לקרוא לילדי הגן

מדוע חשוב לקרוא לילד בגיל הגן

הסיפורים, הדיבור והשירים שאתם חולקים מדי יום עוזרים להתפתחות ילדכם. כך הוא מתחיל להכיר את הצלילים, המילים והשפה, ובסופו של דבר, את ערכם של ספרים ואת ההנאה שהם מסבים לנו. כל אלה בונים את מיומנויות האוריינות המוקדמות שלו, ועוזרים לו לקרוא בהצלחה בשלב מאוחר יותר.

כמו כן, קריאת סיפורים מגרה את דמיונו ועוזרת לו ללמוד על העולם שסביבו. זוהי דרך נהדרת ליצור קשר עם ילדכם ולבלות יחד. תוכלו להתחיל לקרוא לילדכם כמה מוקדם שתרצו – וכמה שיותר מוקדם, יותר טוב. למידע נוסף, קראו את המאמרים קריאת וסיפור סיפורים לילדים ולפתח את מיומנות האוריינות.

לקרוא ספרים לילד בגיל הגן

בגיל ובשלב זה, אנחנו קוראים לילדנו בעיקר כדי לבלות זמן מיוחד ביחד, וליהנות מהשפה ומהאיורים בספרים. הנה כמה עצות שיעזרו לכם ולקורא הצעיר שלכם להפיק את המרב מזמן הקריאה.

התבוננו בספר

לפני שאתם מתחילים, שאלו את ילדכם כמה שאלות על הספר:

  • מי כתב את הספר? מי אייר אותו?
  • על מה מספר הסיפור, לדעתך?
  • מי מופיע בו?
  • מה נראה לך שיקרה?

קראו את הסיפור

  • שנו את קצב הקריאה ואת טון הדיבור. אפשר להשתעשע ולהשתמש בקול ובהבעה שונים לכל דמות.
  • עודדו את ילדכם לעקוב באצבעו אחרי המילים בזמן שאתם מקריאים, ותנו לו להפוך את העמודים בעצמו.
  • שאלו אותו שאלות על הסיפור – לדוגמה, “מה לדעתך יקרה עכשיו?”, “למה התינוק שמח?”, “מי קיבל את הכדור?”
  • דקלמו או שירו ביחד משפטים ומילים שחוזרים על עצמם.

התבוננו באותיות, במילים ובסימני הפיסוק

  • ציינו את ההבדל בין אותיות למילים, ואת ההבדל בין אותיות שכתובות על השורה ואותיות שחורגות מהשורה. לדוגמה, “הנה האות נו”ן סופית. רואה שהקו שלה ארוך יותר מהקו של ו”ו?”
  • הצביעו על סימני הפיסוק השונים, כמו נקודות, סימני קריאה וסימני שאלה. הסבירו מה הם אומרים – לדוגמה, “זהו סימן שאלה. כשאנחנו רואים סימן כזה, אנחנו יודעים שמישהו שואל שאלה”.
  • כשמופיעות מילים בגופן מודגש או גדול יותר, הפנו את תשומת לבו של ילדכם והסבירו לו כיצד הגופן משנה את האופן שבו אנו אומרים את המילים הללו. למשל, “תראה כמה שהמילה ‘ווואאאהההה’ גדולה. התינוק בטח בוכה חזק מאוד”.
  • שאלו שאלות בנוגע לשמותיהם ולצליליהם של האותיות.
  • שחקו משחקי “בואו נמצא את האותיות והמילים”, בעיקר עם אותיות שנמצאות בשמו של ילדכם.

פעילויות קריאה אחרות

  • עזרו לילדכם להמציא סיפורים משלו ולצייר ציורים שילוו אותם.
  • תנו לו “להקריא” לכם את הספר האהוב עליו.

טיפים כלליים לקוראים מתחילים

  • נסו לפתח הרגל ולספר לפחות סיפור אחד ביום. קריאת ספר יכולה לפתוח ולסגור את היום בצורה נעימה מאוד. בססו לכם שגרת קריאה במקום נוח ואהוב.
  • כבו את הטלוויזיה או הרדיו כדי שילדכם יוכל להתרכז בספר.
  • כשאתם קוראים, החזיקו את ילדכם קרוב אליכם או הושיבו אותו על הברך, כדי שיוכל לראות את פניכם ואת הספר גם יחד.
  • השמיעו קולות ורעשים מצחיקים – אפשר לשחק וליהנות!
  • עודדו את ילדכם לדבר על האיורים ולחזור על מילים מוכרות, כדי שיוכל להשתתף בקריאה.
  • כשילדכם גדל, תנו לו לבחור את הספר בעצמו, והתכוננו לקרוא את אותם ספרים אהובים שוב ושוב!

קריאה וכתיבה בפני ילדכם מאפשרות לכם ליצור סביבה ביתית שעוזרת לו לפתח מיומנויות אוריינות, גם אם מדובר בדברים פשוטים כמו קריאת עיתונים או כתיבת רשימת קניות והודעות לבני המשפחה.

אילו ספרים לקרוא לילדכם

ישנם ספרים רבים כל כך שקשה לדעת היכן להתחיל. כלל האצבע הוא שילדים קטנים נהנים בדרך כלל מספרים שכוללים חריזה, מקצב וחזרתיות טובים. למעשה, אחת הדרכים שבהן ילדים לומדים היא חזרתיות וחריזה. בשנים שבהן ילדכם הולך לגן (גיל שלוש עד חמש), הוא ייהנה במיוחד מספרים על הנושאים הבאים:

  • אותיות האל”ף-בי”ת, צורות, גודל וספירה (מנייה)
  • סיפורים פשוטים, ובעיקר ספרים שכוללים חריזה וחזרתיות
  • משפחות, חברים והליכה לבית הספר
  • דמויות ילדים בני אותו גיל, ודמויות בעלות תכונות משונות
  • סיפורים מצחיקים והומוריסטיים – למשל, דמות שמשתמשת במילה מצחיקה, דמות שמשתטה או אפילו “שובבה”
  • תחומי עניין מסוימים, כמו דינוזאורים, פיות, כדורגל או בעלי חיים. חלק מילדי הגן מתעניינים מאוד בספרים עיוניים שאינם סיפורת, למשל, על מערכות הכוכבים, הים, המצאות שונות, מזון וטיולים מסביב לעולם.

אם ילדכם הולך למסגרת חינוכית כלשהי, כדאי לדבר עם הגננת ולהבין כיצד צוות הגן קורא עם הילדים. חלק מהגנים מאפשרים לילדים לשאול ספרים מהספרייה בגן מדי שבוע, או להביא ספר מיוחד מהבית ולחלוק אותו עם הקבוצה.

הנה כמה ספרים שאתם וילדכם תיהנו להכיר:

  • אטלס החיות לילדים בהוצאת מודן
  • חתול תעלול מאת דוקטור סוס
  • איילת מטיילת מאת רינת הופר
  • הזחל הרעב מאת אריק קארל
  • אותיות מצחיקות מאת דתיה בן-דור
  • מי מכיר את בילבי בת-גרב? מאת אסטריד לינדגרן.

זה הזמן לבקר בספרייה המקומית! אפשר לעשות מינוי ולשאול ספרים בחינם. צוות הספרייה יוכל להמליץ לכם על ספרים שמתאימים לגילו של הילד.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

כיצד ילדים צופים בטלוויזיה

תינוקות ופעוטות

באופן כללי, תינוקות ופעוטות:

  • נמשכים לאור, לתנועה ולפעילות על מסך הטלוויזיה, אך אינם יכולים להבין מה משמעות הדברים הללו
  • עשויים לזהות דמויות וקולות מוכרים על המסך לאחר זמן מה
  • ·אינם יכולים להבין עלילה פשוטה
  • עשויים לחקות את מה שהם רואים בטלוויזיה – לדוגמה, מחיאת כפיים – אך סביר להניח שיעשו זאת רק יחד איתכם.

הצפייה בטלוויזיה דורשת מתינוקות מאמץ רב ומעייפת אותם מאוד. תינוקות שאינם גדולים מספיק כדי להפנות את ראשם לצורך מנוחה עלולים להיות מוטרדים מאוד. גם פעוטות מתעייפים מאוד מהמאמץ שהם משקיעים בצפייה בטלוויזיה. עם זאת, הם יכולים ללכת הצדה אם הם רוצים – ורבים מהם באמת עושים זאת.

ילדים בגיל הגן

באופן כללי, ילדים בגיל הגן:

  • אינם יודעים שהדמויות הם שחקנים
  • אינם יודעים שהמציאות היא וירטואלית
  • מתמקדים בהיבטים הוויזואליים בטלוויזיה, אך אינם תמיד מצליחים לעקוב אחרי הסיפור
  • נהנים מסרטים מצוירים ומבינים שהם נועדו לילדים – אף שחלק מהסרטים המצוירים נועדו לילדים גדולים יותר או למבוגרים
  • אינם תמיד מצליחים להבחין בין הפנטזיה למציאות – תלוי כיצד הפנטזיה מוצגת
  • אינם מבינים מהם פלאשבקים או חלומות
  • אינם מבינים מהם עיבודי תמונה (פוטושופ, למשל), וחושבים שמה שהם רואים הוא אמיתי – לדוגמה, הם מאמינים שסופרמן באמת יכול לעוף
  • אינם מבינים מה מטרתן של פרסומות או מה הן מנסות להשיג.

דימויים ויזואליים מפחידים

ילדי גן רגישים לדימויים ויזואליים מפחידים. דמויות של מפלצות, בעלי חיים מרושעים או פרצופים מאיימים עלולות להישאר זמן רב בזיכרונם גם אם מעשיה של הדמות הם דווקא טובים. ילדים בגיל הגן עלולים לפחד גם אם דמות רגילה הופכת פתאום לדמות מרושעת.

אלימות ודימויים מיניים בטלוויזיה

ילדים בגיל הגן נוטים לחקות את מה שהם רואים, גם אם הם אינם מבינים לגמרי מה מתרחש. זו יכולה להיות בעיה, בעיקר אם הם צופים במשהו אלים.

פעולות מיניות ותנועות ריקוד מיניות- לדוגמה, בסרטוני מוזיקה – עלולים לפתח בקרב הילדים התנהגות דומה. מחקרים מראים שסביב גיל חמש שנים, רוב הילדים מפסיקים להאזין למוזיקה שנועדה להם ומתחילים להאזין למוזיקה עכשווית.

פרסומות

חלק מילדי הגן מזהים פרסומות כיוון שהן כוללות דימויים צבעוניים יותר, תנועות מהירות ומוזיקה בקצב מהיר יותר מתוכניות הטלוויזיה הרגילות. חשוב לציין שרמת הקול המשודרת גבוהה יותר בעת שיש פרסומות. יתר על כן, הם לעיתים קרובות חושבים שהפרסומת היא חלק מהתוכנית שהם רואים.

כשילדי גן נחשפים לפרסומות רבות, הם לומדים לזהות את שמות המותגים וסימליהם, ואפילו עשויים ללמוד לקשר ביניהם לבין התרגשות ואושר. הם רגישים יותר לפרסומות, כיוון שהם אינם מבינים מה מטרתן. לכן, מומלץ שזמן המסך לילדים בני שנתיים עד חמש יוגבל ללא יותר משעה ביום. למידע נוסף, קראו את המאמר טלוויזיה לילדים בגיל הגן.

ילדים בגיל בית הספר

באופן כללי, ילדים בגיל בית הספר מצליחים לעקוב אחרי עלילה פשוטה ולהבין כיצד האירועים בסיפור קשורים זה לזה. עם זאת, הם עדיין מעדיפים להבין את הדברים המוצגים כפשוטם, ולא להטיל ספק במה שהם רואים בטלוויזיה. ילדים בגיל זה רגישים מאוד לדימויים במדיה, כיוון שהם משתמשים בדמויות שהם רואים בטלוויזיה כמודל לחיקוי ועלולים לחקות את התנהגותן ואת הגישה שלהן.

דימויים ויזואליים מפחידים

ילדים בגיל בית הספר אינם זקוקים לדימויים ויזואליים לצורך יצירת משמעות באותה מידה כמו ילדים צעירים יותר. עם זאת, הם עדיין עלולים להיות מוטרדים מדימויים מפחידים. הצפייה בחדשות עלולה להיות מפחידה במיוחד – כיוון שהם יודעים שהאירועים שבהם הם צופים בחדשות הם “אמיתיים”. כתבות חדשותיות הנוגעות לפיגועים או פשיעה יכולות להטריד אותם, והם עלולים להיות מודאגים או מפוחדים במיוחד בגלל נושא המוות.

אלימות ודימויים מיניים בטלוויזיה

קבוצת הגיל הזו מושפעת יותר מאלימות בטלוויזיה מאשר ילדים צעירים יותר. תוכניות טלוויזיה וסרטים רבים שנועדו לילדים בגיל בית הספר מעבירים את המסר שלפיו, גיבורים יכולים להשתמש באלימות – כל עוד יש לה מטרה טובה. עם זאת, ילדים בגיל בית הספר עלולים לפרש את המסר בצורה לא נכונה, ולחשוב שאלימות היא דרך לגיטימית להשיג מה שהם רוצים.

החשיפה לאלימות עלולה להפוך את הילדים לפחות רגישים אליה, ולהוביל להתנהגות אגרסיבית. כמו כן, הדימויים המיניים שמוצגים בסרטוני מוזיקה עלולים להשפיע על התנהגותם ועל האופן שבו בנים ובנות – שנכנסים זה עתה לבית הספר או לשנות ההתבגרות – רואים את עצמם ואת ההתפתחות המינית שלהם.

פרסומות

לעיתים קרובות, הפרסומות בטלוויזיה מכוונות לילדים בגיל בית הספר. פרסומות למזון ולצעצועים עלולות לגרום לילדים להרגיש אומללים בנוגע למי שהם ולמה שיש, או נכון יותר אין להם. מסרים אלה עלולים להזיק מאוד לדימוי העצמי של הילדים, ולגרום להם לדאוג בנוגע למראה שלהם,.

לא כל הפרסומות הן גלויות. ישנן פרסומות המסוות את עצמן בתוך התוכנית, כך שהילדים אינם תמיד מודעים לכך שהם חשופים אליהן. סרטוני מוזיקה פועלים גם כפרסומות לאמנים, והילדים שצופים בהם עשויים לרצות לחקות את האמן – לדוגמה, לשתות את אותו משקה וללבוש את אותם בגדים שהוא לובש. לכן, מומלץ שזמן המסך לילדים בני יותר מחמש יוגבל ללא יותר משעתיים ביום בלבד. למידע נוסף, קראו את המאמר טלוויזיה לילדים בגיל בית הספר.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

ליצור שגרה גם ב’חופשת הקורונה’

חופש כפוי ובלתי מתוכנן: האתגר

החופשה הכפויה מהלימודים עקב הניסיון למנוע את התפשטותו של נגיף הקורונה עשויה להיות חוויה מאתגרת מאוד עבור הורים וילדים כאחד. אנו נאלצים להתמודד עם השעות הארוכות בבית, הלחץ מן החדשות ושינוי השגרה הרגילה שלנו ושל ילדינו.

עם ימי החופשה הארוכים, עלולה להגיע גם התנהגות מאתגרת. השימוש בשגרה מובנית יכולה לסייע לכם לצלוח את תקופה זו בקלות יותר ולהעניק לילדכם תחושת ביטחון וסדר.

מדוע שגרה עוזרת לניהול ההתנהגות?

השגרה עוזרת לבני המשפחה לדעת מי עושה מה, מתי, באיזה סדר ובאיזו תדירות. כמו כן, היא מסייעת להפחית התנהגות בלתי הולמת שקשורה לדברים משעממים כגון צחצוח השיניים, איסוף הצעצועים או כיבוי הטלוויזיה.

לילדים צעירים אפשר לבנות שגרת משחק, שגרת ארוחות ושגרת שינה. ילדים שמקבלים שינה איכותית ומספקת, אוכל מזין והמון זמן לשחק, מתנהגים בדרך כלל כפי שאתם רוצים.

השגרה עוזרת לילדים לחוש בטוחים ומוגנים – בדיוק מה שהם זקוקים לו בזמנים מורכבים ומלחיצים כמו הימים הללו.

ליצור שגרה

הנה כמה טיפים שיעזרו לכם ליצור שגרה בימי ההשבתה הללו:

  • אם ילדכם גדול מספיק – בסביבות גיל בית הספר – תוכלו לדבר איתו על השגרה הרצויה. עריכת דיונים על השגרות השונות היא דרך מצוינת לעזור לו ללמוד דברים חשובים כגון כיצד להעסיק את עצמו, לדאוג להשלמת המשימות הלימודיות שלו ועוד.
  • תכננו שגרה לזמנים מתאגרים במיוחד במהלך היום – כל משפחה והזמנים הלחוצים שלה. בשגרה שבה לכל אחד יש מה לעשות – או לפחות כזו המאפשרת לילדים להיות עסוקים בזמן שאתם דואגים לעניינים אחרים או לילדים צעירים יותר- הכל יכול להתנהל בצורה חלקה יותר.
  • הוסיפו זמן מנוחה לשגרה של ילדכם. כך הוא יוכל להקדיש זמן לשינה או למנוחה, מה שיסייע להתנהגותו ויאפשר לו ללמוד כיצד להעסיק את עצמו.
  • שלבו בשגרה מגוון פעילויות: הכנת ארוחה, למידה, קריאת ספר, זמן מסך, משחק משותף, התרוצצות בחצר, סידור הבית ועוד.
  • אפשר לכלול בשגרה גם הגבלות זמן על פעילויות מסוימות, כגון זמן מסך. לדוגמה, ילדים יכולים לצפות בטלוויזיה או להשתמש בטאבלט שלהם, אך רק בין השעות 17:00 עד 18:30 (או מה שמתאים למשפחתכם).

לגרום לילדים לפעול לפי השגרה

תכננתם תוכנית שתעמוד בבסיס השגרה החדשה. אך איך אפשר לגרום לילדים לפעול לפיה, בלי לנדנד להם? הנה כמה רעיונות:

  • הכינו פוסטר מאויר של השגרה במקום בולט. הכנת הפוסטר יכולה להיות פעילות מהנה עבורכם ועבור ילדכם, ולתת לכם הזדמנות לדבר על השגרה הרצויה.
  • ספרו לילדכם על החלקים בשגרה שהוא יכול לעשות בעצמו – למשל, לבחור משחק או תכנית לצפייה בטלוויזיה, לסדר את חדרו ועוד.
  • מצאו דרכים להזכיר לילדכם שעליו לפעול לפי השגרה בלי עזרתכם. לדוגמה, שימו בחדרו שעון מעורר. הצלצול יאותת לו שהגיע הזמן לעבור מפעילות אחת לאחרת.
  • חשבו אילו חלקים בשגרה יכולים להיות באחריותו של ילדכם. זה יכול להיות זמן מצוין ללמוד מיומנויות חדשות ולעזור למשפחה במטלות הבית – לדוגמה, ילד בגיל הגן יכול לערוך את השולחן לפני הארוחה.
  • שימו לב לילדכם ושבחו אותו כשהוא פועל לפי השגרה ללא עזרה.

עם זאת, זכרו שהשגרה אינה מחייבת אתכם ואת משפחתכם להיות נוקשים ובלתי גמישים. שינויים והפתעות של הרגע האחרון הם חלק טבעי מהחיים ובוודאי מימים בלתי צפויים אלו.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

חוזרים לשגרה: הסתגלות מחדש למסגרת הטיפולית או החינוכית

חרדת נטישה: למה זה קורה?

אחרי שבועות ארוכים בבית, החזרה לשגרה של תינוקות ופעוטות כרוכה בהסתגלות מחדש לפרידה מההורים ולשינויים בסדר היום. ילדים בגילאים אלו נמצאים בשלב התפתחותי המאופיין בחרדת נטישה ובפחד מזרים; אלו מצבים נפוצים ותקינים המהווים חלק נורמלי בהתפתחות. חרדת נטישה משמעה שהילד מפחד להיפרד מכם, ומגלה סימני מצוקה ועצב כאשר אתם עוזבים. פחד מזרים משמעו שהילד מגלה סימני זהירות מוגברת ומצוקה בקרב אנשים לא מוכרים.

חרדת נטישה ופחד מזרים מתחילים להתפתח בגיל 7-10 חודשים, כאשר הילדים הופכים להיות ניידים יותר. בשלבים אלו התינוק כבר מבין שאתם ממשיכים להתקיים גם אם אינכם נמצאים לידו, אך הוא עדין לא מבין שתחזרו, ולכן הוא מוטרד כשאתם עוזבים. לחרדות האלו ישנו תפקיד חשוב – הם מונעים מתינוקות להתרחק מהמטפלים, וכך מונעים מצב שבו הם מתרחקים מדי או הולכים לאיבוד. כמעט כל התינוקות והפעוטות חווים חרדת נטישה ופחד מזרים ברמה מסוימת. חרדת נטישה מגיעה לשיאה בסביבות גיל 14-18 חודשים, אולם עשויה להתבטא גם אצל ילדים גדולים יותר.

מה ילדכם מרגיש עם החזרה למסגרת?

ייתכן שילדכם התאקלם בשמחה במסגרת בתוך כמה ימים. יש ילדים שלוקח להם זמן רב יותר והם חווים קשיי פרידה גם אחרי השבועות הראשונים. אחרים עשויים להשתלב בקלות בימים הראשונים ולהפגין קשיי פרידה דווקא מאוחר יותר, אחרי שהתרגלו שוב לחידוש בסביבה החדשה-ישנה.

התגובה של ילדכם לחזרה למסגרת מושפעת מגורמים רבים. בין השאר ניתן למנות את גילו של הילד, המזג האישי שלו ותגובתו לשינויים, הקשר עם הדמויות המטפלות במהלך השהיה בבית בימי הקורונה, או האפשרות לחזרה הדרגתית למסגרת. חלק מן הילדים מזהים היטב את הדמויות המטפלות שלהם, כך שהם אינם חווים פחד מזרים בחזרה לגן. על חלקם הזמן והמרחק השפיע כך שהדמויות המטפלות מרגישות פחות מוכרות, והם זקוקים להיכרות מחודשת. פרידה מההורים עשויה להיות קלה יותר עבור ילדים שהתנסו בפרידות מהוריהם גם בימי הקורונה. הורים לתינוקות צעירים במיוחד עשויים לגלות שהם בדיוק בשלב ההתפתחותי שבו מופיעה חרדת הנטישה לראשונה, ולהתמודד עם קושי שלא הופיע כלל בתקופה שקדמה לקורונה. כל התגובות הן נורמליות ותקינות, היו סבלניים ונסו להישאר חיוביים. קבלו את הקשיים והיו קשובים לאותות של ילדכם כדי שתוכלו לסייע לו.

מה אפשר לעשות כשלילדכם לוקח זמן רב להתאקלם?

הדרגתיות

יש ילדים שזקוקים לזמן רב יותר כדי להתרגל לשינויים ולמצבים חדשים. במקרים אלו, כדאי לעשות את ההסתגלות באופן הדרגתי, כדי שהילדים יוכלו להתרגל אליה בצורה חיובית ולא יפתחו חרדה. אם אפשר, נסו לתאם עם הצוות ימי הסתגלות שבהם ילדכם ישהה בגן לפרקי זמן קצרים כדי לסייע לו להכיר מחדש את הסביבה והדמויות המטפלות.

בססו שגרת פרידה

שגרת פרידה יכולה לסייע לילדכם לחוש בטחון כשאתם עוזבים. הרעיונות הבאים יכולים לסייע לכם לבסס שגרת פרידה שתקל על ילדכם:

  • נסו להכין את ילדכם לפרידה; תארו את סדר היום וציינו גם מתי אתם הולכים ומתי תחזרו (למשל: “אנחנו הולכים לגן. אמא תיתן לך חיבוק ונשיקה ואז תלך, ואתה תישאר לשחק עם הילדים. אחרי שנת צהרים אמא תבוא, נחזור הביתה ונקרא יחד את הסיפור שאתה אוהב”).
  • אפשרו לו לקחת עמו חפץ אהוב מהבית כמו בובה, צעצוע אהוב או שמיכה, כדי להגביר את תחושת הבטחון שלו.
  • קבעו טקס פרידה קבוע (שתי נשיקות וחיבוק, כיף מיוחד, נשיקה באוויר כשמגיעים לדלת).
  • אחרי טקס הפרידה אמרו שלום בקצרה וצאו מהגן. אל תתפתו להישאר כדי לנחם את ילדכם, כיוון שזה עשוי להחמיר את הקושי שלו. תנו למטפלת או לגננת לנחם אותו ולהציע לו פעילות אהובה שתעזור לו להירגע.
  • שמרו על הבעת פנים רגועה ושמחה, ילדכם לומד מכם כיצד עליו להרגיש כלפי הסביבה שבה הוא נמצא. אם אתם מודאגים או עצובים, הוא עשוי להרגיש שהוא אינו נמצא במקום מוגן ולפחד יותר מהפרידה.

לדבר עם הצוות

בשלב זה הדמויות המטפלות מכירות היטב את ילדכם ויוכלו לסייע לו בהסתגלות מחדש. עם זאת, תינוקות ופעוטות רבים עברו שינויים התפתחותיים משמעותיים בשבועות שבהם שהו בבית. חשוב לעדכן את הצוות המטפל בשינויים האלו כדי שיוכלו להתאים לילדכם את סדר היום ולדעת כיצד להגיב אליו; האם שעות השינה שלו השתנו? מה עוזר לו כעת להירדם? האם יש מאכלים חדשים שהוא אוהב לאכול? מה ראיתם שמרגיע אותו כשהוא בוכה, עצוב או כועס? חשוב שתדברו עם הצוות בתחילת ובסוף היום כדי לדעת איך הוא מתמודד עם החזרה למסגרת. אינטראקציה חמה וחיובית ביניכם ובין הצוות המטפל יכולה אף לסייע לילדכם לחוש בטחון.

התפתחות בחודשים 2-3

כיצד מתפתחים תינוקות בחודשים 2-3

התינוק שלכם כבר בן חודשיים, כמעט שלושה. כעת הוא כבר מראה רגשות כגון התעניינות, דחייה, לחץ והנאה. הוא גם מצליח לחבר בין קולות לפנים, ובמיוחד שלכם, כיוון שכבר יצר איתכם התקשרות חזקה. הוא עשוי לעקוב אחריכם בעיניו ולחייך אליכם בשמחה. הוא מתעניין בכם כשאתם מדברים אליו, ויכול אפילו “לענות” בחזרה.

בשלב הזה, רוב התינוקות ממשיכים לבכות ולקטר כחלק נורמלי מהתפתחותם. ייתכן שזה לא נראה כך, אך כל הבכי הזה יחלוף עם הזמן. שלב הבכי משפיע על כל תינוק באופן שונה, ובדרך כלל מגיע לשיאו בגיל 8-6 שבועות, ופוחת בסביבות גיל 16-12 שבועות. תינוקות בוכים בגלל סיבות שונות ומגוונות, אך לפעמים הם בוכים בלי סיבה נראית לעין.

התינוק שלכם מתחיל לתקשר איתכם בדרכים חדשות. לדוגמה, הוא משתמש בסוגי בכי שונים לרעב או לכאב. הוא עדיין מהמהם ומשתמש בפניו ובגופו כדי להעביר לכם מסרים. ובערך בשלב הזה, התינוק שלכם גם מתחיל לצחוק.

התינוק מתחיל להתבונן טוב יותר בחפצים שונים כמו קוביות או צעצועים קטנים, ועיניו מצליחות לעקוב אחרי חפצים שנעים במעגל. הוא נהנה לשחק עם ידיו, ומגלה סקרנות רבה בנוגע לאצבעותיו. הוא מצליח להביא את ידיו זו לזו. ידיו כבר נשארות פתוחות רוב הזמן, והוא אוהב לפתוח ולסגור אותן. תיאום בין הידיים לעיניים מתחיל להתפתח ותינוקכם יכול אפילו לנסות ולגעת בפניכם, או לנופף בידיו מול חפץ כלשהו.

לפעמים, כשהוא שוכב על הבטן, הוא מניח את ראשו על זרועותיו או מתגלגל על צדו. כשהוא שוכב על הבטן או על הגב, הוא עשוי למתוח את רגליו ולבעוט. אם אתם אוחזים אותו בתנוחת עמידה – על הרצפה או כשהוא בחיקכם – הוא יכול לדחוף את רגליו כלפי מטה, ולשאת מעט ממשקלו.

כיצד לעזור להתפתחות תינוקות רכים בחודשים 3-2

הנה כמה דברים פשוטים מאוד שתוכלו לעשות כדי לעזור להתפתחות התינוק:

  • הגיבו לבכיו: תינוקות בוכים לפעמים כי משהו לא נוח להם – החיתול שלהם רטוב, או שהם רעבים, או שהאור חזק מדי. כשאתם מגיבים לכך, התינוק שלכם מרגיש נינוח ובטוח יותר, והוא לומד לבטוח בכם ולסמוך עליכם. גם אם אינכם יודעים מדוע הוא בוכה, חשוב לנחם אותו. התינוק לא יהפוך למפונק מדי אם תרימו אותו, תערסלו אותו או תדברו אליו בקול מרגיע.
  • שחקו יחד: הצעצוע הטוב ביותר עבור תינוקכם הוא אתם. המשחק המשותף עוזר לתינוק הרך שלכם להרגיש אהוב ומוגן, מה שעוזר לו להתפתח וללמוד. תוכלו לשחק עם התינוק הרך שלכם בדרכים רבות, ובהן דיבור וקריאה, שירים כמו “ידיים למעלה, על הראש” ואחרים, או משחקים כגון “קוקו”.
  • חייכו לתינוק שלכם: כשהוא רואה אתכם מחייכים, מוחו משחרר כימיקלים לגופו שגורמים לו לתחושה טובה, ועוזרים לו לגדול. לחיוך יש תפקיד חשוב בתהליכי החיבור וההתקשרות. הוא עוזר לתינוקכם להרגיש בטוח ומוגן, וללמוד על העולם שסביבו.
  • שכיבה על הבטן: התינוק זקוק לזמן משחק יומי על הבטן, כדי לבנות את שרירי הצוואר ואת פלג הגוף העליון. חיזוק השרירים יעזור לו להרים את ראשו ולהתחיל ללמוד את התנועות שבהן ישתמש מאוחר יותר, כמו זחילה וקימה לעמידה.
  • עיסוי תינוקות: עיסוי תינוקות הוא דרך נהדרת להתחבר לתינוק שלכם. העיסוי יכול להיות מרגיע ומרפה, במיוחד לתינוקות עצבניים. נסו לעסות את התינוק בחדר חמים, לאחר האמבטיה.

יהיו פעמים שהתינוק שלכם לא ירצה לעשות דבר מכל מה שהצענו – אם הוא עייף מדי, למשל, או רעב. במקרה זה, הוא ישתמש בסימנים מיוחדים כדי להודיע לכם מתי נמאס לו ומה הוא צריך.

להיות הורים לתינוק רך

מדי יום, אתם והתינוק שלכם מכירים זה את זה מעט יותר. ככל שהתינוק גדל ומתפתח, כך תכירו יותר ויותר את צרכיו ואת הדרך שבה תוכלו למלא אותם.

בתור הורים, אנחנו לומדים ללא הרף. כל הורה עושה טעויות ולומד מניסיון. זה בסדר להיות בטוחים במה שאתם יודעים. זה גם בסדר להודות שאינכם יודעים ולשאול שאלות – לעיתים קרובות, השאלות הנראות לכם טפשיות הן הטובות ביותר!

בריאותכם הגופנית והנפשית היא חלק חשוב מאוד בתפקידכם כהורים. כשכל תשומת הלב מתרכזת בטיפול בילד או בתינוק, הורים רבים שוכחים לדאוג לעצמם, או שפשוט אין להם זמן לכך. תפקידכם כהורים דורש מכם הבנה, סבלנות, דמיון ואנרגיה – ותעשו זאת בצורה הטובה ביותר אם תטפלו בעצמכם.

אם אתם מרגישים מתוסכלים, לחוצים או שאינכם יכולים להתמודד, הניחו את התינוק במקום בטוח – בעריסה, למשל – והתרחקו לזמן מה, עד שתירגעו. כמו כן, אתם יכולים לבקש ממישהו אחר להחזיק אותו לזמן מה. לעולם אל תטלטלו תינוק. הטלטול עלול לגרום לדימום בתוך המוח, ולעיתים קרובות לנזק מוחי קבוע.

זה בסדר גמור לבקש עזרה. אם אתם מתקשים להתמודד עם התינוק שלכם, היוועצו באחות טיפת חלב או ברופא הילדים שלכם.

מתי לבקש עזרה

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם דואגים או מבחינים שהתינוק שלכם:

  • אינו ממקד את עיניו על דבר מה
  • אינו מתבונן בעיניכם, גם לא לזמן קצר
  • אינו שם לב לפרצופים
  • אינו מבחין בידיו
  • אינו משמיע קולות
  • בוכה הרבה ומדאיג אתכם
  • אינו מתחיל לחייך
  • אינו מצליח להחזיק היטב את ראשו
  • קופץ את ידיו לאגרופים רוב הזמן
  • פוזל בעיניו רוב הזמן (בחודשים הראשונים מתרחשת לעיתים פזילה אקראית תקינה)
  • נראה כי אינו מגיב לרעשים חזקים
  • מאבד מיומנויות שכבר רכש באופן מובהק ועקבי.

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. אם אתם תוהים האם קצב ההתפתחות של ילדכם “נורמלי”, כדאי לזכור ש”הנורמה” היא טווח רחב. אם אתם עדיין מרגישים שמשהו לא בסדר, קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים.

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם מבחינים בסימנים של דיכאון אחרי לידה אצלכן או אצל בן/בת הזוג שלכם. הסימנים כוללים תחושת עצב ובכי ללא סיבה נראית לעין, התרגזות, קושי להתמודד ותחושת חרדה עמוקה. אם אתם מבחינים בסימנים אלה, בקשו עזרה מאיש מקצוע.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

קקי ופיפי

קקי ופיפי: עקרונות הבסיס

תינוקות קטנים עושים קקי ופיפי פעמים רבות במהלך היום. הצואה הראשונה (מקוניום) של התינוק החדש שלכם היא ירוקה כהה ואולי אפילו מעט שחורה ויש לה מרקם דביק. אין צורך לדאוג – זהו גופו של התינוק, שמרוקן את קיבתו ומעיו לאחר תשעה חודשים ברחם. בימים הראשונים אתם עשויים להיתקל בצואה ירוקה נוספת.

החלפת חיתולים רטובים רבים היא סימן טוב, שמראה כי ילדכם מקבל את כל הנוזלים שהוא צריך. ההרטבה פוחתת ככל שהתינוק גדל, אך היא עשויה להתרחש לפחות 8-6 פעמים ביום. התינוק שלכם אינו שולט במספר הפעמים שהוא עושה פיפי או קקי, ולעיתים הוא אפילו ישתין תוך כדי החלפת החיתול.

להתבונן בפיפי

בכל פעם שהתינוק שלכם משתין, בדקו את הזרם ואת צבע השתן על החיתול. הצבע יכול לספר הרבה על בריאותו של התינוק.

כתמי שתן בצבע ורוד בהיר או כתום אינם צריכים להדאיג אתכם. הם נפוצים למדי ונובעים מתגובה בין השתן לבין הכימיקלים בחיתול. מצד שני, שתן כהה יותר הוא סימן לכך שילדכם עלול להיות מיובש או שהוא אינו אוכל מספיק.

אם כתמי השתן אדומים או חומים, ואתם חושבים שיש דם בשתן או שהתינוק שלכם אינו חש בטוב, פנו מיד לרופא הילדים.

אם התינוק שלכם משתמש בחיתולים סופגים חד פעמיים וברצונכם לבדוק כמה שתן הוא נותן, שקלו את החיתול הנקי ואת החיתול המלא. לפעמים אפשר למצוא “קריסטלים” (גבישים) קטנים בחלקו הפנימי של חיתול חד פעמי, שמקורם בחיתול עצמו ולא בשתן.

להתבונן בקקי

יש מגוון רחב ונורמלי של מראה, ריח ותדירות הקקי. חלק מהתינוקות נראים כאילו הם רק עושים קקי כל הזמן, ואחרים פחות. תדירות יציאות של שלוש פעמים ביום או שלוש פעמים בשבוע היא נורמלית, ואצל תינוקות יונקים אפילו פעם בשבוע זה תקין. רוב התינוקות עושים קקי במהלך ההאכלה או זמן קצר אחריה, כחלק מרפלקס גסטרו-קולי, המפעיל את מערכת העיכול בזמן האכילה. מראהו של הקקי תלוי בתזונת התינוק. בחלוף הזמן, תוכלו להבחין בשינויים בצואה הבאים לידי ביטוי ב:

  • תדירות – כלומר, באיזו תכיפות התינוק שלכם עושה קקי
  • צבע
  • מרקם: מוצק, נוזלי וכל מה שביניהם
  • ריח: באופן כללי, ככל שהתינוק אוכל יותר מזון מוצק, הריח נהיה חזק יותר.

יציאות בתקופת ההנקה

בתקופת ההנקה יציאות התינוק הן לרוב שונות מאשר יציאות של תינוקות הניזונים מתחליפי חלב או מכלכלה מוצקה.

  • היציאות לרוב רכות  יותר ואולי אפילו נוזליות לגמרי, דומות מעט לחרדל במרקם ובצבע, לעיתים קרובות בצבע צהוב-כתום ולפעמים ירוק
  • תדירות היציאות עשויה להיות בין פעם בכל הנקה, לבין פעם בשבוע בלבד.
  • לאחר כמה חודשים, תדירותן עשויה לפחות וגם המרקם עשוי להיות פחות נוזלי.
  • הריח של הקקי בזמן ההנקה הוא עדין ומתקתק יותר בהשוואה לקקי של תינוקות הניזונים מתחליפי חלב, והוא עשוי להיות מושפע מתזונתה של האם.

יציאות ותרכובת מזון לתינוקות (תמ”ל)

  • קקי מוצק יותר באופן כללי, אך צבעו ומרקמו (רך או מוצק) עשויים להשתנות
  • יכול להופיע בצבעי ירוק-צהוב (או אפילו אפור-כחלחל), ולפעמים גם בגווני חום.

מעבר בין סוגי תמ”ל שונים

השינוי בסוג התמ”ל עלול לגרום לשינויים במראהו ובמרקמו של הקקי.

יציאות וארוחות מוצקים

  • ברגע שאנו מתחילים בטעימות מוצקים, הקקי הופך לקשה ובעל ריח חזק יותר
  • הוא עשוי להיראות כאילו חלק מהמוצקים לא עוכלו, ויצאו החוצה כפי שהם. זאת מכיוון  שמערכת העיכול של התינוק שלכם עדיין מתפתחת, ולרוב מדובר במצב תקין.

בעיות ביציאות

עצירות

עצירות היא מצב שמתרחש כאשר הקקי קשה ויבש, ונראה לעיתים כמו אבנים קטנות. לתינוק שלכם קשה לדחוף את הקקי החוצה, והוא עשוי להיות מוטרד מאוד. אם המצב נמשך זמן מה, אתם מגלים דם ביציאות, או שנראה כי תינוקכם סובל בזמן מתן צואה – דברו עם רופא הילדים או עם אחות טיפת חלב.

עצירות נוטה יותר לקרות אצל תינוקות הניזונים מתחליפי חלב. אם אם נראה כי התינוק שלכם מתאמץ מאוד כשהוא עושה קקי, לא תמיד מדובר בעצירות. כשתינוקות קטנים עושים קקי, לפעמים פניהם מאדימות, הם מתלוננים ואפילו בוכים, אך כשהם מתרגלים לחוויה, הסימנים הללו עוברים. אם התינוק שלכם אינו עושה קקי לעיתים קרובות, אך היציאות שלו רכות והיציאה קלה, אין צורך לדאוג.

עם זאת, אם התינוק שלכם מתאמץ ומוציא חתיכות קקי קטנות וקשות, כדאי לפנות לרופא הילדים, על מנת שימליץ על מרככי צואה, טבעיים או תרופתיים. תינוקות הניזונים מתמ”ל זקוקים בדרך כלל לטיפול זה יותר מאשר תינוקות הניזונים בהנקה.

שלשול

שלשול מתרחש כאשר התינוק שלכם עושה קקי נוזלי (ואפילו מימי) לעיתים קרובות מהרגיל. אם התינוק שלכם גם מקיא, ייתכן שהוא סובל מזיהום במעיים. במצב זה, חשוב לפנות מיד לרופא הילדים כדי לוודא שהתינוק אינו מתייבש.

צואה חיוורת

צואה בצבע לבן, אפור או צהוב חיוור אצל תינוק הסובל מצהבת עלול להצביע על מחלת כבד נדירה. פנו מיד לרופא הילדים כדי לערוך בדיקת דם. צלמו או אפילו קחו דוגמיות מהצואה, כדי שרופא הילדים יוכל לבחון אותה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התפתחות בגיל 11-12 חודשים

כיצד מתפתחים תינוקות בגיל 11-12 חודשים

בקרוב התינוק שלכם חוגג את יום הולדתו הראשון! מדהים עד כמה גדל והתפתח בשנה אחת בלבד. הוא כבר מתקשר במגוון דרכים – הוא מצביע, נאנח, מהנהן, מנופף ולעיתים קרובות גם מנסה לדבר איתכם. קולות המלמול שלו נשמעים יותר ויותר כמו שיחה, וייתכן שכבר התחיל להגיד כמה מילים בודדות נוסף על “אבא” ו”אמא”.

בחודשים האחרונים למד התינוק שלכם להיות אסרטיבי ולהביע רגשות כמו זהירות ופחד. המודעות שלו לצרכיו ולרצונותיו גברה, וכעת הוא יודע כיצד לתקשר את צרכיו. המשחק חשוב עבורו מאוד כיוון שכך הוא לומד – לדוגמה, כשהוא חוקר, מנענע, מקיש, זורק, מפיל ונועץ אצבע בחפצים שונים. התינוק שלכם נהנה לשחק איתכם, ואולי כבר מתחיל להראות לכם במה הוא משחק, כמו צעצוע או בובה.

השימוש בידיו ובאצבעותיו משתפר, והוא כבר משתמש בהן כדי לאכול בעצמו את רוב הארוחות. ייתכן שהוא מושך את עצמו כלפי מעלה כדי להיעמד כשהוא נאחז ברהיט, או אפילו עומד היטב לבדו. בגיל זה, הוא עשוי להתחיל לעשות צעדים ראשונים ואפילו ללכת לבדו. עם זאת, ההליכה מעייפת אותו ולכן הוא עדיין חוזר לזחילה מדי פעם. כמו כן, בגיל זה הוא עשוי:

  • להחזיק עיפרון צבעוני ולקשקש בו לאחר שאתם מראים לו מה לעשות
  • למלא הוראות כמו “תן לי את הקובייה” או “תניח את הרכבת”, אם אתם מראים לו מה אתם רוצים
  • להתחיל להעמיד פנים כשהוא משחק – למשל, להעמיד פנים שהוא שותה מכוס
  • להתחיל לחבר בין המילים לבין משמעותן – לדוגמה, ייתכן שהוא מזהה מילים כמו “כדור” או “דובי” ויחפש אותם כשתקראו בשמם.

כיצד לעזור להתפתחות התינוק

הנה כמה דברים פשוטים שיעזרו להתפתחות התינוק שלכם:

  • דברו עם התינוק: הוא מתעניין מאוד בשיחה, ולכן כדאי לדבר איתו על נושאים יומיומיים ועל מה שאתם עושים, כדי לעזור לו להבין את משמעותן של המילים.
  • הגיבו למילים כמו “אבא”, “אמא” ועוד: הראו לילדכם שהדיבור שלו משמעותי – הקשיבו וענו לו. כך תעודדו שיחה הדדית ותבנו את מיומנויות התקשורת שלו.
  • שחקו ביחד: תנו לילדכם צעצועים שמעוררים את הדמיון והיצירתיות, כמו קוביות וקופסאות קרטון. הוא ייהנה מאוד מצבעים, עפרונות צבעוניים וגואש, אבל היו מוכנים לבלגן! אתם יכולים לנסות לשחק מחוץ לבית. המשחק המשותף גורם לו לחוש אהוב ומוגן.
  • קראו לתינוק: קריאת ספרים, סיפור סיפורים, שירים או שירי משחק כמו “עשר אצבעות לי יש” מעודדים את התפתחות הדיבור.
  • עודדו את התינוק לנוע: התנועתיות וחקירת העולם סביבו עוזרות לתינוק לפתח את היציבה ולבנות את השרירים, ומניחות את היסודות לתנועות מורכבות יותר כגון זחילה, עמידה והליכה. כדאי לבדוק כיצד להפוך את הבית לבטוח.
  • תנו לתינוק שלכם אוכל מזין: סביר להניח שיאהב לאכול “מזון אצבעות” (מזון החתוך ומוגש באופן מותאם לגילו), שיעזור לו לפתח מיומנויות מוטוריקה עדינה.

יהיו פעמים שהתינוק שלכם לא ירצה לעשות דבר מכל מה שהצענו – אם הוא עייף מדי, למשל, או רעב.

להיות הורים לתינוק בן שנה

מדי יום, אתם והתינוק שלכם מכירים זה את זה מעט יותר. ככל שהתינוק גדל ומתפתח, כך תכירו יותר ויותר את צרכיו ואת הדרך שבה תוכלו למלא אותם.

למעשה, בתור הורים, אנחנו לומדים ללא הרף. כל הורה עושה טעויות ולומד מניסיון. זה בסדר להיות בטוחים במה שאתם יודעים. זה גם בסדר להודות שאינכם יודעים ולשאול שאלות – לעיתים קרובות, השאלות שנראות לכם טיפשיות  הן הטובות ביותר!

בריאותכם הגופנית והנפשית היא חלק חשוב מאוד מתפקידכם כהורים. כשכל תשומת הלב מתרכזת בטיפול בילד או בתינוק, הורים רבים שוכחים לדאוג לעצמם, או שפשוט אין להם זמן לכך. תפקידכם כהורים דורש מכם הבנה, סבלנות, דמיון ואנרגיה – ותעשו זאת בצורה הטובה ביותר אם תטפלו בעצמכם.

אם אתם מרגישים מתוסכלים, לחוצים או שאינכם יכולים להתמודד, הניחו את התינוק במקום בטוח – בעריסה, למשל – והתרחקו לזמן מה, עד שתירגעו. כמו כן, אתם יכולים לבקש ממישהו אחר להחזיק אותו לזמן מה. לעולם אל תטלטלו תינוק. הטלטול עלול לגרום לדימום בתוך המוח, ולעיתים קרובות לנזק מוחי קבוע. מותר לכם לבקש עזרה.

מתי לבקש עזרה

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם דואגים או מבחינים שבן השנה שלכם:

  • אינו יוצר איתכם קשר עין
  • אינו מתעניין בצלילים
  • אינו ממלמל
  • אינו משתמש במילים בודדות
  • אינו מפגין רגשות ותחושות
  • נראה כאילו אינו מבין אתכם
  • אינו מגיב לקריאה בשמו
  • אינו מנסה להגיד לכם מה הוא רוצה
  • אינו מצביע על חפצים ואיורים, ואינו משתמש במחוות כגון נפנוף
  • אינו זוחל
  • אינו עומד בעזרת תמיכה
  • משתמש ביד או רגל אחת הרבה יותר מאשר בשנייה
  • אחת מעיניו פונה כלפי פנים או כלפי חוץ רוב הזמן
  • אינו עוקב בעיניו אחר חפצים נעים
  • מאבד מיומנויות שכבר רכש באופן מובהק ועקבי.
  • אינו מתעניין בכם או באנשים אחרים

קבעו פגישה אצל רופא אם אתם מבחינים בסימנים של דיכאון אחרי לידה אצלכן או אצל בת או בן הזוג שלכם. הסימנים כוללים תחושת עצב ובכי ללא סיבה נראית לעין, התרגזות, קושי להתמודד ותחושת חרדה עמוקה. אם אתם מבחינים בסימנים אלה, בקשו עזרה מאיש מקצוע.

ילדים גדלים בקצב שונה. אם אתם תוהים האם קצב ההתפתחות של ילדכם “נורמלי”, כדאי לזכור ש”הנורמה” היא טווח רחב. אם אתם עדיין מרגישים שמשהו לא בסדר, קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

משחק מחוץ לבית

מדוע חשוב כל כך לשחק בחוץ

המשחק מחוץ לבית מאפשר לילדכם לחקור את סביבתו הטבעית ולצאת להרפתקאות. הוא יכול לשחק במשחקים שהוא אוהב, לבחון את גבולותיו הגופניים, להביע את עצמו ולבנות את הביטחון העצמי. משחק בחוץ הוא גם מלוכלך יותר – ובדרך כלל, מלוכלך יותר הוא גם כיפי יותר! מחוץ לבית יש לילדכם יותר מרחב וחופש לתנועות גדולות כגון ריצה, קפיצה, בעיטה וזריקה. הפעילויות הגופניות הללו טובות לבריאות, לכושר ולהתפתחות הגופנית של ילדכם.

בילוי זמן מחוץ לבית יכול להפחית את סיכויו של ילדכם להיות קצר רואי (בשל הקשר שבין תאורה מעומעמת במקום סגור בהשוואה לחשיפה לאור יום, והסיכון להתפתחות קוצר ראיה), והמשחק הבטוח בשמש יכול להועיל לו, כיוון שחשיפה מתונה לשמש מעלה את רמת הוויטמין D בדם.

רעיונות למשחקים בחוץ

כדאי לעודד את ילדכם לשחק מחוץ לבית כמה פעמים ביום. זה לא צריך להיות מאורע גדול, בעיקר אם יש לכם חצר. לפעמים – ובעיקר אם יש לכם ילדים גדולים יותר – כל שעליכם לעשות הוא לעודד אותם לצאת החוצה ולראות איך הם מתחילים לשחק. עם זאת, יש להשגיח על ילדים קטנים שמשחקים בחוץ מפני סכנות פוטנציאליות. רוב הילדים הקטנים אוהבים “לעזור”. כלומר, משחק מחוץ לבית יכול לכלול מטלות יומיומיות שילדכם יעזור בהן, כגון ניכוש עשבים, השקיית העציצים או גינת הירק ותליית הבגדים על החבל.

אפשר לשחק בחוץ בקלות ובזול גם אם אין לכם חצר, למשל בפארק המקומי או במגרש המשחקים. במקומות כאלה יש מקום רב יותר להתרוצץ, וילדכם יכול לפגוש ילדים נוספים. בדרך לפארק, במיוחד אם אתם הולכים ברגל, תוכלו ללמד את ילדכם על בטיחות בדרכים. אפילו ילדים קטנים מאוד יכולים לרדת מהטיולון וללכת מעט. ההליכה המשותפת מראה לילדיכם שגם אתם מעריכים את הפעילות מחוץ לבית ונהנים ממנה. כמו כן, מחוץ לבית אפשר לרכוב על אופניים או על קורקינט. כשילדכם יגדל, תוכלו לעודד אותו לנסות להשתתף בפעילות מובנית מחוץ לבית, כגון חוג ספורט לילדים.

משחק מחוץ לבית בגילאים שונים

משחק מחוץ לבית עוזר לתינוק שלכם ללמוד על האזורים השונים שבהם הוא נמצא, ולהרגיש יותר בנוח בעולם שסביבו. מחוץ לבית יוכל התינוק:

  • לשכב על הבטן על שמיכה או מגבת
  • לזחול על הדשא, מתחת לרהיטי הגינה או דרך קופסאות ישנות, ועל משטחים שונים (חול, דשא, אספלט, כורכר ועוד)
  • לצפות בעצים מתנועעים ולהאזין לציפורים
  • להתבונן במכוניות בצבעים שונים, בשלטי רחובות ובאיתותי הרמזור.

פעוטות נלהבים תמיד לחקור את העולם שסביבם ולבחון את המיומנויות הגופניות המשתפרות שלהם. הפעוט שלכם ייהנה:

  • לזרוק כדורים ולרדוף אחריהם
  • לגלגל, לדחוף או למשוך צעצועים וחפצים שונים למרחקים גדלים והולכים, ועל משטחים שונים
  • ללכת, לרוץ או לקפוץ בשלוליות, מסביב לעצים, מעל אבנים או סדקים במדרכה, או לעבר חפצים אהובים
  • לשחק בחול, בבוץ או בכמויות קטנות של מים (אולם זכרו לפקח תמיד על משחק במים כדי למנוע תאונות טביעה).

ילדים בגיל הגן לומדים לשחק עם ילדים אחרים. בתקופה זו הם מתלהבים מאוד ממשחקי “כאילו”. תוכלו להפיק את המיטב משלב זה במשחקים בחוץ כגון:

  • משחקי תופסת, מחבואים או מסירות בכדור
  • זחילה דרך מנהרות או טיפוס על גזעי עצים שנפלו
  • משחקי תנועה עם עלים, פרחים, צעיפים או סרטים צבעוניים
  • בניית טירה מקופסאות, סלי בגדים או ציוד וריהוט גינה.

ילד בגיל בית הספר כבר משחק במשחקים מכוונים יותר כגון חוגי ספורט, אך עדיין חשוב לפנות זמן שבו ישחק במשחק חופשי מחוץ לבית. בגיל זה, ילדכם עדיין ייהנה:

  • לבנות וליצור עם ציוד, ריהוט או דברים אחרים שאפשר למצוא מחוץ לבית
  • לשחק תופסת או תופסת צבעים
  • לטפס על עצים.

גם במזג אוויר חורפי או גשום לא חייבים להישאר בבית – למעשה, מזג האוויר הזה דווקא יכול להצית את הדמיון והיצירתיות של ילדכם. אפשר לצאת להליכה עם מטרייה ומעיל, להתבונן בעלים צפים אחרי הגשם ולקפץ בשלוליות במגפי גומי.

מכות וחבלות כשמשחקים בחוץ

אך טבעי שתדאגו שילדכם ייפגע כשהוא משחק בחוץ. לפעמים ילדכם יחשוש לנסות דברים חדשים. זהו חלק בלתי נפרד מהמשחק מחוץ לבית, ומומלץ שלא לתת לדאגות אלה למנוע ממנו את המשחק.

כשהוא משחק בחוץ הוא יכול לבחון את גבולותיו, לרוץ מהר יותר, לטפס גבוה יותר ולקפוץ רחוק יותר. ייתכן שהוא יבכה מעט, יישרט או ייפול, אך “המשחק המסוכן” הזה יעזור לו ללמוד מטעויות ולחזור לשחק.

ילדים שלא קיבלו הזדמנות לשחק מחוץ לבית נוטים להיפצע באופן חמור יותר כשהם מתנסים במשחק בחוץ. התנסויות במשחק “מסוכן” הן חלק חשוב מאוד מהאופן שבו ילדכם לומד ומתפתח. הן עוזרות לו להבין את גבולותיו, לחשוב בעצמו, להתמודד עם אתגרים ולבנות את הביטחון העצמי.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התפתחות השפה: גיל 3-18 חודשים

התפתחות השפה אצל תינוקות

מיומנויות התקשורת של התינוק שלכם צומחות באופן דרמטי בשנת חייו הראשונה. חשוב לזכור שתינוקות מפתחים כישורי שפה בקצב שונה. חלק מהשלבים בדיבור המוקדם כוללים:

  • השמעת קולות, גרגורים ומלמולים
  • הרכבת צלילים פשוטים – למשל, “בה-בה”
  • חיקוי מילים
  • אמירת “לא” בצירוף נענוע של הראש
  • ניסיון להגיד מילים ראשונות
  • שימוש במילים במקום הנכון ובזמן הנכון.

התינוק שלכם ייהנה לקשקש ולמלמל בשמחה כשאתם מדברים, להצביע על חפצים מוכרים ולהבין כשאתם קוראים לדברים בשמם. עד יום הולדתו השני, התינוק שלכם מתחיל להתמחות בשפה. עם זאת, ישנו מגוון רחב בהתפתחות השפה והדיבור בקרב ילדים שונים. אוצר המילים של חלק מהילדים לא יהיה גדול במיוחד עד שיגיעו לגיל שנתיים. כדי לעודד את מיומנויות הדיבור, צריך פשוט להקשיב לתינוק שלכם ולדבר איתו. ספרו סיפורים, שירו שירים וחרזו חרוזים – אפילו דברו על מה שעשיתם היום. כל אלה יעזרו לתינוק לספוג את השפה ולבנות את מערכת היחסים ביניכם.

הנה כמה דברים שתינוקכם צפוי לעשות:

הבעה

כחלק מההתפתחות השפתית בשנה הראשונה, התינוק שלכם יביע את עצמו במגוון דרכים, חלקן מילוליות – כולל שימוש בצלילים ועיצורים בעוצמות שונות, וחלקן לא מילוליות- באמצעות הבעות פנים, מחות גוף ועוד. כך, למשל:

  • הוא ייצור איתכם קשר עין
  • בסביבות גיל שלושה חודשים, הוא יתחיל להגיד “אה רו” או כל צירוף אחר של תנועות ועיצורים
  • בסביבות גיל ארבעה חודשים, הוא יתחיל לברבר ולצרף תנועות ועיצורים כמו  “בה בה בה בה” ,”מה מה מה מה”, “דה דה דה דה” וכדומה
  • הוא ינסה לחקות חלק מהצלילים והמחוות שאתם עושים, כמו שיעול, צחוק, תקתוקים בלשון או קולות מצחיקים
  • הוא ישחק ביצירת קולות שונים – למשל, “אָההה-אִיייי”, “בּוּווווו”, “אָההההה” בווליום משתנה (ולעיתים מחריש אוזניים!) ובמגוון גבהים.
  • בסביבות גיל שמונה חודשים, הוא יתחיל לצרף צלילים לסדרות ארוכות יותר, מה שעשוי להישמע כמו שפה עצמאית משלו, או “ז’רגון”, שלב זה יכול להימשך גם לאחר הופעתן של המילים הראשונות
  • בסביבות גיל תשעה חודשים, הוא יכול להגיד “אמא” או “אבא”, אף כי אינו מבין לגמרי את משמעותן של המילים הללו
  • הוא יתחיל לתקשר בכוונה תחילה, באמצעות קול ומחוות, בעיקר כדי לבקש משהו, להתעקש, לסרב, לדחות או לברך מישהו לשלום
  • הוא עשוי לבקש משהו באמצעות הצבעה, או באמצעות התבוננות באדם ואז באותו חפץ שהוא רוצה
  • בסביבות גיל 12-14 חודשים, הוא יכול להתחיל להגיד כמה מילים עם משמעות ברורה, כגון “אמא” או “אבא”, ולהתכוון להוריו.

תגובה

בחודשים אלה, התינוק שלכם יגיב אליכם בדרכים רבות. לדוגמה, הוא יכול:

  • להשמיע קולות או להשתתק כשאתם מדברים אליו או קוראים בשמו
  • לקשקש ולצחוק – לדוגמה, כשאתם מחליפים לו חיתול
  • לחייך ולצחוק כשאתם משחקים איתו
  • ליהנות ממשחקים כמו “קוקו” , “סבתא בישלה דייסה” ואחרים
  • להשתמש במחוות כמו נפנוף או הצבעה.

הבנה

מדהים כמה שהתינוק שלכם כבר מבין – הוא מקשיב ולומד כל הזמן, ומתחיל לעשות סדר בעולם שסביבו. לדוגמה, בחודשים אלה אתם עשויים לגלות שהתינוק שלכם:

  • מבין בסביבות גיל עשרה חודשים את המילה “לא!”, אך הוא לא בהכרח יישמע לדבריכם
  • יבין, בסביבות גיל 12 חודשים, אינטראקציות פשוטות עם סימנים מילוליים וויזואליים – למשל, כשאתם מושיטים את ידכם ואומרים “תן”, הוא ייתן לכם את הצעצוע שהוא מחזיק.

משחקים שיעזרו לפיתוח הדיבור

ככל שהילדים שומעים יותר מילים, כך הם מכירים ולומדים מילים רבות יותר. הנה כמה דברים כיפיים שתוכלו לעשות יחד כדי לעודד דיבור ושפה:

  • פשוט דברו! תוכלו, למשל, להסביר מה אתם עושים בבית, אפילו אם זו פעילות שגרתית – “אבא שואב את השטיח. זה עושה רעש”.
  • קראו לתינוק ספרים או ספרו לו סיפורים.
  • שירו שירים ושירי ערש.
  • חזרו על ניסיונותיו של התינוק להגיד מילים כדי לעודד שיחה הדדית.
  • שבחו את ניסיונותיו של התינוק לדבר.
  • תנו לתינוק שלכם שפע של חיוכים וצרו איתו קשר עין כדי להראות שאתם מקשיבים.
  • הרחיבו והסבירו מילים בסיסיות. לדוגמה, אם התינוק אומר “רכבת”, אמרו “כן, זו רכבת אדומה וגדולה”.
  • הצביעו על איברי הגוף וקראו בשמם. לדוגמה, “איפה הפה שלך?”

מתי לפנות לעזרה

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. אם אתם מודאגים בנוגע להתפתחות השפה של ילדכם, פנו לרופא הילדים שלכם או לאחות טיפת חלב. לדוגמה, אם התינוק אינו מקשקש, לא נראה שהוא מקשיב למה שאחרים אומרים, הוא אינו יוצר קשר עין או מנהל דו שיח קולי אתכם. אנשי המקצוע יוכלו לעזור לכם ולילדכם לעבוד על בעיות רבות הקשורות לשפה ולדיבור.

לעיתים, עיכובים משמעותיים במיומנויות התקשורת עשויים להיות סימנים להפרעות התפתחות חמורות יותר או לעיכוב התפתחותי, כולל עיכוב שפתי, לקות שמיעה, מוגבלות שכלית התפתחותית והפרעה על הרצף האוטיסטי. אם אתם מודאגים, דברו עם רופא הילדים או מומחה אחר לבריאות הילד.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

עישון פסיבי וילדכם

עישון פסיבי

עישון פסיבי נוצר מעשן ישיר שהמעשן שואף לקרבו ומעשן הנמצא בחלל האוויר, הנודף מקצה סיגריה בוערת. ילדים חשופים בדרך כלל לעישון פסיבי כשהוריהם, בני משפחתם או חברים אחרים מעשנים בקרבתם.

עישון סביבתי

עשן סביבתי כולל את הרעלנים שנוחתים ונשארים על פני השטח באזור שבו מישהו עישן, כולל בגדים, שיער, ריהוט ורצפה. כלומר, תינוקות וילדים עדיין חשופים לכימיקלים המזיקים בסיגריות, גם לאחר שהמבוגרים סיימו לעשן, מעצם נוכחותם של המבוגרים המעשנים.

מדוע עישון פסיבי ועשן סביבתי מסוכנים לילדים

עישון פסיבי ועשן סביבתי  מסוכנים במיוחד לתינוקות ולילדים, כיוון שדרכי הנשימה שלהם צרות יותר ומערכות החיסון שלהם אינן מפותחות מספיק לעומת מבוגרים. דרכי הנשימה הצרות גורמות להם לנשום מהר יותר, ולכן הם עלולים לשאוף הרבה יותר כימיקלים מזיקים מעשן הסיגריה מאשר מבוגר. כמו כן, תינוקות וילדים קרובים יותר לרצפה ולעיתים קרובות מכניסים ידיים וצעצועים לפיהם. משמעות הדבר היא שהם עלולים לבלוע או לשאוף את הרעלנים שנותרו מעשן סביבתי.

סיכונים בריאותיים הקשורים לעישון פסיבי

ילדים שחשופים לעישון פסיבי נמצאים בסיכון מוגבר למחלות ולמוות בטרם עת ונוטים לסבול יותר מעיבוי, גירוי ודלקות בדרכי הנשימה.

עישון פסיבי עלול לפגוע בקצב הנשימה והלב של התינוק, ולהגביר את הסיכון למוות פתאומי בלתי צפוי אצל תינוקות (כולל מקרי מוות בעריסה). הורים שמעשנים במהלך ההיריון ולאחר הלידה מגבירים את הסיכון שתינוקם ילקה בתסמונת המוות בעריסה. הסיכון למוות בעריסה גובר ככל שכמות העישון הפסיבי שהתינוק נחשף אליו גדולה יותר.

ילדים החשופים לעישון פסיבי עלולים לפתח מגוון בעיות ריאות ובעיות בריאותיות אחרות, כולל:

  • אסתמה
  • דלקת סמפונונות (ברונכיוליטיס)
  • דלקת סמפונות (ברונכיטיס)
  • סרטני ילדות כגון לוקמיה
  • דלקת גרון, קנה נשימה וסימפונות
  • זיהומים באוזניים
  • פגיעה בחוש הריח
  • דלקת קרום המוח
  • דלקת ריאות
  • דלקת שקדים/לוע.

חשיפה לעישון פסיבי עלולה להגביר את הסבירות לבעיות התנהגות ולקשיי למידה אצל ילדים. כמו כן, חשיפה לעישון פסיבי ולעשן סביבתי יכולות להשפיע על התפתחות מוחו של הילד, כיוון שהמוח רגיש מאוד גם לכמויות זעירות מאוד של רעלנים.

ילדים שחיים במשק בית שבו נמצא מעשן אחד או יותר חשופים לסיכונים בריאותיים גדולים יותר, ועליהם לבקר אצל הרופא לעיתים קרובות. רוב הסיכויים שיהפכו למעשנים בעצמם כחלק מתהליך החיקוי בגיל ההתבגרות.

להגן על ילדכם מעישון פסיבי ומעשן סביבתי

הדבר החשוב ביותר שתוכלו לעשות כדי להגן על ילדכם מעישון פסיבי ומעשן סביבתי הוא להפסיק לעשן. כך תצמצמו את החשיפה של ילדכם לעישון פסיבי ולעשן סביבתי, ותציבו לו מודל חיובי ובלתי מעשן לחיקוי. אם אינכם מוכנים להפסיק עדיין, או שמישהו בביתכם עדיין מעשן, ישנם כמה דברים שתוכלו לעשות כדי להפחית את חשיפתו של ילדכם לעשן.

אחד הדברים החשובים ביותר שתוכלו לעשות הוא לוודא שאף אחד אינו מעשן ליד ילדכם בבית או במכונית. כלומר, תצטרכו לעשן הרחק ממנו, ולבקש זאת גם מבני משפחה אחרים, מחברים וממבקרים. כמו כן, ודאו שאיש אינו מעשן לעולם באזור סגור ליד ילדכם. ייתכן שתצטרכו להסביר לחברים ולמשפחה שנשיפת העשן לכיוון אחר אינה מספיקה להגן על ילדכם מנזקי העישון. כשאתם מבקרים חברים, או משאירים את ילדכם תחת השגחה של מישהו אחר, נסו לוודא שהסביבה נטולת עשן.

לעולם אל תעשנו במכונית שמסיעה ילדים. פתיחת חלון המכונית אינה מספיקה כדי לעצור השפעת העשן על ילדים. ישנן מדינות כמו אוסטרליה, שבהן אסור מבחינה חוקית לעשן במכונית שמסיעה ילדים בני פחות מ-18. נהגים הנתפסים מעשנים במכונית שמסיעה ילדים מקבלים קנס.

חשיפה לעשן ולעישון גורמת נזק לתינוקות, ועישון במהלך ההיריון ולאחר הלידה מעלה את הסיכון למוות בעריסה. ישנו קשר חזק בין מוות בעריסה לבין עישון, גם כאשר ההורים מעשנים הרחק מילדיהם.

הדרך היחידה להגן על ילדכם מעשן סביבתי היא לשמור על ביתכם ועל המכונית שלכם נקיים מעישון. אינכם יכולים להיפטר מעשן סביבתי באמצעות אוורור החדרים, פתיחת חלונות, שימוש במאווררים או מזגנים, או הגבלת העישון לאזורים מסוימים בבית. התחייבו בפני עצמכם לשמור על ביתכם והמכונית שלכם נקיים מעשן בכל זמן. התעקשו שאיש לא יעשן ליד ילדכם. לכל ילד יש זכות לגדול בסביבה נטולת עשן.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

פעילות גופנית לילדים: כמה ומדוע?

פעילות גופנית לילדים

פעילות גופנית היא כיף גדול: זהו חלק חשוב בלמידה ובמשחק, והיא חיונית לגדילה ולהתפתחות בריאה. ילדים אוהבים מטבעם לזוז ולהיות פעילים גופנית. תינוקות מנענעים את גופם ובועטים ברגליהם, ופעוטות אוהבים להסתובב, לרקוד, לטפס ולקפוץ. ילדים גדולים יותר יכולים ליהנות מפעילויות ספורט מאורגנות וממשחק במגרשי משחקים, וילדים רבים אוהבים אפילו משחק תוקפני.

מה ממליץ משרד הבריאות?

משרד הבריאות בישראל ממליץ לילדים לבצע פעילות אירובית ברמת מאמץ בינונית במשך שעה ביום. הכוונה להליכה מהירה, רכיבה לא מהירה על אופניים, ריקוד וכדו׳. במשך לפחות שלושה מהימים האלו מומלץ לבצע פעילות נמרצת. הכוונה, למשל, למשחק כדורסל, קפיצה על חבל, אומנויות לחימה, משחק כדורגל וכדומה. בנוסף, מומלצת פעילות המתמקדת בחיזוק עצמות ושרירים במשך שלושה ימים בשבוע . פעילות כזו מושגת לדוגמא בביצוע כפיפות בטן, שכיבות שמיכה, הרמת משקולות, מתיחת גומיות, וכדומה.

מדוע פעילות גופנית יומיומית חשובה לילדים

פעילות גופנית חשובה לבריאותו של ילדכם – עכשיו ובעתיד. היתרונות של פעילות גופנית כוללים:

  • עצמות ושרירים חזקים
  • לב, ריאות ועורקים בריאים
  • קואורדינציה, איזון, יציבה וגמישות טובים יותר
  • סיכון מופחת להשמנת יתר או למשקל עודף
  • הפחתת הסיכון ללקות במחלות לב, בסרטן ובסוכרת מסוג 2 בעתיד.

כמו כן, פעילות גופנית עוזרת לילדכם להיות שמח ולהרגיש טוב גם בתחומים אחרים בחיים. לדוגמה, ילדים פעילים גופנית נוטים:

  • להיות בטוחים בעצמם ולהחזיק בהערכה עצמית גבוהה יותר
  • להיות שמחים ורגועים
  • לישון טוב יותר
  • להתרכז טוב יותר בבית הספר
  • להסתדר עם אחרים ולהכיר חברים בקלות רבה יותר
  • לחלוק, לשחק בתורות ולשתף פעולה
  • להרגיש תחושת שייכות.

סוגי פעילות גופנית

פעילות גופנית אינה חייבת לכלול “תרגילי התעמלות”. ילדכם אינו חייב לשחק בקבוצת ספורט מאורגנת או לעשות שכיבות סמיכה כדי ליהנות ממנה. משחק חופשי מחוץ לבית הוא חשוב ובעל ערך באותה מידה. עם זאת, כדאי להכין תוכנית יומית שתעזור לכם לדעת מתי והיכן ילדכם יכול לעשות פעילות גופנית. פעילויות פשוטות יכולות להיות:

  • לצאת להליכה או ללכת לגן או לבית הספר ברגל במקום לסוע ברכב
  • לבלות במקומות שבהם הילדים מוציאים אנרגיה, כמו במגרשי משחקים
  • לשחק בפארקים, במקומות שבהם יש מים רדודים כמו בחוף הים, ליד הבית או בבתים של חברים ובני משפחה
  • לשחק “תופסת”, “חמור באמצע”, מסירות כדורגל, כדורסל, משחקי כדור שונים ומשחקי רשת בחצר או בפארק.

כדי לעודד את ילדכם לנוע, הפכו את הפעילות למהנה עבור כל המשפחה. אם כולכם נהנים מהפעילות הגופנית ביחד, סביר יותר להניח שהיא תיכנס לשגרה המשפחתית. למידע נוסף, קראו את המאמר כיצד לעודד את הילדים לעשות פעילות גופנית.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

 

לבלות עם ילדכם: כיצד לשמור על הקשר

מדוע חשוב לבלות יחד

כשאתם מבלים ונהנים עם ילדכם, אתם יכולים ללמוד לראות את העולם מנקודת מבטו. זוהי הזדמנות לגלות מה ילדכם אוהב ולא אוהב, מה מדאיג ומה מתסכל אותו. הבילוי המשותף מאפשר לכם לתת לילדכם את מלוא תשומת הלב, ומעביר לו מסר שהוא הדבר החשוב ביותר עבורכם.

פעילויות שונות כמו הליכה משותפת ועוד הן הזדמנויות נהדרות ללמד את ילדכם על הנעשה בעולם, לדבר איתו, להקשיב לו וליהנות מהזמן המשותף.

המשחקים וההנאה שאתם חולקים גורמים לילדכם להיות מאושר ורגוע יותר, ובונים חוסן נפשי לשנות ההתבגרות. לכן חשוב מאוד להניח את היסודות לכך כבר עכשיו. הבילוי המשותף נהדר גם עבורכם – זוהי הזדמנות לחזור להיות ילדים, ופשוט ליהנות.

הקדישו זמן קבוע לבילוי מיוחד, כדי שילדכם יוכל להתמודד טוב יותר כשאינו מקבל את תשומת לבכם המלאה או כשאינכם מבלים יחד. הבילוי עוזר לכם להישאר קרובים זה לזה, להיות מעודכנים במה שקורה בחייו של ילדכם ומראה לו שאתם נהנים מחברתו ומעריכים אותה. כל היתרונות הללו, שנובעים מהחוויות המשותפות והמאושרות שלכם יחד, מחזקים את מערכת יחסים עם ילדכם.

רעיונות לפעילויות מהנות

פעילויות יומיומיות

לפעמים אפשר להכניס את הבילוי המיוחד כחלק מחיי היומיום במשפחה:

  • בשלו את ארוחת הערב החביבה עליכם או הכינו ביחד חטיף מיוחד לשעות אחר הצהריים.
  • צאו ביחד לקניות ובקשו מילדכם לעזור לכם להחליט מה לקנות, לשלם בקופה ולשוחח עם עובדי החנות.
  • בזמן הנסיעה במכונית, ההורה שאינו נוהג יכול לשחק משחקים כמו “אני רואה משהו שמתחיל ב… (אחת מאותיות האלף-בית)”, או “מי הראשון שרואה מכונית עם לוחית רישוי שמתחילה במספר 4?” וכדומה. אפשר לשיר שירים, להמציא להם מילים טיפשיות או להכניס את שמות בני המשפחה.

משחקים

הנה כמה רעיונות לפעילויות מהנות ומובנות:

  • שחקו משחקי מילים והמציאו בדיחות וחידות. אפשר להתחיל בבדיחות כמו “למה התרנגולת חצתה את הכביש?” לאחר מכן, בקשו מילדכם להמציא בדיחה משלו.
  • משחק אנרגטי יכול לעזור לילדכם ללמוד להתחזק בלי לפגוע, וגם ללמוד כיצד “להוריד הילוך” כשהוא במצב של התרגשות גדולה. עם זאת, אם אתם מגלים שהמשחק מעלה את רמת ההתרגשות שלו, נסו שלא להשתולל יותר מדי לפני שעת השינה.
  • שחקו במשחקי לוח כמו “סולמות וחבלים”, דומינו או משחקי קלפים פשוטים. כך יוכל ילדכם ללמוד לשחק בצורה הוגנת.

פעילויות מחוץ לבית

הנה כמה רעיונות לפעילות שתוציא אתכם מהבית:

  • שחקו ביחד מחוץ לבית. כך תרוויחו לא רק הנאה והתעמלות טובה, אלא גם תוכלו לעזור לילדכם לתרגל מיומנויות שונות ולהשתפר בדברים כמו טיפוס ותפיסה.
  • שכבו על הדשא וחפשו צורות או בעלי חיים בעננים.
  • בלילה חשוך ונטול עננים, צאו החוצה והתבוננו בכוכבים.

כשאתם משחקים עם ילד בגיל בית הספר, תנו לו להוביל – עד מהרה תגלו מה מצית את דמיונו.

מה לעשות אם ילדכם מתפרע במהלך פעילויות “כיפיות”

אם ילדכם מתפרע, נסו קודם כל להבין מה הסיבה לכך. האם אתם מצפים ממנו ליותר מדי? האם הוא עייף, או התעייף מהפעילות הספציפית? ייתכן שכל מה שצריך לעשות הוא לנסות משהו חדש, או שזהו סימן לכך שעליכם לעצור ולנסות שוב מאוחר יותר.

אפשר להשתמש בכך כהזדמנות למידה ולכוון את התנהגותו. לדוגמה, אפשר לעזור לו ללמוד כיצד לעצור, להתרחק ולהירגע.

ילדכם ירגיש חיבור קרוב יותר אליכם אם תציבו גבולות הוגנים, כללים ותוצאות להפרתם. סביר להניח שיזכור טוב יותר את הכללים אם יעזור לכם לקבוע אותם וירגיש מוגן ובטוח בתוך המשפחה – וזו דרך נהדרת לגדול. כמו כן, כך תעודדו את עצמאותו בשנות ההתבגרות.

שעמום או חוסר מעש עשויים להכריח את ילדכם לחשוב על משהו שיוכל לעשות. עם זאת, כדאי להחזיק כמה פעילויות בהיכון שיוכלו לעזור להתפתחות הדמיון והיצירתיות שלו. לדוגמה, אפשר לשים כמה חומרי יצירה כמו קופסאות קרטון, נייר וצבעים בהישג יד. אם ילדכם אוהב להתחפש, כדאי להחזיק גם קופסת בגדים ישנים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

שימוש מועיל במדיה לילדים ולבני נוער

יתרונות המדיה והתפתחות ילדים

הדעה הרווחת היא שהמדיה, הצפייה בה והאינטראקציה איתה מזיקות לילדים. עם זאת, הילדים יכולים גם להרוויח ממנה. היתרונות תלויים בגיל הילדים, ובסוג ואיכות המדיה אליה הם נחשפים.

ילדים בני פחות משנתיים אינם מרוויחים דבר משימוש במדיה. נהפוך הוא, בגילאים אלו מדיה רק מזיקה. בגילאי 2-5 שנים היתרונות החינוכיים או ההתפתחותיים לילדים של השימוש במדיות השונות עשויים להיות פחותים בהשוואה לחסרונות. בשנות הילדות המאוחרת יותר, החל מגילאי בית הספר, ערכם של יתרונות אלה עולה, עם שימוש מושכל באמצעים הטכנולוגיים ובמדיות השונות. כמו כן, הרשתות החברתיות עשויות להועיל לבני נוער מבחינה חברתית.

כיצד המדיה יכולה להועיל לילדים

מדיה עשויה להועיל בתחומי התפתחות ולמידה שונים, בתנאי שנעשה שימוש בתכניות שיועדו לכך, ורצוי תוך ישיבה משותפת על תכנים אלו יחד עם ההורים, בזמנים קבועים ומוגבלים.

המדיה יכולה לעזור לילדים צעירים בפיתוח:

  • מיומנויות אוריינות – למשל, למידת אותיות האלפבית בתוכניות טלוויזיה ייעודיות כגון בלי סודות ורחוב סומסום, או באמצעות לומדות מחשב חינוכיות כגון “קלי קלולי”
  • מיומנויות חשיבה כמותית – לדוגמה, ללמוד לספור או לזהות צורות באמצעות תוכניות כגון רחוב סומסום ובלי סודות
  • מיומנויות חברתיות – למשל, ללמוד לשתף פעולה מתוכניות טלוויזיה ולהשתמש במשחקי מחשב וביישומונים כמו מיקמק.

ילדים גדולים יותר יכולים לפתח:

  • יתרונות אינטלקטואליים – למשל, פיתוח מיומנויות פתרון בעיות ומיומנויות חשיבה ביקורתית, באמצעות משחקים במשחקי מחשב ייעודיים, או פיתוח חשיבה מוסרית באמצעות השוואת ערכי המשפחה לערכים בסרטים עלילתיים או בסרטים תיעודיים
  • יתרונות חינוכיים – לדוגמה, עידוד הקריאה, בעיקר לאחר צפייה בסרט או בתוכנית שמבוססים על ספר
  • יתרונות חברתיים – למשל, הצטרפות לקבוצות מקוונות כמו מומדיה, שבו ילדים לומדים שיטות לשימוש יעיל ובטוח ברשתות החברתיות, או משחקים במשחקי מחשב ידידותיים עם חברים ובני משפחה
  • יתרונות יצירתיים – לדוגמה, פיתוח מיומנויות דמיון, יצירה והדגמה, מוזיקה ומדיה, באמצעות מבחר תוכנות ויישומונים, או קבלת השראה ליצירה מתוכנית טלוויזיה.

בני נוער יכולים לפתח:

  • מיומנויות קריאה, כתיבה וחשיבה ביקורתית, באמצעות שימוש בבלוגים ובפייסבוק
  • מיומנויות חברתיות, באמצעות יצירת קשר עם חברים ברשתות החברתיות
  • מודעות פוליטית וחברתית, באמצעות צפייה בחדשות והתעדכנות באירועים העכשוויים ובסרטים תיעודיים, או קריאה על הנושאים הללו באינטרנט
  • ערכים שונים, באמצעות צפייה במודלים לחיקוי במדיה.

הילדים יכולים לייצר מדיה ולא רק לצרוך אותה. יצירת סרטים משלהם, צילום תמונות ויצירת תוכן מקוון יעזרו להם לפתח חשיבה ביקורתית ומיומנויות חברתיות, טכניות ואמנותיות.

כיצד לעזור לילדיכם לקבל את יתרונות המדיה?

כדי לעזור לילדיכם לקבל את כל יתרונות המדיה, כדאי להשתתף בעצמכם בבחירת המדיה ובשימוש שהם עושים בה. למשל, אפשר לבקר יחד באתרים איכותיים, לעודד אותO להשתמש בתוכנות חינוכיות ולצפות ביחד בתוכניות טלוויזיה שמציעות הזדמנויות למידה.

כשאתם צופים יחד בטלוויזיה או בסרטים, דברו על העלילה, על התחושות שלהם בנוגע למה שמתרחש על המסך, ומה קורה בחיים האמיתיים אם מתנהגים לא יפה או בצורה בלתי חוקית. כמו כן, אפשר לציין שהאנשים שאנו רואים במסך הם שחקנים, ולהראות לילדיכם כיצד עובדים האפקטים המיוחדים.

איך להחליט מה “טוב”

ההחלטה אם תוכנית טלוויזיה, סרט, משחק מחשב או אתר הם באיכות טובה עלולה להיות מבלבלת. אפשר לפעול בהתאם להמלצות הצפייה לפי גילאים, או לשפוט את התוכנית בעצמכם ולבדוק אם היא איכותית, מאתגרת ועשויה היטב. מומלץ להתייעץ עם הורים אחרים ועם המורים של ילדיכם כדי לקבל מידע שימושי ומהימן בנוגע למדיה איכותית שמועילה לילדים.

כדאי לחפש תוכן הכולל סיפור טוב שאינו משתמש באלימות כאמצעי בידור. כמו כן, כדאי לחפש תוכניות טלוויזיה וסרטים שמאפשרים לילדיכם לגלות עוד על מקומות, בעלי חיים, רעיונות, נושאים שונים ותרבויות שלא היה יכול להיחשף אליהם בדרך אחרת. תוכניות אלה ימלאו אותו השראה לנסות פעילויות חדשות ולחשוב על רעיונות חדשים, באמצעות משחק, יצירה או חקירת נושא לעומק.

סרטים ותוכניות טלוויזיה שבהם מופיעים מודלים טובים לחיקוי יכולים גם הם להשפיע לחיוב על ילדיכם. מודלים טובים לחיקוי הם אנשים או דמויות שעושים דברים או מתנהגים בדרכים שתשמחו אם יחקה.

חלק מהסרטים ותוכניות הטלוויזיה יחשפו את ילדיכם למגוון והבדלים, ובעיקר מגוון אתני.

תוכנות, יישומונים ואתרי אינטרנט שמעסיקים את הילדים בציור ציורים או בהמצאת סיפורים או חרוזים יכולים לעודד יצירתיות.

משחקי מחשב שונים שדורשים מהילדים, למשל, לבחור דמות או למצוא רקע לתמונה – יכולים לעזור לילדיכם לקבל החלטות יצירתיות. ככל שהמשחק או האתר אינטראקטיביים יותר, כך הם יעזרו לילדיכם ללמוד ביעילות רבה יותר.

דמויות וירטואליות (אווטארים) ומשחקים שונים יכולים לאפשר לילדים גדולים יותר ולבני נוער לפתח את זהותם, כיוון שהם מאפשרים להם “להתנסות” במאפיינים ובתכונות גופניים ופסיכולוגים שונים משלהם.

זמן מסך הוא כמות הזמן שילדיכם מבלים בפעילויות מבוססות מסך מדי יום – צפייה בטלוויזיה ובסרטים, שימוש באינטרנט, משחקי מחשב וטלפונים סלולריים. מומלץ להגביל את זמן המסך לפעילויות פנאי ללא יותר משעתיים ביום לילדים בני 18-5. לטובת התפתחותם  כדאי לאזן בין צריכת המדיה לבין משחק יצירתי, פעילויות גופניות ומוזיקה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

14 שאלות נפוצות על הורות ב’זמן קורונה’

1. מהם ההרגלים הקטנים שיכולים לעזור לנו בימים הארוכים בבית?

אנחנו נמצאים בימים של אי וודאות ושינויים תכופים בשגרה ובהרגלים. לכן, הניסיון לייצר וודאות ושגרה בתוך הבלגן מאפשר לנו להשיב לנו ולילדים תחושה מסוימת של שליטה. חשוב ליצור שגרה עם הרגלים בריאים שגם תיתן תחושת בטחון. לכן, קבעו שגרה יומית עד כמה שניתן, שתתאים למשפחה שלכם, שכוללת שעת השכמה ושעת השכבה לישון, ועוגנים במהלך היום כמו ארוחות משותפות או פעילות משותפת. קבעו גם שעת שקט במהלך היום שתאפשר לכם לאגור כוחות. בזמן זה הילדים יכולים לקרוא, לבנות פאזל, לצפות בסרט, או לעסוק בפעילות שקטה אחרת. אתם בונים עכשיו שגרה חדשה, זה יכול לקחת קצת זמן וצפוי שזה יעבוד בדרך של ניסוי וטעייה. קחו כמה דקות בסוף היום כדי לסכם את היום- שימו לב מה עבד טוב ומה פחות, ותלמדו מההצלחות עבור המצבים המאתגרים יותר.

2. מה עונים לילדים על האמירה החוזרת “משעמם לי”?

קודם כל, לוקחים נשימה. זה בסדר שיהיה לילד משעמם, זה מפתח דמיון, יצירתיות ותושייה. אחרי שנשמנו עמוק אפשר להציע לילד פעילויות שונות. אפשר גם לנסות לשאול את הילד קצת שאלות ולנסות להבין למה הוא מתכוון. האם הוא רוצה “זמן מסך”? אולי היא דווקא מבקשת תשומת לב שלכם וזמן לעשות משהו ביחד? אולי הם עוסקים בפעילות שגורמת לתסכול? תכנון של היום ביחד עם הילדים יכול לסייע להימנע ממצב של “שעמום”. כמו כן, יעזור אם יהיה לכם “צנצנת משעמם לי”: אסופת רעיונות שניתן לעשות אם “משעמם לי”, שמהם ניתן לבחור או להגריל רעיון אחד בכל פעם.
להורדת דף רעיונות להדפסה- לחצו כאן.

3. איך מסבירים לילדים בגילאים שונים מדוע אסור להיפגש עם חברים?

בכל גיל, תוכלו למצוא מספר רב של סרטונים וחומרים כתובים המסבירים לילדים מהו נגיף הקורונה, כיצד הוא מדבק ומה עלינו לעשות על מנת לשמור על עצמנו ועל הסובבים אותנו.

לילדים צעירים- תוכלו להקריא את החוברת שנמצאת כאן.
ילדים בוגרים יותר- יכולים לצפות בסרטון של תום ומובי- שנמצא כאן.

חלק מן ההסבר כולל כמובן את העובדה שהנגיף מדבק מאוד ועובר בין אנשים בקלות, ולכן עלינו להישאר בבית עם המשפחה בתקופה הקרובה. הרגיעו את ילדיכם והבהירו כי כל עוד נשמור על הכללים, נישאר בריאים ובטוחים. ההסבר שלכם צריך להיות מותאם לגיל הילד שלכם, אבל בכל הסבר חשוב לתת מקום לתחושות כמו עצב, געגוע ותסכול, כמו גם לחוויה שזה באמת מצב מבלבל ולא נעים. בהסבר כדאי גם לשאול את הילד את מי היה רוצה לבקר, מה היה רוצה לעשות איתו/ה ולחשוב יחד על דרכים ליצור את הקשר גם למרות המרחק הפיסי. חשוב להדגיש לילדים, בפרט לצעירים שבהם, שכולם לא נפגשים עם חברים, ושגם אם לא מתראים עם החברים ניתן לשמור איתם על קשר. כתיבת מכתבים/הודעות/ציורים/מיילים ושיחות וידאו הן דרכים נוספות להעביר את הזמן בבידוד או בהסגר. ניתן גם לשחק משחקים וירטואליים עם חברים.

4. מה עושים עם מריבות בין אחים?

השהות הממושכת בבית היא ללא ספק מקור אפשרי לריבים וחיכוכים ולא נותרו לנו הרבה ברירות אלא לקבל את העובדה שזה חלק מהחיים. נסו לשים לב:  האם יש זמנים ביום שבהם יש יותר מריבות? האם אתם יודעים לזהות מהם המצבים שמעוררים ריבים? האם יש משהו במצבים האלה שניתן למנוע אותו, או לצמצם? שימו גם לב לתגובה שלכם לריבים של הילדים – אילו מחשבות ורגשות זה מעורר בכם, מה התגובה האוטומטית שלכם (לנסות להפריד? לפתור להם את הבעיה?). נסו פעם או פעמיים לבחור תגובה שונה מזו שאתם רגילים (למשל, להתעלם) ולבדוק מה ההשפעה של בחירתכם.

במידה ומתאים, רצוי לנהל שיחה עם הילדים, לשאול אותם על המצבים שבהם הם רבים יותר, איך זה משפיע עליהם ואיך הם חושבים שאפשר לצמצם ריבים. תכנון מראש של הזמן, תורות במחשב/אייפד, “הפרדת כוחות” כך שכל אחד יהיה במקום אחר- בבית יכולים לסייע. כמו כן, זו הזדמנות טובה עבור הילדים ללמוד אסטרטגיות של ויסות רגשי, ולחשוב האם יכולים להגיב אחרת לאח/ות המעצבנים? לעיתים קל יותר לילד לחשוב בשם אחיו ולהציע הצעות כיצד השני היה יכול לנהוג אחרת או איך אפשר לעזור לאח להירגע.

לחצו כאן לרעיונות נוספים להתמודדות עם מריבות בין אחים, התמודדות עם מריבות בין אחים בגיל ההתבגרות ולמניעת מריבות בין אחים.

5. איך יוצרים סדר יום ואיך מסבירים לילדים מדוע הוא חשוב?

קבעו שיחה עם הילדים ועשו יחד רשימה של דברים שהם היו רוצים לעשות במהלך היום והשבוע, יחד עם משימות שעליהם לבצע (בבית או בלימודים). אפשרו גם לילדים לחשוב על משימה שהם היו רוצים לבצע, משהו חדש שהיו רוצים ללמוד, להכין משהו ועוד.

בנו טבלה יומית לכל ילד ושבצו יחד את הרכיבים השונים, תוך מתן זמן לסירוגין בין פעילויות מהנות (יצירה, פעילות ספורט, משחק או זמן מסך), מטלות ושיעורי בית. השאירו זמן כמובן לארוחות ולהתארגנות אליהן.

במשפחות עם ילדים עם צרכים וגילאים שונים, שימו לב לחלוקת זמן שתאפשר לכם לתת מענה לצעירים הדורשים ליווי בזמנים בהם האחים הבוגרים יותר יכולים להסתדר לבד.

קבעו גם זמנים משותפים לכל המשפחה יחד: ארוחות, פעילות משותפת (סרט, פעילות גופנית, משחק משפחתי, ערב בישול, ערב שירה ועוד).

למידע נוסף על סדר יום בימי הקורונה- לחצו כאן.

6. איך יוצרים תחושת ביטחון ומרחב בטוח לילדים גדולים ולבני נוער שחשופים לחדשות?

חשוב לזכור – גם אם אתם חושבים שהילדים עסוקים במשחק משלהם ולא רואים את החדשות, ברגע שאמצעי המדיה פועלים בבית, גם הילדים (בכל גיל) חשופים אליהם. לכן, חשוב ליצור הזדמנויות לשוחח. נסו למצוא זמן שקט וללא הסחות דעת, לשאול בסקרנות מה הם רואים ושומעים, מה הם חושבים שהם יודעים על המצב, מה הבינו, מה היו רוצים לדעת, ומה זה גורם להם להרגיש. אפשר גם לשתף אותם בתחושות שלכם ובעובדה שכולנו שותפים לתחושות הפחד ואי-הוודאות. חשוב לתווך לילדים ונוער את ההבדל בין עובדות לבין שמועות, ספקולציות ופייק ניוז, לסייע להם להבחין ביניהם ולהתמקד בעובדות ובהנחיות. חשוב גם לצמצם את צריכת החדשות (גם עבורכם)- לא בהכרח חייבים להתעדכן על כל חולה חדש שאובחן ובמה שקורה בכל מדינה מדינה.  נסו לכוון את תשומת הלב גם לחדשות הטובות (למשל מדינות שמתמודדות בהצלחה עם הקורונה, בלימה של ההתפשטות, תמיכה הדדית). לילדים הגדולים תוכלו אפילו להפוך זאת למשימת חיפוש אחר חדשות טובות. עודדו את הילדים לשתף אתכם אם נחשפו למשהו מלחיץ או מטריד.

למידע נוסף על חשיבות ההורים לבני הנוער- לחצו כאן.

7. איך גורמים לכולם להפסיק לנשנש כל היום?

שהייה בבית ושעמום עשויים להביא להתעסקות גדולה יותר באוכל, מאשר בימים רגילים. הניחו במקום זמין נשנושים בריאים ומוכנים לאכילה: פירות וירקות חתוכים, יוגורט, פריכיות ועוד. אפשר גם להכין בבוקר סלסלה לכל ילד עם ה״נשנושים״ שאמורים להספיק לכל היום. תוכלו ‘למתג’ ולקשט את פינת הנשנושים יחד, ולעודד את הילדים לחשוב על רעיונות לנשנושים בריאים לימים הבאים, ואף להכין אותם יחד.

8. איך רותמים את הילדים לעבודות הבית?

הפכו את מטלות הבית לחלק ממשחק. תוכלו לבנות לוח משחק בו עבור כל מטלה ניתן להתקדם מספר צעדים, או קבעו “תג מחיר” לכל מטלה עבורה יקבלו הילדים “תלושים” לפעילות מהנה או צ’ופר (ערב סרט, איחור של שעת ההשכבה לישון, בחירת תפריט לארוחת ערב משפחתית ועוד).  תוכלו גם לבנות לוח מטלות משפחתי שבו תשתדלו לשבץ את הילדים בהתאם לרצונותיהם, כך שלכל אחד תהיה גם אפשרות בחירה מסוימת. מטלות קשות או לא אהובות חלקו לאורך השבוע בין כלל הילדים.

למידע נוסף על הדרכים בהן ניתן לסייע לילדים לבצע את מטלות הבית- לחצו כאן.

9. איך מוצאים זמן שקט לעצמנו- ההורים?

רשמו לעצמכם פעילויות שישמחו אתכם ויתנו לכם אנרגיה. כוס קפה תוך שיחה שקטה עם חברה/בן זוג (גם אם וירטואלי..), קריאת ספר, האזנה למוזיקה, יוגה או סתם מנוחה… קבעו בלוז היומי זמנים שקטים במהלך היום, בהם הילדים פחות צריכים אתכם תוך תעסוקה שקטה שלהם (קריאה, פאזל, סרט וכו’). כמו כן, תוכלו לבנות לוח זמנים זוגי כך שלכל אחד מכם יש זמן שקט בכל יום, בו הוא לא אחראי. נצלו זמנים אלו לא כדי ‘להספיק עוד משהו, אלא כדי לנשום ולהירגע.  זמנים אלו יטענו לכם מחדש את האנרגיות.

למידע נוסף אודות הדרכים שבהם תוכלו לטפל בעצמכם כהורים לילדים צעירים- לחצו כאן. הורים לבני נוער? לחצו כאן.

10. איך שומרים על אורח חיים בריא בתקופת בידוד או הסגר?

גם בזמן בידוד או הסגר כדאי לשמור על אורח חיים בריא. שימו לב לשעות ההשכמה וההשכבה לישון, נסו שלא לשנות את סדר היום הרגיל. הקדישו בכל יום זמן לפעילות גופנית. תוכלו למצוא ברשת מגוון תכניות לפעילויות מגוונות- אישיות או קבוצתיות, תכניות מוקלטות או תכניות בשידור חי ובחרו לעצמכם פעילות שתיהנו ממנה. חשוב לקבוע זמן לפעילות גופנית, ואפשר לקבוע עם מישהו מהמשפחה זמן לפעילות משותפת. אם אתם מתקשים למצוא פעילות שתהיה מהנה עבורכם, נסו להצמיד את הפעילות הגופנית לפעילות מהנה אחרת – למשל, להתעמל תוך כדי צפייה בתכנית טלוויזיה שאתם אוהבים או להחליט על “פרס” שתתנו לעצמכם אחרי שתסיימו את הפעילות (אבל… אולי לא שוקולד…).
השתדלו לא לבלות את היום בישיבה או שכיבה. נסו לקרוא ספר בעמידה תוך הנעת הרגליים, לשוחח בטלפון תוך תנועה, או לעבוד על המחשב בעמידה.
אכלו באופן מסודר ארוחות, במקום לנשנש לאורך כל היום. הכינו מלאי של פירות וירקות חתוכים, ודאגו לשתות הרבה מים במהלך כל היום.

11. איך מאזנים בין העבודה לבין השהיה עם הילדים בבית?

לוקח זמן להסתגל לשגרה של עבודה מהבית עם ילדים, היו סבלניים. נסו עד כמה שניתן לתכנן זמנים שבהם מתאפשר לכם לעבוד ולדאוג לתנאים לכך. נסו ככל שניתן לעבוד בריכוז ויעילות בזמנים שהגדרתם לעצמם לעבודה, ובזמנים שאתם לא עובדים – אל תנסו לעבוד. בהתאם לגיל של הילדים, אפשר לנסות להסביר להם שאתם זקוקים כעת לפרק זמן מסוים בלי הפרעות, ושאחר כך תתפנו אליהם. כדאי לנצל זמנים שהילדים עסוקים או ישנים כדי לעבוד, אבל אל תשכחו גם לתת לעצמכם זמן לנוח.

12. איך מתמודדים עם חרדה ולחץ, מבלי ‘להוציא את זה על הילדים’?

יש הרבה מאד טכניקות להתמודדות עם חרדה ולחץ, המשלבות טכניקות של נשימה, הרפיה, דמיון מודרך ועוד. לפני הכל, חשוב לזהות את המצבים שבהם החרדה מבעבעת והלחץ “גולש” החוצה על הילדים. אחרי שזיהינו את המצבים ש’מפעילים’ אתכם, נסו לתרגל תגובות אחרות. זכרו, לא בכל פעם תצליחו להימנע מביטוי של תסכול או כעס. זכרו כי כל פעם שהצלחתם להימנע מכך- היא הצלחה קטנה. היו גאים בעצמכם, והיו חומלים כלפי עצמכם וכלפי הסביבה.

למידע נוסף אודות לחץ וניהול לחצים- לחצו כאן. רוצים לדעת עוד על טכניקת הקשיבות (מיינדפולנס)? לחצו כאן.

13. רגשות אשם- מה עושים איתם?

רגשות אשם הם חלק בלתי נפרד מההורות. לפעמים אנחנו אפילו לומדים לחיות איתם, אבל ברגעים מסוימים הם ירימו את ראשם. מול הודעות הווטסאפ מלאות הפעילות, מול התמונות מלאות ההרמוניה המשפחתית והביתית ברשתות החברתיות. נסו לשוחח עליהם עם בני הזוג שלכם ועם חברים שאתם מרגישים שמשתפים אתכם בקשיי ההורות שלהם. שאלו את עצמכם: האם כל הורה היה מתפקד טוב יותר מכם? האם כל הילדים שהוריהם נמצאים באותו המצב מתמודדים טוב יותר? אם תסתכלו מסביב תגלו שככל הנראה אתם טובים לפחות כמו חבריכם, שרבים מאיתנו מתמודדים עם מחשבות דומות ושכולנו עושים טעויות. זכרו- המטרה היא לא להיות הטובים ביותר כל הזמן, אלא להיות טובים מספיק. עשו כמיטב יכולתכם באותו הרגע וקבלו את העובדה שאף אחד מאיתנו אינו הורה מושלם.

 

בני נוער בתקופת הקורונה: התמודדויות ואתגרים

דאגות בגיל ההתבגרות

גיל ההתבגרות הוא תקופה של שינויים רבים מבחינה נפשית, גופנית וחברתית. בני נוער רבים חשים לחץ ודאגה בגין האתגרים הרבים העומדים בפניהם בשנים אלו. מצבם החברתי, ויכוח עם בני גילם, עימותים במשפחה, דימוי גוף, קשיים לימודיים וחששות מפני העתיד הם רק חלק מן הדאגות איתן הם מתמודדים. מתבגרים רבים אף נדרשים לקבל החלטות חשובות שעשויות להשפיע על המשך חייהם.

אל תוך העומס הרגשי והמנטלי הזה, תקופת הקורונה מביאה עמה לא מעט אתגרים נוספים. אי וודאות ושינויים מהירים בשגרת היומיום מצטרפים לפערים שהצטברו בלמידה והצורך להתארגן לקראת בחינות הבגרות בזמן קצר. גם הדאגות הבריאותיות המתעוררות באופן טבעי בתקופה זו עשויות להגביר את תחושת הלחץ של נערים ונערות. זאת בנוסף לצמצום בפעילויות הקהילתיות והחברתיות החיוניות לתחושת השייכות ומהוות גורם תמיכה מרכזי בחייהם.

הורות תומכת למתבגרים

היכולת להתאושש מהתקופה הקשה תלויה בחוסן הנפשי ובתחושת המסוגלות של ילדכם. מערכת יחסים חזקה וחיובית עמכם ועם מבוגרים נוספים תסייע לו לפתח מיומנויות אישיות שיאפשרו לו להסתגל לשינויים ולהתמודד עם המכשולים והאתגרים שניצבים לפתחו. הקפידו לשמור על קשר עם ילדכם, לעודד אותו לשוחח עמכם, ולהקשיב לתחושותיו באופן פעיל. חשוב להתייחס לחששות ודאגות שלו באופן מותאם, ולסייע לו להרגיש כי זה נורמלי לחוש כך. הזכירו לילדכם כי זה טבעי להרגיש לחוץ ומודאג, וכי עשוי לקחת זמן להסתגל לשינויים. נסו להעביר לו מסרים חיוביים, תוך כדי חיבוק או מגע חם, והפגינו אמון ביכולת שלו להתמודד. שמשו דוגמה אישית; דברו על רגשותיכם והראו לילדכם מה אתם עושים על מנת להתמודד עם הדאגות והלחצים בהצלחה.

בגרויות מחוץ לשגרה

התמודדות מרכזית בתקופה זו נוגעת לעומס הבגרויות בתנאים לא שגרתיים, תחת לחץ זמן, ובחלק מן המקרים אף בלמידה מרחוק או תוך כדי בידוד. חשוב להבין כי בני נוער רבים מרגישים שהלימודים בתיכון ובחינות הבגרות קובעים את כל עתידם, כך שהם עשויים לחוות לחץ רב מהאפשרות שהבחינות שלהם יפגעו בשל הקורונה. מתבגרים אחרים עשויים להתקשות להתגייס ללמידה בשל השינויים הרבים בשגרה והפערים שהצטברו. על אף הקשיים, יש לא מעט דרכים בהם תוכלו לסייע לילדכם לצלוח את תקופת הבגרויות.

מעורבות הורית בלימודים

גם בני נוער זקוקים לתמיכתכם ולעידוד מצדכם כדי ללמוד, אולם באופן שונה מזה שהזדקקו לו בעבר. סביר להניח שילדכם יזדקק ליותר תחושת עצמאות בלמידה. כדי שילדכם ידע שאתם זמינים עבורו במקרה הצורך, הפגינו עניין בלמידה שלו, אך עדיף שלא ללחוץ עליו יותר מדי. אתגרים הם חלק טבעי בחיים, וילדכם חייב ללמוד כיצד להתמודד איתם בעצמו. תנו לו לנסות להתמודד עם הבעיות שלו לבד לפני שאתם מתערבים; גם כישלונות הם חלק חשוב מהתהליך. עם זאת, נסו להישאר ערים למצבו; כשאתם רואים את ילדכם נאבק לבצע משימה, התעניינו ושאלו אותו איך הוא מתמודד. תמכו בו גם כשאינו מצליח, הימנעו משיפוטיות כלפי התנהגותו ועודדו אותו להמשיך לנסות.

ניתן ורצוי לבסס הרגלים שיתמכו בלמידה של ילדכם. עזרו לו ליצור שגרת שיעורי בית בשעה ובמקום קבוע, שבה תדאגו לסביבה נקייה מהסחות דעת כגון טלוויזיה או אחים צעירים. שוחחו עם ילדכם על ההתנסויות שלו בלמידה באופן שגרתי בעת ארוחה משותפת. שימו דגש על חווית הלמידה שלו ולא על הישגים. חלקו עמו את רגשותיו והשתתפו בשמחה ובהתרגשות שלו כשהוא מצליח, והציעו תמיכה ואהבה כשהוא מביע תסכול או מתקשה.

מטרות ברות השגה

על מנת לחזק את תחושת המסוגלות והביטחון העצמי של ילדכם, חשוב לסייע לו להציב לעצמו מטרות שיוכל להשיג. קבלו את העובדה שהוא חזק בתחומים ומסוימים ופחות חזק באחרים, ועזרו לו לחשוב מהן החוזקות ומה המגבלות שלו. הציעו לו להתנסות בלמידה במגוון דרכים, כדי שתוכלו להבין ביחד באיזו דרך הוא לומד באופן הטוב ביותר. עזרו לו לתכנן ולארגן את הלמידה שלו בהתאם להבנות שאליהם הגעתם. אם לדוגמה הוא זקוק להפסקות תכופות, עודדו אותו לתכנן מספר פרקים קצרים של למידה במהלך היום. אם הוא לומד טוב יותר מתוך פעילות והתנסות, עודדו אותו לבנות מצגת שיוכל לחלוק עם חבריו. כשהוא מתקשה, הדגישו את האופן שבו הוא לומד ולא את הישגיו, ועודדו אותו לפתח מיומנויות של תכנון ומשמעת עצמית. במקביל, עזרו לו להתמקד בדברים שבהם הוא טוב, כדי לסייע לו לבנות בטחון עצמי.

שינה

איכות השינה חשובה במיוחד על מנת לשפר את רמות האנרגיה, הזיכרון והריכוז, ולשמור על מצב רוח חיובי. בתקופה של שינויים בשגרה ועם עומס הלמידה לבגרויות, השינה של ילדכם עלולה להיות הדבר הראשון שנפגע. לאורך כל גיל ההתבגרות, בני נוער זקוקים לתשע שעות שינה על מנת לתפקד כראוי. גם איכות השינה עשויה להיפגע, אם ילדכם ישן בסביבה עמוסת גירויים של אור וקול – עם טלוויזיה דלוקה, או כשהפלאפון ביד.

על מנת לסייע לילדכם לפתח דפוסי שינה בריאים, עודדו אותו ללכת לישון ולקום בערך באותה שעה בכל יום. כדאי להימנע משינה ממושכת בשעות אחר הצהרים, שעלולה לפגוע בשנת הלילה. בקשו ממנו לכבות מכשירים אלקטרוניים כשעה לפני השינה, ושוחחו עמו על החשיבות של היגיינת שינה. אם ילדכם מתקשה לישון, נסו ללמד אותו שיטות של הרפיה, והציעו לו לשוחח על דאגותיו בשעות היום. שבחו אותו אם אתם רואים שהוא מנסה לשנות את דפוסי השינה שלו. במידה ואתם דואגים שהבעיה חריפה יותר, דברו עם ילדכם על חששותיכם ופנו לקבל עזרה מקצועית מרופא המשפחה או מיועצת בית הספר.

נוער בבידוד

אם ילדכם הוכנס לבידוד, הוא ואתם נדרשים להתמודד עם אתגר נוסף. תקופת הבידוד עשויה להציף בדאגות וחרדות בריאותיות, שחלק מן המתבגרים עשוי להתקשות להתמודד עמן. במקרים רבים בית הספר כולו נסגר, ולעתים לא מתקיימת אף למידה מרחוק. במצב זה כל שגרת היום מתערערת; ילדכם אינו לומד, לא יכול להיפגש עם חבריו, ואין כל אפשרות לצאת החוצה ולהתאוורר. כשהוא נדרש לבלות שעות ארוכות לבד ללא פעילות, הפתרון הזמין ביותר עבורו הוא המסך.

על אף שבשגרה מומלץ מאוד להגביל את זמני המסך של ילדכם, הכניסה לבידוד דורשת התאמה מחדש של הגבולות. האינטרנט והפלאפון מהווים בזמן הבידוד שער לחיים החברתיים, שמתרחשים כעת רק ברשתות החברתיות ובוואצאפ. זהו לא הזמן להעמיס בדרישות נוקשות בנוגע לזמני מסך, עמידה במטלות או דרישות לימודיות. עם זאת, חשוב ורצוי לעודד את ילדכם לחשוב כיצד הוא רוצה לנצל את הזמן שלו ולעודד אותו לבנות סדר יום מאוזן, הכולל גם תזונה בריאה, פעילות גופנית והקפדה על שעות שינה. שוחחו עמו על ההשלכות השליליות של שהייה ממושכת מול המסך, ועזרו לו להבחין בשינויים ברמת האנרגיה ובמצב רוח כשהוא נמצא זמן רב ללא פעילות. שבחו אותו כשהוא קובע לעצמו יעדים ומטרות, מתנסה בפעילויות חדשות, או מתאמץ לשמור על שגרה בריאה. עודדו אותו לגלות אילו פעילויות מרגיעות הוא יכול לשלב בסדר היום – אמבטיה, קריאה בספר, האזנה למוזיקה. שוחחו עמו על הדאגות שלו כדי שירגיש מוגן, ועזרו לו לחשוב מחשבות חיוביות שיסייעו לו בהתמודדות עם המתחים.

מתי לפנות לעזרה?

עליות וירידות רגשיות הם תגובה טבעית בתקופה המאופיינת בלחצים ובשינויים רבים כל כך. אולם אם הלחץ של ילדכם הולך וגובר, החששות שלו מחמירים או שהלחץ מפריע לשינה, לתיאבון, לרמות האנרגיה או להנאה, או אם הוא מתקשה לחזור לחיים השגרתיים לאחר בידוד, כדאי לפנות לרופא הילדים או המשפחה שלכם ולקבל עזרה מקצועית.

תנועתיות אצל תינוקות רכים

תנועה ומשחק אצל תינוקות רכים

תינוקות הם כמו מדענים קטנים: תמיד מבקשים לחקור ולגלות, וממוקדים בלמידת דברים חדשים וכיצד הם עובדים. תינוקות מתחילים להתנסות בתנועות גופם החדש מהרגע שהם פוקחים עיניים. זה מתחיל בתנועות קטנות כל כך עד שלפעמים קשה להבחין בהן, וממשיך במשחקים לאורך כל שנות הילדות.

המשחק של תינוקות רכים הוא פשוט בתחילה, אך יש לו מטרה חשובה מאוד: התינוק מגלה מה גופו יכול לעשות, ומתחיל להבין כיצד עובד העולם סביבו. ילדכם עובד גם על פיתוח השרירים והמיומנויות המוטוריות שלו, ומתאמן בהנעת איברים שונים בגופו.

אתם הקהל העיקרי של התינוק, ולכן עליכם להראות לו עד כמה אתם מתפעלים ממעשיו. שבחו את התינוק והתפעלו מיכולותיו המתפתחות. השבחים גורמים לתינוק להרגיש מצוין ומעודדים את הביטחון העצמי שהוא זקוק לו כדי לנסות דברים חדשים.

תנועה אצל תינוקות רכים: למה לצפות

תינוקות גדלים ומתפתחים בקצב שונה. רוב הרגעים החשובים בהתפתחות מתרחשים בערך באותו סדר, אך הגיל שבו הם קורים עשוי להשתנות אצל כל ילד וילד – אפילו אצל ילדים מאותה משפחה. אצל תינוקות, התנועה, ההתפתחות והלמידה משולבות אלה באלה:

  • בשמונה השבועות הראשונים לחייו, התינוק שלכם שולט על תנועותיו במידה מועטה מאוד. כל הפעילות הגופנית היא לא רצונית או רפלקסיבית.
  • אם תלטפו את לחיו של תינוק שזה עתה נולד, הוא יפנה לאותו צד כדי לינוק – זהו רפלקס תנועה.
  • עד מהרה התינוק יתחיל לפתוח את אגרופיו ולנופף בידיו כלפי חפצים שתלויים מעליו.
  • בגיל שישה שבועות הוא יתחיל להבין כיצד להפנות את שתי העיניים לאותו כיוון ובאותו זמן, והמבטים הפוזלים והמטרידים יתחילו להיעלם.
  • בגיל 8-4 שבועות תינוקות לומדים להרים את ראשיהם הקטנים והכבדים כשהם שוכבים על הבטן.
  • עד גיל חודשיים, התינוק צפוי לגלות את קיומן של רגליו. הוא ייהנה לבעוט, בעיקר באמבטיה וכשהוא בלי חיתול.
  • בערך בגיל שלושה חודשים, תינוקות מתחילים להתבונן בידיהם וברגליהם המתנופפות. כמו כן, הם מתחילים לקרב את הידיים לפנים שלכם או לעבר צעצוע. הוא מתחיל לגלות מה גופו יכול לעשות, ומתחיל להיות מסוגל להושיט יד לחפצים ולתפוס אותם.
  • התינוק רואה מרגע הלידה, אולם בחודשים הראשונים הוא מצליח למקד את עיניו רק בחפצים במרחק של 30-20 ס”מ מפניו.

כבר מרגע הלידה, התינוק ינסה לחקות את הבעות הפנים שלכם. אם אתם מחייכים אליו חיוך גדול ורחב, הוא ינסה לעשות אותו דבר. אם אתם זועפים, הפרצוף הזעוף יחזור אליכם!

איך לעזור להתפתחות תנועתית אצל תינוקות רכים

  • שכיבה על הבטן עוזרת לתינוק ללמוד להרים את ראשו ולפתח את שרירי הצוואר. הניחו את התינוק על הבטן כשהוא על משטח יציב, ושימו לב מה קורה. התחילו בדקה-שתיים, והאריכו את הזמן עד ל-15-10 דקות לאחר כל ארוחה. שימו לב לתינוק: אם הוא אינו מרוצה כשהוא על הבטן, נסו שוב בעוד יום-יומיים.
  • בין אם הוא שוכב על הגב או על הבטן, כדאי להניח לפניו או מעליו חפצים נחמדים ובהירים. בסביבות גיל שלושה חודשים, הוא ינסה להגיע אליהם. תוכלו להניח את הצעצועים בהישג ידו אם תחברו אותם לקשת שמונחת מעליו (בעגלה או ב’אוניברסיטה’) או מולו, כשהוא יושב בטרמפולינה.
  • נסו להניח בידו צעצוע או רעשן. הוא יצליח לאחוז בו בגיל חודש עד שלושה חודשים.
  • חזרו על שירי משחק פשוטים הכוללים תנועות (למשל, “עשר אצבעות לי יש” או “ידיים למעלה, על הראש”). התינוק ילמד את הדפוסים ויתחיל להבין מה השלב הבא ב”משחק”. פעילות כזו עוזרת למוחו ליצור קשרים חזקים ובריאים.
  • תנו לו הזדמנות לשחק על הרצפה ולהתנסות בגופו. השתדלו שלא להאיץ בו לעשות דברים לפני שהוא מוכן. פשוט תיהנו לראות אותו משחק.

כל תינוק מתפתח בקצב שלו. אתם מכירים את התינוק שלכם הכי טוב, כך שאם אתם מודאגים בנוגע להתפתחותו, כדאי לפנות לאחות טיפת חלב או לרופא הילדים.

שימו לב במיוחד אם התינוק שלכם:

  • נראה שאינו מצליח לעשות דברים שעשה בעבר
  • נראה שמוט שלא כרגיל או נוקשה
  • אינו נבהל מרעש חזק בסביבה
  • אינו מתעניין בכם.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התפתחות בגיל 5-6 חודשים

כיצד מתפתחים תינוקות בגיל 5-6 חודשים

בגיל חמישה-שישה חודשים התינוק שלכם לומד מי הוא. הוא מתחיל להבין את ההבדלים בין הוריו לבין האנשים שמטפלים בו, זרים, מבוגרים וילדים. הוא כבר יצר מערכות יחסים ופיתח התקשרויות חשובות עם הוריו ועם בני משפחה קרובים או מטפלים, ואוהב לבלות איתם.

בשלב זה של התפתחות התינוק הוא מתחיל להיות מודע יותר לקיומם של מבוגרים שאינו מכיר היטב או לפחד מהם – זהו “פחד מזרים”. זהו חלק טבעי בתהליך שבו הוא לומד להרגיש בטוח בעולם, ובתוך זמן קצר הוא יתרגל גם לאנשים חדשים.

התינוק שלכם יכול להביע רגשות – צחקוק, צווחה וחיוך מביעים אושר, שמחה והנאה. כמו כן, הוא ייאנח, יזדעף ויבכה כשהוא מרגיש עצבני, כועס או עצוב. הוא כבר שולט באמנות החיוך, ומחייך מתי שהוא רוצה. הוא עשוי למלמל ולהשמיע קולות כמו “בה-בה” או “דה-דה”. מלמול והשמעת קולות נוספים, תנועות וחיוכים – כל אלה הם חלק מהניסיון שלו לתקשר איתכם. לדוגמה, הוא עשוי להרים את זרועותיו כדי להגיד לכם שהוא רוצה שתרימו אותו “למעלה”.

עיניו של התינוק מדריכות את תנועות ידיו, והוא יכול להגיע לחפצים ביד אחת. הוא יחזיק במשהו ויביא אותו לפיו, או יעביר אותו מיד ליד. הנגיעה בדברים והכנסתם לפה היא הדרך שבה הוא לומד עליהם. בגיל זה, התינוק שלכם כבר יכול לשלוט במצב של ראשו והוא מתחיל להניע יותר את גופו – הוא מושיט ידיים, מתפתל ומתגלגל.

התיאבון שלו גדל, והוא מוכן להתנסות בטעמים ובמרקמים חדשים. זה הזמן להציג לו מזון מוצק. כמו כן, בגיל זה הוא עשוי:

  • להקיש צעצועים זה בזה או לנער אותם כדי ללמוד כיצד הם עובדים
  • לשבת בעזרת תמיכה או להשתמש בידיו כדי להתייצב
  • להפסיק את מעשיו לרגע כשהוא שומע אתכם אומרים “לא”.

כיצד לעזור להתפתחות התינוק

הנה כמה פעולות פשוטות שיעזרו להתפתחות התינוק שלכם:

  • הגיבו לבכיו: תינוקות בוכים לפעמים כי משהו לא נוח להם – החיתול שלהם רטוב, או שהם רעבים, או שהאור חזק מדי. כשאתם מגיבים לכך, התינוק שלכם מרגיש נינוח ובטוח יותר, והוא לומד לבטוח בכם ולסמוך עליכם. גם אם אינכם יודעים מדוע הוא בוכה, חשוב לנחם אותו. התינוק לא יהפוך למפונק מדי אם תרימו אותו, תערסלו אותו או תדברו אליו בקול מרגיע.
  • דברו עם התינוק שלכם והקשיבו לתגובתו: כך אתם עוזרים לו ללמוד את עקרונות הבסיס של השפה והתקשורת. כשאתם מדברים או מקשיבים, הביטו בעיני התינוק והשתמשו בהבעות פנים שונות. כך יוכל התינוק שלכם ללמוד על הקשר בין מילים לרגשות.
  • השכיבו אותו על הבטן על שמיכת פעילות/מזרון פעילות בשעות הערנות שלו, ופזרו מסביבו משחקים תואמי גיל רעשנים, קוביות ועוד, כדי לעודד אותו לזחול ולהתקדם. בשכיבה על הגב- הניחו משחקים משני צדדיו, ועודדו אותו להתהפך, באמצעות משחק, או תוך הצלבת רגליו אחת מעבר לשנייה ותמיכה בישבן לתנועת התהפכות.
  • התחילו לתת לתינוק מזון מוצק: המוצקים מספקים לו ברזל ורכיבים תזונתיים אחרים, עוזרים לו ללמוד כיצד לאכול, ומסייעים להתפתחות השיניים והלסתות. אכילת מזון מוצק בונה מיומנויות נוספות שהתינוק יזדקק להן בשלב מאוחר יותר, למשל, להתפתחות השפה.
  • שחקו ביחד: קראו ספרים, שירו שירים, השכיבו את התינוק על הבטן, שחקו בצעצועים ועשו קולות מצחיקים. הוא יאהב את זה! משחק משותף עוזר לכם ולתינוק להכיר אחד את השני וגורם לו לחוש אהוב ומוגן.
  • שימו לב שילדכם רגוע כשהוא פוגש אנשים חדשים: אם תנחמו את התינוק שלכם כשהוא בוכה או מוטרד, הוא ילמד שהוא מוגן. אם הוא מוטרד בנוכחות זרים, נסו לחייך אליו, לגעת בו או לחבק אותו בקצרה.
  • בדקו אם השגרה שלכם עובדת: כל חיבור בין הילד לבין מי שמטפל בו הוא מיוחד, ועלול לקחת זמן עד שתמצאו את השגרה שעובדת היטב לשניכם. ככל שילדכם יגדל וישתנה, תצטרכו לבדוק את השגרה שלכם ולשנות אותה בהתאם.
  • הכינו את ביתכם לתינוק בתנועה: כדאי לבדוק כיצד להפוך את הבית לבטוח לתינוק שמסתובב בו. תתפלאו לגלות עד כמה רחוק הוא יכול להתגלגל או לאן הוא יכול להגיע, אפילו בגיל זה.

יהיו פעמים שהתינוק שלכם לא ירצה לעשות דבר מכל מה שהצענו – אם הוא עייף מדי, למשל, או רעב.

להיות הורים לתינוק בן שישה חודשים

מדי יום, אתם והתינוק שלכם מכירים זה את זה מעט יותר. ככל שהתינוק גדל ומתפתח, כך תכירו יותר ויותר את צרכיו ואת הדרך שבה תוכלו למלא אותם.

כהורים, אנחנו לומדים ללא הרף. כל הורה עושה טעויות ולומד מניסיון. זה בסדר להיות בטוחים במה שאתם יודעים. זה גם בסדר להודות שאינכם יודעים ולשאול שאלות – לעיתים קרובות, השאלות  שנראות לכם טיפשיות הן הטובות ביותר!

בריאותכם הגופנית והנפשית היא חלק חשוב מאוד מתפקידכם כהורים. כשכל תשומת הלב מתרכזת בטיפול בילד או בתינוק, הורים רבים שוכחים לדאוג לעצמם, או שפשוט אין להם זמן לכך. תפקידכם כהורים דורש מכם הבנה, סבלנות, דמיון ואנרגיה – ותעשו זאת בצורה הטובה ביותר אם תטפלו בעצמכם.

אם אתם מרגישים מתוסכלים, לחוצים או שאינכם יכולים להתמודד, הניחו את התינוק במקום בטוח – בעריסה, למשל – והתרחקו לזמן מה, עד שתירגעו. כמו כן, אתם יכולים לבקש ממישהו אחר להחזיק אותו לזמן מה. לעולם אל תטלטלו תינוק. הטלטול עלול לגרום לדימום בתוך המוח, ולעיתים קרובות לנזק מוחי קבוע. מותר לכם לבקש עזרה.

מתי לבקש עזרה

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם דואגים או מבחינים שבן ששת החודשים שלכם:

  • אינו יוצר איתכם קשר עין
  • אינו ממלמל
  • אינו מחייך או משתמש בהבעות אושר, ואינו מראה טווח רגשות
  • אינו שולט היטב בראשו
  • אינו מנסה להגיע לחפצים
  • אינו מתהפך לאף כיוון
  • אינו עוקב בעיניו אחר חפצים נעים
  • אחת מעיניו פונה כלפי פנים או כלפי חוץ רוב הזמן
  • אינו פונה לכיוונם של צלילים וקולות
  • מאבד מיומנויות שכבר רכש באופן מובהק ועקבי.

קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים אם אתם מבחינים בסימנים של דיכאון אחרי לידה אצלכן או אצל בת או בן הזוג שלכם. הסימנים כוללים תחושת עצב ובכי ללא סיבה נראית לעין, התרגזות, קושי להתמודד ותחושת חרדה עמוקה. אם אתם מבחינים בסימנים אלה, בקשו עזרה מאיש מקצוע.

תינוקות גדלים ומתפתחים בקצב שונה. אם אתם תוהים האם קצב ההתפתחות של התינוק “נורמלי”, כדאי לזכור ש”הנורמה” היא טווח רחב. אם אתם עדיין מרגישים שמשהו לא בסדר, קבעו פגישה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

קריאת וסיפור סיפורים לתינוקות ולילדים

מדוע קריאה חשובה לתינוקות ולילדים צעירים

הסיפורים, הדיבור והשירים שאתם חולקים מדי יום עוזרים להתפתחות ילדכם. כך הוא לומד להכיר צלילים, מילים, שפה ואת חשיבותם של הספרים. כל אלה בונים את מיומנויות האוריינות (התפתחות כישורי הקריאה והכתיבה) שלו, ועוזרים לו לקרוא בהצלחה בשלב מאוחר יותר.

קריאת סיפורים מציתה את דמיונו של ילדכם, מגרה את הסקרנות ועוזרת להתפתחות המוח. איורים מעניינים וחזרות של מילים – בדיוק כמו חרוזים – יכולים לעזור לילדכם לדבר על מה שהוא רואה וחושב, ולהבין את דפוסי השפה השונים. כמו כן, גילוי הסיפורים עוזר לו ללמוד את ההבדל בין “באמת” ל”כאילו”, ולפתח רעיונות משלו.

קריאה או סיפור סיפורים הן דרכים בטוחות לחוות רגשות חזקים – מה שיכול לעזור לילדכם להבין ולהתמודד עם שינויים, וכן להתמודד עם אירועים חדשים או מפחידים. ספרים שמדברים על הליכה לרופא השיניים או לבית החולים, גן חדש או היכרות עם חברים חדשים יעזרו לו ללמוד על העולם שסביבו.

אינכם חייבים לקרוא לילדכם סיפורים. אפשר פשוט להתבונן בספר עם הילד, להמציא סיפורים נפלאים ולהדגים לו את השימוש בשפה ובספרים. ילדכם ילמד מההתבוננות בכם מחזיקים בספר בדרך הנכונה, כיצד אתם הופכים את העמודים ומתקדמים לאט בספר.

קריאת הספרים טובה לילדים ולמבוגרים גם יחד. הזמן המיוחד הזה שאתם חולקים יחד מעודד את ההתקשרות ביניכם ועוזר לבנות את מערכת היחסים שלכם, ומניח את היסודות למיומנויות החברתיות, התקשורתיות והבין-אישיות שילדכם יצטרך בגיל מאוחר יותר.

תוכלו להתחיל להקריא לילדכם כמה מוקדם שתרצו – וכמה שיותר מוקדם, יותר טוב. התינוק שלכם ייהנה מכך שאתם מחזיקים אותו, מהאזנה לקולכם, מהחרוזים והמקצב ומההתבוננות בתמונות.

סיפור סיפורים ושירים

קריאה אינה הדרך היחידה ליצירת אווירה ביתית עשירה בהתנסויות שפתיות וקריאה. סיפורים ושירים עוזרים גם הם לילדכם לפתח מיומנויות אוריינות מוקדמות וליהנות בעת ובעונה אחת. אתם יכולים להמציא סיפורים משלכם, או לספר סיפורים משפחתיים. השירים, הסיפורים והשיחות שתחוו יחד יגרמו לילדכם ללמוד מילים חדשות ולפתח את מיומנויות השפה שלו. כדאי במיוחד לחזור על שירים וחרוזים ביחד, בעיקר אם ילדכם נהנה מכך יותר מאשר מהאזנה לסיפורים.

קריאה לילדים בשפות אחרות

אתם יכולים לקרוא, לשיר ולספר לילדכם סיפורים בכל שפה שבה נוח לכם לדבר. השימוש בשפה שנוחה לכם עוזר לכם לתקשר בקלות רבה יותר והופך את הקריאה, השירה וסיפור הסיפורים לכיף גדול לילדכם ולכם גם יחד. ילדכם עדיין ילמד שמילים מורכבות מאותיות, הברות וצלילים שונים, ושהמילים קשורות בדרך כלל לתמונות באותו עמוד. אל תדאגו אם אתם מדברים בבית בשפה שונה מזו שהילד ייחשף אליה בגן .  ילד שרוכש מיומנויות שפה טובות בשפה אחת, ילמד בקלות שפה נוספת, ויתרגל עד מהרה בגן לשפה המדוברת. . למעשה, ידיעת שפות נוספות תסייע לו בעתיד,

ישנם ספרי ילדים שמפורסמים בשתי שפות. אם אתם מדברים בשפה שאינה עברית בבית, הקריאה בספרים דו-לשוניים יכולה לעזור לכם ולילדכם להכיר מילים רבות יותר ואת משמעותן. אפשרות נוספת היא לקרוא לילדכם ספרים בשפה אחת ולשוחח איתו עליהם בשפה הנוחה לשניכם.

מתי לקרוא, לשיר ולספר סיפורים לילדכם

לפני השינה, בזמן האמבטיה, על הסיר, ברכבת, באוטובוס, במכונית, בפארק, בנסיעה בעגלה, בעריסה, בחדר ההמתנה של המרפאה… כל זמן הוא זמן טוב לסיפור! אפשר להפוך את הספרים לחלק מהשגרה היומית – קחו אותם איתכם, כדי שתוכלו לקרוא וליהנות מהם בכל מקום.

עם זאת, חשוב לדעת מתי להפסיק את הפעילות, בדיוק כפי שחשוב לדעת מתי הזמן לקרוא סיפור. שימו לב לתגובתו של ילדכם לסיפור, ועצרו אם הוא אינו נהנה. תמיד אפשר לנסות לקרוא ספר, לשיר או לספר סיפור בזמן אחר.

אם אין לכם ספר, ואינכם יכולים להמציא סיפור על המקום, אל תדאגו. אפשר לחלוק רשמים על אותיות, מילים וציורים עם ילדכם בדרכים רבות ואחרות. כך, למשל, תוכלו להסתכל על:

  • אריזות בבית או בסופרמרקט, בעיקר אריזות של מזון
  • בגדים – מה כתוב על החולצה? באיזה צבע היא?
  • אותיות ופתקים – מה אומרות האותיות? מי שלח את הפתקים?
  • שלטים או פוסטרים בחנויות, על אוטובוסים או ברכבת – הצביעו על השלטים שכוללים את אותן אותיות הנמצאות בשמו של ילדכם
  • תפריטים – ילדים גדולים יותר ייהנו להתבונן בתפריטים ולהבין מה הם רוצים לאכול.

טיפים לקריאת סיפורים לתינוקות ולילדים צעירים

  • נסו לפתח הרגל ולספר לפחות סיפור אחד ביום. תוכלו לשבת יחד על כיסא קריאה מיוחד שנוח לשניכם.
  • כבו את הטלוויזיה או הרדיו, ומצאו מקום שקט לקרוא בו כדי שילדכם יוכל לשמוע את קולכם.
  • כשאתם קוראים, החזיקו את ילדכם קרוב אליכם או הושיבו אותו על הברך, כדי שיוכל לראות את פניכם ואת הספר גם יחד.
  • השמיעו קולות ורעשים מצחיקים – אפשר לשחק וליהנות!
  • עודדו את ילדכם לדבר על התמונות ולחזור על מילים ועל ביטויים מוכרים, כדי שיוכל להשתתף בקריאה.
  • בקרו בספרייה המקומית – אפשר לעשות מינוי ולשאול ספרים בחינם.
  • כשהפעוט שלכם גדל ומתחיל לבקש לבחור את הספר, תנו לו.
  • התכוננו לקרוא את אותם ספרים אהובים שוב ושוב!

אם יש לכם ילדים גדולים יותר, הם יכולים לקרוא לאחיהם הקטנים, ואתם יכולים לקרוא לכולם יחד. דיבור בתורות, שאילת שאלות והאזנה לתשובות – כל אלה הן מיומנויות חשובות שיעזרו לילדכם כשיתחיל ללמוד לקרוא. לא חייבים לקרוא את כל הספר בפעם אחת. ילדכם ירוויח מאוד גם אם תקראו כמה דקות ביום בלבד. כשהילדים גדלים, הם בדרך כלל מסוגלים לשבת ולהאזין לסיפור זמן רב יותר.

אילו ספרים לקרוא לילדכם

ישנם ספרים רבים כל כך שקשה לדעת היכן להתחיל. כלל האצבע הוא שילדים קטנים נהנים בדרך כלל מספרים, שירים וסיפורים שכוללים חריזה, מקצב וחזרתיות טובים. למעשה, אחת הדרכים שבהן ילדים לומדים היא חזרתיות וחריזה. בדקו אם אורך הספרים מתאים לילדכם ואם הם משקפים את תחומי העניין שלו, כדי שימשיך להתעניין בספר.

כדי לדעת מה מתאים לילדכם, תוכלו לקרוא את המאמרים הבאים:

אפשר בהחלט לגוון את הספרים שאתם קוראים. קראו לילדכם כל מה שמעניין אותו: ספרי תמונות, מגזינים, ספרי הוראות, מוספי טלוויזיה ואותיות בכלל. ארגנו החלפת ספרים עם חברים, בקבוצת ההורים שלכם או בגן. כך תוכלו לנסות ספרים חדשים בהוצאה נמוכה.

להשתמש בספרייה המקומית

הספרייה יכולה להציע לכם דברים רבים. היכרות עם הספרייה המקומית יכולה להיות חלק מהלמידה לאהוב ספרים. תוכלו לשאול ספרי ילדים נהדרים בחינם, וליהנות מספרים רבים שילדכם יוכל לקרוא ולחקור – בלי להוציא שקל.

קחו את ילדכם לספרייה ותנו לו לבחור את הספרים. זו יכולה להיות הרפתקה נהדרת. תוכלו לדבר על הטיול לספרייה ולתכנן אותו יחד בהתרגשות. תוכלו לשאול את ילדכם, למשל:

  • כמה ספרים תבחר?
  • כמה ספרים שכתב הסופר שאתה הכי אוהב תוכל למצוא?
  • אתה רוצה לשאול ספרים שמספרים על בעלי חיים?
  • יש ספר מועדף שתרצה לשאול שוב?
  • כמה ימים יעברו עד שנלך שוב לספרייה?

כמו כן, ישנן ספריות שמציעות שעת סיפור ופעילויות לילדים צעירים. תוכלו ללכת לשעת סיפור כדי להכיר לילדכם את הספרייה וליהנות מהספרים והסיפורים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

פעילות גופנית לילדים צעירים

ליהנות מפעילות גופנית יומיומית

כשאתם בוחרים בפעילות גופנית לתינוקות, לפעוטות או לילדי גן, בחרו פעילויות כיפיות. כשילדים נהנים ממה שהם עושים, סביר יותר להניח שירצו לעשות זאת שוב. הפעילויות המהנות משפרות את יכולת התנועה שלהם. אפשר להתחיל בפעילות גופנית כבר בגיל צעיר מאוד, ולשלב אותה במשחקים שילדכם משחק בהם מדי יום.

פעילות גופנית לילדים מרגע הלידה ועד גיל שנתיים

תינוקות בגיל 12-0 חודשים זקוקים להזדמנויות רבות לנוע בחופשיות, כל עוד הם עושים זאת בסביבה בטוחה שמעודדת אותם לחקור ולפתח מיומנויות כגון הושטת יד, גלגול, ישיבה, זחילה, קימה לעמידה והליכה. סביבה זו יכולה להיות בתוך הבית או בחוץ.

לפני שהתינוק מתחיל ללכת

אפילו תינוקות קטנים מאוד אוהבים להתמתח ולשחק. אפשר לפרוש שמיכה גדולה על הרצפה או על הדשא בחוץ וליצור מקום בטוח, נקי ומזמין לתינוקות, שבו הם יכולים להתאמן בהרמת הראש ולפתח שרירים חזקים בזמן השכיבה על הבטן.

הנחת השמיכה על הקרקע או על הרצפה תאפשר לו ללמוד להתגלגל, להזדחל, לזחול ולהתיישב. הניחו צעצוע או חפץ מעט מעבר להישג ידו, כדי לעודד אותו להתאמץ ולהגיע אליו. כך תוכלו לעזור להתפתחות הגופנית שלו.

צעצועים נהדרים וזולים שמתאימים לשכיבה על הבטן הם דברים שאפשר לתפוס ולהחזיק, כגון קופסאות או מיכלים ישנים, או חתיכות פלסטיק ובד. כמו כן, אפשר לרשרש בקופסאות פלסטיק מלאות בדברים כגון אפונה יבשה או כפתורים. עם זאת, שימו לב שמכסה הקופסה סגור היטב, כדי שהתינוק לא יוכל להגיע לדברים הקטנים שבתוכה. צבעים בוהקים, ציורי נקודות, ריבועים או כוכבים, משטחים נוצצים, מרקמים משתנים וצלילים שונים – כל אלה יכולים לתפוס את תשומת לבו של התינוק שלכם.

לפני שאתם מניחים את התינוק על הרצפה, התבוננו מסביב וחפשו סכנות פוטנציאליות בגובה העיניים שלו. תמיד הישארו עם ילדכם כדי לשמור על ביטחונו.

משחקים הם מתגמלים מאוד. גם משחקים פשוטים כגון “אצבע לאצבע נחבר” ו”קוקו” יכולים להועיל מאוד למיומנויות הלמידה והתנועה של התינוק. התינוק שלכם יכול להתנועע כשהוא מגיב לצלילים כגון שירה, מחיאת כפיים, שירי אצבעות ודיבור.

כשהתינוק מתחיל ללכת

ברגע שילדכם מתחיל ללכת, תוכלו לעודד אותו לנוע, לתת לו להסתובב בחופשיות ולבלות זמן רב מחוץ לעגלה. כעת כדאי לחפש צעצועים ופעילויות שמעודדים תנועה. לדוגמה, כשאתם עוזרים לתינוק לטפס על המגלשה במגרש המשחקים, אתם בונים את הביטחון העצמי שלו ואת שיווי המשקל. כמו כן, כך אתם מתחילים ללמוד אותו לטפס במדרגות. שבחו את ילדכם בזמן המשחק על כך שהוא לומד לרוץ, לקפוץ, לרקוד ולזרוק, כדי לעודד אותו להמשיך בפעילות.

פעילות גופנית לילדים בני שנתיים עד חמש

פעוטות וילדים בגיל הגן זקוקים לזמן רב למשחק ולהתרוצצות. ילדכם ייהנה מאוד ממשחק בחצר, במגרשי משחקים, בפארקים, בשבילים ובחוף הים. כך תוכלו להפוך את הפעילות הגופנית לכיפית:

  • קחו איתכם כדור רך וגדול כדי להתאמן בזריקות, חבטות, הקפצות ובעיטות.
  • אפשר להתחיל להתאמן בזריקת כדור קטן כמו כדור טניס. אם אתם נמצאים במקום שאי אפשר לשחק בו בכדור, השתמשו בזוג גרביים ישנים.
  • אפשר לתפוס בועות סבון, ללכת לאורך קו שצויר בגיר ולקפוץ מעל סדקים או שלוליות על המדרכה.
  • השמיעו סוגים שונים של מוזיקה, עשו קולות בעצמכם או נגנו על כלי נגינה כדי לעודד אותו לרקוד ולפתח חוש קצב.
  • שחקו עם ילדכם במשחקי הליכה וריצה טיפשיים ומצחיקים: רוצו כמו קוף, קפצו כמו ארנב או נופפו בכנפיים כמו ציפור.
  • ילדכם ייהנה ללמוד לרכוב על אופניים, קורקינט או תלת אופן – בהשגחתכם, כמובן – או לשחק עם צעצועי דחיפה כגון משאיות, עגלת בובות או מכסחת דשא צעצוע.
  • אפשר להמציא משחקים שכוללים גלגולים, קפיצות, ניתורים ורדיפה.
  • השאירו את המכונית בבית לפעמים, ולכו ברגל למקומות קרובים כגון הספרייה, הפארק או המכולת. אם אתם מרגישים הרפתקנים במיוחד, תוכלו אפילו לצאת בלי העגלה.

פעילות גופנית מאורגנת וספורט

מתי הגיע הזמן לרשום את ילדכם לחוג ספורט? התשובה הפשוטה ביותר היא: כשהוא מוכן. אם ילדכם הקטן מתעניין בחוג ספורט, כדאי לחפש חוג ספורט שאינו תחרותי. רוב חוגי הספורט מפעילים גרסאות לילדים צעירים – לדוגמה, קטרגל, חוגי ג’ודו ואומנויות לחימה, התעמלות אתגרית לילדים, חוגי אתלטיקה וחוג טניס. אפשר ללכת גם לחוג התעמלות, שחייה או כדורגל.

חוגים מותאמים שמיועדים לילדים מתמקדים בדרך כלל בפיתוח מיומנויות ובמתן הזדמנות לכל אחד, כיוון שאין צורך להלחיץ ילדים צעירים בעניין הטכניקה הטובה ביותר, ניצחון או הפסד. חשוב יותר לגרום להם ללמוד כמה כיף לשחק, להיות פעיל ולהתאמץ.

ילדים מוכנים בדרך כלל לחוגי ספורט תחרותיים בגיל שמונה עד עשר. בגיל זה, רוב הילדים מבינים את ערכו של משחק הוגן ויכולים להתמודד עם ניצחון והפסד. אם אתם חושבים שילדכם מוכן להשתתף בחוג ספורט, דברו עם הורים אחרים על מועדונים וחוגים מומלצים באזורכם. כמו כן, דברו עם בעלי המועדון, ואפילו עם המאמן של קבוצת הגיל הרלוונטית. השתתפו בחוג והתבוננו בילדים אחרים משחקים בסוג הספורט שבחרתם עם ילדכם. אם הילדים נהנים, כנראה מדובר בחוג טוב.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

המסע המופלא של התפתחות השפה

התפתחות שפה אצל ילדים: מה צריך לדעת

אף שהשנה הראשונה בחייו של כל ילד חשובה מאוד להתפתחות השפה, הוא ממשיך ללמוד דברים רבים לכל אורך שנות הילדות המוקדמות. ובל נשכח – אנו ממשיכים ללמוד את השפה כל החיים. תינוקות מפתחים רבים מן היסודות להתפתחות הדיבור והשפה ב-12 החודשים הראשונים לחייהם. בשלוש השנים הראשונות, ילדים מבינים הרבה יותר ממה שהם יכולים להגיד.

התפתחות השפה מסייעת ליכולותיו של ילדכם לתקשר, להביע ולהבין רגשות. כמו כן, היא מסייעת ליכולות החשיבה ופתרון הבעיות, ולפיתוח מערכות יחסים ולשמירה עליהן. הצעד הראשון והחשוב ביותר לקראת אוריינות, והבסיס ללימודי הקריאה והכתיבה, הוא ללמוד להבין שפה, להשתמש בה וליהנות ממנה.

כיצד לעודד את התפתחות השפה של ילדכם

הדרך הטובה ביותר לעודד את התפתחות השפה והדיבור של ילדכם היא לדבר זה עם זה בתכיפות ובטבעיות.

לדבר עם התינוק

כדאי לדבר עם התינוק  מרגע שנולד. צאו מנקודת הנחה שכאשר הוא משמיע קולות וממלמל, הוא מדבר אליכם בחזרה – גם כאשר הוא רק מתבונן בכם ומקשיב. כשאתם מסיימים לדבר, תנו לו זמן והמתינו לתגובתו – והוא באמת יגיב! כשהתינוק שלכם מתחיל למלמל, מלמלו בחזרה בצלילים דומים. עד מהרה תשימו לב שהוא ממלמל שוב בתגובה. כך תמשיכו את ה”שיחה” בכיף!

להגיב לתינוק

כשהתינוק גדל ומתחיל להשתמש במחוות ובמילים, הגיבו לניסיונותיו לתקשר. לדוגמה, אם ילדכם מנענע את ראשו, התייחסו לכך כאילו אמר “לא”. אם הוא מצביע על צעצוע, הגיבו כאילו אמר “אפשר לקבל את זה?” או “אני אוהב את זה”. כשאתם מתכווננים לילדכם ומגיבים לו, אתם מעודדים אותו לתקשר. תתפלאו לדעת כמה דברים יש לו לומר, אפילו לפני שהחל להשתמש במילים.

דיבור יומיומי

דברו על כל מה שקורה. דברו עם התינוק שלכם גם אם הוא לא מבין עדיין – בקרוב הוא יבין. דברו על דברים שקשורים אליו, אבל זכרו להשתמש במילים רבות ושונות. המשיכו לדבר אליו גם כשיהפוך לפעוט – אמרו לו מה אתם עושים, ודברו על הדברים שהוא עושה.

ברגע שילדכם מתחיל לספר סיפורים, עודדו אותו לדבר על דברים בעבר ובעתיד. בסוף כל יום, דברו על התוכניות ליום למחרת – לדוגמה, ערכו יחד את רשימת הקניות השבועית, או החליטו מה לקחת לביקור אצל סבתא. בדומה לכך, כשאתם מגיעים הביתה מסיבוב משותף בחוץ, דברו על מה שעשיתם.

להציג מילים חדשות

חשוב שהילדים יהיו חשופים כל הזמן למילים רבות ושונות, בהקשרים רבים ושונים. חשיפה זו עוזרת להם ללמוד את משמעותן ותפקידן של המילים בעולמם.

לקרוא לתינוק

קראו וספרו סיפורים לתינוק שלכם, והגבירו את מידת המורכבות של הספרים ככל שיגדל. דברו על האיורים בספר. השתמשו במגוון ספרים וקשרו בין מה שקורה בספר לבין מה שקורה בחייו של ילדכם. ספרים עם איורים מעניינים יכולים להיות מוקד מצוין לשיחה.

קראו בקול רם עם ילדכם, והצביעו על המילים כשאתם אומרים אותן. כך תראו לילד כי יש קשר בין המילה הכתובה למילה המדוברת, וכי מילים הן יחידות נפרדות בתוך השפה. אלו מושגים חשובים לפיתוח אוריינות. הספרייה העירונית היא מקור מצוין לספרים חדשים.

תזרמו עם הילד

אם ילדכם מתחיל שיחה באמצעות דיבור, מחווה או התנהגות מסוימת, הגיבו לו והקפידו להיצמד לנושא שבחר. כמו כן, תוכלו לחזור על מה שאמר ולהרחיב את דבריו. לדוגמה, אם הוא אומר “תפוח”, אתם יכולים להגיד, “אתה רוצה תפוח. אתה רוצה תפוח אדום. גם אני רוצה תפוח אדום. בוא נאכל תפוח אדום ביחד”.

התפתחות השפה בשש השנים הראשונות

מדהים לחשוב עד כמה מהר הילדים הקטנטנים הללו מתחילים להתמחות באוצר מילים, דקדוק ותחביר – אוסף מורכב כל כך של מושגים. בהמשך מופיעים כמה מהדברים החשובים שישיג ילדכם בתחום התפתחות השפה מגיל שלושה חודשים ועד שש שנים.

גיל 3-12 חודשים

רוב מה שיעשה התינוק שלכם בתקופה זו הוא לקשקש ולצחוק, לשחק עם צלילים ולהתחיל לתקשר באמצעות מחוות. המלמול הוא שלב התפתחותי חשוב בשנה הראשונה, וילדים רבים מתחילים ליצור מילים בסביבות גיל 12 חודשים.

לאחר המלמול מגיע בדרך כלל “שלב הז’רגון”, שבו ילדכם מייצר סדרות צלילים בלתי מובנות, לעיתים קרובות בטון הדומה לשיחה אמיתית, מה שגורם למלמול שלו להישמע כאילו הוא בעל משמעות.

בסביבות גיל 12 חודשים מתחילות להיווצר המילים הראשונות. המלמול, שלב הז’רגון והמילים החדשות עשויים להופיע יחד, וכל אותה עת ממשיכות לצוץ מילים חדשות. למידע נוסף, קראו את המאמר התפתחות השפה: גיל 3-18 חודשים.

גיל 12-18 חודשים

בתקופה זו ממשיכות להופיע מילים חדשות. השפה הזו, המכילה מילים בודדות בלבד ועוד לא משפטים, עדיין עשירה מאוד במשמעות. ועד גיל 18 חודשים מגיע אוצר המילים של התינוקות לכ-50 מילים. עם זאת, תינוקות מבינים הרבה יותר ממה שהם יכולים להגיד, ומסוגלים למלא הוראות פשוטות. למעשה, התינוק שלכם מבין כשאתם אומרים לו “לא!” – אבל לא תמיד מציית!

אם התינוק שלכם אינו ממלמל ואינו משתמש במחוות עד גיל 12 חודשים, דברו עם רופא הילדים, אחות טיפת חלב או איש מקצוע אחר בתחום הבריאות.

גיל 18 חודשים עד שנתיים

בשנתו השנייה, אוצר המילים של הפעוט שלכם בוודאי יתרחב לכ-50-150 מילים, והוא יתחיל לחבר שתי מילים ביחד לכדי “משפטים” קצרים (“אבא אוטו”, “עוד מים”) מבחינה דקדוקית הוא ישתמש בעיקר בפעלים בצורת המקור (לשבת) או הווה (יושב) רק אחר כך בזמן עבר (ישב). הוא יבין את רוב מה שנאמר לו, כולל שאלות פשוטות של מי ומה, ותוכלו להבין מה הוא אומר לכם (רוב הזמן!).

השפה מתפתחת בטווח רחב מאוד, אולם אם התינוק שלכם אינו משתמש בכמה מילים עד גיל 18 חודשים, דברו עם רופא הילדים, אחות טיפת חלב או איש מקצוע אחר בתחום הבריאות. למידע נוסף, קראו את המאמר התפתחות השפה בגיל שנה עד שנתיים.

גיל שנתיים עד שלוש

ילדכם יבין יותר, כולל הבנת מושגים של גודל וכמות. הוא יתחיל לדבר במשפטים ארוכים, מחוברים ומורכבים יותר, וכן לשאול שאלות. בזמן הדיבור יפיק מגוון רחב יותר של צלילים מדויקים. עדיין יתכנו שיבושי הגיה, ואותיות שעדיין לא נהגות נכון. מתחיל שימוש בכינויי גוף ושייכות (שלי, אתה, לה). הוא יכול לשחק ולדבר באותו זמן. עד גיל שלוש, סביר להניח שזרים יבינו את רוב דבריו. למידע נוסף, קראו את המאמר התפתחות השפה בגיל שנתיים עד שלוש.

גיל שלוש עד חמש

עכשיו, כשילדכם בגן, אתם יכולים לצפות לשיחות ארוכות, מופשטות ומורכבות יותר. סביר להניח שהוא ירצה לדבר על מגוון רחב של נושאים, ואוצר המילים שלו ימשיך להתרחב. ילדכם יתנסה במשפטים מורכבים יותר, ועשוי להציג הבנה טובה למדי של חוקי התחביר הבסיסיים. כמו כן, עכשיו הוא יתחיל לספר גם כמה סיפורים מעניינים. למידע נוסף, קראו את המאמר התפתחות השפה בגיל שלוש עד ארבע והתפתחות השפה בגיל ארבע עד חמש.

גיל חמש עד שש

בשנים הראשונות בבית הספר ילמד ילדכם מילים חדשות ויתחיל להבין כיצד הצלילים בתוך השפה מרכיבים מילים. הוא ילמד לחבר מילים זו לזו בדרכים רבות ולבנות סוגי משפטים שונים, וכך יהפוך למספר סיפורים טוב יותר. למידע נוסף, קראו את המאמר התפתחות השפה בגיל חמש עד שש.

זכרו: ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה, ולא כל ילד מתאים בדיוק לתיאור של גיל מסוים. בכל תחום התפתחותי ישנו סדר או רצף אירועים צפוי למדי, אולם מה שנחשב “תקין” הוא חלק מטווח רחב מאוד. אם יש לכם חששות כלשהם, שוחחו עם אחות טיפת חלב, רופא המשפחה או רופא הילדים או פנו לאבחון אצל קלינאי תקשורת.

מה ההבדל בין דיבור ושפה?

דיבור הוא הפקת צלילים שיוצרים מילים. זוהי פעילות גופנית שנשלטת על ידי המוח. הדיבור דורש תנועות מתואמות ומדויקות מצד הלשון, השפתיים, הלסת, החך, הריאות ובית הקול. הפקת התנועות המדויקות הללו דורשת תרגול רב, וזה בדיוק מה שעושים הילדים ב-12 השנים הראשונות לחייהם. ככל שהילדים מתפתחים, הם לומדים לבטא את צלילי הדיבור ברהיטות ובדיוק גדולים יותר, אך יש צלילים שדורשים זמן תרגול רב יותר מאחרים.

מדהים לחשוב עד כמה מהר הילדים הקטנטנים הללו מתחילים להתמחות באוצר מילים, דקדוק ותחביר – אוסף מורכב כל כך של מושגים.

שפה היא אוסף המילים שילדכם מבין ומשתמש בהן, וכן האופן שבו הוא משתמש בהן. היא כוללת הן את השפה המדוברת והן את השפה הכתובה. היחידות שמרכיבות את השפה הן אוצר מילים, דקדוק ותחביר, שיח ופרגמטיקה:

  • אוצר מילים הוא מאגר המילים של אדם – מעין מילון שנמצא בזיכרון לטווח ארוך.
  • דקדוק ותחביר, הם הכללים הקובעים את הסדר שבו מופיעות המילים במשפט , וכן את השימוש הנכון בפעלים בזמנים שונים (עבר, הווה, עתיד), הטיות של מילים (יחיד-רבים, שייכות: גופי, ביתו, וכו’), ועוד. כללים אלה נלמדים במהלך שנות ההתנסות בשפה.
  • שיח הוא מיומנות שפתית שבה אנו משתמשים כדי לחבר משפטים לכדי שיחות, לספר סיפורים, שירים ובדיחות, לכתוב מתכונים או מכתבים.
  • פרגמטיקה היא היכולת להבין וליישם שיח בהקשרים המתאימים מבחינה חברתית. לדוגמא- הבנה ויכולת להשתמש בציניות או בבדיחות, היכולת  לתאם בין הנאמר מילולית להבעות פנים ואינטונציה מתאימים, היכולת לנהל דו-שיח בתורות ועוד.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

סימנים למחלת ילדות הדורשת התייחסות מידית

מתי לפנות לקבלת עזרה רפואית דחופה

מחלות של תינוקות וילדים עלולות להתקדם מהר יותר. אם יש לכם ספק, פנו לרופא הילדים. התקשרו מיד לרופא או למוקד החירום באחד מהמקרים הבאים:

  • ילדכם מקיא נוזל ירוק פעם אחת או מספר פעמים במשך זמן קצר (כמה דקות)
  • ילדכם מפרכס (גופו מתכווץ) או רועד
  • התינוק שלכם בן פחות משישה חודשים ויש לו חום גבוה של יותר מ-38 מעלות. (שימו לב שחום גבוה עשוי להיות חמור יותר אצל תינוקות בני פחות משישה חודשים מאשר אצל ילדים גדולים יותר. חום גבוה אצל תינוקות בגיל זה תמיד דורש התערבות רפואית, כיוון שהוא עלול להצביע על זיהום משמעותי ורציני).
  • ילדכם מפסיק לנשום למשך יותר מ-15 שניות (הפסקת נשימה)
  • לילדכם מופיעה גבשושית באזור המפשעה (בקע).
  • אפאטיות או בכי לא מוסבר
  • פריחה , שטפי דם או כתמים חדשים לא מוכרים
  • צליעה או סירוב לעמוד או ללכת

ישנוניות יתר

ילדכם פחות ערני מבדרך כלל. הוא יוצר פחות קשר עין, ובאופן כללי פחות מודע לרעשים ולתנועות בסביבתו המיידית. ככל שהילד ישנוני יותר, כך גדל הסיכוי למחלה חמורה.

ירידה ברמת הפעילות

ילדכם נראה אפאתי ואינו מגיב לסביבה. אם מדובר בתינוק- הוא מניע פחות את זרועותיו ורגליו.

קשיי נשימה

קשיי נשימה מצביעים בדרך כלל על פוטנציאל למחלה חמורה. ילדכם עשוי לנשום במהירות רבה, או להיאנח ולגנוח בכל נשימה, והוא עלול להשתעל ללא הפסקה. אתם עשויים להבחין שהשרירים שבין צלעותיו נשאבים פנימה בכל נשימה, או שפיו וסביבתו של הפה יכחילו.

בעיות במחזור זרימת הדם

ילדכם עשוי להיראות חיוור יותר מהרגיל למשך כמה שעות. כפות ידיו ורגליו של הילד יהיו קרות מאוד או יכחילו.

בעיות בהאכלה- אצל תינוקות

התינוק שלכם שותה פחות מבדרך כלל. תינוקות יונקים ימצצו את השד בעוצמה פחותה ולזמן קצר יותר. תינוקות הניזונים מבקבוק יאכלו פחות מחצי מהכמות הרגילה בתוך 24 שעות. התינוק עשוי שלא להתעניין כלל בהאכלה.

בעיות במתן שתן

ילדכם אינו נותן שתן. אצל תינוקות- התינוק מרטיב פחות מארבעה חיתולים בתוך 24 שעות.

לפנות לרופא

אם אתם מודאגים, פנו לרופא. תפקידו של הרופא אינו רק לאבחן ולטפל במחלות שונות כמו למשל אבעבועות רוח, אלא גם לבדוק את ילדכם ולתת לכם אישור שהוא בסדר. פנייה לרופא יכולה להפחית את רמת החרדה שאתם חשים.

אולי לא תרצו להטריח את הרופא במחלה פשוטה, ואולי אתם חושבים שהרופא שלכם עסוק מאוד. ייתכן שאתם חוששים שהפחדים שלכם אינם מבוססים, ותיראו מטופשים אם ילדכם סובל ממחלה קלה בלבד.

רוב רופאי הילדים תמיד ימצאו זמן לקבל ילד שהוריו מודאגים. רוב מרפאות הילדים מוכנות לקבוע פגישות חירום במהלך היום. ודאו שיש לכם מספרי טלפון של שירותי רפואת חירום (מוקד קופ”ח/ מוקדי טר”ם ועוד) לאחר שעות העבודה הרגילות של המרפאה.

אם אתם נתקלים בבעיה חוזרת לקבוע פגישה אצל הרופא, נסו למצוא רופא בעל זמינות גבוהה יותר.

אם אתם מודאגים בנוגע לתינוק או לילד שלכם מכל סיבה שהיא, פנו מיד לקבלת עזרה רפואית.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

כיצד לעודד את הילדים לעשות פעילות גופנית

כיצד לעודד את הילדים לעשות פעילות גופנית

אחד הדברים החשובים הוא לעזור לילדים למצוא פעילות גופנית שהם אוהבים. ריקוד, דילוגים, ריצה, משחק בכדור או העפת עפיפון – לא משנה איזו פעילות זו, כל עוד הם נהנים ממנה.

פעילות גופנית: גיוון והנאה

עזרו לילדכם להכיר מגוון של פעילויות גופניות כדי למצוא פעילות שהוא נהנה ממנה. לדוגמה, ילדים שאוהבים פעילויות הכוללות שיווי משקל יכולים ליהנות מטיפוס, רכיבה על אופניים, משחק במגרש המשחקים, ריקוד או התעמלות. ילדים שאוהבים משימות שכוללות קשר עין-יד ייהנו ממשחקי כדור בפארק, באולינג, צלחת מעופפת או משחקי ספורט כמו כדורגל או טניס.

הציעו לילדכם מגוון פעילויות גופניות כמו ספורט ומשחקים שונים, כדי לעזור לו לשמור על מוטיבציה והתרגשות. נוסף על כך, מגוון הפעילויות השונות מאפשרות לו ללמוד מיומנויות חדשות, לשמור על עניין ואתגר ולקבל מספיק פעילות גופנית יומית.

הפעילות הגופנית טובה לבריאותו ולהתפתחותו של ילדכם, בעיקר אם רמת הקושי שלה משתנה בין פעילות בינונית ופעילות מאומצת. למידע נוסף, קראו את המאמר פעילות גופנית לילדים: כמה ומדוע?.

טיפים לעידוד הפעילות

  • היו פעילים יותר בעצמכם. סביר להניח שילדכם ירצה לחקות את מעשיכם.
  • אם ילדכם מתקשה באחת הפעילויות, תנו לו הרבה שבחים וחיזוקים.
  • עשו פעילות גופנית יחד עם ילדכם. נסו להקדיש זמן למשחק פעיל ומהנה ביחד – תמיד כיף למצוא משהו ששניכם תיהנו ממנו.
  • עודדו את ילדכם לשחק מחוץ לבית, ושבחו אותו כשהוא עושה זאת.
  • הצטרפו לילדכם בשיעור ניסיון של קבוצת ספורט או שיעור קבוצתי כמו שחייה או ריקוד.
  • צאו לפעילות גופנית משפחתית כגון קמפינג, טיול ביער או משחקים מחוץ לבית.
  • בקשו מילדכם להשתתף במטלות היומיומיות בבית, כגון גינון, שטיפת הרכב וניקיון הבית.
  • החזיקו קופסת פעילויות בבית ובמכונית. בקופסה אפשר לשים כדורים, מחבטים, עפיפון, דלי וכף לחוף הים – כדי שתמיד תהיו מוכנים לפעילות.
  • כדורים, אופניים ותלת אופן הם רעיונות נהדרים למתנה שמעודדת פעילות גופנית ומגדילה את ההזדמנויות לצאת ולשחק בחוץ.
  • הגבילו את זמן המסך. השגיחו על כמות הזמן שילדכם מבלה בצפייה בטלוויזיה או בשימוש במחשב, טאבלט, סמארטפון ומכשירים אחרים בעלי מסכים אלקטרוניים. נסו להגביל את זמן המסך ללא יותר משעתיים ביום.

ילדים צעירים אינם נוטים לעסוק בפעילות גופנית אינטנסיבית ממושכת, אך לעיתים קרובות, יש להם פרצי פעילות של כמה דקות או פחות. זוהי פעילות בריאה, וסביר להניח שילדכם ימשיך בה אם תעודדו אותו.

הליכה

אין כל צורך לרוץ מרתון. אחת הדרכים הקלות ביותר להכניס את הפעילות הגופנית לשגרת יומו של ילדכם היא לצאת להליכות משותפות. אפשר ללכת לבית הספר או לגן. חפשו פארקים או גינות בדרך. התרגלו להשתמש ב”תחבורה פעילה” כמו הליכה, רכיבה על אופניים או תלת אופן, כדי לעודד את ילדכם להכיר את השכונה. אפשר להתחיל לעשות זאת כבר מינקות- תינוקות צעירים יכולים להסתובב בחוץ במנשא או בעגלה.

הליכה יומית לבית הספר טומנת בחובה יתרונות רבים לכם, לילדיכם ולקהילה, כיון שהיא:

  • עוזרת לכם ולילדיכם להרגיש טוב
  • עוזרת לכם ולילדיכם לשמור על משקל גוף תקין
  • מאפשרת לילדיכם ללמוד ולתרגל בטיחות בדרכים וכללי דרך
  • מכירה לילדים את השכונה
  • נותנת לכם ולילדיכם הזדמנות לדבר זה עם זה ולבלות ביחד
  • מאפשרת לכם לפגוש שכנים ולשוחח עם אנשים אחרים בכניסה לבית הספר
  • עוזרת לילדים להרגיש בנוח במקום שבו הם גרים.

אפשר להגדיל את מרחק ההליכה, ולצאת לטייל בפארקים או במקומות מעניינים אחרים. אם ילדכם אינו אוהב ללכת, שקלו לקחת כלב כתמריץ.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

למידה והתפתחות יצירתית אצל ילדים בגיל בית הספר: רעיונות ופעילויות

לעודד את המשחק היצירתי של ילדכם

חשוב שילדכם ייהנה מתהליך היצירה ויחשוב על תהליכים והתנסויות יצירתיים. כדי לעזור לכל זה לקרות, עודדו אותו להראות לכם ולמשפחתם את יצירותיו, להמשיך להתנסות ולשנות את עבודתו ללא הרף, עד שהוא מרגיש שהיצירה גמורה. הפגינו עניין במה שהוא יוצר ותנו לו תמיכה כשהוא זקוק לה. השתלבו בפעילויות היצירתיות של ילדכם כדי לעזור לפתח את המיומנויות וההבנה שלו.

לא משנה כיצד נראית העבודה הסופית, כשילדכם מראה לכם אותה, שבחו אותו באופן מפורט. לדוגמה, “אני אוהבת מאוד את המילים שחרזת בשיר”. כך תשפרו את ההערכה העצמית שלו ותעודדו אותו להמשיך ליצור. אל תשוו את יצירותיו לאלה של ילדים אחרים.

לא בטוחים למה לצפות כשמדובר ביצירה? למידע נוסף, קראו את המאמר למידה והתפתחות יצירתית אצל ילדים בגיל בית הספר.

פעילויות יצירתיות: אמנות חזותית ותקשורת

הנה כמה רעיונות בתור התחלה:

  • השתמשו בכלים ובטכניקות שונים – למשל, ציור, צביעה, פיסול בחמר, צילום או הסרטה. שלבו את הטכניקות: אפשר להתנסות באנימציית חימר, למשל.
  • צלמו תמונות וספרו סיפור באמצעות נייר, יישומון מיוחד בטלפון או תוכנה במחשב.
  • השתמשו בקופסת קרטון ריקה כדי לבנות בית, רובוט, משאית, בעל חיים – כל מה שילדכם אוהב. הוא יכול לחתוך את הקופסה, להדביק אליה דברים שונים או לצבוע אותה.
  • השתמשו בגלילי נייר טואלט או בבקבוקי מיץ ריקים כדי ליצור משפחה. ציירו להם פנים, הדביקו בגדי נייר והשתמשו בצמר גפן ליצירת השיער. ילדכם יוכל להשתמש בצעצועים החדשים שלו ולהמציא סיפורים.
  • השתמשו בחומרים טבעיים ובחומרים שמצאתם בחוץ. לדוגמה, בסתיו אפשר לאסוף עלי שלכת, ועליהם יוכל ילדכם לצייר, להדביק על נייר או לטבול בצבע.
  • השתמשו במכסי פלסטיק קטנים, מנז’טים או אביזרים אחרים שניתן להשחיל והכינו תכשיטים.
  • הכינו עיסת נייר באמצעות עיתונים ישנים, דבק ומים.

רעיון למשחק יצירתי: צבע במרקמים שונים

תצטרכו:

  • מיכל צבע נוזלי
  • נייר
  • מכחולים
  • חול
  • פתיתי סבון
  • נסורת.

שפכו המון צבע על הנייר. פזרו על הצבע חול, פתיתי סבון ונסורת במקומות שונים, כדי לשנות את מרקמו. השתמשו בצבע במרקמים השונים כדי לצייר באצבעות או בעזרת המכחולים. השתמשו במרקמים שונים ליצירות שונות. דברו עם ילדכם על ההבדלים הוויזואליים והפיזיים בין המרקמים, שאלו אותו אילו הוא מעדיף ומדוע.

הכינו “קופסת עיסוקים” מלאה בחפצים ובחומרים שימושיים למשחק יצירתי. קופסת העיסוקים יכולה לכלול דברים כמו נייר צבעוני, מיכלי מזון ריקים וכוסות פלסטיק.

פעילויות יצירתיות: דרמה

ילדכם יכול ליהנות מהפעילויות הבאות לבדו, ואפשר גם לשחק יחד:

  • במקום לזרוק בגדים ישנים, שימו אותם בארגז תחפושות שישמש למשחק דרמתי. אפשר למצוא בגדים ישנים ואביזרים מיוחדים גם בחנויות יד שנייה או בויצ”ו. מדי פעם תוכלו להפתיע את ילדכם ולהכניס משהו חדש לארגז.
  • השתמשו במשחק דרמתי, בשירים ובתנועה כדי להמחיז אירועים שונים מחיי היומיום. שחקו ברופא וחולה, באימא ואבא, בבעלי חנות, בכבאים או במסעדה – מה שמעניין את ילדכם. גם אתם יכולים להשתתף, ולהעמיד פנים שאתם לקוח שנכנס לחנות.
  • המציאו סיפור חדש: אפשר להתחיל את הסיפור בתמונה פשוטה מחיי היומיום, ולספר מה יקרה בהמשך לפי התור. ככל שהמשחק יימשך זמן רב יותר, כך יהפוך הסיפור למלא דמיון ומפתיע.

פעילויות יצירתיות: מוזיקה, ריקוד ותנועה

אם אתם רוצים שילדכם ילמד להעריך מוזיקה, לפעמים יהיה עליכם להראות לו את הדרך ולאפשר לו לשמוע סוגי מוזיקה רבים ושונים. אי אפשר באמת “ללמד” את הילד ליהנות ממוזיקה (יש ילדים שמתעניינים בכך יותר מאחרים), אך אפשר להעביר לו גישה חיובית למוזיקה. מלבד זאת, זו דרך מהנה להיות יצירתיים וללמוד יחד.

אם יש לכם כלי נגינה בבית, כדאי לנגן ביחד. תנו לילדכם להחזיק את כלי הנגינה ולנסות להפיק בו צלילים. שבחו את ילדכם על כך שניסה. אפשר להציג בפניו רעיונות מוזיקליים שונים כגון קול רם / רכות, ומהיר / לאט. נגנו בכלי הנגינה בקול רם, ואז ברכות. עודדו את ילדכם לחקות את הדרך שבה אתם מנגנים בכלים. נגנו באטיות ובמהירות, ואז נגנו את הצלילים הגבוהים והנמוכים.

אפשר להשמיע מוזיקה גם אם אין לכם כלי נגינה בבית. אפשר ללוות את השירה בפעולות עדינות, חזרתיות וקצביות, או באמצעות תיפוף על הגוף: הקישו על הכתפיים, הברכיים או המרפקים לקצב המוזיקה.

רעיון למשחק יצירתי: תנועה וריקוד

  • קפצו במקום, ואז קפצו תוך כדי ריצה. קפצו קפיצות קטנות, ואז קפיצות גדולות. קפצו מהר וקפצו לאט. קפצו על רגל אחת ואז על הרגל השנייה.
  • הסתובבו במקום: בהתחלה עשו סיבוב גדול, ואז סיבוב קטן. הסתובבו במהירות ואז באטיות. הסתובבו תוך כדי עמידה, ואז תוך כדי שפיפה. לכו בעקבות אחד מאיברי הגוף – המרפק, האף.
  • השתמשו בכל הגוף כדי להפגין רגשות – למשל, עצבות, אושר, הפתעה, כעס או פליאה.
  • המציאו ריקודים על בעלי חיים, מכונות, צמחים – כל דבר שמעניין את ילדכם.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

זמן מסך לילדים

כמה זמן מסך לתת לילדים?

התשובה הפשוטה ביותר היא: כמה שפחות. מומלץ שילדים בני פחות משנתיים לא ייחשפו בכלל למסכים. ילדים בני שנתיים עד חמש רצוי שלא יצפו במסך יותר משעה ביום. ילדים בני חמש עד 18 שנים רצוי שלא יצפו יותר משעתיים ביום. ילדים זקוקים למגוון רחב של פעילויות כדי להתפתח, כגון משחק גופני אקטיבי, משחק יצירתי ומשחקי דמיון, התנסויות מעשיות ומהנות – וכל דבר שקשור למערכות יחסים ואינטראקציות עם אנשים אמיתיים.

כיצד לפתח הרגלי זמן מסך בריאים

מומלץ לפתח הרגלי זמן מסך בריאים כבר מגיל צעיר, כדי לעזור לילדים ולבני נוער לקבל החלטות טובות יותר בנוגע לשימוש בזמנם הפנוי בהמשך. כך תוכלו לעזור:

  • קבעו זמני מסך בהתאם לגילם של הילדים במשפחה
  • שמשו דוגמה והגבילו את זמן המסך שלכם
  • הציעו מגוון פעילויות וחפצים שונים, וודאו שאתם יכולים להציע לילדים אפשרויות בידור וגירוי, כדי שלא ישתעממו ויבקשו לבהות במסך
  • בחרו היטב במה ילדיכם הצעירים יצפו בטלוויזיה או ישחקו במחשב, והתעניינו במה שילדיכם הגדולים יותר עושים באינטרנט
  • החזיקו טלוויזיה ומחשבים רק בחלל המגורים המשותף, ולא בחדרי הילדים
  • השאירו את הטלוויזיה כבויה בבוקר, לפני שהולכים לבית הספר, וכבו אותה בשעת ארוחת הערב.

טלוויזיה וסרטים

כשילדים קטנים צופים בטלוויזיה ובסרטים, הם אינם רואים אותם דברים כמו המבוגרים. הם עלולים להיות מושפעים לרעה מדימויים מפחידים, אלימים או מיניים, וכן מפרסומות.

טלוויזיה שפועלת ברקע עלולה להפריע ליכולת הריכוז של הילדים בדברים שטובים להתפתחותם, כגון משחק יצירתי או פעילות גופנית.

למידע נוסף על ילדים קטנים וטלוויזיה, קראו את המאמרים:

מחשבים

ילדים ובני נוער משתמשים במחשבים כדי לפתח רעיונות באמצעות מילים, דימויים או מוזיקה. הם יכולים להשתמש באינטרנט כדי לגלות עוד מידע, לבנות רשתות חברתיות ולהביע יצירתיות באמצעות יצירת תוכן משלהם באינטרנט. עם זאת, עליהם ללמוד כיצד לשאול שאלות בנוגע למידע שהם מוצאים באינטרנט.

השגיחו על כמות הזמן שילדיכם מבלים ליד המחשב. אם ילדיכם צעירים, ודאו שאתם יודעים באילו אתרים הם גולשים. מומלץ להתקין תכניות או מסננים שיחסמו את הגישה לתוכן בלתי הולם וראוי לילדים.

למידע נוסף, קראו את המאמרים:

משחקי וידיאו

משחקי וידיאו הם משחקים אלקטרוניים ואינטראקטיביים שאפשר לשחק במחשב הביתי, בטלוויזיה או בקונסולת משחקים. המותגים הגדולים בתחום הם סוני פלייסטיישן, מיקרוסופט אקס בוקס ונינטנדו.

הילדים יפיקו את המקסימום ממשחקי הווידיאו אם ישחקו איתכם, ויש גם בונוס: תוכלו לבלות זמן יחד וליהנות! עם זאת, אם המשחק כולל אלימות, עדיף לדבר על האלימות במשחק ולבדוק אם משחקים אחרים מתאימים לגילו. למידע נוסף, קראו את המאמר משחקי וידיאו לילדים.

עובדות על זמן מסך

  • הצפייה בערוצי הטלוויזיה המסחריים היא הנפוצה ביותר בקרב ילדים בני פחות משמונה בארץ. השימוש גדל ככל שהם מתבגרים.
  • מחקר של ארגון הבריאות העולמי משנת 2012 הראה כי 35% מהילדים ובני הנוער בישראל צופים בטלוויזיה יותר מארבע שעות ביום. באותו מחקר התגלה כי 94% מבנות ה-15 ו-87% מהנערים בגיל זה אינם מבצעים את כמות הפעילות הגופנית המומלצת לגילם – 60 דקות מדי יום.
  • על פי נתוני המועצה לשלום הילד בשנת 2010, לכ-70% מבני הנוער בגילאי 15-18 יש טלוויזיה בחדר.
  • כמו כן, כשני שלישים מהילדים בני 12-6 צופים בטלוויזיה לפחות חמש שעות ביום.

חשוב לזכור: אלו הם נתונים עגומים, הרחוקים מאוד מההמלצות הרשמיות!

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

חרדה בימי קורונה אצל ילדים ובני נוער

מהי חרדה?

חרדה היא תגובה נורמלית וטבעית למצבים לא מוכרים, מסוכנים או מלחיצים. החרדה עשויה להתבטא בתחושות גופניות של דפיקות לב חזקות או מהירות, קוצר נשימה, זיעה מוגברת, דריכות ומתח, סחרחורת, תחושה של “פרפרים בבטן” או בחילה. חרדה אינה בהכרח דבר רע, היא עוזרת לנו להגן על עצמנו ומניעה אותנו לעשות את הטוב ביותר כדי לשפר את מצבנו. החרדה מפני נגיף הקורונה עשויה לסייע לילדים להקפיד על ההנחיות, לשטוף את ידיהם כנדרש ולהתמודד עם הריחוק הכפוי מקרובי משפחה וחברים אהובים. עם זאת, כאשר החרדה גוברת יתר על המידה היא עלולה לעורר תחושת מצוקה ולפגוע בתפקוד היומיומי.

מה גורם להתפתחות חרדה?

חרדה היא תורשתית, כך שלחלק מהילדים ישנה נטייה מולדת לפתח חרדה. עם זאת, חרדה היא גם התנהגות נלמדת – ואף מדבקת – ילד שחשוף לאנשים המגיבים בגילויי חרדה, עשוי ללמוד לחשוב ולהתנהג גם הוא באופן חרדתי. תגובות מסוימות של הסביבה וההורים לגילויי הפחד והדאגה של הילד עלולים גם הם להגביר את הסיכון שהוא יסבול מחרדה. לדוגמה, כאשר ילד מסרב להישאר לבד וההורה מאפשר לו להימנע מכך באופן קבוע, החרדה שלו עלולה להתגבר.

חרדה במצבי משבר

תגובות רגשיות עוצמתיות הן נורמליות בתגובה למצב של משבר או לחץ משמעותי. במצב שבו הסביבה כולה חשופה לאירוע משברי, כמו בהתפשטות נגיף הקורונה, הילד עשוי להיות חשוף לחרדה גבוהה של הסביבה – לדאגות של ההורים, או לדיווחים המלחיצים בחדשות. ילדים ומתבגרים חווים גם הם את חוסר הוודאות של המציאות ומושפעים מהמסרים שהם חשופים אליהם בסביבתם. הם מוצפים בידע רב, שרובו אינו מתווך או מותאם לגילם, מה שפוגע ביכולת ההתמודדות שלהם. השגרה המוכרת משתנה, כך שתחושת אי הוודאות וחוסר הבטחון גוברת. לאור זאת הם עלולים לפתח חששות ופחד, שעלולים לגרום להם לסבל רב. חשוב לדעת שתמיכה משפחתית חזקה עשויה לסייע לילדים ולבני הנוער להתמודד ולהגן עליהם מהתפתחות של חרדה.

תגובות למצבי משבר בגילאים שונים

ילדים בגילאים שונים עשויים להגיב בדרכים שונות למצבי לחץ כדוגמת התפשטות נגיף הקורונה.

  • פעוטות וילדים צעירים אינם דואגים בדרך כלל ממחלות או איומים גופניים. בגילאים אלו נפוצים פחדים התפתחותיים כגון פחד מקולות חזקים, מפרידה או מהחושך. עם זאת, גם ילדים צעירים מאוד עשויים להגיב בגילויי מצוקה כאשר הם חשים בחרדות ובלחץ של הוריהם.
  • בגילאי בית ספר, ובעיקר מגיל 8 ומעלה, מתחילות להתפתח דאגות מדברים שונים. ילדים בגילאים אלו ידווחו באופן אופייני על פחדים מדברים על טבעיים, ממצבים חברתיים, וכן על דאגות מפציעות, מחלות או מוות.
  • בני נוער נוטים לחוות חרדות ודאגות רבות אף יותר, בשל המורכבות והלחצים האופייניים לגיל ההתבגרות. בגילאים אלו, הפחדים עשויים להפוך למופשטים יותר, ולכלול לדוגמה פחד ממלחמות, ממצב כלכלי קשה, או חשש לא רציונלי מבואו של סוף העולם.

כיצד ניתן להתמודד עם החרדה?

ברוב המקרים, חרדה ופחדים המתפתחים בעקבות משבר הם זמניים למדי ונוטים לעבור מאליהם לאחר כמה שבועות. אם ילדכם מראה סימני חרדה, תוכלו לסייע לו בהתמודדות עם הדאגות והפחדים המתעוררים בעקבות המצב הנוכחי בכמה דרכים.

  • הסבירו כי התחושות שהוא חווה הן טבעיות – יידעו אותו כי זה נורמלי לחוות חרדה מסוימת כאשר מתעוררים מצבים חדשים ולחוצים. הכירו בפחדים שלו ואל תבטלו אותם או תתעלמו מהם. הקשיבו לו והרגיעו אותו שאתם שם כדי לעזור לו בכל מה שעולה בעתיד. אם ילדכם מתקשה לדבר על החרדה שלו, הציעו לו להעלות את מחשבותיו על הכתב ביומן או בבלוג. שאלו אותו מה יכול לעזור לו להירגע בתוך המצב המורכב, למדו אותו לבצע נשימות עמוקות ועשו זאת עימו, או הציעו לו הסחות דעת שמתאימות לו.
  • שוחחו עמו בצורה גלויה ורגועה על המצב – חשוב שילדכם יוכל לדבר אתכם על הדאגות שלו. אל תחששו לדבר עמו על נגיף הקורונה ואל תסתירו. התאימו את השיח לשלב ההתפתחותי של הילד, ותווכו את המידע באופן שמותאם לגילו. השתדלו לשוחח בצורה רגועה, ולא להציף בפרטים מיותרים. ענו על שאלות ותקנו אי הבנות. ספקו מידע מרגיע, למשל, שוירוס הקורונה פחות נפוץ וחמור בקרב ילדים.
  • היו מודעים לתגובות שלכם לאירוע – ילדכם צופה בכם ומחפש רמזים כיצד לנהל את הדאגות שלו. הראו לו כיצד אתם מתמודדים עם הלחץ והחרדה שלכם. אם אתם מרגישים מוצפים, דאגו לטפל בעצמכם ולקבל עזרה. ילדכם קשוב לכם גם כשנדמה לכם שהוא אינו מבין על מה אתם משוחחים, והוא קולט את הטונים המודאגים והמסרים הבלתי מילוליים שבשיחה. נסו לנהל את החרדות שלכם לפני שאתם משוחחים עם ילדכם ועונים לשאלותיו.
  • הגבילו צפייה בחדשות וברשתות החברתיות – העיסוק התמידי במגיפה והמידע הרב ברשתות החברתיות השונות עלול ליצור מתח רב, בפרט אצל ילדים ומתבגרים בעלי נטייה לחרדה. נסו להיות עם ילדכם בעת צפייה, האזנה או קריאה של חדשות כך שתוכלו להתייחס לכל שאלה או חשש שיש להם. עם מתבגרים תוכלו לשוחח על הנזקים האפשריים של חשיפה מוגברת לאמצעי התקשורת.
  • נסו לשמור על שגרה – קבעו סדר יום יחד עם הילד או המתבגר וצרו בו עוגנים סביב זמני הארוחות ושעות השינה. נסו לשלב בסדר היום פעילויות שונות כגון למידה, תנועה ופעילות גופנית, יצירה, סיוע במטלות הבית וזמן לשיחה עם חברים וקרובי משפחה. חלוקת תפקידים לילדים ולמתבגרים עשויה לתרום לתחושת המסוגלות שלהם. פנו זמן בשגרה המשפחתית לדברים שילדכם אוהב ונהנה מהם.
  • חזקו את תחושת השליטה – למדו את ילדכם כיצד לשמור על בריאותו ועל סביבתו, והדגישו את הפעולות שניתן לעשות כדי להישאר בטוחים; הסבירו והדגימו לילדים כיצד לשטוף ידים, להתעטש או להשתעל. שוחחו עמם על תרומתם לבטיחות ולבריאות של סבא וסבתא באמצעות השמירה על ההנחיות. עודדו אחים בוגרים ללמד את הילדים הצעירים את כללי ההיגיינה.
  • חזקו קשרים – השתמשו באמצעים הטכנולוגיים הזמינים כדי לחזק קשרים עם חברים ובני משפחה. חשבו יחד על דרכים שבהם תוכלו לסייע אחד לשני וליצור תחושת מעורבות חברתית. הכינו מכתבים וציורים לסבא וסבתא, קבעו שיחות וידאו תכופות עם החברים הקרובים.

מתי צריך לפנות לעזרה?

אם אתם מודאגים ממצבו של ילדכם, ומרגישים כי התגובות הרגשיות הן מתמשכות, מחמירות, או פוגעות באופן משמעותי ביכולתו לתפקד באופן יומיומי, פנו לקבלת עזרה מקצועית. הנה כמה מקומות שאליהם תוכלו לפנות:

  • הקו החם של משרד הבריאות 5400*
  • מחנכת או יועצת בית הספר
  • מוקדים טלפוניים לייעוץ פסיכולוגי בשירות הפסיכולוגי חינוכי או בתחנות לבריאות הנפש.

“שגרת” הקורונה: לשמור על איזון נפשי בתקופה של שינויים תכופים

לפתח את החוסן הנפשי

חוסן נפשי הוא היכולת להסתגל לנסיבות מאתגרות, ולהצליח להמשיך ולהתפתח על אף הקשיים. זוהי גם היכולת להתאושש אחרי תקופה קשה, ללמוד ולהתחזק ממנה, ולחזור להרגיש טוב לאחריה. היכולת שלנו להתמודד עם אתגרים יכולה להשתנות בזמנים שונים, כתלות במאפייני האישיות שלנו, בסוג ובמספר האתגרים עמם אנו מתמודדים. בתקופה כמו זו, שבה האתגר הניצב לפתחנו הינו אתגר מתמשך המאופיין בשינויים בלתי פוסקים למשך זמן לא ידוע, קשה יותר להסתגל ולהתמודד.  עם זאת, דווקא תכונות אלו של ימי הקורונה טומנות בחובן הזדמנות ייחודית לפתח את המיומנויות האישיות שלנו על מנת לבנות ולקדם את החוסן הנפשי שלנו.

חשיבה מועילה וחיובית

חשיבה מועילה מאפשרת לנו להיות מציאותיים ולחשוב בצורה רציונלית, גם כשהמצב נראה רע. המציאות היא לרוב מורכבת, והיכולת להסתכל על חצי הכוס המלאה, למצוא את היתרונות ולהמשיך קדימה, מאפשרת להתמודד בהצלחה עם אתגרים. גם כאשר המציאות יותר רעה מטובה, ניתן לזכור כי קשיים הם חלק מהחיים, וכי גם הדברים הרעים יחלפו והמצב ישתפר לאורך הזמן. שמרו על חוש הומור, שמסייע לשמור על פרספקטיבה בריאה. נסו לבחון את האופן שבו אתם מדברים לעצמכם – האם אתם מסתכלים על המצב בצורה ריאלית? אלו תחומי חיים מהווים עוגנים בטוחים בחייכם כיום? במה אתם מצליחים וממה אתם נהנים, גם כשיש חוסר וודאות בתחומים אחרים? אלו יכולות שלכם עוזרות לכם להתמודד עם המצב? מה עזר לכם בעבר ברגעים קשים? מה הצליח לכם היום? איך גרמתם לזה להצליח?

זכרו לחזק את עצמכם גם על ניסיונות התמודדות שלא צלחו, ולהתמקד בדרכים הזמינות לכם כעת כדי לפתור את הבעיות. אמרו לעצמכם שאתם מסוגלים להתמודד, התקדמו צעד צעד, יום ביומו. שבחו את עצמכם על כל יום שעבר והפגינו חמלה ויחס חיובי ומכבד כלפי עצמכם –מותר גם לטעות, לחוות קושי, להיות מתוסכלים.

ערכים אישיים

ערכים הם רעיונות המעניקים לחיינו משמעות ומעוררים בנו אכפתיות. הם מסייעים לנו לכוון את חיינו ולקבוע סטנדרטים שלאורם אנו בוחנים את התנהגותנו. ערכים אישיים הם מרכיב חיוני בחוסן הנפשי שלנו והם תורמים לתחושת הערך העצמי. דוגמאות לערכים הן להפגין דאגה ואהבה כלפי ילדיך, או לשמור על רמת מקצועיות ומחויבות במקום העבודה. בחינת הערכים האישיים שלכם מאפשרת להגדיר לעצמכם מה חשוב לכם בתקופה זו של התמודדות עם נגיף הקורונה. יתכן כי תגלו שעל מנת לשמור על סבלנות עם ילדיכם, עליכם לדאוג לשנת לילה טובה. יתכן שתבחרו להפחית בעומס העבודה גם במחיר כלכלי, על מנת לשמור על רמת המקצועיות שאתם מעוניינים בה.

נסו לבדוק אלו התנהגויות ופעולות שלכם מקדמים אתכם בכיוון הערכים שלכם? מה באופן ההתמודדות שלכם אינו יעיל? ערכים מאפשרים תנועה חיובית כאשר מבינים שלעולם לא ניתן להשיג אותם באופן מלא, אך תמיד ניתן לנוע לעברם. כשאתם יודעים שאתם פועלים לאורך זמן באופן שמקדם את הערכים שלכם, קל יותר לשמור על תחושת הערך העצמי ועל גישה חיובית, גם כאשר טועים או מתמודדים עם תקופה קשה.

שגרה בריאה

שגרה בריאה חיונית לשמירה על איזון נפשי, בחיים בכלל ובתקופות מאתגרות בפרט. שגרה בריאה כוללת שמירה על תזונה מאוזנת, פעילות גופנית והקפדה על שינה איכותית ומספקת. מעבר לתרומתה לבריאות הגופנית, היא מסייעת לריכוז, לשיפור מצב הרוח ולתחושת הבטחון והערך העצמי. לא תמיד פשוט למצוא את הכוחות הדרושים כדי לחתוך סלט לצד האוכל או לבחור בפעילות גופנית במקום לשקוע בספה מול סדרה טובה. אולם אם אתם מוצאים את עצמכם עייפים, מתוחים ולחוצים באופן קבוע, מרגישים שאתם מגיבים בעוצמה גבוהה לקשיים יומיומיים ומתקשים להישאר מאוזנים, כדאי לחשוב על שינויים קטנים שתוכלו להכניס בשגרה שלכם כדי לשפר את מצבכם. שינוי קטן ביום כבר עשוי להשפיע לטובה על תחושת האיזון הנפשי, ולסייע לכם בהתמודדות.

מרווח נשימה

כולנו זקוקים למרווח נשימה במהלך היום, במיוחד בתקופות המציפות בחוויה של חוסר שליטה ובאי וודאות. כדי לשמור על איזו נפשי בתוך המתחים והשינויים הבלתי פוסקים, כולנו זקוקים לרגע של התבוננות פנימה והתארגנות מחדש. למדו מה עוזר לכם להפסיק לרגע את המרוץ, לעצור ולהתמקד ביכולת שלכם להכיל את הקושי. האם אתם זקוקים לתרגול נשימות? להרפייה לפני השינה? אולי אמבטיה מרגיעה או הפסקת קפה עם ספר טוב?

תמיכה וקבלת עזרה

כדי לצלוח תקופה מאתגרת כמו זו, כולנו זקוקים לתמיכה – לאוזן קשבת, למבט אמפתי, לתחושה שמישהו רואה ומעריך את המאמצים הרבים שאנו משקיעים. הקדישו זמן לשיחות משמעותיות עם בני משפחה או חברים קרובים, טפחו את הקשרים שלכם כדי שתוכלו לתמוך זה בזה. אל תתביישו לבקש עזרה, מציאות החיים אינה קלה ואף אחד לא צריך להתמודד לבד. ספרו לאחרים על תחושותיכם, נעים יותר לעבור את הקורונה יחד. אם הקשיים מציפים ואתם מרגישים שאתם זקוקים לעזרה מקצועית, אל תהססו לפנות לרופא המשפחה, למרכזים לבריאות הנפש או לעובדים סוציאליים הפועלים בקהילה כדי לקבל את הסיוע המגיע לכם.

מוניטור נשימה לתינוק

מוניטור נשימה

מוניטור נשימה משמיע התראה כאשר ילדכם מפסיק לנשום. עם זאת, תינוקות אינם נושמים בקצב קבוע כמו ילדים גדולים יותר ומבוגרים, ולעיתים הם עוצרים את נשימתם. ההפסקות הללו תקינות, אך הן עשויות לגרום למוניטור הנשימה לצפצף. אזעקות השווא הללו עלולות להיות מלחיצות מאוד להורים שחושבים שהתינוק שלהם הפסיק לנשום. וכשהן קורות במהלך הלילה, קשה מאוד להירגע אחר כך.

אין כל ראיות לכך שמוניטורים נשימתיים (או כאלה שמתריעים על דום נשימה) מגנים על תינוקות מפני מוות פתאומי בלתי צפוי אצל תינוקות (SUDI), מונח הכולל בתוכו גם את תסמונת המוות בעריסה (SIDS) ותאונות שינה קטלניות אחרות. יחד עם זאת, הורים ומטפלים יכולים לקבל התראה על סיכון פוטנציאלי לפני שהוא מתממש. התראה זו מאפשרת להם להתערב בזמן הקריטי.

כיצד להשתמש במוניטור נשימה

הרופא עשוי להמליץ לכם על שימוש במוניטור נשימה אם התינוק שלכם נולד טרם זמנו או שיש לו בעיות נשימה. הרופא יסביר לכם מה לעשות במקרה שהאזעקה פועלת ולמי לפנות במקרה חירום.

אפשר להשתמש במוניטור נשימה גם אם לא קיבלתם המלצה מאיש מקצוע. יש הורים שחשים כי המוניטור מגביר את רמת החרדה שלהם, ואחרים חושבים שהוא דווקא מרגיע אותם. אם אתם תוהים אם לקנות מוניטור נשימה, שוחחו עם אחות טיפת חלב או רופא הילדים.

בכל מקרה, גם אם יש לכם מוניטור נשימה או שאתם מתכננים לרכוש, בדקו היטב שאתם יודעים למי להתקשר במקרה חירום. שמרו את מספרי החירום במקום בולט ומסרו אותם לכל מי שמטפל בתינוק.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

גזיזת ציפורני התינוק

ציפורני התינוק שלכם

מדוע תינוקות שורטים את עצמם הרבה כל כך?
עד גיל שישה שבועות, תינוקות אינם מצליחים לשלוט בידיהם וברגליהם והם מצליחים לעשות תנועות מכוונות רק  בגיל 6-4 חודשים. התנועות הלא מכוונות שלהם, גורמות לתינוקות לשרוט את עצמם ללא כוונה.

ציפורניהם של תינוקות שזה עתה נולדו רכות דיין, ואין צורך לגזור אותן לעיתים קרובות. בדרך כלל הן נשחקות מעצמן על ידי בגדי התינוק. כשהתינוק שלכם גדול מספיק ומתחיל ליצור אינטראקציות עם סביבתו, הפעילויות היומיומיות שלו עשויות גם הן לשחוק את ציפורניו. עם זאת, הן גדלות מהר למדי, ולכן כדאי לגזור בעדינות את ציפורני הידיים והרגליים לפי הצורך. לא כדאי לכסוס בשיניים את ציפורניו של התינוק, כיוון שאתם עלולים להפיץ חיידקים או זיהום.

כיצד לגזור את ציפורני התינוק

נסו לגשת למשימה כשהתינוק ישן, רגוע מאוד או ישנוני. כדי לגזוז ציפורניים לילדים גדולים יותר, תוכלו לחגור אותם בכיסא האוכל או במושב המכונית. חשוב לוודא שיש מספיק אור, כדי שתראו היטב את קצות הציפורניים. השתמשו במספרי ציפורניים מיוחדים לתינוקות, בעלי קצוות מעוגלים המונעים פציעה, או בפצירה. הנה כמה טיפים שיקלו על המשימה:

  • אם אתם מתקשים, היעזרו באדם נוסף – אחד מחזיק את התינוק בעוד השני גוזז את הציפורניים.
  • גזזו את ציפורני הרגליים בקו ישר ולא מעוגל, כדי למנוע צמיחה של ציפורן חודרנית.
  • כשאתם גוזזים את הציפורניים, דברו ברוגע או שירו לתינוק.
  • אם התינוק שלכם גדול יותר, תוכלו לנסות להסיח את דעתו בעזרת צעצוע או פעילות אחרת.
  • תנו לו להשתתף בפעילות – המציאו משחק מיוחד לגזיזת הציפורניים.
  • שבחו את תינוקכם על כך שעזר לכם לסיים, כדי ששניכם תהיו מרוצים מהשלמת המשימה.

אם אתם גוזזים בטעות את עורו של התינוק והוא מדמם, הצמידו לחתך בעדינות פד גזה, עד שהדימום מפסיק. אל תחבשו את החתך, כיוון שהתינוק עלול למצוץ את התחבושת. אם אתם מודאגים בגלל החתך, קחו את התינוק לרופא הילדים. אפשר לכסות את ידיו של התינוק הקטן שלכם בזוג כפפות כותנה רכות, שימנעו ממנו לשרוט את עצמו או לגרות את העור (בעיקר אם הוא סובל מעור יבש).

בעיות ציפורניים

תינוקות קטנים סובלים לעיתים קרובות מזיהום באזור ציפורני הידיים או הרגליים, שנקרא פרוניכיה. הזיהום נוטה לעבור מעצמו, ללא כל טיפול. עם זאת, ייתכן שתצטרכו למרוח על הציפורן מעט משחה או נוזל מחטא.

לפעמים הזיהום מתפשט עמוק יותר באצבע היד או הרגל, וגורם לאזור כולו להתנפח ולהאדים. אם אתם מבחינים באודם ובנפיחות, פנו לרופא הילדים. ייתכן שהתינוק יזדקק לטיפול אנטיביוטי. אם אתם משתמשים במשחה לטיפול בזיהום, זכרו להלביש לתינוק כפפות או גרביים לאחר מכן, כדי שלא יכניס את כפות ידיו או רגליו לפה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

הכנסת גופים זרים לאף, לאוזניים ולעיניים

מדוע ילדים תוקעים גופים זרים בכל מיני מקומות?

חלק מהפעוטות והילדים הקטנים מכניסים גופים זרים לאוזניהם או לאפיהם, או בולעים חפצים שאינם מזון, מתוך סקרנות. הם מתנסים בעולם שסביבם, ולומדים מה קורה כשהם מנסים דברים שונים.

אם אתם חושבים שילדכם הכניס משהו לאף, לעין, לאוזן או לאחד מפתחי הגוף, פנו לקבלת עזרה רפואית. אל תנסו להוציא את הגוף הזר בעצמכם, כיוון שאתם עלולים לגרום לפגיעה נוספת.

מאילו גופים זרים כדאי להיזהר

ילדים בני פחות מארבע עלולים להכניס לגופם או לבלוע גופים זרים קטנים, ולכן, הרחיקו את הדברים הבאים מילדכם:

  • מאכלים כגון פופקורן, אפונה יבשה, גרעיני מלון, אגוזים ושוקולד עם אגוזים
  • גולות, כפתורים, חרוזים ומכסי עטים
  • כדורי קלקר למילוי פופים וצעצועים רכים – ילדכם עלול לשאוף אותם בטעות, והם אינם מופיעים בצילומי רנטגן
  • מטבעות
  • סוללות קטנות, שעלולות לגרום לפגיעה אם החומצה שבתוכן דולפת בגוף
  • צעצועים המכילים חלקים קטנים, עיניים או אפים שניתן להסיר
  • מחטים, סיכות וסיכות ביטחון – עדיף להשתמש בסיכות עם סוגר בטיחותי, ולסגור אותן כשאינן בשימוש. כמו כן, אל תשימו סיכות בפה, כיוון שילדכם עלול לחקות אתכם.

כיצד למנוע בליעה, שאיפה או הכנסת גופים זרים

חשוב לזהות מראש מצבים בעלי פוטנציאל סיכון. העצות הבאות עשויות לעזור:

  • השגיחו על פעוטות וילדים קטנים בזמן האוכל – הם אוהבים להתנסות ולשחק עם האוכל, מה שעלול לגרום לפציעות. עודדו את ילדכם לשבת לאכול ולשתות בשקט.
  • אל תתנו לילדכם פופקורן או אגוזים (בעיקר לא בוטנים) עד גיל שלוש לפחות. עדיף למרוח שכבה דקה של חמאת בוטנים או ממרח אגוזים על פרוסת לחם.
  • חתכו את כל המזון של ילדכם לחתיכות קטנות, והוציאו עצמות חדות או קטנות מדגים, עוף ובשר. אפשר להשתמש בפילה ללא עצמות.
  • אל תציעו לילדכם סוכריות קטנות עד גיל ארבע לפחות. בכל מקרה, סוכריות הן מזון “מדי פעם”, ועדיף להציע אותן רק במקרים מיוחדים.
  • הימנעו משימוש בפייטים, דבק ומלאכת יד הקשורה לחרוזים קטנים, עד גיל 5.
  • למדו את הילדים הגדולים יותר שאוזניו ואפיו של אחיהם התינוק הם רגישים, ואסור לתחוב לתוכם שום דבר.
  • מומלץ להחליק או לצחצח כל משטח עץ גס או שבבי שילדכם בא איתו במגע – לדוגמה, רהיט ישן או המעקה במרפסת.
  • בדקו אם יש חלקי תכשיטים, אפונה יבשה וחפצים קטנים אחרים על הרצפה ועל שולחנות נמוכים.

פריטים קטנים למיכל בגודל קופסת ההפתעה של ביצת ההפתעה מהווים סכנת חנק לילדים בני פחות מארבע, ולכן הרחיקו אותם מילדכם.

סימנים לכך שילדכם הכניס גוף זר לגופו

לאף

  • ילדכם יתלונן על כאב או גירודים
  • באחד מנחיריו תופיע הפרשה בעלת ריח לא נעים
  • ידמם מהאף
  • יסבול מריח רע מהפה.

לאוזן

  • ילדכם יתלונן על כאבי אוזניים (אך לא כל החפצים שהוא עלול להכניס לאוזן יגרמו לכאב באוזניים)
  • מסביב לאחת מאוזניו תופיע אדמומיות
  • באחת מאוזניו תופיע הפרשה
  • ישמע פחות טוב.

לעין

ילדים מכניסים דברים לעיניים בכוונה לעיתים נדירות בלבד, אך הם עלולים להכניס בטעות אצבע או לשפשף חומרים זרים לתוך העין. פריטים שנלכדים בעיניים נמצאים בדרך כלל בלחמית, בין גלגל העין לעפעף. ילדכם:

  • יתלונן שיש לו משהו בעין, או ישפשף את עיניו ללא הרף
  • יתלונן על כאבים בעין
  • ידמע מהעין
  • יתלונן על כאבים כשהוא מתבונן באור
  • ימצמץ לעיתים קרובות.
  • יהיה בעל עין אדומה ומגורה

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לשחק עם התינוק

משחק אצל תינוקות: למה לצפות

ברגע שהתינוק מגלה שזרועותיו ורגליו יכולות לנוע, הוא רוצה להושיט ידיים ולגעת בכל מה שסביבו. הוא יתייחס לכל מה שנמצא בהישג ידו כאל צעצוע – גם אם מדובר בחיית המחמד או באחד האחים שלו! כאן מתחיל מסע התגליות והשגת הידע של התינוק. אפילו רשרוש פשוט ברעשן מראה לתינוק שהוא יכול לגרום לדברים להתרחש, והגילוי הזה יגרום לו לחפש בהתלהבות מה עוד הוא יכול לעשות.

ייתכן שתגלו שהתינוק עסוק במשיכת מגירות, בריקון קופסאות דגני הבוקר על הרצפה, בלחיצה על כל כפתור בסביבתו ובהכנסת טוסטים למכשיר הדי.וי.די – כל זה רק כדי להבין איך דברים עובדים. עד מהרה הוא יתחיל לטפס, ללכת, לרוץ ולקפוץ כדי לבחון את המיומנויות הגופניות החדשות שלו. ככל כשהוא גדל, הוא מנסה יותר ויותר להוביל את המשחק ולקבוע במה תשחקו – עד שתחליטו שאתם אלה שמובילים!

אין רגע ברור ומובהק שבו התינוק הופך לפעוט, אף שהמונח “Toddler” באנגלית נגזר מהפועל To Toddle – לדדות, המתאר את אופן ההליכה המיוחד של ילדים קטנים. מיומנויות ותחומי עניין רבים משותפים לשלב הינקות ולשלב הפעוטות, וייתכן שהפעוט שלכם עדיין יאהב משחקים רבים שמיועדים לתינוקות.

רעיונות למשחק עם התינוק

הצעצוע והמשחק הטוב ביותר עבור תינוקכם הוא אתם. המשחק עם התינוק הוא פשוט למדי – אפשר להתבונן זה בזה, לגעת בעדינות, לדבר, לשיר או להגיב לניסיונות התקשורת שלו. למעשה, מערכת היחסים האוהבת שלכם ושל התינוק היא הבסיס ללמידה ולהתפתחות שלו.

  • אפשר לעשות רעשים מצחיקים, להוציא לשון ולעשות פרצופים – תינוקות מאוד אוהבים פרצופים.
  • השמיעו קולות ביחד. שעשעו את התינוק שלכם ושירו לו כל מיני סוגים של שירים (בקול רם ובשקט, במהירות ובאטיות), חבטו בסירים ובמחבתות (בעדינות ואז בכוח), והשמיעו קולות של בעלי חיים (ועשו פרצופי חיות בו בזמן).
  • עודדו אותו לחקור את סביבתו. בחרו סביבה בטוחה (או הכינו אחת כזו) שמעודדת התנסות ופיתוח מיומנויות כגון ישיבה, זחילה, קימה לעמידה, הליכת צעדים ספורים והליכה.
  • שחקו במשחקים פשוטים. משחקים כגון “אצבע לאצבע נחבר” או “קוקו” נחשבים ללהיט גדול, והתינוק ייהנה מהם מאוד. תינוקות אוהבים לגעת בחלקים שונים בפניכם, ונהנים מאוד כשאתם נוגעים בפניהם. משחקים אלה יכולים להועיל מאוד למיומנויות הלמידה והתנועה של התינוק, ולפתח את מיומנויות נטילת התורות, שחשובות להתפתחות השיחה.
  • הקריאו לתינוק. עבור תינוקות, לספרים יש משמעות גדולה יותר מהקריאה. אלה גם צעצועים נהדרים שאפשר ללעוס, לשחק איתם באמבטיה, להרגיש מרקמים חדשים ולהתבונן בהם. אם אתם קוראים לתינוק שלכם לעיתים קרובות, הוא יבין שזוהי פעילות מעניינת ודרך נהדרת לבלות ביחד.
  • שימו לב לאיתותיו של התינוק. כשאתם משחקים עם התינוק שלכם, שימו לב לדברים שבהם הוא מתעניין.

גם דברים מסוכנים עלולים להיראות לו מהנים. כעת כדאי לבדוק כיצד להפוך את הבית לבטוח לתינוק בתנועה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.