השנתיים הראשונות במשפחה משולבת

לבנות משפחה משולבת חזקה: כך מתחילים

לוקח זמן להתרגל לחיות במשפחה משולבת. בשנתיים הראשונות כולם עסוקים בהיכרות ובבניית מערכות יחסים בתוך המשפחה, כולל מערכת היחסים שלכם ושל בן או בת הזוג החדשים. בו בזמן, עליכם ללמוד איך לעבוד ביחד ולטפל היטב בכל הילדים. אך טבעי שאין לכם תשובות לכל השאלות. הורים באשר הם לומדים כל הזמן.

כדאי לחשוב בצורה מציאותית, ולזכור שהתפתחות מערכות יחסים דורשת זמן, ושכולם צריכים להתרגל למשפחה החדשה. אחרי שנתיים ביחד, רוב המשפחות המשולבות כבר מתרגלות לשגרות החדשות ולחיי היומיום המשותפים.

להכין את הילדים למשפחה המשולבת

לפני המעבר למגורים משותפים, מומלץ להכיר מעט את הילד או הילדים של בן או בת הזוג החדשים, ולהפך – לבקש מבני הזוג החדשים להכיר את ילדיכם. לפעמים הדבר עשוי להיות בלתי אפשרי. יש זוגות שעוברים לגור יחד במהירות יחסית, כיוון שהם חשים שזה נכון עבורם או כיוון שקשה להם לתחזק שני בתים.

אם זה המצב אצלכם, דברו עם ילדכם על תכניותיכם ונסו לחשוב יחד איך ייראו חייכם. שאלו אותו מה הוא חושב ועודדו אותו להעלות בפניכם את חששותיו. הסבירו לו שסביר להניח שיהיו עליות וירידות, אך תמיד יוכל לבוא אליכם אם ירגיש צורך לדבר.

דברו איתו על התוכניות לעתיד, למשל, היכן תגורו ואיזה חדר או חלל משלו יקבל בבית החדש. אם אתם נשארים בביתכם, דברו על השינוי בחלל המגורים כשילדיו של בן או בת הזוג ייכנסו לגור איתכם. אם אפשר, שלבו את ילדכם בתוכניות לסידור הבית, כדי שירגיש שיש לו שליטה מסוימת על המצב. עם זאת, זכרו שסביר להניח שיזדקק לתוספת חיבה וחיזוקים מצדכם.

חיי היומיום במשפחה משולבת

נוסף על בניית מערכות היחסים, בחודשים הראשונים תצטרכו לבסס את האופן שבו כולכם תגורו יחד. למשל:

  • לעבוד על שגרות משפחתיות חדשות והטלת אחריות על משימות בבית – למשל, מי מבשל את ארוחת הערב, מי מכין את ארוחות הצהריים של הילדים, מי עושה קניות ומי מנקה
  • לבסס כללים משפחתיים חדשים
  • להחליט על חדרי השינה ועל מרחבי לימודים ועבודה לילדים.

טקסים חדשים וישנים יעזרו לכם להבין כיצד בני המשפחה המשולבת ינהלו את חייהם יחד. הטקסים מעניקים לבני המשפחה תחושת שייכות, ועוזרים לנחם את הילדים במצבים לא מוכרים.

אפשר לבחור בשילוב כלשהו של הטקסים שהגיעו איתכם ועם בני הזוג, או בטקסים חדשים לגמרי שייחודיים למשפחתכם המשולבת. לדוגמה, אם ילדכם אוהב להקשיב לסיפור לפני השינה, המשיכו את המסורת כדי לעזור לו להרגיש בנוח גם במשפחה החדשה. חשבו על טקסים שבועיים למשפחה כולה, למשל, לשחק במשחקי לוח בימי שישי אחר הצהריים.

ניהול כספים במשפחה משולבת

אין דרך אחת נכונה לנהל את כספכם. יש זוגות שפותחים חשבון משותף וחולקים את כל המשאבים הפיננסיים. אחרים מחזיקים חשבונות נפרדים ומחלקים ביניהם את כל הוצאות הבית. יש כאלה שפותחים חשבון משותף להוצאות הבית, וממשיכים להחזיק חשבונות נפרדים.

כשאתם מנסים להחליט כיצד לנהל את כספכם במשפחה משולבת, רצוי:

  • לדבר על האפשרויות ולקבל החלטות לפני המעבר למגורים משותפים
  • להמשיך לדבר גם כשצצים נושאים חדשים, למשל ההשפעה הכלכלית של תינוק חדש ויציאה לחופשת לידה
  • לוודא שכל המשאבים מחולקים בצורה הוגנת לילדים
  • לחשוב מה כל אחד מכם יתרום למשכנתא או להוצאות על תיקוני הבית.

חלק מהמשפחות המשולבות מנסחות הסכם משפטי לסידור ענייני הכספים, בעיקר כשמדובר בנושאים כגון משכנתאות ותיקוני הבית. לצורך כך, מומלץ לפנות ליועץ פיננסי.

ליידע את בני הזוג לשעבר על ההסדרים החדשים

חשוב לספר לבן או בת הזוג לשעבר על השינויים בהסדרים המשפחתיים שלכם. סביר להניח שהם יזדקקו לזמן מה כדי להתרגל למצב החדש. אם המצב ביניכם נהיה קשה, כדאי:

  • לחשוב על מערכת היחסים ביניכם כעל הסדר עסקי – אפשר לעבוד עם בן או בת הזוג לשעבר על ניהול עימותים לטובת הילד
  • להפגין כבוד כלפי בני הזוג לשעבר שלכם ושל בני הזוג הנוכחיים, גם אם הם אינם מפגינים כבוד כלפיכם
  • לפתוח את הסדרי ההורות המשותפת עם בן או בת הזוג לשעבר.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

משחק וחברויות אצל ילדים עם צרכים מיוחדים

מדוע חברויות ומשחקים חשובים לילדים עם צרכים מיוחדים

משחק וחברויות עוזרים לילדים עם צרכים מיוחדים ללמוד סוגים רבים של מיומנויות ויכולות. בסופו של דבר, ילדים יכולים לשמש מורים מצוינים לילדים אחרים. כמו כן, המשחק עם ילדים אחרים יעזור לילדכם לא רק להתקדם ולהתפתח, אלא גם להרגיש טוב עם עצמו.

התפתחות חברתית-רגשית

משחק וחברויות עוזרים לילדכם ללמוד כיצד לחלוק, לשתף פעולה, להבין מה אחרים מרגישים וליצור חברויות עם ילדים אחרים. החברים יעזרו לו ליהנות ויכולים גם לתמוך בעת הצורך, וילדכם ילמד שהוא יכול להיעזר גם בילדים אחרים.

תקשורת

השהייה בחברת ילדים אחרים מאפשרת לילדכם ללמוד דרכים חדשות לחשוב, להקשיב ולתקשר. הוא יכול לשמוע ולראות כיצד ילדים אחרים “משתמשים במילים משלהם” כדי להגיד מה הם רוצים וצריכים כשהם ביחד, ולתרגל שימוש במילים משלו.

כשירגיש בטוח יותר ביכולות התקשורת שלו, סביר להניח שיסתדר טוב יותר עם אנשים אחרים. אם הוא מתנהג לפעמים בצורה מאתגרת, מיומנויות תקשורת טובות יותר יעזרו לו ולכם להתמודד.

התפתחות גופנית

חברויות יכולות לעודד את ילדכם להצטרף וליהנות בפעילויות גופניות חברתיות כמו ריצה, קפיצה, זריקת כדור, טיפול או בנייה. הפעילות הגופנית תשפר את טונוס השרירים שלו ואת מיומנויות המוטוריקה הגסה, וגם את הביטחון העצמי.

אם לילדכם יש מוגבלות גופנית שמקשה עליו להיות פעיל, אפשר להיעזר בפיזיותרפיסט או במרפאה בעיסוק שיעזרו לו למצוא דרכים להשתתף במשחקים ובפעילויות עם חברים, וגם להכניס כמה פעילויות מחזקות לשגרת היומיום. ניתן להיעזר גם במרכז בית איזי שפירא, המפעיל מרכז טכנולוגי ייעודי להנגשת משחקים לילדים עם מוגבלויות פיזיות וקוגניטיביות.

לתרגל משחקים

כדי לשחק יפה עם אחרים, ילדים צריכים לדעת כיצד לחלוק, לשחק בתורות, להקשיב ולהיות רגיש לרגשות של אחרים. עזרו לילדכם לתרגל את הדברים הללו באמצעות משחק ותקשורת יומיומיים.

הוא לומד הרבה מהתבוננות בכם מדברים עם אנשים אחרים, ומכך שהוא רואה כיצד אתם פועלים ומתנהגים בסביבה חברתית. זוהי הדגמה. כשאתם מדברים עם אנשים, אתם מדגימים לו כיצד להקשיב, לשתף, להתפשר, לראות דברים מנקודת המבט של אנשים אחרים ולהפגין אמפתיה. אפשר לומר, למשל, “כן, בוא נעשה את זה ככה”, או “אני לא מבינה למה את מתכוונת”.

שחקו עם ילדכם במשחקי לוח או משחקים אינטראקטיביים שבהם צריך לשחק בתורות, כדי לעזור לו ללמוד לשתף פעולה ולחלוק.

אם קשה לו להמתין לתורו ועליו לתרגל זאת, השתמשו בסימנים שונים כדי להזכיר לו שצריך לחכות. לדוגמה, אפשר להשתמש בכרטיס עם ציור שמסמן המתנה, או פשוט להניח עליו את היד ולתת לו תזכורת גופנית. ככל שילדכם ישתפר בהמתנה לתורו, צמצמו את השימוש בסימנים. למשל, הרימו אצבע כתזכורת במקום את כל היד.

אפשר לקרוא עם ילדכם ספרים שמציגים מצבים חברתיים שונים, או להכין ספרונים חברתיים או ציורים שמתארים את מה שעשוי להתרחש בגינה או בגן. כמו כן, מומלץ לדבר עם ילדכם ולהסביר לו כיצד להתמודד עם מצבים כאלה.

כשאתם רואים שילדכם חולק, משחק בתורות או משחק יפה בכל דרך שהיא, תנו לו המון שבחים וחיזוקים. אמרו לו בדיוק מה אהבתם בהתנהגותו, כדי שהסיכוי לכך שיחזור על התנהגות זו שוב בעתיד יגדל. למשל, “זה היה מאוד נחמד, איך שנתת את הכדור למורן כשהגיע תורה”. אם ילדכם נקלע לקונפליקט במשחק עם חבר בזמן שאי אפשר לתווך לו את הסיטואציה, הסבירו לו מה התרחש- “מורן רצתה גם את הכדור, עכשיו היא עצובה. בוא נחשוב מה אפשר לעשות עכשיו”.

לשחק עם ילדים אחרים

כל הילדים חייבים ללמוד לשחק ולהסתדר עם ילדים אחרים. יש כמה דברים פשוטים שיקלו על המשחק של ילדים עם צרכים מיוחדים.

לבחור צעצועים ופעילויות

אם קבעתם מפגש למשחק עם ילדכם, בחרו מראש את הצעצועים והמשחקים שמהם ייהנו כל הילדים. כדאי להכין כמה פעילויות שאתם יודעים שילדכם יודע לעשות בביטחון מלא. ילדים נוטים יותר להשתתף כשהם בטוחים בעצמם.

לילדים צעירים יותר, בחרו פעילויות שמאפשרות להם לשחק לבד, ליד ילדים אחרים או ביחד. הנה כמה רעיונות:

  • חומרים לצביעה וציור
  • ספרים, קוביות ומשחקי בנייה כמו דופלו או לגו
  • כלי נגינה
  • אביזרים למשחקי דמיון ולמשחק דרמטי
  • משחק מחוץ לבית, או יציאה לטיול קטן.

להכין סביבת משחקים

אם אתם מזמינים ילדים למשחק בביתכם, הכינו סביבת משחקים כדי שהאירוע יתנהל היטב. בחרו מקום מרווח שאינו הומה מדי. אפשר להכין פינות שונות למשחקים ולפעילויות כדי שהילדים יוכלו לשחק ביחד או לבד. במפגשים הראשונים כדאי שההורים יהיו זמינים ובסביבה, יתערבו ויתווכו במידה ויש צורך

להגביל את הזמן

קיבעו זמן למפגש עם חבר או חברים ודאגו להגביל את הזמן מראש. בהתחלה קבעו זמנים קצרים יחסית, שלא יעמיסו על ילדכם אם הסיטואציה לא נוחה לו. עם הזמן תוכלו אולי להאריך את השהות עם חברים.

להגביל את מספר החברים

השתדלו לא לקבוע עם מספר חברים בו זמנית, או לפחות בהתחלה, להזמין חבר אחד בלבד. הזמנת קבוצת חברים עלולה להיות מציפה ומאתגרת מדי, וילדכם עלול למצוא את עצמו שוב בחוץ.

לעזור בעת הצורך

לפעמים יהיה עליכם להתערב ולעזור לילדכם להתמודד עם מצבים מורכבים. הציעו לו מילים שבהן ישתמש כדי להבין את רגשותיו. למשל, “אני רואה שעלמה לקחה לך את הצעצוע. נראה שאת כועסת. מותר לכעוס. בואי נראה איך אני יכולה לעזור”.

כדאי ללמד את ילדכם כמה שאלות ומשפטים בסיסיים שיעזרו לו לשחק. לדוגמה, “גם אני רוצה לשחק בזה”, “אפשר לעשות את זה ביחד?” או “זה לא נעים לי שאתה עושה את זה”.

הסוד הוא במגוון

כדי לאפשר לילדכם ליהנות ממגוון חוויות, מומלץ לקרב אותו לילדים גדולים וצעירים יותר ולא רק לילדים בגילו, וכן לילדים עם צרכים מיוחדים או עם התפתחות תקינה.

אפשר ליצור קשר עם הורים לילדים שגרים באזורכם בקבוצות הפייסבוק העירוניות.  אפשר גם להשתמש בפורומים השונים להורי ילדים עם צרכים מיוחדים כדי לחלוק מידע, סיפורים ותמיכה עם אנשים שנמצאים במצבים דומים לשלכם.

מה קורה כשהמשחק משתבש

לא תמיד העניינים מתנהלים כמו שצריך. איננו נהיים חברים של כל מי שאנחנו פוגשים, או מסתדרים היטב עם כל מי שאנחנו מכירים. אך טבעי שתדאגו שילדכם יישאר בחוץ, שיתעלמו ממנו או שיתנהג לא יפה.

נסו להפוך את המשחק עם ילדים אחרים למהנה ככל האפשר, כדי שילדכם ירצה לעשות זאת שוב.

שימו לב שמשחק עם ילדים אחרים דורש אנרגיה גופנית ורגשית, וייתכן שיזדקק לזמן מה לבדו אחרי מפגש גדול. עם הזמן הוא ישתפר במפגש עם ילדים אחרים, ויצבור ביטחון עצמי באופן טבעי.

אם אתם חוששים שילדכם סובל מבריונות, קראו את המאמר כיצד לזהות בריונות כדי לקבל טיפים לטיפול במצב.

להבין את המשחק

האופן שבו ילדכם משחק ומכיר חברים ישתנה במהלך השנים הראשונות לחייו. הוא לומד דברים שונים ממשחק בגילאים ובשלבים שונים, כולל יצירתיות, גמישות ויכולת פתרון בעיות. ככל שיקבל יותר הזדמנויות לשחק, כך ילמד יותר כיצד עליו לשחק.

משחק מבודד מתרחש כאשר הילדים משחקים עם עצמם ואינם שמים לב למה שאחרים עושים. שלב זה מתרחש לרוב בגילאים 15-17 חודשים.

משחק מקביל מתרחש כאשר הילדים משחקים זה לצד זה ועשויים להשתמש באותם צעצועים או בצעצועים דומים לאלה שבהם משחקים לידם. שלב זה מתחיל בדרך כלל בגיל 18-24 חודשים,.

משחק אסוציאטיבי מתרחש כאשר הילדים ממציאים וחולקים דברים, נותנים אחד לשני דברים או מצטרפים למשחק של ילדים אחרים. שלב זה מתחיל בדרך כלל בסביבות גיל שלוש

משחק חברתי (סוציו-דרמטי) מתרחש כשהילדים מצטרפים ביחד לפעילויות ועובדים יחד כדי לסיים משהו משותף כמו להמציא חוקים, או לשחק במשחק עם חוקים. שלב זה מתחיל בדרך כלל בסביבות גיל שלוש-ארבע

שלבים אלו עשויים להופיע מאוחר יותר בילדים עם צרכים מיוחדים, ועשויים גם להימשך זמן ארוך יותר בטרם יעברו לשלב ההתפתחותי הבא במשחק.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לדבר על מין: חינוך מיני לבני 9-11

הידעתם?

כשמערכת היחסים בין ההורים לילדים קרובה והם מקיימים שיחות פתוחות וכנות על גוף, מערכות יחסים ומיניות, הילדים נוטים יותר להמתין עד גיל מאוחר יותר לפני שיתחילו לקיים יחסי מין. ילדים אלה צפויים להיות בקשר מיני עם פחות שותפים, ולקיים יחסי מין בטוחים כשיחליטו להתחיל בפעילות מינית.

לדבר על מין ומיניות עם ילדים בני 11-9

אף פעם לא מוקדם מדי להתחיל לדבר על מין עם ילדכם. כדאי להתחיל לדבר על מין, מיניות וגוף כבר מגיל צעיר מאוד ולקראת גיל ההתבגרות, כדי לעזור לו להבין שמין ומיניות הם חלקים נורמליים ובריאים מהחיים. ההתחלה בגיל צעיר גם מקלה מאוד על השיחות בגיל מבוגר יותר.

נושא המיניות אינו כולל רק מין, אלא גם כיצד ילדכם מרגיש בנוגע לגופו המתפתח, כיצד הוא מבין ומביע רגשות כמו אינטימיות, משיכה וחיבה לאחרים, וכיצד הוא מפתח ומתחזק מערכות יחסים מכבדות.

המסר העיקרי שעליכם להעביר הוא שילדכם יידע שתתנו לו מידע פתוח, כן ואמין, ושהוא אינו צריך לחשוש או להתבייש לשאול אתכם שאלות על מין ומיניות. החדשות הטובות הן שלא חייבים לדבר על מין ומיניות בשיחה חד פעמית שחייבת להיות מושלמת – היא יכולה וצריכה להתמשך ולהתפתח ככל שילדכם מתבגר.

שלושה צעדים לניהול שיחה על מין ומיניות

כדי לדבר עם ילדכם על מין, השתמשו בשיטת שלושת השלבים הבסיסית הבאה.

ראשית, בדקו מה הוא כבר יודע. לדוגמה, אם הוא שואל אתכם מה זו זקפה, שאלו אותו, “מה אתה חושב שזה?” או “מה אתה יודע על הנושא?”.

שנית, ספרו לילדכם את העובדות ותקנו את המידע השגוי. לדוגמה, “הפין של בנים הוא בדרך כלל רך. זקפה היא מה שקורה כשהפין מתקשה”.

שלישית, השתמשו בשיחה כהזדמנות לדבר על המחשבות והרגשות שלכם. למשל, “בנים מקבלים זקפה לפעמים מתוך שינה, ואז  זה נקרא לעיתים ” חלום רטוב”. זה מה שקורה כשמהפין שלך יוצא זרע. זה חלק טבעי מההתבגרות. אי אפשר לשלוט בחלומות רטובים, אז אל תדאג אם זה קורה, אתה יכול פשוט להכניס את המצעים שלך לכביסה”.

טיפים לשיחה על מין

הטיפים הבאים יקלו על השיחה עם ילדכם.

דברו בשפה פשוטה וכנה

חשוב להסביר את הדברים ברמה שילדכם יבין. דברו בקצרה, באופן חיובי ועובדתי. סביר להניח שילדכם יחזור לשיחה נוספת אם ירצה עוד מידע.

כמו כן, מומלץ להשתמש בשמות הנכונים לכל אחד מאיברי הגוף. מותר להשתמש גם בשמות חיבה, אך השימוש בשמות הנכונים עוזר להבהיר את העובדה שמותר ובסדר לדבר גם על האיברים בגופנו. ההיכרות עם השמות והתפקידים של כל איבר בגוף עוזרת לילדכם להישאר בריא ומוגן, ומבהירה לו שגופו שייך לו, ושהוא יכול לדבר בבירור על גופו בעת הצורך.

לדבר עם שני ההורים

כששני ההורים מעורבים בשיחות על מין, הם מראים לילדיהם שמותר לבנים ולבנות, לגברים ולנשים לדבר על מין ומיניות. השיחה עם שני ההורים תעזור לילדים משני המגדרים להרגיש נוח כשהם מדברים על גופם, לקחת אחריות על הרגשות המיניים שלהם, ולהצליח לתקשר במערכות יחסים אינטימיות בגיל מבוגר יותר.

מותר להגיד “אני לא יודע/ת”

ילדכם אינו צריך שתהיו מומחים – הוא רק רוצה לדעת שהוא מוזמן לדבר איתכם ולשאול שאלות. אם אינכם יודעים מה להגיד, אמרו לו שאתם שמחים ששאל, אבל אינכם יודעים כיצד לענות, ולכן תבדקו ותחזרו אליו עם תשובה. לאחר מכן, ודאו שאתם באמת חוזרים אליו עם תשובה.

כמו כן, תוכלו להציע לחפש את המידע ביחד, בספרים או באינטרנט.

לפתוח שיחה

חלק מהילדים אינם נוהגים לשאול שאלות, אך זה לא אומר שהם לא מתעניינים או מוכנים ללמוד. כשאתם אלה שפותחים בשיחה, אתם מראים לו שתשמחו לדבר על מיניות.

נצלו הזדמנויות ללמידה אקראית

למשל, אם אחת מבנות המשפחה בהיריון אפשר לומר “דודה שיר בהיריון ועוד מעט יהיה לה תינוק. חשבת פעם על איך באים תינוקות לעולם”?  אתם יכולים גם לצפות יחד עם ילדכם בחדשות או בסדרות הטלוויזיה האהובות עליכם וליזום משם שיחה על מגוון נושאים רלוונטיים.

הכינו את עצמכם

יכול להיות שמביך אתכם לדבר על מיניות, או שלא נוח לכם להשתמש במילים כמו “פין” או “פות” כשאתם מדברים על הגוף. זה טבעי.

אם אתם נבוכים מהשיחה על מיניות, הכינו את עצמכם – חשבו מה מביך אתכם וכיצד אפשר לפתור זאת. למשל, תוכלו לקרוא ספר על מיניות עם ילדכם כדי לפתוח בשיחה, או לתרגל לעצמכם את השימוש במילים שמביכות אתכם. מותר להגיד לילדכם שלפעמים קשה לכם לדבר על מין, או שאתם נבוכים.

טיפים לשיחה על מין, מיניות וגוף: ילדים בני 9-11

בגיל זה ילדכם עשוי להתחיל להתעניין או לרצות לדבר על דברים כמו איך תינוקות באים לעולם, מהי אוננות או לשאול אתכם שאלות מפתיעות כמו “מתי בפעם הראשונה קיימתם יחסי מין?” הנה כמה הצעות להתמודדות עם שיחות על הנושאים האלה.

“איך תינוקות באים לעולם?”

כשילדכם שואל אתכם את השאלה הזו, בדקו קודם כל מה הוא חושב, כדי להבין מה הוא כבר יודע.

לאחר מכן, תוכלו להגיד, “תינוק נוצר מחיבור בין תא זרע, המגיע מהגבר, לתא ביצית המגיע מהאישה, ולאחר מכן מתיישב ברחם וכך מתפתח התינוק. תאי הזרע נמצאים אצל הגבר באשכים, ויוצאים מהפין, והביציות נמצאות אצל האישה בשחלות שנמצאות בבטן התחתונה. הדרך של הזרע והביצית להיפגש היא כאשר הגבר מכניס את הפין שלו לתוך הנרתיק/הפות של האישה- זה מה שנקרא יחסי מין, ואז תא הזרע נכנס פנימה לכיוון הרחם של האישה ושם הוא יוכל לפגוש ביצית ולהפרות אותה. ברחם גדל התינוק למשך תשעה חודשים בערך, ואז הוא מוכן להיוולד”.

אפשר לדבר גם על האופן שבו משפחות יכולות להביא ילדים לעולם, כמו הפריה חוץ גופית ואימוץ.

אין צורך לחכות עד שילדכם ישאל את השאלות ויעלה את הנושא. תוכלו לפתוח שיחה במילים, “אף פעם לא דיברנו על איך נולדת”. או “האישה הזאת בהיריון. אתה יודע איך נשים נכנסות להיריון?”

מהי אוננות?

בגיל זה הילדים מתחילים לאונן, חלקם לעתים קרובות יותר מאחרים. אוננות היא פעולה בריאה, כל עוד ילדכם עושה זאת בפרטיות וללא רגשות אשם או בושה.

אם ילדכם הגיע לגיל זה, אפשר לפתוח שיחה ולהגיד, “ידעת שחלק מהילדים בגילך מאוננים? האם אתה מכיר את המילה הזו? זה אומר שהם נהנים לגעת באיברי המין שלהם. אין שום דבר רע או מלוכלך באוננות, אבל זה משהו שעושים בפרטיות”.

שיחה כזו תעזור לילדכם להרגיש טוב עם עצמו, ולדעת שנוח לכם לדבר על נושאים כאלה.

מתי בפעם הראשונה קיימתם יחסי מין?

אם ילדכם שואל אתכם על הפעילות המינית שלכם ואינכם רוצים לחלוק איתו את המידע, מותר לכם להגיד לו, “זה פרטי, אבל אשמח לדבר איתך על מין”.

סוג השאלות הזה הוא הזדמנות נהדרת לחלוק את הערכים המשפחתיים שלכם בנוגע למין. לדוגמה, “מין הוא פעילות פרטית בין שני מבוגרים שאוהבים אחד את השני”.

חלק מהילדים אינם שואלים את מה שהם באמת רוצים לדעת. נסו לבדוק על מה ילדכם שואל באמת – הפנו כלפיו את השאלה ואמרו, “זו שאלה מעניינת. מה גרם לך לחשוב על זה?” אם ילדכם שואל מתי קיימתם יחסי מין בפעם הראשונה, למשל, יכול להיות שהוא מנסה להבין מתי הגיל “הנכון” להתחיל לקיים יחסי מין.

בגיל זה מומלץ מאוד להתחיל לדבר איתו על השינויים החברתיים והרגשיים בגיל ההתבגרות ועל מערכות יחסים מכבדות בשנים אלה, כולל מערכות יחסים רומנטיות. אחת הדרכים הבריאות ללמוד על מערכות יחסים ועל מיניות היא לפתח רגשות כלפי אנשים מהמין השני, מאותו מין או משני המינים.

השפעות המדיה על הדיבור בנושאי מיניות עם ילדים

ילדים חשופים ללא הרף למסרים במדיה שנוגעים למיניות – חלקם חיוביים, וחלקם שליליים.

מה אפשר לעשות

נצלו הזדמנויות לדבר על מיניות ועל נושאים חשובים אחרים. לדוגמה, אם אתם צופים בסצנה בטלוויזיה או בסרטון מוזיקה ביוטיוב, תוכלו להגיד משהו כמו, “יש אנשים שלא מרגישים נוח לחיות במגדר שנולדו איתו”, או “כן, כל משפחה שונה, ולחלק מהילדים יש שתי אימהות או שני אבות”.

נקטו כמה אמצעי זהירות פרקטיים לשמירה על בטיחות באינטרנט – למשל, בדקו במה ילדכם צופה ביוטיוב, דברו על כללי השימוש באינטרנט, ואם אפשר, ודאו שאתם יכולים לראות את ילדכם כשהוא גולש באינטרנט.

אפשר לבדוק את דירוג הסרטים לפי גיל ואת דירוג המשחקים, ולעזור לילדכם להבין מה הוא רואה באמצעי התקשורת השונים.

אם ילדכם צופה בפורנוגרפיה או נתקל בה, נסו להישאר רגועים. כדאי לדבר איתו על מה שקרה ומה הרגיש בעקבות הצפייה.

ללמוד על מין ומיניות בבית הספר

ילדים לומדים על גופם, מערכות היחסים שלהם והמיניות בבית הספר כל הזמן, בין אם באופן רשמי בכיתה, או באופן בלתי רשמי עם החברים.

מומלץ לדבר עם בית הספר ולבדוק כיצד המורים ניגשים לנושא, כדי לדעת מה ילדכם לומד ולהוסיף מידע בבית, מלבד הערכים המשפחתיים שחשובים לכם.

חשוב שילדים יידעו מה ההבדל בין מגע בהסכמה לבין מגע שאינו בהסכמה. ודאו שילדכם יודע שמותר לו להגיד “לא” לכל סוג של מגע שאינו רוצה, ולספר למבוגר שהוא סומך עליו על כל מגע מבלבל שחווה. מיומנויות בטיחות אישית יעזרו לשמור על ביטחונו. צפו יחד בסרטון מה הקשר בין סקס לכוס תה? ונצלו את ההזדמנות לשיחה פתוחה על הנושא.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

לשמור על קשר וחיבור עם בני נוער

מערכות יחסים חיוביות ושמירה על קשר וחיבור

גיל ההתבגרות הוא התקופה העיקרית שבה הורים וילדים מתחילים לבלות זמן רב יותר בנפרד. חלק מהעניין הוא כיוון שבני נוער צריכים לחקור את מערכות היחסים שלהם עם חברים ועם אנשים אחרים מחוץ למשפחה, מיומנות שעוזרת להם:

  • לפתח תחושת עצמאות
  • להבין את מקומם בעולם כמבוגרים צעירים
  • להבין מהם הערכים והאמונות שלהם.

אולם ילדכם עדיין זקוק למערכת יחסים חזקה ותומכת איתכם, כדי שיוכל להרגיש בטוח ומוגן במהלך ההתמודדות עם אתגרי גיל ההתבגרות.

כדי להישאר מחוברים זה לזה, עליכם לבנות קרבה בתוך מערכת היחסים, ולהיות זמינים ומוכנים להגיב לאדם האחר. לא מדובר רק בבילוי זמן משותף או בקרבה פיזית זה לזה – אחרי הכל, בני משפחה יכולים לפעמים לחלוק מרחב מחיה משותף בלי לתקשר באמת.

הקשר ביניכם יכול להיות אגבי, ואפשר להשתמש באינטראקציות יומיומיות תכופות כדי לבנות קרבה. אפשר גם לתכנן את המפגשים הללו, ולקבוע זמן מיוחד לבילוי משותף.

דעו כי לעתים קרובות, בני נוער טוענים שיש להם מערכת יחסים חזקה וחיובית עם הוריהם – גם אם ההורים חושבים שמערכת היחסים ביניהם מדשדשת.

לשמור על אגביות ולהישאר בקשר

קשר אגבי מאפשר לכם להשתמש באינטראקציות יומיומיות כדי לבנות קרבה ומערכות יחסים חיוביות. האפשרויות הטובות ביותר לקשר אגבי מופיעות כשילדכם מתחיל לשוחח איתכם – מה שבדרך כלל אומר שיש לו מצב רוח לדבר.

טיפים לניהול שיחות יום-יומיות וקשר אגבי

  • הפסיקו את מה שאתם עושים והתרכזו ברגע. תנו לילדכם תשומת לב מלאה, גם אם רק לכמה דקות. החיבור עובד באופן הטוב ביותר כאשר אתם מעבירים את המסר שברגע זה, ילדכם הוא הדבר החשוב ביותר בעולם עבורכם.
  • התבוננו בו כשהוא מדבר. הקשיבו באמת למה שהוא אומר. כך תראו לו שדבריו חשובים לכם.
  • הפגינו עניין. עודדו את ילדכם להרחיב את דבריו, להביע דעות, השקפות, רגשות, ציפיות ותוכניות.
  • הקשיבו בלי להיות שיפוטיים או ביקורתיים. המטרה שלכם היא להיות איתו, לא לתת לו עצה או לעזור, אלא אם כן התבקשתם.
  • פשוט תהיו שם – אתם יכולים להיות במטבח בזמן שילדכם בחדרו. ילדכם ישמח לדעת שאתם שם אם יזדקק לעזרתכם.

אפשר ליצור הזדמנויות מכוונות לקשר אגבי, אבל עדיף שלא להתעקש אם ילדכם אינו מעוניין לשוחח. הניסיון לכפות עליו לדבר איתכם עלול להוביל לעימות או להתנגדות מצידו ולהותיר את שניכם עם טעם מר. כשאתם עוצרים את כל מה שאתם עושים ובאמת מקשיבים לילדכם, אתם בעצם אומרים לו שהוא חשוב, מוערך ושווה את זמנכם.

לתכנן את הקשר

קשר מתוכנן משמעו שיש לקבוע זמן לעשות דברים משותפים, ששניכם נהנים מהם.

עומס החיים והזמן שאתם מבלים בנפרד עלולים להקשות על מציאת זמן לבילוי מהנה ביחד, לכן צריך לתכנן אותו מדי פעם. בני נוער אינם תמיד נלהבים לבלות זמן עם הוריהם, אבל שווה להתעקש על זה – לפחות לפעמים.

טיפים לקשר מתוכנן

  • קבעו פגישה ביחד או תכננו תכניות לבילוי משותף – מצאו זמן שמתאים לשניכם. בתור התחלה, תוכלו לקבוע בילוי קצר יחסית.
  • תנו לילדכם לבחור מה תעשו יחד, ותזרמו איתו, כדי שירצה לבלות איתכם יותר. זה טבעי שהוא לא יהיה מעוניין לעשות את הדברים שמעניינים אתכם, וכאן תפקידכם כהורים להתאים את עצמכם אליו.
  • נסו ליהנות מחברתו. השתדלו להיות שותפים נלהבים ולשתף פעולה עם הפעילות שהציע. הפעילות עצמה חשובה פחות מהזמן המשותף שתבלו בשיחה ובבילוי עם ילדכם.
  • גלו עניין וקבלו את מעשיו, במקום לתקן אותו או לתת לו עצות. לא קל לוותר על תפקיד המורה והמאמן, אבל זה הזמן המתאים לבניית ולשיפור מערכת היחסים ביניכם. לכן, אם אתם רואים שילדכם טעה או שיש דרך קלה יותר לעשות משהו – שחררו בלי להגיב.
  • המשיכו לנסות ושמרו על חיוביות. בהתחלה, ייתכן שילדכם לא יתלהב כמוכם להשתתף בפעילויות שתכננתם, אבל אל תוותרו. המשיכו לתכנן פרקי זמן קצרים, והוא ילמד ליהנות מהזמן איתכם.

בני נוער שנהנים ממערכת יחסים יציבה, חמה, בוטחת ופתוחה עם הוריהם מצוידים טוב יותר לחיים, מסוגלים לפתח עצמאות ולהפוך למבוגרים אחראים. כמו כן, סביר יותר להניח שיצליחו להתמודד באחריות עם מצבים מסוכנים כגון עישון, שתיית אלכוהול, שימוש בסמים ופעילות מינית.

להתגבר על המכשולים

אם ילדכם מסרב לבלות איתכם

אם ילדכם אינו מוכן לבלות איתכם זמן שנקבע מראש, הפיקו את המיטב מהזדמנויות יומיומיות להתחבר, כמו למשל לפטפט בזמן הנהיגה. תוכלו לנסות את הדברים הבאים:

  • התחילו בפרקי זמן קצרים – שתו כוס קפה בבית הקפה האהוב עליכם אחרי בית הספר, למשל.
  • תנו לילדכם לבחור את הפעילות – גם אם תצטרכו ללכת לקומדיה רומנטית לגיל הנעורים או לסרט אקשן!
  • אל תוותרו – זה עלול לקחת קצת זמן, אך ככל שתנסו יותר ותבלו זמן רב יותר יחד, כך יהיה לשניכם קל יותר להתרגל. כדאי להמשיך ולהציע בילוי קצר משותף מדי פעם, מבלי ללחוץ. למשל, צאו להליכה, ולפני שאתם יוצאים אתם יכולים להגיד לו “אני יוצא להליכה, רוצה להצטרף אלי”? או “אנחנו יוצאים לסרט, רוצה לבוא איתנו?” גם אם יסרב, תוכלו לנסות שוב בהמשך.

אם ילדכם מסרב לספר לכם מה הוא עושה

אתם וילדכם תרגישו קרובים יותר אם תפיקו את המיטב מהשיחות האגביות במהלך היום. כל שיחה קטנה היא הזדמנות להקשיב ולדבר באופן רגוע וחיובי.

אם אתם מרגישים שאתם היחידים שעושים מאמץ

מכיוון שילדכם בגיל ההתבגרות, טבעי שהוא יהיה יותר מרוחק ולא יתאמץ ליזום עמכם אינטראקציות רבות. לכן צרו קשר עם ילדכם באופן נעים ומתחשב, כדי ליצור רצון טוב ורגשות חיוביים. לעתים קרובות, הדברים הקטנים הם אלה שמשנים את המצב – כמו למשל להגיד סליחה, לתת חיבוק או ליטוף על הגב, לדפוק בדלת החדר לפני שאתם נכנסים, לבשל מנה שהוא אוהב, לתת צ’ופרים או לצאת לפעילויות מהנות בהפתעה.

גישה כזו יוצרת אווירה חיובית יותר גם אם ילדכם אינו מצטרף. נסו לעשות דברים נחמדים גם אם אין לכם חשק.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

איך לגדל מתבגרים מאושרים

אושר ורווחה אצל בני נוער

אושר (או שמחה) הוא מצב תודעתי או מצב רוח. בני נוער מאושרים הם לרוב כאלה שמרוצים מחייהם וממערכות היחסים שלהם.

הרווחה מגיעה מבריאות גופנית, נפשית ורגשית, ומשמעה ליהנות מרגשות חיוביים, להשתתף בפעילויות שונות, לשמור על מערכות יחסים טובות ועל קשרים חברתיים, למצוא משמעות בחיים ולהרגיש שמסתדרים היטב.

אושר ורווחה קשורים זה לזה, אך אינם זהים. הקשרים ביניהם אינם מוגדרים בבירור: בני נוער יכולים להיות מאושרים בגלל חלק מהדברים שמובילים ליצירת רווחה, אך הם אינם זקוקים לכל הדברים הללו כדי להיות מאושרים.

טיפים לגידול מתבגרים מאושרים

אפשר לשפר את האושר של ילדכם בעזרת שבחים וחיזוקים, כללים וגבולות ברורים, אורח חיים משפחתי בריא ומערכות יחסים חמות בתוך המשפחה.

שבחים, חיזוקים ותשומת לב חיובית

  • תנו לילדכם שבחים כשהוא מתנהג כראוי, למשל עוזר בבית, עושה את המטלות שלו או עושה שיעורי בית. אמרו, לדוגמה, “אני ממש מעריכה את זה ששמת את הבגדים המלוכלכים בסל הכביסה”.
  • תנו לילדכם תשומת לב – לדוגמה, לכו לצפות בו במשחק כדורגל, שלחו לו הודעת טקסט נחמדה או חייכו אליו בלי סיבה.
  • עודדו אותו לנסות דברים חדשים – למשל, אם הוא מתעניין בספורט חדש, הציעו לקחת אותו ליום הפתוח בחוג.
  • העריכו את החוזקות של ילדכם, ושבחו אותו על מי שהוא. לדוגמה, אמרו לו, “אתה שומר ממש טוב על הילדים הקטנים יותר בתנועת הנוער”. כך תעזרו לו לבנות הערכה עצמית ותגנו עליו מפני השוואה לאחרים.
  • חשוב לשבח את ילדכם על המאמץ שהוא עושה ולא רק על ההישגים. לדוגמה- חשוב לשבח ילד שהתכונן למבחן ביסודיות והשקיע שעות לימוד רבות, למרות שקיבל במבחן ציון בינוני. תנו לו לדעת שאתם גאים בו כשהוא מנסה, בעיקר אם מדובר בדברים קשים. אמרו, למשל, “אני כל כך גאה בך שרצת כל הדרך בריצת 2000, אפילו שראיתי שהתעייפת”.

כללים וגבולות

כללים ברורים והוגנים עוזרים לבני נוער להרגיש מוגנים ובטוחים גם כשדברים רבים בחייהם משתנים. אם תשלבו את ילדכם בקביעת הכללים מראש, סביר יותר להניח שימלא אותם. ניהול משא ומתן על הכללים יוכל גם להראות לו שאתם מכבדים את הבשלות והבגרות שלו.

חשוב לשתף את ילדכם המתבגר באופן קבוע בעבודות הבית בהתאם לגילו ויכולותיו. לדוגמה- ילד בן 7 יכול לפנות את שולחן האוכל ולנגבו עם סמרטוט מטבח, וילד בן 15 יכול לבשל דברים פשוטים, להדיח כלים או להיות אחראי על חלק מהטיפול בכלב של המשפחה. שילוב המתבגר בעבודות הבית משדר לו שהוא חלק מהיחידה המשפחתית, נותן תחושת שייכות ומעודד לקיחת אחריות.

אורח חיים בריא

  • עודדו הרגלי שינה טובים: בני נוער זקוקים לבין תשע לעשר שעות שינה בערך מדי לילה.
  • עודדו את ילדכם לעשות לפחות 60 דקות של פעילות גופנית מדי יום. פעילות כזו יכולה לכלול הליכה לבית הספר, משחק כדורסל עם חברים או טיול עם הכלב.
  • עודדו אותו לבחור מזון בריא שיתדלק את הצמיחה וההתפתחות שלו.
  • עזרו לו לשמור על איזון בריא בין לימודים, עבודה וזמן פנוי. ייתכן שתצטרכו לבדוק כמה לילות בשבוע הוא עושה דברים מחוץ לבית, כמה זמן מנוחה יש לו, כמה הוא תורם לחיי המשפחה באמצעות עשיית מטלות שונות, כמה ארוחות משפחתיות אתם אוכלים יחד וכן הלאה.

מערכות יחסים בתוך המשפחה

  • חלקו זיכרונות עבר ביחד וצרו זיכרונות חדשים. לדוגמה, צלמו תמונות או סרטוני וידיאו באירועים משפחתיים מיוחדים או באירועי בית הספר, והתבוננו בהם עם ילדכם, או היזכרו בדברים שנהניתם מהם כמשפחה.
  • פנו זמן כדי לדבר על ההצלחות של כל אחד או על הצלחות של המשפחה כולה. לדוגמה, אפשר לבקש מכל אחד סביב שולחן האוכל לספר משהו שהתנהל היטב באותו יום. על מנת לעודד יכולת שיתוף ולאפשר הפנמה ש”החיים הם לא רק פיקניק” ניתן גם לבקש לשתף במשהו לא טוב שקרה באותו היום.
  • יַסדו ושמרו על טקסים משפחתיים – לדוגמה, בישול משותף של ארוחת ערב בימי חמישי, לצפות יחד בסרטים מיוחדים, לצאת לשתות מילקשייק אחרי בית הספר בימי שישי וכן הלאה.

אצל בני נוער גדולים יותר, האושר תלוי מאוד ברמת החופש שהם מקבלים ובמיעוט מגבלות. כדי להיות מאושרים, בני נוער מבקשים לקבל כבוד, להתפתח באופן עצמאי בלי עזרת הורים או מטפלים, ליצור לעצמם חיי חברה וחברויות משלהם, ולקבל יחס רציני כאנשים בפני עצמם, במקום לקבל יחס סטריאוטיפי מקובל למתבגרים. יחד עם זאת, למרות הצורך הגובר בעצמאות, גם בני נוער בגילאי 17-18 זקוקים למעורבות הוריהם סביב קבלת החלטות חשובות וזקוקים לשגרה ברורה עם גבולות אשר תורמים לתחושת הביטחון שלהם.

לשפר את הרווחה של בני הנוער

הנה כמה רעיונות לעידוד ההיבטים השונים של רווחת מתבגרים.

בריאות גופנית

כשילד מטפל בעצמו מבחינה גופנית, טוב לו יותר. לדוגמה, פעילות גופנית, לצאת להפסקה מהמסכים והטכנולוגיה, לצאת החוצה ולישון מספיק – כל אלה יעזרו למצב הרוח של ילדכם וישפרו את הכושר הגופני שלו.

בריאות נפשית ורגשית

בריאות נפשית חשובה לרווחה של בני נוער. לדוגמה, בני נוער בריאים בנפשם הם בדרך כלל בעלי חוסן נפשי, שעוזר להם להתמודד טוב יותר עם מצבים קשים. ילד בעל חוסן נפשי יכול להתאושש ולחזור לעצמו מהר יותר כשהמצב משתבש, מה שיעזור לו לעבור את העליות והירידות בחיים ולשפר את הרווחה שלו.

פעילויות שונות

הציעו לילדכם לנסות דברים חדשים ולהתעסק בפעילויות שונות, כדי לשמור על האפשרויות שלו פתוחות, ולגלות במה הוא טוב.

מערכות יחסים וקשרים חברתיים

מערכות יחסים וקשרים חברתיים הם חיוניים לרווחת בני נוער. ילדכם זקוק לקשרים קרובים ותומכים עם בני משפחה וחברים. מערכות יחסים טובות בין הורים לילדים נוטות להוביל ליצירת חברויות טובות אצל בני נוער. בגיל ההתבגרות המיקוד החברתי עובר בהדרגה מהמשפחה אל עבר החברים בני גילו של ילדכם, אשר מקבלים חשיבות עליונה בעיניו. ההרגשה של להיות חלק מקבוצת ייחוס חברתית מספקת תחושת משמעות עבור ילדכם. את תחושה זו ניתן להשיג עם החברים לכיתה, לחוג או תנועת הנוער. עליכם להכיר בחשיבות דברים אלו ולעודדם.

למצוא משמעות בחיים

משמעות בחיים נובעת מעשיית דברים טובים עבור אחרים. ילדכם יכול לחפש דרכים יומיומיות לעזור לבני המשפחה או לחברים – למשל, לתת למישהו את המושב שלו באוטובוס, או לעזור למישהו להרים את השקיות שנפלו ברחוב. הוא יכול להשתתף גם בפעילויות בקהילה. הנתינה הזו “מאירה” את מרכז התגמולים במוח, שגורם לילדכם להרגיש טוב.

תחושה של חיבור למשהו גדול ממנו יכולה לתת לו תחושת תכלית. המשמעות יכולה לבוא ממקור רוחני, פילוסופיית חיים או מחויבות למטרה, כמו איכות הסביבה. אנשים שמוצאים משמעות בחיים חווים פחות לחץ ומפיקים את המיטב ממה שהם עושים.

יעדים והישגיות

יעדים שמתאימים לערכים של ילדכם, והם גם מהנים ובני השגה, יעזרו לו להשתמש בחוזקות שלו ויתנו לו תחושת תכלית והישגיות.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

נכנסים לחטיבת הביניים

למה לצפות

המעבר לחטיבת הביניים ולבית הספר התיכון מביא עמו כמה אתגרים נפוצים למדי. אחד מכל שלושה ילדים אמר שהיה לו קשה לעבור לבית ספר חדש. הקשיים הללו נפתרים מעצמם בדרך כלל במהלך השנה הראשונה.

ילדים נוטים לחוש רגשות מעורבים בנוגע לכניסה לחטיבת הביניים או לתיכון. הם עשויים:

  • להתרגש מההיכרות עם חברים, נושאים ומורים חדשים
  • להילחץ בגלל שגרות הלמידה החדשות, הצורך להכיר חברים חדשים וההימצאות בסביבה חדשה
  • לדאוג מההתמודדות עם עומס עבודה מוגבר או הצקות.

ייתכן שגם אתם מודאגים מהדברים האלה, ותוהים אם לילדכם יש מספיק ביטחון עצמי ומיומנויות כדי להתמודד איתם בהצלחה. הדאגות האלה נורמליות לגמרי. הכניסה לחטיבת הביניים מסמנת את המעבר מהמוכר לבלתי ידוע, וגם מציאת דרך חדשה לגמרי להתנהלות בחיים.

מערכות יחסים

ילדכם יצטרך להכיר חברים חדשים לכיתה וליצור חברויות חדשות, ולבסס (או לבסס מחדש) את מעמדו בתוך הקבוצה. להורים יש השפעה גדולה במיוחד על הקלת המעבר. החברים של ילדכם משפיעים על האופן שבו הוא מרגיש בנוגע למעבר, אך לתמיכה שלכם יש השפעות לטווח ארוך יותר.

למידה בבית ספר

ילדכם יצטרך להסתגל לסגנונות הוראה והערכה חדשים, להתמודד עם מגוון רחב של נושאי לימוד, להתאים את עצמו למורים שונים בכיתות שונות, לקבל אחריות רבה יותר ללמידה שלו, ולהתמודד עם עומס עבודה גדול יותר.

להתמקם בבית הספר

ילדכם יצטרך להתרגל לבנייני בית הספר החדש, למצוא כל מקום, להגיע לכיתה בזמן עם חומרי הלימוד הנכונים, ולפעמים להתמודד גם עם סידורי תחבורה חדשים.

כל הנושאים האלה עשויים להיות מאתגרים במיוחד לצעירים שגרים באזורים מרוחקים יותר, ויצטרכו להתמודד עם זמני נסיעה ארוכים, או להתרחק מהמשפחה, החברים והקהילה המקומית אם הם הולכים לפנימייה.

להתכונן לתיכון

כדי להקל על החששות מפני הכניסה לבית הספר התיכון, הכינו את ילדכם בחודשים ובשבועות לפני תחילת השנה. הנה כמה רעיונות להתמודדות עם עניינים פרקטיים:

  • במקומות מסוימים מוצעת מטעם משרד החינוך תוכנית מעברים לתלמידי כיתות ו’ שעוברים לחטיבות הביניים ולתמידי כיתות ט’ שעוברים לתיכון. אם אפשר, ודאו שילדכם יגיע לאחת התוכניות האלה בימים שבהם הן מתקיימות בבית הספר.
  • אם בית הספר היסודי אינו מציע תוכנית כזו, בדקו מה מציעים חטיבת הביניים או התיכון. כמעט תמיד מוצעות תכניות שנועדו לסייע להיכרות עם בית הספר החדש: ימי ביקור, סיירות או ימי גיבוש לקראת המעבר.
  • שלבו את ילדכם בתהליך קבלת ההחלטות. לדוגמה, דברו על התלבושת האחידה, על סידורי התחבורה לבית הספר וממנו, ועל בחירת נושאי הלימוד, אם אפשר.

הנה כמה רעיונות להתמודדות עם חששות ורגשות מעורבים:

  • שאלו את ילדכם למה הוא הכי מצפה וממה הוא הכי מודאג. הקשיבו באמת לרגשות שלו בנוגע למעבר.
  • הקשיבו לדאגותיו, אך הראו לו גם את הצדדים החיוביים במעבר. לדוגמה, אפשר להדגיש את ההזדמנויות החדשות שייקרו בפניו ולדבר על הפעילויות החדשות אחרי בית הספר.
  • דברו איתו על החששות שלו מפני יצירת חברויות חדשות. למשל, בדקו מה אומרים החברים שלו על חטיבת הביניים. כמו כן, אפשר לשאול כיצד ינסה לשמור על קשר עם החברים הישנים ולהכיר חברים חדשים בבית הספר.

במהלך המעבר

הנה כמה רעיונות שיעזרו לחלק הפרקטי של המעבר:

  • נסו להתארגן כך שאחד ההורים, סבא או קרוב מבוגר אחר יהיה בבית לפני ואחרי בית הספר בשבועות הראשונים.
  • בדקו מיהי המורה שאחראית על הטיפול הכללי בילדכם, על הנוכחות וההתקדמות החברתית והלימודית.  בדרך כלל תהיה זו המורה המחנכת. צרו איתה קשר אישי מוקדם ככל האפשר, הציגו את עצמכם ושאלו שאלות.
  • נסו להכין את הבית ולהתאים אותו ללימודים. לדוגמה, ודאו שלילדכם יש חדר שקט ללמוד בו, הרחק מהסחות דעת כגון טלוויזיה או טלפון נייד. אם עליו להשתמש באינטרנט, כדאי לבדוק באילו אתרים הוא גולש.

הרעיונות הבאים יעזרו לחששות בנוגע להיכרות עם אנשים חדשים ויצירת חברויות חדשות:

  • בדקו אם יש תוכנית חונכות בבית הספר החדש, ועודדו את ילדכם להצטרף אליה.
  • אמרו לו שחבריו מוזמנים לבקר אצלכם בבית. עודדו אותו להזמין חברים הביתה, ואפשרו לו ללכת לבקר בבתיהם.
  • עזרו לו לחקור הזדמנויות חדשות. הוא יכול ללמוד לנגן בכלי נגינה, להתנסות בחוג ספורט או להצטרף לשיעורי דרמה כדי להכיר ילדים חדשים ולהשתלב בפעילויות של בית הספר.

הרעיונות הבאים יעזרו להתמודד עם העליות והירידות הרגשיות:

  • התכוננו מראש לעליות ולירידות. לוקח זמן להסתגל לשינוי, אך אם המצב לא מתייצב אחרי ששת השבועות הראשונים, דברו עם המחנכת של ילדכם בהקדם.
  • הזכירו לילדכם שטבעי שהוא מרגיש לחוץ מההתחלה החדשה – ספרו לו, לדוגמה, כמה אתם לחוצים ונרגשים לפני שאתם מתחילים עבודה חדשה.
  • דברו עם הורים אחרים ובדקו אם החוויות והרגשות של ילדכם דומים לאלה של ילדיהם. חוגי ספורט ואירועים שקשורים לבית הספר הם מקום טוב להכיר בו הורים אחרים.
  • נסו לוודא שילדכם אוכל היטב, פעיל גופנית וישן מספיק. סביר להניח שהמעבר לחטיבת הביניים או לבית הספר התיכון יגרום לו להיות עייף מאוד בשבועות הראשונים.

כיצד אתם מרגישים בנוגע לכניסה לחטיבת הביניים

המעבר לחטיבת הביניים או לתיכון הוא צעד עצום עבור ילדכם – וגם עבורכם. מערכת היחסים שלכם עם בית הספר היסודי נגמרת, וסביר להניח שיהיו לכם יחסים אחרים עם החטיבה או התיכון.

מותר לכם להרגיש רגשות מעורבים בנוגע לשינויים האלה. דברו עם הורים אחרים, ובעיקר כאלה שחוו לאחרונה מעבר לתיכון או לחטיבה. יכול להיות שתקל עליכם הידיעה שגם ילדים אחרים מתקשים מעט להסתגל בהתחלה, אך מתייצבים בהמשך השנה.

ההורים המנוסים יוכלו לענות לכם על שאלות קטנות ולתת לכם טיפים מועילים בנוגע להתנהלות בבית הספר החדש.

אל תופתעו אם ילדכם אינו רוצה שתהיו נוכחים בחטיבת הביניים כמו שהייתם בשנים הקודמות. זכרו שהוא זקוק לתמיכתכם מחוץ לבית הספר, ושהמעבר הוא חלק מהאופן שבו הוא מפתח עצמאות רבה יותר. המשיכו לדבר עם ילדכם על בית הספר. אם קשה לכם לגרום לו להיפתח בפניכם, קראו את המאמר לדבר על בית הספר.

סימנים לכך שילדכם מתקשה

הסימנים לכך שילדכם מתקשה עשויים לכלול:

  • היעדר מעורבות בבית הספר החדש
  • דיבור מועט או בכלל לא על חברים חדשים
  • סירוב לדבר איתכם על בית הספר
  • עניין מועט או בכלל לא בעשיית שיעורי הבית
  • הערכה עצמית או ביטחון עצמי נמוכים – הוא עשוי להגיד שהוא “סתום”, “טיפש” או לא מבין כלום
  • חוסר רצון ללכת לבית הספר, או סירוב ללכת
  • צניחה בציונים או בביצועים האקדמיים.

אם הוא מתקשה, אל תחכו שהדברים ישתפרו מעצמם. נסו לגרום לו לדבר על רגשותיו, ספרו לו שרגשות הדאגה וחוסר הנוחות נורמליים, ונסו להעלות כמה שיטות לפתרון הבעיה. כמו כן, כדאי לשקול לדבר עם המורה, היועצת, פסיכולוג או רופא הילדים.

ילדים עם צרכים מיוחדים

המעבר לחטיבת הביניים או לתיכון עשוי להיות מאתגר יותר לילדים עם צרכים מיוחדים. חשוב לוודא היטב שילדכם – וכל המשפחה – מוכן היטב לשינוי, ויש לו גישה למידע המתאים.

ייתכן שתזדקקו למעט זמן נוסף כדי לתכנן את המעבר – אפשר אפילו להתחיל שנה קודם. המחלקה לחינוך מיוחד בעירייה יכולה לעזור לכם לוודא שהצרכים של ילדכם מתמלאים בבית הספר היסודי, בחטיבה ובתיכון.

אם אתם זקוקים לתמיכה נוספת או מודאגים, אפשר לדבר עם המורה של ילדכם, מנהלת בית הספר או רכזת השכבה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

הורים: כעס וניהול כעסים

כעס אצל הורים: מה צריך לדעת

כעס הוא רגש אנושי נורמלי, וכהורים, אך טבעי שתכעסו לפעמים. כל ההורים כועסים בשלב מסוים.

כעס יכול להיות גם דבר חיובי. לפעמים הוא נותן לכם אנרגיה לעשות מה שצריך, או לעמוד על שלכם. תחושת כעס, וההתמודדות איתו בדרכים חיוביות ובריאות, מאפשרות לכם לתת דוגמה טובה לילדים. למשל, אם אתם עוצרים לרגע כדי לנשום כמה נשימות עמוקות ולהסתלק במקום להתפוצץ, אתם מראים להם איך אתם רוצים שיתנהגו.

עם זאת, כעס יכול להיות שלילי, בעיקר אם הוא מתרחש לעתים קרובות ויוצא משליטה. אובדן שליטה בזמן כעס עלול להחמיר את הבעיות וליצור עימותים. אם אינכם נותנים לעצמכם זמן להירגע, אתם עלולים להגיד או לעשות דברים שלא עוזרים למצב ולא תוכלו לקחת אותם חזרה.

השהות בקרבת עימותים וצעקות מפחידה ילדים. אם קשה לכם לשלוט בעצמכם בזמן כעס, כדאי לפנות לאיש מקצוע. פנו לאיש מקצוע טיפולי, שיעזור לכם לערוך תוכנית לניהול כעסים. אם אתם כועסים כל כך עד שאתם פוחדים שתפגעו בילדכם, פנו מיד לקבלת עזרה. התקשרו לער”ן (עזרה ראשונה נפשית בטלפון) במספר 1201 הפועל 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע.

מדוע הורים כועסים לפעמים

כהורים, סביר להניח שאתם מטפלים בהמון דרישות ממקורות שונים ובהם העבודה, חיי המשפחה, המטלות בבית, פעילויות של הילדים ואירועים חברתיים. קל לאבד סבלנות ולכעוס כשאתם עסוקים ועייפים, כשהילדים אינם משתפים פעולה או כשהמצב לא מתרחש כפי שתוכנן.

לפעמים אתם מרגישים כעס או תסכול מבן או בת הזוג, בגלל חוסר הסכמה בנוגע להורות, למשמעת או מי עושה את המטלות בבית. הוויכוחים הללו עלולים להוביל לעימותים, בעיקר אם אתם חשים שחותרים תחת סמכותכם או שאינכם מקבלים תמיכה.

לעתים, הכעס או התסכול שחש ילדכם גורמים לכם לכעוס. לדוגמה, אם ילדכם כועס, מדבר אליכם בחוצפה או אינו עושה כפי שהתבקש, ייתכן שגם אתם תכעסו. אולי תתקפו חזרה באותו רגע ותתחרטו על כך בהמשך.

וישנם גורמים אחרים שמעלים את הסיכוי לכעס – כמו מחלה, לחץ בעבודה, קשיים כלכליים, היעדר שינה ומחסור בזמן פנוי. לפעמים אתם מרגישים שדוחקים אתכם לקצה.

אצל אנשים מסוימים, ההורות עשויה להעלות כעסים וקשיים בלתי פתורים או רגשות קשים אחרים מתקופת ילדותם. אם חוויתם טראומה, התעללות או הזנחה כילדים, סביר יותר להניח שתגיבו בצורה מוגזמת במצבים מסוימים או תתקשו לשלוט בעצמכם בזמן כעס.

לזהות את סימני הכעס

ייתכן שאתם מרגישים כאילו אתם פשוט יכולים להתפוצץ מכעס בלי שום התרעה, אבל למעשה, הגוף שלכם נותן לכם כמה סימנים מוקדמים. אם תזהו את הסימנים הללו, תוכלו לנקוט את הצעדים הדרושים כדי להירגע לפני שאתם מתפרצים.

סימני הכעס המוקדמים כוללים:

  • דופק מואץ
  • קיבה עצבנית
  • תסיסה – תחושת מתח או עצבנות
  • נשימה מואצת
  • מתח בכתפיים
  • לסתות וידיים קפוצות
  • הזעה.

חשיבה שלילית

חשיבה שלילית נפוצה מאוד בזמן כעס, ועלולה אף להחמיר אותו.

לדוגמה, ייתכן שהיה לכם יום קשה בעבודה ואתם לחוצים. כשאתם אוספים את הילדים מבית הספר, הם מתחילים להתווכח במושב האחורי, מה שמוסיף ללחץ שלכם וגורם לכם לתסכול. כשאתם מגיעים הביתה, הם מסרבים להוציא את תיקי האוכל שלהם מהאוטו ולשים את התיקים במקום, ואז אתם גם כועסים, גם מתוסכלים וגם לחוצים.

הנה כמה מחשבות שליליות שעשויות לצוץ במצב כזה:

  • “אף אחד אף פעם לא עוזר לי – אני צריכה לעשות הכל בעצמי”.
  • “אתם ילדים כאלה מרגיזים”.
  • “אם הייתם מתנהגים יותר טוב, לא הייתי כועס כל כך”.
  • “למה אתם רק רוצים לעצבן אותי?”

אם שמתם לב למחשבות כאלה, זה סימן לכך שאתם צריכים לעצור את מה שאתם עושים ולהירגע לפני שתאבדו שליטה ותתפוצצו בכעס.

כלים פשוטים לניהול כעסים

צעד ראשון: לזהות את הכעס

הצעד הראשון להתמודדות עם הכעס הוא לשים לב לסימנים המוקדמים. חשוב מאוד לזהות ולהגיד שאתם כועסים, גם אם רק לעצמכם. לדוגמה, “זה ממש מכעיס אותי”, או “אני מרגישה שאני מתחילה לכעוס”.

צעד שני: לנסות להירגע

ברגע שאתם מבחינים בסימנים המוקדמים של הכעס, אפשר לעשות כמה דברים כדי להירגע. הנה כמה רעיונות:

  • קחו נשימה ארוכה ושחררו אנחה. נסו להאט את הנשימה.
  • נסו להתרחק ממקור הכעס ועשו משהו שמרגיע אתכם, כמו להאזין למוזיקה, לדפדף בעיתון או פשוט להסתכל החוצה מהחלון.
  • צאו החוצה לריצה או להליכה בשכונה.
  • היכנסו למקלחת.
  • לכו למקום שקט לכמה דקות.

הסימנים לכך שאתם מתחילים להירגע כוללים האטה בקצב הלב והרפיית השרירים.

צעד שלישי: לחשוב על המצב

אחרי שנרגעתם, כדאי לחשוב שוב על המצב ולראות מה בדיוק קרה. כך תוכלו ללמוד מהחוויה, ולהתמודד טוב יותר עם מצבים דומים בעתיד. שאלו את עצמכם:

  • “עד כמה זה היה חשוב? למה כל כך התעצבנתי?”
  • “האם אני יכול להבין את המצב?”
  • “האם עליי לעשות משהו בנוגע לזה, או שאני יכול פשוט לשחרר?”

כדאי וחשוב להגיד לילדים ולבן או בת הזוג כיצד אתם מרגישים ומה אתם עושים כדי לטפל בזה, כדי להראות להם שיש דרך טובה יותר להתמודד עם הכעס שלהם. לדוגמה, “אני ממש כועס. אני צריך לצאת החוצה לכמה דקות כדי להירגע לפני שנדבר על זה”.

שימו לב: אל תנערו את התינוק שלכם, ואל תכו אותו, תבעטו בו או תשליכו אותו. פעולות כאלה עלולות להיגמר במוות, נכות או פגיעה חמורה. אם אתם חשים מוצפים או שאתם עומדים לאבד שליטה, הניחו את התינוק שלכם במקום בטוח, גם אם הוא בוכה, וצאו מהחדר כדי להירגע. הזעיקו את בן או בת הזוג, הורה, שכנה או כל מי שיכול לעזור לכם, עד שתתאזנו שוב.

לשמש דוגמה אישית טובה לילדים

אל תתנצלו אל הכעס עצמו, כיוון שכך אתם מעבירים את המסר שאסור לכעוס. מותר להרגיש כעס – אבל לא כדאי לצעוק, למשל. לכן, עדיף להתנצל על כך שצעקתם או שאיבדתם שליטה אך לא על הכעס עצמו. כך תראו לילדיכם שמותר לכעוס לפעמים. הדבר החשוב הוא למצוא דרכים בריאות וחיוביות להתמודד עם הכעס.

מה לעשות אם אינכם מצליחים לנהל היטב את הכעס שלכם

לפעמים יהיו מצבים שבהם לא תצליחו להתמודד היטב עם הכעס, תצעקו ותגידו דברים שתתחרטו עליהם אחר כך. זה טבעי וקורה לכולם. כשזה קורה, נסו לחשוב לרגע מה להגיד לילדים או לבן או בת הזוג. הנה כמה רעיונות:

  • “אני מצטערת שאיבדתי שליטה. בפעם הבאה אתרחק לרגע כדי להירגע בשלב מוקדם יותר”.
  • “סליחה שצעקתי. אנחנו יכולים לדבר על מה שקרה?”.
  • “סליחה. לא הייתי צריך להגיד את זה, למרות שכעסתי. הייתי צריך להתרחק רגע ולהירגע לפני שדיברנו”.

הרגשות מצטברים כשאתם עייפים ולחוצים. חשוב לטפל בעצמכם כדי לחוש רגועים יותר ומוכנים לפתור בעיות עם הילדים וכן עם בן או בת הזוג, בני המשפחה והחברים.

אם אתם מרגישים קושי להתמודד עם הכעס וקושי לשלוט בתגובותיכם לעיתים קרובות מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

תקשורת בין הורים: איך להקשיב

מדוע חשוב להקשיב?

הקשבה מובילה להבנה טובה יותר ביניכם לבין בני הזוג ומחזקת את מערכת היחסים שלכם לטווח ארוך. היא מקלה עליכם לפתור בעיות ביחד ולהתנהג באופן עקבי כלפי הילדים ומולם. כמו כן, הקשבה טובה מקלה על מלאכת גידול הילדים ותורמת למשפחה כולה.

ההקשבה עוזרת לילדיכם לפתח מיומנויות שנחוצות להמשך החיים. הילדים לומדים מהתבוננות במה שאתם עושים ואומרים, כולל האופן שבו אתם מתייחסים זה לזה ומתקשרים זה עם זה.

הקשבה ותקשורת: עקרונות הבסיס

הקשבה טובה מתחילה בכמה צעדים פשוטים, כגון:

  • לנסות לשים לב באמת כשבן או בת הזוג מדברים
  • לעודד את בני הזוג לדבר
  • להראות שאתם מבינים את נקודת המבט של בני הזוג – גם אם אינכם מסכימים איתה
  • להמתין עד שבני הזוג יסיימו לדבר לפני שתחוו את דעתכם.

טיפים להקשבה טובה

הפסיקו את כל מה שאתם עושים

אם בן או בת הזוג רוצים לדבר, הפסיקו את מעשיכם כדי שתוכלו להתבונן בהם ולתת תשומת לב מלאה למילים ולשפת הגוף שלהם. כיצד להראות שאתם נותנים להם תשומת לב מלאה?

  • עמדו או שבו מול בן או בת הזוג
  • הנהנו כדי להראות שאתם מקשיבים
  • ודאו שזרועותיכם אינן משולבות על החזה.

אם דעתכם מוסחת מכדי להקשיב כראוי, אמרו זאת וקבעו זמן אחר לשיחה.

שמרו את השאלות או ההערות לאחר כך

המתינו עד שבן או בת הזוג יפסיקו לדבר ורק אז דברו, גם אם אינכם מבינים משהו שאמרו. נסו שלא להסיח את דעתם באמצע.

התמקדו בהבנת הדעות והרגשות של בני הזוג

אל תקפצו ותגידו, “כן, אבל” כדי להסביר את נקודת המבט שלכם. תנו לבני הזוג לסיים את דבריהם קודם.

שאלו שאלות פתוחות

שאלות פתוחות מעודדות את בני הזוג לדבר ולתאר את הרגשות והדעות שלהם, במקום לענות ב”כן” או “לא”. לדוגמה, “תסביר לי עוד על…”.

תנו לבן או בת הזוג משוב חיובי ושאלו כמה שאלות כדי לנסות להבין מה הם אומרים. עם זאת, אל תשאלו שאלות רבות מדי – זה עלול להישמע כמו חקירה.

ודאו שהבנתם

חזרו על מה שבן או בת הזוג אמרו במילים אחרות. למשל, “אני שומעת שמלחיץ אותך להיות אחראי על האיסוף מבית הספר כל יום”. כך תוכלו לוודא שהבנתם את הנושא ואת רגשותיהם.

בקשו הבהרות

בקשת הבהרות מראה שאתם מעוניינים לדעת עוד על הדעות והרגשות של בן או בת הזוג. לדוגמה, “נראה לי שאת מתוסכלת בגלל איך שהדברים התנהלו”. היו כנים – בני הזוג שלכם יידעו אם אתם באמת מתעניינים.

אל תניחו הנחות

נסו לא להניח שבן או בת הזוג שלכם רוצים לפגוע, או ש”הם הבעייתיים”. גם אם הם אומרים משהו פוגע, נסו לחפש את הכוונות החיוביות או הניטרליות שמאחוריו.

לקבל עזרה

אם קשה לכם להשתמש בהצעות שהעלינו, תוכלו לנסות טיפול זוגי. פנו לאתר של האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי למציאת שירותי טיפול ברחבי הארץ.

אם אתם במערכת יחסים שכוללת אלימות במשפחה, התקשרו לקו סיוע, פנו לקבלת עזרה ועשו כל מה שצריך כדי להבטיח את שלומכם ושלום ילדיכם.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

כשסבא וסבתא מטפלים בנכדים

לטפל בנכדים: דברים שצריך לחשוב עליהם

אם אתם גרים ליד הנכדים, סביר להניח שתתבקשו לטפל בהם מדי פעם. בדומה לסבים ולסבתות רבים, אולי אפילו תתבקשו לספק מסגרת טיפולית קבועה יותר.

אם אתם שוקלים לטפל בנכדים, תצטרכו להביא כמה דברים בחשבוןתפקידכם כסבא או כסבתא הוא רק חלק אחד מחייכם. סביר להניח שעליכם לאזן בין הצרכים של הנכד לבין דברים אחרים כגון המטלות בבית, העבודה, הטיפול בהורים שלכם ופנאי לעצמכם.

מצד שני, כשאתם מבלים עם הנכד, הקשר ביניכם מתחזק והופך לחלק מהתפתחותו. מתן העזרה להוריו של הנכד הוא דרך מצוינת להעמיק גם איתם את הקשר.

אם הוריו של הנכד אינם יכולים לטפל בו, יכול להיות שתהפכו לאומנת קרובי משפחה. זהו מצב קיצוני. מקרה כזה יציב בפניכם אתגרים רבים. למעשה, אתם לוקחים על עצמכם תפקיד הורי.

מה לעשות כשתתבקשו לטפל בנכדים

האופן שבו תתמודדו עם הבקשה לטפל בנכדים תלויה מאוד בשאלה כיצד אתם מסתדרים עם הוריהם. הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם להסכים על הסדרי הטיפול בילד:

  • כדאי להתחיל את השיחה בכנות ובפתיחות. לדוגמה, אם אינכם בטוחים כיצד תוכלו להתמודד עם יום ארוך פעם בשבוע, אמרו להורי הנכד מה אתם מוכנים לעשות – “אני לא יכולה לטפל בו משבע בבוקר עד שש בערב, אבל אוכל להגיע אחר הצהריים פעם בשבוע”.
  • כדאי לתכנן מראש אם תהיו מוכנים לעזור בזמן מחלת הילד ובחגים. דברו עם הורי הנכד על מטפלים לגיבוי, במקרה שאתם או הנכד חולים, או במקרה שאתם נוסעים בחגים.
  • הדיונים הללו עשויים לעיתים “להתחמם”. אם זה קורה, הציעו לדבר על הכל כשכולם יהיו רגועים.
  • להורים יש הרבה דברים לטפל בהם – עבודה, משפחה, מערכות יחסים ועוד. לפעמים הם מרגישים שאינם מצליחים להתמודד עם הכל. אם הורי הנכד זקוקים מאוד להפסקה מהנכד ואינכם יכולים לעזור, תוכלו להציע אפשרויות אחרות. לדוגמה, “שאלת את ההורים של יוסי?” או “אולי תוכלו לעשות איזה סידור עם הורים אחרים מהגן שישמרו על הילדים?”. תוכלו גם להציע לשלם עבור בייביסיטר, אם מצבכם הכלכלי מאפשר זאת.
  • ·אם אתם שומרים על הנכד או מטפלים בו באופן קבוע, כדאי שתכירו את השגרה, הכללים וההרגלים שלו. שאלו את הוריו לפני שאתם עורכים שינויים בשגרה או בכללים, כדי להפגין כבוד לכללים ולשגרות שלהם.
  • אם אתם מטפלים בילד בבית שלכם, מותר לכם להמשיך בכללים המשפחתיים שלכם. לדוגמה, “אל תצא החוצה לבד”, או “אצלנו בבית לא אוכלים בסלון”.
  • אם הטיפול בנכד בשעות הלילה המאוחרות משפיע על המנוחה שלכם, אולי כדאי שתישארו ללון בביתו של הנכד או שתלינו אותו בביתכם.

מה תרגישו

יכול להיות שאתם נלהבים ושמחים לספק מסגרת חינוכית לנכד או פשוט לטפל בו. יש סבים וסבתות שאומרים שהטיפול בנכד מאפשר להם לשחק וליהנות עם הנכדים.

אחרים אינם מעוניינים לשמש כמסגרת החינוכית העיקרית של הילד. ולעיתים, נסיבות כגון מרחק, מצב בריאותי, עבודה ומחויבויות אחרות מובילות לכך שפשוט אי אפשר. תוכלו לבלות עם הנכד ולתמוך בהוריו בדרכים אחרות.

אם זה כך, דברו עם הוריו של הנכד על תפקידכם כסבים וסבתות ועל הציפיות שלהם בנוגע לטיפול בילד. תוכלו לעזור להם לחפש מסגרות ביחד.

נושאים נפוצים לדיון

לצאת לחופשות

סבים וסבתות מגלים לעיתים שהצורך לטפל בנכדים מקשה עליהם לצאת לחופשה. אם אתם מתכננים חופשה, הודיעו להורי הנכד זמן רב מראש, כדי לעזור להם להתכונן – ייתכן שיהיה קשה מאוד להחליף אתכם בתפקיד!

הם יוכלו לשכור מטפלת, לבקש מחברים או מבני משפחה אחרים או לקחת ימי חופש מהעבודה. ואולי גם המשפחה שלהם תוכל לצאת לחופשה.

להתמודד עם ההתנהגות של הנכד

ההתמודדות עם התנהגותו של הנכד עשויה להיות מאתגרת לפעמים, וסביר להניח שאופן ההתמודדות עם התנהגות של ילדים השתנה מאז שילדיכם היו קטנים. למידע וטיפים פרקטיים נוספים, קראו את המאמר כיצד לחזק התנהגות טובה.

אם אתם מודאגים בגלל הנכד, נסו לדבר על כך עם הוריו. לדוגמה, תוכלו לדבר איתם על האסטרטגיות שמועילות להם כשילדם מתנהג באופן מאתגר, כדי שתדעו כיצד לנהוג להבא. שיחות על התנהגותם של ילדים עלולות להיות מורכבות, ולכן כדאי להישאר רגועים ולהבהיר להורים שלא הייתם בטוחים מה לעשות.

משמעת והנכד שלכם

ייתכן שתרצו לייעץ להורי הנכד על שיטות להקניית משמעת, אך זה אינו תפקידכם. קבלת החלטות על משמעת היא זכותם ובאחריותם.

עדיף לשאול אותם כיצד ירצו שתתמודדו עם ענייני משמעת, ולפעול לפי מה שיגידו. כמו כן, אם אתם רוצים לכופף קצת את החוקים, שאלו קודם אם אפשר. שאלות פשוטות כמו “אכפת לך אם היא תישאר ערה קצת יותר מאוחר”, או “אפשר לתת לו סוכרייה אם התנהג יפה?” יעזרו לכם להימנע מחוסר הבנה.

הכסף חשוב

סבים וסבתות רבים אינם מקבלים תשלום על כך שהם מטפלים בנכדים, אבל הטיפול עלול להיות יקר. מזון, תחבורה והעסקת הנכד – הכל מצטבר. אם מצבכם הכלכלי אינו מאפשר את מימון השהיה של הנכד אצלכם – דברו עם הורי הנכד על כך שיספקו סכום מסוים – לדוגמה, מתוך קצבת ילדים – כדי לעזור לכם לשאת בעלויות.

אם אתם מחפשים דרכים להעסיק את הילדים, אינכם חייבים להוציא הרבה כסף. לעיתים קרובות אפשר להפוך דברים פשוטים ויומיומיים בבית לצעצועים ולמקור נהדר לפעילויות חופשיות.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

כללים וגבולות במשפחה המשולבת

כללים וגבולות במשפחה המשולבת: עקרונות הבסיס

הצבת גבולות וקביעת כללים משפחתיים הן עניינים מורכבים בכל משפחה. המצב עשוי להיות מסובך אף יותר במשפחות משולבות:

  • המשפחות שמתחברות זו לזו עשויות לחשוב באופן שונה על הכללים והגבולות
  • הילדים ובני הזוג החדשים עדיין לומדים להכיר זה את זה
  • לעיתים קרובות, ילדים ובני נוער אינם מחבבים את הכללים החדשים של בני הזוג החדשים או שהם אומרים להם מה לעשות
  • ילדים שחיים בשני משקי בית שונים מתמודדים עם שתי מערכות כללים שונות.

אך אותם דברים שפועלים היטב אצל משפחות ‘אחרות’ עשויים לעזור גם למשפחות משולבות לעבוד יחד. למשל:

  • הפגנת חום וחיבה
  • הפגנת עניין והקשבה לדאגות ולנקודות המבט של כולם
  • קביעת כללים וציפיות ברורים וקבועים לילדים, כולל תוצאות למה שיקרה אם מפרים את הכללים.

כללים במשפחה משולבת

כששתי משפחות חוברות זו לזו, הן מביאות עמן היסטוריה שונה, כללים וציפיות שונים. הילדים כבר רגילים לכללים שנהוגים בבית של אימא ובבית של אבא. לעיתים קרובות הם חשים צורך למרוד, בעיקר אם יש יותר מדי כללים חדשים בחודשים הראשונים במשפחה המשולבת. אפשרו לכולם להסתגל לפני שאתם קובעים כללים חדשים. העצות הבאות עשויות לעזור:

  • נסו לקבוע כללים דומים בשני משקי הבית של הילדים, ולשמור על הכללים הקיימים – לדוגמה, בנוגע לשעת ההשכבה.
  • התחילו בכללים שנוגעים לבטיחות ולמתן כבוד – בעיקר בין ילדים שאינם אחים ביולוגיים.
  • שמרו על ראש פתוח ותנו לילדים לחשוב אילו כללים הוגנים לדעתם – למשל, דברו על שעת החזרה הביתה עם הילדים הגדולים יותר, וקבעו רמות שונות של דמי כיס לילדים בהתאם לגילם.
  • קבעו כללים חיוביים: למשל, לברך זה את זה בבוקר, להיות אדיבים ומנומסים, להגיד שלום כשיוצאים מהבית, להגיד תודה ובבקשה ולדפוק בדלת לפני שנכנסים לחדר. כללים חיוביים עובדים בדרך כלל טוב יותר מאשר כללים שליליים, כמו “אל תתעלמו מאנשים”.
  • בזמן שכולם מתרגלים לכללים החדשים, נסו להיות סבלניים ושבחו ותגמלו את ילדכם כשעשה מה שביקשתם – למשל, “עזרת לי כל כך יפה הבוקר, וראיתי שזה היה לך קשה. כל הכבוד!”
  • הצמידו את רשימת הכללים למקרר כך שכולם יראו אותם ויוכלו להיזכר בעת הצורך.

האחריות לכללים ולגבולות במשפחה משולבת

ילדים נוטים להסתגל טוב יותר ולחוש בטוחים יותר במהלך השנתיים הראשונות במשפחה משולבת אם ההורה שלהם ממשיך להוות מקור עיקרי לאהבה ולדאגה, וגם האדם העיקרי ש”מחליט עליהם”, כולל אחריות לקביעת הציפיות והכללים ההתנהגותיים בבית, וגם התוצאות להפרתם.

עם זאת, גם לבני הזוג שאינם הורים ביולוגיים יש תפקיד תומך וחשוב. מומלץ שאתם ובני הזוג שלכם תעבדו יחד על יישום הכללים והגבולות במשפחה, כדי להסתגל אליהם בקלות רבה יותר.

כבני הזוג שנכנסו זה עתה למשפחה החדשה, תוכלו לעזור בגיבוי הכללים שהנהיגו בן או בת הזוג – למשל, “אני מסכים עם אימא בעניין הזה. תורך לשטוף כלים הערב”. לפעמים תצטרכו להיות אחראים על עמידה בכללים כשבן או בת הזוג לא נמצאים. לדוגמה, “אימא שלך אמרה שתוכל לצפות בטלוויזיה רק אחרי שתסיים את שיעורי הבית. תגיד לי אם אתה צריך עזרה”.

במקרה כזה, אם ילדיהם של בן או בת הזוג מתווכחים איתכם, תוכלו להיות מעט קשוחים יותר – למשל, “כשתראה לי שסיימת את שיעורי הבית, תוכל לצפות בטלוויזיה”. אם גישה זו גורמת לבלגן, בן או בת הזוג שלכם יוכלו לטפל בכך מאוחר יותר. ייתכן שתצטרכו לכנס פגישה משפחתית על הנושא.

אחרי שכל בני המשפחה המשולבת שלכם יתאקלמו, וילדכם ילמד להכיר את בן או בת הזוג החדשים שלכם, סביר להניח שיסכים לקבל הוראות וכללים גם מהם.

הורות בצוות במשפחה משולבת

הורות בעבודת צוות משמעה לעבוד ביחד ולהסכים באופן כללי על הגישה שלכם כלפי הורות – לדוגמה, להסכים על כללים שנוגעים לתקשורת מכבדת, לשעת ההשכבה, לאכילה וכן הלאה. עם זאת, קביעת הכללים, הציפיות ההתנהגותיות והתוצאות עלולה להיות קשה לפעמים, וסביר להניח שתיתקלו בכמה מכשולים. עבודת צוות תעזור לכם לעבור את כל האתגרים.

נוסף על כך, עבודת הצוות מאפשרת לכם לגבות האחד את השני, כך שילדכם לא יגרום לכם להתעמת זה עם זה. למשל, ילד עשוי להגיד לבן הזוג של אמו, “אימא אמרה שאני יכול לצפות הערב בטלוויזיה”. גם אם בן הזוג חושב שזה לא רעיון טוב כל כך, הוא יגבה את בת הזוג והם ידברו על כך מאוחר יותר.

אם אינכם מסכימים עם החלטתם של בני הזוג, נסו שלא להתווכח על כך לפני הילדים. כדי להתמודד עם עימותים טוב יותר, נסו לדבר על העניינים האלה כשאתם לבדכם ומרגישים רגועים יותר. מומלץ אפילו לקבוע פגישות קבועות מדי שבוע כדי לדבר על הבעיות.

כדאי לקבל את העובדה שאין דרך התנהלות אחת נכונה, כדי שכולכם תוכלו לעבוד יחד ולמצוא את הגישה המתאימה ביותר למשפחה המשולבת. סביר להניח ששניכם תצטרכו להתפשר ולהתאים את עצמכם מעט.

דרך נוספת להראות לילדים שאתם ובן או בת הזוג עובדים יחד כצוות היא לקבוע פגישות של כל המשפחה כדי לדון בכללים ובגבולות החדשים והמשתנים. נכון, עדיף שאתם אלה שתיקחו אחריות על ילדיכם, ובן או בת הזוג ייקחו אחריות על ילדיהם, אך הפגישות המשפחתיות מאפשרות לילדים לראות שההורה שלהם ובן או בת הזוג החדשים משתפים פעולה וקובעים את כל הכללים יחד – מה שיקל עליהם לקבל את הכללים שקבעתם.

קראו על טכניקות לפתרון בעיות – דרך למציאת פתרונות חדשים ויצירתיים גם אם אתם מרגישים תקועים או לא מצליחים לעבד את המצב. הטכניקות הללו יכולות לעזור גם במקרה של חוסר הסכמה מובהק בנוגע לכללים ולגבולות בתוך המשפחה.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

עבודה עם אנשי מקצוע לטיפול בצרכים מיוחדים

מה לחפש אצל אנשי המקצוע

אנשי המקצוע שמטפלים בצרכים המיוחדים של ילדכם צריכים להיות כשירים, מיומנים ובקיאים בתחום מומחיותם. סביר להניח שמערכת היחסים המשותפת שלכם תהיה מוצלחת אם יהיו להם שלוש איכויות עיקריות:

מקצועיים

כלומר, אנשי המקצוע צריכים:

  • להתנהג אליכם בנימוס ובכבוד 
  • להסביר לכם בפירוט מדוע אתם זקוקים לפגישות מסוימות
  • לתת לכם מידע או משאבים אחרים בצורה שמועילה לכם
  • להפנות אתכם לשירותים מתאימים אחרים (כולל שירותי טיפול מקצועיים אחרים וקבוצות תמיכה)
  • לדבר עם אנשי המקצוע האחרים שקשורים לטיפול בילדכם (בהסכמתכם).

שמים את המשפחה במרכז

כלומר, אנשי המקצוע צריכים:

  • להביא בחשבון את צורכי המשפחה כולה כשהם עובדים איתכם ועם ילדכם. עליהם להתמקד במציאת פתרונות שעובדים לא רק עבור הילד – אלא לכל המשפחה. צפו שישאלו אתכם שאלות רבות על ההתנהלות המשפחתית שלכם
  • לחפש את החוזקות של המשפחה ולהיעזר בהן
  • להקשיב לדאגותיכם ולעודד אתכם להגיד את דעתכם, לשאול שאלות, לשתף רעיונות ומידע ולהציע הצעות
  • להעריך את תפקידכם כמי שמגן על זכויותיו של ילדכם
  • לעבוד איתכם בשיתוף פעולה לטובת הילד
  • לפתח אסטרטגיות יצירתיות שמתאימות באופן מיטבי לחיי היומיום של משפחתכם.

שמים את הילד במרכז

כלומר, אנשי המקצוע צריכים:

  • לראות את הילד שלכם כאדם שלם, ולהתבונן בו מעבר למגבלה שלו
  • לשים לב למה שהוא יכול לעשות, ולא למה שאינו יכול לעשות, ולהשתמש בחוזקות שלו
  • להתייחס אליו בכבוד ובצורה נאותה
  • להציב לו יעדים ומטרות ניתנים להשגה שלא יכריעו אותו
  • להפגין סיפוק והנאה מהתקדמותו ומהישגיו של ילדכם.

קל לפעמים להרגיש שאנשי המקצוע מאפילים עליכם, או להרגיש שאתם מוסרים להם את הילד שלכם, אבל התפקיד שלכם חשוב. ייתכן שאתם חוששים שאתם נתפסים כ”קשים” אם אתם דוחפים לקראת מה שאתם רוצים, אך אתם אלה שמכירים את ילדכם הכי טוב, והמחויבות שלכם כלפיו היא הגדולה ביותר. אל תסכימו לשום דבר שאינכם מרוצים ממנו, שאינכם בטוחים לגביו או שמבלבל אתכם.

מערכת היחסים של אנשי המקצוע עם ילדכם

בין אם ילדכם הוא תינוק קטן או ילד גדול יותר, עליכם לצפות מאנשי המקצוע:

  • להצליח לתקשר בקלות עם ילדים
  • לדבר ישירות עם ילדכם כשצריך
  • להגיד עליו דברים מועילים שראוי שישמע, ולהימנע מלדבר עליו כאילו אינו נוכח, גם אם הם מדברים איתכם
  • להיות רגישים אליו ולשים לב אם הוא מציג סימנים של אי נוחות, מילולית או בלתי מילולית, ולהגיב בהתאם.

מה לעשות אם אינכם מסכימים עם אנשי המקצוע

לפעמים לא תסכימו עם אנשי המקצוע שעובדים איתכם. לדוגמה, ייתכן שתרגישו שילדכם אינו מקבל מספיק תמיכה. הנה כמה צעדים שאפשר לעשות כדי לפתור אי הסכמה.

ראשית, דברו ישירות עם איש המקצוע. ברוב המקרים תוכלו לפתור כך את הדברים. ככל שמערכת היחסים שלכם חזקה יותר, כך יהיה קל יותר להתגבר על אי הסכמות. קבעו פגישה מיוחדת כדי לדבר על הדברים שמטרידים אתכם. קשה לקיים דיון רציני על רגל אחת, כשילדכם נוכח במקום.

הטיפים הבאים לתקשורת יעזרו לכם בזמן הדיון:

  • אמרו בכנות וברגישות מה מטריד אתכם.
  • הביעו את החששות שלכם בצורה ספציפית.
  • אל תעבירו ביקורת על איש המקצוע או על המקום שבו הוא עובד. סביר יותר להניח שתזכו לתגובה מועילה אם איש המקצוע ירגיש שאתם עובדים יחד.
  • הקשיבו לדבריו – הוא אמור לראות את טובת הילד בדיוק כמוכם.
  • נסו לראות את המצב מנקודת מבטו, כיוון שהוא עשוי להעלות כמה רעיונות מעניינים.

אם העניין חמור מאוד או שלא נוח לכם להעלות אותו, שקלו להביא איתכם עוד מישהו שיתמוך בכם. הודיעו לאיש המקצוע מראש שמישהו יצטרף אליכם.

אם אינכם מצליחים לפתור את הבעיה מולו ישירות, קבעו פגישה עם האחראי על התחום או המנהל. ברוב השירותים יש מדיניות ונהלים שמיועדים לפתרון חילוקי דעות בין הורים לבין אנשי הצוות.

מה מכוון את התנהגותו של איש המקצוע?

רוב האנשים שאיתם תעבדו ישתייכו לאיגוד מקצועי. לרוב האיגודים הללו יש קוד אתי וסטנדרטים מקצועיים, שמגדירים את תחומי האחריות המקצועיים שלהם. הנה כמה דוגמאות לאיגודים כאלה:

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

מיניות ורווחה בגיל ההתבגרות

הידעתם?

בישראל, אין לתת טיפול רפואי לילדים בני פחות מ-18 ללא הסכמת הורים, למעט בנושאים הקשורים לאמצעי מניעה והפלות.

מיניות אצל בני נוער: עקרונות הבסיס

מיניות חיונית להתפתחות בריאה. נושא המיניות כולל לא רק מין, אלא גם כיצד ילדכם מרגיש בנוגע לגופו המתפתח, כיצד הוא מבין רגשות כמו אינטימיות, משיכה וחיבה לאחרים, וכיצד הוא מפתח ומתחזק מערכות יחסים מכבדות. יכולתו להביע חיבה, אהבה ואינטימיות חשובה גם היא – וכך גם יכולתו לקבל החלטות בריאות ונכונות בנוגע לגופו שלו.

המיניות אינה מתחילה בגיל ההתבגרות ואינה עוצרת בסיומו. הרווחה המינית ממשיכה להתפתח לאורך החיים. תקשורת פתוחה בין ההורים לילדיהם משפיעה באופן חיובי על התנהגות מינית אצל בני נוער. לדוגמה, צעירים וצעירות שמדברים בפתיחות על המיניות שלהם עם הוריהם נוטים פחות להתמודד עם היריון בלתי רצוי לפני גיל 18. כמו כן, סביר יותר להניח שישתמשו באמצעי מניעה בפעם הראשונה שיקיימו יחסי מין.

לעודד תקשורת פתוחה

לא תמיד קל לדבר על מיניות עם ילדכם, אך אפשר להקל על השיחה:

  • נצלו הזדמנויות יומיומיות כדי לדבר על מיניות
  • הראו לילדכם שאתם מתעניינים באמונות, בדעות ובנקודות המבט שלו
  • היו זמינים עבורו, כדי שיוכל לבוא ולדבר איתכם על נושאים שמעסיקים אותו
  • הסבירו כי זה בסדר להיות נבוך
  • נסו לראות דברים מנקודת המבט שלו
  • היו כנים אם אינכם יודעים את התשובה לשאלה – ואפילו הציעו לחפש את התשובה ביחד
  • שאלו אותו מה הוא כבר יודע, הוסיפו מידע חדש ותקנו את המידע השגוי
  • השתמשו במיומנויות הקשבה פעילה.

זה טבעי שאתם וילדכם לא תרגישו בנוח לדבר על מין ומיניות. קראו כיצד להתמודד עם שיחות קשות כדי לקבל כמה רעיונות להתמודדות עם רגעים מביכים.

כיצד לדבר עם ילדכם על מיניות

הנה כמה רעיונות ושיטות שיקלו על השיחה עם ילדכם.

התחילו לדבר מוקדם ככל האפשר

אין זמן נכון או לא נכון להתחיל לדבר על מיניות, אך כדאי להתחיל לדבר כבר מגיל צעיר מאוד,  בתוכן המתאים לגיל, כדי לעזור לילדכם להבין שמין ומיניות הם חלקים נורמליים ובריאים מהחיים. השיחות בגיל צעיר יקלו על השיחות בגיל מבוגר יותר.

התכוננו מראש

ילדכם עשוי לשאול כל מיני שאלות, ולכן כדאי להתכונן מראש. בדרך כלל, השאלות שמטרידות צעירים נוגעות יותר להתבגרות המינית, למחזור ולאמצעי מניעה, מאשר לחלומות רטובים ולאוננות.

כדאי לחשוב לפני כן על האמונות והערכים שלכם בעניין מיניות, כדי שתעבירו לילדכם מסרים ברורים ועקביים. לדוגמה, הוא עשוי לשאול אתכם מה דעתכם על משיכה לבני אותו מין, וחשוב שתגיבו לו בצורה חיובית – לכן מומלץ להבין מראש מה אתם מרגישים בנוגע לנושא זה.

דברו על הדברים החשובים באמת

יש כמה דברים שממש חשוב שכל אדם צעיר יבין. לדוגמה, ילדכם צריך לדעת:

  • שיש לו זכות להגיד “לא”. לכל אחד יש זכות לשלוט במה שקורה לגופו, וילדכם אינו צריך להרגיש לעולם שלוחצים אותו לעשות משהו שלהרגשתו, אינו נכון עבורו. דברו עם ילדכם ולמדו אותו לזהות אילו דברים גורמים לו להרגיש נינוח ובטוח, במקום לעשות את מה שחבריו עושים
  • מה משמעות המושג “מין בטוח”, וכיצד להשתמש באמצעי מניעה כדי להתגונן מפני היריון לא רצוי ומחלות מין
  • מהם החוקים שחלים על מין ועל מגע מיני
  • שאין לו את הזכות לכפות את עצמו על אף אחד או לנחש ולשער מה רוצה הצד השני
  • אם הוא כבר פעיל מינית, חשוב שיבדוק אם נדבק בכלמידיה – מחלה שאינה מפתחת תסמינים אך נפוצה מאוד בקרב צעירים משני המינים
  • כיצד, מתי והיכן אפשר לקבל ייעוץ בנוגע לנושאים שקשורים למיניות.

חשבו על מה שאינכם יודעים

אם תנסו להבין מה אינכם יודעים, תוכלו לדעת איזה מידע דרוש לכם. אפשר לפנות למקורות מידע מהימנים רבים, ובהם:

  • רופא מתבגרים, העוסק בבריאות מינית
  • היועצת בבית הספר
  • שירותי בריאות בקהילה וארגונים שונים, כגון ארגון “דלת פתוחה” או מיזם “מידע אמין על מין
  • ספרים ועלונים

נצלו הזדמנויות לדבר על מיניות

יהיו מקרים שבהם ילדכם ישאל אתכם על מין ומיניות באופן ישיר, ומקרים שבהם ההזדמנות לדבר על כך תעלה מעצמה.

במקרים אחרים תצטרכו אתם לזהות ולנצל את ההזדמנויות למידה אקראית. יש רגעים יומיומיים שבהם אפשר לדבר בקלות על נושאים חשובים – למשל, אם שניכם מאזינים למשהו ברדיו של המכונית, כשילדכם קורא כתבה על מערכות יחסים בעיתון, או כשאתם צופים במשהו רלוונטי בטלוויזיה. הרגעים האלה נוטים להיות נוחים יותר לשניכם, וניצולם יאפשר לילדכם להרגיש בנוח להעלות בפניכם נושאים רגישים בעתיד.

בחרו מילים בזהירות

חשוב להתאים את השפה והטרמינולוגיה שבה תשתמשו לרמה הנכונה לילדכם.

קראו את האיתותים של ילדכם

חפשו סימנים שמצביעים על כך שעכשיו אינו הזמן המתאים ל”שיחה חשובה”, למשל אם הוא עייף, עסוק או שדעתו מוסחת. תמיד תוכלו לנסות שוב מאוחר יותר.

הזכירו לעצמכם מדוע חשוב לדבר על מיניות

השאירו את ערוצי התקשורת פתוחים, כדי לעזור לילדכם לקבל החלטות חיוביות, בטוחות ומושכלות, כעת ובעתיד.

יותר ממחצית מבני הנוער בכיתות י’ חוו מגע מיני, ויותר מרבע מהם כבר קיימו יחסי מין. עד גיל 16, רוב בני הנוער יחוו סוג כלשהו של קשר מיני. כמו כן, רבים מבני הנוער התנסו בסקסטינג (שליחת הודעות טקסט בעלות אופי מיני).

אם תעכבו את קיום השיחה על בריאות מינית עם ילדכם, אתם עלולים לפספס את ההזדמנות לעזור לו לקבל החלטות נכונות. השיחה חשובה במיוחד אם אתם רוצים שדעתכם תשפיע על תהליך קבלת ההחלטות המיניות של ילדכם.

מיניות אצל בני נוער: תפקידכם כהורים

זיכרו כי אתם משמשים דוגמה אישית לילדכם. כדי לעזור לו ללמוד, הדגימו וחזקו את הערכים והאמונות שלכם בנוגע לבטיחות, אחריות וכבוד בתוך מערכות יחסים.

האמונות והציפיות שלכם בנוגע למין ולמיניות מושפעות מהרקע התרבותי שלכם. ללא קשר למה שאתם מרגישים כלפי עניינים שקשורים למיניות, המיניות של ילדכם היא חלק גדול במי שהוא ובמי שיהיה בעתיד. שאלו אותו אילו דעות הוא שומע מחברים ומבני גילו בנוגע למיניות, כדי להראות לו שאתם מתעניינים בו.

ילדכם לומד על מיניות בבית הספר, מדבר על כך עם חברים ומקבל מידע מהאינטרנט וברשתות החברתיות. עם זאת, הוא יסמוך במיוחד על המידע שיקבל מכם, ההורים, ולכן כדאי לקבל מידע ממקורות אמינים ומבוססים, ולהתכונן לעזור לו להבין את כל המסרים הרבים שהוא מקבל על מיניות.

מומלץ להבהיר את כללי היסוד שלכם או את הכללים שאתם לא מוכנים להתפשר עליהם כבר מגיל צעיר – כך הוא יבין מה הם הערכים והציפיות שלכם. בנושאים אחרים וחשובים פחות, תוכלו לבחור לנהל איתו משא ומתן ולקבוע את הגבולות ביחד, כדי שירגיש שהוא מעורב בתהליך.

אנשים צעירים עם צרכים מיוחדים

חשוב מאוד לדבר על מיניות גם עם ילדים עם צרכים מיוחדים. תנו לילדכם מידע חיוני ורלוונטי באופן שהוא מבין. כשאתם מדברים איתו על מיניות, בדקו:

  • אם יש לו מיומנויות קבלת החלטות
  • אם יש לו יכולת לחשוב על התוצאות למעשיו עד תומן
  • אם הוא יודע על גבולות, פרטיות ומערכות יחסים אינטימיות – מלאו את המידע החסר ותקנו את המידע השגוי
  • אם הוא מבין את הסיכונים בהתנהגויות מסוימות.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

פורנוגרפיה: איך לדבר עם ילדים בני 9-11

מה זה פורנוגרפיה?

הרבה הורים שואלים את עצמם מהי הדרך הנכונה להסביר לילדים מה זה פורנוגרפיה בשפה ובצורה אשר הילדים יוכלו להבין בצורה נכונה. אז, מה זה פורנוגרפיה? פורנוגרפיה היא חומר בעל תכנים מיניים בוטים שנועדו לעורר מינית את האנשים שצופים בה. היא כוללת תמונות ווידאו של אנשים עירומים או עירומים חלקית, שמקיימים יחסי מין או נראים כאילו הם מקיימים יחסי מין, או עושים מעשים מיניים. בפורנוגרפיה לרוב לא מדובר בהתרחשויות אמיתיות אלא בהצגה מבויימת.

כיצד פורנוגרפיה משפיעה על ילדים, בני נוער ואנשים צעירים

היום ידוע שילדים רבים במחצית השניה של בית הספר היסודי נתקלים בפורנוגרפיה בדרך כלל במקרה. ההיתקלות הזו עשויה לבלבל אותם, כיוון שהם רואים דברים שאינם מבינים באופן מלא.

כמו כן, פורנוגרפיה יכולה להשפיע על הגישה של בני נוער ואנשים צעירים כלפי מין, על טעמים מיניים ועל מערכות יחסים. לדוגמה, חלק גדול מהפורנוגרפיה ה”רגילה”, שניתן למצוא בקלות יחסית, יכול להעביר מסרים קשים כגון:

  • הסכמה הדדית ומין בטוח אינם חשובים
  • מעשים מיניים שנעשים באלימות או באגרסיביות הם טבעיים ומושכים
  • מערכות יחסים אוהבות אינן חשובות
  • התנהגות אגרסיבית כלפי נשים היא טבעית ומקובלת.
  • דימוי הגוף בראי שחקני הפורנוגרפיה- כגון היעדר שיער גוף, אברי מין ושדיים גדולים וכו’

המסרים האלה יכולים להשפיע לרעה על בנים ובנות גם יחד. צפייה קבועה בפורנוגרפיה עלולה להשפיע על יכולתם של הילדים ליצור מערכות יחסים בריאות. חשוב לדבר על פורנוגרפיה עם בנים ובנות כאחד.

לדבר עם ילדים על פורנוגרפיה

דיבור על פורנוגרפיה לא יגזול מילדכם את תמימותו – להפך: שיחה פתוחה על פורנוגרפיה היא אחת הדרכים הטובות להגן עליו מפני השפעתה. ניתן לשלב את השיחה על כך כחלק משיחה על מין ומיניות שתנהלו עם ילדכם ועל מערכות יחסים מכבדות, או כשמדברים על שימוש בטוח באינטרנט.

אפשר להתחיל לדבר עם ילדכם על פורנוגרפיה כבר בסביבות גיל שבע, בהתאם לבשלותו של הילד, אם אתם חושבים שהוא מוכן וכמה הוא משתמש באינטרנט. לדוגמה, מומלץ לדבר איתו אם ילדכם משתמש באתרי משחקים חינמיים לילדים, שכוללים לעתים קרובות פרסומות בעלות אופי מיני.

כדי להתחיל את השיחה, שאלו כמה שאלות. לדוגמה:

  • האם שמעת על פורנוגרפיה?
  • מה שמעת על זה?
  • האם מישהו מדבר על זה בבית הספר?
  • האם אי פעם צפית בפורנוגרפיה – למשל, בתמונות של מבוגרים עירומים?
  • יש לך שאלות על דברים ששמעת?

כך, למשל, תסבירו לילדכם מה זה פורנוגרפיה, מדוע היא נמצאת באינטרנט ומדוע עדיף להימנע ממנה: “פורנוגרפיה כוללת תמונות וסרטוני וידיאו על מין. יש מבוגרים שמתבוננים בסרטונים של אנשים שמקיימים יחסי מין, אבל התמונות האלה מיועדות למבוגרים בלבד, לא לילדים. יש הרבה פורנוגרפיה שמראה אנשים עושים הצגה של דברים שאתה לא ממש יכול להבין עדיין ושאינם מתבצעים כך במציאות, במערכות יחסים בריאות ובוגרות. אז אני רוצה לבקש ממך לא להסתכל בפורנוגרפיה, גם אם אתה נתקל בה במקרה. אם אתה נחשף לתמונות של אנשים עירומים אני מבקש שתספר לי”.

אם יש לו שאלות, עדיף לענות עליהן בקצרה ובכנות ולא להיכנס לפרטים. אם אינכם יודעים את התשובה לשאלה, מותר לכם להודות בכך – פשוט אמרו לו שתחשבו על התשובה ותחזרו אליו בהמשך.

מומלץ להיכנס לאינטרנט עם ילדכם באופן קבוע, כדי לשחק במשחקים או לחפש דברים שמעניינים את שניכם. אם אתם נתקלים בדימויים פורנוגרפיים או מיניים בזמן הגלישה, השתמשו בכך כהזדמנות להסביר לו מדוע הדימויים הללו שם, ומה עליו לעשות אם הוא נתקל בהם.

היכן הילדים מוצאים פורנוגרפיה?

בדרך כלל, ילדים נתקלים בפורנוגרפיה באינטרנט. יש פורנוגרפיה רבה ברשת, והאינטרנט המהיר והסמארטפונים מובילים לכך שכל אחד יכול למצוא אותה במהירות ובקלות.

רוב הילדים הצעירים שנתקלים בפורנוגרפיה עושים זאת במקרה. לדוגמה, הם עשויים:

  • ללחוץ על מודעות פופ-אפ באתרי משחקים לילדים – מודעות אלה עשויות לכלול חומרי פרסום בעלי דימויים מיניים וקישורים לתוכן מפורש יותר
  • לחפש מידע ברשת ולהגיע בטעות לתמונות בעלות תוכן מיני – למשל, ילד שמחפש תמונות של חתולים באינטרנט ומקיש את המילה האנגלית “pussy”, או הקלדה בטעות של XXX.
  • לצפות בפורנוגרפיה שחברים  או אחים בוגרים מראים להם
  • לראות מעשים מיניים ותכני אלימות מינית בתוכניות טלוויזיה כגון משחקי הכס או במשחקי וידיאו כמו GTA.
  • להתקל בסרטים מצויירים שהוחדר לתוכם תכנים מיניים כמו דיבוב אלטרנטיבי למקור בשפה גסה
  • לקבל פניה עם תוכן מיני מפדופילים ברשת

למנוע גישה לפורנוגרפיה בבית: עצות מעשיות

הנה כמה רעיונות שיעזרו לילדכם להימנע מלהיתקל במקרה בפורנוגרפיה בבית:

  • עודדו את ילדכם להשתמש במחשבים, מחשבים ניידים, טאבלטים וסמארטפונים באזורי המשפחה בבית, כדי שתדעו מתי הוא גולש באינטרנט.
  • אמרו לילדכם לא ללחוץ על מודעות קופצות (“פופ-אפ”) או מודעות בצדי העמוד (“סיידבר”).
  • הפעילו בקרת הורים על גלישה ברשתות חברתיות, משחקים מקוונים ודפדפנים. הסבירו לילדכם שהפעלתם את הבקרה כדי להגן עליו מפני היתקלות פתאומית בתכנים למבוגרים. השתמשו בתוכנות סינון לגלישה באינטרנט כגון ‘רימון’ או Netspark, על מנת להגביל ולנטר את התוכן אליו נחשפים ילדיכם.
  • אם אתם צופים בתוכניות טלוויזיה בעלות תוכן מיני מפורש – כמו משחקי הכס למשל- ודאו שילדכם ישן או נמצא מחוץ לבית בזמן הצפייה. ודאו שילדכם אינו יכול לצפות בתכנים כאלה באמצעות שימוש באתרי סטרימינג או טלוויזיה בתשלום.
  • אם בצפיה משותפת אתם נתקלים בתכנים הכוללים מגע בהסכמה – הפנו את תשומת הילדים בשיחה הולמת גיל (“לדג’ איזה חמודים שהם מתנשקים, רואים על הפנים שלהם ששניהם מעוניינים בכך ונהנים”). אם נתקלים במגע כפוי שוחחו גם על זה- תראו”: “הוא לא מעוניין. במצב כזה ממש אסור לה להמשיך לגעת בו”.

אפשר לדבר על הדברים שעליו לעשות במצבים שונים. לדוגמה:

  • מה לעשות אם מישהו מתחיל לצפות בפורנוגרפיה בזמן מסיבת פיג’מות?
  • מה לעשות אם חבר אומר, “היי, תראה את האתר הזה – הוא ממש מגניב”?
  • מה לעשות אם רוצים לדעת יותר על מין ועל גוף האדם?
  • מה לעשות אם במקרה לחצת על קישור שמוביל לאתר פורנוגרפי

מומלץ לקיים שיחות פתוחות וכנות עם ילדכם על מין ופורנוגרפיה, ולהגיד משהו בסגנון, “גם אם משהו מכל הדברים האלה קורה, אתה לא תסתבך. אתה יכול לבוא ולדבר איתי על זה. אם אני לא נמצא, ספר למבוגר שאתה סומך עליו”.

חלק גדול מהמומחים סבור שעדיף שלא להשתמש ביישומים הכוללים מצלמות שמאפשרים לכם להשגיח בחשאי על פעילותו של ילדכם באינטרנט. השגחה כזו מעבירה מסר שאינכם סומכים עליו, ועלולה לפגוע במערכת היחסים שלכם.

מה לעשות אם הילדים צופים בפורנוגרפיה

אם אתם מגלים שילדכם צופה בפורנוגרפיה, הישארו רגועים. כשאתם רגועים, אתם יכולים לדבר עם ילדכם בצורה אוהבת, בונה ותומכת. חשוב לדבר על כך כדי לוודא שמה שראה לא גרם לו טראומה, ולהעביר מסר שהוא יכול לדבר איתכם בכל עת על דברים מפחידים או מבלבלים. כך יכול ילדכם להרגיש מוגן ובטוח.

כיצד לדבר עם ילדים שצפו בפורנוגרפיה בטעות

בתחילת השיחה, הבטיחו לילדכם שהכל בסדר והוא לא הסתבך בשום דבר. אמרו, למשל, “שמעתי שמישהו בבית הספר הראה לכמה מכם תמונות מיניות. זה לא מסבך אותך, אבל אנחנו יכולים לדבר על זה?”

אם ילדכם אומר לכם שראה משהו מפחיד או מגעיל באינטרנט, שאלו אותו כמה שאלות שיעזרו לו לדבר יותר:

  • איפה הייתה התמונה כשראית אותה?
  • איך הרגשת כשראית אותה?
  • מה עשית אחרי שראית אותה?

אין צורך לבקש ממנו להסביר מה ראה בפירוט. אפשר לבקש ממנו להראות לכם. הפרטים עשויים לצוץ בשיחות הבאות.

אמרו לו שמרגישים הרבה יותר טוב אם מדברים על דברים שמטרידים אותנו. לדוגמה, “כשלא מספרים משהו שמדאיג אותנו, אנחנו עלולים לדאוג עוד יותר. המחשבות ממשיכות לתסוס בנו, ואנחנו עלולים להרגיש מאוד בודדים ולחוצים”. כך ירגיש ילדכם שאפשר לדבר איתכם.

מה להגיד כשילדים צופים בפורנוגרפיה במכוון

ייתכן שילדכם חיפש פורנוגרפיה במכוון או מצא אותה בחיפוש של מילים כגון “נשיקות” או “תחת”. אם זה קורה, אמרו לילדכם שמותר לו להיות סקרן ולתהות מהם יחסי מין. לאחר מכן, הסבירו מדוע אתם חוששים מפורנוגרפיה.

לדוגמה, “מין הוא משהו שמבוגרים עושים כששניהם רוצים ודואגים זה לזה. פורנוגרפיה נועדה למבוגרים, לא לילדים. זו לא דרך טובה לקבל מידע על מין כיוון שפורנוגרפיה אינה אמיתית, ולפעמים היא מראה אנשים שעושים דברים שאינם רוצים באמת לעשות. אז אני רוצה לבקש ממך לא להסתכל בפורנוגרפיה אם אתה נתקל בה במקרה”.

מה יכול ילדכם לעשות בעתיד
ילד שיודע מה לעשות אם הוא נתקל שוב בפורנוגרפיה ירגיש פחות מבוהל או מודאג. לדוגמה, אפשר להגיד לו שיש דברים שלא נועדו לעיני ילדים, ולכן כדאי לו להסתכל במהירות הצדה או להסתיר את עיניו. כמו כן, אם הוא רואה משהו שגורם לו להרגיש לא נוח או מבולבל, עליו לדבר איתכם או עם מבוגר אמין אחר בהקדם.

כדאי לדבר עם ילדכם גם על סקסטינג (שליחת הודעות מיניות). סקסטינג שונה מצפייה בפורנוגרפיה, כיוון שמדובר בשיתוף או בהעלאת תמונות מיניות של עצמם או של אנשים אחרים שאתם מכירים.

מידע חשוב נוסף להורים תוכלו למצוא באתר מידע אמין על מין.

 

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר  Raising Children Network

אכילה בריאה והתעמלות להורים

אכילה בריאה והתעמלות: עקרונות הבסיס

קל ומהנה יותר להיות הורים כשמרגישים טוב. שמירה על בריאות ואורח חיים פעיל תעזור לכם להיות ההורים שאתם רוצים להיות, ולהרגיש בריאות ורווחה כללית.

הדברים החשובים ביותר לבריאות טובה הם אכילה בריאה והתעמלות – לאזן בין מה שאתם אוכלים ושותים כדי לקבל מספיק אנרגיה, ולנוע מדי יום כדי לשמור על כושר גופני.

פעילות גופנית: טיפים להורים

יכול להיות שאתם עסוקים מכדי לדחוס התעמלות לשגרה היומית. ייתכן שבסוף היום – ולפעמים אפילו כבר בתחילת היום! – אתם עייפים ורק רוצים לנצל כל דקה למנוחה. אך האם ידעתם שפעילות גופנית מגבירה את רמות האנרגיה ומשפרת את ההרגשה?

אם זמנכם קצר, הדרך הקלה יותר היא להכניס את הפעילות הגופנית לתוך הפעילויות היומיומיות הרגילות. אפשר לצאת לסיבוב עם הילד, לבעוט בכדור יחד בגינה, או ללכת לסופר לקנות כמה דברים במקום לנסוע ברכב. אפשר אפילו לרקוד טנגו עם שואב האבק, אם זה מה שעושה לכם את זה!

מה שחשוב הוא התנועה עצמה – כ-30 דקות מדי יום. אפילו כמויות קטנות של פעילות גופנית, שמסתכמות בחצי שעה ביום, יכולות לרומם את האנרגיה. כדאי גם להכניס כמה תרגילים קבועים נמרצים יותר, שממש עוזרים לשמירה על הבריאות.

יש עוד שלוש סיבות טובות להישאר פעילים:

  • הרפיה
  • הנאה בחברה – הפעילות מאפשרת לכם להתעדכן עם חברים, לשחק או לצאת להליכה עם אנשים
  • סיפוק אישי מהבריאות והרווחה הכללית.

למידע נוסף, קראו על אפשריבריא – התוכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים של משרד הבריאות.

אכילה בריאה

אכילה בריאה מספקת לכם את האנרגיה הדרושה לפעילות במהלך היום ושומרת על תזונת הגוף כדי שיוכל לפעול באופן מיטבי.הכנת ארוחות מאוזנות ובריאות עלולה להישמע כמו משימה גדולה מדי להורה העסוק. אבל ברגע שיודעים אילו מזונות מספקים את הרכיבים התזונתיים הדרושים, קל יותר לבחור מזון בריא ולאכול היטב.

הגוף שלכם צריך:

  • פחמימות – כגון תפוחי אדמה, אורז ולחם – לצורך אנרגיה
  • מקור קבוע של חלבון כגון בשר, דגים וקטניות, לתיקון הרקמות ולשמירה על הגוף במצב טוב
  • ויטמינים למערכת החיסון והבריאות הכללית
  • מינרלים חיוניים כגון ברזל, סידן ואבץ לתהליכים הכימיים שמתרחשים בגוף ולצמיחתו
  • מזון שמכיל פיטוכימיקלים שעוזרים להגן על הגוף מפני שלל מחלות.

שתיית משקאות רבים תעזור למניעת התייבשות, שעלולה לגרום לכם להרגיש עייפים ותשושים אף יותר. מים הם הנוזל הטהור, הפשוט והזול ביותר – הכמות המומלצת היא שמונה כוסות ביום.

משקאות שמכילים אלכוהול וקפאין למעשה שואבים נוזלים ממערכות הגוף. אם אתם שותים משקאות כאלה, הוסיפו עליהם עוד כוס מים.

טיפים לאכילה בריאה ומהירה

הטיפים הבאים יעזרו לכם לחסוך זמן, להכין ארוחות בריאות במהירות, ולשמור על תזונה טעימה ומאוזנת בלי להיות טבחי גורמה או להוציא המון כסף.

רעיונות לארוחות בזק

  • אפשר להכין ארוחות כמו פסטה טרייה עם ירקות או סלט, שממש ממריצות את הגוף, בדקות ספורות בלבד.
  • ביצים מקושקשות, ביצים קשות או חביתה הן אפשרות מהירה, בריאה ומגוונת.
  • פירות, מקלוני ירקות, גבינה, מטבלים ויוגורט הם חטיפים בריאים וקלים כשאתם עסוקים עם התינוק או בעבודה.
  • ירקות קפואים הם קיצור דרך מעולה להכנת ארוחות בריאות, טעימות ומזינות.
  • אם נגמרו לכם המצרכים והאנרגיה, חפשו אפשרויות טייקאווי בריאות, כמו אורז מוקפץ עם ירקות (הקפידו על כמויות השמן).

מזון שתמיד כדאי להחזיק במזווה

  • החזיקו בבית ירקות עם אורח חיים ארוך כמו תפוחי אדמה, גזרים ובצלים.
  • כדי לקבל אנרגיה, אחסנו במזווה פסטה יבשה מקמח מלא ומקורות אחרים לפחמימות, כמו אורז עם מדד גליקמי נמוך, אטריות יבשות, קטניות וקוסקוס.
  • החזיקו במזווה מזון יבש כמו צנוברים, עגבניות מיובשות ופטריות שיטאקה.
  • אגוזים כגון שקדים וקשיו הם מקור נהדר לחלבון ושומן בריא ואפשר לאכול אותם בתור ארוחה קלה או כחלק מארוחה מלאה – אך נסו להימנע מקניית אגוזים מומלחים או מטוגנים.
  • שימורי עגבניות, תירס וירקות אחרים, וכן רוטב עגבניות, יכולים להיות פתרון מושלם לארוחות בסיר אחד כמו פסטה עם רוטב, מרקים ותבשילים.
  • בשר ודגים משומרים, כגון טונה, סלמון וסרדינים, הם מקור מצוין לחלבונים, וכך גם קטניות משומרות כמו עדשים.
  • כדאי להחזיק רטבים וממרחים כמו רוטב עגבניות, חרדל, סויה וצ’ילי כדי להוסיף טעם מיוחד לארוחות קלות מהירות.

רעיונות למזון בריאות קפוא

  • ירקות קפואים שומרים על רבים מהמרכיבים התזונתיים המשובחים שלהם.
  • השתמשו בבשר כגון סטייקים, בשר טחון, נקניקיות ועוף. הקפיאו בשר בלי העצמות.
  • גרדו גבינה לצורך הכנת פיצה ביתית ומאכלים אחרים.
  • אפשר להקפיא בלי בעיה כל מיני לחמים ומאפים.

רעיונות להכנת מזון

  • בשלו מזון בכמות המספיקה לשתי ארוחות במקום לאחת, או הקפיאו את המנות לשימוש מאוחר יותר.
  • שמרו את השאריות לצורך ארוחות קלות וכריכים.
  • חסכו את שטיפת הכלים: בשלו ארוחות בסיר אחד כגון מרקים ותבשילים.
  • חתכו את הירקות והבשר לחתיכות קטנות יותר כדי לחסוך זמן בישול. אם יש לכם זמן ואנרגיה, הכינו את המזון בלילה הקודם.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

איך מזהים ילד על הספקטרום? סימנים להפרעה על הרצף האוטיסטי אצל ילדים גדולים ובני נוער

איך מזהים ילד על הספקטרום? סימנים להפרעה על הרצף האוטיסטי

במאמר הבא מופיעים חלק מהסימנים ההתנהגותיים והסימנים הקשורים לתקשורת חברתית אצל ילדים על הרצף האוטיסטי בגיל ההתבגרות ולפניו. מרבית הילדים על הרצף האוטיסטי יאובחנו בגיל צעיר יותר, אולם יש ילדים שהשונות החברתית והסימנים המחשידים לאוטיזם עשויים היו שלא להיות כל כך בולטים בשנות חייהם הראשונות, אולם עם הדרישה החברתית העולה במהלך שנות ההתבגרות, יעשו חלק מהסימנים של אוטיזם בולטים יותר, והם יקבלו את האבחנה בגיל בוגר יותר.

אולי תגלו שחלק מהסימנים המוזכרים כאן כמאפיינים של ילדים על הרצף האוטיסטי  מזכירים מאוד את ילדכם, ואחרים נשמעים רחוקים ממנו מאוד. כולנו למעשה עשויים לגלות קשיים בחלק מהתחומים המוזכרים, בדרגות שונות, אך רק נוכחות מובהקת של רבים מהסימנים הללו יכולה להוביל לקבלת אבחון של אוטיזם.

אם אתם מודאגים בשל שילוב התנהגויות חריג, פנו לרופא הילדים, שיוכל להפנות אתכם לאיש המקצוע המתאים.

סימנים הקשורים לתקשורת חברתית

ילדים על הרצף האוטיסטי ובני נוער על הרצף האוטיסטי נתקלים בדרך כלל בקשיים הן בתקשורת מילולית והן בתקשורת בלתי מילולית למטרות חברתיות.

תקשורת מילולית

ילד או בן נוער עם אוטיזם עשוי:

  • להתקשות להשתתף בשיחות ולחכות לתורו – למשל, להיות היחיד שמדבר בשיחה, על נושא שלאו דווקא מעניין אחרים, מבלי להפסיק, או לחילופין להתקשות לענות על שאלות שנוגעות אליו, לחוויות שלו או לרגשות שלו
  • לדבר הרבה על נושא מועדף, אך להתקשות לדבר על מגוון נושאים
  • לא להבין את הכוונה שמאחורי המילים ולהתייחס לדברים באופן מילולי – למשל, לא להבין את הביטוי “קח את עצמך בידיים” או להתקשות להבין ציניות או הומור
  • להשתמש בטון דיבור בלתי רגיל, או להשתמש בדיבור באופן בלתי רגיל – לדוגמה, לדבר בקול מונוטוני או עם מבטא חריג
  • להשתמש באוצר מילים טוב בצורה יוצאת דופן ולא תואם לרמה הכללית של הדיבור שלו או לגילו,  או לדבר באופן רשמי ומיושן

תקשורת בלתי מילולית

ילד או בן נוער עם אוטיזם עשוי:

  • להתקשות לקרוא סימנים בלתי מילוליים, כגון שפת גוף או טון הדיבור, כדי להבין כיצד מישהו אחר מרגיש – למשל, לא להבין כאשר מבוגר כועס בהתבסס על טון הדיבור שלו, או לא לשים לב כשמישהו משתמש בציניות כדי להקניט אותו
  • להשתמש בקשר עין בדרך בלתי רגילה – לדוגמה, ליצור פחות קשר עין מאחרים, או לא ליצור קשר עין כשמדברים אליו או לחילופין לנעוץ מבטים באופן לא נעים
  • להביע פחות רגשות באמצעות פניו, או לא להצליח לקרוא את הבעות הפנים של אחרים – למשל, לא לדעת אם מישהו מחבב או אוהב אותו
  • להשתמש במעט מאוד מחוות כדי להביע את עצמו.
  • לא מצליח לשלב בין כל אלה כלומר- הבעת הפנים, שפת הגוף וקשר העין לא מתאימים לנושא שעליו מדבר (למשל- מספר שהיה אירוע מרגיז עם חיוך על הפנים)

פיתוח מערכות יחסים

ילד או בן נוער עם אוטיזם עשוי:

  • להעדיף לבלות לבדו במקום עם חברים
  • לרצות שילדים אחרים ישחקו לפי החוקים שלו בלבד
  • להתקשות להבין את החוקים החברתיים של חברוּת
  • לקיים קשר חברי עם מעט ילדים , ובדרך כלל כאלה שגם להם יש קשיים חברתיים
  • להתקשות להיקשר לילדים בני גילו, ולהעדיף לשחק עם ילדים צעירים יותר או עם מבוגרים
  • להתקשות להתאים את התנהגותו למצבים חברתיים שונים. למשל, לא מתבייש בכלל במקום חדש לו
  • לפלוש למרחב האישי ולהתקרב יותר מדי לאנשים.

סימנים התנהגותיים

ישנם כמה סימנים התנהגותיים שיופיעו לעיתים אצל ילדים על הרצף האוטיסטי או בן נוער עם אוטיזם.

התנהגות ותחומי עניין חזרתיים

ילד או בן נוער עם אוטיזם עשוי:

  • להפגין התעניינות או אובססיה בלתי רגילה – למשל, להתעניין באופן חריג בתחום מסוים, לאסוף באובססיביות פריטים מסוימים, או להתעניין ולצטט סטטיסטיקות של משחקי כדורסל, למשל, בלי להתעניין באמת במשחק עצמו
  • להתנהג בצורה טורדנית (קומפולסיבית) – לדוגמה, להעמיד חפצים בשורה או להרגיש שעליו לסגור את כל הדלתות בבית
  • להיקשר באופן בלתי רגיל לחפצים – למשל, לשאת איתו צעצוע גם כנער מתבגר, או לאסוף פריטים לא רגילים כמו אריזות חטיפים או שרוכי נעליים
  • להיות מוטרד בקלות משינויים ולחבב מאוד שגרות – לדוגמה, לרצות לשבת תמיד באותו מושב בכל ארוחה או לשמור על סדר התארגנות קבוע מאוד בבוקר
  • לחזור על תנועות גוף או להתנועע בצורה בלתי רגילה, למשל במחיאות כפיים או נדנוד

רגישויות תחושתיות

ילד או בן נוער עם אוטיזם עשוי:

  • להיות רגיש מאוד להתנסויות תחושתיות – לדוגמה, להיות מוטרד בצורה חריגה מרעשים שאחרים חושבים שהם קצת לא נעימים, או לאכול רק מזון עם מרקם מסוים

סימנים נוספים

ילדים על הרצף האוטיסטי ובני נוער עם אוטיזם נתקלים גם בקשיים נוספים, למשל:

  • בעיות שינה – לדוגמה, קושי להירדם, או התעוררות מוקדמת וחוסר יכולת להירדם חזרה
  • חרדה או תחושת הצפה – למשל, חרדה מההגעה למקום חדש או להשתתפות במצבים חברתיים
  • דיכאון – ילדים ובני נוער שמודעים לשוֹנוּת שלהם מודעים, בדרך כלל, גם לאופן שבו אחרים רואים אותם, ומרגישים מבודדים. רגשות אלה מוגברים מרמות ההורמונים המשתנות במהלך גיל ההתבגרות
  • התנהגות תוקפנית – לעיתים קרובות, הרגישות התחושתית עשויה להוביל להתנהגות תוקפנית פתאומית. הילדים עלולים להתקשות להבין מה קורה סביבם, מה שמוביל להצטברות תסכול ולהתפרצות
  • קושי במיומנויות ארגוניות – לדוגמה, להתקשות להתמודד עם המורכבות הגוברת במעבר לחטיבת הביניים- עם ריבוי מקצועות, מעבר בין כיתות לימוד שונות, חלוקה להקבצות עם ילדים משתנים מדי שיעור ועוד.
  • סרבנות בית ספר או חוסר רצון ללכת לבית הספר – תחושת הצפה או בלבול בבית הספר.

הופעת סימנים אלה עשויה להיות נקודת ההתחלה לאבחון אוטיזם בגיל מאוחר. קבלת האבחנה עשויה להפתיע אתכם, או לחילופין להביא לתחושת הקלה, על שמצאתם סוף סוף מענה והסבר לקשיים וההתנהגויות החריגות של ילדכם.  קבלת האבחנה היא השלב הראשון בדרך למתן טיפולים שיסייעו לו להתקדם.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

לעודד התנהגות חיובית אצל מתבגרים

הידעתם?

  • מערכות יחסים חזקות במשפחה חיוניות להתפתחות רגשית וחברתית בריאה אצל בני נוער.
  • הורים משפיעים על ההחלטות של ילדיהם לטווח ארוך, כגון בחירת קריירה, ערכים ומוסר.

20 הטיפים הבאים יעזרו לכם לעודד התנהגות טובה אצל מתבגרים.

1. פנו זמן להקשבה פעילה 
הקשבה פעילה משמעה לשים לב היטב ולהביע עניין במה שילדכם אומר ומרגיש, במקום לחשוב על הדבר הבא שתגידו. כך תראו לילדכם שאתם דואגים לו ומתעניינים במה שהוא אומר.

2. קבעו כללי התנהגות ברורים
כללים ברורים מבהירים את הציפיות שלכם מילדיכם. אם אפשר, שלבו את כל חברי המשפחה בדיון על קביעת הכללים. נסו לקבוע כללים חיוביים. לדוגמה, במקום להגיד “אל תתנהגו בחוסר נימוס”, אמרו “אנחנו מדברים אחד לשני בכבוד”.

3. הפרת הכללים: הגיבו ברוגע, בתקיפות ובעקביות 
אם ילדכם מפר את הכללים, הגיבו בתוצאות קצרות והוגנות שהסכמתם עליהן מראש. תגובה כזו תעזור לכם להבהיר את הציפיות שלכם מהתנהגותו בעתיד. למידע נוסף שיעזור לכם לקבוע גבולות ולהשתמש בתוצאות, קראו את המאמר שיטות להקניית משמעת לבני נוער.

4. עודדו חשיבה עצמית
אם עליכם להשתמש בתוצאות, הסבירו מדוע אתם עושים זאת. כך יוכל ילדכם לחשוב מה יוכל לשנות כדי למנוע מהבעיה לצוץ שוב. לדוגמה, אמרו משהו כמו “שחר, אני דואגת כשאתה נשאר בחוץ עד מאוחר ולא אומר לי מה אתה עושה. בפעם הבאה אאסוף אותך בעשר בלילה. מה תוכל לעשות אחרת בפעם הבאה?” בהמשך, שאלו את ילדכם מה לדעתו תהיה התוצאה המתאימה אם ימשיך להתנהג באופן בלתי ראוי.

5. שמשו דוגמה חיובית 
ילדים – אפילו בני נוער – עושים מה שאתם עושים, ולכן מומלץ לשמש דוגמה אישית כדרך חזקה וחיובית לכוון את התנהגותם. למשל, אם אתם נוהגים לשבת בחוף הים ולשתות עם חברים, תוכלו להדגים שימוש סביר באלכוהול אם תסרבו לשתייה נוספת ותאמרו “לא תודה, כבר שתיתי בקבוק בירה אחד, אני חושב שזה מספיק”. כדאי להתחיל בקביעת כללים משפחתיים. אם ילדכם רואה שאתם מתנהגים לפי הכללים בעצמכם, גם הוא יתנהג כך. אין צורך להגיד “תעשה מה שאני עושה, ולא רק מה שאני אומר”- ילדים קולטים זאת לבד.

6. בחרו היטב על מה להילחם
לפני שאתם נכנסים לעימות על התנהגותו של ילדכם, שאלו את עצמכם, “זה באמת משנה?” וגם “באמת שווה להילחם על זה?” פחות משובים שליליים מובילים לפחות הזדמנויות לעימותים ולתחושות שליליות. השתדלו להבליג על התנהגויות או מעשים שלא מוצאים חן בעינכם, אך אינם באמת בעלי משמעות כגון סגנון לבוש, תספורת, וכו’. התרכזו בדברים החשובים ביותר בעיניכם.

7. התייחסו לילדכם ברצינות
ילדכם הוא אדם בפני עצמו ועליו לדעת שאתם מעריכים ומקבלים אותו. אחת הדרכים שבהן תפגינו הערכה וקבלה היא להתייחס לדעות ולרעיונות המתפתחים שלו ברצינות, גם אם אינכם מסכימים איתם.

8. ותרו על השליטה לפעמים
אחד האתגרים הגדולים ביותר בגיל ההתבגרות הוא ללמוד להתמודד עם אחריות. תנו לילדכם אחריות בתחומים מסוימים – למשל, תנו לו לבחור את הבגדים שלו או התסרוקת – כדי שילמד כיצד להיות אוטונומי ועצמאי. ויתור על השליטה יכול לעזור לכם להימנע מקרבות מיותרים על דברים קטנים.

9. התמודדו עם בעיות בדרך חיובית
בין אם אתם מתווכחים עם ילדכם או עם בן או בת הזוג שלכם, השתמשו במיומנויות חיוביות לפתרון בעיות כדי לפתור את העניין בצורה רגועה. כך גם תציבו לילדכם מודל חיובי לחיקוי.

10. שבחו את ילדכם
שבחים וחיזוקים יכולים לספק מוטיבציה חזקה מאוד. אמנם נראה שבני הנוער עומדים ברשות עצמם, אך ילדכם עדיין זקוק לאישורכם. שימו לב והגיבו לבחירות האחראיות שהוא עושה ולהתנהגותו החיובית, כדי לעודד אותו להמשיך להתנהג כך.

11. תכננו שיחות קשות מראש
כשאתם צריכים לנהל שיחה קשה, כדאי לתכנן מראש מה תגידו ואיך ילדכם ירגיש, כדי להימנע מעימותים. ערכו את השיחה במקום ובזמן שיאפשר לכם פרטיות. לדוגמה, “אור, אני רוצה לדבר איתך על משהו שקורה בבית. נוכל לשבת על כוס תה בערב ביום שלישי ולדבר על זה, טוב?”

12. המשיכו להשקיע במערכת היחסים שלכם
חשבו על מערכת היחסים עם ילדכם כעל חשבון בנק. כשאתם מבלים ביחד, נהנים ונותנים לו תמיכה ועזרה, אתם “מפקידים” בחשבון, וכשאתם מתווכחים, מאשימים ומבקרים אתם “מושכים” מהחשבון. הרעיון הוא לשמור על חשבון הבנק בפלוס או לכל הפחות מאוזן.

13. ספרו מה אתם מרגישים
אמרו לילדכם בכנות כיצד ההתנהגות שלו משפיעה עליכם. השתמשו הרבה ב”אני”. לדוגמה, משפט כמו “אני ממש דואגת כשאת לא מגיעה הביתה בזמן” יוביל לתגובה טובה יותר מאשר “את יודעת שאת אמורה להתקשר אליי אחרי בית הספר!”

14. למדו לחיות עם טעויות
כולם עושים טעויות, ואף אחד אינו מושלם. מה שחשוב הוא כיצד אתם מתמודדים עם הטעויות – שלכם ושל ילדכם – כשהן מתרחשות. בתור התחלה, יש לקחת אחריות על הטעויות, ואז לנסות להבין מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב בפעם הבאה. כשאתם עושים טעויות, כדאי להתנצל בפני ילדכם כדי לעזור למערכת היחסים שלכם להתפתח היטב.

15. בדקו כיצד להישאר מחוברים לילדכם
בלו ביחד ועשו דברים מהנים כדי להישאר מחוברים לילדכם. לפעמים, הרגעים הטובים ביותר הם ספונטניים ובלתי מתוכננים, כמו למשל כשילדכם מחליט לספר לכם איך היה היום שלו תוך כדי שטיפת כלים. כשהרגעים האלה מתרחשים, הפסיקו את מה שאתם עושים באותו רגע ותנו לו תשומת לב מלאה. כך תעבירו לו את המסר, “אתה חשוב לי ואני אוהב/ת אותך”.

16. כבדו את הצורך של ילדכם בפרטיות 
בני נוער משוועים לקצת פרטיות ולמקום משלהם. הפגינו כבוד כלפי ילדכם: בקשו ממנו רשות להיכנס לחדרו, אל תקראו ביומנו או תחטטו בחפציו. חשבו היטב מה אתם באמת צריכים לדעת, ומה יכול להישאר פרטי בינו לבין חבריו.

17. עודדו תחושת שייכות
שגרות משפחתיות נותנות לילדכם תחושת יציבות ושייכות גם כשהכל משתנה סביבו – ובתוכו. אפשר לערוך ערב פיצה שבועי, פנקייקים לארוחת בוקר בשבת או לקיים מסורות קבועות ואהובות לחגיגת ימי הולדת.

18. עמדו בהבטחות 
כשאתם עומדים בהבטחות שלכם, טובות או רעות, ילדכם לומד לבטוח בכם ולכבד אתכם. היו ברורים ועקביים.

19. שמרו על ציפיות מציאותיות
בני נוער הם בני נוער. בדיוק כמוכם, גם ילדכם ימעד לפעמים ויפר חלק מהכללים. בני נוער והמוח שלהם עדיין מתפתחים ומנסים להבין מי הם יהיו כשיהיו גדולים. מתיחת הגבולות היא חלק מהתהליך, ולכן מומלץ לשמור על ציפיות מציאותיות מהתנהגותו של ילדכם, ולהתגמש לעיתים.

20. הסתכלו על חצי הכוס המצחיקה 
צחוק ובדיחות יכולים להקל את המתח ולהקטין עימותים אפשריים, ומונעים מכם ומילדכם לקחת את הכל באופן אישי מדי. כמו כן, תמיד אפשר להשתמש בבדיחה כדי להתחיל שיחה קשה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

סקסטינג: לדבר עם ילדים בני 6-11 על הנושא

מהו סקסטינג?

סקסטינג הוא יצירת ושליחת תמונות בעלות אופי מינית באמצעות טלפונים ניידים, או העלתן לאינטרנט ולרשתות החברתיות. התמונות עשויות להיות תמונות של עצמכם או של מישהו אחר, בעירום מלא או חלקי. אנשים צעירים עשויים לקרוא לתמונות האלה “סלפי עירום” או “סלפי סקסי”.

ילדים בני פחות מ-11 נוטים פחות לשלוח הודעות כאלה מבני נוער, ועשויים להרגיש מוטרדים אם קיבלו הודעה שלא על דעתם. כמו כן, הם עשויים לחוש מודאגים, מובכים, מבולבלים או מוטרדים אם מופעל עליהם לחץ לשתף את ההודעה.

מדוע חשוב לדבר מוקדם על סקסטינג

יש המון סיבות טובות לקיים שיחה על סקסטינג עם ילדכם כבר בגיל צעיר. בשיחה תוכלו לעזור לו להבין במה מדובר, למנוע ממנו להעביר תמונות לא ראויות של עצמו ושל אחרים ולוודא שהוא יודע מה לעשות אם קיבל תמונה שמדאיגה אותו.

ייתכן שתחושו מבוכה כשתדברו עם ילדכם על סקסטינג. זה טבעי. אולם השיחה על סקסטינג יכולה להיות עוד חלק בשיחה על מין ומיניות שתנהלו עם ילדכם, ואפשר לצרף גם דיון על בטיחות באינטרנט.

מתי להתחיל לדבר עם ילדכם על סקסטינג? זה תלוי בבשלות שלו, אם אתם חושבים שהוא מוכן ומהי מידת השימוש שלו באפליקציות לשליחת הודעות (כמו וואטסאפ), טלגרם, סנטפצאט וכו’. אם ילדכם קיבל תמונת עירום, תמכו בו והבטיחו לו שתתמודדו עם זה ביחד.

כיצד לדבר על סקסטינג

הנה כמה דברים שיעזרו לכם להתחיל לדבר עם ילדכם על סקסטינג:

להסביר מה זה סקסטינג

כדאי לברר קודם כל מה ילדכם כבר יודע על סקסטינג או על שליחת תמונות עירום. שאלו אותו, “האם שמעת על ילדים ששולחים תמונות עירום? מה אתה חושב על זה?”

אם עליכם להסביר לו מה זה סקסטינג, אמרו משהו כמו, “סקסטינג הוא לקחת תמונה שלך או של מישהו אחר בלי חלק מהבגדים או בלי בגדים בכלל , ואז לשלוח אותה לחבר או לשתף אותה באינסטגרם, בסנאפצ’ט או ברשת חברתית אחרת”.

לאחר מכן שאלו אותו שאלות נוספות. לדוגמה:

  • האם מישהו בבית הספר מדבר על שליחת תמונות עירום או על זה שהוא מצלם את הגוף שלו?
  • האם אתה מכיר מישהו ששלח או קיבל תמונת עירום?
  • האם אי פעם שלחת או קיבלת תמונת עירום?
  • יש לך שאלות על דברים ששמעת?

ענו על השאלות של ילדכם בפתיחות ובכנות. אמרו לו שאם הוא מקבל תמונה שמטרידה אותו, או שהוא מודאג מתמונה ששלח, הוא יכול לדבר איתכם בכל עת. הבטיחו לו שלא תכעסו.

לשתף תמונות

סקסטינג כולל שיתוף תמונות או סרטונים מיניים. לכן, כדאי להתחיל ולדבר על שיתוף תמונות באופן כללי. דברו עם ילדכם על סוג התמונות שמתאים לדעתכם לשתף. לדוגמה, “זה בסדר לשתף תמונות של הכלב שלנו, או תמונות של עוגות שהכנת, אבל אני לא רוצה שתשתף תמונות חושפניות של עצמך”.

כדאי לקבל את נקודת המבט של ילדכם בנושא, ולכן, שאלו אותו אילו תמונות מותר לדעתו לשתף. שאלו אותו אם הוא ישמח שאתם, המורה או הסבים שלו יראו את התמונות האלה. אם התשובה היא לא, הסבירו לו שסביר להניח שלא ראוי לשתף אותן.

ילדכם צריך לדעת מה עלול להשתבש כשהוא משתף תמונות. הסבירו לו שהתמונות שהוא שולח לאנשים אחרים עלולות להגיע לאנשים נוספים בקלות רבה. למשל, “ברגע ששולחים תמונה למישהו, מאבדים עליה את השליטה. מי ששלחת אליו יכול לשלוח אותה לאנשים אחרים, או להעלות אותה לאתר אינטרנט, שם כולם יוכלו לצפות בה”. תמונות שעלו לרשת אינן נעלמות מהרשת, גם אם מוחקים אותן מהמכשיר שלכם.

הזהירו מפני פדופילים: “אם אדם שאינכם מכירים מתעניין בתמונות שלכם, מבקש להיות חבר שלכם, מבקש לשלוח לכם תמונות שלו או מבקש מכם לשלוח תמונות שלכם – בבקשה לספר לי מיד. יכול להיות שמדובר באדם מסוכן, שפוגע בילדים”.

כמו כן, הסבירו לילדכם שאסור לשתף תמונות של אנשים בלי בגדים, או של אנשים מתנשקים או נוגעים זה בזה.

להתנהג בכבוד באינטרנט

אפשר לדבר על סקסטינג כחלק מהתנהגות מכובדת באינטרנט באופן כללי. אם ילדכם מסכים שאסור לרכל, להפיץ שמועות, להתנהג בבריונות או לפגוע ברגשותיו של מישהו באמצעות הודעות טקסט, סביר להניח שיסכים לכך ששיתוף תמונות מיניות אינו מכבד.

אחת הדרכים לגרום לילדכם לחשוב על מתן כבוד היא לעודד אותו לחשוב על האנשים בתמונות או בסרטונים שהוא רוצה לשתף. הוא יכול לשאול את עצמו:

  • האם קיבלתי רשות מאותו אדם לשלוח את התמונה או הסרטון?
  • איך הוא ירגיש אם אפרסם את זה?
  • איך הוא ירגיש אם חברים, הורים או מורים יראו את זה?

לנהל משא ומתן על כללים וגבולות

כללים משפחתיים ברורים ועקביים בנוגע לשימוש בטכנולוגיה יעזרו לילדכם לקבל החלטות נבונות. לדוגמה, אתם יכולים להסכים שהוא שולח רק הודעות טקסט ולא משתף תמונות, או שעליו לבדוק איתכם לפני שהוא משתף תמונה. אל דאגה, ברגע שמתחילים לדבר על סקסטינג, השיחות הבאות נהיות קלות יותר.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

אורח חיים בריא לאימהות ולאבות טריים

אכילה ושתייה בצורה בריאה בימים הראשונים

הטיפול בתינוק בן יומו דורש כמות עצומה של זמן ואנרגיה. כלומר, סביר להניח שיש לכם פחות זמן לעשות קניות ולהכין או לבשל ארוחות קלות וארוחות מכובדות יותר. עם זאת, אחת הדרכים החשובות ביותר להעלאת רמות האנרגיה היא לאכול היטב.

אחרי הלידה, אימהות רבות סובלות ממחסור בברזל, מה שעלול לגרום להן להרגיש עייפות ואפילו חולות. מומלץ לבדוק את רמות הברזל אצל הרופא.

כדי לשמור על בריאות טובה, עליכם לאכול מגוון מזונות מדי יום מחמש קבוצות המזון: פירות; ירקות; דגנים; בשר, דגים, עוף, ביצים וקטניות; ומוצרי חלב דלי שומן. לפניכם המנות המומלצות מכל קבוצה ליום, לפי משרד הבריאות:

פירות

שתי מנות לגברים ולנשים. מנה אחת שווה:

  • פרי אחד בינוני מסוג תפוח, בננה, תפוז או אגס
  • שני פירות קטנים מסוג שזיף, קיווי או אפרסק
  • כוס אחת של פירות טחונים, משומרים או מיובשים (ללא תוספת סוכר).

ירקות

שש מנות לגברים וחמש מנות לנשים. מנה אחת שווה:

  • חצי כוס ירקות מבושלים (ברוקולי, תרד או גזר)
  • כוס אחת של ירקות עלים ירוקים, או סלט ירקות
  • חצי כוס שעועית, קטניות או עדשים מבושלות, מיובשות או משומרות
  • חצי תפוח אדמה בינוני או ירק אחר המכיל עמילן (בטטה, דלעת או תירס).

דגנים

שש מנות לגברים ולנשים. מנה אחת שווה:

  • פרוסת לחם אחת
  • חצי כוס אורז, פסטה, אטריות, קינואה או פולנטה מבושלים
  • חצי כוס דייסה
  • שני-שליש כוס דגני בוקר מחיטה
  • רבע כוס גרנולה
  • מאפין אחד.

מוצרי חלב דלי שומן

שתי מנות וחצי לגברים ולנשים. מנה אחת שווה:

  • כוס אחת (250 מ”ל) של חלב דל שומן או חלב סויה מועשר בסידן
  • שתי פרוסות גבינה צהובה
  • שלושת-רבעי כוס (200 גר’) יוגורט
  • כוס אחת (250 מ”ל) של פודינג על בסיס חלב
  • חצי כוס גבינת ריקוטה.

בשר, דגים, עוף, ביצים וקטניות

שלוש מנות לגברים ושתי מנות וחצי לנשים. מנה אחת שווה:

  • 65 גר’ בשר רזה מבושל כגון בקר, עגל או כבש
  • 80 גר’ עוף או הודו רזה מבושל
  • 100 גר’ פילה דג מבושל
  • 170 גר’ טופו מבושל
  • שתי ביצים גדולות
  • כוס אחת של עדשים, חומוס או שעועית מבושלים
  • רבע כוס ממרח אגוזים – אפשר להשתמש כתחליף ל-30 גר’ אגוזים.

מותר לאכול מזון מהיר וג’אנק פוד בכמויות קטנות.

גוף בריא זקוק לנוזלים רבים. כדי לשמור על רמת הנוזלים הנאותה עליכם לשתות המון מים. מותר לשתות מיץ טבעי, נקטר או משקאות קלים מדי פעם, אך יש לזכור שהם מלאים בסוכר ולכן מים הם הבחירה הבריאה ביותר.

למידע נוסף על בחירות בריאות של מזון ומשקאות וטיפים להגברת צריכתם, דברו עם תזונאית מוסמכת.

רעיונות פשוטים לתזונה בריאה

הנה כמה טיפים לאכילה בריאה, קלה ומהירה:

  • הכינו מזון מראש והקפיאו אותו – לדוגמה, תבשילים ומרקים.
  • קבלו בתודה הצעות לארוחות מחברים ומשפחה. כדאי לשמור ארוחה אחת במקרר או במקפיא למחר.
  • השתמשו בירקות קפואים אם אין לכם זמן לקנות או להכין ירקות טריים.
  • קנו עוף צלוי ומיקס סלט חתוך מראש בסופרמרקט, לארוחה מהירה ונטולת טרחה.
  • כשאתם צריכים ארוחה בריאה במהירות, הכינו ביצים קשות או תבלו גבינה לבנה או טחינה גולמית והניחו על טוסט מחיטה מלאה, וחתכו כמה ירקות בצד.
  • שימו בסיר לבישול איטי ירקות חתוכים, בשר רזה או חומוס וכמה עגבניות טריות או משומרות בשעה מוקדמת בבוקר, וקבלו ארוחה חמה בערב.
  • הכינו ארוחות כמו פריטטה (חביתה עם ירקות), שאפשר לאכול חמות או קרות, וגם לארוז בתיקי אוכל כשצריך לצאת.
  • החזיקו המון פירות בבית.
  • הניחו בהישג יד יוגורט, אגוזים, מקלוני ירקות וחומוס, שישמשו בתור ארוחות קלות ובריאות במהלך היום.

כאב טרי, תוכל לעזור מאוד בהכנת ארוחות בריאות בשבועות הראשונים, גם אם לא לקחת חופשה מהעבודה. תוכל להביא מזון בריאות מוכן בדרך הביתה מהעבודה, או לבשל בסוף השבוע מזון לימים שאחריו.

הנקה: מה הגוף צריך

אימהות מניקות זקוקות לכ- 1800 קלוריות כדי לייצר חלב אם. כלומר, מדובר בשלוש ארוחות מלאות ושתיים-שלוש ארוחות קלות ובריאות ביום. כל אחת שונה מהאחרת, ולכן השתמשי בתחושות הרעב, הצמא והמלאות שלך כדי לדעת כמה לאכול ולשתות.

לעתים קרובות, אימהות טריות סובלות מעצירות כיוון שגופן משתמש בנוזלים לייצור חלב. לכן עלייך לשתות המון נוזלים במהלך היום. ההמלצה לנשים מניקות היא לשתות תשע כוסות מים ביום.

אם אינך בטוחה שאת שותה מספיק מים, העיפי מבט בשתן שלך. צבעו אמור להיות צהוב בהיר. שתן בצבע צהוב כהה משמעו שעלייך לשתות יותר מים.

סיבים תזונתיים שמקורם בלחמים, דגנים, עדשים, אפונה, שעועית, שיבולת שועל, פירות וירקות יעזרו גם הם להקלה על העצירות.

בין אם את מניקה או מאכילה את תינוקך מבקבוק, אכילה מועטה מדי עלולה לגרום לך לתחושת עייפות קשה, ולהקשות עלייך לטפל כראוי בתינוקך שזה עתה נולד ולהתמודד עם היעדר השינה.

יש נשים שחוששות שלא ישילו מעליהן את המשקל שהעלו בהיריון. חשוב לתת לגוף זמן להחלים לאחר הלידה, ולכן רצוי לאכול מזון בריא ולהתעמל בעדינות.

אלכוהול, עישון ותרופות

לטפל בתינוק בבטחה

בדקו עם הרופא או הרוקח אם לתרופות שאתם או בן או בת הזוג נוטלים – כולל תרופות צמחיות בנוזל או בטבליות – יש תופעות לוואי שעלולות להקשות עליכם לטפל בתינוק. תופעות לוואי אלה עשויות לכלול כל דבר שגורם לישנוניות, משפיע על שיווי המשקל או על על הרפלקסים – למשל, בעת נהיגה במכונית.

כעת, כשעליכם לדאוג לתינוק קטן, תצטרכו לתכנן מי ידאג לתינוק במקרה שאתם שותים אלכוהול או נוטלים תרופות שיגרמו לכם להיות ישנוניים או להשפיע על שיווי המשקל. לדוגמה, אפשר לבקש מבן או בת הזוג לקום לתינוק אם שתיתם יותר משני משקאות אלכוהוליים.

אלכוהול ועישון

ההמלצה היא לא לשתות יותר משתי מנות אלכוהול ביום כדי לשמור על רמה בריאה.

נמצא קשר בין עישון לבין סיכון גבוה לתסמונת המוות בעריסה אצל תינוקות. מומלץ שאתם והתינוק תשהו בסביבה נטולת עישון.

קפאין יכול להשפיע על איכות השינה, ולכן נסו שלא לשתות אותו מאוחר בלילה.

אימהות מניקות

מה שאת אוכלת, שותה או מעשנת מועבר דרך חלב האם לתינוק, ויכול להשפיע על התפתחות מוחו.אם את מניקה, מומלץ שלא לשתות אלכוהול, לעשן או להשתמש בסמים כלל, כולל מריחואנה.

עם זאת, אם את מתכננת לשתות, כדאי להגביל את הכמות למשקה אחד. כמו כן, מומלץ לתכנן את זמן השתייה לשעתיים (לכל משקה) לפני ההנקה הבאה.

אם את חייבת לעשן, הגני על התינוק ונסי לעשן תמיד הרחק מהתינוק, לשטוף היטב ידיים ואל תעשני שעה לפני ההנקה. ודאי שאנשים אחרים מעשנים הרחק ממך ומהתינוק. זכרי שגם אם העשן מהסיגריה אינו מגיע לתינוק, הוא נדבק לבגדים, לרהיטים, למושבים באוטו, לשטיחים וכו’. כל מגע של התינוק עם עצמים אלו מסכן אותו.

אל תשתי יותר מדי משקאות שמכילים קפאין, שעלול לגרום לתינוק להיות עצבני. אפשר לנסות קפה או תה נטולי קפאין, או חליטות צמחים.

אם עלייך ליטול תרופות, בדקי עם הרופא אילו תרופות בטוחות לשימוש בזמן הנקה, ומה צריך להיות תזמון נטילת התרופות בעת ההנקה עצמה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

תסמונת הרצף האוטיסטי: מתחים במשפחה

הקשר בין מתח במשפחה לילד עם אוטיזם

כל בן משפחה חווה מתח ודחק ומגיב אליו בדרכים שונות. אין דרך נכונה אחת שבה עליכם להרגיש או להגיב לילדכם עם האוטיזם, אך יש  לגלות הבנה ולתת תשומת לב מיוחדת גם  לרגשות בני הבית האחרים.

רגשות ומתח

טבעי להרגיש מגוון של רגשות. בשלבים שונים בחייו של ילדכם, אתם עשויים להרגיש הלם, עצב, כעס, הכחשה, בדידות והשלמה. הרגשות הללו מהווים מקור למתחים עבורכם ועבור שאר בני המשפחה. עם זאת, זכרו שאלה שלבי תהליך האבל שהורים לילדים עם צרכים מיוחדים עוברים לעיתים קרובות לאחר קבלת האבחון. טבעי לגמרי שתרגישו כל אחד מהרגשות הללו ברגעים שונים.

בסופו של דבר, סביר להניח שדמיינתם את עצמכם מלמדים את ילדכם לקרוא, לארח מסיבות ימי הולדת, ללכת לאירועי ספורט או לתהות איך יהיה כשיגדל. מה שדמיינתם כנראה יהיה שונה מהמציאות, בהתאם ליכולותיו של הילד, וייתכן שתצטרכו להתאים את הציפיות שלכם.  בין אם מדובר ברגש כזה או אחר, חשוב שתזהו את הרגשות הללו ותכירו בעובדה שמותר לכם להרגיש אותם.

בני משפחה שונים, רגשות שונים

ייתכן שהרגשות שלכם ושל בן או בת הזוג שלכם נמצאים בשלבים שונים כעת, מה שעלול להוביל למתח. כמו כן יש לזכור כי  אנשים שונים מגיבים אחרת לתחושות ורגשות, וחלקם עשויים לחוש בעקבות זאת במתח.

לדוגמה, אימהות נוטות להיות מתוחות יותר מאבות – אולי כיוון שהן בדרך כלל המטפלות העיקריות במשפחות רבות. מקורות ייחודיים למתח אצל אימהות כוללים דפוסי שינה בלתי ניתנים לחיזוי אצל הילדים, קשיים במיומנויות חברתיות, יכולת מוגבלת להביע רגשות וסרבנות אכילה. עבור אבות, ההתנהגות המאתגרת של הילדים היא המקור למתח.

אחים לילדים עם אוטיזם חווים גם הם מתח שקשור לכך. לפעמים הם מוטרדים מקשיי ההתנהגות של אחיהם – לעיתים קרובות כיוון שההתנהגות הזו מביכה אותם או מונעת מהם להזמין חברים למשחק בביתם.

בני המשפחה המורחבת עשויים לחוש במתח גם הם, כשהם רואים כיצד מגיבה המשפחה לילד עם אוטיזם. המתח אינו משפיע רק על בני המשפחה כיחידים אלא גם על מערכות היחסים שלהם אחד עם השני. שמרו על מערכות היחסים בתוך המשפחה כדי להתמודד היטב עם המתחים.

מתחים במשפחה ואוטיזם: סיבות נפוצות

בני משפחותיהם של ילדים עם אוטיזם חווים לעיתים קרובות רמות מתח ודחק גבוהות בהשוואה למשפחות אחרות. המתח עשוי לנבוע מכך שהם:

  • לומדים להשלים עם האבחון
  • חשים מוצפים מכל הדברים שעדיין אינם יודעים או מבינים על התסמונת ומה משמעותה עבור ילדיהם
  • מרגישים שיש להם שליטה מועטה בלבד על עתיד ילדיהם
  • מתקשים להתמודד עם ההתנהגות המאתגרת של ילדיהם, כולל האופן שבו הילדים מתקשרים זה עם זה, אוכלים או ישנים
  • מתקשים לנווט בתוך המערכת הביורוקרטית המורכבת שקשורה לתסמונת
  • מתקשים להתמודד עם חיי היומיום של הילדים עם האוטיזם – לעשות דברים עם ילד על הרצף האוטיסטי עלול לקחת זמן רב יותר, ולעיתים קרובות, התהליך מתסכל למדי
  • לחשוש מי ידאג לילדיהם בעתיד.

כיצד להימנע ממתחים

אף שהמתח הוא חלק מהחיים, יש כמה דברים שאפשר לעשות כדי להימנע מצבירת מתחים רבים מדי מלכתחילה.

להיות מאורגנים

מתח קשור לעיתים קרובות להרגשה שהדברים נמצאים מחוץ לשליטתכם. שמירה על סדר וארגון היא דרך יעילה מאוד כדי להשיג את השליטה – וגם את רמות המתח שלכם – בחזרה.

בחיי היומיום, למשל, אפשר להתמקד בעשיית דבר אחד בכל פעם. נסו להכניס כמה שגרות משפחתיות לפעולה. תוכלו להתאים את השגרות לילדים עם צרכים מיוחדים כמו אוטיזם.

במהלך המגעים עם המערכת שמטפלת בילדים עם אוטיזם, חפשו מידע על התמיכה שאמור ילדכם לקבל. אפשר להיעזר באתר המרכז לאוטיזם, שמרכז מידע רב על התסמונת, זכויות ההורים והילדים ודרכי הטיפול וכן באתר אלו”ט ואתר מרכז “קשר” למשפחה.

לטפל בעצמכם

כשאתם מטפלים בילד עם אוטיזם, קל לשכוח לפנות זמן לעצמכם. עם זאת, תוכלו לצמצם את רמות המתח במשפחה אם תוודאו שכל בני המשפחה – כולל אתם – מקדישים זמן לעשות דברים שגורמים לכם להרגיש טוב.

בקשו מכל בני המשפחה להכין רשימת דברים שהם נהנים לעשות. נסו לוודא שכל אחד עושה משהו אחד מתוך הרשימה מדי יום, או פעם בכמה ימים. הרשימה יכולה לכלול שלל פעילויות במגוון עלויות וזמנים, כך שכולם יזכו לעשות משהו שהם נהנים ממנו, גם בתקופות עמוסות מאוד. לוח תכנון שבועי יוכל לעזור לכם לעקוב אחרי הפעילויות. תלו את לוח התכנון במקום שבו כולם יכולים לראות אותו – על המקרר, למשל – כדי לזכור להכניס את הכיף וההנאה לחיי היומיום.

לתחזק מסורות משפחתיות

מסורות משפחתיות נותנות תחושת יציבות, גם בזמנים מתוחים. ייתכן שתצטרכו להתאים את המסורות שלכם כך שיתאימו לצרכיו של ילדכם – למשל, סביר להניח שסופשבוע קמפינג במרחק של כמה שעות נסיעה פחות יתאים לו, ותצטרכו להתקרב קצת יותר הביתה ולבלות פחות במכונית.

להתמודד עם מתחים

אף שהמתח הוא חלק מחיי המשפחה, אפשר ללמוד להתמודד איתו בצורה חיובית יותר.

תמיכה מבני המשפחה ומחברים

כשילד מאובחן על הרצף האוטיסטי , כדאי לחלוק את המידע עם בני המשפחה והחברים.

כמו כן, לימדו לבקש ולקבל  עזרה. זו יכולה להיות עזרה פשוטה, כמו לבקש מאחד מבני המשפחה המורחבת לשמש כבייביסיטר לכמה שעות באחד הלילות, או לבקש מאחיין או אחיינית גדולים יותר לקחת את הילדים לפארק בזמן שאתם עושים קניות. הילדים ייהנו מפעילות כיפית עם בני המשפחה המורחבת, ואתם תקבלו את ההפסקה שאתם זקוקים לה.

אפשר להיעזר בתמיכה מקוונת ולחלוק את חוויותיכם עם הורים אחרים במסגרת פורומים מקוונים להורים ומשפחות על הרצף האוטיסטי. תוכלו למצוא אותם ברשת, בין השאר באתרים של העמותות והאיגודים העוסקים בתחום.

פסק זמן

הטיפול היומיומי בילד על הרצף האוטיסטי , יחד עם שגרת יום יום עמוסה, עם מתן מענה לצרכי הבית והעבודה, עשויה להוביל לשחיקה. מדי פעם אתם עשויים להרגיש שאתם, כהורים, זקוקים למנוחה. חלק מהעמותות העוסקות בילדים ומשפחות עם צרכים מיוחדים, מציעים נופשונים או קייטנות, בהם ילדכם יקבל שלל פעילויות וטיפולים, במסגרת מוגנת ומפוקחת. זמנים אלו יאפשרו לכם לקחת פסק זמן לעצמכם כזוג, או כהורים לילדכם האחרים.

חשיבה חיובית ודיבור פנימי חיובי

חשיבה חיובית ודיבור פנימי חיובי הם דרכים יעילות להתמודדות עם מתחים, שמגבירות את התחושה החיובית ולכן משפרות את היכולת להתמודד במצבים מלחיצים.

לדוגמה, עולה בכם מחשבה שלילית כגון, “אנשים בטח חושבים שאני הורה גרוע”. כדי להתמודד עם המחשבה הזו, השתמשו במחשבות חיוביות יותר, כגון “למי אכפת מה אנשים אחרים חושבים?”, “אני יכול לעשות את זה”, או “אני אשאר רגוע”.

ככל שתתרגלו יותר דיבור פנימי חיובי, כך גדל הסיכוי שהוא יהפוך לחלק אוטומטי מחייכם. התחילו לתרגל אותו בסיטואציה מלחיצה אחת, ואז המשיכו לסיטואציות הבאות.

הרפיה וטכניקות נשימה

נסו לתרגל תרגילי נשימה וטכניקות להרפיית השרירים. תרגלו והשתמשו בטכניקות ההרפיה האלה מיד כשאתם מתחילים להרגיש את המתח נבנה, או אם אתם יודעים שבקרוב תתקלו בסיטואציה שגורמת לכם מתח, כדי להירגע במהירות רבה יותר.

אפשר גם להקדיש מעט זמן מדי יום להרפיה או למדיטציה. בתור התחלה, אפילו עשר דקות בסוף היום יכולות להספיק, לעזור לכם לישון טוב יותר ולהרגיש חיוביים יותר במהלך היום.

קראו את המאמר על התמודדות עם מתחים למידע נוסף על הסימנים למתח ועל טיפים להתמודדות.

שיטות להתמודדות עם התנהגות מאתגרת

ההתנהגויות המאתגרות של ילדים עם אוטיזם גורמות למתח רב אצל משפחות והורים רבים.

כדאי לשים לב במיוחד למצבים ייחודיים שמעוררים את התנהגותו של ילדכם, וכיצד או מדוע הם גורמים לכם למתח. הכרת המצבים הללו מראש תעזור לכם להימנע מהם או לשנות אותם.

כמו כן, חשוב מאוד לנסות ולהיצמד לשיטות ההתנהגות שתוכננו לילדכם. אם אתם מתקשים ליישם אותן, נסו לחשוב מה גורם לקושי. לדוגמה, אתם מרגישים שילדכם אינו מגיב לשיטות האלה? או שאתם עצמכם מתקשים להבין מה אתם אמורים לעשות?

בכל מקרה, תוכלו לבקש עזרה מאנשי המקצוע שמטפלים בכם.

לקבל עזרה

אם אתם זקוקים לעזרה כדי להתמודד עם המתח, ישנן כמה אפשרויות:

  • ייעוץ או טיפול – תוכלו לבקש המלצות מרופא המשפחה, או דרך העמותות והאיגודים העוסקים באוטיזם
  • סיוע כלכלי – צרו קשר עם ביטוח לאומי או עם עובדת סוציאלית בקהילה או בקופת החולים כדי לקבל גמלת ילד נכה
  • קבוצות תמיכה.

 

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

ניהול כספים לבני נוער

להדגים ניהול כספים אחראי

ילדכם לומד כשהוא מתבונן בכם מתנהלים עם כסף. לכן, אחת הדרכים הטובות ביותר ללמד אותו מיומנויות ניהול כספים היא להדגים לו גישה אחראית כלפי כסף וניהול כספים. בתור התחלה, חשבו על המסרים שאתם מעבירים בנוגע לניהול כספים. אפשר להעביר מסרים כאלה ללא קשר למצבכם הכלכלי. אפשר, לדוגמה:

  • לקבוע יעדים לחיסכון
  • לתת עדיפות לדברים שצריך לקנות על פני הדברים שתרצו לקנות
  • ליצור סדרי עדיפויות בין הדברים שאותם רוצים לרכוש
  • להיות מוכנים לעבוד קשה או לאורך זמן כדי לחסוך למשהו שאתם רוצים
  • לסדר את ההכנסות כדי לשלם חשבונות
  • להיות מודעים להכנסות ולהוצאות הקבועות ולהתנהל על פיהן
  • להימנע מקניות אימפולסיביות ולעשות השוואות מחירים.

לעודד ניהול כספים אחראי

ככל שילדכם מתבגר, כדאי לאפשר לו לשלוט יותר על כספו ועל האופן שהוא מוציא אותו, וללמוד מיומנויות ניהול כספים שיעזרו לו מאוד בהמשך חייו. אפשר להחליט שככל שילדכם ירוויח יותר כסף בעצמו, כך יקבל יותר חופש לעשות עם כספו מה שהוא רוצה. עם זאת, מומלץ לחשוב יחד על כמה קווים מנחים לשימוש בכסף – לדוגמה, שחלק ממנו ילך לחיסכון וחלק אחר  להוצאות שהוא בוחר בהן עכשיו.

הקווים המנחים הללו יחולו על דמי כיס שנתתם לילדכם או על כסף שהרוויח בעצמו ממשרה חלקית, למשל. חשוב שינסה לחסוך חלק מהכסף במקום לבזבז את כולו.

במוקדם או במאוחר, סביר להניח שילדכם יעשה טעות בניהול הכספים שלו: יאבד שטר של 50 שקל, יבזבז את דמי הכיס שלו בתוך יומיים,יוציא את כל כספו על משהו שלא ייראה לו כל כך טוב אחרי שקנה אותו, או שיגלה שלא תכנן את הוצאותיו, ונשאר ללא כסף. במקום לתת לו יותר כסף, דברו איתו על מה שלמד מהחוויה ומה יוכל לעשות אחרת בפעם הבאה.

מתבגרים עלולים להגיע לחשבונות טלפון סלולרי חריגים.  דברו איתו על סוגים שונים של תכניות לטלפון ועל המגבלות של כל תכנית. ידעו אותו אודות המגבלות על התכנית שלו, וסכמו יחד שאתם בודקים מדי פעם שלא צרך שירותים בתשלום ללא רשותכם.  הזהירו והיזהרו מפני משחקים בתשלום דרך הטלפון או המחשב וכן מפני רכישות דרך האינטרנט. אלו עלולים להיות מפתים, ולגרום להוצאות כספיות כבדות.

טיפים לניהול כספים

ניהול כספים טוב דורש מילדכם ללמוד כיצד להוציא כסף באחריות ולהעריך את ערכם של דברים שונים. הטיפים הבאים יעזרו לו ללמוד:

  • עודדו את ילדכם לתמחר ולנהל את הוצאות הנסיעה והבילוי השבועיות שלו – נסיעה באוטובוסים, מפגש חברתי הכולל אכילה וכדומה. בקשו ממנו לבדוק מהי האפשרות הזולה ביותר.
  • אם ילדכם בגיל ההתבגרות המוקדם, תנו לו סכום מסוים להוצאות  ביום טיולים משפחתי, אך הסבירו שהסכום אמור לשמש אותו לאורך כל היום.
  • תנו לו לקנות מתנות לימי הולדת, לחגים ומתנות אחרות לחבריו, לאחיו או לבני המשפחה המורחבת. למדו אותו לתכנן את רכישת המתנות בהתאם לתקציב שנקבע מראש.
  • שלבו את ילדכם בכמה שיותר דיונים פיננסיים – למשל, כשאתם מתכננים חופשה משפחתית.
  • ודאו שילדכם מודע למחירם האמיתי של מוצרים שונים. אם חסך 100 שקל לרכישת סקייטבורד שעולה 180 שקל, עזרו לו לחשוב על תוכנית חיסכון לסכום החסר. אם אתם מסכימים להשלים את הסכום החסר, בקשו ממנו לחשוב על תוכנית להחזרת הכסף, אם זוהי הגישה שאתם דוגלים בה.
  • תנו לילדכם תקציב לום ההולדת שלו, כדי שיוכל להחליט מה לקנות ולאן לצאת.
  • בפעם הראשונה שנגמר לו הכסף התערבו ועזרו לו, אך ודאו שהוא יודע שבפעם הבאה יצטרך להתמודד עם התוצאות בעצמו.
  • חזקו את היכולת שלו להשפיע על בילויים משותפים עם חברים, ולמצוא בילויים שאינם דורשים הוצאות משמעותיות- כמו בתי קפה, המבורגר וכד’.
  • עודדו אותו לעמוד ב’לחץ’ לקנות בגדים וחפצים שיש גם לחבריו, כדי להיות כמו כולם.
  • עם זאת, חשוב לעודד ‘תודעת שפע’ ולא ‘תודעת חסר’, על ידי גישה שאומרת שיש לנו כסף, ומותר ליהנות ממנו בהתאם לתקציבנו, אך חשוב לעשות סדרי עדיפויות ולנהלו בתבונה. במקום לטעון בפניו כל הזמן שאין כסף, אמרו שיש לכם כסף, והוא מיועד למטרות שחשובות למשפחה.

דמי כיס וכיצד להרוויח כסף

הצעד הראשון בלימוד ילדכם לנהל את כספו הוא לתת לו דמי כיס או קצבה. עם זאת, מתן דמי כיס תלוי בערכים שלכם ובמצבכם הכספי. אם אתם נותנים לו דמי כיס, חשבו כמה נראה לכם הגיוני לתת ולמה ישמש הכסף. לדוגמה, אפשר לתת דמי כיס בשביל הנסיעות לבית הספר, ארוחות או בגדים, או סתם כדי שיוכל לבזבז אותו על מה שירצה.

מתן תשלום לילדים על עבודות הבית הוא נושא מורכב. אולי חשבתם לתת לילדכם עוד כמה שקלים על עבודות נוספות כמו לנקות את החצר או בייביסיטר, כדי שיוכל לחסוך מהר יותר. שימו לב שהקשר בין תרומתם של הילדים למשק הבית לבין דמי הכיס עלול למנוע מילדכם לתרום למשק הבית פשוט כי הוא חי בו, בדיוק כמו כל אחד אחר. אבל אם זה עובד עבורכם, לכו על זה.

אם אתם מחליטים לקשר בין דמי הכיס למטלות בבית, כדאי לעשות זאת עבור משימות שהן מעבר לדרישות בסיסיות שאותן הוא עושה ללא תמורה. צורת תגמול נוספת שיכולה להועיל, היא תשלום עבור מטלות קבועות כמו סידור הסלון מדי יום או שבוע, זריקת הזבל פעם ביום הוצאת חיית המחמד המשפחתית מדי יום, שטיפת המכונית מדי שבוע וכדומה. כך יתרגל ילדכם לעבוד כדי להרוויח כסף.

הציעו לחברים של ילדכם לעבוד אצלכם ובתמורה, ילדכם יעבוד אצל משפחותיהם. לעתים קרובות, בני נוער לומדים ועובדים טוב יותר בבית של מישהו אחר. סידורים כאלה יכולים לשפר את המיומנויות החברתיות שלצעירים ואת יכולתם לקבל תשלום.. בביתם של חברים יוכל ילדכם להאכיל את חיית המחמד כשהם בחופשה, לעשות בייביסיטר או לשטוף את המכונית. הכוונה בהצעה זו היא למשימות שאין ספק שהמתבגר מסוגל ורוצה לבצע בצורה נאותה ועקבית. לא כדאי לעודד את העסקת ילדכם בבתי חברים במקום בו ישנה שאלה לגבי טיב העבודה, באופן שיכול לגרום למתח ביחסים.

בגיל מתאים, עודדו את ילדכם לעבוד מחוץ למסגרת הביתית ולהרוויח כסף. למדו אותו על זכויותיו, עודדו אותו להאמין ביכולתו להשיג כסף ביושר. הסבירו לו שכסף הוא אמצעי לגיטימי להשגת מטרות, ואינו דבר שלילי, כמו שאינו מטרה בפני עצמה. תוכלו לעודדו לעבוד, למשל, על ידי ציפייה שישתתף במחצית העלות של שיעורי הנהיגה שלו.

לחסוך כסף

ילדים מתבגרים מתחילים לחשוב על חיסכון למשהו שהם רוצים. זהו צעד משמעותי בלמידה כיצד לנהל כספים ולפתח הרגלים פיננסיים אחראיים. הטיפים הבאים יעזרו לילדכם לחסוך כסף:

  • עודדו את ילדכם לחסוך את דמי הכיס שלו או את הכסף שהרוויח, או שקיבל ליום ההולדת.
  • עזרו לו לקבוע מטרות לטווח קצר ומטרה לטווח ארוך. כדאי להכין טבלה שבה יוכל לראות כיצד החסכונות שלו גדלים ועד כמה הוא קרוב למטרה.
  • עודדו את ילדכם להתנדב לוועדת גזברות בבית הספר, למשל.
  • עזרו לו לפתוח תוכנית חיסכון עם גישה מוגבלת, שתקשה עליו להוציא את הכסף מיד. כשילדכם יגדל, תוכלו להנפיק לו כרטיס למשיכת מזומן. דברו עם ילדכם על היתרונות והחסרונות של גישה קלה לחיסכון.
  • עודדו את ילדכם לחפש את החיסכון הטוב ביותר. בנקים רבים מציעים חשבונות בלי עמלה לצעירים בני פחות מ-18 והטבות נוספות.

ללוות ולהלוות כסף

סביר להניח שאתם תהיו הראשונים שמלווים לילדכם כסף. זוהי הזדמנות מצוינת ללמד אותו על החשיבות של החזר הלוואות כחלק מניהול כספים. לדוגמה, יכול להיות שילדכם חוסך לקניית מצלמה מקצועית שנמצאת כרגע במבצע. אתם יכולים להלוות לו את 200 השקלים האחרונים שהוא צריך כדי שיוכל לקנות אותה לפני שהמחיר עולה בחזרה. אך מומלץ לדבר על כך ולהסכים על תכנית תשלום שבה יחזיר לכם את הכסף, ולוודא שזה אכן קורה. כך יוכל ללמוד עד כמה חשוב להחזיר כסף שלווה, בלי קשר לזהות המלווה.

כדאי לדון גם בלקיחת הלוואה או כספים מחברים, או מתן כסף או הלוואה לחברים. האם אתם מעודדים זאת? דברו איתו על היתרונות והחסרונות של מתן או קבלת הלוואה או כספים במתנה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

שימוש במדיה דיגיטלית: ילדים ובני נוער

כיצד ילדים ובני נוער משתמשים במדיה דיגיטלית

כיום, מדיה דיגיטלית היא פשוט חלק טבעי מהחיים. ילדים ובני נוער משתמשים באינטרנט לצורכי בידור, תקשורת ולמידה. בני נוער נוטים להיות בין הראשונים שמאמצים מכשירים וטכנולוגיות חדשים (early adopters), והם אוהבים מאוד ליצור תוכן דיגיטלי בעצמם. למעשה, סביר שילדכם יהיה מיומן בכך בדיוק כמוכם, ואף יותר מכם.

רבים משתמשים במצלמות, בטלפונים ניידים ובמחשבים כדי להעלות ולשתף דברים כגון סרטוני וידיאו ותמונות באינטרנט. בני נוער גדולים יותר יכולים גם לכתוב ולקרוא בלוגים או בלוגי וידיאו (ולוג). כמו כן, הם מבלים זמן רב ביצירה ובצפייה בתוכן שנוצר על ידי משתמשים, כמו סרטונים ביוטיוב.

רבים מהם משתמשים באינטרנט כדי לתקשר זה עם זה ברשתות חברתיות כגון פייסבוק, טאמבלר, סנאפצ’ט ואינסטגרם, בקבוצות וואטסאפ  ואפליקציות נוספות. אתרים אלה מאפשרים להם לשלוח ולקבל מסרים, ולשתף תמונות, סרטוני וידיאו, משחקים ויישומונים.

ילדים ובני נוער משתמשים באינטרנט יותר ויותר בבית הספר ולצורכי למידה. כמו כן, בתי הספר משלבים מדיה דיגיטלית בהרבה מנושאי הלימוד.

מה מקבלים בני הנוער משימוש במדיה הדיגיטלית

פעילויות מקוונות – כמו השתתפות ברשתות חברתיות, בקהילות מקוונות ובצ’טים – מחברות את ילדכם לאחרים. צורת התקשורת הזו מעודדת את החברויות הקיימות של ילדכם ונותנת לו דרכים להישאר בקשר עם חברים אחרי שעות הלימודים. חברויות חזקות עוזרות לו להסתגל ללחצי גיל ההתבגרות.

השימוש במגוון רחב של אמצעי תקשורת מאפשר לו ללמוד מיומנויות תקשורת שונות. מיומנויות אלה חשובות לבית הספר, לעבודה ולחיים החברתיים.

יצירת התוכן מאפשרת לו לעבוד על היצירתיות שלו באווירה כיפית, ונותנת לו הזדמנות להביע את דעותיו ולתרום לדיון – מה שתורם גם לתחושת הערך העצמי ולתחושת הקהילתיות שלו, ומעודד אותו לשנות את עולמו לטובה.

בלוגים וקהילות מקוונות נותנים לילדכם הזדמנות לפתח מיומנויות קריאה, כתיבה וחשיבה ביקורתית.

למשחק במשחקי וידיאו – עשויים להיות גם יתרונות  מבחינה יצירתית, חברתית ורגשית. יש להם גם פוטנציאל להשפיע  לטובה על הרגשות של אנשים צעירים, על ההערכה העצמית ועל דברים נוספים כגון אופטימיות, חיוניות, חוסן נפשי, מעורבות, מערכות יחסים, תחושת מסוגלות, קבלה עצמית וקשרים חברתיים. ולעתים קרובות, בני נוער משתמשים במשחקים האלה כדי להתמודד עם כעס, תסכול ולחץ.

באתרים, בבלוגים וברשתות החברתיות יכול ילדכם ללמוד כיצד להביע את דעותיו על נושאים אישיים וקהילתיים שמטרידים אותו, כמו בטיחות בקהילה, שינויי אקלים או בעיות במערכות יחסים ועוד.

ילדים ובני נוער משתמשים באינטרנט גם לקבלת תמיכה מצד חברים בני אותו גיל ותמיכה מקצועית, למשל אתרי ייעוץ מקוונים. לפעמים, קל יותר להשתמש באינטרנט מאשר לדבר עם מישהו פנים אל פנים.

עם זאת, ילדים ובני נוער רבים מוצאים את עצמם מכורים לשימוש במדיות הדיגטליות השונות, מה שמשפיע לרעה על בריאותם הגופנית והנפשית גם יחד.

שימו לב לזמן בו מבלה ילדכם מול המסכים השונים, והגבילו את זמן השימוש בהם, לטובת אינטראקציות אמיתיות, פנים אל פנים, עם חברים ובני משפחה.

שימוש במדיה דיגיטלית: חששות נפוצים

אם תשמרו על קשר רציף ותקשורת פתוחה אודות תחומי העניין של ילדכם, כולל אלו האלקטרונים, תוכלו לאתר בקלות יותר בעיות שעלולות להטריד אותו בנוגע לשימוש באינטרנט ובמדיות החברתיות. התמקדו בבניית מערכת יחסים פתוחה ובוטחת עם ילדכם, כדי שירצה לפנות אליכם אם יש לו בעיה.

בטיחות באינטרנט

אך טבעי שתחששו לבטיחותו של ילדכם באינטרנט. כדי לעזור לו לשמור על בטיחות, נסו להתעדכן בכל הטכנולוגיות החדשות ואתרי הרשתות החברתיות. נסו את הדברים הבאים:

  • דברו עם ילדכם באופן קבוע על הגדרות הפרטיות באינטרנט.
  • העדיפו שימוש במחשב ובנייד באזורים הציבוריים בבית, והימנעו משימוש בחדרים מבודדים או צדדיים
  • השתמשו בתוכנות סינון ופיקוח
  • עיברו יחד עם ילדכם על הודעות מקבוצות שונות בהן הוא פעיל, על מנת לאתר וללמוד יחד מהו שימוש נכון, וכיצד להתמודד עם שפה או תכנים לא הולמים.
  • בדקו שילדכם יודע כיצד לדווח על תוכן פוגעני ברשתות החברתיות.
  • עודדו אותו לדבר איתכם אם הוא חושש ממשהו שראה באינטרנט.
  • בדקו את המדיניות בבית הספר של ילדכם הנוגעת לבריונות ברשת ובטיחות באינטרנט.

לקבלת טיפים נוספים על שמירת בטיחותו של ילדכם באינטרנט, קראו את המאמרים בריונות ברשת וסקסטינג.

שימוש מוגזם באינטרנט או במחשב

אם ילדכם משקיע זמן רב מדי במשחקים באינטרנט, הוא עלול לסבול מבידוד ולצמצם את הקשר עם חבריו ומשפחתו. אם אתם חוששים מכמות הזמן שהוא מבלה במשחקי מחשב, נסו את הדברים הבאים:

  • דברו איתו על מה שהוא עושה באינטרנט, ושאלו אותו מדוע זה חשוב לו.
  • ודאו שיש לו הזדמנויות להשתתף במגוון פעילויות גופניות וחברתיות.
  • הציבו מגבלות סבירות על זמן המשחק באינטרנט, ודונו ביחד בתוצאות להפרת המגבלות.
  • הסכימו על זמנים מסוימים במהלך היום שיהיו נטולי אינטרנט.
  • עודדו אותו לשחק במשחקים רבי משתתפים באינטרנט, שבהם עליו ליצור קשר עם אנשים אחרים ולא רק לשחק לבדו. שימו לב שבחלק מהפעמים אינכם מכירים את עמיתיו למשחק ויש פוטנציאל ליצירת קשרים עם גורמים שינסו לפגוע בילדכם (פגיעות מיניות, כלכליות וכו’). לעיתים תכני המשחק אלימים או לא תואמי גיל לדג’ משחק GTA.
  • חלק מבני הנוער מבלים זמן רב בלדבר עם חבריהם במשחקים מקוונים או באתרי הרשתות החברתיות. זה בסדר, אבל כדאי לשמור על איזון בין התקשורת המקוונת לבין פעילויות חברתיות פנים מול פנים.

תוכן לא הולם ותוכן מסוכן

סביר להניח שילדכם ייתקל בשלב מסוים בתוכן בלתי הולם ואפילו מסוכן. ילדים עם אחים גדולים צפויים יותר להיחשף לתוכן לא הולם. חשוב ללמד אותם כיצד להתמודד עם הנושאים הללו. זוהי מיומנות חשובה לילדים במסעם לחיי הבגרות.

כך תעזרו לילדכם ללמוד את המיומנויות האלה:

  • דברו איתו על סוגי התוכן שבהם אפשר להיתקל באינטרנט
  • עזרו לו להחליט איזה תוכן הולם
  • הסבירו לו כיצד להבין ולהתמודד עם תכנים מטרידים, אלימים או מיניים.

כמו כן, תוכלו לבדוק את סיווגי התכנים, ולדבר עם האחים הגדולים (וחבריהם) על מה מותר וראוי לשתף עם האחים הצעירים.

השפעות המדיה הדיגיטלית

בני נוער אינם נוטים להתעמק בכל מה שנאמר להם באמצעי התקשורת השונים. השפעות המדיה הדיגיטלית הן רק חלק אחד בתהליך שעוזר לבני נוער לפתח תחושת זהות ומעצב את הגישות וההתנהגות שלהם. עזרו לילדכם המתבגר לפתח מערכת יחסים טובה עם המדיה הדיגיטלית:

  • עודדו אותו לאזן בין פעילויות דיגיטליות לבין מגוון רחב של תחביבים גופניים וחברתיים יותר, כמו חוגי ספורט, אמנות או פגישות פנים מול פנים עם חברים
  • דברו איתו על התכנים שהוא צורך – עודדו אותו לחשוב מאין הגיע המידע, ולחשוב באופן ביקורתי על הדעות שבהן הוא נתקל
  • הפגינו עניין במה שהוא עושה באינטרנט וחפשו הזדמנויות לעשות דברים יחד ליצירת תחומי עניין משותפים- לדוגמה, לשחק במשחקים מקוונים או מדי פעם תתקשרו באינטרנט למשל במדיה חברתית.
  • הקפידו שילדכם יזכור כי תוכן שעלה לרשת – נשאר שם לנצח. שאלו אותו למשל- כאשר מעסיק פוטנציאלי יחפש בעתיד מידע עליך ברשת, האם סרטוני השתטות בהם אתה מתויג הם מה שתרצה שיראה?
  • רעננו נהלים: אסור להשמיץ או להעלות תוכן פוגעני על אנשים אחרים; בידוד דיגיטלי של חבר לכתה הוא חרם לכל דבר- זה פסול וזה מסוכן; היזהרו מפדופילים.

 

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר  Raising Children Network

שינה טובה יותר להורים

שינה בימים הראשונים

אם מעולם לא חוויתם תקופה של שינה לא טובה, יכול להיות שתופתעו מהאופן שבו היעדר שינה משפיע על החיים. לעיתים קרובות, הורים טריים אומרים שלא האמינו עד כמה זה קשה. תינוקות רכים נכנסים לשגרה קבועה לאחר זמן מה, ובשבועות הראשונים קשה מאוד לקבל כמות מספקת של שינה ומנוחה.

לכמה שינה אנו זקוקים

באופן כללי, מבוגרים זקוקים לשבע-שמונה שעות שינה בלילה כדי להרגיש שנחו כראוי, אף שהכמות משתנה בין אדם לאדם, ויכולה לנוע בין חמש לעשר שעות. סביר להניח שאתם זקוקים לשינה רבה יותר אם אתם:

  • מתקשים להתעורר בבוקר, או מרגישים ישנוניים כל היום
  • אינכם מצליחים להתרכז
  • מצוברחים, עצבניים, מדוכאים או חרדים
  • סובלים משינה זעירה בלתי מכוונת במהלך היום (“מתעפצים” או “מנקרים”).

בדיוק כפי שילדכם זקוק לשינה כדי להיות בריא, אתם צריכים לישון מספיק כדי להצליח וליהנות מההורות. הורים שאינם ישנים מספיק עלולים להגיע למצב של עייפות גופנית ורגשית קשה. הם מתקשים להתרכז, לפתור בעיות ולקבל החלטות, ומרגישים עצבניים, חסרי סבלנות ונוטים לבכות.

מנוחה מספקת תעזור לכם להיות הורים טובים, מאושרים ורגועים יותר. מלבד זאת, התינוק יגיב להרגשתכם, ולכן גם הוא יהיה מסופק יותר.

כיצד לישון טוב יותר ולחדש את רמות האנרגיה

קשה לישון מספיק בחודשים הראשונים לחיי התינוק. כמות השינה תלויה לא מעט במה שמתרחש בחייו, אך יש כמה דברים שתוכלו לעשות כדי לחדש את רמות האנרגיה.

לפני השינה

העצות הבאות יעזרו לכם לישון טוב יותר בלילה:

  • לכו לישון בשעה קבועה.
  • נסו להירגע לפני שאתם נכנסים למיטה – למשל, קראו ספר, האזינו למוזיקה רגועה, או השתמשו בטכניקות הרפיה כגון נשימות עמוקות.
  • אל תשתו תה, קפה, משקאות קלים, משקאות אנרגיה, משקאות שוקולד או ממריצים אחרים סמוך לשעת השינה. הם מקשים על המנוחה והשינה ומשפיעים על איכותה.
  • הוציאו את המסכים מחדר השינה, כולל טלוויזיה, טלפונים סלולריים וטאבלטים.

במיטה

לפעמים קשה להשתחרר ממאורעות היום שעבר, או לכבות את המוח כדי להצליח לישון. אם קשה לכם לישון או להישאר במצב שינה, נסו שלא לדאוג או להיות מתוסכלים. במקום זה, הזכירו לעצמכם שזה בסדר גמור לשכב בחמימות ובמנוחה במיטה.אם זה לא עובד, אולי כדאי לקום ולכתוב את מחשבותיכם. לאחר מכן, נסו לחזור על שגרת ההירדמות שלכם.

במהלך היום

פנו זמן לעצמכם כדי להרגיש טוב יותר. אפילו חמש דקות – לקרוא ספר, ללכת לקצה הרחוב ולחזור או לעשות מדיטציה – יעזרו לכם לאגור כוחות אם אינכם ישנים מספיק.

אפשר להשלים שעות שינה, ולכן נסו לנמנם במהלך היום. כמו כן, נסו להשלים את שעות השינה החסרות במהלך השבוע ולישון יותר בסוף השבוע.

פעילות גופנית ומזון בריא יספקו לכם אנרגיה רבה יותר, ולכן פנו זמן להתעמלות ואכילה טובה יותר – כל דבר קטן עוזר.

שגרות יומיומיות

אם אפשר, חלקו את הטיפול בתינוק עם בן או בת הזוג (כדי ששניכם תנוחו כמה שיותר), קרוב משפחה או חבר. חלוקת משמרות – בעיקר בלילה – יכולה להשפיע מאוד לטובה. שיטה זו עשויה להיות קשה יותר לאימהות מניקות. במקרה כזה, הדבר החשוב הוא לנסות לנוח כשהתינוק ישן. בסופי השבוע תוכלו לנמנם בתורות במהלך היום.

השתמשו באנרגיה שלכם לדברים החשובים ביותר, כדי שתרגישו טוב יותר בסוף היום למרות העייפות. לדוגמה, שחקו עם הילדים או בלו עם חברים ובני משפחה במקום סתם לשאוב אבק.

יש, כמובן, מטלות שחייבים לעשות, אבל אפילו הדברים הפשוטים ביותר עלולים להיות מציפים כשאתם מותשים. קל יותר להתמודד עם המטלות האלה אם מחלקים אותן לצעדים קטנים ומתמקדים בדבר אחד כל פעם, וכך גם תוכלו לתגמל את עצמכם בסיום כל צעד. עם זאת, לפעמים המטלות ייאלצו לחכות, גם אם הן חשובות במיוחד.

הנמיכו את הציפיות כדי להקל על הלחץ. לפעמים אנחנו מצפים מעצמנו לדברים בלתי מציאותיים. למשל: לשחק עם הילדים, ללכת לעבודה, לעזור בגן או בבית הספר, לבשל ארוחה מדהימה, לעשות שלוש מכונות כביסה ועדיין ללכת לחדר הכושר.

יש תקופות שבהן אתם מצליחים לעשות את כל הדברים האלה בלי בעיה. אבל יהיו גם ימים ואפילו שבועות שתרגישו חסרי אנרגיה, ותצטרכו לחשוב מחדש על הדברים שאתם עושים – וזה בסדר. אם תדברו עם הורים אחרים תגלו שגם להם יש תקופות כאלה.

אם קשה לכם לשמור על השגרה היומית ואינכם ישנים מספיק, מותר ורצוי לבקש עזרה מקרובי משפחה או מחברים. ואם אתם מרגישים שהיעדר השינה משפיע עליכם מנטלית ורגשית, כדאי מאוד לדבר עם רופא המשפחה או עם איש מקצוע אחר.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

מערכות יחסים במשפחה ותסמונת הרצף האוטיסטי

כיצד לבנות מערכות יחסים בתוך המשפחה

אם אתם מגדלים ילד עם אוטיזם, הטיפול במשפחה ובמערכות היחסים בתוכה חשוב בדיוק כמו כל היבט אחר בחיי המשפחה. כדי לחזק את מערכות יחסים בתוך המשפחה ואת איכות החיים, מומלץ:

  • להתמקד במערכות היחסים במשפחה
  • להתמקד בחוזקות המשפחתיות
  • לבנות את החוסן הנפשי של בני המשפחה.

ככל שתתמקדו יותר בדברים הללו, כך הם יהפכו לחלק בלתי נפרד מדרך החשיבה וההתנהגות שלכם. כדאי להכניס אותם לשגרות היומיומיות בבית.

משפחות המתמודדות עם אוטיזם חוות תקופות קשות, אך לדברי חלק מהמשפחות, מהחוויות הללו צומחים גם דברים חיוביים. לדוגמה, חלקן מספרות שלמדו ענווה, סבלנות, חמלה, השלמה וכבוד כלפי אחרים.

להתמקד במערכות היחסים במשפחה

לכל בני המשפחה יש מערכות יחסים שונות אחד עם השני, ולכל מערכות היחסים הללו יש חשיבות שווה בבניית משפחה שמתפקדת היטב. התאמת אורח החיים המשפחתי לבן משפחה עם אוטיזם יכול לגרום למתחים במשפחה. טפחו את מערכות היחסים בתוך המשפחה כדי להתמודד היטב עם המתחים.

תחזוק מערכות יחסים בריאות וחיוביות בתוך המשפחה יעזור מאוד לשמירה על יציבות וחוזק משפחתי גם בתקופות משבר ובטווח הארוך.

מערכת היחסים עם בני הזוג

כחלק מטיפול מערכות היחסים בתוך המשפחה, כדאי לחשוב גם כיצד עובדת היותכם הורים לילד עם אוטיזם משפיעה על מערכת היחסים שלכם עם בן או בת הזוג.

גידול ילד עם אוטיזם מביא איתו  אתגרים חדשים. מודעות לשינויים הללו היא צעד חיובי לקראת התמודדות בריאה ובונה עם כל מתח, שנגרם כתוצאה מהמוגבלות של ילדכם.

לדוגמה, החשבונות הרפואיים ועלות הטיפולים עלולים להוביל ללחץ כלכלי. החוקים ותחומי האחריות המשתנים עלולים להוביל לנטירת טינה, אם אתם או בני זוגכם מרגישים שתחומי האחריות אינם מחולקים ביניכם באופן שווה.

כדי להתמודד עם המתחים והשינויים הללו, חשוב שתקדישו זמן לעצמכם ואחד לשני, ותפנו לקבלת עזרה בעת הצורך – בין אם לשירותי עזרה מקצועיים, בייביסיטר פעם בחודש או טיפול זוגי.

אף שבני זוג במשפחות עם ילד עם אוטיזם אכן חווים אתגרים גדולים, רבים מהם אומרים שהכבוד והמחויבות שהם רוחשים זה לזה נשארים חזקים. לקבלת טיפים על טיפוח ושמירה על מערכות היחסים עם בני הזוג, קראו את המאמר הצרכים המיוחדים של ילדכם ומערכת היחסים עם בני זוגכם.

מערכת היחסים עם ילדיכם

חשוב לעבוד על טיפוח אינטראקציות חיוביות ביניכם כהורים לבין כל הילדים שלכם, כולל ילדכם עם האוטיזם. אתם מהווים דוגמה אישית לילדיכם ולאופן שבו אתם מתקשרים זה עם זה.

נסו להבין כיצד מרגישים האחים האחרים. פנו זמן כדי להשיב ולחלוק רגשות עם הילדים האחרים כדי לעזור גם להם להתמודד. למידע נוסף, קראו את המאמר על להיות אחים לילדים עם צרכים מיוחדים ולתמוך באחים של ילדים עם צרכים מיוחדים.

מערכת היחסים עם בני המשפחה המורחבת

אל תשכחו את סבא וסבתא ואת שאר בני המשפחה המורחבת. הם יכולים לשמש מקור תמיכה חשוב עבורכם, ולתת ערך מוסף לחייו של ילדכם.

ייתכן שייקח להם זמן מה להתרגל לרעיון של אוטיזם ומשמעויותיו עבור ילדכם. לבני המשפחה המורחבת יש מערכות יחסים ייחודיות משלהם עם הילד. עם הזמן, הם ימצאו דרך להסתגל לצרכיו ולתפקידם בחייו. כדאי לעזור לבני המשפחה והחברים ללמוד יותר על תסמונת הספקטרום האוטיסטי וכיצד היא משפיעה על מערכת היחסים עם הילד.

להתמקד בחוזקות המשפחתיות

בזמנים קשים, אפשר לשפר את מערכות היחסים בתוך המשפחה באמצעות הזזת הפוקוס לדברים החזקים, במקום להתמקד בדברים השליליים שעולים לצד אוטיזם.

הנה כמה רעיונות לזיהוי ולטיפוח החוזקות במשפחה:

  • חשבו על תחומי העניין של המשפחה ועל הדברים המהנים שאתם עושים יחד. זהו כמה שיותר מהדברים האלה וכתבו אותם ברשימה. מומלץ לכלול כמה פעילויות שאינן דורשות זמן רב מדי. כך תוכלו לעשות משהו ביחד, כמשפחה, גם בתקופות לחוצות. נסו לעשות משהו אחד מהרשימה מדי שבוע. זו יכולה להיות פעילות פשוטה, כמו לטייל בפארק או ליהנות מארוחה ביחד.
  • בקשו מכל בני המשפחה לכתוב דבר אחד טוב בנוגע לכל אחד מבני הבית – למשל, מיומנות מיוחדת או תחום עניין משלו. עשו זאת מדי ערב במשך שבוע. בסוף השבוע, ספרו זה לזה את מה שכתבתם.
  • בחרו תחום חזק של אחד מבני המשפחה – דייקנות בזמנים או יכולת טובה להתארגן לפני שיוצאים, למשל. חשבו ודברו על דרכים חדשות שבהן יוכלו בני המשפחה להפיק את המיטב מהתחום החזק הזה במהלך השגרות היומיומיות. נסו את הרעיונות האלה במשך שבוע, ואז דברו על החוויה.

לבנות את החוסן הנפשי של המשפחה

חוסן נפשי הוא היכולת להתאושש מזמנים קשים ולהרגיש חזקים יותר. הנה כמה רעיונות לזיהוי ולטיפוח החוסן הנפשי במשפחה:

  • זהו את החוזקות והמשאבים של כל אחד מבני המשפחה. הם יוכלו לעזור לכם להתמודד עם קשיים הקשורים לאוטיזם ולילדכם. לדוגמה, ייתכן שבן או בת הזוג שלכם טובים מאוד בהרגעת ילדכם. אחד מהילדים האחרים עשוי להפגין יכולת מצוינת במשחק עם אחיו עם האוטיזם. שימו לב למצבים שבהם החוזקות הללו יהיו שימושיות.
  • התמקדו בשמירה על קשר ומחויבות זה לזה. כך תתנו לכל בני המשפחה תחושת שייכות ונאמנות. לדוגמה, כשאחד מילדיכם מסביר משהו בנוגע לאוטיזם למישהו אחר, הוא מפגין נאמנות משפחתית.
  • הכירו בתרומתו החיובית של ילדכם עם האוטיזם למשפחה. למשל, השוני והייחוד שבנקודת מבטו על החיים וההשפעה שלה עליכם. לדוגמה, ייתכן שתשימו לב לכך שילדיכם האחרים מגלים חמלה גדולה יותר כלפי אחרים הודות לאחיהם.
  • עודדו את בני המשפחה לעבוד יחד כקבוצה, גם כשהתפקידים ותחומי האחריות משתנים בגלל האוטיזם. למשל, ילדים גדולים יותר יכולים להכין את ארוחת הערב אם אבא עסוק במפגש טיפולי עם אחיהם.
  • עבדו על מיומנויות של תקשורת ופתרון בעיות כמשפחה. כשעולה בעיה, דברו עליה ומצאו פתרון ביחד.  שימו לב במיוחד לתחומים שבהם אתם או בני זוגכם אינם מרוצים מהמצב, למשל, חלוקת המטלות בתוך המשפחה, ובהן הטיפול בילדים, המשרה והעבודות בבית.
  • שמרו על נקודת מבט חיובית. נסו לשים לב לתקופות שבהן הכל מסתדר לטובה ביניכם כזוג, כהורים, ובין הילדים כאחים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

להתכונן מראש לשנות ההתבגרות

הידעתם?

כשהורים נשאלים איזו תקופת התפתחות של ילדיהם גורמת להם לחשש הגדול ביותר, שנות ההתבגרות נמצאות בראש הרשימה. אולם 70% מבני הנוער מדווחים על מערכות יחסים חיוביות עם משפחותיהם – כך שהמצב אינו גרוע כל כך!

אך טבעי לחשוש כשילדכם נכנס לשנות ההתבגרות. זוהי תקופה של שינויים משמעותיים לילדכם ולמערכת היחסים שלכם, ותצטרכו להתאים את גישת ההורות שלכם על הדרך. עם זאת, זו לא חייבת להיות תקופה שלילית, בעיקר אם תתכננו מראש.

לתכנן מראש: מה להביא בחשבון

לפני שילדכם נכנס לשנות ההתבגרות, כדאי לעשות קצת מחקר כדי לדעת למה לצפות. קראו על השינויים הגופניים והשינויים החברתיים והרגשיים שילדכם יעבור, כדי להבין את השינויים הנוספים שיחולו בהתנהגותו ובמערכות היחסים שלכם.

נסו להיזכר בגיל ההתבגרות שלכם כדי להבין טוב יותר את ילדכם. זכרו מה עברתם וכיצד הרגשתם. השתמשו ברגשות ובחוויות הללו כשאתם מתמודדים עם ילדכם. עם זאת זכרו שלא להשליך את חוויותיכם האישיות, לטוב ולרע, על ילדכם. החוויה שלו עשויה להיות מאוד שונה משלכם.

התנהגות בני נוער יכולה להיות מאתגרת, אך לעתים קרובות זהו חלק מבניית עצמאות ומיומנויות לחיים הבוגרים. שנו את מה שאתם חושבים על התנהגותם של מתבגרים. יהיו אמנם ויכוחים יומיומיים על נושאים כמו בעיות בבית הספר, עבודות בבית וזמן מסך, אולם הוויכוחים האלה הם סימן לכך שילדכם מחפש עצמאות, מפתח אוטונומיה וביטחון עצמי, ולוקח אחריות על עצמו.

שנות ההתבגרות אינן עוברות חלק ולא משנה מה תעשו, לא תוכלו להימנע מרגעים סוערים. אולם השלב הזה בחייו של ילדכם לא יימשך לנצח. זכרו שהסערות בשנות ההתבגרות הן תופעת לוואי של המטרה העיקרית והחשובה יותר – להפוך את ילדכם מאדם שתלוי בכם לאדם בוגר שעומד בפני עצמו.

מומלץ לתכנן כיצד תרצו להתמודד עם כמה עניינים נפוצים לפני שהם מגיעים. קל יותר לחשוב כעת על האופן שבו תגיבו מאשר לנסות לחשוב על שיטה מתאימה על המקום, בעיקר כשמדובר בנושא מורכב.

עודדו עצמאות באופן בטוח. חשבו מראש מה אפשר לעשות. למשל, אם בן ה-13 שלכם רוצה ללכת לסרט עם חברים, תוכלו לתת לו ללכת, אך קבעו כמה כללים ומגבלות כדי שייצא באופן הבטוח ביותר. השאלות הבאות יעזרו לכם לחשוב על גבולות ביחד:

  • עם מי ילדכם יוצא?
  • כיצד הוא מגיע לשם?
  • לאן בדיוק הוא הולך?
  • מתי יחזור הביתה?
  • מה הוא מתכנן לעשות אם משהו ישתבש או ישתנה?

ייתכן שלא תסכימו על כל הגבולות. קראו את המאמר על פתרון בעיות כדי לחשוב יחד ולמצוא פתרון שמתאים לשניכם.

בגיל זה אפשר להתחיל בתהליך השגחה, הכולל שאלות כמו אלה שהזכרנו. מומלץ להתחיל בכך לפני שילדכם נכנס לשנות ההתבגרות, בכדי שהשיח הזה ביניכם יהיה רגיל ולא יראה כחדירה פתאומית לפרטיות והסיכוי שיתנגד לתהליך יפחת.

מן הסתם, בני נוער הם עצמאים יותר מפעוטות, אך עדיין תצטרכו לקבוע מגבלות ולהכתיב כללים, ויש לכם זכות לצפות להתנהגות סבירה. ספרו לילדכם לאיזו התנהגות אתם מצפים ממנו ומה יקרה אם לא יעמוד בציפיות.

חלקן של שיטות משמעת כמו משא ומתן, תקשורת ותוצאות טבעיות בארגז הכלים המשמעתי שלכם גדל בשנות ההתבגרות לעומת השנים המוקדמות. ילדים מקבלים המון מהורים בעלי גישה סמכותית – שמפגינים תקיפוּת בנוגע לגבולות, אך גם חמים ואוהבים, ומקבלים את הצורך של ילדם להיות אדם בפני עצמו.

מערכת יחסים חזקה וחיובית עם ילדכם היא כמו חשבון בנק – אם אתם “מפקידים” מספיק בשלב מוקדם, לא תגיעו למינוס בזמנים מאתגרים. מומלץ להתמקד בתקשורת פתוחה, בחיבור חזק, בכבוד הדדי ובאמון.

הרשתות החברתיות והטלפונים הסלולריים מהווים חלק חשוב ביותר בחיי החברה של רוב בני הנוער. הם משתמשים בהם כדי ליידע חברים מה הם עושים וכיצד הם מרגישים. חשבו מראש אילו קווים מנחים תרצו להביא למשא ומתן עם ילדכם, כדי לשמור על שימוש בטוח ואחראי ברשתות החברתיות ובטלפון הסלולרי.

לטפל בעצמכם

גישת ההורות שלכם בשנות ההתבגרות תלויה בדברים רבים יותר מאשר ילדכם והאופן שבו אתם מתקשרים איתו. חשוב לחשוב גם על מה שמתרחש בחייכם שלכם. הרווחה הכללית, הצורך בסיפוק ומערכות היחסים האחרות שלכם יכולים להשפיע על הקשר עם ילדכם. אם אתם חשים שהתקופה הזו מתאגרת עבורכם, אם אינכם מוצאים את האיזונים המתאימים- תוכלו לפנות לאיש מקצוע איתו תוכלו לשוחח על כך.

לקבל עזרה

אם ילדכם נלחץ או מוטרד מעימות מתמשך, או אם אתם מודאגים מנושאים אחרים כגון דיכאון, חרדה, אלימות או התעללות, פנו לקבל עזרה מקצועית מפסיכולוג או יועץ. רופא המשפחה יוכל להמליץ לכם על איש מקצוע, ובבית הספר יוכלו להמליץ לכם על מישהו שילדכם ואתם תוכלו לדבר איתו.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

השפעת המדיה הדיגיטלית על מתבגרים

חששות מהשפעת המדיה על מתבגרים

אך טבעי שתחששו מהשפעות המדיה על ילדכם. ההשפעות יכולות להיות מכוונות – לדוגמה, פרסומות גלויות המיועדות לעתים קרובות לילדים ולבני נוער, המופיעות בכל פלטפורמה ומדיה אפשרית. יחד עם זאת, המפרסמים משתמשים לרוב גם בפרסומות סמויות, כגון סלבריטאים המעלים תמונות של עצמם צורכים מוצר מסוים, או יוזמים תחרות ברשת. מנגנוני הביקורת שלנו לפעמים ערים פחות לסוג זה של פרסומת.

משמעות הדבר היא שילדים ובני נוער ערים יותר ויותר למותגים ולדימויים. דעו- אם הילד שלכם מנדנד לכם לקנות את הטרנד החדש, אתם לא לבד!

ישנן השפעות עקיפות יותר. דוגמה לכך היא המיניות הגדלה והולכת של התוכן המופיע בפרסומות במגזינים, בסדרות טלוויזיה ובסרטוני מוזיקה. מוצרי המדיה האלה מראים לעתים קרובות נשים “סקסיות” עם מבני גוף לא מציאותיים. סוגי מדיה אחרים משתמשים בדימויים אלימים ובשפה גסה – למשל, משחקי וידיאו ומילות שירים מסוימים. בגלל ההשפעות העקיפות האלה של המדיה הדיגיטלית, מתבגרים עלולים לחשוב שטבעי להיראות ולהתנהג כך.

עם זאת, החשיפה להשפעות, לדימויים ולמסרים שמתקבלים מהמדיה הדיגיטלית אינם מעמידים את ילדכם בסכנה אוטומטית. בני נוער אינם נוטים להתעמק בכל מה שנאמר להם – באמצעי התקשורת השונים או בכלל. הם יכולים להיות צרכנים נלהבים של המסרים מהמדיה הדיגיטלית, אך זהו אינו מקור המידע היחיד שלהם – או האופן היחיד שבו הם מקבלים מסרים ודימויים. הם מושפעים גם ממשפחותיהם, מחבריהם, מדמויות מפתח בקהילה ומדמויות משפיעות אחרות. תפקידכם בתהליך חשוב מאוד: לעזור לילדכם לפתח אוריינות מדיה ולקבל החלטות נבונות בנוגע לשימוש במדיה.

השפעות המדיה על התנהגות מסוכנת אצל בני נוער

ישנם כמה קשרים בין התוכן שנצרך במדיה לבין התנהגות שלילית של בני נוער.

דימוי גוף

דימוי הגוף של ילדכם מושפע מגורמים רבים, ובהם הסביבה המשפחתית, מסוגלות או מוגבלות, הגישה של החברים לכיתה, תעשיית האופנה והרקע התרבותי – וגם תקשורת ההמונים, הרשתות החברתיות ועולם הפרסום. כשבני נוער נחשפים לעתים קרובות מאוד למבני גוף “רזים” או “שריריים” בצורה לא מציאותית, דימוי הגוף והדיאטה שלהם מושפעים. הדבר נכון בעיקר כשאיש אינו מפריך את הטענה הנפוצה ש”רזה זה יפה”.

אידיאלים של דימויי גוף לא מציאותיים במדיה מגבירים את רצונם של בני נוער רבים בניתוחים פלסטיים וביצוע שינויים קוסמטיים שונים. לדוגמה- ניתוחים להגדלת חזה, ניתוחי אף, הסרות שיער בלייזר ואיפור קבוע.

אלימות

צפייה בתוכן אלים במדיה הדיגיטלית לעתים קרובות  עלולה לגרום לירידה בסף הרגישות לאלימות, ולהעלות את הסבירות לכך שמתבגר  יתנהג באופן אגרסיבי או אלים או לא יבין את הצרכים והרגשות של אחרים. לחילופין צפיה מוגברת בתכנים אלימים עלולה לגרום לפחד וחששות של המתבגר  מהסביבה שבה הוא חי.

תכנים כאלה אינם מראים בדרך כלל – ואפילו לא לעתים קרובות – מה קורה כאשר אנשים מתנהגים באלימות בעולם האמיתי, וגורמים לכך שבני נוער אינם מבינים באמת מה קורה במציאות כשמתנהגים באלימות.

התנהגות בלתי בריאה אחרת

המדיה הדיגיטלית עלולה לעודד גם התנהגויות מסוכנות או בלתי בריאות אחרות, כמו עישון, שתיית אלכוהול ושימוש בסמים. עם זאת, כדאי לזכור שאמצעי התקשורת מהווים רק אחת מכמה דרכי השפעה על סוג ההתנהגות הזה, וגם למשפחה ולחברים יש השפעה רבת עוצמה.

השפעות המדיה על התנהגות חיובית אצל בני נוער

הנה החדשות הטובות: המדיה יכולה להשפיע על בני נוער גם בצורה חיובית. לדוגמה, בני נוער שנחשפים לחדשות ומתעניינים בהן נוטים יותר להתעניין בנושאים חברתיים ופוליטיים חשובים. במקרה זה, אמצעי התקשורת מחנכים אותם ומעודדים אותם להיות אזרחים מעורבים יותר בקהילה.

כמו כן, בני הנוער יכולים לקבל מהמדיה מסרים חשובים לעידוד הבריאות – למשל, למניעת דיכאון והתאבדויות אצל צעירים, לעידוד אכילה בריאה וסגנון חיים בריא, ולעידוד מערכות יחסים חיוביות ומכבדות.

כיצד משפיעים המפורסמים על בני הנוער

לעתים קרובות, מפורסמים (סלבס) מגיעים לכותרות בגלל התנהגות רעה או פרובוקטיבית. אולם הדוגמה האישית שלהם אינה תמיד משפיעה לרעה.

לאמצעי התקשורת יכול להיות כוח רב כאשר אחד המפורסמים, למשל, טוען שסגנון חיים מסוים, מוצר או התנהגות הם טובים. יש מפורסמים רבים שסגנון החיים, הערכים וההתנהגות שלהם מספקים דוגמה טובה. העבודה הקשה שהם משקיעים וההצלחה שלהם יכולים להוות השראה לבני נוער רבים.

עם זאת, ילדים ובני נוער צריכים להיות מודעים לכך שחלק מהמפורסמים מקבלים תשלום על פרסום המוצרים שהם משתמשים בהם או אפילו רק על ‘ייצור’ תשומת הלב התקשורתית.

לעזור לילדים להתמודד עם השפעות המדיה

החשיפה למסרים באמצעי התקשורת היא חלק מהחיים המודרניים, אך תוכלו לעזור לילדכם להבין למה שווה לשים לב ולמה לא.

בתור התחלה, בדקו את הדברים שילדכם אוהב – המוזיקה, סדרות הטלוויזיה, הסרטים, משחקי הווידיאו והאנשים המפורסמים. הידיעה במה הוא מתעניין – למשל, באילו משחקי וידיאו, ספרות חובבים (פאנפיקים) או אתרים חברתיים – תעזור לכם לזהות את הדימויים והמסרים שהוא מושפע מהם.

לא תמיד תדעו במה הוא צופה או למה הוא מאזין, כיוון שבני נוער נוהגים לצרוך תוכן מאתרים כמו יוטיוב בטלפון הנייד שלהם. אך אפשר להשגיח על מה שהוא צופה בו ולראות במה הוא צופה בטלוויזיה או בקולנוע, ולדון ביחד בכללים ובמגבלות שיחולו על הצפייה.

הדרך הטובה ביותר לעזור לילדכם לנווט בין כל השפעות המדיה השונות היא לדבר על המסרים באמצעי התקשורת. לדוגמה, אם בתכם אוהבת לצפות בסדרה “בנות”, דברו איתה על חברויות בין בנות, על מיניות, הערכה עצמית ובחירות שונות בחיים.

אם בנכם אוהב משחקי מחשב כמו GTA, דברו איתו על האלימות במשחק, הפיצוצים והפעילות הפלילית. אפשר לדבר על האופן שבו מתמודדים עם מצבים כאלה בחיים האמיתיים.

עם זאת, השגחה על הבחירות של ילדכם במדיה אינה אומרת שעליכם לאסור עליו לצפות או לשחק בדברים שונים. זהו רק אמצעי לעזור לו לפתח מודעות למסרים שאליהם הוא נחשף. כדאי לדבר על המסרים האלה באופן קבוע, ולא רק פעם אחת. כמו כן, מומלץ להגביל את כמות הזמן שילדכם צופה במסכים או משחק במחשב.

מצד שני, מותר לכם כהורים לאסור עליו לשחק במשחקים מסוימים, להשתמש ביישומונים או לצפות בסדרות שונות. אם אתם עושים זאת, תצטרכו להסביר לו מדוע. ואם זה מתאים, יכול להיות שתצטרכו לנהל על כך משא ומתן.

עודדו את ילדכם לבקר את המדיה שהוא צורך והציעו לו לשאול כמה שאלות. בחרו מגזין או צפו בפרסומת בטלוויזיה ושאלו את ילדכם: מי עומד מאחורי זה? מה מניע אותם? מה הם רוצים ממך? איזה קול חסר כאן? איך הפרסומת הזאת גורמת לך להרגיש? האם כך הם רוצים שתרגיש? למה?

אפשר לעשות אותו דבר כשמדברים על אנשים מפורסמים. עודדו את ילדכם לשאול את עצמו: למה אני אוהב את האנשים האלה? האם מציגים אותם בצורה מציאותית? האם כך הם מתנהגים בחיים האמיתיים? אילו ערכים הם מתארים? איך הם גורמים לי להרגיש כלפי עצמי?

לעזור לבני נוער לאזן את השפעות המדיה

ילדים זקוקים למגוון רחב של פעילויות כדי להתפתח, כגון פעילויות גופניות ויצירתיות וכל דבר שקשור למערכות יחסים ואינטראקציות עם אנשים אמיתיים. הכירו לילדכם דוגמאות לחיקוי חיוביות מהחיים האמיתיים, בקהילה, במועדוני ספורט או בתנועות הנוער.

אתם עדיין משמשים דוגמה אישית לילדכם. היו צרכנים מודעים וחקרניים, כדי להראות לילדכם כיצד להתמודד עם ההשפעות החזקות של המדיה הדיגיטלית. לעתים, תצטרכו להתעלם מפרסומות שמדברות על הגאדג’ט החדש והעדכני ביותר, או לדבר יחד כמשפחה על האופן שבו המדיה הדיגיטלית עובדת. שימו לב לשימוש שלכם בנייד, ותשמשו כדוגמה כאשר אתם מניחים אותו בצד, לטובת זמנים משפחתיים, או פעילויות פנאי אחרות.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר  Raising Children Network

אימהות טריות: גופך אחרי הלידה

גופך בשבוע הראשון אחרי הלידה

בשבוע הראשון עלייך לנוח ולהתאושש כמה שאפשר בזמן שאת מטפלת בתינוק החדש שלך ומתחילה להכיר אותו.

את צפויה להיתקל בדימום נרתיקי, שמתחיל מיד לאחר הלידה ונמשך ארבעה עד שישה שבועות. לרוב, הדימום נחלש בשבועות הראשונים וצבעו משתנה מאדום בהיר לאדמדם-חום. תצטרכי להשתמש בתחבושות היגייניות ולהחליף אותן כל כמה שעות. ייתכן שתעדיפי בהתחלה תחבושות שמיועדות למחזור – גדולות וארוכות יותר מהתחבושות הרגילות. הדימום עשוי להתחזק מעט בזמן הנקה או הליכה. אם הדימום הנרתיקי מופיע עם ריח רע, היבדקי אצל רופא כיוון שייתכן שזהו סימן לזיהום.

סביר להניח שתחווי מעט כאב או אי נוחות בגלל:

  • לידה נרתיקית, כיוון שהשרירים והעצבים סביב אזור הפרינאום נמתחו ונחבלו
  • לידה קיסרית, בגלל החתך שבוצע בניתוח באזור תחתית הבטן
  • כאבי בטן, נובעים מכך שהרחם מתכווץ כדי לחזור לגודלו המקורי ולצמצם את הדימום
  • רגישות בשדיים או בפטמות כשהחלב זורם החוצה, ואת והתינוק לומדים יחד את מלאכת ההנקה.

אם הכאבים מקשים עלייך לנוח, לישון או לטפל בעצמך ובתינוק, דברי עם רופא או אחות על נטילת משככי כאבים. נצלי את ההזדמנות כדי לשאול שאלות נוספות בנוגע לעצמך ולתינוק.

להקל על הכאב אחרי לידה נרתיקית

לאחר לידה נרתיקית תוכלי להיעזר בכמה דברים להקלה על הכאב והנפיחות באזור הפרינאום (חיץ הנקבים – האזור שבין עצם החיק או הפוביס, לבין עצם הזנב או עצם העוקץ):

  • הניחי חבילת קרח עטוף בניילון או אריזות ג’ל להקפאה באזור למשך 20-10 דקות.
  • שכבי על הצד ועשי כמה תרגילים לחיזוק רצפת האגן.
  • קחי מנה של פרצטמול או משכך כאבים קל אחר.
  • שמרי על ניקיון באזור והתרחצי כמה שיותר.

אם יש לך כאבים במתן שתן, פני לרופא. כאב כזה עשוי להיגרם משפשופים בפרינאום. הרופא עשוי להמליץ לך להרטיב את המפשעה במים חמימים בזמן ההשתנה. אפשר להיעזר בחומרים מבסיסי שתן, כגון potassium citrate  שניתו להשיג בבתי המרקחת. אם הכאבים ממשיכים מעבר למספר ימים לאחר הלידה מומלץ לפנות לרופא.

תפרים לתיקון קרע או חתך חיץ נספגים בהדרגה בשבוע-שבועיים שלאחר הלידה.

להקל על הכאב אחרי לידה קיסרית

אחרי לידה קיסרית, תוכלי לתמוך באזור הפצע ולהניח כריות מתחת לברכיים כשאת שוכבת על הגב, או מתחת לבטן כשאת שוכבת על הצד. כשאת מתיישבת מתנוחת שכיבה, הסתובבי על הצד והיעזרי בזרועות כדי להרים את פלג הגוף העליון מהמזרון.

מומלץ להגביל את ההתעמלות והפעילות הגופנית אחרי לידה קיסרית, כולל הרמה, נשיאה ונהיגה בשבועות הראשונים.

סביר להניח שביגוד רפוי ותחתוני כותנה עם קו מותניים גבוה יהיו נוחים יותר כשיונחו על הפצע מאשר מכנסיים בגזרה נמוכה. גודל הצלקת מהניתוח הקיסרי שונה אצל כל אחת, אך בשבועות הראשונים אחרי הלידה הפצע ילך ויקטן, והנפיחות והכאבים ישככו.

להקל על כאבי הבטן

כאבי הבטן אינם נעימים, בלשון המעטה, אבל אפשר להקל עליהם בעזרת הנחת כריות חימום על הבטן או על הגב. ייתכן שתחווי אותם בזמן ההנקה, בגלל שחרור ההורמונים שגורמים לרחם להתכווץ. ההתכווצויות הללו עוזרות לרחם לחזור לגודלו המקורי לפני ההיריון. כאבים כאלה נפוצים יותר בקרב נשים שילדו בעבר, אך הם עלולים להופיע גם אחרי לידה ראשונה.

להקל על כאבי שדיים ופטמות

רגישות בשדיים או בפטמות נפוצה למדי בשבוע הראשון, כשאת והתינוק לומדים יחד את מלאכת ההנקה. הרגישות נוטה להירגע לאחר שההנקה מתבססת. מומלץ להיעזר ביועצת הנקה.

הנה כמה דברים שתוכלי לעשות כדי להקל על הרגישות:

  • ודאי שהתינוק מתחבר היטב לשדיים. אם כואב לך או שאינך בטוחה מה לעשות, דברי עם אחות טיפת חלב או יועצת הנקה.
  • שימי כמה שקיות קרח עטופות במגבת או מגבת לחה קפואה על החזה בין ההנקות. מגבת חמה במהלך ההנקה עצמה תעודד את זרימת החלב.
  • נסי לעסות בעדינות שדיים מלאים.
  • שאבי מעט חלב בסוף ההנקה ומרחי אותו על הפטמות, כדי להרגיע אותן ולעזור להן להחלים.
  • אפשר להשתמש במשחה שמכילה לנולין ומיועדת במיוחד לנשים מניקות.

אחת ממתנדבות ליגה לה לצ’ה תוכל לעזור. התקשרי לקו התמיכה בטלפון 1599-525-821.

גופך בחודשים הראשונים

מומלץ להיבדק אצל רופא נשים בתום משכב הלידה, לאחר שישה שבועות. הנה כמה דברים שכדאי לשים לב אליהם בחודשים הראשונים בבית.

אי שליטה על הסוגרים – שתן וצואה

בחודשים הראשונים אחרי הלידה, ייתכן שתגלי שאת סובלת מפעולות קיבה או השתנה בלתי רצוניות, בעיקר בזמן צחוק, שיעול או התעטשות. בעיה זו נפתרת מעצמה בדרך כלל, כשהנפיחות באזור יורדת, התחושה חוזרת לעצמה והשרירים מתחזקים. אפשר להיעזר בתרגילים לחיזוק רצפת האגן.

אם עדיין יש לך בעיית אי שליטה על הסוגרים כשהתינוק בן שישה שבועות ויותר, דברי עם הרופא, שיוכל לעזור או להפנות אותך לפיזיותרפיסטית מומחית בתחום. כמו כן, ישנם טיפולים רבים שיכולים לסייע.

משקל

בדרך כלל מתרחשת ירידה הדרגתית במשקל אחרי הלידה. אכילה בריאה, התעמלות עדינה – הליכה, לדוגמה – והנקה מסייעות לירידה במשקל.

אם התמודדת עם עודף משקל לפני שנכנסת להיריון ואת מעוניינת לרדת במשקל כעת, דברי עם תזונאית. אם את יורדת יותר מדי במשקל ונמצאת בתת משקל, כדאי לדבר עם הרופא.

שיער

סביר להניח ששיער ראשך ינשור בחודשים אחרי הלידה. מצב זה לא יימשך זמן רב ויירגע כשישה חודשים אחרי הלידה. הנשירה מרחשת בגלל השינוי ברמות ההורמונים בגופך. אובדן השיער אינו נגרם מההנקה, ולכן גמילת התינוק לא תעזור למצב.

סימני מתיחה

ייתכן שנוצרו סימני מתיחה על הבטן, על הירכיים ועל השדיים במהלך ההיריון. אחרי הלידה, הסימנים נוטים להשתנות: הם קטנים וצבעם דוהה מאדום לאפרפר. יש נשים שמנסות להפחית את סימני המתיחה באמצעות טיפולי לייזר וקרם רטינול.

מערכת היחסים שלך

הפיכתכם להורים היא שינוי עצום עבורך ועבור בן או בת הזוג שלך. יש זוגות שמגלים חיבור עמוק יותר ביניהם, ואחרים זקוקים לזמן כדי להסתגל להורות.

מה שאת חושבת ומרגישה בנוגע לסקס ואינטימיות תלוי בהמון דברים – חוויית הלידה שלך, הכאבים, העייפות, דרישות הטיפול בתינוק וכיצד את מרגישה כלפי גופך אחרי ההיריון והלידה.

כדאי לחלוק את החוויות והתחושות האלה. נסי ליצור קשר עם אימהות נוספות או לשאול את אחות טיפת חלב בנוגע לקבוצות לאימהות טריות.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

דום נשימה בשינה

הגורמים לדום נשימה בשינה

הגורם הנפוץ לתסמונת דום נשימה בשינה בילדים הוא שקדים ו/או אדנואידים (שקד שלישי, או פוליפים- בלשון העממית) מוגדלים. כמו כן, ישנו קשר בין דום נשימה בשינה לבין השמנת יתר ונזלת אלרגית.

ילדים עם תסמונות שונות שגורמות לטונוס שרירים נמוך, כגון תסמונת דאון, או לסתות קטנות, נמצאים בסיכון מוגבר לדום נשימה.

תסמינים

התסמינים של דום נשימה יכולים לבוא לידי ביטוי בלילה, כשילדכם ישן, אך גם במהלך היום.

תסמינים הקשורים לשינה כוללים:

  • נחירות
  • נשימה פומית – נשימה דרך הפה, ולא דרך האף
  • ·עצירת הנשימה או קולות חנק והשתנקות
  • הזעה כבדה במהלך הלילה
  • נטייה להירדם בתנוחות בלתי רגילות, עם ראש המוטה חזק לאחור
  • הרטבת לילה

תסמינים במהלך היום כוללים:

  • עייפות ועצבנות
  • כאבי ראש בבקרים
  • תיאבון ירוד
  • אף סתום
  • קושי להתרכז ולשבת בשקט
  • שינויים במצב הרוח

כיוון ששנתם של ילדים הסובלים מדום נשימה אינה איכותית, לעיתים קרובות הם עייפים או אף ישנוניים במהלך היום. הדבר עלול להוביל לבעיות התנהגות ולבעיות התפתחותיות, וכן לבעיות בבית הספר. מצב ממושך של דום נשימה בשינה מוביל גם להפרעות גופניות כדוגמת לחץ דם גבוה. יחד עם זאת חשוב לזכור- ילדים רבים נוחרים, אך רובם אינם סובלים מדום נשימה בשינה.

מתי לפנות לרופא

אם ילדכם נוחר, ואתם שמים לב לאחת מהתלונות הנוספות שנרשמו – בלילה, או ביום, כדוגמת, השתנקות תוך כדי שינה או קשיי התנהגות ביום קחו אותו לרופא הילדים.

אבחנת תסמונת דום נשימה בשינה

רופא הילדים ישוחח אתכם ויבדוק את ילדכם. בהתאם לממצאים הוא יחליט האם להפנותכם למעבדת שינה או לרופא ריאות או אף-אוזן-גרון.

כדי לעזור לרופאים לקבוע אם אכן מדובר בתסמונת דום נשימה חסימתי, יתכן שילדכם יופנה למעבדת שינה, לבדיקה בשם פוליסומנוגרפיה. כחלק מהבדיקה יצטרך ילדכם לישון במעבדת השינה (עם אחד מהוריו), כך שהמומחה יוכל לנטר את הקלטות הנשימה, קצב הלב, רמות החמצן ופעילות המוח, העיניים והשרירים שלו בעודו ישן. הניטור מבוצע בעזרת מדבקות ודבק גורם למעט אי נוחות אך אינו מכאיב.

כאשר הגורם לדום הנשימה בשינה אינו ברור מבוצעת בדיקת אנדוסקופיה של דרכי הנשימה, בשינה מושרת תרופתית. הבדיקה מבוצעת במסגרת מרפאות ריאות ושינה ע”י רופא ריאות ו/או אף-אוזן-גרון.

הטיפול בתסמונת דום נשימה בשינה

הטיפול בדום נשימה בשינה תלוי בחומרה שלו ובגורם לו. מכיוון שהגורם בילדים הינו לרוב הגדלת שקדים ואדנואידים, דרך הטיפול הראשונה הינה לרוב הסרתם או הקטנתם.

במידה וההפרעה קלה יתכן ויומלץ על ניסיון טיפול תרופתי בשלב ראשון. במידה והגורם לתסמונת הוא אחר- כדוגמת תסמונת ספציפית, חולשת שרירים, משקל יתר וכדומה, יתכן ויומלץ על טיפול תומך נשימתי זמני עד לשיפור, או על טיפול קבוע- בהתאם לגורם. טיפול זה מתואם לרוב ע”י מומחה שינה או מומחה למחלות ריאה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

פתרון בעיות עם בני נוער

מדוע חשוב לפתח מיומנויות לפתרון בעיות?

כולנו צריכים לפתור בעיות מדי יום, אך איננו נולדים עם המיומנויות לעשות זאת – עלינו לפתח אותן. בעת פתרון בעיות, כדאי שנדע כיצד:

  • להקשיב ולחשוב בשקט
  • לשקול את האפשרויות ולכבד את דעתם וצרכיהם של אנשים אחרים
  • למצוא פתרונות בונים, ולפעמים לחתור לפשרה.

יכולות אלה זוכות להערכה רבה במצבים חברתיים ובעבודה – אלה כישורי חיים. בני נוער שלומדים מיומנויות ושיטות לפתרון בעיות ועימותים בעצמם חשים טוב יותר כלפי עצמם, עצמאים יותר ומקבלים החלטות טובות יותר. מתבגרים נוטים להסתדר טוב יותר מבחינה פסיכולוגית כשהם נמצאים בסביבות שמעודדות פתרון עימותים ובעיות.

פתרון בעיות בשישה צעדים

לעתים קרובות אפשר לפתור בעיות באמצעות שיחה והתפשרות. ששת השלבים הבאים לפתרון בעיות שימושיים במיוחד כשאינכם יכולים למצוא פתרון ומתאימים לרוב הבעיות – שלכם ושל ילדכם גם יחד.

שבו עם ילדכם וחשבו על הבעיה כשכולם רגועים ויכולים לחשוב בבהירות. כך סביר יותר להניח שילדכם ירצה למצוא פתרון. החליטו על זמן שבו אף אחד לא יפריע לכם, והודו לו על כך שהצטרף אליכם כדי לפתור את הבעיה.

1. זהו את הבעיה
השלב הראשון בפתרון בעיה הוא להבין בדיוק מהי הבעיה. לאחר מכן יש לתאר אותה במילים שיהפכו אותה לפתירה. לדוגמה:

  • “השתמשת פעמים רבות בחפצים של אחרים בלי לבקש רשות קודם”.
  • “בשתי השבתות האחרונות שיצאת, לא התקשרת אלינו כדי להגיד לאן את הולכת”.

התמקדו בנושא, הימנעו מביקורת על רגש או  על בן אדם, וממניפולציות רגשיות. עדיף להתייחס להתנהגות. למשל, השתדלו שלא להגיד דברים כמו, “למה אתה לא זוכר להתקשר כשאתה מאחר? לא אכפת לך ממני?” ילדכם עלול להרגיש מותקף ולהיכנס למגננה, או לחוש תסכול כיוון שאינו יודע כיצד לפתור את הבעיה. תוכלו לגלות הבנה או לתת הכרה לרגש, או לצורך, למשל : ”אני מבינה שאת לעתים שקועה בפעילות, ונהנית עם החברים, ובאותו רגע ממש לא בא לך ללכת, ויחד עם זאת, חשוב לי….”

עודדו את ילדכם והרגיעו אותו כדי למנוע את המגננה מראש. אפשר לומר משהו כמו, “חשוב שתצא עם חברים. פשוט נצטרך למצוא דרך שבה גם תצא וגם נדע שאתה במקום בטוח. אני בטוח שנצליח לחשוב על פתרון ביחד”.

2. חשבו מדוע זו בעיה
עזרו לילדכם לתאר מה גורם לבעיה ומאין היא באה. שאלו שאלות כגון:

  • מדוע זה כל כך חשוב לך?
  • מדוע אתה צריך את זה?
  • למה, לדעתך, זה כל כך חשוב לחברים/ חברה/מורה? מדוע הם מגיבים כך?
  • מה לדעתך יכול לקרות?
  • מה הדבר הגרוע ביותר שעלול לקרות?
  • מה מטריד אותך?

נסו להקשיב לתשובותיו ולא להתווכח או להתנצח – זו ההזדמנות שלכם לשמוע באמת מה מתרחש בחייו. עודדו אותו להשתמש בביטויים כמו “אני צריך… אני רוצה… אני מרגיש…”, והשתמשו בביטויים אלה בעצמכם. לאחר ראיית הצורך שלו, תוכלו גם לעודד אצלו הבנה של הצד השני, פרספקטיבה נוספת, ופרופורציות, מבלי להפחית בהבנת המצוקה שלו, ומבלי לבטל את הצד ונקודת המבט שלו. ספרו בפתיחות על הסיבות לדאגה שלכם.

3. חשבו על פתרונות אפשריים ביחד
הכינו רשימת פתרונות אפשריים לבעיה. מותר לכתוב מגוון אפשרויות, הגיוניות ובלתי הגיוניות כאחד. נסו להימנע בינתיים משיפוטיות ומהתנצחות.

אם ילדכם מתקשה לחשוב על פתרונות, הציעו כמה משלכם. אפשר להציע בהתחלה את ההצעות המשוגעות ביותר – הפתרונות המצחיקים או הקיצוניים יכולים להוביל לאפשרויות רציניות או ישימות יותר. נסו לחשוב על כמה פתרונות אפשריים ביחד. רצוי להעלות כשמונה פתרונות. כתבו את כולם ברשימה.

4. העריכו את הפתרונות
התבוננו בכל פתרון, דברו על היתרונות והחסרונות של כל אחד. חשבו על היתרונות קודם – כך, אף אחד לא ירגיש שהפתרון שלו מקבל ביקורת רבה מדי. לאחר שהכנתם רשימת יתרונות וחסרונות, מחקו את האפשרויות שהעלו חסרונות רבים יותר. כעת, דרגו כל פתרון מ-0 (לא טוב) עד 10 (טוב מאוד). כך תוכלו למצוא בקלות את הפתרונות המבטיחים ביותר.

הפתרון שתבחרו צריך להיות פתרון שניתן להוציא לפועל ושאכן יפתור את הבעיה. אם לא הצלחתם למצוא פתרון כזה, חזרו לשלב השלישי וחפשו פתרונות נוספים. כדאי לשוחח עם אנשים אחרים, כמו בני משפחה נוספים, שיכולים להציע כמה רעיונות חדשים.

שימו לב שלא תמיד ניתן להכריע רק לפי היגיון ודרוג מספרי. לעתים לאחר ראיית התמונה ההגיונית, חשוב לשלב גם את תחושת הלב או האינטואיציה, לגבי הפתרון שנכון לאדם מסוים בנסיבות מסוימות.

לפעמים לא תצליחו למצוא פתרון שמשמח את שניכם, אך אם תתפשרו, תמצאו פתרון ששניכם יכולים לחיות איתו.

5. הוציאו את הפתרון לפועל 
לאחר שהחלטתם על פתרון, תכננו בדיוק כיצד הוא יעבוד. כדאי לכתוב את הכל, ולכלול גם את הנקודות הבאות:

  • מי עושה מה?
  • מתי עושים?
  • מה דרוש כדי להוציא את הפתרון לפועל?

החליטו מתי תדברו על כך שוב כדי לבדוק אם הפתרון עובד. ייתכן שילדכם יזדקק להדרכה או למשחק תפקידים קטן כדי לחוש ביטחון. לדוגמה, אם הוא מנסה לפתור מריבה עם חבר, עזרו לו לתרגל את מה שיגיד מולכם, ואתגרו אותו עם דברים שיתכן שהחבר יענה, ואיך הוא יגיב אליהם.

6. העריכו את התוצאה
לאחר שילדכם ביצע את התוכנית, בדקו איתו איך היה. עלולים להיות מכשולים קטנים לאורך הדרך, ולכן ותצטרכו לתת לפתרון זמן לעשות את שלו. שימו לב שלא כל הפתרונות עובדים. לפעמים תצטרכו לנסות יותר מפתרון אחד. חלק מפתרון בעיות אפקטיבי הוא להצליח להסתגל ולהתאים את עצמכם כשהדברים אינם מסתדרים כמצופה. שאלו את ילדכם את השאלות הבאות:

  • מה עבד היטב?
  • מה לא עבד היטב?
  • מה נוכל לשנות כדי לעזור לפתרון לעבוד טוב יותר?

אם הפתרון לא עבד, חזרו לשלב 1 והתחילו מחדש. יכול להיות שהבעיה הייתה שונה ממה שחשבתם, או שהפתרונות לא התאימו בדיוק. התייחסו לאפשרות של ‘תכנית ב” – תכנית חלופית שחשבתם עליה מראש למקרה שהתכנית המקורית לא מניבה תוצאות רצויות.

נסו להשתמש במיומנויות ובצעדים הללו כדי לפתור בעיות או לקבל החלטות משלכם. אם ילדכם יראה שאתם משתמשים בשיטה זו בעצמכם, סביר יותר להניח שירצה להשתמש בה גם הוא.

כשהעימות ביניכם הוא הבעיה

סביר להניח שבמהלך גיל ההתבגרות תתנגשו עם ילדכם לעתים קרובות יותר מאשר בעבר. אתם עשויים שלא להסכים על מגוון רחב של נושאים, ובעיקר על הצורך של ילדכם לפתח עצמאות. קשה לפעמים לשחרר את הסמכות ולאפשר לילדכם להשתתף יותר בקבלת ההחלטות, אולם הוא זקוק לכך כחלק מהמסע לקראת הפיכתו לאדם בוגר ואחראי.

השתמשו באותם צעדים לפתרון בעיות כדי להתמודד עם עימותים. למידע נוסף, קראו את המאמר ניהול עימותים.

דוגמאות

אתם וילדכם נכנסתם לעימות בגלל מסיבה שנערכת בסוף השבוע.

אתם רוצים:

  • לקחת את ילדכם למסיבה ולאסוף אותו משם
  • לבדוק אם יהיה מבוגר אחראי
  • שילדכם יחזור הביתה עד 11 בלילה.

ילדכם רוצה:

  • לצאת עם חברים
  • לחזור הביתה במונית
  • לחזור מתי שהוא רוצה.

כיצד אפשר להגיע להסכם שמאפשר לשני הצדדים להשיג חלק מהדברים שהם רוצים?

1. זהו את הבעיה
תארו את הבעיה במילים שיהפכו אותה לפתירה. לדוגמה:

  • “אתה רוצה לצאת למסיבה עם החברים שלך ולחזור הביתה במונית”.
  •  “אני דואגת שהרבה ילדים במסיבה ישתו, ולא יודעת אם שם יהיו מבוגרים אחראים”.
  • “כשאתה יוצא, אני תוהה איפה אתה ורוצה לדעת שהכל בסדר. נצטרך למצוא דרך שבה תוכל לצאת עם חברים, ושאדע שאתה במקום בטוח”.

2. חשבו מדוע זו בעיה
בדקו מה חשוב לילדכם, ותנו לו להרגיש שאתם מבינים את הצורך שלו.  הסבירו לו מה חשוב מנקודת מבטכם. לדוגמה, אפשר לשאול, “אתה רוצה להרגיש חופשי להישאר עד סוף המסיבה, ולא להפסיד כלום? יש עוד סיבות  שקשה לך עם שעת החזרה הביתה?” אני מבינה, ויחד עם זאת, חשוב לי שתצליח לקום מחר למבחן/ אני יודעת שזה יוצר פיתוי לשתות אלכוהול, ואני אחראית על הבריאות שלך….”לאחר מכן, הקשיבו לנקודת המבט שלו.

3. חשבו על פתרונות אפשריים ביחד
היו יצירתיים ונסו למצוא לפחות שני פתרונות כל אחד. לדוגמה, אפשר להציע לאסוף אותו מהמסיבה, אך הוא יגיד לכם מתי. ילדכם יכול להציע לחלוק מונית עם שני חברים שגרים בסביבה. נסו להעלות פתרונות יצירתיים שיענו על הצורך הבסיסי של שני הצדדים.

4. העריכו את הפתרונות
התבוננו ביתרונות ובחסרונות של כל פתרון, והתחילו ביתרונות. מחקו פתרונות שאינם מקובלים על אף אחד מכם. למשל, שניכם עשויים להסכים שלקחת מונית הביתה לבד אינו רעיון טוב.

מומלץ לקבוע כללים ברורים בנוגע לשעת החזרה הביתה – למשל, ילדכם חייב להיות בבית עד 11 בלילה אלא אם כן החלטתם יחד על שעה אחרת.

הכינו מראש תכנית גיבוי למקרה שמשהו משתבש, למשל אם הנהג האחראי שתה או אינו מוכן לצאת עדיין. דברו עם ילדכם על תכנית הגיבוי.

5. הוציאו את הפתרון לפועל 
ברגע שהגעתם לפשרה ויש לכם תכנית פעולה, הבהירו את תנאי ההסכם. כדאי לכתוב את הכל, ולציין מי יעשה מה, מתי וכיצד.

6. העריכו את התוצאה
לאחר שהוצאתם את הפתרון לפועל, שאלו את עצמכם אם הוא עבד, ואם ההסכם ענה על הצורך המהותי של שני הצדדים.

השקעת זמן ואנרגיה בפיתוח מיומנויות פתרון הבעיות של ילדכם מעבירה לו מסר שאתם מעריכים את דעתו בנוגע להחלטות שמשפיעות על חייו. שיטה זו יכולה לחזק את מערכת היחסים עם ילדכם, ולהכין אותו לחיים הבוגרים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

אוריינות מדיה: כיצד להבין את המסרים באמצעי התקשורת

אוריינות מדיה: עקרונות הבסיס

אוריינות מדיה מתייחסת למיומנויות לגשת, להבין, לחשוב בצורה ביקורתית, לערוך ניתוח ביקורתי, להעריך וליצור מדיה, כגון תכנים בטלוויזיה, בדי.וי.די, ביישומונים (אפליקציות), בתמונות, בדפוס ובאינטרנט.

ילדים ובני נוער בעלי אוריינות מדיה מודעים יותר לאופן שבו התוכן נוצר, מאין הוא מגיע ומה מטרתו. הם מביעים את דעותיהם בנוגע למדיה בביטחון רב יותר, משתמשים באינטרנט בבטיחות גדולה יותר ופחות מושפעים מהמניפולציות הנפוצות באמצעי התקשורת.

אוריינות מדיה בסיסית משמעה להבין ולחשוב בצורה ביקורתית על הדברים הבאים:

  • תוכן – תוכן גלוי, וכן תוכן חבוי או מוטמע, למשל יישומונים ומשחקי וידיאו שכוללים בתוכם הזמנה להימורים, או כל תוכן שמוביל לתחושת אי נוחות והטרדה
  • פרסומות וצורות שיווק אחרות
  • העדפה או דעה קדומה
  • צורות מדיה שונות והאופן שבו הן נוצרות
  • השפעות בעלי המדיה הדיגיטלית על אופן הצגת המידע
  • בטיחות באינטרנט
  • צנזורה
  • הבנה של קביעת סדר יום תקשורתי – ובעצם הכוונה “על אלו נושאים לחשוב\לדבר”
  • ההבנה שההעדפות והבחירות שלהם ברשת הם מידע חיוני שנסחר

ילדים ובני נוער זקוקים גם למיומנויות אוריינות מדיה נוספות כדי להשתמש באמצעי התקשורת המקוונים.

אוריינות טכנית

אוריינות טכנית משמעה להבין ולהשתמש במחשבים, באינטרנט, בדפדפני אינטרנט, בתוכנות, ביישומונים ובשפה טכנית. לדוגמה, חשוב להבין שהאינטרנט הוא גלובלי, וכשמעלים טקסט, תמונה או סרטון וידיאו, אין כל ערובה לכך שאי פעם יהיה אפשר להסיר את התוכן שהועלה.

ילדכם צריך לדעת כיצד לבדוק את הגדרות הפרטיות שלו ברשת ולשנות אותן, לדווח על תוכן בלתי הולם או מטריד, ולחסום תוכן שאינו מעוניין בו.

אוריינות תוכן

אוריינות תוכן משמעה להבין כיצד מנוע חיפוש כמו גוגל מדרג את תוצאות החיפוש, ולהצליח להבין מי יצר את האתר שעלה בחיפוש – למשל, מה ההבדל בין הסיומות של כתובות האתרים .co.il, .gov ו-.org. חשוב להבין אם המידע מבוסס על דעת מומחים או דעת חובבנים, לבדוק אם זהו מקור מידע מהימן או לא, וכן לזהות ניסיונות שיווק, פרסום והונאות.

אוריינות תקשורת

אוריינות תקשורת משמעה להבין את ההבדל בין סוגי תקשורת שונים באינטרנט, כולל רשתות חברתיות, צ’טים, קבוצות פייסבוק וגם קבוצות ווטסאפ. לכל אחד מאלה יש כללים רשמיים ובלתי רשמיים.

אוריינות יצירתית וחזותית

זוהי היכולת ליצור ולהעלות תוכן לאינטרנט, להבין כיצד תוכן ויזואלי באינטרנט נערך ונבנה במיוחד, ולהבין מתי חלים חוקי זכויות יוצרים. חשוב לזכור שהרשת לא שוכחת, ושתוכן שהועלה ושותף – ישאר לנצח במרחב האינטרנטי, ועשןי להיות גלוי בפני אנשים בהמשך חייהם.

מיומנויות של אוריינות מדיה מועילות יותר לשמירה על בטיחותו של ילדכם ברשת מאשר תוכנות סינון באינטרנט. דרך נוספת לשמור על בטיחותו היא לדבר בצורה חיובית על הפעילויות שלו באינטרנט. למידע נוסף על שמירת בטיחות ילדכם באינטרנט, קראו את המאמר בנושא בטיחות באינטרנט.

כיצד לעזור לילדכם לפתח אוריינות מדיה ואוריינות דיגיטלית

לפתח אוריינות מדיה בעצמכם

כדי לעזור לילדכם כדאי, בתור התחלה, לפתח אוריינות מדיה בעצמכם. אם אתם יודעים שילדכם מיומן יותר מכם באוריינות מדיה ובאוריינות דיגיטלית, בקשו ממנו להראות לכם דברים כגון הגדרות פרטיות ולחצני דיווח על תוכן פוגעני. כך תעבירו לו את המסר שאתם מתעניינים במה שהוא עושה באינטרנט ודואגים לבטיחותו.

כמו כן, מומלץ להיות מעודכנים ברשתות החברתיות החמות, כיוון שהן מתחדשות ללא הרף וילדים ובני נוער נמנים בדרך כלל עם המאמצים הראשונים (early adopters) בתחום. כמה דוגמאות לרשתות חברתיות הן טאמבלר, סנאפצ’ט ואינסטגרם.

לתת דוגמה אישית לאוריינות מדיה

הדגימו בפני ילדכם את אוריינות המדיה שלכם ודברו איתו על הבחירות שאתם עושים ברשת – למשל, מדוע בחרתם לצפות בתוכנית טלוויזיה או באתר מסוימים, או כיצד אתם מגיבים לפרסומות. הסברים אלה מאפשרים לכם לחזק את הערכים והאמונות החשובים במשפחתכם, וללמד את ילדכם להטיל ספק במה שהוא שומע ורואה במדיה.

עודדו חשיבה ביקורתית

חשיבה ביקורתית תעזור לילדכם להפריד בין עובדות לדעות, לזהות פרסום ופרסום סמוי, להבין העדפה או דעה קדומה, להיות מודע לשימוש לא ראוי בסטטיסטיקות, לשפוט את האיכות ולזהות הונאות ברשת.

עודדו אותו לשאול שאלות בנוגע לתכנים במדיה. לדוגמה:

  • האם הכתבה שאתה קורא בעיתון היא דיווח או טור דעה?
  • מי שילם למגזין עבור כתבה על המוצר החדש הזה?
  • באילו מקורות מידע השתמש המחבר לכתיבת הכתבה?
  • מהי כוונת המחבר?
  • האם יש נקודות מבט אחרות שהושמטו?

עודדו מודעות לאופן הפעולה של המדיה

חשוב שילדכם יהיה מודע לכך שהמדיה וחלק גדול מהתוכן באינטרנט שייכים למישהו, ושהאדם או הארגון שבבעלותם נמצא התוכן משפיעים עליו ועל נקודות המבט שמתפרסמות בו.

באותו אופן, כל התוכן במדיה נערך ונבנה במיוחד. במילים אחרות, דברים מסוימים נכללו בתוכן שאליו הוא נחשף, ואחרים הושמטו. אפילו החדשות (שאנו עשויים לחשוב עליהן כעל “עובדות”) משקפות את האופן שבו העורכים, המנהלים, המפיקים ובעלי המדיה רואים את העולם – בסופו של דבר, יש דברים שמגיעים לחדשות וכאלה שלא.

תוכלו להתבונן יחד בתוכניות אקטואליה שונות בטלוויזיה, ולבדוק מהם ההבדלים באופן הדיווח על דברים שונים. אפשר גם לשאול את ילדכם מדוע הוא חושב שתכני מדיה שונים – בטלוויזיה או באינטרנט, במגזינים או בעיתונים וכדומה – משתמשים בתמונות, מוזיקה ומילים מסוימות, ואילו מסרים הן מעבירות.

כמו כן, דברו איתו על נקודות מבט אחרות שאינן מוצגות בתוכנית הטלוויזיה או בכתבה בעיתון שהוא צופה או קורא כעת. הסרט כיפה אדומה: הסיפור האמיתי משנת 2005 יכול לעזור לכם להסביר זאת, כיוון שהוא מציג את הסיפור מנקודות המבט השונות של כל דמות.

כל אחד מאיתנו מייחס משמעות אחרת למסרים מהמדיה, בהתאם לרקע, לתחומי העניין ולערכים שלנו. לדוגמה, אדם אחד עשוי לחשוב שמשהו מצחיק, ואחר יראה זאת בדרך אחרת.

דברו על פרסום

הסבירו לילדכם מהו פרסום ומה מטרתו, כדי שילמד מהו ההבדל בין מסרים פרסומיים לבין מסרים אחרים במדיה שנועדו לבדר, ליידע, לחנך או להביע דעה או נקודת מבט.

אפשר, לדוגמה, לבחור פרסומת במגזין או בטלוויזיה, ולבקש מילדכם לחשוב מי עומד מאחוריה, ומה הם רוצים שתחשבו על המותג או על המוצר. אפשר לצפות בסרט ביחד ולשחק “מצא את הפרסום הסמוי”. כמו כן, תוכלו לדבר על תוכן חדשותי שהוא למעשה תוכן שיווקי.

דברו על תוכן באינטרנט

האינטרנט יכול להכניס לביתנו את המידע הטוב ביותר, וגם את המידע הגרוע ביותר. ילדים יכולים כיום להיכנס לאינטרנט בקלות רבה בסמארטפון, בטאבלט או במחשב, ולכן אתם וילדכם תצטרכו לדעת כיצד להבחין בין המידע הטוב למידע הרע. הרעיונות הבאים יכולים לעזור:

  • חפשו דברים באינטרנט ביחד. תוכלו להשתמש במנועי חיפוש שונים, לנסות מילות חיפוש שונות ולחשוב אילו אתרים מכילים את המידע הטוב והמועיל ביותר, ומדוע. עודדו את ילדכם לא להסתפק בכניסה לקישור הראשון בתוצאות החיפוש.
  • הזכירו לילדכם להיזהר ולא להקליק על כל דבר. אתרים רבים כוללים פרסומות קופצות (“פופ-אפ”) או מונפשות שמשדלות אותנו “ללחוץ כאן” כדי לקבל מוצרים חינם או כסף. בדרך כלל מדובר בהונאות רשת, שעשויות להכיל וירוסים מזיקים למחשב.
  • דברו על סוגי האתרים השונים, ומדוע חלקם מגבילים את הכניסה מגיל מסוים. הסבירו שיש גם תוכן מטריד באינטרנט. אם ילדכם צעיר, אפשר להשתמש בדוגמה מהניסיון שלו, למשל, שהוא עלול להיבהל אם נראה שיצור מפחיד יוצא מהמסך. חשוב שיידע שאם הוא רואה משהו שמעציב או מטריד אותו, הוא יכול לדבר איתכם.

ילדים עלולים להיתקל בתוכן למבוגרים בלבד באינטרנט, ולהראות אותו לילדים אחרים. הדרך הטובה ביותר לעזור לילדכם לפתח חוסן נפשי ולספק לו נקודת מבט שונה על כך היא לדבר איתו על פורנוגרפיה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

טכניקות להרפיית שרירים ולהקלת מתחים

הקלת מתחים באמצעות הרפיית שרירים

טכניקות להרפיית שרירים מאפשרות לגוף ולנפש להירגע. מדיטציה, יוגה, אמבטיה או מקלחת חמה ואפילו פעילות גופנית נמרצת – כל אלה יכולים לעזור לכם להקל את המתחים ולהרגיע את הגוף וגם את הנפש.

הטכניקה הבסיסית

הטכניקה הבאה – אחת הטכניקות הקלות למתחילים – כוללת הרפיית שרירים מדורגת: מתיחה והרפיה של כל איבר ואיבר בגוף, אחד אחרי השני.

להתכונן להרפיה

בחרו שעה שבה איש לא יפריע לכם – לדוגמה, כשהתינוק ישן או אחרי שהילדים הלכו לישון בערב. הקדישו לתרגיל כ-20 דקות.

מצאו מקום שקט ומבודד בבית. לבשו בגדים נוחים וודאו שחמים ונעים לכם. אם אפשר, חלצו נעליים.

כשאתם מוכנים, שבו או שכבו ועצמו עיניים. אפשר לשבת בכיסא נוח או על הרצפה, כשהגב נשען אל הקיר.

צעדים בסיסיים

ראשית, נסו לשים לב היכן מתרכז המתח בגופכם. סרקו בדמיונכם את איברי הגוף, מלמעלה עד למטה, זַהו את האזורים המתוחים והיו מודעים לתחושות בגופכם.

לאחר מכן, התחילו לכווץ איברים פרטניים. כווצו למשך חמש שניות, ואז שחררו למשך עשר שניות. בזמן הכיווץ שאפו לאט פנימה, ונשפו לאט החוצה בזמן השחרור.

זרועות

  • התחילו בזרוע ימין – כווצו אותה לכדי אגרוף ואז הרפו.
  • כווצו את שריר הזרוע הדו-ראשי הימני (חלקה העליון של הזרוע, מהמרפק ומעלה), ואז הרפו את הזרוע לצד הגוף.
  • חזרו על הפעולה בזרוע שמאל.
  • הרימו את הכתפיים גבוה ככל האפשר, ואז הרפו אותן.

ראש

  • השעינו את ראשכם לאחור והביטו לתקרה. החזירו אותו למנח הטבעי והרפו את הצוואר. אל תמתחו את שרירי הצוואר אם אתם סובלים מבעיות באזור זה.
  • פתחו את הפה רחב ככל האפשר, והרפו.
  • הוציאו את הלשון החוצה רחוק ככל שתוכלו, והרפו.
  • לחצו את הלשון לגג הפה חזק ככל האפשר, והרפו.
  • סגרו חזק את השיניים, שימו לב כיצד שרירי הלחיים והלסת מתכווצים, והרפו.
  • עצמו את העיניים חזק ככל שתוכלו, והרפו.
  • הרימו את הגבות גבוה ככל האפשר, והרפו.

רגליים

  • כווצו היטב את הישבן, והרפו.
  • כווצו חזק את שריר הירך הימנית והרפו.
  • הפנו את כף רגל ימין למטה וכווצו חזק ככל האפשר את השוק האחורית, והרפו.
  • חזרו על הפעולה ברגל שמאל.
  • אם אתם שוכבים, כווצו היטב את אצבעות הרגליים, או דחפו אותן חזק לעבר השטיח או הרצפה אם אתם יושבים, והרפו.

כל הגוף

  • נשמו עמוק. כשאתם מרגישים שהריאות מלאות, קחו עוד שאיפה קטנה. החזיקו את האוויר בריאות למשך חמש שניות ואז שחררו אותו לאט החוצה.
  • לאחר שכל גופכם יהיה רפוי, המשיכו לנשום בעדינות פנימה והחוצה.

אם יש לכם רק כמה דקות, הרפו רק את הזרועות, הכתפיים והפנים. מפתיע כמה שזה עוזר.

טיפים נוספים

בזמן תרגילי ההרפיה, מומלץ לדמיין את עצמכם במקום שקט ושלו. דמיינו שאתם נמצאים במקום האהוב עליכם – למשל בגינה, ביער, ליד גדת נחל או על חוף הים. המשיכו לדמיין את עצמכם באותו מקום לזמן מה.

בזמן התרגיל, זכרו לשמור על איברים רגישים – אל תכווצו איבר מסוים אם אתם חוששים שתפגעו בו.

טכניקת הרפיית השרירים הזו מועילה במיוחד אם אינכם ישנים היטב. במקרה כזה, תרגלו לפני השינה. למעשה, יכול להיות שתהיו עייפים מאוד אחרי התרגול.

אפשר למצוא תרגילים מפורטים נוספים בספרים ובסרטים על הרפיית וניהול לחצים.