14 שאלות נפוצות על הורות ב’זמן קורונה’

1. מהם ההרגלים הקטנים שיכולים לעזור לנו בימים הארוכים בבית?

אנחנו נמצאים בימים של אי וודאות ושינויים תכופים בשגרה ובהרגלים. לכן, הניסיון לייצר וודאות ושגרה בתוך הבלגן מאפשר לנו להשיב לנו ולילדים תחושה מסוימת של שליטה. חשוב ליצור שגרה עם הרגלים בריאים שגם תיתן תחושת בטחון. לכן, קבעו שגרה יומית עד כמה שניתן, שתתאים למשפחה שלכם, שכוללת שעת השכמה ושעת השכבה לישון, ועוגנים במהלך היום כמו ארוחות משותפות או פעילות משותפת. קבעו גם שעת שקט במהלך היום שתאפשר לכם לאגור כוחות. בזמן זה הילדים יכולים לקרוא, לבנות פאזל, לצפות בסרט, או לעסוק בפעילות שקטה אחרת. אתם בונים עכשיו שגרה חדשה, זה יכול לקחת קצת זמן וצפוי שזה יעבוד בדרך של ניסוי וטעייה. קחו כמה דקות בסוף היום כדי לסכם את היום- שימו לב מה עבד טוב ומה פחות, ותלמדו מההצלחות עבור המצבים המאתגרים יותר.

2. מה עונים לילדים על האמירה החוזרת “משעמם לי”?

קודם כל, לוקחים נשימה. זה בסדר שיהיה לילד משעמם, זה מפתח דמיון, יצירתיות ותושייה. אחרי שנשמנו עמוק אפשר להציע לילד פעילויות שונות. אפשר גם לנסות לשאול את הילד קצת שאלות ולנסות להבין למה הוא מתכוון. האם הוא רוצה “זמן מסך”? אולי היא דווקא מבקשת תשומת לב שלכם וזמן לעשות משהו ביחד? אולי הם עוסקים בפעילות שגורמת לתסכול? תכנון של היום ביחד עם הילדים יכול לסייע להימנע ממצב של “שעמום”. כמו כן, יעזור אם יהיה לכם “צנצנת משעמם לי”: אסופת רעיונות שניתן לעשות אם “משעמם לי”, שמהם ניתן לבחור או להגריל רעיון אחד בכל פעם.
להורדת דף רעיונות להדפסה- לחצו כאן.

3. איך מסבירים לילדים בגילאים שונים מדוע אסור להיפגש עם חברים?

בכל גיל, תוכלו למצוא מספר רב של סרטונים וחומרים כתובים המסבירים לילדים מהו נגיף הקורונה, כיצד הוא מדבק ומה עלינו לעשות על מנת לשמור על עצמנו ועל הסובבים אותנו.

לילדים צעירים- תוכלו להקריא את החוברת שנמצאת כאן.
ילדים בוגרים יותר- יכולים לצפות בסרטון של תום ומובי- שנמצא כאן.

חלק מן ההסבר כולל כמובן את העובדה שהנגיף מדבק מאוד ועובר בין אנשים בקלות, ולכן עלינו להישאר בבית עם המשפחה בתקופה הקרובה. הרגיעו את ילדיכם והבהירו כי כל עוד נשמור על הכללים, נישאר בריאים ובטוחים. ההסבר שלכם צריך להיות מותאם לגיל הילד שלכם, אבל בכל הסבר חשוב לתת מקום לתחושות כמו עצב, געגוע ותסכול, כמו גם לחוויה שזה באמת מצב מבלבל ולא נעים. בהסבר כדאי גם לשאול את הילד את מי היה רוצה לבקר, מה היה רוצה לעשות איתו/ה ולחשוב יחד על דרכים ליצור את הקשר גם למרות המרחק הפיסי. חשוב להדגיש לילדים, בפרט לצעירים שבהם, שכולם לא נפגשים עם חברים, ושגם אם לא מתראים עם החברים ניתן לשמור איתם על קשר. כתיבת מכתבים/הודעות/ציורים/מיילים ושיחות וידאו הן דרכים נוספות להעביר את הזמן בבידוד או בהסגר. ניתן גם לשחק משחקים וירטואליים עם חברים.

4. מה עושים עם מריבות בין אחים?

השהות הממושכת בבית היא ללא ספק מקור אפשרי לריבים וחיכוכים ולא נותרו לנו הרבה ברירות אלא לקבל את העובדה שזה חלק מהחיים. נסו לשים לב:  האם יש זמנים ביום שבהם יש יותר מריבות? האם אתם יודעים לזהות מהם המצבים שמעוררים ריבים? האם יש משהו במצבים האלה שניתן למנוע אותו, או לצמצם? שימו גם לב לתגובה שלכם לריבים של הילדים – אילו מחשבות ורגשות זה מעורר בכם, מה התגובה האוטומטית שלכם (לנסות להפריד? לפתור להם את הבעיה?). נסו פעם או פעמיים לבחור תגובה שונה מזו שאתם רגילים (למשל, להתעלם) ולבדוק מה ההשפעה של בחירתכם.

במידה ומתאים, רצוי לנהל שיחה עם הילדים, לשאול אותם על המצבים שבהם הם רבים יותר, איך זה משפיע עליהם ואיך הם חושבים שאפשר לצמצם ריבים. תכנון מראש של הזמן, תורות במחשב/אייפד, “הפרדת כוחות” כך שכל אחד יהיה במקום אחר- בבית יכולים לסייע. כמו כן, זו הזדמנות טובה עבור הילדים ללמוד אסטרטגיות של ויסות רגשי, ולחשוב האם יכולים להגיב אחרת לאח/ות המעצבנים? לעיתים קל יותר לילד לחשוב בשם אחיו ולהציע הצעות כיצד השני היה יכול לנהוג אחרת או איך אפשר לעזור לאח להירגע.

לחצו כאן לרעיונות נוספים להתמודדות עם מריבות בין אחים, התמודדות עם מריבות בין אחים בגיל ההתבגרות ולמניעת מריבות בין אחים.

5. איך יוצרים סדר יום ואיך מסבירים לילדים מדוע הוא חשוב?

קבעו שיחה עם הילדים ועשו יחד רשימה של דברים שהם היו רוצים לעשות במהלך היום והשבוע, יחד עם משימות שעליהם לבצע (בבית או בלימודים). אפשרו גם לילדים לחשוב על משימה שהם היו רוצים לבצע, משהו חדש שהיו רוצים ללמוד, להכין משהו ועוד.

בנו טבלה יומית לכל ילד ושבצו יחד את הרכיבים השונים, תוך מתן זמן לסירוגין בין פעילויות מהנות (יצירה, פעילות ספורט, משחק או זמן מסך), מטלות ושיעורי בית. השאירו זמן כמובן לארוחות ולהתארגנות אליהן.

במשפחות עם ילדים עם צרכים וגילאים שונים, שימו לב לחלוקת זמן שתאפשר לכם לתת מענה לצעירים הדורשים ליווי בזמנים בהם האחים הבוגרים יותר יכולים להסתדר לבד.

קבעו גם זמנים משותפים לכל המשפחה יחד: ארוחות, פעילות משותפת (סרט, פעילות גופנית, משחק משפחתי, ערב בישול, ערב שירה ועוד).

למידע נוסף על סדר יום בימי הקורונה- לחצו כאן.

6. איך יוצרים תחושת ביטחון ומרחב בטוח לילדים גדולים ולבני נוער שחשופים לחדשות?

חשוב לזכור – גם אם אתם חושבים שהילדים עסוקים במשחק משלהם ולא רואים את החדשות, ברגע שאמצעי המדיה פועלים בבית, גם הילדים (בכל גיל) חשופים אליהם. לכן, חשוב ליצור הזדמנויות לשוחח. נסו למצוא זמן שקט וללא הסחות דעת, לשאול בסקרנות מה הם רואים ושומעים, מה הם חושבים שהם יודעים על המצב, מה הבינו, מה היו רוצים לדעת, ומה זה גורם להם להרגיש. אפשר גם לשתף אותם בתחושות שלכם ובעובדה שכולנו שותפים לתחושות הפחד ואי-הוודאות. חשוב לתווך לילדים ונוער את ההבדל בין עובדות לבין שמועות, ספקולציות ופייק ניוז, לסייע להם להבחין ביניהם ולהתמקד בעובדות ובהנחיות. חשוב גם לצמצם את צריכת החדשות (גם עבורכם)- לא בהכרח חייבים להתעדכן על כל חולה חדש שאובחן ובמה שקורה בכל מדינה מדינה.  נסו לכוון את תשומת הלב גם לחדשות הטובות (למשל מדינות שמתמודדות בהצלחה עם הקורונה, בלימה של ההתפשטות, תמיכה הדדית). לילדים הגדולים תוכלו אפילו להפוך זאת למשימת חיפוש אחר חדשות טובות. עודדו את הילדים לשתף אתכם אם נחשפו למשהו מלחיץ או מטריד.

למידע נוסף על חשיבות ההורים לבני הנוער- לחצו כאן.

7. איך גורמים לכולם להפסיק לנשנש כל היום?

שהייה בבית ושעמום עשויים להביא להתעסקות גדולה יותר באוכל, מאשר בימים רגילים. הניחו במקום זמין נשנושים בריאים ומוכנים לאכילה: פירות וירקות חתוכים, יוגורט, פריכיות ועוד. אפשר גם להכין בבוקר סלסלה לכל ילד עם ה״נשנושים״ שאמורים להספיק לכל היום. תוכלו ‘למתג’ ולקשט את פינת הנשנושים יחד, ולעודד את הילדים לחשוב על רעיונות לנשנושים בריאים לימים הבאים, ואף להכין אותם יחד.

8. איך רותמים את הילדים לעבודות הבית?

הפכו את מטלות הבית לחלק ממשחק. תוכלו לבנות לוח משחק בו עבור כל מטלה ניתן להתקדם מספר צעדים, או קבעו “תג מחיר” לכל מטלה עבורה יקבלו הילדים “תלושים” לפעילות מהנה או צ’ופר (ערב סרט, איחור של שעת ההשכבה לישון, בחירת תפריט לארוחת ערב משפחתית ועוד).  תוכלו גם לבנות לוח מטלות משפחתי שבו תשתדלו לשבץ את הילדים בהתאם לרצונותיהם, כך שלכל אחד תהיה גם אפשרות בחירה מסוימת. מטלות קשות או לא אהובות חלקו לאורך השבוע בין כלל הילדים.

למידע נוסף על הדרכים בהן ניתן לסייע לילדים לבצע את מטלות הבית- לחצו כאן.

9. איך מוצאים זמן שקט לעצמנו- ההורים?

רשמו לעצמכם פעילויות שישמחו אתכם ויתנו לכם אנרגיה. כוס קפה תוך שיחה שקטה עם חברה/בן זוג (גם אם וירטואלי..), קריאת ספר, האזנה למוזיקה, יוגה או סתם מנוחה… קבעו בלוז היומי זמנים שקטים במהלך היום, בהם הילדים פחות צריכים אתכם תוך תעסוקה שקטה שלהם (קריאה, פאזל, סרט וכו’). כמו כן, תוכלו לבנות לוח זמנים זוגי כך שלכל אחד מכם יש זמן שקט בכל יום, בו הוא לא אחראי. נצלו זמנים אלו לא כדי ‘להספיק עוד משהו, אלא כדי לנשום ולהירגע.  זמנים אלו יטענו לכם מחדש את האנרגיות.

למידע נוסף אודות הדרכים שבהם תוכלו לטפל בעצמכם כהורים לילדים צעירים- לחצו כאן. הורים לבני נוער? לחצו כאן.

10. איך שומרים על אורח חיים בריא בתקופת בידוד או הסגר?

גם בזמן בידוד או הסגר כדאי לשמור על אורח חיים בריא. שימו לב לשעות ההשכמה וההשכבה לישון, נסו שלא לשנות את סדר היום הרגיל. הקדישו בכל יום זמן לפעילות גופנית. תוכלו למצוא ברשת מגוון תכניות לפעילויות מגוונות- אישיות או קבוצתיות, תכניות מוקלטות או תכניות בשידור חי ובחרו לעצמכם פעילות שתיהנו ממנה. חשוב לקבוע זמן לפעילות גופנית, ואפשר לקבוע עם מישהו מהמשפחה זמן לפעילות משותפת. אם אתם מתקשים למצוא פעילות שתהיה מהנה עבורכם, נסו להצמיד את הפעילות הגופנית לפעילות מהנה אחרת – למשל, להתעמל תוך כדי צפייה בתכנית טלוויזיה שאתם אוהבים או להחליט על “פרס” שתתנו לעצמכם אחרי שתסיימו את הפעילות (אבל… אולי לא שוקולד…).
השתדלו לא לבלות את היום בישיבה או שכיבה. נסו לקרוא ספר בעמידה תוך הנעת הרגליים, לשוחח בטלפון תוך תנועה, או לעבוד על המחשב בעמידה.
אכלו באופן מסודר ארוחות, במקום לנשנש לאורך כל היום. הכינו מלאי של פירות וירקות חתוכים, ודאגו לשתות הרבה מים במהלך כל היום.

11. איך מאזנים בין העבודה לבין השהיה עם הילדים בבית?

לוקח זמן להסתגל לשגרה של עבודה מהבית עם ילדים, היו סבלניים. נסו עד כמה שניתן לתכנן זמנים שבהם מתאפשר לכם לעבוד ולדאוג לתנאים לכך. נסו ככל שניתן לעבוד בריכוז ויעילות בזמנים שהגדרתם לעצמם לעבודה, ובזמנים שאתם לא עובדים – אל תנסו לעבוד. בהתאם לגיל של הילדים, אפשר לנסות להסביר להם שאתם זקוקים כעת לפרק זמן מסוים בלי הפרעות, ושאחר כך תתפנו אליהם. כדאי לנצל זמנים שהילדים עסוקים או ישנים כדי לעבוד, אבל אל תשכחו גם לתת לעצמכם זמן לנוח.

12. איך מתמודדים עם חרדה ולחץ, מבלי ‘להוציא את זה על הילדים’?

יש הרבה מאד טכניקות להתמודדות עם חרדה ולחץ, המשלבות טכניקות של נשימה, הרפיה, דמיון מודרך ועוד. לפני הכל, חשוב לזהות את המצבים שבהם החרדה מבעבעת והלחץ “גולש” החוצה על הילדים. אחרי שזיהינו את המצבים ש’מפעילים’ אתכם, נסו לתרגל תגובות אחרות. זכרו, לא בכל פעם תצליחו להימנע מביטוי של תסכול או כעס. זכרו כי כל פעם שהצלחתם להימנע מכך- היא הצלחה קטנה. היו גאים בעצמכם, והיו חומלים כלפי עצמכם וכלפי הסביבה.

למידע נוסף אודות לחץ וניהול לחצים- לחצו כאן. רוצים לדעת עוד על טכניקת הקשיבות (מיינדפולנס)? לחצו כאן.

13. רגשות אשם- מה עושים איתם?

רגשות אשם הם חלק בלתי נפרד מההורות. לפעמים אנחנו אפילו לומדים לחיות איתם, אבל ברגעים מסוימים הם ירימו את ראשם. מול הודעות הווטסאפ מלאות הפעילות, מול התמונות מלאות ההרמוניה המשפחתית והביתית ברשתות החברתיות. נסו לשוחח עליהם עם בני הזוג שלכם ועם חברים שאתם מרגישים שמשתפים אתכם בקשיי ההורות שלהם. שאלו את עצמכם: האם כל הורה היה מתפקד טוב יותר מכם? האם כל הילדים שהוריהם נמצאים באותו המצב מתמודדים טוב יותר? אם תסתכלו מסביב תגלו שככל הנראה אתם טובים לפחות כמו חבריכם, שרבים מאיתנו מתמודדים עם מחשבות דומות ושכולנו עושים טעויות. זכרו- המטרה היא לא להיות הטובים ביותר כל הזמן, אלא להיות טובים מספיק. עשו כמיטב יכולתכם באותו הרגע וקבלו את העובדה שאף אחד מאיתנו אינו הורה מושלם.

 

בני נוער בתקופת הקורונה: התמודדויות ואתגרים

דאגות בגיל ההתבגרות

גיל ההתבגרות הוא תקופה של שינויים רבים מבחינה נפשית, גופנית וחברתית. בני נוער רבים חשים לחץ ודאגה בגין האתגרים הרבים העומדים בפניהם בשנים אלו. מצבם החברתי, ויכוח עם בני גילם, עימותים במשפחה, דימוי גוף, קשיים לימודיים וחששות מפני העתיד הם רק חלק מן הדאגות איתן הם מתמודדים. מתבגרים רבים אף נדרשים לקבל החלטות חשובות שעשויות להשפיע על המשך חייהם.

אל תוך העומס הרגשי והמנטלי הזה, תקופת הקורונה מביאה עמה לא מעט אתגרים נוספים. אי וודאות ושינויים מהירים בשגרת היומיום מצטרפים לפערים שהצטברו בלמידה והצורך להתארגן לקראת בחינות הבגרות בזמן קצר. גם הדאגות הבריאותיות המתעוררות באופן טבעי בתקופה זו עשויות להגביר את תחושת הלחץ של נערים ונערות. זאת בנוסף לצמצום בפעילויות הקהילתיות והחברתיות החיוניות לתחושת השייכות ומהוות גורם תמיכה מרכזי בחייהם.

הורות תומכת למתבגרים

היכולת להתאושש מהתקופה הקשה תלויה בחוסן הנפשי ובתחושת המסוגלות של ילדכם. מערכת יחסים חזקה וחיובית עמכם ועם מבוגרים נוספים תסייע לו לפתח מיומנויות אישיות שיאפשרו לו להסתגל לשינויים ולהתמודד עם המכשולים והאתגרים שניצבים לפתחו. הקפידו לשמור על קשר עם ילדכם, לעודד אותו לשוחח עמכם, ולהקשיב לתחושותיו באופן פעיל. חשוב להתייחס לחששות ודאגות שלו באופן מותאם, ולסייע לו להרגיש כי זה נורמלי לחוש כך. הזכירו לילדכם כי זה טבעי להרגיש לחוץ ומודאג, וכי עשוי לקחת זמן להסתגל לשינויים. נסו להעביר לו מסרים חיוביים, תוך כדי חיבוק או מגע חם, והפגינו אמון ביכולת שלו להתמודד. שמשו דוגמה אישית; דברו על רגשותיכם והראו לילדכם מה אתם עושים על מנת להתמודד עם הדאגות והלחצים בהצלחה.

בגרויות מחוץ לשגרה

התמודדות מרכזית בתקופה זו נוגעת לעומס הבגרויות בתנאים לא שגרתיים, תחת לחץ זמן, ובחלק מן המקרים אף בלמידה מרחוק או תוך כדי בידוד. חשוב להבין כי בני נוער רבים מרגישים שהלימודים בתיכון ובחינות הבגרות קובעים את כל עתידם, כך שהם עשויים לחוות לחץ רב מהאפשרות שהבחינות שלהם יפגעו בשל הקורונה. מתבגרים אחרים עשויים להתקשות להתגייס ללמידה בשל השינויים הרבים בשגרה והפערים שהצטברו. על אף הקשיים, יש לא מעט דרכים בהם תוכלו לסייע לילדכם לצלוח את תקופת הבגרויות.

מעורבות הורית בלימודים

גם בני נוער זקוקים לתמיכתכם ולעידוד מצדכם כדי ללמוד, אולם באופן שונה מזה שהזדקקו לו בעבר. סביר להניח שילדכם יזדקק ליותר תחושת עצמאות בלמידה. כדי שילדכם ידע שאתם זמינים עבורו במקרה הצורך, הפגינו עניין בלמידה שלו, אך עדיף שלא ללחוץ עליו יותר מדי. אתגרים הם חלק טבעי בחיים, וילדכם חייב ללמוד כיצד להתמודד איתם בעצמו. תנו לו לנסות להתמודד עם הבעיות שלו לבד לפני שאתם מתערבים; גם כישלונות הם חלק חשוב מהתהליך. עם זאת, נסו להישאר ערים למצבו; כשאתם רואים את ילדכם נאבק לבצע משימה, התעניינו ושאלו אותו איך הוא מתמודד. תמכו בו גם כשאינו מצליח, הימנעו משיפוטיות כלפי התנהגותו ועודדו אותו להמשיך לנסות.

ניתן ורצוי לבסס הרגלים שיתמכו בלמידה של ילדכם. עזרו לו ליצור שגרת שיעורי בית בשעה ובמקום קבוע, שבה תדאגו לסביבה נקייה מהסחות דעת כגון טלוויזיה או אחים צעירים. שוחחו עם ילדכם על ההתנסויות שלו בלמידה באופן שגרתי בעת ארוחה משותפת. שימו דגש על חווית הלמידה שלו ולא על הישגים. חלקו עמו את רגשותיו והשתתפו בשמחה ובהתרגשות שלו כשהוא מצליח, והציעו תמיכה ואהבה כשהוא מביע תסכול או מתקשה.

מטרות ברות השגה

על מנת לחזק את תחושת המסוגלות והביטחון העצמי של ילדכם, חשוב לסייע לו להציב לעצמו מטרות שיוכל להשיג. קבלו את העובדה שהוא חזק בתחומים ומסוימים ופחות חזק באחרים, ועזרו לו לחשוב מהן החוזקות ומה המגבלות שלו. הציעו לו להתנסות בלמידה במגוון דרכים, כדי שתוכלו להבין ביחד באיזו דרך הוא לומד באופן הטוב ביותר. עזרו לו לתכנן ולארגן את הלמידה שלו בהתאם להבנות שאליהם הגעתם. אם לדוגמה הוא זקוק להפסקות תכופות, עודדו אותו לתכנן מספר פרקים קצרים של למידה במהלך היום. אם הוא לומד טוב יותר מתוך פעילות והתנסות, עודדו אותו לבנות מצגת שיוכל לחלוק עם חבריו. כשהוא מתקשה, הדגישו את האופן שבו הוא לומד ולא את הישגיו, ועודדו אותו לפתח מיומנויות של תכנון ומשמעת עצמית. במקביל, עזרו לו להתמקד בדברים שבהם הוא טוב, כדי לסייע לו לבנות בטחון עצמי.

שינה

איכות השינה חשובה במיוחד על מנת לשפר את רמות האנרגיה, הזיכרון והריכוז, ולשמור על מצב רוח חיובי. בתקופה של שינויים בשגרה ועם עומס הלמידה לבגרויות, השינה של ילדכם עלולה להיות הדבר הראשון שנפגע. לאורך כל גיל ההתבגרות, בני נוער זקוקים לתשע שעות שינה על מנת לתפקד כראוי. גם איכות השינה עשויה להיפגע, אם ילדכם ישן בסביבה עמוסת גירויים של אור וקול – עם טלוויזיה דלוקה, או כשהפלאפון ביד.

על מנת לסייע לילדכם לפתח דפוסי שינה בריאים, עודדו אותו ללכת לישון ולקום בערך באותה שעה בכל יום. כדאי להימנע משינה ממושכת בשעות אחר הצהרים, שעלולה לפגוע בשנת הלילה. בקשו ממנו לכבות מכשירים אלקטרוניים כשעה לפני השינה, ושוחחו עמו על החשיבות של היגיינת שינה. אם ילדכם מתקשה לישון, נסו ללמד אותו שיטות של הרפיה, והציעו לו לשוחח על דאגותיו בשעות היום. שבחו אותו אם אתם רואים שהוא מנסה לשנות את דפוסי השינה שלו. במידה ואתם דואגים שהבעיה חריפה יותר, דברו עם ילדכם על חששותיכם ופנו לקבל עזרה מקצועית מרופא המשפחה או מיועצת בית הספר.

נוער בבידוד

אם ילדכם הוכנס לבידוד, הוא ואתם נדרשים להתמודד עם אתגר נוסף. תקופת הבידוד עשויה להציף בדאגות וחרדות בריאותיות, שחלק מן המתבגרים עשוי להתקשות להתמודד עמן. במקרים רבים בית הספר כולו נסגר, ולעתים לא מתקיימת אף למידה מרחוק. במצב זה כל שגרת היום מתערערת; ילדכם אינו לומד, לא יכול להיפגש עם חבריו, ואין כל אפשרות לצאת החוצה ולהתאוורר. כשהוא נדרש לבלות שעות ארוכות לבד ללא פעילות, הפתרון הזמין ביותר עבורו הוא המסך.

על אף שבשגרה מומלץ מאוד להגביל את זמני המסך של ילדכם, הכניסה לבידוד דורשת התאמה מחדש של הגבולות. האינטרנט והפלאפון מהווים בזמן הבידוד שער לחיים החברתיים, שמתרחשים כעת רק ברשתות החברתיות ובוואצאפ. זהו לא הזמן להעמיס בדרישות נוקשות בנוגע לזמני מסך, עמידה במטלות או דרישות לימודיות. עם זאת, חשוב ורצוי לעודד את ילדכם לחשוב כיצד הוא רוצה לנצל את הזמן שלו ולעודד אותו לבנות סדר יום מאוזן, הכולל גם תזונה בריאה, פעילות גופנית והקפדה על שעות שינה. שוחחו עמו על ההשלכות השליליות של שהייה ממושכת מול המסך, ועזרו לו להבחין בשינויים ברמת האנרגיה ובמצב רוח כשהוא נמצא זמן רב ללא פעילות. שבחו אותו כשהוא קובע לעצמו יעדים ומטרות, מתנסה בפעילויות חדשות, או מתאמץ לשמור על שגרה בריאה. עודדו אותו לגלות אילו פעילויות מרגיעות הוא יכול לשלב בסדר היום – אמבטיה, קריאה בספר, האזנה למוזיקה. שוחחו עמו על הדאגות שלו כדי שירגיש מוגן, ועזרו לו לחשוב מחשבות חיוביות שיסייעו לו בהתמודדות עם המתחים.

מתי לפנות לעזרה?

עליות וירידות רגשיות הם תגובה טבעית בתקופה המאופיינת בלחצים ובשינויים רבים כל כך. אולם אם הלחץ של ילדכם הולך וגובר, החששות שלו מחמירים או שהלחץ מפריע לשינה, לתיאבון, לרמות האנרגיה או להנאה, או אם הוא מתקשה לחזור לחיים השגרתיים לאחר בידוד, כדאי לפנות לרופא הילדים או המשפחה שלכם ולקבל עזרה מקצועית.

תנועתיות אצל תינוקות רכים

תנועה ומשחק אצל תינוקות רכים

תינוקות הם כמו מדענים קטנים: תמיד מבקשים לחקור ולגלות, וממוקדים בלמידת דברים חדשים וכיצד הם עובדים. תינוקות מתחילים להתנסות בתנועות גופם החדש מהרגע שהם פוקחים עיניים. זה מתחיל בתנועות קטנות כל כך עד שלפעמים קשה להבחין בהן, וממשיך במשחקים לאורך כל שנות הילדות.

המשחק של תינוקות רכים הוא פשוט בתחילה, אך יש לו מטרה חשובה מאוד: התינוק מגלה מה גופו יכול לעשות, ומתחיל להבין כיצד עובד העולם סביבו. ילדכם עובד גם על פיתוח השרירים והמיומנויות המוטוריות שלו, ומתאמן בהנעת איברים שונים בגופו.

אתם הקהל העיקרי של התינוק, ולכן עליכם להראות לו עד כמה אתם מתפעלים ממעשיו. שבחו את התינוק והתפעלו מיכולותיו המתפתחות. השבחים גורמים לתינוק להרגיש מצוין ומעודדים את הביטחון העצמי שהוא זקוק לו כדי לנסות דברים חדשים.

תנועה אצל תינוקות רכים: למה לצפות

תינוקות גדלים ומתפתחים בקצב שונה. רוב הרגעים החשובים בהתפתחות מתרחשים בערך באותו סדר, אך הגיל שבו הם קורים עשוי להשתנות אצל כל ילד וילד – אפילו אצל ילדים מאותה משפחה. אצל תינוקות, התנועה, ההתפתחות והלמידה משולבות אלה באלה:

  • בשמונה השבועות הראשונים לחייו, התינוק שלכם שולט על תנועותיו במידה מועטה מאוד. כל הפעילות הגופנית היא לא רצונית או רפלקסיבית.
  • אם תלטפו את לחיו של תינוק שזה עתה נולד, הוא יפנה לאותו צד כדי לינוק – זהו רפלקס תנועה.
  • עד מהרה התינוק יתחיל לפתוח את אגרופיו ולנופף בידיו כלפי חפצים שתלויים מעליו.
  • בגיל שישה שבועות הוא יתחיל להבין כיצד להפנות את שתי העיניים לאותו כיוון ובאותו זמן, והמבטים הפוזלים והמטרידים יתחילו להיעלם.
  • בגיל 8-4 שבועות תינוקות לומדים להרים את ראשיהם הקטנים והכבדים כשהם שוכבים על הבטן.
  • עד גיל חודשיים, התינוק צפוי לגלות את קיומן של רגליו. הוא ייהנה לבעוט, בעיקר באמבטיה וכשהוא בלי חיתול.
  • בערך בגיל שלושה חודשים, תינוקות מתחילים להתבונן בידיהם וברגליהם המתנופפות. כמו כן, הם מתחילים לקרב את הידיים לפנים שלכם או לעבר צעצוע. הוא מתחיל לגלות מה גופו יכול לעשות, ומתחיל להיות מסוגל להושיט יד לחפצים ולתפוס אותם.
  • התינוק רואה מרגע הלידה, אולם בחודשים הראשונים הוא מצליח למקד את עיניו רק בחפצים במרחק של 30-20 ס”מ מפניו.

כבר מרגע הלידה, התינוק ינסה לחקות את הבעות הפנים שלכם. אם אתם מחייכים אליו חיוך גדול ורחב, הוא ינסה לעשות אותו דבר. אם אתם זועפים, הפרצוף הזעוף יחזור אליכם!

איך לעזור להתפתחות תנועתית אצל תינוקות רכים

  • שכיבה על הבטן עוזרת לתינוק ללמוד להרים את ראשו ולפתח את שרירי הצוואר. הניחו את התינוק על הבטן כשהוא על משטח יציב, ושימו לב מה קורה. התחילו בדקה-שתיים, והאריכו את הזמן עד ל-15-10 דקות לאחר כל ארוחה. שימו לב לתינוק: אם הוא אינו מרוצה כשהוא על הבטן, נסו שוב בעוד יום-יומיים.
  • בין אם הוא שוכב על הגב או על הבטן, כדאי להניח לפניו או מעליו חפצים נחמדים ובהירים. בסביבות גיל שלושה חודשים, הוא ינסה להגיע אליהם. תוכלו להניח את הצעצועים בהישג ידו אם תחברו אותם לקשת שמונחת מעליו (בעגלה או ב’אוניברסיטה’) או מולו, כשהוא יושב בטרמפולינה.
  • נסו להניח בידו צעצוע או רעשן. הוא יצליח לאחוז בו בגיל חודש עד שלושה חודשים.
  • חזרו על שירי משחק פשוטים הכוללים תנועות (למשל, “עשר אצבעות לי יש” או “ידיים למעלה, על הראש”). התינוק ילמד את הדפוסים ויתחיל להבין מה השלב הבא ב”משחק”. פעילות כזו עוזרת למוחו ליצור קשרים חזקים ובריאים.
  • תנו לו הזדמנות לשחק על הרצפה ולהתנסות בגופו. השתדלו שלא להאיץ בו לעשות דברים לפני שהוא מוכן. פשוט תיהנו לראות אותו משחק.

כל תינוק מתפתח בקצב שלו. אתם מכירים את התינוק שלכם הכי טוב, כך שאם אתם מודאגים בנוגע להתפתחותו, כדאי לפנות לאחות טיפת חלב או לרופא הילדים.

שימו לב במיוחד אם התינוק שלכם:

  • נראה שאינו מצליח לעשות דברים שעשה בעבר
  • נראה שמוט שלא כרגיל או נוקשה
  • אינו נבהל מרעש חזק בסביבה
  • אינו מתעניין בכם.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התפתחות בגיל 5-6 חודשים

כיצד מתפתחים תינוקות בגיל 5-6 חודשים

בגיל חמישה-שישה חודשים התינוק שלכם לומד מי הוא. הוא מתחיל להבין את ההבדלים בין הוריו לבין האנשים שמטפלים בו, זרים, מבוגרים וילדים. הוא כבר יצר מערכות יחסים ופיתח התקשרויות חשובות עם הוריו ועם בני משפחה קרובים או מטפלים, ואוהב לבלות איתם.

בשלב זה של התפתחות התינוק הוא מתחיל להיות מודע יותר לקיומם של מבוגרים שאינו מכיר היטב או לפחד מהם – זהו “פחד מזרים”. זהו חלק טבעי בתהליך שבו הוא לומד להרגיש בטוח בעולם, ובתוך זמן קצר הוא יתרגל גם לאנשים חדשים.

התינוק שלכם יכול להביע רגשות – צחקוק, צווחה וחיוך מביעים אושר, שמחה והנאה. כמו כן, הוא ייאנח, יזדעף ויבכה כשהוא מרגיש עצבני, כועס או עצוב. הוא כבר שולט באמנות החיוך, ומחייך מתי שהוא רוצה. הוא עשוי למלמל ולהשמיע קולות כמו “בה-בה” או “דה-דה”. מלמול והשמעת קולות נוספים, תנועות וחיוכים – כל אלה הם חלק מהניסיון שלו לתקשר איתכם. לדוגמה, הוא עשוי להרים את זרועותיו כדי להגיד לכם שהוא רוצה שתרימו אותו “למעלה”.

עיניו של התינוק מדריכות את תנועות ידיו, והוא יכול להגיע לחפצים ביד אחת. הוא יחזיק במשהו ויביא אותו לפיו, או יעביר אותו מיד ליד. הנגיעה בדברים והכנסתם לפה היא הדרך שבה הוא לומד עליהם. בגיל זה, התינוק שלכם כבר יכול לשלוט במצב של ראשו והוא מתחיל להניע יותר את גופו – הוא מושיט ידיים, מתפתל ומתגלגל.

התיאבון שלו גדל, והוא מוכן להתנסות בטעמים ובמרקמים חדשים. זה הזמן להציג לו מזון מוצק. כמו כן, בגיל זה הוא עשוי:

  • להקיש צעצועים זה בזה או לנער אותם כדי ללמוד כיצד הם עובדים
  • לשבת בעזרת תמיכה או להשתמש בידיו כדי להתייצב
  • להפסיק את מעשיו לרגע כשהוא שומע אתכם אומרים “לא”.

כיצד לעזור להתפתחות התינוק

הנה כמה פעולות פשוטות שיעזרו להתפתחות התינוק שלכם:

  • הגיבו לבכיו: תינוקות בוכים לפעמים כי משהו לא נוח להם – החיתול שלהם רטוב, או שהם רעבים, או שהאור חזק מדי. כשאתם מגיבים לכך, התינוק שלכם מרגיש נינוח ובטוח יותר, והוא לומד לבטוח בכם ולסמוך עליכם. גם אם אינכם יודעים מדוע הוא בוכה, חשוב לנחם אותו. התינוק לא יהפוך למפונק מדי אם תרימו אותו, תערסלו אותו או תדברו אליו בקול מרגיע.
  • דברו עם התינוק שלכם והקשיבו לתגובתו: כך אתם עוזרים לו ללמוד את עקרונות הבסיס של השפה והתקשורת. כשאתם מדברים או מקשיבים, הביטו בעיני התינוק והשתמשו בהבעות פנים שונות. כך יוכל התינוק שלכם ללמוד על הקשר בין מילים לרגשות.
  • השכיבו אותו על הבטן על שמיכת פעילות/מזרון פעילות בשעות הערנות שלו, ופזרו מסביבו משחקים תואמי גיל רעשנים, קוביות ועוד, כדי לעודד אותו לזחול ולהתקדם. בשכיבה על הגב- הניחו משחקים משני צדדיו, ועודדו אותו להתהפך, באמצעות משחק, או תוך הצלבת רגליו אחת מעבר לשנייה ותמיכה בישבן לתנועת התהפכות.
  • התחילו לתת לתינוק מזון מוצק: המוצקים מספקים לו ברזל ורכיבים תזונתיים אחרים, עוזרים לו ללמוד כיצד לאכול, ומסייעים להתפתחות השיניים והלסתות. אכילת מזון מוצק בונה מיומנויות נוספות שהתינוק יזדקק להן בשלב מאוחר יותר, למשל, להתפתחות השפה.
  • שחקו ביחד: קראו ספרים, שירו שירים, השכיבו את התינוק על הבטן, שחקו בצעצועים ועשו קולות מצחיקים. הוא יאהב את זה! משחק משותף עוזר לכם ולתינוק להכיר אחד את השני וגורם לו לחוש אהוב ומוגן.
  • שימו לב שילדכם רגוע כשהוא פוגש אנשים חדשים: אם תנחמו את התינוק שלכם כשהוא בוכה או מוטרד, הוא ילמד שהוא מוגן. אם הוא מוטרד בנוכחות זרים, נסו לחייך אליו, לגעת בו או לחבק אותו בקצרה.
  • בדקו אם השגרה שלכם עובדת: כל חיבור בין הילד לבין מי שמטפל בו הוא מיוחד, ועלול לקחת זמן עד שתמצאו את השגרה שעובדת היטב לשניכם. ככל שילדכם יגדל וישתנה, תצטרכו לבדוק את השגרה שלכם ולשנות אותה בהתאם.
  • הכינו את ביתכם לתינוק בתנועה: כדאי לבדוק כיצד להפוך את הבית לבטוח לתינוק שמסתובב בו. תתפלאו לגלות עד כמה רחוק הוא יכול להתגלגל או לאן הוא יכול להגיע, אפילו בגיל זה.

יהיו פעמים שהתינוק שלכם לא ירצה לעשות דבר מכל מה שהצענו – אם הוא עייף מדי, למשל, או רעב.

להיות הורים לתינוק בן שישה חודשים

מדי יום, אתם והתינוק שלכם מכירים זה את זה מעט יותר. ככל שהתינוק גדל ומתפתח, כך תכירו יותר ויותר את צרכיו ואת הדרך שבה תוכלו למלא אותם.

כהורים, אנחנו לומדים ללא הרף. כל הורה עושה טעויות ולומד מניסיון. זה בסדר להיות בטוחים במה שאתם יודעים. זה גם בסדר להודות שאינכם יודעים ולשאול שאלות – לעיתים קרובות, השאלות  שנראות לכם טיפשיות הן הטובות ביותר!

בריאותכם הגופנית והנפשית היא חלק חשוב מאוד מתפקידכם כהורים. כשכל תשומת הלב מתרכזת בטיפול בילד או בתינוק, הורים רבים שוכחים לדאוג לעצמם, או שפשוט אין להם זמן לכך. תפקידכם כהורים דורש מכם הבנה, סבלנות, דמיון ואנרגיה – ותעשו זאת בצורה הטובה ביותר אם תטפלו בעצמכם.

אם אתם מרגישים מתוסכלים, לחוצים או שאינכם יכולים להתמודד, הניחו את התינוק במקום בטוח – בעריסה, למשל – והתרחקו לזמן מה, עד שתירגעו. כמו כן, אתם יכולים לבקש ממישהו אחר להחזיק אותו לזמן מה. לעולם אל תטלטלו תינוק. הטלטול עלול לגרום לדימום בתוך המוח, ולעיתים קרובות לנזק מוחי קבוע. מותר לכם לבקש עזרה.

מתי לבקש עזרה

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם דואגים או מבחינים שבן ששת החודשים שלכם:

  • אינו יוצר איתכם קשר עין
  • אינו ממלמל
  • אינו מחייך או משתמש בהבעות אושר, ואינו מראה טווח רגשות
  • אינו שולט היטב בראשו
  • אינו מנסה להגיע לחפצים
  • אינו מתהפך לאף כיוון
  • אינו עוקב בעיניו אחר חפצים נעים
  • אחת מעיניו פונה כלפי פנים או כלפי חוץ רוב הזמן
  • אינו פונה לכיוונם של צלילים וקולות
  • מאבד מיומנויות שכבר רכש באופן מובהק ועקבי.

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם מבחינים בסימנים של דיכאון אחרי לידה אצלכן או אצל בת או בן הזוג שלכם. הסימנים כוללים תחושת עצב ובכי ללא סיבה נראית לעין, התרגזות, קושי להתמודד ותחושת חרדה עמוקה. אם אתם מבחינים בסימנים אלה, בקשו עזרה מאיש מקצוע.

תינוקות גדלים ומתפתחים בקצב שונה. אם אתם תוהים האם קצב ההתפתחות של התינוק “נורמלי”, כדאי לזכור ש”הנורמה” היא טווח רחב. אם אתם עדיין מרגישים שמשהו לא בסדר, קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

קריאת וסיפור סיפורים לתינוקות ולילדים

מדוע קריאה חשובה לתינוקות ולילדים צעירים

הסיפורים, הדיבור והשירים שאתם חולקים מדי יום עוזרים להתפתחות ילדכם. כך הוא לומד להכיר צלילים, מילים, שפה ואת חשיבותם של הספרים. כל אלה בונים את מיומנויות האוריינות (התפתחות כישורי הקריאה והכתיבה) שלו, ועוזרים לו לקרוא בהצלחה בשלב מאוחר יותר.

קריאת סיפורים מציתה את דמיונו של ילדכם, מגרה את הסקרנות ועוזרת להתפתחות המוח. איורים מעניינים וחזרות של מילים – בדיוק כמו חרוזים – יכולים לעזור לילדכם לדבר על מה שהוא רואה וחושב, ולהבין את דפוסי השפה השונים. כמו כן, גילוי הסיפורים עוזר לו ללמוד את ההבדל בין “באמת” ל”כאילו”, ולפתח רעיונות משלו.

קריאה או סיפור סיפורים הן דרכים בטוחות לחוות רגשות חזקים – מה שיכול לעזור לילדכם להבין ולהתמודד עם שינויים, וכן להתמודד עם אירועים חדשים או מפחידים. ספרים שמדברים על הליכה לרופא השיניים או לבית החולים, גן חדש או היכרות עם חברים חדשים יעזרו לו ללמוד על העולם שסביבו.

אינכם חייבים לקרוא לילדכם סיפורים. אפשר פשוט להתבונן בספר עם הילד, להמציא סיפורים נפלאים ולהדגים לו את השימוש בשפה ובספרים. ילדכם ילמד מההתבוננות בכם מחזיקים בספר בדרך הנכונה, כיצד אתם הופכים את העמודים ומתקדמים לאט בספר.

קריאת הספרים טובה לילדים ולמבוגרים גם יחד. הזמן המיוחד הזה שאתם חולקים יחד מעודד את ההתקשרות ביניכם ועוזר לבנות את מערכת היחסים שלכם, ומניח את היסודות למיומנויות החברתיות, התקשורתיות והבין-אישיות שילדכם יצטרך בגיל מאוחר יותר.

תוכלו להתחיל להקריא לילדכם כמה מוקדם שתרצו – וכמה שיותר מוקדם, יותר טוב. התינוק שלכם ייהנה מכך שאתם מחזיקים אותו, מהאזנה לקולכם, מהחרוזים והמקצב ומההתבוננות בתמונות.

סיפור סיפורים ושירים

קריאה אינה הדרך היחידה ליצירת אווירה ביתית עשירה בהתנסויות שפתיות וקריאה. סיפורים ושירים עוזרים גם הם לילדכם לפתח מיומנויות אוריינות מוקדמות וליהנות בעת ובעונה אחת. אתם יכולים להמציא סיפורים משלכם, או לספר סיפורים משפחתיים. השירים, הסיפורים והשיחות שתחוו יחד יגרמו לילדכם ללמוד מילים חדשות ולפתח את מיומנויות השפה שלו. כדאי במיוחד לחזור על שירים וחרוזים ביחד, בעיקר אם ילדכם נהנה מכך יותר מאשר מהאזנה לסיפורים.

קריאה לילדים בשפות אחרות

אתם יכולים לקרוא, לשיר ולספר לילדכם סיפורים בכל שפה שבה נוח לכם לדבר. השימוש בשפה שנוחה לכם עוזר לכם לתקשר בקלות רבה יותר והופך את הקריאה, השירה וסיפור הסיפורים לכיף גדול לילדכם ולכם גם יחד. ילדכם עדיין ילמד שמילים מורכבות מאותיות, הברות וצלילים שונים, ושהמילים קשורות בדרך כלל לתמונות באותו עמוד. אל תדאגו אם אתם מדברים בבית בשפה שונה מזו שהילד ייחשף אליה בגן .  ילד שרוכש מיומנויות שפה טובות בשפה אחת, ילמד בקלות שפה נוספת, ויתרגל עד מהרה בגן לשפה המדוברת. . למעשה, ידיעת שפות נוספות תסייע לו בעתיד,

ישנם ספרי ילדים שמפורסמים בשתי שפות. אם אתם מדברים בשפה שאינה עברית בבית, הקריאה בספרים דו-לשוניים יכולה לעזור לכם ולילדכם להכיר מילים רבות יותר ואת משמעותן. אפשרות נוספת היא לקרוא לילדכם ספרים בשפה אחת ולשוחח איתו עליהם בשפה הנוחה לשניכם.

מתי לקרוא, לשיר ולספר סיפורים לילדכם

לפני השינה, בזמן האמבטיה, על הסיר, ברכבת, באוטובוס, במכונית, בפארק, בנסיעה בעגלה, בעריסה, בחדר ההמתנה של המרפאה… כל זמן הוא זמן טוב לסיפור! אפשר להפוך את הספרים לחלק מהשגרה היומית – קחו אותם איתכם, כדי שתוכלו לקרוא וליהנות מהם בכל מקום.

עם זאת, חשוב לדעת מתי להפסיק את הפעילות, בדיוק כפי שחשוב לדעת מתי הזמן לקרוא סיפור. שימו לב לתגובתו של ילדכם לסיפור, ועצרו אם הוא אינו נהנה. תמיד אפשר לנסות לקרוא ספר, לשיר או לספר סיפור בזמן אחר.

אם אין לכם ספר, ואינכם יכולים להמציא סיפור על המקום, אל תדאגו. אפשר לחלוק רשמים על אותיות, מילים וציורים עם ילדכם בדרכים רבות ואחרות. כך, למשל, תוכלו להסתכל על:

  • אריזות בבית או בסופרמרקט, בעיקר אריזות של מזון
  • בגדים – מה כתוב על החולצה? באיזה צבע היא?
  • אותיות ופתקים – מה אומרות האותיות? מי שלח את הפתקים?
  • שלטים או פוסטרים בחנויות, על אוטובוסים או ברכבת – הצביעו על השלטים שכוללים את אותן אותיות הנמצאות בשמו של ילדכם
  • תפריטים – ילדים גדולים יותר ייהנו להתבונן בתפריטים ולהבין מה הם רוצים לאכול.

טיפים לקריאת סיפורים לתינוקות ולילדים צעירים

  • נסו לפתח הרגל ולספר לפחות סיפור אחד ביום. תוכלו לשבת יחד על כיסא קריאה מיוחד שנוח לשניכם.
  • כבו את הטלוויזיה או הרדיו, ומצאו מקום שקט לקרוא בו כדי שילדכם יוכל לשמוע את קולכם.
  • כשאתם קוראים, החזיקו את ילדכם קרוב אליכם או הושיבו אותו על הברך, כדי שיוכל לראות את פניכם ואת הספר גם יחד.
  • השמיעו קולות ורעשים מצחיקים – אפשר לשחק וליהנות!
  • עודדו את ילדכם לדבר על התמונות ולחזור על מילים ועל ביטויים מוכרים, כדי שיוכל להשתתף בקריאה.
  • בקרו בספרייה המקומית – אפשר לעשות מינוי ולשאול ספרים בחינם.
  • כשהפעוט שלכם גדל ומתחיל לבקש לבחור את הספר, תנו לו.
  • התכוננו לקרוא את אותם ספרים אהובים שוב ושוב!

אם יש לכם ילדים גדולים יותר, הם יכולים לקרוא לאחיהם הקטנים, ואתם יכולים לקרוא לכולם יחד. דיבור בתורות, שאילת שאלות והאזנה לתשובות – כל אלה הן מיומנויות חשובות שיעזרו לילדכם כשיתחיל ללמוד לקרוא. לא חייבים לקרוא את כל הספר בפעם אחת. ילדכם ירוויח מאוד גם אם תקראו כמה דקות ביום בלבד. כשהילדים גדלים, הם בדרך כלל מסוגלים לשבת ולהאזין לסיפור זמן רב יותר.

אילו ספרים לקרוא לילדכם

ישנם ספרים רבים כל כך שקשה לדעת היכן להתחיל. כלל האצבע הוא שילדים קטנים נהנים בדרך כלל מספרים, שירים וסיפורים שכוללים חריזה, מקצב וחזרתיות טובים. למעשה, אחת הדרכים שבהן ילדים לומדים היא חזרתיות וחריזה. בדקו אם אורך הספרים מתאים לילדכם ואם הם משקפים את תחומי העניין שלו, כדי שימשיך להתעניין בספר.

כדי לדעת מה מתאים לילדכם, תוכלו לקרוא את המאמרים הבאים:

אפשר בהחלט לגוון את הספרים שאתם קוראים. קראו לילדכם כל מה שמעניין אותו: ספרי תמונות, מגזינים, ספרי הוראות, מוספי טלוויזיה ואותיות בכלל. ארגנו החלפת ספרים עם חברים, בקבוצת ההורים שלכם או בגן. כך תוכלו לנסות ספרים חדשים בהוצאה נמוכה.

להשתמש בספרייה המקומית

הספרייה יכולה להציע לכם דברים רבים. היכרות עם הספרייה המקומית יכולה להיות חלק מהלמידה לאהוב ספרים. תוכלו לשאול ספרי ילדים נהדרים בחינם, וליהנות מספרים רבים שילדכם יוכל לקרוא ולחקור – בלי להוציא שקל.

קחו את ילדכם לספרייה ותנו לו לבחור את הספרים. זו יכולה להיות הרפתקה נהדרת. תוכלו לדבר על הטיול לספרייה ולתכנן אותו יחד בהתרגשות. תוכלו לשאול את ילדכם, למשל:

  • כמה ספרים תבחר?
  • כמה ספרים שכתב הסופר שאתה הכי אוהב תוכל למצוא?
  • אתה רוצה לשאול ספרים שמספרים על בעלי חיים?
  • יש ספר מועדף שתרצה לשאול שוב?
  • כמה ימים יעברו עד שנלך שוב לספרייה?

כמו כן, ישנן ספריות שמציעות שעת סיפור ופעילויות לילדים צעירים. תוכלו ללכת לשעת סיפור כדי להכיר לילדכם את הספרייה וליהנות מהספרים והסיפורים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

פעילות גופנית לילדים צעירים

ליהנות מפעילות גופנית יומיומית

כשאתם בוחרים בפעילות גופנית לתינוקות, לפעוטות או לילדי גן, בחרו פעילויות כיפיות. כשילדים נהנים ממה שהם עושים, סביר יותר להניח שירצו לעשות זאת שוב. הפעילויות המהנות משפרות את יכולת התנועה שלהם. אפשר להתחיל בפעילות גופנית כבר בגיל צעיר מאוד, ולשלב אותה במשחקים שילדכם משחק בהם מדי יום.

פעילות גופנית לילדים מרגע הלידה ועד גיל שנתיים

תינוקות בגיל 12-0 חודשים זקוקים להזדמנויות רבות לנוע בחופשיות, כל עוד הם עושים זאת בסביבה בטוחה שמעודדת אותם לחקור ולפתח מיומנויות כגון הושטת יד, גלגול, ישיבה, זחילה, קימה לעמידה והליכה. סביבה זו יכולה להיות בתוך הבית או בחוץ.

לפני שהתינוק מתחיל ללכת

אפילו תינוקות קטנים מאוד אוהבים להתמתח ולשחק. אפשר לפרוש שמיכה גדולה על הרצפה או על הדשא בחוץ וליצור מקום בטוח, נקי ומזמין לתינוקות, שבו הם יכולים להתאמן בהרמת הראש ולפתח שרירים חזקים בזמן השכיבה על הבטן.

הנחת השמיכה על הקרקע או על הרצפה תאפשר לו ללמוד להתגלגל, להזדחל, לזחול ולהתיישב. הניחו צעצוע או חפץ מעט מעבר להישג ידו, כדי לעודד אותו להתאמץ ולהגיע אליו. כך תוכלו לעזור להתפתחות הגופנית שלו.

צעצועים נהדרים וזולים שמתאימים לשכיבה על הבטן הם דברים שאפשר לתפוס ולהחזיק, כגון קופסאות או מיכלים ישנים, או חתיכות פלסטיק ובד. כמו כן, אפשר לרשרש בקופסאות פלסטיק מלאות בדברים כגון אפונה יבשה או כפתורים. עם זאת, שימו לב שמכסה הקופסה סגור היטב, כדי שהתינוק לא יוכל להגיע לדברים הקטנים שבתוכה. צבעים בוהקים, ציורי נקודות, ריבועים או כוכבים, משטחים נוצצים, מרקמים משתנים וצלילים שונים – כל אלה יכולים לתפוס את תשומת לבו של התינוק שלכם.

לפני שאתם מניחים את התינוק על הרצפה, התבוננו מסביב וחפשו סכנות פוטנציאליות בגובה העיניים שלו. תמיד הישארו עם ילדכם כדי לשמור על ביטחונו.

משחקים הם מתגמלים מאוד. גם משחקים פשוטים כגון “אצבע לאצבע נחבר” ו”קוקו” יכולים להועיל מאוד למיומנויות הלמידה והתנועה של התינוק. התינוק שלכם יכול להתנועע כשהוא מגיב לצלילים כגון שירה, מחיאת כפיים, שירי אצבעות ודיבור.

כשהתינוק מתחיל ללכת

ברגע שילדכם מתחיל ללכת, תוכלו לעודד אותו לנוע, לתת לו להסתובב בחופשיות ולבלות זמן רב מחוץ לעגלה. כעת כדאי לחפש צעצועים ופעילויות שמעודדים תנועה. לדוגמה, כשאתם עוזרים לתינוק לטפס על המגלשה במגרש המשחקים, אתם בונים את הביטחון העצמי שלו ואת שיווי המשקל. כמו כן, כך אתם מתחילים ללמוד אותו לטפס במדרגות. שבחו את ילדכם בזמן המשחק על כך שהוא לומד לרוץ, לקפוץ, לרקוד ולזרוק, כדי לעודד אותו להמשיך בפעילות.

פעילות גופנית לילדים בני שנתיים עד חמש

פעוטות וילדים בגיל הגן זקוקים לזמן רב למשחק ולהתרוצצות. ילדכם ייהנה מאוד ממשחק בחצר, במגרשי משחקים, בפארקים, בשבילים ובחוף הים. כך תוכלו להפוך את הפעילות הגופנית לכיפית:

  • קחו איתכם כדור רך וגדול כדי להתאמן בזריקות, חבטות, הקפצות ובעיטות.
  • אפשר להתחיל להתאמן בזריקת כדור קטן כמו כדור טניס. אם אתם נמצאים במקום שאי אפשר לשחק בו בכדור, השתמשו בזוג גרביים ישנים.
  • אפשר לתפוס בועות סבון, ללכת לאורך קו שצויר בגיר ולקפוץ מעל סדקים או שלוליות על המדרכה.
  • השמיעו סוגים שונים של מוזיקה, עשו קולות בעצמכם או נגנו על כלי נגינה כדי לעודד אותו לרקוד ולפתח חוש קצב.
  • שחקו עם ילדכם במשחקי הליכה וריצה טיפשיים ומצחיקים: רוצו כמו קוף, קפצו כמו ארנב או נופפו בכנפיים כמו ציפור.
  • ילדכם ייהנה ללמוד לרכוב על אופניים, קורקינט או תלת אופן – בהשגחתכם, כמובן – או לשחק עם צעצועי דחיפה כגון משאיות, עגלת בובות או מכסחת דשא צעצוע.
  • אפשר להמציא משחקים שכוללים גלגולים, קפיצות, ניתורים ורדיפה.
  • השאירו את המכונית בבית לפעמים, ולכו ברגל למקומות קרובים כגון הספרייה, הפארק או המכולת. אם אתם מרגישים הרפתקנים במיוחד, תוכלו אפילו לצאת בלי העגלה.

פעילות גופנית מאורגנת וספורט

מתי הגיע הזמן לרשום את ילדכם לחוג ספורט? התשובה הפשוטה ביותר היא: כשהוא מוכן. אם ילדכם הקטן מתעניין בחוג ספורט, כדאי לחפש חוג ספורט שאינו תחרותי. רוב חוגי הספורט מפעילים גרסאות לילדים צעירים – לדוגמה, קטרגל, חוגי ג’ודו ואומנויות לחימה, התעמלות אתגרית לילדים, חוגי אתלטיקה וחוג טניס. אפשר ללכת גם לחוג התעמלות, שחייה או כדורגל.

חוגים מותאמים שמיועדים לילדים מתמקדים בדרך כלל בפיתוח מיומנויות ובמתן הזדמנות לכל אחד, כיוון שאין צורך להלחיץ ילדים צעירים בעניין הטכניקה הטובה ביותר, ניצחון או הפסד. חשוב יותר לגרום להם ללמוד כמה כיף לשחק, להיות פעיל ולהתאמץ.

ילדים מוכנים בדרך כלל לחוגי ספורט תחרותיים בגיל שמונה עד עשר. בגיל זה, רוב הילדים מבינים את ערכו של משחק הוגן ויכולים להתמודד עם ניצחון והפסד. אם אתם חושבים שילדכם מוכן להשתתף בחוג ספורט, דברו עם הורים אחרים על מועדונים וחוגים מומלצים באזורכם. כמו כן, דברו עם בעלי המועדון, ואפילו עם המאמן של קבוצת הגיל הרלוונטית. השתתפו בחוג והתבוננו בילדים אחרים משחקים בסוג הספורט שבחרתם עם ילדכם. אם הילדים נהנים, כנראה מדובר בחוג טוב.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

המסע המופלא של התפתחות השפה

התפתחות שפה אצל ילדים: מה צריך לדעת

אף שהשנה הראשונה בחייו של כל ילד חשובה מאוד להתפתחות השפה, הוא ממשיך ללמוד דברים רבים לכל אורך שנות הילדות המוקדמות. ובל נשכח – אנו ממשיכים ללמוד את השפה כל החיים. תינוקות מפתחים רבים מן היסודות להתפתחות הדיבור והשפה ב-12 החודשים הראשונים לחייהם. בשלוש השנים הראשונות, ילדים מבינים הרבה יותר ממה שהם יכולים להגיד.

התפתחות השפה מסייעת ליכולותיו של ילדכם לתקשר, להביע ולהבין רגשות. כמו כן, היא מסייעת ליכולות החשיבה ופתרון הבעיות, ולפיתוח מערכות יחסים ולשמירה עליהן. הצעד הראשון והחשוב ביותר לקראת אוריינות, והבסיס ללימודי הקריאה והכתיבה, הוא ללמוד להבין שפה, להשתמש בה וליהנות ממנה.

כיצד לעודד את התפתחות השפה של ילדכם

הדרך הטובה ביותר לעודד את התפתחות השפה והדיבור של ילדכם היא לדבר זה עם זה בתכיפות ובטבעיות.

לדבר עם התינוק

כדאי לדבר עם התינוק  מרגע שנולד. צאו מנקודת הנחה שכאשר הוא משמיע קולות וממלמל, הוא מדבר אליכם בחזרה – גם כאשר הוא רק מתבונן בכם ומקשיב. כשאתם מסיימים לדבר, תנו לו זמן והמתינו לתגובתו – והוא באמת יגיב! כשהתינוק שלכם מתחיל למלמל, מלמלו בחזרה בצלילים דומים. עד מהרה תשימו לב שהוא ממלמל שוב בתגובה. כך תמשיכו את ה”שיחה” בכיף!

להגיב לתינוק

כשהתינוק גדל ומתחיל להשתמש במחוות ובמילים, הגיבו לניסיונותיו לתקשר. לדוגמה, אם ילדכם מנענע את ראשו, התייחסו לכך כאילו אמר “לא”. אם הוא מצביע על צעצוע, הגיבו כאילו אמר “אפשר לקבל את זה?” או “אני אוהב את זה”. כשאתם מתכווננים לילדכם ומגיבים לו, אתם מעודדים אותו לתקשר. תתפלאו לדעת כמה דברים יש לו לומר, אפילו לפני שהחל להשתמש במילים.

דיבור יומיומי

דברו על כל מה שקורה. דברו עם התינוק שלכם גם אם הוא לא מבין עדיין – בקרוב הוא יבין. דברו על דברים שקשורים אליו, אבל זכרו להשתמש במילים רבות ושונות. המשיכו לדבר אליו גם כשיהפוך לפעוט – אמרו לו מה אתם עושים, ודברו על הדברים שהוא עושה.

ברגע שילדכם מתחיל לספר סיפורים, עודדו אותו לדבר על דברים בעבר ובעתיד. בסוף כל יום, דברו על התוכניות ליום למחרת – לדוגמה, ערכו יחד את רשימת הקניות השבועית, או החליטו מה לקחת לביקור אצל סבתא. בדומה לכך, כשאתם מגיעים הביתה מסיבוב משותף בחוץ, דברו על מה שעשיתם.

להציג מילים חדשות

חשוב שהילדים יהיו חשופים כל הזמן למילים רבות ושונות, בהקשרים רבים ושונים. חשיפה זו עוזרת להם ללמוד את משמעותן ותפקידן של המילים בעולמם.

לקרוא לתינוק

קראו וספרו סיפורים לתינוק שלכם, והגבירו את מידת המורכבות של הספרים ככל שיגדל. דברו על האיורים בספר. השתמשו במגוון ספרים וקשרו בין מה שקורה בספר לבין מה שקורה בחייו של ילדכם. ספרים עם איורים מעניינים יכולים להיות מוקד מצוין לשיחה.

קראו בקול רם עם ילדכם, והצביעו על המילים כשאתם אומרים אותן. כך תראו לילד כי יש קשר בין המילה הכתובה למילה המדוברת, וכי מילים הן יחידות נפרדות בתוך השפה. אלו מושגים חשובים לפיתוח אוריינות. הספרייה העירונית היא מקור מצוין לספרים חדשים.

תזרמו עם הילד

אם ילדכם מתחיל שיחה באמצעות דיבור, מחווה או התנהגות מסוימת, הגיבו לו והקפידו להיצמד לנושא שבחר. כמו כן, תוכלו לחזור על מה שאמר ולהרחיב את דבריו. לדוגמה, אם הוא אומר “תפוח”, אתם יכולים להגיד, “אתה רוצה תפוח. אתה רוצה תפוח אדום. גם אני רוצה תפוח אדום. בוא נאכל תפוח אדום ביחד”.

התפתחות השפה בשש השנים הראשונות

מדהים לחשוב עד כמה מהר הילדים הקטנטנים הללו מתחילים להתמחות באוצר מילים, דקדוק ותחביר – אוסף מורכב כל כך של מושגים. בהמשך מופיעים כמה מהדברים החשובים שישיג ילדכם בתחום התפתחות השפה מגיל שלושה חודשים ועד שש שנים.

גיל 3-12 חודשים

רוב מה שיעשה התינוק שלכם בתקופה זו הוא לקשקש ולצחוק, לשחק עם צלילים ולהתחיל לתקשר באמצעות מחוות. המלמול הוא שלב התפתחותי חשוב בשנה הראשונה, וילדים רבים מתחילים ליצור מילים בסביבות גיל 12 חודשים.

לאחר המלמול מגיע בדרך כלל “שלב הז’רגון”, שבו ילדכם מייצר סדרות צלילים בלתי מובנות, לעיתים קרובות בטון הדומה לשיחה אמיתית, מה שגורם למלמול שלו להישמע כאילו הוא בעל משמעות.

בסביבות גיל 12 חודשים מתחילות להיווצר המילים הראשונות. המלמול, שלב הז’רגון והמילים החדשות עשויים להופיע יחד, וכל אותה עת ממשיכות לצוץ מילים חדשות. למידע נוסף, קראו את המאמר התפתחות השפה: גיל 3-18 חודשים.

גיל 12-18 חודשים

בתקופה זו ממשיכות להופיע מילים חדשות. השפה הזו, המכילה מילים בודדות בלבד ועוד לא משפטים, עדיין עשירה מאוד במשמעות. ועד גיל 18 חודשים מגיע אוצר המילים של התינוקות לכ-50 מילים. עם זאת, תינוקות מבינים הרבה יותר ממה שהם יכולים להגיד, ומסוגלים למלא הוראות פשוטות. למעשה, התינוק שלכם מבין כשאתם אומרים לו “לא!” – אבל לא תמיד מציית!

אם התינוק שלכם אינו ממלמל ואינו משתמש במחוות עד גיל 12 חודשים, דברו עם רופא הילדים, אחות טיפת חלב או איש מקצוע אחר בתחום הבריאות.

גיל 18 חודשים עד שנתיים

בשנתו השנייה, אוצר המילים של הפעוט שלכם בוודאי יתרחב לכ-50-150 מילים, והוא יתחיל לחבר שתי מילים ביחד לכדי “משפטים” קצרים (“אבא אוטו”, “עוד מים”) מבחינה דקדוקית הוא ישתמש בעיקר בפעלים בצורת המקור (לשבת) או הווה (יושב) רק אחר כך בזמן עבר (ישב). הוא יבין את רוב מה שנאמר לו, כולל שאלות פשוטות של מי ומה, ותוכלו להבין מה הוא אומר לכם (רוב הזמן!).

השפה מתפתחת בטווח רחב מאוד, אולם אם התינוק שלכם אינו משתמש בכמה מילים עד גיל 18 חודשים, דברו עם רופא הילדים, אחות טיפת חלב או איש מקצוע אחר בתחום הבריאות. למידע נוסף, קראו את המאמר התפתחות השפה בגיל שנה עד שנתיים.

גיל שנתיים עד שלוש

ילדכם יבין יותר, כולל הבנת מושגים של גודל וכמות. הוא יתחיל לדבר במשפטים ארוכים, מחוברים ומורכבים יותר, וכן לשאול שאלות. בזמן הדיבור יפיק מגוון רחב יותר של צלילים מדויקים. עדיין יתכנו שיבושי הגיה, ואותיות שעדיין לא נהגות נכון. מתחיל שימוש בכינויי גוף ושייכות (שלי, אתה, לה). הוא יכול לשחק ולדבר באותו זמן. עד גיל שלוש, סביר להניח שזרים יבינו את רוב דבריו. למידע נוסף, קראו את המאמר התפתחות השפה בגיל שנתיים עד שלוש.

גיל שלוש עד חמש

עכשיו, כשילדכם בגן, אתם יכולים לצפות לשיחות ארוכות, מופשטות ומורכבות יותר. סביר להניח שהוא ירצה לדבר על מגוון רחב של נושאים, ואוצר המילים שלו ימשיך להתרחב. ילדכם יתנסה במשפטים מורכבים יותר, ועשוי להציג הבנה טובה למדי של חוקי התחביר הבסיסיים. כמו כן, עכשיו הוא יתחיל לספר גם כמה סיפורים מעניינים. למידע נוסף, קראו את המאמר התפתחות השפה בגיל שלוש עד ארבע והתפתחות השפה בגיל ארבע עד חמש.

גיל חמש עד שש

בשנים הראשונות בבית הספר ילמד ילדכם מילים חדשות ויתחיל להבין כיצד הצלילים בתוך השפה מרכיבים מילים. הוא ילמד לחבר מילים זו לזו בדרכים רבות ולבנות סוגי משפטים שונים, וכך יהפוך למספר סיפורים טוב יותר. למידע נוסף, קראו את המאמר התפתחות השפה בגיל חמש עד שש.

זכרו: ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה, ולא כל ילד מתאים בדיוק לתיאור של גיל מסוים. בכל תחום התפתחותי ישנו סדר או רצף אירועים צפוי למדי, אולם מה שנחשב “תקין” הוא חלק מטווח רחב מאוד. אם יש לכם חששות כלשהם, שוחחו עם אחות טיפת חלב, רופא המשפחה או רופא הילדים או פנו לאבחון אצל קלינאי תקשורת.

מה ההבדל בין דיבור ושפה?

דיבור הוא הפקת צלילים שיוצרים מילים. זוהי פעילות גופנית שנשלטת על ידי המוח. הדיבור דורש תנועות מתואמות ומדויקות מצד הלשון, השפתיים, הלסת, החך, הריאות ובית הקול. הפקת התנועות המדויקות הללו דורשת תרגול רב, וזה בדיוק מה שעושים הילדים ב-12 השנים הראשונות לחייהם. ככל שהילדים מתפתחים, הם לומדים לבטא את צלילי הדיבור ברהיטות ובדיוק גדולים יותר, אך יש צלילים שדורשים זמן תרגול רב יותר מאחרים.

מדהים לחשוב עד כמה מהר הילדים הקטנטנים הללו מתחילים להתמחות באוצר מילים, דקדוק ותחביר – אוסף מורכב כל כך של מושגים.

שפה היא אוסף המילים שילדכם מבין ומשתמש בהן, וכן האופן שבו הוא משתמש בהן. היא כוללת הן את השפה המדוברת והן את השפה הכתובה. היחידות שמרכיבות את השפה הן אוצר מילים, דקדוק ותחביר, שיח ופרגמטיקה:

  • אוצר מילים הוא מאגר המילים של אדם – מעין מילון שנמצא בזיכרון לטווח ארוך.
  • דקדוק ותחביר, הם הכללים הקובעים את הסדר שבו מופיעות המילים במשפט , וכן את השימוש הנכון בפעלים בזמנים שונים (עבר, הווה, עתיד), הטיות של מילים (יחיד-רבים, שייכות: גופי, ביתו, וכו’), ועוד. כללים אלה נלמדים במהלך שנות ההתנסות בשפה.
  • שיח הוא מיומנות שפתית שבה אנו משתמשים כדי לחבר משפטים לכדי שיחות, לספר סיפורים, שירים ובדיחות, לכתוב מתכונים או מכתבים.
  • פרגמטיקה היא היכולת להבין וליישם שיח בהקשרים המתאימים מבחינה חברתית. לדוגמא- הבנה ויכולת להשתמש בציניות או בבדיחות, היכולת  לתאם בין הנאמר מילולית להבעות פנים ואינטונציה מתאימים, היכולת לנהל דו-שיח בתורות ועוד.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

סימנים למחלת ילדות הדורשת התייחסות מידית

מתי לפנות לקבלת עזרה רפואית דחופה

מחלות של תינוקות וילדים עלולות להתקדם מהר יותר. אם יש לכם ספק, פנו לרופא הילדים. התקשרו מיד לרופא או למוקד החירום באחד מהמקרים הבאים:

  • ילדכם מקיא נוזל ירוק פעם אחת או מספר פעמים במשך זמן קצר (כמה דקות)
  • ילדכם מפרכס (גופו מתכווץ) או רועד
  • התינוק שלכם בן פחות משישה חודשים ויש לו חום גבוה של יותר מ-38 מעלות. (שימו לב שחום גבוה עשוי להיות חמור יותר אצל תינוקות בני פחות משישה חודשים מאשר אצל ילדים גדולים יותר. חום גבוה אצל תינוקות בגיל זה תמיד דורש התערבות רפואית, כיוון שהוא עלול להצביע על זיהום משמעותי ורציני).
  • ילדכם מפסיק לנשום למשך יותר מ-15 שניות (הפסקת נשימה)
  • לילדכם מופיעה גבשושית באזור המפשעה (בקע).
  • אפאטיות או בכי לא מוסבר
  • פריחה , שטפי דם או כתמים חדשים לא מוכרים
  • צליעה או סירוב לעמוד או ללכת

ישנוניות יתר

ילדכם פחות ערני מבדרך כלל. הוא יוצר פחות קשר עין, ובאופן כללי פחות מודע לרעשים ולתנועות בסביבתו המיידית. ככל שהילד ישנוני יותר, כך גדל הסיכוי למחלה חמורה.

ירידה ברמת הפעילות

ילדכם נראה אפאתי ואינו מגיב לסביבה. אם מדובר בתינוק- הוא מניע פחות את זרועותיו ורגליו.

קשיי נשימה

קשיי נשימה מצביעים בדרך כלל על פוטנציאל למחלה חמורה. ילדכם עשוי לנשום במהירות רבה, או להיאנח ולגנוח בכל נשימה, והוא עלול להשתעל ללא הפסקה. אתם עשויים להבחין שהשרירים שבין צלעותיו נשאבים פנימה בכל נשימה, או שפיו וסביבתו של הפה יכחילו.

בעיות במחזור זרימת הדם

ילדכם עשוי להיראות חיוור יותר מהרגיל למשך כמה שעות. כפות ידיו ורגליו של הילד יהיו קרות מאוד או יכחילו.

בעיות בהאכלה- אצל תינוקות

התינוק שלכם שותה פחות מבדרך כלל. תינוקות יונקים ימצצו את השד בעוצמה פחותה ולזמן קצר יותר. תינוקות הניזונים מבקבוק יאכלו פחות מחצי מהכמות הרגילה בתוך 24 שעות. התינוק עשוי שלא להתעניין כלל בהאכלה.

בעיות במתן שתן

ילדכם אינו נותן שתן. אצל תינוקות- התינוק מרטיב פחות מארבעה חיתולים בתוך 24 שעות.

לפנות לרופא

אם אתם מודאגים, פנו לרופא. תפקידו של הרופא אינו רק לאבחן ולטפל במחלות שונות כמו למשל אבעבועות רוח, אלא גם לבדוק את ילדכם ולתת לכם אישור שהוא בסדר. פנייה לרופא יכולה להפחית את רמת החרדה שאתם חשים.

אולי לא תרצו להטריח את הרופא במחלה פשוטה, ואולי אתם חושבים שהרופא שלכם עסוק מאוד. ייתכן שאתם חוששים שהפחדים שלכם אינם מבוססים, ותיראו מטופשים אם ילדכם סובל ממחלה קלה בלבד.

רוב רופאי הילדים תמיד ימצאו זמן לקבל ילד שהוריו מודאגים. רוב מרפאות הילדים מוכנות לקבוע פגישות חירום במהלך היום. ודאו שיש לכם מספרי טלפון של שירותי רפואת חירום (מוקד קופ”ח/ מוקדי טר”ם ועוד) לאחר שעות העבודה הרגילות של המרפאה.

אם אתם נתקלים בבעיה חוזרת לקבוע פגישה אצל הרופא, נסו למצוא רופא בעל זמינות גבוהה יותר.

אם אתם מודאגים בנוגע לתינוק או לילד שלכם מכל סיבה שהיא, פנו מיד לקבלת עזרה רפואית.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

כיצד לעודד את הילדים לעשות פעילות גופנית

כיצד לעודד את הילדים לעשות פעילות גופנית

אחד הדברים החשובים הוא לעזור לילדים למצוא פעילות גופנית שהם אוהבים. ריקוד, דילוגים, ריצה, משחק בכדור או העפת עפיפון – לא משנה איזו פעילות זו, כל עוד הם נהנים ממנה.

פעילות גופנית: גיוון והנאה

עזרו לילדכם להכיר מגוון של פעילויות גופניות כדי למצוא פעילות שהוא נהנה ממנה. לדוגמה, ילדים שאוהבים פעילויות הכוללות שיווי משקל יכולים ליהנות מטיפוס, רכיבה על אופניים, משחק במגרש המשחקים, ריקוד או התעמלות. ילדים שאוהבים משימות שכוללות קשר עין-יד ייהנו ממשחקי כדור בפארק, באולינג, צלחת מעופפת או משחקי ספורט כמו כדורגל או טניס.

הציעו לילדכם מגוון פעילויות גופניות כמו ספורט ומשחקים שונים, כדי לעזור לו לשמור על מוטיבציה והתרגשות. נוסף על כך, מגוון הפעילויות השונות מאפשרות לו ללמוד מיומנויות חדשות, לשמור על עניין ואתגר ולקבל מספיק פעילות גופנית יומית.

הפעילות הגופנית טובה לבריאותו ולהתפתחותו של ילדכם, בעיקר אם רמת הקושי שלה משתנה בין פעילות בינונית ופעילות מאומצת. למידע נוסף, קראו את המאמר פעילות גופנית לילדים: כמה ומדוע?.

טיפים לעידוד הפעילות

  • היו פעילים יותר בעצמכם. סביר להניח שילדכם ירצה לחקות את מעשיכם.
  • אם ילדכם מתקשה באחת הפעילויות, תנו לו הרבה שבחים וחיזוקים.
  • עשו פעילות גופנית יחד עם ילדכם. נסו להקדיש זמן למשחק פעיל ומהנה ביחד – תמיד כיף למצוא משהו ששניכם תיהנו ממנו.
  • עודדו את ילדכם לשחק מחוץ לבית, ושבחו אותו כשהוא עושה זאת.
  • הצטרפו לילדכם בשיעור ניסיון של קבוצת ספורט או שיעור קבוצתי כמו שחייה או ריקוד.
  • צאו לפעילות גופנית משפחתית כגון קמפינג, טיול ביער או משחקים מחוץ לבית.
  • בקשו מילדכם להשתתף במטלות היומיומיות בבית, כגון גינון, שטיפת הרכב וניקיון הבית.
  • החזיקו קופסת פעילויות בבית ובמכונית. בקופסה אפשר לשים כדורים, מחבטים, עפיפון, דלי וכף לחוף הים – כדי שתמיד תהיו מוכנים לפעילות.
  • כדורים, אופניים ותלת אופן הם רעיונות נהדרים למתנה שמעודדת פעילות גופנית ומגדילה את ההזדמנויות לצאת ולשחק בחוץ.
  • הגבילו את זמן המסך. השגיחו על כמות הזמן שילדכם מבלה בצפייה בטלוויזיה או בשימוש במחשב, טאבלט, סמארטפון ומכשירים אחרים בעלי מסכים אלקטרוניים. נסו להגביל את זמן המסך ללא יותר משעתיים ביום.

ילדים צעירים אינם נוטים לעסוק בפעילות גופנית אינטנסיבית ממושכת, אך לעיתים קרובות, יש להם פרצי פעילות של כמה דקות או פחות. זוהי פעילות בריאה, וסביר להניח שילדכם ימשיך בה אם תעודדו אותו.

הליכה

אין כל צורך לרוץ מרתון. אחת הדרכים הקלות ביותר להכניס את הפעילות הגופנית לשגרת יומו של ילדכם היא לצאת להליכות משותפות. אפשר ללכת לבית הספר או לגן. חפשו פארקים או גינות בדרך. התרגלו להשתמש ב”תחבורה פעילה” כמו הליכה, רכיבה על אופניים או תלת אופן, כדי לעודד את ילדכם להכיר את השכונה. אפשר להתחיל לעשות זאת כבר מינקות- תינוקות צעירים יכולים להסתובב בחוץ במנשא או בעגלה.

הליכה יומית לבית הספר טומנת בחובה יתרונות רבים לכם, לילדיכם ולקהילה, כיון שהיא:

  • עוזרת לכם ולילדיכם להרגיש טוב
  • עוזרת לכם ולילדיכם לשמור על משקל גוף תקין
  • מאפשרת לילדיכם ללמוד ולתרגל בטיחות בדרכים וכללי דרך
  • מכירה לילדים את השכונה
  • נותנת לכם ולילדיכם הזדמנות לדבר זה עם זה ולבלות ביחד
  • מאפשרת לכם לפגוש שכנים ולשוחח עם אנשים אחרים בכניסה לבית הספר
  • עוזרת לילדים להרגיש בנוח במקום שבו הם גרים.

אפשר להגדיל את מרחק ההליכה, ולצאת לטייל בפארקים או במקומות מעניינים אחרים. אם ילדכם אינו אוהב ללכת, שקלו לקחת כלב כתמריץ.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

למידה והתפתחות יצירתית אצל ילדים בגיל בית הספר: רעיונות ופעילויות

לעודד את המשחק היצירתי של ילדכם

חשוב שילדכם ייהנה מתהליך היצירה ויחשוב על תהליכים והתנסויות יצירתיים. כדי לעזור לכל זה לקרות, עודדו אותו להראות לכם ולמשפחתם את יצירותיו, להמשיך להתנסות ולשנות את עבודתו ללא הרף, עד שהוא מרגיש שהיצירה גמורה. הפגינו עניין במה שהוא יוצר ותנו לו תמיכה כשהוא זקוק לה. השתלבו בפעילויות היצירתיות של ילדכם כדי לעזור לפתח את המיומנויות וההבנה שלו.

לא משנה כיצד נראית העבודה הסופית, כשילדכם מראה לכם אותה, שבחו אותו באופן מפורט. לדוגמה, “אני אוהבת מאוד את המילים שחרזת בשיר”. כך תשפרו את ההערכה העצמית שלו ותעודדו אותו להמשיך ליצור. אל תשוו את יצירותיו לאלה של ילדים אחרים.

לא בטוחים למה לצפות כשמדובר ביצירה? למידע נוסף, קראו את המאמר למידה והתפתחות יצירתית אצל ילדים בגיל בית הספר.

פעילויות יצירתיות: אמנות חזותית ותקשורת

הנה כמה רעיונות בתור התחלה:

  • השתמשו בכלים ובטכניקות שונים – למשל, ציור, צביעה, פיסול בחמר, צילום או הסרטה. שלבו את הטכניקות: אפשר להתנסות באנימציית חימר, למשל.
  • צלמו תמונות וספרו סיפור באמצעות נייר, יישומון מיוחד בטלפון או תוכנה במחשב.
  • השתמשו בקופסת קרטון ריקה כדי לבנות בית, רובוט, משאית, בעל חיים – כל מה שילדכם אוהב. הוא יכול לחתוך את הקופסה, להדביק אליה דברים שונים או לצבוע אותה.
  • השתמשו בגלילי נייר טואלט או בבקבוקי מיץ ריקים כדי ליצור משפחה. ציירו להם פנים, הדביקו בגדי נייר והשתמשו בצמר גפן ליצירת השיער. ילדכם יוכל להשתמש בצעצועים החדשים שלו ולהמציא סיפורים.
  • השתמשו בחומרים טבעיים ובחומרים שמצאתם בחוץ. לדוגמה, בסתיו אפשר לאסוף עלי שלכת, ועליהם יוכל ילדכם לצייר, להדביק על נייר או לטבול בצבע.
  • השתמשו במכסי פלסטיק קטנים, מנז’טים או אביזרים אחרים שניתן להשחיל והכינו תכשיטים.
  • הכינו עיסת נייר באמצעות עיתונים ישנים, דבק ומים.

רעיון למשחק יצירתי: צבע במרקמים שונים

תצטרכו:

  • מיכל צבע נוזלי
  • נייר
  • מכחולים
  • חול
  • פתיתי סבון
  • נסורת.

שפכו המון צבע על הנייר. פזרו על הצבע חול, פתיתי סבון ונסורת במקומות שונים, כדי לשנות את מרקמו. השתמשו בצבע במרקמים השונים כדי לצייר באצבעות או בעזרת המכחולים. השתמשו במרקמים שונים ליצירות שונות. דברו עם ילדכם על ההבדלים הוויזואליים והפיזיים בין המרקמים, שאלו אותו אילו הוא מעדיף ומדוע.

הכינו “קופסת עיסוקים” מלאה בחפצים ובחומרים שימושיים למשחק יצירתי. קופסת העיסוקים יכולה לכלול דברים כמו נייר צבעוני, מיכלי מזון ריקים וכוסות פלסטיק.

פעילויות יצירתיות: דרמה

ילדכם יכול ליהנות מהפעילויות הבאות לבדו, ואפשר גם לשחק יחד:

  • במקום לזרוק בגדים ישנים, שימו אותם בארגז תחפושות שישמש למשחק דרמתי. אפשר למצוא בגדים ישנים ואביזרים מיוחדים גם בחנויות יד שנייה או בויצ”ו. מדי פעם תוכלו להפתיע את ילדכם ולהכניס משהו חדש לארגז.
  • השתמשו במשחק דרמתי, בשירים ובתנועה כדי להמחיז אירועים שונים מחיי היומיום. שחקו ברופא וחולה, באימא ואבא, בבעלי חנות, בכבאים או במסעדה – מה שמעניין את ילדכם. גם אתם יכולים להשתתף, ולהעמיד פנים שאתם לקוח שנכנס לחנות.
  • המציאו סיפור חדש: אפשר להתחיל את הסיפור בתמונה פשוטה מחיי היומיום, ולספר מה יקרה בהמשך לפי התור. ככל שהמשחק יימשך זמן רב יותר, כך יהפוך הסיפור למלא דמיון ומפתיע.

פעילויות יצירתיות: מוזיקה, ריקוד ותנועה

אם אתם רוצים שילדכם ילמד להעריך מוזיקה, לפעמים יהיה עליכם להראות לו את הדרך ולאפשר לו לשמוע סוגי מוזיקה רבים ושונים. אי אפשר באמת “ללמד” את הילד ליהנות ממוזיקה (יש ילדים שמתעניינים בכך יותר מאחרים), אך אפשר להעביר לו גישה חיובית למוזיקה. מלבד זאת, זו דרך מהנה להיות יצירתיים וללמוד יחד.

אם יש לכם כלי נגינה בבית, כדאי לנגן ביחד. תנו לילדכם להחזיק את כלי הנגינה ולנסות להפיק בו צלילים. שבחו את ילדכם על כך שניסה. אפשר להציג בפניו רעיונות מוזיקליים שונים כגון קול רם / רכות, ומהיר / לאט. נגנו בכלי הנגינה בקול רם, ואז ברכות. עודדו את ילדכם לחקות את הדרך שבה אתם מנגנים בכלים. נגנו באטיות ובמהירות, ואז נגנו את הצלילים הגבוהים והנמוכים.

אפשר להשמיע מוזיקה גם אם אין לכם כלי נגינה בבית. אפשר ללוות את השירה בפעולות עדינות, חזרתיות וקצביות, או באמצעות תיפוף על הגוף: הקישו על הכתפיים, הברכיים או המרפקים לקצב המוזיקה.

רעיון למשחק יצירתי: תנועה וריקוד

  • קפצו במקום, ואז קפצו תוך כדי ריצה. קפצו קפיצות קטנות, ואז קפיצות גדולות. קפצו מהר וקפצו לאט. קפצו על רגל אחת ואז על הרגל השנייה.
  • הסתובבו במקום: בהתחלה עשו סיבוב גדול, ואז סיבוב קטן. הסתובבו במהירות ואז באטיות. הסתובבו תוך כדי עמידה, ואז תוך כדי שפיפה. לכו בעקבות אחד מאיברי הגוף – המרפק, האף.
  • השתמשו בכל הגוף כדי להפגין רגשות – למשל, עצבות, אושר, הפתעה, כעס או פליאה.
  • המציאו ריקודים על בעלי חיים, מכונות, צמחים – כל דבר שמעניין את ילדכם.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

זמן מסך לילדים

כמה זמן מסך לתת לילדים?

התשובה הפשוטה ביותר היא: כמה שפחות. מומלץ שילדים בני פחות משנתיים לא ייחשפו בכלל למסכים. ילדים בני שנתיים עד חמש רצוי שלא יצפו במסך יותר משעה ביום. ילדים בני חמש עד 18 שנים רצוי שלא יצפו יותר משעתיים ביום. ילדים זקוקים למגוון רחב של פעילויות כדי להתפתח, כגון משחק גופני אקטיבי, משחק יצירתי ומשחקי דמיון, התנסויות מעשיות ומהנות – וכל דבר שקשור למערכות יחסים ואינטראקציות עם אנשים אמיתיים.

כיצד לפתח הרגלי זמן מסך בריאים

מומלץ לפתח הרגלי זמן מסך בריאים כבר מגיל צעיר, כדי לעזור לילדים ולבני נוער לקבל החלטות טובות יותר בנוגע לשימוש בזמנם הפנוי בהמשך. כך תוכלו לעזור:

  • קבעו זמני מסך בהתאם לגילם של הילדים במשפחה
  • שמשו דוגמה והגבילו את זמן המסך שלכם
  • הציעו מגוון פעילויות וחפצים שונים, וודאו שאתם יכולים להציע לילדים אפשרויות בידור וגירוי, כדי שלא ישתעממו ויבקשו לבהות במסך
  • בחרו היטב במה ילדיכם הצעירים יצפו בטלוויזיה או ישחקו במחשב, והתעניינו במה שילדיכם הגדולים יותר עושים באינטרנט
  • החזיקו טלוויזיה ומחשבים רק בחלל המגורים המשותף, ולא בחדרי הילדים
  • השאירו את הטלוויזיה כבויה בבוקר, לפני שהולכים לבית הספר, וכבו אותה בשעת ארוחת הערב.

טלוויזיה וסרטים

כשילדים קטנים צופים בטלוויזיה ובסרטים, הם אינם רואים אותם דברים כמו המבוגרים. הם עלולים להיות מושפעים לרעה מדימויים מפחידים, אלימים או מיניים, וכן מפרסומות.

טלוויזיה שפועלת ברקע עלולה להפריע ליכולת הריכוז של הילדים בדברים שטובים להתפתחותם, כגון משחק יצירתי או פעילות גופנית.

למידע נוסף על ילדים קטנים וטלוויזיה, קראו את המאמרים:

מחשבים

ילדים ובני נוער משתמשים במחשבים כדי לפתח רעיונות באמצעות מילים, דימויים או מוזיקה. הם יכולים להשתמש באינטרנט כדי לגלות עוד מידע, לבנות רשתות חברתיות ולהביע יצירתיות באמצעות יצירת תוכן משלהם באינטרנט. עם זאת, עליהם ללמוד כיצד לשאול שאלות בנוגע למידע שהם מוצאים באינטרנט.

השגיחו על כמות הזמן שילדיכם מבלים ליד המחשב. אם ילדיכם צעירים, ודאו שאתם יודעים באילו אתרים הם גולשים. מומלץ להתקין תכניות או מסננים שיחסמו את הגישה לתוכן בלתי הולם וראוי לילדים.

למידע נוסף, קראו את המאמרים:

משחקי וידיאו

משחקי וידיאו הם משחקים אלקטרוניים ואינטראקטיביים שאפשר לשחק במחשב הביתי, בטלוויזיה או בקונסולת משחקים. המותגים הגדולים בתחום הם סוני פלייסטיישן, מיקרוסופט אקס בוקס ונינטנדו.

הילדים יפיקו את המקסימום ממשחקי הווידיאו אם ישחקו איתכם, ויש גם בונוס: תוכלו לבלות זמן יחד וליהנות! עם זאת, אם המשחק כולל אלימות, עדיף לדבר על האלימות במשחק ולבדוק אם משחקים אחרים מתאימים לגילו. למידע נוסף, קראו את המאמר משחקי וידיאו לילדים.

עובדות על זמן מסך

  • הצפייה בערוצי הטלוויזיה המסחריים היא הנפוצה ביותר בקרב ילדים בני פחות משמונה בארץ. השימוש גדל ככל שהם מתבגרים.
  • מחקר של ארגון הבריאות העולמי משנת 2012 הראה כי 35% מהילדים ובני הנוער בישראל צופים בטלוויזיה יותר מארבע שעות ביום. באותו מחקר התגלה כי 94% מבנות ה-15 ו-87% מהנערים בגיל זה אינם מבצעים את כמות הפעילות הגופנית המומלצת לגילם – 60 דקות מדי יום.
  • על פי נתוני המועצה לשלום הילד בשנת 2010, לכ-70% מבני הנוער בגילאי 15-18 יש טלוויזיה בחדר.
  • כמו כן, כשני שלישים מהילדים בני 12-6 צופים בטלוויזיה לפחות חמש שעות ביום.

חשוב לזכור: אלו הם נתונים עגומים, הרחוקים מאוד מההמלצות הרשמיות!

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

חרדה בימי קורונה אצל ילדים ובני נוער

מהי חרדה?

חרדה היא תגובה נורמלית וטבעית למצבים לא מוכרים, מסוכנים או מלחיצים. החרדה עשויה להתבטא בתחושות גופניות של דפיקות לב חזקות או מהירות, קוצר נשימה, זיעה מוגברת, דריכות ומתח, סחרחורת, תחושה של “פרפרים בבטן” או בחילה. חרדה אינה בהכרח דבר רע, היא עוזרת לנו להגן על עצמנו ומניעה אותנו לעשות את הטוב ביותר כדי לשפר את מצבנו. החרדה מפני נגיף הקורונה עשויה לסייע לילדים להקפיד על ההנחיות, לשטוף את ידיהם כנדרש ולהתמודד עם הריחוק הכפוי מקרובי משפחה וחברים אהובים. עם זאת, כאשר החרדה גוברת יתר על המידה היא עלולה לעורר תחושת מצוקה ולפגוע בתפקוד היומיומי.

מה גורם להתפתחות חרדה?

חרדה היא תורשתית, כך שלחלק מהילדים ישנה נטייה מולדת לפתח חרדה. עם זאת, חרדה היא גם התנהגות נלמדת – ואף מדבקת – ילד שחשוף לאנשים המגיבים בגילויי חרדה, עשוי ללמוד לחשוב ולהתנהג גם הוא באופן חרדתי. תגובות מסוימות של הסביבה וההורים לגילויי הפחד והדאגה של הילד עלולים גם הם להגביר את הסיכון שהוא יסבול מחרדה. לדוגמה, כאשר ילד מסרב להישאר לבד וההורה מאפשר לו להימנע מכך באופן קבוע, החרדה שלו עלולה להתגבר.

חרדה במצבי משבר

תגובות רגשיות עוצמתיות הן נורמליות בתגובה למצב של משבר או לחץ משמעותי. במצב שבו הסביבה כולה חשופה לאירוע משברי, כמו בהתפשטות נגיף הקורונה, הילד עשוי להיות חשוף לחרדה גבוהה של הסביבה – לדאגות של ההורים, או לדיווחים המלחיצים בחדשות. ילדים ומתבגרים חווים גם הם את חוסר הוודאות של המציאות ומושפעים מהמסרים שהם חשופים אליהם בסביבתם. הם מוצפים בידע רב, שרובו אינו מתווך או מותאם לגילם, מה שפוגע ביכולת ההתמודדות שלהם. השגרה המוכרת משתנה, כך שתחושת אי הוודאות וחוסר הבטחון גוברת. לאור זאת הם עלולים לפתח חששות ופחד, שעלולים לגרום להם לסבל רב. חשוב לדעת שתמיכה משפחתית חזקה עשויה לסייע לילדים ולבני הנוער להתמודד ולהגן עליהם מהתפתחות של חרדה.

תגובות למצבי משבר בגילאים שונים

ילדים בגילאים שונים עשויים להגיב בדרכים שונות למצבי לחץ כדוגמת התפשטות נגיף הקורונה.

  • פעוטות וילדים צעירים אינם דואגים בדרך כלל ממחלות או איומים גופניים. בגילאים אלו נפוצים פחדים התפתחותיים כגון פחד מקולות חזקים, מפרידה או מהחושך. עם זאת, גם ילדים צעירים מאוד עשויים להגיב בגילויי מצוקה כאשר הם חשים בחרדות ובלחץ של הוריהם.
  • בגילאי בית ספר, ובעיקר מגיל 8 ומעלה, מתחילות להתפתח דאגות מדברים שונים. ילדים בגילאים אלו ידווחו באופן אופייני על פחדים מדברים על טבעיים, ממצבים חברתיים, וכן על דאגות מפציעות, מחלות או מוות.
  • בני נוער נוטים לחוות חרדות ודאגות רבות אף יותר, בשל המורכבות והלחצים האופייניים לגיל ההתבגרות. בגילאים אלו, הפחדים עשויים להפוך למופשטים יותר, ולכלול לדוגמה פחד ממלחמות, ממצב כלכלי קשה, או חשש לא רציונלי מבואו של סוף העולם.

כיצד ניתן להתמודד עם החרדה?

ברוב המקרים, חרדה ופחדים המתפתחים בעקבות משבר הם זמניים למדי ונוטים לעבור מאליהם לאחר כמה שבועות. אם ילדכם מראה סימני חרדה, תוכלו לסייע לו בהתמודדות עם הדאגות והפחדים המתעוררים בעקבות המצב הנוכחי בכמה דרכים.

  • הסבירו כי התחושות שהוא חווה הן טבעיות – יידעו אותו כי זה נורמלי לחוות חרדה מסוימת כאשר מתעוררים מצבים חדשים ולחוצים. הכירו בפחדים שלו ואל תבטלו אותם או תתעלמו מהם. הקשיבו לו והרגיעו אותו שאתם שם כדי לעזור לו בכל מה שעולה בעתיד. אם ילדכם מתקשה לדבר על החרדה שלו, הציעו לו להעלות את מחשבותיו על הכתב ביומן או בבלוג. שאלו אותו מה יכול לעזור לו להירגע בתוך המצב המורכב, למדו אותו לבצע נשימות עמוקות ועשו זאת עימו, או הציעו לו הסחות דעת שמתאימות לו.
  • שוחחו עמו בצורה גלויה ורגועה על המצב – חשוב שילדכם יוכל לדבר אתכם על הדאגות שלו. אל תחששו לדבר עמו על נגיף הקורונה ואל תסתירו. התאימו את השיח לשלב ההתפתחותי של הילד, ותווכו את המידע באופן שמותאם לגילו. השתדלו לשוחח בצורה רגועה, ולא להציף בפרטים מיותרים. ענו על שאלות ותקנו אי הבנות. ספקו מידע מרגיע, למשל, שוירוס הקורונה פחות נפוץ וחמור בקרב ילדים.
  • היו מודעים לתגובות שלכם לאירוע – ילדכם צופה בכם ומחפש רמזים כיצד לנהל את הדאגות שלו. הראו לו כיצד אתם מתמודדים עם הלחץ והחרדה שלכם. אם אתם מרגישים מוצפים, דאגו לטפל בעצמכם ולקבל עזרה. ילדכם קשוב לכם גם כשנדמה לכם שהוא אינו מבין על מה אתם משוחחים, והוא קולט את הטונים המודאגים והמסרים הבלתי מילוליים שבשיחה. נסו לנהל את החרדות שלכם לפני שאתם משוחחים עם ילדכם ועונים לשאלותיו.
  • הגבילו צפייה בחדשות וברשתות החברתיות – העיסוק התמידי במגיפה והמידע הרב ברשתות החברתיות השונות עלול ליצור מתח רב, בפרט אצל ילדים ומתבגרים בעלי נטייה לחרדה. נסו להיות עם ילדכם בעת צפייה, האזנה או קריאה של חדשות כך שתוכלו להתייחס לכל שאלה או חשש שיש להם. עם מתבגרים תוכלו לשוחח על הנזקים האפשריים של חשיפה מוגברת לאמצעי התקשורת.
  • נסו לשמור על שגרה – קבעו סדר יום יחד עם הילד או המתבגר וצרו בו עוגנים סביב זמני הארוחות ושעות השינה. נסו לשלב בסדר היום פעילויות שונות כגון למידה, תנועה ופעילות גופנית, יצירה, סיוע במטלות הבית וזמן לשיחה עם חברים וקרובי משפחה. חלוקת תפקידים לילדים ולמתבגרים עשויה לתרום לתחושת המסוגלות שלהם. פנו זמן בשגרה המשפחתית לדברים שילדכם אוהב ונהנה מהם.
  • חזקו את תחושת השליטה – למדו את ילדכם כיצד לשמור על בריאותו ועל סביבתו, והדגישו את הפעולות שניתן לעשות כדי להישאר בטוחים; הסבירו והדגימו לילדים כיצד לשטוף ידים, להתעטש או להשתעל. שוחחו עמם על תרומתם לבטיחות ולבריאות של סבא וסבתא באמצעות השמירה על ההנחיות. עודדו אחים בוגרים ללמד את הילדים הצעירים את כללי ההיגיינה.
  • חזקו קשרים – השתמשו באמצעים הטכנולוגיים הזמינים כדי לחזק קשרים עם חברים ובני משפחה. חשבו יחד על דרכים שבהם תוכלו לסייע אחד לשני וליצור תחושת מעורבות חברתית. הכינו מכתבים וציורים לסבא וסבתא, קבעו שיחות וידאו תכופות עם החברים הקרובים.

מתי צריך לפנות לעזרה?

אם אתם מודאגים ממצבו של ילדכם, ומרגישים כי התגובות הרגשיות הן מתמשכות, מחמירות, או פוגעות באופן משמעותי ביכולתו לתפקד באופן יומיומי, פנו לקבלת עזרה מקצועית. הנה כמה מקומות שאליהם תוכלו לפנות:

  • הקו החם של משרד הבריאות 5400*
  • מחנכת או יועצת בית הספר
  • מוקדים טלפוניים לייעוץ פסיכולוגי בשירות הפסיכולוגי חינוכי או בתחנות לבריאות הנפש.

“שגרת” הקורונה: לשמור על איזון נפשי בתקופה של שינויים תכופים

לפתח את החוסן הנפשי

חוסן נפשי הוא היכולת להסתגל לנסיבות מאתגרות, ולהצליח להמשיך ולהתפתח על אף הקשיים. זוהי גם היכולת להתאושש אחרי תקופה קשה, ללמוד ולהתחזק ממנה, ולחזור להרגיש טוב לאחריה. היכולת שלנו להתמודד עם אתגרים יכולה להשתנות בזמנים שונים, כתלות במאפייני האישיות שלנו, בסוג ובמספר האתגרים עמם אנו מתמודדים. בתקופה כמו זו, שבה האתגר הניצב לפתחנו הינו אתגר מתמשך המאופיין בשינויים בלתי פוסקים למשך זמן לא ידוע, קשה יותר להסתגל ולהתמודד.  עם זאת, דווקא תכונות אלו של ימי הקורונה טומנות בחובן הזדמנות ייחודית לפתח את המיומנויות האישיות שלנו על מנת לבנות ולקדם את החוסן הנפשי שלנו.

חשיבה מועילה וחיובית

חשיבה מועילה מאפשרת לנו להיות מציאותיים ולחשוב בצורה רציונלית, גם כשהמצב נראה רע. המציאות היא לרוב מורכבת, והיכולת להסתכל על חצי הכוס המלאה, למצוא את היתרונות ולהמשיך קדימה, מאפשרת להתמודד בהצלחה עם אתגרים. גם כאשר המציאות יותר רעה מטובה, ניתן לזכור כי קשיים הם חלק מהחיים, וכי גם הדברים הרעים יחלפו והמצב ישתפר לאורך הזמן. שמרו על חוש הומור, שמסייע לשמור על פרספקטיבה בריאה. נסו לבחון את האופן שבו אתם מדברים לעצמכם – האם אתם מסתכלים על המצב בצורה ריאלית? אלו תחומי חיים מהווים עוגנים בטוחים בחייכם כיום? במה אתם מצליחים וממה אתם נהנים, גם כשיש חוסר וודאות בתחומים אחרים? אלו יכולות שלכם עוזרות לכם להתמודד עם המצב? מה עזר לכם בעבר ברגעים קשים? מה הצליח לכם היום? איך גרמתם לזה להצליח?

זכרו לחזק את עצמכם גם על ניסיונות התמודדות שלא צלחו, ולהתמקד בדרכים הזמינות לכם כעת כדי לפתור את הבעיות. אמרו לעצמכם שאתם מסוגלים להתמודד, התקדמו צעד צעד, יום ביומו. שבחו את עצמכם על כל יום שעבר והפגינו חמלה ויחס חיובי ומכבד כלפי עצמכם –מותר גם לטעות, לחוות קושי, להיות מתוסכלים.

ערכים אישיים

ערכים הם רעיונות המעניקים לחיינו משמעות ומעוררים בנו אכפתיות. הם מסייעים לנו לכוון את חיינו ולקבוע סטנדרטים שלאורם אנו בוחנים את התנהגותנו. ערכים אישיים הם מרכיב חיוני בחוסן הנפשי שלנו והם תורמים לתחושת הערך העצמי. דוגמאות לערכים הן להפגין דאגה ואהבה כלפי ילדיך, או לשמור על רמת מקצועיות ומחויבות במקום העבודה. בחינת הערכים האישיים שלכם מאפשרת להגדיר לעצמכם מה חשוב לכם בתקופה זו של התמודדות עם נגיף הקורונה. יתכן כי תגלו שעל מנת לשמור על סבלנות עם ילדיכם, עליכם לדאוג לשנת לילה טובה. יתכן שתבחרו להפחית בעומס העבודה גם במחיר כלכלי, על מנת לשמור על רמת המקצועיות שאתם מעוניינים בה.

נסו לבדוק אלו התנהגויות ופעולות שלכם מקדמים אתכם בכיוון הערכים שלכם? מה באופן ההתמודדות שלכם אינו יעיל? ערכים מאפשרים תנועה חיובית כאשר מבינים שלעולם לא ניתן להשיג אותם באופן מלא, אך תמיד ניתן לנוע לעברם. כשאתם יודעים שאתם פועלים לאורך זמן באופן שמקדם את הערכים שלכם, קל יותר לשמור על תחושת הערך העצמי ועל גישה חיובית, גם כאשר טועים או מתמודדים עם תקופה קשה.

שגרה בריאה

שגרה בריאה חיונית לשמירה על איזון נפשי, בחיים בכלל ובתקופות מאתגרות בפרט. שגרה בריאה כוללת שמירה על תזונה מאוזנת, פעילות גופנית והקפדה על שינה איכותית ומספקת. מעבר לתרומתה לבריאות הגופנית, היא מסייעת לריכוז, לשיפור מצב הרוח ולתחושת הבטחון והערך העצמי. לא תמיד פשוט למצוא את הכוחות הדרושים כדי לחתוך סלט לצד האוכל או לבחור בפעילות גופנית במקום לשקוע בספה מול סדרה טובה. אולם אם אתם מוצאים את עצמכם עייפים, מתוחים ולחוצים באופן קבוע, מרגישים שאתם מגיבים בעוצמה גבוהה לקשיים יומיומיים ומתקשים להישאר מאוזנים, כדאי לחשוב על שינויים קטנים שתוכלו להכניס בשגרה שלכם כדי לשפר את מצבכם. שינוי קטן ביום כבר עשוי להשפיע לטובה על תחושת האיזון הנפשי, ולסייע לכם בהתמודדות.

מרווח נשימה

כולנו זקוקים למרווח נשימה במהלך היום, במיוחד בתקופות המציפות בחוויה של חוסר שליטה ובאי וודאות. כדי לשמור על איזו נפשי בתוך המתחים והשינויים הבלתי פוסקים, כולנו זקוקים לרגע של התבוננות פנימה והתארגנות מחדש. למדו מה עוזר לכם להפסיק לרגע את המרוץ, לעצור ולהתמקד ביכולת שלכם להכיל את הקושי. האם אתם זקוקים לתרגול נשימות? להרפייה לפני השינה? אולי אמבטיה מרגיעה או הפסקת קפה עם ספר טוב?

תמיכה וקבלת עזרה

כדי לצלוח תקופה מאתגרת כמו זו, כולנו זקוקים לתמיכה – לאוזן קשבת, למבט אמפתי, לתחושה שמישהו רואה ומעריך את המאמצים הרבים שאנו משקיעים. הקדישו זמן לשיחות משמעותיות עם בני משפחה או חברים קרובים, טפחו את הקשרים שלכם כדי שתוכלו לתמוך זה בזה. אל תתביישו לבקש עזרה, מציאות החיים אינה קלה ואף אחד לא צריך להתמודד לבד. ספרו לאחרים על תחושותיכם, נעים יותר לעבור את הקורונה יחד. אם הקשיים מציפים ואתם מרגישים שאתם זקוקים לעזרה מקצועית, אל תהססו לפנות לרופא המשפחה, למרכזים לבריאות הנפש או לעובדים סוציאליים הפועלים בקהילה כדי לקבל את הסיוע המגיע לכם.

מוניטור נשימה לתינוק

מוניטור נשימה

מוניטור נשימה משמיע התראה כאשר ילדכם מפסיק לנשום. עם זאת, תינוקות אינם נושמים בקצב קבוע כמו ילדים גדולים יותר ומבוגרים, ולעיתים הם עוצרים את נשימתם. ההפסקות הללו תקינות, אך הן עשויות לגרום למוניטור הנשימה לצפצף. אזעקות השווא הללו עלולות להיות מלחיצות מאוד להורים שחושבים שהתינוק שלהם הפסיק לנשום. וכשהן קורות במהלך הלילה, קשה מאוד להירגע אחר כך.

אין כל ראיות לכך שמוניטורים נשימתיים (או כאלה שמתריעים על דום נשימה) מגנים על תינוקות מפני מוות פתאומי בלתי צפוי אצל תינוקות (SUDI), מונח הכולל בתוכו גם את תסמונת המוות בעריסה (SIDS) ותאונות שינה קטלניות אחרות. יחד עם זאת, הורים ומטפלים יכולים לקבל התראה על סיכון פוטנציאלי לפני שהוא מתממש. התראה זו מאפשרת להם להתערב בזמן הקריטי.

כיצד להשתמש במוניטור נשימה

הרופא עשוי להמליץ לכם על שימוש במוניטור נשימה אם התינוק שלכם נולד טרם זמנו או שיש לו בעיות נשימה. הרופא יסביר לכם מה לעשות במקרה שהאזעקה פועלת ולמי לפנות במקרה חירום.

אפשר להשתמש במוניטור נשימה גם אם לא קיבלתם המלצה מאיש מקצוע. יש הורים שחשים כי המוניטור מגביר את רמת החרדה שלהם, ואחרים חושבים שהוא דווקא מרגיע אותם. אם אתם תוהים אם לקנות מוניטור נשימה, שוחחו עם אחות טיפת חלב או רופא הילדים.

בכל מקרה, גם אם יש לכם מוניטור נשימה או שאתם מתכננים לרכוש, בדקו היטב שאתם יודעים למי להתקשר במקרה חירום. שמרו את מספרי החירום במקום בולט ומסרו אותם לכל מי שמטפל בתינוק.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

גזיזת ציפורני התינוק

ציפורני התינוק שלכם

מדוע תינוקות שורטים את עצמם הרבה כל כך?
עד גיל שישה שבועות, תינוקות אינם מצליחים לשלוט בידיהם וברגליהם והם מצליחים לעשות תנועות מכוונות רק  בגיל 6-4 חודשים. התנועות הלא מכוונות שלהם, גורמות לתינוקות לשרוט את עצמם ללא כוונה.

ציפורניהם של תינוקות שזה עתה נולדו רכות דיין, ואין צורך לגזור אותן לעיתים קרובות. בדרך כלל הן נשחקות מעצמן על ידי בגדי התינוק. כשהתינוק שלכם גדול מספיק ומתחיל ליצור אינטראקציות עם סביבתו, הפעילויות היומיומיות שלו עשויות גם הן לשחוק את ציפורניו. עם זאת, הן גדלות מהר למדי, ולכן כדאי לגזור בעדינות את ציפורני הידיים והרגליים לפי הצורך. לא כדאי לכסוס בשיניים את ציפורניו של התינוק, כיוון שאתם עלולים להפיץ חיידקים או זיהום.

כיצד לגזור את ציפורני התינוק

נסו לגשת למשימה כשהתינוק ישן, רגוע מאוד או ישנוני. כדי לגזוז ציפורניים לילדים גדולים יותר, תוכלו לחגור אותם בכיסא האוכל או במושב המכונית. חשוב לוודא שיש מספיק אור, כדי שתראו היטב את קצות הציפורניים. השתמשו במספרי ציפורניים מיוחדים לתינוקות, בעלי קצוות מעוגלים המונעים פציעה, או בפצירה. הנה כמה טיפים שיקלו על המשימה:

  • אם אתם מתקשים, היעזרו באדם נוסף – אחד מחזיק את התינוק בעוד השני גוזז את הציפורניים.
  • גזזו את ציפורני הרגליים בקו ישר ולא מעוגל, כדי למנוע צמיחה של ציפורן חודרנית.
  • כשאתם גוזזים את הציפורניים, דברו ברוגע או שירו לתינוק.
  • אם התינוק שלכם גדול יותר, תוכלו לנסות להסיח את דעתו בעזרת צעצוע או פעילות אחרת.
  • תנו לו להשתתף בפעילות – המציאו משחק מיוחד לגזיזת הציפורניים.
  • שבחו את תינוקכם על כך שעזר לכם לסיים, כדי ששניכם תהיו מרוצים מהשלמת המשימה.

אם אתם גוזזים בטעות את עורו של התינוק והוא מדמם, הצמידו לחתך בעדינות פד גזה, עד שהדימום מפסיק. אל תחבשו את החתך, כיוון שהתינוק עלול למצוץ את התחבושת. אם אתם מודאגים בגלל החתך, קחו את התינוק לרופא הילדים. אפשר לכסות את ידיו של התינוק הקטן שלכם בזוג כפפות כותנה רכות, שימנעו ממנו לשרוט את עצמו או לגרות את העור (בעיקר אם הוא סובל מעור יבש).

בעיות ציפורניים

תינוקות קטנים סובלים לעיתים קרובות מזיהום באזור ציפורני הידיים או הרגליים, שנקרא פרוניכיה. הזיהום נוטה לעבור מעצמו, ללא כל טיפול. עם זאת, ייתכן שתצטרכו למרוח על הציפורן מעט משחה או נוזל מחטא.

לפעמים הזיהום מתפשט עמוק יותר באצבע היד או הרגל, וגורם לאזור כולו להתנפח ולהאדים. אם אתם מבחינים באודם ובנפיחות, פנו לרופא הילדים. ייתכן שהתינוק יזדקק לטיפול אנטיביוטי. אם אתם משתמשים במשחה לטיפול בזיהום, זכרו להלביש לתינוק כפפות או גרביים לאחר מכן, כדי שלא יכניס את כפות ידיו או רגליו לפה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

הכנסת גופים זרים לאף, לאוזניים ולעיניים

מדוע ילדים תוקעים גופים זרים בכל מיני מקומות?

חלק מהפעוטות והילדים הקטנים מכניסים גופים זרים לאוזניהם או לאפיהם, או בולעים חפצים שאינם מזון, מתוך סקרנות. הם מתנסים בעולם שסביבם, ולומדים מה קורה כשהם מנסים דברים שונים.

אם אתם חושבים שילדכם הכניס משהו לאף, לעין, לאוזן או לאחד מפתחי הגוף, פנו לקבלת עזרה רפואית. אל תנסו להוציא את הגוף הזר בעצמכם, כיוון שאתם עלולים לגרום לפגיעה נוספת.

מאילו גופים זרים כדאי להיזהר

ילדים בני פחות מארבע עלולים להכניס לגופם או לבלוע גופים זרים קטנים, ולכן, הרחיקו את הדברים הבאים מילדכם:

  • מאכלים כגון פופקורן, אפונה יבשה, גרעיני מלון, אגוזים ושוקולד עם אגוזים
  • גולות, כפתורים, חרוזים ומכסי עטים
  • כדורי קלקר למילוי פופים וצעצועים רכים – ילדכם עלול לשאוף אותם בטעות, והם אינם מופיעים בצילומי רנטגן
  • מטבעות
  • סוללות קטנות, שעלולות לגרום לפגיעה אם החומצה שבתוכן דולפת בגוף
  • צעצועים המכילים חלקים קטנים, עיניים או אפים שניתן להסיר
  • מחטים, סיכות וסיכות ביטחון – עדיף להשתמש בסיכות עם סוגר בטיחותי, ולסגור אותן כשאינן בשימוש. כמו כן, אל תשימו סיכות בפה, כיוון שילדכם עלול לחקות אתכם.

כיצד למנוע בליעה, שאיפה או הכנסת גופים זרים

חשוב לזהות מראש מצבים בעלי פוטנציאל סיכון. העצות הבאות עשויות לעזור:

  • השגיחו על פעוטות וילדים קטנים בזמן האוכל – הם אוהבים להתנסות ולשחק עם האוכל, מה שעלול לגרום לפציעות. עודדו את ילדכם לשבת לאכול ולשתות בשקט.
  • אל תתנו לילדכם פופקורן או אגוזים (בעיקר לא בוטנים) עד גיל שלוש לפחות. עדיף למרוח שכבה דקה של חמאת בוטנים או ממרח אגוזים על פרוסת לחם.
  • חתכו את כל המזון של ילדכם לחתיכות קטנות, והוציאו עצמות חדות או קטנות מדגים, עוף ובשר. אפשר להשתמש בפילה ללא עצמות.
  • אל תציעו לילדכם סוכריות קטנות עד גיל ארבע לפחות. בכל מקרה, סוכריות הן מזון “מדי פעם”, ועדיף להציע אותן רק במקרים מיוחדים.
  • הימנעו משימוש בפייטים, דבק ומלאכת יד הקשורה לחרוזים קטנים, עד גיל 5.
  • למדו את הילדים הגדולים יותר שאוזניו ואפיו של אחיהם התינוק הם רגישים, ואסור לתחוב לתוכם שום דבר.
  • מומלץ להחליק או לצחצח כל משטח עץ גס או שבבי שילדכם בא איתו במגע – לדוגמה, רהיט ישן או המעקה במרפסת.
  • בדקו אם יש חלקי תכשיטים, אפונה יבשה וחפצים קטנים אחרים על הרצפה ועל שולחנות נמוכים.

פריטים קטנים למיכל בגודל קופסת ההפתעה של ביצת ההפתעה מהווים סכנת חנק לילדים בני פחות מארבע, ולכן הרחיקו אותם מילדכם.

סימנים לכך שילדכם הכניס גוף זר לגופו

לאף

  • ילדכם יתלונן על כאב או גירודים
  • באחד מנחיריו תופיע הפרשה בעלת ריח לא נעים
  • ידמם מהאף
  • יסבול מריח רע מהפה.

לאוזן

  • ילדכם יתלונן על כאבי אוזניים (אך לא כל החפצים שהוא עלול להכניס לאוזן יגרמו לכאב באוזניים)
  • מסביב לאחת מאוזניו תופיע אדמומיות
  • באחת מאוזניו תופיע הפרשה
  • ישמע פחות טוב.

לעין

ילדים מכניסים דברים לעיניים בכוונה לעיתים נדירות בלבד, אך הם עלולים להכניס בטעות אצבע או לשפשף חומרים זרים לתוך העין. פריטים שנלכדים בעיניים נמצאים בדרך כלל בלחמית, בין גלגל העין לעפעף. ילדכם:

  • יתלונן שיש לו משהו בעין, או ישפשף את עיניו ללא הרף
  • יתלונן על כאבים בעין
  • ידמע מהעין
  • יתלונן על כאבים כשהוא מתבונן באור
  • ימצמץ לעיתים קרובות.
  • יהיה בעל עין אדומה ומגורה

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לשחק עם התינוק

משחק אצל תינוקות: למה לצפות

ברגע שהתינוק מגלה שזרועותיו ורגליו יכולות לנוע, הוא רוצה להושיט ידיים ולגעת בכל מה שסביבו. הוא יתייחס לכל מה שנמצא בהישג ידו כאל צעצוע – גם אם מדובר בחיית המחמד או באחד האחים שלו! כאן מתחיל מסע התגליות והשגת הידע של התינוק. אפילו רשרוש פשוט ברעשן מראה לתינוק שהוא יכול לגרום לדברים להתרחש, והגילוי הזה יגרום לו לחפש בהתלהבות מה עוד הוא יכול לעשות.

ייתכן שתגלו שהתינוק עסוק במשיכת מגירות, בריקון קופסאות דגני הבוקר על הרצפה, בלחיצה על כל כפתור בסביבתו ובהכנסת טוסטים למכשיר הדי.וי.די – כל זה רק כדי להבין איך דברים עובדים. עד מהרה הוא יתחיל לטפס, ללכת, לרוץ ולקפוץ כדי לבחון את המיומנויות הגופניות החדשות שלו. ככל כשהוא גדל, הוא מנסה יותר ויותר להוביל את המשחק ולקבוע במה תשחקו – עד שתחליטו שאתם אלה שמובילים!

אין רגע ברור ומובהק שבו התינוק הופך לפעוט, אף שהמונח “Toddler” באנגלית נגזר מהפועל To Toddle – לדדות, המתאר את אופן ההליכה המיוחד של ילדים קטנים. מיומנויות ותחומי עניין רבים משותפים לשלב הינקות ולשלב הפעוטות, וייתכן שהפעוט שלכם עדיין יאהב משחקים רבים שמיועדים לתינוקות.

רעיונות למשחק עם התינוק

הצעצוע והמשחק הטוב ביותר עבור תינוקכם הוא אתם. המשחק עם התינוק הוא פשוט למדי – אפשר להתבונן זה בזה, לגעת בעדינות, לדבר, לשיר או להגיב לניסיונות התקשורת שלו. למעשה, מערכת היחסים האוהבת שלכם ושל התינוק היא הבסיס ללמידה ולהתפתחות שלו.

  • אפשר לעשות רעשים מצחיקים, להוציא לשון ולעשות פרצופים – תינוקות מאוד אוהבים פרצופים.
  • השמיעו קולות ביחד. שעשעו את התינוק שלכם ושירו לו כל מיני סוגים של שירים (בקול רם ובשקט, במהירות ובאטיות), חבטו בסירים ובמחבתות (בעדינות ואז בכוח), והשמיעו קולות של בעלי חיים (ועשו פרצופי חיות בו בזמן).
  • עודדו אותו לחקור את סביבתו. בחרו סביבה בטוחה (או הכינו אחת כזו) שמעודדת התנסות ופיתוח מיומנויות כגון ישיבה, זחילה, קימה לעמידה, הליכת צעדים ספורים והליכה.
  • שחקו במשחקים פשוטים. משחקים כגון “אצבע לאצבע נחבר” או “קוקו” נחשבים ללהיט גדול, והתינוק ייהנה מהם מאוד. תינוקות אוהבים לגעת בחלקים שונים בפניכם, ונהנים מאוד כשאתם נוגעים בפניהם. משחקים אלה יכולים להועיל מאוד למיומנויות הלמידה והתנועה של התינוק, ולפתח את מיומנויות נטילת התורות, שחשובות להתפתחות השיחה.
  • הקריאו לתינוק. עבור תינוקות, לספרים יש משמעות גדולה יותר מהקריאה. אלה גם צעצועים נהדרים שאפשר ללעוס, לשחק איתם באמבטיה, להרגיש מרקמים חדשים ולהתבונן בהם. אם אתם קוראים לתינוק שלכם לעיתים קרובות, הוא יבין שזוהי פעילות מעניינת ודרך נהדרת לבלות ביחד.
  • שימו לב לאיתותיו של התינוק. כשאתם משחקים עם התינוק שלכם, שימו לב לדברים שבהם הוא מתעניין.

גם דברים מסוכנים עלולים להיראות לו מהנים. כעת כדאי לבדוק כיצד להפוך את הבית לבטוח לתינוק בתנועה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

עיכוב שפתי

מהו עיכוב שפתי?

עיכוב שפתי בא לידי ביטוי בגילאים שונים באופנים שונים, ועשוי לבוא לידי ביטוי בקושי של הילד:

  • להגיד את המילים הראשונות או ללמוד מילים חדשות
  • לחבר מילים ביחד וליצור משפט
  • לבנות אוצר מילים מגוון
  • להבין מילים או משפטים.

ישנם עיכובים שפתיים המתקשרים למצבים כגון אוטיזם, תסמונת דאון או לקויות שמיעה. אחרים עומדים בפני עצמם.

עיכוב שפתי, לקות שפה או הפרעת דיבור?

דיבור הוא החלק ה”טכני” של השפה, והוא כולל את היכולת להפיק צלילים, ובהמשך גם לדבר באופן שוטף. שפה- היא ההפיכה של צלילים אלו לבעלי משמעות, על ידי צירוף צלילים לבניית מילים, חיבור משפטים, הבנה של שימוש נכון במלים ועוד. התפתחות שפה תקינה כוללת בתוכה גם את יכולת ההבנה של השפה, וגם את יכולת ההבעה של השפה.

הפרעת דיבור כוללת בתוכה את  הקושי להגות נכון  את הצלילים בכל מילה, או הקושי לשמור על שטף דיבור בשל גמגום לדוגמא, אלו מקשים על הבנת הדיבור. מיומנויות השפה של ילדים עם הפרעת דיבור עשויות להיות טובות. כלומר, הם יכולים להבין היטב מילים ומשפטים, ויודעים ליצור משפטים בצורה נכונה, אך האופן שבו הם מבטאים את המילים משובש, או שהשטף נפגע. ילדים עם הפרעות דיבור עשויים לחוות גם עיכוב שפתי, אך לא בהכרח.

אם אתם מודאגים מהאופן שבו ילדכם הוגה מילים (למשל, אומר “תֶּלֶב” במקום “כלב”), קראו את המאמר הפרעות דיבור והגייה.

עיכוב שפתי הוא איחור בהשגת אבני הדרך ההתפתחותיות בזמן. ילד עם עיכוב שפתי לרוב ישיג את אבני הדרך לפי הסדר, אך באיחור. אם ילד חווה עיכוב שפתי שאינו עובר ואינו משתפר, או שיש פערים גדולים בין יכולות שפתיות שונות, ייתכן שמדובר בסימן ללקות שפה. לקות שפה מתאפיינת בעיכובים משמעותיים בלמידה כיצד לדבר ולהבין שפה.

מתי לקבל עזרה

ילדים מפתחים כישורי שפה בקצב שונה. לכן, השוואת ילדכם לילדים אחרים באותו גיל לא בהכרח תעזור לכם לזהות אם לילדכם יש עיכוב שפתי. כדאי לפנות לעזרת מומחה אם ילדכם מפגין אחד או יותר מהסימנים הבאים בגילאים השונים:

עד גיל 12 חודשים

ילדכם אינו מנסה לתקשר איתכם (באמצעות קולות, מחוות ו/או מילים), בעיקר כשהוא זקוק לעזרה או רוצה משהו.

עד גיל שנתיים
ילדכם:

  • אינו אומר כ-50 מילים שונות
  • אינו מחבר שתי מילים או יותר – למשל, “עוד מיץ”, “אמא קומי”
  • אינו מפיק מילים באופן ספונטני – כלומר, רק מחקה מילים או ביטויים ששמע מאחרים
  • אינו מבין הוראות או שאלות פשוטות – למשל, “תביא את הנעליים”, “רוצה לשתות?”, “איפה אבא?”

שימו לב: בגיל שנתיים, אחד מתוך חמישה ילדים מראה סימנים של עיכוב שפתי. רבים מהילדים ידביקו את הפער כשיגדלו, וחלקם ימשיכו להתקשות ברכישת השפה.

בסביבות גיל שלוש
ילדכם:

  • אינו מחבר מילים ויוצר ביטויים או משפטים ארוכים יותר – לדוגמה, “אמא תעזרי לי”, “אני רוצה עוד מיץ”
  • אינו מבין הוראות או שאלות מורכבות יותר – למשל, “תביא את הנעליים שלך ושים אותן בקופסה”, “מה אתה רוצה לאכול לארוחת הצהריים היום?”
  • אינו מתעניין כמעט או בכלל בספרים
  • אינו שואל שאלות.
  •  דיבורו אינו מובן לזרים.

בכל גיל
ילדכם:

  • אובחן עם אובדן שמיעה, עיכוב התפתחותי או תסמונת שעשויה לפגוע בהתפתחות השפה – לדוגמה, אוטיזם או תסמונת דאון, או תסמונות נפוצות פחות כגון תסמונת איקס שביר, תסמונת לנדאו-קלפנר ותסמונת קליינפלטר.
  • מפסיק לעשות דברים שעשה בעבר – למשל, לדבר.

ילדים החווים קשיים בשפה זקוקים לעזרה מוקדם ככל האפשר. אתם נמצאים בעמדה הטובה ביותר להערכת התפתחות השפה של ילדכם. אם אתם מודאגים, בטחו באינסטינקטים שלכם ובקשו עזרה מאיש מקצוע. אם איש המקצוע אינו חושש אך אתם עדיין מודאגים, תוכלו לבקש גם חוות דעת נוספת.

היכן לקבל עזרה

אם אתם חושבים שילדכם מתקשה עם השפה, דברו עם מומחה, למשל:

  • צוות הגן, בית הספר או המסגרת החינוכית
  • קלינאי תקשורת
  • רופא הילדים
  • אחות טיפת חלב

קלינאית תקשורת

קלינאית תקשורת תעריך את מידת ההבנה של ילדכם ואת האופן שבו הוא משתמש בשפה. הקלינאית תערוך לילדכם מבדקי שפה שאמורים לגרום לו להשתמש במילים, או תבחן כיצד הוא מגיב לבקשות, פקודות או שאלות.

ייתכן שתישאלו כיצד ילדכם משתמש בשפה בבית ומה מידת ההבנה שלו. כמו כן, תתבקשו לתת רקע – למשל, מתי החל ילדכם להפיק מילים, מתי החל ללכת, האם נולד פג, והאם יש עיכוב שפתי או בעיות שפה במשפחתכם. אם קלינאית התקשורת חושדת כי קיים עיכוב שפתי, היא תציע לכם להגיע למפגשי טיפול, בפגישות אישיות או בקבוצה שבה ישתתף ילדכם בפעילויות שפתיות לצד ילדים אחרים.

קלינאיות תקשורת עובדות עם ילדים צעירים דרך המכונים והיחידות להתפתחות הילד, במפוזרות בכל רחבי הארץ. תוכלו לקבוע גם עם קלינאיות תקשורת העובדות באופן פרטי, ואם יש להן הסדרים עם קופת החולים, תוכלו לעיתים לקבל החזר. הפניה ראשונית לקלינאית תקשורת תתקבל דרך רופא הילדים שלכם, שיפנה אתכם למכון להתפתחות הילד. במכון להתפתחות הילד יבחנו את המידע שתשלחו אליהם באמצעות מילוי שאלונים, ויחליטו האם אכן יש מקום להערכה והתערבות במסגרת המכון. במידה וכן, תוזמנו עם הילד לאבחון, ובעקבותיו תופנו לקבלת טיפול.

אם ברצונכם לבצע אבחון או לקבל טיפול באופן פרטי תוכלו לחפש קלינאית תקשורת באגודה הישראלית של קלינאי התקשורת בישראל.

בדיקות שמיעה

אם אתם חושבים שילדכם סובל מלקות שמיעה, כדאי לבדוק את שמיעתו במכון אודיולוגי. הפניה לבדיקת שמיעה תינתן לכם על ידי רופא הילדים. אם ילדכם אכן סובל מאובדן שמיעה, קלינאית התקשורת תוכל להגיד לכם באיזה אופן משפיעה שמיעתו של הילד על התפתחות השפה והתקשורת שלו.

הגורמים לעיכוב שפתי

ברוב המקרים איננו יודעים מה הגורמים לעיכוב שפתי, אולם אנו יודעים שקרוב לוודאי מדובר במרכיב גנטי או ביולוגי. עיכוב שפתי נפוץ יותר אצל:

  • בנים
  • ילדים שלאחד מבני משפחתם הקרובה יש היסטוריה של עיכוב שפתי או הפרעת תקשורת
  • ילדים שיש להם הפרעה התפתחותית או תסמונת שמתאפיינת בין השאר בעיכוב שפתי, כמו תסמונת דאון
  • ילדים שסובלים מבעיות שמיעה מתמשכות ומזיהומים באוזניים.

לעיתים, עיכובים במיומנויות התקשורת עשויים להיות סימנים להפרעות התפתחות חמורות יותר, כולל לקות שמיעה, עיכוב התפתחותי, מוגבלות שכלית התפתחותית והפרעה על הרצף האוטיסטי.  אתם מכירים את ילדכם טוב יותר מכל אחד אחר. אם אתם מודאגים, דברו עם רופא הילדים או מומחה אחר לבריאות הילד.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

אי סבילות ללקטוז

מהי אי סבילות ללקטוז?

אי סבילות ללקטוז מתרחשת כאשר הגוף אינו יכול לפרק את הסוכר הנקרא לקטוז (סוכר חלב), שקיים בחלב אם, חלב פרה ומוצרי חלב נוספים. חלב אם מכיל כ-7% לקטוז, ותחליף חלב לתינוקות  מכיל כמות דומה. הלקטוז מספק לתינוק כ-40% מהאנרגיה הדרושה לו, עוזר לו לספוג סידן וברזל ועוזר לשמירה על התפתחות בריאה.

בדרך כלל, האנזים לקטז שמיוצר במעי הדק מפרק את הלקטוז לגלוקוז ולגלקטוז – סוכרים הנספגים בקלות רבה יותר. ישנם תינוקות שאינם מייצרים מספיק לקטז כדי לפרק את הלקטוז, ולכן, הלקטוז שלא נספג ממשיך לכיוון המעיים בלי להתעכל. החיידקים מפרקים את הלקטוז הבלתי מעוכל, בתהליך של תסיסה היוצר גזים  וגורם לתסמינים כמו נפיחות, גזים, ושלשול. אי סבילות ללקטוז שונה מאלרגיה לחלב. אלרגיה לחלב היא תגובה של מערכת החיסון לחלבונים שנמצאים בחלב. אי סבילות אינה אלרגיה, והיא קשורה לסוכר שבחלב.

רוב הילדים והמבוגרים שאובחנו באי סבילות ללקטוז יכולים לעכל כמות קטנה של לקטוז. באופן כללי, עיכול 10-8 גרם לקטוז אינו גורם לתסמינים מיוחדים.

הגורמים לאי סבילות ללקטוז

ישנם שני סוגי אי סבילות ללקטוז: ראשונית ומשנית, ויש להם גורמים שונים.

אי סבילות ראשונית ללקטוז מתרחשת כאשר תינוקות נולדים ללא האנזים לקטז כלל. זהו מצב גנטי ונדיר ביותר. תינוקות הסובלים ממצב כזה זקוקים לתזונה מיוחדת מיום להיוולדם.

אי סבילות משנית ללקטוז מתרחשת אם מערכת העיכול של הילד מופרעת על ידי מחלה שמשפיעה על ייצור תקין של אנזימים כגון לקטאז, או כאשר לא מיוצר מספיק לקטז.

מחלות העלולות להוביל לאי סבילות משנית ללקטוז הן בעיקר נגיפי בטן שגורמים לדלקות במערכת העיכול הבאות לידי ביטוי בשלשולים ו/או הקאות וכן מחלת הצליאק (רגישות לחלבון החיטה, המופיעה בתינוקות לאחר שהתחילו חשיפה למוצרים המכילים גלוטן). דלקות במערכת העיכול  עלולות לגרות באופן זמני את רפידת הקיבה והמעי הדק, לגרום לירידה זמנית בכמות הלקטז, ועל כן לרגישות זמנית ללקטוז. בעיה זו נפתרת בדרך כלל לבד, אך יש לשקול מתן זמני של פורמולה דלת לקטוז למשך מספר שבועות, בתינוקות הניזונים מפורמולה, לאחר מחלת שלשולים ממושכת.

אי סבילות משנית ללקטוז שנגרמת כתוצאה ממחסור בייצור לקטז מתפתחת בדרך כלל לאחר גיל שלוש. ישנם אנשים שמועדים יותר לפתח אי סבילות ללקטוז מאחרים, יוצאי צפון אירופה, למשל, נוטים פחות לסבול מכך. לעומת זאת, יוצאי אסיה ואפריקה מצויים  בסיכון גבוה יותר לחסר בלקטז.

אי סבילות ללקטוז זוכה לעיתים לאבחנה מוטעית של בעיות עיכול אחרות, כגון אלרגיות למזון, כיוון שיש להם תסמינים דומים.

תסמינים שכיחים של אי סבילות ללקטוז

ללא האנזים לקטאז, הלקטוז בחלב אינו נספג ונשאר במעיים. כשהחיידקים במעיים ניזונים מן הלקטוז – תהליך שנקרא תסיסה – הם מייצרים כמויות גדולות של גז, שמוביל למגוון תסמינים:

  • גזים
  • כאבים ונפיחות בבטן
  • עצבנות יתר
  • אי יכולת להירגע
  • קשיים בהנקה
  • חוסר עליה במשקל
  • שלשול.

התייעצו תמיד עם רופא אם ילדכם סובל משלשול שאינו משתפר, בעיקר אם הוא בן פחות משלושה חודשים.

תופעת לוואי נוספת היא תפרחת חיתולים אדומה וחריפה. הפריחה מתרחשת כאשר חיידקי המעיים מפרקים את הלקטוז והופכים אותו לגז מימן ולחומצה לקטית. תוצרים אלה גורמים ליציאות חומציות מאוד, שעלולות לגרום לגירוי ולאדמומיות על עורו הרגיש של התינוק. במקרה כזה, כדאי למרוח קרם טוב נגד תפרחת חיתולים על ישבנו.

גם אם כל התסמינים הללו מופיעים אצל ילדכם, לא בטוח שיש לו אי סבילות ללקטוז. אלו תסמינים נפוצים מאוד אצל תינוקות יונקים בריאים. התסמינים יכולים להתרחש בשבוע הראשון לחייו, ולהימשך עד גיל שישה שבועות או אפילו חמישה חודשים. סביר מאוד להניח שהתסמינים ייעלמו מעצמם. כל זמן שהתינוק שלכם עולה במשקל ובריאותו תקינה, סביר להניח שאין כל בעיה.

שימו לב: אי סבילות ללקטוז אינה גורמת להקאה, אך אלרגיה לחלב עשויה לגרום להקאה.

אבחון אי סבילות ללקטוז

כיוון שהתסמינים של אי סבילות ללקטוז ושל אלרגיה למזון הם דומים, קשה לפעמים לאבחן את הבעיה. יש כמה שיטות לאבחון אי סבילות ללקטוז, אך מתאימות בעיקר לילדים גדולים יותר ולא לתינוקות.

  • בדיקת מימן בנשיפה: בבדיקה זו נמדדת כמות גז המימן בנשימתו של הילד. בנשימתם של ילדים בעלי אי סבילות ללקטוז מופיעות רמות גבוהות של מימן, בגלל תהליך התסיסה במעיים המתרחש כאשר החיידקים מפרקים את הלקטוז שלא נספג.
  • דיאטת אלימינציה: הדיאטה כוללת הסרת מאכלים שמכילים לקטוז מתזונתו של הילד, כדי לראות אם חל שיפור בתסמינים. אם התסמינים חוזרים לאחר השבת המאכלים לתפריט, סביר להניח שהבעיה היא אי סבילות ללקטוז.

מה לעשות אם לילדכם יש אי סבילות ללקטוז

גם אם התינוק שלכם מקבל אבחנה של אי סבילות ללקטוז, הוא ימשיך לגדול היטב לאחר שתבינו מה הבעיה. חשוב לדבר עם מומחה על מילוי הצרכים התזונתיים של התינוק, וכדאי לפנות לרופא הילדים או לאחות טיפת חלב. אחד הדברים החשובים ביותר שתוכלו לעשות הוא להרגיע ולנחם את התינוק כשהוא סובל מהתסמינים.

הטיפול באי סבילות ללקטוז תלוי בגורם. אם לילדכם יש אי סבילות ראשונית ללקטוז, רופא הילדים או הדיאטנית יוכלו להדריך אתכם. אם יש לו אי סבילות משנית ללקטוז שנובעת מדלקת קיבה ומעיים.
התייעצו עם רופא הילדים שלכם לגבי הצורך בהחלפת כלכלה, גם אם באופן זמני, או אודות הצורך בטיפול תרופתי משלים.

תזונה ואי סבילות ללקטוז

אם ילדכם גדול יותר ומאובחן באי סבילות ללקטוז, הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לנהל את התזונה שלו. הטיפים מתאימים גם למבוגרים.

אפשר להשתמש במזונות הבאים:

  • לחם ודגנים
  • אורז ופסטה
  • פירות וירקות
  • בשר, דגים, עוף, קטניות ואגוזים
  • גבינות דלות לקטוז כגון ברי, קממבר, צ’דר, גבינה צהובה, פטה, גאודה, מוצרלה, ופרמזן.
  • יוגורט סויה.

היזהרו מהמזונות הבאים:

  • חלב, יוגורט, גלידה, קינוחים חלביים, גבינות רכות, גבינות מעובדות, ממרחי גבינה, גבינת קוטג’,שמנת, חמאה וריקוטה
  • אבקות אינסטנט להכנת פירה או ירקות המכילות תוספת חלב, רטבים לבנים או רוטבי גבינה.

בדקו היטב את המרכיבים במזונות הבאים:

  • ביסקוויטים, עוגות ותערובות להכנת עוגה
  • מרקים מוקרמים
  • מיונז
  • שוקולד חלב
  • חטיפי צ’יפס, גבינה וחטיפים אחרים
  • ממתיקים מלאכותיים.

הטיפים הבאים יעזרו לילדכם להימנע מהתסמינים:

  • תנו לילדכם לשתות מים, חלב אורז ומיצי פירות מדוללים, וכן משקאות סויה מועשרים בסידן או חלב נטול לקטוז.
  • בדקו תוויות מזון וחפשו תחליפים נטולי חלב.
  • כשאתם מבשלים, נסו להכין צלי, ירקות צלויים ומוקפצים בסגנון אסיאתי.
  • לקינוח אפשר להגיש סורבה לימון, קינוחי פירות קפואים, מרנג, פירות ומאפים נטולי חלב.

העמסת לקטוז

העמסת לקטוז אינה דומה לאי סבילות ללקטוז – כלומר, היא אינה נובעת מבעיה בייצור לקטאז. העמסת לקטוז מתרחשת כאשר התינוק צורך כמויות גדולות של לקטוז בפעם אחת ואינו מצליח לפרק את כולו.

העמסת לקטוז עלולה להתרחש כאשר:

  • תינוקות הניזונים מבקבוק שותים מנה גדולה של חלב
  • תינוקות יונקים עשויים להיכנס לדפוס של הנקות קצרות – לפעמים האם מקצרת את זמני ההנקה בגלל בעיות כגון פטמות כואבות או דלקת בשד במקרה כזה, תינוקות יונקים שותים יותר חלב קדמי מאשר חלב אחורי. החלב הקדמי עשיר בלקטוז בהשוואה לחלב האחורי העשיר בשומנים. עודף חלב “קדמי”, ומלא בסוכרים עשוי לגרום להעמסת לקטוז, שאינו מספיק כולו להתפרק ולהתעכל. הדבר קורה כאשר התינוקות אינם מתחברים היטב לשד, ומוביל להנקות קצרות שבהן התינוק אינו שותה מספיק חלב, ומקבל יותר מדי חלב קדמי.

מחקרים מראים כי התסמינים של העמסת לקטוז משתפרים אצל 79% מהתינוקות שינקו בתנוחה שהבטיחה כי הם מקבלים את כל החלב מכל שד, סיימו את כל תכולת השד הראשון לפני שעברו לשני, וניזונו במרווחים של שלוש שעות (ולא לעיתים קרובות יותר), במקרה של האכלת יתר.

אלרגיה למזון לעומת אי סבילות ללקטוז

לפעמים, התסמינים שאנו מזהים כאי סבילות ללקטוז נגרמים למעשה מאלרגיה למזון. אלרגיה לחלב, למשל, משפיעה על תינוקות שניזונים מבקבוק יותר מאשר על תינוקות יונקים, כיוון שרוב סוגי התמ”ל מבוססים על חלב פרה, חלב עזים או חלב סויה.

נדיר מאוד שתינוקות סובלים מאלרגיה לרכיבים בחלב האם. במקרים של חשד לאלרגיות בתינוק יונק, מומלץ לפנות לרופא מומחה לאלרגיה.

התגובות האלרגיות למזון חמורות יותר מאשר התגובות לאי סבילות ללקטוז. אם התינוק שלכם אלרגי למזון כגון חלב פרה, מוצרי סויה או ביצים, אתם עשויים לראות את התסמינים הבאים:

  • הקאה
  • שלשול דמי או רירי
  • עלייה מועטה במשקל
  • צפצופים או אסתמה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

פעילות גופנית לילדים – בחורף

רעיונות לפעילויות גופניות חורפיות

  • לבשו מעילים, כובעים וכפפות וצאו החוצה. הראו לילדכם כיצד נראה חוף הים בחורף, או בקרו בפארקים ובגינות והראו לו את הצמחים הרטובים והמבריקים מגשם.
  • קחו את ילדכם לצפות בזרימת הנחלים ולראות כיצד היא משתנה אחרי הגשם.
  • אם רטוב בחוץ, לבשו מגפי גומי ומעילי גשם. חפשו שלוליות גדולות שאפשר לקפוץ בתוכן. כדאי לקחת גם מטרייה. ילדכם ייהנה לפתוח ולסגור אותה כמה פעמים.
  • כשמחשיך, צאו להליכה ותנו לילדכם לשחק עם פנס.
  • אספו עלים, מקלות, צדפים ואבנים. בבית תוכלו למיין ולצבוע אותם, או לבנות איתם דברים שונים.
  • כשיש רוח אפשר לצאת ולהעיף עפיפון, לרדוף אחרי עלים – או לעזור להם “לעוף” – ולנסות למצוא מקומות להסתתר מפני הרוח.
  • אפשר לצאת לפעילויות במקומות סגורים כגון ג’ימבורי, שחייה, פארק טרמפולינות, החלקה על הקרח, פינג פונג ובאולינג.
  • אפשר לצאת לפעילויות ספורטיביות מאורגנות. חפשו משחקי ספורט שמתאימים ובטוחים לילדים צעירים.
  • כשיורד שלג, אפשר לבנות איש שלג ולזרוק כדורי שלג אחד על השני.

פעילויות חורפיות בתוך הבית

אם אינכם יכולים לעמוד בקור וברטיבות, הנה כמה רעיונות לפעילויות חורפיות בתוך הבית, ואפשר גם להמציא פעילויות משלכם.

  • שחקו “באולינג ביתי”: העמידו כמה בקבוקים ריקים ונסו להפיל אותם בעזרת כדור רך או זוג גרביים ישנים.
  • עודדו את ילדכם לזרוק צעיף באוויר ולנסות לתפוס אותו בעזרת יד אחת, רגל או ראש.
  • תנו לו לבעוט בבלון גבוה ככל האפשר, או הכו בו במחבט.
  • השתמשו בזוג גרביים ישנים ושחקו איתם כדורגל, טניס או בובות גרביים.
  • השמיעו מוזיקה, רקדו ושחקו בתחפושות.
  • בנו ארמון מכיסאות ושמיכות.
  • הכינו משחק “חפש את המטמון” ברחבי הבית.
  • אם יש לכם מספיק מקום, הכינו מסלול מכשולים בסלון.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לעזור לילדים ליהנות יותר מספורט

פיתוח מיומנויות

לחלק מהילדים אין מיומנויות גופניות טובות מספיק לענפי ספורט מסוימים. ייתכן שהם לא מצליחים לרוץ, לקפוץ, לתפוס או לזרוק היטב כמו ילדים אחרים.

אם התיאור הזה מוכר לכם, עזרו לילדכם לתרגל בבית או בפארק, עם בני המשפחה או חברים. נסו לקבוע מטרות קטנות ובנות השגה כמו “להעביר את הכדור פעמיים בצורה מוצלחת”, “לרוץ ולהשיג שחקן אחר”, או “לרקוד עוד שלוש דקות”. כך תעזרו לו לראות את ההתקדמות וליהנות ממנה, וגם לשפר את המיומנויות והביטחון העצמי.

“אני לא טוב מספיק בשביל לשחק”

לפעמים הילדים מרגישים שהם חייבים להיות טובים מאוד בספורט כדי להצטרף, וחוששים שאינם טובים מספיק. אם אתם חושבים שילדכם יכול להשתתף בספורט מסוים, עודדו אותו להתנסות בדרך בלתי פורמלית, ולהזמין חברים לנסות איתו.

אם לדעתכם ענף ספורט מסוים אינו מתאים עדיין לרמתו וליכולתו, עודדו אותו לנסות פעילויות או ענפי ספורט אחרים שאולי יתעניין בהם – כמו למשל רכיבה על אופניים, שחייה, ריקוד, טניס או כדורגל.

סביבה תחרותית מדי

סביבה תחרותית מאוד או הלחץ להפגין ביצועים טובים עלול להרתיע את ילדכם. אפשר לדבר על כך עם המדריך או המאמן, או לחפש מועדונים או פעילויות תחרותיים פחות, שיתאימו לו טוב יותר. כשיתבגר, סביר להניח שיתמודד טוב יותר עם התחרות. בינתיים, עדיף להמתין עד שילדכם יגלה עניין בספורט תחרותי.

פחד מפני כישלון

חלק מהילדים פוחדים מדברים שהם תופסים ככישלון – כמו לא לנצח. כדי לעזור לילדכם להתמודד עם הפחד, העבירו לו מסר שמטרתו של הספורט היא ליהנות, להיות פעיל, לנסות ככל יכולתו, להיות שחקן הוגן ולעודד אחרים. אפשר לעשות זאת בדרכים פשוטות, כמו לשאול אותו אם נהנה מהמשחק ולא אם ניצח. כמו כן, שבחו אותו כשאתם רואים שהוא משחק בצורה הוגנת.

בסופו של דבר, המאמצים שלו הם הדבר היחיד שנמצא בשליטתו המלאה. המאמץ, ולא תוצאת המשחק, הם שהופכים את הפעילות להצלחה או לכישלון. אם ילדכם מסיים את המשחק בתחושה שעשה ככל יכולתו, הוא כבר הצליח.

ענף הספורט הלא נכון

חלק מענפי הספורט פשוט לא מתאימים לילדים מסוימים. יש ילדים שאוהבים ספורט מאורגן, ואחרים לא. יש שאוהבים ספורט קבוצתי, ואחרים – ספורט אינדיבידואלי. עזרו לילדכם למצוא את הפעילות הנכונה עבורו ועודדו אותו לנסות מגוון רחב של ענפי ספורט ומשחקים.

תחושת מודעות עצמית גבוהה

ילדים עלולים להיות מודעים מדי לעצמם ולהרגיש שאינם מתאימים, בעיקר אם הם גדולים או קטנים יותר מאחרים, שריריים פחות, מיומנים פחות או פחות אנרגטיים. אם ילדכם מרגיש כך, ספרו לו שילדים בכל הגדלים, המינים והצבעים יכולים ליהנות מספורט. כדאי להראות לו דוגמאות של אנשים עם אותו מבנה גוף שנהנים מספורט – בעיקר ילדים אחרים. וחשוב מכל, הקיפו אותו בסביבה תומכת ובטוחה שתקבל בברכה את מאמציו.

בעיות בריאותיות

בעיות בריאותיות כמו אסתמה או סוכרת עלולות להוביל לכך שילדכם אינו בטוח אם עליו להשתתף בענפי ספורט. הצעד הראשון הוא לבדוק עם אנשי מקצוע איזו פעילות גופנית בטוחה ובריאה לילדכם ובאיזה מינון. במקרים רבים אין כל צורך שילדכם יימנע מהפעילות לגמרי, ובתסמונות מסוימות היא יכולה אפילו לשפר את התסמינים.

אפשרויות נוספות לפעילות גופנית

אם ילדכם באמת אינו רוצה להשתתף בספורט מאורגן, יש המון פעילויות מהנות אחרות כדי לשמור על כושר. אחת האפשרויות המומלצות היא משחק חופשי – לדוגמה, בעיטות כדור, רכיבה על אופניים, ריקוד ומשחק במתקנים במגרש המשחקים. הדבר החשוב הוא שילדכם יהיה פעיל עם חבריו וייהנה.

כמו כן, כדאי לשקול את הפעילויות הגופניות הבאות:

  • סקייטבורד, ריצה, רכיבה או ריקוד
  • ריקוד, אמנויות לחימה, דרמה או שיעורי יוגה
  • חוג הישרדות בטבע – מתאים לילדים שמתעניינים בטבע.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

אלרגיות שאינן קשורות למזון

אלרגיות שאינן למזון

ילדים רבים סובלים מאלרגיה לדברים יומיומיים שנמצאים בכל בית ובכל סביבה, כגון קרדית אבק הבית, עקיצות ונשיכות חרקים, בעלי חיים, דשא, עשב ואבקני פרחים. חלק מהילדים אלרגיים גם לדברים נפוצים פחות כגון תרופות או לטקס (מוצרי גומי).

כמו כן, ילדים עשויים להראות סימני אי סבילות לכמה כימיקלים המשמשים במוצרים אחרים, כגון דבק שטיחים, סוגי צבע וממסים שונים. במקרים כאלה אין בדרך כלל תגובה חמורה, והילדים אינם מפתחים נוגדני אלרגיה. אם אתם חושבים שילדכם סובל מאלרגיות, פנו לרופא הילדים.

התסמינים לתגובות אלרגיות

אם התגובה האלרגיה היא קלה או בינונית, ילדכם יפתח אחד או יותר מן התסמינים הבאים:

  • פריחה או הופעה של כתמים אדמדמים על פני העור (אורטיקירה)
  • נפיחות בפנים, בעיניים או בשפתיים
  • עקצוצים בפה
  • כאבי בטן או הקאות (הופעת תסמין זה לאחר עקיצת חרק משמעה תגובה אלרגית חמורה)

תגובות חמורות לאלרגיה שאינה למזון עשויות להתרחש לאחר מגע עם תרופות שונות, לטקס ועקיצות חרקים. במקרה כזה (הלם אנפילקטי), ילדכם יפתח אחד או יותר מן התסמינים הבאים:

  • צפצופים או קוצר נשימה
  • לשון נפוחה
  • נפיחות בלוע
  • קושי בדיבור ו/או קול צרוד
  • שיעול מצפצף או בלתי נפסק
  • סחרחורת מתמשכת או התעלפות
  • במקרה של אסתמה, אקזמה וקדחת השחת, התסמינים הללו עלולים להיות חריפים מבדרך כלל.
  • ילדים קטנים עשויים להחוויר ולהיראות נפולים.

הלם אנפילקטי הוא מסכן חיים ודורש התערבות רפואית דחופה. התקשרו מיד למד”א בטלפון 101. אם אתם מחכים לאמבולנס, השכיבו את ילדכם על משטח ישר כדי לייצב את לחץ הדם שלו.

מה לעשות במקרה של תגובה אלרגית

אם אתם חושבים שילדכם סובל מתגובה אלרגית, ניתן לתת לו טיפול בתרופה אנטי-היסטמינית (נוגדת אלרגיה), בטיפות, סירופ או כדור. אם ילדיכם סובל מתגובות אלרגיות חוזרות, כדאי להחזיק תרופות אלו בתיק עזרה ראשונה בבית, למקרה הצורך.

אלרגיה לקרדית אבק הבית

קרדית אבק הבית נמצאת כמעט בכל בית בישראל. אלה חרקים קטנטנים הניזונים מקשקשי עור ומעובש. הם חיים במקומות חמימים ולחים כגון מזרונים, כריות, צעצועי פרווה, רהיטים רכים ושטיחים.

תסמיני האלרגיה לקרדית אבק הבית דומים לאלה של קדחת השחת – התעטשויות, עיניים מגרדות, אקזמה, נזלת ואסתמה. כשאפו של ילדכם נסתם, הוא עשוי לנחור. אלרגיה לקרדית אבק הבית אינה גורמת לפריחה אלרגית, והיא אינה אלרגיה עונתית אלא מתרחשת כל השנה.

מניעה

אפשר לעשות דברים רבים כדי להפחית את חשיפתו של ילדכם לקרדית אבק הבית:

  • כבסו את המצעים מדי שבוע
  • שמרו על בית נקי ומסודר ככל האפשר
  • שאבו שטיחים בתדירות גבוהה באמצעות שואב אבק עוצמתי .
  • אווררו את הבית ושמרו על רמת לחות נמוכה. בדקו, לדוגמה, אם מאווררי המטבח וחדר האמבטיה (ונטה) עובדים כראוי, ואם אפשר לפתוח חלון לזמן מה.
  • נסו להימנע משטיחים בבית, במידת האפשר
  • השתדלו שלא לכסות רהיטים בבדים או בשמיכות קלות, שעלולים להוות מקום דגירה לקרדית.
  • ספרים, צעצועים ובובות פרווה- השתדלו לשמור בארונות סגורים או בקופסאות והימנעו במידת האפשר מתצוגה חיצונית בחדר הילדים על מדפים מעלי אבק.

אלרגיות לבעלי חיים

ילדים עלולים לפתח אלרגיה לשיער/פרווה, קשקשים ורוק של בעלי חיים כגון חתולים, כלבים, סוסים וארנבות. אלרגיה לבעלי חיים מתבטאת בדרך כלל בתסמינים המופיעים על העור, באף ובעיניים כתוצאה ממגע עם קשקשי בעלי החיים. אלרגיה כזו גורמת לרוב לגירודים בעור, פריחה אלרגית, נזלת ועיניים דומעות. כמו כן, היא עשויה להחריף את האסתמה או האקזמה של ילדכם.

מניעה

ייתכן שילדכם לא יפגין סימני אלרגיה במגע עם בעל החיים שלו, אך יגיב לבעלי חיים של אחרים. במקרה כזה, תוכלו לתת לו מנה של תרופה אנטי-היסטמינית כ-30 דקות לפני הביקור בבית שבו מתגורר אותו בעל חיים. כמו כן, כדאי להחליף את בגדיו של הילד ולקלח אותו מיד כשאתם מגיעים הביתה, כדי למנוע את כניסת האלרגן לביתכם. על ילדכם להימנע מלגעת באותו בעל חיים. כל הצעדים הללו מספיקים בדרך כלל לריסון התסמינים.

אם בעל החיים שלכם מהווה בעיה, כדאי להחזיק אותו מחוץ לבית כדי שילדכם לא ייגע בו. אל תתנו לבעל החיים לישון במיטתו של הילד.

אלרגיות לדשא, עשב ואבקנים

אלרגיות לאבקנים, דשא ועשב הן נפוצות, וגורמות בדרך כלל לתסמיני קדחת השחת, ובהם עיניים דומעות ומגרדות ונזלת. יש ילדים שמפתחים פריחה לאחר מגע בדשא, או שהאקזמה שלהם מחמירה. סוג זה של אלרגיה נוטה להחמיר בחודשי האביב והקיץ, כאשר הצמחייה גדלה ופורחת.

מניעה

כך אפשר להפחית את החשיפה לדשא, עשב ואבקנים:

  • אם ילדכם מפתח פריחה כשעורו בא במגע עם דשא, הלבישו לו חולצות עם שרוולים ארוכים ומכנסיים ארוכים בזמן ישיבה או משחק בחוץ
  • הכניסו אותו לאמבטיה או למקלחת לאחר משחק בחוץ, בעיקר אם הוא מתגרד
  • הישארו בבית כשיש רוח חזקה
  • סגרו את החלונות והדלתות בזמן כיסוח הדשא.

אלרגיות לתרופות

ילדכם עשוי לסבול מתגובה אלרגית לתרופות מרשם. האלרגיה עשויה להתעורר גם משימוש בתרופות ללא מרשם, שאפשר לקנות בכל בית מרקחת או חנות פארם. אם ילדכם סובל מפריחה אלרגית  או מנפיחות לאחר נטילת מנה או שתיים של תרופה מסוימת, כנראה שיש לו אלרגיה לאותה תרופה. פנו מיד לרופא הילדים וספרו לו על התגובה. אם ילדכם סובל מקשיי נשימה, הזעיקו מיד אמבולנס וקחו אותו לבית החולים.

מה אינו נחשב כאלרגיה לתרופות

תגובות כגון שלשול או הקאה נגרמות לרוב בגלל מחלה, או כחלק מהשפעתן של תרופות מסוימות (כגון אנטיביוטיקה) על החיידקים הידידותיים במעיים. אם ילדכם נוטל אנטיביוטיקה וסובל משלשול, כדאי לתת לו תוסף פרוביוטיקה או יוגורט פרוביוטי. אם יש דם בשלשול, פנו לרופא הילדים.

לאחר קבלת חיסון, ישנן בדרך כלל תגובות מקומיות כגון כאב, נפיחות במקום הזריקה וחום נמוך. תגובות אלרגיות אמיתיות לחיסונים הן נדירות ביותר.

אלרגיה ללטקס

אם ילדכם מפתח אדמומיות, פריחה או נפיחות לאחר מגע עם מוצר המכיל לטקס, כנראה הוא סובל מאלרגיה ללטקס. דוגמה למוצרים כאלה היא בלונים, כפפות גומי, פטמות בקבוקים או מוצצים.

אם ילדכם אכן סובל מאלרגיה ללטקס, יידעו את כל אנשי המקצוע המטפלים בילדכם, כולל רופא הילדים, רופא השיניים ומומחים אחרים, שיצטרכו להימנע מלהשתמש במוצרי לטקס בסביבתו.

ישנם אנשים הסובלים מתגובות חמורות (הלם אנפילקטי) ללטקס. אם ילדכם חווה את אחד הסימנים של הלם אנפילקטי, הזעיקו אמבולנס וקחו את ילדכם לבית החולים.

אלרגיות לחרקים

עקיצות ונשיכות חרקים הן נפוצות, בעיקר אם ילדכם מבלה זמן רב מחוץ לבית. עקיצה או נשיכת חרק גורמת בדרך כלל לכאב מקומי ולנפיחות באזור העקיצה. עם זאת, ילדים מסוימים עלולים להגיב באופן חמור יותר. בישראל עלול ילדכם להיעקץ מחרקים כגון דבורים, צרעות, ולהינשך על ידי עכבישים, פרעושים או קרציות. כמו כן, עקיצות יתושים נפוצות גם הן, אולם התגובה האלרגית החמורה אליהם נדירה מאוד.

התסמינים הרגילים של עקיצת חרק הם כאב חד ומעקצץ במקום העקיצה או הנשיכה, וכן סימן לבן מוקף באזור נפוח ואדמומי. הכאב נעלם בדרך כלל בתוך כמה שעות.

תגובות לעקיצות ולנשיכות חרקים

ילדים שונים רגישים במידה שונה לעקיצות חרקים. כ-10% מהילדים יחוו נפיחות, חבורות או פריחות אלרגיות רבות יותר מאחרים. הנפיחות עלולה להחמיר בתוך כמה ימים. כ-1% בלבד מהילדים סובל מתגובה אלרגית חמורה לעקיצה או לנשיכת חרקים. אם זה קורה, פנו מיד לבית החולים.

טיפול

כך תטפלו בעקיצות חרקים:

  • במקרה של עקיצת דבורה – המחדירה יחד עם העוקץ גם שקית ארס- הסירו את העוקץ, אם הוא עדיין נעוץ בעור. הסירו אותו במהירות רבה ככל האפשר, רצוי בתנועת גירוד; אם תתפסו אותו בחוזקה, אתם עלולים לסחוט עוד ארס לאזור העקיצה
  • שטפו את אזור העקיצה או הנשיכה
  • הניחו קרח על אזור העקיצה או הנשיכה
  • תנו לילדכם מנת אנטי-היסטמין, אם האזור מגרד מאוד

במקרה של תגובות אלרגיות חמורות, השתמשו במזרק אדרנלין אוטומטי ופנו מיד לקבלת עזרה רפואית. אם גיליתם קרצייה על ילדכם, הסירו אותה באמצעות פינצטה. אל תנסו להזיז אותה, שכן היא עלולה להחדיר את האלרגן לעור ולעורר תגובה אלרגית. אם ילדכם נמצא בסיכון ללקות בהלם אנפילקטי כתוצאה מנשיכת קרצייה, פנו מיד לקבלת עזרה רפואית. אל תנסו להסיר את הקרצייה בעצמכם.

מניעה

כך תמנעו עקיצות ונשיכות חרקים:

  • הלבישו את ילדכם היטב – בזמן המשחק בחוץ הקפידו לנעול נעליים, ללבוש חולצות ומכנסיים עם שרוולים ארוכים (בגדים בצבעים בהירים מושכים פחות את הדבורים והצרעות), או לעטות כפפות בזמן גינון
  • שימו לב למקומות שבהם ישנה פעילות רבה של חרקים – למשל, ליד כוורות או בריכות שחייה
  • דאגו להסיר קני חרקים בעזרת מומחה
  • אל תשאירו פחיות של משקאות ללא כיסוי כשאתם נמצאים בחוץ.

אלרגיות ואי סבילויות לכימיקלים

כימיקלים הנמצאים בפריטים נפוצים כגון תכשיטי מתכת, צבע לבגדים, פלסטרים ודבקים שונים עלולים לגרום לתגובות אלרגיות  מקומיות של העור בשם קונטקט דרמטיטיס. ילדכם עשוי להגיב גם לקרמים, משחות או קרמי הגנה נגד שמש. תגובות אלה לרוב אינן מסכנות חיים ואינן מעוררות נוגדני אלרגיה.

אם יש לכם היסטוריה משפחתית של עור רגיש, נסו להשתמש במוצרים היפואלרגניים. לפני השימוש, כדאי למרוח כמות קטנה מאוד של קרם באזור קטן כדי לבדוק שאין תגובה אלרגית.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

מריבות בין אחים בימי קורונה

למה זה קורה?

מריבות בין אחים מגבירות את תחושת הלחץ והמתח בבית, בפרט כאשר מבלים כל כך הרבה זמן יחד. ילדים מרבים לריב ביניהם, בפרט כאשר הם מרגישים שהתרחש משהו שאינו הוגן, או כשהם רואים את הדברים מנקודת מבט שונה. הם עשויים לריב משעמום, או כיוון שהם מתחרים על תשומת הלב של ההורים. בגיל ההתבגרות, מריבות בין אחים עלולות להגיע לשיאן כחלק מהתהליך ההתפתחותי שבו הם מבססים אוטונומיה ועצמאות. בפרט בתקופה זו, שבה האוירה בבית משפיעה באופן מידי על כל אחד מבני המשפחה, אתם עשויים להרגיש לחץ רב לקטוע את המריבות על מנת להשיב את השקט על כנו. חשוב לזכור ולהבין שלמריבות בין אחים יש מטרה מועילה: אלו הזדמנויות יקרות ללמוד כיצד ליצור קשר עם ‘קבוצת השווים’ שלהם. מיומנויות פתרון הבעיות הנלמדות במהלך המריבות בין האחים יסייעו להם ללמוד ליישב סכסוכים, להתמודד עם דעות שונות, לבטא את הצרכים שלהם, להתפשר ואף להתנצל ולהתפייס. כאשר מטפלים בהן נכון, מריבות יעזרו לילדים לגדול להיות בני זוג, חברים ועובדים טובים יותר.

איך להגיב למריבה בין אחים?

בניגוד לדחף שעלול לעלות כשהילדים מתחילים לריב ביניהם, לא תמיד כדאי למהר ולהתערב; כשאתם מאפשרים לילדיכם לפתור את המריבות בעצמם, אתם עוזרים להם לפתח כישורי חיים חשובים. כמו כן, תשומת לב הורית רבה מדי למריבות עלולה לעודד התנהגויות דומות בעתיד. עם זאת, כדאי להשגיח על מה שקורה. כאשר הילדים מתקשרים ביניהם או מצליחים לפתור את הבעיה בעצמם, חזקו אותם על כך. במידת הצורך, ניתן להציע להם טיפים וכך לכוון את המשא ומתן ביניהם. עזרו להם להבין על מה הם מתווכחים והדריכו אותם לחשוב יחד על פתרון שמביא בחשבון את הצרכים של כולם. הציעו רעיונות אחרים מיד כשאתם רואים שהילדים מתקשים להסכים על פתרון לבעיה. רצוי להזכיר להם מבעוד מועד את הכללים לניהול המריבה באופן חיובי תוכלו למשל לומר: “אתם זוכרים שכולנו מדברים יפה זה לזה?”.

מתי להתערב?

כאשר המריבה גולשת להתנהגות אלימה ופוגענית, או לאמירות מרושעות וקללות, יש להתערב ולעצור את הריב באופן מידי. במצב כזה תוכלו להיעזר בצעדים הבאים:

  • התערבו והפרידו בין האחים לפני שמתחיל בכי. ניתן לשלוח כל אחד מהם לחדרים נפרדים על מנת להירגע. אם הילדים מתחילים להתווכח מי אשם, הבהירו כי כאשר יש ריב שני הצדדים אחראים לכך מבחינתכם.
  • נסו לשמור על אוירה רגועה ולשלוט ברגשותיכם. תגובה לא מווסתת מצידכם עלולה להחמיר את המצב. כשקשה להישאר בשליטה, נסו לספור עד עשר לפני שתפעלו. אם זה לא עוזר, בקשו ממבוגר אחר לטפל במריבה והתרחקו להפסקה קצרה.
  • קבעו זמן מאוחר יותר שבו תדברו איתם על מה שקרה. מיד בתום המריבה הילדים נסערים מדי ואינם מסוגלים לדון בנושא. חשוב לזכור לקיים את השיחה על מנת לסייע לילדים לפתור את הבעיות ביניהם באופן בונה.
  • השתמשו בתוצאות קצרות ומיידיות והחליטו מה תהיה ההשלכה של הריב: דאגו שאף אחד מן הילדים לא יקבל את החפץ שרבו עליו עד שימצאו פתרון, דחו פעילות מתוכננת לאחר שיירגעו או השתמשו בפסק זמן.

איך לשוחח על המריבה?

  • ודאו שהרוחות נרגעו לפני שמתחילים בשיחה, והילדים מסוגלים לשוחח בהיגיון.
  • בקשו מילדיכם להקשיב אחד לשני ותנו לכל אחד אפשרות להשמיע את הצד שלו. עזרו להם לזהות על מה נסוב הוויכוח במקום להתמקד בשאלה מי התחיל אותו.
  • הקפידו לא לצדד באף אחד מן הילדים.
  • עזרו להם לבדוק האם הציפיות שלהם הגיוניות, ולהציע פתרונות אפשריים לבעיה. תוכלו להציע גם פתרונות משלכם.
  • חשבו יחד על הפתרונות שהוצעו, עודדו את הילדים לחשוב על היתרונות והחסרונות של הפתרונות השונים.
  • עודדו את הילדים להגיע להסכמה לגבי פתרון שמקובל על כל הצדדים. במידה והם לא הצליחו, נסו לשוחח על כך שוב במועד מאוחר יותר, ובינתיים בקשו מהילדים לחשוב על רעיונות נוספים.
  • ודאו שהפתרון שהתקבל אכן הוגן כלפי שני הצדדים וודאו שהוא מתרחש בפועל.

מה אפשר לעשות כדי להפחית את תדירות המריבות?

תוכלו לסייע לאווירה רגועה ולהפחית את המתח והחיכוכים בין הילדים בעזרת הקפדה על מספר נושאים:

יחס אישי לכל ילד

דאגו להעניק לכל ילד יחס אישי ולהרעיף על כולם חיבוקים, חיוכים ומחמאות, על מנת שאף אחד מהם לא ירגיש שעליו להתחרות על תשומת הלב שלכם. כדאי לדאוג שלכל ילד יהיה מרחב אישי משלו – דאגו למגירה לחפצים פרטיים, הקפידו על זמנים שבהם הוא יכול לעסוק בפעילות מבלי שהאחים האחרים יתערבו בה, ונסו ליצור זמן איכות משותף, גם אם קצר, שבו תבלו עם כל אחד ואחת מהם בנפרד.

הוגנות

הקפידו על יחס הוגן כלפי כל הילדים והימנעו מאפליות או השוואות בין האחים. אין צורך להתנהג באופן זהה עם כולם – לכל ילד הצרכים האישיים שלו, המותאמים לגיל ולמאפיינים שלו. אל תתווכחו עמם על מה הוגן – הבהירו כי הבדלי הגילאים ביניהם יוצרים הבדלים בזכויות ובחובות שלהם. עם זאת, חשוב לשמור על שוויון, כך שהילדים ירגישו שמתייחסים אליהם בצורה הוגנת, ולא מפלים או מאשימים אותם באופן קבוע.

תשומת לב חיובית

תנו לילדים משוב חיובי כאשר הם מתנהגים כשורה, הבהירו במדויק איזו התנהגות אהבתם וחזקו אותם באופן מפורש על כך. כך תגבירו את הסיכוי להישנות של התנהגויות אלו בעתיד, ותלמדו את ילדכם שהוא יכול לזכות בתשומת ליבכם באמצעות התנהגות חיובית.

קבעו כללים משפחתיים

קבעו מראש מספר מצומצם של כללים ברורים ופשוטים שיסייעו לילדים להבין ולהפנים את הציפיות שלכם. נסו לנסח את הכללים באופן חיובי, ולהגדיר מה מקובל ורצוי שהילדים יעשו. תוכלו לכתוב ולתלות את הכללים במקום בולט בבית. הבהירו מראש מה יהיו ההשלכות על הפרת הכללים. בעת מריבה, תוכלו להשתמש בכללים שנקבעו על מנת להזכיר לילדים מהי ההתנהגות הרצויה.

דוגמה אישית

התייחסו לוויכוחים ביניכם או עם אחרים כאל הזדמנות להעניק לילדים דוגמה אישית בנוגע לדרך שבה תרצו שהם יפתרו בעיות. אם תקפידו על יחס נעים בעת מחלוקת, תוכלו ללמד אותם כיצד לנהל משא ומתן מבלי להיכנס למריבה. אם הילדים יראו אתכם מתנצלים בעת הצורך, סביר להניח שגם הם ידעו לבקש סליחה.

פערים לימודיים בעקבות הקורונה

התמודדות עם פערים לימודיים

השינויים בהרגלי הלמידה, המעברים התכופים בין למידה מרחוק ולמידה בכיתות והאפשרות של כניסה לבידוד פוגעים בשגרת הלימודים של הילדים. מטבע הדברים, חלקם מתקשה בתקופה זו לעקוב אחר ההתקדמות בכיתה, והם עשויים לגלות שצברו פערים לימודיים משמעותיים. פערים לימודיים מקשים על האפשרות להשתלב מחדש בלמידה, ונוטים להתעצם עם הזמן ללא התייחסות וטיפול.

לזהות את הקושי

על מנת להבין אם ילדכם מתמודד עם פערים לימודיים, שימו לב להתקדמות שלו בבית הספר. נסו לזהות סימנים מוקדמים לכך שהוא מתקשה, ולבחון אם הבעיות משתפרות או מחמירות עם הזמן. שוחחו עמו באופן קבוע על בית הספר, ובדקו את התגובה שלו. אם הוא מסרב לדבר, נשמע חסר מוטיבציה, או שאתם חשים שינוי ביחס שלו לבית הספר, יתכן שהוא מתקשה לחזור ללמידה. תוכלו לעקוב אחר שיעורי הבית שלו על מנת לבחון כיצד הוא מתמודד עם החומר הנלמד.

שוחחו עם הצוות

אם אתם חוששים שילדכם מתקשה בלמידה בעקבות פערים שהצטברו בתקופת הקורונה, כדאי ליזום שיחה עם מורה שמכירה את ילדכם היטב, כמו מחנכת הכיתה. כדאי ליידע את ילדכם שאתם מעוניינים לעשות זאת, לשתף אותו בדאגות שלכם ולשמוע את עמדתו. כך תוכלו לפעול יחד, כמשפחה, כדי לסייע לו.

בשיחה עם צוות בית הספר, נסו להעריך את סדר הגודל של הפערים הלימודיים, ולבדוק מה ביכולתו של בית הספר לעשות כדי למלא את צורכי ההשכלה של ילדכם. פעלו בשיתוף פעולה עם המורה, שאלו כיצד ילדכם יוכל להשלים את החומר, וכיצד תוכלו לעזור. בקשו את החומר החסר כדי שילדכם יוכל להשלים אותו בבית, וערכו תיאום ציפיות בנוגע ללוחות הזמנים הנדרשים.

יתכן שבית הספר יכול להציע שיעורי תגבור או תמיכה לימודית אחרת שתסייע בצמצום הפערים. כדאי לדבר עם הצוות כדי לדעת אילו שירותים זמינים עשויים להועיל. במידת הצורך, ניתן להסתייע בשירותים מחוץ לבית הספר, ולהציע לילדכם מספר שיעורים עם מורה פרטי מקצועי או בן משפחה שיכול לעזור כדי להדביק את הקצב של הכיתה.

מה אפשר לעשות בבית בזמן הקורונה

התמיכה שלכם ההורים בלמידה של ילדכם חיונית על מנת שיוכל לשוב לשגרה גם בבית הספר. הנה כמה דברים שתוכלו לעשות בבית כדי לסייע לילדכם לצמצם את הפערים הלימודיים שהצטברו:

בססו סביבה תומכת

הראו לילדכם שאתם מעריכים למידה והשכלה. שמרו על קשר חם וחיובי עם צוות בית הספר, התעניינו בלימודיו ועקבו אחר שיעורי הבית. שבחו את ילדכם על המאמצים שלו, בלי קשר להישגיו. עודדו אותו לנסות להבין למה הוא זקוק בלמידה, ולמדו אותו כיצד יוכל לבקש עזרה.

עזרו לילדכם להתארגן

שבו עם ילדכם על מנת לפרק את המטלה של השלמת החומר החסר למשימות קטנות וקלות יותר לניהול. עזרו לו לחלק את הלמידה כך שיוכל להשלים משימה אחת מדי יום. ניתן להסתייע ביומן או בלוח שיאפשר לילדכם לתכנן אלו משימות יעשה בכל פעם על מנת להתקדם בחומר, וכיצד ישלב את צמצום הפערים במטלות השגרתיות של בית הספר, כמו שיעורי הבית.

צרו אווירה מתאימה

מצאו את הזמן והמרחב שיאפשרו לילדכם את התנאים שהוא זקוק להם ללמידה בבית. הכינו מקום נוח, שקט ומואר שבו יוכל לפרוש את כל הציוד הדרוש לו. צמצמו הסחות דעת – כבו את הטלוויזיה, בקשו מהאחים להתרחק. הציעו לילדכם הפסקות קצרות, שבהן יוכל לנוע ולהתמתח מעט. הישארו בסביבה כדי להשגיח ולהציע עזרה במקרה הצורך. אם ילדכם סיים את כל המוטל עליו, אפשר לתגמל אותו בפעילות אהובה.

מתן תשומת לב חיובית לילדכם

מהי תשומת לב חיובית?

כל אינטראקציה יומיומית הדדית היא הזדמנות לתת לילדכם תשומת לב חיובית.
תשומת לב חיובית היא דרך להביע חיבה וחום כלפי ילדכם באמצעות:

  • חיוך
  • יצירת קשר עין והבעות פנים אכפתיות
  • טיפול גופני עדין ואוהב בילדכם
  • שימוש במילים המעודדות את הילד
  • הפגנת עניין בתחומי העניין של ילדכם, בפעילויותיו ובהישגיו.

מה ילדים לומדים מתשומת לב חיובית

מרגע לידתם חשוב שהילדים יחוו התנסויות ומערכות יחסים המוכיחות להם שהם בני אדם בעלי ערך ויכולת, שמביאים אושר לאחרים. קבלת תשומת לב חיובית ותגובות מהמבוגרים החשובים בחייהם עוזרת לילדים לבנות דימוי המשקף עד כמה הם מוערכים.

הדימוי העצמי של הילד (או התפיסה העצמית שלו) נבנה לאורך זמן בעזרת מסרים חיוביים ואוהבים מאמו, מאביו ומאנשים חשובים נוספים בחייו. דימוי עצמי בריא הוא חשוב מאוד, לא רק למערכת היחסים של הילד עם אחרים, אלא גם לבניית ביטחון בעת שהוא לומד על העולם. מחקרים הראו כי ילדיהם של הורים שמחייכים יותר לתינוקם, מפגינים כלפיו חום ונותנים לו תשומת לב רבה, נוטים להפגין התנהגויות דומות לאלה בעצמם.

תחושות הביטחון של ילדים מתפתחות כתוצאה מהאינטראקציות שלהם עם הוריהם ועם מבוגרים אחרים שמטפלים בהם. כאשר ילדים פוחדים, אינם בטוחים במעשיהם או נתקלים במצב חדש או בלתי מוכר, הם יבקשו מכם אישור ותמיכה כדי להרגיש בטוחים.

במקרים קיצוניים, כשדעתם של ההורים מוסחת דרך קבע או שהם אינם מסוגלים להתרכז בצורכי התינוק, הוא עלול להיכנס למצוקה. מחקרים הראו כי כאשר הדבר קורה לאורך זמן ומתחיל כבר מינקות, אפילו תינוקות בני שישה חודשים בלבד עשויים להראות סימני מתח.

 

כיצד מפגינים תשומת לב חיובית

מרגע שנולדו, ילדים שמים לב לכל דבר שאתם אומרים ועושים – ולפעמים אפילו יותר מכך, לאופן שבו אתם אומרים ועושים.

תינוקות רכים

תינוקות רכים נולדים כשהם מוכנים להיקשר, לתקשר וללמוד מכל מה ומי שסביבם. ככל שתגיבו לתינוק ותיצרו איתו יותר קשר, כך הוא ירוויח יותר.

כך תוכלו להגיב למאמציו של תינוק רך לתקשר:

  • נחמו אותו כשהוא בוכה
  • חייכו אליו בחזרה כשהוא מחייך
  • הגיבו לקולות שהוא משמיע וענו לו בצורה הגיונית למצב (גם אם אינכם יודעים לבטח מה הוא מנסה להביע).

תינוקות, פעוטות וילדים בוגרים יותר

כשילדכם מתבגר, המילים והמעשים שלכם משתלבים והופכים למסרים חשובים.
גם מחוות פשוטות, כמו הבעת הפנים שלכם כשילדכם נכנס לחדר, או הטון בו אתם אומרים את המילים ‘בואו לאכול!’, הן משמעותיות ומשפיעות על ילדכם ועל ההתקשרות איתו.

  • שימו לב לאופן שבו ילדכם עשוי לפרש את הבעת הפנים שלכם או את הטון שבו השתמשתם. אפילו תינוקות, שאינם מבינים ומשתמשים במילים, רגישים לטון הדיבור, למחוות, להבעות הפנים ולשפת הגוף שלכם.
  • הפיקו את המיטב מפעילויות יומיומיות. אמבטיה, החלפת חיתול, האכלה והלבשה נראים כמו דברים שצריך לסבול בשקט, אך הפעילויות היומיומיות הללו מספקות הזדמנויות חשובות ליצירת קשר משמעותי עם ילדכם. לדוגמה, תוכלו לחבק ולדגדג את ילדכם כשאתם מנגבים אותו אחרי האמבטיה.
  • במידת האפשר, נסו להניח בצד את העיסוקים והתכנונים שערכתם, ותשתתפו בחוויות שחווה ילדכם באותו רגע. זו יכולה להיות מחווה פשוטה כמו להתכופף ולהביט בזחל ביחד, גם אם אתם ממהרים. אינטראקציות כאלה אינן אמורות להימשך זמן רב כדי להשפיע.
  • הביטו בילדכם, חייכו אליו, הפגינו עניין, שימו לב אליו והשתתפו במעשיו בדרכים חיוביות. כל הפעולות הללו שולחות לילדכם מסר שהוא מיוחד וחשוב לכם.
  • התמקדו בדברים החיוביים. אם אתם מתקנים את ילדכם ללא הרף או נראים לא מרוצים, כועסים או שדעתכם מוסחת כשאתם יחד, אתם שולחים לילדכם מסר שהוא אינו מסוגל, אינו מוערך או אינו שווה את תשומת הלב שלכם. לכן, לפני שאתם מתקנים את ילדכם, שאלו את עצמכם: זה באמת משנה? זה באמת חשוב, או שאפשר פשוט לוותר?

לחוות את הרגע עם ילדכם

כשאתם נותנים לילדכם תשומת לב חיובית, אתם עוזרים לו לבנות דימוי עצמי כאדם מוערך ובעל ערך. מתן תשומת לב כזו אינה חייבת להיות מאורע גדול – אתם פשוט צריכים לחוות את הרגע עם ילדכם. כלומר, נסו להתכוונן ולחשוב מה קורה עם ילדכם באותו רגע. לפעמים תצטרכו רק להראות לו שאתם מקבלים אותו, לאפשר לו לעסוק בשלו ולא לתת לו הוראות כל הזמן. כדאי לתת לילדכם הזדמנות להוביל, לקבל תשובות, להעלות הצעות ולשאול שאלות.

כשאתם חווים איתו את הרגע באמת, אתם מגיבים לילדכם בדרכים שאינן אימפולסיביות או הרגליות. לחוות את הרגע עם ילדכם משמעו לשבח אותו, לחזור על הדברים שהוא אומר, לחייך וליצור קשר עין, לחקות אותו, להשתתף במשחק שביקש, ובאמת, באמת ליהנות ביחד. הורים שמגיבים כך לילדיהם רואים שינוי דרמטי. ילדכם יודע מתי אתם לא באמת שמים לב אליו – למשל, כשאתם עונים לו “אהה” בלי לחשוב. אין ספק שזה יקרה, לפעמים, אך המטרה היא להטות את המאזן לטובת הורות חיובית ונוכחת.

לבלות זמן איכות עם ילדכם

זמן איכות יכול להתרחש בכל מקום ובכל שעה, בימים ובמצבים רגילים לגמרי. צחוק משותף כשאתם רוחצים את הפעוט שלכם, גילוי הפרח הראשון לעונה בגינה עם בן השש שלכם, או שיחה טובה עם בן השמונה שלכם במכונית – כל אלה נחשבים כזמן איכות. פשוט האזינו בקפידה לילדכם או הפסיקו את מה שאתם עושים באותו רגע, ותנו לו תשומת לב מלאה.

אפשר לנצל כל הזדמנות – אפילו הקטנה ביותר – כדי ליצור זמן איכות ולהראות לילדכם עד כמה אתם מעריכים ומוקירים אותו. לדוגמה, תוכלו להעביר לו מסרים חיוביים וחזקים בחיוכים, צחוק, קשר עין, חיבוקים ונגיעות עדינות. רגעים איכותיים כאלה הם גורם מכריע בבניית מערכת יחסים חיובית עם ילדכם.

כמו כן, תוכלו ללחוץ כאן ולהוריד את דף הפעילויות שלנו!

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התפתחות בגיל 6-7 חודשים

כיצד מתפתחים תינוקות בגיל 6-7 חודשים

זהו זמן מרגש במיוחד עבור התינוק שלכם. הדמיון שלו מתחיל להתעורר, והזיכרון שלו משתפר. הוא מראה סימני התקשרות חזקה לבני משפחה קרובים או למטפלים, ואפילו מעדיף חלק מהצעצועים והספרים על פני אחרים.

רגשותיו של התינוק ממשיכים להתפתח, והוא עלול להפגין פחד כחלק מחרדת נטישה או פחד מזרים. כדאי לדעת שחרדת נטישה ופחד מזרים הם חלק טבעי בהתפתחות. התינוק מודיע לכם מתי הוא שמח או עצוב, והוא מבין כיצד אתם מרגישים לפי טון קולכם או הבעות הפנים שלכם.

הוא עסוק כל הזמן במלמולים, ועשוי להגיב כשתקראו בשמו, לעצור כשהוא שומע את המילה “לא”, לפנות לכיוונם של צלילים שהוא שומע ולחפש חפצים מוכרים כשאתם קוראים בשמם. הוא מתחיל לסמן לכם מתי הוא כבר אינו רעב – הוא יכול לנופף בידו או להפנות את ראשו מהאוכל – ואולי כבר ראיתם סימנים ראשונים לשיניים בזמן ההאכלה.

התינוק שלכם לומד כל הזמן כשהוא מכניס דברים לפיו, או מתבונן היטב במה שהוא מחזיק. הוא מקיש צעצועים זה בזה או מנער אותם, ומנסה לתפוס קוביות. יכול להיות שהוא מנסה להתפתל ולהגיע לחפצים שמחוץ להישג ידו, ומחפש אתכם כדי שתעזרו לו.

בסביבות גיל 6-7 חודשים, התינוק כבר יכול להתהפך לשני הצדדים (בטן-גב וגב-בטן), לנוע סביב עצמו במעגלים בשכיבה על הבטן, וכן עשוי להתחיל נוע בבית בזחילת גחון או בזחילת שש – על הידיים והברכיים. חלק מהתינוקות מסוגלים לעמוד בעזרת תמיכה, ולדחוף את עצמם מעלה ומטה כשאתם מחזיקים אותם. כמו כן, בגיל זה התינוק שלכם עשוי:

  • לשבת ללא תמיכה, ולעיתים להשתמש בזרועותיו לאיזון
  • להרים חפצים קטנים יותר ולהשתמש באצבעותיו כדי לגרוף דברים לכף ידו
  • ללטף את דמותו שלו במראה
  • לחפש (ולמצוא!) חפצים חבויים למחצה
  • להאזין למוזיקה.

כיצד לעזור להתפתחות התינוק

הנה כמה פעולות פשוטות שיעזרו להתפתחות התינוק שלכם:

  • דברו, הקשיבו והגיבו: התינוק שלכם מתעניין מאוד בשיחה, ולכן כדאי לדבר עם נושאים יומיומיים ועל מה שאתם עושים כדי לעזור לו להבין את משמעותן של המילים. כשאתם מקשיבים ומגיבים למלמולי התינוק, אתם עוזרים לו לבנות את מיומנויות השפה, התקשורת והאוריינות שלו, ומאפשרים לו להרגיש במרכז תשומת הלב, אהוב ומוערך.
  • קראו יחד: קראו, ספרו סיפורים ודברו על האיורים בספר כדי לעזור לפתח את הדמיון של התינוק ולהניח את היסודות לבניית השפה.
  • שחקו ביחד: שירו שירים, שחקו בצעצועים ועשו קולות מצחיקים וקולות של בעלי חיים. בגיל זה, התינוק נהנה במיוחד לשחק במשחקים חברתיים ולחקות את מה שאתם עושים. המשחק המשותף גורם לו לחוש אהוב ומוגן.
  • השכיבו אותו על שמיכת פעילות/מזרון פעילות בשעות הערנות שלו, ופזרו מסביבו משחקים תואמי גיל רעשנים, קוביות ועוד, כדי לעודד אותו לזחול ולהתקדם. אם ילדכם כבר זוחל- תוכלו להציב בפניו “מכשולים” קטנים אך יציבים שעליהם יוכל לטפס ולהתקדם בזחילה (מגבת מגולגלת, מזרון נמוך ועוד) כדי לפתח את יכולותיו המוטוריות.
  • בלו מחוץ לבית: התינוק יאהב להסתובב איתכם בחוץ, שם יוכל להתבונן בדברים חדשים וללמוד. כשאתם מחוץ לבית, זכרו להגן על עצמכם מפני השמש.
  • הכינו את ביתכם לתינוק בתנועה: כדאי לבדוק כיצד להפוך את הבית לבטוח לתינוק שמסתובב בו. תתפלאו לגלות עד כמה רחוק הוא יכול להתגלגל או לאן הוא יכול להגיע, אפילו בגיל זה.

יהיו פעמים שהתינוק שלכם לא ירצה לעשות דבר מכל מה שהצענו – אם הוא עייף מדי, למשל, או רעב.

להיות הורים לתינוק בן שבעה חודשים

מדי יום, אתם והתינוק שלכם מכירים זה את זה מעט יותר. ככל שהתינוק גדל ומתפתח, כך תכירו יותר ויותר את צרכיו ואת הדרך שבה תוכלו למלא אותם.

למעשה, בתור הורים, אנחנו לומדים ללא הרף. כל הורה עושה טעויות ולומד מניסיון. זה בסדר להיות בטוחים במה שאתם יודעים. זה גם בסדר להודות שאינכם יודעים ולשאול שאלות – לעיתים קרובות, השאלות שנראות לכם טיפשיות הן הטובות ביותר!

בריאותכם הגופנית והנפשית היא חלק חשוב מאוד מתפקידכם כהורים. כשכל תשומת הלב מתרכזת בטיפול בילד או בתינוק, הורים רבים שוכחים לדאוג לעצמם, או שפשוט אין להם זמן לכך. תפקידכם כהורים דורש מכם הבנה, סבלנות, דמיון ואנרגיה – ותעשו זאת בצורה הטובה ביותר אם תטפלו בעצמכם.

אם אתם מרגישים מתוסכלים, לחוצים או שאינכם יכולים להתמודד, הניחו את התינוק במקום בטוח – בעריסה, למשל – והתרחקו לזמן מה, עד שתירגעו. כמו כן, אתם יכולים לבקש ממישהו אחר להחזיק אותו לזמן מה. לעולם אל תטלטלו תינוק. הטלטול עלול לגרום לדימום בתוך המוח, ולעיתים קרובות לנזק מוחי קבוע. מותר לכם לבקש עזרה.

מתי לבקש עזרה

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם דואגים או מבחינים שבן שבעת החודשים שלכם:

  • אינו יוצר איתכם קשר עין
  • אינו מראה חיבה (או מראה חיבה מועטה בלבד) למי שמטפל בו – למשל, הוא אינו רוצה להתחבק
  • אינו ממלמל
  • אינו מחייך או משתמש בהבעות אושר, ואינו מראה טווח רגשות
  • אינו יושב עם עזרה
  • אינו מתהפך
  • נראה שמוט או נוקשה
  • משתמש ביד אחת הרבה יותר מאשר ביד השנייה
  • אינו עוקב בעיניו אחר חפצים נעים
  • אחת מעיניו פונה כלפי פנים או כלפי חוץ רוב הזמן
  • אינו פונה לכיוונם של צלילים וקולות
  • מאבד מיומנויות שכבר רכש באופן מובהק ועקבי.

קבעו פגישה אצל רופא אם אתם מבחינים בסימנים של דיכאון אחרי לידה אצלכן או אצל בת או בן הזוג שלכם. הסימנים כוללים תחושת עצב ובכי ללא סיבה נראית לעין, התרגזות, קושי להתמודד ותחושת חרדה עמוקה. אם אתם מבחינים בסימנים אלה, בקשו עזרה מאיש מקצוע.

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. אם אתם תוהים האם קצב ההתפתחות של ילדכם “נורמלי”, כדאי לזכור ש”הנורמה” היא טווח רחב. אם אתם עדיין מרגישים שמשהו לא בסדר, קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לקרוא לתינוקות מרגע הלידה

מדוע חשוב לקרוא לתינוק קטן

סיפורים, דיבור ושירים עוזרים להתפתחותו של התינוק שלכם. אם תעשו את הדברים הללו מדי יום, התינוק שלכם יתחיל להכיר את הצלילים, המילים והשפה, ובסופו של דבר, את ערכם של ספרים ועד כמה אפשר ליהנות מהם. כל אלה בונים את מיומנויות האוריינות שלו, ועוזרים לו לקרוא בהצלחה בשלב מאוחר יותר.

כמו כן, קריאת סיפורים מגרה את דמיונו של התינוק ועוזרת לו ללמוד על העולם שסביבו. זוהי דרך נהדרת ליצור קשר עם התינוק שלכם ולבלות זמן יחד. תוכלו להתחיל לקרוא לילדכם כמה מוקדם שתרצו – וכמה שיותר מוקדם, יותר טוב. למידע נוסף, קראו את המאמרים קריאת וסיפור סיפורים לתינוקות ולילדים ולפתח את מיומנות האוריינות.

לקרוא ספרים לתינוק

אפילו תינוקות קטנים יכולים ללמוד מהחוויה של קריאת ספרים. אפשר, למשל:

  • לקרוא בשם לדברים מוכרים וחדשים, ולעזור לתינוק שלכם ללמוד על צלילים ומילים. ככל שהילדים שומעים יותר מילים, כך הם יכירו וילמדו מילים רבות יותר
  • לשנות את טון הקול כשאתם קוראים – שינוי הטון מקל על ילדכם לקלוט את צלילי הדיבור השונים, וזהו צעד חשוב שיאפשר לו להשמיע צלילים בעצמו
  • לקרוא לאט ולהישאר זמן רב באותו עמוד אחרי שסיימתם להקריא, כדי לאפשר לו להתמקד בציורים ובצורות המילים
  • להפוך את הדפים עם התינוק, כדי להראות לו כיצד משתמשים בספר.

הנה כמה עצות כלליות שיעזרו לכם להפיק את המיטב מזמן הקריאה עם הקטנטן שלכם:

  • הכינו בביתכם פינת קריאה מיוחדת – כיסא, ספה או פוף גדול מספיק שתוכלו לשבת עליו יחד בנוח, ולידו ארגז ספרים או כוננית.
  • נסו לפתח הרגל ולספר לפחות סיפור אחד ביום. לדוגמה, תוכלו לקרוא ספר כדרך להירגע בסוף היום.
  • כבו את הטלוויזיה או הרדיו, ומצאו מקום שקט לקרוא בו כדי שילדכם יוכל לשמוע את קולכם.
  • השמיעו קולות ורעשים מצחיקים – אפשר לשחק וליהנות!
  • כשאתם קוראים, החזיקו את ילדכם קרוב אליכם או הושיבו אותו על הברך, כדי שיוכל לראות את פניכם ואת הספר גם יחד.

בקרו בספרייה המקומית – אפשר לעשות מינוי ולשאול ספרים בחינם. צוות הספרייה יוכל להמליץ לכם על ספרים שמתאימים לגילו של התינוק.

אילו ספרים לקרוא לילדכם

ישנם ספרים רבים כל כך שקשה לדעת היכן להתחיל. כלל האצבע הוא שתינוקות נהנים בדרך כלל מספרים, שירים וסיפורים שכוללים חריזה, מקצב וחזרתיות טובים. החזרתיות והחריזה עוזרות לילדים ללמוד. מרגע שהתינוק נולד, אפשר לחפש:

  • ספרים עם צבעים בוהקים או תמונות פשוטות וגדולות בניגודיות גבוהה, למשל ספרים בשחור-לבן – לתינוקות קל להתמקד ולהתעניין בספרים כאלה
  • ספרים עם מרקמים שונים כך שהתינוק יוכל להקשיב, להתבונן וגם להרגיש את הספר
  • ספרים עם תמונות של תינוקות ופרצופים
  • ספרים רכים עשויים פלסטיק או בד, שהתינוק יכול להכניס לפיו או לקחת לאמבטיה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לקרוא לתינוק בגיל 12-18 חודשים

מדוע חשוב לקרוא לתינוק

הסיפורים, הדיבור והשירים שאתם חולקים מדי יום עוזרים להתפתחות התינוק שלכם. כך הוא יתחיל להכיר את הצלילים, המילים והשפה, ובסופו של דבר, את ערכם של ספרים ואת ההנאה שהם מסבים לנו. כל אלה בונים את מיומנויות האוריינות שלו, ועוזרים לו לקרוא בהצלחה בשלב מאוחר יותר.

קריאת הסיפורים מגרה את דמיונו של התינוק ועוזרת לו ללמוד על העולם שסביבו. זוהי דרך נהדרת ליצור קשר עם התינוק שלכם ולבלות יחד. תוכלו להתחיל לקרוא לילדכם כמה מוקדם שתרצו – וכמה שיותר מוקדם, יותר טוב. למידע נוסף, קראו את המאמרים קריאת וסיפור סיפורים לתינוקות ולילדים ולפתח את מיומנות האוריינות.

לקרוא ספרים לתינוק

בגיל ובשלב זה, אנחנו קוראים לתינוק בעיקר כדי ליהנות מהספרים ולבלות זמן מיוחד ביחד. הנה כמה עצות שיעזרו לכם ולתינוקכם להפיק את המרב מזמן הקריאה:

  • ספרו סיפור “לילה טוב” מדי ערב, אחרי הארוחה או לפני השינה.
  • עזרו לילדכם לבחור את הספר, ודברו איתו על הכריכה. הראו לילדכם כיצד נראה הספר הפוך וישר. תנו לו להחזיק את הספר ועזרו לו להפוך את הדפים.
  • אם ילדכם מבקש, קראו את אותו ספר שוב ושוב. אתם עלולים להשתעמם מעט, אך ילדכם ייהנה מכך מאוד כיוון שהוא ילמד להכיר את העלילה ויצפה להמשך הסיפור. אפשר להשתעשע ולהשתמש בקולות שונים לתיאור דמויות או קווי עלילה.
  • הקפיצו את ילדכם על הברך או לטפו אותו על גבו לפי קצב המילים שבספר.
  • הצביעו על האיורים בספר ודברו על מה שאתם רואים. השימוש באיורים כדי לספר סיפור מאפשר לתינוק שלכם לפתח מיומנויות אוריינות מוקדמות חשובות מאוד. הצביעו על מילים מסוימות שאתם מקריאים, או העבירו את האצבע מתחת למילים בעת הקריאה.
  • השתמשו בחיבתו של ילדכם לספר מסוים, ונסו להציע לו לקרוא גם ספרים חדשים או שונים.

הנה כמה עצות כלליות לקריאה עם ילדכם:

  • נסו לפתח הרגל ולספר לפחות סיפור אחד ביום. הכינו בביתכם פינת קריאה מיוחדת – כיסא, ספה או פוף גדול מספיק שתוכלו לשבת עליו יחד בנוח, ולידו ארגז ספרים או כוננית.
  • כבו את הטלוויזיה או הרדיו, ומצאו מקום שקט לקרוא בו כדי שילדכם יוכל לשמוע את קולכם ולהתרכז בספר.
  • כשאתם קוראים, החזיקו את ילדכם קרוב אליכם או הושיבו אותו על הברך, כדי שיוכל לראות את פניכם ואת הספר גם יחד.
  • ציינו את חלקי הספר השונים וקראו בשמם, כולל שדרת הספר (החלק הצר המחבר בין קדמת הכריכה לחלקה האחורי), הכריכה הקדמית והכריכה האחורית.
  • השמיעו קולות ורעשים מצחיקים – אפשר לשחק וליהנות!
  • האטו את קצב הקריאה כדי לתת לילדכם זמן להתבונן באיורים. עודדו את ילדכם לדבר על האיורים ולחזור על מילים ועל ביטויים מוכרים, כדי שיוכל להשתתף בקריאה.

אילו ספרים לקרוא לילדכם

ישנם ספרים רבים כל כך שקשה לדעת היכן להתחיל. כלל האצבע הוא שילדים קטנים נהנים בדרך כלל מספרים שכוללים חריזה, מקצב וחזרתיות טובים – כל אלה עוזרים להם ללמוד. כמו כן, כשאתם בוחרים ספרים חדשים, שימו לב לתחומי העניין של ילדכם.  הוא ילמד טוב יותר אם הוא מתעניין בנושא הספר.

ברגע שילדכם מגיע לגיל 12 חודשים, הוא עשוי ליהנות מספרים בנושאים הבאים:

  • ספרים על אוכל, תחבורה, בעלי חיים ותינוקות ופעוטות אחרים
  • ספרים קשיחים ומוצקים שקל לשחק בהם
  • ספרים הכוללים תמונות או איורים של חפצים פשוטים
  • ספרים עם תמונות נפתחות, שבהם חבויים פריטים שעליו לגלות
  • ספרים שאיוריהם מכילים מרקמים שונים כגון בד או קולאז’ים.

הנה כמה ספרים שהתינוק ייהנה מהם:

  • תירס חם מאת מרים רות
  • ברכבת יושבת ארנבת מאת טובה שיינברג
  • בוקר בהיר אחד מאת אורה איל
  • חרוזים טעימימים מאת בתיה בן דור
  • פינוקי מאת אריק היל – לדוגמה, איפה פינוקי? והטרקטור של פינוקי
  • איה פלוטו מאת לאה גולדברג
  • מעשה בחמישה בלונים מאת מרים רות

למה לא לבקר בספרייה המקומית? אפשר לעשות מינוי ולשאול ספרים בחינם. צוות הספרייה יוכל להמליץ לכם על ספרים שהתינוק ייהנה מהם.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

הפרעת דיבור והגייה

דיבור והתפתחות הדיבור

דיבור הוא היכולת להשתמש בשפתיים, בלשון ובחלקים אחרים של הפה כדי להפיק צלילים. כדי לדבר, ילדים צריכים להבין את הצלילים השונים, וכן את החוקים שלפיהם יש לצרף את הצלילים יחד בשפת האם שלהם. מרבית הילדים יהגו באופן תקים את הצלילים הבאים בגילאים הבאים:

עד גיל שלוש שנים פ (p), ב (b), מ (m), נ (n). וכן את התנועות (אותיות הניקוד)- a,e,i,o,u..

עד גיל 4 שנים-: ט/ת (t), ד (d), פ (f), ו (v), ח (ch), ר(r), ל (lׁׂׂ), ג (g)

עד גיל שש שנים – הגאים השורקים:  ש(sh), צ (ts) ס (s), ז (z) .

רוב הילדים עושים טעויות הגייה בשנים הראשונות שבהן הדיבור מתפתח, אולם עד גיל שלוש בערך, הם מגיעים לרמת דיבור שמובנת למשפחה, למטפלים, לאחים ולחברים שלהם.

כיצד לזהות הפרעות דיבור

אם אתם מודאגים שלילדכם יש הפרעת דיבור, נסו לחשוב באיזו תדירות אנשים שאינם מכירים היטב את ילדכם מתקשים להבין אותו. בגיל שנתיים, אדם לא מוכר אמור להבין כמחצית עד שלושה רבעים מדבריו של הילד. בגיל שלוש או מאוחר יותר, אדם לא מוכר אמור להבין את הילד רוב הפעמים, אף שהילד עדיין צפוי להגיד כמה צלילים ומילים באופן שונה ממבוגרים.

חלק מהפרעות הדיבור עשויות להתרחש  כיוון שלילד יש בעיה פיזית (כגון חך שסוע, היפוטוניה-חולשה של שרירים, כולל שרירי הדיבור), שמקשה עליו להפיק צלילים מסוימים. לאחרים יש בעיה הנובעת מלקות שמיעה. עם זאת, הפרעות הדיבור של רוב הילדים אינן נובעות מסיבה מסוימת.

מתי לקבל עזרה

ילדים מפתחים כישורי שפה בקצב שונה. אתם מכירים את ילדכם טוב יותר מכל אחד אחר. אם אתם מודאגים בנוגע להתפתחות הדיבור של ילדכם, פנו לעזרה. אם לילדכם יש הפרעת דיבור, סביר להניח שתזדקקו לעזרת מומחה. פנו לקבלת עזרה אם ילדכם:

  • הוגה צלילים בעיכוב של שישה חודשים או יותר מטווח הצלילים המומלץ לגילו
  • משתמש בדפוסי דיבור מעוכבים לגילו, או בצלילי דיבור שאינם מפותחים לעומת ילדים אחרים בגילו
  • משבש מספר גדול של צלילים
  • אינו מובן בגיל שלוש שנים לסובבים אותו, כולל אנשים זרים
  • משבש מילים באופן לא עקבי, ומילים שהוא הצליח לבטא בעבר, הוא ממשיך לשבש באופן שונה.
  • מתוסכל בגלל אופן הדיבור שלו – למשל, מוטרד כאשר לא מבינים אותו, נדרש לחזור על צלילים או מגמגם.
  • חווה אובדן שמיעה.

היכן לקבל עזרה

קלינאית תקשורת

אם אתם חושבים שלילדכם יש הפרעת דיבור, התייעצו עם קלינאית תקשורת. בקשו הפניה מרופא הילדים למכון להתפתחות הילד , או ישירות לקלינאית תקשורת. אפשר לבקר אצל קלינאית תקשורת גם באופן פרטי, באמצעות חיפוש באתר האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת בישראל.

אם לילדכם יש הפרעת דיבור, קלינאית התקשורת תציע לכם להגיע למפגשי טיפול, בפגישות אישיות או בקבוצה עם ילדים אחרים. כמו כן, היא תיתן לכם תרגילים לעשות בבית שיעזרו לילדכם בהגייה. קלינאית התקשורת תוכל לענות על כל שאלותיכם בנוגע להתפתחות הדיבור והשפה.

שמיעה

קלינאית תקשורת מומחית בשמיעה תוכל  לעזור להפרעת הדיבור אם לילדכם יש בעיית שמיעה. היא תבדוק את שמיעתו של הילד, ואם היא לקויה, תשוחח איתכם על האופן שבו זה משפיע על דרכי התקשורת שלו.

תוכלו לפנות לאנשי מקצוע אחרים, ובהם המטפלת, הגננת או המורה או רופא הילדים.

כיצד לעזור להתפתחות הדיבור של ילדכם

אך טבעי שילדים קטנים הוגים מילים באופן שונה ממבוגרים. אין צורך לתקן אותם כל פעם שהם טועים, כיוון שזה עלול לתסכל את כולם. אם ברצונכם לעודד את ילדכם, תוכלו להזכיר לו בעדינות כיצד להגות מילים בדרך הנכונה. לדוגמה, אם ילדכם אומר “ראיתי את התֶּלֶב”, תוכלו לענות לו, “איפה הכלב? מה הכלב עשה?” חזרו על הצלילים השגויים בהדגשה קלה.

אם הדיבור של ילדכם קשה מאוד להבנה, הנה כמה רעיונות שיעזרו לו לתקשר:

  • בקשו מילדכם להראות לכם על מה הוא מדבר – למשל, בקשו ממנו להצביע על מה שהוא רוצה.
  • שאלו שאלות פשוטות כדי לקבל מידע נוסף – למשל, “אתה מדבר על משהו שקרה היום? זה קרה בגן?” לאחר מכן, תנו לו להמשיך לספר את הסיפור.
  • עודדו את ילדכם לדבר לאט (הדיבור עלול להיות קשה יותר להבנה כאשר הילדים ממהרים לספר משהו). הראו לילדכם שאתם מקשיבים, ושיש לו כל הזמן שבעולם לספר לכם את מה שהוא רוצה.

אל תשתמשו באמצעים הבאים:

  • אל תחקו את השיבושים של הילד, חזרו על המשפט שלו, תוך כדי שאתם מתקנים את המילה המשובשת. אם הוא אומר : “ראיתי תתבת” תוכלו להגיד: “ראית רכבת? איזה יופי!”.
  • אל תצחקו על השיבושים שלו, ואל תקניטו אותו עליהם.
  • אל תלחצו על ילדכם לתקן את המילה, לחזור על מה שאמר או להתאמץ יותר כדי להיות מובן.

דברים שאינם אמורים להדאיג אתכם בנוגע להתפתחות הדיבור

אף שהילדים עשויים להצליח להפיק את הצלילים הנכונים, ייתכן שלא יידעו להשתמש בהם כראוי בשנים הראשונות. כמו כן, כשהם לומדים לדבר, הם נוטים לפשט את הדיבור של המבוגרים כדי להקל על הדיבור.

סביר להניח שאין צורך לדאוג אם ילדכם, בגילאי טרום גן ושנות הגן הראשונות:

  • מחליף צלילים באופן קבוע  בתוך מילים (“אגל” במקום “רגל”)
  • משמיט צלילים בסוף מילים (“בלו” במקום “בלון”)
  • מפשט צירופי צלילים קשים (“ביוויט” במקום “ביסקוויט”)
  • שומט הברות (“רדת” במקום “לרדת”)

זה בסדר גמור אם בן השלוש שלכם עדיין עושה את כל הדברים הללו, כל עוד אתם מבינים מה הוא אומר. אולם אם ילדכם עושה טעויות רבות ואינם מבינים מה הוא אומר, כדאי לגשת לקלינאית תקשורת.

הפרעת דיבור או עיכוב שפתי?

הפרעות דיבור שונות מעיכוב שפתי:

  • ילדים עם הפרעות דיבור עשויים להיות בעלי מיומנויות שפה טובות – כלומר, הם משתמשים במילים ומבינים אותן היטב. עם זאת, הם מתקשים להגות את הצלילים בכל מילה, מה שמקשה על הבנת הדיבור שלהם.
  • ילדים בעלי עיכוב שפתי עשויים להשתמש במילים מועטות בלבד יחסית לגילם, ולעיתים אינם מבינים מה אתם אומרים.

הפרעת דיבור אין משמעותה בהכרח עיכוב שפתי, אך ילדים עם הפרעת דיבור עשויים לחוות גם עיכוב שפתי, או לקות תקשורת אחרת.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

הגורמים לתפרחת חיתולים

התפרחת נגרמת משילוב של גורמים רבים. הסיבה העיקרית היא לבישת חיתול רטוב או מלוכלך למשך זמן רב מדי. לחות מתמשכת, חיכוך ותוצרי אמוניה שמשתחררים מהשתן יכולים לגרות את עורו של ילדכם. לעיתים קרובות, חיתולים חד פעמיים מחמירים את התפרחת כיוון שהם מפריעים לתנועת האוויר הטבעית ומשאירים את אזור החיתול לח. סבונים ודטרגנטים שנותרים על חיתולי בד לאחר הכביסה עלולים גם הם להוביל לתפרחת חיתולים.

ילדים אחרים סובלים מבעיות נוספות כגון אקזמה, פסוריאזיס, פטרת או פריחות חיידקיות כגון אימפטיגו (זיהום תת-עורי), שעלולות להחמיר את תפרחת החיתולים.

תסמיני תפרחת חיתולים

עור הישבן של ילדכם ייראה אדום וכואב. תפרחת החיתולים עלולה להתפשט עד לבטן או על הגב. אזורים מסוימים בעור עלולים להיות נפוחים, ולפעמים יהיו סדקים בעור. סדקים אלה נקראים כיבים. קפלי העור אינם נפגעים בדרך כלל, כיוון שהחומציות בשתן אינה מגיעה אליהם. התפרחת עלולה לגרום לאי נוחות ולכאבים, שהופכים את התינוק שלכם לעצבני.

מתי לפנות לרופא הילדים

קחו את ילדכם לרופא אם:

  • הפריחה אינה משתפרת לאחר שלושה ימים למרות הטיפול
  • על ישבן התינוק מופיעים שלפוחיות, קרום או פצעונים
  • התינוק שלכם מוטרד ואינו מצליח לישון
  • ילדכם סובל מחום בלתי מוסבר
  • הפריחה מתפשטת
  • קצהו של הפין אדום, נפוח או מוגלד.

טיפול בתפרחת חיתולים

ברוב המקרים כדאי לנקוט כמה צעדים פשוטים. תפרחת חיתולים נוטה להשתפר או להיעלם לאחר כמה ימים, בעזרת הצעדים הבאים.

החליפו את החיתול לעיתים קרובות יותר

החלפות חיתול לעיתים קרובות שומרות על האזור יבש ומאפשרות לעורו של ילדכם להחלים. בדקו מדי שעה אם החיתול רטוב או מלוכלך. אם כן, החליפו אותו מיד.

אפשרו לישבנו של התינוק להתאוורר

הורידו את החיתול ואווררו את הישבן לזמן רב ככל האפשר מדי יום. תוכלו להשכיב את התינוק על חיתול פתוח או על מגבת (עירום מהמותניים ומטה) אפילו כשהוא ישן. כמו כן, הדקו פחות את החיתול כדי לאפשר לאוויר לנוע בחופשיות.

נקו את עורו של התינוק

השתדלו להימנע עד כמה שניתן משימוש במגבונים לחים. אלו משאירים סבון ולחות על עורו של התינוק. העדיפו רחצה של  עור התינוק במים פושרים ובסבון עדין. הרטיבו את העור היטב ויבשו אותו בעדינות במגבת נעימה בתנועות טפיחה עדינות.

אם אתם משתמשים בחיתולים חד פעמיים, שימו לב שהם אינם מכילים אלכוהול או גורמי גירוי אחרים, שעלולים לצרוב ולגרות את האזורים המודלקים בעור. תינוקות שונים יגיבו בצורה שונה לחברות שונות של חיתולים חד פעמיים, לכן תמיד תוכלו לנסות סוג אחר של חיתולים. כמו כן, ישנם תינוקות שסובלים מאלרגיה לחומרים המשמרים במגבונים חד פעמיים.

מרחו קרם מתאים להגנה על הישבן לאחר כל החתלה

מרחו שכבה עבה של משחת החתלה לתינוקות (קרם עבה וחוסם) או קרם על בסיס אבץ אפשר להשיג את הקרמים הללו בכל בית מרקחת ללא מרשם. אבקות טלק אינן מומלצות לטיפול בתפרחת חיתולים, כיוון ששאיפתן בטעות עלולה לגרום לקשיי נשימה אצל תינוקות.

שטפו היטב את חיתולי הבד לאחר הכביסה

השטיפה עוזרת להיפטר מעודפי סבון על החיתול. כדאי להשתמש בחומר מלבין כדי להרוג את החיידקים, אולם חשוב לשטוף היטב את החיתולים במים זורמים לאחר מכן. ודאו שהחיתולים יבשים לפני שאתם משתמשים בהם שוב.

לא ברור אם חיתולי בד או חיתולים חד פעמיים טובים יותר במניעת תפרחת חיתולים. הדבר החשוב ביותר הוא להחליף מיד חיתול רטוב או מלוכלך.

תרופות

אם תפרחת החיתולים אינה עוברת או מחמירה בשימוש באמצעים פשוטים, הרופא עשוי להמליץ על שימוש בקרמים או משחות המכילים קורטיזון (הידרוקורטיזון 1%). יש להשתמש בקרמים המכילים סטרואידים רק לאחר התייעצות עם רופא! כשאתם משתמשים בקרמים כאלה, מלאו תמיד אחר ההוראות באריזה. אם התינוק סובל מזיהום משני חיידקי או מפטרת, הרופא יכול לרשום קרמים או משחות נוספים.

סיבוכים של תפרחת חיתולים

לעורו של התינוק לוקח שבועות להבריא לגמרי, ולכן הוא עשוי להיות רגיש יותר לגירויים. למשל, הוא עלול לסבול מזיהומים משניים כגון פטרת הפטרת מופיעה באזורים אדומים בוהקים בעלי גבולות ברורים באזור החיתול. הפטרת יכולה להשפיע גם על קפלי העור. בקצות הפריחה עשויות להופיע נקודות אדומות רבות (פצעי לוויין).

טפלו בפטרת באמצעות משחה אנטי פטרייתית שירשום לכם הרופא. קשה יותר להיפטר מפטרת, והטיפול בה אורך זמן רב יותר מאשר בתפרחת חיתולים, מה שעלול להיות מתסכל.

מניעת תפרחת חיתולים

שמרו על אזור החיתול של ילדכם נקי ויבש כל הזמן. החליפו את החיתול לעיתים קרובות מאוד ואפשרו לישבן להתאוורר ככל האפשר. כדי לשמור על עור ישבן בריא, מרחו פסטה (משחת החתלה) חוסמת.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.