה מאלרגיה למזון. אלרגיה לחלב, למשל, משפיעה על תינוקות שניזונים מבקבוק יותר מאשר על תינוקות יונקים, כיוון שרוב סוגי התמ”ל מבוססים על חלב פרה, חלב עזים או חלב סויה.

נדיר מאוד שתינוקות סובלים מאלרגיה לרכיבים בחלב האם. במקרים של חשד לאלרגיות בתינוק יונק, מומלץ לפנות לרופא מומחה לאלרגיה.

התגובות האלרגיות למזון חמורות יותר מאשר התגובות לאי סבילות ללקטוז. אם התינוק שלכם אלרגי למזון כגון חלב פרה, מוצרי סויה או ביצים, אתם עשויים לראות את התסמינים הבאים:

  • הקאה
  • שלשול דמי או רירי
  • עלייה מועטה במשקל
  • צפצופים או אסתמה.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

פעילות גופנית לילדים – בחורף

Posted on by דר' חוה גדסי

רעיונות לפעילויות גופניות חורפיות

  • לבשו מעילים, כובעים וכפפות וצאו החוצה. הראו לילדכם כיצד נראה חוף הים בחורף, או בקרו בפארקים ובגינות והראו לו את הצמחים הרטובים והמבריקים מגשם.
  • קחו את ילדכם לצפות בזרימת הנחלים ולראות כיצד היא משתנה אחרי הגשם.
  • אם רטוב בחוץ, לבשו מגפי גומי ומעילי גשם. חפשו שלוליות גדולות שאפשר לקפוץ בתוכן. כדאי לקחת גם מטרייה. ילדכם ייהנה לפתוח ולסגור אותה כמה פעמים.
  • כשמחשיך, צאו להליכה ותנו לילדכם לשחק עם פנס.
  • אספו עלים, מקלות, צדפים ואבנים. בבית תוכלו למיין ולצבוע אותם, או לבנות איתם דברים שונים.
  • כשיש רוח אפשר לצאת ולהעיף עפיפון, לרדוף אחרי עלים – או לעזור להם “לעוף” – ולנסות למצוא מקומות להסתתר מפני הרוח.
  • אפשר לצאת לפעילויות במקומות סגורים כגון ג’ימבורי, שחייה, פארק טרמפולינות, החלקה על הקרח, פינג פונג ובאולינג.
  • אפשר לצאת לפעילויות ספורטיביות מאורגנות. חפשו משחקי ספורט שמתאימים ובטוחים לילדים צעירים.
  • כשיורד שלג, אפשר לבנות איש שלג ולזרוק כדורי שלג אחד על השני.

פעילויות חורפיות בתוך הבית

אם אינכם יכולים לעמוד בקור וברטיבות, הנה כמה רעיונות לפעילויות חורפיות בתוך הבית, ואפשר גם להמציא פעילויות משלכם.

  • שחקו “באולינג ביתי”: העמידו כמה בקבוקים ריקים ונסו להפיל אותם בעזרת כדור רך או זוג גרביים ישנים.
  • עודדו את ילדכם לזרוק צעיף באוויר ולנסות לתפוס אותו בעזרת יד אחת, רגל או ראש.
  • תנו לו לבעוט בבלון גבוה ככל האפשר, או הכו בו במחבט.
  • השתמשו בזוג גרביים ישנים ושחקו איתם כדורגל, טניס או בובות גרביים.
  • השמיעו מוזיקה, רקדו ושחקו בתחפושות.
  • בנו ארמון מכיסאות ושמיכות.
  • הכינו משחק “חפש את המטמון” ברחבי הבית.
  • אם יש לכם מספיק מקום, הכינו מסלול מכשולים בסלון.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לעזור לילדים ליהנות יותר מספורט

Posted on by דר' חוה גדסי

פיתוח מיומנויות

לחלק מהילדים אין מיומנויות גופניות טובות מספיק לענפי ספורט מסוימים. ייתכן שהם לא מצליחים לרוץ, לקפוץ, לתפוס או לזרוק היטב כמו ילדים אחרים.

אם התיאור הזה מוכר לכם, עזרו לילדכם לתרגל בבית או בפארק, עם בני המשפחה או חברים. נסו לקבוע מטרות קטנות ובנות השגה כמו “להעביר את הכדור פעמיים בצורה מוצלחת”, “לרוץ ולהשיג שחקן אחר”, או “לרקוד עוד שלוש דקות”. כך תעזרו לו לראות את ההתקדמות וליהנות ממנה, וגם לשפר את המיומנויות והביטחון העצמי.

“אני לא טוב מספיק בשביל לשחק”

לפעמים הילדים מרגישים שהם חייבים להיות טובים מאוד בספורט כדי להצטרף, וחוששים שאינם טובים מספיק. אם אתם חושבים שילדכם יכול להשתתף בספורט מסוים, עודדו אותו להתנסות בדרך בלתי פורמלית, ולהזמין חברים לנסות איתו.

אם לדעתכם ענף ספורט מסוים אינו מתאים עדיין לרמתו וליכולתו, עודדו אותו לנסות פעילויות או ענפי ספורט אחרים שאולי יתעניין בהם – כמו למשל רכיבה על אופניים, שחייה, ריקוד, טניס או כדורגל.

סביבה תחרותית מדי

סביבה תחרותית מאוד או הלחץ להפגין ביצועים טובים עלול להרתיע את ילדכם. אפשר לדבר על כך עם המדריך או המאמן, או לחפש מועדונים או פעילויות תחרותיים פחות, שיתאימו לו טוב יותר. כשיתבגר, סביר להניח שיתמודד טוב יותר עם התחרות. בינתיים, עדיף להמתין עד שילדכם יגלה עניין בספורט תחרותי.

פחד מפני כישלון

חלק מהילדים פוחדים מדברים שהם תופסים ככישלון – כמו לא לנצח. כדי לעזור לילדכם להתמודד עם הפחד, העבירו לו מסר שמטרתו של הספורט היא ליהנות, להיות פעיל, לנסות ככל יכולתו, להיות שחקן הוגן ולעודד אחרים. אפשר לעשות זאת בדרכים פשוטות, כמו לשאול אותו אם נהנה מהמשחק ולא אם ניצח. כמו כן, שבחו אותו כשאתם רואים שהוא משחק בצורה הוגנת.

בסופו של דבר, המאמצים שלו הם הדבר היחיד שנמצא בשליטתו המלאה. המאמץ, ולא תוצאת המשחק, הם שהופכים את הפעילות להצלחה או לכישלון. אם ילדכם מסיים את המשחק בתחושה שעשה ככל יכולתו, הוא כבר הצליח.

ענף הספורט הלא נכון

חלק מענפי הספורט פשוט לא מתאימים לילדים מסוימים. יש ילדים שאוהבים ספורט מאורגן, ואחרים לא. יש שאוהבים ספורט קבוצתי, ואחרים – ספורט אינדיבידואלי. עזרו לילדכם למצוא את הפעילות הנכונה עבורו ועודדו אותו לנסות מגוון רחב של ענפי ספורט ומשחקים.

תחושת מודעות עצמית גבוהה

ילדים עלולים להיות מודעים מדי לעצמם ולהרגיש שאינם מתאימים, בעיקר אם הם גדולים או קטנים יותר מאחרים, שריריים פחות, מיומנים פחות או פחות אנרגטיים. אם ילדכם מרגיש כך, ספרו לו שילדים בכל הגדלים, המינים והצבעים יכולים ליהנות מספורט. כדאי להראות לו דוגמאות של אנשים עם אותו מבנה גוף שנהנים מספורט – בעיקר ילדים אחרים. וחשוב מכל, הקיפו אותו בסביבה תומכת ובטוחה שתקבל בברכה את מאמציו.

בעיות בריאותיות

בעיות בריאותיות כמו אסתמה או סוכרת עלולות להוביל לכך שילדכם אינו בטוח אם עליו להשתתף בענפי ספורט. הצעד הראשון הוא לבדוק עם אנשי מקצוע איזו פעילות גופנית בטוחה ובריאה לילדכם ובאיזה מינון. במקרים רבים אין כל צורך שילדכם יימנע מהפעילות לגמרי, ובתסמונות מסוימות היא יכולה אפילו לשפר את התסמינים.

אפשרויות נוספות לפעילות גופנית

אם ילדכם באמת אינו רוצה להשתתף בספורט מאורגן, יש המון פעילויות מהנות אחרות כדי לשמור על כושר. אחת האפשרויות המומלצות היא משחק חופשי – לדוגמה, בעיטות כדור, רכיבה על אופניים, ריקוד ומשחק במתקנים במגרש המשחקים. הדבר החשוב הוא שילדכם יהיה פעיל עם חבריו וייהנה.

כמו כן, כדאי לשקול את הפעילויות הגופניות הבאות:

  • סקייטבורד, ריצה, רכיבה או ריקוד
  • ריקוד, אמנויות לחימה, דרמה או שיעורי יוגה
  • חוג הישרדות בטבע – מתאים לילדים שמתעניינים בטבע.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

אלרגיות שאינן קשורות למזון

Posted on by ד"ר מנואל כץ

אלרגיות שאינן למזון

ילדים רבים סובלים מאלרגיה לדברים יומיומיים שנמצאים בכל בית ובכל סביבה, כגון קרדית אבק הבית, עקיצות ונשיכות חרקים, בעלי חיים, דשא, עשב ואבקני פרחים. חלק מהילדים אלרגיים גם לדברים נפוצים פחות כגון תרופות או לטקס (מוצרי גומי).

כמו כן, ילדים עשויים להראות סימני אי סבילות לכמה כימיקלים המשמשים במוצרים אחרים, כגון דבק שטיחים, סוגי צבע וממסים שונים. במקרים כאלה אין בדרך כלל תגובה חמורה, והילדים אינם מפתחים נוגדני אלרגיה. אם אתם חושבים שילדכם סובל מאלרגיות, פנו לרופא הילדים.

התסמינים לתגובות אלרגיות

אם התגובה האלרגיה היא קלה או בינונית, ילדכם יפתח אחד או יותר מן התסמינים הבאים:

  • פריחה או הופעה של כתמים אדמדמים על פני העור (אורטיקירה)
  • נפיחות בפנים, בעיניים או בשפתיים
  • עקצוצים בפה
  • כאבי בטן או הקאות (הופעת תסמין זה לאחר עקיצת חרק משמעה תגובה אלרגית חמורה)

תגובות חמורות לאלרגיה שאינה למזון עשויות להתרחש לאחר מגע עם תרופות שונות, לטקס ועקיצות חרקים. במקרה כזה (הלם אנפילקטי), ילדכם יפתח אחד או יותר מן התסמינים הבאים:

  • צפצופים או קוצר נשימה
  • לשון נפוחה
  • נפיחות בלוע
  • קושי בדיבור ו/או קול צרוד
  • שיעול מצפצף או בלתי נפסק
  • סחרחורת מתמשכת או התעלפות
  • במקרה של אסתמה, אקזמה וקדחת השחת, התסמינים הללו עלולים להיות חריפים מבדרך כלל.
  • ילדים קטנים עשויים להחוויר ולהיראות נפולים.

הלם אנפילקטי הוא מסכן חיים ודורש התערבות רפואית דחופה. התקשרו מיד למד”א בטלפון 101. אם אתם מחכים לאמבולנס, השכיבו את ילדכם על משטח ישר כדי לייצב את לחץ הדם שלו.

מה לעשות במקרה של תגובה אלרגית

אם אתם חושבים שילדכם סובל מתגובה אלרגית, ניתן לתת לו טיפול בתרופה אנטי-היסטמינית (נוגדת אלרגיה), בטיפות, סירופ או כדור. אם ילדיכם סובל מתגובות אלרגיות חוזרות, כדאי להחזיק תרופות אלו בתיק עזרה ראשונה בבית, למקרה הצורך.

אלרגיה לקרדית אבק הבית

קרדית אבק הבית נמצאת כמעט בכל בית בישראל. אלה חרקים קטנטנים הניזונים מקשקשי עור ומעובש. הם חיים במקומות חמימים ולחים כגון מזרונים, כריות, צעצועי פרווה, רהיטים רכים ושטיחים.

תסמיני האלרגיה לקרדית אבק הבית דומים לאלה של קדחת השחת – התעטשויות, עיניים מגרדות, אקזמה, נזלת ואסתמה. כשאפו של ילדכם נסתם, הוא עשוי לנחור. אלרגיה לקרדית אבק הבית אינה גורמת לפריחה אלרגית, והיא אינה אלרגיה עונתית אלא מתרחשת כל השנה.

מניעה

אפשר לעשות דברים רבים כדי להפחית את חשיפתו של ילדכם לקרדית אבק הבית:

  • כבסו את המצעים מדי שבוע
  • שמרו על בית נקי ומסודר ככל האפשר
  • שאבו שטיחים בתדירות גבוהה באמצעות שואב אבק עוצמתי .
  • אווררו את הבית ושמרו על רמת לחות נמוכה. בדקו, לדוגמה, אם מאווררי המטבח וחדר האמבטיה (ונטה) עובדים כראוי, ואם אפשר לפתוח חלון לזמן מה.
  • נסו להימנע משטיחים בבית, במידת האפשר
  • השתדלו שלא לכסות רהיטים בבדים או בשמיכות קלות, שעלולים להוות מקום דגירה לקרדית.
  • ספרים, צעצועים ובובות פרווה- השתדלו לשמור בארונות סגורים או בקופסאות והימנעו במידת האפשר מתצוגה חיצונית בחדר הילדים על מדפים מעלי אבק.

אלרגיות לבעלי חיים

ילדים עלולים לפתח אלרגיה לשיער/פרווה, קשקשים ורוק של בעלי חיים כגון חתולים, כלבים, סוסים וארנבות. אלרגיה לבעלי חיים מתבטאת בדרך כלל בתסמינים המופיעים על העור, באף ובעיניים כתוצאה ממגע עם קשקשי בעלי החיים. אלרגיה כזו גורמת לרוב לגירודים בעור, פריחה אלרגית, נזלת ועיניים דומעות. כמו כן, היא עשויה להחריף את האסתמה או האקזמה של ילדכם.

מניעה

ייתכן שילדכם לא יפגין סימני אלרגיה במגע עם בעל החיים שלו, אך יגיב לבעלי חיים של אחרים. במקרה כזה, תוכלו לתת לו מנה של תרופה אנטי-היסטמינית כ-30 דקות לפני הביקור בבית שבו מתגורר אותו בעל חיים. כמו כן, כדאי להחליף את בגדיו של הילד ולקלח אותו מיד כשאתם מגיעים הביתה, כדי למנוע את כניסת האלרגן לביתכם. על ילדכם להימנע מלגעת באותו בעל חיים. כל הצעדים הללו מספיקים בדרך כלל לריסון התסמינים.

אם בעל החיים שלכם מהווה בעיה, כדאי להחזיק אותו מחוץ לבית כדי שילדכם לא ייגע בו. אל תתנו לבעל החיים לישון במיטתו של הילד.

אלרגיות לדשא, עשב ואבקנים

אלרגיות לאבקנים, דשא ועשב הן נפוצות, וגורמות בדרך כלל לתסמיני קדחת השחת, ובהם עיניים דומעות ומגרדות ונזלת. יש ילדים שמפתחים פריחה לאחר מגע בדשא, או שהאקזמה שלהם מחמירה. סוג זה של אלרגיה נוטה להחמיר בחודשי האביב והקיץ, כאשר הצמחייה גדלה ופורחת.

מניעה

כך אפשר להפחית את החשיפה לדשא, עשב ואבקנים:

  • אם ילדכם מפתח פריחה כשעורו בא במגע עם דשא, הלבישו לו חולצות עם שרוולים ארוכים ומכנסיים ארוכים בזמן ישיבה או משחק בחוץ
  • הכניסו אותו לאמבטיה או למקלחת לאחר משחק בחוץ, בעיקר אם הוא מתגרד
  • הישארו בבית כשיש רוח חזקה
  • סגרו את החלונות והדלתות בזמן כיסוח הדשא.

אלרגיות לתרופות

ילדכם עשוי לסבול מתגובה אלרגית לתרופות מרשם. האלרגיה עשויה להתעורר גם משימוש בתרופות ללא מרשם, שאפשר לקנות בכל בית מרקחת או חנות פארם. אם ילדכם סובל מפריחה אלרגית  או מנפיחות לאחר נטילת מנה או שתיים של תרופה מסוימת, כנראה שיש לו אלרגיה לאותה תרופה. פנו מיד לרופא הילדים וספרו לו על התגובה. אם ילדכם סובל מקשיי נשימה, הזעיקו מיד אמבולנס וקחו אותו לבית החולים.

מה אינו נחשב כאלרגיה לתרופות

תגובות כגון שלשול או הקאה נגרמות לרוב בגלל מחלה, או כחלק מהשפעתן של תרופות מסוימות (כגון אנטיביוטיקה) על החיידקים הידידותיים במעיים. אם ילדכם נוטל אנטיביוטיקה וסובל משלשול, כדאי לתת לו תוסף פרוביוטיקה או יוגורט פרוביוטי. אם יש דם בשלשול, פנו לרופא הילדים.

לאחר קבלת חיסון, ישנן בדרך כלל תגובות מקומיות כגון כאב, נפיחות במקום הזריקה וחום נמוך. תגובות אלרגיות אמיתיות לחיסונים הן נדירות ביותר.

אלרגיה ללטקס

אם ילדכם מפתח אדמומיות, פריחה או נפיחות לאחר מגע עם מוצר המכיל לטקס, כנראה הוא סובל מאלרגיה ללטקס. דוגמה למוצרים כאלה היא בלונים, כפפות גומי, פטמות בקבוקים או מוצצים.

אם ילדכם אכן סובל מאלרגיה ללטקס, יידעו את כל אנשי המקצוע המטפלים בילדכם, כולל רופא הילדים, רופא השיניים ומומחים אחרים, שיצטרכו להימנע מלהשתמש במוצרי לטקס בסביבתו.

ישנם אנשים הסובלים מתגובות חמורות (הלם אנפילקטי) ללטקס. אם ילדכם חווה את אחד הסימנים של הלם אנפילקטי, הזעיקו אמבולנס וקחו את ילדכם לבית החולים.

אלרגיות לחרקים

עקיצות ונשיכות חרקים הן נפוצות, בעיקר אם ילדכם מבלה זמן רב מחוץ לבית. עקיצה או נשיכת חרק גורמת בדרך כלל לכאב מקומי ולנפיחות באזור העקיצה. עם זאת, ילדים מסוימים עלולים להגיב באופן חמור יותר. בישראל עלול ילדכם להיעקץ מחרקים כגון דבורים, צרעות, ולהינשך על ידי עכבישים, פרעושים או קרציות. כמו כן, עקיצות יתושים נפוצות גם הן, אולם התגובה האלרגית החמורה אליהם נדירה מאוד.

התסמינים הרגילים של עקיצת חרק הם כאב חד ומעקצץ במקום העקיצה או הנשיכה, וכן סימן לבן מוקף באזור נפוח ואדמומי. הכאב נעלם בדרך כלל בתוך כמה שעות.

תגובות לעקיצות ולנשיכות חרקים

ילדים שונים רגישים במידה שונה לעקיצות חרקים. כ-10% מהילדים יחוו נפיחות, חבורות או פריחות אלרגיות רבות יותר מאחרים. הנפיחות עלולה להחמיר בתוך כמה ימים. כ-1% בלבד מהילדים סובל מתגובה אלרגית חמורה לעקיצה או לנשיכת חרקים. אם זה קורה, פנו מיד לבית החולים.

טיפול

כך תטפלו בעקיצות חרקים:

  • במקרה של עקיצת דבורה – המחדירה יחד עם העוקץ גם שקית ארס- הסירו את העוקץ, אם הוא עדיין נעוץ בעור. הסירו אותו במהירות רבה ככל האפשר, רצוי בתנועת גירוד; אם תתפסו אותו בחוזקה, אתם עלולים לסחוט עוד ארס לאזור העקיצה
  • שטפו את אזור העקיצה או הנשיכה
  • הניחו קרח על אזור העקיצה או הנשיכה
  • תנו לילדכם מנת אנטי-היסטמין, אם האזור מגרד מאוד

במקרה של תגובות אלרגיות חמורות, השתמשו במזרק אדרנלין אוטומטי ופנו מיד לקבלת עזרה רפואית. אם גיליתם קרצייה על ילדכם, הסירו אותה באמצעות פינצטה. אל תנסו להזיז אותה, שכן היא עלולה להחדיר את האלרגן לעור ולעורר תגובה אלרגית. אם ילדכם נמצא בסיכון ללקות בהלם אנפילקטי כתוצאה מנשיכת קרצייה, פנו מיד לקבלת עזרה רפואית. אל תנסו להסיר את הקרצייה בעצמכם.

מניעה

כך תמנעו עקיצות ונשיכות חרקים:

  • הלבישו את ילדכם היטב – בזמן המשחק בחוץ הקפידו לנעול נעליים, ללבוש חולצות ומכנסיים עם שרוולים ארוכים (בגדים בצבעים בהירים מושכים פחות את הדבורים והצרעות), או לעטות כפפות בזמן גינון
  • שימו לב למקומות שבהם ישנה פעילות רבה של חרקים – למשל, ליד כוורות או בריכות שחייה
  • דאגו להסיר קני חרקים בעזרת מומחה
  • אל תשאירו פחיות של משקאות ללא כיסוי כשאתם נמצאים בחוץ.

אלרגיות ואי סבילויות לכימיקלים

כימיקלים הנמצאים בפריטים נפוצים כגון תכשיטי מתכת, צבע לבגדים, פלסטרים ודבקים שונים עלולים לגרום לתגובות אלרגיות  מקומיות של העור בשם קונטקט דרמטיטיס. ילדכם עשוי להגיב גם לקרמים, משחות או קרמי הגנה נגד שמש. תגובות אלה לרוב אינן מסכנות חיים ואינן מעוררות נוגדני אלרגיה.

אם יש לכם היסטוריה משפחתית של עור רגיש, נסו להשתמש במוצרים היפואלרגניים. לפני השימוש, כדאי למרוח כמות קטנה מאוד של קרם באזור קטן כדי לבדוק שאין תגובה אלרגית.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

מריבות בין אחים בימי קורונה

Posted on by עמותת גושן

למה זה קורה?

מריבות בין אחים מגבירות את תחושת הלחץ והמתח בבית, בפרט כאשר מבלים כל כך הרבה זמן יחד. ילדים מרבים לריב ביניהם, בפרט כאשר הם מרגישים שהתרחש משהו שאינו הוגן, או כשהם רואים את הדברים מנקודת מבט שונה. הם עשויים לריב משעמום, או כיוון שהם מתחרים על תשומת הלב של ההורים. בגיל ההתבגרות, מריבות בין אחים עלולות להגיע לשיאן כחלק מהתהליך ההתפתחותי שבו הם מבססים אוטונומיה ועצמאות. בפרט בתקופה זו, שבה האוירה בבית משפיעה באופן מידי על כל אחד מבני המשפחה, אתם עשויים להרגיש לחץ רב לקטוע את המריבות על מנת להשיב את השקט על כנו. חשוב לזכור ולהבין שלמריבות בין אחים יש מטרה מועילה: אלו הזדמנויות יקרות ללמוד כיצד ליצור קשר עם ‘קבוצת השווים’ שלהם. מיומנויות פתרון הבעיות הנלמדות במהלך המריבות בין האחים יסייעו להם ללמוד ליישב סכסוכים, להתמודד עם דעות שונות, לבטא את הצרכים שלהם, להתפשר ואף להתנצל ולהתפייס. כאשר מטפלים בהן נכון, מריבות יעזרו לילדים לגדול להיות בני זוג, חברים ועובדים טובים יותר.

איך להגיב למריבה בין אחים?

בניגוד לדחף שעלול לעלות כשהילדים מתחילים לריב ביניהם, לא תמיד כדאי למהר ולהתערב; כשאתם מאפשרים לילדיכם לפתור את המריבות בעצמם, אתם עוזרים להם לפתח כישורי חיים חשובים. כמו כן, תשומת לב הורית רבה מדי למריבות עלולה לעודד התנהגויות דומות בעתיד. עם זאת, כדאי להשגיח על מה שקורה. כאשר הילדים מתקשרים ביניהם או מצליחים לפתור את הבעיה בעצמם, חזקו אותם על כך. במידת הצורך, ניתן להציע להם טיפים וכך לכוון את המשא ומתן ביניהם. עזרו להם להבין על מה הם מתווכחים והדריכו אותם לחשוב יחד על פתרון שמביא בחשבון את הצרכים של כולם. הציעו רעיונות אחרים מיד כשאתם רואים שהילדים מתקשים להסכים על פתרון לבעיה. רצוי להזכיר להם מבעוד מועד את הכללים לניהול המריבה באופן חיובי תוכלו למשל לומר: “אתם זוכרים שכולנו מדברים יפה זה לזה?”.

מתי להתערב?

כאשר המריבה גולשת להתנהגות אלימה ופוגענית, או לאמירות מרושעות וקללות, יש להתערב ולעצור את הריב באופן מידי. במצב כזה תוכלו להיעזר בצעדים הבאים:

  • התערבו והפרידו בין האחים לפני שמתחיל בכי. ניתן לשלוח כל אחד מהם לחדרים נפרדים על מנת להירגע. אם הילדים מתחילים להתווכח מי אשם, הבהירו כי כאשר יש ריב שני הצדדים אחראים לכך מבחינתכם.
  • נסו לשמור על אוירה רגועה ולשלוט ברגשותיכם. תגובה לא מווסתת מצידכם עלולה להחמיר את המצב. כשקשה להישאר בשליטה, נסו לספור עד עשר לפני שתפעלו. אם זה לא עוזר, בקשו ממבוגר אחר לטפל במריבה והתרחקו להפסקה קצרה.
  • קבעו זמן מאוחר יותר שבו תדברו איתם על מה שקרה. מיד בתום המריבה הילדים נסערים מדי ואינם מסוגלים לדון בנושא. חשוב לזכור לקיים את השיחה על מנת לסייע לילדים לפתור את הבעיות ביניהם באופן בונה.
  • השתמשו בתוצאות קצרות ומיידיות והחליטו מה תהיה ההשלכה של הריב: דאגו שאף אחד מן הילדים לא יקבל את החפץ שרבו עליו עד שימצאו פתרון, דחו פעילות מתוכננת לאחר שיירגעו או השתמשו בפסק זמן.

איך לשוחח על המריבה?

  • ודאו שהרוחות נרגעו לפני שמתחילים בשיחה, והילדים מסוגלים לשוחח בהיגיון.
  • בקשו מילדיכם להקשיב אחד לשני ותנו לכל אחד אפשרות להשמיע את הצד שלו. עזרו להם לזהות על מה נסוב הוויכוח במקום להתמקד בשאלה מי התחיל אותו.
  • הקפידו לא לצדד באף אחד מן הילדים.
  • עזרו להם לבדוק האם הציפיות שלהם הגיוניות, ולהציע פתרונות אפשריים לבעיה. תוכלו להציע גם פתרונות משלכם.
  • חשבו יחד על הפתרונות שהוצעו, עודדו את הילדים לחשוב על היתרונות והחסרונות של הפתרונות השונים.
  • עודדו את הילדים להגיע להסכמה לגבי פתרון שמקובל על כל הצדדים. במידה והם לא הצליחו, נסו לשוחח על כך שוב במועד מאוחר יותר, ובינתיים בקשו מהילדים לחשוב על רעיונות נוספים.
  • ודאו שהפתרון שהתקבל אכן הוגן כלפי שני הצדדים וודאו שהוא מתרחש בפועל.

מה אפשר לעשות כדי להפחית את תדירות המריבות?

תוכלו לסייע לאווירה רגועה ולהפחית את המתח והחיכוכים בין הילדים בעזרת הקפדה על מספר נושאים:

יחס אישי לכל ילד

דאגו להעניק לכל ילד יחס אישי ולהרעיף על כולם חיבוקים, חיוכים ומחמאות, על מנת שאף אחד מהם לא ירגיש שעליו להתחרות על תשומת הלב שלכם. כדאי לדאוג שלכל ילד יהיה מרחב אישי משלו – דאגו למגירה לחפצים פרטיים, הקפידו על זמנים שבהם הוא יכול לעסוק בפעילות מבלי שהאחים האחרים יתערבו בה, ונסו ליצור זמן איכות משותף, גם אם קצר, שבו תבלו עם כל אחד ואחת מהם בנפרד.

הוגנות

הקפידו על יחס הוגן כלפי כל הילדים והימנעו מאפליות או השוואות בין האחים. אין צורך להתנהג באופן זהה עם כולם – לכל ילד הצרכים האישיים שלו, המותאמים לגיל ולמאפיינים שלו. אל תתווכחו עמם על מה הוגן – הבהירו כי הבדלי הגילאים ביניהם יוצרים הבדלים בזכויות ובחובות שלהם. עם זאת, חשוב לשמור על שוויון, כך שהילדים ירגישו שמתייחסים אליהם בצורה הוגנת, ולא מפלים או מאשימים אותם באופן קבוע.

תשומת לב חיובית

תנו לילדים משוב חיובי כאשר הם מתנהגים כשורה, הבהירו במדויק איזו התנהגות אהבתם וחזקו אותם באופן מפורש על כך. כך תגבירו את הסיכוי להישנות של התנהגויות אלו בעתיד, ותלמדו את ילדכם שהוא יכול לזכות בתשומת ליבכם באמצעות התנהגות חיובית.

קבעו כללים משפחתיים

קבעו מראש מספר מצומצם של כללים ברורים ופשוטים שיסייעו לילדים להבין ולהפנים את הציפיות שלכם. נסו לנסח את הכללים באופן חיובי, ולהגדיר מה מקובל ורצוי שהילדים יעשו. תוכלו לכתוב ולתלות את הכללים במקום בולט בבית. הבהירו מראש מה יהיו ההשלכות על הפרת הכללים. בעת מריבה, תוכלו להשתמש בכללים שנקבעו על מנת להזכיר לילדים מהי ההתנהגות הרצויה.

דוגמה אישית

התייחסו לוויכוחים ביניכם או עם אחרים כאל הזדמנות להעניק לילדים דוגמה אישית בנוגע לדרך שבה תרצו שהם יפתרו בעיות. אם תקפידו על יחס נעים בעת מחלוקת, תוכלו ללמד אותם כיצד לנהל משא ומתן מבלי להיכנס למריבה. אם הילדים יראו אתכם מתנצלים בעת הצורך, סביר להניח שגם הם ידעו לבקש סליחה.

פערים לימודיים בעקבות הקורונה

Posted on by עמותת גושן

התמודדות עם פערים לימודיים

השינויים בהרגלי הלמידה, המעברים התכופים בין למידה מרחוק ולמידה בכיתות והאפשרות של כניסה לבידוד פוגעים בשגרת הלימודים של הילדים. מטבע הדברים, חלקם מתקשה בתקופה זו לעקוב אחר ההתקדמות בכיתה, והם עשויים לגלות שצברו פערים לימודיים משמעותיים. פערים לימודיים מקשים על האפשרות להשתלב מחדש בלמידה, ונוטים להתעצם עם הזמן ללא התייחסות וטיפול.

לזהות את הקושי

על מנת להבין אם ילדכם מתמודד עם פערים לימודיים, שימו לב להתקדמות שלו בבית הספר. נסו לזהות סימנים מוקדמים לכך שהוא מתקשה, ולבחון אם הבעיות משתפרות או מחמירות עם הזמן. שוחחו עמו באופן קבוע על בית הספר, ובדקו את התגובה שלו. אם הוא מסרב לדבר, נשמע חסר מוטיבציה, או שאתם חשים שינוי ביחס שלו לבית הספר, יתכן שהוא מתקשה לחזור ללמידה. תוכלו לעקוב אחר שיעורי הבית שלו על מנת לבחון כיצד הוא מתמודד עם החומר הנלמד.

שוחחו עם הצוות

אם אתם חוששים שילדכם מתקשה בלמידה בעקבות פערים שהצטברו בתקופת הקורונה, כדאי ליזום שיחה עם מורה שמכירה את ילדכם היטב, כמו מחנכת הכיתה. כדאי ליידע את ילדכם שאתם מעוניינים לעשות זאת, לשתף אותו בדאגות שלכם ולשמוע את עמדתו. כך תוכלו לפעול יחד, כמשפחה, כדי לסייע לו.

בשיחה עם צוות בית הספר, נסו להעריך את סדר הגודל של הפערים הלימודיים, ולבדוק מה ביכולתו של בית הספר לעשות כדי למלא את צורכי ההשכלה של ילדכם. פעלו בשיתוף פעולה עם המורה, שאלו כיצד ילדכם יוכל להשלים את החומר, וכיצד תוכלו לעזור. בקשו את החומר החסר כדי שילדכם יוכל להשלים אותו בבית, וערכו תיאום ציפיות בנוגע ללוחות הזמנים הנדרשים.

יתכן שבית הספר יכול להציע שיעורי תגבור או תמיכה לימודית אחרת שתסייע בצמצום הפערים. כדאי לדבר עם הצוות כדי לדעת אילו שירותים זמינים עשויים להועיל. במידת הצורך, ניתן להסתייע בשירותים מחוץ לבית הספר, ולהציע לילדכם מספר שיעורים עם מורה פרטי מקצועי או בן משפחה שיכול לעזור כדי להדביק את הקצב של הכיתה.

מה אפשר לעשות בבית בזמן הקורונה

התמיכה שלכם ההורים בלמידה של ילדכם חיונית על מנת שיוכל לשוב לשגרה גם בבית הספר. הנה כמה דברים שתוכלו לעשות בבית כדי לסייע לילדכם לצמצם את הפערים הלימודיים שהצטברו:

בססו סביבה תומכת

הראו לילדכם שאתם מעריכים למידה והשכלה. שמרו על קשר חם וחיובי עם צוות בית הספר, התעניינו בלימודיו ועקבו אחר שיעורי הבית. שבחו את ילדכם על המאמצים שלו, בלי קשר להישגיו. עודדו אותו לנסות להבין למה הוא זקוק בלמידה, ולמדו אותו כיצד יוכל לבקש עזרה.

עזרו לילדכם להתארגן

שבו עם ילדכם על מנת לפרק את המטלה של השלמת החומר החסר למשימות קטנות וקלות יותר לניהול. עזרו לו לחלק את הלמידה כך שיוכל להשלים משימה אחת מדי יום. ניתן להסתייע ביומן או בלוח שיאפשר לילדכם לתכנן אלו משימות יעשה בכל פעם על מנת להתקדם בחומר, וכיצד ישלב את צמצום הפערים במטלות השגרתיות של בית הספר, כמו שיעורי הבית.

צרו אווירה מתאימה

מצאו את הזמן והמרחב שיאפשרו לילדכם את התנאים שהוא זקוק להם ללמידה בבית. הכינו מקום נוח, שקט ומואר שבו יוכל לפרוש את כל הציוד הדרוש לו. צמצמו הסחות דעת – כבו את הטלוויזיה, בקשו מהאחים להתרחק. הציעו לילדכם הפסקות קצרות, שבהן יוכל לנוע ולהתמתח מעט. הישארו בסביבה כדי להשגיח ולהציע עזרה במקרה הצורך. אם ילדכם סיים את כל המוטל עליו, אפשר לתגמל אותו בפעילות אהובה.

מתן תשומת לב חיובית לילדכם

Posted on by אלון בבצ'וק

מהי תשומת לב חיובית?

כל אינטראקציה יומיומית הדדית היא הזדמנות לתת לילדכם תשומת לב חיובית.
תשומת לב חיובית היא דרך להביע חיבה וחום כלפי ילדכם באמצעות:

  • חיוך
  • יצירת קשר עין והבעות פנים אכפתיות
  • טיפול גופני עדין ואוהב בילדכם
  • שימוש במילים המעודדות את הילד
  • הפגנת עניין בתחומי העניין של ילדכם, בפעילויותיו ובהישגיו.

מה ילדים לומדים מתשומת לב חיובית

מרגע לידתם חשוב שהילדים יחוו התנסויות ומערכות יחסים המוכיחות להם שהם בני אדם בעלי ערך ויכולת, שמביאים אושר לאחרים. קבלת תשומת לב חיובית ותגובות מהמבוגרים החשובים בחייהם עוזרת לילדים לבנות דימוי המשקף עד כמה הם מוערכים.

הדימוי העצמי של הילד (או התפיסה העצמית שלו) נבנה לאורך זמן בעזרת מסרים חיוביים ואוהבים מאמו, מאביו ומאנשים חשובים נוספים בחייו. דימוי עצמי בריא הוא חשוב מאוד, לא רק למערכת היחסים של הילד עם אחרים, אלא גם לבניית ביטחון בעת שהוא לומד על העולם. מחקרים הראו כי ילדיהם של הורים שמחייכים יותר לתינוקם, מפגינים כלפיו חום ונותנים לו תשומת לב רבה, נוטים להפגין התנהגויות דומות לאלה בעצמם.

תחושות הביטחון של ילדים מתפתחות כתוצאה מהאינטראקציות שלהם עם הוריהם ועם מבוגרים אחרים שמטפלים בהם. כאשר ילדים פוחדים, אינם בטוחים במעשיהם או נתקלים במצב חדש או בלתי מוכר, הם יבקשו מכם אישור ותמיכה כדי להרגיש בטוחים.

במקרים קיצוניים, כשדעתם של ההורים מוסחת דרך קבע או שהם אינם מסוגלים להתרכז בצורכי התינוק, הוא עלול להיכנס למצוקה. מחקרים הראו כי כאשר הדבר קורה לאורך זמן ומתחיל כבר מינקות, אפילו תינוקות בני שישה חודשים בלבד עשויים להראות סימני מתח.

 

כיצד מפגינים תשומת לב חיובית

מרגע שנולדו, ילדים שמים לב לכל דבר שאתם אומרים ועושים – ולפעמים אפילו יותר מכך, לאופן שבו אתם אומרים ועושים.

תינוקות רכים

תינוקות רכים נולדים כשהם מוכנים להיקשר, לתקשר וללמוד מכל מה ומי שסביבם. ככל שתגיבו לתינוק ותיצרו איתו יותר קשר, כך הוא ירוויח יותר.

כך תוכלו להגיב למאמציו של תינוק רך לתקשר:

  • נחמו אותו כשהוא בוכה
  • חייכו אליו בחזרה כשהוא מחייך
  • הגיבו לקולות שהוא משמיע וענו לו בצורה הגיונית למצב (גם אם אינכם יודעים לבטח מה הוא מנסה להביע).

תינוקות, פעוטות וילדים בוגרים יותר

כשילדכם מתבגר, המילים והמעשים שלכם משתלבים והופכים למסרים חשובים.
גם מחוות פשוטות, כמו הבעת הפנים שלכם כשילדכם נכנס לחדר, או הטון בו אתם אומרים את המילים ‘בואו לאכול!’, הן משמעותיות ומשפיעות על ילדכם ועל ההתקשרות איתו.

  • שימו לב לאופן שבו ילדכם עשוי לפרש את הבעת הפנים שלכם או את הטון שבו השתמשתם. אפילו תינוקות, שאינם מבינים ומשתמשים במילים, רגישים לטון הדיבור, למחוות, להבעות הפנים ולשפת הגוף שלכם.
  • הפיקו את המיטב מפעילויות יומיומיות. אמבטיה, החלפת חיתול, האכלה והלבשה נראים כמו דברים שצריך לסבול בשקט, אך הפעילויות היומיומיות הללו מספקות הזדמנויות חשובות ליצירת קשר משמעותי עם ילדכם. לדוגמה, תוכלו לחבק ולדגדג את ילדכם כשאתם מנגבים אותו אחרי האמבטיה.
  • במידת האפשר, נסו להניח בצד את העיסוקים והתכנונים שערכתם, ותשתתפו בחוויות שחווה ילדכם באותו רגע. זו יכולה להיות מחווה פשוטה כמו להתכופף ולהביט בזחל ביחד, גם אם אתם ממהרים. אינטראקציות כאלה אינן אמורות להימשך זמן רב כדי להשפיע.
  • הביטו בילדכם, חייכו אליו, הפגינו עניין, שימו לב אליו והשתתפו במעשיו בדרכים חיוביות. כל הפעולות הללו שולחות לילדכם מסר שהוא מיוחד וחשוב לכם.
  • התמקדו בדברים החיוביים. אם אתם מתקנים את ילדכם ללא הרף או נראים לא מרוצים, כועסים או שדעתכם מוסחת כשאתם יחד, אתם שולחים לילדכם מסר שהוא אינו מסוגל, אינו מוערך או אינו שווה את תשומת הלב שלכם. לכן, לפני שאתם מתקנים את ילדכם, שאלו את עצמכם: זה באמת משנה? זה באמת חשוב, או שאפשר פשוט לוותר?

לחוות את הרגע עם ילדכם

כשאתם נותנים לילדכם תשומת לב חיובית, אתם עוזרים לו לבנות דימוי עצמי כאדם מוערך ובעל ערך. מתן תשומת לב כזו אינה חייבת להיות מאורע גדול – אתם פשוט צריכים לחוות את הרגע עם ילדכם. כלומר, נסו להתכוונן ולחשוב מה קורה עם ילדכם באותו רגע. לפעמים תצטרכו רק להראות לו שאתם מקבלים אותו, לאפשר לו לעסוק בשלו ולא לתת לו הוראות כל הזמן. כדאי לתת לילדכם הזדמנות להוביל, לקבל תשובות, להעלות הצעות ולשאול שאלות.

כשאתם חווים איתו את הרגע באמת, אתם מגיבים לילדכם בדרכים שאינן אימפולסיביות או הרגליות. לחוות את הרגע עם ילדכם משמעו לשבח אותו, לחזור על הדברים שהוא אומר, לחייך וליצור קשר עין, לחקות אותו, להשתתף במשחק שביקש, ובאמת, באמת ליהנות ביחד. הורים שמגיבים כך לילדיהם רואים שינוי דרמטי. ילדכם יודע מתי אתם לא באמת שמים לב אליו – למשל, כשאתם עונים לו “אהה” בלי לחשוב. אין ספק שזה יקרה, לפעמים, אך המטרה היא להטות את המאזן לטובת הורות חיובית ונוכחת.

לבלות זמן איכות עם ילדכם

זמן איכות יכול להתרחש בכל מקום ובכל שעה, בימים ובמצבים רגילים לגמרי. צחוק משותף כשאתם רוחצים את הפעוט שלכם, גילוי הפרח הראשון לעונה בגינה עם בן השש שלכם, או שיחה טובה עם בן השמונה שלכם במכונית – כל אלה נחשבים כזמן איכות. פשוט האזינו בקפידה לילדכם או הפסיקו את מה שאתם עושים באותו רגע, ותנו לו תשומת לב מלאה.

אפשר לנצל כל הזדמנות – אפילו הקטנה ביותר – כדי ליצור זמן איכות ולהראות לילדכם עד כמה אתם מעריכים ומוקירים אותו. לדוגמה, תוכלו להעביר לו מסרים חיוביים וחזקים בחיוכים, צחוק, קשר עין, חיבוקים ונגיעות עדינות. רגעים איכותיים כאלה הם גורם מכריע בבניית מערכת יחסים חיובית עם ילדכם.

כמו כן, תוכלו ללחוץ כאן ולהוריד את דף הפעילויות שלנו!

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התפתחות בגיל 6-7 חודשים

Posted on by פרופ' בועז פורטר

כיצד מתפתחים תינוקות בגיל 6-7 חודשים

זהו זמן מרגש במיוחד עבור התינוק שלכם. הדמיון שלו מתחיל להתעורר, והזיכרון שלו משתפר. הוא מראה סימני התקשרות חזקה לבני משפחה קרובים או למטפלים, ואפילו מעדיף חלק מהצעצועים והספרים על פני אחרים.

רגשותיו של התינוק ממשיכים להתפתח, והוא עלול להפגין פחד כחלק מחרדת נטישה או פחד מזרים. כדאי לדעת שחרדת נטישה ופחד מזרים הם חלק טבעי בהתפתחות. התינוק מודיע לכם מתי הוא שמח או עצוב, והוא מבין כיצד אתם מרגישים לפי טון קולכם או הבעות הפנים שלכם.

הוא עסוק כל הזמן במלמולים, ועשוי להגיב כשתקראו בשמו, לעצור כשהוא שומע את המילה “לא”, לפנות לכיוונם של צלילים שהוא שומע ולחפש חפצים מוכרים כשאתם קוראים בשמם. הוא מתחיל לסמן לכם מתי הוא כבר אינו רעב – הוא יכול לנופף בידו או להפנות את ראשו מהאוכל – ואולי כבר ראיתם סימנים ראשונים לשיניים בזמן ההאכלה.

התינוק שלכם לומד כל הזמן כשהוא מכניס דברים לפיו, או מתבונן היטב במה שהוא מחזיק. הוא מקיש צעצועים זה בזה או מנער אותם, ומנסה לתפוס קוביות. יכול להיות שהוא מנסה להתפתל ולהגיע לחפצים שמחוץ להישג ידו, ומחפש אתכם כדי שתעזרו לו.

בסביבות גיל 6-7 חודשים, התינוק כבר יכול להתהפך לשני הצדדים (בטן-גב וגב-בטן), לנוע סביב עצמו במעגלים בשכיבה על הבטן, וכן עשוי להתחיל נוע בבית בזחילת גחון או בזחילת שש – על הידיים והברכיים. חלק מהתינוקות מסוגלים לעמוד בעזרת תמיכה, ולדחוף את עצמם מעלה ומטה כשאתם מחזיקים אותם. כמו כן, בגיל זה התינוק שלכם עשוי:

  • לשבת ללא תמיכה, ולעיתים להשתמש בזרועותיו לאיזון
  • להרים חפצים קטנים יותר ולהשתמש באצבעותיו כדי לגרוף דברים לכף ידו
  • ללטף את דמותו שלו במראה
  • לחפש (ולמצוא!) חפצים חבויים למחצה
  • להאזין למוזיקה.

כיצד לעזור להתפתחות התינוק

הנה כמה פעולות פשוטות שיעזרו להתפתחות התינוק שלכם:

  • דברו, הקשיבו והגיבו: התינוק שלכם מתעניין מאוד בשיחה, ולכן כדאי לדבר עם נושאים יומיומיים ועל מה שאתם עושים כדי לעזור לו להבין את משמעותן של המילים. כשאתם מקשיבים ומגיבים למלמולי התינוק, אתם עוזרים לו לבנות את מיומנויות השפה, התקשורת והאוריינות שלו, ומאפשרים לו להרגיש במרכז תשומת הלב, אהוב ומוערך.
  • קראו יחד: קראו, ספרו סיפורים ודברו על האיורים בספר כדי לעזור לפתח את הדמיון של התינוק ולהניח את היסודות לבניית השפה.
  • שחקו ביחד: שירו שירים, שחקו בצעצועים ועשו קולות מצחיקים וקולות של בעלי חיים. בגיל זה, התינוק נהנה במיוחד לשחק במשחקים חברתיים ולחקות את מה שאתם עושים. המשחק המשותף גורם לו לחוש אהוב ומוגן.
  • השכיבו אותו על שמיכת פעילות/מזרון פעילות בשעות הערנות שלו, ופזרו מסביבו משחקים תואמי גיל רעשנים, קוביות ועוד, כדי לעודד אותו לזחול ולהתקדם. אם ילדכם כבר זוחל- תוכלו להציב בפניו “מכשולים” קטנים אך יציבים שעליהם יוכל לטפס ולהתקדם בזחילה (מגבת מגולגלת, מזרון נמוך ועוד) כדי לפתח את יכולותיו המוטוריות.
  • בלו מחוץ לבית: התינוק יאהב להסתובב איתכם בחוץ, שם יוכל להתבונן בדברים חדשים וללמוד. כשאתם מחוץ לבית, זכרו להגן על עצמכם מפני השמש.
  • הכינו את ביתכם לתינוק בתנועה: כדאי לבדוק כיצד להפוך את הבית לבטוח לתינוק שמסתובב בו. תתפלאו לגלות עד כמה רחוק הוא יכול להתגלגל או לאן הוא יכול להגיע, אפילו בגיל זה.

יהיו פעמים שהתינוק שלכם לא ירצה לעשות דבר מכל מה שהצענו – אם הוא עייף מדי, למשל, או רעב.

להיות הורים לתינוק בן שבעה חודשים

מדי יום, אתם והתינוק שלכם מכירים זה את זה מעט יותר. ככל שהתינוק גדל ומתפתח, כך תכירו יותר ויותר את צרכיו ואת הדרך שבה תוכלו למלא אותם.

למעשה, בתור הורים, אנחנו לומדים ללא הרף. כל הורה עושה טעויות ולומד מניסיון. זה בסדר להיות בטוחים במה שאתם יודעים. זה גם בסדר להודות שאינכם יודעים ולשאול שאלות – לעיתים קרובות, השאלות שנראות לכם טיפשיות הן הטובות ביותר!

בריאותכם הגופנית והנפשית היא חלק חשוב מאוד מתפקידכם כהורים. כשכל תשומת הלב מתרכזת בטיפול בילד או בתינוק, הורים רבים שוכחים לדאוג לעצמם, או שפשוט אין להם זמן לכך. תפקידכם כהורים דורש מכם הבנה, סבלנות, דמיון ואנרגיה – ותעשו זאת בצורה הטובה ביותר אם תטפלו בעצמכם.

אם אתם מרגישים מתוסכלים, לחוצים או שאינכם יכולים להתמודד, הניחו את התינוק במקום בטוח – בעריסה, למשל – והתרחקו לזמן מה, עד שתירגעו. כמו כן, אתם יכולים לבקש ממישהו אחר להחזיק אותו לזמן מה. לעולם אל תטלטלו תינוק. הטלטול עלול לגרום לדימום בתוך המוח, ולעיתים קרובות לנזק מוחי קבוע. מותר לכם לבקש עזרה.

מתי לבקש עזרה

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם דואגים או מבחינים שבן שבעת החודשים שלכם:

  • אינו יוצר איתכם קשר עין
  • אינו מראה חיבה (או מראה חיבה מועטה בלבד) למי שמטפל בו – למשל, הוא אינו רוצה להתחבק
  • אינו ממלמל
  • אינו מחייך או משתמש בהבעות אושר, ואינו מראה טווח רגשות
  • אינו יושב עם עזרה
  • אינו מתהפך
  • נראה שמוט או נוקשה
  • משתמש ביד אחת הרבה יותר מאשר ביד השנייה
  • אינו עוקב בעיניו אחר חפצים נעים
  • אחת מעיניו פונה כלפי פנים או כלפי חוץ רוב הזמן
  • אינו פונה לכיוונם של צלילים וקולות
  • מאבד מיומנויות שכבר רכש באופן מובהק ועקבי.

קבעו פגישה אצל רופא אם אתם מבחינים בסימנים של דיכאון אחרי לידה אצלכן או אצל בת או בן הזוג שלכם. הסימנים כוללים תחושת עצב ובכי ללא סיבה נראית לעין, התרגזות, קושי להתמודד ותחושת חרדה עמוקה. אם אתם מבחינים בסימנים אלה, בקשו עזרה מאיש מקצוע.

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. אם אתם תוהים האם קצב ההתפתחות של ילדכם “נורמלי”, כדאי לזכור ש”הנורמה” היא טווח רחב. אם אתם עדיין מרגישים שמשהו לא בסדר, קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לקרוא לתינוקות מרגע הלידה

Posted on by דר' חוה גדסי

מדוע חשוב לקרוא לתינוק קטן

סיפורים, דיבור ושירים עוזרים להתפתחותו של התינוק שלכם. אם תעשו את הדברים הללו מדי יום, התינוק שלכם יתחיל להכיר את הצלילים, המילים והשפה, ובסופו של דבר, את ערכם של ספרים ועד כמה אפשר ליהנות מהם. כל אלה בונים את מיומנויות האוריינות שלו, ועוזרים לו לקרוא בהצלחה בשלב מאוחר יותר.

כמו כן, קריאת סיפורים מגרה את דמיונו של התינוק ועוזרת לו ללמוד על העולם שסביבו. זוהי דרך נהדרת ליצור קשר עם התינוק שלכם ולבלות זמן יחד. תוכלו להתחיל לקרוא לילדכם כמה מוקדם שתרצו – וכמה שיותר מוקדם, יותר טוב. למידע נוסף, קראו את המאמרים קריאת וסיפור סיפורים לתינוקות ולילדים ולפתח את מיומנות האוריינות.

לקרוא ספרים לתינוק

אפילו תינוקות קטנים יכולים ללמוד מהחוויה של קריאת ספרים. אפשר, למשל:

  • לקרוא בשם לדברים מוכרים וחדשים, ולעזור לתינוק שלכם ללמוד על צלילים ומילים. ככל שהילדים שומעים יותר מילים, כך הם יכירו וילמדו מילים רבות יותר
  • לשנות את טון הקול כשאתם קוראים – שינוי הטון מקל על ילדכם לקלוט את צלילי הדיבור השונים, וזהו צעד חשוב שיאפשר לו להשמיע צלילים בעצמו
  • לקרוא לאט ולהישאר זמן רב באותו עמוד אחרי שסיימתם להקריא, כדי לאפשר לו להתמקד בציורים ובצורות המילים
  • להפוך את הדפים עם התינוק, כדי להראות לו כיצד משתמשים בספר.

הנה כמה עצות כלליות שיעזרו לכם להפיק את המיטב מזמן הקריאה עם הקטנטן שלכם:

  • הכינו בביתכם פינת קריאה מיוחדת – כיסא, ספה או פוף גדול מספיק שתוכלו לשבת עליו יחד בנוח, ולידו ארגז ספרים או כוננית.
  • נסו לפתח הרגל ולספר לפחות סיפור אחד ביום. לדוגמה, תוכלו לקרוא ספר כדרך להירגע בסוף היום.
  • כבו את הטלוויזיה או הרדיו, ומצאו מקום שקט לקרוא בו כדי שילדכם יוכל לשמוע את קולכם.
  • השמיעו קולות ורעשים מצחיקים – אפשר לשחק וליהנות!
  • כשאתם קוראים, החזיקו את ילדכם קרוב אליכם או הושיבו אותו על הברך, כדי שיוכל לראות את פניכם ואת הספר גם יחד.

בקרו בספרייה המקומית – אפשר לעשות מינוי ולשאול ספרים בחינם. צוות הספרייה יוכל להמליץ לכם על ספרים שמתאימים לגילו של התינוק.

אילו ספרים לקרוא לילדכם

ישנם ספרים רבים כל כך שקשה לדעת היכן להתחיל. כלל האצבע הוא שתינוקות נהנים בדרך כלל מספרים, שירים וסיפורים שכוללים חריזה, מקצב וחזרתיות טובים. החזרתיות והחריזה עוזרות לילדים ללמוד. מרגע שהתינוק נולד, אפשר לחפש:

  • ספרים עם צבעים בוהקים או תמונות פשוטות וגדולות בניגודיות גבוהה, למשל ספרים בשחור-לבן – לתינוקות קל להתמקד ולהתעניין בספרים כאלה
  • ספרים עם מרקמים שונים כך שהתינוק יוכל להקשיב, להתבונן וגם להרגיש את הספר
  • ספרים עם תמונות של תינוקות ופרצופים
  • ספרים רכים עשויים פלסטיק או בד, שהתינוק יכול להכניס לפיו או לקחת לאמבטיה.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לקרוא לתינוק בגיל 12-18 חודשים

Posted on by דר' חוה גדסי

מדוע חשוב לקרוא לתינוק

הסיפורים, הדיבור והשירים שאתם חולקים מדי יום עוזרים להתפתחות התינוק שלכם. כך הוא יתחיל להכיר את הצלילים, המילים והשפה, ובסופו של דבר, את ערכם של ספרים ואת ההנאה שהם מסבים לנו. כל אלה בונים את מיומנויות האוריינות שלו, ועוזרים לו לקרוא בהצלחה בשלב מאוחר יותר.

קריאת הסיפורים מגרה את דמיונו של התינוק ועוזרת לו ללמוד על העולם שסביבו. זוהי דרך נהדרת ליצור קשר עם התינוק שלכם ולבלות יחד. תוכלו להתחיל לקרוא לילדכם כמה מוקדם שתרצו – וכמה שיותר מוקדם, יותר טוב. למידע נוסף, קראו את המאמרים קריאת וסיפור סיפורים לתינוקות ולילדים ולפתח את מיומנות האוריינות.

לקרוא ספרים לתינוק

בגיל ובשלב זה, אנחנו קוראים לתינוק בעיקר כדי ליהנות מהספרים ולבלות זמן מיוחד ביחד. הנה כמה עצות שיעזרו לכם ולתינוקכם להפיק את המרב מזמן הקריאה:

  • ספרו סיפור “לילה טוב” מדי ערב, אחרי הארוחה או לפני השינה.
  • עזרו לילדכם לבחור את הספר, ודברו איתו על הכריכה. הראו לילדכם כיצד נראה הספר הפוך וישר. תנו לו להחזיק את הספר ועזרו לו להפוך את הדפים.
  • אם ילדכם מבקש, קראו את אותו ספר שוב ושוב. אתם עלולים להשתעמם מעט, אך ילדכם ייהנה מכך מאוד כיוון שהוא ילמד להכיר את העלילה ויצפה להמשך הסיפור. אפשר להשתעשע ולהשתמש בקולות שונים לתיאור דמויות או קווי עלילה.
  • הקפיצו את ילדכם על הברך או לטפו אותו על גבו לפי קצב המילים שבספר.
  • הצביעו על האיורים בספר ודברו על מה שאתם רואים. השימוש באיורים כדי לספר סיפור מאפשר לתינוק שלכם לפתח מיומנויות אוריינות מוקדמות חשובות מאוד. הצביעו על מילים מסוימות שאתם מקריאים, או העבירו את האצבע מתחת למילים בעת הקריאה.
  • השתמשו בחיבתו של ילדכם לספר מסוים, ונסו להציע לו לקרוא גם ספרים חדשים או שונים.

הנה כמה עצות כלליות לקריאה עם ילדכם:

  • נסו לפתח הרגל ולספר לפחות סיפור אחד ביום. הכינו בביתכם פינת קריאה מיוחדת – כיסא, ספה או פוף גדול מספיק שתוכלו לשבת עליו יחד בנוח, ולידו ארגז ספרים או כוננית.
  • כבו את הטלוויזיה או הרדיו, ומצאו מקום שקט לקרוא בו כדי שילדכם יוכל לשמוע את קולכם ולהתרכז בספר.
  • כשאתם קוראים, החזיקו את ילדכם קרוב אליכם או הושיבו אותו על הברך, כדי שיוכל לראות את פניכם ואת הספר גם יחד.
  • ציינו את חלקי הספר השונים וקראו בשמם, כולל שדרת הספר (החלק הצר המחבר בין קדמת הכריכה לחלקה האחורי), הכריכה הקדמית והכריכה האחורית.
  • השמיעו קולות ורעשים מצחיקים – אפשר לשחק וליהנות!
  • האטו את קצב הקריאה כדי לתת לילדכם זמן להתבונן באיורים. עודדו את ילדכם לדבר על האיורים ולחזור על מילים ועל ביטויים מוכרים, כדי שיוכל להשתתף בקריאה.

אילו ספרים לקרוא לילדכם

ישנם ספרים רבים כל כך שקשה לדעת היכן להתחיל. כלל האצבע הוא שילדים קטנים נהנים בדרך כלל מספרים שכוללים חריזה, מקצב וחזרתיות טובים – כל אלה עוזרים להם ללמוד. כמו כן, כשאתם בוחרים ספרים חדשים, שימו לב לתחומי העניין של ילדכם.  הוא ילמד טוב יותר אם הוא מתעניין בנושא הספר.

ברגע שילדכם מגיע לגיל 12 חודשים, הוא עשוי ליהנות מספרים בנושאים הבאים:

  • ספרים על אוכל, תחבורה, בעלי חיים ותינוקות ופעוטות אחרים
  • ספרים קשיחים ומוצקים שקל לשחק בהם
  • ספרים הכוללים תמונות או איורים של חפצים פשוטים
  • ספרים עם תמונות נפתחות, שבהם חבויים פריטים שעליו לגלות
  • ספרים שאיוריהם מכילים מרקמים שונים כגון בד או קולאז’ים.

הנה כמה ספרים שהתינוק ייהנה מהם:

  • תירס חם מאת מרים רות
  • ברכבת יושבת ארנבת מאת טובה שיינברג
  • בוקר בהיר אחד מאת אורה איל
  • חרוזים טעימימים מאת בתיה בן דור
  • פינוקי מאת אריק היל – לדוגמה, איפה פינוקי? והטרקטור של פינוקי
  • איה פלוטו מאת לאה גולדברג
  • מעשה בחמישה בלונים מאת מרים רות

למה לא לבקר בספרייה המקומית? אפשר לעשות מינוי ולשאול ספרים בחינם. צוות הספרייה יוכל להמליץ לכם על ספרים שהתינוק ייהנה מהם.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

הפרעת דיבור והגייה

Posted on by רות בן הרוש

דיבור והתפתחות הדיבור

דיבור הוא היכולת להשתמש בשפתיים, בלשון ובחלקים אחרים של הפה כדי להפיק צלילים. כדי לדבר, ילדים צריכים להבין את הצלילים השונים, וכן את החוקים שלפיהם יש לצרף את הצלילים יחד בשפת האם שלהם. מרבית הילדים יהגו באופן תקים את הצלילים הבאים בגילאים הבאים:

עד גיל שלוש שנים פ (p), ב (b), מ (m), נ (n). וכן את התנועות (אותיות הניקוד)- a,e,i,o,u..

עד גיל 4 שנים-: ט/ת (t), ד (d), פ (f), ו (v), ח (ch), ר(r), ל (lׁׂׂ), ג (g)

עד גיל שש שנים – הגאים השורקים:  ש(sh), צ (ts) ס (s), ז (z) .

רוב הילדים עושים טעויות הגייה בשנים הראשונות שבהן הדיבור מתפתח, אולם עד גיל שלוש בערך, הם מגיעים לרמת דיבור שמובנת למשפחה, למטפלים, לאחים ולחברים שלהם.

כיצד לזהות הפרעות דיבור

אם אתם מודאגים שלילדכם יש הפרעת דיבור, נסו לחשוב באיזו תדירות אנשים שאינם מכירים היטב את ילדכם מתקשים להבין אותו. בגיל שנתיים, אדם לא מוכר אמור להבין כמחצית עד שלושה רבעים מדבריו של הילד. בגיל שלוש או מאוחר יותר, אדם לא מוכר אמור להבין את הילד רוב הפעמים, אף שהילד עדיין צפוי להגיד כמה צלילים ומילים באופן שונה ממבוגרים.

חלק מהפרעות הדיבור עשויות להתרחש  כיוון שלילד יש בעיה פיזית (כגון חך שסוע, היפוטוניה-חולשה של שרירים, כולל שרירי הדיבור), שמקשה עליו להפיק צלילים מסוימים. לאחרים יש בעיה הנובעת מלקות שמיעה. עם זאת, הפרעות הדיבור של רוב הילדים אינן נובעות מסיבה מסוימת.

מתי לקבל עזרה

ילדים מפתחים כישורי שפה בקצב שונה. אתם מכירים את ילדכם טוב יותר מכל אחד אחר. אם אתם מודאגים בנוגע להתפתחות הדיבור של ילדכם, פנו לעזרה. אם לילדכם יש הפרעת דיבור, סביר להניח שתזדקקו לעזרת מומחה. פנו לקבלת עזרה אם ילדכם:

  • הוגה צלילים בעיכוב של שישה חודשים או יותר מטווח הצלילים המומלץ לגילו
  • משתמש בדפוסי דיבור מעוכבים לגילו, או בצלילי דיבור שאינם מפותחים לעומת ילדים אחרים בגילו
  • משבש מספר גדול של צלילים
  • אינו מובן בגיל שלוש שנים לסובבים אותו, כולל אנשים זרים
  • משבש מילים באופן לא עקבי, ומילים שהוא הצליח לבטא בעבר, הוא ממשיך לשבש באופן שונה.
  • מתוסכל בגלל אופן הדיבור שלו – למשל, מוטרד כאשר לא מבינים אותו, נדרש לחזור על צלילים או מגמגם.
  • חווה אובדן שמיעה.

היכן לקבל עזרה

קלינאית תקשורת

אם אתם חושבים שלילדכם יש הפרעת דיבור, התייעצו עם קלינאית תקשורת. בקשו הפניה מרופא הילדים למכון להתפתחות הילד , או ישירות לקלינאית תקשורת. אפשר לבקר אצל קלינאית תקשורת גם באופן פרטי, באמצעות חיפוש באתר האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת בישראל.

אם לילדכם יש הפרעת דיבור, קלינאית התקשורת תציע לכם להגיע למפגשי טיפול, בפגישות אישיות או בקבוצה עם ילדים אחרים. כמו כן, היא תיתן לכם תרגילים לעשות בבית שיעזרו לילדכם בהגייה. קלינאית התקשורת תוכל לענות על כל שאלותיכם בנוגע להתפתחות הדיבור והשפה.

שמיעה

קלינאית תקשורת מומחית בשמיעה תוכל  לעזור להפרעת הדיבור אם לילדכם יש בעיית שמיעה. היא תבדוק את שמיעתו של הילד, ואם היא לקויה, תשוחח איתכם על האופן שבו זה משפיע על דרכי התקשורת שלו.

תוכלו לפנות לאנשי מקצוע אחרים, ובהם המטפלת, הגננת או המורה או רופא הילדים.

כיצד לעזור להתפתחות הדיבור של ילדכם

אך טבעי שילדים קטנים הוגים מילים באופן שונה ממבוגרים. אין צורך לתקן אותם כל פעם שהם טועים, כיוון שזה עלול לתסכל את כולם. אם ברצונכם לעודד את ילדכם, תוכלו להזכיר לו בעדינות כיצד להגות מילים בדרך הנכונה. לדוגמה, אם ילדכם אומר “ראיתי את התֶּלֶב”, תוכלו לענות לו, “איפה הכלב? מה הכלב עשה?” חזרו על הצלילים השגויים בהדגשה קלה.

אם הדיבור של ילדכם קשה מאוד להבנה, הנה כמה רעיונות שיעזרו לו לתקשר:

  • בקשו מילדכם להראות לכם על מה הוא מדבר – למשל, בקשו ממנו להצביע על מה שהוא רוצה.
  • שאלו שאלות פשוטות כדי לקבל מידע נוסף – למשל, “אתה מדבר על משהו שקרה היום? זה קרה בגן?” לאחר מכן, תנו לו להמשיך לספר את הסיפור.
  • עודדו את ילדכם לדבר לאט (הדיבור עלול להיות קשה יותר להבנה כאשר הילדים ממהרים לספר משהו). הראו לילדכם שאתם מקשיבים, ושיש לו כל הזמן שבעולם לספר לכם את מה שהוא רוצה.

אל תשתמשו באמצעים הבאים:

  • אל תחקו את השיבושים של הילד, חזרו על המשפט שלו, תוך כדי שאתם מתקנים את המילה המשובשת. אם הוא אומר : “ראיתי תתבת” תוכלו להגיד: “ראית רכבת? איזה יופי!”.
  • אל תצחקו על השיבושים שלו, ואל תקניטו אותו עליהם.
  • אל תלחצו על ילדכם לתקן את המילה, לחזור על מה שאמר או להתאמץ יותר כדי להיות מובן.

דברים שאינם אמורים להדאיג אתכם בנוגע להתפתחות הדיבור

אף שהילדים עשויים להצליח להפיק את הצלילים הנכונים, ייתכן שלא יידעו להשתמש בהם כראוי בשנים הראשונות. כמו כן, כשהם לומדים לדבר, הם נוטים לפשט את הדיבור של המבוגרים כדי להקל על הדיבור.

סביר להניח שאין צורך לדאוג אם ילדכם, בגילאי טרום גן ושנות הגן הראשונות:

  • מחליף צלילים באופן קבוע  בתוך מילים (“אגל” במקום “רגל”)
  • משמיט צלילים בסוף מילים (“בלו” במקום “בלון”)
  • מפשט צירופי צלילים קשים (“ביוויט” במקום “ביסקוויט”)
  • שומט הברות (“רדת” במקום “לרדת”)

זה בסדר גמור אם בן השלוש שלכם עדיין עושה את כל הדברים הללו, כל עוד אתם מבינים מה הוא אומר. אולם אם ילדכם עושה טעויות רבות ואינם מבינים מה הוא אומר, כדאי לגשת לקלינאית תקשורת.

הפרעת דיבור או עיכוב שפתי?

הפרעות דיבור שונות מעיכוב שפתי:

  • ילדים עם הפרעות דיבור עשויים להיות בעלי מיומנויות שפה טובות – כלומר, הם משתמשים במילים ומבינים אותן היטב. עם זאת, הם מתקשים להגות את הצלילים בכל מילה, מה שמקשה על הבנת הדיבור שלהם.
  • ילדים בעלי עיכוב שפתי עשויים להשתמש במילים מועטות בלבד יחסית לגילם, ולעיתים אינם מבינים מה אתם אומרים.

הפרעת דיבור אין משמעותה בהכרח עיכוב שפתי, אך ילדים עם הפרעת דיבור עשויים לחוות גם עיכוב שפתי, או לקות תקשורת אחרת.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

הגורמים לתפרחת חיתולים

Posted on by ד"ר מנואל כץ

התפרחת נגרמת משילוב של גורמים רבים. הסיבה העיקרית היא לבישת חיתול רטוב או מלוכלך למשך זמן רב מדי. לחות מתמשכת, חיכוך ותוצרי אמוניה שמשתחררים מהשתן יכולים לגרות את עורו של ילדכם. לעיתים קרובות, חיתולים חד פעמיים מחמירים את התפרחת כיוון שהם מפריעים לתנועת האוויר הטבעית ומשאירים את אזור החיתול לח. סבונים ודטרגנטים שנותרים על חיתולי בד לאחר הכביסה עלולים גם הם להוביל לתפרחת חיתולים.

ילדים אחרים סובלים מבעיות נוספות כגון אקזמה, פסוריאזיס, פטרת או פריחות חיידקיות כגון אימפטיגו (זיהום תת-עורי), שעלולות להחמיר את תפרחת החיתולים.

תסמיני תפרחת חיתולים

עור הישבן של ילדכם ייראה אדום וכואב. תפרחת החיתולים עלולה להתפשט עד לבטן או על הגב. אזורים מסוימים בעור עלולים להיות נפוחים, ולפעמים יהיו סדקים בעור. סדקים אלה נקראים כיבים. קפלי העור אינם נפגעים בדרך כלל, כיוון שהחומציות בשתן אינה מגיעה אליהם. התפרחת עלולה לגרום לאי נוחות ולכאבים, שהופכים את התינוק שלכם לעצבני.

מתי לפנות לרופא הילדים

קחו את ילדכם לרופא אם:

  • הפריחה אינה משתפרת לאחר שלושה ימים למרות הטיפול
  • על ישבן התינוק מופיעים שלפוחיות, קרום או פצעונים
  • התינוק שלכם מוטרד ואינו מצליח לישון
  • ילדכם סובל מחום בלתי מוסבר
  • הפריחה מתפשטת
  • קצהו של הפין אדום, נפוח או מוגלד.

טיפול בתפרחת חיתולים

ברוב המקרים כדאי לנקוט כמה צעדים פשוטים. תפרחת חיתולים נוטה להשתפר או להיעלם לאחר כמה ימים, בעזרת הצעדים הבאים.

החליפו את החיתול לעיתים קרובות יותר

החלפות חיתול לעיתים קרובות שומרות על האזור יבש ומאפשרות לעורו של ילדכם להחלים. בדקו מדי שעה אם החיתול רטוב או מלוכלך. אם כן, החליפו אותו מיד.

אפשרו לישבנו של התינוק להתאוורר

הורידו את החיתול ואווררו את הישבן לזמן רב ככל האפשר מדי יום. תוכלו להשכיב את התינוק על חיתול פתוח או על מגבת (עירום מהמותניים ומטה) אפילו כשהוא ישן. כמו כן, הדקו פחות את החיתול כדי לאפשר לאוויר לנוע בחופשיות.

נקו את עורו של התינוק

השתדלו להימנע עד כמה שניתן משימוש במגבונים לחים. אלו משאירים סבון ולחות על עורו של התינוק. העדיפו רחצה של  עור התינוק במים פושרים ובסבון עדין. הרטיבו את העור היטב ויבשו אותו בעדינות במגבת נעימה בתנועות טפיחה עדינות.

אם אתם משתמשים בחיתולים חד פעמיים, שימו לב שהם אינם מכילים אלכוהול או גורמי גירוי אחרים, שעלולים לצרוב ולגרות את האזורים המודלקים בעור. תינוקות שונים יגיבו בצורה שונה לחברות שונות של חיתולים חד פעמיים, לכן תמיד תוכלו לנסות סוג אחר של חיתולים. כמו כן, ישנם תינוקות שסובלים מאלרגיה לחומרים המשמרים במגבונים חד פעמיים.

מרחו קרם מתאים להגנה על הישבן לאחר כל החתלה

מרחו שכבה עבה של משחת החתלה לתינוקות (קרם עבה וחוסם) או קרם על בסיס אבץ אפשר להשיג את הקרמים הללו בכל בית מרקחת ללא מרשם. אבקות טלק אינן מומלצות לטיפול בתפרחת חיתולים, כיוון ששאיפתן בטעות עלולה לגרום לקשיי נשימה אצל תינוקות.

שטפו היטב את חיתולי הבד לאחר הכביסה

השטיפה עוזרת להיפטר מעודפי סבון על החיתול. כדאי להשתמש בחומר מלבין כדי להרוג את החיידקים, אולם חשוב לשטוף היטב את החיתולים במים זורמים לאחר מכן. ודאו שהחיתולים יבשים לפני שאתם משתמשים בהם שוב.

לא ברור אם חיתולי בד או חיתולים חד פעמיים טובים יותר במניעת תפרחת חיתולים. הדבר החשוב ביותר הוא להחליף מיד חיתול רטוב או מלוכלך.

תרופות

אם תפרחת החיתולים אינה עוברת או מחמירה בשימוש באמצעים פשוטים, הרופא עשוי להמליץ על שימוש בקרמים או משחות המכילים קורטיזון (הידרוקורטיזון 1%). יש להשתמש בקרמים המכילים סטרואידים רק לאחר התייעצות עם רופא! כשאתם משתמשים בקרמים כאלה, מלאו תמיד אחר ההוראות באריזה. אם התינוק סובל מזיהום משני חיידקי או מפטרת, הרופא יכול לרשום קרמים או משחות נוספים.

סיבוכים של תפרחת חיתולים

לעורו של התינוק לוקח שבועות להבריא לגמרי, ולכן הוא עשוי להיות רגיש יותר לגירויים. למשל, הוא עלול לסבול מזיהומים משניים כגון פטרת הפטרת מופיעה באזורים אדומים בוהקים בעלי גבולות ברורים באזור החיתול. הפטרת יכולה להשפיע גם על קפלי העור. בקצות הפריחה עשויות להופיע נקודות אדומות רבות (פצעי לוויין).

טפלו בפטרת באמצעות משחה אנטי פטרייתית שירשום לכם הרופא. קשה יותר להיפטר מפטרת, והטיפול בה אורך זמן רב יותר מאשר בתפרחת חיתולים, מה שעלול להיות מתסכל.

מניעת תפרחת חיתולים

שמרו על אזור החיתול של ילדכם נקי ויבש כל הזמן. החליפו את החיתול לעיתים קרובות מאוד ואפשרו לישבן להתאוורר ככל האפשר. כדי לשמור על עור ישבן בריא, מרחו פסטה (משחת החתלה) חוסמת.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לבשל עם ילדים

Posted on by דר' חוה גדסי

יתרונות הבישול עם ילדים

הבישול עם ילדים נותן לכם הזדמנות להכיר להם מזונות טריים ובריאים ומגוון דרכים מעניינות לבשל אותם. זה יכול להיות מהנה מאוד, ומאפשר לכם לבלות איתם זמן רב יותר. כמו כן, ישנם דברים רבים שילדכם יכול ללמוד מהבישול, ובהם:

  • כיצד נראים ומרגישים סוגי מזון שונים
  • מאין מגיע המזון
  • כיצד להכין את המזון לבישול – למשל, לשטוף ולקלף ירקות
  • מה משמעותן של מילים חדשות כגון לערבב, לקלף, להקציף ביצים או לגרר בפומפייה
  • להבין מידות ומושגים מתמטיים – לדוגמה, חצי, כפית אחת, 30 דקות
  • כיצד למלא את הוראות המתכון, ולעשות דברים צעד אחרי צעד
  • כיצד להמתין בסבלנות עד שהעוגה תופחת!

לבשל עם פעוטות

כל דבר שעושים עם פעוטות דורש זמן וסבלנות. לכן, כדאי לבחור משימה פשוטה וקצרה שתתאים למיומנויות וליכולת הריכוז של הפעוט שלכם. לדוגמה, הוא יוכל לעזור לכם:

  • לשטוף פירות וירקות
  • להוציא דברים מהמקרר
  • להעביר לכם כלי מטבח
  • לערבב את תערובת העוגה או הסלט.

אפשר להכין ביחד מתכונים פשוטים כגון פיצה-פיתה, סלט פירות או סלט ירקות, כיוון שהם קלים להכנה, אינם דורשים זמן רב וכוללים תערובת מעניינת של צבעים ומרקמים. כשהפעוט שלכם מאבד עניין או מתעייף מהבישול, הודו לו על עזרתו ושבחו את המאמצים שעשה, והשתדלו שלא לצפות ממנו לשלמות.

לבשל עם ילדי גן

אפשר לספר לילדים בגיל הגן אילו מזונות הם בריאים ומדוע זה חשוב. כמו כן, זה בדיוק הגיל המתאים להצגת מתכונים שכוללים “הרכבה”. למשל, למרוח סוגי ממרחים שונים בכריך לארוחת הצהריים, או לשים בקערה יוגורט, דגני בוקר ופירות ולהכין קינוח טעים ובריא. אפשר לנסות כמה מהרעיונות הבאים:

  • מטבלים תוצרת בית כמו צזיקי או חומוס
  • סלט פירות עם יוגורט
  • מאפינס בריאים – תנו לילדכם להוסיף צימוקים, פירות קצוצים, בננה מעוכה, דלעת מבושלת או גזר מגורד ולערבב הכל יחד
  • ירקות צלויים בתנור – תנו לילדכם לעזור לספור כמה ירקות צריך לארוחת הערב, לקלף אותם ולקצוץ אותם (בהתאם לגילו של הילד)
  • פירה – תנו לילדכם לנסות למעוך את הפירה עם ממעֵך, ולהוסיף לתפוחי האדמה חלב, חמאה או עשבי תיבול, ואפילו ירקות נוספים כמו בטטה.

הבישול עוזר לילדי גן ללמוד על שטיפת ירקות ופירות, וכן על עקרונות בסיסיים של מדידה וספירה – וגם כמה מילים חדשות. מלבד זאת, הם גדולים מספיק כדי לעזור לערוך את השולחן, להגיש אוכל ולנקות אחרי הארוחה.

לבשל עם ילדים בגיל בית הספר

אם ילדכם כבר בגיל בית הספר, סביר להניח שהוא יאהב לעזור לכם במטבח ולהחליט מה לבשל. כדאי להיעזר בו בבחירת פירות, ירקות ומזונות נוספים לארוחה. כך תוכלו ללמד אותו על העונות השונות שבהן מבשילים הפירות והירקות. בגיל זה יכול ילדכם לעזור לבחור ולארוז את קופסת האוכל לארוחת עשר. אם תשלבו את ילדכם בתהליך הבחירה וההכנה של המזון, סביר יותר להניח שיאכל את האוכל שהכנתם יחד.

עכשיו אפשר לנסות כמה יצירות קולינריות מורכבות יותר, כגון:

  • אורז מטוגן עם ירקות בסגנון תאילנדי
  • ירקות או עוף מוקפצים
  • מרק
  • ניוקי ופסטה – עם או בלי מכונת פסטה
  • גרנולה תוצרת בית עם אגוזים וזרעים
  • פנקייק או חביתיות.

בסוף הארוחה יוכל ילדכם לעזור בפינוי הכלים ובניקוי השולחן.

עם זאת, זכרו שהמטבח עלול להיות מקום מסוכן לילדים בכל הגילאים. סכינים, מכשירים חשמל ותנורים הם גורמי סיכון, וכך גם נשיאת סיר מלא מים רותחים בדרך לכיור – בעיקר כשיש אדם קטן שמסתובב בין הרגליים. כדי לשמור על זהירות במטבח, כדאי לקבוע כמה כללי בטיחות יסודיים שמתאימים לרמת המיומנות של ילדכם ולהבנה שלו.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

פעילות גופנית לילדים בגיל בית הספר

Posted on by דר' חוה גדסי

פעילות גופנית יומיומית

רוב הילדים בגיל בית הספר היסודי עדיין זקוקים לפעילות חופשית כמו ריצה ותפיסה, ומשחק בגן השעשועים. בניגוד לפעילויות וענפי ספורט מאורגנים, הפעילות החופשית זולה יותר וקל יותר לשלב אותה בחיי היומיום העמוסים של המשפחה.

אפשר לצאת להליכה אל וממקומות שונים בשכונה, או לרכוב על אופניים או תלת אופן אל וממקומות שונים ליד הבית. כמו כן, ילדים בגיל זה אוהבים לעזור במטלות שדורשות עבודה פיזית ברחבי הבית כמו גינון או רחיצת המכונית – וגם אתם תרוויחו מזה! כל זה תורם לסגנון חיים פעיל יותר עבורכם ועבור ילדכם.

ספורט לילדים בגיל בית הספר

ילדים רבים מוכנים להשתתף בחוג ספורט באמצע בית הספר היסודי. הפעילויות והחוגים המאורגנים מועילים לילדים בדרכים רבות, ותורמים גם לבריאותם. למשל, הם עוזרים להם:

  • ללמוד להקשיב הוראות ולמלא אותן
  • לשפר את מיומנויות התנועה והקואורדינציה
  • ללמוד להוביל, להיות מובלים ולהיות חלק מקבוצה
  • ללמוד כיצד לנצח ולהפסיד.

ההתנסות הראשונה בספורט מאורגן אינה חייבת להיות קשה או אינטנסיבית כמו בגרסת המבוגרים של אותו ספורט. ישנם ארגונים רבים שמציעים גרסה מותאמת של המשחקים לילדים בגיל זה. לדוגמה, במקום לשחק בכדורגל, הילדים יכולים להתחיל לשחק בגרסה מתאימה יותר כמו קטרגל. כך יכול ילדכם לפתח מיומנויות בלי להיפצע או לאבד את הביטחון העצמי.

לעזור לילדכם להתחיל להשתתף בחוג ספורט

כדי לעזור לילדכם ליהנות מספורט, תנו לו הרבה הזדמנויות לתרגל. המשחק עצמו יכול לגרום לילדים להתעניין בספורט. לדוגמה, אפשר לשחק “מדרכות” או מסירות ברחוב, כדי לבנות את המיומנויות והביטחון.

ילדים בגיל בית הספר עשויים עדיין להזדקק לעזרה בפיתוח מיומנויות גופניות כמו בעיטות, חבטות או זריקות. ראשית, תנו לילדכם להתנסות בחבטה, זריקה ובעיטה ממרחק, ואז נסו לעבוד על מידת הדיוק שלו. למשל, כדי לעבוד על מיומנויות התפיסה, שחקו איתו בכדור גדול ורך, שיכול לקפץ כמה פעמים לפני שהילד תופס אותו.

לעיתים קרובות הילדים זקוקים לעזרה כדי ללמוד להתמודד עם הרגשות שמגיעים יחד עם ניצחון והפסד. אם ילדכם נהיה מתוסכל מאוד כשאינו מנצח, כדאי להתמקד על ההיבטים האחרים של הספורט, כמו לשחק עם החברים בקבוצה ולפגוש אנשים חדשים. כך תוכלו לשמור על העניין שמגלה ילדכם בספורט.

ילדים שונים טובים בפעילויות שונות ונהנים מפעילויות אחרות. אם אפשר, תנו לילדכם להתנסות במגוון חוגי ספורט, קבוצתיים ואינדיבידואליים כאחד, ולעסוק ביותר מפעילות אחת כל פעם. יש חוגים שמאפשרים לבוא לשיעור ניסיון, או לתוכניות קצרות לבניית מיומנויות, כך שילדכם יוכל להתנסות בשיעורים שונים בלי לשלם יותר מדי כסף.

יש ילדים שלא אוהבים ספורט, וזה בסדר. כשיגדלו, חשוב שיהיו להם תחביבים שישמרו על פעילות גופנית כמו רכיבה על אופניים, הליכות משפחתיות, וטיולים מחוץ לבית.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

שימוש מושכל במחשב לילדים בגיל הגן

Posted on by פרופ' איתן כרם

זמן מחשב לילדי הגן

רוב המומחים להתפתחות ילדים ממליצים להגביל את זמן המסך היומי – לא יותר משעה ביום לילדים בני שנתיים עד חמש, ולא יותר משעתיים ביום לילדים בני חמש ומעלה. זמן המסך כולל טלוויזיה, די.וי.די ומחשב. מגבלה זו מומלצת מהסיבות הבאות:

  • ילדים צעירים משגשגים כשהם נמצאים בקרבת אנשים אחרים, ומפתחים את מערכות היחסים ומיומנויות השפה והתקשורת שלהם.
  • ילדים צריכים לחקור ולגלות את העולם האמיתי, ולפתח את הדמיון והיצירתיות שלהם. עם זאת, יש מחקרים שטוענים כי משחקי וידיאו וטלפונים (אמיתיים או צעצועים) פותחים כמה אפשרויות מעניינות למשחקי העמדת פנים – “אני אימא ואני הולכת עכשיו לעבודה עם הטלפון והמחשב הנייד שלי”.
  • בשנות הגן מתעצבים הרגלים רבים להמשך החיים. הילדים עלולים להישען יותר מדי על משחקי מחשב שימלאו את זמנם.

יש לאזן את הזמן שילדים בגיל הגן מבלים במשחקי מחשב ובצפייה בטלוויזיה עם פעילויות שטובות להתפתחותם, כמו פעילויות גופניות, משחק יצירתי ומשחק בצעצועים וקריאת ספרים.

להפיק את המיטב מזמן המחשב

הצעד הראשון הוא לבחור משחק מחשב או פעילות במחשב המתאימים לגילו של ילדכם מבין המבחר הקיים. ילדים בגיל הגן נהנים בדרך כלל ממשחקים שדורשים הקלדת אותיות על המסך באמצעות תוכנת מעבד תמלילים. כמו כן, הם ייהנו לצייר ציורים בתוכנת ציור פשוטה. ילדכם יוכל ליהנות מכמה משחקים ותוכנות מבדרים וחינוכיים לגילו. באתר קידנט נמצאים משחקים המבוססים על חומר הלימוד לילדי גן ולכיתות א-ג לפי משרד החינוך.

כשאתם מבלים עם ילדכם ליד המחשב, עזרו לו והסבירו מה מתרחש על המסך, והראו לו שאתם מתעניינים במעשיו. רוב הילדים זקוקים לעזרת מבוגר כדי להיכנס לתוכנות ולשמור או להדפיס את עבודתם. כמו כן, לעיתים הם זקוקים לעזרה במשחק, כדי להבין מה לעשות בהמשך. השתתפותכם תעזור לילדכם לפתח אוריינות דיגיטלית.

כדי שילדכם יתרגל לחשוב על הדברים שהוא רואה על המסך במקום לספוג אותם באופן פסיבי, שאלו אותו שאלות בנוגע לפעילויות ולמשחקים במחשב – למשל, “איך משחקים במשחק הזה?”, “מה יקרה אם תזוז לשם?” ו”איזו דמות מדברת עכשיו?”.

תוכנות מחשב ואתרים שמעודדים את היצירתיות יכולים להועיל לילדים בגיל הגן. משחקי מחשב רבים מאפשרים לילדים לצייר ציורים ולהמציא סיפורים וחרוזים. ילדים בגיל הגן יכולים להשתמש בהם כדי להביע רעיונות ורגשות במקום מילים חסרות. משחקי מחשב שונים, שדורשים מהילד לבחור דמות, למצוא רקע לתמונה או לבחור משחק, למשל, יכולים לעזור לילדכם לקבל החלטות יצירתיות.

משחקים בעלי הגדרות חברתיות מאפשרים לילדכם לשחק עם אחרים במקום להתחרות נגדם. עודדו את ילדכם לשחק עם אחיו או עם חברים.

משחקי וידיאו שגורמים לילדים לעשות פעילות גופנית יכולים לעודד את הילדים לעשות פעילות גם בתוך הבית, בעיקר אם קשה לצאת החוצה.

דברו עם ילדכם על זמן המסך שאתם מאפשרים לו ואילו פעילויות מותר לו לשחק, כדי שילמד לחשוב, לתכנן ולבחור כיצד להשתמש בזמנו. אפשר לתת לו רשימת משחקים ופעילויות ולבקש ממנו לבחור על מה הוא רוצה לנצל את זמן המסך באותו יום.

שימוש בריא ובטוח במחשב

הטיפים הבאים יעזרו לכם לוודא שילדכם משתמש במחשב בבטחה ובאופן בריא:

  • שימו את המחשב בחלל המשותף, כדי שתוכלו לראות מה ילדכם עושה ובמה הוא צופה. כך תוכלו גם להצטרף להנאה של ילדכם ולעזור לו להפיק את המיטב מזמן המחשב.
  • היעזרו בסיווג סרטי הקולנוע של משרד התרבות והספורט כדי להחליט במה יוכל ילדכם לצפות. סרטים המדורגים “הותר לכל” מתאימים גם לילדי גן.
  • כדאי להגביל את השימוש של ילדכם באינטרנט למשחקים פשוטים. אם אתם בוחרים להציג לו את הדפדפן או את תוכנות המסרים המיידיים, כדאי להישאר בסביבה כשהוא משתמש בהם. כמו כן, מומלץ  להתקין מסננים או תוכנות לבקרת הורים על המחשב. למידע נוסף, קראו את המאמר לשמור על בטיחות הילדים באינטרנט.
  • הימנעו ממשחקי מחשב שגורמים לאלימות להיראות “מגניבה”, או שמציגים אלימות כדרך להשיג את מה שצריך. אם הילדים רואים שהגיבורים מתוגמלים על שימוש במעשים אלימים, הם עלולים לרצות לחקות אותם. כמו כן, משחקים כאלה עלולים להקהות את רגישותם לאלימות בעולם האמיתי, ולגרום להם לפחד יותר לביטחונם שלהם.
  • מחקרים גילו קשר בין שימוש עודף במחשב לבין סיכון מוגבר להשמנת יתר ובעיות גופניות כגון פגיעות ביד, עיניים מאומצות וכאבי גב ופרק כף היד. הגבלת זמן המסך הכולל של ילדכם אמורה למנוע ישיבה ממושכת מול המסך ולצמצם את הסיכונים לבעיות גופניות כאלה.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

חרדה ומצוקה נפשית של הורים בימי קורונה: לטפל בעצמכם

Posted on by עמותת גושן

התמודדות עם מצבי משבר

טבעי ונורמלי לחוש חרדה ודאגה לאור משבר הקורונה. לצד הדרישות המעשיות של טיפול בילדים והקפדה על הנחיות משרד הבריאות, אתם מתמודדים עם אתגרים רגשיים ומתחים הנובעים מאי הוודאות בהיבט הבריאותי ובהיבט הכלכלי גם יחד. הבידוד החברתי אינו מאפשר להישען על המשאבים וגורמי התמיכה שאתם רגילים אליהם. שגרת החיים שלכם ושל הילדים שובשה לחלוטין, ואתם נדרשים לתפקוד יוצא מגדר הרגיל דווקא כשאתם מתוחים ולחוצים במיוחד. יתכן שאתם חשים מוצפים, וחווים חלק מן התסמינים הנפוצים של חרדה, המפריעים לכם להתנהל בחיי היומיום. תסמינים אלו עשויים לכלול דאגה בלתי פוסקת, אי שקט, קושי להירדם או שינה מופרעת, קושי בריכוז, או דופק מואץ.

על מנת שתוכלו לסייע לילדים שלכם להרגיש בטוחים, ולשמר שגרה בריאה גם בתקופת המשבר, עליכם לדאוג לרווחתכם הגופנית והרגשית. חשוב לוודא שאתם ממלאים את הצרכים שלכם.

הנה מספר צעדים שיכולים לסייע לכם להירגע ולהתמודד בהצלחה עם התקופה הקשה הזו:

אל תישארו לבד

ספרו על תחושותיכם למישהו – בן או בת הזוג, קרוב משפחה או חברים טובים. שימרו על הקשרים החברתיים שלכם. היעזרו בשיחות וידיאו או ברשתות החברתיות כדי לטפח קשרים ולחוש שאתם חלק מקהילה. הצטרפו לקבוצות מקוונות שעוסקות בדרכי התמודדות עם המשבר וחלקו חוויות עם הורים אחרים המתמודדים עם אתגרים דומים לשלכם.

שמרו על מערכת היחסים עם בן או בת הזוג

ההתמודדות האינטנסיבית עם השהות הממושכת בבית ועם הילדים עשויה להגביר את המתחים בהורות ובזוגיות. נסו ליצור זמנים קבועים לשיחה ביניכם כדי לדבר על תסכולים וחוסר הסכמות ולחשוב יחד על פתרונות. חפשו דרכים לתמוך זה בזה והציבו ציפיות מציאותיות. פנו לכם זמן ליהנות יחד – לשמוע מוזיקה ששניכם אוהבים, לשחק יחד או לצפות בסרט כשהילדים ישנים. הפגנת הבנה וסלחנות, לצד תקשורת פתוחה וחיובית, יעזרו לכם להתמודד עם השינויים ולשמור על מערכת היחסים ביניכם וכך להגביר את החוסן המשפחתי.

פעילות גופנית

תנועה ופעילות גופנית יכולה לסייע לכם לשמור על בריאותכם הגופנית והנפשית. נסו לשלב בסדר היום 30 דקות של פעילות שאתם אוהבים. תוכלו לעודד גם את הילדים להצטרף אליכם, ולהפוך את הפעילות הגופנית לזמן איכות משותף. היעזרו בסרטונים או בתרגולים המצויים ברשת כדי לשאוב רעיונות לפעילות גופנית מהנה שתוכלו לעשות בבית.

גישה חיובית

קל לשקוע בחשיבה שלילית המגבירה לחץ ודאגה. חשיבה חיובית תוכל לסייע לכם לצלוח את העליות והירידות של התקופה הקשה. ותרו על הדברים הקטנים ושמרו אנרגיה לדברים הגדולים והחשובים יותר. חזקו את עצמכם על הצלחות קטנות במהלך היום, לדוגמה “אני שמחה שלימדתי את הילדים כיצד לקחת חלק בעריכת השולחן”.
נסו את התרגיל הבא: במהלך כל ערב הקדישו מספר דקות וכתבו לעצמכם 3 דברים שהצליחו לכם היום. לצד כל דבר כתבו מה עשיתם כדי לגרום לו להצליח. בדקו את הרשימה שלכם בסוף כל שבוע. אולי עוד תופתעו מעצמכם…

תרגילי נשימות

כאשר אתם מרגישים שהחרדה גואה והדופק גובר, נסו את טכניקת ההרפיה הבאה על מנת להירגע. תוכלו לבצע את התרגיל בשכיבה, בישיבה או בעמידה, העיקר שיהיה לכם נוח.

  • עצמו עיניים.
  • שאפו אויר דרך האף וספרו עד 4.
  • נסו לעצור את הנשימה למשך 7 שניות.
  • רוקנו את האוויר באיטיות דרך הפה במשך 8 שניות.
  • חיזרו על מחזור הנשימה (4-7-8) שלוש פעמים נוספות.

אפשרות נוספת היא לעצום עיניים ולאתר אזורים של מתח ואי נוחות בגוף. כאשר אתם שואפים אוויר באיטיות, נסו לכוון את האוויר לאזור המתוח, להזרים אליו חמצן ולהפיח בו תנועה וחיות.

הרפיית שרירים

נסו לפנות לעצמכם זמן שבו תוכלו להקדיש לתרגיל הבא 20 דקות ללא הפרעות. מצאו מקום שקט ומבודד בבית, חלצו נעלים ושבו או שכבו בצורה נוחה. במהלך התרגיל, נסו לשים לב לאזורים השונים בגופכם ולמקד את תשומת הלב בתחושות הגופניות. התחילו מלמטה למעלה, וכווצו כל איבר למשך 5 שניות, ואז שחררו למשך 10 שניות. שאפו אויר באיטיות כשאתם מכווצים, ונשפו אותו בעת השחרור.

  • כווצו היטב את אצבעות הרגליים והרפו.
  • הפנו את כפות הרגליים כלפי מטה וכווצו ככל האפשר את השוק האחורית, הרפו.
  • כווצו חזק את שרירי הירכיים והרפו.
  • כווצו היטב את הישבן והרפו.
  • כווצו את כפות הידיים לאגרופים והרפו.
  • הצמידו את הזרועות בחוזקה לגופכם כך שתכווצו את חלקה העליון, והרפו.
  • הרימו את הכתפיים גבוה ככל שתוכלו והרפו.
  • פתחו את הפה בחוזקה, והרפו.
  • הוציאו את הלשון רחוק ככל שניתן והרפו.
  • סגרו את הפה בחוזקה כך ששרירי הלסת ולחיים יתכווצו, והרפו.
  • עצמו את העיניים חזק ככל שניתן, והרפו.
  • הרימו את הגבות גבוה ככל שתוכלו, והרפו.
  • סיימו בנשימה עמוקה: שאפו אוויר עד שהריאות יתמלאו, החזיקו את האוויר למשך 5 שניות ושחררו אותו באיטיות החוצה.

ניתן להיעזר בקטעי וידיאו המלווים את התרגול בדמיון מודרך ומנחים אתכם כיצד לבצע את ההרפיה. תוכלו לבצע את התרגיל לפני השינה, בפרט אם אתם מתקשים להירדם.

מתי לפנות לעזרה?

אם אתם לא חשים הקלה והחרדה מפריעה לתפקוד היומיומי שלכם באופן ניכר ומונעת מכם להיות ההורים שאתם רוצים להיות, חשוב מאוד לפנות לעזרה מקצועית. תוכלו לפנות לקו החם של משרד הבריאות (*5400) או למוקדים הטלפוניים שנפתחו בקופות החולים ובמרכזים לבריאות הנפש לצורך מתן סיוע בתקופת משבר הקורונה.

חדר משלי? כשילד צעיר נכנס לבידוד

Posted on by עמותת גושן

איך משפיע הבידוד עלינו ועל הילדים?

במהלך מאה השנים האחרונות נאסף מידע ממספר תקופות בהן ילדים בודדו מהוריהם, בין אם בגלל מלחמה או מגיפה. מהמידע הזה אנו למדים כי לבידוד יש השלכות רגשיות והתנהגותיות על מבוגרים וילדים, גם חודשים ושנים לאחר מכן. מבוגרים וילדים שחוו בידוד נוטים יותר לחוות חרדה, מתח, עצבנות, קשיי שינה, הימנעות חברתית ודיכאון גם לאחר תקופת הבידוד.

הורים שילדם נחשף לחולה מאומת עומדים בפני ההחלטה הלא פשוטה על אופן הבידוד בו הם בוחרים: האם הילד כבר גדול ובוגר מספיק כדי להיכנס לבידוד בחדר לבד? האם הוא ייכנס עם הורה נוסף? האם כל המשפחה תיכנס לבידוד ביתי יחד?

בבואכם להחליט, הנה מספר שיקולים שכדאי לקחת בחשבון:

גיל הילד/ה

ההורה או המטפל העיקרי של הילד הקטן הוא חלק בלתי נפרד מהתפתחותו ומהיכולת שלו להרגיע את עצמו, להבין את העולם ולהתמודד עם קשיים. ככל שהילד צעיר יותר ותלוי יותר בהורה- כך ההשפעות השליליות של בידוד שלו לבד בחדר, גם אם הצרכים הפיזיים שלו מסופקים, יכולות להיות רבות וחמורות יותר. ילדים בגיל גן או בכיתות הנמוכות יתקשו הרבה יותר בבידוד, עד כדי פגיעה משמעותית בהתפתחותם. למעשה, אין דרך של ממש להכניס ילד בגיל הגן או תחילת בית הספר היסודי לבידוד נפרד משאר בני הבית.
ילדים בגילאי יסודי, בעיקר בכיתות הגבוהות יותר, יוכלו לעתים להתמודד באופן טוב עם תקופה כזו. היכולת הזו תלויה באופי שלהם, במיומנויות שרכשו להתמודד עם בדידות וקושי רגשי וביכולת של המשפחה לספק תמיכה ולהיות שלמים עם החלטה כזו, גם מרחוק.

אופי

ילדים רגישים, בעלי קשיים חברתיים או נטייה להגיב באופן עוצמתי יותר מבחינה רגשית- נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול מדיכאון, עצבנות והימנעות חברתית בעקבות בידוד. אם ילדכם רגיש מטבעו ומתמודד יותר מאחרים עם חרדות, קשיים חברתיים או רגשיים- סימן שהוא זקוק ליותר תמיכה ונוכחות של מבוגר במקרה שעליו להיכנס לבידוד.

בשלות ומוכנות לתמיכה וקשר מרחוק

היכולת של ילדים לקבל תמיכה ולהפיג את הבדידות בעזרת קשר מרוחק מתפתחת עם השנים. עבור ילד בן שנתיים-שלוש שיחת וידאו עם סבתא יכולה להיות משעממת או לא רלבנטית, בעוד שלילד בן 9 שיחה עם חבר יכולה להיות משמעותית ולהיחוות כמעט כמו מפגש. נסו לחשוב כיצד ילדיכם בדרך כלל מגיב לשימוש באמצעי תקשורת כדי לשמור על קשר עם בני משפחה רחוקים, כדי להבין האם הוא בשל יותר לבידוד ביתי. ילד שמסוגל לשמור על קשר עם בני משפחה וחברים בעזרת שיחת טלפון או וידאו, כנראה יתמודד יותר טוב עם בידוד.

הרכב משפחתי

הורים מדווחים על מצוקה רבה יותר כאשר הם נכנסים לבידוד עם ילד אחד וההורה השני דואג לשאר הילדים. לעומת זאת, כאשר נמצאים בבידוד ביתי עם מספר ילדים בבית, העומס אמנם גדל אך ההשלכות הרגשיות לרוב קלות יותר לאורך זמן. נסו לחשוב על ההשלכות המשפחתיות גם של ההורה השני ושל האחים הנוספים שיש בבית כדי להחליט האם לבודד את הילד עם אחד מההורים, או להכניס את המשפחה כולה לבידוד מתוך ראייה ארוכת טווח של המחירים האפשריים. בידוד משפחתי אינו חוויה קלה, אך כאשר ה’ביחד’ המשפחתי מאפשר להתמודד טוב יותר עם קשיים- הוא עובר באופן טוב יותר, מזיק פחות, ולעתים אפילו עם חוויות, זיכרונות והישגים שלא היינו יוצרים בלעדיו.

מה ניתן לעשות כדי להפחית את הסיכון לנזקים ארוכי טווח כתוצאה מבידוד?

תווכו לילד את המציאות החדשה, ברמה המתאימה לו

אחד הדברים שמעלים את הסיכון למתח נפשי הוא חוסר הבנה של המציאות ותחושה של חוסר אונים. נסו להסביר לילד, לפי גילו, מה הסיבה שבגללה עליו להיות בחדר נפרד, כמה ימים עליו לשהות שם, מה מותר לעשות עם שאר בני המשפחה ומה אסור. ההסבר צריך להיות ברור ופשוט, אך כזה שמעורר תחושה של ביטחון ולא של איום על החיים של הילד או של המשפחה הקרובה לו.

צרו שגרה

מכיוון שילדים קטנים אינם מבינים מושגים כמו ‘יומיים’ או ‘שבוע’, אפשר להיעזר בטבלת ימים ברורה. בטבלה כזו אפשר גם להכניס פעילויות או מאכלים שיאפשרו להכניס סדר ולשמור על שגרה ופעילות. שתפו את הילד בכתיבת לוח הזמנים ובחירת הפעילויות.
המשיכו להקפיד על היגיינה ורחצה יומית, החלפת בגדים, שעות שינה סדירות ואכילה בשעות קבועות, עד כמה שניתן. שגרה שכזו תסייע לילדכם לצאת מהבידוד ולחזור לשגרת ימיו ‘הרגילים’ בקלות יותר.

הקפידו על נוכחות הורית

העדיפו בידוד של ילד עם הורה במקרה האפשר, ולפי הנחיות משרד הבריאות. גם במקרה כזה, יש לשמור על קשר עם האחים ועם ההורה השני במידת האפשר. בידוד עם ילד בחלל סגור יכול להיות מלחיץ וקשה עבור ההורה ועבור הילד, וכדאי להיערך מראש ולהגדיר זמנים המיועדים לפעילויות שונות, חלקן עם ההורה וחלקן ללא ההורה. הצטיידו במשחקים שהילד אוהב ואפשר לצפות ממנו לשחק לבד, יצירה בחומרים שונים, זמן מוגדר לצפייה במסך אם הילד רגיל בכך ועוד. הגדירו גם זמן משותף עם ההורה- סיפור, משחקים הכוללים מגע פיזי או תנועה כמו ריקוד, תרגילי כושר. גם כאן, שתפו את הילד בכתיבת לוח הזמנים ובחירת הפעילויות.

לימדו יחד הרגעה וויסות

תקופה זו מזמנת קשיים רבים, להורים וילדים. השינויים התכופים במציאות החיים, קטנים כגדולים, עשויים להוציא מאיזון ולהביא איתם מתח רב וחרדה.
ילדכם מתמודד עם מתח ומציאות משתנה ולא מובנת. ייתכן שלא תראו זאת כלפי חוץ וייתכן שיפגין התנהגות שונה מהרגיל- עצבנות, הסתגרות או תלות מוגברת בהורה שעימו בבידוד.

כהורים, יש בכוחכם לתווך את המציאות לילדיכם, באופן רגוע ושקול, ולתת להם מידע אמיתי מצד אחד, אך מותאם לרמתם מצד שני. הקפידו להיות נוכחים שם עבורם, בתוך החדר או מחוצה לו, להיות קשובים לרגשות העולים בהם ולהציע נחמה וביטחון. נסו לעודד אותם לספר כיצד הם מרגישים ושתפו גם אתם בקצרה על כך שגם עבורכם זוהי תקופה חדשה ולא תמיד מובנת.

ניתן ללמד את הילד (וללמוד בעצמכם) משחקי ויסות וקשיבות או תרגילי יוגה לילדים, שיעזרו לו להתמודד טוב יותר עם רגשות של חרדה או חוסר שקט.

נולדו טרם זמנם: 10 טיפים לבני משפחה ולחברים של הורי פגים

Posted on by פרופ' בועז פורטר

תמיכה בהורים לפגים

להיות הורים לפג זו חוויה מלחיצה מאוד. בשבועות ובחודשים הראשונים, אימהות ואבות לפגים עוברים תהפוכות רגשיות רבות. קבלת עזרה פרקטית ותמיכה רגשית מבני משפחה וחברים יכולה לעזור להם להתמודד טוב יותר עם החוויה. וכשהם מתנהלים היטב, הם מטפלים טוב יותר בתינוק שלהם.

הנה טיפים בעזרתם תוכלו לעזור להם:

1. עשו מה שאתם עושים בדרך כלל כשתינוק נולד. אחלו להורים מזל טוב, שלחו פרחים והתקשרו כדי לשמוע מה שלומם. האיחולים והברכות יעזרו להם לחגוג את בואו של התינוק החדש.

2. הביאו מתנות, אם זה מה שאתם עושים בדרך כלל. תוכלו להביא מתנות קטנות להורים, כדי לפנק גם אותם. אם אתם חושבים להביא בגדים לתינוק, ודאו שקל מאוד להלביש ולהפשיט אותם, ושיש להם פתחי צוואר וזרועות רפויים. תוכלו לקנות בגדים בגודל מיוחד לפגים, כיוון שסביר להניח שההורים לא הצטיידו במידות כאלה מראש. הבאת בגדי תינוקות, שמיועדים לתקופה בה התינוק עתיד להשתחרר, תסייע  להורים לחשוב על העתיד.

3. הציעו עזרה פרקטית. הורים לפג מבלים פרקי זמן ארוכים ותכופים בבית החולים במשך ימים, שבועות וחודשים. משמעות הדבר היא שהמטלות היומיומיות של הבית והחיים הופכות לקשות מאוד, או פשוט נזנחות – מה שמוסיף לחץ למצבם.

אתם יכולים להציע עזרה. לדוגמה, אפשר לנקות קצת את הבית, לטייל עם הכלב, להכין ארוחות, לעשות את הקניות השבועיות, לקחת את האחים הגדולים לגן או לבית הספר או לשמור על הילדים בערב. אפשר גם לתת להורים טרמפ לבית החולים, כיוון שהנסיעה והחניה עלולות להיות יקרות מאוד.

4. תמכו בהורים בכל דרך שיצטרכו. כדאי ורצוי לשאול אותם מה הם צריכים בדיוק. יש הורים שמעדיפים להסתגר ולהתמודד עם המצב לבד או עם קומץ בני משפחה וחברים. כבדו את רצונם, אך אפשרו להם לדעת שאתם חושבים עליהם. תוכלו להציע עזרה בזמנים שונים.

יש הורים שזקוקים לתמיכה רבה סביבם. ייתכן שהם ישמחו לחברה בבית החולים. תוכלו להציע להם טרמפ, לאכול ארוחת צהריים יחד או פשוט לשבת איתם. יש הורים שרוצים לדבר על כל דבר מלבד התינוק. צורכיהם של ההורים יכולים להשתנות ככל שהתינוק גדל ומתפתח.

5. נסו להבין את לחצם של ההורים. נסו לא לשפוט אותם אם הם שוכחים את יום ההולדת שלכם, אינם יכולים להגיע להתכנסות משפחתית או מתעניינים פחות בנעשה בחייכם. זה לא שלא אכפת להם – פשוט כרגע, הם מתמקדים לגמרי בתינוק שלהם.

6. הישארו בקשר. שלחו הודעת סמס, דוא”ל, הרימו טלפון או שלחו הודעה קולית, או אפילו שלחו גלויה בדואר כמו פעם – אלה דרכים פשוטות לתת להורים לדעת שאתם חושבים עליהם, תומכים בהם וזוכרים אותם.

7. אל תדברו על דברים שליליים שעלולים להתרחש או אתגרים שהתינוק יעמוד בהם, אלא אם כן ההורים מעלים את הנושא. כמו כן, אל תתנו עצות על התינוק או תשוו את ניסיונם של ההורים לניסיונם של הורים או ילדים אחרים. במקום זאת, אמרו דברים חיוביים. לדוגמה, “היא כבר גדלה מהר כל כך”, או “הוא לוחם כמו אמא שלו”.

8. אל תבקשו להחזיק את התינוק עד שיגיע הביתה. תינוקות שנולדו טרם זמנם רגישים מאוד למגע, רעש, זיהומים ודברים נוספים בסביבתם, ולעיתים קרובות אסור להחזיק אותם או לגעת בהם. ההורים עשויים להיות מגוננים מאוד על התינוק שלהם.

ייתכן שאפילו לא תוכלו לראות את התינוק, בגלל מגבלות על מספר המבקרים בכל ביקור. לעיתים קרובות, מספר המבקרים מוגבל לשניים. בדרך כלל רק המשפחה מורשית להיכנס, ולעיתים – רק הורי התינוק. בכל בית חולים יש חוקים שונים. במקום זאת, בקשו לראות תמונות של התינוק (אם ההורים רוצים להראות), או שתו קפה עם ההורים בקפיטריה של בית החולים.

אם אתם חולים, כדאי להימנע מלבקר משפחה של תינוק בפגייה או בטיפול נמרץ. פגים עלולים להידבק במחלות ובזיהומים בקלות רבה.

9. נסו פשוט להקשיב. הורים לפגים חווים תחושות מעורבות וחזקות מאוד בנוגע למצבו של התינוק, לחוויית הלידה או לבית החולים. התחושות הללו עשויות להישאר חבויות במשך שבועות, חודשים ואפילו שנים.

היו כנים ופתוחים, תנו להם לדבר ואל תתנו עצות אלא אם כן התבקשתם. אל תשוו אותם להורים אחרים שהתמודדו עם מצבים קשים בעצמם, ונסו לא להיות שליליים מדי או חיוביים מדי. זה עלול להיות מורכב, אבל פשוט נסו להקשיב יותר מאשר לדבר, והתאימו את עצמכם להורי התינוק.

10. המשיכו להציע עזרה גם אחרי שהתינוק (או התינוקות) השתחרר הביתה. הורים לתינוק שהשתחרר מהפגייה עשויים להיות מרותקים לבית למשך כמה שבועות. תוכלו לעזור אם תעשו קניות, תבשלו, או תיקחו את הילדים לגן ולבית הספר.

פגים עלולים להיות מוצפים בקלות מעודף גירויים, ולכן אל תופתעו אם עדיין לא תוכלו להחזיק אותם. בשבועות הראשונים בבית, פגים רבים עדיין אינם יכולים לשאת יותר מדי התעסקות ואנשים חדשים.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

קשקשת תינוקות (סבוריאה תינוקות)

Posted on by דר' חוה גדסי

הגורמים לקשקשת תינוקות

הקשקשת מופיעה כאשר עורו של התינוק מפריש שומן רב מדי (סבום). השומן העודף מפריע לנשירת העור הטבעית בקרקפתו של התינוק, ויוצרת מצבור של עור מת על הקרקפת. קשקשת תינוקות אינה מידבקת ואינה מסוכנת.

ככל הנראה, עורו של התינוק שלכם מפריש שומן עודף כיוון שההורמונים של אמו עדיין נמצאים במחזור הדם שלו לאחר הלידה. קשקשת עשויה להתפתח גם כאשר מערכת החיסון של התינוק מפעילה תגובת יתר נגד נוכחותו של סוג מסוים של שמרים/פטריות החי על הקרקפת, שגורמת לדלקת.

תסמיני קשקשת תינוקות

קשקשת תינוקות נראית בדרך כלל כמו קליפה או שכבת קשקשים בצבע צהוב חיוור על ראשו של התינוק. לעיתים היא מתפשטת אל הגבות ואל מאחורי האוזניים. אצל חלק מהתינוקות, הקשקשת עשויה להופיע גם על פלג הגוף העליון. מרקם הקליפה עשוי להיות שמנוני וקשה לקלף אותה. שימו לב: הקשקשת אינה מפריעה לתינוק.

מתי לפנות לרופא הילדים

קחו את ילדכם לרופא אם:

  • הפריחה אדמדמה והתינוק שלכם מגרד אותה
  • נראה כי הפריחה מתפשטת
  • נראה כי התינוק מוטרד ממנה
  • יש לכם ספק שאכן מדובר בקשקשת תינוקות.

איך לטפל בקשקשת תינוקות

אין צורך לטפל בקשקשת תינוקות. ברוב המקרים, הקשקשת נעלמת מעצמה כמה חודשים אחרי הלידה, כשההורמונים של האם עוזבים את מחזור הדם של התינוק.

אם אתם רוצים להיפטר מהקשקשת, עסו את הקשקשים על קרקפתו של התינוק בשמן תינוקות (בלנאום) או בווזלין לפני האמבטיה והניחו להם להיספג כחצי שעה. השתמשו בשמפו תינוקות עדין כדי לשטוף את השמן. עם הזמן, הקשקשים יתרככו וייפרדו מהקרקפת בקלות בעזרת מקלון אוזניים או מברשת רכה. אל תנסו להפריד את הקשקשים בכוח, כיוון שהדבר עלול לגרום לדימום.

אם הקשקשים מודלקים, הרופא שלכם יכול להמליץ על מריחת משחת קורטיזון עדינה בשילוב משחה נגד פטריות. מרחו את המשחה על ראשו של התינוק בהתאם להוראות הרופא ולדף המידע של התרופה. תינוקות זקוקים לשמפו נגד קשקשים לעיתים רחוקות בלבד.

אל תדאגו אם הקשקשת חוזרת אחרי הטיפול. משמעות הדבר היא שהבלוטות על ראשו של תינוקכם ממשיכות להפריש שומן עודף. קשקשת התינוקות תעבור בגיל 12-6 חודשים.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התפתחות פעוטות בגיל 12-15 חודשים

Posted on by פרופ' בועז פורטר

כיצד מתפתחים פעוטות בגיל 12-15 חודשים

הפעוט שלכם הוא איש קטן ועסוק – הוא נהנה לשחק ואוהב להתנסות ולחקור: הוא משקשק חפצים, מקיש בהם, זורק אותם ומפיל אותם. הוא משתמש בניסוי וטעייה כדי להבין כיצד פועלים דברים שונים, ומה הוא יכול לעשות איתם. הוא בונה מגדלי קוביות קטנים, משרבט בעט או בצבע ומכניס אטבים לסל.

זוהי תקופה חשובה עבורו מבחינה חברתית ורגשית, וחרדת הנטישה שלו עשויה להתעורר בגיל 14 חודשים. כמו כן, ייתכן שילדכם יתחיל להפגין אמפתיה – לדוגמה, להיראות עצוב או מוטרד כשהוא רואה מישהו אחר בוכה. אמפתיה היא ההבנה כיצד אנשים אחרים מרגישים – חלק חיוני ומכריע בהיווצרות מערכות יחסים עם אנשים אחרים במהלך ההתבגרות.

המלמול שלו מתפתח ומבשיל והוא מתחיל להשתמש במילים אמיתיות. עם זאת, לא כל התקשורת שלו מורכבת ממילים עדיין, והוא ימשיך לתקשר איתכם בנהמות, הנדת הראש והצבעה. הוא עשוי להצביע על אנשים ועל דברים שהוא מכיר כשאתם מבקשים ממנו.

מבחינת התפתחות השפה, חפשו מילה או שתי מילים מובחנות בסביבות גיל 12 חודשים, ועד שש מילים (ואולי אפילו יותר!) עד גיל 15 חודשים. בתקופה זו, ילדכם יתחיל לקרוא בשמם של חפצים מוכרים – לדוגמה, כדור – ויגיד “לא” ו-“אוי”.

בחודשים אלה יתחיל הפעוט להיעמד ללא עזרתכם וללא עזרת רהיט בסביבתו, וסביר להניח שיתחיל ללכת לבד. כשההליכה שלו תשתפר, הוא יתחיל לטפס על מדרגות ואפילו על רהיטים. אל תדאגו אם עדיין אינו הולך לבדו. יש ילדים שאינם הולכים לבדם עד גיל 15-18 חודשים.

כמו כן, בגיל זה הוא עשוי:

  • לחבק אתכם
  • להצביע על איברי גופו או על צעצוע אהוב כשאתם קוראים בשמם
  • לשתות מכוס (וגם לשפוך קצת בדרך…) ולהשתמש בכפית
  • למלא הוראות פשוטות – לדוגמה, כשאתם אומרים לילדכם “תן לי בבקשה את הקובייה”, הוא לא יצטרך לראות מה אתם עושים
  • לנסות לעזור לכם להלביש אותו, למשל, להרים את זרועותיו כדי להכניס אותן לשרוולים, או להרים את כף רגלו כדי להכניס אותה לנעל.

כיצד לעזור להתפתחות הפעוט

הנה כמה דברים פשוטים שיעזרו להתפתחות הפעוט שלכם:

  • תנו לילדכם המון חיבוקים, כרבולים ונשיקות: אמפתיה ותשומת לב חיובית מועילות להתפתחותו הרגשית. עם זאת, אל תצפו ממנו להפגין אמפתיה בתמורה כל הזמן. הוא עדיין לומד כיצד רגשותיו פועלים, וכיצד להסתדר עם אחרים.
  • משחק הוא אחת הדרכים החשובות שבהן הפעוט מגלה כיצד דברים עובדים, ולכן, הקדישו זמן למשחק בתוך הבית ולמשחק מחוץ לבית. המשחקים הטובים ביותר הם צעצועים פתוחים – קוביות, אטבים, כוסות מים, מיכלי גלידה וקופסאות קרטון. כמו כן, ילדכם יאהב לשחק איתכם במשחקים כמו “אצבע לאצבע נחבר” או “קוקו”.
  • דברו כמה שיותר: קראו לחפצים שסביבכם בשמותיהם ודברו עליהם – איברי הגוף, צעצועים ופריטים בבית כמו כפות או כיסאות. כך תעזרו לפתח את המיומנויות השפתיות של ילדכם. כמו כן, כדאי להרחיב את הדיבור. למשל, במקום לומר “כיסא”, אמרו “כיסא גדול”, “כיסא אדום” או אפילו “כיסא אדום גדול”. נוסף על כך, חקו את מה שילדכם אומר. לדוגמה, אם הוא אומר “אימא”, חזרו אחריו ואמרו “אימא”.
  • הראו לילדכם שהדיבור שלו משמעותי: הקשיבו ודברו איתו בחזרה. כך תעודדו שיחה הדדית ותבנו את מיומנויות התקשורת שלו. כמו כן, כך הוא ירגיש מוערך ואהוב.
  • קראו לפעוט: כדי לעודד את התפתחות הדיבור והדמיון, קראו לו ספרים, ספרו סיפורים, שירים או שירי משחק.
  • עודדו את הפעוט לנוע, כדי לעזור לו לפתח את היציבה ולבנות את השרירים, ולהניח את היסודות לתנועות מורכבות יותר כגון עמידה, הליכה וריצה. כדאי לבדוק כיצד להפוך את הבית לבטוח . כמו כן, מומלץ להשגיח על ילדכם בזמן שהוא חוקר את סביבתו, כדי שירגיש בטוח וכדי לבנות את הביטחון העצמי שלו.
  • חזקו את התפתחותן של המיומנויות היומיומיות, כגון שימוש בכף, שתייה מכוס והסרת כובע. מיומנויות אלה משלבות מוטוריקה גסה ומוטוריקה עדינה גם יחד, ומעודדות את יכולתו של הפעוט לחשוב על מה שהוא עושה. עם זאת, לפעמים תצטרכו להתאזר בסבלנות. לדוגמה, בלגן בשעת הארוחה הוא חלק טבעי מהתהליך שבו הפעוט לומד כיצד לאכול בעצמו.

להיות הורים לפעוט

מדי יום, אתם והפעוט שלכם מכירים זה את זה מעט יותר. ככל שהפעוט גדל ומתפתח, כך תכירו יותר ויותר את צרכיו ואת הדרך שבה תוכלו למלא אותם. למעשה, בתור הורים, אנחנו לומדים ללא הרף. כל הורה עושה טעויות ולומד מניסיון. זה בסדר להיות בטוחים במה שאתם יודעים. זה גם בסדר להודות שאינכם יודעים ולשאול שאלות – לעיתים קרובות, השאלות שנראות לכם מטופשות הן הטובות ביותר!

בריאותכם הגופנית והנפשית היא חלק חשוב מאוד מתפקידכם כהורים. כשכל תשומת הלב מתרכזת בטיפול בילד או בתינוק, הורים רבים שוכחים לדאוג לעצמם, או שפשוט אין להם זמן לכך. תפקידכם כהורים דורש מכם הבנה, סבלנות, דמיון ואנרגיה – ותעשו זאת בצורה הטובה ביותר אם תטפלו בעצמכם.

אם אתם מרגישים מתוסכלים, מוטרדים או שאינכם יכולים להתמודד, הניחו את הפעוט במקום בטוח – בלול, למשל – והתרחקו לזמן מה, עד שתירגעו. כמו כן, אתם יכולים לבקש ממישהו אחר להחזיק אותו לזמן מה. לעולם אל תטלטלו את הפעוט. הטלטול עלול לגרום לדימום בתוך המוח, ולעיתים קרובות לנזק מוחי קבוע.

מותר לבקש עזרה. אם אתם מתקשים להתמודד עם הפעוט שלכם, פנו לרופא הילדים שלכם או לאחות טיפת חלב.

מתי לבקש עזרה

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם דואגים או מבחינים שבגיל 15-12 חודשים, הפעוט שלכם:

  • אינו יוצר איתכם קשר עין
  • אינו מתעניין בצלילים
  • אינו ממלמל
  • אינו משתמש במילים בודדות
  • אינו מפגין רגשות ותחושות
  • נראה כאילו אינו מבין אתכם
  • אינו מגיב לקריאה בשמו
  • אינו מנסה להגיד לכם מה הוא רוצה
  • אינו משתמש במחוות כמו נפנוף או הצבעה
  • אינו זוחל
  • אינו עומד בעזרת תמיכה
  • משתמש ביד אחת הרבה יותר מאשר ביד השנייה
  • אחת מעיניו פונה כלפי פנים או כלפי חוץ רוב הזמן
  • אינו עוקב בעיניו אחר חפצים נעים
  • מאבד מיומנויות שכבר רכש באופן מובהק ועקבי.

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם מבחינים בסימנים של דיכאון אחרי לידה אצל נשים או דיכאון אחרי לידה אצל גברים. הסימנים כוללים תחושת עצב ובכי ללא סיבה נראית לעין, התרגזות, קושי להתמודד ותחושת חרדה עמוקה. אם אתם מבחינים בסימנים אלה, בקשו עזרה מאיש מקצוע.

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. אם אתם תוהים האם קצב ההתפתחות של ילדכם “נורמלי”, כדאי לזכור ש”הנורמה” היא טווח רחב. אם אתם עדיין מרגישים שמשהו לא בסדר, קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

אוריינות בגיל הרך: פעילויות לעידוד האוריינות אצל ילדים

Posted on by דר' חוה גדסי

פעילויות לעידוד האוריינות

דיבור, שירה, משחקי מילים וצלילים, כתיבה וציור עם ילדכם – כל אלה הן דרכים נהדרות לביסוס מיומנויות אוריינות טובות. פעילויות יומיומיות, כגון הליכה לחנות או לספרייה המקומית, וכן אירועים מיוחדים – טיול למוזיאון או לגן החיות – מספקים הזדמנויות בשפע להתפתחות האוריינות. בהמשך תמצאו פעילויות לעידוד האוריינות. פעילויות רבות המיועדות לילדים צעירים יותר מתאימות גם לילדים גדולים, אך ייתכן שתצטרכו להגביר את רמת הקושי.

הורים רבים מרגישים שהם אינם מקדישים מספיק זמן לפעילויות לעידוד האוריינות. אין צורך בזמן רב; לעיתים קרובות, גם חמש דקות כמה פעמים ביום הן די והותר. המפתח הוא לנצל בהזדמנויות שונות כדי לעזור לילדכם ללמוד, בין אם מדובר ביציאה לסופרמרקט, בבישול יחד, או בהקראת סיפור לפני השינה.

דיבור ושירה

דיבור ושירה הן פעילויות המלמדות את הילדים על צלילים והאופן שבו הם מתחברים זה לזה כדי ליצור שפה. כשאתם מלמדים את ילדכם באמצעות משחקי שפה ושירים, אתם עוזרים לו לפתח מיומנויות הקשבה ודיבור. כמו כן, חשוב להקשיב לו כדי לדעת מהם הסיפורים והשירים שמהם הוא נהנה במיוחד.

פעילויות לילדים צעירים (בני פחות משש)

  • חרזו חרוזים בכל הזדמנות. השתמשו במשפטים כגון “סבלנות, סבלנות, לא קונים בשום חנות”, או המציאו חרוזי נונסנס (איגיון) על מה שאתם עושים, למשל, “הכנסתי דג מדוגדג לתיק הממוזג”, שחקו משחקים כמו “פעם עכביש נפל בכביש”. ילדים גדולים יותר יכולים לחבר חרוזים משלהם וללמוד שירים ופזמונים, שיעזרו להם להבין את משמעות המילים ואת האופן שבו מילים נוצרות.
  • שירו שירי משחק כשאתם בבית, במכונית או מסתובבים בחוץ. ילדים אוהבים לשיר, ושירי המשחק מלמדים אותם על שפה, חריזה, חזרתיות ומקצב. שירו שירים כגון “חנה’לה אופה קטנה”, “השפן הקטן” או שיר האלפבית.
  • חזרו על הקולות שילדכם משמיע, או המציאו קולות משלכם ובדקו אם ילדכם יכול לחקות אותם.
  • שחקו עם ילדכם “אני רואה” והתמקדו בצבעים. לדוגמה, “אני רואה משהו שמתחיל בצבע… ירוק! על איזה דבר ירוק אני מסתכל?”
  • דברו על הקולות שמפיקים בעלי החיים ובקשו מילדכם לחקות אותם. לדוגמה, “הפרה גועה מוווו. אתה יכול להגיד מוווו?”
  • בזמן הארוחה, דברו על האוכל שאתם מכינים, מה אתם עושים איתו, מה טעמו וכיצד הוא נראה.
  • דברו על חפצים שנמצאים מחוץ לבית, או על הדברים המקיפים אתכם כשאתם בחוץ – לדוגמה, רשרוש העלים, ציוץ הציפורים או צופרי המכוניות. בקשו מילדכם לחקות קולות של רוח, גשם, מים, מטוסים, רכבות ומכוניות.
  • ספרו לו סיפורים על ילדותכם או על חיי המשפחה בעבר. תוכלו להציג חלק מהסיפורים יחד עם הילד, או לספר אותם באמצעות ריקוד.

פעילויות לילדים גדולים יותר (בגיל בית הספר)

  • שחקו משחקי מילים שמעודדים את הילדים ללמוד על צלילים. לדוגמה, “אני רואה משהו שמתחיל ב-בָּ. מה לדעתך אני רואה שמתחיל בצליל הזה?”
  • שאלו את ילדכם אם הוא מכיר מילים שמתחרזות זו לזו. לדוגמה, “אילו מילים מסתיימות באותו צליל כמו אור?”
  • בקשו מילדכם ליצור צליל או צירוף צלילים, ואז חשבו על מילים שמכילות את הצליל או הצלילים. לדוגמה, “איזה צליל נשמע לך מצחיק? מוֹֹ? אילו מילים אפשר ליצור עם מו?” (מורה, חמור, פמוט וכדומה).
  • דברו על תוכניות הטלוויזיה שבהן צופה ילדכם, ובקשו ממנו לספר לכם מה קרה בהן. מומלץ לקרוא את המאמר זמן מסך לילדים.
  • דברו על העבר. בקשו מילדכם לספר לכם משהו שהוא נהנה לעשות השבוע בבית הספר. למידע נוסף על האופן שבו אפשר לדובב את ילדכם, קראו את המאמר לדבר עם ילדכם על בית הספר.
  • דברו על העתיד. ספרו לילדכם מה אתם עומדים לעשות מחר או בסוף השבוע, או בקשו ממנו לספר לכם מה הוא צריך לעשות לפני שהוא הולך לישון.

קריאה ויצירת ספרים

הקריאה עוזרת לילדכם לפתח את אוצר המילים שלו, את היכולת להאזין ולהבין, ואת היכולת להבין את מטרת המילים הכתובות. הקריאה עם ילדכם עוזרת לו לפתח גישה חיובית כלפי קריאה לשארית חייו.

פעילויות לילדים צעירים (בני פחות משש)

  • קראו לתינוק שלכם – לעולם לא מוקדם מדי להתחיל! בזמן הקריאה, ודאו שהוא יכול לראות את הספר שאתם מקריאים ואולי גם את פניכם. שימו לב במה בדיוק התינוק מתבונן בספר, וקראו לדברים בשמם. שימו לב לא להיצמד לסטיגמות כשאתם קוראים סיפור בקולות, וגוונו את הקולות באופן מכבד תרבותית.
  • ילדים צעירים אוהבים חריזה, מקצב וחזרתיות, וכן ספרי אותיות וספרים בעלי דפוסים גרפיים שונים. אם אתם מתבוננים בספרים כאלה, עודדו את ילדכם להפוך את הדפים ודברו על מה שהוא רואה. כשאתם קוראים, החליקו את האצבע מימין לשמאל לאורך הדף כדי להראות לילדכם כיצד יש לקרוא בספר, וציינו מילים או ביטויים מסוימים. שאלו אותו שאלות על האיורים, ובקשו ממנו להצביע על דברים שונים.
  • ילדים אוהבים לקרוא את אותו ספר שוב ושוב. תוכלו להפיק מכך את המרב אם תבקשו מילדכם לכוון את הקריאה. לדוגמה, “איפה אנחנו מתחילים לקרוא?” לעיתים קרובות מאוד הפסיקו לקרוא ושאלו את ילדכם מה לדעתו יקרה בהמשך.
  • ערכו קישור בין מה שמתרחש בספרים לבין חוויות אמיתיות מהחיים. אם קראתם ספר על משחק בפארק, תוכלו לקחת את ילדכם לפארק המקומי ולהצביע על נדנדות דומות לאלה שבספר.
  • בקרו עם ילדכם בספרייה המקומית, ועודדו אותו לבחור ספרים לקחת הביתה. אפשר לבקר בשעת סיפור שמתקיימת בספרייה.
  • כשאתם מסתובבים עם ילדכם בחוץ, קחו איתכם ספר וצעצוע.
  • קראו ספרים עם חרוזים שיעזרו לילדכם לפתח מודעות לצלילים ולמילים. הספרים של דוקטור סוס, למשל, או רינת הופר, הם להיט בקרב ילדים – קראו את חתול תעלול או איילת מטיילת.
  • למדו את ילדכם להפריד בין הצלילים שמרכיבים את שמו. לדוגמה, “בשם ‘יובל’ יש לפחות שני צלילים: יו-בל”.
  • הכינו ספרי מגע לתינוקות ולפעוטות עם חפצים שהם אוהבים להתבונן ולגעת בהם – בדים רכים, צמר, נייר אלומיניום או נייר מרשרש. לאחר מכן, הביטו בספר יחד ודברו על כל עמוד, כיצד הוא נראה וכיצד התינוק מרגיש כשהוא נוגע בו.

אל תדאגו אם דעתו של התינוק תוסח כשאתם קוראים, או אם אינכם מצליחים לסיים את כל הספר. לכו בעקבות הילד – עודדו אותו, אך אל תדחפו אותו. התנסו בסוגי ספרים שונים כדי לראות מה הוא אוהב. תיהנו עם הספרים!

פעילויות לילדים גדולים יותר (בגיל בית הספר)

  • קראו סיפורים ואז דברו עליהם. שאלו את ילדכם, “מה היה מסופר בסיפור?”, או “אהבת את הדמויות? למה?”
  • קראו בתורות. אתם יכולים לקרוא את המחצית הראשונה של הספר, וילדכם – את המחצית השנייה. כמו כן, בקשו מילדכם לקרוא מילים בודדות פה ושם, אך בהתחלה בחרו רק במילים שאפשר לקרוא בקלות, כגון מילים בנות שתיים או שלוש אותיות (בן, חם, גור).
  • גם ילדים גדולים יותר אוהבים ספרי אותיות. בקשו מילדכם להגיד לכם מילים שמתחילות באותו צליל שמסמנת האות שאתם מתבוננים בה.
  • בקשו מילדכם להכין ולאייר ספר משלו. הוא יכול לעשות זאת במחשב או עם נייר ועטים. עזרו לו לכתוב את המילים, או לפחות כמה מהאותיות בסיפור.
  • כשאתם מסתובבים בחוץ, בקשו מילדכם לזהות או להשמיע את האותיות או המילים המופיעות על שלטי חוצות ומעל חנויות.
  • למדו את ילדכם מה משמעות המילים בשלטי רחובות ותמרורים כגון “כניסה” ו”תן זכות קדימה”.
  • השמיעו לילדכם את הצלילים שמהן בנויות מילים. שאלו אותו באילו צלילים המילה מתחילה ונגמרת. (או מהו הצליל הפותח ומהו הצליל הסוגר)
  • עודדו את ילדכם לקרוא את שמות הפריטים בסופרמרקט.

ציור וכתיבה

כבר מגיל צעיר מאוד, ילדים אוהבים “לכתוב” כמו אחיהם הגדולים או כמו הוריהם. הכתיבה (שרבוט) והציור עוזרים לילדכם לפתח את מיומנויות המוטוריקה העדינה שיזדקק להן כדי לכתוב מאוחר יותר עם עפרונות ועטים. כמו כן, הם עוזרים לו לזהות ולזכור את צורת האותיות.

פעילויות לילדים צעירים (בני פחות משש)

  • עודדו את ילדכם לצייר ולכתוב בעזרת עטים, עפרונות, צבעים וטושים. הוא בוודאי ישמח להוסיף שרבוט או ציור צבעוני ושמח לכרטיס ברכה ליום הולדת או למכתב.
  • עודדו את ילדכם לנסות לכתוב כמה אותיות או את שמו על כל יצירה שהוא מכין.
  • עזרו לו להשתמש בבצק כדי ליצור את אותיות האלפבית או מספרים.
  • הציעו לו את אותיות האלפבית במגוון צורות – קוביות, מגנטים להצמדה על המקרר או חתיכות של פאזל.
  • גזרו או ציירו תמונות של פריטים ביתיים פשוטים – כיסא, שולחן, טלוויזיה, קיר, דלת וכדומה – ואז כתבו את שמות הפריטים הללו על פיסות נייר נפרדות. בקשו מילדכם להתאים את שם הפריט לתמונה.

פעילויות לילדים גדולים יותר (בגיל בית הספר)

  • בחרו כמה אותיות והחליפו את מקומן כדי ליצור צלילים שונים – חול, לוח, חלו, ולח – ואז בדקו אם הצלילים האלה יוצרים מילים אמיתיות. התאמנו בהגיית המילים אות-אות, ואז אמרו את המילה – לדוגמה, “ח-ו-ל יוצר את המילה חול!”. השתמשו באותיות בדפוס (ולא בכתב) בתור התחלה, כדי שלא לבלבל את ילדכם עם שתי צורות שונות של אותיות לכל צליל.
  • עודדו את ילדכם לכתוב את שמו ואת שמות בני המשפחה האחרים בכרטיסי ברכה או על הציורים. כשילדכם יידע להשתמש בכל האותיות היטב, אפשר להציג בפניו את אותיות הכתב.
  • עודדו את ילדכם לכתוב את רשימת הקניות, את מתכון העוגיות או תפריט של מסעדה דמיונית כשהוא משחק “בכאילו”.
  • כשאתם מסתובבים בחוץ, הצביעו על סוגי אותיות שונים, כגון האותיות שמופיעות בשלטי חנויות או באולם הקולנוע. הסבירו לו שאפשר להשתמש באותיות מודפסות כדי לקרוא בשמם של מקומות או דברים שונים.
  • בקשו מילדכם להכין לכם ספר שבעמוד הימני שלו תופיע מילה, ובעמוד השמאלי יופיע ציור של אותה מילה.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

מיומנויות שיחה אצל ילדים: דיבור והקשבה

Posted on by רות בן הרוש

דיבור והקשבה

ייתכן שהסצנה הבאה תיראה לכם מוכרת. אתם משוחחים בטלפון או יושבים לקפה עם חברה כשילדכם מתפרץ פנימה – שוב – בגלל מקרה חירום שקשור ללגו שלו, או בדרישה “בואו לראות אותי מטפס על העץ כמו קופיף!”.

זה עלול להיות מתסכל, אך זה גם טבעי למדי. אחד הצעדים הגדולים ביותר שיעשה ילדכם הוא ללמוד כיצד לתקשר עם אחרים. ייקח זמן עד שילמד כיצד לדבר ולהקשיב לאנשים אחרים. ויסות עצמי הוא חלק חשוב בלמידה לדבר ולהקשיב, ויש ילדים שמתקשים בכך יותר מאחרים.

המזג של ילדכם משחק גם הוא תפקיד משמעותי – ילד חברתי מאוד עשוי לרצות להתערב בכל שיחה, ויתקשה להקשיב. מצד שני, ילד שאינו חברתי כל כך יקשיב, ככל הנראה, בקלות רבה יותר, אך יתקשה להגיב.

ללמוד לדבר ולהקשיב

ילדכם ילמד מכם כיצד לדבר ולהקשיב.  לכן, כדאי לדבר עם בן או בת הזוג שלכם, עם חבריכם או עם ילדיכם באותו אופן שהייתם רוצים שילדכם ידבר. כמו כן, תוכלו ללמד את ילדכם באמצעות עידוד, הכוונה ותרגול. ילדכם ילמד באופן הטוב ביותר אם תגידו לו בבירור מה אתם רוצים שיעשה. אפשר, למשל:

  • לעודד את ילדכם ולהגיד, “אמור בבקשה ‘תודה’ לסבתא שלקחה אותך לפארק”
  • לכוון את ילדכם ולהגיד, “שרה, כשאני מדברת עם מישהו, את צריכה להגיד ‘סליחה’, ולהמתין עד שאהיה מוכנה להקשיב”. אפשרות נוספת היא להנחות את ילדכם להניח עליכם את ידו כשהוא רוצה לדבר איתכם ולהמתין בסבלנות שתתפנו אליו.
  • לתרגל שיחות עם ילדכם, שבהן אתם מדברים כל אחד בתורו, שואלים שאלות ומקשיבים לתשובות.

אם תשבחו את ילדיכם כשהם מתקשרים היטב, סביר להניח שירצו להמשיך לעשות זאת. לדוגמה, אמרו, “שמחתי מאוד שחיכית שאסיים לדבר לפני שהתחלת לדבר בעצמך”, או, “אמרת ‘תודה’ ו’בבקשה’ ממש יפה עכשיו”.

כדאי לקבוע כמה כללי נימוס הקשורים לדיבור ולשיחה. חשוב שתדברו עם ילדכם על הכללים הללו, כדי שיבין מה מצופה ממנו. כמו כן, תוכלו להשתמש בתוצאות. לדוגמה, אפשר להשתמש בפסק זמן כתוצאה להתחצפות.

ילדים לומדים בצורה הטובה ביותר כשהם מקבלים הזדמנויות רבות לדבר ולתרגל את מיומנויות הדיבור וההקשבה. אחת הדרכים המהנות לכך היא לשחק בהעמדת פנים. למשל, אמרו, “בוא נעמיד פנים שאתה אימא שמשוחחת בטלפון ואני הילד הקטן. מה אני צריכה לעשות כשאני רוצה לדבר איתך?”

דיבור והקשבה חיוביים

היכולת לדבר ולהקשיב לאחרים מורכבת מהדברים הבאים:

  • לפתוח בשיחות
  • לדעת כיצד לקבל תשומת לב בדרך הנכונה – למשל, להמתין לעצירה קלה בדברים ואז להגיד “סליחה”
  • ליצור קשר עין
  • לדבר ולהקשיב בתורות
  • להצליח לדבר בבירור ובמשפטים המתאימים לגילו של הילד
  • לדבר בנימוס, בלי להתחצף
  • לדעת מתי להפסיק לדבר.

חלק מהילדים תופסים זאת במהירות, ואחרים זקוקים לתזכורות עדינות, למשל, “רונה, תסתכלי עליי בבקשה כשאת מדברת איתי”. אם נראה שילדכם מתעכב מעט מבחינה שפתית (שימוש במשפטים, לדעת כיצד לדבר עם אחרים) או בהגיית מילים (הגייה לקויה, גמגום או יצירת צלילים), כדאי לפנות לקלינאי תקשורת. כמו כן, כדאי לדבר עם אחות טיפת חלב או רופא הילדים.

כיצד להתמודד עם התחצפות

ייתכן שילדכם מתחצף כשאתם מציבים לו גבולות, מקנים לו משמעת או נותנים לו הוראות. כשהוא מתחצף, הוא מנסה להראות לכם את נקודת המבט שלו. יש ילדים שמתחצפים כדי לקבל מכם תגובה. אפשר לטפל בהתחצפות בדרך חיובית. השיטות הבאות יעזרו לכם להפחית את ההתחצפויות לאורך זמן:

  • הגיבו ברוגע והזכירו לילדכם את הכללים המשפחתיים שקבעתם בנוגע לדיבור בנימוס ולהתייחסות בכבוד זה לזה.
  • אם ילדכם ממשיך להתנהג בחוצפה, עליכם לקבוע תוצאות – לתרגל דרך דיבור אחרת, לאבד זכות יתר כגון זמן מסך או כל דבר שתראו לנכון.
  • אם אתם צוחקים ונותנים לילדכם תשומת לב רבה כשהוא מתחצף, אתם עלולים לתגמל אותו על כך בטעות.

כיצד לטפל בהפרעות

בדרך כלל, ילדים מפריעים לשיחה כשאינם מצליחים לשלוט על הצורך לדבר. אך אלא אם כן מדובר במקרה חירום, חשוב לעזור לילדכם ללמוד להמתין. אם הוא מפריע, תוכלו לנסות את הדברים הבאים:

  • הזכירו לילדכם מהו הכלל המשפחתי המוסכם. לאחר מכן, המשיכו בשיחה עד שיגיד “סליחה” או יניח עליכם את ידו וימתין שתתפנו, למשל.
  • לאחר שאמר “סליחה” או הניח ידו, נסו לגמול לו במתן תשומת לב מיידית. הוא יראה שכשהוא פועל בצורה הנכונה, הוא מקבל את מה שהוא רוצה.
  • שבחו את ילדכם כשהוא ממתין בסבלנות, כדי שבפעם הבאה ירצה להתנהג כך שוב. לדוגמה, “חיכית כל כך יפה עד שסיימתי את שיחת הטלפון שלי לפני שביקשת עזרה עם הבובה. כל הכבוד!”
  • אם אתם באמצע שיחה חשובה שאי אפשר להפריע לה, נסו להסיח את דעתו באמצעות צעצועים מיוחדים או פעילות מעניינת.
  • התכוננו מראש- אם אתם יודעים שאתם מתחילים שיחה חשובה, שלא תוכלו להפסיק אותה, הכינו מראש את ילדיכם, והסבירו לו שעד תום השיחה לא תוכלו להיענות אליו, הכינו מלאי של משחקים ופעילויות שיסיחו את דעתו עד שתסיימו. אל תשכחו לשבח אותו אם הוא עמד ביעדים. אם אתם יודעים שילדכם יתקשה בזמן המתנה כה ממושך, שיקלו לבקש עזרה מבן משפחה או חבר לשמור על ילדכם בזמן הזה, כדי שתוכלו לדבר בנחת.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

עצירות

Posted on by עמותת גושן

הגורמים לעצירות אצל ילדים

ילדים עושים קקי בטווח תדירויות רחב. יש ילדים שעושים קקי פעמיים-שלוש ביום, ואחרים רק פעמיים בשבוע. ילדים גמולים מחיתולים עלולים לסבול מעצירות אם הם מתאפקים באופן מכוון. ייתכן שילדכם מתאפק במכוון כי הוא עסוק מדי במשחק, כי כואב לו לעשות קקי, או כי הוא אינו רוצה להשתמש בשירותים בגן או בבית הספר.

עצירות עשויה להתרחש גם אם ילדכם אינו שותה מספיק נוזלים או אינו אוכל מספיק סיבים, או בגלל מחלה הגורמת לו לאכול ולשתות פחות מהרגיל. כל המצבים האלו עלולים להוביל להצטברות של צואה  במעיים. כשזה קורה, היציאות הופכות לקשות  מדי וילדכם אינו מצליח לדחוף אותן החוצה בקלות. ישנם גם כמה גורמים רפואיים שעלולים לגרום לעצירות אצל ילדים, אך הם אינם נפוצים.

תסמיני עצירות אצל ילדים

התסמין החשוב ביותר של עצירות אצל ילדים הוא יציאות בעלות מרקם קשה. יציאות תקינות הן בעלות מרקם רך כמו משחת שיניים וקלות ליציאה. אם ילדכם סובל מעצירות, הוא עלול לחוש כאב ואי נוחות כשהוא מנסה לעשות קקי או בזמן שהקקי יוצא. זה עלול לגרום לו להימנע מללכת לשירותים. קקי קשה עלול למתוח את העור מסביב לפי הטבעת ולגרום לקרעים קטנים ושטחיים, שעשויים להוביל לכאב ולדימום.

ילדכם עלול לחוות כאבי בטן שבאים והולכים. הוא יתנהג כאילו הוא מתאפק, יתנועע בעצבנות קדימה ואחורה, ישלב את רגליו או יסרב לשבת על האסלה. הוא עשוי להיראות עצבני באופן כללי.

אם ילדכם סובל מעצירות זמן רב, הוא עלול לחוות פספוסים ולעשות קקי בתחתונים בלי להתכוון, כיוון שהקקי הקשה נתקע ומותח את החלק התחתון של המעי הקרוב לפי הטבעת, המכונה חלחולת (רקטום).  כיוון שהחלחולת שלו מתוחה כל הזמן, הוא עלול לאבד את תחושת הדחף ללכת לשירותים. כמו כן  קקי נוזלי עלול לגלוש מסביב לקקי הקשה, אף שילדכם לא התכוון לשחרר אותו. מצב זה נקרא בריחת צואה.

מתי לפנות לרופא

קחו את ילדכם לרופא אם:

  • אתם צריכים לתת לילדכם תרופה משלשלת יותר ממספר פעמים בשנה
  • אין שיפור בעצירות של ילדכם גם לאחר מתן תרופה משלשלת, או שהעצירות נמשכת יותר משבועיים
  • ילדכם עושה קקי במכנסיים מבלי להתכוון
  • ילדכם סובל מעצירות וכן מחום גבוה, הקאה, דם בצואה ואובדן משקל
  • ילדכם סובל מסדקים מכאיבים סביב פי הטבעת
  • ילדכם סובל מעצירות ואתם דואגים שהוא לא אוכל או שותה מספיק.

טיפול בעצירות

תזונה
ילדכם זקוק לשגרת יציאות תקינות. הצעד הראשון להבטחת יציאות תקינות הוא תזונה נאותה. תזונה בריאה שמכילה מספיק סיבים והמון נוזלים (בעיקר מים) עוזרת לטפל בעצירות ולמנוע אותה. מזונות שמכילים סיבים רבים כוללים לחמים ודגנים מחיטה מלאה, פירות כמו פרי הדר, מיץ שזיפים ועגבניות, וירקות.

שימוש קבוע בשירותים
אם ילדכם סובל מעצירות, עודדו אותו לפתח הרגל של ישיבה קבועה בשירותים, פעמיים- שלוש ביום למשך 5-3 דקות כל פעם. נסו להושיב אותו בשירותים 30-20 דקות אחרי הארוחה. אפשר להניח שרפרף או ארגז מתחת לרגליו כדי שיהיה לו נוח יותר. אמרו לו להניח את רגליו על המשטח ולהישען מעט קדימה בעת הדחיפה.

תוכלו ללמד את ילדכם לזהות ולהגיב לצורך לעשות קקי, וללכת לשירותים. לפעמים כדאי לתלות טבלת מדבקות או פרסים, כדי לשבח את ילדכם על כך שהלך לשירותים.

חומרים משלשלים
אתם יכולים לתת לילדכם חומר משלשל אם הוא סובל מעצירות, כדי לעזור לו להוציא את הקקי הקשה בלי כאבים. מיץ שזיפים הוא חומר משלשל טבעי וקל שעובד אצל חלק מהילדים. אם זה לא עובד, כדאי לפנות לרופא. תרופות משלשלות אפשריות כוללות:

  • משלשלים אוסמוטיים המגבירים את כמות המים ביציאות ומרככים אותן
  • תרופות משלשלות הפועלות על ידי גירוי והגברת פעילות ותנועתיות המעיים.

ילדים הסובלים מעצירות כרונית עשויים להזדקק לתרופות משלשלות במשך מספר חודשים. הרופא שלכם ינחה אתכם לגבי הטיפול המומלץ.

עצירות אצל תינוקות

עצירות אצל תינוקות מתרחשת כאשר הקקי שלהם יבש ופירורי או דומה לכדורים, ונראה שהם חווים כאב ואי נוחות בעת היציאה. פניהם של רוב התינוקות מאדימות במאמץ כשהם עושים קקי רגיל. זהו סימן לעצירות רק אם הקקי קשה.

תינוקות יונקים סובלים מעצירות לעיתים נדירות בלבד. אם התינוק היונק שלכם סובל מעצירות, הוא כנראה אינו מקבל מספיק חלב אם. ייתכן שתצטרכי להניק אותו לעיתים קרובות יותר.

תינוקות שניזונים מבקבוק עלולים לסבול מעצירות כיוון שתחליף החלב אינו מוכן  כמו שצריך ואינו מכיל מספיק מים. כדאי להכין את תחליף החלב על פי ההוראות שעל האריזה ולתת לתינוק נוזלים נוספים.

לעיתים יציאות קשות העוברות דרך פי הטבעת עלולות לקרום לקרע, ולכאב. תינוקות אלו עלולים להתאפק באופן אינסטינקטיבי, והקקי שנותר בפנים מתקשה עוד ועוד, ונעשה קשה עוד יותר לדחוף אותו החוצה.

אם אתם חושבים שהתינוק שלכם סובל מעצירות, פנו לרופא הילדים או לאחות טיפת חלב.

מהו מצב תקין?
אצל תינוקות בני פחות משישה חודשים, תדירות היציאות תלויה בתזונתם. תינוקות יונקים יכולים לעשות קקי עד חמש פעמים ביום, או פעם בחמישה ימים. הקקי שלהם בדרך כלל רך, וצבעו צהוב או חרדל. תינוקות שניזונים מבקבוק עושים קקי לעיתים קרובות יותר (פעם-פעמיים ביום). הקקי שלהם קשה יותר וצבעו ירוק-חום.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

שישה טיפים לארוחות משפחתיות מהנות

Posted on by דר' חוה גדסי

יתרונות הארוחה המשפחתית

חיי המשפחה מתנהלים בדרך כלל סביב לו”ז צפוף. לא תמיד קל להכין ארוחה, שלא לדבר על להושיב את כל המשפחה סביב השולחן ולאכול יחד. עם זאת, ארוחות משפחתיות קבועות שוות את המאמץ. בין אם מדובר בארוחת ערב או בסעודת שבת מיוחדת, הארוחות המשפחתיות הקבועות מאפשרת לכולם להתעדכן זה בחייו של זה, להתחבר ולתקשר. הארוחות חשובות במיוחד עבור ילדים ובני נוער גדולים ועסוקים יותר.

כמו כן, ילדכם יוכל ללמוד הרבה על מזון ועל אכילה מהתבוננות בכם. לדוגמה, האכילה עם שאר בני המשפחה עוזרת לילדים צעירים ללמוד לאכול את אותו מזון בריא ששאר המשפחה אוכלת, ומעודדת אכלנים בררנים לנסות מאכלים חדשים. הארוחה המשפחתית יכולה להוות הזדמנות מצוינת להראות לילדים כיצד להשתמש בכפות, מזלגות, סכינים ועוד, והיא מאפשרת לילדכם לצפות בכם מדגימים הרגלי אכילה נכונים והתנהגות ראויה ליד השולחן. אך לא מדובר רק בנימוסי שולחן. הארוחות המשפחתיות יכולות גם ללמד את ילדכם כיצד לתקשר, לדבר בתורו ולהקשיב.

שישה דברים שיהפכו את הארוחה המשפחתית למהנה

1. קבעו זמנים מסודרים לאכילה משותפת

רשמו את זמני הארוחות הללו ביומן השבועי, כדי להגדיל את הסיכויים שכולם ישתתפו בהן. אכלו את הארוחה ליד השולחן וכבו את הטלוויזיה והטלפונים הסלולריים, כדי להפוך את זמן הארוחה לשקט ומיוחד יותר. הילדים יכולים לעזור לערוך את השולחן ואפילו לקשט אותו בפרחים מהגינה או להניח עליו מצעיות (פלייסמטים).

2. צמצמו את הלחץ

הקדישו זמן לארוחה המשפחתית. ילדים זקוקים בדרך כלל לכחצי שעה כדי לאכול בנחת. כך יוכלו לנסות מאכלים חדשים ולפתח הרגלי אכילה נכונים, ואתם תוכלו להירגע, לפטפט וליהנות עם המשפחה.

3. שלבו את כולם

שלבו את בני המשפחה בבחירת הארוחות ובהכנתן כדי להעלות את הסיכויים שכולם יאכלו. כך תוכלו גם לעודד סרבני אכילה לנסות מאכלים חדשים. ילדים גדולים יותר ובני נוער ייהנו לבחור ולבשל את הארוחה לבני המשפחה – למשל, פעם בשבוע או פעם בחודש. באופן זה הם חולקים את האחריות להכנת ארוחת הערב ומקבלים הזדמנות ללמוד לבשל.

4. השתמשו בארוחות המשפחתיות כהזדמנות לשיחה

בזמן הארוחות המשפחתיות אפשר להתעדכן במעשיו של כל אחד מבני המשפחה. עם זאת, הורים רבים מכירים היטב את התחושה של לקבל משיכת כתף או “לא’דע” כתשובה לשאלה ששאלו. אם זה נשמע לכם מוכר, כדאי להשתמש בשאלות שדורשות תשובה ארוכה יותר מ”כן” או “לא”. לדוגמה, “ספר לי דבר אחד נהדר שקרה לך היום בבית הספר”.

רעיון נוסף הוא שכל אחד יספר בתורו משהו טוב ורע שקרה לו היום. כך, אף אחד מהילדים לא ירגיש שהוא עומד לחקירה. עם זאת, אם ילדכם באמת לא רוצה לדבר, עדיף לא ללחוץ עליו או להעלות נושאים רגישים. אפשר לתת לו פשוט לבלות עם המשפחה ולהקשיב לאנשים אחרים. הרעיון הוא להפוך את זמני ארוחות הערב למהנים וחברתיים.

5. תגמלו התנהגות טובה

כשילדיכם הצעירים אוכלים יפה, משתמשים בנימוסי שולחן ומנסים מאכלים חדשות, נסו לתגמל את ההתנהגות ולשבח אותם באופן מפורט. אמרו להם מה הם עושים היטב. אפשר להשתמש בטבלת התנהגות כדי להעניק פרסים על התנהגות טובה כגון לנסות לאכול כל מה שמונח על הצלחת, או להגיד “תודה” ו”בבקשה”.

אל תשתמשו במזון כעונש או כשוחד. אל  תציעו מזון כפרס עבור התנהגות טובה או כניחום בזמני מצוקה.

6. היו יצירתיים

כשיש לכם זמן והזדמנות, הפכו את הארוחות לאירוע מהנה שכל המשפחה תצפה לו בקוצר רוח. למשל, בסופי שבוע אפשר:

  • להכין פנקייקים מזינים לארוחת הבוקר
  • לעשות פיקניק בפארק, בחצר או על רצפת הסלון
  • להזמין אורחים מיוחדים לארוחת ערב, למשל חברים, סבא וסבתא או שכנים. זו יכולה להיות הזדמנות מצוינת להכיר את החברים של ילדיכם הגדולים יותר.
  • הכינו ארוחת ערב לפי נושא מיוחד – למשל, מאכלים מארץ מסוימת, או בשפה שילדכם לומד בבית הספר.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

כיצד לעודד גישה חיובית לספורט

Posted on by דר' חוה גדסי

ילדים וספורט: הכי חשוב לנסות

רגע אחד ילדכם רץ אל מעבר לקו הסיום, מבקיע גול או קולע סל מדהים. ברגע הבא הוא לא מצליח להאמין שפספס את המסירה, קיבל כרטיס אדום או פגע בטבעת הסל.

הדבר הטוב ביותר בחוגי ספורט לצעירים היא שילדכם מקבל הזדמנות להתנסות ברגעי השיא והשפל הללו בסביבה בטוחה, מתאימה ומובנית. העיסוק בספורט מאפשר לילדכם ללמוד כיצד להיות חלק מקבוצה, לדעת לנצח, להתאושש מהפסד ולהתמודד עם התנסויות לא נעימות כמו פציעות.

כמו כן, הוא מלמד אותו כמה חשוב לנסות ככל יכולתו, גם אם הוא לא תמיד מנצח. לדוגמה, יכול להיות שילדכם עושה עבודה מצוינת בבעיטות ובריצות אחרי הכדור, אבל הקבוצה שלו עדיין תפסיד במשחק. מה שחשוב הוא כיצד אתם וילדכם תופסים את החוויה.

בסופו של דבר, המאמצים שלו הם הדבר היחיד שנמצא בשליטתו המלאה. המאמץ, ולא תוצאת המשחק, הם שהופכים את הפעילות להצלחה או לכישלון. אם ילדכם מסיים את המשחק בתחושה שעשה ככל יכולתו, הוא כבר הצליח.

לעודד גישה חיובית לספורט

ילדכם אוהב לרַצות אתכם, לגרום לכם להתגאות בו ולקבל את אישורכם. לכן, הראו לו היטב במה אתם מתגאים. האם אתם גאים בו כיוון שניסה ככל יכולתו, או בגלל מספר הגולים שהבקיע?

בבית

אתם משמשים דוגמה אישית לילדכם בכל תחום, וגם בספורט. כשאתם צופים במשחק כדורגל ביחד, למשל, שימו לב להערות שלכם. כדי לחזק את הגישה החיובית כלפי ספורט, עודדו את הקבוצה האהובה עליכם על המאמצים שהיא עושה, גם אם היא מפסידה קשות. העלבת קבוצה, שופט או כל אחד אחר בגלל הפסדים מעבירה לילדכם מסר שלילי.

כמו כן, כדאי לציין ולשבח אתלטים שלא הגיעו ראשונים. דברו עם ילדכם על המאמצים שהשקיע האתלט, למרות התוצאות. אפשר לתת דוגמאות לאתלטים אחרים שאתם מעריצים ולא תמיד מנצחים, אך ידועים כשחקנים טובים והוגנים.

כדאי לברר מה ילדכם רוצה להשיג מההשתתפות בספורט מסוים. כשהוא חוזר הביתה מאימון, שאלו אותו אם נהנה לפני שאתם בודקים אם ניצח. התמקדו בהנאה, בהשתתפות ובמאמצים, במקום בניצחון או הפסד.

במגרש

כשאתם הולכים לאירועי ספורט, התנהגותכם משפיעה מאוד על הילד. ההתנהגות, הדברים שאתם אומרים, הקולות שאתם משמיעים ואופן ההשתתפות ביציע – כל אלה תורמים להשפעה חיובית או שלילית.

לדוגמה, חשבו מה ילדכם מרגיש כשאתם צועקים משהו כמו, “איך יכולת לפספס את זה?” או “מה, אתה לא יכול לרוץ מהר יותר?” השוו את הרגשות הללו לאופן שבו ירגיש אם תגידו “יופי של בעיטה, בטח תצליח יותר בפעם הבאה!”, או “קדימה, חבר, כמעט הגעת!”.

גם טון הדיבור ושפת הגוף משפיעים מאוד על ילדכם. אם הוא חושב שאתם כועסים עליו כי פספס את הכדור, זה מוציא את כל הכיף מהמשחק, גורם לו לתהות אם אינו טוב בספורט בכלל ומשפיע על ההערכה העצמית שלו. עם זאת, כשנראה שאתם נהנים ומסתכלים על הכל בצורה חיובית, גם ילדכם יוכל להרגיש כך. מלבד זאת, ההשתתפות באירועי הספורט שלו מראה לו שאתם תומכים בו ואוהבים אותו. אפשר להשתתף בדרכים רבות – למשל, להתנדב ללוות משחקי חוץ, לעצב את בגדי הקבוצה או להיות שופט.

כשילדכם גדל

כשילדים גדלים, הדגש בחוגי הספורט עובר לגישה בוגרת יותר ומכוונת ניצחון, מה שעלול להותיר חלק מהילדים מאחור. אם ילדכם כבר אינו נהנה מהחוג שבו הוא משתתף, נסו לחשוב על דרכים שבהן יישאר מעורב – למשל, להחליף קבוצה או חוג – כדי שימשיך ליהנות מהיתרונות של פעילות גופנית וספורט.

אם ילדכם אינו רוצה להשתתף בספורט

אם ילדכם אינו רוצה להשתתף יותר בחוג, בדקו מדוע הוא מרגיש כך. יכול להיות שקל לעבוד על הסיבות שבגללן הוא רוצה להפסיק, ואולי תוכלו לקבל רעיונות לפעילויות נוספות. כדאי לבדוק אם הוא רוצה לצאת מקבוצה מסוימת או מחוג מסוים, או להפסיק בפעילות הספורטיבית לגמרי.

הסיבות הנפוצות להפסקת ההשתתפות בחוג ספורט הן כשהילד:

  • מרגיש שאינו טוב כפי שרצה, או אינו טוב כמו אחרים
  • רוצה לעבור לחוג אחר או לעשות משהו אחר בזמנו הפנוי
  • אינו נהנה מספיק או משועמם
  • מרגיש שמכריחים אותו להשתתף ואינו אוהב את הלחץ
  • אינו אוהב את המאמן או שחקנים אחרים בקבוצה ומרגיש שהאימונים קשים מדי עבורו
  • אינו מקבל מספיק זמן על המגרש כמו ילדים אחרים
  • מפסיד לעיתים קרובות.

אם ילדכם רוצה להפסיק להשתתף בספורט תחרותי, ישנן דרכים רבות אחרות שבהן יוכל להישאר פעיל מבחינה גופנית. למשל:

  • הליכה או טיול עם ההורים או עם חברים
  • תנועות נוער
  • רכיבה על אופניים, סקייטבורד או גלגיליות
  • ריקוד
  • פעילויות על חוף הים, כמו שחייה או גלישת גלים
  • העפת עפיפונים
  • חדר כושר (לבני נוער).

ספורט מותאם

ענפי ספורט רבים בארץ מציעים גרסאות מותאמות לילדים, שמאפשרות להם להתנסות בספורט מבוגרים בגרסה פשוטה, קלה ובטוחה יותר. לדוגמה, לפעמים המגרש קטן יותר, גודל הקבוצות קטן יותר, הציוד שונה, הכללים שונים או שהילדים בקבוצה מתאימים להם מבחינת הגודל ולא בהכרח הגיל.

למשל, קט עף הוא הגרסה המותאמת לכדורעף. הקבוצה קטנה יותר, הרשת נמוכה יותר ומותר להכות בכדור מכל עמדה על המגרש. עוד משחקי ספורט מותאמים כוללים כגון קטרגל, חוגי ג’ודו ואומנויות לחימה, התעמלות אתגרית לילדים, חוגי אתלטיקה וחוג טניס.

חלק מענפי הספורט המותאמים אינם מתמקדים בתחרותיות ומסלקים הצידה את הדירוגים והתוצאות הסופיות, כדי לשים דגש על ההשתתפות ולא על התוצאות. במקרים כאלה, יש שמשתמשים באישורי השתתפות ולא בגביעי סוף עונה, ומבקשים מהמאמנים והשופטים לנקוט גישה חיובית.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לעודד שינה טובה אצל ילדים

Posted on by פרופ' אבי שדה

שינה טובה

שינה טובה חשובה לכולם, בין אם זה עתה נולדתם או שאתם כבר גדולים. שנת לילה טובה משמעה להירדם היטב ולהישאר במצב שינה, לישון היטב ולהרגיש טוב כשקמים.

להתכונן לשינה

רוב הילדים והמבוגרים נרדמים בתוך 20 דקות מרגע שנשכבו במיטה. זמן ההירדמות תלוי ברמת הישנוניות של גופכם. שגרה קבועה ותרגילים במהלך היום, וכן שגרת השכבה קבועה, יכולות גם הן להשפיע על משך ההירדמות. יש שגרות השכבה שעוזרות לגופנו להתכונן לשינה, ולהירדם בקלות רבה יותר.

להישאר במצב שינה

במהלך הלילה, גופנו נע במחזוריות של שינה קלה ושינה עמוקה. אנחנו מתעוררים לרגע קל אחרי מחזור השינה הקלה, מתהפכים במיטה ולעיתים קרובות, אפילו לא שמים לב לכך. כדי להישאר במצב שינה, עלינו להירדם מיד אחרי ההתעוררויות הקצרצרות הללו. למידע נוסף על מחזורי השינה, קראו את המאמר שינה.

לישון היטב

שינה טובה חשובה באותה מידה כמו משך זמן השינה. איכות השינה נקבעת, בין השאר, בכך שנקבל מספיק זמן של שינה עמוקה, ולא נתעורר לעיתים קרובות מדי. אנו זקוקים לשינה עמוקה כיוון שהיא מאפשרת לנו לנוח טוב יותר מאשר השינה הקלה. זמן רגוע לפני השינה מגביר את הסיכויים לבילוי זמן רב יותר בשינה עמוקה ולהתעוררויות מועטות יותר. זמן זה עוזר לגופנו להוריד הילוך ולהתכונן לשינה.

לכמה שינה אנו זקוקים

כמות השינה שאנשים זקוקים לה כדי לתפקד היטב משתנה בין אדם לאדם. אפשר לראות זאת כבר משלב מוקדם מאוד בחיים. ילדים שישנים פחות, בדרך כלל ממשיכים להזדקק לשינה מועטה כשהם מתבגרים. ילדים שישנים הרבה בצעירותם ממשיכים להזדקק לשינה מרובה כשהם מתבגרים.

במאמרים הבאים תוכלו למצוא מידע נוסף בנוגע לצורכי השינה של ילדים קטנים:

ילדים בני תשע זקוקים ל-11-10 שעות שינה בלילה. בגיל עשר, כשהילדים נכנסים לגיל ההתבגרות, הם זקוקים לכתשע-עשר שעות שינה בלילה.

בעיות שינה

עד 40% מהילדים ובני הנוער סובלים מבעיות שינה. היעדר שינה משפיע על ילדים ועל מבוגרים באופן שונה, ועלול להשפיע לרעה על ההתנהגות, הרגשות, תשומת הלב, מערכות היחסים החברתיות ועל רמת הביצועים בבית הספר ובעבודה. לדוגמה, ילדכם עלול להיות מצוברח, לא להצליח להתרכז ולהיות חולה כל הזמן. כשאתם לא ישנים מספיק, אתם עלולים להתקשות בקבלת החלטות, להתנמנם בזמן הנהיגה ולא להצליח לנהל שיחה כמו שצריך.

בקשו עזרה מאיש מקצוע אם אתם חוששים שבעיות השינה – אפילו הקלות ביותר – פוגעות ברווחתו של ילדכם, בעבודתו בבית הספר או במערכות היחסים שלו. כמו כן, בקשו עזרה אם הבעיות של ילדכם גורמות לו לחרדה, או אם הן נמשכות יותר משבועיים עד חודש.

הרגלי שינה טובים: 12 טיפים

הרגלי שינה טובים יעזרו לילדכם ליהנות משנת לילה טובה. ואם הילד ישן טוב, רוב הסיכויים שגם שנתכם תשתפר. הנה כמה רעיונות בתור התחלה.

בססו שגרה קבועה

1. שמרו על זמני השכבה והשכמה קבועים
אם ילדכם בן שישה חודשים או יותר, עזרו לו ללכת לישון ולקום בערך באותה שעה מדי יום. שמרו על פער של עד שעתיים בין ההשכמה בימי בית ספר לבין סוף השבוע, כדי לעזור לשעון הביולוגי של ילדכם להיכנס לקצב קבוע. השעון הביולוגי של תינוקות בני פחות משישה חודשים אמנם רק מתחיל להתפתח, אך עדיין אפשר לנסות לשמור על זמני השכבה והשכמה קבועים.

2. הימנעו משינה במהלך היום
אם ילדכם בן חמש שנים או יותר, השתדלו שלא לתת לו לישון במהלך היום. שינה ארוכה מ-20 דקות במהלך היום מקשה על ילדים בני יותר מחמש ללכת לישון בערב, להיכנס לשלב השינה העמוקה ולהתעורר היטב בבוקר.

3. זמן רגוע לפני השינה
עודדו את ילדכם להירגע לפני השינה. שגרת השכבה קבועה שכוללת אמבטיה, סיפור וכניסה למיטה עוזרת לילדים קטנים להתכונן לשינה. ילדים גדולים יותר ומבוגרים יכולים ‘להוריד הילוך’: לקרוא ספר, להאזין למוזיקה נעימה או לתרגל נשימות הרפיה. כך אפשר לעזור לגוף לתפוס את “גל” העייפות כשהוא מגיע.

4. להוריד הילוך בשעות הערב
אם שגרת הבוקר של ילדכם עמוסה, עודדו אותו להשלים בערב חלק מהמשימות לקראת הבוקר, כמו למשל להכין את הבגדים ליום למחרת, לעזור בהכנת ארוחת הצהריים או להכין את התיק לבית הספר.

בדקו את סביבת השינה של ילדכם

5. תנו לילדכם תחושת ביטחון בשעות הלילה. אם הוא מפחד להיכנס למיטה או להיות לבד בחושך, שבחו ועודדו אותו בכל פעם שהוא מפגין אומץ. כדאי להימנע מתוכניות מפחידות בטלוויזיה, וכן מסרטים, משחקים או ספרים מפחידים. חלק מהילדים שמפחדים בלילה מרגישים טוב יותר בעזרת מנורת לילה קטנה.

6. בדקו את רמת הרעש והאור בחדר השינה של ילדכם. חדר חשוך, שקט ופרטי חשוב לשנת לילה טובה. תוכלו לבדוק אם חדר השינה של ילדכם מואר מדי או רועש. כדאי לכבות את כל האמצעים האלקטרוניים בחדרו לפחות שעה לפני שעת ההשכבה, כולל מוזיקה רועשת, טלפונים סלולריים, מסכי מחשב וטלוויזיה.

7. להתעלם מהשעון. אם ילדכם מציץ כל הזמן בשעון, עודדו אותו להפנות את השעון לכיוון אחר או הזיזו אותו למקום שלא יראה אותו.

8. נסו לעשות פעילויות מרגיעות לפני השינה.
אם ילדכם אינו יכול ללכת לישון סתם כך, נסו לעשות משהו מרגיע כמו להאזין למוזיקה נעימה או לקרוא ספר באור עמום. בבקרים, רצוי שייצא מהמיטה מיד כשהוא מתעורר, במקום לנסות להירדם בחזרה.

עודדו בריאות טובה ותזונה בריאה

9. לאכול את הכמות הנכונה בזמן הנכון.
ודאו שילדכם אוכל ארוחת ערב משביעה בשעה סבירה. תחושות רעב או מלאות לפני השינה גורמות לגוף להיות ערני או לחוש לא בנוח, ולהקשות על ההירדמות.

10. לקבל מספיק אור שמש במהלך היום.
עודדו את ילדכם להיחשף כמה שיותר לאור טבעי במהלך היום, ובעיקר בבוקר. החשיפה לאור תעזור לגופו לייצר מלטונין בזמן הנכון למחזור השינה הרצוי. ארוחת בוקר בריאה תעזור לו להתניע את השעון הביולוגי.

11. להימנע מקפאין
עודדו את ילדכם להימנע משתיית קפאין, הנמצא במשקאות אנרגיה, קפה, תה, שוקולד וקולה, ואל תציעו לו לשתות משקאות כאלה בשעות אחר הצהריים או הערב.

12. לעשות פעילות גופנית
פעילות גופנית ותרגילים עוזרים לילדים בני 15-2 לישון זמן רב יותר. עם זאת, לא כדאי לעסוק בספורט או בפעילות מעוררת אחרת בשעות הלילה. הגירוי והעלייה בטמפרטורת הגוף עלולות להקשות על ההירדמות.

רעיונות נוספים

אם שנתו של ילדכם מושפעת מדאגות וחרדות, תוכלו לעבוד על הבעיה ביחד בשעות היום. תוכלו לדבר עם ילדכם על הנושא, ולהציע לו לכתוב את מחשבותיו ביומן.

תמיד כדאי לעודד ולשבח את ילדכם אם אתם רואים שהוא מנסה לשנות את דפוסי השינה שלו, או להיכנס לשגרה חדשה.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

1...1314151617181920