כיצד להתאים את הטקסים המשפחתיים

Posted on 13 ינואר 20216 אפריל 2021 by עדנה ברונשטיין

מדוע צריך לשנות את הטקסים המשפחתיים

כשהילדים גדלים והאווירה משתנה, גם הטקסים והשגרה יצטרכו להשתנות בהתאם. ייתכן שהבן שלכם כבר לא רוצה לנשק אתכם ליד בית הספר, או שבתכם רוצה לקרוא בעצמה סיפור לפני השינה. שעת ההשכבה מתאחרת יותר ויותר ככל שהילדים גדלים, ואולי יש לכם עוד תינוק בדרך. ייתכן שהזוגיות שלכם תבוא לקיצה, או שתפגשו בן או בת זוג חדשים שיהפכו לחלק מחייכם.

כדאי לשמור על ראש פתוח ולהיות מוכנים לשנות את השגרה הטקסים המשפחתיים המוכרים, או להציע חדשים, כיוון שגם הצרכים המשפחתיים משתנים עם הזמן.

טיפים לשינוי הטקסים המשפחתיים

גם אם אתם עדיין אוהבים מאוד לאפות עוגיות עם ילדכם בימי שישי אחר הצהריים, ייתכן שהוא דווקא מעוניין לבלות עם חברים. דברו איתו ושאלו אותו מה ירצה לעשות איתכם במקום. היו מוכנים לנסות דרכי בילוי חדשות ביחד.

לפעמים תצטרכו לחשוב על כל הבילוי שלכם מחדש. יכול להיות שילדיכם רוצים לערוך מסיבות יום הולדת עם החברים במקום עם המשפחה. כדאי למצוא פשרה שתמצא חן גם בעיניכם וגם בעיני ילדיכם. למשל, להסכים על מסיבה לחברים פעם בשנתיים ולא כל שנה.

אם מסורת שכל המשפחה נהנתה ממנה כבר לא מתאימה, בקשו מילדיכם להציע רעיונות נוספים, והציעו כמה רעיונות משלכם. כמו כן, אפשר להציב כמה פרמטרים בהתאם לרצונכם, כגון:

עלות פעילות מקסימלית
תדירות הפעילות
בחירת יום או ערב שמתאימים לכולם.

אם משהו כבר לא מתאים, עדיף לשחרר ולעבור הלאה כדי לשמור על לכידות המשפחה, במקום להכריח את כולם להמשיך במסורת רק כי אתם אוהבים אותה מאוד. השינוי יכול להיות פשוט: אם אתם עדיין נהנים לצאת לערבי פיצה, תוכלו למשל להעביר אותו למוצאי שבת במקום לערב שישי, כיוון שכך יוכלו ילדכם ללכת לישון אצל חברים.

הורים לאחר פרידה: הימים הראשונים

Posted on 13 ינואר 202118 אפריל 2021 by פרופ' תרצה יואלס

השבועות הראשונים כהורים יחידנים: רגשות ואתגרים

המעבר להורות יחידנית טומן בחובו המון שינויים שצריך להתמודד איתם. יכול להיות שאתם מתמודדים עם המציאות של הורות יחידנית, או עם האתגרים שבהורות משותפת, וההסתגלות שלכם ושל בן או בת הזוג לשעבר למצב החדש.

חוסר הוודאות הזה עלול להוביל לרגשות עזים מסוגים שונים: כעס, עצב, תסכול, פחד, הלם, אשמה, חרטה ואבל על החיים שהיו לכם. מצד שני, יכול להיות שתחושו הקלה, תקווה או התרגשות בגלל חייכם החדשים. הורים יחידנים חדשים אומרים שהם מרגישים משוחררים מהעימותים והמתח שבניהול משא ומתן עם בן או בת הזוג. זו תקופה מאתגרת – אבל היא יכולה לעזור לכם ללמוד על עצמכם, ולמצוא אופקים חדשים.

התמקדו בחוזקות שלכם, היזכרו בהתמודדויות טובות עם אתגרים בעבר והציבו לעצמכם יעדים מציאותיים – כל אלה יעזרו לכם למצוא מחדש את הביטחון העצמי ואת החוסן הנפשי שלכם.

הורות יחידנית: טיפים לימים הראשונים

בתור התחלה, מספיק להסתדר עם מה שיש, לעשות מה שצריך ולהתמודד עם הרגשות שלכם. מותר לכם להישאר במצב הישרדותי לזמן מה. הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם לעבור את הימים והשבועות הראשונים.

בקשו עזרה

המשפחה והחברים יכולים לשמש כקווי הצלה. אם אינכם יכולים לקבל מהם תמיכה, חפשו הורים יחידנים אחרים או שכנים. נסו לדבר עם צוות הגן, בית הספר או עם אנשים במרכז הקהילתי.

קחו את הזמן להתרגל

רגשות אובדן הם חלק מחוויית הפרידה, ללא קשר לנסיבות המיוחדות במקרה שלכם. מותר לכם להרגיש כך ולדבר על כך – זה יעזור לכם להתאבל.

עקב בצד אגודל

בימים הראשונים, אל תצפו מעצמכם ומבני משפחתכם ליותר מדי. יש דברים שאינכם באמת צריכים לחשוב עליהם עכשיו. מומלץ לדחות החלטות גדולות עד שהמצב יתבהר – למשל, לעבור דירה.

התמקדו במה שבשליטתכם

יש דברים שאינם בשליטתכם, כמו מה שקורה כאשר ילדכם נמצא עם בן או בת הזוג לשעבר. שמרו את האנרגיה שלכם להתמודדות עם דברים שעליהם תוכלו באמת להשפיע.

זכרו שיש לכם אפשרויות בחירה

גם אם אינכם יכולים לשנות את המצב, אתם יכולים לשנות את אופן התגובה שלכם. לדוגמה, תוכלו לבחור להתנהג היטב, גם אם בן או בת הזוג לשעבר אינם מתנהגים כך. כמו כן, ביכולתכם לבחור לטפל בעצמכם וללכת בדרך בריאה ונכונה שתשנה מאוד את הרגשתכם.

אל תחמירו עם עצמכם

קל להתחיל להאשים את עצמכם על כל דבר שמשתבש. אבל אתם לא גיבורי על, ואף אחד לא מצפה מכם להיות כאלה. היו אדיבים כלפי עצמכם, וזכרו שאתם מתקדמים כל הזמן.

חשבו על העתיד בצורה חיובית

הרשו לעצכם לחלום מדי פעם על החיים כפי שהייתם רוצים שיהיו. הציבו לעצמכם ולילדכם יעדים חדשים.

מה אומרים עוד הורים יחידנים

האתגרים בהורות יחידנית משתנים עם הזמן. אתם ו/או בן או בת הזוג לשעבר עשויים למצוא בני זוג חדשים, מה שמוסיף מימד חדש לגמרי להסדרי ההורות שלכם. וכמובן, הילדים אינם מפסיקים לגדול וצרכיהם משתנים כל הזמן.

הנה כמה דברים שאמרו הורים יחידנים:

“הצלחתי להשריש תחושת ערכים ואחריות, ולשמש דוגמה חיובית לילדים שלי, בלי הצורך להתעמת עם בן זוג. זו עבודה קשה? כן. בודדה? לעיתים קרובות. אבל קלה יותר? בהרבה!”
“אני מרגיש שהסביבה המשפחתית שלנו טובה יותר כעת מאשר כשהייתי נשוי”.
“גיליתי את החוזק הפנימי שלי, ושאני יכולה לבטוח ביכולות שלי כהורה וכאישה”.
“שמרתי על קשר עם החברה שסביבי ועשיתי מאמץ להישאר פעיל”.
“ניסיתי שלא להתקבע על סוף מערכת היחסים, ובמקום זאת, התמקדתי בעתידי עם הילדים”.
“קיבלתי לבד את כל ההחלטות שנוגעות לחיים שלי, ועכשיו אני שלווה יותר”.

שגרות וילדים עם צרכים מיוחדים

Posted on 13 ינואר 20218 יוני 2021 by צילי ניר

מהן שגרות

כולנו זקוקים לשגרה בחיי היום-יום שלנו, בעבודה ועם המשפחה. שגרה משפחתית היא האופן שבו בני המשפחה מתארגנים כדי לעשות משהו, לבלות וליהנות. לכל משפחה יש שגרה ייחודית משלה. השגרה המשפחתית עוזרת לבני המשפחה לדעת מי עושה מה, מתי, באיזה סדר ובאיזו תדירות.

חלק מהשגרות קשורות לדברים שאנחנו עושים מדי יום – למשל, להתכונן לשינה. שגרה כזו יכולה לכלול דברים כמו להתקלח, ללבוש פיג’מה, לצחצח שיניים, ללכת לשירותים, לקרוא סיפור וללכת לישון. אלה דברים שאנחנו עושים באותו סדר מדי ערב.

שגרות אחרות יכולות להיות שבועיות או מזדמנות – לדוגמה, ללכת לפארק פעמיים בשבוע, ללכת למגרש המשחקים בימי שלישי או לעשות קניות בימי רביעי.

אין כלל מיוחד בנוגע לכמות השגרות שתקבעו במשפחה או באילו שגרות תשתמשו. שגרה שעובדת היטב אצל משפחה אחת עשויה להיות מגבילה ומובנית מדי למשפחה אחרת. למידע נוסף, קראו על שגרות משפחתיות ואיך הן עובדות.

מדוע שגרה מועילה לילדים עם צרכים מיוחדים

סביבה ביתית מאורגנת וצפויה עוזרת לכל הילדים להרגיש מוגנים ובטוחים, בעיקר בתקופות מלחיצות או כשהילדים עוברים שלבים והתנסויות קשים. אם ילדכם צריך לקבל תרופה מדי יום או לעבור פרוצדורה רפואית קבועה, השגרה תעזור לשניכם לזכור לעשות זאת.

שגרות משפחתיות יכולות לעזור לילד עם צרכים מיוחדים לפתח מיומנויות חדשות. לדוגמה, אם המטרה של ילדכם היא לעבוד על מיומנויות תקשורת וללמוד, למשל, לחכות לתורו, תוכלו להזכיר לו כמה פעמים בזמן הארוחה שעכשיו תורו לדבר על מה שקרה בגן היום.

אם ילדכם מתמודד עם צרכים מורכבים, ייתכן שתצטרכו לעזור לו בשגרה הטיפולית, אך הוא עדיין יכול ליהנות ולהרוויח מהשגרות היומיומיות שלכם.

השגרות יכולות להועיל גם לכם. הן מאפשרות לכם, למשל, לפנות זמן לחשוב על דברים אחרים ולהיות מאורגנים יותר. אפשר להשתמש בהן כדי להכניס לשגרה פעילויות משפחתיות מהנות כמו ערבי משחקים או קריאת ספרים ביחד, שמסייעות ליצירת קשר משפחתי חזק ורגוע ותחושה של “ביחד”.

להפיק את המיטב מהשגרות

בדומה לילדים עם התפתחות טיפוסית, יש ילדים עם צרכים מיוחדים שאוהבים וזקוקים לשגרה יותר מאחרים. לכן, השגרות הטובות ביותר הן שגרות שמתאימות לכם ולילדכם, ומקלות את חיי היומיום שלכם. רוב השגרות האפקטיביות כוללות שלושה מאפיינים עיקריים:

תכנון מוצלח – שגרות טובות הן שגרות ברורות, שבהן כל אחד מבני המשפחה מבין את תפקידו ויודע בדיוק מה עליו לעשות
קביעות – שגרות טובות הופכות לחלק מחיי היומיום של המשפחה
מהלך צפוי – בשגרה טובה, הדברים מתרחשים באותו סדר כל פעם ופעם.

לאחר שתתחילו להשתמש בכמה שגרות, כדאי לשבת יחד כל המשפחה ולדבר עליהן כדי שימשיכו להתנהל היטב. לדוגמה, אם שגרת הבוקר שלכם אינה עובדת היטב, אפשר לשאול, “מה לא עובד? איך לדעתכם אפשר לתקן זאת?”

אפילו ילדים צעירים מאוד ייהנו לזרוק רעיונות לחלל האוויר, וזו דרך נהדרת לאפשר להם לתרגל מיומנויות של פתרון בעיות. אפשר לדבר על איך כל אחד במשפחה מרגיש כשהשגרות מתנהלות כראוי ואיך הוא מרגיש במצב אחר.

לשנות שגרות

שגרה שעובדת היטב לילד אחד או למשפחה אחת בשלב מסוים עשויה שלא לפעול טוב כל כך בתקופות אחרות. הנסיבות משתנות ודברים בלתי צפויים צצים, ולכן חשוב לשמור על גמישות – למשל, אם ילדכם אינו מרגיש טוב או לא ישן היטב, או שאתם יוצאים לחופשה משפחתית. לפעמים, אחרי הפסקה מהשגרה, תגלו שעליכם לחזור לשגרה בהדרגה.

הפסקה בשגרה יכולה להיות מועילה – ילדים עם צרכים מיוחדים יכולים ליהנות מספונטניות וכיף בדיוק כמו ילדים אחרים. יחד עם זאת, חשוב לזכור שעבור חלקם- כל יציאה קטנה מהשגרה מעוררת מצוקה ולכן צריך לשקול זאת באופן אישי עבור כל משפחה וכל ילד.

לדבר על השגרות עם אנשים אחרים

בקשו מהמומחים שעוזרים לטפל בילדכם טיפים ליצירת שגרות מוצלחות. ייתכן שהם יוכלו לעזור לכם להכניס הזדמנויות למידה לתוך השגרות.

אנשים אחרים שמעורבים בטיפול בילדכם ישמחו לדעת מהן השגרות שלכם – למשל, חברים, בני משפחה או נשות הצוות בגן.

לעזור לילדכם לפעול לפי השגרות

תוכלו לעזור לילדכם להשתתף בשגרות המשפחתיות. אפשר להשתמש בשיטות פשוטות כגון סימני מגע או קול – למשל, לגעת בזרועו ולקרוא בשמו כדי להזכיר לו לסיים לאכול.

אפשר להשתמש בספרונים חברתיים – ספרונים פשוטים עם תמונות ומשפטים פשוטים. לדוגמה, תוכלו להכין ספרון לצחצוח השיניים, שמספר מתי צריך לצחצח שיניים ואילו שלבים יש לבצע: לקחת את המשחה, לפתוח את המכסה, לשים משחה על המברשת וכן הלאה.

שיטה נוספת היא לוחות זמנים חזותיים – למשל, לו”ז לשגרת הבוקר יכלול תמונות שבהן הילד יוצא מהמיטה, מצחצח שיניים, מתלבש ואוכל ארוחת בוקר.

התפתחות המוח אצל בני נוער

Posted on 13 ינואר 20216 אפריל 2021 by ד"ר עמית שלו בן-נון

התפתחות המוח: עקרונות הבסיס

מוחם של ילדים עובר פרץ גדילה משמעותי בגיל צעיר מאוד. עד גיל שש מגיע המוח ל-90%-95% מגודלו של מוח מבוגר. עם זאת, עדיין נותרת עבודה רבה לפני שיוכל לתפקד כמוחו של מבוגר. מדענים חשבו פעם כי המוח מתפתח אך ורק בשנות החיים הראשונות, ואז מפסיק. כעת אנו יודעים שהוא ממשיך להתפתח עד שנות הבגרות.

תהליך העיצוב מחדש של המוח מתרחש בצורה אינטנסיבית בגיל ההתבגרות, וממשיך עד אמצע שנות העשרים. חלק מהשינויים מתרחשים לפני תחילת ההתבגרות המינית, ואחרים ממשיכים הרבה אחריה. המוח משתנה בהתאם לגיל, לניסיון ולשינויים ההורמונליים במהלך ההתבגרות המינית.

לכן, אף שמוחם של מתבגרים מתפתח בערך באותו אופן ובערך באותו זמן, עשויים להיות הבדלים בקרב מתבגרים שונים. לדוגמה, אם ילדכם התחיל את ההתבגרות המינית מוקדם, ייתכן שחלק מהשינויים במוחו התחילו מוקדם גם הם, אם כי פעמים רבות תהליכים אלו אינם חופפים.

מהנעשה בתוך המוח המתבגר

גיל ההתבגרות הוא תקופה של צמיחה והתפתחות משמעותית בתוך המוח המתבגר. השינוי העיקרי הוא שקשרים שאין בהם שימוש באזורי החשיבה והעיבוד של המוח (שנקרא “החומר האפור”) “מקוצצים” ו”נגזמים”, ובו בזמן, קשרים אחרים מתחזקים. זוהי דרכו של המוח להיות יעיל יותר, בהתבסס על עיקרון “השתמש או זרוק”.

תהליך הגיזום הזה מתחיל בחלק האחורי של המוח. החלק הקדמי של המוח, קליפת המוח הקדם-מצחית, הוא האחרון שמתעצב מחדש. קליפת המוח הקדם-מצחית היא החלק שבו מתקבלות ההחלטות במוח, שאחראי על יכולתו של ילדכם לתכנן ולחשוב על תוצאות מעשיו, לפתור בעיות ולשלוט בדחפים. חלק זה ממשיך להשתנות עד תחילת שנות העשרים.

כיוון שקליפת המוח הקדם-מצחית עדיין מתפתחת, בני הנוער נוטים להשתמש בחלק של המוח שנקרא אמיגדלה לקבלת החלטות ולפתרון בעיות יותר מאשר מבוגרים. האמיגדלה קשורה לרגשות, דחפים, אגרסיות והתנהגות אינסטינקטיבית.

תהליך ההתפתחות של המוח, מחלקו האחורי ועד לקדמי, מסביר מדוע החשיבה וההתנהגות של ילדכם נראות לפעמים בוגרות למדי, ופעמים אחרות – בלתי הגיוניות, אימפולסיביות או רגשיות. בני נוער מתפקדים עם מוח שעדיין נמצא בתהליך התפתחות. דבר זה לעיתים מתבטא בחשיבה ממוקדת בהווה ללא התחשבות בתוצאות עתידיות של התנהגותו של המתבגר, ועלול להוביל למגוון התנהגויות סיכוניות, כמו התנסות בסמים, נהיגה תחת השפעת אלכוהול, התנהגות מינית לא זהירה ועוד. למעשה מוחו של המתבגר אינו בשל דיו כדי להפעיל שיקול דעת בוגר שכן יכולת הבקרה, שנמצאת במוח הקדמי, עדיין לא הגיעה לבשלות.

כיצד לפתח מוח בריא

השילוב בין מוחו הייחודי של ילדכם לבין הסביבה משפיע על האופן שבו הוא מתנהג, חושב ומרגיש. הפעילויות והמיומנויות שהוא מעדיף כעת עשויות להפוך לרכיבים “מובנים מראש” במוחו, שיישארו שם בהמשך.

האופן שבו בני נוער מבלים את זמנם חיוני מאוד להתפתחות המוח. לכן, כדאי לחשוב על מגוון הפעילויות והחוויות שילדכם מתעניין בהן – מוזיקה, ספורט, לימודים, שפות ומשחקי וידיאו. כיצד כל אלה מעצבים את המוח שייקח איתו לבגרותו?

אתם מהווים חלק חשוב מסביבתו של ילדכם, וחשובים לו מאוד. האופן שבו תדריכו את ילדכם ותשפיעו עליו יעזור לו לפתח מוח בריא.

אפשר:

לעודד התנהגות חיובית
לטפח מיומנויות חשיבה טובות
לעזור לילדכם לישון הרבה.

לעודד התנהגות חיובית

בזמן שמוחו של ילדכם מתפתח, הוא עשוי:

לקחת יותר סיכונים או לבחור פעילויות בסיכון גבוה
להביע רגשות חזקים יותר
לקבל החלטות אימפולסיביות.

הנה כמה רעיונות לעידוד התנהגות טובה ולחיזוק קשרים חיוביים במוח:

תנו לילדכם לקחת כמה “סיכונים בריאים”. החוויות החדשות והשונות יעזרו לו לפתח זהות עצמאית, לחקור התנהגויות של מבוגרים ולהתקרב לעצמאות. דוגמאות לסיכונים בריאים כוללות הליכה לחוג חדש למרות שאף חבר מהכיתה לא הולך לשם, התנסות במאכלים חדשים ומיוחדים (לדוגמה אוכל חריף, חמוץ במיוחד), למידה של ספורט חדש ואתגרי כגון גלישת גלים או טיפוס על קירות, בישול תבשיל מסובך שרק ההורים מכינים בד”כ למרות הידיעה שקיים סיכוי גבוה שלא יצליח לעשות זאת לבדו וכדומה. למעשה מדובר בעידוד חשיפה לפעילויות וריגושים חדשים אשר מצד אחד מספקים את צורך החקירה של המתבגר ויחד עם זאת אינם מסכנים אותו. דוגמה נוספת היא לתת למתבגר “ללמוד על בשרו” ולגשת חד פעמית למבחן בבית הספר מבלי שלמד אליו כהלכה כיוון שלדעתו הוא “יכול להצליח גם בלי ללמוד”. בעוד שמהלך מעין זה יכול להוביל לכישלון נקודתי במבחן, הוא גם יכול להוביל להטמעת החשיבות של תרגול ותכנון מראש. לעיתים, התבגרות ולמידת עומק מתאפשרים אך ורק מתוך התנסות אישית בחוויית הכישלון.
עזרו לו למצוא דרך יצירתית והבעתית חדשה להביע את רגשותיו. ייתכן שיגלה כך רגשות חדשים וינסה לשלוט בהם. מתבגרים רבים מגלים שספורט או מוזיקה, כתיבה וצורות אמנות אחרות – כמשתתפים או כצופים – מאפשרים להם להביע רגשות.
דברו על ההחלטות שילדכם צריך לקבל, ופרקו אותן לשלבים. בררו בנוגע לדרכי פעולה אפשריות שיוכל לבחור, ודברו על התוצאות הפוטנציאליות. עודדו אותו לתת משקל רב יותר לתוצאות החיוביות לעומת התוצאות השליליות.
השתמשו בשגרות משפחתיות כדי לתת מבנה וסדר לחייו של ילדכם. אפשר לבסס את השגרות האלה על לוחות הזמנים של בית הספר ושל המשפחה.
הציבו לילדכם גבולות, והזדמנויות לדון בגבולות האלה. אנשים צעירים זקוקים להכוונה ולהצבת גבולות מהוריהם וממבוגרים אחרים.
שבחו אותו לעתים קרובות ותנו לו תגמול חיובי על התנהגות רצויה, כדי לחזק את הקשרים במוחו.
שמשו דוגמה חיובית. התנהגותכם תראה לילדכם לאיזו התנהגות אתם מצפים.
שמרו על קשר עם ילדכם. סביר להניח שתרצו להשגיח על הפעילויות והחברים שלו. כדי לעשות זאת, היו פתוחים ונגישים למקרה הצורך.
דברו עם ילדכם על מוחו המתפתח. בני נוער שמבינים את חשיבותה של תקופת ההתפתחות הזו עשויים לעבד טוב יותר את רגשותיהם.
לעתים קרובות, מתבגרים מתלהבים מאוד מתחומי העניין שלהם, בעיקר אלה שמאפשרים להם להיות בחברה. כדי לעזור לילדכם לפתח מיומנויות וביטחון עצמי, תמכו בתחומי העניין, הפעילויות והתחביבים שלו.

לטפח מיומנויות חשיבה טובות

הודות לצמיחת המוח ולהתפתחותו בשנים אלה, יתחיל ילדכם:

לחשוב בהיגיון רב יותר
לחשוב על דברים בצורה מופשטת יותר – הוא לא יראה עוד את הדברים בשחור או לבן בלבד
להבין טוב יותר את האיתותים הרגשיים של אחרים
לפתור בעיות מורכבות יותר בדרך הגיונית, ולראות בעיות מנקודות מבט שונות
לקבל פרספקטיבה טובה יותר לגבי העתיד.

תוכלו לעודד את התפתחות החשיבה של ילדכם בדרכים הבאות:

עודדו אמפתיה. דברו על רגשות – הרגשות שלכם, של ילדכם ושל אנשים אחרים. הדגישו את העובדה שאנשים אחרים מסתכלים על הדברים מנקודות מבט שונות ובהתאם לנסיבות שונות, והזכירו לו שאנשים רבים עשויים להיות מושפעים מפעולה אחת ויחידה.
הדגישו את התוצאות המיידיות וארוכות הטווח של פעולות שונות. החלק במוח שאחראי על החשיבה לעתיד (קליפת המוח הקדם-מצחית) עדיין מתפתח. דברו על האופן שבו פעולותיו של ילדכם משפיעות על ההווה והעתיד גם יחד, כדי לעזור להתפתחות בריאה של קליפת המוח הקדם-מצחית.
נסו להתאים את רמת השפה שלכם לרמת ההבנה של ילדכם. כשאתם מדברים על נושאים חשובים, בדקו את רמת ההבנה של ילדכם ובקשו ממנו לחזור על דבריכם במילים שלו.
עודדו את ילדכם לפתח יכולת קבלת החלטות ומיומנויות לפתרון בעיות. שמשו לילדכם דוגמה והציעו לו לעבוד לפי תהליך שכולל את הגדרת הבעיה, רשימת האפשרויות ושקילת התוצאות שמובילות לפתרון הטוב ביותר לכל המעורבים.

לעזור לילדכם לישון היטב

דפוסי השינה של ילדכם משתנים בשנות ההתבגרות, כיוון שהמוח מייצר מלטונין בזמנים שונים ביום – מה שגורם לילדכם להתעייף ולהיות מוכן לשינה מאוחר יותר בערב. שינויים אלה עלולים לגרום לילדכם להישאר ער אל תוך הלילה ולהתקשות לקום בבוקר למחרת. שינה טובה חיונית להתפתחות בריאה של המוח. לעומת זאת, מחסור בשינה יכול להוביל לעייפות במהלך היום, ירידה בתפקוד הלימודי בבית הספר, החמרה של קשיי וויסות רגשי אצל ילדים הסובלים מבעיות מסוג זה (הפרעת קשב וריכוז, הפרעת חרדה, הפרעת אישיות גבולית), התנהגות אימפולסיבית ועוד.

נסו את הדברים הבאים:

ודאו שסביבת השינה של ילדכם נוחה ושקטה.
עודדו אותו להירגע לפני השינה – בלי טלוויזיה, טלפון נייד או מחשב.
אכפו שגרת שינה קבועה. כוונו לכך שילדכם ילך לישון ויקום בזמנים קבועים.
עודדו אותו לישון מספיק מדי לילה. כמות השינה האידיאלית משתנה אמנם מאדם לאדם, אך בני נוער זקוקים לתשע – עשר שעות שינה בממוצע מדי לילה.
בחופשים אפשרו שינה עד שעות מאוחרות יותר, אך הקפידו להעיר את המתבגר לא יותר משעתיים אחרי שעת היקיצה הקבועה שלו בימים של שיגרת בית הספר. שינה עד שעות מאוחרות מאוד עלולה לגרום לקושי להירדם בלילה ולקושי להתעורר בבוקר שאחרי בשעה הרגילה לקראת בית ספר.

התנהגות מסוכנת

המוח המתבגר בנוי לחיפוש חוויות חדשות, סיכונים ותחושות, כחלק מליטוש הקשרים הרלוונטיים במוח. כמו כן, השליטה העצמית ויכולת השיפוט של בני נוער אינן תמיד בנמצא, ולכן הם מועדים יותר להתנהגות מסוכנת. מצב זה נובע מכך שיכולת הבקרה העצמית, פתרון הבעיות וקבלת ההחלטות נמצאות בקליפת המוח הקדם-מצחית – החלק האחרון שמתפתח. יש טענה כי גם ההורמונים תורמים להתנהגות אימפולסיבית ומסוכנת אצל בני נוער.

מתבגרים צריכים לקחת סיכונים כדי לגדול ולהתפתח. עודדו את ילדכם לבחור בסיכונים בריאים ומושכלים – כגון ספורט או טיולים – במקום סיכונים שליליים כמו עישון או גניבה. כל לקיחת סיכון טומנת בחובה את אפשרות הכישלון. ילדכם יזדקק לתמיכתכם כדי להתגבר על מכשולים בדרך.

לחץ והמוח המתבגר

כל השינויים שמתרחשים במוחו של ילדכם מעלים עוד יותר את החשיבות שיקבל הגנה וטיפוח. במהלך שנות ההתבגרות עולה השכיחות של בעיות בבריאות הנפשית, אולי בגלל העובדה שהמוח המתפתח פגיע יותר לגורמי לחץ מאשר מוחו של מבוגר.

גורמי לחץ אצל מתבגרים כוללים סמים, אלכוהול והתנהגות מסוכנת, וכן מעבר לבית ספר חדש, לחץ חברתי, דרישות לימודיות גבוהות, או אירועים חשובים כמו מעבר דירה או מותו של אדם אהוב.

עם זאת, אל תעטפו את הילד בצמר גפן! תשומת לב הורית גדולה מדי עלולה לגרום לילדכם להתרחק. שמרו איתו על קשר והיו מעורבים בחייו, כדי ללמוד יותר על האופן שבו הוא מתמודד עם לחצים. כמו כן, כדאי לשמור על מערכת יחסים פתוחה ולוודא שהוא רואה בכם מישהו שאפשר לדבר איתו – אפילו על נושאים מביכים ולא נוחים. נהוג לחשוב שילדים פתוחים יותר לקבל השגחה והדרכה הורית בשנות ההתבגרות אם גדלו בסביבה ביתית תומכת ומעודדת.

כל ילד מתבגר הוא מיוחד במינו, ובני נוער מגיבים ללחץ באופנים שונים ומיוחדים במינם. אתם מכירים את ילדכם טוב יותר מכל אחד אחר; סמכו על תחושת הבטן שלכם ותדעו איך לעזור לו אם הוא עובר תקופה קשה. מותר גם לבקש עזרה מחברים, בני משפחה או אנשי מקצוע כמו רופא הילדים או המשפחה.

לקבל עזרה

כל ילד חווה שינויים בקצב משלו. אם אתם מודאגים בנוגע לקצב ההתפתחות של ילדכם ויש לכם חששות בגלל השינויים בגופו, חשיבתו והתנהגותו, פנו קודם כל ליועץ בית הספר או לרופא. אם אתם מודאגים מאוד, אפשר לפנות לפסיכולוג או פסיכיאטר. אפשר לקבל המלצה לכך מרופא הילדים או המשפחה. כמו כן, אפשר לקבל תמיכה מצוינת מהורים אחרים. נסו לדבר עם הורים אחרים בבית הספר.

תקשורת ומערכות יחסים אצל מתבגרים צעירים

Posted on 13 ינואר 20215 אפריל 2021 by אורן רודב

הידעתם?

אם תישארו בסביבת הילדים המתבגרים שלכם ותשמרו איתם על קשר, תיתקלו בפחות בעיות התנהגות. לא חייבים להיות צמודים אליהם כל היום; אפשר פשוט להיות במטבח כשהוא בחדרו (ולא סגורים בחדר השינה שלכם), כך שיידע שהוא יכול לבוא ולשוחח איתכם אם ירצה. חשוב לבני נוער לדעת שיש להם אפשרות לקבל תמיכה, גם אם אינם צריכים אותה כרגע.

מערכות יחסים בשנות ההתבגרות המוקדמות

מערכות יחסים משפחתיות משתנות במהלך גיל ההתבגרות, אך נוטות לשמור על עוצמתן גם בשנים אלה. למעשה, ילדכם זקוק לתמיכה ולאהבה המשפחתית בדיוק כפי שנזקק להן כשהיה צעיר יותר. בו בזמן, הוא זקוק לפרטיות ולמרחב אישי רבים יותר ככל שהוא מתבגר. אין זה אומר בהכרח שיש לו משהו להסתיר. זהו רק חלק טבעי וחשוב בהתבגרות.

כמו כן, ילדים זקוקים לקבלת אחריות רבה יותר במעבר מילדות לבגרות. המהירות שבה תעבירו את האחריות לילדכם תלויה בגורמים רבים – עד כמה נוח לכם לעשות זאת, המסורות התרבותיות שלכם ושל משפחתכם, מידת הבשלות של ילדכם ועוד.

כדי ללמוד כיצד לקבל החלטות בטוחות ואחראיות עבור עצמם, בני נוער זקוקים לעצה, תמיכה והשגחה מצדכם. מומלץ להשגיח בצורה קלילה ומאופקת, תוך כדי שאתם מאפשרים להם גם לטעות מדי פעם. אם כי יהיו תקופות שבהן מותר וכדאי לבקש מילדכם מידע ספציפי ולשאול אותו לאן הוא הולך ועם מי הוא נמצא.

אמון הוא חשוב במיוחד למציאת האיזון בין צרכיו של ילדכם בפרטיות ובאחריות לבין הצורך שלכם לדעת מה קורה. אם אתם וילדכם סומכים זה על זה ונשארים בקשר, סביר להניח שהוא ירצה לחלוק את מעשיו, להיצמד לכללים ולנסות לחיות בהתאם לציפיות שלכם, וידע שהוא יכול לפנות אליכם גם כאשר עשה משהו לא כשורה.

לשמור על קשר עם ילדכם

שמרו על קשר עם ילדכם ובנו מערכת יחסים בריאה באמצעות אינטראקציות יומיומיות ובלתי מתוכננות, כמו ניהול שיחה קלה בזמן שטיפת הכלים. אפשר גם לתכנן את המפגשים הללו, ולקבוע זמן מיוחד שבו תעשו דברים מהנים ביחד. הנה כמה רעיונות למפגשים מתוכננים ובלתי מתוכננים:

ארוחות משפחתיות קבועות
בילויים משפחתיים מהנים
פגישות אחד על אחד
מפגשים משפחתיים לדיון בבעיות
לעשות דברים פשוטים ונחמדים – טפיחה על הגב, חיבוק, דפיקה בדלת לפני שנכנסים לחדר.

כיצד לתקשר עם ילדכם

הקשבה פעילה היא כלי רב עוצמה לשיפור התקשורת ולבניית מערכת יחסים חיובית ביניכם לבין ילדכם. זוהי דרך טובה להגיד לו, “כרגע, אתה הדבר החשוב ביותר בעולם עבורי”. הנה מדריך מהיר להקשבה פעילה:

הפסיקו את מה שאתם עושים באותו רגע, ותנו לילדכם תשומת לב מלאה.
התבוננו בו כשהוא מדבר.
הפגינו עניין, והראו לו שאתם מנסים להבין.
הקשיבו בלי להפריע, לשפוט או לבקר את דבריו.
התרכזו היטב במה שהוא אומר.

ניהול משא ומתן וניהול עימותים

ילדכם צריך ללמוד כיצד לקבל החלטות כחלק מהמסע לקראת הפיכתו לאדם בוגר, עצמאי ואחראי. טכניקות לניהול משא ומתן יעזרו לילדכם ללמוד כיצד לחשוב לעומק על הדברים שהוא רוצה וצריך, ואז לתאר אותם בדרך הגיונית.

לפעמים המשא ומתן שתנהלו עם ילדכם לא יגיע לתוצאה הרצויה ולהסכמה – זה טבעי ונורמלי. בסופו של דבר, התמודדות יעילה עם עימותים יכולה למעשה להעמיק ולחזק את מערכת היחסים עם ילדכם, ולעזור לו ללמוד מיומנויות חשובות לחיים.

להתמודד עם שיחות מורכבות

לפעמים, אתם וילדכם עשויים להיקלע לשיחות מורכבות, למשל על נושאים כגון מין, נטייה מינית, אוננות, סמים, אלכוהול, קשיים בלימודים, עבודה וכסף – כל אלה נושאים שעלול להיות קשה לדבר עליהם. היכולת לנהל שיחות מורכבות ביחד עם ילדכם מצביעה על מערכת יחסים בריאה, ועוזרת לכם לשמור על קרבה ואמון. הנה כמה רעיונות:

נסו להישאר רגועים.
הרגיעו את ילדכם ואמרו לו שאתם רוצים לדבר על הנושא.
ספרו לו שאתם מעריכים את העובדה שביקש לדבר איתכם.
אם אתם צריכים קצת זמן לחשוב לפני שאתם מדברים, קבעו זמן לשיחה מאוחר יותר באותו יום.
נצלו הזדמנויות לשיחה טבעית ולא מאולצת. תוכלו לשוחח על נושאים רגישים שעלו בתכנית טלוויזיה בה צפיתם יחד, בעקבות אירוע שסוקר בחדשות, או משהו שנתקלתם בו בחיי היום יום.
התחילו מלשאול את ילדכם מה הוא יודע על הנושא, מה דעתו על נושא זה או מהי דעתם של חבריו, ומה הוא מעוניין לדעת, בטרם תביעו את דעתכם
הקשיבו לילדכם בצורה פעילה.
אל תהיו ביקורתיים, שיפוטיים או רגשניים.
הודו לילדכם שבא לדבר איתכם.

מערכות היחסים של ילדכם עם חברים

כשילדים נכנסים לגיל ההתבגרות, החברים שלהם נהיים חשובים יותר ויותר. חברויות חיוביות, מקבלות ותומכות עוזרות לבני הנוער להתפתח ולהפוך למבוגרים, ולכם יש תפקיד משמעותי בכך. מערכת יחסים חמה ואוהבת עם ילדכם תעזור לו עם החברויות שלו. אם תמשיכו לתת לו שבחים וחיזוקים כשאתם רואים שהוא מתנהג בצורה הוגנת, בוטחת ותומכת, תעודדו אותו לעבוד על התכונות החברתיות החיוביות הללו גם בעתיד.

הכירו את חבריו של ילדכם, כדי להראות לו שאתם מבינים עד כמה חשובות לו החברויות שלו. עודדו אותו להזמין חברים הביתה ותנו להם מרחב להסתובב בו ופרטיות לעסוק בענייניהם.

חברים שליליים (Frenemies)

חברויות בין בני נוער עלולות לפעמים להפוך ל”רעילות”, וחברים עלולים להפוך לחברים שליליים – חברים שהם קצת אויבים. במקום לגרום לילדכם להרגיש טוב, שייך ואהוב, החברויות האלה כוללות סוגים מעודנים (ולפעמים לא כל כך מעודנים) של השפלות, מניפולציות, החרגות והתנהגויות לא נעימות אחרות.

עזרו לילדכם להימנע מחברויות רעילות: חשבו יחד איתו מי הם חברים טובים – חברים שדואגים לו, שאכפת להם ממנו, שכוללים אותו בפעילויות שונות ומתייחסים אליו בכבוד.

מערכות יחסים רומנטיות של בני נוער

מערכות יחסים רומנטיות הן אבן דרך התפתחותית חשובה מאוד עבור ילדכם. אין גיל נכון להתחיל מערכת יחסים כזו – כל ילד שונה, וכל משפחה מחזיקה בדעות שונות בנושא. מתבגרים צעירים יותר מסתובבים בדרך כלל בקבוצות. הם עשויים להיפגש עם מישהו מיוחד בזמן המפגש עם החברים, ולאט לאט מבלים איתו יותר זמן בנפרד.

דברו עם ילדכם על הנושא. אם הוא מתעניין במערכות יחסים רומנטיות, דברו על כללי התנהגות וכללים בסיסיים, ועל התוצאות של הפרת הכללים. הבהירו שאתם מבקשים שלא ישמרו מכן סודות אלא יבואו לספר לכם בפתיחות; שלא נפגשים עם אחרים מבלי ליידע את ההורים. דוגמאות לשיחות כאלה תוכלו לקרוא במאמר מערכות יחסים בגיל ההתבגרות: רומנטיקה ואינטימיות. כדאי להסכים על כמה דברים שילדכם יכול לעשות אם הוא מרגיש לא בטוח או מאוים.

שמשו דוגמה חיובית והראו לילדכם כיצד אתם מתנהלים במערכות היחסים ובחברויות שלכם, וכיצד אתם מתייחסים לבן או בת הזוג, לחברים ולבני המשפחה באהבה ובכבוד. כשאתם מדברים לגברים ולנשים כאחד בכבוד, ילדכם יידע שאתם חושבים שכולם שווים ומוערכים.

רשתות חברתיות והשפעתן

Posted on 13 ינואר 20213 דצמבר 2023 by ד"ר רחל מרנס

הידעתם?

סקר שנערך בשנת 2010 הראה כי ל-91% מהילדים בני 17-13 באוכלוסייה היהודית בישראל יש פרופיל ברשתות חברתיות (מתוך אתר הכנסת).
כ-93% מבני הנוער נכנסים לאתרי רשתות חברתיות לפחות פעם בשבוע, וכ-77% אחוז מהם עושי ם זאת לפחות פעם ביום (מתוך אתר איגוד האינטרנט הישראלי).

רשתות חברתיות לילדים ולבני נוער

רישות חברתי (נטוורקינג) משמעו שימוש באינטרנט כדי לתקשר, ליצור קהילות וקשרים עם אנשים שחולקים את אותם תחומי עניין. בני נוער משתמשים באתרי רשתות חברתיות כגון פייסבוק, טאמבלר, טוויטר, סנאפצ’ט ואינסטגרם כדי:

ליצור פרופילים מקוונים
להגיב על פוסטים, תמונות וסרטונים שלהם ושל אחרים
להעלות קישורים, תמונות וסרטונים שבהם הם מתייגים אנשים אחרים, או מתויגים על ידי אחרים
לשלוח ולקבל הודעות
להצטרף לקבוצות בנושא מסוים או לעקוב אחריהן.
לייצר תוכן כגון סרטונים, מוזיקה וכו’ ולשתף אחרים
להשתתף במשחקי מחשב מול משתמשי רשת אחרים

חלק מהילדים ובני הנוער מתקשרים עם אנשים אחרים באמצעות אתרי משחקים מקוונים.

מה ילדכם מקבל מאתרי הרשתות החברתיות

באופן כללי, אתרי הרשתות החברתיות מהווים מעין שלוחה של מפגשים פנים אל פנים. לכן, היתרון הגדול ביותר שלהם עבור ילדכם הוא תחושות קשר ושייכות למשפחה, לחברים ולאנשים שדומים לו. אתרים אלה מאפשרים לו לשתף אחרים במה שהוא עושה וכיצד הוא מרגיש, להישאר בקשר עם חברים, ליצור קשרים עם אנשים חדשים ולגלות קהילות חדשות שמבוססות על תחומי עניין משותפים. אולם, לפעמים סוג החיבור המקוון נחווה כלא אמיתי והוא עשוי להעצים תחושת בדידות. חשוב להקפיד שהעולם המקוון לא יחליף את עולמו האמיתי של ילדכם.

יש עוד יתרונות רבים לשימוש באתרי רשתות חברתיות, ובהם:

אוריינות מדיה דיגיטלית: החקירה וההתנסות באתרי רשתות חברתיות עוזרות לילדכם לבנות ידע ומיומנויות
שיפור בתוצאות הלימודים: בתי הספר משתמשים לעתים קרובות באתרי רשתות חברתיות חינוכיים, כדי לעודד שיתוף פעולה בין התלמידים
יצירתיות: ילדכם יכול לבטא את היצירתיות שלו באמצעות עמודי הפרופיל, הפוסטים, התמונות והסרטונים שהוא מעלה
מעורבות אזרחית ופוליטית: ילדכם יכול לקבל מידע על ענייני אקטואליה, לבדוק ערכים ורעיונות שונים ולנקוט פעולה
בריאות נפשית ורווחה: תחושת הקשר והשייכות באתרי הרשתות החברתיות מסייעת להערכה העצמית של ילדכם, והוא יכול להשתמש בהם כדי לקבל עזרה בנושאים שמדאיגים אותו.

הסיכונים באתרי הרשתות החברתיות

באתרי הרשתות החברתיות עלול ילדכם להיתקל באנשים שירצו להשפיל אותו, לאיים עליו, לעקוב אחריו או אפילו לפגוע בו. כמו כן, הוא עצמו עלול לשתף תגובות, תמונות וסרטונים של עצמו ושל אחרים שיכולים לגרום לצרות. לדוגמה, התמונות שהוא מעלה עלולות להישלח לאנשים שאינו מכיר, או לקבל תשומת לב שלילית. תמונות ישנות ומביכות שנשארות באינטרנט עלולות להשפיע על אפשרויות עתידיות לעבודה.

לעיתים, נוצרת ברשת אשליה שהכל אצל אחרים מושלם. פעמים רבות אנשים משתפים רק את רגעי הזוהר הטובים שלהם ולא את שגרת היומיום האפורה. בנוסף, שקיעה בעולם שכולו דיגיטלי קשור בשיעור דיכאון גבוהים.

כדי לעזור לילדכם להיות חסין יותר בפני הסיכונים הללו, חשוב ללמוד כיצד להשתמש באתרים בבטחה.

מה אפשר לעשות

אי אפשר לעמוד בקצב ולבדוק כל מה שילדכם עושה באינטרנט מדי יום, אך אפשר לבנות אמון ולקיים איתו שיחות קבועות ומכבדות, שיראו לו שאתם מבינים עד כמה חשובים לו אתרי הרשתות החברתיות.

כמו כן, כדאי להכיר את האתרים שבהם הוא משתמש. בקשו ממנו להראות לכם אילו אתרים פופולריים או איך עובדים האתרים או היישומונים האהובים עליו. אם ילדכם בן יותר מ-13, אל תבקשו ממנו ישירות לראות את הפרופיל האישי שלו ברשתות החברתיות, כיוון שהוא עלול להרגיש שאתם פולשים לפרטיות שלו.

אפשר ליצור לעצמכם פרופיל ברשת חברתית כדי להכיר ולהבין איך עובד האתר. עודדו את ילדכם לקבל את בקשת החברות מכם, אך כבדו את הפרטיות שלו ואל תכתבו פוסטים בעמוד שלו או תגיבו לפוסטים שלו – זה עלול להביך אותו ולגרום לו שלא לרצות להיות בקשר מקוון איתכם. נהגו באופן דומה גם לגבי תיוג ילדכם בתמונות. מומלץ שלא להעלות תמונות של ילדכם כלל. אם אתם כבר עושים זאת- דאגו לקבל את אישורו.

הסבירות שילדים ובני נוער יפרסמו מידע אישי ברשתות חברתיות הולכת ועולה עם הגיל. 23% מהילדים בני 9-7 גולשים ברשתות חברתיות, ושיעור השימוש עולה בקרב בני נוער בגיל 18-16 לכ- 75% (מתוך אתר הכנסת).

כללים משפחתיים לשימוש ברשתות חברתיות

הנה כמה קווים מנחים פרקטיים לשימוש ברשתות חברתיות:

בדקו אם האתר שילדכם רוצה להירשם אליו מתאים לגילו. לדוגמה, כדי לפתוח פרופיל בפייסבוק, על ילדכם להיות בן 13 לפחות.
החליטו עם ילדכם מתי מותר לו להשתמש באתרי רשתות חברתיות. לדוגמה, אפשר להחליט שצריך לכבות את אפשרות הצ’ט בזמן שעושים שיעורי בית.
דברו על הזמן שבו מותר לו לגלוש באינטרנט. חלק מהמשפחות משתמשות בתוכנות שמגבילות את זמן הגלישה, ואחרות גילו שעדיף להן לערוך הסכם עם הילדים שמפרט את השימוש באינטרנט ובסמארטפון.

להגן על הפרטיות

כדי לשמור על פרטיותו, בטיחותו ושמו הטוב של ילדכם באינטרנט, כדאי לנקוט כמה אמצעי זהירות:

עדיף שילדכם לא יכתוב את שם בית הספר שלו, מספר הטלפון או תאריך הלידה שלו בפרופיל האישי. כדאי להשתמש בתמונת פרופיל שכוללת יותר מאדם אחד, או להשתמש בדימוי גרפי.
הזכירו לילדכם לבדוק ולעדכן באופן קבוע את הגדרות הפרטיות באתרי הרשתות החברתיות, כדי שרק החברים הקרובים אליו יוכלו לראות תמונות, סרטונים וסטטוסים שהוא משתף. כמו כן, בדקו אם הפוסטים שילדכם מעלה לרשת החברתית העיקרית שלו עולים אוטומטית גם לאתרים אחרים – ונטרלו את האפשרות הזו.
ילדכם עשוי להיות מתויג בתמונות שמשתפים אנשים אחרים. במקרה כזה, על התמונות חלות הגדרות הפרטיות של מי ששיתף אותן. דברו על כך עם ילדכם, הסבירו לו את הסיכונים וחשבו כיצד להתמודד עם העניין – למשל, אתרים רבים מאפשרים למשתמש להוריד את התיוג של עצמו.
שמרו בסוד את הסיסמאות ופרטי ההתחברות לאתרים. כמו כן, ילדכם צריך לוודא שהתנתק מאתרי הרשתות החברתיות לאחר שהתחבר אליהם במחשבים ציבוריים, למשל בספרייה.

לשתף תוכן ותגובות בלתי הולמים

הנה כמה דרכים שבהן תוכלו לעזור לילדכם להימנע משיתוף תוכן לא הולם:

ודאו שהוא יודע שכל מה שהוא מעלה לאינטרנט – תמונות, סרטונים או סטטוסים – יכול להפוך לחלק קבוע מהמוניטין שלו באינטרנט. מישהו יכול להיתקל בתמונה ישנה ומביכה שלו בעוד שנים רבות.
בקשו ממנו לחשוב אם מישהו עלול להיפגע מהפוסט, או להשתמש בו כדי להשפיל ולאיים על ילדכם או על מישהו אחר. באופן כללי, ילדכם אינו צריך לשתף בפרופיל שלו שום דבר שלא היה אומר או עושה בפני קהל – תמונות, סרטוני וידיאו או מידע על חברים.
ילדכם צריך להיות מודע לתוצאות של פרסום תמונות פרובוקטיביות או מביכות של עצמו או של אחרים באינטרנט. כמו כן, כדאי שיחשוב מה עלול לקרות אם ‘ידגמן’ לתמונות לא הולמות בחיים האמיתיים, למשל במסיבות.
עודדו אותו לבדוק את הטון שמשתמע מהמסרים שהוא כותב ברשתות החברתיות לפני שהוא שולח אותם, כדי לוודא שהם ברורים ומכבדים. שימוש באמוטיקונים (רגשונים)-ביטוי גרפי לרגשות הנעשה באמצעות סימני פיסוק בסיסיים או אימוג’י כמו פרצופים מחייכים יכולים לעזור בהעברת הטון.

לשמור על הבטיחות

כמה צעדים פשוטים יעזרו לילדכם לשמור על הבטיחות באינטרנט כשהוא משתמש באתרי רשתות חברתיות:

עודדו אותו לאשר בקשות חברות רק אם הוא מכיר את מי שביקש ובטוח בזהותו – כלומר, אם הוא יודע שזו הזהות שלו במציאות.
מנעו ממנו להפגש עם מישהו שהוא מכיר רק מהאינטרנט ולא מהחיים האמיתיים. דברו איתו על הסיכונים באינטרנט ועל מפגשים עם אנשים שאינו מכיר אישית.
עודדו אותו תמיד לדווח על תוכן פוגעני – ברוב האתרים יש לחצן “דווחו על תוכן פוגעני” – ולספר למבוגר שהוא סומך עליו.

להימנע מבריונות רשת

בריונות רשת יכולה להתרחש באתרי רשתות חברתיות. בריונות ברשת היא מה שקורה כאשר מישהו משתמש במסרים באתר, בעדכוני הסטטוסים או בפונקציות אחרות באתר כדי להטריד, להשפיל, להביך, להתעלל, לאיים, להציק או להפחיד מישהו אחר.

דברו עם ילדכם על התרחישים האפשריים של בריונות. לדוגמה, אם מישהו חוזר ואומר עליו דברים לא נכונים או מרושעים בפייסבוק, עודדו את ילדכם:

להתעלם מההתנהגות הזו ולא להגיב להודעות
לחסום את אותו אדם
לדווח על תוכן פוגעני
לספר למישהו שהוא סומך עליו.

מה קורה אם משהו משתבש

לפעמים עלולים לקרות דברים לא טובים ברשתות החברתיות – למשל, אם מישהו מעלה תמונה לא הולמת של ילדכם.

מה לעשות?

הקשיבו לילדכם ותמכו בו. חשבו ביחד על פתרון הבעיה.
אם התמונה פוגענית או מגונה, צרו קשר עם המשטרה. שימו לב שהמשטרה תוכל לפעול רק במקרה של עבירה פלילית (לדג’ תוכן מיני המערב את ילדכם שהועלה על ידי אחרים לרשת).
התמקדו בניסיון להסיר את התוכן מהאינטרנט – למשל, ללחוץ על אפשרות “לדווח על התמונה” שמופיעה מתחת לתמונה באתרי רשתות חברתיות שונים. שימו לב שאף שהתמונה תימחק מהאתר, אין ערובה לכך שהיא תוסר מהאינטרנט כולו, כיוון שייתכן שהועלתה לאתרים אחרים. ישנם אנשים שהתמקצעו כבר בצמצום נזקים מסוג זה- לדוגמא עמותת נתיבי רשת. ניתן להיוועץ בהם.
עברו עם ילדכם על הכללים לשימוש בטוח ואחראי ברשתות חברתיות.
שמרו על ערוצי תקשורת פתוחים ודברו על ההתנהגות באינטרנט ועל החוויות שהוא עובר ברשת, כדי שירגיש שהוא יכול לפנות אליכם בעתיד אם ייתקל בבעיה. שאלו אותו אם תוכלו לעזור לו בדברים נוספים שקשורים לאינטרנט.
אם ילדכם מפגין שינויים חדים בהתנהגות, מתחיל להשתמש באינטרנט באובססיביות (מעדיף אותו על פני חברים, למשל) או נראה מדוכא או מצוברח, דברו איתו ושאלו אם משהו לא בסדר. אם אתם מודאגים, דברו עם רופא הילדים או מומחה אחר.
פעמים רבות אתם תהיו “האחרונים לדעת” שילדכם עובר משבר בשל התנכלות ברשת. היו זמינים, הימנעו משיפוטיות והטחת אשמה ותמכו בילדכם לאורך המשבר. קבלו עזרה חיצונית כאשר הדבר נדרש.

בתי ספר והשכלה בתחילת גיל ההתבגרות: סקירה

Posted on 13 ינואר 20218 אפריל 2021 by ענבל מילוא

תהליך הלמידה של ילדכם

בשנות בית הספר, הלמידה של ילדכם נעשית באמצעות התבוננות, הקשבה, חקירה, התנסות ושאילת שאלות. חשיבותם של ההתעניינות, המוטיבציה, המעורבות והשילוב בלמידה עולה אצל ילדים בגיל בית הספר. כמו כן, לעתים קרובות הם נהנים לעזור בארגון פעילויות למידה.

לעזור לילדכם ללמוד

אולי אינכם חושבים שאתם יודעים יותר מדי על למידה והוראה, ויכול להיות שיש לכם ניסיון רע מבית הספר. אך אתם המורים הראשונים והחשובים ביותר של ילדכם, והוא ימשיך ללמוד מכם כשיגדל.

יש ילדים שלומדים מהתבוננות, אחרים מהקשבה, אחרים מקריאה ויש שלומדים מעשייה. אפשרו לילדכם ללמוד במגוון דרכים, כדי שתוכלו להבין ביחד באיזו דרך הוא לומד באופן הטוב ביותר. השתמשו בהבנה הזו כדי לעזור לו ללמוד גם בתחומים אחרים. לדוגמה, אם נראה שהוא לומד היטב באמצעות התבוננות ועשייה, ועליו לכתוב סיפור לבית הספר, הוא יכול ליצור קומיקס כדי לארגן את הרעיונות.

ילדים גדולים ובני נוער עדיין זקוקים לתמיכה ולעידוד מצדכם כדי ללמוד, פשוט בדרכים אחרות. כדי לתמוך בילדכם, נסו להבין מה עובר עליו ולהיזכר בתהליכי הלמידה שאתם עברתם. שמחו בשמחתו כשהוא לומד משהו חדש – ותמכו בו כשאינו מצליח – כדי לעודד אותו להמשיך לנסות.

לקויות למידה

לקויות למידה הן בעיות משמעותיות ומתמשכות בקריאה, באיות, בכתיבה ו/או במתמטיקה. לקויות למידה נקראות לפעמים קשיי למידה, בעיות למידה או דיסלקציה.

אם אתם חושבים שלילדכם יש לקות למידה, חפשו את הסימנים הנפוצים, ובהם קשיים בקריאה, באיות, בזיהוי צלילים בתוך מילים, בכתיבה בכתב יד ובזכירת רשימות. הצעד הבא הוא לדבר עם המורה של ילדכם, ואולי אף לבקש אבחון רשמי. למידע נוסף, קראו את המאמר לקויות למידה: שאלות נפוצות.

ילדים עם לקויות למידה חושבים לפעמים על עצמם כ” טיפשים”, מה שעלול להשפיע על ההערכה העצמית שלהם. הסבירו להם שלקויות למידה אינן קשורות לאינטליגנציה – מדובר בחלקים מהמוח שמתקשים להתמודד עם מידע מסוים. אפשר להזכיר דמויות ידועות ומוצלחות של אנשים שמתמודדים עם לקויות למידה.

בבית הספר

אחת הדרכים הטובות ביותר לתמוך בלמידה ובהשכלה של ילדכם היא לבנות מערכת יחסים טובה עם צוות בית הספר, כדי לעזור לו להפיק את המיטב משנות בית הספר היסודי וחטיבת הביניים.

קשר ישיר וקבוע עם המורה של ילדכם וביקורים בכיתה ובבית הספר הם הבסיס הטוב ביותר למערכת יחסים חזקה. אפשר לדבר כבדרך אגב עם המורים ועם הורים אחרים בבית הספר, לעזור בכיתה או בפעילויות בית הספר, ללכת לימי הורים או להתנדב לוועד ההורים.

לדבר על בית הספר

דברו עם ילדכם על בית הספר כדי להראות לו שאתם מתעניינים במה שקורה בחייו. העניין שלכם משפר את בריאותו הנפשית, אושרו, רווחתו והישגיו. ההערכה שאתם מפגינים כלפי בית הספר וההשכלה שלו מעודדת אותו להעריך את אותם הדברים.

עם זאת, זכרו ש”איך היה בבית הספר?” היא שאלה גדולה. כדי לענות עליה, ילדכם צריך לסכם לעצמו את כל מה שהתרחש באותו יום – משימה קשה למדי לילדים (ואפילו למבוגרים!). מלבד זאת, זה טבעי שכחלק מההתפתחות בגיל זה, הוא ירצה לשמור כמה דברים לעצמו.

אם יש לכם ילדים צעירים יותר, שאלו אותם שאלות פשוטות וספציפיות על חלקי היום השונים. לדוגמה, “מה עשית היום שהיה כיף?”, “מה הכי אהבת היום בבית הספר?”, “מה אתם לומדים עכשיו בשיעור מדעי החברה?”.

בשנות ההתבגרות, ייתכן שילדכם יהיה פתוח יותר ויסכים לדבר בחופשיות על הקשר בין לימודיו כיום לתוכניותיו לעתיד. לדוגמה, “איך מתקדם העמוד שאתה מעצב בשיעור טכנולוגיה אתה עדיין חושב להיכנס לתחום עיצוב אתרים כשתסיים ללמוד?”.

נכנסים לחטיבת הביניים ולתיכון

הכניסה לחטיבת הביניים היא אחד המעברים הגדולים ביותר בחיי הילד. היא מסמלת את ההתרגשות במציאת חברים חדשים, נושאי לימוד מרתקים, מורים ושגרות חדשות, אך גם את המעבר מהמוכר לבלתי ידוע, וגם מציאת דרך חדשה לגמרי להתנהלות בחיים.

לפני שילדכם נכנס לחטיבת הביניים, כדאי לחשוב מעט על בחירת בית הספר הנכון עבורו. לאחר שאתם וילדכם תחליטו על בית הספר הנכון, נסו לנצל את ימי ההיכרות כדי להתכונן.

כדי להקל על הכניסה לבית הספר החדש, בדקו מיהו המורה המחנך שלו, שאחראי על הטיפול הכללי בילדכם, על הנוכחות וההתקדמות החברתית והלימודית. ייתכן שילדכם יזדקק למעט עידוד כדי להשתלב בפעילויות החדשות ולהכיר חברים חדשים. זה יכול להיות משהו פשוט – למשל להסיע אותו לחוג ספורט אחרי בית הספר או לחזרה של הלהקה, או לקבל חברים חדשים בברכה לביתכם.

שיעורי הבית

לשיעורי הבית יש יתרונות רבים – גם אם ילדכם חושב אחרת! בשנים הראשונות בבית הספר, הם עוזרים לילדים ללמוד מיומנויות ניהול זמן וארגון. כשהילדים גדלים, לשיעורי הבית יש יתרונות אקדמיים ברורים יותר – מחקרים מראים כי יש קשר חזק בין הכנת שיעורי הבית לבין הישגיות, בעיקר בחטיבת הביניים.

כדי לעזור לילדכם להפיק את המיטב משיעורי הבית, פנו זמן ומרחב לפני או אחרי הלימודים כדי שיוכל להתרכז, הרחיקו אחים קטנים מהסביבה, עזרו לו להתארגן והתייחסו באופן חיובי למשימות שלו.

בעיות בבית הספר

עליות וירידות בבית הספר הן חלק טבעי מהחיים עבור צעירים רבים. מערכת יחסים טובה עם הצוות תעזור לכם למנוע בעיות מראש. אם בכל זאת צצות בעיות בבית הספר, חשוב לזהות אותן ולטפל בהן במהירות, כיוון שאפילו בעיות לטווח קצר יכולות להשפיע לרעה על האופן שבו צעירים מרגישים כלפי בית הספר – וכלפי עצמם.

בעיות בבית הספר כוללות ביצועים אקדמיים נמוכים, חוסר מוטיבציה ללכת לבית הספר, אובדן עניין בעבודה שנעשית בו, מערכות יחסים חלשות עם חברים לכיתה או מורים ואפילו היעדרות מהלימודים וסרבנות בית ספר.

בריונות

בריונות היא שימוש שיטתי לרעה בכוח. עבור חלק מהצעירים, היא מתבטאת בהצקות בלתי פוסקות וקריאה בשמות. עבור אחרים, היא עלולה להיגמר בבידוד חברתי או בתקיפה מילולית או גופנית. היא יכולה להתרחש גם באינטרנט – באתרי רשתות חברתיות, למשל – או בטלפון הנייד.

קשה לפעמים לזהות בריונות אצל בני נוער, ולכן כדאי לחפש את הסימנים – בעיקר כשהילדים נכנסים לחטיבת הביניים. בתקופה זו עולים שיעורי הבריונות, אך הם צונחים בחדות בהמשך.

חלק מהסימנים עשויים להיות שילדכם אינו רוצה ללכת לבית הספר, מתחיל לקבל ציונים נמוכים, מגיע עם פגיעות גופניות שאינו יכול להסביר, או חוזר הביתה עם חפצים שניזוקו או נעלמו.

עזרו לילדכם לבנות חוסן נפשי – באמצעות מתן אהבה, תמיכה וכמויות נאותות של חופש – כדי להגן עליו מפני בריונות. עם זאת, אם ילדכם סובל מבריונות, ייתכן שתצטרכו לערב גם את צוות בית הספר.

מחשבות אובדניות וניסיונות התאבדות בקרב בני נוער

Posted on 13 ינואר 20216 אפריל 2021 by ד"ר עמית שלו בן-נון

מהן מחשבות אובדניות

מחשבות אובדניות הן מחשבות שעוסקות ברצון למות. לפעמים הן מעידות על לחץ זמני ועל ההרגשה שהמצב פשוט קשה מדי וכל האפשרויות נגמרות. לפעמים הן אורכות שניות ספורות בלבד.

אולם מחשבות אובדניות עשויות להצביע על כוונה אמיתית, למשל לתכנן התאבדות או לבצע ניסיון התאבדות. מחשבות אובדניות יכולות לבוא במפתיע, או להגיע בעקבות תקופה לחוצה ומלחיצה, ועלולות להשתלט על כל הלך המחשבה.

בני נוער בסיכון

אנשים צעירים נמצאים בסיכון לבצע ניסיונות התאבדות אם הם:

ניסו להתאבד בעבר
הם מכירים מישהו שהתאבד
יש להם היסטוריה משפחתית שכוללת התאבדות, מחלה נפשית ו/או התמכרות לאלכוהול או לסמים
סובלים מדיכאון, חרדה, בעיה נפשית ,או הפרעת אכילה.
שוחררו לאחרונה מאשפוז פסיכיאטרי
מתמכרים לאלכוהול ולסמים אחרים או יש להם היסטוריה של התמכרות
מתנהגים בצורה פוגענית כלפי עצמם
מבודדים חברתית, או היו קורבן למעשי בריונות וליחס פוגעני, או חוו התעללות
איבדו הורה בילדות, עוברים משבר משפחתי, אינם מקבלים תמיכה משפחתית או מרגישים דחויים אחרי פרידה מבן או בת זוג
מגלים את המיניות או המגדר שלהם – למשל, הומוסקסואלים, ביסקסואלים או טרנסג’נדרים
חולים, סובלים מכאב כרוני, מוגבלות או מחלה סופנית.

סימנים לכך שילדכם בסיכון

הנה כמה סימני אזהרה לכך שילדכם מרגיש אובדני או חושב על ניסיון התאבדות. חלק מהסימנים מהווים דגלים אדומים, ואחרים הם שינויים בהתנהגות וברגשות.

דגלים אדומים

ילדכם:

מדבר על התאבדות – למשל, אומר דברים כמו “אני רוצה להרוג את עצמי”, “בא לי למות”, “הלוואי שלא הייתי נולד בכלל”, “בא לי לוותר על הכל”, “לכולם יהיה יותר טוב אם אני לא אהיה פה” או “אני פשוט רוצה ללכת לישון וזהו”
מדבר על רגשות כמו חוסר תקווה או ייאוש, איתכם או באינטרנט – לדוגמה, בבלוגים או בעדכוני סטטוס ברשתות החברתיות
מדבר הרבה על מוות או על הרצון למות, מצייר או כותב שירה, שירים או סיפורים על מוות או הרצון למות
נפרד מחברים כאילו לא יראה אותם שוב
כותב מכתבי התאבדות
אוסף דברים שיכולים לשמש לניסיון התאבדות – למשל, תרופות או נשק
משלם חובות או מחלק רכוש בלי סיבה.

שינויים התנהגותיים

ילדכם:

אינו מעוניין להשתתף בפעילויות חברתיות, ומבלה פחות זמן עם חברים ויותר לבדו
חווה ירידה חדה בביצועים בבית הספר
מתקשה מאוד לישון או מתעורר מאוחר מהרגיל
בורח מהבית
מסתבך עם המשטרה
משתמש באלכוהול ובסמים
מראה סימנים של אובדן קשר עם המציאות (פסיכוזה) – לדוגמה, שומע קולות או הוזה.

שינויים רגשיים

ילדכם:

נראה חרד מאוד, כועס, מבולבל או נסער
חווה שינויים חדים במצב הרוח, כעס רב או תקופות של תוקפנות שאינן אופייניות לו, או נהיה פתאום עליז במיוחד אחרי תקופת דיכאון
נראה שלא אכפת לו מאנשים אחרים, או מגיב מעט או בכלל לא לאירועים משמחים או לא נעימים.

יש בני נוער שאינם מראים אף אחד מהסימנים הללו ובכל זאת עלולים לנסות להתאבד בלי אזהרה. אם הנער או הנערה מנסים להסתיר את מחשבותיהם, אפילו מומחים מנוסים מאוד לבריאות הנפש אינם יכולים לדעת האם למישהו יש מחשבות אובדניות. עם זאת, נדיר מאוד שאדם שנשאל בעדינות על התסמינים יכחיש לגמרי שיש לו מחשבות כאלה. גם במידה והנער או הנערה מדווחים על מחשבות אובדניות, פעמים רבות קשה מאוד להעריך את חומרתן ואת רצינות כוונותיו.

אם ילדכם אומר לכם שהוא רוצה לפגוע בעצמו או למות, פנו מיד לקבלת עזרה מקצועית. התקשרו מיד לער”ן בטלפון 1201 לקבלת ייעוץ במקרה של משבר, או עודדו את ילדכם להתקשר. אם אתם חוששים שילדכם נמצא בסכנה מידית לביצוע ניסיון התאבדות, פנו למשטרה או לחדר המיון הקרוב, ואל תשאירו את המתבגר שלכם לבד ללא השגחה. במקרים אלו יש להגביל את הנגישות של ילדכם לאמצעים מסכנים כגון כלי נשק חם (כגון אקדח), סכינים, תרופות וחומרים רעילים.

איך לשאול את ילדכם על מחשבות אובדניות

קשה לעשות זאת, אבל אם אתם חושדים שילדכם חושב על התאבדות, עדיף לשאול אותו ישירות. שאלות ישירות בנוגע למחשבות ולרגשות האובדניים של ילדכם יאפשרו לו לדבר עליהם, ויגרמו לו להרגיש פחו ת לבד דווקא בתקופה שבה הוא מרגיש בודד יותר מכל. סביר להניח שיהיה לכם קשה לשמוע איך הוא מרגיש, אך חשוב להקשיב לו ולתת לו להיות זה שמדבר. הראו לו שאתם מבינים כמה קשה לו לדבר על רגשותיו. לעיתים הורים ואנשי מקצוע מעלים את החשש שדיבור על נושא האובדנות יכול בעצמו לעורר מחשבות אובדניות אצל הילדים. נושא זה עבר בחינה מדוקדקת על ידי מומחים בבריאות הנפש ואף נבדק מחקרית. המסקנה הברורה היא שדיבור על אובדנות אינו מעורר או מלבה אותה. לעומת זאת, חשוב להבין כי במקרה בו קיים חשד שילדכם עלול לפגוע בעצמו, הימנעות מדיבור ישיר על הנושא עלול להוביל לפספוס כוונותיו ולסיכון חייו.

הנה כמה שאלות שאפשר לשאול:

“חשבת פעם שהחיים לא שווים?”
“חשבת פעם שעדיף שלא היית נולד?”
“חשבת פעם שעדיף היה אם לא היית מתעורר בבוקר?”
“היו לך מחשבות על מוות או על ניסיון התאבדות?”
“אתה חושב על התאבדות?”
“חשבת איך תעשה את זה?”
“חשבת מתי לעשות את זה?”
“האם הכנת ציוד שבאמצעותו תפגע בעצמך? (כגון חבל, תרופות, כלי נשק…)”

במידה וילדכם עונה “כן” על חלק או כל השאלות הנ”ל, וקיים חשש לסיכון אובדני, פנו מיד לקבלת עזרה והתקשרו לער”ן בטלפון 1201 או לשירותי חירום. כמו כן, אפשר לקחת אותו לחדר המיון בבית החולים הקרוב. חשוב לזכור שבני נוער רבים יכולים לחשוב לעיתים ש”החיים אינם שווים” ואף לחשוב לרגעים קצרים וחולפים שהם רוצים להתאבד. במקרים רבים מדובר בנוער נורמטיבי החווה משבר חולף המותאם לגיל ההתבגרות ללא כל כוונה ממשית להתאבד. הקושי הגדול הוא להבדיל בין מי שעלול להוות סכנה לעצמו לבין מי שחווה “משבר רגיל וחולף” של גיל ההתבגרות. לאור רגישות הנושא ולאור התוצאה הקטלנית שעלולה להתרחש במצב של פספוס מצב אובדני, יש לפנות לקבלת עזרה מקצועית ברגע שקיים ספק כלשהו.

זכרו שלילדכם קשה לדבר על התאבדות, או שלא ירצה לדבר על רגשותיו או על התסמינים בגלל מחלה נפשית. אם הוא מתמודד עם דיכאון או פסיכוזה, יכול להיות שהוא מרגיש שהוא לא שווה מספיק בשביל לקבל עזרה.

מחשבות אובדניות: עשו ואל תעשו

מה לעשות

אם ילדכם חושב מחשבות אובדניות, נקטו את הצעדים הבאים:

הישארו איתו או בקשו ממישהו אחר להישאר איתו. אל תשאירו אותו לבד.

סלקו מהסביבה כל דבר שעלול לגרום נזק, כגון חפצים חדים, סמים, חבל, סכיני גילוח, אקדחים, רובים או תרופות. מנעו ממנו גישה לרכב.

אמרו לילדכם שאכפת לכם ושאתם רוצים לעזור, ושאם אתם חושבים שחייו בסכנה, תשיגו עזרה מקצועית. אל תבטיחו לשמור על המחשבות האובדניות והרגשות האלה בסוד.

בקשו ממנו להבטיח שיגיד לכם – או למבוגר אחר שהוא סומך עליו, לחבר, לפסיכולוג, לעו”ס, למורה, לרופא הילדים או להתקשר לער”ן – אם שוב יש לו מחשבות אובדניות.

דברים שאסור לעשות

אל תגידו דברים מתנשאים, עקשניים, מאשימים או שיפוטיים. אתם עלולים לסגור את ערוץ התקשורת ולגרום לילדכם לא לרצות לקבל מכם עזרה. הנה כמה משפטים לא מועילים שיש להימנע מהם:

“אבל יש לך כל מה שצריך בשביל לחיות”
“המצב יכול להיות הרבה יותר גרוע”
“יש אנשים במצב הרבה יותר קשה ממך”
“אתה סתם עושה דרמה”
“אל תגיד סתם, אתה לא באמת רוצה לפגוע בעצמך”
“אתה סתם רוצה לקבל תשומת לב”

לקבל עזרה

עליכם לקבל עזרה מקצועית לילדכם. התמיכה שתתנו לו אינה תחליף לעזרה מאנשי מקצוע מוסמכים ומנוסים בתחום בריאות הנפש. קודם כל גשו לקבלת אבחון אצל רופא הילדים, יועץ או מומחה לבריאות הנפש. אם יש לו בעיה נפשית, טיפול ייתן את סיכויי ההחלמה הטובים ביותר.

כדי לתמוך בו, התקשרו בעצמכם, חפשו אפשרויות טיפול, הציעו לקבוע עבורו פגישות טיפוליות ולכו איתו לפגישות. אנשים בעלי כוונות התאבדות מרגישים שאין כל תקווה ושאין להם יותר אפשרויות. הבטיחו לו שהמצב ישתנה וישתפר עם הטיפול המתאים.

גורמים שיגנו על ילדכם מפני מחשבות אובדניות

בדיוק כפי שיש גורמי סיכון להתאבדות, ישנם גורמים שיעזרו להגן על צעירים מפני התאבדות. למשל:

התחושה שיש להם תמיכה חברתית חזקה ומערכות יחסים טובות עם חברים
תחושת קשר למשפחה
יכולות התמודדות טובות ומיומנויות פתרון בעיות
ערכים ואמונות חיוביים
היכולת לבקש ולקבל עזרה.

לטפל בעצמכם

הגילוי שלילדכם יש מחשבות אובדניות או ניסה להתאבד עלול להיות מלחיץ ומזעזע מאוד. סביר להניח שאתם רוצים לעשות הכל כדי לתמוך בו. חשוב שגם תטפלו בעצמכם כדי שתהיו במצב הטוב ביותר ותוכלו לטפל בו. באופן כללי להורים יש תפקיד מכריע בתהליך ההתמודדות עם בעיות נפשיות של ילדיהם, אשר כידוע מהוות את הסיבה העיקרית להתנהגות אובדנית בבני נוער.

הנה כמה דרכים לטפל בבריאות וברווחה שלכם:

בקשו עזרה מקצועית אם אתם לחוצים, או סתם רוצים לדבר עם מישהו על האופן שבו ההתנסות של ילדכם משפיעה עליכם. אפשר לדבר עם רופא המשפחה, איש מקצוע של בריאות הנפש או קו ייעוץ טלפוני.
שימרו על קו אחיד עם בן או בת הזוג, והשתדלו להימנע מוויכוחים אודות דרכי ההתמודדות עם המתבגר שלכם בנוכחותו.
יהיה קשה להשאיר את ילדכם לבדו. בקשו עזרה מבני המשפחה, מחברים ומרשת התמיכה שלכם. אפשר לבקש מהם גם לעזור בטיפול בילדיכם האחרים.
אם אפשר, נסו להשתתף בפעילויות מהנות במהלך השבוע, בעצמכם או עם משפחה וחברים.

יותר מסתם ויכוח: אלימות במשפחה

Posted on 13 ינואר 20215 אפריל 2021 by ד"ר זהר לביא-סהר

עקרונות הבסיס

אנשים רבים מתווכחים עם בני משפחתם מפעם לפעם. הורים עשויים להתווכח על כסף, על הילדים ועל מטלות הבית. הילדים יכולים לריב על כל דבר. לפעמים הוויכוחים במשפחה יוצאים משליטה ואנשים נפגעים. כשדבר זה קורה בין מבוגרים, הוא משפיע על כולם, ובעיקר על הילדים. אלימות במשפחה מתרחשת בכל סוגי המשפחות, והיא גורמת לנזקים קשים בכל תחומי החיים – החל מבריאות פיזית ונפשית, תפקוד בחברה, התפתחות תקינה של הילדים, קשרים חברתיים ומשפחתיים ועוד. .

רוב האנשים אינם חושבים על מה שמתרחש במשפחתם כעל “אלימות במשפחה”. קשה לדבר על זה, והם עשויים להתעלם מכך או אפילו להכחיש שדבר כזה קורה. רוב האנשים מגלים שהם לא מצליחים לדבר על כך אפילו עם הקרובים להם ביותר, או מרגישים שלא כדאי לעשות זאת מתוך פחד.

למרבה הצער, אלימות במשפחה אינה נעלמת מעצמה. בדרך כלל היא מחמירה עם הזמן, אלא אם כן חלים שינויים רציניים בגישה ובהתנהגות.

אף פעם אין תירוץ טוב לשימוש בכוח, באיומים, בהתעללות או באלימות. אם אתם חושבים שאתם מעמידים את משפחתכם בסכנה, צאו מהבית עד שתירגעו. אם אתם חושבים שאתם או ילדיכם נמצאים בסכנה מיידית, צאו מהבית או התקשרו למשטרה בטלפון 100. ניתן להתקשר למוקד 118 הנותן מענה ייעודי בנושא.

אם אתם רוצים לדבר עם מישהו ולא יודעים מה לעשות, פנו למרכזי הטיפול והסיוע לנשים נפגעות אלימות, גברים אלימים ולילדים חשופים לאלימות של משרד הרווחה.

מהי אלימות במשפחה?

בדרך כלל, כשחושבים על אלימות במשפחה, חושבים על מכות או אלימות פיזית. מכות הן בהחלט חלק מהעניין. אבל באופן כללי, התעללות או אלימות מתרחשות כאשר אנשים מנצלים לרעה את כוחם כדי להכאיב, לשלוט או להתנהג בבריונות כלפי מישהו אחר. הן יכולות להתרחש במילים או במעשים.

אלימות במשפחה היא מה שקורה כשאחד מבני הזוג נפגע באופן גופני או נפשי, וחושש שזה יקרה שוב. הנה עוד כמה נקודות חשובות שנוגעות לאלימות במשפחה:
אלימות במשפחה מתרחשת במערכות יחסים בין בני זוג שיוצאים זה עם זה, גרים ביחד, נשואים, פרודים או גרושים.
היא מתרחשת בין גברים ונשים, וגם במערכות יחסים חד-מיניות.
אנשים מכל המגדרים יכולים להתנהג בצורה מתעללת או אלימה.
אנשים מתעללים נוהגים להמעיט בערך מעשיהם, ואלו שנמצאים בצד הנפגע נוטים להאשים את עצמם ולהמעיט בערך מה שקרה.
למרבה הצער, יש אנשים שמקבלים את האלימות וההתעללות כחלק ממערכות היחסים.

ויכוחים אינם אלימות במשפחה

להתווכח, או להגיד למישהו שאינכם מסכימים איתו, או אפילו להרגיש ולהביע כעס – כל אלה הם חלקים חיוניים בכל מערכת יחסים. אפשר להתווכח בלי שמישהו נפגע, וויכוחים הם אחת הדרכים שבהם מבוגרים מתמודדים עם ההבדלים ביניהם ופותרים בעיות.

ילדים לומדים על מערכות יחסים וכיצד להתמודד עם חוסר הסכמה כשהם צופים במבוגרים עושים זאת, ובעיקר בהוריהם. אחד הדברים החשובים ביותר שתוכלו לעשות למען ילדיכם הוא להראות להם שאתם יודעים להתווכח על דברים בלי לנקוט אלימות, ולהמשיך לכבד את הצד השני ולדאוג לו.

מדוע אלימות במשפחה מתרחשת?

קשה לפעמים להבין מדוע אנשים פוגעים בכוונה באחרים, ובעיקר במי שהם אוהבים. דברים רבים עשויים להוביל לאלימות במשפחה. לדוגמה, יש אנשים:

חזקים, גדולים וקולניים יותר, שמפעילים יותר סמכות ושליטה על אחרים, ועשויים לחשוב שיש להם גם זכות גדולה יותר לקבל את מה שהם רוצים
שאין להם את המיומנויות המתאימות להתמודד עם לחצי החיים או אינם יודעים כיצד להתמודד עם רגשותיהם, ולכן הם מתוסכלים, כועסים ומוציאים את זה על אחרים
שמקנאים ומאמינים שיש להם זכות לשלוט על התנהגותם של בן או בת הזוג
שרואים את בני זוגם כמישהו “ששייך להם” ומאמינים שביכולתם לאיים עליהם כרצונם
שגדלים במשפחות שבהן למדו כי התעללות ואלימות הם הדרך להתמודד עם חילוקי דעות, או לקבל את מה שהם רוצים. ייתכן שאינם מכירים שום דרך התנהגות אחרת.

ההשפעות של אלימות במשפחה

ההשפעות על חיי המשפחה

אלימות במשפחה יכולה להוביל לתחושת חוסר ביטחון, חוסר אמון וחוסר תמיכה אצל בני המשפחה, שעלולים לחוות גם אובדן ביטחון עצמי או הערכה עצמית נמוכה. אלימות במשפחה עלולה להוביל לפרידה או לגירושים.

ההשפעות על ההורים

בן הזוג הנפגע עשוי להרגיש:

מאוים, לחוץ, חרד, מבויש, אשם, מדוכא ובודד מאוד
מסוגל פחות להתמודד עם ההורות
מסוגל פחות להתמודד עם החיים.

בן הזוג האלים עשוי להרגיש:

מתוסכל
כעס חזק יותר שקשה יותר לשלוט בו
לא מוערך על ידי המשפחה
מסוגל פחות להיות הורה טוב
בודד מאוד.

ההשפעות על הילדים

החיים תחת אלימות במשפחה משפיעים על ילדים מבחינה גופנית ורגשית כאחד. רמת הפגיעה בהם תלויה בגילם, במשך האלימות ובמה שמתרחש. ככל שהדפוס מתמשך, כך קשה יותר לילדים להתמודד עם הרגשות המשתנים בבית. לעיתים קרובות הילדים חיים במצב קבוע של ציפייה, וממתינים לכך שהאלימות תקרה שוב.

ההשפעות על הילדים כוללות רגשות כגון פחד, חוסר אמון, בושה, כעס, חוסר ישע, הערכה עצמית נמוכה ודיכאון. הם עשויים להפגין סימני מתח כגון כאבי ראש, כאבי בטן, בעיות שינה, סיוטים והרטבה במיטה.

ילדים במצבים כאלה עשויים להתחיל להאמין שאלימות במשפחה היא מצב נורמלי, ושזו הדרך היחידה להשיג את מה שהם רוצים. הם לומדים שמותר להיות אלים או להיפגע מהתעללות.

השפעות וסימנים אחרים כוללים:

היעדרות מבית הספר כדי להישאר ליד ההורה שנפגע
בריחה מהבית
שימוש בסמים ובאלכוהול
התנהגות ושפה תוקפניות
ביצועים נמוכים בבית הספר
מחסור בחברים
הימנעות מפעילויות משפחתיות.

שימו לב: עשויות להיות סיבות אחרות להתנהגויות כאלה אצל ילדים.

מה ההורים יכולים לעשות

אם מתרחשת בביתכם אלימות במשפחה, עליכם לפנות לקבלת עזרה.

ניתן לפנות בכל עת לשירותי הרווחה.
במצבים של סכנה מיידית- יש להתקשר למשטרה בטלפון 100 או להתקשר לקו 118.
במצבים של פגיעה פיזית ו/או מינית ניתן לפנות לבית חולים – לא נדרשת הפניה או טופס 17
בכל קופות החולים ובתי החולים קיימים עו”סים וניתן להתייעץ עימם על הנושא. הם יסייעו לכם בפניה לגורמים מתאימים.

בן/בת הזוג המתעללים

אם אתם מתנהגים בבריונות או מתעללים בבן או בת הזוג שלכם, או שקשה לכם לשלוט בכעסכם, תצטרכו ללמוד דרכים אחרות להתמודד עם הרגשות הללו בלי לנקוט אלימות והתעללות. דברו עם מישהו שמבין את בעיית האלימות במשפחה או התקשר לקו סיוע בטלפון 02-6551145.

אם אתם חושבים שאתם מעמידים את משפחתכם בסכנה, צאו מהבית עד שתירגעו.

בת/בן הזוג הנפגעים

יש לכם כל זכות להיות מוגנים ובטוחים. אתם לא אחראים לאלימות ולהתעללות – זו לא אשמתכם. אם אתם או ילדיכם נמצאים בסכנה מיידית, התקשרו למשטרה בטלפון 100.

חשוב לזכור במצב של סיכון

אם קיים פחד מבן הזוג, חשוב לשקול היכן אתם וילדיכם תהיו בטוחים. הילדים חייבים להבין שהתנהגות אלימה אינה מקובלת. ריחוק לזמן מה מבן או בת הזוג עשוי לעזור לכם לראות את הדברים בבירור.

כיצד לעזור לילדים

הילדים צריכים:

לקבל הגנה מפני פגיעה גופנית, רגשית ומילולית
לדעת שבריונות, התעללות ואלימות אינן מקובלות
חיזוקים כדי לדבר על רגשותיהם וחששותיהם
תמיכה נוספת ממבוגר שאפשר לסמוך עליו
תמיכה בבית הספר
עזרה מקצועית, אם הם מראים סימנים של בעיות התנהגותיות או רגשיות
·לדעת שזו לא אשמתם
לדעת שהם אהובים
לדעת לאן לפנות לקבלת עזרה במקרה חירום או ליצור קשר עם המשטרה בטלפון 100.

משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מספק הגנה וסיוע ראשוני לנפגעי אלימות במשפחה, שמטרתו לעזור לנפגעי אלימות להתמודד עם מצבם. אפשר להתקשר לקו החירום החברתי של משרד הרווחה בטלפון 118.

זכרו תמיד!

לכל אחד יש זכות להיות בטוח ומוגן.
אף פעם אין תירוץ טוב לשימוש בבריונות, בהתעללות ובאלימות.
לעיתים קרובות, התנהגות מתעללת, בריונית ואלימה הופכת לדפוס קבוע בהתנהגות.
ילדים סובלים בסביבה של אלימות במשפחה.
אנשים שמתעללים או מתנהגים בבריונות כלפי אחרים צריכים ללמוד כיצד להתנהג אחרת.
אם אתם מתמודדים עם ויכוחים ללא שימוש בהתעללות ובאלימות, ילדיכם לומדים להתנהג כמוכם.
אם אתם חוששים מהשפעות התנהגותכם על המשפחה שלכם, או שאתם פוחדים מהתנהגותו של בן הזוג, פנו לקבלת עזרה מקצועית. אל תחכו ותקוו שהכל ייעלם.

לחזור לעבודה ולהמשיך להניק

Posted on 13 ינואר 20215 אפריל 2021 by ד"ר דינה צימרמן

לחזור לעבודה: אפשרויות להמשך הנקה

ישנן דרכים רבות שבהן אפשר להמשיך לתת לתינוקך חלב אם למרות החזרה לעבודה. הדרך שתתאים לך תלויה במקום עבודתך ובסידור שמצאת לילדך.

אפשרות אחת, במידה והיא מתאימה, היא הבאת התינוק אליך לעבודה או חזרה הביתה על מנת להניק בהפסקה.

אפשרות שניה היא שאיבה בשעות עבודה והשארת חלב האם להאכלת התינוק בבקבוק על ידי מי שמטפל בו. שאיבה תעזור לשמור על אספקת החלב וכך תינוקך יקבל את יתרונות ההנקה הבלעדית. בדרך כלל אחרי גיל 6-7 חודשים ניתן להפסיק לשאוב ולתת לילדך ארוחות מלאות של מוצקים בשעות שאת לא לידו.

שמירה על הנקה בלעדית עד גיל 6 חודשים היא עדיפה, אך במידה ואת לא יכולה לעשות זאת, אין ספק שיש ערך בהנקה חלקית – כלומר, הנקה בזמן שאת עם ילדך והזנה בתמ”ל על ידי המטפל/ת בזמן העבודה המשך ההנקה מחוץ לשעות העבודה שומר על הקשר בינך לבין התינוק שלך, ויכול להיות בילוי משותף ומתגמל מאוד לשני הצדדים בסוף היום, שמאפשר לו להמשיך ליהנות, לפחות חלקית, מהיתרונות של חלב אם.

זכרי שאפשר לחזור לעבוד ולהניק – היי יצירתית, עקבית וחיובית.

לחזור לעבודה ולהמשיך להניק: המדריך

צעד ראשון: להתכונן מראש

אם את רוצה להמשיך להניק כשתחזרי לעבודה, מומלץ לדון מראש בצורכי ההנקה שלך עם מקום העבודה. קחי בחשבון כי תדירות השאיבה לאחר החזרה לעבודה תהיה דומה לתדירות ההנקה באותו גיל. למשל, אם את חוזרת לעבוד כשתינוקך בן 15 שבועות, ככל הנראה שתצטרכי לשאוב פעמיים-שלוש ביום עבודה מלא. תדירות השאיבות יורדת עם גילו של התינוק ולרוב ניתן להפסיק לשאוב בגיל 7 חודשים. מגיל 6 חודשים ניתן להתחיל להאכיל את התינוק בארוחות מוצקים בזמן העדרך.

הצעדים הבאים: נושאים פרקטיים

הצעד הבא הוא לוודא שיש לך כל מה שצריך כדי להניק או לשאוב בעבודה. מומלץ לוודא זאת לפני היציאה לחופשת לידה:

תנאים לשאיבה – עדיף לדאוג לחלל פרטי עם כיסא נוח במידה שאין, אפשר גם לקנות כיסוי לזמן השאיבה
מקרר לאחסון חלב אם שאוב. אם אין, הביאי איתך צידנית מהבית עם קרחון.
אם את משתמשת במשאבה חשמלית- נקודת חיבור לחשמל שקרובה למקום בו תשבי. אם אין לך אפשרות להתחבר לנקודת חשמל – דאגי למשאבה ידנית
גישה לכיור לרחיצת הידיים ולשטיפת חלקי המשאבה
מספיק זמן לשאיבה במהלך היום בהתאם לצורך.

זכויותייך בנושא הנקה

חשוב שתכירי את זכויותיך. למשל, ע”פ‏ חוק,‏ מגיעה לך “שעת הנקה”- אימהות שחוזרות לעבודה ‏רשאיות ‏להיעדר ‏מעבודתן, ‏מתום‏ חופשת‏ הלידה ועד‏ תום‏ ארבעה‏ חודשים‏ מאותו ‏יום‏- שעה‏ אחת ‏ביום, ‏בתנאי ‏שהן מועסקות ‏במשרה‏ מלאה. את יכולה להשתמש בזה על מנת לקחת הפסקות במהלך היום במידת הצורך לשאיבה או לקצר את יום העבודה. במידה ויש לך עוד שאלות בנושא זכויותיך, אפשר לפנות לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, או למחלקת משאבי אנוש במקום העבודה.

לשאוב חלב אם: מה צריך לדעת

חשוב לבחור משאבה שתתאים לתנאים שלך בעבודה (לדוגמא, משאבה חשמלית יכולה להקל אבל רק אם יש גישה לחשמל). כדאי להתחיל להתרגל למשאבה בערך חודש לפני החזרה לעבודה, על ידי שאיבה פעם ביום או יומיים. במהלך הזמן הזה שימי במקפיא את החלב שנשאב וכך יהיה לך מאגר של חלב שתוכלי להשתמש בו בהמשך. זכרי, שאיבה לא אמורה לכאוב. במידה ויש לך כאבים, התייעצי עם אחות טיפת חלב או יועצת הנקה.

בזמן השאיבה, לחשוב ולהיזכר בתינוקך עוזרים לתהליך התחלת זרימת החלב. נסי להשתמש בתמונה של התינוק או בבגד שלבש (ונושא את ריחו), כדי לעזור לרפלקס שחרור החלב.

בתחילת חזרתך לעבודה, תרצי לשאוב באותם הזמנים בהם התינוק רגיל לאכול בבית. במהלך השבועות הראשונים, ניתן להעביר את זמני השאיבות לזמני ההפסקות הרגילות במקום עבודתך. כמו כן, יתכן וכמות החלב שאת שואבת תרד במהלך השבוע – אל תדאגי, תוכלי להניק יותר בסופי שבוע והמצב אמור להתאזן.

טיפים נוספים

כדאי להרגיל את התינוק לאכילת חלב שאוב מבקבוק לפני החזרה לעבודה – לאט ובלי לחץ. במידה והתינוק מסרב לאכול מבקבוק, ניתן להאכיל אותו בכוסית, כפית או מזרק.

ניתן בבוקר להניק מצד אחד בלבד ובו זמנית או מיד אחרי לשאוב את הצד השני , זה יכול לעזור לך להשאיר מספיק חלב לזמן שבו את לא נמצאת.

למידע נוסף, קראי את המאמר לשאוב ולאחסן חלב אם.

מטפלים אחרים והנקה

התינוק שלך יצטרך להתרגל לכמה דברים כשתחזרי לעבודה. אם הוא יישאר אצל מטפלת או במסגרת אחרת נסי לארגן מפגש ביניהם לפני החזרה לעבודה ולדאוג לכך שיקבל חלב שאוב בכוס או בבקבוק. כך יוכל להכיר את המטפלת ואת השינוי בשגרת ההאכלה.

יש תינוקות שמסרבים לקחת בקבוק מאימם, או כשהם יודעים שהאם נמצאת לידם. אם זה קורה, בקשי מהמטפלת לתת לו את הבקבוק או הכוס. אם התינוק מוטרד מכך שאינך נמצאת שם, השאירי למטפלת בגד שלבשת כדי לעזור להרגיע אותו.

קחי בחשבון כי שעות הנקה של התינוק יכולות להשתנות. יתכן שינק יותר בשעות שאת בבית על מנת להשלים מה שהיה חסר לו במשך היום.

הנקה וגישת המעסיק

גישתם של מעסיקים בישראל כלפי הנקה משתפרת, והם מאפשרים יותר ויותר אפשרויות לתמיכה באימהות שחוזרות לעבודה ורוצות להמשיך ולהניק, גם בשל תמיכתו הגורפת של משרד הבריאות בכך.

עם זאת, יש מעסיקים שאינם יודעים כיצד להתחיל לדבר על כך בעבודה. במקרה כזה, אל תפחדי לדבר עם המעסיק. בסופו של דבר, הנקה ושאיבת חלב בעבודה טובות לא רק לך ולתינוק – אלא גם למעסיק.

יתרונות ההנקה למעסיקים

בנוסף להשפעה החיובית של המשך הנקה על הבריאות שלך ובריאות ילדך, תינוקות יונקים חולים פחות ולכן האימהות נעדרות פחות מהעבודה.

בנוסף לסיכויים מופחתים להיעדרויות בגלל מחלה, עם היתרונות למעסיקים נמנים שימור עובדים מוגבר, עלויות מופחתות, שביעות רצון ומורל גבוה יותר אצל הצוות.

לקבל עזרה

אם את נתקלת בקושי להמשיך להניק ולחזור לעבודה, פני לקבלת עזרה.

אפשר לפנות לאחות טיפת חלב, לרופא המשפחה או ליועצת הנקה. אחת ממתנדבות ליגה לה לצ’ה תוכל לעזור. התקשרי לקו התמיכה בטלפון 1599-525-821.

סביר להניח שתקבלי המון עצות שונות – הקשיבי לעצה מהאדם או הארגון שאת הכי סומכת עליו, והיצמדי אליה.

תוכלו לקרוא מידע חשוב נוסף בנייר העמדה של משרד הבריאות התומך בהנקה במסגרות עבודה ולימודים ובעלון לאם המיניקה לקראת החזרה לעבודה. ישנו גם עלון למעסיקים, אותו תוכלי לתת לבעל התפקיד הרלוונטי במקום העבודה שלך.

לנושאים אחרים בענייני הנקה, קראי את המאמרים טכניקות הצמדה לשד, פטמות כואבות וזיהומים, כיצד להגביר את ייצור החלב ועודף חלב אם וגודש בשד.

הורות לאחר פרידה: למצוא את האיזון הנכון

Posted on 13 ינואר 202118 אפריל 2021 by פרופ' תרצה יואלס

הורות משותפת: עקרונות הבסיס

לא קל ליצור הסדרי הורות חדשים כשהיחסים מתפרקים, בעיקר אם נותרו ביניכם נושאים לא פתורים ורגשות עזים.לדוגמה, ייתכן ששניכם תרצו לבלות כמה שיותר זמן עם ילדכם, או שבן או בת הזוג לשעבר לא ירצו לפגוש את הילד. ייתכן שתרצו לחלק את זמנכם איתו שווה בשווה – אך זה לא תמיד אפשרי, ולא תמיד מהווה האפשרות הטובה ביותר עבורו.

ויש גם נושאים פרקטיים נוספים להביא בחשבון, כמו מקום המגורים של שניכם. ילדים מתמודדים עם המצב טוב יותר כשהוריהם גרים זה ליד זה, אך לא בכל המשפחות זה אפשרי.

יהיה הפתרון אשר יהיה, אתם ובן או בת הזוג לשעבר צריכים לקבל החלטות ברורות בנוגע לאופן ההורות על ילדכם כעת ובעתיד. מציאת הסדרי ההורות המשותפת הטובים ביותר תהיה קלה יותר אם שניכם תשמרו על ראש פתוח, ותנסו להיכנס לנעליו של הילד. זכרו שבניסיון לענות על הצרכים של ילדכם ושלכם כאחד, ייתכן שתצטרכו להתפשר פה ושם.

ליצור תוכנית הורות משותפת

תוכנית הורות משותפת היא דרך יעילה לקבוע את פרטי מערכת היחסים החדשה שלכם. כדי ליצור תוכנית כזו, תצטרכו לדון בזכויות ובחובות הנוגעות לילדכם, ולהחליט על דרך לפתרון מחלוקות. נסו להגיע לפתרון ביחד. אם אינכם מצליחים, בקשו עזרה ממומחה לפתרון מחלוקות במשפחה, מגשר או יועץ זוגי.

תוכנית הורות משותפת צריכה לכלול את הנושאים הבאים:

הסדרי ראייה מקובלים
השכלה
נושאים כלכליים
מענה על הצרכים הרפואיים של הילדים
חגים ואירועים מיוחדים
קווים מנחים לקבלת החלטות.

התוכנית צריכה לכלול גם הסדרי גיבוי למקרה שילדכם צריך להישאר בבית ואינו יכול ללכת לגן או לבית הספר. במקרה כזה, תצטרכו לדבר עם בן או בת הזוג לשעבר ולבדוק כיצד יוכלו לעזור. אפשר לדבר על כך פנים אל פנים, בטלפון או בדוא”ל.

אחרי שתסכמו את תוכנית ההורות המשותפת ותתחילו להוציא אותה לפועל, תצטרכו להחליט מה קורה אם אחד מכם צריך לשנות את התוכנית, או אם חל שינוי בנסיבות בעתיד.

טיפים להורות משותפת מוצלחת

הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם להצליח בהורות המשותפת עם בן או בת הזוג לשעבר.

נסו לשמור על גמישות

מעט גמישות מועילה לכולם. לדוגמה, אם בן או בת הזוג לשעבר מאחרים לפעמים לאיסוף, הכינו מראש תוכניות חלופיות. נסו לזכור שאם תתעצבנו משינוי כלשהו בקשת בני הזוג לשעבר, אתם עלולים להיתקל במצב מורכב בפעם הבאה שאתם תצטרכו לשנות משהו.

התוכניות שלכם יצטרכו להשתנות ולהתאים את עצמן כשילדכם יגדל, והצרכים והנסיבות שלו ישתנו – לדוגמה, כשייכנס לבית הספר או ילך לחוג חדש.

נסו לקבל את סגנונות ההורות השונים

סגנון ההורות של בן או בת הזוג לשעבר עשוי להשתנות כשאינכם שם. ייתכן שייקח לכם זמן להתרגל לכך, ובעיקר אם לבני הזוג לשעבר יש ערכים או אמונות שונים.

נסו להבין אם אינכם מחבבים את סגנון ההורות שלהם בגלל ההעדפות האישיות שלכם, או בגלל דרישות חיוניות רציניות. לדוגמה:

העדפה: “אני לא אוהבת שהבת שלנו אוכלת כל כך הרבה סוכריות בבית של אבא שלה”.
דרישה חיונית: “הילדה שלנו אינה מקבלת את הטיפול הרפואי שהיא זקוקה לו”.

אם אינכם אוהבים משהו בגלל העדפה אישית, אולי תוכלו לוותר ולהתרכז בדברים שמשפיעים על בריאותו ובטיחותו של הילד. כל עוד ילדכם מוגן ובטוח, גישות וסגנונות ההורות השונים דווקא יעזרו לו ללמוד שבכל מצב פועלים כללים שונים.

עזרו לילדכם להתחבר להורה השני

אם זה לא מטריד או מעציב אתכם, אפשר להחזיק תמונה ממוסגרת של משפחתכם שכוללת גם את בן או בת הזוג לשעבר.

נסו לחשוב ולדבר באופן חיובי על מה שילדכם עושה בבית ההורה השני – למשל, “וואו, זה נראה כמו אוהל מעולה משמיכות. איזה סוף שבוע כיפי היה לך!”

עודדו את ילדכם לשלוח הודעה להורה האחר כשהוא איתכם, בעיקר אם הוא גר רחוק מכם. אפשר לשלוח ולקבל באופן קבוע דוא”ל, שיחות טלפון, הודעות סמס ומכתבים.

עדכנו את ההורה השני

ילדכם ירוויח מכך שההורה השני יידע מה מתרחש בחייו. אתם ובן או בת הזוג לשעבר יכולים לעדכן אחד את השני באמצעות יומן מקוון משותף שבו רשומים כל האירועים השבועיים של הילד, נוסף על אירועים מיוחדים.

צרו קשר עם צוות בית הספר וודאו שבן או בת הזוג לשעבר מקבלים גם הם את המידע מבית הספר.

תכננו מראש משימות, פעילויות ואירועים

אולי תרצו שבן או בת הזוג לשעבר יהיו מעורבים או ייקחו על עצמם אחריות למשימות שונות, כמו ביקורים אצל רופא הילדים או פגישות מטעם בית הספר. אם אתם ביחסים טובים, תכננו ללכת יחד לפעילויות כמו ימי הורים או מופעי בית ספר. אם אינכם יכולים ללכת יחד, תצטרכו לתכנן מי הולך לאיזה אירוע, או כיצד תתמודדו עם נוכחותו של האחר במקום.

תנו לבן או בת הזוג לשעבר זמן ללמוד את התפקיד

אם אתם אלה שהייתם אחראים לרוב הטיפול בילדכם לפני הפרידה, ייתכן שבני הזוג לשעבר יזדקקו לזמן מה כדי ללמוד את הצד הפרקטי של גידול הילדים. אל תתפתו לבקר אותם בתהליך, אלא הצביעו דווקא על הדברים החיוביים. זה עדיף לכולם.

היו מוכנים להופעתם של רגשות שליליים

כשילדכם נמצא עם ההורה האחר, אתם עשויים לחוש תחושת אובדן, בדידות ואכזבה. נסו להביט על הצד החיובי – למשל, הזמן שאתם מבלים בנפרד מילדכם מאפשר לכם לנוח, להירגע ולעבוד על מערכות יחסים חדשות, תחביבים או תחומי עניין משלכם.

תכנון מראש יעזור לכם להתמודד עם המצב כשילדכם אינו בבית. תוכלו לעשות פעילות גופנית, לפגוש חברים לארוחת ערב, לבקר את המשפחה או ללכת לסרט.

אם אפשר, הסכימו מראש איזה סוג של קשר תיצרו עם ילדכם בזמן שהוא אצל ההורה האחר: לדבר בקצרה בטלפון, לשלוח דוא”ל או הודעות סמס. חייכו כשילדכם עובר לבית ההורה השני, גם אם זה קשה. זה יקל עליו מאוד.

איך להתמודד עם אירועים מיוחדים

לפעמים, האירועים הכי גדולים של השנה – כמו חגים או ימי הולדת – הם הקשים ביותר לתכנון הסדרי הורות משותפת שיתאימו לכולם. להורים פרודים רבים קשה מאוד להיות לבד, בלי הילדים, בימים חשובים.

יש הורים שמחלקים ביניהם את הימים האלה שווה בשווה. אחרים מעדיפים לעשות סבב שנתי, ולעשות רוטציה בין החגים. כמו כן, אפשר לחגוג לפני ואחרי המועד עצמו. נסו להמשיך מסורות שנהגתם לעשות ביחד, כמו לפתוח מתנות במיטה בבוקר יום ההולדת, או לחלוק קינוח מיוחד.

מומלץ לדבר עם ילדכם מראש על ההסדרים לקראת יום הולדתו או אירועים מיוחדים אחרים. אם אתם עומדים לקנות מתנה גדולה לאירוע מיוחד, ספרו לבן או בת הזוג לשעבר כדי להימנע מכפילויות.

אחים לילדים עם צרכים מיוחדים: אחריות, תפקידים וכללים

Posted on 13 ינואר 20218 יוני 2021 by צילי ניר

אחריות טיפולית

בחיי המשפחה, אך טבעי שהילדים עוזרים בטיפול באחיהם או באחיותיהם הקטנים. ילדים שיש להם אח או אחות עם צרכים מיוחדים ירגישו שהם עוזרים ושסומכים עליהם במיוחד כשמעודדים אותם לעזור בטיפול. עם זאת, כדאי לשים לב כמה אחריות ואיזה סוג של טיפול יוכל ילדכם לקחת על עצמו.

לחץ לשאת בתפקיד של מבוגר

כדאי לבדוק היטב אם ילדכם מרגיש לחץ לקחת על עצמו תפקיד הורי או תפקיד של מבוגר. לדוגמה, אתם עשויים לשים לב לכך שהוא מבטל הזדמנויות לצאת לבלות עם חבריו כדי שיוכל לשמור על אחיו שמתמודד עם צרכים מיוחדים.

אף שסביר להניח שהוא רוצה לעזור בטיפול באחיו, האחריות הרבה היא עבודה קשה, משעממת ומעצבנת לעיתים, ועם הזמן, היא עשויה להעיק על מערכת היחסים בין ילדיכם.

הבחנה בין תפקידי האחים לתפקידי ההורים

כשמדובר בטיפול בילד עם צרכים מיוחדים, כדאי להבהיר את ההבדלים בין תפקידי האחים וההורים.

תפקידם של האחים הוא לבלות זמן עם אחיהם או אחותם, ולעזור בדברים כמו להסיע את כיסא הגלגלים, להראות לאחיהם איך לצייר בעלי חיים או לקרוא להם סיפורים. ההורים עושים דברים כמו לעזור לילדים ללכת לשירותים, להחליף צינורות הזנה או להתמודד עם התקפי זעם. הם גם אלה שמקבלים את ההחלטות הגדולות, למשל, אם יש צורך ללכת לבית החולים במקרה חירום.

לחשוב על תחומי האחריות הטיפוליים

הנה כמה דברים שכדאי לחשוב עליהם כשאתם מנסים להחליט אילו תחומי אחריות טיפוליים יוכל ילדכם למלא:

נסו לתת לו לבחור כמה עזרה הוא רוצה לתת לאחיו. לדוגמה, “נעם, חשבתי שאולי תוכל לשבת עם סופי כשהיא עושה מתיחות. תוכל לעשות את זה?”
בדקו אם ילדכם גדול דיו כדי לקחת את האחריות הזו על עצמו. יש תחומי אחריות, כמו משימות שקשורות לטיפול אישי או לפיקוח על האח, שעשויות שלא להתאים לו.
חשבו באיזו תדירות יעזור ילדכם ולמשך כמה זמן. נסו לתעד את מהלך השבוע כדי לבדוק זאת במדויק.
כשאתם מבקשים ממנו עזרה נוספת, חשבו מה עוד מתרחש בחייו. למשל, האם הוא לומד למבחנים? האם הוא רוצה לבלות עם החברים?

תפקידים ומשימות משפחתיים

מומלץ לוודא שלכל אחד מבני המשפחה יש תפקיד במטלות המשפחתיות – גם לילדים עם צרכים מיוחדים וגם לילדים עם התפתחות תקינה. מתן תפקיד לכל אחד מעביר מסר רב עוצמה הנוגע להגינות לכל הילדים, עוזר לבנות מערכות יחסים בין האחים, וגם תורם לטיפול במטלות הבית!

הדבר החשוב ביותר הוא לבחור מטלות שמתאימות לגיל ולמיומנויות של כל הילדים, ולוודא שכל אחד עושה משהו.

כללים משפחתיים

כללים ותוצאות עקביים לכל ילדיכם מעבירים להם את המסר שכולם במשפחה חשובים ושווים. לדוגמה, אם יש לכם כלל משפחתי שלפיו כולם מדברים יפה זה לזה, ילד עם צרכים מיוחדים צריך לעמוד בו בדיוק כמו אחיו. אם להפרת הכלל יש תוצאה – למשל, להגיד סליחה, או לעזוב את הטלפון הסלולרי או הטאבלט לעשר דקות – התוצאה חלה על כולם בלי יוצא מן הכלל.

כדאי גם לשבח את ילדיכם על הדברים הטובים שהם עושים, וכך להגביר את הסיכוי לכך שיתנהגו בדרך זו בעתיד. לדוגמה, “מאוד שמחתי שפינית את השולחן כשביקשתי. תודה רבה!”

לטפל בעצמכם

אחת הדרכים הטובות ביותר לדאוג ולתמוך בילדיכם היא לטפל בעצמכם. שמרו על כושר, בריאות טובה ועשו דברים שגורמים לכם אושר כדי שתוכלו לטפל היטב באחרים. קשה יותר לטפל בילדים ולעזור להם לטפל זה בזה כשאתם לחוצים, מתוחים ומוצפים.

אם אתם חשים שאתם נאבקים, בקשו עזרה מרופא הילדים, רופא המשפחה או מומחה אחר. קבלת עזרה חשובה לרווחתכם ויכולה להועיל לכולם במשפחה.

מחשבה על העתיד

הורים רבים לילדים עם צרכים מיוחדים עסוקים בשאלת העומס על האחים, שייגרם לאור הטיפול באח עם צרכים מיוחדים לאחר שההורים כבר לא יהיו בין החיים. זוהי שאלה כבדת משקל, בעלת משמעותיות אדירות עבור כל בני המשפחה. החשש הוא לגיטימי ומוצדק. אם אתם עסוקים בכך, היוועצו באנשי המקצוע הרלוונטיים- עובדת סוציאלית, עורכ/ת דין ושאר אנשי המקצוע המעורבים בטיפול בילדכם, על מנת שיסייעו לכם להסדיר את הדברים באופן הטוב ביותר.

היכן לקבל עזרה

אף שאחים לילדים עם צרכים מיוחדים מסתגלים בדרך כלל היטב למצבם, כל ילד מיוחד במינו. יש ילדים שיתקשו יותר מאחרים ויזדקקו לעזרה נוספת.

כהורים, אתם יודעים הכי טוב אם ילדכם זקוק לתוספת תמיכה. מומלץ לפנות לקבלת עזרה אם אתם מבחינים שילדכם שהתפתחותו תקינה מפגין סימני מתח, למשל קושי לישון, שינויים בתזונה, התפרצויות רגשיות או הימנעות מחברים או מפעילויות.

בתור התחלה, פנו לרופא הילדים או למומחה שמטפל בכם ובמשפחתכם. אפשרות נוספת היא לפנות לטיפול משותף לכם ולילדכם אצל פסיכולוג או יועץ.

כמו כן, תוכלו להצטרף לקבוצת תמיכה לאחים של ילדים עם צרכים מיוחדים, שתעזור להם להתמודד ותאפשר להם לפגוש ילדים נוספים שנסיבות חייהם דומות. קבוצה כזו קיימת למשל בעמותת אלו”ט.

היגיינה לבני נוער

Posted on 13 ינואר 20216 אפריל 2021 by ד"ר טל שניר

לעזור לבני נוער לבנות הרגלי היגיינה אישית

כשילדכם היה צעיר, לימדתם אותו את הבסיס להיגיינה טובה – לרחוץ ידיים, לכסות את הפה בזמן התעטשות ולהתקלח מדי יום. בהתחלה הייתם צריכים לעזור לו לצחצח שיניים ולעשות דברים נוספים.

בגיל ההתבגרות אתם ממשיכים לבנות את הרגלי ההיגיינה האישית על אותו בסיס. כעת, כשגופו של ילדכם משתנה, גם ההיגיינה האישית שלו צריכה להשתנות, ובדיוק כמו פעם, תצטרכו לעזור לו להתחיל.

הרגלי היגיינה טובים בילדות הם בסיס נהדר להיגיינה טובה בשנות ההתבגרות. תקשורת טובה ופתוחה ביניכם לבין ילדכם תעזור לכם לדבר איתו על נושאי היגיינה אישית כשיגיע הזמן.

מדוע חשוב לשמור על היגיינה אישית

שמירה על ניקיון היא חלק חשוב משמירה על הבריאות. לדוגמה, הפעולה הפשוטה של רחיצת הידיים לפני האוכל ואחרי השירותים הוכחה ככלי יעיל במלחמה נגד חיידקים ובמניעת מחלות.

שמירה על ניקיון ועל הופעה נקייה היא גם חלק חשוב בביטחון העצמי אצל בני נוער. אם גופו ופיו של ילדכם מריחים טוב, בגדיו נקיים והוא מבין ומשתמש בהרגלי היגיינה אישית בסיסיים, הוא יתקבל בצורה טובה יותר בחברת אנשים אחרים.

כיצד לעזור לילדכם לפתח הרגלי ההיגיינה האישית

חלק מתפקידכם הוא לוודא שילדכם יודע שגופו וצורכי ההיגיינה שלו עומדים להשתנות, ולעזור לו להתכונן לשינויים. עדיף להתחיל לדבר על זה מוקדם ככל האפשר – לפני שילדכם נכנס להתבגרות המינית.

שמשו לילדכם דוגמה אישית והדגימו בפניו את הרגלי ההיגיינה שלכם. אם הוא יראה אתכם מתקלחים, מצחצחים שיניים ורוחצים ידיים בקביעות, הוא ילמד ויפנים שהרגלים אלה חשובים לחיים.

הסבירו לילדכם שהשמירה על גוף נקי – ובעיקר הידיים – עוזרת לו לשמור על בריאותו. כדי להדגים לו מה חיידקים עלולים לעשות, תוכלו להזכיר לו את מקרה השפעת או קלקול הקיבה האחרון שחווה.

ריח גוף

כשהילדים נכנסים לגיל ההתבגרות המינית, בלוטות הזיעה בבתי השחי ובמפשעות מתחילות להתפתח. חיידקים שחיים על העור ניזונים מהזיעה שנוצרת מהבלוטות, ולכן למתבגרים – וגם למבוגרים! – יש לפעמים “ריח של זיעה”. החיידקים ניזונים מזיעה גם בחלקים אחרים של הגוף, מה שעלול להוביל לריח גוף לא נעים.

כדי לצמצם את הצטברות החיידקים ולהימנע מריח גוף לא נעים, מומלץ להתקלח ולהחליף בגדים בתדירות גבוהה, ובעיקר אחרי פעילות גופנית. חשוב במיוחד להחליף בגדים תחתונים ובגדים אחרים שצמודים לעור. על הבגדים מצטברים חומרים שהחיידקים אוהבים לאכול, למשל תאי עור מתים, זיעה ונוזלי גוף, שגורמים להם להסריח.

תחילת ההתבגרות המינית היא זמן מצוין להציג לילדכם את הדאודורנט. עודדו אותו להשתמש בדאודורנט ואפשרו לו לבחור אותו בעצמו.

בני נוער באמת זקוקים לזמן נוסף באמבטיה! כשהם לומדים להתגלח או להתמודד עם הווסת, פעילויות ההיגיינה שלהם מתארכות מעט. היו סבלניים ותנו לילדכם פרטיות.

כפות רגליים מסריחות

כפות רגליים ונעליים מסריחות עשויות להוות בעיה לילדכם, בין אם הוא חובב פעילות גופנית ובין אם לא. אפשר להימנע מכך באמצעות מתן תשומת לב מיוחדת לרגליים בזמן המקלחת, וייבוש מוחלט של כפות הרגליים לפני שנועלים נעליים. כדאי לעודד אותו להחליף זוגות נעליים מדי פעם וללבוש גרבי כותנה במקום גרביים מסיבים סינתטיים.

היגיינת הפה

היגיינת שיניים ופה טובה חשובה כעת בדיוק כפי שהייתה כשילדכם היה קטן, ותצטרכו להמשיך ולקבוע לו תורים קבועים אצל רופא השיניים. לצחצח שיניים פעמיים ביום, להשתמש בחוט דנטלי וללכת לרופא השיניים באופן קבוע – כל אלה הן פעולות חיוניות שיעזרו לילדכם להימנע מריח פה לא נעים, בעיות חניכיים ועששת.

בגיל ההתבגרות, השינויים ההורמונאליים שילדכם עובר מציבים אותו בסיכון מוגבר לעששת. כמו כן, ישנה חשיבות גדולה בטיפולי יישור שיניים לבריאות הפה של ילדכם. למידע נוסף קראו על טיפולי שיניים למתבגרים צעירים ועל טיפולי שיניים לבני נוער.

היגיינה אישית לבנות

אף שכל בני הנוער מתמודדים עם ענייני היגיינה דומים, בנות צריכות לשים לב במיוחד לתקופת הווסת. כדאי לדבר עם בתכם על תדירות החלפת התחבושת או הטמפון, וכיצד לזרוק אותה באופן היגייני.

היגיינה אישית לבנים

בנים זקוקים לעצה בנושאי גילוח (כיצד ומתי), טיפול במפשעה ונוזלי גוף. לדוגמה, כדאי לדבר עם בנכם על חלומות רטובים וכיצד לנקות את המיטה אחריהם.

היגיינה אישית למתבגרים עם צרכים מיוחדים

אנשים צעירים עם צרכים מיוחדים זקוקים בדרך כלל לתמיכה רבה יותר בכל הקשור להיגיינה אישית. כשאתם חושבים כיצד לדבר על היגיינה עם ילדכם בעל הצרכים המיוחדים, חשבו על יכולת הלמידה ועל סגנון הלמידה שלו. האם יעדיף ללמוד באמצעות הקשבה, התבוננות או עשייה?

כדאי לשקול לפרק את המשימות שקשורות להיגיינה – כמו מקלחת, גילוח, שימוש בדאודורנט וצחצוח שיניים – לפעולות קטנות יותר, שיקלו עליו ללמוד.

אם ילדכם רגיל לעשות את אותם דברים מדי יום, ההיגיינה יכולה להיכנס כחלק נורמלי וצפוי בשגרה. מומלץ לכתוב לוח זמנים יומי כדי לעזור לו לזכור מה לעשות.

אם אתם מתקשים לדבר עם ילדכם על התבגרות מינית או וסת, קבעו פגישה עם רופא המשפחה/הילדים או עם היועצת בבית הספר. התחילו מוקדם – לפני תחילת ההתבגרות המינית.

המשיכו לחזק את המסרים הנוגעים להיגיינה אישית, רוב הילדים יקלטו אותם בשלב זה או אחר. שבחו את ילדכם ועודדו אותו בכל הזדמנות על כך שהוא שומר על היגיינה נאותה.

חברים שליליים (Frenemies) וחברויות רעילות

Posted on 13 ינואר 20215 אפריל 2021 by אורן רודב

הידעתם?

לבנות יש בדרך כלל חברה טובה אחת או שתיים, והחברות ביניהן מתבססת על אמפתיה, חשיפה אישית, תמיכה ועידוד.
בנים נוטים להסתובב בקבוצות גדולות יותר של חברים, שמספקות להם חֶברה ותחרות.
משמעותם של ההבדלים האלה היא שבנים ובנות נוטים להיות מוטרדים מדברים אחרים. לדוגמה, בנים נוטים להיכנס לעימותים שמבוססים על תחרות, בעוד שבנות נוטות להשוות עצמן אחת לשנייה- מה שעלול ליצור תחושות אצלן לא נעימות.

חברים שליליים וחברויות רעילות: מה צריך לדעת

חברויות בין בני נוער עלולות לפעמים להפוך ל”רעילות”. חברויות רעילות יכולות להתפתח גם כאשר ילדכם מסתובב עם חברים שליליים – בני נוער שמתייחסים אליו ברשעות. במקום לגרום לילדכם להרגיש טוב, שייך ואהוב, חברויות רעילות גורמות לילדכם להרגיש רע כלפי עצמו וכלפי אחרים. לעתים קרובות מתאפיינות מערכות היחסים האלה בצורות שונות של השפלות, מניפולציות, החרגות והתנהגויות מכאיבות אחרות, חלקן עשויות להיות אולי מעודנות יותר או מוסוות.

חברויות בין בני נוער שמתאפיינות ברגשות חיוביים, מקבלים ותומכים הן חלק חשוב במסעו של ילדכם לקראת הבגרות. הן עוזרות לו ללמוד מיומנויות חברתיות ורגשיות חשובות, למשל, כיצד להיות רגיש למחשבות, לרגשות ולרווחתם של אנשים אחרים.

לעזור לילדכם להימנע מחברים שליליים ומחברויות רעילות

כדי לעזור לילדכם להימנע מחברויות רעילות, חשבו יחד איתו מהי ההגדרה של חברים “טובים” – חברים שדואגים זה לזה, שאכפת להם ממנו, שמשתפים אותו בפעילויות שונות ומתייחסים אליו בכבוד. הגדרה ראשונית זו תעזור לו להבין אילו אנשים טובים עבורו ועם מי כדאי לו להסתובב. כדאי לנסות ליצור שיחה קלילה בנושא, בה ילדכם ירגיש בנוח לשתף אתכם.

אם חשבתם על חברים מסוימים שיכולים להיות טובים לילדכם, נסו ליצור כמה שיותר הזדמנויות שבהן יוכלו להיפגש. לדוגמה, עודדו אותו להשתתף באותם חוגי ספורט, תחביבים או פעילויות כמותם.

עודדו את ילדכם לתחזק מגוון רחב של חברים מכמה שיותר מקומות, כמו בית הספר, חוגי ספורט או תנועות נוער, חברי משפחה ושכנים. כך, במקרה שאחת החברויות תיפגע, יהיו לו עוד חברים להישען עליהם. במידה וילדכם שיתף אתכם בריב או ויכוח שהיה לו עם חבר, תוכלו להסביר שקשרים נוטים להשתנות רבות לאורך הזמן, וכי ריב אחד אינו מסמל את סוף החברות ביניהם.

הכירו את החברים של ילדכם כדי לקבל הזדמנות לצפות עליהם בשקט בזמן אינטראקציה חברתית ולתפוס בזמן דברים שעלולים להוות בעיה. עודדו את ילדכם להזמין חברים הביתה ונסו לתת להם מרחב להסתובב בו.

דברו עם ילדכם ובדקו מה מצבו עם החברים שלו. הקשיבו לו, השתדלו לא ללחוץ והשתמשו בשאלות פתוחות. ערוצי תקשורת פתוחים יעלו את הסבירות שילדכם ירצה לדבר איתכם על בעיותיו. רצוי להעלות בשיחה את היסטוריית החברות שלכם ולשתף מהתנסותכם האישית, כדי לעזור לו לראות אפשרויות נוספות ולהרגיש שמבינים אותו. אמרו לילדכם שרבות מהחברויות בשנות ההתבגרות אינן נמשכות לנצח, וזה בסדר. הן נועדו לעזור לו להבין אילו ערכים ומאפיינים של החברות חשובים לו, ולפתח התנהגות חברתית נאותה ומיומנויות חברתיות.

ולבסוף, שמשו דוגמה והראו לו כיצד אתם יוצרים ומתחזקים מערכות יחסים חיוביות – עם החברים, בני הזוג והעמיתים בעבודה. ילדכם לומד מהתבוננות במערכות יחסים שכוללות כבוד הדדי, אמפתיה ודרכים חיוביות לפתרון עימותים. כדאי גם לשתף בקונפליקטים חברתיים שאתם עצמכם חוויתם ובדרכים בהן פתרתם אותם.

ילד נינוח ובטוח בעצמו צפוי פחות לסבול מהתנהגות גרועה מצד חברים שליליים. כדי לעזור לילדכם לחוש כך, עודדו אותו להתמקד בחוזקות שלו, ושבחו אותן בעצמכם. אפשר להציע לו להשתתף בפעילויות לבניית ההערכה העצמית והביטחון העצמי שלו.

לעזור לילדכם להתמודד עם חברים שליליים וחברויות רעילות

לפני שאתם מתערבים, מומלץ לתת לילדכם הזדמנות לפתור לבדו עניינים שונים שעולים עם חבריו כדי שיוכל ללמוד כישורי חיים חשובים כמו פתרון עימותים, אסרטיביות ופתרון בעיות. עם זאת, הנה כמה רעיונות למקרה שתצטרכו להתערב.

לשנות חברויות רעילות

אם ילדכם רוצה להמשיך בחברות, מצאו יחד דרכים לשנות אותה. לדוגמה, האם הוא יכול לזהות מה גורם לבעיות? יכול להיות שהחבר מעיר המון הערות שליליות על המראה של ילדכם, וממשיך בכך כיוון שילדכם אינו אומר לו בבירור שהוא לא אוהב לשמוע אותן. עודדו את ילדכם להגיד לחברו להפסיק. לפעמים, קצת אסרטיביות היא כל מה שדרוש כדי להפסיק את ההתנהגות הבלתי רצויה.

חברים שליליים מתנהגים לפעמים בדרכים כאלה כיוון שהם זוכים לתגובות טובות. השתמשו בצעדים לפתרון בעיות כדי להבין עם ילדכם מה חברו מקבל מההתנהגות השלילית. נסו להגיע לפתרון ביחד. תגובה מתחכמת, אסרטיביות או פשוט עזיבת המקום בלי להגיב יכולות לשנות את הדינמיקה.

לסיים חברויות רעילות

אם ילדכם מוכן לסיים את החברות, עליו להחליט כיצד לספר זאת לחברו. הוא יכול להגיד משהו כמו, “אני לא אוהב שאתה מרכל עליי מאחורי הגב. אם לא תפסיק, זה יגרום לי להתרחק ממך” או “זה לא נעים לי שאתה צוחק עלי, אני מבקש שתפסיק”.

היו מוכנים למריבה ולהשלכות שיגיעו בעקבות סיומה של החברות הרעילה. החבר השלילי עלול להתחיל להקשות על חיי ילדכם. שימו לב להטרדות ולמעשי בריונות – גם פנים מול פנים וגם באינטרנט או דרך הטלפון בקבוצות השונות. אם זה קורה, צרו קשר עם בית הספר של ילדכם למציאת פתרון, ודברו עם ילדכם. תמכו בו, הקשיבו למה שהוא מספר, נסו למצוא פתרונות והציעו לו ליצור קשר עם שירותי תמיכה וייעוץ במקרה הצורך.

למצוא חברים חדשים

יכול להיות שילדכם יצטרך למצוא חברים חדשים. זו עלולה להיות משימה מאיימת, אז הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם:

עודדו את ילדכם להכין רשימה של כל הילדים שאיתם יוכל להתחבר. לדוגמה, האם הוא יושב בהפסקה עם תלמידים מכיתות אחרות? האם יש לו חבר או שניים במעגל חברים אחר, כמו חוג ספורט או פעילות אחר הצהריים?
עודדו אותו לבדוק כיצד יוכל להיפגש יותר עם הילדים האלה – לשבת יחד לארוחת צהריים, לעשות שיעורי בית ביחד או לצאת לפעילויות חברתיות וספורטיביות.
חפשו אילו חוגים מציע בית הספר – למשל, חוג דרמה, קבוצת ספורט, מועדון שחמט ועוד – שבהם יוכל ילדכם למצוא ילדים עם תחומי עניין משותפים.
גם אתם יכולים לעודד יצירת חברויות חדשות: הקפיצו את ילדכם וחבריו לבית הספר, הזמינו חברים הביתה או הסיעו את ילדכם לפעילויות אחר הצהריים.

להתמודד עם התנהגות רעה שמגיעה מחברויות רעילות

יכול להיות שהתנהגותו של ילדכם מושפעת לרעה מהחברים השליליים או מחברויות רעילות. אם נראה לכם שצריך לטפל בכך, התמקדו באופן ההתנהגות של ילדכם ולא באישיות שלו או של חבריו.

לדוגמה, אפשר לומר, “בכל פעם שאתה מבלה עם עידן, אתה חוזר הביתה כועס ומוטרד”. משפט כזה מתמקד במה שצריך לשנות בחברות, והוא עדיף על פני “אני לא מבינה למה אתה בכלל מסתובב עם עידן”.

יכולות להיות גם חברויות רעילות “חיוביות” – החבר של ילדכם מתייחס אליו יפה ויש להם קשר חזק, אך הוא גורר אותו להתנהגות אנטי-סוציאלית כמו גניבה או שתיית אלכוהול.

כדי להתמודד עם זה, אפשר לומר, “כשאת מסתובבת עם גלית את נכנסת לצרות. אם תמשיכו לגנוב, עלולים לעצור אתכן”. משפט כזה מתמקד בהשלכות של ההתנהגות השלילית, מאפשר לילדכם לשנות אותה ועדיף על פני “אני לא מבינה למה את בכלל מסתובבת עם גלית”.

מה אסור לעשות

עדיף שלא להתעמת ישירות עם הצעירים שמעורבים בהתנהגות השלילית, או להתקשר להוריהם. פעולה שכזו עלולה להרע את המצב לילדכם. אבל במקרים מסוימים – למשל, כשיש סמים בסיפור – יתכן ותצטרכו להתקשר להורים או למבוגרים אחרים

עדיף שלא לאסור על ילדכם להיפגש עם החברים או לבקר אותם בפניו, כיוון שלפעולה זו עלול להיות אפקט הופכי – ילדכם ירגיש יותר קרוב ומחובר לאותם חברים.

אם אתם חוששים מהשפעתם של החברים על התנהגותו של ילדכם, זכרו שאתם אלה שמשפיעים על קבלת ההחלטות של ילדכם לטווח ארוך, כמו בחירת מקצוע לחיים, ערכים וערכי מוסר. סביר להניח שחבריו ישפיעו על קבלת ההחלטות לטווח קצר, כמו מראה ותחומי עניין.

בעיות ופרידות במערכות יחסים עם חברים עלולות לעתים להוביל למעשי בריונות. לעתים קשה לאתר בריונות בגיל ההתבגרות או בריונות ברשת בתוך קבוצות חברתיות, ולכן כדאי לחפש היטב את הסימנים המסגירים אחרי שחברות רעילה באה לסיומה.

להיות הורים לבני נוער עם מחלות כרוניות

Posted on 13 ינואר 202118 אפריל 2021 by פרופ' תרצה יואלס

הידעתם?

אחד מכל 15 צעירים סובל ממחלה כרונית משמעותית או מנכות גופנית שדורשת תמיכה וטיפול רפואי קבועים.
בני נוער עם מחלה כרונית שנהנים מתמיכה משפחתית חזקה ומאורגנת, מצליחים להסתגל היטב למצבם, ובריאותם הנפשית טובה יותר.

בני נוער עם מחלות כרוניות

ילד מתבגר שחי עם מחלה כרונית מתמודד עם אתגרים שבני נוער אחרים אינם נתקלים בהם בדרך כלל. האתגרים האלה כוללים ביקורים רבים אצל הרופא או בבתי חולים, טיפולים רפואיים שדורשים זמן, טיפול תרופתי, פספוסי מפגשים חברתיים, תחושת בידוד וצורך לתכנן כל ביקור וביקור אצל חברים.

מחלה כרונית עשויה להשפיע לפעמים גם על ההתבגרות המינית. לדוגמה, מצבים בריאותיים שמשפיעים על התזונה או על הגדילה עשויים לעכב את תחילת ההתבגרות המינית, וחלק מהפרעות ההתפתחות הנוירולוגיות עלולות דווקא להקדים אותה.

מצבו של ילדכם משפיע גם על האופן שבו הוא מרגיש כלפי גופו, או כיצד הוא שולט בתחושותיו, וכמובן גם על רגשותיו. יכול להיות שהוא נבוך לספר לחבריו על המחלה או על הטיפולים, וחושש שיציקו או ילעגו לו. ייתכן שקשה לו להכיר חברים או לשמור על קשר, בעיקר אם המחלה שלו גורמת לו להיעדר הרבה מבית הספר.

אל תופתעו אם ילדכם כועס או מעמיד פנים שאינו חולה. זה נפוץ למדי. חלק מבני הנוער עשויים שלא לשתף פעולה עם הטיפולים שהם מקבלים – למשל, לא לקחת תרופות, לזלול עוגה שלמה אם יש להם סוכרת, או לעשן עם אסתמה.

אם המחלה של ילדכם רק אובחנה, ההסתגלות אליה עלולה להיות קשה למדי. ואם ילדכם סובל ממנה כבר זמן רב, שנות ההתבגרות מביאות עמן אתגרים נוספים.

לעזור לבני נוער עם מחלות כרוניות להיות “סתם מתבגרים”

כהורים, עליכם למלא תפקיד חשוב מאוד ולעזור לילדכם להיות “סתם מתבגר” למרות המחלה הכרונית. כשבני נוער עם מחלות כרוניות זוכים להיות “סתם מתבגרים”, הם מרגישים תחושה אמיתית של הישגיות ועצמאות. אפשר להשיג זאת באמצעות דברים פשוטים כמו להתלבש לבד – בעיקר אם ילדכם יכול לבחור בגדים שמתאימים לאישיות שלו במקום למחלתו.

לא תמיד יהיה קל לעזור לילדכם למצוא את תחושת העצמאות הזו, בעיקר אם אתם רגילים לטפל בו כשהוא חולה, לקחת אותו לבית החולים או לנהל את הטיפול התרופתי שלו. קשה לשחרר ולתת לו להסתכן ולבחון את יכולותיו, אך אלה צעדים ראשונים שיעזרו לכם להבין עם כמה עצמאות הוא יוכל להתמודד.אפשר לנסות:

לתת לילדכם לקחת סיכונים מחושבים ולחוות אכזבות – לדוגמה, לתת לו לארגן יציאה עם חברים בעצמו
למצוא דרכים שבהן ישתלב בעבודות הבית לצד אחיו ואחיותיו – למשל, אם הוא לא יכול לשאוב אבק או לתלות כביסה בגלל מגבלה גופנית, אולי יוכל לקפל כביסה, למיין ולערוך רשימות
לתת לו לצאת לטיול מטעם בית הספר, או להישאר לישון בבית של חבר
ליידע אותו שאתם מצפים ממנו להתנהגות בוגרת ומכבדת – להגיד, למשל, “במשפחה שלנו מדברים בצורה מכובדת. אנחנו לא קוראים לאף אחד בשמות”.

עישון, שתייה ובריאות מינית

כשילדכם יתבגר, אנשי המקצוע שמטפלים בו יצטרכו לדבר איתו על האופן שבו דברים כמו בריאות מינית, עישון, שתיית אלכוהול ושימוש בסמים ישפיעו על מצבו.

כדאי שתקיימו גם אתם שיחה על הנושאים הקשים, כדי להדריך אותו וללמד אותו לקבל החלטות נבונות ואחראיות. אם אינכם בטוחים כיצד שתיית אלכוהול, שימוש בסמים ועישון ישפיעו על ילדכם, בדקו עם מומחים למצבו.

לעזור לבני נוער להתמודד עם מחלות כרוניות

מתבגרים רבים שחיים עם מחלות כרוניות רוצים להתמודד עם מצבם בעצמם, וזה סימן חיובי. כמות האחריות שתעבירו לילדכם תלויה במצבו ובצרכיו. הנה כמה רעיונות לבניית העצמאות של ילדכם מבחינה בריאותית.

נסיעות מבחן

אפשר לקבוע מראש כמה “נסיעות מבחן”, כדי לראות אם ילדכם זוכר לקחת את התרופות שלו או ללכת לתורים אצל הרופא לבדו. בתור התחלה, כדאי לוודא שהוא יודע לזהות את הסימנים המוקדמים לכך שהמצב לא טוב כל כך, וכיצד להגיב במהירות במקרה הצורך.

מפגשים חברתיים

עזרו לילדכם להתמודד עם מפגשים חברתיים למרות המחלה, וחשבו על כמה נושאים פרקטיים מראש. הכינו ביחד מראש תוכנית להתמודדות עם דברים שונים, למשל איך להסתובב עם כיסא הגלגלים, להזריק תרופה, לרוקן שקית קולוסטומיה או שקית שתן, לבדוק את רמת הסוכר בדם וכן הלאה.

מומלץ להכין תוכנית גיבוי למקרה שהמצב משתבש – להכין כסף מיוחד למונית או לוודא שלחברים יש מספרי חירום לשעת צרה.

שגרות ולוחות זמנים

הכינו מראש שגרות, לוחות זמנים ותזכורות לנטילת תרופות ולתורים אצל רופא, כדי שילדכם לא יצטרך שתזכירו לו. אפשר להשתמש ביומן או ביישומון בטלפון הנייד.

כללים וסיכונים

כללים חשובים לכל בני הנוער, ובעיקר כללים שנוגעים ללקיחת סיכונים, להתנהגות בטוחה ולתקשורת. דברו עם ילדכם על ניטור התרופות והתסמינים, או מה עלול לקרות אם ישלב את התרופות עם שתיית אלכוהול.

חברים

כדאי שילדכם יסביר את מצבו לחבריו ולבני משפחותיהם, כדי שיידעו כיצד לתמוך בו בעת הצורך. כמו כן, כדאי שיהיו להם מספרי החירום ויידעו מה לעשות אם ילדכם מקבל התקף או נהיה חולה לפתע.

עקומת הלמידה

ככל שילדכם יקבל על עצמו אחריות ועצמאות רבות יותר, הוא עשוי להיתקל במקרים שבהם הדברים ישתבשו והוא ימצא את עצמו בבית החולים עם סיבוכים רפואיים. אף שמקרה כזה עלול לגרום לו ולכם לחוש חרדה, זהו חלק מתהליך הלמידה שבו הוא מבין כיצד להתמודד עם מצבו בעצמו.

אם קשה לכם לשחרר, כדאי לקבל עזרה מאיש מקצוע המתמחה בבני נוער, כגון פסיכולוג או עובד סוציאלי. הם יוכלו לעזור לכם להבין כיצד לתמוך בילדכם בלי לפגוע בביטחון העצמי שלו.

לדבר בשמם של בני נוער עם מחלות כרוניות

במהלך שנות ההתבגרות, ובהתאם למצבו של ילדכם, הוא יתחיל לבקר את הרופא ואצל צוות הרפואי לבדו. בסופו של דבר, הוא יעבור למערכת הבריאות למבוגרים. כמו כן, הוא יכול להתחיל לבחור מקצועות מוגברים בבית הספר, לחשוב על שירותו הצבאי או על התנדבות, לחפש אוניברסיטאות או לחפש עבודה במשרה חלקית.

בתקופה זו עליכם עדיין לדבר בשמו של ילדכם, להדריך אותו בנבכי עולם הבריאות למבוגרים ולתמוך בו בהתמודדות עם בית הספר ועם החיים החברתיים המשתנים.

כדאי לחפש דוגמאות לחיקוי לילדכם, ולעזור לו לדבר עם אנשים מבוגרים יותר שמתמודדים עם מחלות כרוניות דומות. קבוצות תמיכה פנים אל פנים או קבוצות באינטרנט של צעירים עם אותה מחלה יעזרו לילדכם להפיג מעט את תחושת הבדידות או השוני.

יכול להיות שתרגישו שתפקידכם משתנה, ואתם מפסיקים להיות המטפל העיקרי שלו והופכים להיות התומכים העיקריים ומאמני החיים של ילדכם. כחלק מתפקיד זה, הסבירו לו כיצד:

להבין את זכויותיו וחובותיו כצרכן של מערכת הבריאות
להתמודד היטב עם לחץ
להיות אסרטיבי ולדבר על דברים שמטרידים אותו
לשמור דיווחים והערות מתורים רפואיים שבהם ביקר
להבין מי הם נותני השירותים השונים שמעורבים בטיפול בו ולדבר עם כל אחד מהם – למשל, לוודא שהצוות העיקרי בבית הספר התיכון שלו או במוסד להשכלה גבוהה מבין את מצבו הרפואי ואת משטר הטיפול שלו, או לוודא שמתייעצים עם המומחה שמטפל בו במקרה שיתאשפז במיון.

לתאם את הטיפול בילדכם

ייתכן שתצטרכו להמשיך ולתאם את הטיפולים הרפואיים של ילדכם עד שייקח עליהם אחריות מלאה, במידת האפשר. לעתים קרובות, תיאום הטיפול כולל תיווך בין הארגונים החינוכיים ובין מומחי הבריאות השונים שמטפלים בילדכם. שמרו רשימה מעודכנת של מספרי טלפון וכתובות דוא”ל של כל המומחים, ושתפו איתו את הרשימה.

יש הורים שמשתמשים ביומן מיוחד שכולל חלק לכתיבת הערות וכיסים לשמירת כרטיסים, עלונים ודיווחים. הורים אחרים משתמשים ביישומונים לסמארטפון שמאפשרים להם לצלם הוראות, לתעד מידע טיפולי ולקבוע תזכורות ביומן.

התיק הרפואי הממוחשב של ילדכם הוא סיכום אישי, מבוקר ומוגן של כל המידע הרפואי שלו באינטרנט. ודאו שיש לכם שם משתמש וסיסמה, ושילדכם יודע כיצד להיכנס למערכת ולהשתמש בה.

לקבל עזרה

אם אתם מודאגים שילדכם המתבגר אינו מתמודד היטב עם מצבו, או ששמתם לב שהוא כועס, מדוכא או מכחיש לגמרי את המצב, כדאי לקבל תמיכה ממומחי בריאות למתבגרים.

צוותים רב מערכתיים של רופאים בעלי הכשרה ייעודית, פסיכולוגים, אחיות, מרפאים בעיסוק ועובדים סוציאליים יוכלו לעזור למשפחתכם בתמיכה בילדכם. רופא המשפחה יוכל לתת לכם הפניה לשירותים אלה.

אל תשכחו לטפל בעצמכם. עצם היותכם הורים למתבגר עם בעיה כרונית עשוי לעורר דאגה רבה לבריאותו, להשתלבותו בחרה או לעתיד שלו. דאגה כזו שאינה מטופלת עלולה להשפיע על מערכת היחסים ביניכם.

אם תמלאו היטב את הצרכים שלכם, תוכלו למלא טוב יותר את צורכי המשפחה. אם אתם מודאגים או לחוצים, דברו עם מישהו שיעזור לכם להתמודד עם רגשות שליליים ולהימנע מהחמרת הבעיות. אם המצב נהיה רציני, היפגשו עם רופא המשפחה.

היעדרות מהלימודים וסרבנות בית ספר

Posted on 13 ינואר 20218 אפריל 2021 by ענבל מילוא

הידעתם?

סרבנות בית ספר מתרחשת בקרב 1%-5% מהתלמידים בלבד מדי שנה. זוהי הסיבה הנדירה ביותר לאי הגעה לבית הספר.

מהן היעדרות בהסכמת ההורים, היעדרות מהלימודים וסרבנות בית ספר?

כל ילד לא מגיע לבית ספר מדי פעם, אך יש ילדים שנוהגים לפספס יותר ימי לימודים מאחרים. היעדרויות רבות מהלימודים עלולות להקשות על חברויות ומילוי חובות שיעורי הבית.

כחלק מחוק לימוד חובה, כל הילדים בישראל חייבים להיות במסגרת חינוכית עד סיום כיתה י”ב. מסגרת חינוכית אינה חייבת להיות בית ספר ציבורי או פרטי, אלא יכולה להיות גם חינוך ביתי, באישור משרד החינוך.

היעדרויות מבית הספר

היעדרויות חוזרות מבית הספר עשויות להפוך לדפוס קבוע ומתמשך של אי הגעה לבית הספר. היעדרויות אלו עשויות להתרחש בידיעתו ובהסכמתו של אחד ההורים. במקרים כאלו התלמידים מבלים לרוב את זמנם בבית. ישנם כמה גורמים משפחתיים, בית ספריים ואישיים שאחראים לכך, ובהם:

היעדר תמיכה משפחתית, עידוד וארגון מצד המשפחה
עוני במשפחה שגורם לבעיות ברכישת מזון, תלבושת אחידה וספרים לבית הספר, או בהגעה לבית הספר
עבודה או מחויבויות משפחתיות, כגון הצורך לטפל בקרובי משפחה
חוויות שליליות בבית הספר, כגון בריונות או כישלון בלמידה
הצורך להשלים שיעורי בית או משימות שניתנו בכיתה
מחלה.

היעדרות ללא ידיעת ההורים

כאשר תלמידים נעדרים מבית הספר ללא ידיעתם או הסכמתם של ההורים, ההיעדרות נקראת גם “השתמטות” או “הברזה”. תלמידים שמשתמטים כך מהלימודים נוטים להסתיר זאת מהוריהם, או לעשות זאת בניגוד לרצונם.

ילד שנעדר ללא הסכמת ההורים עשוי להתנהג כאילו הוא עדיין הולך לבית הספר. הוא ייצא מהבית ויחזור בשעה הרגילה – יכול להיות שאפילו יגיע לבית הספר לחלק מהזמן – אך יפספס שיעורים מסוימים ולפעמים אפילו ימי לימודים שלמים.

סרבנות בית ספר

סרבנות בית ספר היא מה שקורה כשהתלמיד מסרב ללכת לבית הספר. זוהי בעיה רגשית חמורה יותר, הנגרמת מפחד להגיע לבית הספר או חרדה מפני היציאה מהבית, ושונה מהיעדרות.

כחלק מהתסמינים, ילדכם עשוי לבכות, להיכנס לחרדה, לחוות התקף זעם ותוקפנות או לאיים בפגיעה עצמית.

מחקרים מעריכים כי 1%-5% מהילדים בגיל בית הספר סובלים מסרבנות, והמושפעים ביותר מהתופעה הם בני 6-5 ובני 11-10. חלק מהתלמידים שסובלים מסרבנות בית ספר מתמודדים גם עם דיכאון או הפרעות חרדה. במקרים בהם אינכם מצליחים להתמודד עם סרבנות בית הספר בעצמכם, יש לפנות לעזרה מקצועית. פנו לרופא הילדים שלכם או ליועצת בית הספר על מנת שיפנו אתכם למקום הנכון.

מדוע צעירים נעדרים או מסרבים ללכת לבית הספר?

סרבנות בית ספר מתרחשת בדרך כלל בתקופה של שינויים גדולים בחיי הילד, כגון מעבר כיתה, מעבר בית ספר, חברים חדשים, כניסה לחטיבת הביניים או בעיות בבית הספר. יכול להיות שילדכם חווה חרדה בגלל נסיבות משפחתיות – לדוגמה, תקופת מחלה או לחץ במשפחה – ולכן הוא רוצה להישאר בבית.

כל שינוי בגורמים אישיים, בית ספריים או משפחתיים בחייו של ילדכם – או כמה דברים שמתרחשים במקביל – עלול להיות מטריד כל כך עד שהוא עשוי להתנתק מבית הספר או לפחד לצאת מהבית. אם הוא מרגיש כך, עולה הסבירות לכך שיסרב ללכת לבית הספר או ייעדר מהלימודים.

סימנים לכך שילדכם מפספס שיעורים

אנשים צעירים משתפרים בהסתרת דברים מהוריהם. אם אתם חוששים שילדכם אינו מגיע לבית הספר, בדקו אם הוא:

אינו עושה שיעורי בית
אינו מדבר על חברים או מורים
נמנע משיחות על בית הספר
אינו מדבר על דברים שעשה בבית הספר
משנה את שגרת ההתכוננות הרגילה לבית הספר.

צוות בית הספר אמור ליצור איתכם קשר אם ילדכם נעדר מהלימודים ללא הסבר. חשוב מאוד לזהות את הבעיות מוקדם ככל האפשר, לפני שהן נהיות כרוניות. ברגע שילדכם מתנתק מהלימודים, יהיה לו קשה מאוד לחזור ולהתחבר לתהליך הלמידה. למידע נוסף, קראו את המאמר על זיהוי סימני בעיות בבית הספר.

לעזור לילדכם ללכת לבית הספר באופן קבוע

הפגינו עניין בהשכלתו של ילדכם ועודדו אותו ללכת לבית הספר באופן קבוע. אם הוא חולה, עזרו לו להשלים את החומר ולהיות בקשר עם המורים וחברים מבית הספר.

אם אתם יודעים שילדכם נעדר מבית הספר, הצעד הראשון הוא לדבר איתו, כדי להבין כיצד לעזור. נסו את הצעדים הבאים:

בררו מדוע אינו רוצה ללכת לבית הספר
הקשיבו לפחדיו ולדאגותיו בנוגע לבית הספר
חשבו ביחד על דרך לפתרון הבעיה.

כמו כן, כדאי:

לדבר עם צוות בית הספר ולבדוק כיצד הוא יכול לסייע – חלק מתפקידם של יועצי בית הספר והמחנכים הוא לעזור לצעירים להתמודד עם בעיות שונות.
דברו עם הצוות על אסטרטגיות שיעזרו לילדכם להמשיך להגיע לבית הספר ולהיות מעורב בלימודים
דברו עם הורי החברים שלו כדי לקבל עזרה ותמיכה.
במידת הצורך, בקשו ייעוץ מפסיכולוג בית הספר, שיוכל להדריך אתכם ואת הצוות החינוכי.

אם הוא נעדר בעיקר משיעורים מסוימים או נמנע ממורים מסוימים, דברו עם היועץ כדי להבין מהם בדיוק התחומים הבעייתיים. ברגע שתזהו אותם, תוכלו לעבוד על מציאת פתרון.

מדוע צעירים צריכים ללכת לבית הספר

מחקרים מראים כי צעירים שממשיכים ללכת לבית הספר נהנים מהישגים טובים יותר ולא רק בתחום ההשכלה, אלא גם בתעסוקה, בהכנסה, בבריאות וברווחה בעתיד. ילד שהולך לבית הספר באופן קבוע:

מממש את הפוטנציאל שלו בקלות רבה יותר
יכול להכיר חברים ולבנות מערכות תמיכה שיעזרו לו להתמודד עם תקופות קשות
עומד בקצב המטלות שניתנות בבית הספר
·נוטה יותר לחזור לבית הספר אם נעדר בגלל מחלה או מסיבה אחרת
נוטה פחות להיות מעורב בהתנהגות מסוכנת.

היריון בגיל ההתבגרות: כיצד לתמוך בילדכם

Posted on 13 ינואר 20216 אפריל 2021 by ד"ר טל שניר

כיצד ההורים מרגישים בנוגע להיריון בגיל ההתבגרות

מרבית ההורים לא תכננו להתמודד עם הריון בגיל ההתבגרות של ביתם, והורים שונים עשויים להגיב בצורה שונה. אתם עשויים לחוש כעס, אכזבה ודאגה בנוגע לעתיד ילדכם. יכול להיות שאתם מתחרטים שלא עשיתם מספיק כדי למנוע את ההיריון הזה. יכול להיות שאתם תוהים מה יחשבו בני המשפחה המורחבת, החברים והאנשים בבית הספר ובקהילה. ייתכן שאתם מאד מופתעים מהעובדה שבתכם מקיימת יחסי מין.

מצד שני, ייתכן שלאחר ההפתעה וההלם הראשוניים , תראו גם את הצדדים החיוביים, ותחשבו שזה מרגש שבתכם תהיה אמא ואתם- סבים. במרבית המקרים, סביר שתרגישו רגשות מעורבים, וזה בסדר. אולי רגשותיכם ישתנו עם הזמן, ואולי לא.

הרגשות שלכם חשובים, אך עדיף שלא להעמיס אותם על בתכם. התמיכה והדאגה שלכם יעזרו לה לקבל את ההחלטות הנכונות עבורה, תוך שמירה על בריאותה הגופנית והרגשית. השיחה עלולה להיות קשה, אך אם תדברו על הרגשות שעולים בכם במהלך ההיריון, מערכת היחסים עם ילדכם תשתפר.

כיצד מתבגרים מרגישים בנוגע להיריון

סביר להניח שבנכם או בתכם מרגישים רגשות מעורבים ואינטנסיביים בנוגע להיריון , אך בכל מקרה סביר שהם שלכם לחוצים למדי מהצורך לספר לכם ולגלות איך תגיבו.

הם עשויה להרגיש דאגה מהיכולת שלהם לטפל בתינוק, חשש מוויתור על דברים שהיו חשובים להם, חשש לקבל החלטה שעשויה להשפיע על עתידם, או חשש מפני החלטה שלא תעמוד בקנה אחד עם החינוך אותו קיבלו, או פחד מתגובת הסביבה שלעיתים קרובות תהיה שיפוטית, ולא תמיד תומכת. מאידך, בתכם עשויה להרגיש גם תחושת שמחה- על כך שהיא מסוגלת להיכנס להריון, והתרגשות לקראת הפיכתה לאם ולקראת השלב החדש בחייה, אם היא מחליטה להמשיך את ההיריון.

לקבל החלטה

עם ההבנה שבתכם נמצאת בהריון, תצטרכו לסייע לה לקבל החלטה בנוגע לעתיד ההיריון. לצורך כך עזרו לה לענות על השאלות הבאות- מהם הדברים החשובים לה ביותר בשלב זה בחיים? מהן התכניות שלה לעתיד? האם אלו עשויות להשתנות בהתאם להחלטה אותה היא תקבל? האם היא מרגישה שהיא מסוגלת בשלב זה של חייה לגדל תינוק? וכיצד היא חושבת שישפיעו ההחלטות שלה על יחסיה עם הסביבה (בן הזוג שלה, הסביבה המשפחתית, החברות , הקהילה ועוד)?

גם אם לכם כהורים יש דעה ברורה יותר לגבי מה אתם חושבים שהיא ההחלטה הנכונה, זכרו כי ההחלטה היא שלה, ושלה בלבד, והיא זקוקה לתמיכה שלכם גם אם תחליט אחרת מכם.

אחת הדרכים הראשונות בהן תוכלו לסייע לבתכם לקבל החלטה מושכלת, היא בהצגת מידע אמין אודות האפשרויות העומדות בפניה:

הפסקת הריון

הפסקת הריון הוא הליך רפואי מכוון שמטרתו להפסיק את ההיריון. הוא מבוצע בבית החולים, ומחייב במדינת ישראל קבלת אישור לכך מוועדה להפסקת הריון. ועדה כזו, מתכנסת לרוב בבתי החולים, והיא מורכבת מעובדת סוציאלית ושני רופאים. הועדה מאשרת הפסקת הריון אם מתקיים אחד מהתנאים הבאים:

הנערה בהריון צעירה מגיל 17 שנים
הנערה אינה נשואה
כאשר ההיריון הוא תוצאה של יחסים אסורים (אונס, גילוי עריות)
כאשר התינוק עשוי להיוולד עם מומים מולדים
אם המשך ההיריון עלול לגרום לסיכון לבריאותה הגופנית או הנפשית של האם.

לאחר קבלת אישור של הועדה יקבע מועד לביצוע הפסקת ההיריון.

ההליך הרפואי כשלעצמו הוא פשוט, ולרוב ללא תופעות לוואי או סיבוכים ואינו פוגע במרבית המקרים ביכולת העתידית להרות וללדת.

אם ההיריון הוא בן יותר מ-24 שבועות, ההליך מורכב יותר ודורש אישור של ועדה מיוחדת.

שיטות להפסקת הריון

עד שבוע 7 להיריון- הפסקת ההיריון נעשית לרוב באמצעות כדורים לבליעה בהשגחה של כמה שעות בלבד בבית החולים ולאחר מכן מעקב.

עד שבוע 12 (ולעיתים גם מעבר לכך)- הפסקת ההיריון נעשית בהרדמה מלאה, על ידי הכנסת מכשור דרך צוואר הרחם אל הרחם.

בהריונות מעבר לשבוע 12- הטיפול תלוי בגיל ההיריון. בהריונות צעירים יותר ניתן עדיין להפסיק את ההיריון בהרדמה ובהכנסת מכשור לרחם, ובהריונות בוגרים יותר יינתנו תרופות הגורמות להתכווצויות של הרחם ולסיום ההיריון.

אם בתכם בחרה להפסיק את ההיריון היא תזדקק לתמיכתם ולעזרתכם. תוכלו לסייע לה לפנות לוועדה, ללוות אותה לוועדה וכמובן גם ללוות אותה בהליך הרפואי ולאחר מכן.

תחושותיה לאחר ההליך הרפואי עשויות להיות של הקלה, אך גם עצבות ודכדוך עשויים להופיע, במיוחד עם הירידה ההורמונלית הנלווית. דאגו שלא תישאר לבד בימים אלו, ועזרו לה להסיח את דעתה ולהפנות את החשיבה שלה לכיוונים חיוביים עם ראיה אופטימית לגבי עתידה.

לידה וגידול הילד

בתכם עשויה לבחור שהיא מעוניינת לשמור את ההיריון, ללדת ולגדל בהמשך את תינוקה.

צעירים שהופכים להורים נתקלים לעתים קרובות בגישות שיפוטיות מהחברים בבית הספר ומאנשים אחרים בחייהם. אם המתבגרת שלכם יודעית שהיא יכולה לבוא לדבר איתכם גם על פחדים, דאגות, תקוות וחלומות, תוכלו לעזור לה להתמודד. חשבו יחד איתה מהי התמיכה שהיא זקוקה לה, פיזית ורגשית במהלך תקופת ההיריון ולאחר הלידה.

יש לזכור כי ישנם כמה סיכונים הריון בגיל ההתבגרות עלול להוביל למספר סיכונים בריאותיים כולל:

לידה מוקדמת
לידת תינוק במשקל נמוך
בעיות בהנקה
אנמיה, או רמות ברזל נמוכות במהלך ההיריון
לחץ דם גבוה
בעיות רגשיות ונפשיות

אורח חיים בריא ותמיכה מצדכם יעזרו לבתכם ההרה להימנע מהסיכונים הללו או לצמצם אותם.

קבלת החלטה: נערים

לא בכדי דיברנו עד עכשיו רק על הנערות. בימינו, ההחלטה האם להמשיך או להסיק את ההיריון נמצאת בידיה של הנערה בלבד. לנער המתבגר שלכם אין כל אמירה בנושא והוא יאלץ לשאת בתוצאות ההחלטה של הנערה, כולל תוצאות משפטיות וכלכליות למיניהן.

טיפול בהיריון בגיל ההתבגרות ואפשרויות ללידה

כל הנשים ההרות זקוקות למעקב היריון ראוי ומתוזמן היטב, אך נשים בנות פחות מ-19 זקוקות לתשומת לב מיוחדת במהלך ההיריון ואחריו. בגיל זה עשויות להופיע בעיות בריאותיות ייחודיות, כיוון שהגוף עדיין גדל ומתפתח, והרגשות מעורבים ועדינים במיוחד.

ככל שבתכם תגיע למעקב היריון מוקדם יותר, כך עולים הסיכויים לכך שההיריון יהיה תקין ובריא.

שלב 1: בקרו אצל רופא נשים

בתכם צריכה לראות רופא נשים כדי לוודא את קיום ההיריון ולעבור בדיקה רפואית בסיסית. תצטרכו להזמין תורים למעקב היריון ובדיקות היריון שונות. רופא הנשים יוכל לספר לבתכם על אפשרויות מעקב ההיריון ועל הלידה.

בדקו אם יש באפשרותכם לקבל גם מעקב רגשי, גופני ותזונתי מתאימים לנערות, במסגרת מרפאות לטיפול במתבגרים בקופות החולים או בבתי החולים.

שלב 2: בדקו את שיעורי ההכנה ללידה

שיעורי הכנה ללידה מומלצים לכל ההורים לעתיד. בשיעורים ניתן מידע מפורט בנוגע לסימני תחילת הלידה, הצירים, אפשרויות להתמודדות עם הכאב במהלך הלידה והלידה עצמה. רוב השיעורים כוללים מידע על הורות בחודשים הראשונים, הרגעת תינוקות, הנקה וקבלת התמיכה הנכונה.

רוב בתי החולים מציעים שיעורי הכנה ללידה. אם בתכם אינה חשה בנוח ללכת לשיעורי הכנה ללידה, בדקו אם תוכלו למצוא הדרכה פרטית אצלכם בבית.

תמיכה לעומת פרטיות: למצוא את האיזון

בתכם עשויה לרצות לדבר עם הרופאים והאחיות לבדה, עם בן הזוג או עם מישהו אחר שהיא סומכת עליו. מבחינה חוקית, אתם עדיין אחראים עליה – אך היא בכל זאת עומדת להיות אמא. אם תלמד לקבל החלטות באופן עצמאי, הביטחון העצמי שלה ישתפר. מומלץ שתדבר עם הרופאים והאחיות לבדה, בתור תרגול לזמן שבו תהיה אחראית לבריאותו של התינוק שלה ולבריאותה שלה.

אם לבתכם יש בן זוג, מערכת היחסים שלהם עשויה להשתנות במהלך ההיריון ולאחר הלידה. התמיכה שלכם – מבלי להתערב ביחסים – תעצים ותחזק אותה במהלך ההיריון. מומלץ לקיים שיחה משותפת עם בתכם ובן הזוג כבר בשלב מוקדם, כדי לבדוק עד כמה הם רוצים שתהיו מעורבים במעקב ההיריון ובלידה. עם זאת, סביר להניח שהצרכים שלה ישתנו, ולכן נסו להיות גמישים.

התקופה הזו, שבה אתם מנסים למצוא את האיזון בין לתת תמיכה לבתכם לבין הצורך שלה בפיתוח עצמאות, עשויה להיות תקופה רגישה מאוד.

חלק מההורים הצעירים עלולים להילחץ מאוד מההיריון ומההורות המוקדמת. אחרים מרגישים חרדה, תסכול, כעס והצפה. תחושות אלה עלולות להוביל לתוקפנות או לאלימות. אם אתם מבחינים שבתכם או בנכם מתמודדים עם תחושות כאלה, פנו לקבלת עזרה והתקשרו לקווי החירום למניעת אלימות במשפחה של משרד הרווחה והשירותים החברתיים בטלפון 1-800-22-0000.

להפוך לסבא ולסבתא: תחומי אחריות חדשים

בזמן שבנכם או בתכם המתבגרים מתכוננים להיות הורים, ואתם מתכוננים להפוך לסבא ולסבתא, כדאי לחשוב על כמה שאלות חשובות במיוחד:

עד כמה אנחנו מוכנים להפוך לסבא ולסבתא?
עד כמה אנחנו מעוניינים להיות מעורבים בגידול הנכד?
כמה תמיכה כלכלית נרצה ונוכל לספק?
האם מצפים מאיתנו לטפל בילד? כמה זמן יש לנו לטפל בילד?
האם הבן או הבת והנכד יחיו איתנו?
מה הם יכולים לעשות בנוגע לכסף ולעניינים כלכליים?
כיצד נוכל לעזור לבננו או לבתנו לסיים את הלימודים בבית הספר?

דברו עם בנכם או בתכם על השאלות והדאגות שמטרידות אתכם בנוגע לעתיד.

עבודת צוות של הורים: מדוע זה חשוב?

Posted on 13 ינואר 20216 אפריל 2021 by עדנה ברונשטיין

מהי עבודת צוות של הורים

עבודת צוות משמעותה לעבוד ביחד ולהסכים באופן כללי על הגישה שלכם כלפי הורות – לדוגמה, להסכים על כללים שנוגעים לשעת ההשכבה, לאכילה וכן הלאה.

עבודת צוות משמעותה גם לגבות האחד את השני, כך שילדכם לא יגרום לכם להתעמת זה עם זה. למשל, הילד עשוי להגיד לאביו, “אימא אמרה שאני לא יכול ללכת היום לבריכה”. ייתכן שהאב יחשוב שההחלטה לא הוגנת, אך הוא יגבה את בת זוגו בפני הילד וידון איתה על כך מאוחר יותר, לא בפני ילדיו.

האופן שבו אתם מתקשרים זה עם זה משפיע מאוד על ילדיכם. לדוגמה:

ילדים מרגישים בטוחים ומרוצים כשהוריהם מסתדרים.
האושר וההתפתחות של הילדים תלויים גם באיכות מערכות היחסים שלהם עם ההורים, ושל ההורים בינם לבין עצמם.
נמצא כי עימותים חריפים – למשל, התנגחויות תדירות ומריבות בין ההורים – קשורים לבעיות התנהגות ולבעיות התפתחות אצל ילדים.

להתמודד עם עימותים: חלק מעבודת הצוות של ההורים

יש לכם תפקיד חשוב ביצירת סביבה חיובית לילדיכם. משמעות הדבר היא שעליכם לתמוך זה בזה, לדון בבעיות ולפתור אותן יחד, ולהשתמש בעבודת צוות.

עימותים יתרחשו תמיד, גם במערכת היחסים החזקה ביותר. כל ההורים מתחילים את תהליך ההורות שלהם עם מחשבות ורעיונות שונים בנוגע לחיי המשפחה. האמונות של כל אחד מכם בנושאי הורות בסיסיים – כמו מה נחשב “נורמלי” או “נכון”, וכיצד לגדל את הילדים – עשויות להיות שונות מאוד.

ילדים לומדים מהאופן שבו אתם ובני זוגכם מתקשרים. כלומר, תצטרכו להראות לילדים שוויכוחים הם חלק בלתי נפרד מהחיים, וללמד אותם שיטות בריאות להתמודד עם בעיות ולפתור אותן. ילדכם לומד מצפיה בכם כיצד לנהל וויכוח באופן מכבד, ולעיתים גם איך להתפייס ולבקש סליחה אחרי מריבה.

ילדים יכולים להתמודד עם עימותים או ללמוד כיצד להתמודד איתם אם הם רואים שאינכם מסכימים מעת לעת. עם זאת, שימו לב: ויכוחים תדירים, כועסים ומתמשכים משפיעים עליהם לרעה.

למידע נוסף על השימוש בעבודת צוות של הורים קראו את המאמרים לפתור בעיות ולהתמודד עם עימותים.

להתמקד בעצמכם

הבריאות שלכם, תחושת הרווחה, רמות המתח ומערכת התמיכה – לכל אלה יש השפעה על ההנאה שלכם מהזמן שאתם מבלים עם המשפחה, ועל האופן שבו אתם מתמודדים עם הלחצים והאתגרים שעולים בדרך.

שמרו על בריאותכם והיו מודעים למערכת היחסים עם בני הזוג כדי ליהנות מרמות אנרגיה גבוהות ומיכולת היענות טובה זה לזה ולילדים, ולהפיק את המיטב מהיותכם הורים.

להתמקד במערכת היחסים ביניכם

הטיפול בילדים על בסיס יומיומי עשוי להוות מעמסה על מערכת היחסים. קשה לתמרן בין העבודה והמשפחה, וגם למצוא זמן לעצמכם ולחברים.

מיומנויות של עבודת צוות להורים מסייעות לשמירה על בריאות מערכת היחסים עם בן או בת הזוג. תוכלו ליצור ביחד סביבה טובה יותר לילדיכם, אם תרגישו קרובים לבני הזוג ונתמכים כהורים.

למידע נוסף על חשיבותן של מיומנויות עבודת הצוות להורים, קראו את המאמרים לדבר זה עם זה, להקשיב זה לזה, ולגבות זה את זה.

לקבל עזרה

מיומנויות של עבודת צוות להורים יכולות להועיל לרוב מערכות היחסים, ובכל סוגי הסביבות המשפחתיות – כולל במערכות יחסים לאחר פרידה או גירושים. לעיתים זו משימה מורכבת. לכל אחד מערכת אמונות, דעות ומיומנויות משלו, והסנכרון בין העולמות הוא משימה מתמשכת לאורך החיים ושלבי ההתפתחות האישיים והמשפחתיים. לעיתים תזדקקו לעזרה כדי ליצור את עבודת הצוות.

יהיו פעמים שבהן אתם ובני הזוג תזדקקו לעזרה נוספת מלבד מיומנויות עבודת הצוות – למשל, אם אתם מודאגים מאוד ממערכת היחסים שלכם. פנו לקבלת עזרה מקצועית אם אתם מתקשים לפתור בעיות במערכת היחסים, שוקלים פרידה או מרגישים לא בטוחים בגלל התעללות גופנית א

להיות הורה יחידני

Posted on 13 ינואר 202118 אפריל 2021 by פרופ' תרצה יואלס

הורות יחידנית ומשפחות מצליחות

נפתח בחדשות הטובות: ילדים שגדלים אצל הורים יחידנים נוטים להיות שמחים בדיוק כמו ילדים שגדלים במשפחות המורכבות משני הורים ביולוגיים החיים יחד. גם ילדים הגדלים עם הורה אחד בלבד, מסתדרים היטב כל עוד ההורה אוהב אותם ומהווה מודל לחיקוי. גם סידורי הורות משותפת יכולים להיות טובים מאוד לילדים.

בין אם אתם הורים יחידנים או הורים משותפים – אם אתם מבלים עם ילדכם, סביר יותר להניח שיגדל להיות אדם שמח ובריא נפשית. מה שצריך הוא להראות לו שאתם מתעניינים בחייו, אפילו באופן הפשוט ביותר: לצאת ולשחק בחצר, לקרוא סיפור או לעשות פעילויות משותפות בקהילה.

הורים מצליחים, מכל סוגי משקי הבית:

מרגישים בטוחים בנוגע להורות שלהם ברוב המקרים
תוהים אם הם הורים טובים
משתמשים היטב ברשת המשפחתית.

אם אתם מתגרשים או נפרדים, ילדיכם עלולים לפחד מהרגשות העזים שמתלווים בדרך כלל לפרידה. הם צריכים לדעת ששני ההורים ממשיכים לאהוב אותם, ושהפרידה אינה מתרחשת באשמתם. נסו להסביר להם מה קורה באופן שמתאים לרמתם. לדוגמה, “אימא ואני לא נגור ביחד, אבל שנינו אוהבים אתכם מאוד ורוצים לראות אתכם בכל פעם שנוכל”.

הורים יחידנים: לבנות מערכת יחסים חיובית עם ילדכם

כהורה יחידני, בעיקר בשנים הראשונות, יכול להיות שתתקשו להפגין את החמימות והעידוד שילדכם צריך. כיצד תוכלו להמשיך להראות לו את אהבתכם?

הפיקו את המיטב מרגעי היומיום. בלו זמן איכות עם ילדכם, בכל מקום ובכל זמן. אפשר לקשקש יחד בדרך לגן או לבית הספר, או לדבר בזמן ארוחת הערב במקום לצפות בטלוויזיה. אפשר לשחק משחקי מילים באוטובוס, לשיר ביחד במכונית או לספר סיפורים מצחיקים לפני השינה.
שמרו על עניין. דברו על הדברים שילדכם אוהב, החל מספורט, דרך מוזיקה וספרים ועד האופן שבו דברים עובדים. בקשו ממנו להראות לכם כיצד הוא משחק במשחק המחשב או במשחק הלוח האהוב עליו.
תנו לו תשומת לב חיובית. חייכו, צחקו ביחד וחבקו את ילדכם כמה שיותר. הראו לו שאתם שמחים לראות אותו בבוקר, או כשהוא חוזר הביתה מהגן או מבית הספר.
פנו זמן לפגישה אישית. כשאפשר, נסו לקבוע פגישה קבועה עם כל ילד בנפרד. אתם יכולים לקרוא סיפור לפני השינה, לשבת בבית קפה או לשחק משחק עם אחד הילדים הגדולים, אחרי שהקטנים הלכו לישון. אפשר לצאת למקום מיוחד עם אחד הילדים הקטנים, כשאחיו הגדולים בבית הספר.
שבחו את ילדכם על האופן שבו הוא מתמודד. לדוגמה, אפשר לומר, “אני ממש גאה בך שסיפרת לי איך אתה מרגיש”.

כשההורים נפרדים, הילדים ממשיכים להזדקק בדיוק למה שנזקקו לו לפני כן – בסיס רגשי בטוח, שגרה, הגנה, חיזוקים ותמיכה מצד הורה אוהב ובוטח.

לחזק התנהגות טובה כהורה יחידני

כללים וגבולות ברורים נותנים לילדים תחושת ביטחון והגנה.

עם זאת, קשה לשמור על עקביות כשאתם לבדכם, בעיקר אם אתם עייפים ולחוצים, או אם ילדכם מתנהג באופן מאתגר.

בזמנים של שינוי ולחץ, סביר להניח שתיתקלו בהתנהגות מאתגרת. לדוגמה, יש ילדים שחוזרים להרגלים שכבר נגמלו מהם, כמו הרטבת לילה או דיבור תינוקי, ויש ילדים שאינם ישנים או אוכלים, או חווים התקפי זעם. יכול להיות שילדכם יהיה במצב רוח רע ויתווכח איתכם לעיתים קרובות יותר.

בהמשך תמצאו כמה רעיונות לחיזוק התנהגות טובה ולהתמודדות עם התנהגות מאתגרת כהורה יחידני. אם ההתנהגות המאתגרת אינה נפתרת מעצמה אחרי כמה שבועות, נסו לדבר עם איש מקצוע כמו רופא הילדים או אחות טיפת חלב.

הכירו ברגשותיו

עודדו את ילדכם לתאר את רגשות הכעס והתסכול במילים, והראו לו שאתם מקשיבים. הכירו ברגשות הללו, אך אל תסכימו להתנהגות בלתי נאותה. לדוגמה, “אני רואה שאתה ממש כועס – אבל אני לא מרשה לצעוק עליי. בוא ניקח כמה נשימות עמוקות ביחד, ואז נבדוק מה קורה”.

קבעו כללים ברורים

ודאו שילדכם מכיר, באופן ברור ופשוט, את הכללים המשפחתיים. אם אתם הורים לאחר פרידה, ודאו שהוא מכיר הנהוגים כשהוא נמצא בטיפולכם. זה בסדר אם הכללים שלכם שונים מאלה של בן או בת הזוג לשעבר – הילדים יכולים ללמוד שלאנשים שונים יש כללים שונים.

כדאי להסכים על כמה כללים בפגישות המשפחתיות שלכם עם ילדכם. כך תתנו לכולם הזדמנות לדבר ולהצטרף להחלטה, וסביר יותר להניח שילדכם יפעל לפי הכללים.

נסו להיות עקביים

נסו לדבוק בכללים ככל האפשר, גם אם ילדכם נאבק בכם. אל תתאכזבו יותר מדי אם אינכם מצליחים להיות עקביים כפי שרציתם. פשוט הזכירו לעצמכם להיות רגועים, ונסו שלא להיכנע בפעם הבאה. אם אתם הורים לאחר פרידה, שמרו על הכללים והגבולות שנקבעו לפני הפרידה, והמשיכו לעודד את ההתנהגות הרצויה.

משמעת: בחרו היטב על מה להילחם

ההתמודדות עם ענייני משמעת עשויה להיות קשה במיוחד בתור הורה יחידני. כדאי לבחור היטב על מה להילחם. לפני שאתם מתערבים במה שילדכם עושה, שאלו את עצמכם אם זה באמת חשוב. למשל, יכול להיות שאתם עצבניים כי ילדכם מצייר על הפנים של אחותו בטושים. עם זאת, כל עוד אפשר לשטוף את הטושים במים, זה באמת משנה?

אם אתם מחליקים את הדברים הקטנים, תהיה לכם אנרגיה רבה יותר להתנהג ברוגע כשתצטרכו להתמודד עם נושאים חשובים כמו בטיחות או רווחה.

הורים יחידנים תחת לחץ

הורות יחידנית משמעה, לפעמים, הורות תחת לחץ. כשאתם מרגישים לחוצים, אתם עלולים לנהוג ביד קשה או רכה מדי בילדכם.

אם אתם מגלים שהייתם קשים מדי – למשל, צעקתם עליו או הוצאתם אותו לפסק זמן לפרק זמן ארוך מדי – נסו לשמור על קור רוח ולא להיות מוטרדים מדי מכך. במקום זה, חשבו כיצד להתמודד עם המצב טוב יותר בפעם הבאה.

אם אתם חוששים שתפגעו בילדכם, התקשרו לער”ן בטלפון 1201 וחפשו עזרה באופן מידי.

קל מדי להיות רכים מדי, בעיקר אם זה נותן לכם כמה רגעים של שקט ושלווה. יכול להיות שאינכם רוצים להקנות לילדכם משמעת, כיוון שאתם חושבים שהוא כבר עבר מספיק. עם זאת, ההתמודדות עם בעיות ההתנהגות עכשיו תמנע בעיות חמורות יותר בהמשך. כמו כן, כך אתם מלמדים את ילדכם איזו התנהגות מקובלת ומתאימה.

כהורה יחידני, הגישה החיובית שלכם, החוזק וההחלטיות שלכם נותנים לילדכם דוגמה לחיים. הראו לילדכם שאפשר להמשיך לחיות, גם אם המצב קשה. זכרו שאין הורים מושלמים, אז אל תהיו קשים מדי עם עצמכם גם כשמשהו משתבש.

להתמודד עם רגשותיכם ועם ‘עניינים של מבוגרים’

בשלב מסוים, כשמתרחשים שינויים גדולים בחיים, ילדכם יראה שאתם עצובים, כועסים או מוטרדים. זה קורה לכולם. חשוב שילדכם יידע שאתם אוהבים אותו, ושהרגשות השליליים שלכם אינם קשורים אליו. הבטיחו לו שהמצב ישתפר.

אם ילדכם גדול דיו ויכול להבין, תוכלו להיות כנים ולספר לו מה מטריד אתכם, בלי להיכנס לפרטים. לדוגמה, “היה לי יום ממש קשה בעבודה היום. אני קצת מצוברחת”, או, “אני מצטער על הטעות שעשיתי”. כשאתם מביעים את רגשותיכם, אתם מאפשרים לילדכם להביע את רגשותיו שלו.

באופן כללי, נסו שלא לדבר עם ילדכם על ‘עניינים של מבוגרים’. חלק מהבעיות שאנו נתקלים בהן כמבוגרים – דאגות כלכליות, חוסר נאמנות זוגית או סכסוך עם בן או בת הזוג לשעבר – עלולים לגרום לילדים לחוש חרדה. השתמשו בחבריכם כרשת תמיכה, ודברו על הדברים הללו עם מבוגרים אחרים. כמו כן, אפשר להתקשר לקו סיוע.

ניהול עימותים בין הורים ובני זוג לשעבר

Posted on 13 ינואר 202118 אפריל 2021 by פרופ' תרצה יואלס

מדוע ניהול עימותים חשוב

העימותים ביניכם לבין בן או בת הזוג לשעבר – והאופן שבו אתם מתמודדים איתם – הם אחד הדברים שישפיעו ביותר על רווחתו של ילדכם. עימות הופך לבעיה כאשר ההורים רבים לעיתים קרובות ואינם פותרים את חילוקי הדעות ביניהם. עימותים לא בריאים משפיעים לרעה על הילדים, בין אם ההורים ביחד או פרודים.

כדי להרגיע את הילדים, הראו להם כיצד אתם עובדים על פתרון הבעיה, ושמרו על אופטימיות בכל הנוגע ליכולתכם לפתור כל בעיה או חילוקי דעות.

כשילדכם צופה בכם מנהלים את העימות כמו מבוגרים, הוא לומד מיומנויות חשובות ובעלות ערך רב. לדוגמה, העבודה המשותפת על מציאת פתרון לחילוקי הדעות ביניכם מראה לו כיצד לנהל משא ומתן ולפתור בעיות בצורה אפקטיבית, וגם מלמדת אותו שחילוקי דעות ועימותים בין אנשים הם חלק טבעי מהחיים.

לעולם אין תירוץ טוב לשימוש בבריונות, בהתעללות או באלימות במשפחה. אם אתם חושבים שאתם או ילדיכם נמצאים בסכנה מיידית, צאו מהבית או התקשרו למשטרה בטלפון 100. אם אתם רוצים לדבר עם מישהו ולא יודעים מה לעשות, פנו למרכזי הטיפול והסיוע לנשים נפגעות אלימות, גברים אלימים ולילדים חשופים לאלימות של משרד הרווחה.

טיפים לניהול עימותים עם בני זוג לשעבר

הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם לנהל עימותים בהצלחה עם בן או בת הזוג לשעבר.

חשבו בצורה אחרת על מערכת היחסים ביניכם

אם עליכם להתמודד עם עימות עם בן או בת הזוג לשעבר, כדאי לחשוב על מערכת היחסים ביניכם כעל הסדר עסקי שנעשה לטובת הילד. חשיבה כזו יכולה להקל על האינטראקציה עם בן או בת הזוג לשעבר, ולהפוך אותה לפחות אישית.

כבדו את האחר והיו מנומסים

נסו לדבר עם בן או בת הזוג לשעבר כפי שהייתם מדברים עם עמית בעבודה. כדי לעשות זאת, עליכם להקשיב זה לזה ולדבר בכבוד כדי לגשר על הפערים וחילוקי הדעות. כמו כן, תצטרכו להימנע ממתן ביקורת על סגנון ההורות של ההורה האחר, ולהכיר ביתרונותיו. כשאתם מתקשרים עם בן או בת הזוג לשעבר, התרכזו בצרכיו ובהישגיו של ילדכם בלבד.

מומלץ לדבר עם בני הזוג לשעבר במקומות ציבוריים, למשל בגן או בבית הספר, שבהם קל יותר להישאר מנומסים.אם אינכם יכולים להתמודד כראוי עם המצב, סלחו לעצמכם ונסו לתקן את הנזקים שנגרמו. אמרו, לדוגמה, “אני מצטער. לא ניהלתי את השיחה אתמול כמו שצריך. בואי ננסה שוב”.

שמרו על גמישות

אם בן או בת הזוג לשעבר צריכים לשנות את הסדרי ההורות המשותפת שלכם, כדאי לשמור על גמישות. בסופו של דבר, סביר להניח שגם אתם תזדקקו לגמישות מצדם בשלב מסוים. אחד מכם יצטרך לעשות שינוי – למשל, להתאים את הימים לילדים החדשים של בן או בת הזוג לשעבר, או לשנות את ימי העבודה או התוכניות לחגים.

אם מצאתם בני זוג חדשים, תצטרכו לדבר על גבולות, כיוון שמה שהתאים בעבר עשוי להיות כעת לא נוח. לדוגמה, אם בעבר, בן או בת הזוג לשעבר נכנסו לשתות קפה כשהחזירו את הילדים במוצאי שבת, ייתכן שבני הזוג הנוכחיים יעדיפו שתפסיקו את המנהג ותיפרדו מהם ליד הדלת.

השתמשו בגישה לפתרון בעיות

אם אתם מתקשים לפתור את העניינים ביניכם לבין בן או בת הזוג לשעבר, כדאי להיעזר בטכניקות לפתרון בעיות. אל תחששו לבקש עזרה ותמיכה בעת הצורך.

להגן על הילדים מהסכסוכים

אם יש סכסוך ביניכם לבין בן או בת הזוג לשעבר, הרעיונות הבאים יעזרו לכם לצמצם את השפעתו על הילדים:

אם עליכם לקיים שיחה קשה, או שאתם חושבים שהרוחות יתלהטו, דברו במקום שבו ילדכם לא יוכל לשמוע. אם שיחה פנים אל פנים מובילה בדרך כלל לעימות, שלחו הודעת סמס או דוא”ל. היצמדו לעובדות, והימנעו מהאשמות וקריאה בשמות.
דברו או כתבו לבן או בת הזוג לשעבר ישירות, ואל תבקשו מילדכם לשמש כשליח. אם קשה לכם לדבר איתם, אפשר להשתמש ביומן משותף שיעבור בין הבתים, או ביומן מקוון, שבו תחלקו מידע חשוב בנוגע לילד.
נסו שלא להעיר הערות שליליות על בן או בת הזוג לשעבר – זהו עדיין ההורה של ילדכם. ילדכם אוהב את שני ההורים שלו, ולא רק אתכם, וכואב לו לשמוע דברים שליליים על ההורה האחר. אם אתם צריכים לשחרר קיטור, עשו זאת עם חבר או מטפל, או כתבו זאת על נייר והשמידו אותו.
נסו להתנהג היטב, גם אם בן או בת הזוג לשעבר אינם מתנהגים כך, כדי להפחית את רמות המתח ולעזור לילדכם.

השפעות העימותים ביניכם על הילדים

עימותים יכולים להתפתח בזמנים שונים במערכת היחסים שלכם עם בן או בת הזוג לשעבר – כשהיא מתפרקת, או אחרי הפרידה, כשאתם מנסים לעבוד על הסידור החדש בחייכם. גם אם הייתה לכם מערכת יחסים מצוינת עם בן או בת הזוג לשעבר, אתם עשויים לשים לב שהיא אינה טובה כשבעבר אם אחד מכם הכיר מישהו חדש ובני הזוג לשעבר חשים מאוימים, כועסים או חסרי ביטחון.

אם אתם חווים פרידה ביחסים או נמצאים בשלב מרובה מריבות אחרי הפרידה – שיכול לכלול אפילו קללות, קריאה בשמות, מניפולציות והתעללות – סביר להניח שכל אלה יגרמו למצוקה וקשיים אצל ילדכם. אם הוא נמצא בסביבת הוויכוחים לעיתים קרובות, הוא עלול להפוך לשקט ומכונס בעצמו, להפסיק לנסות דברים חדשים, להרגיש מוצף או להתנהג בצורה מאתגרת בגן או בבית הספר.

ילדים אינם צריכים לבחור צד בוויכוח בין הוריהם. ילדכם רוצה לאהוב את שניכם. כשיש עימותים רציניים סביבו, הוא עלול לסבול ממתח עז אם יחשוב שעליו לבחור אחד מכם, ולחשוש שלא תאהבו אותו בחזרה אם יפגין את אהבתו כלפי ההורה האחר.

אחים לילדים עם צרכים מיוחדים: רגשות

Posted on 13 ינואר 20218 יוני 2021 by צילי ניר

היתרונות באח עם צרכים מיוחדים

ישנם דברים חיוביים רבים בכך שלילדכם יש אח עם צרכים מיוחדים. לאחר לידת ילד עם צרכים מיוחדים, משפחות רבות חוות התקרבות גדולה. אחים לילדים עם צרכים מיוחדים נוטים להיות דואגים ואדיבים יותר, רגישים ומגיבים לצרכים של אחרים, סובלנים ורחומים, בוגרים, מעריכים את בריאותם שלהם, אחראים, עצמאים ואמפתים.

רגשות ומחשבות האחים

בדיוק כמו לכולם, גם לאחים לילדים עם צרכים מיוחדים יש תקופות טובות ותקופות פחות טובות. אך טבעי שילדכם ירגיש מגוון של רגשות ביחס למצב המשפחתי. לפעמים הוא יחוש שמחה כשדברים טובים קורים – למשל, כשאחיו או אחותו מחילים לדבר. לפעמים הוא יחוש עצב או כעס על דברים שקורים – למשל, אם אחיו או אחותו שוברים את הצעצוע שלו, או מתאשפזים בבית החולים.

גאווה

ילדכם עשוי להרגיש גאווה על היותו אח לילד עם צרכים מיוחדים, ולשמוח כשאחיו לומד מיומנות חדשה – לדוגמה, לטפס על סולם בגינה, או להצליח לתקשר את רצונותיו וצרכיו. ייתכן שיחוש גאווה על כך שהוא מבין את הצרכים המיוחדים של אחיו, או על כך שהוא חלק מקהילת המשפחות של אנשים עם צרכים מיוחדים.

כעס, טינה וקנאה

ילדכם עשוי לחשוב שאחיו מקבל את כל תשומת הלב, או שכללי המשפחה ותחומי האחריות בה אינם הוגנים. הוא עשוי גם לנטור טינה אם הוא חושב שהחופש שלו מוגבל, או שיש לו יותר מדי אחריות.

בושה ואשמה

ייתכן שילדכם יתבייש מהאופן שבו אחיו נראה ומתנהג בפומבי, וחושש ממה שחבריו יחשבו עליו. לדוגמה, הוא עשוי לחשוב, “הם לא ירצו להיות חברים שלי אם יראו איך שאחי מנענע את הראש שלו בלי הפסקה”. הרגשות הללו עלולים להוביל אותו לחוש גם אשמה.

עצב

ילדכם עשוי לחוש עצב על כך שאחיו או אחותו אינם יכולים לעשות הרבה כמותו, או כי אינם יכולים לשחק איתו כמו אחים אחרים. יכול להיות שיהיה עצוב כיוון שחיי המשפחה השתנו מאוד.

פחד ודאגה

בהתאם לשלב ההתפתחותי של ילדכם, הוא עשוי לחשוש שגם הוא יחלה, או לדאוג עד כמה אחיו או אחותו חולים. ייתכן שהוא פוחד ממה שיקרה לו או לאחיו ולמשפחה בעתיד.

בדידות

ילדכם עשוי לחוש בודד כיוון ש”אף אחד לא מבין מה זה” להיות אח לילד עם צרכים מיוחדים.

מתח

ייתכן שילדכם יהיה מתוח מסיבות רבות – או כיוון שהוא מרגיש שאתם מתוחים, או כיוון שהוא מתאמץ מאוד להיות ‘ילד טוב’ ולא לעשות צרות.

אפשר לתמוך באחים לילדים עם צרכים מיוחדים, ולהסביר לו שמותר לו להרגיש לפעמים כעס או דאגה, שמחה וגאווה. כל הרגשות הללו נורמליים ומובנים.

מה משפיע על המחשבות והרגשות של האחים

דברים רבים יכולים להשפיע על האופן שבו אחים לילדים עם צרכים מיוחדים חושבים, מרגישים ומתנהגים. חלקם ייחודיים לילדכם, כמו גילו, האישיות שלו, המזג שלו וסדר הלידה במשפחה. גם גורמים חיצוניים יכולים להשפיע על רגשותיו.

גיל

ככל שילדכם יתבגר, כך יהיה לו קל יותר להבין ולהסתגל למצב. ילד צעיר יותר עשוי לדאוג יותר לעצמו. לדוגמה, הוא עשוי לחשוב, “אני עלול להידבק?”.

ילדים גדולים יותר מצליחים להגיד מה הם חושבים ולעבד את המחשבות הלא מועילות, וסביר להניח שיצליחו לדבר גם על נושאים מורכבים יותר.

סדר הלידה במשפחה

ילדים שנולדים למשפחה שבה האח עם הצרכים המיוחדים הוא הבכור נוטים, בדרך כלל, להתייחס למצבם בשלווה. הם פשוט לא מכירים שום דבר אחר. עם זאת, עדיין חשוב שתהיו מודעים למחשבותיהם ולרגשותיהם.

ילדים שאחיהם עם הצרכים המיוחדים נולד אחריהם, יכולים לחוות את כל קשת הרגשות הנזכרת כאן, וכל אחד מהם יצריך סוג יחס אחר.

סוג או חומרת הצרכים המיוחדים

ילדים נוטים להתקשות יותר אם לאחיהם יש בעיה לתקשר את צרכיו או את רצונותיו, או מתנהג בצורה מאתגרת.

צרכים רפואיים וטיפוליים

אם האח עם הצרכים המיוחדים זקוק לטיפול ולשירותים נוספים, כל המשפחה תצטרך לשנות את השגרות הקבועות ואת חיי היומיום, כגון זמן ההגעה לבית הספר, או הפעילויות שכל המשפחה יכולה לעשות ביחד.

לדאוג לרווחת המשפחה וההורים

האופן שבו משפחתכם מסתגלת לילד עם צרכים מיוחדים, כולל מערכת היחסים עם בן או בת הזוג, יכול להשפיע על רווחתם של הילדים. שימו לב שאתם מעניקים תשומת לב מספקת, עד כמה שאפשר, לכל אחד מהילדים, דואגים לתחזק מערכת יחסים יציבה וטובה עם בן או בת הזוג ודואגים גם לעצמכם. היעזרו בצוות החינוכי והפסיכולוגי בבית הספר בו לומד ילדכם על מנת שיוכלו להציע לו תמיכה, עזרה והעצמה.

באיזה גיל מקבלים מחזור?

Posted on 13 ינואר 202122 נובמבר 2023 by ד"ר טל שניר

מהי וסת?

במהלך ההתבגרות המינית תעבור בתכם שינויים רבים, אחד החשובים שבהם הוא קבלת הווסת בפעם הראשונה. זהו סימן לכך שהשינויים הגופניים שהיא עוברת יארכו רק עוד כמה שנים.

הווסת היא חלק מהמחזור החודשי, שמשפיע על רמות ההורמונים בשחלות וברחם. תפקידו של המחזור החודשי הוא להכין את הרחם להיריון. המחזור החודשי כולל את השלבים הבאים:

הבשלת ביצית וביוץ- בכל חודש, בעקבות עליה ברמות ההורמונים הנשיים (אסטרוגן ופרוגסטרון), משתחררת ביצית בשלה מאחת השחלות או משתיהן. הביצית שהשתחררה עוברת בחצוצרות ומתקדמת לעבר הרחם.
רירית הרחם מתעבה בדם וברקמה נוספת, כדי להתכונן להגעה ולהשתרשות של ביצית מופרית.
אם מגיעה ביצית שאינה מופרית, רמות ההורמונים יורדות וגורמות לרירית הרחם לנשור דרך הנרתיק, ולקחת עמה את הביצית הלא מופרית.

השלב האחרון בתהליך זה הוא מה שאנו קוראים “וסת”. רוב הדם והרקמות יוצאים ביומיים הראשונים, אך אצל חלק מהבנות נמשך הדימום עד שבעה ימים. כמות הדם שיוצאת משתנה אצל כל אחת ואחת.

שימו לב: ברגע שבתכם תקבל את הווסת הראשונה, היא עשויה להיכנס להיריון אם היא פעילה מינית. אם עדיין לא דיברתם איתה על השינויים שקורים בגיל ההתבגרות המינית ועל בריאות מינית ורווחה כללית, זה הזמן. בנות ובנים צריכים לדעת שקיום יחסי מין עלול להוביל להיריון.

מתי מתחילה הווסת? באיזה גיל מקבלים מחזור?

רוב הבנות מתחילות לקבל וסת בגיל 11 עד 14 וחצי, אבל כל זמן בין גיל 9 ל- 16 נחשב תקין. אם בתכם עברה פרץ גדילה גדול וכבר צמח לה שיער בבית השחי ובפות, סביר להניח שהמחזור ממתין ממש מעבר לפינה וסביר שיגיע בקרוב. דברו על הווסת, וספרו לה מתי קרובות משפחה גדולות יותר קיבלו את שלהן בפעם הראשונה. שיחה כזו על חוויית ההתמודדות עם הווסת יכולה לתת לה תחושת תמיכה, ביטחון ועידוד גדולה.

אם בתכם לא קיבלה וסת עד גיל ארבע עשרה וחצי, מומלץ לפנות לרופא. עשויות להיות סיבות רבות לכך שהווסת לא החלה עדיין. בדיקה רפואית תוכל לשלול את קיומן של בעיות חמורות. במידה ולא הופיעו אצל בתכם סימני מין משניים עד גיל 13 (צמיחה של השדיים ושל השיער בפות), פנו לבירור אצל רופא.

המחזורים

הזמן בין היום הראשון של הווסת ועד היום הראשון של הווסת הבאה נקרא בדרך כלל “מחזור”. אורכו של מחזור ממוצע נע בין 25 ל-35 ימים. עם זאת, רוב הבנות אינן חוות מחזורים סדירים בשנים הראשונות, וכל מחזור יכול להיות שונה מזה שקדם לו.

מחזורים לא סדירים יכולים להיות קצרים מאוד, בני 21 יום, או ארוכים מאוד, בני 45 יום ואפילו יותר. בנות שהווסת שלהן החלה מוקדם יקבלו בדרך כלל מחזור סדיר מהר יותר מבנות שקיבלו וסת מאוחר. בהתחלה, הווסת יכולה להתרחש גם ללא שחרור ביצית מהשחלות בתגובה לשינוי ברמות ההורמונים.

מחזורים לא סדירים בשלוש השנים הראשונות הם עניין שכיח, אולם אם בתכם מקבלת וסת בהפרשים של יותר משלושה חודשים, כדאי לדבר עם רופא, שיוודא שאין בעיות בריאותיות המפריעות למחזור החודשי.

לדבר עם בתכם על הווסת

שיחה עם ביתכם על נושא הוסת והמחזור החודשי עשויה לגרום לכם לאי נוחות ויכול להיות שיהיה לכם קשה לדבר על כך, אך עליה לדעת מה מתרחש בגופה עוד לפני שהיא מקבלת וסת בפעם הראשונה, ורצוי שאת המידע היא תשמע באופן אמין, מכיל ואוהב. על בתכם לדעת:

מהי וסת
באיזו תדירות מגיעה הווסת
כמה דם יוצא
כמה ימי דימום צפויים
האם הווסת כואבת
כיצד להשתמש בתחבושות היגייניות ובטמפונים
מה לעשות אם היא מקבלת וסת מחוץ לבית – למשל, בבית הספר או במחנה נוער
כיצד להיפטר מתחבושות ומטמפונים משומשים
האם היא יכולה לשחות במחזור
האם עליה להשתמש קודם בטמפונים או בתחבושות היגייניות.

אם בתכם אינה נלהבת לדבר איתכם על הווסת, אפשר לבקש ממישהי אחרת שהיא מרגישה איתה בנוח. כך גם אם הבית שלכם אינו כולל הורה ממין נקבה ואתם חושבים שבתכם תעדיף לדבר עם אישה, אפשר לבקש מהדודה, מאחות גדולה או מחברת משפחה.

תחבושות היגייניות וטמפונים

ברגע שבתכם תתחיל לקבל וסת, היא תזדקק למלאי של תחבושות היגייניות וטמפונים. כדאי להראות לה כיצד הם נראים לפני שתשתמש בהם, ולהדגים לה כיצד להצמיד את התחבושת לתחתונים.

בתכם תצטרך כמה תחבושות היגייניות וטמפונים לווסת הראשונה. הציעו לה לשאת כמה בתיק – למשל, בתוך קלמר מיוחד בתיק בית הספר, לכל מקרה.

סביר להניח שהיא תצטרך שלוש עד שש תחבושות היגייניות או טמפונים ליום, או פחות בימים שבהם יש דימום קל. בימים ובלילות הראשונים, מומלץ להשתמש בתחבושות ארוכות ועבות יותר עם כנפיים שמגנות על צדי התחתונים. יש להחליף את התחבושת ההיגיינית או הטמפון כל ארבע עד שמונה שעות, בהתאם לכמות הדימום.

עובדות על טמפונים

ישנם מיתוסים רבים על השימוש בטמפונים אצל נערות צעירות. חשוב שבתכם תדע שבטוח, גם בריאותית, להשתמש בתחבושות היגייניות ובטמפונים כאחד. בנות בכל גיל יכולות להשתמש בטמפונים, אך צריך מעט זמן ותרגול כדי להשתמש בהם כראוי.

כשבתכם תתחיל להשתמש בטמפונים, מומלץ להשתמש בסוג טמפון קטן המיועד לנערות. אפשר למרוח מעט חומר סיכוך בקצה הטמפון כדי להקל על ההחדרה. נערות רבות, ובעיקר כאלה ששוחות או מתעמלות באופן קבוע, מגלות שנוח יותר להשתמש בטמפונים בתקופה זו.

ייתכן שבתכם תיתקל בקשיים בהחדרת הטמפונים. עודדו אותה לעשות זאת ברוגע ולנסות סוגים שונים. קושי להחדיר טמפון יכול להעביד גם על רגישות יתר באיזור הנרתיק, הדורשת התייחסות, בוודאי לפני שתבכם מתחילה לקיים יחסי מין. במקרה כזה, פנו לבירור אצל רופא הנשים.

לעקוב אחרי הווסת

עודדו את בתכם לעקוב אחרי הווסת ביומן מיוחד, כדי להכיר את המחזור החודשי שלה. אם יש לה מחזור סדיר למדי, היומן יעזור לה לדעת מתי צפויה הווסת הבאה ולהתכונן במקרה של שינה אצל חברות, טיולי בית ספר או אירועי שחייה. במקרה שהמחזור שלה אינו סדיר, היומן יסייע לה לפנות לרופא בעת הצורך.

כאבים בזמן הווסת

אם בתכם סובלת מכאבי בטן, כאבי גב או כאבים ברגליים לפני קבלת הווסת או במהלכה, אפשר לעשות את הדברים הבאים:

לאכול ארוחות קטנות יותר לעתים קרובות יותר (כדי להפחית את הנפיחות והכאבים בבטן)
לנוח ולהירגע, להרים את הרגליים למעלה או לשכב על צד אחד כשהברכיים צמודות לחזה
·לשים בקבוק מים חמים על הבטן התחתונה
לעסות בעדינות את הבטן התחתונה
לשתות משקאות חמים
ללכת או לעשות תרגילי התעמלות קלים
לקחת משככי כאבים.

תסמינים לפני הווסת

נוסף על כאבי הבטן, עשויים להיות כמה סימנים גופניים נוספים שמעידים על בואה של הווסת, כגון חזה כואב, פצעונים (חצ’קונים) ושיער שמנוני.

בנות רבות חוות וסת כואבת במיוחד, או דיסמנוריאה בשפה הרפואית, אך אל תתייחסו לכך כאל משהו טבעי. אם בתכם סובלת מווסת כואבת כל כך עד שאינה יכולה להתמודד איתה או שמפריעה לפעילות היומיומית, עליה לפנות לרופא. ישנם טיפולים הורמונליים שמסדרים את הווסת ואפילו מפסיקים אותה לתקופה מסוימת, והם בטוחים לשימוש ויעילים מאוד.

שינויים במצב הרוח

נערות (ונשים) רבות חוות שינויים במצב הרוח לפני או במהלך הימים הראשונים של הווסת. שינויים אלה כוללים עצבנות או רגישות יתר, תחושת רעב, חרדה ואפילו דיכאון.

בתכם עלולה להתקשות להתמודד עם זה, וכך גם שאר המשפחה. תנו לה פרטיות ומרחב רבים יותר בתקופה הזו בלי לעשות מזה עניין, כדי להקל על כולם.

אם שינויי מצב הרוח של בתכם מטרידים אותה או מפריעים לחיי היומיום, אפשר להפנות אותה לאיש מקצוע או לרופא.

וסת אצל בנות עם צרכים מיוחדים

קבלת הווסת יכולה להיות מאתגרת במיוחד לבנות עם צרכים מיוחדים ולהוריהן. אם בתכם בתפקוד בינוני או נמוך מבחינה התפתחות שכלית או שפתית, ייתכן שלא תבין מדוע היא חווה שינויים בגוף ובמצב הרוח.

בכל זאת, עליה לדעת מהי הווסת ומהו המחזור החודשי ברמה שתוכל להבין. רופא המשפחה או איש מקצוע אחר המתמחה בטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים יוכלו להמליץ לכם על מקורות שיעזרו לכם לדבר עם בתכם, כגון ספרים ועזרים חזותיים. כמו כן, כדאי לדבר עם בית הספר ולקבל תמיכה מהמורים.

זהו שלב חדש ומרגש בחייכם ובחיי ביתכם, עוד צעד בתהליך ההתבגרות שלה. תוכלו לציין את האירוע יחד איתה, ביציאה מיוחדת או מתנה מפנקת. אם תשדרו לה שדר חיובי כלפי הוסת והמחזור החודשי, יקל עליה להתמודד גם עם הצדדים הפחות נעימים שלו, ולקבל את גופה ואת השינויים העוברים עליה בהבנה ובעין טובה, ולא כמעמסה או עול.

שעות שינה לפי גיל: שינה אצל בני נוער בני 12-15

Posted on 6 ינואר 202122 דצמבר 2022 by ד"ר יואל רייטר

מדוע שינה חשובה?

חשוב מאוד שילדכם יישן מספיק, ושאיכות השינה שלו תהיה טובה. שינה חשובה מאוד לדברים הבאים:

לשמור על בריאות הגוף ולעזור למערכת החיסונית
“לנקות” את הראש מכל החוויות איתן הוא מתמודד במהלך היום
לשפר את רמות האנרגיה, הלמידה, הזיכרון והריכוז
לשמור על מצב רוח חיובי
לשמור על איכות חיים טובה

צעירים רבים אינם ישנים מספיק. אחד המחקרים מצא כי יותר מ-90% מהמתבגרים אינם מקבלים את כמות שעות השינה המומלצת בלילות שלפני בית ספר.

היעדר שינה עלול להשפיע לרעה על ההתנהגות, הרגשות, תשומת הלב, מערכות היחסים החברתיות ועל רמת הביצועים בבית הספר, בנוסף להשפעותיו על הבריאות הגופנית.

צורכי שינה לילדים בני 12-15

מחקרים הראו שבני נוער, לכל אורך גיל ההתבגרות, זקוקים למעט יותר מתשע שעות שינה מדי לילה בכדי לתפקד בצורה הטובה ביותר. כלומר, הם זקוקים ליותר שינה ממה שצריך מבוגר ממוצע כדי להיות ערני במהלך היום וגם כשהם מקבלים את מלוא שעות השינה הדרושות הם יותר ישנוניים במהלך הבוקר מאדם מבוגר. אולם, לא מדובר רק בכמות, גם האיכות חשובה, וכמות השינה העמוקה.

בשנות ההתבגרות, בנוסף להשפעות החיצוניות על שעת השינה, הפרשת המלטונין ע”י המח מתחילה בשעה מאוחרת יותר בלילה. שינוי זה משפיע על השעון הביולוגי שלהם. לכן, ילדכם המתבגר ירצה ללכת לישון מאוחר יותר בלילה, ולקום מאוחר יותר בבוקר. כמו כן, ככל שמוחם מתפתח בשנות ההתבגרות, לחץ השינה בערב פוחת והילדים מסוגלים להישאר ערים עד שעות מאוחרות יותר. למידע נוסף על מחזורי השינה אצל ילדים ומבוגרים, קראו את המאמר שינה.

סימנים לבעיות שינה

שינוי בדפוסי השינה של ילדכם – למשל, שעת שינה מאוחרת יותר ממה שאתם רוצים – אינה מצביעה בהכרח על בעיית שינה. עם זאת, ייתכן שילדכם סובל מבעיות שינה או מחסך שינה אם:

חסרה לו אנרגיה, הוא עייף או ישנוני כל הזמן
לוקח לו הרבה זמן להירדם
הוא מתעורר במהלך הלילה ואינו מצליח לחזור לישון
מתקשה להתעורר או מסרב לצאת מהמיטה בבוקר
מנמנם פרקי זמן ארוכים במהלך היום או נרדם בבית הספר
מתקשה להתרכז או לזכור מידע (כולל אבחנת הפרעת קשב וריכוז)
דפוסי השינה שלו משתנים מיום ליום
הולך בשנתו או קם לאכול באמצע הלילה בעודו ישן
סובל מסיוטים או מביעותי לילה לעתים קרובות

סיוטים וביעותים עלולים להוות סימן להפרעת שינה ניתנת לאבחון אך לרוב אינם מהווים עדות להפרעה. לעיתים, מדובר בבעיה זמנית שניתן לפתור באמצעות מספר שינויים פשוטים באורח החיים.

בקשו עזרה מאיש מקצוע אם אתם חוששים שבעיות השינה – אפילו הקלות ביותר – פוגעות ברווחתו של ילדכם, בתפקודו בבית הספר או במערכות היחסים שלו. כמו כן, בקשו עזרה אם הבעיות של ילדכם גורמות לו לחרדה, או אם הן נמשכות זמן ממושך.

שינויים באורח החיים לעידוד שינה טובה יותר – שמירה על היגיינת השינה

בעיות שינה בגיל ההתבגרות קשורות לעתים קרובות לדברים שילדכם עושה במהלך היום ולא רק בלילה. כדי לעודד שינה טובה יותר ולטפל בבעיות שינה, בדקו כיצד הוא מתנהג במהלך היום. שימו לב במיוחד לכך שילדכם צריך לאכול ארוחות בריאות בצורה סדירה, ליהנות ממערכות יחסים חיוביות עם חברים ולעשות מספיק פעילות גופנית. הנה כמה קווים מנחים לשיפור כמות ואיכות השינה.

שגרה

ישנה חשיבות רבה לחשיפה לאור טבעי בבוקר ולשמירה על חושך יחסי בערב בהשפעה על תזמון השעון הביולוגי.
עודדו את ילדכם ללכת לישון ולקום בערך באותה שעה מדי יום. שמרו על פער של עד שעה בין ההשכמה בימי בית הספר לבין סוף השבוע, כדי לעזור לשעון הביולוגי לשמור על מחזור קבוע.
אפשרו לו מספיק זמן, אפילו כשעה – לפעילויות מרגיעות לפני השינה, כדי לעזור לגוף לתפוס את “גל” העייפות כשהוא מגיע. פעילויות כאלה משתנות מאדם לאדם אך יכולות להיות אמבטיה חמה, שתיית משקה חם ללא קפאין, קריאת ספר או עיתון או האזנה למוזיקה שקטה.
אם שגרת הבוקר עמוסה, עודדו אותו להשלים בערב חלק מהמשימות לקראת הבוקר, כדוגמת הכנת הבגדים ליום למחרת, עזרה בהכנת ארוחת הצהריים או בארגון התיק לבית הספר.
אם הוא מנמנם במהלך היום, ודאו שיישן בתחילת אחר הצהריים, ולא יותר מ- 20 דקות. שינה ארוכה מ- 20 דקות במהלך היום מקשה על ההירדמות בערב, הכניסה לשלב השינה העמוקה וההתעוררות בבוקר. שינה קצרה לעומת זאת, מעוררת יותר ואינה פוגעת בשינה בלילה.

סביבת השינה של ילדכם

כבו את כל האמצעים האלקטרוניים בחדרו לפחות 1-2 שעות לפני ההליכה לישון, כולל מוזיקה רועשת, טלפונים סלולריים, מסכי מחשב וטלוויזיה. לצעירים קשה לכבות את הטלפונים הסלולריים, אבל קבלת שיחות והודעות סמס מאוחר בלילה פוגעת באיכות ובכמות השינה. עודדו את ילדכם לתקשר עם חברים במהלך היום.
שנו את סביבת השינה של ילדכם, אם צריך. חדר חשוך, שקט ופרטי חשוב לשנת לילה טובה. דברו איתו על האופן שבו החדר שלו משפיע על השינה.
ודאו שהוא מרגיש מוגן ובטוח בלילה.
אם ילדכם מציץ כל הזמן בשעון, עודדו אותו להפנות את השעון לכיוון אחר או הזיזו אותו למקום שלא יראה אותו.
אם הוא אינו יכול ללכת לישון סתם כך, נסו לעשות משהו מרגיע כמו להאזין למוזיקה נעימה או לקרוא ספר באור עמום על כורסא או פוף מחוץ למיטה. כשיתעייף, יוכל לחזור למיטה. בבקרים, רצוי שייצא מהמיטה מיד כשהוא מתעורר, במקום לנסות להירדם בחזרה.

בריאות טובה ותזונה בריאה

ודאו שילדכם אוכל ארוחת ערב משביעה בשעה סבירה. תחושות רעב או מלאות לפני השינה גורמות לגוף להיות ערני או לחוש לא בנוח, ומקשות על ההירדמות.
עודדו אותו להיחשף כמה שיותר לאור טבעי במהלך היום, ובעיקר בבוקר. החשיפה לאור השמש תעזור לגופו לייצר מלטונין בזמן הנכון למחזור השינה הרצוי. ארוחת בוקר בריאה תעזור לו להתניע את השעון הביולוגי.
עודדו את ילדכם להימנע משתיית קפאין, הנמצא במשקאות אנרגיה, קפה, תה, שוקולד וקולה, בעיקר בשעות אחר הצהריים או הערב.
הוכח כי פעילות גופנית מגבירה את זמן השינה הכולל של ילדים בגיל ההתבגרות. עם זאת, לא כדאי לעסוק בספורט או בפעילות מעוררת אחרת בשעות הלילה. הגירוי והעלייה בטמפרטורת הגוף עלולות להקשות על ההירדמות.
בנוסף להשפעותיהם המזיקות האחרות שלאלכוהול וסמים בגיל ההתבגרות- חומרים אלה משפיעים לרעה על איכות השינה, ויכולים להזיק להתפתחות מוחם של צעירים.

רעיונות נוספים

אם שנתו של ילדכם מושפעת מדאגות וחרדות, תוכלו לעבוד על הבעיה ביחד בשעות היום. הציעו לו לכתוב את מחשבותיו ביומן. עודדו ושבחו אותו אם אתם רואים שהוא מנסה לשנות את דפוסי השינה שלו, או לנסות אסטרטגיות שעליהן דיברתם.

בעיות שינה אינן נפתרות בקלות. ייתכן שילדכם יצטרך לנסות אורח חיים חדש ודפוסי שינה שונים במשך שבועות רבים, עד שתראו שינוי משמעותי.

לעבוד עם ילדכם על בעיות שינה

ילדכם צריך להיות מעורב בפתרון בעיות השינה שלו. חשוב מאוד לשמוע את דעתו על האסטרטגיות שיעזרו לו לישון. כדי לחקור לעומק את הסיבות לבעיות השינה שלו, שאלו שאלות כגון:

האם לוקח לך הרבה זמן להירדם?
מה מקשה על ההירדמות?
מה לדעתך יעזור לך לישון יותר?

ילדכם מביא עמו מחשבות, לחצים ודאגות חדשים למיטה מדי לילה. חשבו על השינה שלו בהקשר הרחב יותר של כל מה שמתרחש בחייו – לחצים בבית הספר, החברויות ותחומי האחריות החדשים. נסו ללמד את ילדיכם שיטות הרגעה והרפיה עצמית.

תוכלו לשמש דוגמה אישית לשינה בריאה – לדוגמה, להירגע לפני שהולכים לישון, להתמודד עם לחץ ולהפחית את השימוש בחומרים מריצים כגון קפאין לפני זמן השינה.

שימו לב: ישנן תרופות רבות ללא מרשם לטיפול בשינה. אין להשתמש בהן לטווח ארוך. תמיד עדיף לפנות לקבלת עזרה מקצועית בנוגע להתנהגות השינה הייחודית של ילדכם ולשימוש בתרופות צמחיות.

שינה, בריאות ורווחה נפשית

ילדכם זקוק לשינה רבה באיכות טובה כדי ליהנות מבריאות ורווחה נפשית. בריאות נפשית ושינה קשורות בקשר הדוק. עייפות תמידית עלולה לתרום ליצירת בעיות בריאות נפשית כגון חרדה ודיכאון. שימו לב שגם בעיה נפשית כגון דיכאון עלולה להוביל לבעיות שינה.

צעירים שמתמודדים עם דיכאון מתקשים לעתים קרובות להירדם ולהתעורר, מרגישים עייפים מאוד במהלך היום, או ישנים עד מאוחר בבוקר. עם זאת, גם צעירים בריאים רבים מתמודדים עם בעיות כאלה.

בעיות שינה עשויות להצביע על בעיה נפשית. אם ילדכם הפגין אחד או יותר מהסימנים האלה במשך יותר משבועיים, כדאי לדבר איתו על חששותיכם, ולפנות לקבלת עזרה מקצועית מרופא המשפחה או מהיועצת בבית הספר.

הפרעות שינה שכיחות בגיל ההתבגרות ומושפעות משינויים העוברים על גופו ונפשו של המתבגר. אם נראה לכם שישנה הפרעה אחרת או שהשיטות שהזכרנו אינן עוזרות ואתם מודאגים, פנו לרופא, ליועץ בבית הספר או לפסיכולוג. אם יש צורך, מומחים אלה יוכלו להפנות אתכם למומחה שינה שיאבחן את ילדכם ויתאים לו פתרונות לפי צרכיו.

שיתוק מוחין

Posted on 6 ינואר 20215 אפריל 2021 by ד"ר דורית שמואלי

מהו שיתוק מוחין?

שיתוק מוחין (CP) הוא מוגבלות המשפיעה על יכולתו של הילד לשלוט בשריריו. המוגבלות נגרמת מפגיעה במוח במהלך התפתחותו, ברחם או מחוצה לו. ילדים עם שיתוק מוחין מתמודדים עם בעיות כגון חולשה בשרירים, נוקשות, מגושמות, איטיות ומנחים לא תקינים של הגוף. כמו כן, עלולות להיות הפרעות נלוות, שגם מקורן באותה פגיעה מוחית שגרמה להפרעה התנועתית: לקות אינטלקטואלית, לקויות למידה, קשיי קשב וריכוז, קשיים רגשיים ואפילפסיה. בנוסף עלול להיות קושי בשיווי המשקל ובעיות אורתופדיות שנגרמו כתוצאה מההפרעה התנועתית. שיתוק מוחין מתרחש ב-3.5 מתוך 1,000 לידות בממוצע, ונפוץ יותר אצל תינוקות זכרים.

הגורמים לשיתוק מוחין

שיתוק מוחין מתרחש במקרה של פגיעה מוחית או בעיות בהתפתחות המוח, בחלקים שאחראים על השליטה בתנועות השרירים. פגיעה או בעיות בהתפתחות המוח יכולות לקרות כאשר:

מוחו של הילד אינו מתפתח כהלכה בזמן ההיריון
התינוק נולד טרם זמנו, כשמוחו אינו מפותח לגמרי, והוא פגיע יותר ממוחו של ילוד שנולד במועד
האם חשופה לווירוסים שונים במהלך ההיריון
התינוק אינו מקבל מספיק חמצן בזמן הלידה
התינוק שבץ במהלך ההיריון או לאחר הלידה
מוחו של התינוק נפגע בשל זיהום חמור זמן קצר לאחר הלידה
הילד חווה פגיעות שונות בשנות חייו הראשונות – למשל תאונת דרכים חמורה.

סוגים שונים של שיתוק מוחין

ישנן כמה חלוקות מקובלות. כדי לא לבלבל ניתן לומר כי שיתוק מוחין נחלק לשלושה סוגים שונים, לפי ההפרעה התנועתית השלטת.

שיתוק מוחין ספסטי
סוג זה מתאפיין בטונוס שרירי מוגבר, כלומר, בנוקשות או בהתכווצות אוטומטית של השרירים. הדבר קורה כיוון שהמסרים שמועברים ממוחו של הילד לשריריו אינם עוברים כהלכה.

נהוג להגדיר את שיתוק המוחין הספסטי לפי המיקום של הפגיעה במוח. אם פלג גוף אחד מעורב (צד ימני או שמאלי של הגוף) שתוק המוחין יקרא המיפלגי (ימני או שמאלי). אם רק פלג הגוף התחתון מעורב (רגליים ואגן) שיתוק המוחין יקרא דיפלגי. אם כל 4 הגפיים מעורבים שיתוק המוחין יקרא קוואדריפלגי. ישנה גם אפשרות שרק גפה אחת מעורבת (לרוב יד), ואז זהו שיתוק מוחין מונופלגי.

שיתוק מוחין שאינו ספסטי (אקסטרפירמידלי בשפה הנוירולוגית)
בסוג זה ההפרעה התנועתית יכולה להיות:

דיסקינזיה- תנועות חוזרות לא נשלטות או מנחים לא תקינים בזרועות, ברגליים ובכפות הרגליים, וכן מסביב לפה, בראש ובצוואר. תנועות אלה מקשות על המתמודדים איתן לתפקד- לשבת, לעמוד, להגיע לדבר מה או לתפוס אותו. דוגמאות לבעיות תנועתיות כאלו הן דיסטוניה ואתטוזיס.

אטקסיה
הפרעה זו מתאפיינת ברעידות ובתנועות לא יציבות, וכן בבעיות שיווי משקל. ילדים עם שיתוק מוחין אטקטי נוטים ללכת ברגליים מפוסקות כדי לשמור על שיווי משקל.

היפוטוניה
טונוס שרירים נמוך מהתקין, המקשה מאד על התפקוד התנועתי

שיתוק מוחין מעורב
בחלק גדול מהמקרים התסמינים אינם ברורים לחלוטין ומשתייכים במובהק לסוג כזה או אחר. לעיתים ישנם מאפיינים תנועתיים מכמה סוגים. למשל- שכיח שבשיתוק מוחין קוואדריפלגי נמצא ספסטיות בגפיים, היפוטוניה של הגב, הראש והצוואר, ותנועות או מנחים לא נשלטים (דיסקינזיות).

תסמינים והשפעות

כל ילד עם שיתוק מוחין מתמודד עם שילוב תסמינים שונה, הקשור למיקום הפגיעה המוחית ולנרחבותה. גם חומרת התסמינים משתנה מילד לילד.

יש ילדים עם תסמינים קלים יחסית, שיכולים ללכת היטב ולתקשר בצורה יעילה. ילדים עם שיתוק מוחין חמור יותר עשויים להתקשות לעשות תנועות יומיומיות או דברים פשוטים. כשליש מהילדים עם שיתוק מוחין יזדקקו לעזרה נוספת להתנייד, ורבע מהם אינם יכולים לדבר.

ההשפעות של שיתוק מוחין משתנות גם הן מילד לילד. אצל ילד אחד תתבטא המוגבלות בעיקר בצד אחד של הגוף (בדומה למצב שאחרי שבץ אצל מבוגר), ואצל אחר – בשתי הרגליים. ילד שלישי יתמודד עם השפעות על הרגליים, הידיים ופלג הגוף העליון. ילדים רבים מתמודדים עם בעיה בשרירי הפנים, הפה והגרון, שעשויה להפריע לתקשורת, לאכילה ולשתייה.

תינוקות

תינוקות עם שיתוק מוחין עשויים לחוות:

בעיות באכילה
התפתחות איטית או מעוכבת – לדוגמה, קושי להרים את הראש או עיכוב ביכולת להתיישב בהשוואה לתינוקות אחרים.
תנועות לא שוות לאורך הגוף – למשל, הם עשויים להתייחס ולהיות מודעים פחות לאחת מהגפיים שלהם, או להשתמש פחות באחת הגפיים.
בעיות בשליטה בשרירים
טונוס שרירים נמוך
עוויתות שרירים או נוקשות בניסיון להניע את המפרקים.

חלק מהתינוקות עם שיתוק מוחין היו חולים כתינוקות רכים, או נולדו טרם זמנם. עם זאת, כמחצית מהתינוקות שאובחנו מאוחר יותר עם שיתוק מוחין נולדו בזמן בלידה תקינה.

לעיתים, הסימנים אצל התינוק אינם ברורים כל כך, אך אתם עשויים להרגיש שמשהו לא בדיוק בסדר. אתם מכירים את התינוק שלכם הכי טוב, ולכן בטחו בתחושות הבטן ודברו עם אחות טיפת חלב או רופא הילדים על חששותיכם.

ילדים

מעבר לקושי בשליטה על תנועתיות הגוף, ילדים עם שיתוק מוחין יכולים לסבול ממגוון בעיות:

מוגבלות שכלית התפתחותית או לקויות למידה אצל 45% מהילדים
לקות ראייה
לקות שמיעה
קשיי אכילה
בעיות שינה
כאבים
בעיות בדיבור ובשפה
קשיים בוויסות חושי
קשיים רגשיים וההתנהגותיים
קשיי קשב וריכוז

בעיות בריאות נוספות

ילדים רבים עם שיתוק מוחין מתמודדים עם בעיות בריאות נוספות, ובהן ריפלוקס קיבתי-ושטי, עצירות, אפילפסיה, בעיות אורתופדיות וזיהומי ריאות חוזרים.

אם ילדכם אובחן עם שיתוק מוחין, ישנו צוות נרחב של מומחים שיטפל בו. עבדו איתם בשיתוף פעולה כדי למצוא את האסטרטגיות הטובות ביותר לשמירה על בריאותו.

הפגיעה במוחו של תינוק עם שיתוק מוחין אינה מחמירה עם הזמן. עם זאת, ייתכן שגופו יתקשה להתמודד עם האתגרים הנוספים כשיגדל – למשל, להמשיך ללכת כשהוא נהיה גבוה יותר, במהלך פרצי הגדילה בשנות ההתבגרות. קבלת אבחנה של שיתוק מוחין מוקדם ככל האפשר וקבלת עזרה יתנו לילדכם את הסיכויים הטובים ביותר. גם אם ילדכם לא אובחן בגיל צעיר, לעולם לא מאוחר מדי להתחיל לטפל בכך.

אבחנה ובדיקות

היות ששיתוק מוחין הוא מוגבלות מורכבת עם תסמינים רבים ושונים, לא תמיד קל לקבל אבחנה ברורה של שיתוק מוחין לפני גיל 12 חודשים.

כל התינוקות מתפתחים בקצב שונה. אם התינוק שלכם לא הגיע לאבני הדרך ההתפתחותיות או שאתם חוששים שהוא לומד לנוע, לשבת או להשתמש בידיו לאט יותר מהצפוי, מומלץ לדבר עם רופא הילדים, אחות טיפת חלב או מומחה.

הרופא יאבחן שיתוק מוחין לאחר נטילת היסטוריה רפואית מלאה ובדיקה גופנית מדוקדקת. הוא יתבונן בתנועות הרצוניות של ילדכם ובטונוס השרירים שלו, ויחפש בזהירות שרירים רפויים או שרירים נוקשים ומכווצים. לאחר מכן יבדוק אם היציבה של ילדכם אינה אופיינית לגילו או שהוא משתמש בצד אחד של גופו יותר מאשר בצד השני.

הרופא עשוי להזמין בדיקות נוספות כדי לשלול מצבים נדירים אחרים, שעלולים להחמיר עם הזמן.

חלק מהרופאים מזמינים בדיקת MRI (דימות תהודה מגנטית), שבה מצלמים את מוחו של הילד. עם זאת, בדיקות ה-MRI של כ-10% מהילדים עם שיתוק מוחין יוצאות תקינות.

קבלת אבחנה מאושרת עלולה לארוך זמן רב בגלל ההפניות למומחים שונים ולמגוון בדיקות. ההמתנה קשה, אך חשוב שהרופאים ישללו מצבים בריאותיים אחרים שקשורים לתנועתיות או לגורמים אחרים לעיכוב תנועתי, כיוון שהטיפול בהם שונה.

טיפול מוקדם

טיפול מוקדם יכול לשפר מאוד את התסמינים ואת מצבו של ילדכם. כדי לתמוך בו ולעזור לו למצות את מלוא הפוטנציאל שלו, עבדו עם אנשי מקצוע שמתמחים בטיפול מוקדם, כגון רופאי ילדים, פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק ומורים או גננות לחינוך מיוחד.

אתם ואנשי הצוות תבחרו יחד את הטיפול והאפשרויות הטובות ביותר לילדכם. גם כשיגדל, חשוב לשמור על קשר עם צוות הטיפול המוקדם, כדי להמשיך לבדוק את בריאות השרירים, העצמות והמפרקים שלו.

תמיכה כלכלית

ילדים עם שיתוק מוחין זכאים לגמלת ילד נכה בהתאם לרמה התפקודית שלהם. ההחלטה תתבסס על סמך בדיקות שנערכות במכונים להתפתחות הילד או במרפאות ייעודיות לשיתוק מוחין, וקובעות את התפקוד המוטורי של הילד בגפיים העליונות, בגפיים התחתונות, או בהתאם למבחן התלות- כלומר לצורך שלו בתמיכה.

ילד עם תפקוד לקוי בשתי גפיים, לדוגמא, זכאי לגמלה בשיעור של 50%, ילד עם חוסר תפקוד בשתי גפיים זכאי לגמלה של 100%, וילד מגיל שלוש, התלוי לחלוטין בעזרת הזולת, זכאי לקצבה בשיעור של 188%.ילדים המוגבלים בניידות זכאים גם לגמלת ניידות, הכוללת קצבה והטבות נוספות החל מגיל שלוש. למידע נוסף, פנו לאתר ביטוח לאומי.

לטפל בעצמכם

חיי המשפחה עם ילד שמתמודד עם שיתוק מוחין יכולים להיות אמוציונליים ומאתגרים. מומלץ לפתח רשת תומכת של בני משפחה, חברים, הורים לילדים אחרים עם שיתוק מוחין ואנשי מקצוע.

אף שקל לשקוע בטיפול בילדכם, חשוב מאוד שתטפלו גם בעצמכם ובבריאותכם. כשאתם בריאים מבחינה גופנית ונפשית, אתם יכולים לטפל טוב יותר בילדכם. אחיהם של ילדים עם צרכים מיוחדים יושפעו גם הם מבחינה רגשית, וחשוב למצוא תמיכה מתאימה גם עבורם.

ישנם שירותים וטיפולים רבים שיעזרו לילדכם להגיע למלוא הפוטנציאל שלו, אך לעיתים קשה להתמצא בנבכי הבירוקרטיה. אפשר לפנות לאתר כל זכות המרכז מידע על הנושא. כמו כן, תוכלו לדבר עם הורים אחרים.

להשאיר את הילדים לבד בבית – חוק השארת ילדים לבד בלילה

Posted on 6 ינואר 202123 נובמבר 2023 by אביטל רעם

מתי מותר להשאיר את הילדים לבד בבית מבחינה חוקית?

במדינת ישראל קובע חוק העונשין: “המשאיר ילד שטרם מלאו לו שש שנים בלא השגחה ראויה ובכך מסכן את חיי הילד או פוגע או עלול לפגוע פגיעה ממשית בשלומו או בבריאותו, דינו – מאסר שלוש שנים, עשה כן ברשלנות – דינו מאסר שנה” (מתוך אתר ‘בטרם’).

עם זאת, ארגון ‘בטרם’ ממליץ שלא להשאיר ילד מתחת לגיל עשר לבד בבית לפרקי זמן ארוכים. בגיל 12-10 אפשר להשאיר את הילד לבד לפרק זמן של כשעתיים אחרי בית הספר.

ההורה מחויב באופן חוקי לוודא כי ילדו זוכה להשגחה מתאימה. על פי החוק, על ההורה לספק מזון, ביגוד, מקום מגורים, ביטחון והשגחה. אם ילד נמצא במצב מסוכן ללא השגחה, מזון, ביגוד או מקום מגורים, ניתן להאשים את הוריו בעברה. באפשרות המשטרה או שירותי הרווחה להרחיק ילדים ממצבים שבהם ביטחונם בסכנה, וכשאין הורה או אפוטרופוס נוכח בסביבה.

שימו לב: אם ילד גדול יותר מתחת לגיל 18 – הבן או הבת של השכנים, למשל – שומר על ילדכם, אתם אחראים גם לשלומו וגם לשלום ילדכם במקרה שמשהו משתבש.

להחליט מתי ילדכם מוכן להישאר לבד בבית

רק אתם יכולים להחליט מתי ילדכם מוכן להישאר לבד בבית. לא מדובר רק בגילו, אלא גם בבשלות שלו. יכול להיות שתרגישו נוח להשאיר את בן ה-10 שלכם בבית כיוון שהוא אחראי מאוד, אך תחששו להשאיר לבד את אחיו בן ה-12, שאוהב להסתכן. הנה כמה שאלות שיעזרו לכם להחליט אם אפשר להשאיר את ילדכם לבד בבית:

האם הוא יודע לקבל החלטות נבונות?
האם הוא יכול להישאר לבד לזמן מה בלי להיבהל?
האם הוא יוכל להתמודד עם מקרה חירום כמו שריפה או אזעקה?
האם הוא יודע להשתמש בטלפון?
עד כמה בטוחים הבית והשכונה שלנו?
האם הוא זוכר מידע חשוב כמו מספרי טלפון?
האם הוא מתנהג לפי כללי הבית, בין אם אנו נמצאים במקום ובין אם לא?
כמה זמן ניעדר מהבית?
מה התדירות שבה יישאר לבד?

אם אינכם בטוחים שילדכם מוכן, הקשיבו לתחושת הבטן שלכם וחכו שיגדל מעט. אם הוא לא בטוח או מפחד להישאר לבדו בבית, חכו בסבלנות והבטיחו לו שירגיש מוכן כשיתבגר. אין צורך למהר.

אם ילדכם אינו מוכן להישאר לבד בבית, חפשו בייביסיטריות, צהרונים ועוד.

יתרונות העצמאות לילדים

הרגע שבו ילדכם נשאר בבית הוא חלק ממסעו אל העצמאות. זוהי הזדמנות להעביר את האחריות לילדכם. תוכלו אפילו לתת לו כמה משימות לעשות בבית – לתלות כביסה או לערוך את השולחן לארוחת הערב כשאינכם נמצאים. כך יוכל להרגיש שהוא מסוגל ולפתח מיומנויות מועילות כגון פתרון בעיות. אם הבית שלכם עמוס והומה, השהות לבד נותנת לו זמן פרטי ושקט עם עצמו.

אם לילדכם יש צרכים מיוחדים, דברו עם הרופא שלו על יכולותיו לפתור בעיות. אפשר לקבל עזרה מקצועית כדי לתכנן תוכנית שתאפשר לו עצמאות מסוימת, שתנצל את יכולותיו וחוזקותיו.

איך להתכונן להשאיר את הילדים לבד בבית

אם החלטתם שילדכם מוכן להישאר לבד בבית, כדאי לעשות כמה הכנות. הדבר הראשון הוא להתחיל בהדרגתיות. לדוגמה, אפשר להשאיר אותו לבדו לכמה דקות כשאתם קופצים לחנות, ולהגיע בהדרגה לשעה אחרי בית הספר. השארתו לבד ליום שלם דורשת הרבה יותר עצמאות מאשר השארתו לשעה-שעתיים, ולכן כדאי לעשות זאת לאט לאט ולבדוק אם הוא מוכן.

כללים

הכינו רשימת דברים שילדכם יכול לעשות כשהוא לבדו בבית – למשל, לשחק בחדרו, להכין שעורי בית, לצייר או לקרוא. כדאי להכין גם רשימת דברים שאינו יכול לעשות בלי מבוגר בסביבה, כמו להזמין חברים הביתה ללא רשות, לעשות אמבטיה, להשתמש באינטרנט או לבשל. וודאו שיש לו מה לאכול.

כדאי לבקש ממנו להתקשר אליכם כשהוא חוזר מבית הספר, ולהתקשר אליו להתעניין בשלומו, או אם אתם מאחרים.

החליטו אם מותר לו לפתוח את הדלת כשהוא לבד בבית, ואת מי מותר לו להכניס הביתה.

אם ילדכם עושה בייביסיטר על אחיו הקטנים, כדאי לציין כללים ברורים שקובעים מי אחראי. אפשר להכין תוכנית פעולה למקרה שאחד מהאחים הקטנים אינו עושה את מה שהתבקש, או שהם נקלעים למריבה גדולה.

עצות מעשיות

ילדכם צריך לדעת איך כל דבר בבית עובד, כמו האזעקה ומנעולי הדלתות.
ילדים עלולים להשתעמם או להרגיש בודדים כשהם לבד בבית. מומלץ להשאיר לו כמה משימות או להזכיר לו את השגרה בבית – לעשות שיעורים, לערוך את השולחן ואז לשחק.
אם אתם משאירים אותו לבד למשך כל היום, בקשו ממבוגר לקפוץ במהלך היום, או התקשרו אליו מדי פעם. כמו כן, הוא יוכל לבלות חלק מהזמן אצל חברים.

בטיחות

לפני שאתם משאירים את ילדכם לבד בבית, בדקו את רמת הבטיחות. בדקו את מנעולי הדלתות והחלונות, גלאי העשן והתאורה.

הסבירו לילדכם מה לעשות אם הטלפון מצלצל או מישהו דופק על הדלת. יכול להיות שתחליטו שהוא לא עונה ולא פותח.

ודאו שילדכם יודע למי להתקשר בעת הצורך. כתבו את מספרי הטלפון החשובים למקרה שהוא זקוק לעזרה ואינכם בבית.

ילדים בגיל בית הספר מודעים יותר לנושא הבטיחות מאשר ילדים צעירים יותר. הזכירו לילדכם את כללי הבטיחות לעתים קרובות, ועשו כל שביכולתכם כדי שביתכם יהיה בטוח ככל האפשר.

מקרי חירום

חשוב להכין תוכנית למקרי חירום. הסבירו לילדכם מה עליו לעשות במקרה חירום. מתי עליו להתקשר למשטרה, ומתי עליו להתקשר לשכן. הרגיעו אותו, שמקרי חירום הם נדירים, ושהוא יודע כיצד עליו לפעול.

לדוגמה, במקרה של שריפה, עליו לצאת מיד מהבית, ללכת לשכנים ואז להתקשר לכיבוי האש או למשטרה משם. לעומת זאת, זאת, אם הכלב ברח החוצה, עליו להתקשר אליכם ולחכות עד שתחזרו הביתה.

כמו כן, הכינו תוכנית למקרה שילדכם מאבד את המפתח, או מגיע הביתה ומגלה שהדלת פתוחה.

נדנוד גוף, הזזת וחבטת ראש במיטה – מה עושים?

Posted on 6 ינואר 20218 אפריל 2021 by פרופ' אבי שדה

כשהתינוק מתנדנד, זז וחובט ראשו במיטה

נדנוד הגוף מתחיל בדרך כלל בסביבות גיל שישה חודשים, והזזת הראש מצד לצד וחבטתו מתחילות בדרך כלל בגיל תשעה חודשים. בנים חובטים את ראשם עד פי שלושה מאשר בנות. נדיר לראות את ההתנהגות הזו לאחר גיל שלוש. נדנודים, הזזות ראש וחבטות במיטה הם:

נפוצים וכמעט אף פעם אינם מזיקים
אלה התנהגויות חזרתיות וקצובות, שמתרחשות בדרך כלל כשהילדים נרדמים
עשויים להתרחש בכל זמן.

ילדכם עשוי:

להתרומם על שש ולהתנדנד קדימה ואחורה, להכות את המצח בראש המיטה או בסורגי העריסה
להתיישב במיטה ולחבוט את ראשו אחורה, על ראש המיטה
לשכב כשפניו כלפי מטה ולחבוט את ראשו ואת חזהו על הכרית או המזרון
לשכב על גבו ולהניע את ראשו ואת גופו מצד לצד
להשמיע קולות בזמן שהוא מתנדנד.

טיפים פשוטים להתמודדות

אם ילדכם מתפתח היטב בכל שאר ההיבטים, אתם יכולים להניח לכך שהוא מתנדנד, מזיז את ראשו או חובט אותו כשהוא כמעט נרדם. התנהגויות אלה יחלפו, בסופו של דבר. ילדים שמתנדנדים, מזיזים את ראשם בחוסר מנוחה או חובטים אותו בלילה נמצאים בדרך כלל במצב ישנוני, וההתנהגות תיפסק ברגע שיירדמו. ילד ללא בעיה התפתחותית או רפואית משמעותית לא ייפגע מאוד מהנדנוד, הזזת הראש או חבטתו. הנזק העיקרי עלול להיות לרהיטים ולקירות בבית! אם מלבד הנדנוד לילדכם יש התנהגויות חריגות אחרות, או שההתפתחות שלו אינה כמצופה- מומלץ לדון על כך עם רופא הילדים.

הנה כמה רעיונות נוספים שעשויים לעזור:

נסו שלא לשים לב להתנהגות הזו. הילדים עשויים לחזור על ההתנהגות אף יותר אם הם רואים שזו דרך יעילה להשיג את תשומת לבכם, או להביא אתכם לחדר השינה (גם אם אתם רק רוצים להגיד להם להפסיק).
נסו לוודא שילדכם אינו מבלה זמן רב מדי במיטה לפני שהוא נרדם.
אם אתם מודאגים שילדכם חווה חרדה כלשהי, הקדישו מעט יותר זמן למנוחה ובלו אותו ביחד לפני השינה. אם הוא נראה חרד, נחמו אותו תמכו בו. אם תבלו יחד לפני השינה, ייתכן שילדכם יזדקק לכם פחות אחרי שתגידו לו לילה טוב.
אם אתם מודאגים שהילד ייפצע, הוציאו את ראש המיטה או הרחיקו את המיטה מהקיר, כדי להפחית את הסיכון לפגיעה.
לפעמים הרעש מפריע למשפחה כולה. כדי להפחית את הרעש, נסו להניח את המזרון של ילדכם על הרצפה או להעביר את מיטתו לחדר אחר.

מדוע ילדים מתנהגים כך במיטה?

התנהגות חזרתית וקצובה היא מנחמת ומרגיעה, אפילו לילדים שמתפתחים באופן תקין. ייתכן שתבחינו שילדכם עושה זאת עוד יותר אם הוא חש חרדה או לחץ במהלך היום. עם זאת, הנדנוד, חבטת הראש או הזזתו מצד לצד אינם מרמזים על בעיה רגשית.

אם אתם מבחינים שילדכם החל להתנהג כך בזמן שינוי גדול, או שנראה כי הוא מתקשה להתמודד עם משהו, נחמו אותו ותמכו בו. אם אתם עדיין מודאגים מכך או חוששים לגבי תחומי התפתחות אחרים, פנו לקבלת ייעוץ מקצועי – כדאי לדבר עם רופא הילדים או אחות טיפת חלב.

טיפולי שיניים לבני נוער: בני 12-18

Posted on 6 ינואר 20216 יולי 2023 by ד"ר הדס כץ

לצחצח שיניים

צחצוח השיניים חשוב במיוחד לשמירה על שיניים נקיות, וכן למניעת עששת ומחלות חניכיים. בני נוער אינם מצחצחים תמיד את השיניים, והסיבות לכך רבות. לדוגמה, יכול להיות שילדכם אינו מבין את חשיבות צחצוח השיניים, או פשוט שוכח לעשות זאת.

חפשו סימנים לכך שילדכם אינו מצחצח שיניים – לדוגמה, מברשת השיניים שלו אינה משומשת, השיניים נראות לא נקיות, או שתבחינו במחלת חניכיים או בריח רע מהפה.

עודדו את ילדכם לצחצח שיניים באופן קבוע. כדאי להסביר מדוע חשוב לצחצח את השיניים – למשל, צחצוח קבוע עוזר לשמור על שיניים נקיות, ומונע עששת וריח רע מהפה. צחצוח השיניים לבדו אינו ערובה למניעת עששת. גם התזונה חשובה לבריאות הפה – מזון ומשקאות דלי סוכר הם האפשרות הטובה ביותר.

למקרה שילדכם זקוק לתזכורת, הנה כמה שלבים בסיסיים לצחצוח השיניים:

להשתמש בכמות מתאימה של משחת שיניים המכילה פלואוריד.
לכוון את מברשת השיניים בזווית של 45 מעלות לכיוון קו החניכיים.
לצחצח בתנועה מעגלית עדינה.
לחזור על הפעולה במשטחי השן הפנימיים.
להשתמש בתנועת קדימה ואחורה עדינה על משטחי הלעיסה.
לירוק החוצה את משחת השיניים.
שאלו את רופא השיניים האם ובאיזו תדירות ילדכם צריך להשתמש בחוט דנטלי. אם כן, הרופא יראה לכם כיצד לנקות את המרווחים בין השיניים בצורה הנכונה.

לבחור מברשת שיניים

יש בשוק מגוון רחב כל כך של מברשות שיניים, שהבחירה עלולה להיות מעט מבלבלת. כשתבחרו מברשת שיניים, חפשו את הדברים הבאים:

סיבים רכים: שלא יפגעו בחניכיים או בציפוי האמייל של השן.
ידית ארוכה: שתעזור לילדכם להגיע לכל השיניים בפה.
ראש קטן: שיקל עליו להניע את המברשת בתוך הפה.

מברשות שיניים חשמליות טובות בדיוק כמו מברשות רגילות, ושימושיות במיוחד אם לילדכם אינו שולט היטב כל כך במוטוריקה עדינה. בין אם מדובר במברשת חשמלית או רגילה, כדאי להחליף אותה כשהסיבים מתחילים להיראות שחוקים ובלויים ובכל מקרה כדאי להחליף כל שלושה חודשים.

משחת שיניים ופלואוריד

פלואוריד הוא מינרל שמחזק את האמייל ועוזר במניעת עששת. מי השתייה בישראל מועשרים בפלואוריד. גם כאשר מי השתייה מכילים פלואוריד- הוא מצוי במים בכמות המתאימה ושתייתם בטוחה). הפלואוריד עובד בצורה מיטבית בריכוזים נמוכים מאוד (1 מ”ג לליטר) ובחשיפה ובשימוש יומיומי באמצעות מי שתייה מופלרים, מזון ומשקאות שמכילים פלואוריד ומשחת שיניים עם פלואוריד.

רופאי השיניים עשויים להמליץ על מי פה מועשרים בפלואוריד לילדים שנמצאים בסיכון גבוה לפתח עששת.

איטום חריצים

רופא השיניים עשוי להמליץ לכם ולילדכם על תהליך שנקרא איטום חריצים. זהו ציפוי דקיק שמונח על משטחי הלעיסה של השיניים – המקום שבו נוטה להתפתח עששת וחורים אצל ילדים. האיטום מונע הצטברות חיידקים (פלאק) בחריצי השיניים ועוזר למנוע עששת. התקנת האיטום פשוטה ומהירה, ואינה כרוכה בכאב אלא באי נוחות קלה בלבד.

הציפוי עלול להישחק עם הזמן ואינו נשאר על שיניו של ילדכם לנצח. רופא השיניים יבדוק אותו באופן קבוע, ולעתים יש צורך לתקן אותו או להחליפו. אם אתם מעוניינים באיטום חריצים, כדאי לפנות לרופא שיניים מומחה לילדים.

לבקר אצל רופא השיניים

לכל אחד יש צרכים וסיכונים דנטליים שונים. הצרכים האלה משפיעים על תדירות הביקורים שילדכם צריך אצל רופא השיניים. דברו עם הרופא על התדירות הרצויה.

ודאו כי המפגשים של ילדכם עם רופא השיניים יהיו חיובים וטובים. חוויה דנטלית טובה אצל רופא שיניים מומחים לילדים ושיננית עם הגישה המתאימה חשובה להמשך שמירה על בריאות הפה והשיניים גם בגיל הבגרות.

טיפולי שיניים בישראל

טיפולי השיניים בישראל ניתנים חינם או בעלות נמוכה במערכת הבריאות הציבורית, עד גיל 15. הטיפולים נערכים דרך מרפאות השיניים של קופות החולים השונות.

כמו כן, אפשר לבקר במרפאות שיניים פרטיות. עלות הביקורים יקרה יותר, אך במקרים מסוימים אפשר לקבל החזרים מחברות הביטוח הרפואי. היכנסו לאתר משרד הבריאות כדי לראות אילו טיפולים כלולים בסל.

לקות כפולה: חירשות ועיוורון

Posted on 6 ינואר 20216 יולי 2023 by ד"ר דורית שמואלי

מהי חירשות ועיוורון?

לקות כפולה של חירשות ועיוורון משמעה שלילדכם יש בעיות בראייה ובשמיעה גם יחד. ישנם שני סוגים: חירשות ועיוורון מולדות, וחירשות ועיוורון שנרכשות בשלב מסוים בילדות. לקות כפולה של חירשות ועיוורון היא מצב מתמשך לאורך כל החיים. ילדים חירשים-עיוורים מתמודדים בדרך כלל עם אחד או יותר מהדברים הבאים:

אובדן שמיעה וראייה מרגע הלידה או מגיל צעיר מאוד.
עיוורון מלידה או מגיל צעיר מאוד, ואובדן שמיעה מאוחר יותר.
חירשות מלידה או מגיל צעיר מאוד, ואובדן ראייה מאוחר יותר.

ילד אינו צריך להיות חירש ו/או עיוור לגמרי כדי להיחשב כחירש-עיוור. למעשה, רוב הילדים שומעים או רואים מעט. הם יכולים להשתמש במעט הראייה או השמיעה שלהם, לצד החושים האחרים, כדי ללמוד כיצד לתקשר עם אחרים. ילדים חירשים-עיוורים יזדקקו לעזרה כדי לתקשר ולהכיר חברים. אם לא יקבלו עזרה כזו, הם עלולים לגדול בתחושת בידוד.

הגורמים לחירשות-עיוורון

עם הגורמים לחירשות-עיוורון אצל ילדים נמנים:

מצבים גנטיים כגון תסמונת אשר ו תסמונת CHARGE
זיהום ויראלי במהלך ההיריון
שיתוק מוחין
תסמונת אלכוהול עוברית
לידה מוקדמת
מחלה, טראומה ופציעות.

סימנים ותסמינים מוקדמים

עיניהם ואוזניהם של ילדים חירשים-עיוורים עשויים להיראות בדיוק כמו אלה של ילדים אחרים. לעיתים קרובות, דווקא התנהגותו של ילדכם או האופן שבו הוא משתמש בעיניו עשוי לגרום לכם לחשוב שיש בעיה כלשהי בראייה או בשמיעה שלו.

רוב התינוקות מתחילים להתמקד בפרצופים ובדברים בסביבות גיל ארבעה-חמישה שבועות. מגיל ארבעה חודשים, הם מפנים את ראשם כדי לשמוע מהיכן הגיע הקול ששמעו. אם התינוק שלכם חירש-עיוור, תבחינו שלא נראה שהוא עושה זאת. ייתכן שאינו יוצר קשר עין אתכם או עם אחרים, או אינו מנסה להושיט את ידו ולנוע לעבר דברים שונים. כמו כן, תינוקות מפיקים קולות כבר בחודשים הראשונים לחיים. באופן תקין, תינוק שומע את הקולות שהוא מפיק ואת התגובות של הסביבה, וסביב גיל חצי שנה המלמול התינוקי מתחיל להתגבר, מופיעות הברות ובהמשך מילים. אצל תינוק שאינו שומע תהליך זה לא מתרחש והוא נשאר שקט מאוד.

תינוקות חירשים-עיוורים נוטים:

לישון הרבה, לבכות מעט ולא להניע הרבה את זרועותיהם ורגליהם
לא להוציא הגה, לא לנסות לתפוס חפצים, להתרומם לעמידה וללכת כצפוי
לא לפנות לרעשים חזקים, לקולות או לצלילים אחרים
להזדקק לזמן רב כדי להגיב כשאתם מדברים אליהם
להתנועע קדימה ואחורה, לחבוט את ראשם או לתחוב אצבעות בעיניהם
לא לאהוב מגע מאנשים או חפצים.

אם אתם דואגים להתפתחותו או להתנהגותו של התינוק או הילד שלכם, דברו עם רופא הילדים או עם אחות טיפת חלב.

אבחנה

מומלץ לאבחן חירשות-עיוורון מוקדם ככל האפשר, ויפה שעה אחת קודם. כל התינוקות עוברים בדיקות סינון שמיעה מיד לאחר הלידה. בדיקות אלה מגלות רבים מליקויי השמיעה.

אם אתם מודאגים מהראייה או השמיעה של ילדכם כשהוא גדל, פנו קודם כל לרופא הילדים. אם יש צורך, הרופא יפנה אתכם לבדיקת שמיעה, ולרופא אף אוזן גרון, ו/או לרופא עיניים לילדים. מומחים אלה יתבוננו באוזניים ובעיניים של ילדכם, ישאלו אתכם שאלות ויערכו בדיקות נוספות. בסופן יוכלו המומחים להגיד בדיוק מה הבעיה.

טיפול מוקדם

רופא העיניים, ורופא אף-אוזן-גרון יפנו אתכם במידת הצורך לקבלת שירותי טיפול מוקדם. שירותים אלה מקשרים אתכם עם אנשי מקצוע בתחומי הבריאות והחינוך, שיכולים להעריך את יכולותיו של ילדכם, ולעזור לכם ללמוד כיצד לבלות איתו ולעודד את התפתחותו. ילדים לומדים הכי הרבה מהאנשים שמטפלים בהם ושאיתם הם מבלים זמן רב, ולכן, משחק ותקשורת יומיומיים יעזרו לילדכם מאוד.

אנשי המקצוע הללו יעזרו לכם להבין את סגנון התקשורת של ילדכם, שעשוי לכלול מחוות וסימנים, פעולות אישיות, ציורים, שפת גוף ומעט דיבור. כמו כן, שיקום מוקדם יעזור לילדכם ללמוד כיצד לתקשר, להכיר חברים ולשהות ליד אנשים אחרים, ולהרגיש בטוח מספיק כדי לחקור את סביבתו.

צוות אנשי המקצוע שיתמכו בכם ובילדכם יכלול רופאי ילדים, קלינאי תקשורת, מורים או גננות לחינוך מיוחד ו מורים שיקומיים. מומלץ שתכירו היטב את אנשי המקצוע הללו ותלמדו כיצד לעבוד איתם, כדי שיוכלו להבין היטב למה זקוק ילדכם כדי לגדול, ללמוד ולהפוך לעצמאי יותר.

השפעות

ילד עם אובדן שמיעה וראייה מתקשה בדרך כלל להבין מה מתרחש סביבו. כלומר, חירשות-עיוורון עשויה להשפיע גם על תחומים אחרים בהתפתחות:

תקשורת – למשל, אינו רואה או שומע כשמישהו מנופף או מחייך אליו, ואינו יכול ליצור קשר עין.
דיבור – לדוגמה, התינוק שלכם עשוי שלא להצביע על חפצים, ולכן אנשים סביבו לא יקראו לחפצים אלה בשמם.
הבחנה בין יום ללילה – מקשה עליו להיכנס לשגרת השכבה קבועה.
תנועה במרחב- ישיבה, זחילה והליכה – לדוגמה, אינו רוצה להתקדם לעבר חפצים שונים, כיוון שאינו רואה או שומע אותם.
קריאה וכתיבה – עשוי לחול עיכוב בלמידת המיומנויות המוטוריות ומיומנויות ההאזנה שדרושות ללימוד קריאה וכתיבה.
משחק – למשל, הוא עלול לפחד לגעת במרקמים מסוימים או לחקור אזורים שאינו רואה.
תגובה מהירה לסיטואציות שונות – כיוון שאינו יכול ללמוד באמצעות התבוננות, ייתכן שלא יידע כיצד להגיב למצב או לחוויה מסוימים ותגובתו תהיה איטית, במקום להגיב מיד.

כדי להתגבר על האתגרים הללו, יצטרך ילדכם הכוונה שתעזור לו לחבר ולהבין מילים, צלילים, מגע ופעולות שונים. שמרו על קשר תמידי עם הצוות הטיפולי והחינוכי וקבלו מהם הדרכה וטיפים להתנהלות שלכם בבית, בעבודה פרטנית ומשפחתית מול הילד. אינטראקציות וחוויות חיוביות עם בני המשפחה ועם אנשי המקצוע יעודדו אותו לפתח תנועה בטוחה, עצמאית ובוטחת בביתו, בבית הספר ובקהילה, וללמוד לתקשר טוב יותר עם הסובבים. עזרו לו לחקור את הסביבה באמצעות הראייה והשמיעה שיש לו, בצירוף שאר החושים, כדי להצית את סקרנותו בנוגע לעולם שמסביב.

שירותים ותמיכה

אנשי מקצוע ושירותי רווחה רבים יכולים לעזור לכם ולמשפחתכם.

לקבל מידע

כדאי ללמוד ככל האפשר מאנשי המקצוע שמטפלים בכם. אל תחששו לשאול שאלות רבות.

אם אתם זקוקים למידע נוסף על חירשות ועיוורון, אפשר לפנות למרכז לחרש-עיוור – מכון בית דוד.

בנבכי הביורוקרטיה

ישנם שירותים וטיפולים רבים שיעזרו לילדכם להגיע למלוא הפוטנציאל שלו, אך לעיתים קשה להתמצא בנבכי הבירוקרטיה. אפשר לפנות לאתר כל זכות המרכז מידע על נושאים רבים הנוגעים למיצוי זכויות.

תמיכה כלכלית

ילדים עם חירשות ועיוורון זכאים לגמלת ילד נכה בהתאם לרמה התפקודית שלהם. למידע נוסף, פנו לאתר ביטוח לאומי. למידע על גמלה על עיוורון- לחצו כאן. למידע על גמלה על חרשות- לחצו כאן.

לטפל בעצמכם

אף שקל לשקוע בטיפול בילדכם, חשוב מאוד שתטפלו גם בעצמכם ובבריאותכם. כשאתם בריאים מבחינה גופנית ונפשית, אתם יכולים לטפל טוב יותר בילדכם. כמו כן, תוכלו לדבר עם הורים אחרים.

לחץ חברתי והשפעה חברתית אצל בני נוער

Posted on 6 ינואר 20215 אפריל 2021 by אביטל רעם

הידעתם?

בגיל ההתבגרות המוקדם ובגיל ההתבגרות עצמו, ההשפעה החברתית היא חזקה ביותר.
בנים נוטים להיות מושפעים יותר מלחץ חברתי מאשר בנות.

השפעה חברתית ולחץ חברתי

לחץ חברתי גורם לכך שאנחנו בוחרים לעשות משהו שלא היינו עושים לבדנו, כיוון שאנו רוצים להרגיש מקובלים ומוערכים בחברה. הלחץ החברתי לא בהכרח מוביל אותנו לעשות משהו בניגוד לרצוננו.

ייתכן ששמעתם גם את המונח “השפעה חברתית”. ייתכן ש”השפעה חברתית” הוא מונח טוב יותר לתיאור האופן שבו התנהגותם של מתבגרים מתעצבת בעקבות רצונם להרגיש שייכות לקבוצת חברים.

השפעה חברתית יכולה להיות חיובית. לדוגמה, השפעה חברתית יכולה לגרום לילדכם להיות אסרטיבי יותר, לנסות פעילויות חדשות או להשתלב יותר בבית הספר. אך היא גם יכולה להיות שלילית. חלק מהמתבגרים יבחרו לנסות דברים שבדרך כלל לא יתעניינו בהם, כגון עישון או השתתפות בהתנהגות אנטי- חברתית, כמו שקרים, גניבות או תוקפנות הרסנית.

השפעה חברתית עשויה להוביל לכך שהילדים:

יבחרו את אותם בגדים, תספורות או ‘פירסינגים’ כמו חבריהם
יאזינו לאותה מוזיקה או יצפו באותן תוכניות טלוויזיה כמו חבריהם
ישנו את אופן הדיבור שלהם, או את המילים שבהן הם משתמשים
יעשו דברים מסוכנים או יפרו את הכללים
יעבדו קשה יותר בבית הספר, או לא יעבדו קשה מספיק
ייצאו לדייטים או ישתתפו בפעילות מינית כשאינה מתאימה ורצויה להם.
יעשנו או ישתמשו באלכוהול או בסמים אחרים.
יפגעו בבני נוער אחרים וידחו אותם, בפניהם או ברשתות החברתיות.

כדי להתמודד היטב עם ההשפעה החברתית, צריך למצוא את האיזון הנכון בין להיות עצמנו לבין הרצון להשתלבות בקבוצה.

חלק מהילדים נוטים יותר להיות מושפעים לשלילה מחבריהם – למשל, ילדים בעלי הערכה עצמית נמוכה, ילדים שמרגישים שיש להם מעט חברים, וילדים בעלי צרכים מיוחדים. ילדים אלה עשויים לחשוב שהדרך היחידה שבה יתקבלו לקבוצות חברתיות או ישפרו את מעמדם החברתי היא להתנהג ולהיראות כמו הקבוצה.

ילדים בעלי הערכה עצמית גבוהה או צורך באינדיבידואליות מתנגדים טוב יותר להשפעה חברתית שלילית. אם ילדכם שמח בחלקו ושלם עם הבחירות שבחר, סביר פחות להניח שיושפע על ידי אנשים אחרים. הערכה עצמית עוזרת לבסס מערכות יחסים טובות, וחברויות חיוביות עוזרות בתורן להעלאת ההערכה העצמית.

לעזור לילדכם להתמודד עם השפעה חברתית ולחץ חברתי

ייתכן שאתם מודאגים שילדכם מושפע יותר מדי מחבריו, או שהוא מוותר על הערכים שלו (ושלכם) כדי להתאים יותר לחבריו. חשש נוסף הוא שילדכם לא יצליח להגיד ‘לא’ אם יחוש לחץ לעשות דברים מסוכנים, כמו לעשן.

עם זאת, האזנה לאותה מוזיקה ולבישת בגדים דומים אינן מובילות בהכרח לכך שיעשה דברים אנטי-חברתיים או מסוכנים כמו חבריו. יהיו דברים שיעשה כמותם, ודברים אחרים שלא. גם לכם יש השפעה על ילדכם, בעיקר בטווח הארוך. אם ילדכם יודע היטב מיהו ובמה הוא מאמין, סביר להניח שיידע להציב את הגבול במקרה הצורך, כשעליו להעריך סיכונים.

הנה כמה רעיונות שיעזרו לו להתמודד עם השפעה חברתית ולחץ חברתי:

שמרו על ערוצי תקשורת פתוחים. כדאי לשמור על קשר עם ילדכם, ולהתעניין בצורה לא ביקורתית במה שעובר עליו, כדי שירגיש בנוח לבוא ולדבר איתכם, כשהוא מרגיש שמנסים להשפיע עליו לעשות משהו שאינו שלם איתו. אם הוא יחשוש מתגובה שלילית שלכם, סביר להניח שלא ישתף אתכם.
עזרו לילדכם לגבש גבולות. שוחחו איתו על הסכנות שבכניעה ללחץ חברתי, וסייעו לו לגבש קווים אדומים ומערכת ערכים שינחו אותו, כמו הימנעות מפגיעה באחרים או ממעבר על החוק.
הציעו לו דרכים שונות להגיד ‘לא’, שיאפשרו לו לשמור על כבודו. לדוגמה, חבריו עלולים לעודד אותו לנסות לעשן. במקום להגיד פשוט “לא, תודה”, הוא יכול להגיד משהו כמו “לא, זה מחמיר את האלרגיה שלי”, או “לא, אני לא אוהב את הריח”. לחלופין, עודדו אותו להיות חזק מספיק כדי להביע את דעתו, מבלי לשלול את זכותם של אחרים לדעתם.
עזרו לילדכם למצוא מוצא. אם ילדכם מוצא את עצמו בסיטואציה מסוכנת או מסובכת, כדאי שיידע שהוא יכול לסמס או להתקשר אליכם כדי לקבל גיבוי בלי לדאוג שתכעסו. אם הוא נבוך מכדי להתקשר, אפשר להסכים על הודעה מוצפנת. לדוגמה, הוא יכול להגיד שהוא מתקשר לבדוק אם קניתם לו לחמנייה למחר, כשלמעשה, הוא זקוק לעזרה.
עודדו יצירת רשת חברתית רחבה. פיתוח חברויות ממקורות רבים, ובהם חוגי ספורט, פעילויות משפחתיות או תנועות נוער, יעזור לילדכם לקבל אפשרויות רבות לתמיכה אם אחת מהחברויות שלו מגיעה לקצה.
חזקו את תחושת ההערכה העצמית של ילדכם. הערכה עצמית גבוהה תעזור לילדכם לחוש ביטחון רב יותר בהחלטות שהוא מקבל, ולהדוף השפעה חברתית שלילית. בטאו הערכה מיוחדת ליכולתו לעמוד מול לחצים, ולפעול בהתאם לאמונותיו.

מה לעשות כשמודאגים מההשפעה החברתית והלחץ החברתי

עודדו את ילדכם להזמין חברים הביתה ותנו להם מרחב להסתובב בו, ונסו להכיר את החברים טוב יותר. כך תוכלו גם לבדוק אם ילדכם נתון להשפעה חברתית שלילית.

תקשורת טובה ומערכת יחסים חיובית ולא שיפוטית עם ילדכם תעודד אותו לדבר אתכם אם הוא מרגיש השפעות שליליות מצד חבריו.

אם אתם חוששים שחבריו של ילדכם משפיעים עליו באופן שלילי, אל תהיו ביקורתיים; אתם עלולים להרחיק את ילדכם ולגרום לו להיפגש איתם מאחורי גבכם. אם יחשוב שאינכם מאשרים את החברים שלו, הוא עלול לרצות לראות אותם עוד יותר.

במקום להתמקד באנשים שאינכם אוהבים, נסו לדבר עם ילדכם על ההתנהגות שאינכם מקבלים. דברו על ההשלכות האפשריות של אותה התנהגות, במקום לשפוט את חבריו.

כדאי להתפשר לפעמים. לדוגמה, תנו לו ללבוש בגדים מסוימים, לענוד עגילים או להסתפר כפי שהוא רוצה כדי שירגיש דומה לחבריו ויבטא את הצורך שלו בביטוי עצמי, גם אם אינכם מתלהבים משיער כחול או מג’ינס קרוע.

החברים ותחושת החיבור לקבוצה נותנים למתבגרים תחושת שייכות והערכה, ועוזרים להם לצבור ביטחון עצמי. חברויות עוזרות למתבגרים ללמוד מיומנויות חברתיות ורגשיות חשובות, כמו רגישות למחשבות, לרגשות ולרווחתם של אנשים אחרים.

במידה ואינכם מצליחים להשפיע על התנהגות של ילדכם שיש בה סיכון, תוכלו לשקול לדבר עם הורים של חבריו, ולגבש עמדה מתואמת בין ההורים.

השפעה חברתית ולחץ חברתי: מתי להתחיל לדאוג

אם אתם מבחינים בשינויים במצב הרוח של ילדכם, בהתנהגות, בהרגלי האכילה או השינה, וחושבים שהם נובעים מהחברים שאיתם הוא מסתובב, כדאי לדבר איתו.

חלק מהשינויים במצבי הרוח ובהתנהגות נורמלי לגמרי אצל מתבגרים. אך אם נראה שמצב רוחו של ילדכם ירוד למשך יותר משבועיים, או שהוא אינו נהנה כבעבר מדברים או פעילויות מהם נהנה בדרך כלל, כדאי לבדוק את בריאותו הנפשית. חלק מסימני האזהרה כוללים:

מצב רוח ירוד, נטייה מוגברת לרגשנות יתר, דמעות או תחושת ייאוש וחוסר תוחלת
תוקפנות או התנהגות אנטי-חברתית שאינה שכיחה אצל ילדכם
שינויים פתאומיים בהתנהגות, לעתים קרובות בלי כל סיבה נראית לעין
קושי להירדם, להישאר במצב שינה או להתעורר מוקדם
אובדן תיאבון או אכילת יתר
סירוב ללכת לבית הספר
הימנעות מפעילויות שנהג לאהוב
השמעת הצהרות על כך שהוא רוצה לוותר, שהחיים לא שווים שיחיה אותם.

אם בעיות אלה מדאיגות אתכם, דברו עם ילדכם. הצעד הבא הוא לדבר עם רופא המשפחה או הילדים, שיפנה אתכם לשירותים המקצועיים המתאימים, ליצור קשר עם מרפאת המתבגרים הקרובה, או לסייע לו להגיע לטיפול פסיכולוגי.

ריפלוקס – החזר קיבתי- ושטי

Posted on 6 ינואר 202115 אפריל 2021 by פרופ' בועז פורטר

ריפלוקס הוא מצב שבו תכולת הקיבה של ילדכם עולה בחזרה לוושט או לפה. תהליך זה מתרחש בשל חולשה של השריר המשמש כשער בין הושט לקיבה, ומאפשר לאוכל לעלות חזרה. מרבית התינוקות חווים ריפלוקס בדגרה מסוימת, ועשויים מדי פעם לפלוט או להקיא, אך מרביתם אינם סובלים ממנו, אין צורך לטפל בכך, ולרוב זהו מצב שחולף מעצמו. עם זאת, כאשר הריפלוקס מוביל לסיבוכים שונים, זהו כבר מצב הדורש התייחסות וטיפול.

הסיבות לריפלוקס

ריפלוקס מתרחש כאשר השרירים שבין הוושט של התינוק לבין הקיבה מתרפים לרגע, ומאפשרים לתכולת הקיבה לעלות בחזרה אל הוושט או אל הפה.

ריפלוקס אצל תינוקות נובע בדרך כלל מכך שהשרירים הללו אינם מפותחים מספיק. התוצאה היא פליטה או הקאה.

התסמינים של ריפלוקס

תסמיני ריפלוקס אצל תינוקות מופיעים בדרך כלל כחודש אחרי הלידה. התינוק עשוי להתחיל להקיא חלב במהלך ההאכלה, אחריה או בינה לבין ההאכלה הבאה. רוב הילדים מתגברים על ריפלוקס בעצמם עד שהם נהיים פעוטות, ככל הנראה כיוון שבגיל זה, הם מבלים יותר בתנוחה אנכית ואוכלים מזון מוצק יותר. חלק מהילדים ממשיכים להציג תסמינים גם לאחר מכן.

מחלת הריפלוקס הקיבתי ושטי

לעתים נדירות, ריפלוקס עלול להוביל לסיבוכים אצל חלק מהתינוקות ומהילדים. התסמינים כוללים כאב ואי נוחות בחזה או בבטן העליונה, ועלולים לגרום לתינוק להיות באי שקט, לבכות הרבה ולהקשית את הגב. הוא עשוי להתקשות לישון ולא לעלות מספיק במשקל. לעיתים עלולה להיגרם מחלה נשימתית הבאה לידי ביטוי בקשיי נשימה, צפצופים או סטרידור. במקרים קשים החומר החומצי העולה מהקיבה לוושט עלול לגרום למעין כוויות כימיות בוושט, עד כדי יצירת צלקות והצירויות בוושט.

מתי לפנות לרופא

לכו לרופא אם:

הקיא של ילדכם מכיל נוזל מרה (בצבע ירוק) או דם
ילדכם מתקשה לבלוע
ילדכם סובל מחום
ילדכם עצבני וקשה להרגיע אותו מרבית שעות היום ילדכם מסרב לאכול,
ילדכם אינו עולה מספיק במשקל

בדיקות לריפלוקס

ברוב המקרים אין צורך בבדיקה לריפלוקס. לחלק מהילדים, ובעיקר אלה שסובלים מסיבוכים של ריפלוקס, ימליצו הרופאים לעבור בדיקת ניטור חומציות בוושט (pH), כדי לראות אם רמת החומציות שמגיעה מהקיבה גבוהה מדי. הבדיקה נערכת באמצעות החדרת צינורית קטנה עם חיישן לוושט התינוק לפרק זמן של 24 שעות.

לעתים יבקש הרופא להביט לאורך הוושט באמצעות מצלמה מיוחדת. בדיקה זו נקראת אנדוסקופיה ונעשית תחת הרדמה.

טיפול בריפלוקס

רוב מקרי הריפלוקס משתפרים עם הזמן ואינם נזקקים לטיפול מיוחד. אם הריפלוקס של התינוק שלכם קל למדי ואינו פוגע בעלייה במשקל, נסו להאכיל אותו בתנוחה זקופה יותר כדי להקל על הבעיה. החזיקו אותו בתנוחה זקופה למשך כחצי שעה לאחר ההאכלה. כמו כן ניתן לנסות האכלות תכופות יותר, אך בכמויות קטנות יותר.

אם התינוק שלכם ניזון מתמ”ל, הרופא עשוי להמליץ על תמ”ל סמיך יותר שמיועד לסובלים מריפלוקס. אם התינוק יונק, ניתן להסמיך את חלב האם באמצעים שונים, כולל על ידי מתן תרופה לאחר ההנקה, שתפקידה להפוך את החלב למרקם הדומה לג’לי, שאינו עולה בקלות חזרה לוושט.

אם נראה כי ילדכם סובל מכאבים אחרי שהקיא או אינו עולה במשקל, הרופא עשוי לתת לכם מרשם לתרופה נוגדת חומציות, שתמנע את תופעות הלוואי הקשות של הריפלוקס הנובעות מחומציות תוכן הקיבה שעולה לוושט. סמכו על רופא הילדים שימליץ על הטיפול הטוב ביותר לילדכם.

1 2 3 4 567 8 9...20