1. מהם ההרגלים הקטנים שיכולים לעזור לנו בימים הארוכים בבית?
אנחנו נמצאים בימים של אי וודאות ושינויים תכופים בשגרה ובהרגלים. לכן, הניסיון לייצר וודאות ושגרה בתוך הבלגן מאפשר לנו להשיב לנו ולילדים תחושה מסוימת של שליטה. חשוב ליצור שגרה עם הרגלים בריאים שגם תיתן תחושת בטחון. לכן, קבעו שגרה יומית עד כמה שניתן, שתתאים למשפחה שלכם, שכוללת שעת השכמה ושעת השכבה לישון, ועוגנים במהלך היום כמו ארוחות משותפות או פעילות משותפת. קבעו גם שעת שקט במהלך היום שתאפשר לכם לאגור כוחות. בזמן זה הילדים יכולים לקרוא, לבנות פאזל, לצפות בסרט, או לעסוק בפעילות שקטה אחרת. אתם בונים עכשיו שגרה חדשה, זה יכול לקחת קצת זמן וצפוי שזה יעבוד בדרך של ניסוי וטעייה. קחו כמה דקות בסוף היום כדי לסכם את היום- שימו לב מה עבד טוב ומה פחות, ותלמדו מההצלחות עבור המצבים המאתגרים יותר.
2. מה עונים לילדים על האמירה החוזרת “משעמם לי”?
קודם כל, לוקחים נשימה. זה בסדר שיהיה לילד משעמם, זה מפתח דמיון, יצירתיות ותושייה. אחרי שנשמנו עמוק אפשר להציע לילד פעילויות שונות. אפשר גם לנסות לשאול את הילד קצת שאלות ולנסות להבין למה הוא מתכוון. האם הוא רוצה “זמן מסך”? אולי היא דווקא מבקשת תשומת לב שלכם וזמן לעשות משהו ביחד? אולי הם עוסקים בפעילות שגורמת לתסכול? תכנון של היום ביחד עם הילדים יכול לסייע להימנע ממצב של “שעמום”. כמו כן, יעזור אם יהיה לכם “צנצנת משעמם לי”: אסופת רעיונות שניתן לעשות אם “משעמם לי”, שמהם ניתן לבחור או להגריל רעיון אחד בכל פעם.
להורדת דף רעיונות להדפסה- לחצו כאן.
3. איך מסבירים לילדים בגילאים שונים מדוע אסור להיפגש עם חברים?
בכל גיל, תוכלו למצוא מספר רב של סרטונים וחומרים כתובים המסבירים לילדים מהו נגיף הקורונה, כיצד הוא מדבק ומה עלינו לעשות על מנת לשמור על עצמנו ועל הסובבים אותנו.
לילדים צעירים- תוכלו להקריא את החוברת שנמצאת כאן.
ילדים בוגרים יותר- יכולים לצפות בסרטון של תום ומובי- שנמצא כאן.
חלק מן ההסבר כולל כמובן את העובדה שהנגיף מדבק מאוד ועובר בין אנשים בקלות, ולכן עלינו להישאר בבית עם המשפחה בתקופה הקרובה. הרגיעו את ילדיכם והבהירו כי כל עוד נשמור על הכללים, נישאר בריאים ובטוחים. ההסבר שלכם צריך להיות מותאם לגיל הילד שלכם, אבל בכל הסבר חשוב לתת מקום לתחושות כמו עצב, געגוע ותסכול, כמו גם לחוויה שזה באמת מצב מבלבל ולא נעים. בהסבר כדאי גם לשאול את הילד את מי היה רוצה לבקר, מה היה רוצה לעשות איתו/ה ולחשוב יחד על דרכים ליצור את הקשר גם למרות המרחק הפיסי. חשוב להדגיש לילדים, בפרט לצעירים שבהם, שכולם לא נפגשים עם חברים, ושגם אם לא מתראים עם החברים ניתן לשמור איתם על קשר. כתיבת מכתבים/הודעות/ציורים/מיילים ושיחות וידאו הן דרכים נוספות להעביר את הזמן בבידוד או בהסגר. ניתן גם לשחק משחקים וירטואליים עם חברים.
4. מה עושים עם מריבות בין אחים?
השהות הממושכת בבית היא ללא ספק מקור אפשרי לריבים וחיכוכים ולא נותרו לנו הרבה ברירות אלא לקבל את העובדה שזה חלק מהחיים. נסו לשים לב: האם יש זמנים ביום שבהם יש יותר מריבות? האם אתם יודעים לזהות מהם המצבים שמעוררים ריבים? האם יש משהו במצבים האלה שניתן למנוע אותו, או לצמצם? שימו גם לב לתגובה שלכם לריבים של הילדים – אילו מחשבות ורגשות זה מעורר בכם, מה התגובה האוטומטית שלכם (לנסות להפריד? לפתור להם את הבעיה?). נסו פעם או פעמיים לבחור תגובה שונה מזו שאתם רגילים (למשל, להתעלם) ולבדוק מה ההשפעה של בחירתכם.
במידה ומתאים, רצוי לנהל שיחה עם הילדים, לשאול אותם על המצבים שבהם הם רבים יותר, איך זה משפיע עליהם ואיך הם חושבים שאפשר לצמצם ריבים. תכנון מראש של הזמן, תורות במחשב/אייפד, “הפרדת כוחות” כך שכל אחד יהיה במקום אחר- בבית יכולים לסייע. כמו כן, זו הזדמנות טובה עבור הילדים ללמוד אסטרטגיות של ויסות רגשי, ולחשוב האם יכולים להגיב אחרת לאח/ות המעצבנים? לעיתים קל יותר לילד לחשוב בשם אחיו ולהציע הצעות כיצד השני היה יכול לנהוג אחרת או איך אפשר לעזור לאח להירגע.
לחצו כאן לרעיונות נוספים להתמודדות עם מריבות בין אחים, התמודדות עם מריבות בין אחים בגיל ההתבגרות ולמניעת מריבות בין אחים.
5. איך יוצרים סדר יום ואיך מסבירים לילדים מדוע הוא חשוב?
קבעו שיחה עם הילדים ועשו יחד רשימה של דברים שהם היו רוצים לעשות במהלך היום והשבוע, יחד עם משימות שעליהם לבצע (בבית או בלימודים). אפשרו גם לילדים לחשוב על משימה שהם היו רוצים לבצע, משהו חדש שהיו רוצים ללמוד, להכין משהו ועוד.
בנו טבלה יומית לכל ילד ושבצו יחד את הרכיבים השונים, תוך מתן זמן לסירוגין בין פעילויות מהנות (יצירה, פעילות ספורט, משחק או זמן מסך), מטלות ושיעורי בית. השאירו זמן כמובן לארוחות ולהתארגנות אליהן.
במשפחות עם ילדים עם צרכים וגילאים שונים, שימו לב לחלוקת זמן שתאפשר לכם לתת מענה לצעירים הדורשים ליווי בזמנים בהם האחים הבוגרים יותר יכולים להסתדר לבד.
קבעו גם זמנים משותפים לכל המשפחה יחד: ארוחות, פעילות משותפת (סרט, פעילות גופנית, משחק משפחתי, ערב בישול, ערב שירה ועוד).
למידע נוסף על סדר יום בימי הקורונה- לחצו כאן.
6. איך יוצרים תחושת ביטחון ומרחב בטוח לילדים גדולים ולבני נוער שחשופים לחדשות?
חשוב לזכור – גם אם אתם חושבים שהילדים עסוקים במשחק משלהם ולא רואים את החדשות, ברגע שאמצעי המדיה פועלים בבית, גם הילדים (בכל גיל) חשופים אליהם. לכן, חשוב ליצור הזדמנויות לשוחח. נסו למצוא זמן שקט וללא הסחות דעת, לשאול בסקרנות מה הם רואים ושומעים, מה הם חושבים שהם יודעים על המצב, מה הבינו, מה היו רוצים לדעת, ומה זה גורם להם להרגיש. אפשר גם לשתף אותם בתחושות שלכם ובעובדה שכולנו שותפים לתחושות הפחד ואי-הוודאות. חשוב לתווך לילדים ונוער את ההבדל בין עובדות לבין שמועות, ספקולציות ופייק ניוז, לסייע להם להבחין ביניהם ולהתמקד בעובדות ובהנחיות. חשוב גם לצמצם את צריכת החדשות (גם עבורכם)- לא בהכרח חייבים להתעדכן על כל חולה חדש שאובחן ובמה שקורה בכל מדינה מדינה. נסו לכוון את תשומת הלב גם לחדשות הטובות (למשל מדינות שמתמודדות בהצלחה עם הקורונה, בלימה של ההתפשטות, תמיכה הדדית). לילדים הגדולים תוכלו אפילו להפוך זאת למשימת חיפוש אחר חדשות טובות. עודדו את הילדים לשתף אתכם אם נחשפו למשהו מלחיץ או מטריד.
למידע נוסף על חשיבות ההורים לבני הנוער- לחצו כאן.
7. איך גורמים לכולם להפסיק לנשנש כל היום?
שהייה בבית ושעמום עשויים להביא להתעסקות גדולה יותר באוכל, מאשר בימים רגילים. הניחו במקום זמין נשנושים בריאים ומוכנים לאכילה: פירות וירקות חתוכים, יוגורט, פריכיות ועוד. אפשר גם להכין בבוקר סלסלה לכל ילד עם ה״נשנושים״ שאמורים להספיק לכל היום. תוכלו ‘למתג’ ולקשט את פינת הנשנושים יחד, ולעודד את הילדים לחשוב על רעיונות לנשנושים בריאים לימים הבאים, ואף להכין אותם יחד.
8. איך רותמים את הילדים לעבודות הבית?
הפכו את מטלות הבית לחלק ממשחק. תוכלו לבנות לוח משחק בו עבור כל מטלה ניתן להתקדם מספר צעדים, או קבעו “תג מחיר” לכל מטלה עבורה יקבלו הילדים “תלושים” לפעילות מהנה או צ’ופר (ערב סרט, איחור של שעת ההשכבה לישון, בחירת תפריט לארוחת ערב משפחתית ועוד). תוכלו גם לבנות לוח מטלות משפחתי שבו תשתדלו לשבץ את הילדים בהתאם לרצונותיהם, כך שלכל אחד תהיה גם אפשרות בחירה מסוימת. מטלות קשות או לא אהובות חלקו לאורך השבוע בין כלל הילדים.
למידע נוסף על הדרכים בהן ניתן לסייע לילדים לבצע את מטלות הבית- לחצו כאן.
9. איך מוצאים זמן שקט לעצמנו- ההורים?
רשמו לעצמכם פעילויות שישמחו אתכם ויתנו לכם אנרגיה. כוס קפה תוך שיחה שקטה עם חברה/בן זוג (גם אם וירטואלי..), קריאת ספר, האזנה למוזיקה, יוגה או סתם מנוחה… קבעו בלוז היומי זמנים שקטים במהלך היום, בהם הילדים פחות צריכים אתכם תוך תעסוקה שקטה שלהם (קריאה, פאזל, סרט וכו’). כמו כן, תוכלו לבנות לוח זמנים זוגי כך שלכל אחד מכם יש זמן שקט בכל יום, בו הוא לא אחראי. נצלו זמנים אלו לא כדי ‘להספיק עוד משהו, אלא כדי לנשום ולהירגע. זמנים אלו יטענו לכם מחדש את האנרגיות.
למידע נוסף אודות הדרכים שבהם תוכלו לטפל בעצמכם כהורים לילדים צעירים- לחצו כאן. הורים לבני נוער? לחצו כאן.
10. איך שומרים על אורח חיים בריא בתקופת בידוד או הסגר?
גם בזמן בידוד או הסגר כדאי לשמור על אורח חיים בריא. שימו לב לשעות ההשכמה וההשכבה לישון, נסו שלא לשנות את סדר היום הרגיל. הקדישו בכל יום זמן לפעילות גופנית. תוכלו למצוא ברשת מגוון תכניות לפעילויות מגוונות- אישיות או קבוצתיות, תכניות מוקלטות או תכניות בשידור חי ובחרו לעצמכם פעילות שתיהנו ממנה. חשוב לקבוע זמן לפעילות גופנית, ואפשר לקבוע עם מישהו מהמשפחה זמן לפעילות משותפת. אם אתם מתקשים למצוא פעילות שתהיה מהנה עבורכם, נסו להצמיד את הפעילות הגופנית לפעילות מהנה אחרת – למשל, להתעמל תוך כדי צפייה בתכנית טלוויזיה שאתם אוהבים או להחליט על “פרס” שתתנו לעצמכם אחרי שתסיימו את הפעילות (אבל… אולי לא שוקולד…).
השתדלו לא לבלות את היום בישיבה או שכיבה. נסו לקרוא ספר בעמידה תוך הנעת הרגליים, לשוחח בטלפון תוך תנועה, או לעבוד על המחשב בעמידה.
אכלו באופן מסודר ארוחות, במקום לנשנש לאורך כל היום. הכינו מלאי של פירות וירקות חתוכים, ודאגו לשתות הרבה מים במהלך כל היום.
11. איך מאזנים בין העבודה לבין השהיה עם הילדים בבית?
לוקח זמן להסתגל לשגרה של עבודה מהבית עם ילדים, היו סבלניים. נסו עד כמה שניתן לתכנן זמנים שבהם מתאפשר לכם לעבוד ולדאוג לתנאים לכך. נסו ככל שניתן לעבוד בריכוז ויעילות בזמנים שהגדרתם לעצמם לעבודה, ובזמנים שאתם לא עובדים – אל תנסו לעבוד. בהתאם לגיל של הילדים, אפשר לנסות להסביר להם שאתם זקוקים כעת לפרק זמן מסוים בלי הפרעות, ושאחר כך תתפנו אליהם. כדאי לנצל זמנים שהילדים עסוקים או ישנים כדי לעבוד, אבל אל תשכחו גם לתת לעצמכם זמן לנוח.
12. איך מתמודדים עם חרדה ולחץ, מבלי ‘להוציא את זה על הילדים’?
יש הרבה מאד טכניקות להתמודדות עם חרדה ולחץ, המשלבות טכניקות של נשימה, הרפיה, דמיון מודרך ועוד. לפני הכל, חשוב לזהות את המצבים שבהם החרדה מבעבעת והלחץ “גולש” החוצה על הילדים. אחרי שזיהינו את המצבים ש’מפעילים’ אתכם, נסו לתרגל תגובות אחרות. זכרו, לא בכל פעם תצליחו להימנע מביטוי של תסכול או כעס. זכרו כי כל פעם שהצלחתם להימנע מכך- היא הצלחה קטנה. היו גאים בעצמכם, והיו חומלים כלפי עצמכם וכלפי הסביבה.
למידע נוסף אודות לחץ וניהול לחצים- לחצו כאן. רוצים לדעת עוד על טכניקת הקשיבות (מיינדפולנס)? לחצו כאן.
13. רגשות אשם- מה עושים איתם?
רגשות אשם הם חלק בלתי נפרד מההורות. לפעמים אנחנו אפילו לומדים לחיות איתם, אבל ברגעים מסוימים הם ירימו את ראשם. מול הודעות הווטסאפ מלאות הפעילות, מול התמונות מלאות ההרמוניה המשפחתית והביתית ברשתות החברתיות. נסו לשוחח עליהם עם בני הזוג שלכם ועם חברים שאתם מרגישים שמשתפים אתכם בקשיי ההורות שלהם. שאלו את עצמכם: האם כל הורה היה מתפקד טוב יותר מכם? האם כל הילדים שהוריהם נמצאים באותו המצב מתמודדים טוב יותר? אם תסתכלו מסביב תגלו שככל הנראה אתם טובים לפחות כמו חבריכם, שרבים מאיתנו מתמודדים עם מחשבות דומות ושכולנו עושים טעויות. זכרו- המטרה היא לא להיות הטובים ביותר כל הזמן, אלא להיות טובים מספיק. עשו כמיטב יכולתכם באותו הרגע וקבלו את העובדה שאף אחד מאיתנו אינו הורה מושלם.
- בניית אתרים