לימוד מיומנויות חדשות לילדים עם צרכים מיוחדים: שיטות פרקטיות

לעזור לילדים עם צרכים מיוחדים לפתח מיומנויות

ילדים עם צרכים מיוחדים נוטים ללמוד לאט יותר כיצד לעשות דברים יומיומיים כמו להתלבש לבד ולצחצח שיניים. כמו כן, הם נוטים להתקשות ללמוד מיומנויות חברתיות כמו לחלוק או לחכות לתורם.

המאמר הבא סוקר שלוש שיטות פרקטיות ללימוד מיומנויות לילדכם.

  • מתן הוראות: ללמד באמצעות הסברים
  • מתן דוגמה: ללמד באמצעות הדגמה
  • צעד אחר צעד: חלוקה של הפעולה לתתי שלבים כדי ללמד מיומנויות מסובכות.

לימוד מיומנויות עשוי להיות מתסכל למדי ודורש זמן וסבלנות רבים. לכן, לפני שאתם מתחילים ללמד את ילדכם, כדאי לחשוב מה בעצם אתם מבקשים ממנו לעשות. לדוגמה, האם הוא מסוגל ללמוד את המיומנות מבחינה גופנית? האם יש לו מספיק קואורדינציה? האם הוא מבין מה אתם מבקשים ממנו לעשות?

התשובות לכל השאלות הללו יעזרו לכם להבין אם אתם יכולים ללמד אותו מיומנויות שונות, אילו מיומנויות ללמד, ואילו מהשיטות שמוצעות בהמשך יתאימו למצבכם. נסו לחשוב מהי המוטיבציה של ילדכם ללמוד את המיומנות שאתם מנסים ללמד אותו? כך תוכלו להבין כיצד לעודד את תהליך הלמידה.

השתדלו שלא לעבוד על יותר מדי מיומנויות בבת אחת, כיוון שילדכם עלול להתבלבל. נסו ללמד אותו מיומנות אחת עיקרית כל פעם, בשיטה שמתאימה למצבכם. אולי תופתעו לגלות שעוד מיומנויות מתפתחות בו בזמן לבדן.

מתן הוראות: ללמד באמצעות הסברים

בשיטה זו, אתם מלמדים את ילדכם לעשות משהו חדש באמצעות מתן הסברים על מה לעשות וכיצד לעשות זאת. עם זאת, מתן הוראות אינו תמיד הדרך הטובה ביותר ללמד ילדים כיצד לעשות דברים, וילדים עם צרכים מיוחדים עלולים להיתקל באתגר מיוחד. כלומר, ייתכן שלא כדאי לעשות תוכניות מיוחדות בזמן שאתם מלמדים באמצעות הסברים.

לפני שמתחילים

  • הכינו תוכנית פשוטה לתיאור המשימה שילדכם אמור ללמוד. אם היא כוללת כמה חלקים, פרקו את ההוראות לסדרה של צעדים קטנים ופשוטים.
  • הסבירו בדיוק מה אתם רוצים שילדכם יעשה. איזו התנהגות אתם מנסים להשיג? למשל, אל תגידו אמירות כלליות כמו “תתכונן לבית הספר”. במקום זה, אמרו “צחצח את השיניים ותתלבש”. התחילו בהוראה אחת או שתיים, ואז הוסיפו עוד צעדים.
  • אם ילדכם מתקשה להבין מילים, אפשר להיעזר בפוסטר או בתמונות שיסבירו מה אתם רוצים שיעשה.

בזמן הלימוד

  • תנו לילדכם הוראות רק כשתשומת הלב שלו נתונה לכם.
  • אם הוא יוצר קשר עין, עודדו אותו להביט בכם כשאתם מדברים.
  • השתמשו בשפה שהוא מבין ובמשפטים קצרים ופשוטים.
  • תנו לילדכם זמן רב להגיב (עד דקה), וכשהוא ממלא את ההוראה, תנו לו המון משוב חיובי. אמרו בדיוק מה עשה נכון.
  • השתמשו בזהירות בטון הדיבור שלכם. דעתו של ילדכם עלולה להיות מוסחת מהמסרים הרגשיים בקולכם – למשל, אם אתם מתוסכלים או מוטרדים – והוא עלול להתמקד באיתותים האלה במקום במה שאתם אומרים.

בסיום המשימה

  • תנו משוב חיובי לילדכם על עצם ההתנסות במשימה- ללא קשר אם הצליח בה או לא.
  • ציינו דבר אחד או שניים שעליו לעשות בצורה שונה בפעם הבאה.
  • ככל שילדכם לומד יותר, נסו לתת פחות הוראות ואפילו הפסיקו לתת הוראות לגמרי.
  • אם המשימה שתכננתם אינה מצליחה, המתינו כמה ימים ונסו שוב. אל תיכנסו לעימות או לריב עם ילדכם.

עשויות להיות סיבות רבות לכך שילד אינו ממלא הוראה. יכול להיות שהוא לא מבין. ייתכן שכשהוא לומד, התנהגותו אינה עקבית, אך הוא ישתפר ככל שיתרגל יותר. ואולי הוא פשוט לא רוצה לעשות את מה שביקשתם.

מתן דוגמה: ללמד באמצעות הדגמה

ילדים לומדים מה לעשות וכיצד לעשות זאת באמצעות התבוננות בנו. אנחנו מלמדים את ילדינו המון דברים כשאנו מראים להם מה לעשות. למשל, סביר יותר להניח ש”תראו” לילדכם ולא “תסבירו” לו כיצד לאסוף את הצעצועים, לשטוף את הכוס או להאכיל את הכלב.

אפשר להשתמש בהדגמה כדי ללמד אותו כיצד לתקשר עם אחרים – למשל, לבקש עזרה מהמורה, או להציג את עצמו לאדם אחר. זו דרך מצוינת ללמד מיומנויות שקשה להסביר במילים, כמו שפת גוף וטון דיבור.

הדגמה יכולה לעזור לילדים שמתקשרים ביצירת קשר עין – למשל, ילדים על הרצף האוטיסטי וילדים עם מוגבלויות חמורות כגון שיתוק מוחין ותסמונת איקס שביר. השימוש בהדגמה מאפשר לילדים אלה לצפות במעשים ובהתנהגות שלכם כשאתם מראים להם מה לעשות, במקום להתבונן בפנים שלכם כשאתם מדברים.

לפני שמתחילים

  • אל תתחילו עד שילדכם מתבונן בכם ושם לב אליכם.
  • כשהוא צופה בכם, בצעו את הפעולה באטיות, כדי שיוכל לראות בבירור מה אתם עושים.
  • אם הוא מתקשה לחקות את המעשים שלכם כשפניו אליכם, תנו לו לשבת לצידכם או לחקות אתכם בזמן שאתם צופים בו מאחור.

בזמן הלימוד

  • אם המשימה מורכבת, פרקו אותה לצעדים קטנים. התחילו בצעד הקל ביותר ותנו לילדכם הזדמנות לנסות בעצמו לפני שאתם ממשיכים לצעד הבא.
  • ציינו חלקים חשובים במעשיכם. למשל, “אתה רואה איך אני…”.
  • חשבו בקול רם. לדוגמה, “זה לא היה בדיוק נכון – נראה לי שאנסה את זה עוד פעם”.

בסיום המשימה

  • אפשרו לילדכם לתרגל לאחר שהתבונן בכם. חזרו על ההדגמה אם יש צורך.
  • תנו לו שבחים וחיזוקים.

לימוד מיומנויות חדשות לילדים עם צרכים מיוחדים עשוי להיות עבודה קשה מאוד, ואך טבעי שתהיו מתוסכלים לפעמים. עם זאת, חשוב שלא להדגים התנהגות שאינכם רוצים ללמד – למשל, לוותר כשקשה, או להרים את הקול כשכועסים.

צעד אחר צעד

חלק מהמשימות או הפעילויות הן מסובכות או כוללות סדרת פעולות. במקרה זה, יש לפרק את המשימה לצעדים קטנים יותר, וללמד את ילדכם צעד אחד בכל פעם.

לדוגמה, כך תוכלו לפרק לצעדים קטנים את משימת ההתלבשות:

  • להוציא את הבגדים מהארון.
  • ללבוש תחתונים.
  • לגרוב גרביים.
  • ללבוש חולצה.
  • ללבוש מכנסיים.
  • ללבוש סוודר.

אפשר לפרק כל אחד מהצעדים הללו לחלקים. למשל, כך תסבירו איך ללבוש סוודר:

  • להחזיק את הסוודר בצורה הנכונה.
  • להלביש את הסוודר על הראש.
  • להכניס זרוע אחת לשרוול.
  • להכניס את הזרוע השנייה לשרוול השני.
  • למשוך את הסוודר למטה, על הגוף.

הרעיון בבסיס הלימוד צעד אחר צעד הוא ללמד כל צעד בנפרד. לאחר שילדכם למד את הצעד הראשון, תוכלו ללמד את הצעד הבא, זה שאחריו וכן הלאה. אפשר להמשיך כך עד שילדכם יוכל לבצע את כל המשימה לבדו. השתמשו במתן הוראות ובהדגמה כדי לעזור לילדכם ללמוד כל צעד.

הכוונה באמצעות סימנים גופניים ומילוליים

ייתכן שתצטרכו להשתמש בסימנים גופניים ומילוליים – לדוגמה, להניח את ידיכם על ידיו של הילד ולהנחות את תנועותיו. כשיתחיל להבין מה לעשות, תוכלו להפסיק לעזור לו בהדרגה, אך המשיכו להגיד לו מה עליו לעשות. לאחר מכן, פשוט הצביעו או השתמשו בסימן גופני לפי הצורך.

ברגע שילדכם לומד את המיומנות החדשה, הפסיקו בהדרגה לתת לו סימנים מילוליים וגופניים.

ללמד מהסוף להתחלה

לעיתים קרובות, כדאי ללמד משימה מורכבת כגון התלבשות דווקא מהצעד האחרון ולא הראשון – מהסוף להתחלה.

כך, למשל, אם נרצה ללמד את הילד כיצד ללבוש סוודר מהסוף להתחלה, נעזור לו להכניס את ראשו ואת זרועותיו פנימה, ואז נבקש ממנו לעשות את הצעד האחרון בעצמו – כלומר, למשוך את הסוודר למטה, על הגוף.

ברגע שלמד כיצד למשוך את הסוודר למטה, נעודד אותו להכניס את זרועותיו בעצמו, ואז למשוך את הסוודר. אפשר להמשיך כך עד שיצליח בכל צעד וצעד של המשימה, ויעשה אותה לבדו.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

מה עושים כשההתבגרות המינית מוקדמת או מאוחרת

התבגרות מינית מוקדמת או מאוחרת

כל ילד שונה. תחילת ההתבגרות המינית מתרחשת בגיל שונה מאוד אצל כל ילד, ואפילו אצל ילדים מאותה משפחה. עם זאת, התבגרות מינית מוקדמת או מאוחרת עלולה להשפיע על ההערכה העצמית ודימוי הגוף של ילדכם. לכן, מומלץ לחפש את הסימנים לכך ובמקרה הצורך, לדבר עם מומחה.

למידע נוסף על השינויים הגופניים הצפויים אצל ילדכם, קראו את המאמר על ההתבגרות המינית. במאמר תמצאו גם את הגיל הממוצע שבו מתרחש כל שינוי.

התבגרות מינית מוקדמת

התבגרות מינית מוקדמת יכולה להתחיל עוד לפני גיל שמונה אצל בנות, או לפני גיל תשע אצל בנים. התבגרות מינית מוקדמת נפוצה יותר אצל בנות מאשר אצל בנים, והסיבות לה כוללות השמנת יתר, גנטיקה משפחתית ולעתים נדירות, חוסר איזון הורמונלי.

אצל רוב הילדים, ובעיקר אצל בנות, לא נמצאת כל סיבה ברורה. אם אתם מבחינים בסימנים להתבגרות מינית מוקדמת, פנו קודם כל לרופא המשפחה שלכם שינסה לברר את הסיבה לכך וייתן טיפול מתאים או הפנייה לאיש מקצוע מתאים, במקרה הצורך.

ילדים שהתבגרותם המינית החלה מוקדם עלולים:

  • לסבול מהצקות
  • לחוש מודעים מאוד לעצמם
  • לסבול מדימוי גוף נמוך
  • להתחיל לחקור את המיניות שלהם בגיל צעיר יותר
  • להיראות גבוהים מכפי גילם, ולהפסיק לצמוח לגובה לפני חבריהם
  • לקבל יחס שמתאים לילדים גדולים יותר ממבוגרים וילדים אחרים.

בנות שמתפתחות מוקדם נוטות לסבול מדימוי עצמי נמוך ומרמות גבוהות יותר של דיכאון, חרדה והפרעות אכילה. בנים שמתפתחים מוקדם נהנים דווקא מדימוי עצמי גבוה יותר ומפופולריות בקרב חבריהם.

אם ילדכם התחיל את ההתבגרות המינית מוקדם, חשוב שתסבירו לו מה מתרחש בגופו ותענו על שאלותיו. אמרו לו שגופו מושלם בדיוק כפי שהוא. יכול להיות שילדכם ירצה לדבר עם היועץ בבית הספר או הרופא.

התבגרות מינית מאוחרת

התבגרות מינית נחשבת מאוחרת אם אין סימנים לתחילת ההתפתחות עד גיל 13 אצל בנות, ו-14 אצל בנים. נערה שמראה סימנים להתבגרות מינית אך אינה מקבלת את הווסת הראשונה עד גיל 16 נחשבת כבעלת התבגרות מאוחרת.

התבגרות מאוחרת  נובעת ברוב המקרים מגנטיקה משפחתית. אם אתם או מישהו ממשפחתכם חווה התבגרות מאוחרת, סביר יותר להניח שגם ילדכם יתבגר מאוחר. בני הנוער מדביקים בדרך כלל את הפער עם חבריהם – הם פשוט מתחילים להתפתח מאוחר יותר.

עם זאת, הם עשויים לחוש מודעים לעצמם ונבוכים כיוון שאינם מפותחים כמו חבריהם. לדוגמה, מחקרים מצאו כי בנים שמתחילים את גיל ההתבגרות המינית מאוחר נוטים לסבול מהערכה עצמית נמוכה יותר מבנים אחרים בגילם. דברו עם ילדכם על גופו ועל רגשותיו, והבטיחו לו שהוא ידביק את הפער בסופו של דבר.

התבגרות מאוחרת יכולה לנבוע גם מגורמים סביבתיים כגון תזונה גרועה או לחץ חריף. הפרעות אכילה הן גורם משמעותי נוסף לעיכוב בהתפתחות המינית, שכן החסך הקלורי משפיע מאוד על גופם של המתבגרים. באותו האופן, גם מתבגרים העוסקים בספורט בצורה אינטנסיבית יכולים להימצא בחסך קלורי וכך לגרום לעיכוב דומה. גורמים נוספים ונפוצים פחות הם מחלות כרוניות, בעיות הורמונליות והפרעות גנטיות שונות. אם ילדכם מודאג, פנו לאיש מקצוע.

אך טבעי שהורים חוששים כאשר ההתפתחות הגופנית של ילדם אינה דומה לזו של אחרים. אם אם חושבים שילדכם מתפתח מוקדם או מאוחר, בדקו איתו כיצד הוא מרגיש. לאחר כן, פנו לקבלת עזרה מקצועית מרופא המשפחה או מומחה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

להעביר את האחריות לילדכם המתבגר

מתבגרים ואחריות: מה צריך לדעת

בניגוד לתקופת הינקות והילדות, בה אתם קיבלתם את ההחלטות עבור ילדכם וקבעתם מה יעשה ומתי, בשנות ההתבגרות, הצורך של ילדים באחריות ובאוטונומיה מתחזק – זהו שלב חשוב בתהליך ההתבגרות שלהם, ובדרכם להפוך למבוגרים אחראיים ושקולים. כדי להפוך לבוגרים עצמאיים ובעלי יכולת, בני הנוער צריכים ללמוד כיצד לקבל החלטות טובות יותר לבדם.

אחת מהמשימות העיקריות שעומדות בפני הורים היא לעזור לילדים לקחת על עצמם אחריות ולקבל החלטות. לכם ההורים יש תפקיד חשוב בתהליך: עליכם להדריך את ילדכם ולתמוך בו, כדי שיהיה מוכן לקבל אחריות רבה יותר. משמעות הדבר היא שתצטרכו לתכנן מתי והיכן תאפשרו לו להתחיל לקבל החלטות.

כמה מהר תעבירו את כל האחריות למתבגר שלכם? זה כבר תלוי בכם ובגורמים רבים נוספים – עד כמה נוח לכם לעשות זאת, המסורות התרבותיות שלכם ושל משפחתכם, מידת הבשלות של ילדכם ועוד. המצב האידיאלי הוא להעביר את האחריות כשכולכם מרגישים נוח עם המעבר ועם קצב הדברים. מעבר מהיר וחד מדי עלול להותיר את שניכם מותשים ומוצפים רגשית. מעבר אטי מדי עלול להוביל לכך שילדכם יחוש חסר סבלנות וירצה למרוד. קראו את המאמר  להעביר את האחריות לילדכם המתבגר, הכולל טיפים פרקטיים לעידוד העצמאות.

הדרך לאחריות: להגביר את העצמאות

עצמאותו של ילדכם תתחיל להתפתח כשתבחרו להפסיק לשלוט בחייו באופן פעיל. במקום זאת, תנו לו אוטונומיה ואחריות רבה יותר על מעשיו בתחומים מסוימים. ייתכן שלא תחבבו את כל הבחירות שיבחר בהתחלה או את תוצאותיהן, אך העצמאות והאחריות הללו יעזרו לו לפתח מיומנויות חשובות לחיים, ולכן חשוב לתת לו להתנסות בעצמו, גם בטעויות ובהשלכותיהן.

כאשר אתם מנסים להחליט אם לתת לילדכם אחריות רבה יותר ולהחליט עבור עצמו, יש לכם שלוש אפשרויות – כן, לא ואולי.

כן

אפשרות זו נועדה לנושאים:

  • שאתם בטוחים שילדכם מוכן לקחת על עצמו
  • בתחומים אישיים, שילדכם צריך להחליט בעצמו.

כשאתם מחליטים להכניס נושא לקטגוריית “כן”, אתם מתחייבים לקבל את ההחלטה שלו, גם אם היא לא ההחלטה המועדפת עליכם. אם הוא מחליט החלטה שאתם מסכימים איתה, הראו לו שאתם מעריכים ומאשרים את ההחלטה. אם אינכם מחבבים את ההחלטה, קחו צעד אחורה והשתדלו שלא להתערב. אלה הזדמנויות שמאפשרות לילדכם ללמוד מהניסיון.

לא

אתם יכולים להגיד “לא” להחלטות שקשורות לפעילויות בעלות סיכון פוטנציאלי. לדוגמה, החלטות הנוגעות לדברים שלבני נוער עדיין אסור מבחינה חוקית, כמו שתיית אלכוהול, או דברים בעלי השלכות שליליות על בני המשפחה – למשל, אם ההחלטה שלו תעלה הרבה כסף.

כדי שאפשרות ה”לא” תעבוד היטב, יש צורך בתקשורת טובה ובקביעת גבולות התנהגות ברורים. האופן שבו תגידו “לא” משנה גם הוא. במקום להטיל וטו ולאסור לגמרי, עדיף להגיד משהו כמו, “אני לא מוכנה להסכים לזה עכשיו בגלל…”.

אולי

זהו האזור האפור, שבו תוכלו לשאת ולתת כדי להפוך את ה”אולי” ל”לא” או ל”כן”, בהתאם לנסיבות. משא ומתן הוא חלק מתהליך ההתפתחות. בתהליך הפיכת ה”לא” או “אולי” ל”כן”, ילדכם מקבל הזדמנות להראות לכם שהוא מוכן לקבל אחריות רבה יותר.

להחליט מתי אתם וילדכם מוכנים להעביר אחריות

כל ילד או נער שונה מהאחר. יכול להיות שתצטרכו להתנסות כדי להבין באילו תחומים ילדכם מוכן לאחריות רבה יותר. השתמשו במפגשים המשפחתיים כדי לאפשר לילדכם להשמיע את דעתו בנוגע להחלטות חשובות ולעזור לו להרגיש מוערך. השתתפותו במפגשים המשפחתיים תלמד אתכם על רמת הבשלות שלו והאופן שבו הוא מתמודד עם אפשרויות שונות לבחירה, ובנוסף תחזק את יכולתו לבטא את דעתו, שהיא יכולת חשובה בפני עצמה. הנה עוד כמה דברים שיש להביא בחשבון:

רמת בגרות

חלק מבני הנוער בוגרים יותר מאחרים, ויכולתם להתנהג באחריות משתנה ממצב למצב. כשאתם מנסים להחליט אם ילדכם מוכן לקבל אחריות, חשבו על יכולותיו. לדוגמה, מתבגר שמבקש לצאת לעיר עם חברים יכול לקבל רשות אם כבר הפגין אחריות כשיצא עם חברים בעבר.

למידה מניסיון

בני נוער צריכים לקבל אפשרות להבין דברים בעצמם. אם אין סכנה מיידית, החיים עצמם יכולים להיות מורה לא רע. גישה זו מאפשרת לכם כהורים להתנהל כרצונכם וליהנות מהחיים, ולילדכם, לקבל הזדמנות להראות לכם שהוא יכול להיות אחראי.

עניינים חוקיים

כשמדובר בשתיית אלכוהול, עישון, חינוך ותעסוקה, למשל, צריך להביא בחשבון עניינים חוקיים נוסף על בריאותו ורווחתו של ילדכם.

  • לפי החוק, הגיל שבו מותר לשתות אלכוהול בישראל הוא 18 שנה. ההמלצה היא שלא לאפשר לילדים בני פחות מ-15 לשתות אלכוהול כלל, ומומחים בתחום הבריאות ממליצים לחכות עד גיל 18.
  • לפי חוק לימוד חובה (התשי”ט), כל ילד בישראל חייב להגיע לבית הספר עד תום כיתה י”ב.
  • אסור לילדים בני פחות מ-18 לרכוש סיגריות או מוצרי טבק.
  • אסור לילדים מתחת לגיל 16ו-9 חודשים לנהוג על רכב, ואיסור על נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים

כל הדברים הללו חייבים להישאר בקטגוריית “לא”, ולא משנה מה מתבגרים אחרים עושים או מה הוריהם מרשים להם.

רמת סיכון

בני נוער לא תמיד חושבים על ההשלכות של מעשיהם לטווח ארוך, ולפעמים הם רוצים לעשות דברים שמעמידים את רווחתם בסכנה. תוכלו להחליט, למשל, שיציאה למסיבה שנמשכת כל הלילה טומנת בחובה יותר סיכון מאשר תועלת, אך יציאה להקרנת חצות בקולנוע היא בסדר.

השפעה על אחרים

אם הבחירות של ילדכם אינן הוגנות או פוגעות באחרים, אתם יכולים לבחור להישאר בשליטה. לדוגמה, אם הוא בוחר להשמיע מוזיקה בקול רם בחדרו בשעת לילה מאוחרת, תוכלו למנוע ממנו להחליט החלטות שמפריעות לשאר בני המשפחה. כללי יסוד כגון “להנמיך את המוזיקה אחרי השעה 9 בערב” יעזרו לילדכם לקבל החלטות שמשפיעות על אחרים.

ערכי המשפחה שלכם

האם אתם מוכנים לתת לילדכם להחליט החלטות או להתנהג בדרכים שסותרות את הערכים שלכם? למשל, סביר להניח שהורים שמאמינים בדרך דתית מסוימת לא ישמחו אם ילדם יבחר דרך שונה. נסו לחשוב על מה תוכלו לוותר בשלב זה ועל מה תתעקשו. או מה מותר לעשות מחוץ לבית ומה הציפיות בתוך הבית. חשוב לזכור, כי למרות שהייתם רוצים שילדכם יגדל להיות כמוכם, עם אותם אמונות וערכים, הוא אדם בפני עצמו, עם אמונות משלו, ורצוי לתת לתפיסותיו מקום, גם אם הן שונות משלכם.

לטפל בעצמכם

הורים רשאים להציב גבולות כדי להגן על הזכויות והצרכים שלהם עצמם. אתם יכולים לסרב אם ילדכם מבקש בקשה לא הגיונית או מטיל עליכם עול לא סביר – לדוגמה, להסיע את הילדים כל היום ממקום למקום במידה והדבר מכביד עליכם, או לשלם על ציוד רב ויקר.

בסופו של דבר, המטרה שלכם היא לתת לילדכם אוטונומיה בתחומים חשובים יותר, כמו לצאת ללא השגחה או להחליט על לימודים בעתיד או על אפשרויות תעסוקה.

בעיות פוטנציאליות בעת העברת אחריות

מעט מדי

אם אינכם מעבירים לילדכם שום אחריות, לא תהיה לו ברירה, והוא יאלץ ללמוד מניסיונו הדל, בדרך הקשה.

יותר מדי

כשהאחריות נופלת על כתפיהם מהר מדי, מתבגרים עלולים לקבל החלטות גרועות ולסבול מערעור הביטחון העצמי, כיוון שהם עושים דברים שאינם מוכנים אליהם עדיין. אם אתם וילדכם המתבגר אינכם בטוחים בנוגע לתחום אחריות חדש, השתמשו במדריך לפתרון בעיות כדי להבין אם אתם מוכנים.

מה לעשות במקרה של הפרת כללים

הדרך הטובה ביותר להבטיח שהכללים שהסכמתם עליהם יישמרו היא לשמור על קשר עם ילדכם. עם זאת, רוב המתבגרים מאתגרים את הכללים בשלב מסוים. זה פשוט אחד הדברים שמתבגרים עושים כחלק מבחינת הגבולות. כדאי לחשוב ולהחליט מה יהיו התוצאות במקרה של הפרת הכללים.

מה לעשות כשההחלטות לא עולות יפה

קבלת החלטות היא חוויית למידה לילדכם. לא כל ההחלטות שיקבל יהיו טובות. עבדו עם ילדכם על פתרון בעיות כדי שילמד לקבל החלטות טובות יותר וללמוד מהטעויות, ודונו איתו במה יוכל לעשות אחרת בפעם הבאה. תוכלו גם לרענן את הכללים ולשנות אותם בהתאם לצרכים המשתנים עם הגיל.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

בריאות נפשית אצל בני נוער

מהי בריאות נפשית אצל בני נוער?

בריאות נפשית היא שם לתיאור רווחה רגשית עם תפקוד חברתי, משפחתי ובית ספרי תקינים. ילדכם זקוק לבריאות נפשית טובה כדי להתפתח באופן בריא, לבנות מערכות יחסים חזקות, להסתגל לשינויים ולהתמודד עם אתגרי החיים.

בדרך כלל, בני נוער שבריאותם הנפשית טובה:

  • מרגישים שמחים וחיוביים בנוגע לעצמם ונהנים מהחיים
  • מנהלים מערכות יחסים בריאות עם משפחה וחברים
  • עושים פעילות גופנית ואוכלים מזון בריא
  • מעורבים בפעילויות
  • בעלי תחושת הישגיות
  • יכולים להירגע ולישון טוב בלילה
  • מרגישים שייכים לקהילותיהם.

גיל ההתבגרות הוא תקופה רגישה בה מרבית ההפרעות הנפשיות נוטות להתפרץ.  נוסף על הגורמים הסביבתיים והתורשתיים, בני הנוער עוברים שינויים ואתגרים רבים בתקופה הקצרה הזו, בעוד מוחם ממשיך להתפתח.

לקדם בריאות נפשית טובה אצל בני נוער

האהבה, התמיכה ומערכת היחסים שלכם עם ילדכם משפיעים על בריאותו הנפשית בצורה ישירה וחיובית. הן יכולות אפילו לצמצם את הסיכויים לכך שילדכם יתמודד עם בעיות נפשיות. הנה כמה רעיונות לקידום בריאות נפשית ורווחה אצל ילדכם:

הפגינו כלפיו אהבה, חיבה ודאגה.

  • הראו לו שאתם מתעניינים במה שנעשה בחייו. שבחו את המעלות הטובות ואת ההישגים שלו, והעריכו את רעיונותיו.
  • בלו זמן ביחד, אחד על אחד וגם במפגשים משפחתיים.
  • עודדו את ילדכם לדבר איתכם על רגשותיו. חשוב שירגיש שאינו צריך לעבור את הכל לבד, ושתוכלו לעבוד יחד על מציאת פתרונות.
  • התמודדו עם הבעיות כשהן צצות, ואל תתנו להן להצטבר.
  • אם יש לכם חששות, דברו עם בני המשפחה, הורים אחרים ומורים. אם אתם זקוקים לעזרה נוספת, דברו עם רופא הילדים או איש מקצוע אחר המומחה בבריאות הנפש (פסיכולוג, עובד סוציאלי או פסיכיאטר).

בריאות גופנית היא חלק חשוב מהבריאות הנפשית. כדי לעזור לילדכם להישאר בריא מבחינה רגשית וגופנית, עודדו אותו לעשות את הדברים הבאים:

  • להיות פעיל – כושר גופני יעזור לילדכם להישאר בריא, ליהנות מרמת אנרגיה גבוהה יותר, לחוש ביטחון עצמי, להתמודד היטב עם לחצים ולישון טוב.
  • לפתח ולשמר על הרגלי אכילה נכונה.
  • לישון הרבה באופן קבוע. שינה איכותית תעזור לו להתמודד עם העומס הלחצים ותחומי האחריות שלו בחיים.
  • להימנע משימוש באלכוהול ובסמים.

אלכוהול וסמים אחרים מהווים גורם סיכון עיקרי להתפתחות בעיות נפשיות אצל בני נוער. עודדו את ילדכם להימנע משימוש בסמים, ואל תאפשרו לו לשתות אלכוהול עד גיל 18. אם אתם יודעים שהוא שותה אלכוהול או משתמש בסמים, דברו איתו ושקלו לדבר עם מומחה לבריאות הנפש או יועץ.

סימנים לכך שילדכם זקוק לעזרה

ילדים ובני נוער מרגישים לפעמים מצוברחים, מדוכאים, בעלי מוטיבציה נמוכה ומתקשים לישון. דברים אלה אינם מצביעים תמיד על בעיה נפשית. עם זאת, אחד הרמזים החשובים ביותר לקיום בעיה נפשית המחייבת התייחסות וטיפול הינו שינוי לרעה במצב הרוח ו/או בתפקוד המשפחתי/חברתי/לימודי, הנמשך לאורך זמן (למעלה משבועיים) לעומת המצב הרגיל של הילד. אם אתם מבחינים בסימנים הבאים ובסימנים שנמשכים יותר מכמה שבועות, חשוב לדבר עם ילדכם. הצעד הבא הוא לפנות לקבלת עזרה מקצועית.

אצל ילדים בני פחות מ-11, סימני האזהרה כוללים:

  • עצבות רוב הזמן
  • ירידה בביצועים בבית הספר
  • דאגות או פחדים מתמשכים
  • בעיות למצוא את מקומו בבית הספר או להסתדר עם ילדים אחרים
  • התנהגות אגרסיבית או לא צייתנית באופן עקבי, או התקפי זעם חוזרים
  • בעיות שינה, כולל סיוטים.

אצל ילדים בני 11 ויותר, יש לשים לב אם ילדכם:

  • נראה מדוכא, מרגיש שהכל חסר תקווה, פורץ בבכי יותר מהרגיל או נעדר מוטיבציה
  • מתקשה להתמודד עם פעילויות יומיומיות
  • מפגין שינויים פתאומיים בהתנהגות, לעתים קרובות בלי כל סיבה נראית לעין
  • מתקשה לאכול או לישון
  • מפגין ירידה בביצועים בבית הספר, או מסרב לפתע ללכת לבית הספר, לפעילויות חינוכיות או לעבודה
  • נמנע ממפגשים חברתיים
  • מתלונן באופן חוזר על כאב גופני – לדוגמה, כאבי ראש, כאבי בטן או כאבי גב חוזרים
  • מתנהג בצורה אגרסיבית או אנטי-סוציאלית – למשל, נעדר מבית הספר, מסתבך עם המשטרה, הולך מכות או מעורב בגניבות
  • חרד מאוד בגלל משקלו או מראהו החיצוני, יורד במשקל או אינו עולה במשקל כשהוא גדל.
  • פוגע בעצמו באמצעות חיתוך עצמי באזורי גוף שונים, גם אם זה לא באופן חמור המצריך טיפול רפואי.

אם ילדכם אומר לכם שהוא חושב על פגיעה בעצמו או התאבדות, פנו בדחיפות לקבלת עזרה מקצועית. התקשרו לער”ן (עזרה ראשונה נפשית בטלפון) במספר 1201 הפועל 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. במקרה חירום, התקשרו למשטרה או הגיעו ישירות לחדר המיון בבית החולים.

כיצד לדבר עם ילדכם על בריאותו הנפשית

אם אתם מודאגים בגלל בריאותו הנפשית של ילדכם, קודם כל דברו איתו. יכול להיות שתרגישו אי נוחות, ואפילו תרצו רק לחכות שהבעיה תיעלם. אך השיחה עם ילדכם על רגשותיו תראה לו שהוא אינו לבד, ושאתם דואגים לו. כמו כן, הוא יזדקק לתמיכתכם כדי לקבל עזרה מקצועית.

הנה כמה רעיונות שיעודדו את ילדכם לדבר על רגשותיו:

  • אמרו לו שגם למבוגרים יש בעיות שאינם יכולים להתמודד איתן לבדם. ציינו שקל יותר לקבל עזרה כשיש תמיכה ממישהו אחר.
  • אמרו לו שאנשים צעירים מרגישים לפעמים מודאגים, לחוצים או עצובים. כמו כן, הגידו לו שקשה ומפחיד לפעמים להיפתח ולספר על מחשבות ורגשות אישיים, אך דיבור על הבעיה יכול לעזור לו לראות את הדברים מנקודת מבט אחרת, ולהבהיר את רגשותיו. אפשר לפנות למבוגר מנוסה יותר, שיציע לו אפשרויות שלא חשב עליהן.
  • הציעו לו לדבר עם אנשים אחרים, כמו דודים או דודות, חברי משפחה קרובים, מאמן ספורט שאתם סומכים עליו, רב או רופא הילדים.
  • הבטיחו לו שהשיחה שינהל עם רופא הילדים או מומחה אחר לבריאות הנפש היא חסויה. אסור להם לגלות את תוכן השיחה לאף אחד אחר, אפילו לא להורים, אלא אם כן הם חוששים לביטחונו או לביטחון מישהו אחר.
  • חזרו שוב ושוב על כך שילדכם אינו לבד. אתם תהיו לצדו כשיהיה מוכן לדבר.

לאחר שתעלו את החששות שלכם בפני ילדכם, ייתכן שהוא יסרב לקבל עזרה או יגיד שהכל בסדר. צעירים רבים אינם מבקשים עזרה בעצמם. לכן, יכול להיות שתצטרכו להגיד שאתם מודאגים, ושתנסו לקבל ייעוץ מקצועי. כדאי לעודד את ילדכם לבוא איתכם לשיחה. אם הוא אינו רוצה, תצטרכו ללכת לבד.

אם אינכם בטוחים מה לעשות, פנו לרופא הילדים או ליועץ בית הספר. כמו כן ניתן לפנות באופן פשוט ישירות למרפאות בריאות הנפש הקיימות בכל קופות החולים ולעבור תהליך הערכה מקצועי ומעמיק. ישנם כמה שירותי טיפול נפשי באינטרנט וכן שירות און ליין בחלק מקופות החולים, אולם אנו ממליצים לפנות לפגישה פנים אל פנים כצעד ראשון.

לקבל עזרה

בעיות נפשיות לעיתים חולפות מעצמן, אך בחלק ניכר מהמקרים חוסר טיפול יכול להוביל לחוסר שיפור, להחמרה במצב, מצוקה קשה, פגיעה תפקודית ואף סיכון התפתחותי. לכן כדאי לפנות לקבלת עזרה מקצועית מוקדם ככל האפשר. בריאות נפשית גרועה או בעיות נפשיות שאינן מטופלות עלולות להשפיע על איכות החיים של ילדכם, על הבריאות הגופנית, העבודה שלו בבית הספר, מערכות היחסים וההתפתחות – מבחינה חברתית, גופנית, חינוכית ומקצועית.

יש אפשרויות רבות לקבלת עזרה מקצועית, ובהן:

  • רופא המשפחה/הילדים
  • היועץ בבית הספר
  • פסיכולוגים
  • פסיכיאטרים
  • עובדים סוציאליים
  • שירותי בריאות נפשית בקהילה

לעתים קשה לתמוך בילד שמתמודד עם בעיות נפשיות ולכן חשוב שתטפלו גם בעצמכם. אם אינכם יודעים לאן לפנות, רופא המשפחה שלכם יוכל לכוון אתכם לשירותים המתאימים ביותר למשפחתכם. זכרו: בעיות נפשיות אינן מתפתחות באשמתו של הילד או של ההורה, אך ביכולתו של ההורה, אשר מקבל הדרכה והכוונה, לסייע בהתמודדות ולזרז את השיפור במצב ילדו.

הפרעות נפשיות אצל בני נוער

אם הבעיות הנפשיות של ילדכם מפריעות לחייו בצורה משמעותית, כדאי לפנות למומחה לבריאות הנפש שעשוי לאבחן הפרעה נפשית חמורה יותר.

למידע נוסף כיצד לזהות בעיות והפרעות נפשיות אצל בני נוער, קראו את המאמרים הבאים:

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

לקויות למידה: שאלות נפוצות

לקות למידה- הגדרה ומאפיינים

המונח ‘לקויות למידה’ מתייחס לטווח רחב של הפרעות הפוגעות ביכולות קוגניטיביות בתחומים רבים, העומדים בבסיסם של כישורי למידה. החלוקה המקובלת של לקויות למידה כוללת: לקות למידה עם קשיים עיקריים בקריאה (דיסלקציה), לקות למידה עם קשיים עקריים בכתיבה (דיסגרפיה) ולקות למידה עם קשיים עקריים בחשבון (דיסקלקוליה). ילדים עם לקויות למידה עשויים לסבול בו זמנית ממספר לקויות בדרגות חומרה שונות ומקשייים רגשיים והתנהגותיים, זאת בשל ההשפעה השלילית של תסכולים ולחצים שהם חווים על מצב רוחם והדימוי העצמי. לעיתים לקויות למידה מופיעות בשילוב עם הפרעות נויו-התפתחותיות נוספות כגון: הפרעות בקשב, בשפה ובתנועה. למידע נוסף, קראו את המאמר לקויות למידה.

הסיבות שבגינן נגרמת לקויות למידה

הסיבות המדויקות שבגינן נגרמת לקות למידה עדיין אינן מובנת במלואן אך הידע בנושא זה הולך ומצטבר, ועימו גם שיטות האבחון והטיפול. כיום, רוב אנשי המקצוע העוסקים בתחום זה סבורים כי לקויות למידה נגרמות משילוב של הפרעה בהתפתחות, במבנה ובתפקוד של אזורי מוח מסוימים ומרמה נמוכה של חומרים כימיים הדרושים לתקשורת עצבית תקינה. עד כה זוהו מספר גורמי סיכון להפרעה, ביניהם ליקויים גנטיים ומצבים רפואיים שונים. כמו כן, ישנה השפעה להפרעות במהלך הלידה וההיריון: תזונה לקויה, שימוש בסמים ואלכוהול במהלך ההיריון ועוד.

מהם הסימנים המוקדמים לכך שלילדנו עשויה להיות לקות למידה?

סימנים מוקדמים ללקות למידה יכולים להופיע בגיל צעיר יותר, בגיל הגן או בשנות הלימודים הראשונות. ילד עם לקות למידה עשוי להראות קשיים  בתחום השפה, לדוגמא- קושי בחריזה- מציאת חרוזים למילים, או קושי לזהות צלילים קצרים בתוך מילים, למשל לזהות את הצליל “ב” בתוך המילה “מדבקה”.

הילדים עשויים להתקשות לזכור רשימות של מילים, מספרים, אותיות או מושגים, למשל רשימת  הוראות שניתנת בבת אחת. כמו כן, ייתכן שילדכם ייתקל בבעיה ממושכת ומשמעותית בקריאה, באיות ובמתמטיקה. עם זאת, הקשיים הללו אינם בהכרח מצביעים על כך שלילדכם יש לקות למידה כלשהי. לחלק מהילדים פשוט לוקח זמן רב יותר לפתח מיומנויות אוריינות (קריאה וכתיבה) ומתמטיקה.

ככל שהם מתבגרים, ילדים עשויים לשתף פחות בקשיי הלמידה שלהם ואף לנסות להסתיר אותם, בשל הפחד מסטיגמה שלילית ופגיעה בדימוי העצמי, אך הפערים בינם לבין המצופה מהם בכיתה עשויים רק לגדול ולהעמיק. לכן, אם לדעתכם ילדכם מתמודד עם קושי בלמידה, חשוב לטפל בכך מוקדם ככל האפשר.

מה לעשות אם אנחנו חושבים שלילדנו יש לקות למידה?

אם ילדכם מתמודד עם בעיות מתמשכות ומשמעותיות בקריאה, באיות או במתמטיקה – גם אם החל את שנות הלימודים שלו בצורה טובה – כדאי לפנות לעזרה מקצועית. דברו עם יועצת בית הספר ובידקו איזו תמיכה ילדכם יכול לקבל במסגרת החינוכית ולאחר שעות הלימודים, רצוי על ידי איש מקצוע עם ניסיון בהוראה מתקנת..

יש לשקול יחד עם הצוות החינוכי בבית הספר את הצורך באבחון מסודר על מנת להבין את סוג הקושי ורמת הקושי, וכן על מנת להתאים את המסגרת הלימודית.

האם לקויות למידה עוברות בתורשה?

לקויות למידה יכולות לעבור בתורשה. כלומר, ייתכן שמישהו מההורים, האחים, הדודים והדודות מתמודדים עם בעיות דומות בתחום הקריאה, האיות או המתמטיקה. בני משפחה אחרים שמתמודדים עם לקויות הלמידה שלהם בצורה פעילה ואפקטיבית יכולים לשמש דוגמה אישית מצוינת לילדכם.

האם אנשים עם לקויות למידה נוטים להיות מחוננים?

לאנשים עם  לקויות למידה מנת משכל ממוצעת. עם זאת ידועים גם מקרים שבהם לקויות למידה מופיעות אצל אנשים מחוננים או כאלו המפגינים יכולות מצוינות ויוצאות דופן בתחומים רבים כגון התחום האקדמי, חשיבה מכנית, יצירתיות וספורט.

האם לקויות למידה נפוצות יותר בקרב בנים מאשר בנות?

אין הבדל בהופעת לקויות הלמידה בין בנים לבין בנות.

ילדנו כותב את האותיות בכתב ראי. האם יש לו דיסלקציה?

הופעת כתב ראי בשנים המוקדמות היא שלב התפתחותי תקין, ואינה מצביעה תמיד על דיסלקציה. עם זאת, אם ילדכם ממשיך לכתוב אותיות ומספרים בכתב ראי עד אמצע וסוף שנות בית הספר היסודי, כדאי לבדוק.

ילדנו מתקשה לקרוא. האם יש לו לקות למידה כגון דיסלקציה?

קושי בקריאה בפני עצמו אינו אומר שלילד יש לקות למידה. עשויות להיות לכך סיבות רבות, ובהן היעדר אפשרות ללמוד לקרוא, או בעיות שמיעה או ראייה.

האם אפשר “לרפא” לקויות למידה?

לקות למידה אינה מחלה שיש צורך לרפא. עם זאת, קיימים אמצעים שונים שיעזרו ויתמכו בילדכם לאורך שנות הלימודים על מנת שישפר את המיומנויות שלו ויתקדם ויגשים את מלוא הפוטנציאל שלו. ככל שילד עם לקות למידה מקבל עזרה מקצועית מוקדם יותר, כך עולים סיכוייו להתקדם היטב.

אנשים עם לקויות למידה מתמודדים היטב בדרך כלל, ובעיקר כאלה שלקויות הלמידה שלהם משפיעות על הקריאה. לעתים קשה יותר לשפר מיומנויות בתחום האיות והמתמטיקה, ובעיקר אם הלקות כוללת קושי בלמידת רשימות וטבלאות מידע. עם זאת, ישנן דרכים רבות לעקוף את הבעיה, למשל, להשתמש בתוכנת הקלדה  עם אפשרות לתיקון איות, הקראת קטעי קראיה ארוכים, או שימוש במחשבון.

האם השימוש במחשב עוזר?

מחשבים יכולים לעזור לאנשים עם לקויות למידה. ישנם כמה סוגי תוכנות שעוזרות בחיזוי מילים, בדיקות איות, ותוכנות הקראה שממירות קול לטקסט ולהפך. תוכנות אלה יכולות לעזור לילדים לקבל מידע בלי להצטרך לקרוא דפים מודפסים, וכן לעזור בכתיבה. תוכנות אוריינות ומתמטיקה יעזרו לילדכם לקבל מוטיבציה ללמידה ולחזק את לימודיו בבית הספר.

יתרון נוסף לשימוש במחשב הוא שהדפים המודפסים מסודרים יותר וקלים לקריאה – וזה יעיל במיוחד, כיוון שחלק מלקויות הלמידה כוללות לעתים קרובות כתב יד בלתי קריא.

כיצד נדע אם טיפול מסוים שראינו בפרסומת יעבוד?

התבוננו בזהירות ובביקורתיות בכל טיפול שראיתם בפרסומת, כדי להבין אם להאמין לטענות המפורסמות. בפרט, כדאי לבדוק אם הטענות מגובות במחקרים מדעיים אמינים ובטוחים. בחנו את הראיות לפני שאתם מכניסים את ילדכם לתוכנית כלשהי או מוציאים כסף רב על טיפול.

מידע נוסף ניתן למצוא באתר  אגודת ניצן– ארגון ללא מטרות רווח הפועל למען ילדים עם לקויות למידה.

מהם גורמי המפתח להצלחה של אנשים עם לקויות למידה?

אנשים שמצליחים להתמודד עם לקויות למידה:

  • מודעים לעצמם – מכירים בלקות הלמידה שלהם אך מגדירים את עצמם באמצעות החוזקות ולא החולשות
  • מבקשים עזרה ויודעים היכן ומתי למצוא אותה
  • נהנים ממשאבים טובים – יישומונים, תוכנות מחשב וכדומה – שעוזרים להם להתמודד עם הקשיים
  • קובעים יעדים ברורים
  • מוצאים דרכים לעקוף את הקשיים שנובעים מלקות הלמידה באופן גמיש ויצירתי
  • ממשיכים לנסות, גם כשהמצב קשה
  • מפתחים שיטות התמודדות עם רגשות כגון תסכול
  • מוכנים למשימה כשהם נתקלים באתגרים
  • מגיבים לבעיות במציאת פתרונות, במקום להיות פסיביים או להתעצבן.

עזרו לילדכם להטמיע עקרונות אלו, באמצעות אנשי מקצוע מתאימים, כדי לחזק את בטחונו עצמי, ולאפשר לו להמשיך ולצמוח – לימודית וחברתית.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

דיכאון אחרי לידה אצל גברים

דיכאון אחרי לידה אצל גברים: עובדות

10%-3% מהגברים חווים דיכאון בתקופה שלאחר הלידה. רבים חושבים שהחוויה הגברית של דיכאון אחרי לידה מתקיימת לצד או כתוצאה מהדיכאון של בת הזוג, אך למעשה, גברים עשויים לחוות זאת ללא קשר. אף שדיכאון אחרי לידה אצל אימהות הוא המנבא החזק ביותר לדיכאון אצל בני הזוג, לא תמיד זה המצב.

נמצא כי דיכאון אצל אבות טריים יכול להתחיל לפני הולדת התינוק, וכי חלה התאוששות מינימלית עד תום השנה הראשונה. כמו כן, ישנן ראיות שמצביעות על כך שהדיכאון אצל גברים גובר בתקופה שבין ששת השבועות שלאחר הלידה ועד תום ששת החודשים הראשונים. לדוגמה, אחד המחקרים מצא כי שלושה מתוך עשרה גברים סבלו מדיכאון לאחר שישה שבועות, שהלך והחמיר במהלך ששת החודשים הבאים. כמו כן, מתרבות הראיות לכך שחלק מהגברים עשויים לחוות חרדה בתקופה שלפני הלידה ולאחריה.

אבות טריים אינם משתמשים בדרך כלל במגוון השירותים שמוצעים לאימהות טריות. הם אינם נוטים לפנות לרופא או לאחות טיפת חלב – הגורמים שמבחינים בדרך כלל בבעיה אצל נשים. בדומה לנשים, חשוב לזהות דיכאון אחרי לידה אצל גברים מוקדם ככל האפשר ולטפל בו ביעילות, כדי להימנע מהשפעות לטווח ארוך על הבריאות הנפשית של האב, ועל יחסיו עם בת הזוג, הילדים, המשפחה והחברים.

גורמי סיכון לדיכאון אחרי לידה אצל גברים

חלק מגורמי הסיכון המוכרים לדיכאון אחרי לידה אצל גברים הם:

  • בת הזוג מתמודדת עם דיכאון אחרי לידה
  • היסטוריה של דיכאון או חרדה
  • בעיות במערכת היחסים
  • הערכה עצמית נמוכה
  • ·תחושת אי כשירות בתפקיד ההורה
  • אבהות בפעם הראשונה
  • עצבנות של התינוק.

ישנם גברים שאינם מסוגלים לזהות גורמי סיכון לדיכאון אחרי לידה בחייהם, ובכל זאת לוקים בו. דיכאון אחרי לידה אצל אבות משפיע על גברים בכל הגילאים, בכל סוגי האישיות ובכל המצבים הכלכליים.

גורמים תורמים לדיכאון אחרי לידה אצל גברים

בדומה לכל סוגי הדיכאון, ישנו מגוון של גורמים גופניים, חברתיים ורגשיים שתורמים להתפתחות דיכאון אחרי לידה אצל גברים. חלק מהם זהים לאלה של נשים.

גורמים משותפים לגברים ולנשים כוללים:

  • היעדר תמיכה חברתית ורגשית
  • מאפיינים אישיותיים
  • לחץ ושינויים במערכות היחסים (בעיקר במערכות יחסים זוגיות)
  • היעדר שינה
  • נושאים הקשורים לאובדן ולאבל
  • קושי להסתגל לשינויים הקשורים במעבר להורות
  • ציפיות קדם לידה שלא מומשו
  • חוויית לידה שלילית או טראומטית (האופן שבו גברים חווים את הלידה עשוי להשפיע על הרווחה הרגשית שלהם בעקבותיה).

גורמים אחרים הם ייחודיים לגברים. למשל:

  • השפעת התפקידים החברתיים המשתנים של אבות במשפחה
  • גישות שונות כלפי אבהות וגבריות – גברים נוטים פחות לדבר על רגשותיהם, וחשוב להם להראות שהם מתמודדים היטב
  • שינוי בדינמיקה המשפחתית – חלק מהגברים מרגישים כי הם מורחקים מתפקיד ההורה או ממערכת היחסים עם בת הזוג, מה שעלול להוביל לתחושת תרעומת כלפי התינוק
  • חששות מקבלת אחריות נוספת, עול כלכלי והתמודדות עם לחץ העבודה
  • ציפיות בלתי ממומשות בנוגע לקיום יחסי מין בתקופת משכב הלידה
  • תקופת ההיריון, ובעיקר תחילתו – נראה כי זוהי התקופה המלחיצה ביותר לגבר במעבר לאבהות. ייתכן שהסיבה לכך היא שינויים בגוף בת הזוג, כמה הוא מרגיש נתמך ושותף לחוויה, חששות מהשינויים הצפויים באורח החיים, ותחושת חוסר ודאות בנוגע לתפקידו בטיפול בבת הזוג
  • היעדר הזדמנויות להתקשר לתינוק במהלך ההיריון ומיד לאחר הלידה, בניגוד לאימהות שיכולות להתקשר איתו במהלך ההיריון.

חלק מהגברים חווים דיכאון אחרי לידה במקביל לדיכאון של בת הזוג, ומחקרים הראו כי יש מתאם גבוה בין דיכאון אצל אימהות ואבות.גברים מדווחים כי הדיכאון של בת הזוג גורם להפרעה בחייהם ובמערכות היחסים שלהם. בני הזוג חווים לעתים פחד, בלבול ותחושת חוסר אונים כיוון שאינם יכולים לעזור לאם התינוק להתגבר על הדיכאון, ועשויים לחוש תחושת ניתוק וניכור.גברים חווים את הדיכאון אחרי לידה כמצב מציף, מבודד, מתסכל ויוצר סטיגמה.

כגבר, רבים מהלחצים ומהבעיות שאתה חווה בתקופת הדיכאון אחרי לידה, של בת הזוג או שלך, אינם קשורים בהכרח למערכת היחסים שלך, אלא הם תוצאה של המחלה. זה עשוי להיות קשה מאוד, אך אפשר לעזור לבת הזוג וגם לשמור על הרווחה האישית שלך במהלך התקופה.

תסמיני דיכאון אחרי לידה אצל גברים

תסמיני דיכאון אחרי לידה אצל גברים כוללים:

  • עייפות, כאבי ראש וכאבים כלליים
  • עצבנות, חרדה וכעס
  • אובדן יצר המין
  • שינויים בתיאבון
  • תחושת הצפה, חוסר שליטה וחוסר יכולת להתמודד
  • נטייה להסתכן
  • שינויים בדפוסי השינה, ובעיקר היעדר שינה
  • תחושת בידוד וניתוק מבת הזוג, מהחברים או מהמשפחה
  • הימנעות ממערכות יחסים אינטימיות ומחיי המשפחה, החברים והקהילה
  • שעות עבודה מוגברות כחלק מההימנעות מהמשפחה
  • שימוש מוגבר באלכוהול ובסמים אחרים במקום לחפש טיפול בדיכאון ובחרדה.

אבות מתארים את הדיכאון אחרי לידה

יש אבות שמתארים את החוויה שלהם בדיכאון אחרי לידה כתחושה שהם לכודים, כמעט כמו לצעוד בתוך כלוב. הם מרגישים בודדים מאוד במצבם ואינם יודעים כיצד לצאת ממנו.

אבות אחרים חווים אותו כמצב שבו הכעס והזעם מכריעים אותם. הם כועסים על בנות הזוג, על הילדים ועל בני משפחה אחרים. הם עשויים לחוש מבולבלים בנוגע לרגשותיהם ולעתים קרובות נדהמים מהתנהגותם שלהם.

חלקם מוצפים ברגשות חוסר תקווה וחוסר אונים, ומרגישים שחייהם ותחושת העצמי שלהם לעולם לא יחזרו להיות מה שהיו.

יש אבות שחשים מאוכזבים מחוויית האבהות שלהם, ומרגישים שנכשלו בתפקידם כאב, ושהם מאכזבים את עצמם, את ילדיהם ואת בנות הזוג. ייתכן שהם מרגישים שהאבהות אינה מה שציפו לו.

השפעות על התפתחות הילד

אם הדיכאון אחרי לידה אצל גברים אינו מטופל לתקופה ארוכה, הוא עלול להוביל להשלכות שליליות ייחודיות לטווח ארוך על התפתחות הילדים.

מחקרים הראו כי דיכאון אצל גברים בתקופה שלאחר הלידה קשור לתוצאות התנהגותיות חברתיות ורגשיות נמוכות יותר אצל ילדים בני שלוש – בעיקר בנים – גם אם האם אינה סובלת מדיכאון אחרי לידה. כמו כן, גברים שמתמודדים עם דיכאון נוטים פחות לקרוא לילדיהם או לשחק איתם.

ההשפעה על מקום העבודה

דיכאון אחרי לידה עשוי להשפיע לשלילה על כל תחום כמעט בחייו של הגבר, כולל יכולתו לעבוד. גם התמיכה בבת זוג שסובלת מדיכאון אחרי לידה יכולה להשפיע על יכולתו של האב לעבוד. הוא עשוי להתקשות לצאת לעבודה, לשמור על מידת הריכוז הדרושה או לסבול מהפרעות בגלל שיחות טלפון תכופות מהבית.

חשוב מאוד שאבות שמתמודדים עם דיכאון אחרי לידה או תומכים בבת זוג בתקופה זו יקבלו טיפול ותמיכה נאותים. אפשר לבקש גמישות נוספת וסיוע ממקום העבודה.

לבקש עזרה

אם אתה סובל מדיכאון אחרי לידה, ישנן כמה אסטרטגיות ושיטות לטיפול:

  • צור קשר עם ארגוני תמיכה שמספקים שירותים לגברים שחווים דיכאון אחרי לידה ולמשפחותיהם.
  • בקר אצל רופא המשפחה או איש מקצוע טיפולי אחר לקבלת אבחון רפואי ונפשי מלא, וכדי להבין בדיוק מה מתרחש.
  • בקש מהרופא המלצה לפסיכולוג או לפסיכיאטר שמתמחה בדיכאון אחרי לידה – ייתכן שתהיה זכאי להחזרים מהביטוח הרפואי.
  • בקש תמיכה נוספת – הצטרף לפגישה הבאה של התינוק בטיפת חלב כדי לדון במצבך עם האחות. ייתכן שהיא תוכל להפנות אותך לשירותים מקומיים.
  • פנה לקבוצות תמיכה. נשים שמתמודדות עם דיכאון אחרי לידה נוטות להצטרף לקבוצות כאלה, אך ישנן מעט קבוצות שמיועדות לגברים. קבוצות אלה יכולות להועיל לך מאוד, ולכן נסה ליצור איתן קשר.
  • דבר עם הרופא בנוגע לקבלת תרופות נוגדות דיכאון שעשויות לסייע, בעיקר אם רווחתך האישית ורווחת משפחתך נמצאות בסיכון. דבר עם הרופא על האפשרויות שעומדות בפניך.
  • בקש תמיכה רגשית ופרקטית מבת הזוג, מבני משפחה ומחברים, מעמיתים לעבודה ומכל מי שמוכן לעזור. מטבעו, הדיכאון גורם לך לחוש בודד ומבודד. פנה לקבל עזרה, דבר על מה שאתה מרגיש ואפילו בלה זמן רב יותר עם אנשים שאתה אוהב. הדברים האלה יכולים לעזור לך להתחבר שוב לרגשות החיוביים שבתוכך.
  • זכור: היה סבלני כלפי עצמך. תמיד תוכל לפנות לקבלת עזרה. והכי חשוב – אתה לא לבד. ישנם גברים רבים הנמצאים במצבך. בעזרת הטיפול המתאים, הרגשתך תשתפר ותוכל להתחיל ליהנות מהאבהות.

©  https://raisingchildren.net.au המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

תקשורת בין הורים: איך לדבר

מדוע חשוב לדבר?

דיבור הוא חלק עיקרי בפתרון בעיות או עימותים. מה שאתם אומרים והדרך שבה אתם אומרים זאת משפיעים על האופן שבו מבינים אתכם ומגיבים לכם.

דברו עם בן או בת הזוג ועם בני המשפחה על דברים יומיומיים – כגון מה אתם עושים, מה הם עושים, איך אתם מרגישים, איך הם מרגישים – כיוון שזו אחת הדרכים העיקריות שבה בני המשפחה שומרים על קשר.

דיבור ותקשורת: עקרונות הבסיס

כשאתם צריכים להעלות נושא חשוב או מורכב, זכרו את הדברים החשובים ביותר לתקשורת בונה ולדיבור חיובי:

  • לחלוק מחשבות ורגשות במקום להאשים
  • להעלות הצעות או בקשות במקום לתת פקודות
  • לפתוח נושאים לדיון במשוב חיובי
  • לחשוב אם זהו זמן טוב להעלות נושא לדיון – או שעדיף לדון בו לאחר שהמצב המיידי נגמר, ולא בזמנים מלחיצים כמו ארוחת הערב או שעת ההשכבה
  • אם העניינים מתחממים, כדאי לדחות את הדיון למועד מאוחר יותר ולהסכים על זמן טוב יותר לשיחה.

איך לדבר

הנה כמה רעיונות לשיחה חיובית וקונסטרוקטיבית.

היו מנומסים

תופתעו לגלות באיזו תדירות נימוס בסיסי יכול להיעלם ממערכות יחסים לטווח ארוך. מילים כמו “בבקשה” ו”תודה” עוזרות מאוד.

השתמשו בשפת גוף פתוחה

התקשורת נהיית קלה וחיובית יותר כאשר אתם:

  • עומדים ביציבה רגועה
  • יוצרים קשר עין עם בן או בת הזוג
  • עומדים או יושבים זה ליד זה.

תנו לבני הזוג משוב חיובי

כולם אוהבים להרגיש שמעריכים אותם, ולכן חפשו הזדמנויות לתת לבני הזוג משוב חיובי. אם דיבור חיובי הוא חלק מהשגרה ביחסיכם, יהיה להם קל יותר להקשיב כשתעלו בעיה.

שקלו את הבעיה לפני שתדברו עליה

שאלו את עצמכם אם הנושא באמת חשוב לפני שאתם מעלים אותו בפני בן או בת הזוג. האם אתם יכולים לוותר?

עצרו מילים פוגעות או מילים שיכולות להצית ויכוח

  • אל תקראו אחד לשני בשמות מעליבים או תשתמשו במשפטים שליליים (“אתה טיפש”), אל תעלו נושאים מהעבר (“זה בדיוק כמו בפעם הקודמת”), אל תטילו ספק בכוונות או במניעים של בן או בת הזוג (“פשוט לא אכפת לך”), ואל תעשו השוואות לא מועילות (“את בדיוק כמו אמא שלך”).
  • היזהרו ממילים או ביטויים שרומזים שבן או בת הזוג תמיד טועים או לא משתדלים מספיק – הם ירגישו מחויבים להתווכח על כך. ביטויים שכדאי להימנע מהם הם “אתה תמיד” ו”את אף פעם”.
  • נסו לתאר את מה שמעורר דאגה ואל תגידו מדוע לדעתכם זה קרה. לדוגמה, אתם יכולים להגיד, “אתה אף פעם לא עוזר לי. אתה רק צופה בטלוויזיה בזמן שאני מכינה את ארוחת הערב ומטפלת בילדים”. אבל עדיף להגיד, “קל לי יותר להכין את ארוחת הערב כשהילדים עסוקים. תוכל לשחק איתם קצת בבקשה?”

דברו בקצרה

הסברים ארוכים מדי עלולים להישמע כמו הרצאה ולהוות מחסום להבנה טובה, ולכן נסו את הצעדים הבאים:

  • חשבו מה הדבר שהכי חשוב לכם שבני הזוג ישמעו, ואז נסו לתאר אותו בכמה שפחות מילים.
  • התמקדו בנושא, במקום להעלות עוד נושאים או דאגות.
  • התרכזו בפתרון הבעיה, במקום לנסות להבין מי אשם בה.

קחו אחריות על הרגשות שלכם

  • אל תשתמשו במשפטים שמתחילים ב”את/ה”. משפטים כאלה עלולים להישמע כמו מתקפה ולגרום לבן או בת הזוג להיכנס למגננה.
  • תארו מה אתם רוצים, השתמשו במשפטים שמתחילים ב”אני” במקום להתמקד במה שבני הזוג עושים או לא עושים.
  • שתפו את מה שאתם מרגישים לגבי המצב, ותארו בקצרה מה הבעיה מנקודת מבטכם. לדוגמה, אתם יכולים להגיד, “אתה קשקשן לא מתחשב”. אבל עדיף להגיד, “אני ממש נבוכה כשאתה אומר דברים כאלה לפני כל החברים שלנו”.
  • הציעו הצעות או תנו דוגמאות במקום להגיד לבני הזוג מה לעשות. לדוגמה, אתם אולי אומרים משהו בסגנון, “תפסיקי לצרוח על לילך לצחצח שיניים, פשוט תכריחי אותה לעשות את זה”. אבל עדיף להגיד, “לילך לא אוהבת לצחצח שיניים ואני יודע שזה ממש מתסכל. שמתי לב שאם אני מצחצח שיניים לידה, זה עוזר. נראה לך שכדאי לנסות?”

אחרי שתדברו על הנושאים שמטרידים אתכם, כדאי לדבר על כך שוב אחרי זמן מה, ולוודא שהתוכנית שלכם עובדת. אם היא אינה עובדת, התכוננו לשבת יחד ולעשות בה שינויים.

לקבל עזרה

בחנו את התקשורת במערכת היחסים שלכם: מהו היחס בין הדיבור השלילי לדיבור החיובי? אם יש ביניכם יותר דיבור שלילי (ביקורת, האשמה) – אתם זקוקים לשינוי.

אם קשה לכם להשתמש בהצעות שהעלינו, תוכלו לנסות טיפול זוגי. פנו לאתר של האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. תמצאו רשימת מטפלים זוגיים ומשפחתיים מוסמכים  ברחבי הארץ.

אם אתם במערכת יחסים שכוללת אלימות במשפחה, התקשרו לקו סיוע,פנו לקבלת עזרה ועשו כל מה שצריך כדי להבטיח את שלומכם ושלום ילדיכם.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

מה לעשות כשהורי הנכדים מתגרשים

להיות סבא וסבתא במהלך פרידה או גירושים

אחד מכל ארבעה זוגות בישראל מתגרשים, וסבים וסבתות רבים תומכים במשפחות של נכדיהם בזמן הפרידה או תהליך הגירושים.

לכל בני המשפחה לוקח זמן להסתגל לפרידה. סביר להניח שהנכד שלכם יצטרך להתרגל להסדרי הורות ומגורים חדשים. זו תקופה מבלבלת, הן מבחינה רגשית והן מבחינה פרקטית.

חששות נפוצים

הנכד שלכם

ייתכן שאתם מודאגים מאופן ההתמודדות של הנכד שלכם עם הסדרי המגורים השונים. מה שבאמת חשוב הוא סוג ההורות שמקבלים הילדים, ולא סוג המגורים שהם חיים בו. כל עוד הנכד שלכם נהנה מבסיס רגשי בטוח, עידוד, שגרה, הגנה ותמיכה מצד הורה אוהב, סביר להניח שכל צרכיו נענים.

יכול להיות שהנכדים ירצו לשוחח איתכם על מה שמתרחש בחייהם, בעיקר אם הם צעירים. עם זאת, ייתכן שנכד בגיל ההתבגרות יצטרך לדבר עם מישהו אחר. במקרה כזה, ההורים יכולים לחשוב על  אדם מבוגר, מתוך המשפחה, החברים או איש מקצוע, שהילד ירגיש בנוח לדבר איתו בפתיחות.

אך טבעי שאתם דואגים לנכד במצב כזה. אך לפני שאתם מעלים את חששותיכם בפני ההורים שלו, כדאי לבדוק אם הדאגה שלכם באמת מוצדקת.

הורי הנכד

ההורים של נכדכם עוברים כעת שינויים רבים, וצריכים לקבל החלטות שונות בנוגע לאופן ההורות אחרי הפרידה. אם יש ביניהם עימותים רבים, אפשר להמליץ להם לפנות לקבלת ייעוץ.

אם יש לכם יחסים טובים עם ההורים של הנכד, נסו לדבר איתם על כמה מהבעיות ביחד. מומלץ לתרגל מראש את מה שתרצו להגיד, כדי שתוכלו להתבטא באופן חיובי ותומך.

לתת תמיכה

מתן תמיכה בזמנים קשים יכול לקרב את המשפחה, אך לא תמיד אפשר לעשות זאת. תוכלו להציע אוזן קשבת, או עזרה מעשית יותר, כמו לבשל ארוחות או לטפל בנכדים.

עם זאת, זכרו שבמקרה כזה, גם לכם יש רגשות – עצב, אכזבה, חרדה, אולי אפילו הקלה. לכן, תצטרכו לאזן בין התשוקה הטבעית שלכם לתמוך בנכד שלכם ובהוריו לבין הצורך למלא את הצרכים שלכם.

ההורים של הנכד יכולים לחפש עוד סוגי עזרה ותמיכה להורים יחידנים. גם אם לא תהיו זמינים לעזרה תמיד, הם יוכלו להסתדר.

להתמודד עם כינוסים משפחתיים

בדומה למצב לפני הפרידה, כינוסים משפחתיים לחגים ולימי הולדת תלויים בתוכניות שעשו הורי הנכד.

אם אתם מארגנים אירוע משפחתי, ייתכן שתצטרכו לתכנן מראש ולשמור על גמישות מבחינת התזמון – לדוגמה, לחגוג את יום ההולדת שלכם שבוע קודם, כדי שנכדכם יוכל להשתתף בחגיגה. תוכלו, למשל, לחגוג יום הולדת בשני אירועים נפרדים – התכנסות אחר הצהריים, וארוחת ערב רשמית. אם זה בסדר מצידם, הזמינו את שני ההורים של הנכד.

לפני אירועים מיוחדים – כמו חתונה שאליה יוזמנו כולם – דברו עם הורי הנכד מיד כשאתם מקבלים הודעה על האירוע, כדי לעזור להם לערוך את הסידורים הנדרשים שיאפשרו לנכד להשתתף.

כשהקשר עם הנכד מתנתק

ההערכה בישראל היא כי כ-300,000 איש מעורבים בתהליכים ובסיפורים של נתק בין נכדים לסבים וסבתות בעקבות גירושים או מניעה של ההורים מן הסבים לראות את נכדיהם. מחקרים מראים כי אותם סבים וסבתות שנותקו מהנכדים חווים מתח וצער רב.

לשמור על קשר

אם הקשר עם הנכד שלכם התנתק ואתם מודאגים, דברו עם הוריו. אם אינכם יכולים לדבר איתם, צרו קשר עם סב השעה – קו חם לזכויות סבתות וסבים לקשר עם הנכדים, של ארגון משפחה חדשה.

כיצד לעזור לנכד

  • מומלץ להמשיך באותן פעילויות שאתם והנכד אוהבים לעשות – למשל, ללכת לפארק, לשחק במשחקי לוח או לדבר בטלפון באופן קבוע כדי לשמור על קשר.
  • השיחה תעזור לו להתמודד עם רגשות קשים ופחדים. כשיהיה מוכן לדבר, הקשבה פעילה מצדכם תעזור לכם להבין כיצד לנחם אותו.
  • סביר להניח ששמירה על מערכת יחסים מכבדת עם ההורים של הנכד תקל על המפגשים ביניכם. כך תוכלו גם להדגים לו מיומנות חשובה לחיים – היכולת להתמודד היטב עם שינויים.
  • נכדכם אינו צריך להיות מעורב בשום עניין ביניכם לבין הוריו. אם אתם צריכים לדבר עם מישהו, נסו לדבר עם חבר או לבקר בקהילת מוטק’ה  לבני 50+ ולדבר עם סבים וסבתות אחרים שילדיהם נמצאים בתהליך גירושים.

אם קשה לכם להתמודד עם רגשותיכם בנוגע לפרידה או לגירושים, שקלו לפנות לטיפול. אפשר לפנות לארגונים כגון האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. באתר האגודה תמצאו רשימה של מטפלים משפחתיים מוסמכים בכל הארץ. רופא המשפחה שלכם יוכל להפנות אתכם לפסיכולוג פרטי או למטפל משפחתי. אם אתם צריכים לדבר עם מישהו באופן דחוף, פנו לער”ן בטלפון 1201.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

השנתיים הראשונות במשפחה משולבת

לבנות משפחה משולבת חזקה: כך מתחילים

לוקח זמן להתרגל לחיות במשפחה משולבת. בשנתיים הראשונות כולם עסוקים בהיכרות ובבניית מערכות יחסים בתוך המשפחה, כולל מערכת היחסים שלכם ושל בן או בת הזוג החדשים. בו בזמן, עליכם ללמוד איך לעבוד ביחד ולטפל היטב בכל הילדים. אך טבעי שאין לכם תשובות לכל השאלות. הורים באשר הם לומדים כל הזמן.

כדאי לחשוב בצורה מציאותית, ולזכור שהתפתחות מערכות יחסים דורשת זמן, ושכולם צריכים להתרגל למשפחה החדשה. אחרי שנתיים ביחד, רוב המשפחות המשולבות כבר מתרגלות לשגרות החדשות ולחיי היומיום המשותפים.

להכין את הילדים למשפחה המשולבת

לפני המעבר למגורים משותפים, מומלץ להכיר מעט את הילד או הילדים של בן או בת הזוג החדשים, ולהפך – לבקש מבני הזוג החדשים להכיר את ילדיכם. לפעמים הדבר עשוי להיות בלתי אפשרי. יש זוגות שעוברים לגור יחד במהירות יחסית, כיוון שהם חשים שזה נכון עבורם או כיוון שקשה להם לתחזק שני בתים.

אם זה המצב אצלכם, דברו עם ילדכם על תכניותיכם ונסו לחשוב יחד איך ייראו חייכם. שאלו אותו מה הוא חושב ועודדו אותו להעלות בפניכם את חששותיו. הסבירו לו שסביר להניח שיהיו עליות וירידות, אך תמיד יוכל לבוא אליכם אם ירגיש צורך לדבר.

דברו איתו על התוכניות לעתיד, למשל, היכן תגורו ואיזה חדר או חלל משלו יקבל בבית החדש. אם אתם נשארים בביתכם, דברו על השינוי בחלל המגורים כשילדיו של בן או בת הזוג ייכנסו לגור איתכם. אם אפשר, שלבו את ילדכם בתוכניות לסידור הבית, כדי שירגיש שיש לו שליטה מסוימת על המצב. עם זאת, זכרו שסביר להניח שיזדקק לתוספת חיבה וחיזוקים מצדכם.

חיי היומיום במשפחה משולבת

נוסף על בניית מערכות היחסים, בחודשים הראשונים תצטרכו לבסס את האופן שבו כולכם תגורו יחד. למשל:

  • לעבוד על שגרות משפחתיות חדשות והטלת אחריות על משימות בבית – למשל, מי מבשל את ארוחת הערב, מי מכין את ארוחות הצהריים של הילדים, מי עושה קניות ומי מנקה
  • לבסס כללים משפחתיים חדשים
  • להחליט על חדרי השינה ועל מרחבי לימודים ועבודה לילדים.

טקסים חדשים וישנים יעזרו לכם להבין כיצד בני המשפחה המשולבת ינהלו את חייהם יחד. הטקסים מעניקים לבני המשפחה תחושת שייכות, ועוזרים לנחם את הילדים במצבים לא מוכרים.

אפשר לבחור בשילוב כלשהו של הטקסים שהגיעו איתכם ועם בני הזוג, או בטקסים חדשים לגמרי שייחודיים למשפחתכם המשולבת. לדוגמה, אם ילדכם אוהב להקשיב לסיפור לפני השינה, המשיכו את המסורת כדי לעזור לו להרגיש בנוח גם במשפחה החדשה. חשבו על טקסים שבועיים למשפחה כולה, למשל, לשחק במשחקי לוח בימי שישי אחר הצהריים.

ניהול כספים במשפחה משולבת

אין דרך אחת נכונה לנהל את כספכם. יש זוגות שפותחים חשבון משותף וחולקים את כל המשאבים הפיננסיים. אחרים מחזיקים חשבונות נפרדים ומחלקים ביניהם את כל הוצאות הבית. יש כאלה שפותחים חשבון משותף להוצאות הבית, וממשיכים להחזיק חשבונות נפרדים.

כשאתם מנסים להחליט כיצד לנהל את כספכם במשפחה משולבת, רצוי:

  • לדבר על האפשרויות ולקבל החלטות לפני המעבר למגורים משותפים
  • להמשיך לדבר גם כשצצים נושאים חדשים, למשל ההשפעה הכלכלית של תינוק חדש ויציאה לחופשת לידה
  • לוודא שכל המשאבים מחולקים בצורה הוגנת לילדים
  • לחשוב מה כל אחד מכם יתרום למשכנתא או להוצאות על תיקוני הבית.

חלק מהמשפחות המשולבות מנסחות הסכם משפטי לסידור ענייני הכספים, בעיקר כשמדובר בנושאים כגון משכנתאות ותיקוני הבית. לצורך כך, מומלץ לפנות ליועץ פיננסי.

ליידע את בני הזוג לשעבר על ההסדרים החדשים

חשוב לספר לבן או בת הזוג לשעבר על השינויים בהסדרים המשפחתיים שלכם. סביר להניח שהם יזדקקו לזמן מה כדי להתרגל למצב החדש. אם המצב ביניכם נהיה קשה, כדאי:

  • לחשוב על מערכת היחסים ביניכם כעל הסדר עסקי – אפשר לעבוד עם בן או בת הזוג לשעבר על ניהול עימותים לטובת הילד
  • להפגין כבוד כלפי בני הזוג לשעבר שלכם ושל בני הזוג הנוכחיים, גם אם הם אינם מפגינים כבוד כלפיכם
  • לפתוח את הסדרי ההורות המשותפת עם בן או בת הזוג לשעבר.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

משחק וחברויות אצל ילדים עם צרכים מיוחדים

מדוע חברויות ומשחקים חשובים לילדים עם צרכים מיוחדים

משחק וחברויות עוזרים לילדים עם צרכים מיוחדים ללמוד סוגים רבים של מיומנויות ויכולות. בסופו של דבר, ילדים יכולים לשמש מורים מצוינים לילדים אחרים. כמו כן, המשחק עם ילדים אחרים יעזור לילדכם לא רק להתקדם ולהתפתח, אלא גם להרגיש טוב עם עצמו.

התפתחות חברתית-רגשית

משחק וחברויות עוזרים לילדכם ללמוד כיצד לחלוק, לשתף פעולה, להבין מה אחרים מרגישים וליצור חברויות עם ילדים אחרים. החברים יעזרו לו ליהנות ויכולים גם לתמוך בעת הצורך, וילדכם ילמד שהוא יכול להיעזר גם בילדים אחרים.

תקשורת

השהייה בחברת ילדים אחרים מאפשרת לילדכם ללמוד דרכים חדשות לחשוב, להקשיב ולתקשר. הוא יכול לשמוע ולראות כיצד ילדים אחרים “משתמשים במילים משלהם” כדי להגיד מה הם רוצים וצריכים כשהם ביחד, ולתרגל שימוש במילים משלו.

כשירגיש בטוח יותר ביכולות התקשורת שלו, סביר להניח שיסתדר טוב יותר עם אנשים אחרים. אם הוא מתנהג לפעמים בצורה מאתגרת, מיומנויות תקשורת טובות יותר יעזרו לו ולכם להתמודד.

התפתחות גופנית

חברויות יכולות לעודד את ילדכם להצטרף וליהנות בפעילויות גופניות חברתיות כמו ריצה, קפיצה, זריקת כדור, טיפול או בנייה. הפעילות הגופנית תשפר את טונוס השרירים שלו ואת מיומנויות המוטוריקה הגסה, וגם את הביטחון העצמי.

אם לילדכם יש מוגבלות גופנית שמקשה עליו להיות פעיל, אפשר להיעזר בפיזיותרפיסט או במרפאה בעיסוק שיעזרו לו למצוא דרכים להשתתף במשחקים ובפעילויות עם חברים, וגם להכניס כמה פעילויות מחזקות לשגרת היומיום. ניתן להיעזר גם במרכז בית איזי שפירא, המפעיל מרכז טכנולוגי ייעודי להנגשת משחקים לילדים עם מוגבלויות פיזיות וקוגניטיביות.

לתרגל משחקים

כדי לשחק יפה עם אחרים, ילדים צריכים לדעת כיצד לחלוק, לשחק בתורות, להקשיב ולהיות רגיש לרגשות של אחרים. עזרו לילדכם לתרגל את הדברים הללו באמצעות משחק ותקשורת יומיומיים.

הוא לומד הרבה מהתבוננות בכם מדברים עם אנשים אחרים, ומכך שהוא רואה כיצד אתם פועלים ומתנהגים בסביבה חברתית. זוהי הדגמה. כשאתם מדברים עם אנשים, אתם מדגימים לו כיצד להקשיב, לשתף, להתפשר, לראות דברים מנקודת המבט של אנשים אחרים ולהפגין אמפתיה. אפשר לומר, למשל, “כן, בוא נעשה את זה ככה”, או “אני לא מבינה למה את מתכוונת”.

שחקו עם ילדכם במשחקי לוח או משחקים אינטראקטיביים שבהם צריך לשחק בתורות, כדי לעזור לו ללמוד לשתף פעולה ולחלוק.

אם קשה לו להמתין לתורו ועליו לתרגל זאת, השתמשו בסימנים שונים כדי להזכיר לו שצריך לחכות. לדוגמה, אפשר להשתמש בכרטיס עם ציור שמסמן המתנה, או פשוט להניח עליו את היד ולתת לו תזכורת גופנית. ככל שילדכם ישתפר בהמתנה לתורו, צמצמו את השימוש בסימנים. למשל, הרימו אצבע כתזכורת במקום את כל היד.

אפשר לקרוא עם ילדכם ספרים שמציגים מצבים חברתיים שונים, או להכין ספרונים חברתיים או ציורים שמתארים את מה שעשוי להתרחש בגינה או בגן. כמו כן, מומלץ לדבר עם ילדכם ולהסביר לו כיצד להתמודד עם מצבים כאלה.

כשאתם רואים שילדכם חולק, משחק בתורות או משחק יפה בכל דרך שהיא, תנו לו המון שבחים וחיזוקים. אמרו לו בדיוק מה אהבתם בהתנהגותו, כדי שהסיכוי לכך שיחזור על התנהגות זו שוב בעתיד יגדל. למשל, “זה היה מאוד נחמד, איך שנתת את הכדור למורן כשהגיע תורה”. אם ילדכם נקלע לקונפליקט במשחק עם חבר בזמן שאי אפשר לתווך לו את הסיטואציה, הסבירו לו מה התרחש- “מורן רצתה גם את הכדור, עכשיו היא עצובה. בוא נחשוב מה אפשר לעשות עכשיו”.

לשחק עם ילדים אחרים

כל הילדים חייבים ללמוד לשחק ולהסתדר עם ילדים אחרים. יש כמה דברים פשוטים שיקלו על המשחק של ילדים עם צרכים מיוחדים.

לבחור צעצועים ופעילויות

אם קבעתם מפגש למשחק עם ילדכם, בחרו מראש את הצעצועים והמשחקים שמהם ייהנו כל הילדים. כדאי להכין כמה פעילויות שאתם יודעים שילדכם יודע לעשות בביטחון מלא. ילדים נוטים יותר להשתתף כשהם בטוחים בעצמם.

לילדים צעירים יותר, בחרו פעילויות שמאפשרות להם לשחק לבד, ליד ילדים אחרים או ביחד. הנה כמה רעיונות:

  • חומרים לצביעה וציור
  • ספרים, קוביות ומשחקי בנייה כמו דופלו או לגו
  • כלי נגינה
  • אביזרים למשחקי דמיון ולמשחק דרמטי
  • משחק מחוץ לבית, או יציאה לטיול קטן.

להכין סביבת משחקים

אם אתם מזמינים ילדים למשחק בביתכם, הכינו סביבת משחקים כדי שהאירוע יתנהל היטב. בחרו מקום מרווח שאינו הומה מדי. אפשר להכין פינות שונות למשחקים ולפעילויות כדי שהילדים יוכלו לשחק ביחד או לבד. במפגשים הראשונים כדאי שההורים יהיו זמינים ובסביבה, יתערבו ויתווכו במידה ויש צורך

להגביל את הזמן

קיבעו זמן למפגש עם חבר או חברים ודאגו להגביל את הזמן מראש. בהתחלה קבעו זמנים קצרים יחסית, שלא יעמיסו על ילדכם אם הסיטואציה לא נוחה לו. עם הזמן תוכלו אולי להאריך את השהות עם חברים.

להגביל את מספר החברים

השתדלו לא לקבוע עם מספר חברים בו זמנית, או לפחות בהתחלה, להזמין חבר אחד בלבד. הזמנת קבוצת חברים עלולה להיות מציפה ומאתגרת מדי, וילדכם עלול למצוא את עצמו שוב בחוץ.

לעזור בעת הצורך

לפעמים יהיה עליכם להתערב ולעזור לילדכם להתמודד עם מצבים מורכבים. הציעו לו מילים שבהן ישתמש כדי להבין את רגשותיו. למשל, “אני רואה שעלמה לקחה לך את הצעצוע. נראה שאת כועסת. מותר לכעוס. בואי נראה איך אני יכולה לעזור”.

כדאי ללמד את ילדכם כמה שאלות ומשפטים בסיסיים שיעזרו לו לשחק. לדוגמה, “גם אני רוצה לשחק בזה”, “אפשר לעשות את זה ביחד?” או “זה לא נעים לי שאתה עושה את זה”.

הסוד הוא במגוון

כדי לאפשר לילדכם ליהנות ממגוון חוויות, מומלץ לקרב אותו לילדים גדולים וצעירים יותר ולא רק לילדים בגילו, וכן לילדים עם צרכים מיוחדים או עם התפתחות תקינה.

אפשר ליצור קשר עם הורים לילדים שגרים באזורכם בקבוצות הפייסבוק העירוניות.  אפשר גם להשתמש בפורומים השונים להורי ילדים עם צרכים מיוחדים כדי לחלוק מידע, סיפורים ותמיכה עם אנשים שנמצאים במצבים דומים לשלכם.

מה קורה כשהמשחק משתבש

לא תמיד העניינים מתנהלים כמו שצריך. איננו נהיים חברים של כל מי שאנחנו פוגשים, או מסתדרים היטב עם כל מי שאנחנו מכירים. אך טבעי שתדאגו שילדכם יישאר בחוץ, שיתעלמו ממנו או שיתנהג לא יפה.

נסו להפוך את המשחק עם ילדים אחרים למהנה ככל האפשר, כדי שילדכם ירצה לעשות זאת שוב.

שימו לב שמשחק עם ילדים אחרים דורש אנרגיה גופנית ורגשית, וייתכן שיזדקק לזמן מה לבדו אחרי מפגש גדול. עם הזמן הוא ישתפר במפגש עם ילדים אחרים, ויצבור ביטחון עצמי באופן טבעי.

אם אתם חוששים שילדכם סובל מבריונות, קראו את המאמר כיצד לזהות בריונות כדי לקבל טיפים לטיפול במצב.

להבין את המשחק

האופן שבו ילדכם משחק ומכיר חברים ישתנה במהלך השנים הראשונות לחייו. הוא לומד דברים שונים ממשחק בגילאים ובשלבים שונים, כולל יצירתיות, גמישות ויכולת פתרון בעיות. ככל שיקבל יותר הזדמנויות לשחק, כך ילמד יותר כיצד עליו לשחק.

משחק מבודד מתרחש כאשר הילדים משחקים עם עצמם ואינם שמים לב למה שאחרים עושים. שלב זה מתרחש לרוב בגילאים 15-17 חודשים.

משחק מקביל מתרחש כאשר הילדים משחקים זה לצד זה ועשויים להשתמש באותם צעצועים או בצעצועים דומים לאלה שבהם משחקים לידם. שלב זה מתחיל בדרך כלל בגיל 18-24 חודשים,.

משחק אסוציאטיבי מתרחש כאשר הילדים ממציאים וחולקים דברים, נותנים אחד לשני דברים או מצטרפים למשחק של ילדים אחרים. שלב זה מתחיל בדרך כלל בסביבות גיל שלוש

משחק חברתי (סוציו-דרמטי) מתרחש כשהילדים מצטרפים ביחד לפעילויות ועובדים יחד כדי לסיים משהו משותף כמו להמציא חוקים, או לשחק במשחק עם חוקים. שלב זה מתחיל בדרך כלל בסביבות גיל שלוש-ארבע

שלבים אלו עשויים להופיע מאוחר יותר בילדים עם צרכים מיוחדים, ועשויים גם להימשך זמן ארוך יותר בטרם יעברו לשלב ההתפתחותי הבא במשחק.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התפתחות בגיל ההתבגרות: סקירה

שינויים גופניים

אצל בנות ניתן להתחיל לראות שינויים גופניים בסביבות גיל 10 או 11, אך הם עשויים להתחיל כבר בגיל שמונה או רק בגיל 13. השינויים הגופניים בהתבגרות המינית כוללים התפתחות שדיים, שינויים בצורת הגוף ובגובהו, צמיחת שיער ערווה ושיער גוף ותחילת הווסת (המחזור החודשי).

אצל בנים ניתן להתחיל לראות שינויים גופניים בסביבות גיל 11 או 12, אך הם עשויים להתחיל כבר בגיל תשע או רק בגיל 14. השינויים הגופניים בהתבגרות המינית כוללים גדילת הפין והאשכים, שינויים בגובה ובצורת הגוף, זקפה עם פליטה, צמיחת שיער גוף ושיער פנים ושינויים בקול.

למידע נוסף, קראו את המאמר גופו המשתנה של ילדכם, התבגרות מינית, התבגרות מינית מוקדמת או מאוחרת והיגיינה לבני נוער.

ייתכן שתשימו לב שילדכם מפגין רגשות חזקים ואינטנסיביים בזמנים שונים. מצבי הרוח שלו נראים בלתי צפויים, והעליות והירידות הרגשיות האלה עלולות להוביל ליצירת עימותים יותר מבעבר. מצב זה מתרחש, בין השאר, כיוון שמוחו של ילדכם עדיין לומד כיצד לשלוט ברגשות ולהביע אותם כמו מבוגר.

אל דאגה: צעירים משתפרים בקריאה ובעיבוד רגשותיהם של אחרים ככל שהם מתבגרים, וילדכם יהיה רגיש יותר לרגשות שלכם. אך בזמן שהוא מפתח את המיומנויות הללו, הוא עלול לפעמים לטעות בקריאת הבעות פנים ושפת גוף.

סביר להניח שילדכם יהיה מודע יותר לעצמו, ובעיקר למראהו החיצוני ולשינויים הגופניים שהוא עובר. ההערכה העצמית בגיל ההתבגרות מושפעת לעתים קרובות מהמראה הגופני, או מהאופן שבו בני נוער חושבים שהם נראים. ילדכם מתפתח, ומתחיל להשוות את גופו לגופם של חברים ואחרים.

סביר להניח שילדכם יעבור שלב “חסין” שבו הוא חושב ופועל כאלו דבר לא יפגע בו. מיומנויות קבלת ההחלטות שלו עדיין מתפתחות, והוא עדיין לומד את התוצאות למעשיו. גופו מבשיל מבחוץ, אך מיומנויות החשיבה של מוחו המתפתח וההתפתחות הרגשית שלו מתרחשות בקצב שונה. מה שאתם רואים על פני השטח לא תמיד תואם למה שמתרחש מבפנים.

שינויים חברתיים

אנשים צעירים מנסים כל הזמן להבין מי הם ומה מקומם בעולם. לכן, ייתכן שתשימו לב שילדכם מחפש זהות. החיפוש יכול להיות מושפע ממגדר, מקבוצת החברים, מרקע תרבותי ומציפיות משפחתיות.

נפוץ גם החיפוש אחר עצמאות רבה יותר. החיפושים הללו עשויים להשפיע על ההחלטות שהוא מקבל, ועל מערכות היחסים שלו עם משפחה וחברים. סביר להניח שגם ירצה לקבל אחריות רבה יותר, בבית ובבית הספר.

אופייה של התפתחות המוח אצל בני נוער מובילה לכך שהם מחפשים חוויות חדשות ועלולים להתנהג בצורה מסוכנת יותר. בו בזמן, ילדכם עדיין עובד על פיתוח שליטה בדחפים.

החדשות הטובות הן שסביר להניח שילדכם חושב בצורה עמוקה יותר על משמעות המושגים “נכון” ו”לא נכון”. הוא מתחיל לפתח מערכת אינדיבידואלית חזקה יותר של ערכים ומוסר, ומטיל ספק בדברים רבים יותר. המילים והמעשים שלכם מעצבים את האופן שבו הוא תופס את מה שנכון ולא נכון.

סביר להניח שתגלו שהוא מושפע יותר מחברים, ובעיקר בכל הנוגע להתנהגות, לתחושת העצמי ולהערכה העצמית.

ייתכן שהוא מתחיל לפתח ולחקור את הזהות המינית שלו – להיכנס למערכות יחסים רומנטיות או לצאת עם מישהו או מישהי מיוחדים. עם זאת, לא בהכרח מדובר במערכות יחסים אינטימיות. יש צעירים שמתעניינים במערכות יחסים אינטימיות או מיניות רק בשלב מאוחר יותר.

האינטרנט, הטלפונים הסלולריים והרשתות החברתיות משפיעים מאוד על האופן שבו ילדכם מתקשר עם חבריו ולומד על העולם.

שמרו על קשר עם ילדכם המתבגר, כדי לתמוך בהתפתחות החברתית והרגשית שלו.

שינויים במערכות היחסים

מערכות היחסים של ילדכם עם משפחה וחברים יעברו שינויים ומהפכים דרמטיים. אולם השמירה על מערכות יחסים חזקות עם המשפחה והחברים גם יחד היא חיונית להתפתחות חברתית ורגשית בריאה.

ייתכן שתבחינו שהוא מעוניין לבלות פחות זמן עם המשפחה ויותר זמן עם החברים. אם קשה לכם לקבל את זה, זכרו שחבריו משפיעים בדרך כלל על קבלת ההחלטות לטווח קצר, כמו מראה ותחומי עניין. אתם, ההורים, משפיעים על ההחלטות של ילדיהם לטווח ארוך, כגון בחירת קריירה, ערכים ומוסר.

סביר להניח שיהיו ביניכם יותר ויכוחים. אך טבעי שיהיו כמה עימותים בין הורים לבין ילדיהם בשנות ההתבגרות, כיוון שהילדים מבקשים עצמאות רבה יותר. למעשה, הוויכוחים הללו מראים שילדכם מתבגר ומתפתח. העימותים נוטים להגיע לשיא בתחילת גיל ההתבגרות. גם אם נראה לכם שאתם מתווכחים כל הזמן, סביר להניח שזה לא ישפיע על מערכת היחסים שלכם איתו לטווח הארוך.

כמו כן, סביר להניח שילדכם יסתכל כעת על דברים מנקודת מבט שונה משלכם. הוא לא מתכוון להרגיז אתכם – הוא פשוט מתחיל לחשוב בצורה מופשטת יותר, ובוחן נקודות מבט שונות. יש בני נוער שמתקשים להבין את השפעות התנהגותם והערותיהם על אנשים אחרים. מיומנויות אלה מתפתחות עם הזמן.

ובתוך כל זה, חשוב לשמור על מערכת יחסים חזקה וטובה עם ילדכם, כבסיס חיוני לבניית החוסן הנפשי שלו.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

לשמור על קשר וחיבור עם בני נוער

מערכות יחסים חיוביות ושמירה על קשר וחיבור

גיל ההתבגרות הוא התקופה העיקרית שבה הורים וילדים מתחילים לבלות זמן רב יותר בנפרד. חלק מהעניין הוא כיוון שבני נוער צריכים לחקור את מערכות היחסים שלהם עם חברים ועם אנשים אחרים מחוץ למשפחה, מיומנות שעוזרת להם:

  • לפתח תחושת עצמאות
  • להבין את מקומם בעולם כמבוגרים צעירים
  • להבין מהם הערכים והאמונות שלהם.

אולם ילדכם עדיין זקוק למערכת יחסים חזקה ותומכת איתכם, כדי שיוכל להרגיש בטוח ומוגן במהלך ההתמודדות עם אתגרי גיל ההתבגרות.

כדי להישאר מחוברים זה לזה, עליכם לבנות קרבה בתוך מערכת היחסים, ולהיות זמינים ומוכנים להגיב לאדם האחר. לא מדובר רק בבילוי זמן משותף או בקרבה פיזית זה לזה – אחרי הכל, בני משפחה יכולים לפעמים לחלוק מרחב מחיה משותף בלי לתקשר באמת.

הקשר ביניכם יכול להיות אגבי, ואפשר להשתמש באינטראקציות יומיומיות תכופות כדי לבנות קרבה. אפשר גם לתכנן את המפגשים הללו, ולקבוע זמן מיוחד לבילוי משותף.

דעו כי לעתים קרובות, בני נוער טוענים שיש להם מערכת יחסים חזקה וחיובית עם הוריהם – גם אם ההורים חושבים שמערכת היחסים ביניהם מדשדשת.

לשמור על אגביות ולהישאר בקשר

קשר אגבי מאפשר לכם להשתמש באינטראקציות יומיומיות כדי לבנות קרבה ומערכות יחסים חיוביות. האפשרויות הטובות ביותר לקשר אגבי מופיעות כשילדכם מתחיל לשוחח איתכם – מה שבדרך כלל אומר שיש לו מצב רוח לדבר.

טיפים לניהול שיחות יום-יומיות וקשר אגבי

  • הפסיקו את מה שאתם עושים והתרכזו ברגע. תנו לילדכם תשומת לב מלאה, גם אם רק לכמה דקות. החיבור עובד באופן הטוב ביותר כאשר אתם מעבירים את המסר שברגע זה, ילדכם הוא הדבר החשוב ביותר בעולם עבורכם.
  • התבוננו בו כשהוא מדבר. הקשיבו באמת למה שהוא אומר. כך תראו לו שדבריו חשובים לכם.
  • הפגינו עניין. עודדו את ילדכם להרחיב את דבריו, להביע דעות, השקפות, רגשות, ציפיות ותוכניות.
  • הקשיבו בלי להיות שיפוטיים או ביקורתיים. המטרה שלכם היא להיות איתו, לא לתת לו עצה או לעזור, אלא אם כן התבקשתם.
  • פשוט תהיו שם – אתם יכולים להיות במטבח בזמן שילדכם בחדרו. ילדכם ישמח לדעת שאתם שם אם יזדקק לעזרתכם.

אפשר ליצור הזדמנויות מכוונות לקשר אגבי, אבל עדיף שלא להתעקש אם ילדכם אינו מעוניין לשוחח. הניסיון לכפות עליו לדבר איתכם עלול להוביל לעימות או להתנגדות מצידו ולהותיר את שניכם עם טעם מר. כשאתם עוצרים את כל מה שאתם עושים ובאמת מקשיבים לילדכם, אתם בעצם אומרים לו שהוא חשוב, מוערך ושווה את זמנכם.

לתכנן את הקשר

קשר מתוכנן משמעו שיש לקבוע זמן לעשות דברים משותפים, ששניכם נהנים מהם.

עומס החיים והזמן שאתם מבלים בנפרד עלולים להקשות על מציאת זמן לבילוי מהנה ביחד, לכן צריך לתכנן אותו מדי פעם. בני נוער אינם תמיד נלהבים לבלות זמן עם הוריהם, אבל שווה להתעקש על זה – לפחות לפעמים.

טיפים לקשר מתוכנן

  • קבעו פגישה ביחד או תכננו תכניות לבילוי משותף – מצאו זמן שמתאים לשניכם. בתור התחלה, תוכלו לקבוע בילוי קצר יחסית.
  • תנו לילדכם לבחור מה תעשו יחד, ותזרמו איתו, כדי שירצה לבלות איתכם יותר. זה טבעי שהוא לא יהיה מעוניין לעשות את הדברים שמעניינים אתכם, וכאן תפקידכם כהורים להתאים את עצמכם אליו.
  • נסו ליהנות מחברתו. השתדלו להיות שותפים נלהבים ולשתף פעולה עם הפעילות שהציע. הפעילות עצמה חשובה פחות מהזמן המשותף שתבלו בשיחה ובבילוי עם ילדכם.
  • גלו עניין וקבלו את מעשיו, במקום לתקן אותו או לתת לו עצות. לא קל לוותר על תפקיד המורה והמאמן, אבל זה הזמן המתאים לבניית ולשיפור מערכת היחסים ביניכם. לכן, אם אתם רואים שילדכם טעה או שיש דרך קלה יותר לעשות משהו – שחררו בלי להגיב.
  • המשיכו לנסות ושמרו על חיוביות. בהתחלה, ייתכן שילדכם לא יתלהב כמוכם להשתתף בפעילויות שתכננתם, אבל אל תוותרו. המשיכו לתכנן פרקי זמן קצרים, והוא ילמד ליהנות מהזמן איתכם.

בני נוער שנהנים ממערכת יחסים יציבה, חמה, בוטחת ופתוחה עם הוריהם מצוידים טוב יותר לחיים, מסוגלים לפתח עצמאות ולהפוך למבוגרים אחראים. כמו כן, סביר יותר להניח שיצליחו להתמודד באחריות עם מצבים מסוכנים כגון עישון, שתיית אלכוהול, שימוש בסמים ופעילות מינית.

להתגבר על המכשולים

אם ילדכם מסרב לבלות איתכם

אם ילדכם אינו מוכן לבלות איתכם זמן שנקבע מראש, הפיקו את המיטב מהזדמנויות יומיומיות להתחבר, כמו למשל לפטפט בזמן הנהיגה. תוכלו לנסות את הדברים הבאים:

  • התחילו בפרקי זמן קצרים – שתו כוס קפה בבית הקפה האהוב עליכם אחרי בית הספר, למשל.
  • תנו לילדכם לבחור את הפעילות – גם אם תצטרכו ללכת לקומדיה רומנטית לגיל הנעורים או לסרט אקשן!
  • אל תוותרו – זה עלול לקחת קצת זמן, אך ככל שתנסו יותר ותבלו זמן רב יותר יחד, כך יהיה לשניכם קל יותר להתרגל. כדאי להמשיך ולהציע בילוי קצר משותף מדי פעם, מבלי ללחוץ. למשל, צאו להליכה, ולפני שאתם יוצאים אתם יכולים להגיד לו “אני יוצא להליכה, רוצה להצטרף אלי”? או “אנחנו יוצאים לסרט, רוצה לבוא איתנו?” גם אם יסרב, תוכלו לנסות שוב בהמשך.

אם ילדכם מסרב לספר לכם מה הוא עושה

אתם וילדכם תרגישו קרובים יותר אם תפיקו את המיטב מהשיחות האגביות במהלך היום. כל שיחה קטנה היא הזדמנות להקשיב ולדבר באופן רגוע וחיובי.

אם אתם מרגישים שאתם היחידים שעושים מאמץ

מכיוון שילדכם בגיל ההתבגרות, טבעי שהוא יהיה יותר מרוחק ולא יתאמץ ליזום עמכם אינטראקציות רבות. לכן צרו קשר עם ילדכם באופן נעים ומתחשב, כדי ליצור רצון טוב ורגשות חיוביים. לעתים קרובות, הדברים הקטנים הם אלה שמשנים את המצב – כמו למשל להגיד סליחה, לתת חיבוק או ליטוף על הגב, לדפוק בדלת החדר לפני שאתם נכנסים, לבשל מנה שהוא אוהב, לתת צ’ופרים או לצאת לפעילויות מהנות בהפתעה.

גישה כזו יוצרת אווירה חיובית יותר גם אם ילדכם אינו מצטרף. נסו לעשות דברים נחמדים גם אם אין לכם חשק.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

איך לגדל מתבגרים מאושרים

אושר ורווחה אצל בני נוער

אושר (או שמחה) הוא מצב תודעתי או מצב רוח. בני נוער מאושרים הם לרוב כאלה שמרוצים מחייהם וממערכות היחסים שלהם.

הרווחה מגיעה מבריאות גופנית, נפשית ורגשית, ומשמעה ליהנות מרגשות חיוביים, להשתתף בפעילויות שונות, לשמור על מערכות יחסים טובות ועל קשרים חברתיים, למצוא משמעות בחיים ולהרגיש שמסתדרים היטב.

אושר ורווחה קשורים זה לזה, אך אינם זהים. הקשרים ביניהם אינם מוגדרים בבירור: בני נוער יכולים להיות מאושרים בגלל חלק מהדברים שמובילים ליצירת רווחה, אך הם אינם זקוקים לכל הדברים הללו כדי להיות מאושרים.

טיפים לגידול מתבגרים מאושרים

אפשר לשפר את האושר של ילדכם בעזרת שבחים וחיזוקים, כללים וגבולות ברורים, אורח חיים משפחתי בריא ומערכות יחסים חמות בתוך המשפחה.

שבחים, חיזוקים ותשומת לב חיובית

  • תנו לילדכם שבחים כשהוא מתנהג כראוי, למשל עוזר בבית, עושה את המטלות שלו או עושה שיעורי בית. אמרו, לדוגמה, “אני ממש מעריכה את זה ששמת את הבגדים המלוכלכים בסל הכביסה”.
  • תנו לילדכם תשומת לב – לדוגמה, לכו לצפות בו במשחק כדורגל, שלחו לו הודעת טקסט נחמדה או חייכו אליו בלי סיבה.
  • עודדו אותו לנסות דברים חדשים – למשל, אם הוא מתעניין בספורט חדש, הציעו לקחת אותו ליום הפתוח בחוג.
  • העריכו את החוזקות של ילדכם, ושבחו אותו על מי שהוא. לדוגמה, אמרו לו, “אתה שומר ממש טוב על הילדים הקטנים יותר בתנועת הנוער”. כך תעזרו לו לבנות הערכה עצמית ותגנו עליו מפני השוואה לאחרים.
  • חשוב לשבח את ילדכם על המאמץ שהוא עושה ולא רק על ההישגים. לדוגמה- חשוב לשבח ילד שהתכונן למבחן ביסודיות והשקיע שעות לימוד רבות, למרות שקיבל במבחן ציון בינוני. תנו לו לדעת שאתם גאים בו כשהוא מנסה, בעיקר אם מדובר בדברים קשים. אמרו, למשל, “אני כל כך גאה בך שרצת כל הדרך בריצת 2000, אפילו שראיתי שהתעייפת”.

כללים וגבולות

כללים ברורים והוגנים עוזרים לבני נוער להרגיש מוגנים ובטוחים גם כשדברים רבים בחייהם משתנים. אם תשלבו את ילדכם בקביעת הכללים מראש, סביר יותר להניח שימלא אותם. ניהול משא ומתן על הכללים יוכל גם להראות לו שאתם מכבדים את הבשלות והבגרות שלו.

חשוב לשתף את ילדכם המתבגר באופן קבוע בעבודות הבית בהתאם לגילו ויכולותיו. לדוגמה- ילד בן 7 יכול לפנות את שולחן האוכל ולנגבו עם סמרטוט מטבח, וילד בן 15 יכול לבשל דברים פשוטים, להדיח כלים או להיות אחראי על חלק מהטיפול בכלב של המשפחה. שילוב המתבגר בעבודות הבית משדר לו שהוא חלק מהיחידה המשפחתית, נותן תחושת שייכות ומעודד לקיחת אחריות.

אורח חיים בריא

  • עודדו הרגלי שינה טובים: בני נוער זקוקים לבין תשע לעשר שעות שינה בערך מדי לילה.
  • עודדו את ילדכם לעשות לפחות 60 דקות של פעילות גופנית מדי יום. פעילות כזו יכולה לכלול הליכה לבית הספר, משחק כדורסל עם חברים או טיול עם הכלב.
  • עודדו אותו לבחור מזון בריא שיתדלק את הצמיחה וההתפתחות שלו.
  • עזרו לו לשמור על איזון בריא בין לימודים, עבודה וזמן פנוי. ייתכן שתצטרכו לבדוק כמה לילות בשבוע הוא עושה דברים מחוץ לבית, כמה זמן מנוחה יש לו, כמה הוא תורם לחיי המשפחה באמצעות עשיית מטלות שונות, כמה ארוחות משפחתיות אתם אוכלים יחד וכן הלאה.

מערכות יחסים בתוך המשפחה

  • חלקו זיכרונות עבר ביחד וצרו זיכרונות חדשים. לדוגמה, צלמו תמונות או סרטוני וידיאו באירועים משפחתיים מיוחדים או באירועי בית הספר, והתבוננו בהם עם ילדכם, או היזכרו בדברים שנהניתם מהם כמשפחה.
  • פנו זמן כדי לדבר על ההצלחות של כל אחד או על הצלחות של המשפחה כולה. לדוגמה, אפשר לבקש מכל אחד סביב שולחן האוכל לספר משהו שהתנהל היטב באותו יום. על מנת לעודד יכולת שיתוף ולאפשר הפנמה ש”החיים הם לא רק פיקניק” ניתן גם לבקש לשתף במשהו לא טוב שקרה באותו היום.
  • יַסדו ושמרו על טקסים משפחתיים – לדוגמה, בישול משותף של ארוחת ערב בימי חמישי, לצפות יחד בסרטים מיוחדים, לצאת לשתות מילקשייק אחרי בית הספר בימי שישי וכן הלאה.

אצל בני נוער גדולים יותר, האושר תלוי מאוד ברמת החופש שהם מקבלים ובמיעוט מגבלות. כדי להיות מאושרים, בני נוער מבקשים לקבל כבוד, להתפתח באופן עצמאי בלי עזרת הורים או מטפלים, ליצור לעצמם חיי חברה וחברויות משלהם, ולקבל יחס רציני כאנשים בפני עצמם, במקום לקבל יחס סטריאוטיפי מקובל למתבגרים. יחד עם זאת, למרות הצורך הגובר בעצמאות, גם בני נוער בגילאי 17-18 זקוקים למעורבות הוריהם סביב קבלת החלטות חשובות וזקוקים לשגרה ברורה עם גבולות אשר תורמים לתחושת הביטחון שלהם.

לשפר את הרווחה של בני הנוער

הנה כמה רעיונות לעידוד ההיבטים השונים של רווחת מתבגרים.

בריאות גופנית

כשילד מטפל בעצמו מבחינה גופנית, טוב לו יותר. לדוגמה, פעילות גופנית, לצאת להפסקה מהמסכים והטכנולוגיה, לצאת החוצה ולישון מספיק – כל אלה יעזרו למצב הרוח של ילדכם וישפרו את הכושר הגופני שלו.

בריאות נפשית ורגשית

בריאות נפשית חשובה לרווחה של בני נוער. לדוגמה, בני נוער בריאים בנפשם הם בדרך כלל בעלי חוסן נפשי, שעוזר להם להתמודד טוב יותר עם מצבים קשים. ילד בעל חוסן נפשי יכול להתאושש ולחזור לעצמו מהר יותר כשהמצב משתבש, מה שיעזור לו לעבור את העליות והירידות בחיים ולשפר את הרווחה שלו.

פעילויות שונות

הציעו לילדכם לנסות דברים חדשים ולהתעסק בפעילויות שונות, כדי לשמור על האפשרויות שלו פתוחות, ולגלות במה הוא טוב.

מערכות יחסים וקשרים חברתיים

מערכות יחסים וקשרים חברתיים הם חיוניים לרווחת בני נוער. ילדכם זקוק לקשרים קרובים ותומכים עם בני משפחה וחברים. מערכות יחסים טובות בין הורים לילדים נוטות להוביל ליצירת חברויות טובות אצל בני נוער. בגיל ההתבגרות המיקוד החברתי עובר בהדרגה מהמשפחה אל עבר החברים בני גילו של ילדכם, אשר מקבלים חשיבות עליונה בעיניו. ההרגשה של להיות חלק מקבוצת ייחוס חברתית מספקת תחושת משמעות עבור ילדכם. את תחושה זו ניתן להשיג עם החברים לכיתה, לחוג או תנועת הנוער. עליכם להכיר בחשיבות דברים אלו ולעודדם.

למצוא משמעות בחיים

משמעות בחיים נובעת מעשיית דברים טובים עבור אחרים. ילדכם יכול לחפש דרכים יומיומיות לעזור לבני המשפחה או לחברים – למשל, לתת למישהו את המושב שלו באוטובוס, או לעזור למישהו להרים את השקיות שנפלו ברחוב. הוא יכול להשתתף גם בפעילויות בקהילה. הנתינה הזו “מאירה” את מרכז התגמולים במוח, שגורם לילדכם להרגיש טוב.

תחושה של חיבור למשהו גדול ממנו יכולה לתת לו תחושת תכלית. המשמעות יכולה לבוא ממקור רוחני, פילוסופיית חיים או מחויבות למטרה, כמו איכות הסביבה. אנשים שמוצאים משמעות בחיים חווים פחות לחץ ומפיקים את המיטב ממה שהם עושים.

יעדים והישגיות

יעדים שמתאימים לערכים של ילדכם, והם גם מהנים ובני השגה, יעזרו לו להשתמש בחוזקות שלו ויתנו לו תחושת תכלית והישגיות.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

נכנסים לחטיבת הביניים

למה לצפות

המעבר לחטיבת הביניים ולבית הספר התיכון מביא עמו כמה אתגרים נפוצים למדי. אחד מכל שלושה ילדים אמר שהיה לו קשה לעבור לבית ספר חדש. הקשיים הללו נפתרים מעצמם בדרך כלל במהלך השנה הראשונה.

ילדים נוטים לחוש רגשות מעורבים בנוגע לכניסה לחטיבת הביניים או לתיכון. הם עשויים:

  • להתרגש מההיכרות עם חברים, נושאים ומורים חדשים
  • להילחץ בגלל שגרות הלמידה החדשות, הצורך להכיר חברים חדשים וההימצאות בסביבה חדשה
  • לדאוג מההתמודדות עם עומס עבודה מוגבר או הצקות.

ייתכן שגם אתם מודאגים מהדברים האלה, ותוהים אם לילדכם יש מספיק ביטחון עצמי ומיומנויות כדי להתמודד איתם בהצלחה. הדאגות האלה נורמליות לגמרי. הכניסה לחטיבת הביניים מסמנת את המעבר מהמוכר לבלתי ידוע, וגם מציאת דרך חדשה לגמרי להתנהלות בחיים.

מערכות יחסים

ילדכם יצטרך להכיר חברים חדשים לכיתה וליצור חברויות חדשות, ולבסס (או לבסס מחדש) את מעמדו בתוך הקבוצה. להורים יש השפעה גדולה במיוחד על הקלת המעבר. החברים של ילדכם משפיעים על האופן שבו הוא מרגיש בנוגע למעבר, אך לתמיכה שלכם יש השפעות לטווח ארוך יותר.

למידה בבית ספר

ילדכם יצטרך להסתגל לסגנונות הוראה והערכה חדשים, להתמודד עם מגוון רחב של נושאי לימוד, להתאים את עצמו למורים שונים בכיתות שונות, לקבל אחריות רבה יותר ללמידה שלו, ולהתמודד עם עומס עבודה גדול יותר.

להתמקם בבית הספר

ילדכם יצטרך להתרגל לבנייני בית הספר החדש, למצוא כל מקום, להגיע לכיתה בזמן עם חומרי הלימוד הנכונים, ולפעמים להתמודד גם עם סידורי תחבורה חדשים.

כל הנושאים האלה עשויים להיות מאתגרים במיוחד לצעירים שגרים באזורים מרוחקים יותר, ויצטרכו להתמודד עם זמני נסיעה ארוכים, או להתרחק מהמשפחה, החברים והקהילה המקומית אם הם הולכים לפנימייה.

להתכונן לתיכון

כדי להקל על החששות מפני הכניסה לבית הספר התיכון, הכינו את ילדכם בחודשים ובשבועות לפני תחילת השנה. הנה כמה רעיונות להתמודדות עם עניינים פרקטיים:

  • במקומות מסוימים מוצעת מטעם משרד החינוך תוכנית מעברים לתלמידי כיתות ו’ שעוברים לחטיבות הביניים ולתמידי כיתות ט’ שעוברים לתיכון. אם אפשר, ודאו שילדכם יגיע לאחת התוכניות האלה בימים שבהם הן מתקיימות בבית הספר.
  • אם בית הספר היסודי אינו מציע תוכנית כזו, בדקו מה מציעים חטיבת הביניים או התיכון. כמעט תמיד מוצעות תכניות שנועדו לסייע להיכרות עם בית הספר החדש: ימי ביקור, סיירות או ימי גיבוש לקראת המעבר.
  • שלבו את ילדכם בתהליך קבלת ההחלטות. לדוגמה, דברו על התלבושת האחידה, על סידורי התחבורה לבית הספר וממנו, ועל בחירת נושאי הלימוד, אם אפשר.

הנה כמה רעיונות להתמודדות עם חששות ורגשות מעורבים:

  • שאלו את ילדכם למה הוא הכי מצפה וממה הוא הכי מודאג. הקשיבו באמת לרגשות שלו בנוגע למעבר.
  • הקשיבו לדאגותיו, אך הראו לו גם את הצדדים החיוביים במעבר. לדוגמה, אפשר להדגיש את ההזדמנויות החדשות שייקרו בפניו ולדבר על הפעילויות החדשות אחרי בית הספר.
  • דברו איתו על החששות שלו מפני יצירת חברויות חדשות. למשל, בדקו מה אומרים החברים שלו על חטיבת הביניים. כמו כן, אפשר לשאול כיצד ינסה לשמור על קשר עם החברים הישנים ולהכיר חברים חדשים בבית הספר.

במהלך המעבר

הנה כמה רעיונות שיעזרו לחלק הפרקטי של המעבר:

  • נסו להתארגן כך שאחד ההורים, סבא או קרוב מבוגר אחר יהיה בבית לפני ואחרי בית הספר בשבועות הראשונים.
  • בדקו מיהי המורה שאחראית על הטיפול הכללי בילדכם, על הנוכחות וההתקדמות החברתית והלימודית.  בדרך כלל תהיה זו המורה המחנכת. צרו איתה קשר אישי מוקדם ככל האפשר, הציגו את עצמכם ושאלו שאלות.
  • נסו להכין את הבית ולהתאים אותו ללימודים. לדוגמה, ודאו שלילדכם יש חדר שקט ללמוד בו, הרחק מהסחות דעת כגון טלוויזיה או טלפון נייד. אם עליו להשתמש באינטרנט, כדאי לבדוק באילו אתרים הוא גולש.

הרעיונות הבאים יעזרו לחששות בנוגע להיכרות עם אנשים חדשים ויצירת חברויות חדשות:

  • בדקו אם יש תוכנית חונכות בבית הספר החדש, ועודדו את ילדכם להצטרף אליה.
  • אמרו לו שחבריו מוזמנים לבקר אצלכם בבית. עודדו אותו להזמין חברים הביתה, ואפשרו לו ללכת לבקר בבתיהם.
  • עזרו לו לחקור הזדמנויות חדשות. הוא יכול ללמוד לנגן בכלי נגינה, להתנסות בחוג ספורט או להצטרף לשיעורי דרמה כדי להכיר ילדים חדשים ולהשתלב בפעילויות של בית הספר.

הרעיונות הבאים יעזרו להתמודד עם העליות והירידות הרגשיות:

  • התכוננו מראש לעליות ולירידות. לוקח זמן להסתגל לשינוי, אך אם המצב לא מתייצב אחרי ששת השבועות הראשונים, דברו עם המחנכת של ילדכם בהקדם.
  • הזכירו לילדכם שטבעי שהוא מרגיש לחוץ מההתחלה החדשה – ספרו לו, לדוגמה, כמה אתם לחוצים ונרגשים לפני שאתם מתחילים עבודה חדשה.
  • דברו עם הורים אחרים ובדקו אם החוויות והרגשות של ילדכם דומים לאלה של ילדיהם. חוגי ספורט ואירועים שקשורים לבית הספר הם מקום טוב להכיר בו הורים אחרים.
  • נסו לוודא שילדכם אוכל היטב, פעיל גופנית וישן מספיק. סביר להניח שהמעבר לחטיבת הביניים או לבית הספר התיכון יגרום לו להיות עייף מאוד בשבועות הראשונים.

כיצד אתם מרגישים בנוגע לכניסה לחטיבת הביניים

המעבר לחטיבת הביניים או לתיכון הוא צעד עצום עבור ילדכם – וגם עבורכם. מערכת היחסים שלכם עם בית הספר היסודי נגמרת, וסביר להניח שיהיו לכם יחסים אחרים עם החטיבה או התיכון.

מותר לכם להרגיש רגשות מעורבים בנוגע לשינויים האלה. דברו עם הורים אחרים, ובעיקר כאלה שחוו לאחרונה מעבר לתיכון או לחטיבה. יכול להיות שתקל עליכם הידיעה שגם ילדים אחרים מתקשים מעט להסתגל בהתחלה, אך מתייצבים בהמשך השנה.

ההורים המנוסים יוכלו לענות לכם על שאלות קטנות ולתת לכם טיפים מועילים בנוגע להתנהלות בבית הספר החדש.

אל תופתעו אם ילדכם אינו רוצה שתהיו נוכחים בחטיבת הביניים כמו שהייתם בשנים הקודמות. זכרו שהוא זקוק לתמיכתכם מחוץ לבית הספר, ושהמעבר הוא חלק מהאופן שבו הוא מפתח עצמאות רבה יותר. המשיכו לדבר עם ילדכם על בית הספר. אם קשה לכם לגרום לו להיפתח בפניכם, קראו את המאמר לדבר על בית הספר.

סימנים לכך שילדכם מתקשה

הסימנים לכך שילדכם מתקשה עשויים לכלול:

  • היעדר מעורבות בבית הספר החדש
  • דיבור מועט או בכלל לא על חברים חדשים
  • סירוב לדבר איתכם על בית הספר
  • עניין מועט או בכלל לא בעשיית שיעורי הבית
  • הערכה עצמית או ביטחון עצמי נמוכים – הוא עשוי להגיד שהוא “סתום”, “טיפש” או לא מבין כלום
  • חוסר רצון ללכת לבית הספר, או סירוב ללכת
  • צניחה בציונים או בביצועים האקדמיים.

אם הוא מתקשה, אל תחכו שהדברים ישתפרו מעצמם. נסו לגרום לו לדבר על רגשותיו, ספרו לו שרגשות הדאגה וחוסר הנוחות נורמליים, ונסו להעלות כמה שיטות לפתרון הבעיה. כמו כן, כדאי לשקול לדבר עם המורה, היועצת, פסיכולוג או רופא הילדים.

ילדים עם צרכים מיוחדים

המעבר לחטיבת הביניים או לתיכון עשוי להיות מאתגר יותר לילדים עם צרכים מיוחדים. חשוב לוודא היטב שילדכם – וכל המשפחה – מוכן היטב לשינוי, ויש לו גישה למידע המתאים.

ייתכן שתזדקקו למעט זמן נוסף כדי לתכנן את המעבר – אפשר אפילו להתחיל שנה קודם. המחלקה לחינוך מיוחד בעירייה יכולה לעזור לכם לוודא שהצרכים של ילדכם מתמלאים בבית הספר היסודי, בחטיבה ובתיכון.

אם אתם זקוקים לתמיכה נוספת או מודאגים, אפשר לדבר עם המורה של ילדכם, מנהלת בית הספר או רכזת השכבה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

הורים: כעס וניהול כעסים

כעס אצל הורים: מה צריך לדעת

כעס הוא רגש אנושי נורמלי, וכהורים, אך טבעי שתכעסו לפעמים. כל ההורים כועסים בשלב מסוים.

כעס יכול להיות גם דבר חיובי. לפעמים הוא נותן לכם אנרגיה לעשות מה שצריך, או לעמוד על שלכם. תחושת כעס, וההתמודדות איתו בדרכים חיוביות ובריאות, מאפשרות לכם לתת דוגמה טובה לילדים. למשל, אם אתם עוצרים לרגע כדי לנשום כמה נשימות עמוקות ולהסתלק במקום להתפוצץ, אתם מראים להם איך אתם רוצים שיתנהגו.

עם זאת, כעס יכול להיות שלילי, בעיקר אם הוא מתרחש לעתים קרובות ויוצא משליטה. אובדן שליטה בזמן כעס עלול להחמיר את הבעיות וליצור עימותים. אם אינכם נותנים לעצמכם זמן להירגע, אתם עלולים להגיד או לעשות דברים שלא עוזרים למצב ולא תוכלו לקחת אותם חזרה.

השהות בקרבת עימותים וצעקות מפחידה ילדים. אם קשה לכם לשלוט בעצמכם בזמן כעס, כדאי לפנות לאיש מקצוע. פנו לאיש מקצוע טיפולי, שיעזור לכם לערוך תוכנית לניהול כעסים. אם אתם כועסים כל כך עד שאתם פוחדים שתפגעו בילדכם, פנו מיד לקבלת עזרה. התקשרו לער”ן (עזרה ראשונה נפשית בטלפון) במספר 1201 הפועל 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע.

מדוע הורים כועסים לפעמים

כהורים, סביר להניח שאתם מטפלים בהמון דרישות ממקורות שונים ובהם העבודה, חיי המשפחה, המטלות בבית, פעילויות של הילדים ואירועים חברתיים. קל לאבד סבלנות ולכעוס כשאתם עסוקים ועייפים, כשהילדים אינם משתפים פעולה או כשהמצב לא מתרחש כפי שתוכנן.

לפעמים אתם מרגישים כעס או תסכול מבן או בת הזוג, בגלל חוסר הסכמה בנוגע להורות, למשמעת או מי עושה את המטלות בבית. הוויכוחים הללו עלולים להוביל לעימותים, בעיקר אם אתם חשים שחותרים תחת סמכותכם או שאינכם מקבלים תמיכה.

לעתים, הכעס או התסכול שחש ילדכם גורמים לכם לכעוס. לדוגמה, אם ילדכם כועס, מדבר אליכם בחוצפה או אינו עושה כפי שהתבקש, ייתכן שגם אתם תכעסו. אולי תתקפו חזרה באותו רגע ותתחרטו על כך בהמשך.

וישנם גורמים אחרים שמעלים את הסיכוי לכעס – כמו מחלה, לחץ בעבודה, קשיים כלכליים, היעדר שינה ומחסור בזמן פנוי. לפעמים אתם מרגישים שדוחקים אתכם לקצה.

אצל אנשים מסוימים, ההורות עשויה להעלות כעסים וקשיים בלתי פתורים או רגשות קשים אחרים מתקופת ילדותם. אם חוויתם טראומה, התעללות או הזנחה כילדים, סביר יותר להניח שתגיבו בצורה מוגזמת במצבים מסוימים או תתקשו לשלוט בעצמכם בזמן כעס.

לזהות את סימני הכעס

ייתכן שאתם מרגישים כאילו אתם פשוט יכולים להתפוצץ מכעס בלי שום התרעה, אבל למעשה, הגוף שלכם נותן לכם כמה סימנים מוקדמים. אם תזהו את הסימנים הללו, תוכלו לנקוט את הצעדים הדרושים כדי להירגע לפני שאתם מתפרצים.

סימני הכעס המוקדמים כוללים:

  • דופק מואץ
  • קיבה עצבנית
  • תסיסה – תחושת מתח או עצבנות
  • נשימה מואצת
  • מתח בכתפיים
  • לסתות וידיים קפוצות
  • הזעה.

חשיבה שלילית

חשיבה שלילית נפוצה מאוד בזמן כעס, ועלולה אף להחמיר אותו.

לדוגמה, ייתכן שהיה לכם יום קשה בעבודה ואתם לחוצים. כשאתם אוספים את הילדים מבית הספר, הם מתחילים להתווכח במושב האחורי, מה שמוסיף ללחץ שלכם וגורם לכם לתסכול. כשאתם מגיעים הביתה, הם מסרבים להוציא את תיקי האוכל שלהם מהאוטו ולשים את התיקים במקום, ואז אתם גם כועסים, גם מתוסכלים וגם לחוצים.

הנה כמה מחשבות שליליות שעשויות לצוץ במצב כזה:

  • “אף אחד אף פעם לא עוזר לי – אני צריכה לעשות הכל בעצמי”.
  • “אתם ילדים כאלה מרגיזים”.
  • “אם הייתם מתנהגים יותר טוב, לא הייתי כועס כל כך”.
  • “למה אתם רק רוצים לעצבן אותי?”

אם שמתם לב למחשבות כאלה, זה סימן לכך שאתם צריכים לעצור את מה שאתם עושים ולהירגע לפני שתאבדו שליטה ותתפוצצו בכעס.

כלים פשוטים לניהול כעסים

צעד ראשון: לזהות את הכעס

הצעד הראשון להתמודדות עם הכעס הוא לשים לב לסימנים המוקדמים. חשוב מאוד לזהות ולהגיד שאתם כועסים, גם אם רק לעצמכם. לדוגמה, “זה ממש מכעיס אותי”, או “אני מרגישה שאני מתחילה לכעוס”.

צעד שני: לנסות להירגע

ברגע שאתם מבחינים בסימנים המוקדמים של הכעס, אפשר לעשות כמה דברים כדי להירגע. הנה כמה רעיונות:

  • קחו נשימה ארוכה ושחררו אנחה. נסו להאט את הנשימה.
  • נסו להתרחק ממקור הכעס ועשו משהו שמרגיע אתכם, כמו להאזין למוזיקה, לדפדף בעיתון או פשוט להסתכל החוצה מהחלון.
  • צאו החוצה לריצה או להליכה בשכונה.
  • היכנסו למקלחת.
  • לכו למקום שקט לכמה דקות.

הסימנים לכך שאתם מתחילים להירגע כוללים האטה בקצב הלב והרפיית השרירים.

צעד שלישי: לחשוב על המצב

אחרי שנרגעתם, כדאי לחשוב שוב על המצב ולראות מה בדיוק קרה. כך תוכלו ללמוד מהחוויה, ולהתמודד טוב יותר עם מצבים דומים בעתיד. שאלו את עצמכם:

  • “עד כמה זה היה חשוב? למה כל כך התעצבנתי?”
  • “האם אני יכול להבין את המצב?”
  • “האם עליי לעשות משהו בנוגע לזה, או שאני יכול פשוט לשחרר?”

כדאי וחשוב להגיד לילדים ולבן או בת הזוג כיצד אתם מרגישים ומה אתם עושים כדי לטפל בזה, כדי להראות להם שיש דרך טובה יותר להתמודד עם הכעס שלהם. לדוגמה, “אני ממש כועס. אני צריך לצאת החוצה לכמה דקות כדי להירגע לפני שנדבר על זה”.

שימו לב: אל תנערו את התינוק שלכם, ואל תכו אותו, תבעטו בו או תשליכו אותו. פעולות כאלה עלולות להיגמר במוות, נכות או פגיעה חמורה. אם אתם חשים מוצפים או שאתם עומדים לאבד שליטה, הניחו את התינוק שלכם במקום בטוח, גם אם הוא בוכה, וצאו מהחדר כדי להירגע. הזעיקו את בן או בת הזוג, הורה, שכנה או כל מי שיכול לעזור לכם, עד שתתאזנו שוב.

לשמש דוגמה אישית טובה לילדים

אל תתנצלו אל הכעס עצמו, כיוון שכך אתם מעבירים את המסר שאסור לכעוס. מותר להרגיש כעס – אבל לא כדאי לצעוק, למשל. לכן, עדיף להתנצל על כך שצעקתם או שאיבדתם שליטה אך לא על הכעס עצמו. כך תראו לילדיכם שמותר לכעוס לפעמים. הדבר החשוב הוא למצוא דרכים בריאות וחיוביות להתמודד עם הכעס.

מה לעשות אם אינכם מצליחים לנהל היטב את הכעס שלכם

לפעמים יהיו מצבים שבהם לא תצליחו להתמודד היטב עם הכעס, תצעקו ותגידו דברים שתתחרטו עליהם אחר כך. זה טבעי וקורה לכולם. כשזה קורה, נסו לחשוב לרגע מה להגיד לילדים או לבן או בת הזוג. הנה כמה רעיונות:

  • “אני מצטערת שאיבדתי שליטה. בפעם הבאה אתרחק לרגע כדי להירגע בשלב מוקדם יותר”.
  • “סליחה שצעקתי. אנחנו יכולים לדבר על מה שקרה?”.
  • “סליחה. לא הייתי צריך להגיד את זה, למרות שכעסתי. הייתי צריך להתרחק רגע ולהירגע לפני שדיברנו”.

הרגשות מצטברים כשאתם עייפים ולחוצים. חשוב לטפל בעצמכם כדי לחוש רגועים יותר ומוכנים לפתור בעיות עם הילדים וכן עם בן או בת הזוג, בני המשפחה והחברים.

אם אתם מרגישים קושי להתמודד עם הכעס וקושי לשלוט בתגובותיכם לעיתים קרובות מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

תקשורת בין הורים: איך להקשיב

מדוע חשוב להקשיב?

הקשבה מובילה להבנה טובה יותר ביניכם לבין בני הזוג ומחזקת את מערכת היחסים שלכם לטווח ארוך. היא מקלה עליכם לפתור בעיות ביחד ולהתנהג באופן עקבי כלפי הילדים ומולם. כמו כן, הקשבה טובה מקלה על מלאכת גידול הילדים ותורמת למשפחה כולה.

ההקשבה עוזרת לילדיכם לפתח מיומנויות שנחוצות להמשך החיים. הילדים לומדים מהתבוננות במה שאתם עושים ואומרים, כולל האופן שבו אתם מתייחסים זה לזה ומתקשרים זה עם זה.

הקשבה ותקשורת: עקרונות הבסיס

הקשבה טובה מתחילה בכמה צעדים פשוטים, כגון:

  • לנסות לשים לב באמת כשבן או בת הזוג מדברים
  • לעודד את בני הזוג לדבר
  • להראות שאתם מבינים את נקודת המבט של בני הזוג – גם אם אינכם מסכימים איתה
  • להמתין עד שבני הזוג יסיימו לדבר לפני שתחוו את דעתכם.

טיפים להקשבה טובה

הפסיקו את כל מה שאתם עושים

אם בן או בת הזוג רוצים לדבר, הפסיקו את מעשיכם כדי שתוכלו להתבונן בהם ולתת תשומת לב מלאה למילים ולשפת הגוף שלהם. כיצד להראות שאתם נותנים להם תשומת לב מלאה?

  • עמדו או שבו מול בן או בת הזוג
  • הנהנו כדי להראות שאתם מקשיבים
  • ודאו שזרועותיכם אינן משולבות על החזה.

אם דעתכם מוסחת מכדי להקשיב כראוי, אמרו זאת וקבעו זמן אחר לשיחה.

שמרו את השאלות או ההערות לאחר כך

המתינו עד שבן או בת הזוג יפסיקו לדבר ורק אז דברו, גם אם אינכם מבינים משהו שאמרו. נסו שלא להסיח את דעתם באמצע.

התמקדו בהבנת הדעות והרגשות של בני הזוג

אל תקפצו ותגידו, “כן, אבל” כדי להסביר את נקודת המבט שלכם. תנו לבני הזוג לסיים את דבריהם קודם.

שאלו שאלות פתוחות

שאלות פתוחות מעודדות את בני הזוג לדבר ולתאר את הרגשות והדעות שלהם, במקום לענות ב”כן” או “לא”. לדוגמה, “תסביר לי עוד על…”.

תנו לבן או בת הזוג משוב חיובי ושאלו כמה שאלות כדי לנסות להבין מה הם אומרים. עם זאת, אל תשאלו שאלות רבות מדי – זה עלול להישמע כמו חקירה.

ודאו שהבנתם

חזרו על מה שבן או בת הזוג אמרו במילים אחרות. למשל, “אני שומעת שמלחיץ אותך להיות אחראי על האיסוף מבית הספר כל יום”. כך תוכלו לוודא שהבנתם את הנושא ואת רגשותיהם.

בקשו הבהרות

בקשת הבהרות מראה שאתם מעוניינים לדעת עוד על הדעות והרגשות של בן או בת הזוג. לדוגמה, “נראה לי שאת מתוסכלת בגלל איך שהדברים התנהלו”. היו כנים – בני הזוג שלכם יידעו אם אתם באמת מתעניינים.

אל תניחו הנחות

נסו לא להניח שבן או בת הזוג שלכם רוצים לפגוע, או ש”הם הבעייתיים”. גם אם הם אומרים משהו פוגע, נסו לחפש את הכוונות החיוביות או הניטרליות שמאחוריו.

לקבל עזרה

אם קשה לכם להשתמש בהצעות שהעלינו, תוכלו לנסות טיפול זוגי. פנו לאתר של האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי למציאת שירותי טיפול ברחבי הארץ.

אם אתם במערכת יחסים שכוללת אלימות במשפחה, התקשרו לקו סיוע, פנו לקבלת עזרה ועשו כל מה שצריך כדי להבטיח את שלומכם ושלום ילדיכם.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

כשסבא וסבתא מטפלים בנכדים

לטפל בנכדים: דברים שצריך לחשוב עליהם

אם אתם גרים ליד הנכדים, סביר להניח שתתבקשו לטפל בהם מדי פעם. בדומה לסבים ולסבתות רבים, אולי אפילו תתבקשו לספק מסגרת טיפולית קבועה יותר.

אם אתם שוקלים לטפל בנכדים, תצטרכו להביא כמה דברים בחשבוןתפקידכם כסבא או כסבתא הוא רק חלק אחד מחייכם. סביר להניח שעליכם לאזן בין הצרכים של הנכד לבין דברים אחרים כגון המטלות בבית, העבודה, הטיפול בהורים שלכם ופנאי לעצמכם.

מצד שני, כשאתם מבלים עם הנכד, הקשר ביניכם מתחזק והופך לחלק מהתפתחותו. מתן העזרה להוריו של הנכד הוא דרך מצוינת להעמיק גם איתם את הקשר.

אם הוריו של הנכד אינם יכולים לטפל בו, יכול להיות שתהפכו לאומנת קרובי משפחה. זהו מצב קיצוני. מקרה כזה יציב בפניכם אתגרים רבים. למעשה, אתם לוקחים על עצמכם תפקיד הורי.

מה לעשות כשתתבקשו לטפל בנכדים

האופן שבו תתמודדו עם הבקשה לטפל בנכדים תלויה מאוד בשאלה כיצד אתם מסתדרים עם הוריהם. הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם להסכים על הסדרי הטיפול בילד:

  • כדאי להתחיל את השיחה בכנות ובפתיחות. לדוגמה, אם אינכם בטוחים כיצד תוכלו להתמודד עם יום ארוך פעם בשבוע, אמרו להורי הנכד מה אתם מוכנים לעשות – “אני לא יכולה לטפל בו משבע בבוקר עד שש בערב, אבל אוכל להגיע אחר הצהריים פעם בשבוע”.
  • כדאי לתכנן מראש אם תהיו מוכנים לעזור בזמן מחלת הילד ובחגים. דברו עם הורי הנכד על מטפלים לגיבוי, במקרה שאתם או הנכד חולים, או במקרה שאתם נוסעים בחגים.
  • הדיונים הללו עשויים לעיתים “להתחמם”. אם זה קורה, הציעו לדבר על הכל כשכולם יהיו רגועים.
  • להורים יש הרבה דברים לטפל בהם – עבודה, משפחה, מערכות יחסים ועוד. לפעמים הם מרגישים שאינם מצליחים להתמודד עם הכל. אם הורי הנכד זקוקים מאוד להפסקה מהנכד ואינכם יכולים לעזור, תוכלו להציע אפשרויות אחרות. לדוגמה, “שאלת את ההורים של יוסי?” או “אולי תוכלו לעשות איזה סידור עם הורים אחרים מהגן שישמרו על הילדים?”. תוכלו גם להציע לשלם עבור בייביסיטר, אם מצבכם הכלכלי מאפשר זאת.
  • ·אם אתם שומרים על הנכד או מטפלים בו באופן קבוע, כדאי שתכירו את השגרה, הכללים וההרגלים שלו. שאלו את הוריו לפני שאתם עורכים שינויים בשגרה או בכללים, כדי להפגין כבוד לכללים ולשגרות שלהם.
  • אם אתם מטפלים בילד בבית שלכם, מותר לכם להמשיך בכללים המשפחתיים שלכם. לדוגמה, “אל תצא החוצה לבד”, או “אצלנו בבית לא אוכלים בסלון”.
  • אם הטיפול בנכד בשעות הלילה המאוחרות משפיע על המנוחה שלכם, אולי כדאי שתישארו ללון בביתו של הנכד או שתלינו אותו בביתכם.

מה תרגישו

יכול להיות שאתם נלהבים ושמחים לספק מסגרת חינוכית לנכד או פשוט לטפל בו. יש סבים וסבתות שאומרים שהטיפול בנכד מאפשר להם לשחק וליהנות עם הנכדים.

אחרים אינם מעוניינים לשמש כמסגרת החינוכית העיקרית של הילד. ולעיתים, נסיבות כגון מרחק, מצב בריאותי, עבודה ומחויבויות אחרות מובילות לכך שפשוט אי אפשר. תוכלו לבלות עם הנכד ולתמוך בהוריו בדרכים אחרות.

אם זה כך, דברו עם הוריו של הנכד על תפקידכם כסבים וסבתות ועל הציפיות שלהם בנוגע לטיפול בילד. תוכלו לעזור להם לחפש מסגרות ביחד.

נושאים נפוצים לדיון

לצאת לחופשות

סבים וסבתות מגלים לעיתים שהצורך לטפל בנכדים מקשה עליהם לצאת לחופשה. אם אתם מתכננים חופשה, הודיעו להורי הנכד זמן רב מראש, כדי לעזור להם להתכונן – ייתכן שיהיה קשה מאוד להחליף אתכם בתפקיד!

הם יוכלו לשכור מטפלת, לבקש מחברים או מבני משפחה אחרים או לקחת ימי חופש מהעבודה. ואולי גם המשפחה שלהם תוכל לצאת לחופשה.

להתמודד עם ההתנהגות של הנכד

ההתמודדות עם התנהגותו של הנכד עשויה להיות מאתגרת לפעמים, וסביר להניח שאופן ההתמודדות עם התנהגות של ילדים השתנה מאז שילדיכם היו קטנים. למידע וטיפים פרקטיים נוספים, קראו את המאמר כיצד לחזק התנהגות טובה.

אם אתם מודאגים בגלל הנכד, נסו לדבר על כך עם הוריו. לדוגמה, תוכלו לדבר איתם על האסטרטגיות שמועילות להם כשילדם מתנהג באופן מאתגר, כדי שתדעו כיצד לנהוג להבא. שיחות על התנהגותם של ילדים עלולות להיות מורכבות, ולכן כדאי להישאר רגועים ולהבהיר להורים שלא הייתם בטוחים מה לעשות.

משמעת והנכד שלכם

ייתכן שתרצו לייעץ להורי הנכד על שיטות להקניית משמעת, אך זה אינו תפקידכם. קבלת החלטות על משמעת היא זכותם ובאחריותם.

עדיף לשאול אותם כיצד ירצו שתתמודדו עם ענייני משמעת, ולפעול לפי מה שיגידו. כמו כן, אם אתם רוצים לכופף קצת את החוקים, שאלו קודם אם אפשר. שאלות פשוטות כמו “אכפת לך אם היא תישאר ערה קצת יותר מאוחר”, או “אפשר לתת לו סוכרייה אם התנהג יפה?” יעזרו לכם להימנע מחוסר הבנה.

הכסף חשוב

סבים וסבתות רבים אינם מקבלים תשלום על כך שהם מטפלים בנכדים, אבל הטיפול עלול להיות יקר. מזון, תחבורה והעסקת הנכד – הכל מצטבר. אם מצבכם הכלכלי אינו מאפשר את מימון השהיה של הנכד אצלכם – דברו עם הורי הנכד על כך שיספקו סכום מסוים – לדוגמה, מתוך קצבת ילדים – כדי לעזור לכם לשאת בעלויות.

אם אתם מחפשים דרכים להעסיק את הילדים, אינכם חייבים להוציא הרבה כסף. לעיתים קרובות אפשר להפוך דברים פשוטים ויומיומיים בבית לצעצועים ולמקור נהדר לפעילויות חופשיות.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

כללים וגבולות במשפחה המשולבת

כללים וגבולות במשפחה המשולבת: עקרונות הבסיס

הצבת גבולות וקביעת כללים משפחתיים הן עניינים מורכבים בכל משפחה. המצב עשוי להיות מסובך אף יותר במשפחות משולבות:

  • המשפחות שמתחברות זו לזו עשויות לחשוב באופן שונה על הכללים והגבולות
  • הילדים ובני הזוג החדשים עדיין לומדים להכיר זה את זה
  • לעיתים קרובות, ילדים ובני נוער אינם מחבבים את הכללים החדשים של בני הזוג החדשים או שהם אומרים להם מה לעשות
  • ילדים שחיים בשני משקי בית שונים מתמודדים עם שתי מערכות כללים שונות.

אך אותם דברים שפועלים היטב אצל משפחות ‘אחרות’ עשויים לעזור גם למשפחות משולבות לעבוד יחד. למשל:

  • הפגנת חום וחיבה
  • הפגנת עניין והקשבה לדאגות ולנקודות המבט של כולם
  • קביעת כללים וציפיות ברורים וקבועים לילדים, כולל תוצאות למה שיקרה אם מפרים את הכללים.

כללים במשפחה משולבת

כששתי משפחות חוברות זו לזו, הן מביאות עמן היסטוריה שונה, כללים וציפיות שונים. הילדים כבר רגילים לכללים שנהוגים בבית של אימא ובבית של אבא. לעיתים קרובות הם חשים צורך למרוד, בעיקר אם יש יותר מדי כללים חדשים בחודשים הראשונים במשפחה המשולבת. אפשרו לכולם להסתגל לפני שאתם קובעים כללים חדשים. העצות הבאות עשויות לעזור:

  • נסו לקבוע כללים דומים בשני משקי הבית של הילדים, ולשמור על הכללים הקיימים – לדוגמה, בנוגע לשעת ההשכבה.
  • התחילו בכללים שנוגעים לבטיחות ולמתן כבוד – בעיקר בין ילדים שאינם אחים ביולוגיים.
  • שמרו על ראש פתוח ותנו לילדים לחשוב אילו כללים הוגנים לדעתם – למשל, דברו על שעת החזרה הביתה עם הילדים הגדולים יותר, וקבעו רמות שונות של דמי כיס לילדים בהתאם לגילם.
  • קבעו כללים חיוביים: למשל, לברך זה את זה בבוקר, להיות אדיבים ומנומסים, להגיד שלום כשיוצאים מהבית, להגיד תודה ובבקשה ולדפוק בדלת לפני שנכנסים לחדר. כללים חיוביים עובדים בדרך כלל טוב יותר מאשר כללים שליליים, כמו “אל תתעלמו מאנשים”.
  • בזמן שכולם מתרגלים לכללים החדשים, נסו להיות סבלניים ושבחו ותגמלו את ילדכם כשעשה מה שביקשתם – למשל, “עזרת לי כל כך יפה הבוקר, וראיתי שזה היה לך קשה. כל הכבוד!”
  • הצמידו את רשימת הכללים למקרר כך שכולם יראו אותם ויוכלו להיזכר בעת הצורך.

האחריות לכללים ולגבולות במשפחה משולבת

ילדים נוטים להסתגל טוב יותר ולחוש בטוחים יותר במהלך השנתיים הראשונות במשפחה משולבת אם ההורה שלהם ממשיך להוות מקור עיקרי לאהבה ולדאגה, וגם האדם העיקרי ש”מחליט עליהם”, כולל אחריות לקביעת הציפיות והכללים ההתנהגותיים בבית, וגם התוצאות להפרתם.

עם זאת, גם לבני הזוג שאינם הורים ביולוגיים יש תפקיד תומך וחשוב. מומלץ שאתם ובני הזוג שלכם תעבדו יחד על יישום הכללים והגבולות במשפחה, כדי להסתגל אליהם בקלות רבה יותר.

כבני הזוג שנכנסו זה עתה למשפחה החדשה, תוכלו לעזור בגיבוי הכללים שהנהיגו בן או בת הזוג – למשל, “אני מסכים עם אימא בעניין הזה. תורך לשטוף כלים הערב”. לפעמים תצטרכו להיות אחראים על עמידה בכללים כשבן או בת הזוג לא נמצאים. לדוגמה, “אימא שלך אמרה שתוכל לצפות בטלוויזיה רק אחרי שתסיים את שיעורי הבית. תגיד לי אם אתה צריך עזרה”.

במקרה כזה, אם ילדיהם של בן או בת הזוג מתווכחים איתכם, תוכלו להיות מעט קשוחים יותר – למשל, “כשתראה לי שסיימת את שיעורי הבית, תוכל לצפות בטלוויזיה”. אם גישה זו גורמת לבלגן, בן או בת הזוג שלכם יוכלו לטפל בכך מאוחר יותר. ייתכן שתצטרכו לכנס פגישה משפחתית על הנושא.

אחרי שכל בני המשפחה המשולבת שלכם יתאקלמו, וילדכם ילמד להכיר את בן או בת הזוג החדשים שלכם, סביר להניח שיסכים לקבל הוראות וכללים גם מהם.

הורות בצוות במשפחה משולבת

הורות בעבודת צוות משמעה לעבוד ביחד ולהסכים באופן כללי על הגישה שלכם כלפי הורות – לדוגמה, להסכים על כללים שנוגעים לתקשורת מכבדת, לשעת ההשכבה, לאכילה וכן הלאה. עם זאת, קביעת הכללים, הציפיות ההתנהגותיות והתוצאות עלולה להיות קשה לפעמים, וסביר להניח שתיתקלו בכמה מכשולים. עבודת צוות תעזור לכם לעבור את כל האתגרים.

נוסף על כך, עבודת הצוות מאפשרת לכם לגבות האחד את השני, כך שילדכם לא יגרום לכם להתעמת זה עם זה. למשל, ילד עשוי להגיד לבן הזוג של אמו, “אימא אמרה שאני יכול לצפות הערב בטלוויזיה”. גם אם בן הזוג חושב שזה לא רעיון טוב כל כך, הוא יגבה את בת הזוג והם ידברו על כך מאוחר יותר.

אם אינכם מסכימים עם החלטתם של בני הזוג, נסו שלא להתווכח על כך לפני הילדים. כדי להתמודד עם עימותים טוב יותר, נסו לדבר על העניינים האלה כשאתם לבדכם ומרגישים רגועים יותר. מומלץ אפילו לקבוע פגישות קבועות מדי שבוע כדי לדבר על הבעיות.

כדאי לקבל את העובדה שאין דרך התנהלות אחת נכונה, כדי שכולכם תוכלו לעבוד יחד ולמצוא את הגישה המתאימה ביותר למשפחה המשולבת. סביר להניח ששניכם תצטרכו להתפשר ולהתאים את עצמכם מעט.

דרך נוספת להראות לילדים שאתם ובן או בת הזוג עובדים יחד כצוות היא לקבוע פגישות של כל המשפחה כדי לדון בכללים ובגבולות החדשים והמשתנים. נכון, עדיף שאתם אלה שתיקחו אחריות על ילדיכם, ובן או בת הזוג ייקחו אחריות על ילדיהם, אך הפגישות המשפחתיות מאפשרות לילדים לראות שההורה שלהם ובן או בת הזוג החדשים משתפים פעולה וקובעים את כל הכללים יחד – מה שיקל עליהם לקבל את הכללים שקבעתם.

קראו על טכניקות לפתרון בעיות – דרך למציאת פתרונות חדשים ויצירתיים גם אם אתם מרגישים תקועים או לא מצליחים לעבד את המצב. הטכניקות הללו יכולות לעזור גם במקרה של חוסר הסכמה מובהק בנוגע לכללים ולגבולות בתוך המשפחה.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

עבודה עם אנשי מקצוע לטיפול בצרכים מיוחדים

מה לחפש אצל אנשי המקצוע

אנשי המקצוע שמטפלים בצרכים המיוחדים של ילדכם צריכים להיות כשירים, מיומנים ובקיאים בתחום מומחיותם. סביר להניח שמערכת היחסים המשותפת שלכם תהיה מוצלחת אם יהיו להם שלוש איכויות עיקריות:

מקצועיים

כלומר, אנשי המקצוע צריכים:

  • להתנהג אליכם בנימוס ובכבוד 
  • להסביר לכם בפירוט מדוע אתם זקוקים לפגישות מסוימות
  • לתת לכם מידע או משאבים אחרים בצורה שמועילה לכם
  • להפנות אתכם לשירותים מתאימים אחרים (כולל שירותי טיפול מקצועיים אחרים וקבוצות תמיכה)
  • לדבר עם אנשי המקצוע האחרים שקשורים לטיפול בילדכם (בהסכמתכם).

שמים את המשפחה במרכז

כלומר, אנשי המקצוע צריכים:

  • להביא בחשבון את צורכי המשפחה כולה כשהם עובדים איתכם ועם ילדכם. עליהם להתמקד במציאת פתרונות שעובדים לא רק עבור הילד – אלא לכל המשפחה. צפו שישאלו אתכם שאלות רבות על ההתנהלות המשפחתית שלכם
  • לחפש את החוזקות של המשפחה ולהיעזר בהן
  • להקשיב לדאגותיכם ולעודד אתכם להגיד את דעתכם, לשאול שאלות, לשתף רעיונות ומידע ולהציע הצעות
  • להעריך את תפקידכם כמי שמגן על זכויותיו של ילדכם
  • לעבוד איתכם בשיתוף פעולה לטובת הילד
  • לפתח אסטרטגיות יצירתיות שמתאימות באופן מיטבי לחיי היומיום של משפחתכם.

שמים את הילד במרכז

כלומר, אנשי המקצוע צריכים:

  • לראות את הילד שלכם כאדם שלם, ולהתבונן בו מעבר למגבלה שלו
  • לשים לב למה שהוא יכול לעשות, ולא למה שאינו יכול לעשות, ולהשתמש בחוזקות שלו
  • להתייחס אליו בכבוד ובצורה נאותה
  • להציב לו יעדים ומטרות ניתנים להשגה שלא יכריעו אותו
  • להפגין סיפוק והנאה מהתקדמותו ומהישגיו של ילדכם.

קל לפעמים להרגיש שאנשי המקצוע מאפילים עליכם, או להרגיש שאתם מוסרים להם את הילד שלכם, אבל התפקיד שלכם חשוב. ייתכן שאתם חוששים שאתם נתפסים כ”קשים” אם אתם דוחפים לקראת מה שאתם רוצים, אך אתם אלה שמכירים את ילדכם הכי טוב, והמחויבות שלכם כלפיו היא הגדולה ביותר. אל תסכימו לשום דבר שאינכם מרוצים ממנו, שאינכם בטוחים לגביו או שמבלבל אתכם.

מערכת היחסים של אנשי המקצוע עם ילדכם

בין אם ילדכם הוא תינוק קטן או ילד גדול יותר, עליכם לצפות מאנשי המקצוע:

  • להצליח לתקשר בקלות עם ילדים
  • לדבר ישירות עם ילדכם כשצריך
  • להגיד עליו דברים מועילים שראוי שישמע, ולהימנע מלדבר עליו כאילו אינו נוכח, גם אם הם מדברים איתכם
  • להיות רגישים אליו ולשים לב אם הוא מציג סימנים של אי נוחות, מילולית או בלתי מילולית, ולהגיב בהתאם.

מה לעשות אם אינכם מסכימים עם אנשי המקצוע

לפעמים לא תסכימו עם אנשי המקצוע שעובדים איתכם. לדוגמה, ייתכן שתרגישו שילדכם אינו מקבל מספיק תמיכה. הנה כמה צעדים שאפשר לעשות כדי לפתור אי הסכמה.

ראשית, דברו ישירות עם איש המקצוע. ברוב המקרים תוכלו לפתור כך את הדברים. ככל שמערכת היחסים שלכם חזקה יותר, כך יהיה קל יותר להתגבר על אי הסכמות. קבעו פגישה מיוחדת כדי לדבר על הדברים שמטרידים אתכם. קשה לקיים דיון רציני על רגל אחת, כשילדכם נוכח במקום.

הטיפים הבאים לתקשורת יעזרו לכם בזמן הדיון:

  • אמרו בכנות וברגישות מה מטריד אתכם.
  • הביעו את החששות שלכם בצורה ספציפית.
  • אל תעבירו ביקורת על איש המקצוע או על המקום שבו הוא עובד. סביר יותר להניח שתזכו לתגובה מועילה אם איש המקצוע ירגיש שאתם עובדים יחד.
  • הקשיבו לדבריו – הוא אמור לראות את טובת הילד בדיוק כמוכם.
  • נסו לראות את המצב מנקודת מבטו, כיוון שהוא עשוי להעלות כמה רעיונות מעניינים.

אם העניין חמור מאוד או שלא נוח לכם להעלות אותו, שקלו להביא איתכם עוד מישהו שיתמוך בכם. הודיעו לאיש המקצוע מראש שמישהו יצטרף אליכם.

אם אינכם מצליחים לפתור את הבעיה מולו ישירות, קבעו פגישה עם האחראי על התחום או המנהל. ברוב השירותים יש מדיניות ונהלים שמיועדים לפתרון חילוקי דעות בין הורים לבין אנשי הצוות.

מה מכוון את התנהגותו של איש המקצוע?

רוב האנשים שאיתם תעבדו ישתייכו לאיגוד מקצועי. לרוב האיגודים הללו יש קוד אתי וסטנדרטים מקצועיים, שמגדירים את תחומי האחריות המקצועיים שלהם. הנה כמה דוגמאות לאיגודים כאלה:

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

פורנוגרפיה: איך לדבר עם ילדים בני 9-11

מה זה פורנוגרפיה?

הרבה הורים שואלים את עצמם מהי הדרך הנכונה להסביר לילדים מה זה פורנוגרפיה בשפה ובצורה אשר הילדים יוכלו להבין בצורה נכונה. אז, מה זה פורנוגרפיה? פורנוגרפיה היא חומר בעל תכנים מיניים בוטים שנועדו לעורר מינית את האנשים שצופים בה. היא כוללת תמונות ווידאו של אנשים עירומים או עירומים חלקית, שמקיימים יחסי מין או נראים כאילו הם מקיימים יחסי מין, או עושים מעשים מיניים. בפורנוגרפיה לרוב לא מדובר בהתרחשויות אמיתיות אלא בהצגה מבויימת.

כיצד פורנוגרפיה משפיעה על ילדים, בני נוער ואנשים צעירים

היום ידוע שילדים רבים במחצית השניה של בית הספר היסודי נתקלים בפורנוגרפיה בדרך כלל במקרה. ההיתקלות הזו עשויה לבלבל אותם, כיוון שהם רואים דברים שאינם מבינים באופן מלא.

כמו כן, פורנוגרפיה יכולה להשפיע על הגישה של בני נוער ואנשים צעירים כלפי מין, על טעמים מיניים ועל מערכות יחסים. לדוגמה, חלק גדול מהפורנוגרפיה ה”רגילה”, שניתן למצוא בקלות יחסית, יכול להעביר מסרים קשים כגון:

  • הסכמה הדדית ומין בטוח אינם חשובים
  • מעשים מיניים שנעשים באלימות או באגרסיביות הם טבעיים ומושכים
  • מערכות יחסים אוהבות אינן חשובות
  • התנהגות אגרסיבית כלפי נשים היא טבעית ומקובלת.
  • דימוי הגוף בראי שחקני הפורנוגרפיה- כגון היעדר שיער גוף, אברי מין ושדיים גדולים וכו’

המסרים האלה יכולים להשפיע לרעה על בנים ובנות גם יחד. צפייה קבועה בפורנוגרפיה עלולה להשפיע על יכולתם של הילדים ליצור מערכות יחסים בריאות. חשוב לדבר על פורנוגרפיה עם בנים ובנות כאחד.

לדבר עם ילדים על פורנוגרפיה

דיבור על פורנוגרפיה לא יגזול מילדכם את תמימותו – להפך: שיחה פתוחה על פורנוגרפיה היא אחת הדרכים הטובות להגן עליו מפני השפעתה. ניתן לשלב את השיחה על כך כחלק משיחה על מין ומיניות שתנהלו עם ילדכם ועל מערכות יחסים מכבדות, או כשמדברים על שימוש בטוח באינטרנט.

אפשר להתחיל לדבר עם ילדכם על פורנוגרפיה כבר בסביבות גיל שבע, בהתאם לבשלותו של הילד, אם אתם חושבים שהוא מוכן וכמה הוא משתמש באינטרנט. לדוגמה, מומלץ לדבר איתו אם ילדכם משתמש באתרי משחקים חינמיים לילדים, שכוללים לעתים קרובות פרסומות בעלות אופי מיני.

כדי להתחיל את השיחה, שאלו כמה שאלות. לדוגמה:

  • האם שמעת על פורנוגרפיה?
  • מה שמעת על זה?
  • האם מישהו מדבר על זה בבית הספר?
  • האם אי פעם צפית בפורנוגרפיה – למשל, בתמונות של מבוגרים עירומים?
  • יש לך שאלות על דברים ששמעת?

כך, למשל, תסבירו לילדכם מה זה פורנוגרפיה, מדוע היא נמצאת באינטרנט ומדוע עדיף להימנע ממנה: “פורנוגרפיה כוללת תמונות וסרטוני וידיאו על מין. יש מבוגרים שמתבוננים בסרטונים של אנשים שמקיימים יחסי מין, אבל התמונות האלה מיועדות למבוגרים בלבד, לא לילדים. יש הרבה פורנוגרפיה שמראה אנשים עושים הצגה של דברים שאתה לא ממש יכול להבין עדיין ושאינם מתבצעים כך במציאות, במערכות יחסים בריאות ובוגרות. אז אני רוצה לבקש ממך לא להסתכל בפורנוגרפיה, גם אם אתה נתקל בה במקרה. אם אתה נחשף לתמונות של אנשים עירומים אני מבקש שתספר לי”.

אם יש לו שאלות, עדיף לענות עליהן בקצרה ובכנות ולא להיכנס לפרטים. אם אינכם יודעים את התשובה לשאלה, מותר לכם להודות בכך – פשוט אמרו לו שתחשבו על התשובה ותחזרו אליו בהמשך.

מומלץ להיכנס לאינטרנט עם ילדכם באופן קבוע, כדי לשחק במשחקים או לחפש דברים שמעניינים את שניכם. אם אתם נתקלים בדימויים פורנוגרפיים או מיניים בזמן הגלישה, השתמשו בכך כהזדמנות להסביר לו מדוע הדימויים הללו שם, ומה עליו לעשות אם הוא נתקל בהם.

היכן הילדים מוצאים פורנוגרפיה?

בדרך כלל, ילדים נתקלים בפורנוגרפיה באינטרנט. יש פורנוגרפיה רבה ברשת, והאינטרנט המהיר והסמארטפונים מובילים לכך שכל אחד יכול למצוא אותה במהירות ובקלות.

רוב הילדים הצעירים שנתקלים בפורנוגרפיה עושים זאת במקרה. לדוגמה, הם עשויים:

  • ללחוץ על מודעות פופ-אפ באתרי משחקים לילדים – מודעות אלה עשויות לכלול חומרי פרסום בעלי דימויים מיניים וקישורים לתוכן מפורש יותר
  • לחפש מידע ברשת ולהגיע בטעות לתמונות בעלות תוכן מיני – למשל, ילד שמחפש תמונות של חתולים באינטרנט ומקיש את המילה האנגלית “pussy”, או הקלדה בטעות של XXX.
  • לצפות בפורנוגרפיה שחברים  או אחים בוגרים מראים להם
  • לראות מעשים מיניים ותכני אלימות מינית בתוכניות טלוויזיה כגון משחקי הכס או במשחקי וידיאו כמו GTA.
  • להתקל בסרטים מצויירים שהוחדר לתוכם תכנים מיניים כמו דיבוב אלטרנטיבי למקור בשפה גסה
  • לקבל פניה עם תוכן מיני מפדופילים ברשת

למנוע גישה לפורנוגרפיה בבית: עצות מעשיות

הנה כמה רעיונות שיעזרו לילדכם להימנע מלהיתקל במקרה בפורנוגרפיה בבית:

  • עודדו את ילדכם להשתמש במחשבים, מחשבים ניידים, טאבלטים וסמארטפונים באזורי המשפחה בבית, כדי שתדעו מתי הוא גולש באינטרנט.
  • אמרו לילדכם לא ללחוץ על מודעות קופצות (“פופ-אפ”) או מודעות בצדי העמוד (“סיידבר”).
  • הפעילו בקרת הורים על גלישה ברשתות חברתיות, משחקים מקוונים ודפדפנים. הסבירו לילדכם שהפעלתם את הבקרה כדי להגן עליו מפני היתקלות פתאומית בתכנים למבוגרים. השתמשו בתוכנות סינון לגלישה באינטרנט כגון ‘רימון’ או Netspark, על מנת להגביל ולנטר את התוכן אליו נחשפים ילדיכם.
  • אם אתם צופים בתוכניות טלוויזיה בעלות תוכן מיני מפורש – כמו משחקי הכס למשל- ודאו שילדכם ישן או נמצא מחוץ לבית בזמן הצפייה. ודאו שילדכם אינו יכול לצפות בתכנים כאלה באמצעות שימוש באתרי סטרימינג או טלוויזיה בתשלום.
  • אם בצפיה משותפת אתם נתקלים בתכנים הכוללים מגע בהסכמה – הפנו את תשומת הילדים בשיחה הולמת גיל (“לדג’ איזה חמודים שהם מתנשקים, רואים על הפנים שלהם ששניהם מעוניינים בכך ונהנים”). אם נתקלים במגע כפוי שוחחו גם על זה- תראו”: “הוא לא מעוניין. במצב כזה ממש אסור לה להמשיך לגעת בו”.

אפשר לדבר על הדברים שעליו לעשות במצבים שונים. לדוגמה:

  • מה לעשות אם מישהו מתחיל לצפות בפורנוגרפיה בזמן מסיבת פיג’מות?
  • מה לעשות אם חבר אומר, “היי, תראה את האתר הזה – הוא ממש מגניב”?
  • מה לעשות אם רוצים לדעת יותר על מין ועל גוף האדם?
  • מה לעשות אם במקרה לחצת על קישור שמוביל לאתר פורנוגרפי

מומלץ לקיים שיחות פתוחות וכנות עם ילדכם על מין ופורנוגרפיה, ולהגיד משהו בסגנון, “גם אם משהו מכל הדברים האלה קורה, אתה לא תסתבך. אתה יכול לבוא ולדבר איתי על זה. אם אני לא נמצא, ספר למבוגר שאתה סומך עליו”.

חלק גדול מהמומחים סבור שעדיף שלא להשתמש ביישומים הכוללים מצלמות שמאפשרים לכם להשגיח בחשאי על פעילותו של ילדכם באינטרנט. השגחה כזו מעבירה מסר שאינכם סומכים עליו, ועלולה לפגוע במערכת היחסים שלכם.

מה לעשות אם הילדים צופים בפורנוגרפיה

אם אתם מגלים שילדכם צופה בפורנוגרפיה, הישארו רגועים. כשאתם רגועים, אתם יכולים לדבר עם ילדכם בצורה אוהבת, בונה ותומכת. חשוב לדבר על כך כדי לוודא שמה שראה לא גרם לו טראומה, ולהעביר מסר שהוא יכול לדבר איתכם בכל עת על דברים מפחידים או מבלבלים. כך יכול ילדכם להרגיש מוגן ובטוח.

כיצד לדבר עם ילדים שצפו בפורנוגרפיה בטעות

בתחילת השיחה, הבטיחו לילדכם שהכל בסדר והוא לא הסתבך בשום דבר. אמרו, למשל, “שמעתי שמישהו בבית הספר הראה לכמה מכם תמונות מיניות. זה לא מסבך אותך, אבל אנחנו יכולים לדבר על זה?”

אם ילדכם אומר לכם שראה משהו מפחיד או מגעיל באינטרנט, שאלו אותו כמה שאלות שיעזרו לו לדבר יותר:

  • איפה הייתה התמונה כשראית אותה?
  • איך הרגשת כשראית אותה?
  • מה עשית אחרי שראית אותה?

אין צורך לבקש ממנו להסביר מה ראה בפירוט. אפשר לבקש ממנו להראות לכם. הפרטים עשויים לצוץ בשיחות הבאות.

אמרו לו שמרגישים הרבה יותר טוב אם מדברים על דברים שמטרידים אותנו. לדוגמה, “כשלא מספרים משהו שמדאיג אותנו, אנחנו עלולים לדאוג עוד יותר. המחשבות ממשיכות לתסוס בנו, ואנחנו עלולים להרגיש מאוד בודדים ולחוצים”. כך ירגיש ילדכם שאפשר לדבר איתכם.

מה להגיד כשילדים צופים בפורנוגרפיה במכוון

ייתכן שילדכם חיפש פורנוגרפיה במכוון או מצא אותה בחיפוש של מילים כגון “נשיקות” או “תחת”. אם זה קורה, אמרו לילדכם שמותר לו להיות סקרן ולתהות מהם יחסי מין. לאחר מכן, הסבירו מדוע אתם חוששים מפורנוגרפיה.

לדוגמה, “מין הוא משהו שמבוגרים עושים כששניהם רוצים ודואגים זה לזה. פורנוגרפיה נועדה למבוגרים, לא לילדים. זו לא דרך טובה לקבל מידע על מין כיוון שפורנוגרפיה אינה אמיתית, ולפעמים היא מראה אנשים שעושים דברים שאינם רוצים באמת לעשות. אז אני רוצה לבקש ממך לא להסתכל בפורנוגרפיה אם אתה נתקל בה במקרה”.

מה יכול ילדכם לעשות בעתיד
ילד שיודע מה לעשות אם הוא נתקל שוב בפורנוגרפיה ירגיש פחות מבוהל או מודאג. לדוגמה, אפשר להגיד לו שיש דברים שלא נועדו לעיני ילדים, ולכן כדאי לו להסתכל במהירות הצדה או להסתיר את עיניו. כמו כן, אם הוא רואה משהו שגורם לו להרגיש לא נוח או מבולבל, עליו לדבר איתכם או עם מבוגר אמין אחר בהקדם.

כדאי לדבר עם ילדכם גם על סקסטינג (שליחת הודעות מיניות). סקסטינג שונה מצפייה בפורנוגרפיה, כיוון שמדובר בשיתוף או בהעלאת תמונות מיניות של עצמם או של אנשים אחרים שאתם מכירים.

מידע חשוב נוסף להורים תוכלו למצוא באתר מידע אמין על מין.

 

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר  Raising Children Network

אכילה בריאה והתעמלות להורים

אכילה בריאה והתעמלות: עקרונות הבסיס

קל ומהנה יותר להיות הורים כשמרגישים טוב. שמירה על בריאות ואורח חיים פעיל תעזור לכם להיות ההורים שאתם רוצים להיות, ולהרגיש בריאות ורווחה כללית.

הדברים החשובים ביותר לבריאות טובה הם אכילה בריאה והתעמלות – לאזן בין מה שאתם אוכלים ושותים כדי לקבל מספיק אנרגיה, ולנוע מדי יום כדי לשמור על כושר גופני.

פעילות גופנית: טיפים להורים

יכול להיות שאתם עסוקים מכדי לדחוס התעמלות לשגרה היומית. ייתכן שבסוף היום – ולפעמים אפילו כבר בתחילת היום! – אתם עייפים ורק רוצים לנצל כל דקה למנוחה. אך האם ידעתם שפעילות גופנית מגבירה את רמות האנרגיה ומשפרת את ההרגשה?

אם זמנכם קצר, הדרך הקלה יותר היא להכניס את הפעילות הגופנית לתוך הפעילויות היומיומיות הרגילות. אפשר לצאת לסיבוב עם הילד, לבעוט בכדור יחד בגינה, או ללכת לסופר לקנות כמה דברים במקום לנסוע ברכב. אפשר אפילו לרקוד טנגו עם שואב האבק, אם זה מה שעושה לכם את זה!

מה שחשוב הוא התנועה עצמה – כ-30 דקות מדי יום. אפילו כמויות קטנות של פעילות גופנית, שמסתכמות בחצי שעה ביום, יכולות לרומם את האנרגיה. כדאי גם להכניס כמה תרגילים קבועים נמרצים יותר, שממש עוזרים לשמירה על הבריאות.

יש עוד שלוש סיבות טובות להישאר פעילים:

  • הרפיה
  • הנאה בחברה – הפעילות מאפשרת לכם להתעדכן עם חברים, לשחק או לצאת להליכה עם אנשים
  • סיפוק אישי מהבריאות והרווחה הכללית.

למידע נוסף, קראו על אפשריבריא – התוכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים של משרד הבריאות.

אכילה בריאה

אכילה בריאה מספקת לכם את האנרגיה הדרושה לפעילות במהלך היום ושומרת על תזונת הגוף כדי שיוכל לפעול באופן מיטבי.הכנת ארוחות מאוזנות ובריאות עלולה להישמע כמו משימה גדולה מדי להורה העסוק. אבל ברגע שיודעים אילו מזונות מספקים את הרכיבים התזונתיים הדרושים, קל יותר לבחור מזון בריא ולאכול היטב.

הגוף שלכם צריך:

  • פחמימות – כגון תפוחי אדמה, אורז ולחם – לצורך אנרגיה
  • מקור קבוע של חלבון כגון בשר, דגים וקטניות, לתיקון הרקמות ולשמירה על הגוף במצב טוב
  • ויטמינים למערכת החיסון והבריאות הכללית
  • מינרלים חיוניים כגון ברזל, סידן ואבץ לתהליכים הכימיים שמתרחשים בגוף ולצמיחתו
  • מזון שמכיל פיטוכימיקלים שעוזרים להגן על הגוף מפני שלל מחלות.

שתיית משקאות רבים תעזור למניעת התייבשות, שעלולה לגרום לכם להרגיש עייפים ותשושים אף יותר. מים הם הנוזל הטהור, הפשוט והזול ביותר – הכמות המומלצת היא שמונה כוסות ביום.

משקאות שמכילים אלכוהול וקפאין למעשה שואבים נוזלים ממערכות הגוף. אם אתם שותים משקאות כאלה, הוסיפו עליהם עוד כוס מים.

טיפים לאכילה בריאה ומהירה

הטיפים הבאים יעזרו לכם לחסוך זמן, להכין ארוחות בריאות במהירות, ולשמור על תזונה טעימה ומאוזנת בלי להיות טבחי גורמה או להוציא המון כסף.

רעיונות לארוחות בזק

  • אפשר להכין ארוחות כמו פסטה טרייה עם ירקות או סלט, שממש ממריצות את הגוף, בדקות ספורות בלבד.
  • ביצים מקושקשות, ביצים קשות או חביתה הן אפשרות מהירה, בריאה ומגוונת.
  • פירות, מקלוני ירקות, גבינה, מטבלים ויוגורט הם חטיפים בריאים וקלים כשאתם עסוקים עם התינוק או בעבודה.
  • ירקות קפואים הם קיצור דרך מעולה להכנת ארוחות בריאות, טעימות ומזינות.
  • אם נגמרו לכם המצרכים והאנרגיה, חפשו אפשרויות טייקאווי בריאות, כמו אורז מוקפץ עם ירקות (הקפידו על כמויות השמן).

מזון שתמיד כדאי להחזיק במזווה

  • החזיקו בבית ירקות עם אורח חיים ארוך כמו תפוחי אדמה, גזרים ובצלים.
  • כדי לקבל אנרגיה, אחסנו במזווה פסטה יבשה מקמח מלא ומקורות אחרים לפחמימות, כמו אורז עם מדד גליקמי נמוך, אטריות יבשות, קטניות וקוסקוס.
  • החזיקו במזווה מזון יבש כמו צנוברים, עגבניות מיובשות ופטריות שיטאקה.
  • אגוזים כגון שקדים וקשיו הם מקור נהדר לחלבון ושומן בריא ואפשר לאכול אותם בתור ארוחה קלה או כחלק מארוחה מלאה – אך נסו להימנע מקניית אגוזים מומלחים או מטוגנים.
  • שימורי עגבניות, תירס וירקות אחרים, וכן רוטב עגבניות, יכולים להיות פתרון מושלם לארוחות בסיר אחד כמו פסטה עם רוטב, מרקים ותבשילים.
  • בשר ודגים משומרים, כגון טונה, סלמון וסרדינים, הם מקור מצוין לחלבונים, וכך גם קטניות משומרות כמו עדשים.
  • כדאי להחזיק רטבים וממרחים כמו רוטב עגבניות, חרדל, סויה וצ’ילי כדי להוסיף טעם מיוחד לארוחות קלות מהירות.

רעיונות למזון בריאות קפוא

  • ירקות קפואים שומרים על רבים מהמרכיבים התזונתיים המשובחים שלהם.
  • השתמשו בבשר כגון סטייקים, בשר טחון, נקניקיות ועוף. הקפיאו בשר בלי העצמות.
  • גרדו גבינה לצורך הכנת פיצה ביתית ומאכלים אחרים.
  • אפשר להקפיא בלי בעיה כל מיני לחמים ומאפים.

רעיונות להכנת מזון

  • בשלו מזון בכמות המספיקה לשתי ארוחות במקום לאחת, או הקפיאו את המנות לשימוש מאוחר יותר.
  • שמרו את השאריות לצורך ארוחות קלות וכריכים.
  • חסכו את שטיפת הכלים: בשלו ארוחות בסיר אחד כגון מרקים ותבשילים.
  • חתכו את הירקות והבשר לחתיכות קטנות יותר כדי לחסוך זמן בישול. אם יש לכם זמן ואנרגיה, הכינו את המזון בלילה הקודם.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

איך מזהים ילד על הספקטרום? סימנים להפרעה על הרצף האוטיסטי אצל ילדים גדולים ובני נוער

איך מזהים ילד על הספקטרום? סימנים להפרעה על הרצף האוטיסטי

במאמר הבא מופיעים חלק מהסימנים ההתנהגותיים והסימנים הקשורים לתקשורת חברתית אצל ילדים על הרצף האוטיסטי בגיל ההתבגרות ולפניו. מרבית הילדים על הרצף האוטיסטי יאובחנו בגיל צעיר יותר, אולם יש ילדים שהשונות החברתית והסימנים המחשידים לאוטיזם עשויים היו שלא להיות כל כך בולטים בשנות חייהם הראשונות, אולם עם הדרישה החברתית העולה במהלך שנות ההתבגרות, יעשו חלק מהסימנים של אוטיזם בולטים יותר, והם יקבלו את האבחנה בגיל בוגר יותר.

אולי תגלו שחלק מהסימנים המוזכרים כאן כמאפיינים של ילדים על הרצף האוטיסטי  מזכירים מאוד את ילדכם, ואחרים נשמעים רחוקים ממנו מאוד. כולנו למעשה עשויים לגלות קשיים בחלק מהתחומים המוזכרים, בדרגות שונות, אך רק נוכחות מובהקת של רבים מהסימנים הללו יכולה להוביל לקבלת אבחון של אוטיזם.

אם אתם מודאגים בשל שילוב התנהגויות חריג, פנו לרופא הילדים, שיוכל להפנות אתכם לאיש המקצוע המתאים.

סימנים הקשורים לתקשורת חברתית

ילדים על הרצף האוטיסטי ובני נוער על הרצף האוטיסטי נתקלים בדרך כלל בקשיים הן בתקשורת מילולית והן בתקשורת בלתי מילולית למטרות חברתיות.

תקשורת מילולית

ילד או בן נוער עם אוטיזם עשוי:

  • להתקשות להשתתף בשיחות ולחכות לתורו – למשל, להיות היחיד שמדבר בשיחה, על נושא שלאו דווקא מעניין אחרים, מבלי להפסיק, או לחילופין להתקשות לענות על שאלות שנוגעות אליו, לחוויות שלו או לרגשות שלו
  • לדבר הרבה על נושא מועדף, אך להתקשות לדבר על מגוון נושאים
  • לא להבין את הכוונה שמאחורי המילים ולהתייחס לדברים באופן מילולי – למשל, לא להבין את הביטוי “קח את עצמך בידיים” או להתקשות להבין ציניות או הומור
  • להשתמש בטון דיבור בלתי רגיל, או להשתמש בדיבור באופן בלתי רגיל – לדוגמה, לדבר בקול מונוטוני או עם מבטא חריג
  • להשתמש באוצר מילים טוב בצורה יוצאת דופן ולא תואם לרמה הכללית של הדיבור שלו או לגילו,  או לדבר באופן רשמי ומיושן

תקשורת בלתי מילולית

ילד או בן נוער עם אוטיזם עשוי:

  • להתקשות לקרוא סימנים בלתי מילוליים, כגון שפת גוף או טון הדיבור, כדי להבין כיצד מישהו אחר מרגיש – למשל, לא להבין כאשר מבוגר כועס בהתבסס על טון הדיבור שלו, או לא לשים לב כשמישהו משתמש בציניות כדי להקניט אותו
  • להשתמש בקשר עין בדרך בלתי רגילה – לדוגמה, ליצור פחות קשר עין מאחרים, או לא ליצור קשר עין כשמדברים אליו או לחילופין לנעוץ מבטים באופן לא נעים
  • להביע פחות רגשות באמצעות פניו, או לא להצליח לקרוא את הבעות הפנים של אחרים – למשל, לא לדעת אם מישהו מחבב או אוהב אותו
  • להשתמש במעט מאוד מחוות כדי להביע את עצמו.
  • לא מצליח לשלב בין כל אלה כלומר- הבעת הפנים, שפת הגוף וקשר העין לא מתאימים לנושא שעליו מדבר (למשל- מספר שהיה אירוע מרגיז עם חיוך על הפנים)

פיתוח מערכות יחסים

ילד או בן נוער עם אוטיזם עשוי:

  • להעדיף לבלות לבדו במקום עם חברים
  • לרצות שילדים אחרים ישחקו לפי החוקים שלו בלבד
  • להתקשות להבין את החוקים החברתיים של חברוּת
  • לקיים קשר חברי עם מעט ילדים , ובדרך כלל כאלה שגם להם יש קשיים חברתיים
  • להתקשות להיקשר לילדים בני גילו, ולהעדיף לשחק עם ילדים צעירים יותר או עם מבוגרים
  • להתקשות להתאים את התנהגותו למצבים חברתיים שונים. למשל, לא מתבייש בכלל במקום חדש לו
  • לפלוש למרחב האישי ולהתקרב יותר מדי לאנשים.

סימנים התנהגותיים

ישנם כמה סימנים התנהגותיים שיופיעו לעיתים אצל ילדים על הרצף האוטיסטי או בן נוער עם אוטיזם.

התנהגות ותחומי עניין חזרתיים

ילד או בן נוער עם אוטיזם עשוי:

  • להפגין התעניינות או אובססיה בלתי רגילה – למשל, להתעניין באופן חריג בתחום מסוים, לאסוף באובססיביות פריטים מסוימים, או להתעניין ולצטט סטטיסטיקות של משחקי כדורסל, למשל, בלי להתעניין באמת במשחק עצמו
  • להתנהג בצורה טורדנית (קומפולסיבית) – לדוגמה, להעמיד חפצים בשורה או להרגיש שעליו לסגור את כל הדלתות בבית
  • להיקשר באופן בלתי רגיל לחפצים – למשל, לשאת איתו צעצוע גם כנער מתבגר, או לאסוף פריטים לא רגילים כמו אריזות חטיפים או שרוכי נעליים
  • להיות מוטרד בקלות משינויים ולחבב מאוד שגרות – לדוגמה, לרצות לשבת תמיד באותו מושב בכל ארוחה או לשמור על סדר התארגנות קבוע מאוד בבוקר
  • לחזור על תנועות גוף או להתנועע בצורה בלתי רגילה, למשל במחיאות כפיים או נדנוד

רגישויות תחושתיות

ילד או בן נוער עם אוטיזם עשוי:

  • להיות רגיש מאוד להתנסויות תחושתיות – לדוגמה, להיות מוטרד בצורה חריגה מרעשים שאחרים חושבים שהם קצת לא נעימים, או לאכול רק מזון עם מרקם מסוים

סימנים נוספים

ילדים על הרצף האוטיסטי ובני נוער עם אוטיזם נתקלים גם בקשיים נוספים, למשל:

  • בעיות שינה – לדוגמה, קושי להירדם, או התעוררות מוקדמת וחוסר יכולת להירדם חזרה
  • חרדה או תחושת הצפה – למשל, חרדה מההגעה למקום חדש או להשתתפות במצבים חברתיים
  • דיכאון – ילדים ובני נוער שמודעים לשוֹנוּת שלהם מודעים, בדרך כלל, גם לאופן שבו אחרים רואים אותם, ומרגישים מבודדים. רגשות אלה מוגברים מרמות ההורמונים המשתנות במהלך גיל ההתבגרות
  • התנהגות תוקפנית – לעיתים קרובות, הרגישות התחושתית עשויה להוביל להתנהגות תוקפנית פתאומית. הילדים עלולים להתקשות להבין מה קורה סביבם, מה שמוביל להצטברות תסכול ולהתפרצות
  • קושי במיומנויות ארגוניות – לדוגמה, להתקשות להתמודד עם המורכבות הגוברת במעבר לחטיבת הביניים- עם ריבוי מקצועות, מעבר בין כיתות לימוד שונות, חלוקה להקבצות עם ילדים משתנים מדי שיעור ועוד.
  • סרבנות בית ספר או חוסר רצון ללכת לבית הספר – תחושת הצפה או בלבול בבית הספר.

הופעת סימנים אלה עשויה להיות נקודת ההתחלה לאבחון אוטיזם בגיל מאוחר. קבלת האבחנה עשויה להפתיע אתכם, או לחילופין להביא לתחושת הקלה, על שמצאתם סוף סוף מענה והסבר לקשיים וההתנהגויות החריגות של ילדכם.  קבלת האבחנה היא השלב הראשון בדרך למתן טיפולים שיסייעו לו להתקדם.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

לעודד התנהגות חיובית אצל מתבגרים

הידעתם?

  • מערכות יחסים חזקות במשפחה חיוניות להתפתחות רגשית וחברתית בריאה אצל בני נוער.
  • הורים משפיעים על ההחלטות של ילדיהם לטווח ארוך, כגון בחירת קריירה, ערכים ומוסר.

20 הטיפים הבאים יעזרו לכם לעודד התנהגות טובה אצל מתבגרים.

1. פנו זמן להקשבה פעילה 
הקשבה פעילה משמעה לשים לב היטב ולהביע עניין במה שילדכם אומר ומרגיש, במקום לחשוב על הדבר הבא שתגידו. כך תראו לילדכם שאתם דואגים לו ומתעניינים במה שהוא אומר.

2. קבעו כללי התנהגות ברורים
כללים ברורים מבהירים את הציפיות שלכם מילדיכם. אם אפשר, שלבו את כל חברי המשפחה בדיון על קביעת הכללים. נסו לקבוע כללים חיוביים. לדוגמה, במקום להגיד “אל תתנהגו בחוסר נימוס”, אמרו “אנחנו מדברים אחד לשני בכבוד”.

3. הפרת הכללים: הגיבו ברוגע, בתקיפות ובעקביות 
אם ילדכם מפר את הכללים, הגיבו בתוצאות קצרות והוגנות שהסכמתם עליהן מראש. תגובה כזו תעזור לכם להבהיר את הציפיות שלכם מהתנהגותו בעתיד. למידע נוסף שיעזור לכם לקבוע גבולות ולהשתמש בתוצאות, קראו את המאמר שיטות להקניית משמעת לבני נוער.

4. עודדו חשיבה עצמית
אם עליכם להשתמש בתוצאות, הסבירו מדוע אתם עושים זאת. כך יוכל ילדכם לחשוב מה יוכל לשנות כדי למנוע מהבעיה לצוץ שוב. לדוגמה, אמרו משהו כמו “שחר, אני דואגת כשאתה נשאר בחוץ עד מאוחר ולא אומר לי מה אתה עושה. בפעם הבאה אאסוף אותך בעשר בלילה. מה תוכל לעשות אחרת בפעם הבאה?” בהמשך, שאלו את ילדכם מה לדעתו תהיה התוצאה המתאימה אם ימשיך להתנהג באופן בלתי ראוי.

5. שמשו דוגמה חיובית 
ילדים – אפילו בני נוער – עושים מה שאתם עושים, ולכן מומלץ לשמש דוגמה אישית כדרך חזקה וחיובית לכוון את התנהגותם. למשל, אם אתם נוהגים לשבת בחוף הים ולשתות עם חברים, תוכלו להדגים שימוש סביר באלכוהול אם תסרבו לשתייה נוספת ותאמרו “לא תודה, כבר שתיתי בקבוק בירה אחד, אני חושב שזה מספיק”. כדאי להתחיל בקביעת כללים משפחתיים. אם ילדכם רואה שאתם מתנהגים לפי הכללים בעצמכם, גם הוא יתנהג כך. אין צורך להגיד “תעשה מה שאני עושה, ולא רק מה שאני אומר”- ילדים קולטים זאת לבד.

6. בחרו היטב על מה להילחם
לפני שאתם נכנסים לעימות על התנהגותו של ילדכם, שאלו את עצמכם, “זה באמת משנה?” וגם “באמת שווה להילחם על זה?” פחות משובים שליליים מובילים לפחות הזדמנויות לעימותים ולתחושות שליליות. השתדלו להבליג על התנהגויות או מעשים שלא מוצאים חן בעינכם, אך אינם באמת בעלי משמעות כגון סגנון לבוש, תספורת, וכו’. התרכזו בדברים החשובים ביותר בעיניכם.

7. התייחסו לילדכם ברצינות
ילדכם הוא אדם בפני עצמו ועליו לדעת שאתם מעריכים ומקבלים אותו. אחת הדרכים שבהן תפגינו הערכה וקבלה היא להתייחס לדעות ולרעיונות המתפתחים שלו ברצינות, גם אם אינכם מסכימים איתם.

8. ותרו על השליטה לפעמים
אחד האתגרים הגדולים ביותר בגיל ההתבגרות הוא ללמוד להתמודד עם אחריות. תנו לילדכם אחריות בתחומים מסוימים – למשל, תנו לו לבחור את הבגדים שלו או התסרוקת – כדי שילמד כיצד להיות אוטונומי ועצמאי. ויתור על השליטה יכול לעזור לכם להימנע מקרבות מיותרים על דברים קטנים.

9. התמודדו עם בעיות בדרך חיובית
בין אם אתם מתווכחים עם ילדכם או עם בן או בת הזוג שלכם, השתמשו במיומנויות חיוביות לפתרון בעיות כדי לפתור את העניין בצורה רגועה. כך גם תציבו לילדכם מודל חיובי לחיקוי.

10. שבחו את ילדכם
שבחים וחיזוקים יכולים לספק מוטיבציה חזקה מאוד. אמנם נראה שבני הנוער עומדים ברשות עצמם, אך ילדכם עדיין זקוק לאישורכם. שימו לב והגיבו לבחירות האחראיות שהוא עושה ולהתנהגותו החיובית, כדי לעודד אותו להמשיך להתנהג כך.

11. תכננו שיחות קשות מראש
כשאתם צריכים לנהל שיחה קשה, כדאי לתכנן מראש מה תגידו ואיך ילדכם ירגיש, כדי להימנע מעימותים. ערכו את השיחה במקום ובזמן שיאפשר לכם פרטיות. לדוגמה, “אור, אני רוצה לדבר איתך על משהו שקורה בבית. נוכל לשבת על כוס תה בערב ביום שלישי ולדבר על זה, טוב?”

12. המשיכו להשקיע במערכת היחסים שלכם
חשבו על מערכת היחסים עם ילדכם כעל חשבון בנק. כשאתם מבלים ביחד, נהנים ונותנים לו תמיכה ועזרה, אתם “מפקידים” בחשבון, וכשאתם מתווכחים, מאשימים ומבקרים אתם “מושכים” מהחשבון. הרעיון הוא לשמור על חשבון הבנק בפלוס או לכל הפחות מאוזן.

13. ספרו מה אתם מרגישים
אמרו לילדכם בכנות כיצד ההתנהגות שלו משפיעה עליכם. השתמשו הרבה ב”אני”. לדוגמה, משפט כמו “אני ממש דואגת כשאת לא מגיעה הביתה בזמן” יוביל לתגובה טובה יותר מאשר “את יודעת שאת אמורה להתקשר אליי אחרי בית הספר!”

14. למדו לחיות עם טעויות
כולם עושים טעויות, ואף אחד אינו מושלם. מה שחשוב הוא כיצד אתם מתמודדים עם הטעויות – שלכם ושל ילדכם – כשהן מתרחשות. בתור התחלה, יש לקחת אחריות על הטעויות, ואז לנסות להבין מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב בפעם הבאה. כשאתם עושים טעויות, כדאי להתנצל בפני ילדכם כדי לעזור למערכת היחסים שלכם להתפתח היטב.

15. בדקו כיצד להישאר מחוברים לילדכם
בלו ביחד ועשו דברים מהנים כדי להישאר מחוברים לילדכם. לפעמים, הרגעים הטובים ביותר הם ספונטניים ובלתי מתוכננים, כמו למשל כשילדכם מחליט לספר לכם איך היה היום שלו תוך כדי שטיפת כלים. כשהרגעים האלה מתרחשים, הפסיקו את מה שאתם עושים באותו רגע ותנו לו תשומת לב מלאה. כך תעבירו לו את המסר, “אתה חשוב לי ואני אוהב/ת אותך”.

16. כבדו את הצורך של ילדכם בפרטיות 
בני נוער משוועים לקצת פרטיות ולמקום משלהם. הפגינו כבוד כלפי ילדכם: בקשו ממנו רשות להיכנס לחדרו, אל תקראו ביומנו או תחטטו בחפציו. חשבו היטב מה אתם באמת צריכים לדעת, ומה יכול להישאר פרטי בינו לבין חבריו.

17. עודדו תחושת שייכות
שגרות משפחתיות נותנות לילדכם תחושת יציבות ושייכות גם כשהכל משתנה סביבו – ובתוכו. אפשר לערוך ערב פיצה שבועי, פנקייקים לארוחת בוקר בשבת או לקיים מסורות קבועות ואהובות לחגיגת ימי הולדת.

18. עמדו בהבטחות 
כשאתם עומדים בהבטחות שלכם, טובות או רעות, ילדכם לומד לבטוח בכם ולכבד אתכם. היו ברורים ועקביים.

19. שמרו על ציפיות מציאותיות
בני נוער הם בני נוער. בדיוק כמוכם, גם ילדכם ימעד לפעמים ויפר חלק מהכללים. בני נוער והמוח שלהם עדיין מתפתחים ומנסים להבין מי הם יהיו כשיהיו גדולים. מתיחת הגבולות היא חלק מהתהליך, ולכן מומלץ לשמור על ציפיות מציאותיות מהתנהגותו של ילדכם, ולהתגמש לעיתים.

20. הסתכלו על חצי הכוס המצחיקה 
צחוק ובדיחות יכולים להקל את המתח ולהקטין עימותים אפשריים, ומונעים מכם ומילדכם לקחת את הכל באופן אישי מדי. כמו כן, תמיד אפשר להשתמש בבדיחה כדי להתחיל שיחה קשה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

סקסטינג: לדבר עם ילדים בני 6-11 על הנושא

מהו סקסטינג?

סקסטינג הוא יצירת ושליחת תמונות בעלות אופי מינית באמצעות טלפונים ניידים, או העלתן לאינטרנט ולרשתות החברתיות. התמונות עשויות להיות תמונות של עצמכם או של מישהו אחר, בעירום מלא או חלקי. אנשים צעירים עשויים לקרוא לתמונות האלה “סלפי עירום” או “סלפי סקסי”.

ילדים בני פחות מ-11 נוטים פחות לשלוח הודעות כאלה מבני נוער, ועשויים להרגיש מוטרדים אם קיבלו הודעה שלא על דעתם. כמו כן, הם עשויים לחוש מודאגים, מובכים, מבולבלים או מוטרדים אם מופעל עליהם לחץ לשתף את ההודעה.

מדוע חשוב לדבר מוקדם על סקסטינג

יש המון סיבות טובות לקיים שיחה על סקסטינג עם ילדכם כבר בגיל צעיר. בשיחה תוכלו לעזור לו להבין במה מדובר, למנוע ממנו להעביר תמונות לא ראויות של עצמו ושל אחרים ולוודא שהוא יודע מה לעשות אם קיבל תמונה שמדאיגה אותו.

ייתכן שתחושו מבוכה כשתדברו עם ילדכם על סקסטינג. זה טבעי. אולם השיחה על סקסטינג יכולה להיות עוד חלק בשיחה על מין ומיניות שתנהלו עם ילדכם, ואפשר לצרף גם דיון על בטיחות באינטרנט.

מתי להתחיל לדבר עם ילדכם על סקסטינג? זה תלוי בבשלות שלו, אם אתם חושבים שהוא מוכן ומהי מידת השימוש שלו באפליקציות לשליחת הודעות (כמו וואטסאפ), טלגרם, סנטפצאט וכו’. אם ילדכם קיבל תמונת עירום, תמכו בו והבטיחו לו שתתמודדו עם זה ביחד.

כיצד לדבר על סקסטינג

הנה כמה דברים שיעזרו לכם להתחיל לדבר עם ילדכם על סקסטינג:

להסביר מה זה סקסטינג

כדאי לברר קודם כל מה ילדכם כבר יודע על סקסטינג או על שליחת תמונות עירום. שאלו אותו, “האם שמעת על ילדים ששולחים תמונות עירום? מה אתה חושב על זה?”

אם עליכם להסביר לו מה זה סקסטינג, אמרו משהו כמו, “סקסטינג הוא לקחת תמונה שלך או של מישהו אחר בלי חלק מהבגדים או בלי בגדים בכלל , ואז לשלוח אותה לחבר או לשתף אותה באינסטגרם, בסנאפצ’ט או ברשת חברתית אחרת”.

לאחר מכן שאלו אותו שאלות נוספות. לדוגמה:

  • האם מישהו בבית הספר מדבר על שליחת תמונות עירום או על זה שהוא מצלם את הגוף שלו?
  • האם אתה מכיר מישהו ששלח או קיבל תמונת עירום?
  • האם אי פעם שלחת או קיבלת תמונת עירום?
  • יש לך שאלות על דברים ששמעת?

ענו על השאלות של ילדכם בפתיחות ובכנות. אמרו לו שאם הוא מקבל תמונה שמטרידה אותו, או שהוא מודאג מתמונה ששלח, הוא יכול לדבר איתכם בכל עת. הבטיחו לו שלא תכעסו.

לשתף תמונות

סקסטינג כולל שיתוף תמונות או סרטונים מיניים. לכן, כדאי להתחיל ולדבר על שיתוף תמונות באופן כללי. דברו עם ילדכם על סוג התמונות שמתאים לדעתכם לשתף. לדוגמה, “זה בסדר לשתף תמונות של הכלב שלנו, או תמונות של עוגות שהכנת, אבל אני לא רוצה שתשתף תמונות חושפניות של עצמך”.

כדאי לקבל את נקודת המבט של ילדכם בנושא, ולכן, שאלו אותו אילו תמונות מותר לדעתו לשתף. שאלו אותו אם הוא ישמח שאתם, המורה או הסבים שלו יראו את התמונות האלה. אם התשובה היא לא, הסבירו לו שסביר להניח שלא ראוי לשתף אותן.

ילדכם צריך לדעת מה עלול להשתבש כשהוא משתף תמונות. הסבירו לו שהתמונות שהוא שולח לאנשים אחרים עלולות להגיע לאנשים נוספים בקלות רבה. למשל, “ברגע ששולחים תמונה למישהו, מאבדים עליה את השליטה. מי ששלחת אליו יכול לשלוח אותה לאנשים אחרים, או להעלות אותה לאתר אינטרנט, שם כולם יוכלו לצפות בה”. תמונות שעלו לרשת אינן נעלמות מהרשת, גם אם מוחקים אותן מהמכשיר שלכם.

הזהירו מפני פדופילים: “אם אדם שאינכם מכירים מתעניין בתמונות שלכם, מבקש להיות חבר שלכם, מבקש לשלוח לכם תמונות שלו או מבקש מכם לשלוח תמונות שלכם – בבקשה לספר לי מיד. יכול להיות שמדובר באדם מסוכן, שפוגע בילדים”.

כמו כן, הסבירו לילדכם שאסור לשתף תמונות של אנשים בלי בגדים, או של אנשים מתנשקים או נוגעים זה בזה.

להתנהג בכבוד באינטרנט

אפשר לדבר על סקסטינג כחלק מהתנהגות מכובדת באינטרנט באופן כללי. אם ילדכם מסכים שאסור לרכל, להפיץ שמועות, להתנהג בבריונות או לפגוע ברגשותיו של מישהו באמצעות הודעות טקסט, סביר להניח שיסכים לכך ששיתוף תמונות מיניות אינו מכבד.

אחת הדרכים לגרום לילדכם לחשוב על מתן כבוד היא לעודד אותו לחשוב על האנשים בתמונות או בסרטונים שהוא רוצה לשתף. הוא יכול לשאול את עצמו:

  • האם קיבלתי רשות מאותו אדם לשלוח את התמונה או הסרטון?
  • איך הוא ירגיש אם אפרסם את זה?
  • איך הוא ירגיש אם חברים, הורים או מורים יראו את זה?

לנהל משא ומתן על כללים וגבולות

כללים משפחתיים ברורים ועקביים בנוגע לשימוש בטכנולוגיה יעזרו לילדכם לקבל החלטות נבונות. לדוגמה, אתם יכולים להסכים שהוא שולח רק הודעות טקסט ולא משתף תמונות, או שעליו לבדוק איתכם לפני שהוא משתף תמונה. אל דאגה, ברגע שמתחילים לדבר על סקסטינג, השיחות הבאות נהיות קלות יותר.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

אורח חיים בריא לאימהות ולאבות טריים

אכילה ושתייה בצורה בריאה בימים הראשונים

הטיפול בתינוק בן יומו דורש כמות עצומה של זמן ואנרגיה. כלומר, סביר להניח שיש לכם פחות זמן לעשות קניות ולהכין או לבשל ארוחות קלות וארוחות מכובדות יותר. עם זאת, אחת הדרכים החשובות ביותר להעלאת רמות האנרגיה היא לאכול היטב.

אחרי הלידה, אימהות רבות סובלות ממחסור בברזל, מה שעלול לגרום להן להרגיש עייפות ואפילו חולות. מומלץ לבדוק את רמות הברזל אצל הרופא.

כדי לשמור על בריאות טובה, עליכם לאכול מגוון מזונות מדי יום מחמש קבוצות המזון: פירות; ירקות; דגנים; בשר, דגים, עוף, ביצים וקטניות; ומוצרי חלב דלי שומן. לפניכם המנות המומלצות מכל קבוצה ליום, לפי משרד הבריאות:

פירות

שתי מנות לגברים ולנשים. מנה אחת שווה:

  • פרי אחד בינוני מסוג תפוח, בננה, תפוז או אגס
  • שני פירות קטנים מסוג שזיף, קיווי או אפרסק
  • כוס אחת של פירות טחונים, משומרים או מיובשים (ללא תוספת סוכר).

ירקות

שש מנות לגברים וחמש מנות לנשים. מנה אחת שווה:

  • חצי כוס ירקות מבושלים (ברוקולי, תרד או גזר)
  • כוס אחת של ירקות עלים ירוקים, או סלט ירקות
  • חצי כוס שעועית, קטניות או עדשים מבושלות, מיובשות או משומרות
  • חצי תפוח אדמה בינוני או ירק אחר המכיל עמילן (בטטה, דלעת או תירס).

דגנים

שש מנות לגברים ולנשים. מנה אחת שווה:

  • פרוסת לחם אחת
  • חצי כוס אורז, פסטה, אטריות, קינואה או פולנטה מבושלים
  • חצי כוס דייסה
  • שני-שליש כוס דגני בוקר מחיטה
  • רבע כוס גרנולה
  • מאפין אחד.

מוצרי חלב דלי שומן

שתי מנות וחצי לגברים ולנשים. מנה אחת שווה:

  • כוס אחת (250 מ”ל) של חלב דל שומן או חלב סויה מועשר בסידן
  • שתי פרוסות גבינה צהובה
  • שלושת-רבעי כוס (200 גר’) יוגורט
  • כוס אחת (250 מ”ל) של פודינג על בסיס חלב
  • חצי כוס גבינת ריקוטה.

בשר, דגים, עוף, ביצים וקטניות

שלוש מנות לגברים ושתי מנות וחצי לנשים. מנה אחת שווה:

  • 65 גר’ בשר רזה מבושל כגון בקר, עגל או כבש
  • 80 גר’ עוף או הודו רזה מבושל
  • 100 גר’ פילה דג מבושל
  • 170 גר’ טופו מבושל
  • שתי ביצים גדולות
  • כוס אחת של עדשים, חומוס או שעועית מבושלים
  • רבע כוס ממרח אגוזים – אפשר להשתמש כתחליף ל-30 גר’ אגוזים.

מותר לאכול מזון מהיר וג’אנק פוד בכמויות קטנות.

גוף בריא זקוק לנוזלים רבים. כדי לשמור על רמת הנוזלים הנאותה עליכם לשתות המון מים. מותר לשתות מיץ טבעי, נקטר או משקאות קלים מדי פעם, אך יש לזכור שהם מלאים בסוכר ולכן מים הם הבחירה הבריאה ביותר.

למידע נוסף על בחירות בריאות של מזון ומשקאות וטיפים להגברת צריכתם, דברו עם תזונאית מוסמכת.

רעיונות פשוטים לתזונה בריאה

הנה כמה טיפים לאכילה בריאה, קלה ומהירה:

  • הכינו מזון מראש והקפיאו אותו – לדוגמה, תבשילים ומרקים.
  • קבלו בתודה הצעות לארוחות מחברים ומשפחה. כדאי לשמור ארוחה אחת במקרר או במקפיא למחר.
  • השתמשו בירקות קפואים אם אין לכם זמן לקנות או להכין ירקות טריים.
  • קנו עוף צלוי ומיקס סלט חתוך מראש בסופרמרקט, לארוחה מהירה ונטולת טרחה.
  • כשאתם צריכים ארוחה בריאה במהירות, הכינו ביצים קשות או תבלו גבינה לבנה או טחינה גולמית והניחו על טוסט מחיטה מלאה, וחתכו כמה ירקות בצד.
  • שימו בסיר לבישול איטי ירקות חתוכים, בשר רזה או חומוס וכמה עגבניות טריות או משומרות בשעה מוקדמת בבוקר, וקבלו ארוחה חמה בערב.
  • הכינו ארוחות כמו פריטטה (חביתה עם ירקות), שאפשר לאכול חמות או קרות, וגם לארוז בתיקי אוכל כשצריך לצאת.
  • החזיקו המון פירות בבית.
  • הניחו בהישג יד יוגורט, אגוזים, מקלוני ירקות וחומוס, שישמשו בתור ארוחות קלות ובריאות במהלך היום.

כאב טרי, תוכל לעזור מאוד בהכנת ארוחות בריאות בשבועות הראשונים, גם אם לא לקחת חופשה מהעבודה. תוכל להביא מזון בריאות מוכן בדרך הביתה מהעבודה, או לבשל בסוף השבוע מזון לימים שאחריו.

הנקה: מה הגוף צריך

אימהות מניקות זקוקות לכ- 1800 קלוריות כדי לייצר חלב אם. כלומר, מדובר בשלוש ארוחות מלאות ושתיים-שלוש ארוחות קלות ובריאות ביום. כל אחת שונה מהאחרת, ולכן השתמשי בתחושות הרעב, הצמא והמלאות שלך כדי לדעת כמה לאכול ולשתות.

לעתים קרובות, אימהות טריות סובלות מעצירות כיוון שגופן משתמש בנוזלים לייצור חלב. לכן עלייך לשתות המון נוזלים במהלך היום. ההמלצה לנשים מניקות היא לשתות תשע כוסות מים ביום.

אם אינך בטוחה שאת שותה מספיק מים, העיפי מבט בשתן שלך. צבעו אמור להיות צהוב בהיר. שתן בצבע צהוב כהה משמעו שעלייך לשתות יותר מים.

סיבים תזונתיים שמקורם בלחמים, דגנים, עדשים, אפונה, שעועית, שיבולת שועל, פירות וירקות יעזרו גם הם להקלה על העצירות.

בין אם את מניקה או מאכילה את תינוקך מבקבוק, אכילה מועטה מדי עלולה לגרום לך לתחושת עייפות קשה, ולהקשות עלייך לטפל כראוי בתינוקך שזה עתה נולד ולהתמודד עם היעדר השינה.

יש נשים שחוששות שלא ישילו מעליהן את המשקל שהעלו בהיריון. חשוב לתת לגוף זמן להחלים לאחר הלידה, ולכן רצוי לאכול מזון בריא ולהתעמל בעדינות.

אלכוהול, עישון ותרופות

לטפל בתינוק בבטחה

בדקו עם הרופא או הרוקח אם לתרופות שאתם או בן או בת הזוג נוטלים – כולל תרופות צמחיות בנוזל או בטבליות – יש תופעות לוואי שעלולות להקשות עליכם לטפל בתינוק. תופעות לוואי אלה עשויות לכלול כל דבר שגורם לישנוניות, משפיע על שיווי המשקל או על על הרפלקסים – למשל, בעת נהיגה במכונית.

כעת, כשעליכם לדאוג לתינוק קטן, תצטרכו לתכנן מי ידאג לתינוק במקרה שאתם שותים אלכוהול או נוטלים תרופות שיגרמו לכם להיות ישנוניים או להשפיע על שיווי המשקל. לדוגמה, אפשר לבקש מבן או בת הזוג לקום לתינוק אם שתיתם יותר משני משקאות אלכוהוליים.

אלכוהול ועישון

ההמלצה היא לא לשתות יותר משתי מנות אלכוהול ביום כדי לשמור על רמה בריאה.

נמצא קשר בין עישון לבין סיכון גבוה לתסמונת המוות בעריסה אצל תינוקות. מומלץ שאתם והתינוק תשהו בסביבה נטולת עישון.

קפאין יכול להשפיע על איכות השינה, ולכן נסו שלא לשתות אותו מאוחר בלילה.

אימהות מניקות

מה שאת אוכלת, שותה או מעשנת מועבר דרך חלב האם לתינוק, ויכול להשפיע על התפתחות מוחו.אם את מניקה, מומלץ שלא לשתות אלכוהול, לעשן או להשתמש בסמים כלל, כולל מריחואנה.

עם זאת, אם את מתכננת לשתות, כדאי להגביל את הכמות למשקה אחד. כמו כן, מומלץ לתכנן את זמן השתייה לשעתיים (לכל משקה) לפני ההנקה הבאה.

אם את חייבת לעשן, הגני על התינוק ונסי לעשן תמיד הרחק מהתינוק, לשטוף היטב ידיים ואל תעשני שעה לפני ההנקה. ודאי שאנשים אחרים מעשנים הרחק ממך ומהתינוק. זכרי שגם אם העשן מהסיגריה אינו מגיע לתינוק, הוא נדבק לבגדים, לרהיטים, למושבים באוטו, לשטיחים וכו’. כל מגע של התינוק עם עצמים אלו מסכן אותו.

אל תשתי יותר מדי משקאות שמכילים קפאין, שעלול לגרום לתינוק להיות עצבני. אפשר לנסות קפה או תה נטולי קפאין, או חליטות צמחים.

אם עלייך ליטול תרופות, בדקי עם הרופא אילו תרופות בטוחות לשימוש בזמן הנקה, ומה צריך להיות תזמון נטילת התרופות בעת ההנקה עצמה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

תסמונת הרצף האוטיסטי: מתחים במשפחה

הקשר בין מתח במשפחה לילד עם אוטיזם

כל בן משפחה חווה מתח ודחק ומגיב אליו בדרכים שונות. אין דרך נכונה אחת שבה עליכם להרגיש או להגיב לילדכם עם האוטיזם, אך יש  לגלות הבנה ולתת תשומת לב מיוחדת גם  לרגשות בני הבית האחרים.

רגשות ומתח

טבעי להרגיש מגוון של רגשות. בשלבים שונים בחייו של ילדכם, אתם עשויים להרגיש הלם, עצב, כעס, הכחשה, בדידות והשלמה. הרגשות הללו מהווים מקור למתחים עבורכם ועבור שאר בני המשפחה. עם זאת, זכרו שאלה שלבי תהליך האבל שהורים לילדים עם צרכים מיוחדים עוברים לעיתים קרובות לאחר קבלת האבחון. טבעי לגמרי שתרגישו כל אחד מהרגשות הללו ברגעים שונים.

בסופו של דבר, סביר להניח שדמיינתם את עצמכם מלמדים את ילדכם לקרוא, לארח מסיבות ימי הולדת, ללכת לאירועי ספורט או לתהות איך יהיה כשיגדל. מה שדמיינתם כנראה יהיה שונה מהמציאות, בהתאם ליכולותיו של הילד, וייתכן שתצטרכו להתאים את הציפיות שלכם.  בין אם מדובר ברגש כזה או אחר, חשוב שתזהו את הרגשות הללו ותכירו בעובדה שמותר לכם להרגיש אותם.

בני משפחה שונים, רגשות שונים

ייתכן שהרגשות שלכם ושל בן או בת הזוג שלכם נמצאים בשלבים שונים כעת, מה שעלול להוביל למתח. כמו כן יש לזכור כי  אנשים שונים מגיבים אחרת לתחושות ורגשות, וחלקם עשויים לחוש בעקבות זאת במתח.

לדוגמה, אימהות נוטות להיות מתוחות יותר מאבות – אולי כיוון שהן בדרך כלל המטפלות העיקריות במשפחות רבות. מקורות ייחודיים למתח אצל אימהות כוללים דפוסי שינה בלתי ניתנים לחיזוי אצל הילדים, קשיים במיומנויות חברתיות, יכולת מוגבלת להביע רגשות וסרבנות אכילה. עבור אבות, ההתנהגות המאתגרת של הילדים היא המקור למתח.

אחים לילדים עם אוטיזם חווים גם הם מתח שקשור לכך. לפעמים הם מוטרדים מקשיי ההתנהגות של אחיהם – לעיתים קרובות כיוון שההתנהגות הזו מביכה אותם או מונעת מהם להזמין חברים למשחק בביתם.

בני המשפחה המורחבת עשויים לחוש במתח גם הם, כשהם רואים כיצד מגיבה המשפחה לילד עם אוטיזם. המתח אינו משפיע רק על בני המשפחה כיחידים אלא גם על מערכות היחסים שלהם אחד עם השני. שמרו על מערכות היחסים בתוך המשפחה כדי להתמודד היטב עם המתחים.

מתחים במשפחה ואוטיזם: סיבות נפוצות

בני משפחותיהם של ילדים עם אוטיזם חווים לעיתים קרובות רמות מתח ודחק גבוהות בהשוואה למשפחות אחרות. המתח עשוי לנבוע מכך שהם:

  • לומדים להשלים עם האבחון
  • חשים מוצפים מכל הדברים שעדיין אינם יודעים או מבינים על התסמונת ומה משמעותה עבור ילדיהם
  • מרגישים שיש להם שליטה מועטה בלבד על עתיד ילדיהם
  • מתקשים להתמודד עם ההתנהגות המאתגרת של ילדיהם, כולל האופן שבו הילדים מתקשרים זה עם זה, אוכלים או ישנים
  • מתקשים לנווט בתוך המערכת הביורוקרטית המורכבת שקשורה לתסמונת
  • מתקשים להתמודד עם חיי היומיום של הילדים עם האוטיזם – לעשות דברים עם ילד על הרצף האוטיסטי עלול לקחת זמן רב יותר, ולעיתים קרובות, התהליך מתסכל למדי
  • לחשוש מי ידאג לילדיהם בעתיד.

כיצד להימנע ממתחים

אף שהמתח הוא חלק מהחיים, יש כמה דברים שאפשר לעשות כדי להימנע מצבירת מתחים רבים מדי מלכתחילה.

להיות מאורגנים

מתח קשור לעיתים קרובות להרגשה שהדברים נמצאים מחוץ לשליטתכם. שמירה על סדר וארגון היא דרך יעילה מאוד כדי להשיג את השליטה – וגם את רמות המתח שלכם – בחזרה.

בחיי היומיום, למשל, אפשר להתמקד בעשיית דבר אחד בכל פעם. נסו להכניס כמה שגרות משפחתיות לפעולה. תוכלו להתאים את השגרות לילדים עם צרכים מיוחדים כמו אוטיזם.

במהלך המגעים עם המערכת שמטפלת בילדים עם אוטיזם, חפשו מידע על התמיכה שאמור ילדכם לקבל. אפשר להיעזר באתר המרכז לאוטיזם, שמרכז מידע רב על התסמונת, זכויות ההורים והילדים ודרכי הטיפול וכן באתר אלו”ט ואתר מרכז “קשר” למשפחה.

לטפל בעצמכם

כשאתם מטפלים בילד עם אוטיזם, קל לשכוח לפנות זמן לעצמכם. עם זאת, תוכלו לצמצם את רמות המתח במשפחה אם תוודאו שכל בני המשפחה – כולל אתם – מקדישים זמן לעשות דברים שגורמים לכם להרגיש טוב.

בקשו מכל בני המשפחה להכין רשימת דברים שהם נהנים לעשות. נסו לוודא שכל אחד עושה משהו אחד מתוך הרשימה מדי יום, או פעם בכמה ימים. הרשימה יכולה לכלול שלל פעילויות במגוון עלויות וזמנים, כך שכולם יזכו לעשות משהו שהם נהנים ממנו, גם בתקופות עמוסות מאוד. לוח תכנון שבועי יוכל לעזור לכם לעקוב אחרי הפעילויות. תלו את לוח התכנון במקום שבו כולם יכולים לראות אותו – על המקרר, למשל – כדי לזכור להכניס את הכיף וההנאה לחיי היומיום.

לתחזק מסורות משפחתיות

מסורות משפחתיות נותנות תחושת יציבות, גם בזמנים מתוחים. ייתכן שתצטרכו להתאים את המסורות שלכם כך שיתאימו לצרכיו של ילדכם – למשל, סביר להניח שסופשבוע קמפינג במרחק של כמה שעות נסיעה פחות יתאים לו, ותצטרכו להתקרב קצת יותר הביתה ולבלות פחות במכונית.

להתמודד עם מתחים

אף שהמתח הוא חלק מחיי המשפחה, אפשר ללמוד להתמודד איתו בצורה חיובית יותר.

תמיכה מבני המשפחה ומחברים

כשילד מאובחן על הרצף האוטיסטי , כדאי לחלוק את המידע עם בני המשפחה והחברים.

כמו כן, לימדו לבקש ולקבל  עזרה. זו יכולה להיות עזרה פשוטה, כמו לבקש מאחד מבני המשפחה המורחבת לשמש כבייביסיטר לכמה שעות באחד הלילות, או לבקש מאחיין או אחיינית גדולים יותר לקחת את הילדים לפארק בזמן שאתם עושים קניות. הילדים ייהנו מפעילות כיפית עם בני המשפחה המורחבת, ואתם תקבלו את ההפסקה שאתם זקוקים לה.

אפשר להיעזר בתמיכה מקוונת ולחלוק את חוויותיכם עם הורים אחרים במסגרת פורומים מקוונים להורים ומשפחות על הרצף האוטיסטי. תוכלו למצוא אותם ברשת, בין השאר באתרים של העמותות והאיגודים העוסקים בתחום.

פסק זמן

הטיפול היומיומי בילד על הרצף האוטיסטי , יחד עם שגרת יום יום עמוסה, עם מתן מענה לצרכי הבית והעבודה, עשויה להוביל לשחיקה. מדי פעם אתם עשויים להרגיש שאתם, כהורים, זקוקים למנוחה. חלק מהעמותות העוסקות בילדים ומשפחות עם צרכים מיוחדים, מציעים נופשונים או קייטנות, בהם ילדכם יקבל שלל פעילויות וטיפולים, במסגרת מוגנת ומפוקחת. זמנים אלו יאפשרו לכם לקחת פסק זמן לעצמכם כזוג, או כהורים לילדכם האחרים.

חשיבה חיובית ודיבור פנימי חיובי

חשיבה חיובית ודיבור פנימי חיובי הם דרכים יעילות להתמודדות עם מתחים, שמגבירות את התחושה החיובית ולכן משפרות את היכולת להתמודד במצבים מלחיצים.

לדוגמה, עולה בכם מחשבה שלילית כגון, “אנשים בטח חושבים שאני הורה גרוע”. כדי להתמודד עם המחשבה הזו, השתמשו במחשבות חיוביות יותר, כגון “למי אכפת מה אנשים אחרים חושבים?”, “אני יכול לעשות את זה”, או “אני אשאר רגוע”.

ככל שתתרגלו יותר דיבור פנימי חיובי, כך גדל הסיכוי שהוא יהפוך לחלק אוטומטי מחייכם. התחילו לתרגל אותו בסיטואציה מלחיצה אחת, ואז המשיכו לסיטואציות הבאות.

הרפיה וטכניקות נשימה

נסו לתרגל תרגילי נשימה וטכניקות להרפיית השרירים. תרגלו והשתמשו בטכניקות ההרפיה האלה מיד כשאתם מתחילים להרגיש את המתח נבנה, או אם אתם יודעים שבקרוב תתקלו בסיטואציה שגורמת לכם מתח, כדי להירגע במהירות רבה יותר.

אפשר גם להקדיש מעט זמן מדי יום להרפיה או למדיטציה. בתור התחלה, אפילו עשר דקות בסוף היום יכולות להספיק, לעזור לכם לישון טוב יותר ולהרגיש חיוביים יותר במהלך היום.

קראו את המאמר על התמודדות עם מתחים למידע נוסף על הסימנים למתח ועל טיפים להתמודדות.

שיטות להתמודדות עם התנהגות מאתגרת

ההתנהגויות המאתגרות של ילדים עם אוטיזם גורמות למתח רב אצל משפחות והורים רבים.

כדאי לשים לב במיוחד למצבים ייחודיים שמעוררים את התנהגותו של ילדכם, וכיצד או מדוע הם גורמים לכם למתח. הכרת המצבים הללו מראש תעזור לכם להימנע מהם או לשנות אותם.

כמו כן, חשוב מאוד לנסות ולהיצמד לשיטות ההתנהגות שתוכננו לילדכם. אם אתם מתקשים ליישם אותן, נסו לחשוב מה גורם לקושי. לדוגמה, אתם מרגישים שילדכם אינו מגיב לשיטות האלה? או שאתם עצמכם מתקשים להבין מה אתם אמורים לעשות?

בכל מקרה, תוכלו לבקש עזרה מאנשי המקצוע שמטפלים בכם.

לקבל עזרה

אם אתם זקוקים לעזרה כדי להתמודד עם המתח, ישנן כמה אפשרויות:

  • ייעוץ או טיפול – תוכלו לבקש המלצות מרופא המשפחה, או דרך העמותות והאיגודים העוסקים באוטיזם
  • סיוע כלכלי – צרו קשר עם ביטוח לאומי או עם עובדת סוציאלית בקהילה או בקופת החולים כדי לקבל גמלת ילד נכה
  • קבוצות תמיכה.

 

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

ניהול כספים לבני נוער

להדגים ניהול כספים אחראי

ילדכם לומד כשהוא מתבונן בכם מתנהלים עם כסף. לכן, אחת הדרכים הטובות ביותר ללמד אותו מיומנויות ניהול כספים היא להדגים לו גישה אחראית כלפי כסף וניהול כספים. בתור התחלה, חשבו על המסרים שאתם מעבירים בנוגע לניהול כספים. אפשר להעביר מסרים כאלה ללא קשר למצבכם הכלכלי. אפשר, לדוגמה:

  • לקבוע יעדים לחיסכון
  • לתת עדיפות לדברים שצריך לקנות על פני הדברים שתרצו לקנות
  • ליצור סדרי עדיפויות בין הדברים שאותם רוצים לרכוש
  • להיות מוכנים לעבוד קשה או לאורך זמן כדי לחסוך למשהו שאתם רוצים
  • לסדר את ההכנסות כדי לשלם חשבונות
  • להיות מודעים להכנסות ולהוצאות הקבועות ולהתנהל על פיהן
  • להימנע מקניות אימפולסיביות ולעשות השוואות מחירים.

לעודד ניהול כספים אחראי

ככל שילדכם מתבגר, כדאי לאפשר לו לשלוט יותר על כספו ועל האופן שהוא מוציא אותו, וללמוד מיומנויות ניהול כספים שיעזרו לו מאוד בהמשך חייו. אפשר להחליט שככל שילדכם ירוויח יותר כסף בעצמו, כך יקבל יותר חופש לעשות עם כספו מה שהוא רוצה. עם זאת, מומלץ לחשוב יחד על כמה קווים מנחים לשימוש בכסף – לדוגמה, שחלק ממנו ילך לחיסכון וחלק אחר  להוצאות שהוא בוחר בהן עכשיו.

הקווים המנחים הללו יחולו על דמי כיס שנתתם לילדכם או על כסף שהרוויח בעצמו ממשרה חלקית, למשל. חשוב שינסה לחסוך חלק מהכסף במקום לבזבז את כולו.

במוקדם או במאוחר, סביר להניח שילדכם יעשה טעות בניהול הכספים שלו: יאבד שטר של 50 שקל, יבזבז את דמי הכיס שלו בתוך יומיים,יוציא את כל כספו על משהו שלא ייראה לו כל כך טוב אחרי שקנה אותו, או שיגלה שלא תכנן את הוצאותיו, ונשאר ללא כסף. במקום לתת לו יותר כסף, דברו איתו על מה שלמד מהחוויה ומה יוכל לעשות אחרת בפעם הבאה.

מתבגרים עלולים להגיע לחשבונות טלפון סלולרי חריגים.  דברו איתו על סוגים שונים של תכניות לטלפון ועל המגבלות של כל תכנית. ידעו אותו אודות המגבלות על התכנית שלו, וסכמו יחד שאתם בודקים מדי פעם שלא צרך שירותים בתשלום ללא רשותכם.  הזהירו והיזהרו מפני משחקים בתשלום דרך הטלפון או המחשב וכן מפני רכישות דרך האינטרנט. אלו עלולים להיות מפתים, ולגרום להוצאות כספיות כבדות.

טיפים לניהול כספים

ניהול כספים טוב דורש מילדכם ללמוד כיצד להוציא כסף באחריות ולהעריך את ערכם של דברים שונים. הטיפים הבאים יעזרו לו ללמוד:

  • עודדו את ילדכם לתמחר ולנהל את הוצאות הנסיעה והבילוי השבועיות שלו – נסיעה באוטובוסים, מפגש חברתי הכולל אכילה וכדומה. בקשו ממנו לבדוק מהי האפשרות הזולה ביותר.
  • אם ילדכם בגיל ההתבגרות המוקדם, תנו לו סכום מסוים להוצאות  ביום טיולים משפחתי, אך הסבירו שהסכום אמור לשמש אותו לאורך כל היום.
  • תנו לו לקנות מתנות לימי הולדת, לחגים ומתנות אחרות לחבריו, לאחיו או לבני המשפחה המורחבת. למדו אותו לתכנן את רכישת המתנות בהתאם לתקציב שנקבע מראש.
  • שלבו את ילדכם בכמה שיותר דיונים פיננסיים – למשל, כשאתם מתכננים חופשה משפחתית.
  • ודאו שילדכם מודע למחירם האמיתי של מוצרים שונים. אם חסך 100 שקל לרכישת סקייטבורד שעולה 180 שקל, עזרו לו לחשוב על תוכנית חיסכון לסכום החסר. אם אתם מסכימים להשלים את הסכום החסר, בקשו ממנו לחשוב על תוכנית להחזרת הכסף, אם זוהי הגישה שאתם דוגלים בה.
  • תנו לילדכם תקציב לום ההולדת שלו, כדי שיוכל להחליט מה לקנות ולאן לצאת.
  • בפעם הראשונה שנגמר לו הכסף התערבו ועזרו לו, אך ודאו שהוא יודע שבפעם הבאה יצטרך להתמודד עם התוצאות בעצמו.
  • חזקו את היכולת שלו להשפיע על בילויים משותפים עם חברים, ולמצוא בילויים שאינם דורשים הוצאות משמעותיות- כמו בתי קפה, המבורגר וכד’.
  • עודדו אותו לעמוד ב’לחץ’ לקנות בגדים וחפצים שיש גם לחבריו, כדי להיות כמו כולם.
  • עם זאת, חשוב לעודד ‘תודעת שפע’ ולא ‘תודעת חסר’, על ידי גישה שאומרת שיש לנו כסף, ומותר ליהנות ממנו בהתאם לתקציבנו, אך חשוב לעשות סדרי עדיפויות ולנהלו בתבונה. במקום לטעון בפניו כל הזמן שאין כסף, אמרו שיש לכם כסף, והוא מיועד למטרות שחשובות למשפחה.

דמי כיס וכיצד להרוויח כסף

הצעד הראשון בלימוד ילדכם לנהל את כספו הוא לתת לו דמי כיס או קצבה. עם זאת, מתן דמי כיס תלוי בערכים שלכם ובמצבכם הכספי. אם אתם נותנים לו דמי כיס, חשבו כמה נראה לכם הגיוני לתת ולמה ישמש הכסף. לדוגמה, אפשר לתת דמי כיס בשביל הנסיעות לבית הספר, ארוחות או בגדים, או סתם כדי שיוכל לבזבז אותו על מה שירצה.

מתן תשלום לילדים על עבודות הבית הוא נושא מורכב. אולי חשבתם לתת לילדכם עוד כמה שקלים על עבודות נוספות כמו לנקות את החצר או בייביסיטר, כדי שיוכל לחסוך מהר יותר. שימו לב שהקשר בין תרומתם של הילדים למשק הבית לבין דמי הכיס עלול למנוע מילדכם לתרום למשק הבית פשוט כי הוא חי בו, בדיוק כמו כל אחד אחר. אבל אם זה עובד עבורכם, לכו על זה.

אם אתם מחליטים לקשר בין דמי הכיס למטלות בבית, כדאי לעשות זאת עבור משימות שהן מעבר לדרישות בסיסיות שאותן הוא עושה ללא תמורה. צורת תגמול נוספת שיכולה להועיל, היא תשלום עבור מטלות קבועות כמו סידור הסלון מדי יום או שבוע, זריקת הזבל פעם ביום הוצאת חיית המחמד המשפחתית מדי יום, שטיפת המכונית מדי שבוע וכדומה. כך יתרגל ילדכם לעבוד כדי להרוויח כסף.

הציעו לחברים של ילדכם לעבוד אצלכם ובתמורה, ילדכם יעבוד אצל משפחותיהם. לעתים קרובות, בני נוער לומדים ועובדים טוב יותר בבית של מישהו אחר. סידורים כאלה יכולים לשפר את המיומנויות החברתיות שלצעירים ואת יכולתם לקבל תשלום.. בביתם של חברים יוכל ילדכם להאכיל את חיית המחמד כשהם בחופשה, לעשות בייביסיטר או לשטוף את המכונית. הכוונה בהצעה זו היא למשימות שאין ספק שהמתבגר מסוגל ורוצה לבצע בצורה נאותה ועקבית. לא כדאי לעודד את העסקת ילדכם בבתי חברים במקום בו ישנה שאלה לגבי טיב העבודה, באופן שיכול לגרום למתח ביחסים.

בגיל מתאים, עודדו את ילדכם לעבוד מחוץ למסגרת הביתית ולהרוויח כסף. למדו אותו על זכויותיו, עודדו אותו להאמין ביכולתו להשיג כסף ביושר. הסבירו לו שכסף הוא אמצעי לגיטימי להשגת מטרות, ואינו דבר שלילי, כמו שאינו מטרה בפני עצמה. תוכלו לעודדו לעבוד, למשל, על ידי ציפייה שישתתף במחצית העלות של שיעורי הנהיגה שלו.

לחסוך כסף

ילדים מתבגרים מתחילים לחשוב על חיסכון למשהו שהם רוצים. זהו צעד משמעותי בלמידה כיצד לנהל כספים ולפתח הרגלים פיננסיים אחראיים. הטיפים הבאים יעזרו לילדכם לחסוך כסף:

  • עודדו את ילדכם לחסוך את דמי הכיס שלו או את הכסף שהרוויח, או שקיבל ליום ההולדת.
  • עזרו לו לקבוע מטרות לטווח קצר ומטרה לטווח ארוך. כדאי להכין טבלה שבה יוכל לראות כיצד החסכונות שלו גדלים ועד כמה הוא קרוב למטרה.
  • עודדו את ילדכם להתנדב לוועדת גזברות בבית הספר, למשל.
  • עזרו לו לפתוח תוכנית חיסכון עם גישה מוגבלת, שתקשה עליו להוציא את הכסף מיד. כשילדכם יגדל, תוכלו להנפיק לו כרטיס למשיכת מזומן. דברו עם ילדכם על היתרונות והחסרונות של גישה קלה לחיסכון.
  • עודדו את ילדכם לחפש את החיסכון הטוב ביותר. בנקים רבים מציעים חשבונות בלי עמלה לצעירים בני פחות מ-18 והטבות נוספות.

ללוות ולהלוות כסף

סביר להניח שאתם תהיו הראשונים שמלווים לילדכם כסף. זוהי הזדמנות מצוינת ללמד אותו על החשיבות של החזר הלוואות כחלק מניהול כספים. לדוגמה, יכול להיות שילדכם חוסך לקניית מצלמה מקצועית שנמצאת כרגע במבצע. אתם יכולים להלוות לו את 200 השקלים האחרונים שהוא צריך כדי שיוכל לקנות אותה לפני שהמחיר עולה בחזרה. אך מומלץ לדבר על כך ולהסכים על תכנית תשלום שבה יחזיר לכם את הכסף, ולוודא שזה אכן קורה. כך יוכל ללמוד עד כמה חשוב להחזיר כסף שלווה, בלי קשר לזהות המלווה.

כדאי לדון גם בלקיחת הלוואה או כספים מחברים, או מתן כסף או הלוואה לחברים. האם אתם מעודדים זאת? דברו איתו על היתרונות והחסרונות של מתן או קבלת הלוואה או כספים במתנה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

שימוש במדיה דיגיטלית: ילדים ובני נוער

כיצד ילדים ובני נוער משתמשים במדיה דיגיטלית

כיום, מדיה דיגיטלית היא פשוט חלק טבעי מהחיים. ילדים ובני נוער משתמשים באינטרנט לצורכי בידור, תקשורת ולמידה. בני נוער נוטים להיות בין הראשונים שמאמצים מכשירים וטכנולוגיות חדשים (early adopters), והם אוהבים מאוד ליצור תוכן דיגיטלי בעצמם. למעשה, סביר שילדכם יהיה מיומן בכך בדיוק כמוכם, ואף יותר מכם.

רבים משתמשים במצלמות, בטלפונים ניידים ובמחשבים כדי להעלות ולשתף דברים כגון סרטוני וידיאו ותמונות באינטרנט. בני נוער גדולים יותר יכולים גם לכתוב ולקרוא בלוגים או בלוגי וידיאו (ולוג). כמו כן, הם מבלים זמן רב ביצירה ובצפייה בתוכן שנוצר על ידי משתמשים, כמו סרטונים ביוטיוב.

רבים מהם משתמשים באינטרנט כדי לתקשר זה עם זה ברשתות חברתיות כגון פייסבוק, טאמבלר, סנאפצ’ט ואינסטגרם, בקבוצות וואטסאפ  ואפליקציות נוספות. אתרים אלה מאפשרים להם לשלוח ולקבל מסרים, ולשתף תמונות, סרטוני וידיאו, משחקים ויישומונים.

ילדים ובני נוער משתמשים באינטרנט יותר ויותר בבית הספר ולצורכי למידה. כמו כן, בתי הספר משלבים מדיה דיגיטלית בהרבה מנושאי הלימוד.

מה מקבלים בני הנוער משימוש במדיה הדיגיטלית

פעילויות מקוונות – כמו השתתפות ברשתות חברתיות, בקהילות מקוונות ובצ’טים – מחברות את ילדכם לאחרים. צורת התקשורת הזו מעודדת את החברויות הקיימות של ילדכם ונותנת לו דרכים להישאר בקשר עם חברים אחרי שעות הלימודים. חברויות חזקות עוזרות לו להסתגל ללחצי גיל ההתבגרות.

השימוש במגוון רחב של אמצעי תקשורת מאפשר לו ללמוד מיומנויות תקשורת שונות. מיומנויות אלה חשובות לבית הספר, לעבודה ולחיים החברתיים.

יצירת התוכן מאפשרת לו לעבוד על היצירתיות שלו באווירה כיפית, ונותנת לו הזדמנות להביע את דעותיו ולתרום לדיון – מה שתורם גם לתחושת הערך העצמי ולתחושת הקהילתיות שלו, ומעודד אותו לשנות את עולמו לטובה.

בלוגים וקהילות מקוונות נותנים לילדכם הזדמנות לפתח מיומנויות קריאה, כתיבה וחשיבה ביקורתית.

למשחק במשחקי וידיאו – עשויים להיות גם יתרונות  מבחינה יצירתית, חברתית ורגשית. יש להם גם פוטנציאל להשפיע  לטובה על הרגשות של אנשים צעירים, על ההערכה העצמית ועל דברים נוספים כגון אופטימיות, חיוניות, חוסן נפשי, מעורבות, מערכות יחסים, תחושת מסוגלות, קבלה עצמית וקשרים חברתיים. ולעתים קרובות, בני נוער משתמשים במשחקים האלה כדי להתמודד עם כעס, תסכול ולחץ.

באתרים, בבלוגים וברשתות החברתיות יכול ילדכם ללמוד כיצד להביע את דעותיו על נושאים אישיים וקהילתיים שמטרידים אותו, כמו בטיחות בקהילה, שינויי אקלים או בעיות במערכות יחסים ועוד.

ילדים ובני נוער משתמשים באינטרנט גם לקבלת תמיכה מצד חברים בני אותו גיל ותמיכה מקצועית, למשל אתרי ייעוץ מקוונים. לפעמים, קל יותר להשתמש באינטרנט מאשר לדבר עם מישהו פנים אל פנים.

עם זאת, ילדים ובני נוער רבים מוצאים את עצמם מכורים לשימוש במדיות הדיגטליות השונות, מה שמשפיע לרעה על בריאותם הגופנית והנפשית גם יחד.

שימו לב לזמן בו מבלה ילדכם מול המסכים השונים, והגבילו את זמן השימוש בהם, לטובת אינטראקציות אמיתיות, פנים אל פנים, עם חברים ובני משפחה.

שימוש במדיה דיגיטלית: חששות נפוצים

אם תשמרו על קשר רציף ותקשורת פתוחה אודות תחומי העניין של ילדכם, כולל אלו האלקטרונים, תוכלו לאתר בקלות יותר בעיות שעלולות להטריד אותו בנוגע לשימוש באינטרנט ובמדיות החברתיות. התמקדו בבניית מערכת יחסים פתוחה ובוטחת עם ילדכם, כדי שירצה לפנות אליכם אם יש לו בעיה.

בטיחות באינטרנט

אך טבעי שתחששו לבטיחותו של ילדכם באינטרנט. כדי לעזור לו לשמור על בטיחות, נסו להתעדכן בכל הטכנולוגיות החדשות ואתרי הרשתות החברתיות. נסו את הדברים הבאים:

  • דברו עם ילדכם באופן קבוע על הגדרות הפרטיות באינטרנט.
  • העדיפו שימוש במחשב ובנייד באזורים הציבוריים בבית, והימנעו משימוש בחדרים מבודדים או צדדיים
  • השתמשו בתוכנות סינון ופיקוח
  • עיברו יחד עם ילדכם על הודעות מקבוצות שונות בהן הוא פעיל, על מנת לאתר וללמוד יחד מהו שימוש נכון, וכיצד להתמודד עם שפה או תכנים לא הולמים.
  • בדקו שילדכם יודע כיצד לדווח על תוכן פוגעני ברשתות החברתיות.
  • עודדו אותו לדבר איתכם אם הוא חושש ממשהו שראה באינטרנט.
  • בדקו את המדיניות בבית הספר של ילדכם הנוגעת לבריונות ברשת ובטיחות באינטרנט.

לקבלת טיפים נוספים על שמירת בטיחותו של ילדכם באינטרנט, קראו את המאמרים בריונות ברשת וסקסטינג.

שימוש מוגזם באינטרנט או במחשב

אם ילדכם משקיע זמן רב מדי במשחקים באינטרנט, הוא עלול לסבול מבידוד ולצמצם את הקשר עם חבריו ומשפחתו. אם אתם חוששים מכמות הזמן שהוא מבלה במשחקי מחשב, נסו את הדברים הבאים:

  • דברו איתו על מה שהוא עושה באינטרנט, ושאלו אותו מדוע זה חשוב לו.
  • ודאו שיש לו הזדמנויות להשתתף במגוון פעילויות גופניות וחברתיות.
  • הציבו מגבלות סבירות על זמן המשחק באינטרנט, ודונו ביחד בתוצאות להפרת המגבלות.
  • הסכימו על זמנים מסוימים במהלך היום שיהיו נטולי אינטרנט.
  • עודדו אותו לשחק במשחקים רבי משתתפים באינטרנט, שבהם עליו ליצור קשר עם אנשים אחרים ולא רק לשחק לבדו. שימו לב שבחלק מהפעמים אינכם מכירים את עמיתיו למשחק ויש פוטנציאל ליצירת קשרים עם גורמים שינסו לפגוע בילדכם (פגיעות מיניות, כלכליות וכו’). לעיתים תכני המשחק אלימים או לא תואמי גיל לדג’ משחק GTA.
  • חלק מבני הנוער מבלים זמן רב בלדבר עם חבריהם במשחקים מקוונים או באתרי הרשתות החברתיות. זה בסדר, אבל כדאי לשמור על איזון בין התקשורת המקוונת לבין פעילויות חברתיות פנים מול פנים.

תוכן לא הולם ותוכן מסוכן

סביר להניח שילדכם ייתקל בשלב מסוים בתוכן בלתי הולם ואפילו מסוכן. ילדים עם אחים גדולים צפויים יותר להיחשף לתוכן לא הולם. חשוב ללמד אותם כיצד להתמודד עם הנושאים הללו. זוהי מיומנות חשובה לילדים במסעם לחיי הבגרות.

כך תעזרו לילדכם ללמוד את המיומנויות האלה:

  • דברו איתו על סוגי התוכן שבהם אפשר להיתקל באינטרנט
  • עזרו לו להחליט איזה תוכן הולם
  • הסבירו לו כיצד להבין ולהתמודד עם תכנים מטרידים, אלימים או מיניים.

כמו כן, תוכלו לבדוק את סיווגי התכנים, ולדבר עם האחים הגדולים (וחבריהם) על מה מותר וראוי לשתף עם האחים הצעירים.

השפעות המדיה הדיגיטלית

בני נוער אינם נוטים להתעמק בכל מה שנאמר להם באמצעי התקשורת השונים. השפעות המדיה הדיגיטלית הן רק חלק אחד בתהליך שעוזר לבני נוער לפתח תחושת זהות ומעצב את הגישות וההתנהגות שלהם. עזרו לילדכם המתבגר לפתח מערכת יחסים טובה עם המדיה הדיגיטלית:

  • עודדו אותו לאזן בין פעילויות דיגיטליות לבין מגוון רחב של תחביבים גופניים וחברתיים יותר, כמו חוגי ספורט, אמנות או פגישות פנים מול פנים עם חברים
  • דברו איתו על התכנים שהוא צורך – עודדו אותו לחשוב מאין הגיע המידע, ולחשוב באופן ביקורתי על הדעות שבהן הוא נתקל
  • הפגינו עניין במה שהוא עושה באינטרנט וחפשו הזדמנויות לעשות דברים יחד ליצירת תחומי עניין משותפים- לדוגמה, לשחק במשחקים מקוונים או מדי פעם תתקשרו באינטרנט למשל במדיה חברתית.
  • הקפידו שילדכם יזכור כי תוכן שעלה לרשת – נשאר שם לנצח. שאלו אותו למשל- כאשר מעסיק פוטנציאלי יחפש בעתיד מידע עליך ברשת, האם סרטוני השתטות בהם אתה מתויג הם מה שתרצה שיראה?
  • רעננו נהלים: אסור להשמיץ או להעלות תוכן פוגעני על אנשים אחרים; בידוד דיגיטלי של חבר לכתה הוא חרם לכל דבר- זה פסול וזה מסוכן; היזהרו מפדופילים.

 

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר  Raising Children Network

שינה טובה יותר להורים

שינה בימים הראשונים

אם מעולם לא חוויתם תקופה של שינה לא טובה, יכול להיות שתופתעו מהאופן שבו היעדר שינה משפיע על החיים. לעיתים קרובות, הורים טריים אומרים שלא האמינו עד כמה זה קשה. תינוקות רכים נכנסים לשגרה קבועה לאחר זמן מה, ובשבועות הראשונים קשה מאוד לקבל כמות מספקת של שינה ומנוחה.

לכמה שינה אנו זקוקים

באופן כללי, מבוגרים זקוקים לשבע-שמונה שעות שינה בלילה כדי להרגיש שנחו כראוי, אף שהכמות משתנה בין אדם לאדם, ויכולה לנוע בין חמש לעשר שעות. סביר להניח שאתם זקוקים לשינה רבה יותר אם אתם:

  • מתקשים להתעורר בבוקר, או מרגישים ישנוניים כל היום
  • אינכם מצליחים להתרכז
  • מצוברחים, עצבניים, מדוכאים או חרדים
  • סובלים משינה זעירה בלתי מכוונת במהלך היום (“מתעפצים” או “מנקרים”).

בדיוק כפי שילדכם זקוק לשינה כדי להיות בריא, אתם צריכים לישון מספיק כדי להצליח וליהנות מההורות. הורים שאינם ישנים מספיק עלולים להגיע למצב של עייפות גופנית ורגשית קשה. הם מתקשים להתרכז, לפתור בעיות ולקבל החלטות, ומרגישים עצבניים, חסרי סבלנות ונוטים לבכות.

מנוחה מספקת תעזור לכם להיות הורים טובים, מאושרים ורגועים יותר. מלבד זאת, התינוק יגיב להרגשתכם, ולכן גם הוא יהיה מסופק יותר.

כיצד לישון טוב יותר ולחדש את רמות האנרגיה

קשה לישון מספיק בחודשים הראשונים לחיי התינוק. כמות השינה תלויה לא מעט במה שמתרחש בחייו, אך יש כמה דברים שתוכלו לעשות כדי לחדש את רמות האנרגיה.

לפני השינה

העצות הבאות יעזרו לכם לישון טוב יותר בלילה:

  • לכו לישון בשעה קבועה.
  • נסו להירגע לפני שאתם נכנסים למיטה – למשל, קראו ספר, האזינו למוזיקה רגועה, או השתמשו בטכניקות הרפיה כגון נשימות עמוקות.
  • אל תשתו תה, קפה, משקאות קלים, משקאות אנרגיה, משקאות שוקולד או ממריצים אחרים סמוך לשעת השינה. הם מקשים על המנוחה והשינה ומשפיעים על איכותה.
  • הוציאו את המסכים מחדר השינה, כולל טלוויזיה, טלפונים סלולריים וטאבלטים.

במיטה

לפעמים קשה להשתחרר ממאורעות היום שעבר, או לכבות את המוח כדי להצליח לישון. אם קשה לכם לישון או להישאר במצב שינה, נסו שלא לדאוג או להיות מתוסכלים. במקום זה, הזכירו לעצמכם שזה בסדר גמור לשכב בחמימות ובמנוחה במיטה.אם זה לא עובד, אולי כדאי לקום ולכתוב את מחשבותיכם. לאחר מכן, נסו לחזור על שגרת ההירדמות שלכם.

במהלך היום

פנו זמן לעצמכם כדי להרגיש טוב יותר. אפילו חמש דקות – לקרוא ספר, ללכת לקצה הרחוב ולחזור או לעשות מדיטציה – יעזרו לכם לאגור כוחות אם אינכם ישנים מספיק.

אפשר להשלים שעות שינה, ולכן נסו לנמנם במהלך היום. כמו כן, נסו להשלים את שעות השינה החסרות במהלך השבוע ולישון יותר בסוף השבוע.

פעילות גופנית ומזון בריא יספקו לכם אנרגיה רבה יותר, ולכן פנו זמן להתעמלות ואכילה טובה יותר – כל דבר קטן עוזר.

שגרות יומיומיות

אם אפשר, חלקו את הטיפול בתינוק עם בן או בת הזוג (כדי ששניכם תנוחו כמה שיותר), קרוב משפחה או חבר. חלוקת משמרות – בעיקר בלילה – יכולה להשפיע מאוד לטובה. שיטה זו עשויה להיות קשה יותר לאימהות מניקות. במקרה כזה, הדבר החשוב הוא לנסות לנוח כשהתינוק ישן. בסופי השבוע תוכלו לנמנם בתורות במהלך היום.

השתמשו באנרגיה שלכם לדברים החשובים ביותר, כדי שתרגישו טוב יותר בסוף היום למרות העייפות. לדוגמה, שחקו עם הילדים או בלו עם חברים ובני משפחה במקום סתם לשאוב אבק.

יש, כמובן, מטלות שחייבים לעשות, אבל אפילו הדברים הפשוטים ביותר עלולים להיות מציפים כשאתם מותשים. קל יותר להתמודד עם המטלות האלה אם מחלקים אותן לצעדים קטנים ומתמקדים בדבר אחד כל פעם, וכך גם תוכלו לתגמל את עצמכם בסיום כל צעד. עם זאת, לפעמים המטלות ייאלצו לחכות, גם אם הן חשובות במיוחד.

הנמיכו את הציפיות כדי להקל על הלחץ. לפעמים אנחנו מצפים מעצמנו לדברים בלתי מציאותיים. למשל: לשחק עם הילדים, ללכת לעבודה, לעזור בגן או בבית הספר, לבשל ארוחה מדהימה, לעשות שלוש מכונות כביסה ועדיין ללכת לחדר הכושר.

יש תקופות שבהן אתם מצליחים לעשות את כל הדברים האלה בלי בעיה. אבל יהיו גם ימים ואפילו שבועות שתרגישו חסרי אנרגיה, ותצטרכו לחשוב מחדש על הדברים שאתם עושים – וזה בסדר. אם תדברו עם הורים אחרים תגלו שגם להם יש תקופות כאלה.

אם קשה לכם לשמור על השגרה היומית ואינכם ישנים מספיק, מותר ורצוי לבקש עזרה מקרובי משפחה או מחברים. ואם אתם מרגישים שהיעדר השינה משפיע עליכם מנטלית ורגשית, כדאי מאוד לדבר עם רופא המשפחה או עם איש מקצוע אחר.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network