לשחק עם תינוקות רכים

משחק אצל תינוקות רכים

אתם הצעצוע הטוב ביותר של התינוק, ולכן קל לשחק איתו. משחקים וצעצועים אינם העיקר כרגע, אלא האינטראקציות ההדדיות ביניכם ובין התינוק. לכן כדאי ליהנות מהזמן שלכם יחד – משחק הוא משחק רק אם הוא כיפי. כל מה שדרוש כדי לשחק הוא אתם והתינוק שלכם.

מדוע חשוב לשחק עם תינוקות רכים

משחק משותף עוזר לכם ולתינוק להכיר אחד את השני. באמצעות המשחק אתם לומדים יחד לסמוך אחד על השני, והקשר ביניכם מעמיק. המשחק המשותף עוזר לתינוק הרך שלכם להרגיש אהוב ומוגן, מה שעוזר לו להתפתח וללמוד.

המשחק מגרה רעיונות חדשים, ועוזר למוחו של התינוק להתפתח. כל התנסות חדשה שהתינוק נחשף אליה עוזרת לחלקים במוחו להתחבר זה לזה, לגדול ולהתפתח. זו אחת הדרכים שבהן תינוקות לומדים יותר ויותר על העולם סביבם ועל מקומם בעולם.

המשחק עם התינוק שלכם עוזר לו ללמוד לדבר ולהבין מילים. לפעמים לא יהיה לכם זמן לעצור הכל ולהקדיש זמן למשחק. אולם אתם עדיין יכולים לקשקש עם התינוק על כל מה שאתם עושים – בישול ארוחת הערב, קניות, הכנת האמבטיה וכל דבר אחר. תוכלו להשיג את אותם יתרונות אם תשירו לתינוק.

המשחק יכול לספר הרבה על אופיו של התינוק. עד מהרה תגלו אם התינוק שלכם מעדיף משחק מחוספס וטיפשי או שקט ורגוע.

רעיונות למשחק עם תינוקות רכים

משחק הוא דרך הלימוד הטבעית של תינוקות וילדים קטנים. הנה כמה רעיונות למשחק עם תינוקות רכים:

  • המשחק לא חייב להיות מסובך – שירו שירי משחק, פטפטו  איתו, דגדגו אותו, ספרו את אצבעות רגליו, נשפו בבטנו ועשו קול מצחיק. ככל שהמשחק פשוט יותר, כך הוא טוב יותר לתינוקות רכים.
  • עשו לו פרצופים, חייכו, צחקו, גלגלו את העיניים, הוציאו לשון, נופפו בעדינות בידיים. התינוק שלכם הוא האדם היחיד בעולם שיחשוב שהפנים שלכם מרתקות לגמרי.
  • תנו לו למשש סוגים שונים של חפצים. כשהתינוק מוכן, צעצועים רכים או רעשן יכולים להיות מהנים מאוד, וכך גם חומרים במרקמים שונים. התינוק שלכם לומד באמצעות מגע ותחושה, וכך הוא מגלה עוד ועוד על סביבתו.
  • הקריאו לתינוק. אף פעם לא מוקדם מדי להתחיל, אך זכרו להחזיק את הספר קרוב אליכם – תינוקות רואים למרחק של 30-20 ס”מ בלבד. אם אתם מקריאים ספרי בד, התינוק יוכל גם לגעת בהם ואפילו לטעום אותם!
  • תנו לתינוק להתבונן בדברים שונים – בפנים, בחוץ, אנשים שונים וחדרים שונים.
  • השכיבו את התינוק על הבטן כל יום. כך הוא יוכל להתבונן במראות חדשים בגובה העיניים, כמו צדו של הכיסא מזוויות שונות, ולהתאמן בהחזקת ראשו. עם זאת, הניחו אותו במיטה על גבו כדי ללכת לישון – ואל תתנו לו להירדם על הבטן.
  • עם הזמן, האריכו את זמן השכיבה על הבטן. הניחו מולו ספרים או צעצועים כמעט בהישג ידו, כדי לעודד אותו לנסות ולהגיע אליהם, לנופף לעברם או לעשות תנועות אחרות.

שימו לב לאיתותיו של התינוק. גם תינוקות אנרגטיים במיוחד זקוקים לזמן מנוחה, ועלולים להרגיש מוצפים אם אתם מנסים לשחק איתם כשהם עייפים. אם התינוק נראה מבוהל או מוטרד, הפסיקו את המשחק ונסו שוב מאוחר יותר. ככל שהתינוק גדל, קל יותר להבחין מתי הוא רוצה לשחק איתכם.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

כיצד תינוקות מכירים חברים

מדוע חברים ומשחקים חשובים כל כך

ילדים שהולכים למסגרת חינוכית נהנים מהזדמנויות רבות ליצור קשר עם ילדים אחרים בגילם. אולם אם ילדכם אינו הולך למסגרת חינוכית, כדאי ליצור עבורו הזדמנויות שבהן יוכל לשחק עם ילדים נוספים. גם אם הילדים הגדולים שלכם משחקים איתו, עדיין מומלץ לאפשר לו להתבונן וליצור קשר עם ילדים הנמצאים באותו שלב התפתחותי.

ההתנסויות המשחקיות המוקדמות הללו עוזרות לילדכם לפתח  מיומנויות תחושתיות וחברתיות, וכן את מיומנות התקשורת. כמו כן, הן יכולות להכין אותו לקראת ההליכה למסגרת חינוכית, משפחתון או גן בהמשך. הזדמנויות המשחק האלה יכולות להועיל גם לכם. תוכלו לפגוש הורים ומטפלים אחרים שגרים בסביבתכם, להכיר חברים חדשים ולחלוק את חוויות ההורות.

הנה כמה דברים שתוכלו לעשות כדי לעזור לילדכם ליצור קשר עם חברים חדשים.

להצטרף לפעילויות לילדים

במקומות שונים בארץ, דרך המתנ”ס השכונתי, טיפת החלב, או מרכז קהילתי אחר….. מאורגנות פעילויות שונות לילדים צעירים, בדמות משחקיה, ג’ימבורי ועוד. אלו מהוות זמן מפגש בלתי רשמי שבו ההורים, סבא וסבתא, מטפלים, ילדים ותינוקות יכולים להיפגש בסביבה רגועה, ליצור קשר ולשחק.

זוהי דרך נהדרת שבה ילדכם יוכל לפגוש ילדים בגילו, ללמוד כיצד להרגיש בנוח בסביבה חדשה ולהיחשף למגוון מרגש של צעצועים ופעילויות. ויש בונוס: בזמן שהוא משחק, תוכלו לדבר עם הורים אחרים שילדיהם בני אותו גיל.
מקום טוב שבו תוכלו לחפש קבוצות כאלה הוא המתנ”ס השכונתי, הספרייה המקומית, טיפת החלב, אתר הרשות המקומית או הג’ימבורי הקרוב.

הזמינו חברים לזמן משחק משותף

כשילדכם מגיע לגיל שנה בערך, כדאי להקדיש כמה פעמים בשבוע שבהן יוכל להיפגש עם ילדים בגילו. אפשר לפגוש חברים מקבוצות אימהות שהשתתפתן בה, בפארק, בגן השעשועים המקומי או בביתכם. אם אתם עורכים משפגש כזה בביתכם, ודאו שהמקום מוגן ובטוח לילדים.

ילדכם ייהנה גם ממפגש עם ילדים אחרים מהמשפחה, בזמן אירועים וחגים משפחתיים.

איך לשמור על זמן המפגש עם חברים מהנה ובטוח

לקיים מפגשים קצרים

סביר להניח ש-90 דקות הן די והותר לכל מפגש, וייתכן שלא כל הילדים ירצו להישאר לכל זמן המפגש. משחק יכול להיות מעייף, ועדיף להפסיק כשכולם עדיין רעננים מאשר לחכות עד תום האנרגיה והסבלנות. כמו כן, עדיף שלא לארגן פעילויות משחקיות קרוב מדי לזמן השינה היומי של ילדכם.

לא לתכנן יותר מדי

אל תדאגו יותר מדי בנוגע לתכנון הפעילויות. ילדים קטנים יכולים ליהנות גם מכמה צעצועים מעניינים ובטוחים לשימוש, וממבוגר (אתם!) שיעזור לכולם להרגיש בנוח. כל העניין הוא לאפשר לכל ילד לשחק ולהתבונן באחרים משחקים.

להציע עזרה והכוונה בעת הצורך

רוב הזמן, ברגע שהילדים נכנסו לסיטואציה של משחק, אפשר להתרווח ולהתבונן בהם. עם זאת, אם אתם רואים שאחד הילדים משחק בדרך שעלולה לפגוע באחרים (למשל, מנופף בקובייה), עליכם לעזור לו למצוא דרך בטוחה יותר ליהנות. כך גם כשמדובר בילד שאינו יודע איך להתחיל לשחק. תוכלו להביא לו כמה צעצועים, או לתת אותם להוריו. יש ילדים שמרגישים צורך להתבונן מהצד לפני שהם מרגישים בנוח להצטרף למשחק.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התפתחות ילדים בגיל 6-8

כיצד מתפתחים ילדים בגיל שש-שמונה

משחק ולמידה

המשחק של ילדכם מורכב יותר כעת, ולעיתים קרובות הוא מציג רעיונות שבהם נתקל בבית הספר או בתקשורת. לדוגמה, יכול להיות שתגישו את ארוחת הערב לפיטר פן, לכוכב רוק – ולפעמים אפילו לראש הממשלה! כיוון שילדכם שולט טוב יותר בהתנהגותו וברגשותיו, הוא מתמודד טוב יותר עם משחקים בעלי כללים, עם ניצחון וגם עם הפסד.

הוא נהנה להכיר חברים ולהיות חבר. החברויות נותנות לו תחושת שייכות ועוזרות לו ללמוד ולתרגל מיומנויות חברתיות בסיסיות כגון שיתוף ועריכת משא ומתן. החברויות עשויות גם להציג לו אתגרים, כיוון שחבריו יכולים להיות קצת שתלטנים או עצבניים. לפעמים הם אפילו עלולים להשאיר אותו לבד – לדוגמה, “אם אתה משחק עם דביר, אתה כבר לא חבר שלי!”. רוב מערכות היחסים שלו יהיו חיוביות, אך כדאי לבדוק אם אין סימני בריונות. כמו כן, יכול להיות שיתחיל לשחק עם ילדים בני אותו מגדר.

רגשות

ילדכם רוצה לרַצות את המבוגרים החשובים בחייו, כמו הוריו ומוריו, ולכן, חשוב לו יותר לעשות את הדברים “כמו שצריך”. מצד שני, לפעמים הוא עלול להיות בטוח מדי בעצמו.

הוא מובך בקלות רבה יותר ורגיש יותר לדעותיהם ולאמונותיהם של אחרים. למעשה, הוא מפגין המון אמפתיה לבני המשפחה ולחברים כשהם במצוקה. לפעמים הוא מבקר את עצמו בחומרה רבה מדי, וזקוק לעזרתכם כדי להתמקד בדברים שהוא עושה היטב.

יכול להיות שתבחינו שהוא מודע יותר לדברים שראה או שמע בחדשות, כמו פיגועים או תאונות. המודעות הגדלה והולכת לעולם שסביבו עלולה להוביל לחרדה ופחדים, ולכן חשוב לדבר איתו על מה שמתרחש בהתאם לרמת ההבנה שלו.

חשיבה

ילדכם מבין טוב יותר את היחסים בין סיבה לתוצאה ומתחיל לראות כיצד מעשיו משפיעים על אנשים אחרים, אף שלפעמים הוא עדיין נראה מרוכז מאוד בעצמו. הזיכרון שלו משתפר והוא יכול למיין חפצים לפי קבוצות שייכות (פירות/ירקות/כלי תחבורה/ וכו’). הוא מבין טוב יותר מהם מספרים, מתחיל להבין פעולות חשבוניות פשוטות, כמו חיבור וחיסור, ולקראת גיל שמונה יתחיל גם להבין משמעות פעולות של כפל וחילוק.

ילדכם ממשיך לחקור את העולם סביבו, אז התכוננו למתקפת שאלות. הוא עושה ניסויים קטנים כדי לראות כיצד דברים עובדים. “מה יקרה אם אמלא את הכיור ואז אטבול את הסבון, משחת השיניים והמייק אפ שלך, אימא?” המון דברים קורים בגיל הזה, אז אל תופתעו אם דעתו של ילדכם מוסחת בקלות והוא שוכח בקשות והוראות קטנות.

דיבור ותקשורת

ילדכם יכול כעת למלא הוראות מורכבות יותר ולהשתמש בשפה כדי לחקור את מחשבותיו ורגשותיו. בן השמונה הממוצע לומד כ-20 מילים חדשות מדי יום, בעיקר באמצעות קריאה או הקשבה לספרים. הוא מנהל שיחות ארוכות ומורכבות יותר, ותוכלו להבין את כל מה שהוא אומר.

הוא לומד כעת להביע את דעותיו ומספר סיפורים בערנות וברגש. הוא יכול לעבוד לפי ההוראות במתכון פשוט, לכתוב סיפורים על פעילויותיו, לכתוב דוא”ל או מסרון ולקרוא לבד במיטה, לפני השינה.

תנועה

ילדכם נהנה לבחון את גבולותיו הגופניים ולפתח מיומנויות תנועה מורכבות יותר, כמו ריצה בזיג-זג, קפיצה בשתי מדרגות כל פעם, גלגלונים ותפיסת כדורים קטנים.

הוא משתפר בשילוב כמה מיומנויות מוטוריקה גסה: למשל, הוא יכול לרוץ כדי לבעוט בכדור, או לקפוץ בחבל. המיומנויות הגופניות שלו תלויות בתדירות התרגול. ענפי ספורט מובנים כמו שיעורי ריקוד, טניס וכדורגל יכולים לעזור, אבל חשוב לאפשר לו לרוץ, לבעוט, לזרוק, לעשות גלגלונים וכן הלאה – כמה שיותר.

מיומנויות המוטוריקה העדינה שלו מפותחות היטב כעת, והוא יכול לצחצח שיניים ולמלא מטלות היגיינה יומיומיות נוספות ללא עזרתכם. הוא מצליח לגזור צורות חופשיות ולכתוב את האותיות בתוך קווי השורה.

חיי היומיום והתנהגות

בגיל זה, חייו של ילדכם סובבים סביב המשפחה, בית הספר, החברים ופעילויות אחר הצהריים. הוא אוהב לאסוף פריטים שונים, כמו קלפי כדורגל, צדפים או בובות קטנות.

המוסר והערכים שלו מתפתחים, והוא מביע דעות מוצקות בנוגע לדברים שונים ולשאלה אם הם נכונים או לא נכונים. כמו כן, הוא מודע יותר למעשיהם של אחרים, מה שמוביל להשוואות כמו “היא מציירת יותר טוב ממני”, או תלונות על כך שאחיו מקבלים יותר ממנו.

ילדכם עצמאי יותר ורוצה להשפיע יותר על מה שיוכל ולא יוכל לעשות. כחלק מעצמאות זו, הוא נהנה למלא יותר מטלות במשק הבית – אבל לא תמיד… עם זאת, עדיין חשוב לו מאוד לבלות איתכם.

כמו כן, בגיל זה הוא עשוי:

  • לספר בדיחות שאת רובן המציא – ולא עדינות במיוחד!
  • לכתוב מספרים ומילים בצורה מדויקת יותר, אף שהוא עדיין עלול להתבלבל בין כמה אותיות כמו ו/ן, ר/ד או ה/ק
  • לקרוא טוב יותר מאשר לאיית
  • להתחיל להבין את ערך הכסף וליהנות לספור ולחסוך
  • להתעניין יותר במראה החיצוני, בביגוד ובסגנון השיער
  • להשתפר בהבחנה בין דמיון למציאות
  • להתפאר במיומנויות ובהתנהגות – לדוגמה, “אני יכול לאכול עשרה המבורגרים בבת אחת!”

כיצד לעזור להתפתחות ילדכם

הנה כמה דברים פשוטים שיעזרו להתפתחות ילדכם:

  • עזרו לפתח את ההערכה העצמית והביטחון העצמי של ילדכם באמצעות זיהוי החוזקות והתכונות החיוביות שלו. ההערכה העצמית של ילדים נוטה לרדת לפעמים בשנות בית הספר היסודי, כיוון שהם נהיים ביקורתיים יותר כלפי עצמם ומשווים את עצמם לאחרים.
  • למדו אותו שמותר לעשות טעויות: תנו לו לראות אתכם מנסים דברים חדשים ועושים טעויות בעצמכם. כך תעזרו לו להבין שהטעויות מובילות ללמידה ושיפור, ושהדבר החשוב ביותר הוא לעולם לא לוותר.
  • תנו לו הזדמנויות לחקור וללמוד, בתוך הבית ובחוץ. בתוך הבית הוא יכול לערוך ניסויים עם דברים כמו כוסות, מדחומים, זכוכית מגדלת וצנצנות למיון. בחוץ אפשר לחקור את הפארק המקומי או שמורת הטבע הקרובה.
  • קראו עם ילדכם: הקריאה עדיין חשובה מאוד להתפתחות האוריינות שלו. כשהוא לומד לקרוא, בקשו ממנו להקריא לכם. כמו כן, תוכלו לנסות כמה פעילויות אוריינות כמו סיפור סיפורים או כתיבת ספר משלכם.
  • עודדו את ילדכם להיות מודע לתוצאות של התנהגותו, ולראות את הדברים מנקודת המבט של אחרים. שאלו אותו שאלות כמו “איך לדעתך רוני מרגישה עכשיו?”
  • חלקו עמו את הרעיונות שלכם ודברו על נושאים חשובים: כך תוכלו להתחבר לילדכם ולהראות לו שאתם מתעניינים בו. כשיתבגר, אפשרו לו להצטרף לתהליך קבלת ההחלטות המשפחתי, כשאפשר.

להיות הורים

מדי יום, אתם וילדכם מכירים זה את זה מעט יותר. ככל שהוא גדל ומתפתח, כך תכירו יותר ויותר את צרכיו ואת הדרך שבה תוכלו למלא אותם. למעשה, בתור הורים, אנחנו לומדים ללא הרף. כל הורה עושה טעויות ולומד מניסיון. זה בסדר להיות בטוחים במה שאתם יודעים. זה גם בסדר להודות שאינכם יודעים ולשאול שאלות – לעיתים קרובות, השאלות שנראות לכם טיפשיות הן הטובות ביותר!

בריאותכם הגופנית והנפשית היא חלק חשוב מאוד מתפקידכם כהורים. כשכל תשומת הלב מתרכזת בטיפול בילד, הורים רבים שוכחים לדאוג לעצמם, או שפשוט אין להם זמן לכך. תפקידכם כהורים דורש מכם הבנה, סבלנות, דמיון ואנרגיה – ותעשו זאת בצורה הטובה ביותר אם תטפלו בעצמכם.

לפעמים אתם עשויים לחוש תסכול או חוסר אונים. אם אתם מרגישים מוצפים, השאירו את הילד במקום בטוח או בקשו ממישהו אחר להשגיח עליו לזמן מה, כדי שתוכלו לקחת פסק זמן ולהירגע. נסו לעבור לחדר אחר ולקחת כמה נשימות עמוקות, או להתקשר לבן משפחה או חבר כדי לדבר.

לעולם אל תכו או תתעללו מילולית בילד. אתם מעמידים את ילדכם בסכנה, גם אם אינכם מתכוונים לכך. מותר לבקש עזרה. אם ההתמודדות עם ילדכם מציפה אתכם, פנו לרופא המשפחה, פסיכולוג, בן משפחה או חבר קרוב ושתפו ברגשותיכם.

מתי לבקש עזרה

קבעו פגישה אצל רופא הילדים אם אתם דואגים או מבחינים שבגיל שש-שמונה, ילדכם מפגין אחד מהדברים הבאים.

תקשורת והבנה

ילדכם:

  • מגמגם או הוגה עיצורים בצורה לקויה
  • מתקשה למלא הוראות.

התנהגות ומשחק

ילדכם:

  • מתקשה להכיר חברים
  • אינו יכול לנתר, לדלג או לקפוץ
  • מתקשה לשבת בשקט לפרקי זמן ארוכים
  • נוהג באגרסיביות כלפי ילדים אחרים
  • מפחד ללכת לבית הספר, או מסרב ללכת לבית הספר (הוא עשוי להגיד שיש לו כאבי ראש או בטן כשהגיע הזמן לצאת).

מיומנויות יומיומיות

ילדכם:

  • אינו יכול להתלבש או להתפשט לבד
  • מרטיב או מלכלך את התחתונים במהלך היום
  • עדיין מרטיב בלילה בגיל שש

עליכם לפנות לרופא ילדים בכל גיל, אם ילדכם מאבד מיומנויות שכבר רכש באופן מובהק ועקבי.

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. אם אתם תוהים האם קצב ההתפתחות של ילדכם “נורמלי”, כדאי לזכור ש”הנורמה” היא טווח רחב. אם אתם עדיין מרגישים שמשהו לא בסדר, קבעו פגישה אצל רופא הילדים.

התפתחות השפה בגיל 5-6

מיומנויות אוריינות מוקדמת וצלילי השפה

בגיל חמש, הילדים מודעים לכך שהצלילים יוצרים מילים. הם יכולים לזהות מילים שמתחילות באותו צליל – למשל, “אבא אכל אפרסק אדום” – ומילים מתחרזות. הם יכולים לשחק במשחקי חרוזים ולשיר לעצמם מילים מתחרזות, כמו “חתול”, “תעלול”, “פיתול”, בישול”.

בגיל חמש-שש, ילדכם יכיר את רוב או כל הצלילים שמסמנות אותיות האל”ף-בי”ת – יכולת חשובה להתפתחות מיומנויות הקריאה. כמו כן, הילדים מתחילים להיות מודעים לכך שצלילים בודדים חוברים יחד ויוצרים מילים. לדוגמה, כשהצלילים “פ”, “א”, “ר” ו”ק” נמצאים יחד, הם יוצרים את המילה “פארק”. “ח” ו”לון” יוצרים ביחד את המילה “חלון”.

חלק מהילדים עדיין מתקשים להגות כמה מהצלילים בכיתה אל”ף, בעיקר ההגאים השורקים (ש, צ, ז). במידה ויש קושי מסוג זה בהגייה, כדאי בגיל הזה כבר לפנות לאיש מקצוע ולהתחיל בטיפול.

אוצר מילים

בגיל חמש, ילדכם ישתמש בצורתו הנכונה של הפועל כשהוא מדבר על עבר ועל עתיד – לדוגמה, “הלכתי”, “שיחקתי ו”אשחק”. כמו כן, הוא יתחיל להבין מושגי זמן כמו לילה, יום ואתמול.

ילדכם יתחיל להבין שישנם יוצאי דופן לכללי הדקדוק – כמו “נתתי” ולא “נתנתי”, “בית” ו”בתים” במקום “ביתים”, “מזלגות” במקום “מזלגים” ועוד. עם זאת, ייקח עוד זמן עד שיכיר את כל יוצאי הדופן בשפה העברית. גם בגיל שמונה, יש ילדים שמתקשים להשתמש בצורות הדקדוק הנכונות.

בסביבות גיל חמש-שש, ילדים מבינים שלמילים בודדות עשויה להיות משמעות אחרת ולהתחיל להסתמך על ההקשר כדי להבין את המונח הספציפי של המילה. לדוגמה, לפועל “הפך” יש משמעות אחת במשפט “צריך להפוך את החביתה שבמחבת”, משמעות נוספת במשפט “אתה לא יכול להפוך ולבלגן ככה את החדר שלך!” ועוד משמעות במשפט “המצב התהפך. עכשיו מכבי מובילה במשחק, ולא הפועל”. כמו כן, הם מתחילים להבין מטאפורות וביטויים- למשל, “נפל על השכל”.

ילדכם יבין שהוא יכול להמציא מילים חדשות באמצעות חיבור שתי מילים כמו “רמזור”. לעיתים קרובות יותר הוא ישתמש בביטויים או במטבעות וצירופי לשון מקובלים כמו תפוח זהב, דרך המלך ועוד.

כמו כן, הוא מתחיל להשתמש במשקלים שונים, ומבין שאפשר להכניס את השורש לתבניות וליצור משמעויות חדשות. לדוגמה, הוא מבין שהוא יכול להוסיף “-וֹן” (כמו ב”משפחתון”) ועוד. כמו כן, הוא מתחיל לגלות שמילים אינן תמיד מתרבות בתוספת של “-ים” או “-ות”, למשל, “מים” או “שמיים”.

שימוש במשפטים

בגיל חמש, ילדים יודעים למלא הוראות בנות שלושה שלבים. ילדכם יוכל להבין ולחבר מילים זו לזו וליצור משפטים פעילים – למשל, “החתול רדף אחרי הכלב” – ומתחיל להבין משפטים סבילים – לדוגמה, “החתול נרדף על ידי הכלב”.

עם זאת, כשהוא מתאר את הנעשה בתמונה שהוא רואה, הוא עשוי עדיין לבלבל בין מי עושה מה למי. כמו כן, הוא עשוי להתקשות להבין התייחסויות לכינויי גוף – למשל, במשפט “האישה אמרה לילדה שהגיעה אחרונה שהיא מאחרת”, למי מתייחס הכינוי “היא”. בגיל חמש עד שמונה, הבנת האופן שבו בונים משפט משתפרת בהדרגה.

סיפור סיפורים

בגיל ארבע עד שמונה, הילדים משתפרים מאוד בסיפור סיפורים. הסיפורים של ילדכם נהיים ארוכים ומפורטים יותר. יכול להיות שהמציא אותם, או שהוא מספר על דברים שהתרחשו באמת. הם עשויים לכלול נושא, דמות או עלילה וכן פעולות ואירועים בסדר הגיוני – לדוגמה, “הסירה טבעה, ולכן כולם היו צריכים לשחות בחזרה אל החוף”.

קל יותר להבין על מי הוא מדבר כשהוא מספר סיפור, והאופן שבו האירועים בסיפורו משתלבים זה בזה.

בשנים אלה, ילדכם עשוי:

  • להשתמש במילות קישור שונות בדרך הנכונה – למשל, “בגלל”, “אז”, “עכשיו”, “מתי”, “לפני”, “בזמן”, “למרות”
  • להשתמש בסוגי משפטים שונים כדי להציג את אותו מידע
  • להשתמש בכינויי גוף – לדוגמה, “הוא”, “היא”, “הם” – כשברור מהסיפור על מי ילדכם מדבר
  • להבין את ההבדל בין שאלות עובדתיות לבין שאלות הקשורות למסקנה – כלומר, ההבדל בין “מה קרה?” לבין “מדוע אתה חושב ש…?”

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. במאמר זה ניתן מידע בקווים כלליים בלבד. אם אתם מודאגים בנוגע להתפתחות השפה של ילדכם, דברו עם רופא הילדים, אחות טיפת חלב או איש מקצוע אחר. אם איש המקצוע אינו מודאג אך אתם עדיין דואגים, זה בסדר גמור לבקש דעה נוספת.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

איך לגרום להורות במשפחות גרושות להצליח

הורות במשפחות גרושות

נפתח בחדשות הטובות: ילדים שגדלים אצל הורים גרושים נוטים להיות שמחים בדיוק כמו ילדים שגדלים במשפחות המורכבות משני הורים ביולוגיים. אם אתם מבלים עם ילדכם, סביר יותר להניח שיגדל להיות אדם שמח ובריא נפשית. מה שצריך הוא להראות לו שאתם מתעניינים בחייו, אפילו באופן הפשוט ביותר: לצאת ולשחק בחצר, לקרוא סיפור או לעשות פעילויות משותפות בקהילה.

הורים מצליחים, מכל סוגי משקי הבית:

  • מרגישים בטוחים בנוגע להורות שלהם ברוב המקרים
  • תוהים לפעמים אם הם הורים טובים
  • משתמשים היטב ברשת המשפחתית.

אם אתם מתגרשים או נפרדים, ילדיכם עלולים לפחד מהרגשות העזים שמתלווים בדרך כלל לפרידה. הם צריכים לדעת ששני ההורים ממשיכים לאהוב אותם, ושהפרידה אינה מתרחשת באשמתם. נסו להסביר להם מה קורה באופן שמתאים לרמתם. לדוגמה, “אימא ואני לא נגור ביחד, אבל שנינו עדיין אוהבים אתכם ורוצים לראות אתכם בכל פעם שנוכל”.

הורים גרושים: לבנות מערכת יחסים חיובית עם ילדכם

כשההורים נפרדים, צרכי הילדים נותרים בדיוק כפי שהיו – הם זקוקים לבסיס רגשי בטוח, שגרה, הגנה, חיזוקים ותמיכה מצד הורה אוהב ובוטח. כהורה גרוש, בעיקר בשנים הראשונות, יכול להיות שתתקשו להפגין את החמימות והעידוד שילדכם צריך. כיצד תוכלו להמשיך להראות לו את אהבתכם?

  • שמרו על תדמיתו של הורה השני כהורה מיטיב. אתם אולי מאוכזבים וכועסים על ההורה ממנו נפרדתם. הילד יתקשה להכיל את רגשותיכם השליליים, ויפיק תועלת רבה מההרגשה ששני הוריו הנם הורים טובים, למרות שנפרדו.
  • הפיקו את המיטב מרגעי היומיום. בלו זמן איכות עם ילדכם, בכל מקום ובכל זמן. אפשר לקשקש יחד בדרך לגן או לבית הספר, או לדבר בזמן ארוחת הערב במקום לצפות בטלוויזיה. אפשר לשחק משחקי מילים באוטובוס, לשיר ביחד במכונית או לספר סיפורים מצחיקים לפני השינה.
  • שמרו על עניין. דברו על הדברים שילדכם אוהב, החל מספורט, דרך מוזיקה וספרים ועד האופן שבו דברים עובדים. בקשו ממנו להראות לכם כיצד הוא משחק במשחק המחשב או במשחק הלוח האהוב עליו.
  • תנו לו תשומת לב חיובית. חייכו, צחקו ביחד וחבקו את ילדכם כמה שיותר. הראו לו שאתם שמחים לראות אותו בבוקר, או כשהוא חוזר הביתה מהגן או מבית הספר.
  • פנו זמן לפגישה אישית. כשאפשר, נסו לקבוע זמן אישי קבוע עם כל ילד בנפרד. אתם יכולים לקרוא סיפור לפני השינה, לשבת בבית קפה או לשחק משחק עם אחד הילדים הגדולים, אחרי שהקטנים הלכו לישון. אפשר לצאת למקום מיוחד עם אחד הילדים הקטנים, כשאחיו הגדולים בבית הספר.
  • שבחו את ילדכם על האופן שבו הוא מתמודד. לדוגמה, אפשר לומר, “אני ממש גאה בך שסיפרת לי איך אתה מרגיש”.

לחזק התנהגות טובה כהורה גרוש

כללים וגבולות ברורים נותנים לילדים תחושת ביטחון והגנה. עם זאת, קשה לשמור על עקביות כשאתם לבדכם, בעיקר אם אתם עייפים ולחוצים, או אם ילדכם מתנהג באופן מאתגר.

בזמנים של שינוי ולחץ, סביר להניח שתיתקלו בהתנהגות מאתגרת. לדוגמה, יש ילדים שחוזרים להרגלים שכבר נגמלו מהם, כמו הרטבת לילה או דיבור תינוקי, ויש ילדים שאינם ישנים או אוכלים, או חווים התקפי זעם. יכול להיות שילדכם יהיה במצב רוח רע ויתווכח איתכם לעיתים קרובות יותר.

באתר תוכלו למצוא כמה רעיונות לחיזוק התנהגות טובה ולהתמודדות עם התנהגות מאתגרת. אם ההתנהגות המאתגרת אינה נפתרת מעצמה אחרי כמה שבועות, נסו לדבר עם איש מקצוע כמו רופא הילדים, יועץ או פסיכולוג.

הכירו ברגשותיו
עודדו את ילדכם לתאר את רגשות הכעס והתסכול במילים, והראו לו שאתם מקשיבים. הכירו ברגשות הללו, אך אל תסכימו להתנהגות בלתי נאותה. לדוגמה, “אני רואה שאתה ממש כועס – אבל אני לא מרשה לצעוק עליי. בוא ניקח כמה נשימות עמוקות ביחד, ואז נבדוק מה קורה”.

קבעו כללים ברורים
ודאו שילדכם מכיר, באופן ברור ופשוט, את הכללים המשפחתיים הנהוגים כשהוא נמצא בטיפולכם. זה בסדר אם הכללים שלכם שונים מאלה של בן או בת הזוג לשעבר – הילדים יכולים ללמוד שלאנשים שונים יש כללים שונים.

כדאי להסכים על כמה כללים בפגישות המשפחתיות. כך תתנו לכולם הזדמנות לדבר ולהצטרף להחלטה, וסביר יותר להניח שילדכם יפעל לפי הכללים.

נסו להיות עקביים
שמרו על הכללים והגבולות שנקבעו לפני הפרידה, והמשיכו לעודד את ההתנהגות הרצויה. נסו לדבוק בכללים ככל האפשר, גם אם ילדכם נאבק בכם. אל תתאכזבו יותר מדי אם אינכם מצליחים להיות עקביים כפי שרציתם. פשוט הזכירו לעצמכם להיות רגועים, ונסו שלא להיכנע בפעם הבאה.

משמעת: בחרו היטב על מה להילחם
ההתמודדות עם ענייני משמעת עשויה להיות קשה במיוחד בתור הורה גרוש. כדאי לבחור היטב על מה להילחם. לפני שאתם מתערבים במה שילדכם עושה, שאלו את עצמכם אם זה באמת חשוב.

למשל, יכול להיות שאתם עצבניים כי ילדכם מצייר על הפנים של אחותו בטושים. עם זאת, כל עוד אפשר לשטוף את הטושים במים, זה באמת משנה? אם אתם מחליקים את הדברים הקטנים, תהיה לכם אנרגיה רבה יותר להתנהג ברוגע כשתצטרכו להתמודד עם נושאים חשובים כמו בטיחות או רווחה.

הורים גרושים תחת לחץ

הורות במשפחות גרושות משמעה, לפעמים, הורות תחת לחץ. כשאתם מרגישים לחוצים, אתם עלולים לנהוג ביד קשה או רכה מדי בילדכם. אם אתם מגלים שהייתם קשים מדי – למשל, צעקתם עליו או הוצאתם אותו לפסק זמן לפרק זמן ארוך מדי – נסו לשמור על קור רוח ולא להיות מוטרדים מדי מכך. במקום זה, חשבו כיצד להתמודד עם המצב טוב יותר בפעם הבאה.

אם אתם חוששים שתפגעו בילדכם, התקשרו לער”ן בטלפון 1201 או פנו לחבר קרוב, בן משפחה, רופא המשפחה או לאיש מקצוע.

קל מדי להיות רכים מדי, בעיקר אם זה נותן לכם כמה רגעים של שקט ושלווה. יכול להיות שאינכם רוצים להקנות לילדכם משמעת, כיוון שאתם חושבים שהוא כבר עבר מספיק. עם זאת, ההתמודדות עם בעיות ההתנהגות עכשיו תמנע בעיות חמורות יותר בהמשך. כמו כן, כך אתם מלמדים את ילדכם איזו התנהגות מקובלת ומתאימה.

הגישה החיובית שלכם, החוזק וההחלטיות שלכם נותנים לילדכם דוגמה לחיים. הראו לילדכם שאפשר להמשיך לחיות, גם אם המצב קשה. זכרו שאין הורים מושלמים, אז אל תהיו קשים מדי עם עצמכם גם כשמשהו משתבש.

להתמודד עם רגשותיכם ועם ‘עניינים של מבוגרים’

בשלב מסוים, כשמתרחשים שינויים גדולים בחיים, ילדכם יראה שאתם עצובים, כועסים או מוטרדים. זה קורה לכולם. חשוב שילדכם יידע שאתם אוהבים אותו, ושהרגשות השליליים שלכם אינם קשורים אליו. הבטיחו לו שהמצב ישתפר.

אם ילדכם גדול דיו ויכול להבין, תוכלו להיות כנים ולספר לו מה מטריד אתכם, בלי להיכנס לפרטים. לדוגמה, “היה לי יום ממש קשה בעבודה היום. אני קצת מצוברחת”, או, “אני מצטער על הטעות שעשיתי”. כשאתם מביעים את רגשותיכם, אתם מאפשרים לילדכם להביע את רגשותיו שלו.

באופן כללי, נסו שלא לדבר עם ילדכם על עניינים של מבוגרים. חלק מהבעיות שאנו נתקלים בהן כמבוגרים – דאגות כלכליות, חוסר נאמנות זוגית או סכסוך עם בן או בת הזוג לשעבר – עלולים לגרום לילדים לחוש חרדה. הימנעו מלהשתמש בילדכם כשליח של הודעות ומסרים לבן או בת הזוג לשעבר. השתמשו בחבריכם כרשת תמיכה, ודברו על הדברים הללו עם מבוגרים אחרים. כמו כן, אפשר להתקשר לקו סיוע.

עשרת הדיברות להורים גרושים

  1. השרו על ילדכם ביטחון – הוא זקוק לו במיוחד במצב של פרידה. שמרו על שיגרה, עודדו קשר עם ההורה השני ועם המשפחה המורחבת.
  2. עשו מאמץ לשמור על קשר תקין עם ההורה השני – כך ילדכם יקבל את התחושה שהוא גדל בעולם בטוח ולא בעולם רווי סכסוכים וכעס.
  3. כשאתם קובעים את האופן שבו יתנהל הקשר עם כל אחד מכם – שימו את צרכי הילדים במרכז.
  4. אל תתחרו ביניכם מי נותן יותר בתחום החומרי – זאת לא עיקר הנתינה המשמעותית להתפתחותם של ילדיכם.
  5. אל תשתמשו בילדכם כאיש קשר – ישנם מספיק דרכים לתקשורת שלא דרכו.
  6. זכרו שצרכי הילדים משתנים לאורך השנים – מה שמתאים לבן השלוש לא מתאים לבן השמונה. הראו רגישות וגמישות.
  7. הקפידו על שיתוף פעולה הורי – שיתוף פעולה בין ההורים יקל עליכם את היום יום ויתרום להתפתחותו הרגשית התקינה של ילדיכם.
  8. חפשו עבור ילדכם ספר המתאים לגילו שעוסק בפרידה – כך הילד יבין שהוא לא לבד, שעוד ילדים מרגישים כמוהו ומתמודדים כמוהו. יש ספרות ילדים מגוונת בנושא.
  9. זמן הוא רק מרכיב אחד בהורות משמעותית – אפשר להיות נוכח ומשמעותי במסגרות זמן שונות, ממושכות יותר או פחות.
  10. הורות היא משימה מורכבת – ונעשית מורכבת יותר במצבי פרידה. חפשו עזרה מקצועית ותמיכה שתעזור לכם.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

דמיון ויצירה אצל ילדים בגיל הגן

דמיונו של ילד בגיל הגן: למה לצפות

ילדכם ישמח בכל אפשרות שתינתן לו לשרבט, לצייר, לצבוע, להדביק, לשיר או לרקוד. סביר להניח שילדכם:

  • נהנה ממשחק פעיל, קולני ותוקפני יותר, בעיקר בסביבות גיל שלוש-ארבע
  • משלב מוזיקה עם פעילויות אחרות – למשל, שר ומצייר באותו זמן, או ממציא שירים משלו
  • נהנה לשחק עם ילדים אחרים, להצטרף למשחקים בעלי כללים ברורים ולהעמיד פנים עם ילדים אחרים, בסביבות גיל חמש.

בסביבות גיל שלוש, ילדכם יאהב לשחק במשחק דרמטי/דמיוני עם בובות אצבע ותחפושות, לספר לכם סיפורים מפורטים מאוד על דברים שמעולם לא קרו, או לשחק עם חבר דמיוני. לשחק בהעמדת פנים ותחפושות – לדוגמה, להעמיד פנים שהוא מבוגר, רופא או חוקר. אפשרו לילדים לחקור רעיונות על העולם האמיתי בסביבה בטוחה.

בסביבות גיל ארבע יוכל ילדכם לצייר בפירוט רב מקומות, דברים ואנשים מדמיונו. בגיל חמש הוא ישתפר בציור צורות מורכבות – כמו מעוינים, משולשים וכוכבים – ויוכל להביע מחשבות ורעיונות באמצעות הציור. ייתכן שיתחיל להשתמש ביצירה כדי לספר סיפורים, להביע רגשות או לתאר דברים שראה.

ילדכם יפגין את יצירי הדמיון והרעיונות שלו במגוון דרכים יצירתיות. למידע נוסף, קראו את המאמרים למידה והתפתחות יצירתית אצל ילדי גן ולמידה והתפתחות יצירתית אצלילדי גן: רעיונות ופעילות.

רעיונות למשחק ולפעילויות יצירתיות עם ילדים בגיל הגן

הנה כמה רעיונות למשחקים שיחזקו את הדמיון של ילדכם:

  • ספרו סיפורים וקראו ספרים. בקשו מילדכם להמציא סוף חדש לסיפור.
  • שירו שירי משחק וחרוזים טיפשיים – ילדי גן אוהבים במיוחד משחקי מילים ונהנים להמציא בדיחות או חרוזים משלהם.
  • נגנו בכלי נגינה או האזינו למוזיקה.
  • בקרו במקומות שונים – צאו לטיול בטבע, בקרו בגן החיות, במוזיאון או בחוף הים בחורף – או צאו לשחק מחוץ לבית במקום בטוח, ותנו לילדכם חופש וזמן לחקור.
  • ציירו בצבעים או בעפרונות.
  • תנו לו לשחק עם צעצועים כמו קוביות שמאפשרים לו לשחק באופן חופשי, במקום להסתמך על צעצועים קנויים שמציעים משחק מובנה.

אפשר להיות יצירתיים ולהמציא פעילויות מיוחדות, זולות וקלות לביצוע:

  • אספו בגדים ישנים, נעליים, סוודרים, מגפיים, תיקי יד ואביזרים אחרים שבהם יוכל ילדכם להשתמש כדי לשחק בתפקידים שונים ולהביע את רגשותיו. רטייה לעין, למשל, תהפוך את ילדכם לפיראט בן רגע, זוג משקפיים ישנים יהפוך אותו לממציא ידוע, ומגבת תעזור לו להתחפש לגיבור על.
  • הכינו אזור מיוחד למשחק מבולגן עם חול, חמר, בצק, צבעים, מים או בוץ.
  • שמרו עיתונים וקטלוגים ישנים – ילדכם יוכל לגזור תמונות של אנשים, בעלי חיים וחפצים שונים, ולהדביק אותם במחברת.
  • הכינו כלי נגינה מחפצים יומיומיים כמו קרטוני חלב מלאים באורז לא מבושל.
  • הכינו בקתת עץ, סירה או מכונית מקופסת קרטון, או הפכו שולחן קטן על צדו וכסו אותו בשמיכה כדי ליצור בית, מערה של פיראט או חנות מכולת.

לחצו כאן להורדת אוגדן צפי ציור שהכנו במיוחד בשבילכם!

קחו צעד אחורה ותנו לילדכם להחליט במה וכיצד הוא רוצה לשחק. עם זאת, אל תעזבו אותו לבד לגמרי – הוא עדיין זקוק לעידוד ולעזרה אם הוא מתקשה או שרגשותיו מציפים אותו.

כל ילד מתפתח בקצב שלו. אם אתם מודאגים בנוגע להיבט כלשהו בהתפתחותו של ילדכם, כדאי לפנות לאחות טיפת חלב, לרופא הילדים או לגננת.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

קורונה, השבתה, הילדים בחופש ארוך: רעיונות לפעילויות בבית

חופש כפוי ובלתי מתוכנן: האתגר

החופשה הכפויה מהלימודים עקב הניסיון למנוע את התפשטותו של נגיף הקורונה עשויה להיות חוויה מאתגרת מאוד עבור הורים וילדים כאחד. אנו נאלצים להתמודד עם השעות הארוכות בבית, הלחץ מן החדשות ושינוי השגרה.
על מנת להקל מעט על הילדים ועל עצמכם, נסו לשלב בכל יום פעילויות ביתיות מגוונות, אשר יקלו על המתח ו’יכניסו צבע’ הביתה.

פעילויות יצירתיות: יצירה

הנה כמה רעיונות בתור התחלה:

  • השתמשו בקופסת קרטון ריקה כדי לבנות בית, רובוט, משאית, בעל חיים – כל מה שילדכם אוהב. הוא יכול לחתוך את הקופסה, להדביק אליה דברים שונים או לצבוע אותה.
  • השתמשו בגלילי נייר טואלט או בבקבוקי מיץ ריקים כדי ליצור משפחה. ציירו להם פנים, הדביקו בגדי נייר והשתמשו בצמר גפן ליצירת השיער. ילדכם יוכל להשתמש בצעצועים החדשים שלו ולהמציא סיפורים.
  • השתמשו בכלים ובטכניקות שונים – למשל, ציור, צביעה, פיסול בחמר, צילום או הסרטה. שלבו את הטכניקות: אפשר להתנסות באנימציית חימר, למשל.
  • צלמו תמונות וספרו סיפור באמצעות נייר, יישומון מיוחד בטלפון או תוכנה במחשב.
  • השתמשו במכסי פלסטיק קטנים, מנז’טים או אביזרים אחרים שניתן להשחיל והכינו תכשיטים.
  • הכינו עיסת נייר באמצעות עיתונים ישנים, דבק ומים.
  • הראו לילדכם כיצד למלא גרביים ישנים בנייר או בשאריות בדים כדי להכין יצורים שונים ומשונים.
  • הכינו בובת גרב מגרביים ומכפתורים ישנים.
  • הכינו עם ילדכם ספר פשוט – תנו לו להמציא את הסיפור ולקשט את הדפים.

הכינו “קופסת עיסוקים” מלאה בחפצים ובחומרים שימושיים למשחק יצירתי. קופסת העיסוקים יכולה לכלול דברים כמו נייר צבעוני, מיכלי מזון ריקים וכוסות פלסטיק.

רעיון למשחק יצירתי: חיות מכתמי צבע

תצטרכו:

  • משטח פלסטיק או עיתונים ישנים
  • גיליון נייר גדול
  • מיכל צבע נוזלי.

כסו את השולחן או הרצפה במשטח הפלסטיק או בעיתונים. קפלו את גיליון הנייר לשניים ואז פתחו אותו. תנו לילדכם לטפטף כתמי צבע על צדו האחד של הנייר, ואז קפלו את הנייר על הצבע הרטוב והחליקו את הנייר. פתחו את הגיליון שוב וחשפו בעדינות… פרפר דמיוני נהדר! עודדו את ילדכם להוסיף לתמונה פרטים כגון כתמים, מחושים, רגליים, כובע ואפילו שרביט! בקשו ממנו לתת לחיה המכונפת שם משלה, ועזרו לו לכתוב את השם על הנייר.

לחצו כאן להורדת אוגדן צפי ציור שהכנו במיוחד בשבילכם!

פעילויות יצירתיות: דרמה

ילדכם יכול ליהנות מהפעילויות הבאות לבדו, ואפשר גם לשחק יחד:

  • איזה מזל שעוד רגע פסח! במקום לזרוק בגדים ישנים, שימו אותם בארגז תחפושות שישמש למשחק דרמתי. מדי כמה ימים תוכלו להפתיע את ילדכם ולהכניס משהו חדש לארגז.
  • השתמשו במשחק דרמתי, בשירים ובתנועה כדי להמחיז אירועים שונים מחיי היומיום. שחקו ברופא וחולה, באימא ואבא, בבעלי חנות, בכבאים או במסעדה – מה שמעניין את ילדכם. גם אתם יכולים להשתתף, ולהעמיד פנים שאתם לקוח שנכנס לחנות.
  • המציאו סיפור חדש: אפשר להתחיל את הסיפור בתמונה פשוטה מחיי היומיום, ולספר מה יקרה בהמשך לפי התור. ככל שהמשחק יימשך זמן רב יותר, כך יהפוך הסיפור למלא דמיון ומפתיע.

פעילות יצירתית: רעיונות נוספים

  • בשלו עם ילדכם – התחילו במתכונים משפחתיים פשוטים.
  • השתמשו בסדינים ישנים לבניית אוהל או בית, ותלו אותם על גב כיסאות או על שולחן. אפשר גם לצאת לפיקניק על השטיח בסלון.
  • שחקו ב’נחש מי אני’: תנו לילדכם לכתוב את שמה של דמות או אישיות על פתק. הדביקו את הפתח על המצח שלכם מבלי להתבונן בו. נסו לנחש בעזרת שאלות מיהי הדמות. לאחר מכן החליפו בתפקידים.
  • אכלו ארוחה ‘במסעדה’: חלקו תפקידים בין בני הבית- מלצר, טבח, שוטף כלים… החליפו בין התפקידים בארוחות או בימים השונים.
  • למדו את ילדכם לצלם דברים באופן מעניין. עודדו אותו להתקרב לחפצים בבית, להתבונן בהם מזוויות שונות, לצלם רק חלק מתוך השלם.

כמו כן, תוכלו ללחוץ כאן ולהוריד את דף הפעילויות שלנו!

 

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

‘ילד אסור, ילד מותר’ – החזרה לשגרה בימי קורונה

מה נשתנה?

המציאות החדשה בה דברים שהיו אסורים עד כה, הופכים למותרים פתאום, למשל: לצאת מהבית, ללכת לגן ואפילו לבקר את סבא וסבתא, עשויה לעורר סימני שאלה רבים ותחושות של חוסר איזון אצל ילדיכם. הדבר החשוב ביותר הוא לשוחח עם הילדים על השגרה החדשה, להסביר להם במילים פשוטות מה עדיין אסור ומה מותר, ולמה. הציגו להם את סדר היום החדש ודברו איתם על היתרונות והחסרונות של המצב החדש. הקשיבו למה שיש להם לומר ושאלו אותם שאלות על הרגשות שלהם, כדי שיוכלו לבטא את מה שהם מרגישים בסיטואציה החדשה על ידי דיבור, ציור, משחק, הצגה וכדו’.

להורדת סיפור הילדים ‘הגיע הזמן לחזור לגן’ שיעזור לכם בתיווך ובהסבר – לחצו כאן:

---

הדרגתיות

יש ילדים שעבורם החזרה לשגרה היא משמחת ומעוררת רגשות חיוביים, אבל יש ילדים (וגם הורים) שעבורם היא גורם ללחץ ופחד. במקרים אלו, כדאי לעשות את ההסתגלות באופן הדרגתי ומבוקר, על מנת שהילדים יתרגלו אליה בצורה חיובית ולא יפתחו חרדה או דפוס של הימנעות. מומלץ להתחיל לעשות פעילויות קטנות מחוץ לבית כגון: טיול ברחוב ליד הבית עם אופניים או בימבה, נסיעה באוטו בשכונה בו הם יוכלו לראות את המקומות שהכירו כגון המרכז המסחרי או גן השעשועים ועוד. כל אלו יסייעו בהרגעת תחושת החרדה.

גם  לקראת הביקור אצל סבא וסבתא – חשוב לוודא שהילדים לא ירגישו שהם עלולים לפגוע בסבא וסבתא ובכך לפתח חרדה מהמפגש. לכן, עשו הכנה לילדים לפני הביקור והסבירו להם שיש לשמור על כללי הבטיחות כדי לשמור על סבא וסבתא. הגיעו למפגש קצר יחסית בהתחלה וחזרו שוב כשאפשר. כשהילדים יראו שהביקור הקודם נעשה נכון וסבא וסבתא בסדר, הם יבינו שזה בסדר לבוא ולא יחששו מהמפגש או מהשלכותיו.

שינה

הימים הארוכים בבית פגעו גם בשגרת השינה של הילדים והיעדר המסגרת הפך את סדר היום ושעות השינה והיקיצה לגמישים מתמיד. חשוב שגם את השעון הביולוגי תחזירו לאחור בהדרגה. אם שעות השינה השתבשו לחלוטין- תתקשו להחזיר אותן לשעה סבירה בבת אחת. התחילו מעכשיו להזיז אחורנית את שעת ההשכבה לישון כל יום 15-30 דק אחורה, עד שתגיעו לשעה הרצויה. בבוקר- הקפידו לפתוח תריסים ולהכניס אור כדי להרגיל את הילדים לקום בזמן.

בריאות נפשית

החודשיים האחרונים היו מלווים בחששות רבים, במתח וחרדות עבור כולם. ילדים רבים היו חשופים למידע רב שלא בהכרח ידעו איך לעבד אותו ובמקביל היו עדים למצוקה של הוריהם, ולפיכך חלקם חוו את התקופה הזו בתחושה קשה. החזרה לשגרה תאפשר לילדים ולכם לחזור לעשות  דברים שיכולים לשפר את מצב הרוח: ביקורים אצל סבא וסבתא, טיול בחיק הטבע, פיקניק בדשא עם חברים ועוד. נצלו זמנים אלו ואת השמש האביבית ופשוט תנסו ליהנות.

תחושות שליטה וביטחון

אחד המאפיינים הבולטים ביותר בתקופות של משבר, הן עבור מבוגרים והן עבור ילדים, הוא תחושת חוסר השליטה, אשר מגבירה רגשות של חרדה. כמו מבוגרים, ילדים מחפשים להיאחז במה שמוכר להם כדי להרגיש ביטחון וזקוקים להרגשה של שליטה, עד כמה שניתן, בחייהם. היכולת לבחור עבור עצמם ולהחליט על דברים הקשורים אליהם מחזירה להם את תחושת השליטה ולכן כדאי לתת לאלו המתקשים עם הכללים החדשים את יכולת הבחירה. למשל, שאלו אותם איזו מסכה הם מעדיפים- מסכה כמו של רופא או מסכה מבד , עם גומי או עם שרוך קשירה וכדו’.

נורות אדומות

ילדים צעירים לא תמיד יודעים להביע את המצוקה שלהם במילים. מעבר לשיח ולהקשבה, שימו לב והיו ערניים לביטויי מצוקה בילדים שעשויים להופיע בדרכים אחרות כגון:

  • תלונות “רפואיות” כגון כאבי בטן, ראש ועוד
  • הפרעות שינה
  • רגרסיה בגמילה- פספוסים, התאפקות מוגזמת
  • שינויי התנהגות- כעס, תסכול, הסתגרות וכד’.

זכרו שכל ילד מגיב אחרת למצוקה ולקושי. היו סבלנים, קבלו את הקשיים, נסו לשדר לילדים שאתם מבינים את הקושי ומכילים אותו. תהליך החזרה לשגרה ולסדר היום המוכר עלול לקחת זמן.

במידת הצורך- אל תהססו לפנות לעזרה- רופא הילדים, אחות טיפת חלב או גורמים נוספים בקהילה יכולים לעזור לכם לעבור את התקופה הקרובה בשלום.

כשאתם פוחדים שתפגעו בילדכם

ילדים והורים בסיכון

כמעט כל ההורים מרגישים לפעמים שילדם בוחן גבולות, יש פעמים שהם מרגישים שאין להם שליטה, והם אינם מצליחים לחזור ולשלוט ברגשותיהם ובתגובותיהם. הם עלולים לחוש שחיקה בגלל בעיות אישיות, רגשיות, רפואיות או כלכליות, ולהרגיש שאינם יכולים לטפל כראוי בילדיהם. גידול ילד עם התנהגות מאתגרת, או מחסור בתמיכה מספקת, יכולים גם הם למתוח את גבול הסבלנות של ההורים ואת יכולתם להתמודד.

אם אתם מאבדים שליטה ומתפרצים בזעם – מילולי או גופני – אתם מעמידים את ילדכם בסכנה, גם אם אינכם מתכוונים לכך. לעולם אל תפגעו פגיעה חמורה בילד. לכל ילד יש זכות להיות בטוח ומוגן.

מה לעשות

כרגע:

  • להפסיק.
  • התרחקו מהילד ונשמו עמוק.
  • התקשרו למישהו שירגיע אתכם, כמו קרוב משפחה, חבר או יועץ בקו סיוע.

כשאתם רגועים יותר:

  • חשבו על מה שקרה וכיצד זה משפיע עליכם ועל ילדכם.
  • עשו משהו כדי לשפר את המצב.
  • מצאו עזרה כדי לעשות את השינויים הנדרשים.

 

אם אתם פוחדים שתפגעו בילדכם, או שפגעתם בו, חשוב שתבקשו עזרה באופן מיידי. התקשרו לקו חירום ארצי למניעת אלימות במשפחה ולמען ילדים בסיכון בטלפון 1-800-220-000 הפועל 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, או צרו קשר עם קו סיוע להורים. אם ילדכם זקוק לעזרה רפואית, פנו למוקד הרפואי של קופת החולים שלכם.

 

קבלת עזרה לטווח הארוך

אם זיהיתם בעצמכם את התחושה שאתם עלולים לפגוע בילדכם, עליכם לנקוט צעדים ולוודא שהמצב לא יחזור על עצמו.

הנה כמה אנשים שיוכלו לעזור:

  • יועצים בקווי חירום להורים
  • ארגוני סיוע למשפחות באזורכם – צרו קשר עם תחנת בריאות הנפש, אחות טיפת החלב או רופא הילדים שלכם, על מנת שייתנו לכם הפניה מתאימה.
  • רופא המשפחה
  • פסיכולוג או יועץ – אם אינכם יודעים למי לפנות, רופא המשפחה יכול לתת לכם שמות של אנשי מקצוע באזור
  • מרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה

בקשת עזרה דורשת אומץ, אך היא גם מראה שאתם:

  • אוהבים את ילדכם ורוצים בטובתו
  • מבינים שיש בעיה
  • לוקחים אחריות
  • רוצים לשנות את המצב עבור משפחתכם
  • מחויבים לשיפור

אולי תתנחמו בידיעה שאינכם ההורים הראשונים שחוו זמנים קשים. כל רופא, פסיכולוג, יועץ, עובד סוציאלי או עובד בקו סיוע דיברו עם אנשים דומים לכם והגישו להם עזרה. אנשי המקצוע יוכלו לעזור לכם לקבל תמיכה ולכוון אתכם לגישה הורית חיובית יותר. כשאתם מבקשים עזרה, אתם עושים את הדבר הטוב ביותר עבור ילדכם, משפחתכם ועצמכם.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

כיצד תינוקות מתקשרים?

בכי: דרך התקשורת הראשונה של התינוק

לתינוקות יש דרך אפקטיבית ביותר להגיד לכם מה הם חושבים ומרגישים מרגע שנולדו. היא נקראת בכי. זהו האופן שבו תינוקות מודיעים לכם שהם רוצים או צריכים משהו – עוד חיבוקים בבקשה, די לחיבוקים בבקשה, רעב מדי, עייף מדי, לא עייף מספיק, קר לי, חם לי. לפעמים תינוקות בוכים בלי סיבה נראית לעין.

בכי הוא הדרך היחידה שבה התינוק החדש שלכם יודע לתקשר את צרכיו. תינוקכם אינו בוכה כדי להרגיז אתכם – תינוקות שזה עתה נולדו לא יודעים להתנהג לא יפה. מתן תגובה לתינוק בוכה אינה עניין של פינוק. עד מהרה תזהו שהתינוק שלכם בוכה בדרכים שונות, בהתאם לצרכיו ולמידת הדחיפות.

כיצד מתחיל הדיבור?

מלבד בכי, התינוק שלכם משתמש ביצירת קשר עין כדי לתקשר איתכם, ובהאזנה ממוקדת לכל מילה וצליל שאתם משמיעים. התינוק עשוי להביט בפניכם ולהתבונן בפה שלכם. כשהתינוק מאזין לכם וצופה בכם מדברים, הוא מתחיל להבין את הרעיונות הבסיסיים של תקשורת. למעשה, כבר מרגע הלידה תינוקכם סופג כמות אדירה של מידע על מילים ודיבור.

בגיל שבעה או שמונה שבועות התינוק מגלה משהו חדש ונפלא – הקול שלו. בשלב זה יתחיל התינוק לשיר לכם סרנדות עם המיות וצלילים פשוטים. כשהתינוקות גדלים הם משמיעים יותר קולות, מחייכים יותר ומנופפים סביב בזרועותיהם וברגליהם. הם מתחילים להבין את המושג “שיחה”, ורוצים לספר לכם כל מיני דברים מעניינים. אם אתם מאזינים ומגיבים למלמולי התינוק, סביר להניח שהוא יקשקש ויגרגר אף יותר.

רעיונות למשחק שיעזרו לפתח את הדיבור

הורים רבים חשים מעט מטופשים כשהם מדברים לתינוק קטן שאינו יכול לענות. אולם למעשה, לדבר על מה שאתם רואים ועושים מסייע להתפתחות התינוק. הרעיון הוא ליצור תחושה חמה ואוהבת. ככל שתדברו יותר עם התינוק שלכם, כך זה יהפוך לקל יותר – ותזכו לתגובות מתגמלות מצדו. הנה כמה רעיונות בתור התחלה:

  • נסו לדבר בדיבור מתיילד. התינוק שלכם יאהב להתבונן בעיניים הנוצצות שלכם, ובפיכם שנמתח ונפתח בעת הגיית המילים.
  • דברו על מה שאתם עושים. לדוגמה, “אנחנו הולכים להיכנס עכשיו לאמבטיה חמה ונעימה. אתה אוהב אמבטיות, נכון?” דברו בכל שפה, או החליפו בין שפות שונות. זה יעזור לתינוק שלכם ללמוד על מילים ועל דיבור.
  • שירו לו שירים וחרוזים. זוהי דרך מהנה לעזור להתפתחות מיומנויות השפה של התינוק. שירו שירים וחרוזים באוטו, באמבטיה ובמיטה – גם אם אתם מזייפים. התינוק שלכם יאהב את קצב המילים ויירגע כשישמע את קולכם.
  • קראו ספרים וספרו סיפורים לתינוק שלכם מרגע הלידה. לאחר כמה שבועות, התינוק יידע שברגעים אלה אתם נהנים מזמן שקט ומיוחד יחד. התינוק יתחיל לזהות מילים וללמוד להקשיב לדברי אחרים. אם התינוק בוכה או מתפתל כשאתם קוראים, כנראה שכדאי לנסות שוב מאוחר יותר. הרעיון הוא ליצור זמן מיוחד לבילוי משותף, כך שאין טעם לגרום לזה לקרות בכוח.
  • הקשיבו למאמציו הראשונים של התינוק לקשקש, ואז הגיבו לו. השאירו מרווח בין משפט למשפט כדי שהתינוק יוכל להגיב. כך ילמד תינוקכם על דפוס השיחה. אם התינוק שלכם אינו מגיב בתורו או אינו מעוניין לקשקש כרגע, נסו שוב בזמן אחר. תדעו מה לעשות לפי מידת העניין של התינוק ותגובותיו.
  • קראו בשמם של הצעצועים והחפצים שסביבכם. לדוגמה, “תראה, הנה הגרביים שלך. אנחנו הולכים לגרוב אותם על הרגליים, נכון?”

דיבור: מתי כדאי לפנות לרופא

כל התינוקות מתפתחים בקצב שונה. תינוקות רבים יוצרים קשר עין ומפיקים צלילים בשלב מוקדם, אך אחרים עשויים שלא להתחיל עד גיל שלושה חודשים. אל תדאגו אם התינוק שלכם אינו עושה משהו בקצב של תינוקות אחרים.

אולם לעיתים, עיכובים במיומנויות התקשורת עשויים להיות סימנים להפרעות התפתחות חמורות יותר או לעיכוב התפתחותי, כולל עיכוב שפתי, לקות שמיעה, מוגבלות שכלית התפתחותית והפרעה על הרצף האוטיסטי.

אתם מכירים את ילדכם טוב יותר מכל אחד אחר. אם אתם מודאגים, קבעו תור אצל אחות טיפת חלב, רופא הילדים או מכון להתפתחות הילד. אם איש המקצוע אינו מודאג אך אתם עדיין דואגים, זה בסדר גמור לבקש דעה נוספת.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

חשיבה ודמיון אצל תינוקות רכים

חשיבה ודמיון אצל תינוקות רכים

פשוט, מהנה ובטוח. התינוק זקוק להתנסויות משחקיות לצורך התפתחות קוגניטיבית טובה, ולפיתוח מיומנויות החשיבה והדמיון שלו. התינוק שלכם ירגיש אהוב גם אם רק תשחקו יחד ותלמדו להכיר זה את זה. המשחק המשותף מאפשר למוח להתפתח ולדמיון להמריא, ועוזר לתינוקות להבין את החיים ואת מקומם. הלמידה וההתפתחות אצל תינוקות מתבססות על מערכות היחסים שלהם עם אחרים, ובמיוחד איתכם, כאנשים החשובים ביותר בחייו של התינוק.

התפתחות קוגניטיבית של תינוקות רכים: למה לצפות

עבור התינוק החדש שלכם, העולם עלול להיות מקום מפחיד למדי. הוא עדיין אינו יודע שהוא אדם, או שאתם עומדים לדאוג לו ולטפל בו. התינוק שלכם ישגשג אם יחוש בטוח ואהוב, והתחושות האלו יעזרו גם להתפתחות מוחו. זו הסיבה לכך שמערכת היחסים שלכם ושל התינוק היא החשובה מכל. איש לא יוכל לתת לו הרגשה בטוחה ואהובה כמוכם.

בגיל ארבעה שבועות בערך, התינוק שלכם כבר לומד ומשתפר בדברים כגון יניקה או אכילה מבקבוק, ועכשיו הוא גם מתחיל לזהות את קולכם ולהגיב אליו. בתחילה, התינוק יהיה מרותק לפניכם ויתבונן בכם בפליאה. הוא מתחיל להבחין בתווי פניכם ובקולכם, ולאחסן מידע רב במוחו. הוא עשוי לבהות במובייל צבעוני שתלוי מעליו במשך רגעים ארוכים.

עם זאת, זכרו שהוא עלול להתעייף בקלות, בעיקר אם תציפו אותו באנשים, בפעילויות ובצלילים רבים מדי. תינוקות רוצים אמנם להתנסות בעולם, אך לא להיחשף להכל בבת אחת. גירוי יתר עלול לפעמים לעייף את התינוק עד שלא יצליח להירדם, ולכן כדאי לשים לב לסימני העייפות שלו.

איך לעזור להתפתחות קוגניטיבית אצל תינוקות רכים

מוחם של תינוקות רכים עובד קשה כבר מרגע הלידה, כדי להבין מה מתרחש מסביבם. אפשר לחשוף את התינוק להתנסויות חדשות שיגרו את החשיבה והדמיון שלו בדרכים רבות, פשוטות ומהנות. הנה כמה רעיונות בתור התחלה:

  • דברו עם התינוק שלכם לעיתים קרובות, החזיקו אותו וצרו איתו קשר עין. אי אפשר להפוך תינוק קטן למפונק. המון חום ואהבה רק יקרבו אתכם זה לזה, ויעזרו לתינוק להתפתח.
  • עשו לתינוק פרצופים כבר מרגע הלידה. חלק מהתינוקות מוציאים לשון או מעגלים את השפתיים בתנועת אוֹ בתגובה למבוגר שעושה את אותו דבר.
  • אפשרו לתינוק שלכם להתבונן במגוון דברים – חברים או משפחה שמשחקים בגינה, פרחים בפארק, צבעים וצורות. כמו כן, תוכלו להפוך חפצים יומיומיים שנמצאים בבית לצעצועים מתוצרת בית.
  • הציעו לתינוק שלכם שפע של התנסויות חדשות כדי לעזור לו לגרות את הדמיון. גם דברים פשוטים יכולים לתת לתינוק עושר של זיכרונות ודימויים שמהם ישאב כשיגדל. אפשר לצאת לטיול בפארק או ברחובות השכונה, או לבקר במקומות שונים.
  • דברו על הדברים שאתם רואים ושימו לב במה התינוק מתעניין – למשל, בעלה נופל או בציפור שנוחתת כדי לשתות מים. אפשר לחלוק חוויות ולהתפעל מדברים רבים כל כך!
  • כשיגיע לגיל כמה שבועות, תנו לתינוק להחזיק צעצוע רך או רעשן.
  • נענעו את התינוק או עסו אותו בעדינות. התחושות, הריחות והצלילים השונים מצטרפים כולם לדימוי שהתינוק בונה במוחו על העולם.
  • הראו לתינוק תמונות בהירות וצבעוניות בספרים, שירו לו שירי משחק או שירים אחרים.
  • האזינו לרוח נושבת, לציפורים שרות או לסוגים שונים של מוזיקה.
  • התינוק יהיה מוקסם מצליל קולכם. כשאתם מדברים, התינוק יכול לבהות בפניכם למשך דקות ארוכות ולספוג את מראן.
  • געו באצבעות הידיים והרגליים של התינוק – אפשר לשיר את אחד משירי המשחק, כמו “איפה האצבע, הנה היא”.

פשוט תיהנו ביחד. הלמידה מתרחשת מעצמה, כך שאם התינוק שלכם אינו מעוניין בפעילות מסוימת, נסו משהו אחר. תנו לו להוביל.

תינוקות גדלים ומתפתחים בקצב שונה. אם אתם מודאגים בנוגע ללמידה, לתקשורתיות או להתפתחותו של התינוק שלכם, כדאי לפנות לאחות טיפת חלב או לרופא הילדים. אם התינוק נמצא במסגרת חינוכית, תוכלו לדבר עם המטפלות. אם נראה שהתינוק אינו יוצר איתכם קשר עין או אינטראקציה כלשהי, כדאי לדבר עם מומחה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

דמיון ויצירה אצל תינוקות

התפתחות הדמיון והיצירתיות אצל תינוקות

מרגע הלידה ועד גיל 12 חודשים, התינוק שלכם מרותק יותר ויותר למה שמתרחש בעולם סביבו. בגיל זה, מוחם ודמיונם של תינוקות מתרחב ללא הרף, והם מוצאים הזדמנויות למשחק בכל מקום.

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. רוב הרגעים החשובים בהתפתחות מתרחשים בערך באותו סדר, אך הגיל שבו הם קורים עשוי להשתנות אצל כל ילד וילד – אפילו אצל ילדים מאותה משפחה. אם אתם תוהים האם קצב ההתפתחות של ילדכם “נורמלי”, כדאי לזכור ש”הנורמה” היא טווח רחב.

הדמיון של התינוק: למה לצפות

סביר להניח שהתינוק:

  • יתבונן בכם מרותק – בפניכם ובהבעות שאתם עושים, בקולכם ובמגע שלכם
  • מגיל ארבעה חודשים, הוא יגלה סקרנות טבעית בנוגע לסביבה שהוא נמצא בה וירצה לחקור אותה
  • מגיל שבעה חודשים, הוא יתבונן בתמונות וינסה לחקות קולות של בעלי חיים
  • מגיל שמונה חודשים, הוא ייהנה ממשחק מלוכלך
  • מגיל שמונה חודשים, הוא ייהנה לעשות קולות, לחבוט בדברים זה בזה או למלמל
  • מגיל עשרה חודשים, הוא ייהנה לגלות מה יש בתוך הארון, מתחת למיטה או ברחבי הבית
  • מגיל 12 חודשים, יחקה מעשים ומילים שהוא שומע בשירים
  • מגיל 12 חודשים, ייהנה מצעצועים שמגרים משחק פתוח וחופשי
  • מגיל 15 חודשים, ייהנה לשחק ב’כאילו’ – לדבר בטלפון כמו אימא או ללבוש תחפושת של פיראט

מגיל חמישה חודשים בערך, תינוקות אוהבים להתבונן בעצמם ובהבעות המשתנות על פניהם במראה. בסופו של דבר, בגיל 15 חודשים בערך, הם מתחילים לזהות את עצמם כתינוק שבמראה.

הסקרנות הטבעית שלו תוביל את ילדכם להתבונן בעצלתיים בכל דבר ובכל מקום. קערית הכביסה תיראה לו מרתקת. קטיפת עלי כותרת מהחרציות יכולה להקסים אותו למשך דקות ארוכות. כשהוא משתובב בחוץ, הוא יכול לחקור את היצירתיות והדמיון הטבעיים שלו. כל מה שהוא זקוק לו הם מרחב, זמן וחומרים בטוחים שיוכל לשחק איתם.

רעיונות למשחק ולפעילויות יצירתיות עם התינוק

כדי לגרות את מיומנויות היצירתיות והדמיון של ילדכם, נסו את הרעיונות הבאים:

  • דברו עם ילדכם, גם אם הוא תינוק או צעיר מאוד. עם מעט עזרה, אפילו תינוקות קטנים מאוד לומדים במהירות את אמנות השיחה ורוצים להשתתף.
  • ספרו סיפורים וקראו ספרים: כדאי להתחיל לעשות זאת מוקדם ככל האפשר.
  • צאו לטייל. הליכה בפארק, בחוף הים, בגינה או בכל סביבה שונה מהרגיל תתווסף למאגר הידע שילדכם בונה על העולם שסביבו, ותצית את דמיונו.
  • חזרו על שירי ערש או שירי משחק הכוללים פעולות חזרתיות – לדוגמה, שירו “עשר אצבעות לי יש” ועשו תנועות עם האצבעות.
  • שחקו בתחפושות עם בגדים ישנים, תיקים וכובעים שאינכם משתמשים בהם עוד. ילדים מגיל 12 חודשים יכולים ליהנות מכך מאוד.
  • תנו לילדכם חומרים שבהם יוכל להשתמש במשחק מלוכלך – חול, מים, בוץ, חמר, בצק למשחק או צבעי ידיים.
  • מגיל 12 חודשים, אפשר לשחק במים: כל מה שהתינוק צריך הוא דלי מים עם בועות וכמה כוסות פלסטיק. עם זאת, השגיחו על ילדכם כדי לבלות בבטחה עם המים. תוכלו לשחק במים גם בזמן האמבטיה, ולהשפריץ לכל עבר!
  • שחקו מחוץ לבית: המשחק מחוץ לבית נותן לילדכם חופש לחקור סביבה חדשה.
  • תנו לילדכם נייר וצבעים כדי שיוכל לקשקש.
  • האזינו למוזיקה: תוכלו להכין עם ילדכם כלי מוזיקה – קסילופון צעצוע, פעמונים, מכסי סירים שישמשו בתור מצלתיים, או בקבוק פלסטיק מלא אורז או אפונה יבשה בתור רעשן.
  • הציעו לו צעצועים כגון קוביות, שיכולות להפוך לכל דבר שירצה. צעצועים אלה טובים למשחק פתוח.
  • מגיל 15 חודשים, ילדכם ייהנה להעמיד פנים שהוא מבוגר. הוא יאהב לשחק באביזרים כגון בגדים וכובעים ישנים, טלפון, סירים ומחבתות, מטאטאים ומברשות.
  • התנסו במתקנים במגרש המשחקים ובגינה. ילדכם יוכל ליהנות ממשחק בסביבת ילדים אחרים באותו גיל, גם אם הם אינם משחקים באמת ביחד עד גיל מבוגר יותר.
  • הימנעו ממסכים ככל האפשר. לילדים בני פחות משנתיים, מומלץ שלא לאפשר זמן מסך בכלל. ילדים בני שנתיים עד חמש יכולים לצפות במסך, אך רק עד חצי שעה ביום.

משחק מכוון לעומת משחק פתוח

הציעו לילדכם חומרים שאפשר להמציא איתם משחקים, במקום לתת לו צעצועים מוכנים מהחנות שאפשר לשחק בהם במשחק מכוון בלבד. לדוגמה, קוביות הן אידיאליות למשחק פתוח, כיוון שהן יכולות להפוך לכל דבר. המשחק במכונית צעצוע הוא מוגבל למדי. דובון נשאר דובון, אך קופסה המכילה כמה פיסות חומר צבעוניות יכולה לשמש לאין סוף משחקים.

כל ילד מתפתח בקצב שלו. אם אתם מודאגים בנוגע להיבט כלשהו בהתפתחותו של ילדכם – למשל, אם הוא אינו מתעניין במשחק או אינו משחק עם חפצים – כדאי לפנות לאחות טיפת חלב או לרופא הילדים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

כיצד ללמד ילדים צעירים על איברי מין

לדבר על איברי המין

כשילדיכם מגיעים לגיל שנה, אפשר להתחיל להכיר להם את השמות התקינים של איברי גופם. הורים רבים הופכים זאת למשחק פשוט – לדוגמה, “הנה הראש שלך, הנה האף שלך, הנה הבטן שלך, ואלה הברכיים שלך, והנה הבהונות!”. למרבה הצער, הורים רבים מדלגים על חלק חשוב מאוד בגופם של הילדים – איברי המין. בכך, הם מעבירים בהיסח הדעת את המסר שאיברים אלה שונים, וגורמים לאימא ולאבא חוסר נוחות. הורים אחרים מתייחסים לאיברי המין, אך משתמשים בשמות חמודים ומומצאים.

עדיף שההורים ילמדו לומר ברוגע וללא מבוכה – “הנה הראש שלך, הנה האף שלך, הנה הבטן שלך, הנה הפות (או הפין) שלך, ואלה הברכיים שלך, והנה הבהונות!”. כך ילמד ילדכם שכל איברי גופו הם טובים ומועילים, ולכולם יש שמות משלהם. וחשוב מכך, הוא ילמד שאתם פתוחים ויכולים לדבר על תחושות ועל נושאים מיניים.

לנצל הזדמנויות ללימוד

נצלו הזדמנויות ללימוד כדי להציג את שמותיהם של איברי הגוף. לדוגמה, נסו להשתמש בשמות הנכונים כשאתם רוחצים את הילד באמבטיה או מחליפים לו חיתול או בגדים. כמו כן, אפשר להקריא ספרים בנושא המתאימים לילדי גן, או להשתמש בבובות אנטומיות.

כשילדכם יגדל, תוכלו לדבר על האופן שבו המגדר קשור לזהות הביולוגית שלו – לדוגמה, לבתכם תוכלו להגיד, ל”מיכאל יש פין והוא בן. לך יש פות ואת בת”. אם היא מתעניינת, הרחיבו את הנושא: “לכל הבנים ולכל הגברים יש פין. לכל הבנות ולכל הנשים יש פות”.

כשילדכם מגיע לגיל בית הספר, אפשר לפרט יותר על שמותיהם של חלקים מסוימים באיברי המין. בנים בגיל ארבע-חמש יכולים ללמוד על שק האשכים שלהם – לדוגמה, “לשק שבין הרגליים שלך קוראים שק האשכים. בתוך השק יש איברים מיוחדים שנקראים אשכים”. לבנות בגיל ארבע-חמש אפשר להגיד, “הפתח בין הרגליים שלך נקרא נרתיק, והכפתור הקטנטן שמעליו, זהו הדגדגן שלך”. בנים ובנות גם יחד יכולים להכיר את שמו הרשמי של הישבן, וכי הפתח שממנו יוצא הקקי נקרא פי הטבעת.

כשאתם מלמדים את ילדיכם שכל איברי גופם מיוחדים באותה מידה, אתם עוזרים להם לגדול ולהתפתח למבוגרים שמעריכים היטב את גופם.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

דיבור אצל ילדים בגיל בית הספר

מיומנויות שפה אצל ילדים בגיל בית הספר: למה לצפות

בגיל שש-שבע, סביר להניח שילדכם:

  • רוצה מאוד לדבר איתכם, עם חבריו ועם בני משפחה אחרים ככל היותר
  • אוהב לספר בדיחות וחידודי לשון
  • מדבר בביטחון עם מבוגרים מוכרים
  • מתאר מצבים מורכבים
  • מבטא מגוון רעיונות
  • קורא בקול רם
  • בעל אוצר מילים גדל והולך
  • מדבר בטלפון כשהוא רוצה.

ילדכם בן השש מדבר ומבין בלי בעיה, אך עדיין מתבלבל לפעמים במשפטים ובמילים שהוא בוחר, ועדיין קצת קשה לו להבין זמנים (עבר, הווה ועתיד).

בגיל שבע-שמונה, מיומנויות השפה שלו כבר מפותחות יותר והוא מצליח להסביר את המחשבות והרעיונות שלו, להצטרף לשיחות ולתאר בפירוט מה קרה במהלך היום.

ילדים בגיל זה רוצים לספר ולחלוק דברים רבים כל כך, עד שלפעמים הם מועדים בלשונם ונהיים מתוסכלים. תנו לילדכם זמן; בסופו של דבר, הוא ימצא את המילים הנכונות. הקשיבו לו בסבלנות, כדי להראות לו שדבריו חשובים לכם. שאלו אותו שאלות פתוחות כמו, “ממה נהנית בבית הספר היום?” שאלות כאלה מעודדות תשובה מפורטת יותר מאשר “כן” או “לא”, ועוזרות לו לדבר על נושאים מורכבים.

משחקים לשיפור מיומנויות השפה

כדי לעזור למיומנויות השפה של ילדכם, הקדישו לו זמן, הקשיבו לו ודברו איתו. כך אתם מזכירים לו שהשיחה מורכבת מהקשבה ודיבור גם יחד. הנה כמה רעיונות למשחקים שיעודדו את הדיבור וישפרו את אוצר המילים של ילדכם:

  • קראו ביחד: עודדו אותו לבחור את הספר שברצונו לקרוא. אפשר להקריא בקול רם לפי התור, ולהקשיב זה לזה.
  • שירו שירים.
  • שחקו במשחקי מילים פשוטים – למשל, בוא נחשוב על מילים שמתחרזות עם “חתול”.
  • האזינו לסיפורים ולשירים ושחקו משחקים בזמן הנסיעה – למשל, “אני רואה” הוא משחק כיפי שמעודד את הילדים לחשוב על צלילים ועל אותיות.
  • ספרו בדיחות וחידודי לשון.
  • הקדישו זמן לשיחה על מהלך היום. אפשר לדבר בזמן ארוחת הערב המשפחתית או לצאת לטיול קטן יחד. השיחות הללו יעזרו לבנות את מערכת היחסים שלכם.

השתדלו להגביל את זמן המסך של ילדכם – כולל טלפונים סלולריים, די.וי.די, טאבלטים ומחשבים – ולא רק טלוויזיה. ילדים בני חמש עד 18 יכולים לצפות במסך לא יותר משעתיים ביום. ילדים שנמצאים זמן רב מדי מול המסך עלולים לפתח מיומנויות שפה ואוצר מילים לוקים בחסר.

כל ילד מתפתח בקצב שלו. אם אתם חוששים בנוגע להיבט מסוים בדיבור של ילדכם – לדוגמה, גמגום או הגייה לא נכונה של צלילים מסוימים בגיל שבע או שמונה – כדאי לפנות לאיש מקצוע.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

גמילה מחיתולים

מתי להתחיל?

ילדים לומדים להגיד מתי הם צריכים פיפי או קקי בגילאים שונים. באופן כללי, הסימנים לכך שילדכם מוכן לגמילה מחיתולים מופיעים בסביבות גיל שנתיים, אף שישנם ילדים שמראים סימנים כבר בגיל 18 חודשים. גמילה מוחלטת מחיתולים בלילה יכולה להתרחש גם בגיל שמונה, אך רוב הילדים מפסיקים להרטיב בלילה עד גיל חמש.

לפני שמתחילים את תהליך הגמילה ומציגים את הסיר או השירותים, מומלץ להרגיל את ילדכם לשגרה יומית מבוססת. כך, הפעילות החדשה, הכוללת שימוש בשירותים או בסיר, תוכל “להשתחל” לשגרה הרגילה.

ילדכם מתחיל להיות מוכן אם הוא:

  • הולך ויודע להתיישב לפרקי זמן קצרים
  • נהיה עצמאי יותר ויותר, ומצליח להשלים משימות לבדו
  • מתחיל להתעניין באנשים אחרים שהולכים לשירותים – בהתחלה זה עלול להיות מוזר בעינכם, אף כי זו היא התעניינות טבעית
  • מתחיל להתאפק, והחיתולים שלו יבשים למשך שעתיים – בניגוד לתינוקות צעירים ותינוקות רכים, שהשלפוחית שלהם מתרוקנת אוטומטית
  • מודיע לכם (או מראה סימנים ברורים) כשהוא עושה פיפי או קקי בחיתול – אם הוא אומר לכם לפני שעשה, הוא מוכן לגמילה
  • מראה שאינו אוהב ללבוש חיתול, ולפעמים מנסה להוריד אותו כשהוא רטוב או מלוכלך
  • יש לו יציאות סדירות, רכות ומוצקות
  • יכול להוריד את המכנסיים וללבוש אותם בחזרה
  • יכול למלא הוראות פשוטות, כמו “תן את הכדור לאבא”
  • מבין שלכל דבר יש מקום מיוחד בבית.

ילדכם אינו חייב להראות את כל הסימנים הללו כשהוא מוכן לגמילה. כשתראו שהוא מתקדם בכיוון הנכון, תדעו שהגיע הזמן להתחיל.

להתכונן לגמילה מחיתולים

ראשית, החליטו אם אתם רוצים ללמד את ילדכם להשתמש בסיר או בשירותים. לשימוש בסיר יש כמה יתרונות – הוא נייד ומוכר, וילדים רבים אינם נרתעים ממנו כמו מהשירותים. בדקו מה ילדכם מעדיף, ולכו בעקבותיו. יש הורים שמעודדים את ילדיהם להשתמש גם בסיר וגם בשירותים.

שנית, ודאו שיש לכם את כל הציוד הדרוש. אם ילדכם משתמש בשירותים, תצטרכו שרפרף , מדרגה, או ישבנון עם מדרגות. אם אינכן משתמשים בישבנון, כדאי לשקול שימוש במקטין אסלה, שיקל על ילדכם את היציבה, ואת החשש מפני נפילה פנימה לשירותים.

כשאתם מתחילים את התהליך, ייתכן שתצטרכו לקרוא ספר או לצפות בדי.וי.די על הנושא. יש כמה ספרי ילדים חמודים וכיפיים שתוכלו לקרוא בשלבים המוקדמים של הגמילה.

הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם להתחיל:

  • חפשו סימנים שמעידים על כך שילדכם מוכן לגמילה מחיתולים.
  • הציגו לו את הסיר והסבירו מהו, ותנו לילדכם להכיר אותו, להתנסות בו ולראות אם הגודל מתאים לו.
  • אם יש לכם ילד גדול יותר בבית, תוכלו להראות לילדכם מה עושה הגדול בשירותים ולדבר על כך.
  • התחילו להשתמש בתחתוני גמילה, שיעזרו לו להבין כיצד להבחין ברטיבות.
  • ייתכן שתשימו לב שילדכם עושה קקי בשעות מסוימות של היום. אם כן, נסו להושיב אותו על הסיר בשעות אלה. עם זאת, שיטה זו אינה יעילה לכל הילדים – גמילה אמיתית מחיתולים מתחילה כשהילד מודע לתחושה שהוא מרגיש כשהוא עושה פיפי או קקי, ומעוניין ללמוד את התהליך.
  • למדו את ילדכם כמה מילים שקשורות להליכה לשירותים – לדוגמה, “פיפי”, “קקי”, “אני צריך פיפי/קקי” וכן הלאה.

גמילה מחיתולים: השלבים הבסיסיים

  • בחרו יום שבו אין לכם תוכניות מחוץ לבית.
  • הפסיקו להשתמש בחיתולים (מלבד בלילה ובתנומות בשעות היום). התחילו להשתמש בתחתונים או בתחתוני גמילה. אפשר לתת לילד לבחור את התחתונים – זהו שלב מרגש עבורו.
  • הלבישו את ילדכם בבגדים קלים להסרה – לדוגמה, מכנסיים עם רצועת גומי במותניים, ולא בגדי גוף מלאים. אם מזג האוויר חמים, תוכלו לתת לו להתרוצץ בתחתונים ברחבי הבית.
  • הושיבו את ילדכם על הסיר מדי יום בשעות שבהן הוא צפוי לעשות קקי, למשל, 30 דקות אחרי האוכל או אחרי האמבטיה.
  • תנו לילדכם לאכול מזון עשיר בסיבים תזונתיים ולשתות הרבה מים, כדי שלא יסבול מעצירות, שעלולה להקשות על הגמילה. עדיף להוסיף את הסיבים לתזונה הרגילה שלו ולא להשתמש בתוספי מזון.
  • אם ילדכם אינו משתף פעולה ולא נראה מעוניין, המתינו עד שיהיה מוכן לנסות שוב.
  • שבחו את ילדכם על מאמציו (גם אם הוא מתקדם לאט), ותנו לו המון עידוד וחיזוקים כשהוא מצליח. אפשר לומר, “יוני, כל הכבוד שישבת על הסיר!”. כשהוא מתחיל להצליח לעיתים תכופות יותר, הפחיתו את כמות השבחים.
  • חפשו סימנים שהוא צריך ללכת לשירותים – למשל, אם היציבה שלו משתנה, אם יש גזים לתינוק או שהוא משתתק פתאום.
  • בשלבים שונים במהלך היום (אך לא לעיתים קרובות מדי), שאלו אותו אם הוא צריך ללכת לשירותים. אפשר להסתפק בתזכורות עדינות, כדי שילדכם לא ירגיש שאתם לוחצים עליו.
  • מספיק לשבת חמש דקות על הסיר או בשירותים. עדיף שלא להרגיל את הילד לשבת בשירותים לפרקי זמן ארוכים מדי, כיוון שהוא עשוי להרגיש שאתם מענישים אותו.
  • בהתחלה תצטרכו לנגב את ישבנו של ילדכם, עד שילמד לעשות זאת לבדו. זכרו לנגב מקדימה לכיוון הישבן – במיוחד אצל בנות.
  • למדו את בנכם לנער את הפין אחרי שסיים לעשות פיפי, כדי להיפטר מהטיפות העודפות. לפעמים, בעיקר בשלבים המוקדמים, כדאי לזרוק כדור פינג פונג לתוך האסלה, כדי שילדכם יוכל לכוון עליו. ייתכן שיעדיף לעשות פיפי בישיבה, מה שיתרום להפחתת הלכלוך בשלבים אלה.
  • למדו את ילדכם לרחוץ ידיים אחרי השימוש בשירותים. תוכלו להפוך את רחיצת הידיים לפעילות מהנה ושגרתית.
  • אם ילדכם מפספס, אל תעירו על כך. אמרו “חבל, בפעם הבאה נצליח”, ונקו בלי לעשות עניין.

הגמילה עשויה לארוך ימים ארוכים ואפילו חודשים. זה לא מרוץ, אפילו אם הורים אחרים מתגאים בילדים ה”מושלמים” שלהם! המפתח הוא לא ללחוץ על הילד. הירגעו ותנו לו ללמוד בקצב שלו – הוא יתפוס את העניין כשיהיה מוכן. חזקו ועודדו אותו באמצעות תזכורות עדינות והקראת סיפורים. הדבר שילדכם רוצה יותר מכל הוא לרַצות אתכם, ואם תשבחו אותו, תראו לו שאתם חושבים שעשה עבודה טובה.

להסתובב בחוץ בזמן גמילה מחיתולים

קל יותר להישאר בבית בימי הגמילה הראשונים, אך סביר להניח שתצטרכו לצאת מתישהו. בכל מקום שבו אתם נמצאים, כדאי לבדוק היכן השירותים הקרובים ביותר. אם אתם הולכים לקניון המקומי, שאלו את ילדכם אם הוא צריך ללכת לשירותים מיד כשאתם מגיעים, כדי לעזור לו להכיר את האזור החדש. עד שהגמילה מתבססת, מומלץ לקחת כמה בגדים ותחתונים להחלפה.

לילות רטובים

גם אם ילדכם משתמש בשירותים או בסיר במהלך היום, אל תזרקו את החיתולים עדיין. במקרים רבים, ילדים מפסיקים להרטיב בלילה רק בגיל שלוש-חמש. יש ילדים שמרטיבים במיטה גם בגיל שש או שבע, ואפילו יותר. הבהירו לילדכם שתעזרו לו אם הוא מתעורר באמצע הלילה וצריך להשתמש בשירותים. אמרו לו שזה בסדר גמור אם פספס בלילה.

יש הורים שמניחים מגן מזרון עמיד למים מתחת לסדין הרגיל, כדי לצמצם את כמויות הכביסה. אחרים מניחים על המיטה שני סדינים כדי להקל על החלפת המצעים בלילה.

איך להשתמש בתחתוני גמילה

אחרי שילדכם התנסה מספר פעמים בישיבה על הסיר או השירותים, והראה לכם שהוא מבין מה עושים שם, והצליח אפילו להעביר שם יציאות, באופן מודע, ניתן להוריד את החיתול ולעבור ללבוש תחתוני גמילה/פול אפס או תחתונים רגילים.

המעבר לתחתונים הוא צעד גדול עבור הילד. אם תחגגו את המעבר ותציינו אותו, הוא יהיה קל יותר. ספרו לו כמה הוא בוגר וכמה אתם גאים בו.

תחתוני פול-אפס הם פופולריים מאוד ונטען שהם עוזרים לגמילה מחיתולים. עם זאת, לא ברור אם הם באמת עוזרים. תוכלו להשתמש בהם כדי לעזור לילדכם להתרגל ללבישת תחתונים, יחד עם הפחתת הצורך בכביסות, בשל יכולות הספיגה שלהם. עם זאת שימו לב כי תחתוני פול-אפס אינם סופגים כמו טיטולים רגילים.

נסיגות ופספוסים

רק עכשיו הצליח ילדכם לפתח את היכולת הגופנית המדהימה של שליטה בתוצרי גופו. אף שכמבוגרים, קצת קשה לנו לזכור כיצד עשינו זאת, לוקח זמן לתפוס את העניין כמו שצריך. צפו לפספוסים ולנסיגות – הם חלק בלתי נפרד מהתהליך. אם ילדכם מוטרד כיוון שפספס, הבטיחו לו שזה לא באמת משנה ושאין כל צורך לדאוג.

כדי לעזור לו להימנע מפספוסים:

  • שימו לב אם ילדכם אומר שהוא צריך ללכת לשירותים עכשיו ומיד. יכול להיות שהוא צודק!
  • אם אתם בטוחים שילדכם לא עשה פיפי או קקי זמן מה, הזכירו לו שייתכן שהוא צריך ללכת לשירותים. יכול להיות שהוא שקוע במה שהוא עושה ואינו שם לב לכך שיש לו פיפי – עד שנהיה מאוחר מדי.
  • אל תשאלו את ילדיכם אם הוא צריך לשירותים, הנחו אותו לשם. במקום לשאול “יש לך פיפי?” אמרו לו : “נתנאל חמוד, מזמן לא היינו בשירותים, בוא נלך לעשות עוד פיפי”.
  • בדקו אם ילדכם רוצה ללכת לשירותים במהלך משחק שנמשך זמן רב, או לפני שאתם יוצאים מהבית. אם הוא אינו רוצה, זה בסדר גמור. נסו להנחות את ילדיכם לשירותים לפני תחילת פעילות, תוך כדי פעילות יקשה עליכם הרבה יותר לשכנע אותו להפסיק וללכת לשירותים.
  • ודאו שיש שירותים או סיר בקרבת מקום, שקל להגיע אליהם ולהשתמש בהם.
  • בקשו מילדכם לעשות פיפי לפני שהוא הולך לישון.

נסו להישאר רגועים גם אם נראה שהגמילה לוקחת זמן רב יותר ממה שציפיתם. הישארו חיוביים וזכרו את ההישגים שלו. הוא יצליח, בסופו של דבר. אם אתם מפעילים עליו לחץ או מתח רבים מדי, הוא עלול לפתח רגשות שליליים ולהימנע מללכת לשירותים.

בעיות בריאותיות

סביר להניח שאתם יודעים כיצד ילדכם מרגיש ומכירים את השגרה וההתנהגויות שלו. עם זאת, כדאי לפקוח עין ולבדוק אם יש בעיות מסוימות הקשורות לגמילה מחיתולים. חלק מהסימנים הם:

  • עלייה או ירידה חדה בכמות הפיפי והקקי היומית
  • קקי שקשה לו להוציא
  • קקי נוזלי או רך מאוד
  • דם בקקי או בפיפי (הפיפי עשוי להיראות עכור)
  • כאבים בזמן ההליכה לשירותים.

אם אתם חושבים שיש בעיה או מודאגים מהאופן שבו ילדכם מסתגל לגמילה מחיתולים, פנו לרופא הילדים או לאחות טיפת חלב.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

חשיבה אצל ילדים בגיל הגן

משחק והתפתחות קוגניטיבית אצל ילדי גן

כשילדים משחקים, הם פותרים בעיות, יוצרים, מתנסים, חושבים ולומדים ללא הרף. יש שמתארים את המשחק כ”עבודה לילדים” – תיאור המסכם היטב את חשיבותו של המשחק לחשיבה וללמידה של ילדים בגיל הגן, כלומר, להתפתחותם הקוגניטיבית.

 

כל ילד הוא אדם ייחודי בפני עצמו. אף שישנם כמה דפוסי התפתחות כלליים, ילדכם ילמד, יגדל ויתפתח בדרכו שלו, כיוון שתכונותיו מתעצבות בהתאם לגנים ולהתנסויות הייחודים שלו. משחק הוא חלק עצום בהתנסויות הללו. ככל שילדכם יקבל הזדמנויות רבות יותר לשחק וללמוד, כך יידע יותר ויצליח לעשות יותר.

התפתחות קוגניטיבית אצל ילדי גן: למה לצפות

סביר להניח שילדכם:

  • יצליח לקרוא בשמם של כארבעה צבעים ולזהות ולהתאים  כ-12 צבעים עד גיל חמש
  • יתחיל לפתח חוש הומור בסביבות גיל ארבע, וייהנה מבדיחות וחידודי לשון עד גיל חמש
  • יתחיל לשחק בצורה מאורגנת וליצור חברויות מגיל ארבע
  • לא יבדיל עדיין בין דברים אמיתיים ומומצאים עד גיל חמש
  • יבין כמה מושגי זמן בגיל ארבע, ויבין שהיום מחולק לשעות ולדקות עד גיל חמש
  • יבין מושגים כמו “גדול יותר” ו”גבוה יותר” מגיל ארבע, ויצליח למיין חפצים מהקטן לגדול או מהגבוה לנמוך עד גיל שש
  • יבין הסברים הגיוניים מגיל חמש
  • ילמד לפעול לפי הכללים ולשחק בצורה הוגנת מגיל חמש.

יכולת הריכוז של הילד בגיל ארבע עדיין קצרה למדי, ולכן צפו למעבר מהיר בין משחקים שמסתיימים באמצע בחטף. ילדכם בן הארבע יתחיל לשאול שאלות מבלבלות על נושאים כגון מיניות – כמו “אימא, מאיפה באים תינוקות לעולם?” – או מוות.

בגיל חמש-שש יצליח ילדכם לשבת ולשחק את כל המשחק או להרכיב פאזל שלם – מה שמוביל ליצירתם של אתגרים חדשים כמו לשחק בצורה הוגנת או ללמוד להפסיד בכבוד!

כשילדכם נכנס לגן או נכנס לבית הספר הוא נתקל בדברים רבים וחדשים לחשוב עליהם. ישנם שגרות וכללים שונים מאלה שבבית, וגם כמה אתגרים מנטליים חדשים שעומדים בפניו כשהוא מתרגל לתהליכי הלמידה הרשמיים יותר. כל זה עלול להיות מעייף ומבלבל בהתחלה. ילדכם יזדקק לזמן ולהמון אהבה ותמיכה כדי להתרגל. אם אתם מודאגים או רוצים לדעת כיצד לעזור לילדכם לעבור את השינוי בחייו, דברו עם הגננת או המורה.

איך לעזור להתפתחות קוגניטיבית אצל ילדים בגיל הגן

הדרך הטובה ביותר ללמוד בגיל זה היא להתנסות. ילדכם ילמד מהר יותר אם תיקחו צעד אחורה ותתנו לו חיזוקים ותמיכה מהצד. נסו לא להתערב מיד כדי לתת פתרונות. בדרך כלל הוא יודיע לכם אם יזדקק לעזרה, ולכן תנו לו להוביל. הנה כמה רעיונות למשחקים שיחזקו את ההתפתחות הקוגניטיבית של ילדכם:

  •  פתרו ביחד חידות מאתגרות.
  • שחקו ביחד במשחקי לוח.
  • קראו ספרים וספרו בדיחות וחידודי לשון.
  • שחקו במשחק הזיכרון.
  • עודדו אותו לשחק במשחקי בנייה והרכבה.
  • הרכיבו ביחד פאזלים פשוטים.
  • שחקו במשחקי קלפים כמו “טאקי” או “רביעיות”.
  • שחקו במשחקים המשלבים תנועה ושירה – למשל, “מי שטוב לו ושמח כף ימחא”.
  • כשאתם נוהגים או נוסעים בתחבורה ציבורית, שחקו “מי רואה” – למשל, “מי הראשון שרואה משהו… ירוק?”

סגנון חיים משפחתי בריא כולל מגבלות על זמן המסך היומי. ילדים בגיל הגן יכולים לצפות במסך לא יותר משעה ביום – כולל טלוויזיה, מחשבים, משחקים אלקטרוניים, טלפונים סלולריים וטאבלטים.

אם ילדכם מתקשה ללמוד בגן או עדיין מוטרד מאוד מכך שהוא הולך לגן או לבית הספר גם אם עברו כמה שבועות מתחילת השנה, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע או עם המורה או הגננת.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

אלרגיות

כיצד מתרחשת אלרגיה

האלרגיה מתעוררת כשילדכם בא במגע עם אחד האלרגנים שאליו הוא רגיש. האלרגן נכנס לגוף ומתחבר לנוגדנים שנמצאים על פני השטח של תאי דם לבנים מסוימים, ואלה משחררים היסטמין. כשההיסטמין משתחרר לגוף, הוא גורם לתסמינים הקשורים בדרך כלל לתגובות אלרגיות. לא כל בעלי הנוגדנים לחומר מסוים יפתחו תסמיני אלרגיה.

תגובות אלרגיות קלות, בינוניות ואפילו חמורות הן נפוצות, אולם רק לעיתים נדירות מתרחש מקרה מוות כתוצאה מתגובה אלרגית. מקרי מוות נגרמים בדרך כלל בגלל עיכוב בקבלת תרופות מצילות חיים.

כמה מהר מתרחשות תגובות אלרגיות?

תגובה אלרגית מיידית מתרחשת בדרך כלל בתוך דקות עד שעה-שעתיים מרגע שילדכם בא במגע או אכל את החומר שאליו הוא אלרגי.

תגובה אלרגית מושהית מתרחשת בדרך כלל בין ארבע שעות לכמה ימים לאחר החשיפה לחומר האלרגי.

תסמיני האלרגיה

אם התגובה האלרגית היא קלה או בינונית, ילדכם יפתח אחד או יותר מן התסמינים הבאים:

  • פריחה או הופעה של כתמים אדמדמים על פני העור (אורטיקריה)
  • נפיחות בפנים, בעיניים או בשפתיים
  • עקצוצים בפה
  • כאבי בטן או הקאות (הופעת תסמין זה לאחר עקיצת חרק משמעה תגובה אלרגית חמורה)

במקרים אחרים של תגובה אלרגית קלה או בינונית, אלרגנים כגון אבקנים, פרוות בעלי חיים או קרדית אבק הבית יכולים לגרום להופעת תסמינים של נזלת אלרגית (הידועה גם בשם קדחת השחת) ואסתמה.

ישנם אלרגנים, למשל אלרגנים במזון, בעקיצות חרקים ובתרופות מסוימות, הגורמים לתגובה אלרגית חמורה, או הלם אנפילקטי (אנפילקסיס). במקרה כזה, ילדכם יפתח אחד או יותר מן התסמינים הבאים:

  • צפצופים או קוצר נשימה
  • קשיי נשימה
  • לשון נפוחה
  • נפיחות בלוע
  • קושי בדיבור ו/או קול צרוד
  • שיעול מצפצף או בלתי נפסק
  • סחרחורת מתמשכת או התעלפות
  • לחץ דם נמוך.
  • ילדים קטנים עשויים להחוויר ולהיראות נפולים.

הלם אנפילקטי הוא מסכן חיים ודורש התערבות רפואית דחופה. התקשרו מיד למד”א בטלפון 101. אם אתם מחכים לאמבולנס, השכיבו את ילדכם על משטח ישר כדי לייצב את לחץ הדם שלו.

בדיקות אלרגיה

אם אתם חושבים שילדכם סובל מאלרגיות, חשוב לקבל אבחנה מתאימה. כדי להתחיל בתהליך, דברו עם רופא המשפחה או הילדים שלכם, שיפנה אתכם לרופא מומחה לאלרגיות- אלרגולוג או אימונולוג שעשוי לשקול הפניה לאחת הבדיקות הבאות:

  • בדיקות עוריות: טפטוף תמציות של אלרגנים שונים על עורו של הילד, תוך כדי שריטה קלה של העור.
  • בדיקות דם: בדיקת RAST (Radio Allergo Sorbent Test) שמודדת את רמת נוגדני ה-IgE, שהם גורמי האלרגיה בדם.

ייתכן שראיתם פרסומים לשיטות לבדיקת אלרגיה באתרי אינטרנט או אצל מומחים ברפואה אלטרנטיבית. לפני שאתם עושים בדיקות אלטרנטיביות, חשבו אם השיטות הללו מגובות בראיות מדעיות ואמינות גם לטיפולים “טבעיים” עשויות להיות השלכות בריאותיות ורגשיות עליכם ועל ילדכם. לטיפולים שנבדקו מדעית יש סיכוי גדול יותר לעבוד, הם שווים את זמנכם, כספכם והאנרגיה שלכם, ובטוחים יותר לילדכם.

טיפול בתגובת אלרגיה

האופן שבו תטופל התגובה האלרגית אינו קשור לסיבת התגובה, אלא משתנה בהתאם לחומרת התגובה עצמה.

אם ילדכם סובל מקשיי נשימה בזמן תגובה אלרגית (הלם אנפילקטי), הזעיקו מיד אמבולנס בטלפון 101.

אנטי היסטמינים

אם ילדכם סובל מאלרגיות חוזרות כדאי להתייעץ עם רופא הילדים ולהחזיק בבית תרופות נגד אלרגיה (אנטי היסטמיניות) שעשויות להקל. תרופות אלו קיימות גם בטיפות לילדים צעירים.

אם אתם חושבים שילדכם סובל מתגובה אלרגית, ויש ברשותכם תרופה נגד אלרגיה (אנטי היסטמין) שהוא קיבל כבר בעבר- כדאי לתת לו מנה לפי המינון המומלץ.

טיפולים נוספים נגד אלרגיות

ייתכן שילדכם יזדקק לטיפול אחר נגד אלרגיה, בהתאם לתגובה שממנה הוא סובל. באקזמה, למשל, מטפלים באמצעות קרם או משחה המכילים סטרואידים. טיפול באסתמה נעשה בין השאר באמצעות משאף ונטולין. אם ילדכם סובל מהתקף אסתמה חמור, הזעיקו אמבולנס.

הרופא שלכם יוכל להכין איתכם תוכנית פעולה לטיפול בתגובה האלרגית של ילדכם, באסתמה או באקזמה. תוכנית הפעולה כוללת בדרך כלל מידע חשוב בנוגע לטיפול בתגובה האלרגית ולתרופות שיש להשתמש בהן, וכן כיצד להגיב לתגובה האלרגית.

לילדים הסובלים מאלרגיה חמורה לעקיצות חרקים, לקרדית אבק הבית ולאבקנים, ניתן  לעבור סדרה של חיסונים אימונותרפים אצל רופאי אלרגיה, שעשויים להקל על התגובה ולעיתים אף להביא לריפוי.

טיפול בתגובה אלרגית מיידית

אם ילדכם סובל מהלם אנפילקטי, הזעיקו מיד אמבולנס. ילדכם יילקח לבית החולים ויקבל טיפול רפואי דחוף. אם ילדכם נמצא בסיכון להלם אנפילקטי, הוא יצטרך לשאת עמו מזרק אדרנלין אוטומטי (לדוגמה, מזרק אפיפן).

לאחר שתחזרו הביתה, קבעו פגישה אצל אלרגולוג, שיעזור לכם להכין תוכנית פעולה כתובה שתסביר כיצד לטפל בתגובות אלרגיות בעתיד. אם ילדכם קיבל מרשם למזרק אפיפן, חשוב שאתם וילדכם גם יחד תלמדו כיצד להשתמש בו (כאשר יהיה גדול מספיק). כמו כן, רצוי שילדכם יענוד צמיד רפואי כדי ליידע את האנשים בסביבתו על האלרגיה שממנה הוא סובל.

חשוב שילדם יישא עליו תמיד את מזרק האפיפן, ושמי שמטפל בו יידע לזהות תגובה אלרגית חמורה ולהשתמש גם הוא במזרק. כמו כן, תוכלו ללמד בני משפחה, חברים, מורים ומטפלים כיצד להשתמש בו.

אלרגיה או אי סבילות?

שימו לב שאלרגיות שונות מאי סבילות לחומרים שונים. אי סבילות קלה עד בינונית אינה קשורה למערכת החיסון, אך לעיתים, תסמיניה של אלרגיה קלה עד בינונית למזון דומים לאלו של אי סבילות למזון. חשוב לוודא אצל האימונולוג או האלרגולוג כי ילדכם סובל מאלרגיה למזון ולא מאי-סבילות.

למידע נוסף, קראו את המאמרים אלרגיות שאינן קשורות למזון ואי סבילות ללקטוז.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

כיצד מסבירים לילדים את נושא הקורונה?

מדוע כדאי לדבר על הקורונה עם הילדים?

כשאתם מדברים על נושאים קשים, אתם עוזרים לילדכם להתמודד עם קשיי החיים. כמו כן, אם ילדכם אינו מבין את העובדות בדרך שמתאימה לגילו, הוא עלול לדמיין דברים גרועים יותר מהאמת. אם אתם מעודדים תקשורת פתוחה בנוגע לנושאים קשים, ילדכם לומד שהוא תמיד יכול לדבר איתכם. הוא יבין שתהיו שם ותקשיבו לו אם משהו מדאיג אותו.

לפני שמתחילים לדבר

ייתכן שאתם חושבים שאם תדברו על וירוס הקורונה ועל השלכותיו האפשריות, תעציבו את ילדכם. למעשה, סביר להניח שהוא ישמח לפרוק את מה שעל לבו. עם זאת, האופן שבו תטפלו בנושא צריך להתאים לגילו של הילד ולשלב ההתפתחותי שלו.

לדוגמה, אם ילדכם פעוט או בגיל הגן, עדיף להמתין עד שיעלה את הנושא בעצמו. יחד עם זאת, היו מודעים למה שהוא שומע או רואה במסגרת החינוכית, בטלוויזיה, באינטרנט או מאחיו הגדולים. כך תדעו טוב יותר אם משהו עלול להדאיג אותו.

אם ילדכם בבית הספר, ייתכן שישמע דברים קשים מחברים או בכיתה. תוכלו לבחור להעלות חלק מהנושא לפני שהוא שואל עליו, בעיקר אם יש שינוי כלשהו בהתנהגותו או שמשהו קרה בסביבתו הקרובה – לדוגמה, בידוד או הידבקות של חבר לכיתה.

ברגע שילדכם גדול מספיק להתעניין במדיה התקשורתית, הוא יתחיל לקרוא חדשות, להתעניין באירועים העכשוויים, ברכילות של מפורסמים ובדיונים שונים ומשונים ברשתות החברתיות. גם אם אינכם מתעניינים בנושאים הללו כל כך, כדאי להכיר את הנושאים החמים בתקשורת- למשל אם מישהו מפורסם נמצא בבידוד או נדבק בוירוס. כך תדעו פחות או יותר מה ילדכם שומע, וכל מה שיבקש לדון בו לא ‘יתפוס’ אתכם בהפתעה. אם אתם מעלים חלק מהדברים בעצמכם, תוכלו להדריך אותו בנושאים המורכבים יותר.

טיפים לניהול נכון של שיחות מאתגרות

כדאי לחשוב על כמה מהנושאים הקשים לפני שילדכם שואל עליהם. כך תהיו מוכנים כשאחד מהם יעלה. הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם לנהל את השיחות:

  • אם משהו עצוב או מפחיד קרה במשפחתכם, ילדכם צריך לשמוע על כך מכם קודם. כך גם במקרה של אירועים שעשויים להשפיע עליו מאוד – לדוגמה, בידוד או אשפוז של הורה, אח או אחות. הקדישו לילדכם זמן כדי לדבר באופן הטוב ביותר בשבילו.
  • כשאתם אלה שמעלים את הנושאים הקשים, אתם יכולים לבחור זמן שבו אתם וילדכם רגועים. כמו כן, תוכלו לבחור מקום פרטי, שבו אתם יודעים שילדכם מרגיש בנוח.
  • הסבירו את העניין בפשטות והביאו בחשבון את גילו של הילד. לדוגמה, לבן שנתיים אפשר להגיד, “עכשיו אנחנו צריכים להיישאר בבית ולא לצאת. נמצא דברים נחמדים לעשות יחד”. לבן שבע תוכלו לתת קצת יותר מידע. למשל, “וירוס הקורונה הוא וירוס מדבק מאוד, בעיקר עבור אנשים מבוגרים. כדי למנוע הדבקה של הרבה מאוד אנשים ולשמור על הבריאות שלנו, אנחו נשארים בבית עד שנראה שכבר לא נדבקים בוירוס”.
  • היו כנים ודברו עם ילדכם באופן מדויק ואמיתי ככל האפשר. לדוגמה, “הוירוס מסוכן ויכול לגרום למחלה רצינית, אבל ברוב המקרים, גם אם חולים בו- מחלימים ממנו לאחר כמה ימים או שבועות”.
  • חזרו לנושא אחרי זמן מה. ילדכם צריך זמן לעכל. הבהירו לו שהוא יכול לשאול אתכם שאלות. כדאי להזכיר את הנושא שוב לאחר שבוע, אם לא עלה מצד הילד.
  • הקשיבו. אחרי שפתחתם את השיחה, הקשיבו לילדכם באמת. צרו איתו קשר עין ורדו לגובה העיניים שלו. כדאי להדהד את רגשותיו ולחזור עליהם בפניו, כדי לבדוק אם הבין את מה שאמרתם. ילדים שונים מגיבים בצורות שונות. אין תגובה נכונה ולא נכונה. ייתכן שילדכם לא יגיב מיד, אלא ייקח לו זמן מה להגיב לדבריכם.
  • הישארו רגועים. ילדכם צפוי לחקות את תגובתכם לנושאים עצובים או קשים, ולכן, כדאי להישאר רגועים. עם זאת, זה בסדר להפגין רגשות ולהראות אותם לילדכם.

השתמשו במשחק כדי לעבד רגשות ומחשבות

משחק מאפשר לילדים להביע את רגשותיהם ולהתמודד איתם. ייתכן שיהיה לו קל יותר להביע את רגשותיו אם ירגיש שהוא זה שמחליט. תנו לו לבחור במה לשחק וכיצד לשחק. ילדכם יכול לחקור את רגשותיו באמצעות:

  • יצירת אמנות – צביעה וציור
  • מוזיקה – אפשר להקשיב למוזיקה, לקפץ ולבטא אותה בתנועות הגוף
  • משחק “מלוכלך”, למשל עם חול או בוץ בגינת הבית
  • משחק עם בובות או צעצועים
  • תחפושות.

זכרו- אין כמו דוגמא אישית!

אם ילדכם שומע אתכם מנהלים שיח רגשי על החוויות שלכם, הן איתו והן עם מבוגרים אחרים, הוא ילמד מכם איך לעשות זאת.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

 

הצלחות קטנות – רגעים של מילוי מצברים

דאגה לעצמי זה לא אגואיזם

לכולנו יש מאגרים מוגבלים של כוחות ופניות רגשית. אפשר לדמיין את זה כמו סוללה מוטענת, שמתרוקנת לאיטה נוכח הצורך לטפל באנשים שסביבנו (ילדים, בני זוג, בני משפחה וחברים) ונוכח דברים שפוגעים בנו, מטרידים או מכעיסים אותנו.

מנגד, יש את הדברים בחיינו שעוזרים לסוללה להתמלא – רגע של נחת וקירבה, הצלחה במשימה, סיפוק ועוד. חשוב שאנחנו, כהורים, נמצא את הדרכים להתמלא –לטפל בעצמנו. כדאי לחשוב על דברים קטנים שעושים לנו טוב. לשתות כוס קפה חם עד הסוף בלי הפרעות, אמבטיה עם קצף, הליכה בפארק, שיחה עם חברה, משחק כדורגל, מוזיקה טובה, סרט או פרק בסדרה אהובה. ההתמדה בעשייתם של הדברים הקטנים האלה היא לא ביטוי של אגואיזם. להיפך, הם אלה שיאפשרו לנו לעשות את עבודתנו כהורים בצורה טובה.

הצלחות קטנות – מה זה, ולמה זה חשוב?

בעומס של היומיום, ההנאות הקטנות והטיפול העצמי נדחקים לתחתית הרשימה ומתבטלים. יש גם מסר מהסביבה שמצפה מההורים להיות נוכחים, קשובים, ומעורבים כל העת, מה שעלול ליצור הרבה ביקורת עצמית ורגשי אשם ולהציב מחסום נוסף בדרך לטיפול עצמי.

“הצלחות קטנות” זהו כלי שנועד לעזור לנו, ההורים, לעזור לעצמנו. אלו הן הפעולות הקטנות שאנחנו עושים עבור עצמנו, תוך תשומת לב ותכנון מדוקדק- כדי לוודא שהן אכן יקרו.

הצלחות קטנות – איך עושים את זה?

לבחור את המטרה

קודם כל, עורכים רשימה קצרה של אותם הדברים שעושים לנו טוב. חשוב להדגיש שאלו דברים שאנחנו יכולים לעשות בעצמנו, ולא תלויים באחרים, כדי להרגיש טוב.

לאחר מכן, בוחרים פעולה אחת פשוטה וריאלית אותה ניישם במהלך הימים הקרובים ולהגדיר אותה היטב: מה נעשה ומתי? כמו כן, עושים תכנית קטנה עם הצעדים הנדרשים לביצוע.

זכרו-  ההצלחה הקטנה צריכה להיות קטנה, ותלויה רק בכם.

  • “לעשות יותר ספורט” – היא הגדרה לא ספציפית, ולכן לא מתאימה כ”הצלחה קטנה”. לעומת זאת- הליכה של 20 דקות ביום שני בשמונה וחצי בערב –מתאימה מאוד!
  • או למשל- “לדאוג לכך שהילד שלי יישן כל הלילה” – לא בטוח שזה אפשרי, וזה בוודאי לא תלוי רק בנו. לעומת זאת, “לנוח במיטה חצי שעה במהלך היום”- אולי יותר סביר ובר ביצוע.
  • “לקבל זר פרחים או מחמאה מבן הזוג” – לא תלוי בך. ל”ראות פרק בסדרה אהובה ביחד”- בהחלט!
  • “לצאת יותר עם חברות” – לא ספציפי. “לשתות קפה עם חברה בשישי בבוקר” – יופי!

להכין תכנית יישום

גם אם זה מרגיש קטנוני- חשוב לכתוב תכנית. כדי להצליח, צריך לתכנן  ולחשוב על כל הפרטים. התוכנית יכולה לכלול צעדים פשוטים כמו לשים תזכורת ביומן או פתק על המקרר, לברר פרטים, לקנות משהו אם צריך, לבקש עזרה.

מאוד עוזר לשתף מישהו בתוכנית – בן זוג, חברה, הורה. עצם ההצהרה על התכנית מגבירה את המחויבות אליה ומסייעת בגיוס עזרה. ומעבר לכך- זה גם פשוט יותר כיף לעשות את זה ביחד.

אחרי שסיימנו לתכנן

נבדוק:

  • האם יש לי את כל מה שצריך כדי להצליח ? האם זה ריאליסטי?
  • האם לקחתי בחשבון מה יכול למנוע ממני להצליח?
  • האם שיתפתי מישהו?
  • האם אני ממש רוצה שזה יקרה?
  • איך אחגוג את ההצלחה שלי?

הצלחת! מה עכשיו?

אחרי שנחגוג את ההצלחה הקטנה, ננסה להכניס אותה לשגרה שלנו. כך, נוכל לתרגל מיומנויות של  טיפול עצמי וגם מיומנויות של הצבת יעדים, תכנון תוכנית פעולה, יישום וחגיגה של הצלחה.

להיות הורה זה קשה. לפעמים, כל מה שצריך זה רקע אחר מחויך של נחת. זה בידיים שלנו!

התפתחות בחודשים 1-2

כיצד מתפתחים תינוקות בחודשים 1-2

בשלב הזה, רוב התינוקות ממשיכים לבכות ולקטר כחלק נורמלי מהתפתחותם. ייתכן שזה לא נראה כך, אך כל הבכי הזה יחלוף עם הזמן. שלב הבכי משפיע על כל תינוק באופן שונה, ובדרך כלל מגיע לשיאו בגיל 8-6 שבועות, ופוחת בסביבות גיל 16-12 שבועות. תינוקות בוכים בגלל סיבות שונות ומגוונות, אך לפעמים הם בוכים בלי סיבה נראית לעין.

עד עכשיו התינוק שלכם כבר יצר איתכם קשר חזק: הוא מזהה אתכם ומגיב לקולכם ולחיוך שלכם. בסביבות גיל שישה שבועות, הוא אפילו התחיל לחייך בעצמו. בן החודשיים שלכם מודע כעת יותר לצלילים, ומתבונן בכם כשאתם מדברים אליו. גם הוא הופך לקולני יותר, ותוכלו לשמוע אותו הומה לעצמו או משמיע תנועות כמו אָה ו-אוֹ.

ייתכן שאינכם מבחינים בכך עדיין, אך התינוק שלכם כבר מתחיל לנוע. כשהוא שוכב על הבטן, הוא מרים את ראשו ומסובב אותו מצד לצד. הוא עשוי אפילו להרים את החזה. התינוק שלכם גם גילה את אצבעותיו וידיו! כפות הידיים שלו פתוחות כעת חצי מהזמן, וכשאתם מניחים בידו רעשן, הוא אוחז בו.

התינוק שלכם מחזיק את שתי הידיים יחד ורואה למרחק גדול יותר. הוא מתבונן בכם נעים מסביב, עוקב אחריכם בעיניו מצד לצד או למעלה ולמטה. כשהגיע זמן ההאכלה (בהנקה או מבקבוק), הוא עשוי לפתוח את פיו כשהוא רואה את השד או הבקבוק.

כיצד לעזור להתפתחות תינוקות בחודשים 2-1

הנה כמה דברים פשוטים שיעזרו להתפתחות התינוק שלכם:

  • הגיבו לבכיו: תינוקות בוכים לפעמים כי משהו לא נוח להם – החיתול שלהם רטוב, או שהם רעבים, או שהאור חזק מדי. כשאתם מגיבים לכך, התינוק שלכם מרגיש נינוח ובטוח יותר, והוא לומד לבטוח בכם ולסמוך עליכם. גם אם אינכם יודעים מדוע הוא בוכה, חשוב לנחם אותו. התינוק לא יהפוך למפונק מדי אם תרימו אותו, תערסלו אותו או תדברו אליו בקול מרגיע.
  • חייכו לתינוק שלכם: כשהוא רואה אתכם מחייכים, מוחו משחרר כימיקלים לגופו, שגורמים לו לתחושת אושר ועוזרים למוחו להתפתח. לחיוך יש תפקיד חשוב בתהליכי החיבור וההתקשרות. הוא עוזר לתינוקכם להרגיש בטוח ומוגן, וללמוד על העולם שסביבו.
  • בלו זמן יחד: תוכלו לבלות יחד בהנאה בקריאת סיפורים לתינוק, דיבור ושירה. אם תעשו את הדברים הללו מדי יום, התינוק שלכם יתחיל להכיר את הצלילים, המילים והשפה, וכך יפתח את מיומנויות השפה והתקשורת שיצטרך כשיגדל.
  • שכיבה על הבטן: התינוק זקוק לזמן משחק יומי על הבטן, כדי לבנות את שרירי הצוואר ואת פלג הגוף העליון. חיזוק השרירים יעזור לו להרים את ראשו ולהתחיל ללמוד את התנועות שבהן ישתמש מאוחר יותר, כמו זחילה וקימה לעמידה.
  • עיסוי תינוקות: עיסוי תינוקות הוא דרך נהדרת להתחבר לתינוק שלכם. העיסוי יכול להיות מרגיע ומרפה, במיוחד לתינוקות עצבניים. נסו לעסות את התינוק בחדר חמים, לאחר האמבטיה.

יהיו פעמים שהתינוק שלכם לא ירצה לעשות דבר מכל מה שהצענו – אם הוא עייף מדי, למשל, או רעב. במקרה זה, הוא ישתמש בסימנים מיוחדים כדי להודיע לכם מתי נמאס לו ומה הוא צריך.

להיות הורים לתינוק רך

מדי יום, אתם והתינוק שלכם מכירים זה את זה מעט יותר. ככל שהתינוק גדל ומתפתח, כך תכירו יותר ויותר את צרכיו ואת הדרך שבה תוכלו למלא אותם.

בתור הורים, אנחנו לומדים ללא הרף. כל הורה עושה טעויות ולומד מניסיון. זה בסדר להיות בטוחים במה שאתם יודעים. זה גם בסדר להודות שאינכם יודעים ולשאול שאלות – לעיתים קרובות, השאלות שנראות לכם טפשיות הן הטובות ביותר!

בריאותכם הגופנית והנפשית היא חלק חשוב מאוד בתפקידכם כהורים. כשכל תשומת הלב מתרכזת בטיפול בילד או בתינוק, הורים רבים שוכחים לדאוג לעצמם, או שפשוט אין להם זמן לכך. תפקידכם כהורים דורש מכם הבנה, סבלנות, דמיון ואנרגיה – ותעשו זאת בצורה הטובה ביותר אם תטפלו בעצמכם.

אם אתם מרגישים מתוסכלים, לחוצים או שאינכם יכולים להתמודד, הניחו את התינוק במקום בטוח – בעריסה, למשל – והתרחקו לזמן מה, עד שתירגעו. כמו כן, אתם יכולים לבקש ממישהו אחר להחזיק אותו לזמן מה. לעולם אל תטלטלו תינוק. הטלטול עלול לגרום לדימום בתוך המוח, ולעיתים קרובות לנזק מוחי קבוע.

זה בסדר גמור לבקש עזרה. אם אתם מתקשים להתמודד עם התינוק שלכם, היוועצו באחות טיפת חלב או ברופא הילדים שלכם.

מתי לבקש עזרה

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם דואגים או מבחינים שבן החודשיים שלכם:

  • אינו שומע או רואה
  • אינו מתבונן בפרצופים
  • אינו מגיב לאור בוהק
  • אינו ממקד את עיניו על דבר מה
  • אינו מתבונן בעיניכם, גם לא לזמן קצר
  • אינו מבחין בידיו
  • אינו משמיע קולות
  • אינו אוכל היטב
  • אינו מתחיל לחייך
  • אינו מניע את ידיו או רגליו
  • בוכה הרבה ומדאיג אתכם.

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. אם אתם תוהים האם קצב ההתפתחות של ילדכם “נורמלי”, כדאי לזכור ש”הנורמה” היא טווח רחב. אם אתם עדיין מרגישים שמשהו לא בסדר, קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים.

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם מבחינים בסימנים של דיכאון אחרי לידה אצלכן או אצל בן/בת הזוג שלכם. הסימנים כוללים תחושת עצב ובכי ללא סיבה נראית לעין, התרגזות, קושי להתמודד ותחושת חרדה עמוקה. אם אתם מבחינים בסימנים אלה, בקשו עזרה מאיש מקצוע.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

צעצועים, משחקים וספרים לילדים

צעצועים ומשחקים לילדים

אתם הדבר המעניין ביותר והצעצוע החשוב ביותר של ילדכם – בעיקר אם הוא תינוק שזה עתה נולד, תינוק קטן, פעוט או ילד בגיל הגן. הקדשת זמן יומי למשחק עם ילדכם תעזור לו ללמוד ולהתפתח, והמשחק יכול לבנות את מערכת היחסים ביניכם. אין צורך לעשות שום דבר מפואר. תוכלו פשוט לשיר לו שיר אהוב, למיין קוביות לגו לקבוצות צבעים וצורות, או לעשות מסיבת תה עם הדובון האהוב עליו.

הכנו עבורכם חוברת פעילויות קצרות ומדליקות עם הילדים, שעבורן צריך רק… אתכם!
לחצו כאן, או על התמונה:

הנה כמה רעיונות לבחירת צעצועים ומשחקים שיתאימו להתפתחות ולגדילה של ילדכם.

צעצועים ומשחקים לתינוקות רכים

הצעצוע הטוב ביותר עבור תינוקכם הוא אתם. התינוק ייהנה מאוד מהתבוננות בפניכם, מהאזנה לקולכם ופשוט, מלהיות איתכם. התבוננו בתינוק כשאתם משחקים. אם הוא נראה עייף, מוצף או זקוק לזמן מנוחה, כדאי לעשות הפסקה.

כשהתינוק יגדל, הוא ייהנה גם מהתבוננות במובייל צבעוני, מהאזנה לצעצוע מוזיקלי נמתח או מכך שילמד להגיע לרעשן. כמו כן, הוא ייהנה להתבונן בצעצועים בצבעים מנוגדים כגון אדום, שחור ולבן. כדאי להניח לידו צעצועים עם פנים או עם דפוסים כגון מערבולות או משבצות.

זכרו שתינוקות רכים יכולים להתמקד רק בחפצים שמונחים במרחק של 30-20 ס”מ מפניהם.

צעצועים ומשחקים לתינוקות ולפעוטות

בבית

התינוק או הפעוט שלכם ייהנו בוודאי ממשחק בצעצועי דחיפה, כדורים רכים, דובונים שאפשר להתכרבל איתם, ספרי בד או קרטון שאינם נקרעים, מכוניות ומשאיות צעצוע, קוביות (לבנות ולהפיל, לבנות ולהפיל), או דלי וכף לארגז החול.

מגיל עשרה חודשים בערך, הוא יכול ליהנות מצעצועים לחיצים המקפיצים דמויות או צעצועים אחרים המלמדים על סיבה ותוצאה. ההפתעה הראשונית בקפיצה של הדמויות  עלולה להבהיל חלק מהילדים, ולכן כדאי להציג להם את הצעצועים החדשים בעדינות.

הפעוט שלכם יסתקרן מאוד מפאזלים פשוטים, צעצועים לרכיבה כגון בימבה או ספרי ציורים עם שירים נחמדים ואיורים צבעוניים. ארון הסירים והמחבתות או קופסאות הפלסטיק יכולים להיות מקור של הנאה לתינוקות ולפעוטות. עם זאת, שימו לב שאין בפנים חפצים חדים או מסוכנים לתינוק.

תנו לילד להביע את היצירתיות שלו בעזרת צבעים ודפי נייר, לבלות מעט זמן שקט בקריאת ספר, לשחק עם בצק, בתיאטרון בובות או בתחפושות.

בילוי בטוח ומהנה במים

באמבטיה ייהנה ילדכם ממשחק בכל דבר כמעט: סירות, דגי צעצוע, ספרי פלסטיק שמתאימים למים או צורות צבעוניות עשויות מסול או פלסטיק מוקצף. אפשר להתיז, לשפוך ולטפטף מים בכוסות מדידה או להשיט מיכלים ריקים. במזג אוויר חם, מומלץ ללכת לבריכת פעוטות.

תמיד הישארו בקרבת ילדכם כשאתם נמצאים ליד מים, לא משנה עד כמה הם רדודים.

צעצועים ומשחקים לילדי הגן

בתוך הבית

ילדכם ייהנה מכל דבר שישמש אותו למשחק ב”כאילו”, כמו ארגז כלי צעצוע, טלפון נייד ישן או בגדים למשחק תחפושות. אפשר לשמור לו קופסאות קרטון, שיכולות להפוך למגוון דברים: תנור צעצוע, תיבת מכתבים, מכונית או סירה.

נסו להציע לו חומרי יצירה כגון צבעים, טושים, עפרונות או חומרים לגזירה ולהדבקה. אפשר גם לבלות זמן שקט בקריאת ספרים או בהאזנה לסיפורים.

מחוץ לבית

מחוץ לבית תוכלו להעסיק את ילדכם ברכיבה על אופניים, בבתי עץ, בארגז החול או על הנדנדה (בהשגחת מבוגר). אפשר לצאת מהבית עם כדור, לזרוק אותו, להכות או לבעוט בו.

ילדכם ייהנה מאוד גם ממשחקי שולחן ופאזלים פשוטים, צעצועי בעלי חיים, מכוניות, בובות וצעצועי הרכבה כמו לגו. שמרו על איזון בין צעצועים שיש להם פתרון (כמו פאזלים) לבין צעצועים פתוחים שמגרים את דמיונו של הילד.

צעצועים ומשחקים לילדים בגיל בית הספר

בגיל זה, ילדכם כבר יודע במה הוא רוצה לשחק, ולעיתים קרובות יבקש מכם דברים ספציפיים בהתאם לתחום העניין שלו.

גם אם ילדכם מתלהב במיוחד מהצעצוע הטכנולוגי החדש ביותר, הצעצועים הקלאסיים והבסיסים תמיד נשארים פופולריים: משחקי שולחן, ספרים, חומרי יצירה, מערכות הרכבה, פאזלים וצעצועים למשחק מחוץ לבית כגון כדורים, אופניים, חבלי קפיצה, רולר בליידס ועוד.

בגיל זה הילדים אוהבים גם להשתמש בטכנולוגיה, אולם שימו לב שהם משחקים במשחקי מחשב שמתאימים לגילם. סגנון חיים משפחתי בריא כולל מגבלות על זמן המסך היומי.

עם זאת, ילדכם עדיין ייהנה לשחק איתכם. אפשר סתם לבעוט בכדור אחרי בית הספר, או לשחק במשחק קלפים לפני האמבטיה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התפתחות ילדי גן בגיל שלוש-ארבע

כיצד מתפתחים ילדים בגיל שלוש-ארבע

רגשות

זוהי תקופה חשובה מאוד בהתפתחותו הרגשית של ילדכם. כעת מתחיל ילדכם להבין באמת שגופו, מחשבותיו ורגשותיו הם שלו. הוא יודע להבדיל בין שמחה, עצב, פחד או כעס. הוא עשוי לפחד מדברים דמיוניים, לדאוג לאופן שבו אחרים מתנהגים ולהביע חיבה לאנשים מוכרים. כמו כן, הוא צובר ביטחון ומצליח להתמודד טוב יותר עם רגשותיו.

משחק ולמידה

המשחק חשוב מאוד עבור ילדכם, כיוון שכך הוא לומד ומביע רגשות. ילדכם מתעניין יותר במשחק וביצירת חברויות עם ילדים אחרים. ייתכן שהוא כבר מתחיל לשחק מעט יותר עם ילדים אחרים. הוא מבין את המושגים “שלי” ו”שלו / שלה”, ולכן קל לו יותר לחלוק עם חברים.

המשחק של ילדכם מתחיל להיות דמיוני ויצירתי יותר – הוא ישחק בהעמדת פנים עם חברים דמיוניים או עם צעצועים, ויערוך למשל מסיבות וארוחות עם הבובות. הוא מתנסה בתפקידים שונים ובהתנהגויות שונות – יעמיד פנים שהוא רופא או אבא, למשל. בגיל זה, לרבים מילדי הגן יש חברים דמיוניים, אף שסביר להניח שילדכם יודע להבחין בין דמיון למציאות.

עד גיל ארבע, הוא ייהנה לעבוד על אנשים אחרים ולתאר מה קרה – לדוגמה, “אימא חשבה שאני ישן!”. בו בזמן, הוא יהיה מודאג שמא אנשים אחרים “עובדים” עליו.

ילדכם עשוי להיות סקרן מאוד בכל הנוגע לגוף האדם – גופו שלו וגופם של אחרים. למשל, יכול להיות שתמצאו אותו מתבונן באיברי המין שלו ושל ילדים אחרים. שילוב של סקרנות טבעית ומשחק תפקידים הוא בדרך כלל חלק טבעי ונורמלי בהתנהגות המינית בילדות. אף שמשחקי מין הם נורמליים בגיל זה, אם אתם מודאגים בגלל התנהגותו המינית של הילד, כדאי לדבר עם רופא הילדים או עם איש מקצוע אחר.

דיבור

השפה של ילדכם תתפתח מאוד במהלך השנה. הוא ילמד המון מילים חדשות מכם וממבוגרים אחרים, מהחוויות שהוא עובר ומהאזנה לסיפורים. הוא ירצה לתקשר יותר, לספר סיפורים ולנהל שיחות. ילדכם יבין את רוב מה שאתם אומרים לו, וינחש את משמעותן של המילים שאינו מכיר. באופן כללי, הוא מבין מילים רבות יותר ממה שהוא יכול להגיד.

בסביבות גיל שלוש, הוא ישתמש במשפטים בני שלוש עד חמש מילים ואפילו יותר. אנשים אחרים יבינו את דבריו רוב הזמן. הוא יוכל להצביע על חלקים מציור – למשל, האף של הפרה – ולקרוא בשמם של חפצים נפוצים.

עד גיל ארבע, הוא ידבר במשפטים ארוכים יותר של חמש-שש מילים ויותר. אנשים אחרים יבינו את דבריו כל הזמן. הוא יבין את רוב הדברים שתגידו וימלא הוראות בנות שניים או שלושה חלקים, כל עוד הן מתייחסות לדברים שהוא מכיר – למשל, “סגור את הספר ותן אותו לאימא”. הוא יבין מהם שמות תואר כמו “ארוך” ו”דק”, וישתמש במילות רגש כגון “שמח” או “עצוב”.

חשיבה

ילדכם יגלה שהעולם סביבו מרתק וישאל המון שאלות “מי”, “מה” ו”למה”. ילדכם מבין ומכיר מהם הפכים כגון גדול / קטן, יותר / פחות ומושגים כגון “על”, “בתוך” ו”מתחת”. הזיכרון שלו מתפתח – הוא יכול לזכור שירים ופזמונים ולחזור עליהם בפניכם. ייתכן שיתחיל להצביע על אותיות ומספרים שהוא זוכר ולקרוא בשמם, והוא יכול לספור עד ארבעה חפצים ולמיין אותם לפי צבע וצורה.

מיומנויות יומיומיות

ילדכם אוהב לאכול ארוחות עם כל המשפחה. הוא מבין את שגרת המשפחה ומעריך אירועים מיוחדים כמו ימי הולדת. הוא מתחיל להיות עצמאי יותר – לדוגמה, הוא יכול לאכול בעצמו, לנעול נעליים בלי שרוכים, לפתוח כפתורים ולעשות דברים בעצמו כשהוא מתלבש.

כעת, סביר להניח שהוא כבר גמול מחיתולים, ויכול לעשות בעצמו כמה מטלות היגייניות כגון ללכת לשירותים, לנגב את הקקי מהטוסיק ולרחוץ ידיים ופנים. עם זאת, הוא עדיין זקוק לעזרה ולהשגחה בזמן מילוי משימות כגון צחצוח שיניים.

תנועה

ילדכם אוהב לנוע ולהיות פעיל. הוא משתפר בעלייה במדרגות, ברכיבה על אופניים, זריקה, תפיסה ובעיטת כדור, ריצה, טיפוס, קפיצה, ניתור ואיזון על רגל אחת.

גם המוטוריקה העדינה שלו משתפרת, והוא יכול לצייר עיגול או ריבוע, לבנות מגדלים גדולים בקוביות ולהשתמש במספריים מיוחדים לילדים. הוא אוהב להשתמש בצבעים, עפרונות ומכחולים, וזה נהדר: הציור והצביעה תורמים מאוד להתפתחות הדמיון שלו.

כמו כן, בגיל זה הוא עשוי:

  • לפתוח מכסה צנצנת מוברג
  • לדעת מה גילו ומה מינו
  • להכיר את שמותיהם של חלק מהצורות והצבעים
  • להחזיק עיפרון ולחקות את דרך הכתיבה של כמה אותיות, עד גיל ארבע
  • להתלבש ולהתפשט לבד.

כיצד לעזור להתפתחות ילדכם

הנה כמה דברים פשוטים שיעזרו להתפתחות ילדכם:

  • תנו לילדכם המון זמן לשחק: המשחק עוזר לילדים בגיל בגן להביע רגשות כמו שמחה, התרגשות, כעס או פחד. ילדכם ייהנה לשחק בצורה מבולגנת – בחול, בבוץ או עם צבעי ידיים – לשחק עם בובות או צעצועים, או לשחק מחוץ לבית, לרוץ, ליפול ולהתגלגל.
  • פנו זמן למשחק יצירתי ואמנותי כגון צביעה, ציור ומשחקי תחפושות. אפשר לשחק בליווי מוזיקלי – למשל, לרקוד, לקפוץ או לנגן בכלי נגינה פשוטים.
  • קראו לילדכם: כדי לעודד את התפתחות הדיבור, החשיבה והדמיון, קראו לו ספרים, ספרו סיפורים, שירים או שירי משחק.
  • בשלו ביחד עם ילדכם: כך תעזרו לו להתעניין במזון טוב ובריא, ללמוד מילים חדשות ולהבין מושגים מתמטיים כמו “חצי”, “כפית אחת” או “30 דקות”. אפשר לתת לו לעשות דברים פשוטים, כמו לערבב את הסלט או להניח שתי פרוסות זו על זו ולהכין כריך.
  • שחקו עם ילדכם במשחקים שכוללים שיתוף ונטילת תורות. כשאתם משחקים, אמרו דברים כמו, “עכשיו תורי לבנות את המגדל, ואז יהיה תורך”, או “אתה יכול לחלוק איתי את הקוביות האדומות, ואני אחלוק איתך את הקוביות הירוקות”. לילדים בגיל זה עדיין קשה לחלוק, ולכן, כשילדכם מצליח, שבחו אותו.

להיות הורים

מדי יום, אתם וילדכם מכירים זה את זה מעט יותר. ככל שהוא גדל ומתפתח, כך תכירו יותר ויותר את צרכיו ואת הדרך שבה תוכלו למלא אותם. למעשה, בתור הורים, אנחנו לומדים ללא הרף. כל הורה עושה טעויות ולומד מניסיון. זה בסדר להיות בטוחים במה שאתם יודעים. זה גם בסדר להודות שאינכם יודעים ולשאול שאלות – לעיתים קרובות, השאלות שנראות לכם טיפשיות הן הטובות ביותר!

בריאותכם הגופנית והנפשית היא חלק חשוב מאוד מתפקידכם כהורים. כשכל תשומת הלב מתרכזת בטיפול בילד, הורים רבים שוכחים לדאוג לעצמם, או שפשוט אין להם זמן לכך. תפקידכם כהורים דורש מכם הבנה, סבלנות, דמיון ואנרגיה – ותעשו זאת בצורה הטובה ביותר אם תטפלו בעצמכם.

לפעמים אתם עשויים לחוש תסכול או חוסר אונים. אם אתם מרגישים מוצפים, בקשו ממישהו לשמור על ילדכם או השאירו אותו אצל חבר/שכן וצאו לפסק זמן כדי להרגע. צאו לפסק זמן עד שתירגעו. נסו לעבור לחדר אחר כדי לקחת כמה נשימות עמוקות, או להתקשר לבן משפחה או חבר כדי שיעזור לכם להירגע. מותר לבקש עזרה!

 לעולם אל תטלטלו ילד קטן. הטלטול עלול לגרום לדימום בתוך המוח, ולעיתים קרובות לנזק מוחי קבוע.

התפתחות ילדים: מתי להתחיל לדאוג

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם דואגים או מבחינים שבגיל שלוש, ילדכם מפגין אחד או כמה מהדברים הבאים.

ראייה, שמיעה ותקשורת

ילדכם:

  • אינו מתבונן בעיניכם
  • מתקשה לראות או לשמוע
  • אינו משתמש במשפטים בני שלוש מילים
  • מדבר באופן שמקשה עליכם, על משפחתכם ועל חבריכם להבין אותו.

התנהגות ומשחק

ילדכם:

  • אינו ממלא הוראות פשוטות – לדוגמה, “תן לי את הכדור בבקשה”
  • מתקשה להיפרד מהמטפל העיקרי שלו
  • אינו מתעניין בילדים אחרים
  • אינו מעמיד פנים בזמן משחק – לדוגמה, משחק שהוא יוצא לקניות או נוסע באוטובוס.

תנועה ומיומנויות מוטוריות

ילדכם:

  • מגושם – לדוגמה, מועד הרבה כשהוא הולך או רץ
  • מתקשה להתמודד עם חפצים קטנים – למשל, עיפרון או צבע
  • אינו מצייר צורות פשוטות.

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם דואגים או מבחינים שבגיל ארבע, ילדכם מפגין אחד או כמה מהדברים הבאים.

ראייה, שמיעה ותקשורת

מתקשה לראות או לשמוע.

התנהגות ומשחק

ילדכם:

  • אינו יכול להבין הוראות בנות שני חלקים כגון “תניח את הבובה ותרים את הכדור”
  • מתנהג בצורה מאתגרת מאוד – למשל, חווה התקפי זעם גדולים בגלל דברים פעוטים, או עדיין נצמד אליכם ובוכה כשאתם הולכים
  • אינו מעמיד פנים בזמן משחק – לדוגמה, משחק שהוא אבא או אימא
  • מגושם – לדוגמה, מועד הרבה כשהוא הולך או רץ
  • מתקשה להתמודד עם חפצים קטנים – למשל, עיפרון או צבע
  • מתקשה לצייר צורות כמו מעגל או ריבוע
  • מתקשה להתלבש לבד או להשתמש בשירותים.

עליכם לפנות לרופא ילדים בכל גיל, אם ילדכם מאבד מיומנויות שכבר רכש באופן מובהק ועקבי.

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם מבחינים בסימנים של דיכאון אצל נשים או דיכאון אצל גברים. הסימנים כוללים תחושת עצב ובכי ללא סיבה נראית לעין, התרגזות, קושי להתמודד ותחושת חרדה עמוקה.

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. אם אתם תוהים האם קצב ההתפתחות של ילדכם “נורמלי”, כדאי לזכור ש”הנורמה” היא טווח רחב. אם אתם עדיין מרגישים שמשהו לא בסדר, קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

דו לשוניות וגידול ילדים דו לשוניים

לגדל ילדים דו לשוניים: האפשרויות שלכם

אם אחד מבני הזוג מדבר בשפות שאינן עברית בבית, תוכלו להחליט לעזור לילדיכם ללמוד את שפתכם בהתאם למצבכם המשפחתי , לצרכים שלכם, או לרצונותיכם. הנה כמה מהמודלים העיקריים לגידול ילדים דו לשוניים.

מודל ‘אדם אחד-שפה אחת’

אם אתם ובן או בת זוגכם מדברים בשתי שפות שונות, מודל ‘אדם אחד-שפה אחת’ יכול לעזור לכם. לדוגמה, אם שפת האם שלכם היא עברית ושפת האם של בן או בת זוגכם היא רוסית, תוכלו לדבר עברית עם ילדיכם, ובן או בת הזוג ידברו איתם ברוסית.

מודל זה יכול לעבוד עם יותר משפה אחת נוספת לדוגמה, אם שפת האם שלכם היא אנגלית ושפת האם של בן או בת זוגכם היא רוסית, כל אחד מכם יוכל לדבר עם ילדכם בשפת האם שלו, והם ילמדו להשתמש בעברית בבית הספר ובקהילה.

אם אתם מעוניינים שילדכם יגדל וידבר בצורה שוטפת בשפת האם שלכם, עליכם לדבוק בשימוש בשפת האם מול ילדכם בכל עת, ולא להחליף בין השפות. לכן, אם אתם מדברים צרפתית ומעוניינים שילדכם יצליח לדבר ולהבין צרפתית עם אוצר מילים רחב, תצטרכו לדבר איתו רק בצרפתית.

מודל ‘אדם אחד-שפה אחת’ יכול לעזור לשני בני הזוג לתקשר עם הילדים בשפתם שלהם. הילדים מתרגלים לשמוע ולדבר בשתי השפות גם יחד. המצב האידיאלי הוא אם שני בני הזוג מבינים את שפתו של האחר, כך איש לא נותר בחוץ כשאחד מבני הזוג מדבר עם הילד בשפתו.

מודל ‘שפת המיעוטים’

אפשר להשתמש במודל ‘שפת המיעוטים’ אם שני בני הזוג מדברים אותה שפת אם במשפחה. לדוגמה, בני זוג שהיגרו מצרפת לישראל יכולים לדבר בבית בצרפתית, שפת המיעוטים. ילדיהם ידברו עברית עם חבריהם ומוריהם בבית הספר, או אצל המטפלת.

דוגמה נוספת היא כששני בני הזוג כבדי שמיעה ומגדלים ילד שומע. הילד לומד את שפת הסימנים הישראלית (שס”י) בבית, ולומד עברית בקהילה השומעת. עוד אפשרות היא אם אחד מבני הזוג אינו חירש, אולם הוא מגדל ילד עם אובדן שמיעה משמעותי. במקרה זה, הילד הוא המשתמש העיקרי ב’שפת המיעוטים’, כלומר בשפת הסימנים, במקרה הזה. עם זאת, אפשר לחשוף את הילד לשפת המיעוטים בהזדמנויות רבות, ולוודא שהוא מדבר בשס”י עם מסמנים נוספים בקהילה החירשת. כך יוכל הילד לקבל תחושת שייכות, ערך עצמי וגאווה בזהותו.

מודל ‘שפת המיעוטים’ משמעו שילדכם שומע, מדבר ומשתמש בשפת האם שלכם הרבה בבית, כיוון ששני בני הזוג משתמשים בה. אם אתם חשים לחץ להפסיק לדבר עם ילדיכם בשפת האם שלכם בבית, דעו לכם כי לדו לשוניות ולגידול ילדים דו לשוניים יש יתרונות רבים. אם ילדיכם מכירים את שפת האם שלכם ומשתמשים בה היטב, הדבר יקל עליהם ללמוד עברית כשפה שנייה.

טיפים לגידול ילדים דו לשוניים

הנה כמה טיפים מעשיים לעידוד ההתפתחות של ילדכם הדו לשוני:

  • ארגנו מפגשי משחק עם ילדים נוספים שמדברים באותה שפה
  • ארגנו מפגשים עם דוברי שפה זו .
  • קראו וספרו סיפורים בשפת האם שלכם, ועודדו את ילדכם להשתתף. אפשר להשתמש בתחפושות ולהיות יצירתיים!
  • שחקו משחקים בשפת האם שלכם – לדוגמה, “אני רואה”, בינגו או משחק הזיכרון.
  • שירו שירים, רקדו או השמיעו מוזיקה בשפתכם. ילדים אוהבים מוזיקה, והשירים יכולים לעזור להם לזכור דברים.
  • לכו לספרייה ושאלו מוזיקה, סרטים, ספרים, ספרות נוער ועיתונים בשפת האם שלכם.
  • האזינו לתוכניות רדיו בשפת האם, כולל תוכניות מוזיקה פופולרית וערוצים לבני נוער.
  • חשבו על תחומי העניין של ילדכם – לדוגמה, כדורגל, מוזיקה, תוכניות טלוויזיה, בישול ועוד – ונסו לשלב בהם את שפת האם. לדוגמה, אפשר למצוא את המתכון האהוב על ילדכם מהקהילה ולבשל יחד, כשאתם מדברים אך ורק בשפת האם שלכם.
  • דבקו בבחירת השפה שלכם, ותנו לילדכם שפע הזדמנויות להאזין לשפה ולדבר בה.
  • חפשו פעילויות תרבותיות שתוכלו להשתתף בהן יחד, כדי להכיר טוב יותר את המורשת ואת הזהות התרבותית של משפחתכם. תוכלו, למשל, לחגוג חג הסיגד, לציון הגעגועים לירושלים של הקהילה האתיופית.
  • אל תוותרו! יהיו ימים שילדכם לא ירצה לדבר בשפת האם שלכם כלל. עם זאת, אם תמשיכו לדבר בשפת האם ולהשמיע לו אותה, הוא ימשיך ללמוד.

דו לשוניות: שאלות נפוצות

האם הדיבור בשתי שפות או יותר מבלבל את הילדים?
לא. ילדים יכולים ללמוד שתי שפות או יותר באותו זמן, ולהבין את ההבדל בין השפות כבר מגיל צעיר מאוד. לדוגמה, הם מבינים מהר מאוד שעליהם לדבר בספרדית עם סבתא, ובעברית עם המורה. כאשר אין קושי שפתי בסיסי, דו לשוניות אינה מהווה כל בעיה. כאשר יש קושי שפתי חשוב באמת לשמור על מודל ‘אדם אחד- שפה אחת’ ולהתייעץ עם קלינאית תקשורת.

האם ריבוי השפות בבית ישפיע על הדרך שבה הילדים לומדים עברית?
לא. היכרות טובה עם שפת האם שלכם עשויה למעשה לעזור לילדכם ללמוד את השפה המדוברת בקהילה הרחבה יותר, כמו עברית בישראל. ילדים דו לשוניים שיש להם רקע מוצק בשפת האם לומדים את השפה העיקרית בקלות רבה יותר, ומצליחים יותר בבית הספר מילדים שאינם לומדים שפת אם שונה בבית. לדוגמה, ילדים שמכירים ספרים וסיפורים בשפה הראשונה קוראים וכותבים בקלות רבה יותר בעברית כשהם מגיעים לבית הספר.

האם הילדים ייתקלו בבעיות לקרוא ולכתוב אם הם לומדים כמה שפות?
לא. ילדים דו לשוניים שנחשפו לשתי שפות כתובות – למשל, ספרדית ועברית – או אפילו לשלוש מערכות שונות של כתיבה – כמו רוסית, אנגלית ועברית – יכולים לקרוא ולכתוב עברית ברמה גבוהה מאוד. כמו כן, הם עשויים להבין טוב יותר את היחסים בין המילים הכתובות לבין הצליל שלהם מאשר ילדים שמדברים עברית בלבד.

האם דו לשוניות מעכבת את הדיבור?
לא. ילדים דו לשוניים מפתחים שפה בקצב זהה לילדים שמדברים בשפה אחת בלבד. ילדים לומדים לדבר בקצב שונה, אך הדבר אינו קשור לכך שהם לומדים יותר משפה אחת בו זמנית.

יתרונות הדו לשוניות

דו לשוניות וגידול ילדים דו לשוניים מועילים לא רק לכם ולילדיכם, אלא גם לבני המשפחה הרחבה ולקהילה.

עבור ילדכם, דיבור ביותר משפה אחת יכול:

  • להביא לתוצאות טובות יותר בבית הספר – כיוון שילדים דו לשוניים נוטים להתרכז טוב יותר, יש להם מיומנויות אנליטיות טובות יותר והם טובים יותר בריבוי משימות
  • לשפר את תחושות הערך העצמי, הזהות והשייכות – כולל תחושה טובה בנוגע למורשת התרבותית והשפה הייחודית, תחושת ביטחון ביכולת לתקשר ולהתחבר עם בני המשפחה המורחבת, והיכולת ליהנות מאמנות, מוזיקה, סרטים וספרים ביותר משפה אחת
  • לפתוח אפשרויות קריירה מגוונות בשלב מאוחר יותר בחיים.

עבור משפחתכם, פיתוח הדו לשוניות אצל הילדים:

  • משפר את התקשורת בין בני המשפחה
  • מקל על ההשתייכות שלכם ושל ילדיכם לתרבות
  • ממריץ את תחושת השייכות והזהות התרבותית של משפחתכם.

עבור הקהילה הרחבה, כאשר ילדים מדברים ביותר משפה אחת, משמעות הדבר היא:

  • כל אחד בקהילה יכול להעריך טוב יותר את השפות והתרבויות השונות
  • בעתיד, הילדים הדו לשוניים יוכלו לטייל ולעבוד במדינות ובתרבויות שונות בקלות רבה יותר
  • הילדים מבינים ומעריכים תרבויות שונות.

אתגרים אפשריים

גידול ילדים דו לשוניים עלול להציב גם כמה אתגרים. לעיתים קרובות מדובר בעבודה קשה ובמחויבות לטווח ארוך. כשאתם מגדלים ילדים דו לשוניים, עליכם:

  • לוודא שהם מקבלים הזדמנויות רבות לשמוע את השפה השנייה שלהם ושפות נוספות ולהשתמש בהן
  • לתת להם שפע של עידוד ותמיכה
  • לקבל תמיכה בעצמכם – למשל, לדבר עם חברים ובני משפחה שמגדלים ילדים דו לשוניים בעצמם
  • לדבר עם המורים של ילדיכם ולקבל תמיכה למאמציכם
  • לדבוק בבחירת השפה
  • לשמור על מוטיבציה גבוהה שלכם ושל ילדיכם לדבר בשפת האם
  • לחפש דרכים ש”יכריחו” את ילדיכם לדבר בשפת האם
  • לעזור לילדיכם להתנגד ללחץ מצד חברים “לדבר רק עברית”.

אם אתם מרגישים לפעמים שהאתגרים הללו פשוט קשים מדי, כדאי לחשוב על כל היתרונות של דו לשוניות – בעיקר על הדרך שבה היא עוזרת לכם ולילדיכם לפתח קשר משפחתי חזק יותר.

אם לילדכם עיכוב שפתי משמעותי או הפרעה שפתית או קוגניטיבית משמעותית, ואתם מתלבטים בנוגע לשימוש דו- לשוני, מומלץ להתייעץ עם קלינאית תקשורת מומחית לילדים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לדבר ולהקשיב לילד בגיל הגן

בין גיל שלוש לחמש תשמעו בוודאי את המילים “למה? למה? למה?” מבוקר ועד ליל. זאת כיוון שילדי גן משפרים ללא הרף את מיומנויות השפה והדיבור; מבינים שהם אדם נפרד בפני עצמם; ומשתאים כל הזמן מהעולם שסביבם.

כיצד ילדי גן מביעים את עצמם

ילדי גן מביעים את עצמם באמצעות:

  • פטפוט ומשחק בלתי פוסקים (בעיקר משחקי דמיון והעמדת פנים)
  • שפת גוף – הם עדיין משתמשים במחוות וברעשים כדי לתקשר
  • ציור ויצירה.

בגיל זה הילדים מצליחים לנהל שיחות פשוטות ולהשתמש במילים מסוימות כדי להגיד למה הם מתכוונים. אוצר המילים שלהם גדל כל הזמן, והם מצליחים להביע את עצמם כשהם מוטרדים בלי להשתמש בהתקפי הזעם של הפעוטות. אף שהמיומנויות השפתיות שלהם השתפרו מאוד, ילדי גן עדיין מסתמכים על הבעות הפנים שלכם, על טון הדיבור ועל המחוות שאתם עושים כדי להבין מה אתם אומרים.

כיצד לדבר ולהקשיב לילד בגיל הגן

  • התרגלו לחזרתיות. ילדי גן אוהבים חזרתיות בסיפורים, כיוון שכך הם מבינים את העולם סביבם ובוחנים את דמיונם בתרחישים מוכרים.
  • הפסיקו את מה שאתם עושים באותו רגע, ותנו לילדכם תשומת לב מלאה. אי אפשר לעשות זאת כל הזמן, אך כשאפשר, זוהי השקעה נהדרת ביחסיכם.
  • כשילדכם מספר לכם משהו, חזרו על דבריו במילים אחרות. כך הוא יודע שאתם מקשיבים.
  • הנהנו, חייכו והראו לו חיבה כשהוא מדבר כדי להראות את תשומת לבכם.
  • התבוננו בשפת הגוף שלו ובהתנהגותו – יש לכך חשיבות גדולה כמעט כמו להקשיב למילים שהוא אומר.
  • התייחסו ברצינות לשאלותיו, קחו את הזמן וענו לו תשובה אמיתית. כשאתם עושים זאת, אתם מעודדים אותו להמשיך לשאול שאלות ולחקור את העולם – חלק חשוב מאוד בהתפתחות.
  • השתמשו בביטויים שיראו לו שאתם מתעניינים בדבריו. אפשר לומר, למשל, “באמת?”, “תמשיך” או “ומה קרה אז?”
  • תנו לו לסיים את הסיפור שהתחיל, והתנגדו לפיתוי להתערב בדבריו.
  • כדי למנוע בלבול, אמרו בדיוק את מה שאתם מתכוונים אליו. ייתכן שילדכם לא יבין בדיחות, הגזמות או ציוניות, והוא עלול לפרש אותם שלא כהלכה ולהיפגע, או פשוט לא להבים את מה שניסיתם להגיד לו.
  • אפשר לחזור על אותו משפט בכמה דרכים שונות. כך יוכל ילדכם להבין מה אתם רוצים.
  • במקום להמתין עד שישאל “למה?”, הסבירו לו את הדברים כשאתם מדברים. לדוגמה, “אנחנו לא רוכבים על אופניים בכביש, כיוון שאנחנו עלולים להיפגע ממכונית”.
  • תנו לילדכם שפע של שבחים וחיזוקים, וספרו לו כמה אושר הוא גורם לכם.
  • שימו לב ששפת הגוף שלכם והבעות פניכם תואמות למה שאתם אומרים.

ילדי גן מתייחסים לדברים שנאמרים להם באופן מילולי מאוד, ומפרשים את הדברים על סמך המילים שהם שומעים. הם לא באמת מבינים ציניות או מסרים חבויים. לכן, היזהרו בדבריכם, כדי שילד הגן שלכם לא יחשוב שהבדיחה היא עליו – וייפגע!

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

פעילות גופנית: להתגבר על המכשולים

זמן מסך

זמן מסך הוא אחד המכשולים הגדולים ביותר בדרך לפעילות גופנית של ילדים. זהו הזמן שבו הילדים מבלים כשהם מתבוננים או משתמשים במסכים אלקטרוניים – טלוויזיה, מחשב, טאבלט, סמארטפון ומשחקי וידיאו.

זמן המסך גורם לילדים לשבת לפרקי זמן ארוכים, כלומר, מונע מהם לקבל את הפעילות הגופנית שהם זקוקים לה ותורם לבעיות בריאות. הילדים מעדיפים כמעט תמיד פעילויות הקשורות לזמן מסך על פני יציאה לשחק בחוץ, והם מפתחים את ההרגלים האלה כבר בגיל צעיר מאוד.

הגבלת זמן המסך

סגנון חיים משפחתי בריא כולל קביעת מגבלות על זמן המסך היומי ועמידה בהן.

  • ילדים בני פחות משנתיים אינם צריכים לקבל זמן מסך בכלל.
  • ילדים בני שנתיים עד חמש יכולים לצפות במסך לא יותר משעה ביום.
  • ילדים בני חמש ויותר יכולים לצפות במסך לא יותר משעתיים ביום.

כל משפחה תסתדר היטב עם סדרה שונה של כללים ומגבלות. הנה כמה רעיונות להגבלת זמן המסך שתוכלו לנסות במשפחתכם:

  • הגבילו את זמן המסך אחרי בית הספר – לדוגמה, תוכנית טלוויזיה אחת, ואז לצאת לשחק בחוץ.
  • קבעו כמה ימים בשבוע שבהם לא משתמשים במסך בכלל.
  • הקליטו תוכניות טלוויזיה אהובות וצפו בהם כאשר אי אפשר לצאת לפעילות גופנית – לדוגמה, לעת ערב, כשמחשיך.
  • דברו עם מבוגרים אחרים שמשגיחים על ילדכם, ובקשו מהם להגביל את זמן המסך. למשל, אם ילדכם מבקר בבית של חבר, תוכלו לבקש מהוריו של החבר ליידע אתכם כמה זמן ישבו מול המסך. כך תוכלו להתאים את זמן המסך שילדכם יקבל בבית באותו יום.
  • השתדלו שלא להשאיר את הטלוויזיה דלוקה ברקע, כיוון שהיא עלולה להפריע לריכוז בפגישות חברתיות.

כשאתם בודקים כמה זמן מסך ילדכם מקבל, חשוב לכלול גם את הזמן שבו הוא משתמש במחשב, בטאבלט או במכשירים אחרים. ישנם משחקי וידיאו שגורמים לילדים לזוז ולנוע. העדיפו בחירת משחקי וידאו ומחשב אינטרקטיביים המשלבים גם תנועה (ב- will, XBOX   ודומיו). אמנם הם אינם תחליף מושלם לפעילות מחוץ לבית, אך הם עדיפים על פני משחקים בהם מופעלות אצבעות הידיים בלבד…

עגלות, טיולונים ומושבים לתינוק

ישיבה ממושכת בעגלה, בטיולון או במושב לתינוק ברכב עלולה להקשות על תינוקות ופעוטות להיות פעילים. כשאפשר, תנו לילדכם ללכת במקום לשבת בעגלה או במושב לתינוק. למידע ורעיונות נוספים, קראו את המאמר פעילות גופנית לילדים צעירים.

למצוא מקום לפעילות גופנית

לפעמים קשה להכניס את הפעילות הגופנית לשגרה היומיומית בגלל אילוצי הסביבה, לדוגמה, אם ביתכם קטן ואין בו מרחב רב לשחק. הורים רבים חוששים מהמצב הבטיחותי בשכונה, ולכן הילדים משחקים פחות ברחובות או בפארקים. כמו כן, ישנם שכונות שבנויות כך שבתי הספר והחנויות אינם בטווח הליכה מהבית.

כדי להתגבר על המכשולים הללו, אפשר:

  • לקחת את ילדכם לפארק, למגרש ספורט, לחוף הים, לבית של חבר או בן משפחה, לספרייה, לבית הספר, למתנ”ס אן לכל מקום אחר שבו יש מספיק מרחב לשחק
  • לדבר עם שכנים שיש להם ילדים צעירים ולהשגיח על הילדים במשותף כשהם משחקים ברחוב
  • לחנות במרחק מה מהמקום שאליו אתם צריכים להגיע, וללכת את שארית הדרך יחד עם ילדכם.

פעילות גופנית בעבודה

העומס בעבודה עלול לפעמים לעמוד בדרככם למשחק עם הילדים בחוץ. כדאי לדבר עם הורים אחרים או אנשים אחרים בשכונה, כדי להתארגן ולעזור זה לזה. לדוגמה, תוכלו לקבוע ימים שונים שבהם כל הורה משגיח על קבוצת ילדים שמשחקת בחוץ.

למידע נוסף, קראו את המאמרים על זמן מסך, כיצד לעודד את הילדים לעשות פעילות גופנית ופעילות גופנית לילדים בגיל בית הספר.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לקרוא לילדי הגן

מדוע חשוב לקרוא לילד בגיל הגן

הסיפורים, הדיבור והשירים שאתם חולקים מדי יום עוזרים להתפתחות ילדכם. כך הוא מתחיל להכיר את הצלילים, המילים והשפה, ובסופו של דבר, את ערכם של ספרים ואת ההנאה שהם מסבים לנו. כל אלה בונים את מיומנויות האוריינות המוקדמות שלו, ועוזרים לו לקרוא בהצלחה בשלב מאוחר יותר.

כמו כן, קריאת סיפורים מגרה את דמיונו ועוזרת לו ללמוד על העולם שסביבו. זוהי דרך נהדרת ליצור קשר עם ילדכם ולבלות יחד. תוכלו להתחיל לקרוא לילדכם כמה מוקדם שתרצו – וכמה שיותר מוקדם, יותר טוב. למידע נוסף, קראו את המאמרים קריאת וסיפור סיפורים לילדים ולפתח את מיומנות האוריינות.

לקרוא ספרים לילד בגיל הגן

בגיל ובשלב זה, אנחנו קוראים לילדנו בעיקר כדי לבלות זמן מיוחד ביחד, וליהנות מהשפה ומהאיורים בספרים. הנה כמה עצות שיעזרו לכם ולקורא הצעיר שלכם להפיק את המרב מזמן הקריאה.

התבוננו בספר

לפני שאתם מתחילים, שאלו את ילדכם כמה שאלות על הספר:

  • מי כתב את הספר? מי אייר אותו?
  • על מה מספר הסיפור, לדעתך?
  • מי מופיע בו?
  • מה נראה לך שיקרה?

קראו את הסיפור

  • שנו את קצב הקריאה ואת טון הדיבור. אפשר להשתעשע ולהשתמש בקול ובהבעה שונים לכל דמות.
  • עודדו את ילדכם לעקוב באצבעו אחרי המילים בזמן שאתם מקריאים, ותנו לו להפוך את העמודים בעצמו.
  • שאלו אותו שאלות על הסיפור – לדוגמה, “מה לדעתך יקרה עכשיו?”, “למה התינוק שמח?”, “מי קיבל את הכדור?”
  • דקלמו או שירו ביחד משפטים ומילים שחוזרים על עצמם.

התבוננו באותיות, במילים ובסימני הפיסוק

  • ציינו את ההבדל בין אותיות למילים, ואת ההבדל בין אותיות שכתובות על השורה ואותיות שחורגות מהשורה. לדוגמה, “הנה האות נו”ן סופית. רואה שהקו שלה ארוך יותר מהקו של ו”ו?”
  • הצביעו על סימני הפיסוק השונים, כמו נקודות, סימני קריאה וסימני שאלה. הסבירו מה הם אומרים – לדוגמה, “זהו סימן שאלה. כשאנחנו רואים סימן כזה, אנחנו יודעים שמישהו שואל שאלה”.
  • כשמופיעות מילים בגופן מודגש או גדול יותר, הפנו את תשומת לבו של ילדכם והסבירו לו כיצד הגופן משנה את האופן שבו אנו אומרים את המילים הללו. למשל, “תראה כמה שהמילה ‘ווואאאהההה’ גדולה. התינוק בטח בוכה חזק מאוד”.
  • שאלו שאלות בנוגע לשמותיהם ולצליליהם של האותיות.
  • שחקו משחקי “בואו נמצא את האותיות והמילים”, בעיקר עם אותיות שנמצאות בשמו של ילדכם.

פעילויות קריאה אחרות

  • עזרו לילדכם להמציא סיפורים משלו ולצייר ציורים שילוו אותם.
  • תנו לו “להקריא” לכם את הספר האהוב עליו.

טיפים כלליים לקוראים מתחילים

  • נסו לפתח הרגל ולספר לפחות סיפור אחד ביום. קריאת ספר יכולה לפתוח ולסגור את היום בצורה נעימה מאוד. בססו לכם שגרת קריאה במקום נוח ואהוב.
  • כבו את הטלוויזיה או הרדיו כדי שילדכם יוכל להתרכז בספר.
  • כשאתם קוראים, החזיקו את ילדכם קרוב אליכם או הושיבו אותו על הברך, כדי שיוכל לראות את פניכם ואת הספר גם יחד.
  • השמיעו קולות ורעשים מצחיקים – אפשר לשחק וליהנות!
  • עודדו את ילדכם לדבר על האיורים ולחזור על מילים מוכרות, כדי שיוכל להשתתף בקריאה.
  • כשילדכם גדל, תנו לו לבחור את הספר בעצמו, והתכוננו לקרוא את אותם ספרים אהובים שוב ושוב!

קריאה וכתיבה בפני ילדכם מאפשרות לכם ליצור סביבה ביתית שעוזרת לו לפתח מיומנויות אוריינות, גם אם מדובר בדברים פשוטים כמו קריאת עיתונים או כתיבת רשימת קניות והודעות לבני המשפחה.

אילו ספרים לקרוא לילדכם

ישנם ספרים רבים כל כך שקשה לדעת היכן להתחיל. כלל האצבע הוא שילדים קטנים נהנים בדרך כלל מספרים שכוללים חריזה, מקצב וחזרתיות טובים. למעשה, אחת הדרכים שבהן ילדים לומדים היא חזרתיות וחריזה. בשנים שבהן ילדכם הולך לגן (גיל שלוש עד חמש), הוא ייהנה במיוחד מספרים על הנושאים הבאים:

  • אותיות האל”ף-בי”ת, צורות, גודל וספירה (מנייה)
  • סיפורים פשוטים, ובעיקר ספרים שכוללים חריזה וחזרתיות
  • משפחות, חברים והליכה לבית הספר
  • דמויות ילדים בני אותו גיל, ודמויות בעלות תכונות משונות
  • סיפורים מצחיקים והומוריסטיים – למשל, דמות שמשתמשת במילה מצחיקה, דמות שמשתטה או אפילו “שובבה”
  • תחומי עניין מסוימים, כמו דינוזאורים, פיות, כדורגל או בעלי חיים. חלק מילדי הגן מתעניינים מאוד בספרים עיוניים שאינם סיפורת, למשל, על מערכות הכוכבים, הים, המצאות שונות, מזון וטיולים מסביב לעולם.

אם ילדכם הולך למסגרת חינוכית כלשהי, כדאי לדבר עם הגננת ולהבין כיצד צוות הגן קורא עם הילדים. חלק מהגנים מאפשרים לילדים לשאול ספרים מהספרייה בגן מדי שבוע, או להביא ספר מיוחד מהבית ולחלוק אותו עם הקבוצה.

הנה כמה ספרים שאתם וילדכם תיהנו להכיר:

  • אטלס החיות לילדים בהוצאת מודן
  • חתול תעלול מאת דוקטור סוס
  • איילת מטיילת מאת רינת הופר
  • הזחל הרעב מאת אריק קארל
  • אותיות מצחיקות מאת דתיה בן-דור
  • מי מכיר את בילבי בת-גרב? מאת אסטריד לינדגרן.

זה הזמן לבקר בספרייה המקומית! אפשר לעשות מינוי ולשאול ספרים בחינם. צוות הספרייה יוכל להמליץ לכם על ספרים שמתאימים לגילו של הילד.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

כיצד ילדים צופים בטלוויזיה

תינוקות ופעוטות

באופן כללי, תינוקות ופעוטות:

  • נמשכים לאור, לתנועה ולפעילות על מסך הטלוויזיה, אך אינם יכולים להבין מה משמעות הדברים הללו
  • עשויים לזהות דמויות וקולות מוכרים על המסך לאחר זמן מה
  • ·אינם יכולים להבין עלילה פשוטה
  • עשויים לחקות את מה שהם רואים בטלוויזיה – לדוגמה, מחיאת כפיים – אך סביר להניח שיעשו זאת רק יחד איתכם.

הצפייה בטלוויזיה דורשת מתינוקות מאמץ רב ומעייפת אותם מאוד. תינוקות שאינם גדולים מספיק כדי להפנות את ראשם לצורך מנוחה עלולים להיות מוטרדים מאוד. גם פעוטות מתעייפים מאוד מהמאמץ שהם משקיעים בצפייה בטלוויזיה. עם זאת, הם יכולים ללכת הצדה אם הם רוצים – ורבים מהם באמת עושים זאת.

ילדים בגיל הגן

באופן כללי, ילדים בגיל הגן:

  • אינם יודעים שהדמויות הם שחקנים
  • אינם יודעים שהמציאות היא וירטואלית
  • מתמקדים בהיבטים הוויזואליים בטלוויזיה, אך אינם תמיד מצליחים לעקוב אחרי הסיפור
  • נהנים מסרטים מצוירים ומבינים שהם נועדו לילדים – אף שחלק מהסרטים המצוירים נועדו לילדים גדולים יותר או למבוגרים
  • אינם תמיד מצליחים להבחין בין הפנטזיה למציאות – תלוי כיצד הפנטזיה מוצגת
  • אינם מבינים מהם פלאשבקים או חלומות
  • אינם מבינים מהם עיבודי תמונה (פוטושופ, למשל), וחושבים שמה שהם רואים הוא אמיתי – לדוגמה, הם מאמינים שסופרמן באמת יכול לעוף
  • אינם מבינים מה מטרתן של פרסומות או מה הן מנסות להשיג.

דימויים ויזואליים מפחידים

ילדי גן רגישים לדימויים ויזואליים מפחידים. דמויות של מפלצות, בעלי חיים מרושעים או פרצופים מאיימים עלולות להישאר זמן רב בזיכרונם גם אם מעשיה של הדמות הם דווקא טובים. ילדים בגיל הגן עלולים לפחד גם אם דמות רגילה הופכת פתאום לדמות מרושעת.

אלימות ודימויים מיניים בטלוויזיה

ילדים בגיל הגן נוטים לחקות את מה שהם רואים, גם אם הם אינם מבינים לגמרי מה מתרחש. זו יכולה להיות בעיה, בעיקר אם הם צופים במשהו אלים.

פעולות מיניות ותנועות ריקוד מיניות- לדוגמה, בסרטוני מוזיקה – עלולים לפתח בקרב הילדים התנהגות דומה. מחקרים מראים שסביב גיל חמש שנים, רוב הילדים מפסיקים להאזין למוזיקה שנועדה להם ומתחילים להאזין למוזיקה עכשווית.

פרסומות

חלק מילדי הגן מזהים פרסומות כיוון שהן כוללות דימויים צבעוניים יותר, תנועות מהירות ומוזיקה בקצב מהיר יותר מתוכניות הטלוויזיה הרגילות. חשוב לציין שרמת הקול המשודרת גבוהה יותר בעת שיש פרסומות. יתר על כן, הם לעיתים קרובות חושבים שהפרסומת היא חלק מהתוכנית שהם רואים.

כשילדי גן נחשפים לפרסומות רבות, הם לומדים לזהות את שמות המותגים וסימליהם, ואפילו עשויים ללמוד לקשר ביניהם לבין התרגשות ואושר. הם רגישים יותר לפרסומות, כיוון שהם אינם מבינים מה מטרתן. לכן, מומלץ שזמן המסך לילדים בני שנתיים עד חמש יוגבל ללא יותר משעה ביום. למידע נוסף, קראו את המאמר טלוויזיה לילדים בגיל הגן.

ילדים בגיל בית הספר

באופן כללי, ילדים בגיל בית הספר מצליחים לעקוב אחרי עלילה פשוטה ולהבין כיצד האירועים בסיפור קשורים זה לזה. עם זאת, הם עדיין מעדיפים להבין את הדברים המוצגים כפשוטם, ולא להטיל ספק במה שהם רואים בטלוויזיה. ילדים בגיל זה רגישים מאוד לדימויים במדיה, כיוון שהם משתמשים בדמויות שהם רואים בטלוויזיה כמודל לחיקוי ועלולים לחקות את התנהגותן ואת הגישה שלהן.

דימויים ויזואליים מפחידים

ילדים בגיל בית הספר אינם זקוקים לדימויים ויזואליים לצורך יצירת משמעות באותה מידה כמו ילדים צעירים יותר. עם זאת, הם עדיין עלולים להיות מוטרדים מדימויים מפחידים. הצפייה בחדשות עלולה להיות מפחידה במיוחד – כיוון שהם יודעים שהאירועים שבהם הם צופים בחדשות הם “אמיתיים”. כתבות חדשותיות הנוגעות לפיגועים או פשיעה יכולות להטריד אותם, והם עלולים להיות מודאגים או מפוחדים במיוחד בגלל נושא המוות.

אלימות ודימויים מיניים בטלוויזיה

קבוצת הגיל הזו מושפעת יותר מאלימות בטלוויזיה מאשר ילדים צעירים יותר. תוכניות טלוויזיה וסרטים רבים שנועדו לילדים בגיל בית הספר מעבירים את המסר שלפיו, גיבורים יכולים להשתמש באלימות – כל עוד יש לה מטרה טובה. עם זאת, ילדים בגיל בית הספר עלולים לפרש את המסר בצורה לא נכונה, ולחשוב שאלימות היא דרך לגיטימית להשיג מה שהם רוצים.

החשיפה לאלימות עלולה להפוך את הילדים לפחות רגישים אליה, ולהוביל להתנהגות אגרסיבית. כמו כן, הדימויים המיניים שמוצגים בסרטוני מוזיקה עלולים להשפיע על התנהגותם ועל האופן שבו בנים ובנות – שנכנסים זה עתה לבית הספר או לשנות ההתבגרות – רואים את עצמם ואת ההתפתחות המינית שלהם.

פרסומות

לעיתים קרובות, הפרסומות בטלוויזיה מכוונות לילדים בגיל בית הספר. פרסומות למזון ולצעצועים עלולות לגרום לילדים להרגיש אומללים בנוגע למי שהם ולמה שיש, או נכון יותר אין להם. מסרים אלה עלולים להזיק מאוד לדימוי העצמי של הילדים, ולגרום להם לדאוג בנוגע למראה שלהם,.

לא כל הפרסומות הן גלויות. ישנן פרסומות המסוות את עצמן בתוך התוכנית, כך שהילדים אינם תמיד מודעים לכך שהם חשופים אליהן. סרטוני מוזיקה פועלים גם כפרסומות לאמנים, והילדים שצופים בהם עשויים לרצות לחקות את האמן – לדוגמה, לשתות את אותו משקה וללבוש את אותם בגדים שהוא לובש. לכן, מומלץ שזמן המסך לילדים בני יותר מחמש יוגבל ללא יותר משעתיים ביום בלבד. למידע נוסף, קראו את המאמר טלוויזיה לילדים בגיל בית הספר.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

ליצור שגרה גם ב’חופשת הקורונה’

חופש כפוי ובלתי מתוכנן: האתגר

החופשה הכפויה מהלימודים עקב הניסיון למנוע את התפשטותו של נגיף הקורונה עשויה להיות חוויה מאתגרת מאוד עבור הורים וילדים כאחד. אנו נאלצים להתמודד עם השעות הארוכות בבית, הלחץ מן החדשות ושינוי השגרה הרגילה שלנו ושל ילדינו.

עם ימי החופשה הארוכים, עלולה להגיע גם התנהגות מאתגרת. השימוש בשגרה מובנית יכולה לסייע לכם לצלוח את תקופה זו בקלות יותר ולהעניק לילדכם תחושת ביטחון וסדר.

מדוע שגרה עוזרת לניהול ההתנהגות?

השגרה עוזרת לבני המשפחה לדעת מי עושה מה, מתי, באיזה סדר ובאיזו תדירות. כמו כן, היא מסייעת להפחית התנהגות בלתי הולמת שקשורה לדברים משעממים כגון צחצוח השיניים, איסוף הצעצועים או כיבוי הטלוויזיה.

לילדים צעירים אפשר לבנות שגרת משחק, שגרת ארוחות ושגרת שינה. ילדים שמקבלים שינה איכותית ומספקת, אוכל מזין והמון זמן לשחק, מתנהגים בדרך כלל כפי שאתם רוצים.

השגרה עוזרת לילדים לחוש בטוחים ומוגנים – בדיוק מה שהם זקוקים לו בזמנים מורכבים ומלחיצים כמו הימים הללו.

ליצור שגרה

הנה כמה טיפים שיעזרו לכם ליצור שגרה בימי ההשבתה הללו:

  • אם ילדכם גדול מספיק – בסביבות גיל בית הספר – תוכלו לדבר איתו על השגרה הרצויה. עריכת דיונים על השגרות השונות היא דרך מצוינת לעזור לו ללמוד דברים חשובים כגון כיצד להעסיק את עצמו, לדאוג להשלמת המשימות הלימודיות שלו ועוד.
  • תכננו שגרה לזמנים מתאגרים במיוחד במהלך היום – כל משפחה והזמנים הלחוצים שלה. בשגרה שבה לכל אחד יש מה לעשות – או לפחות כזו המאפשרת לילדים להיות עסוקים בזמן שאתם דואגים לעניינים אחרים או לילדים צעירים יותר- הכל יכול להתנהל בצורה חלקה יותר.
  • הוסיפו זמן מנוחה לשגרה של ילדכם. כך הוא יוכל להקדיש זמן לשינה או למנוחה, מה שיסייע להתנהגותו ויאפשר לו ללמוד כיצד להעסיק את עצמו.
  • שלבו בשגרה מגוון פעילויות: הכנת ארוחה, למידה, קריאת ספר, זמן מסך, משחק משותף, התרוצצות בחצר, סידור הבית ועוד.
  • אפשר לכלול בשגרה גם הגבלות זמן על פעילויות מסוימות, כגון זמן מסך. לדוגמה, ילדים יכולים לצפות בטלוויזיה או להשתמש בטאבלט שלהם, אך רק בין השעות 17:00 עד 18:30 (או מה שמתאים למשפחתכם).

לגרום לילדים לפעול לפי השגרה

תכננתם תוכנית שתעמוד בבסיס השגרה החדשה. אך איך אפשר לגרום לילדים לפעול לפיה, בלי לנדנד להם? הנה כמה רעיונות:

  • הכינו פוסטר מאויר של השגרה במקום בולט. הכנת הפוסטר יכולה להיות פעילות מהנה עבורכם ועבור ילדכם, ולתת לכם הזדמנות לדבר על השגרה הרצויה.
  • ספרו לילדכם על החלקים בשגרה שהוא יכול לעשות בעצמו – למשל, לבחור משחק או תכנית לצפייה בטלוויזיה, לסדר את חדרו ועוד.
  • מצאו דרכים להזכיר לילדכם שעליו לפעול לפי השגרה בלי עזרתכם. לדוגמה, שימו בחדרו שעון מעורר. הצלצול יאותת לו שהגיע הזמן לעבור מפעילות אחת לאחרת.
  • חשבו אילו חלקים בשגרה יכולים להיות באחריותו של ילדכם. זה יכול להיות זמן מצוין ללמוד מיומנויות חדשות ולעזור למשפחה במטלות הבית – לדוגמה, ילד בגיל הגן יכול לערוך את השולחן לפני הארוחה.
  • שימו לב לילדכם ושבחו אותו כשהוא פועל לפי השגרה ללא עזרה.

עם זאת, זכרו שהשגרה אינה מחייבת אתכם ואת משפחתכם להיות נוקשים ובלתי גמישים. שינויים והפתעות של הרגע האחרון הם חלק טבעי מהחיים ובוודאי מימים בלתי צפויים אלו.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.