כשסבא וסבתא מטפלים בנכדים

לטפל בנכדים: דברים שצריך לחשוב עליהם

אם אתם גרים ליד הנכדים, סביר להניח שתתבקשו לטפל בהם מדי פעם. בדומה לסבים ולסבתות רבים, אולי אפילו תתבקשו לספק מסגרת טיפולית קבועה יותר.

אם אתם שוקלים לטפל בנכדים, תצטרכו להביא כמה דברים בחשבוןתפקידכם כסבא או כסבתא הוא רק חלק אחד מחייכם. סביר להניח שעליכם לאזן בין הצרכים של הנכד לבין דברים אחרים כגון המטלות בבית, העבודה, הטיפול בהורים שלכם ופנאי לעצמכם.

מצד שני, כשאתם מבלים עם הנכד, הקשר ביניכם מתחזק והופך לחלק מהתפתחותו. מתן העזרה להוריו של הנכד הוא דרך מצוינת להעמיק גם איתם את הקשר.

אם הוריו של הנכד אינם יכולים לטפל בו, יכול להיות שתהפכו לאומנת קרובי משפחה. זהו מצב קיצוני. מקרה כזה יציב בפניכם אתגרים רבים. למעשה, אתם לוקחים על עצמכם תפקיד הורי.

מה לעשות כשתתבקשו לטפל בנכדים

האופן שבו תתמודדו עם הבקשה לטפל בנכדים תלויה מאוד בשאלה כיצד אתם מסתדרים עם הוריהם. הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם להסכים על הסדרי הטיפול בילד:

  • כדאי להתחיל את השיחה בכנות ובפתיחות. לדוגמה, אם אינכם בטוחים כיצד תוכלו להתמודד עם יום ארוך פעם בשבוע, אמרו להורי הנכד מה אתם מוכנים לעשות – “אני לא יכולה לטפל בו משבע בבוקר עד שש בערב, אבל אוכל להגיע אחר הצהריים פעם בשבוע”.
  • כדאי לתכנן מראש אם תהיו מוכנים לעזור בזמן מחלת הילד ובחגים. דברו עם הורי הנכד על מטפלים לגיבוי, במקרה שאתם או הנכד חולים, או במקרה שאתם נוסעים בחגים.
  • הדיונים הללו עשויים לעיתים “להתחמם”. אם זה קורה, הציעו לדבר על הכל כשכולם יהיו רגועים.
  • להורים יש הרבה דברים לטפל בהם – עבודה, משפחה, מערכות יחסים ועוד. לפעמים הם מרגישים שאינם מצליחים להתמודד עם הכל. אם הורי הנכד זקוקים מאוד להפסקה מהנכד ואינכם יכולים לעזור, תוכלו להציע אפשרויות אחרות. לדוגמה, “שאלת את ההורים של יוסי?” או “אולי תוכלו לעשות איזה סידור עם הורים אחרים מהגן שישמרו על הילדים?”. תוכלו גם להציע לשלם עבור בייביסיטר, אם מצבכם הכלכלי מאפשר זאת.
  • ·אם אתם שומרים על הנכד או מטפלים בו באופן קבוע, כדאי שתכירו את השגרה, הכללים וההרגלים שלו. שאלו את הוריו לפני שאתם עורכים שינויים בשגרה או בכללים, כדי להפגין כבוד לכללים ולשגרות שלהם.
  • אם אתם מטפלים בילד בבית שלכם, מותר לכם להמשיך בכללים המשפחתיים שלכם. לדוגמה, “אל תצא החוצה לבד”, או “אצלנו בבית לא אוכלים בסלון”.
  • אם הטיפול בנכד בשעות הלילה המאוחרות משפיע על המנוחה שלכם, אולי כדאי שתישארו ללון בביתו של הנכד או שתלינו אותו בביתכם.

מה תרגישו

יכול להיות שאתם נלהבים ושמחים לספק מסגרת חינוכית לנכד או פשוט לטפל בו. יש סבים וסבתות שאומרים שהטיפול בנכד מאפשר להם לשחק וליהנות עם הנכדים.

אחרים אינם מעוניינים לשמש כמסגרת החינוכית העיקרית של הילד. ולעיתים, נסיבות כגון מרחק, מצב בריאותי, עבודה ומחויבויות אחרות מובילות לכך שפשוט אי אפשר. תוכלו לבלות עם הנכד ולתמוך בהוריו בדרכים אחרות.

אם זה כך, דברו עם הוריו של הנכד על תפקידכם כסבים וסבתות ועל הציפיות שלהם בנוגע לטיפול בילד. תוכלו לעזור להם לחפש מסגרות ביחד.

נושאים נפוצים לדיון

לצאת לחופשות

סבים וסבתות מגלים לעיתים שהצורך לטפל בנכדים מקשה עליהם לצאת לחופשה. אם אתם מתכננים חופשה, הודיעו להורי הנכד זמן רב מראש, כדי לעזור להם להתכונן – ייתכן שיהיה קשה מאוד להחליף אתכם בתפקיד!

הם יוכלו לשכור מטפלת, לבקש מחברים או מבני משפחה אחרים או לקחת ימי חופש מהעבודה. ואולי גם המשפחה שלהם תוכל לצאת לחופשה.

להתמודד עם ההתנהגות של הנכד

ההתמודדות עם התנהגותו של הנכד עשויה להיות מאתגרת לפעמים, וסביר להניח שאופן ההתמודדות עם התנהגות של ילדים השתנה מאז שילדיכם היו קטנים. למידע וטיפים פרקטיים נוספים, קראו את המאמר כיצד לחזק התנהגות טובה.

אם אתם מודאגים בגלל הנכד, נסו לדבר על כך עם הוריו. לדוגמה, תוכלו לדבר איתם על האסטרטגיות שמועילות להם כשילדם מתנהג באופן מאתגר, כדי שתדעו כיצד לנהוג להבא. שיחות על התנהגותם של ילדים עלולות להיות מורכבות, ולכן כדאי להישאר רגועים ולהבהיר להורים שלא הייתם בטוחים מה לעשות.

משמעת והנכד שלכם

ייתכן שתרצו לייעץ להורי הנכד על שיטות להקניית משמעת, אך זה אינו תפקידכם. קבלת החלטות על משמעת היא זכותם ובאחריותם.

עדיף לשאול אותם כיצד ירצו שתתמודדו עם ענייני משמעת, ולפעול לפי מה שיגידו. כמו כן, אם אתם רוצים לכופף קצת את החוקים, שאלו קודם אם אפשר. שאלות פשוטות כמו “אכפת לך אם היא תישאר ערה קצת יותר מאוחר”, או “אפשר לתת לו סוכרייה אם התנהג יפה?” יעזרו לכם להימנע מחוסר הבנה.

הכסף חשוב

סבים וסבתות רבים אינם מקבלים תשלום על כך שהם מטפלים בנכדים, אבל הטיפול עלול להיות יקר. מזון, תחבורה והעסקת הנכד – הכל מצטבר. אם מצבכם הכלכלי אינו מאפשר את מימון השהיה של הנכד אצלכם – דברו עם הורי הנכד על כך שיספקו סכום מסוים – לדוגמה, מתוך קצבת ילדים – כדי לעזור לכם לשאת בעלויות.

אם אתם מחפשים דרכים להעסיק את הילדים, אינכם חייבים להוציא הרבה כסף. לעיתים קרובות אפשר להפוך דברים פשוטים ויומיומיים בבית לצעצועים ולמקור נהדר לפעילויות חופשיות.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

כללים וגבולות במשפחה המשולבת

כללים וגבולות במשפחה המשולבת: עקרונות הבסיס

הצבת גבולות וקביעת כללים משפחתיים הן עניינים מורכבים בכל משפחה. המצב עשוי להיות מסובך אף יותר במשפחות משולבות:

  • המשפחות שמתחברות זו לזו עשויות לחשוב באופן שונה על הכללים והגבולות
  • הילדים ובני הזוג החדשים עדיין לומדים להכיר זה את זה
  • לעיתים קרובות, ילדים ובני נוער אינם מחבבים את הכללים החדשים של בני הזוג החדשים או שהם אומרים להם מה לעשות
  • ילדים שחיים בשני משקי בית שונים מתמודדים עם שתי מערכות כללים שונות.

אך אותם דברים שפועלים היטב אצל משפחות ‘אחרות’ עשויים לעזור גם למשפחות משולבות לעבוד יחד. למשל:

  • הפגנת חום וחיבה
  • הפגנת עניין והקשבה לדאגות ולנקודות המבט של כולם
  • קביעת כללים וציפיות ברורים וקבועים לילדים, כולל תוצאות למה שיקרה אם מפרים את הכללים.

כללים במשפחה משולבת

כששתי משפחות חוברות זו לזו, הן מביאות עמן היסטוריה שונה, כללים וציפיות שונים. הילדים כבר רגילים לכללים שנהוגים בבית של אימא ובבית של אבא. לעיתים קרובות הם חשים צורך למרוד, בעיקר אם יש יותר מדי כללים חדשים בחודשים הראשונים במשפחה המשולבת. אפשרו לכולם להסתגל לפני שאתם קובעים כללים חדשים. העצות הבאות עשויות לעזור:

  • נסו לקבוע כללים דומים בשני משקי הבית של הילדים, ולשמור על הכללים הקיימים – לדוגמה, בנוגע לשעת ההשכבה.
  • התחילו בכללים שנוגעים לבטיחות ולמתן כבוד – בעיקר בין ילדים שאינם אחים ביולוגיים.
  • שמרו על ראש פתוח ותנו לילדים לחשוב אילו כללים הוגנים לדעתם – למשל, דברו על שעת החזרה הביתה עם הילדים הגדולים יותר, וקבעו רמות שונות של דמי כיס לילדים בהתאם לגילם.
  • קבעו כללים חיוביים: למשל, לברך זה את זה בבוקר, להיות אדיבים ומנומסים, להגיד שלום כשיוצאים מהבית, להגיד תודה ובבקשה ולדפוק בדלת לפני שנכנסים לחדר. כללים חיוביים עובדים בדרך כלל טוב יותר מאשר כללים שליליים, כמו “אל תתעלמו מאנשים”.
  • בזמן שכולם מתרגלים לכללים החדשים, נסו להיות סבלניים ושבחו ותגמלו את ילדכם כשעשה מה שביקשתם – למשל, “עזרת לי כל כך יפה הבוקר, וראיתי שזה היה לך קשה. כל הכבוד!”
  • הצמידו את רשימת הכללים למקרר כך שכולם יראו אותם ויוכלו להיזכר בעת הצורך.

האחריות לכללים ולגבולות במשפחה משולבת

ילדים נוטים להסתגל טוב יותר ולחוש בטוחים יותר במהלך השנתיים הראשונות במשפחה משולבת אם ההורה שלהם ממשיך להוות מקור עיקרי לאהבה ולדאגה, וגם האדם העיקרי ש”מחליט עליהם”, כולל אחריות לקביעת הציפיות והכללים ההתנהגותיים בבית, וגם התוצאות להפרתם.

עם זאת, גם לבני הזוג שאינם הורים ביולוגיים יש תפקיד תומך וחשוב. מומלץ שאתם ובני הזוג שלכם תעבדו יחד על יישום הכללים והגבולות במשפחה, כדי להסתגל אליהם בקלות רבה יותר.

כבני הזוג שנכנסו זה עתה למשפחה החדשה, תוכלו לעזור בגיבוי הכללים שהנהיגו בן או בת הזוג – למשל, “אני מסכים עם אימא בעניין הזה. תורך לשטוף כלים הערב”. לפעמים תצטרכו להיות אחראים על עמידה בכללים כשבן או בת הזוג לא נמצאים. לדוגמה, “אימא שלך אמרה שתוכל לצפות בטלוויזיה רק אחרי שתסיים את שיעורי הבית. תגיד לי אם אתה צריך עזרה”.

במקרה כזה, אם ילדיהם של בן או בת הזוג מתווכחים איתכם, תוכלו להיות מעט קשוחים יותר – למשל, “כשתראה לי שסיימת את שיעורי הבית, תוכל לצפות בטלוויזיה”. אם גישה זו גורמת לבלגן, בן או בת הזוג שלכם יוכלו לטפל בכך מאוחר יותר. ייתכן שתצטרכו לכנס פגישה משפחתית על הנושא.

אחרי שכל בני המשפחה המשולבת שלכם יתאקלמו, וילדכם ילמד להכיר את בן או בת הזוג החדשים שלכם, סביר להניח שיסכים לקבל הוראות וכללים גם מהם.

הורות בצוות במשפחה משולבת

הורות בעבודת צוות משמעה לעבוד ביחד ולהסכים באופן כללי על הגישה שלכם כלפי הורות – לדוגמה, להסכים על כללים שנוגעים לתקשורת מכבדת, לשעת ההשכבה, לאכילה וכן הלאה. עם זאת, קביעת הכללים, הציפיות ההתנהגותיות והתוצאות עלולה להיות קשה לפעמים, וסביר להניח שתיתקלו בכמה מכשולים. עבודת צוות תעזור לכם לעבור את כל האתגרים.

נוסף על כך, עבודת הצוות מאפשרת לכם לגבות האחד את השני, כך שילדכם לא יגרום לכם להתעמת זה עם זה. למשל, ילד עשוי להגיד לבן הזוג של אמו, “אימא אמרה שאני יכול לצפות הערב בטלוויזיה”. גם אם בן הזוג חושב שזה לא רעיון טוב כל כך, הוא יגבה את בת הזוג והם ידברו על כך מאוחר יותר.

אם אינכם מסכימים עם החלטתם של בני הזוג, נסו שלא להתווכח על כך לפני הילדים. כדי להתמודד עם עימותים טוב יותר, נסו לדבר על העניינים האלה כשאתם לבדכם ומרגישים רגועים יותר. מומלץ אפילו לקבוע פגישות קבועות מדי שבוע כדי לדבר על הבעיות.

כדאי לקבל את העובדה שאין דרך התנהלות אחת נכונה, כדי שכולכם תוכלו לעבוד יחד ולמצוא את הגישה המתאימה ביותר למשפחה המשולבת. סביר להניח ששניכם תצטרכו להתפשר ולהתאים את עצמכם מעט.

דרך נוספת להראות לילדים שאתם ובן או בת הזוג עובדים יחד כצוות היא לקבוע פגישות של כל המשפחה כדי לדון בכללים ובגבולות החדשים והמשתנים. נכון, עדיף שאתם אלה שתיקחו אחריות על ילדיכם, ובן או בת הזוג ייקחו אחריות על ילדיהם, אך הפגישות המשפחתיות מאפשרות לילדים לראות שההורה שלהם ובן או בת הזוג החדשים משתפים פעולה וקובעים את כל הכללים יחד – מה שיקל עליהם לקבל את הכללים שקבעתם.

קראו על טכניקות לפתרון בעיות – דרך למציאת פתרונות חדשים ויצירתיים גם אם אתם מרגישים תקועים או לא מצליחים לעבד את המצב. הטכניקות הללו יכולות לעזור גם במקרה של חוסר הסכמה מובהק בנוגע לכללים ולגבולות בתוך המשפחה.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

עבודה עם אנשי מקצוע לטיפול בצרכים מיוחדים

מה לחפש אצל אנשי המקצוע

אנשי המקצוע שמטפלים בצרכים המיוחדים של ילדכם צריכים להיות כשירים, מיומנים ובקיאים בתחום מומחיותם. סביר להניח שמערכת היחסים המשותפת שלכם תהיה מוצלחת אם יהיו להם שלוש איכויות עיקריות:

מקצועיים

כלומר, אנשי המקצוע צריכים:

  • להתנהג אליכם בנימוס ובכבוד 
  • להסביר לכם בפירוט מדוע אתם זקוקים לפגישות מסוימות
  • לתת לכם מידע או משאבים אחרים בצורה שמועילה לכם
  • להפנות אתכם לשירותים מתאימים אחרים (כולל שירותי טיפול מקצועיים אחרים וקבוצות תמיכה)
  • לדבר עם אנשי המקצוע האחרים שקשורים לטיפול בילדכם (בהסכמתכם).

שמים את המשפחה במרכז

כלומר, אנשי המקצוע צריכים:

  • להביא בחשבון את צורכי המשפחה כולה כשהם עובדים איתכם ועם ילדכם. עליהם להתמקד במציאת פתרונות שעובדים לא רק עבור הילד – אלא לכל המשפחה. צפו שישאלו אתכם שאלות רבות על ההתנהלות המשפחתית שלכם
  • לחפש את החוזקות של המשפחה ולהיעזר בהן
  • להקשיב לדאגותיכם ולעודד אתכם להגיד את דעתכם, לשאול שאלות, לשתף רעיונות ומידע ולהציע הצעות
  • להעריך את תפקידכם כמי שמגן על זכויותיו של ילדכם
  • לעבוד איתכם בשיתוף פעולה לטובת הילד
  • לפתח אסטרטגיות יצירתיות שמתאימות באופן מיטבי לחיי היומיום של משפחתכם.

שמים את הילד במרכז

כלומר, אנשי המקצוע צריכים:

  • לראות את הילד שלכם כאדם שלם, ולהתבונן בו מעבר למגבלה שלו
  • לשים לב למה שהוא יכול לעשות, ולא למה שאינו יכול לעשות, ולהשתמש בחוזקות שלו
  • להתייחס אליו בכבוד ובצורה נאותה
  • להציב לו יעדים ומטרות ניתנים להשגה שלא יכריעו אותו
  • להפגין סיפוק והנאה מהתקדמותו ומהישגיו של ילדכם.

קל לפעמים להרגיש שאנשי המקצוע מאפילים עליכם, או להרגיש שאתם מוסרים להם את הילד שלכם, אבל התפקיד שלכם חשוב. ייתכן שאתם חוששים שאתם נתפסים כ”קשים” אם אתם דוחפים לקראת מה שאתם רוצים, אך אתם אלה שמכירים את ילדכם הכי טוב, והמחויבות שלכם כלפיו היא הגדולה ביותר. אל תסכימו לשום דבר שאינכם מרוצים ממנו, שאינכם בטוחים לגביו או שמבלבל אתכם.

מערכת היחסים של אנשי המקצוע עם ילדכם

בין אם ילדכם הוא תינוק קטן או ילד גדול יותר, עליכם לצפות מאנשי המקצוע:

  • להצליח לתקשר בקלות עם ילדים
  • לדבר ישירות עם ילדכם כשצריך
  • להגיד עליו דברים מועילים שראוי שישמע, ולהימנע מלדבר עליו כאילו אינו נוכח, גם אם הם מדברים איתכם
  • להיות רגישים אליו ולשים לב אם הוא מציג סימנים של אי נוחות, מילולית או בלתי מילולית, ולהגיב בהתאם.

מה לעשות אם אינכם מסכימים עם אנשי המקצוע

לפעמים לא תסכימו עם אנשי המקצוע שעובדים איתכם. לדוגמה, ייתכן שתרגישו שילדכם אינו מקבל מספיק תמיכה. הנה כמה צעדים שאפשר לעשות כדי לפתור אי הסכמה.

ראשית, דברו ישירות עם איש המקצוע. ברוב המקרים תוכלו לפתור כך את הדברים. ככל שמערכת היחסים שלכם חזקה יותר, כך יהיה קל יותר להתגבר על אי הסכמות. קבעו פגישה מיוחדת כדי לדבר על הדברים שמטרידים אתכם. קשה לקיים דיון רציני על רגל אחת, כשילדכם נוכח במקום.

הטיפים הבאים לתקשורת יעזרו לכם בזמן הדיון:

  • אמרו בכנות וברגישות מה מטריד אתכם.
  • הביעו את החששות שלכם בצורה ספציפית.
  • אל תעבירו ביקורת על איש המקצוע או על המקום שבו הוא עובד. סביר יותר להניח שתזכו לתגובה מועילה אם איש המקצוע ירגיש שאתם עובדים יחד.
  • הקשיבו לדבריו – הוא אמור לראות את טובת הילד בדיוק כמוכם.
  • נסו לראות את המצב מנקודת מבטו, כיוון שהוא עשוי להעלות כמה רעיונות מעניינים.

אם העניין חמור מאוד או שלא נוח לכם להעלות אותו, שקלו להביא איתכם עוד מישהו שיתמוך בכם. הודיעו לאיש המקצוע מראש שמישהו יצטרף אליכם.

אם אינכם מצליחים לפתור את הבעיה מולו ישירות, קבעו פגישה עם האחראי על התחום או המנהל. ברוב השירותים יש מדיניות ונהלים שמיועדים לפתרון חילוקי דעות בין הורים לבין אנשי הצוות.

מה מכוון את התנהגותו של איש המקצוע?

רוב האנשים שאיתם תעבדו ישתייכו לאיגוד מקצועי. לרוב האיגודים הללו יש קוד אתי וסטנדרטים מקצועיים, שמגדירים את תחומי האחריות המקצועיים שלהם. הנה כמה דוגמאות לאיגודים כאלה:

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

חברים וחברויות בגיל ההתבגרות

מדוע חברויות בגיל ההתבגרות חשובות כל כך?

חברים טובים יכולים לשמש בתור קבוצת תמיכה אישית לבני נוער. הם יכולים לספק:

  • תחושת שייכות, הערכה ועזרה בפיתוח ביטחון עצמי
  • תחושת ביטחון ונוחות בקרב אנשים אחרים שעוברים את אותן חוויות
  • מקור מידע על השינויים שמביא עמו גיל ההתבגרות, ועל מה שמתרחש אצל אחרים מבחינה גופנית ורגשית
  • דרך להתנסות בערכים, תפקידים, זהויות ורעיונות שונים
  • ניסיון בהיכרות והשתלבות עם אנשים מהמין השני (לפני גיל ההתבגרות נוצרות לרוב חברויות בין בני אותו מין)
  • הזדמנות לחוות מערכות יחסים רומנטיות ומיניות, ואכן זהו הגיל שבו הן מתחילות.

חברויות חיוביות הן חלק חשוב במסע לעבר הבגרות. חברויות עוזרות למתבגרים ללמוד מיומנויות חברתיות ורגשיות חשובות, כמו רגישות למחשבות, לרגשות ולרווחתם של אנשים אחרים. בני נוער עם חברים נוטים להיות פחות אגרסיביים, פחות אנוכיים, יותר בטוחים בעצמם ויותר מעורבים בבית הספר.

לעזור לילדכם ליצור מיומנויות לחברות

ילדים מתבגרים מרוכזים אמנם בחבריהם, אך הם עדיין זקוקים לעזרה ולסיוע כדי לבנות ולתחזק חברויות חיוביות ותומכות. מערכות יחסים טובות בין הורים לילדים נוטות להוביל ליצירת מערכות יחסים חיוביות עם אחרים. לכן כדאי להיות חיוביים ותומכים, לשמור על קשר עם ילדכם ולהקשיב לו באופן פעיל, כדי לעזור לו לפתח מיומנויות לחברות. נוסף על כך, מערכת יחסים כזו תאפשר לכם לתמוך בו טוב יותר אם יצוצו בעיות בחברות.

כמו כן, חשוב לשמש דוגמה אישית. סביר להניח שלהורים ששמחים לבלות עם חבריהם יהיו ילדים עם הרבה חברויות טובות ובריאות. חשוב שילדכם יראה כי אתם דואגים לחבריכם, וכי חברות בין אנשים היא עניין הדדי.

שבחו את ילדכם המתבגר כשאתם רואים שהוא מתייחס בצורה הוגנת, בוטחת ותומכת לחבריו, כדי לעודד אותו להמשיך לעבוד על המאפיינים החברתיים החיוביים האלה. עודדו אותו לתקשורת פתוחה ובריאה עם חבריו, בה הוא יכול לשתף בחוויות חיוביות וגם בקשיים.

הכירו את חבריו של ילדכם, כדי להראות לו שאתם מבינים עד כמה חשובות לו החברויות איתם. עודדו אותו להזמין חברים הביתה ותנו להם מרחב פרטי בביתכם, או הסיעו אותו לביתם של חברים.

לעזור לבני נוער שמתקשים למצוא חברים

כל ילד מיוחד במינו. לא כולם יהיו חברותיים ויתחברו בקלות עם קבוצת חברים גדולה. יש ילדים שמרגישים נוח יותר עם קבוצת חברים קטנה וקרובה. אם ילדכם אינו חברותי כל כך אך נראה לכם שמח ומרוצה באופן כללי, אין צורך לעשות דבר. עם זאת, אם הוא מתקשה להכיר חברים ומודאג מכך, תוכלו לעשות כמה דברים יחד:

  • חשבו על תחומי העניין של ילדכם ועל הדברים שהוא מצטיין בהם. בהתבסס על כך, חפשו עבורו פעילויות אחר הצהריים או עודדו אותו להצטרף לתנועת נוער, לחוג ספורט או לקבוצה חברתית. אחת הדרכים הטובות ביותר למצוא חברים היא להסתובב עם אנשים שחולקים תחומי עניין. אם קשה לו להכיר חברים בבית הספר, קבוצה או פעילות מחוץ לבית הספר יעזרו לילדכם לבנות מיומנויות חברתיות וביטחון עצמי.
  • בלו בחברת המשפחה המורחבת וחברים של המשפחה. תכננו על האש או טיול שבו יוכל ילדכם לבלות עם אנשים שכבר מכירים אותו.
  • עזרו לילדכם לתכנן פעילות עם חברים – לצפות בסרט בבית, לישון אצל מישהו, לבשל יחד או לשחק במשחקי כדור בפארק המקומי.
  • ודאו שילדכם מרגיש בנוח להזמין חברים הביתה, ותנו לו מרחב ופרטיות כשהוא עושה זאת.
  • חשבו על הזדמנויות למשרה חלקית עבור ילדכם או התנדבות בפעילות קהילתית. עבודה, בעיקר בקרבת עובדים או מתנדבים צעירים אחרים, מאפשרת לילדכם לתרגל מיומנויות חברתיות ולבנות מיומנויות לעבודה לעתיד. עם זאת, שימו לב שעלולה להיות לכך השפעה על שיעורי הבית, בעיקר אם יעבוד יותר מכמה שעות בשבוע.
  • חשבו אם יש עניינים מיוחדים שמקשים על ילדכם להכיר חברים, כמו היעדר הזדמנויות, היעדר מיומנויות חברתיות ספציפיות או מחסור בביטחון עצמי. לאחר מכן, חפשו דרכים לטפל בכך. אפשר לבקש עצה מאיש מקצוע לנושאים המורכבים.
  • שבחו את ילדכם ועודדו אותו בכל הזדמנות כדי לבנות הערכה עצמית. נסו שלא ללחוץ עליו בכל הקשור לחברים או לדבר על כך ללא הרף.

לא כל החברויות חיוביות או טובות לילדכם. חברויות שליליות בקרב בני נוער נקראות לפעמים “חברויות רעילות”, ומי שנמצא במערכת יחסים כזו נקרא חבר שלילי (Frenemy). ייתכן שילדכם יזדקק לעזרה כדי להתמודד עם חברויות רעילות או להימנע מהן.

להבין את האיזון בין חברים להורים

כשילדים נכנסים לגיל ההתבגרות, הם מתחילים לבלות זמן רב יותר לבדם ועם חברים. בתחילת גיל ההתבגרות, יותר מ-30% מהאינטראקציות החברתיות של הילדים נערכות עם חברים.

משמעות הדבר היא שבני נוער מבלים פחות זמן עם הוריהם. חלק מההורים חוששים שהחברויות האינטנסיביות האלה ישתלטו על ילדם ושהחברים יהפכו לחשובים יותר מהמשפחה, אך לא כך הדבר. זהו שלב התפתחותי חשוב עבורם.  לצד זאת, ילדכם עדיין זקוק לכם ולביטחון שאתם משרים עליו. התעניינו בחייו והיו זמינים כדי שיידע שהוא יכול לפנות אליכם בעת הצורך.

בני נוער מבלים זמן רב עם חבריהם ונוטים לחקות את מעשיהם. לדוגמה, הם עשויים לשנות את התנהגותם, את המראה ואת תחומי העניין שלהם כדי להראות שהם שייכים לקבוצת חברים מסוימת.

שינויים אלה מצביעים בדרך כלל על התנסות בלבד. כל עוד ילדכם אינו עושה שום דבר הרסני, מסוכן, או בלתי הפיך, התנהגות כזו היא דווקא סימן חיובי לכך שהוא מרגיש בטוח דיו להתנסות במשהו חדש.

הורים וחברים ממלאים תפקידים שונים בחייו של מתבגר. אתם משפיעים על החלטותיו של ילדכם לטווח ארוך, כגון ערכים ומוסר. סביר להניח שחבריו ישפיעו על קבלת ההחלטות לטווח קצר, כמו מראה ותחומי עניין. מערכות יחסים חזקות עם ההורים והחברים גם יחד עוזרות למתבגרים לגדול ולהפוך למבוגרים שיכולים להסתדר היטב ובעלי מיומנויות חברתיות חזקות.

כיצד נראות חברויות בגיל ההתבגרות

בשנות ההתבגרות המוקדמות, החברויות נהיות אינטנסיביות יותר, קרובות יותר ומספקות יותר תמיכה. בני הנוער מתקשרים יותר ויותר עם חבריהם.

חברויות בגיל ההתבגרות נוטות להתבסס על דמיון במאפייני אישיות, קבלה ושיתוף. חברויות בין בני אותו מין נפוצות יותר בחטיבת הביניים. עם זאת, ככל שבני הנוער גדלים הם יוצרים יותר חברויות עם בני המין השני.

באופן כללי, בנות נוטות לבנות חברויות קרובות יותר באמצעות שיחות מרובות, ובנים מעדיפים להשתתף ביחד בפעילויות שונות.

האינטרנט מאפשר לבני נוער ליצור חברויות באמצעות הרשתות החברתיות. חברויות אלה שונות מחברויות במציאות. במקרים הטובים ביותר, הן מציעות למתבגרים דרך לתקשר בקלות רבה יותר ואפשרות לשוחח על נושאים רגישים בלי לחשוש או לסבול משיפוטיות, וגם הזדמנות להתנסות בזהות שונה באופן אנונימי, פחות או יותר. יש לשים לב גם למקרים הטובים פחות, או המסוכנים יותר, בהם בני הנוער מתקשרים עם אנשים שאינם מכירים ללא מגבלות ועלולים לסכן את עצמם או את בני משפחתם.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

עניינים של מתבגרים: מה מדאיג בני נוער?

מה מדאיג את ילדכם: הנושאים העיקריים

שנות ההתבגרות הן תקופה של צמיחה מהירה ושינויים רבים מבחינה גופנית, מנטלית וחברתית. חלק מבני הנוער חוששים מהשינויים, ואחרים לוקחים אותם בקלות.

לעתים קרובות נדרשים בני הנוער לקבל החלטות חשובות בגיל צעיר, שנוגעות לבחירת נושאי הלימוד בבית הספר, לקריירה ולעבודה בעתיד. למעשה, רבים מהם מרגישים שהלימודים בחטיבת הביניים קובעים את כל עתידם – וזה מלחיץ מאוד. אם מוסיפים לכל החששות הללו שינויים כלכליים, ביטחון בעבודה, גלובליזציה ובריאות נפשית, אין פלא שילדכם מרגיש מודאג למדי לפעמים.

רבים מבני הנוער עסוקים בעיקר בנושאים האלה:

מתי להתחיל לדאוג

רוב בני הנוער חוששים ומפחדים לפעמים, וזה נורמלי. חשוב להתייחס לחששות ודאגות באופן מותאם תוך שיקול דעת וידיעה שלא תמיד הם מצריכים עזרה מקצועית. התייחסות מוגזמת לדאגות עלולה להעביר מסר מלחיץ לילדכם ובסופו של דבר להרע את המצב ולא לשפר אותו.

עם זאת, אם הדאגות אינן עוברות, מחמירות או מפריעות לחיי היומיום של ילדכם, ייתכן שהן מצביעות על כך שהוא מתמודד עם חרדה. הנה כמה סימנים לכך שכנראה עליו לקבל עזרה להתמודדות עם חרדה:

  • דאגות שלא עוברות: כשילדכם מרגיש “על הקצה” או מתוח רוב הזמן, מודאג באופן כללי בגלל דברים רבים ללא סיבה ברורה או אינו יכול להירגע.
  • דאגות שמחמירות עם הזמן: כשילדכם נמנע ממצבים או מאנשים, חש פאניקה במצבים מסוימים, חושב מחשבות רעות ואינו מצליח להשתלט עליהן, או חווה תסמינים גופניים חוזרים לאורך זמן כגון הזעה מוגברת, דופק מואץ, כאבי ראש, התכווצויות בבטן, בחילה, נשימה מהירה או שלשול.
  • דאגות שמפריעות למהלך התקין של החיים: כשילדכם אינו מסוגל יותר לעשות דברים שנהג לעשות בגלל פחד וחרדה, או שאתם מרגישים שהתגובות שלו מונעות ממנו ליהנות מדברים יומיומיים.

רוב בני הנוער עוברים תקופות של עליות וירידות רגשיות. לפעמים הם מרגישים עצובים למשך כמה ימים. אך אם ילדכם כועס, מרגיש אשם, עצוב או עצבני יותר מהרגיל, ייתכן שהוא מתמודד עם דיכאון. אם הוא מתנהג בדרכים הבאות למשך יותר משבועיים, ייתכן שהוא זקוק לעזרה בהתמודדות עם דיכאון. ילדכם:

  • רוצה לוותר על הכל, חסר אנרגיות, מפסיק ללכת לחוגים ופעילויות שהוא בד”כ אוהב
  • מתקשה לישון
  • מתנהג בדרכים שונות מאוד מהרגיל – למשל, מסתבך בצרות, מתקשה בשיעורי הבית, מבודד את עצמו או הולך מכות.

דיכאון בדרך כלל נמשך חודשים רבים במידה ואינו מטופל, ולכן כדאי לפנות לקבלת עזרה מקצועית. דיכאון שנמשך זמן רב יכול להוביל למצוקה גוברת, בעיות לימודיות וחברתיות וצבירת פערים אשר מקשים על תהליך השיקום. בתור התחלה, פנו לרופא הילדים או המשפחה.

לעזור לילדכם להתמודד עם הדאגות

הנה כמה רעיונות שיעזרו להתמודדות עם הדאגות של ילדכם, ולתת לו תחושה שהוא אהוב ומוגן ושמאמינים בו. בתור התחלה, כדאי לדבר עם ילדכם על רגשותיו. השתמשו במשפטי “אני” כדי לדבר על המחשבות והרגשות שלכם. לדוגמה, “שמתי לב שיש לך המון דברים לחשוב עליהם בזמן האחרון. אני אשמח לדבר או להקשיב ולראות אם אוכל לעזור איכשהו”.

שמרו על קשר עם ילדכם, כדי שיוכל להרגיש מוגן ובטוח במהלך ההתמודדות עם אתגרי גיל ההתבגרות. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות השתתפות בארוחות משפחתיות, בתדירות גבוהה ככל האפשר. טקס משפחתי שכזה יוצר שגרה ומאפשר לכם להתעדכן בנעשה בחייו של ילדכם.

הראו לו שאתם סומכים עליו ובוטחים בו כדי לעזור לו להתגבר על הדאגות. כדי להפגין אמון, שבחו אותו על הניסיון לשנות את מחשבותיו ולהתמודד עם רגשותיו, או אמרו לו שאתם מאמינים שהוא יכול להתמודד עם מצבים מלחיצים, להוציא תוכניות לפועל ולהמשיך לנסות עד שהמצב ישתפר.

תנו לו מסרים חיוביים כדי שיידע שאתם דואגים לו ויחוש מוגן ומובן. אפשר להעביר מסרים חיוביים בחיבוק חם, חיוך, הנחת זרוע על הכתף, מגע קל בזרוע, הנהון או קריצה.

אל תגדירו את ילדכם כ”מודאג או חרד”. עדיף לתמוך בו ולשבח את הצעדים החיוביים שהוא נוקט כדי להתגבר על החששות.

הדברים שאתם עושים ואומרים מנחים ומכוונים את החשיבה וההתנהגות של ילדכם. נסו לשמש דוגמה אישית טובה ולהתמודד עם הדאגות והלחץ שלכם בדרכים חיוביות. פעילות גופנית, זמן מנוחה ודיבור על הדברים שמטרידים אתכם עם בן או בת הזוג, איש מקצוע או חבר יכולים לעזור לכם אם אתם מרגישים לחוצים.

ילדכם זקוק לתמיכתכם ולעידוד מצדכם כדי ללמוד, אך עדיף שלא ללחוץ עליו יותר מדי להשיג ציונים גבוהים בבית הספר. שמחו בשמחתו כשהוא לומד משהו חדש – ותמכו בו כשאינו מצליח – כדי לעודד אותו להמשיך לנסות. והכי חשוב- הימנעו משיפוטיות כלפי הישגיו והתנהגותו, גם אם אתם לא תומכים באופן בו הוא מתנהל בעולם. אין זה אומר שאינכם יכולים לתת לילדכם הכוונה ועצה לגבי הדרך הנכונה בהתאם לערכים המשפחתיים שלכם (וזו אף חובתכם כהורים), אך יש לעשות זאת מתוך עמדה “מגדלת ומעודדת”, ולא מתוך עמדה שיפוטית.

תרגילים ופעילויות להתמודדות עם דאגות

היכולת להתמודד עם מחשבות מדאיגות היא מיומנות חשובה לחיים. הנה כמה פעילויות ותרגילים שילדכם יוכל להשתמש בהם כעת ובעתיד.

לשנות את המחשבות המדאיגות

פעילות זו עוזרת לילדכם לשים לב למחשבות המדאיגות, ואז לעבור למחשבות מועילות יותר. עם זאת, זכרו שכמות מסוימת של דאגה ולחץ היא נורמלית ועוזרת לשמור על המוטיבציה שלנו. כשאתם עוזרים לילדכם לשנות את דרך החשיבה שלו, נסו לתמוך בו, להתחשב ולהתנהג בחמימות:

  1. אם הוא מודאג במיוחד בגלל אירוע ספציפי, בקשו ממנו לחשוב, להגיד או אף לכתוב את המחשבות שלו בנוגע לאירוע. לדוגמה, “אני מרגיש שאני הולך להיכשל בבחינה במתמטיקה”, “אני ממש גרוע במתמטיקה”.
  2. חשבו ביחד אם המחשבות האלה מועילות או לא מועילות. למשל, “איך אתה יודע שאתה עומד להיכשל?”
  3. נסו למצוא מחשבות מועילות ומעודדות יותר, לאותה הסיטואציה. לדוגמה, “התכוננת ממש הרבה למבחן הזה. עכשיו רק צריך שתעשה את הכי טוב שאתה יכול”.
  4. השינוי המחשבתי אמור להתנהל בערך כך: “אני מודאג מהמבחן במתמטיקה כי המקצוע הזה קשה לי. יכול להיות שיהיה לי קשה במבחן, אבל למדתי והתכוננתי, ועכשיו אני רק צריך לעשות את הכי טוב שאני יכול”.

תרגיל זה דורש אימון. כדי לעזור לילדכם לשנות את המחשבות המדאיגות, שבחו אותו על כך שהוא מנסה.

חשיבה חיובית

אם ילדכם מבלה זמן רב מדי בחשיבה על אירועים שליליים, הוא עלול לסבול מדאגה ולחץ. תרגילים לחשיבה חיובית יכולים להרגיל אותו לבלות זמן רב יותר בחשיבה על דברים שהסתדרו היטב ומדוע.

בקשו ממנו לחשוב או אפילו לכתוב שלושה דברים שהתנהלו היטב באותו יום, וכיצד הוא עזר לקיומם. הם לא חייבים להיות דברים גדולים. יכול להיות ששמע ציפור שרה בחוץ, ועזר בכך שאפשר לעצמו לשים לב לכך.

מלחיץ לפעמים להיות הורים לבני נוער. תצליחו לטפל בילדכם המתבגר בצורה הטובה ביותר אם תטפלו היטב בעצמכם. כמו כן, אפשר לקבל תמיכה מצוינת מהורים אחרים, מיועצת בית הספר ועוד.

היכן לחפש עזרה

ייתכן שילדכם יזדקק לעזרה כדי לפנות למומחה. עודדו אותו לבקר אצל רופא הילדים או המשפחה, שיוכל להפנות אותו לפסיכולוג למתבגרים. כמו כן, הוא יכול לדבר על הדאגות שלו עם יועץ בית הספר – יועצים בבית הספר עוברים הכשרה מיוחדת בנושאי בריאות הנפש של ילדים ובני נוער. אפשר לפנות גם למנהיג רוחני (לדוגמא- רב שאתם מכירים) או לעובדים סוציאליים ביחידות לשירותים חברתיים בקהילה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

לקויות למידה: לתמוך בילדכם

מה הן לקויות למידה?

לקות למידה היא מונח המתייחס לקבוצה רחבה של הפרעות המתבטאות בקשיים ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות עקב הפרעה בתהליכים קוגניטיביים. אדם מאובחן כלקוי למידה כאשר הישגיו נמוכים במידה משמעותית מהרמה המצופה בגילו, מהשכלתו וממנת המשכל שלו.
בפועל, לקויות למידה באות לידי ביטוי בטווח רחב של קשיים בדרגות חומרה שונות בכל תחומי החיים ולא רק בסביבה אקדמית.

שני סוגים עיקריים של לקויות למידה

לקויות למידה מילוליות

סוג זה שכיח בקרב יותר מ-90% מאלו המאובחנים עם לקויות למידה. לקויות הלמידה המילוליות כוללות דיסלקציה (קשיים בקריאה), דיסגרפיה (קשיים בכתיבה) ודיסקלקוליה (קושיים בחשבון). לרוב, לקויות הלמידה המילוליות מתגלות כבר בכיתות הנמוכות, אך יחד עם זאת ילדים מצליחים לעיתים להסתיר את הקשיים שלהם עד לתחילת הלימודים בחטיבת הביניים.

לקויות למידה בלתי מילוליות

לקויות למידה בלתי-מילוליות נדירות יותר וקיימות אצל פחות מ-10%. ילדים עם לקויות למידה בלתי מילוליות עשויים להתקשות בתפיסת כיוונים, התמצאות במרחב, קריאת שפת גוף והסתגלות חברתית. לעיתים ילדים אלו גם מרבים ליפול או להפיל חפצים ומתקשים בקריאת שעון מחוגים. בזמן עבודה הם לרוב מתרכזים בפרטים אך לא תמיד מצליחים לראות את התמונה הכוללת.

סימנים להופעת לקויות למידה

אם אתם חושבים שלילדכם יש לקות למידה, כדאי לחפש את הסימנים הנפוצים. הופעת אחד או יותר מהסימנים אינה מצביעה בבירור על כך שלילדכם יש לקות למידה, אך אם אתם מודאגים, דברו קודם כל עם המורה או עם רופא הילדים. אם לילדכם יש לקות למידה כלשהי, ייתכן שהוא:

  • אינו אוהב לקרוא ו/או מתקשה לקרוא
  • מתקשה לאיית מילים נפוצות
  • מתקשה לזהות אותיות או הברות בתוך מילים
  • מתקשה לזכור רשימות, כגון מספרים רנדומליים, אותיות במילים יוצאות דופן שלא קל לשמוע אותן (כמו האות א’ במילים ‘קראתי’ או ‘עיתונאי’ למשל), טבלאות מספרים או צעדים לפתרון בעיות במתמטיקה
  • מספר לכם המון רעיונות מעניינים אך מתקשה לכתוב אותם, או כותב באטיות רבה
  • בעל כתב יד מבולגן ובלתי קריא
  • הישגיו נראים נמוכים ביחס לפוטנציאל האינטלקטואלי שלו
  • משקיע מאמצים יוצאי דופן בהדבקת הקצב הלימודי של בני כיתתו
  • משקיע שעות ארוכות בהכנת שיעורי בית או למידה לבחינות והישגיו אינם תואמים את המאמץ שהוא משקיע בלימודים
  • מביע תסכול וקושי רב בהתמודדות עם החומר הלימודי
  • מתחמק ממטלות לימודיות והתמודדות עם חומרי לימוד ספציפיים.

לקויות למידה: מה לעשות

דברו עם המורה

אם אתם חוששים שילדכם מתקשה בבית הספר וייתכן שיש לו לקות למידה, דברו קודם כל עם המורה. שאלו אותה כיצד הוא מסתדר עם קריאה, כתיבה ומתמטיקה. בדקו איך היא מתרשמת מההערכה העצמית וממידת המעורבות שלו בבית הספר. המורה יכולה להעריך את ילדכם ולעבור איתכם על התעודות שלו, כדי שתוכלו לראות אם יש דפוס של בעיות.

בקשו אבחון

אם אתם עדיין מודאגים, בקשו אבחון רשמי מבית הספר. בשלב זה אפשר לערב קלינאי תקשורת או פסיכולוג, שיעזרו לבדוק את כל הגורמים האפשריים. אם חל עיכוב משמעותי, או שאי אפשר לערוך אבחון דרך בית הספר, אפשר לפנות בתשלום למומחה פרטי.

ניתן לשקול ביצוע אבחון מקצועי- דידקטי או פסיכודידקטי, בהתאם לצורך. שוחחו על כך עם יועצת בית הספר, ועם אנשי מקצוע בתחום.

למידע נוסף על אבחוני לקויות למידה, אפשר לפנות לסניף אגודת ניצן הקרוב למקום מגוריכם.

חשוב לפנות גם לרופא הילדים ולבדוק את הראייה והשמיעה של ילדכם, כדי לשלול בעיות בתחומים אלה.

לספר לילדכם על לקות הלמידה

ילדים שמתמודדים עם לקויות למידה אינם יכולים לעשות דברים כמו לקרוא או לכתוב באותה קלות כמו חבריהם לכיתה, ועלולים לחשוב על עצמם כ”סתומים” או “טיפשים”. עשויה להיות לכך השפעה שלילית לטווח ארוך על ההערכה העצמית שלו, ולכן עדיף לספר לילדכם על לקות הלמידה שלו, ולהסביר שאין לכך קשר למידת האינטליגנציה שלו.

דברו איתו על הנושא והיו ברורים. הדגישו את הדברים החיוביים שיוכל לעשות כדי לחיות וללמוד עם לקות הלמידה. אפשר להזכיר דמויות ידועות ומוצלחות של אנשים שמתמודדים עם לקויות למידה.

כמה דוגמאות למפורסמים שמתמודדים עם לקויות למידה הם מייקל פלפס (שחיין עטור מדליות), קיירה נייטלי (שחקנית), ג’יימי אוליבר (שף בריטי), ריצ’רד ברנסון (איש עסקים ובעלי חברת התעופה וירג’ין) ועוד.

כיצד לעזור לילד עם לקות למידה לבנות חוסן נפשי והערכה עצמית טובה

ילדים עם לקויות למידה עלולים לסבול מהערכה עצמית נמוכה. כמו כן, הם נוטים לפתח דרכים להסתיר את הקשיים שלהם ככל שהם מתבגרים, ונמצאים בסיכון גבוה יותר לנשור מבית הספר.

חשוב לזהות את לקויות הלמידה מוקדם ככל האפשר, ולעזור לילדכם לבנות חוסן נפשי. חוסן נפשי הוא היכולת להתאושש מבעיות וממכשולים. זוהי מיומנות חשובה לחיים לכל הילדים, ובעיקר לילדים עם לקויות למידה.

עזרו לילדכם לבנות חוסן נפשי וחשיבה חיובית בנוגע ליכולותיו וללקות שלו באמצעות השיטות הבאות:

  • התמקדו במאמצים ובהצלחות של ילדכם ותגמלו אותו עליהם. כמו כן, התמקדו בדברים שאינם לימודיים שבהם הוא טוב, כמו ספורט, מוזיקה, דרמה או היותו חבר טוב או בשלן מעולה. תמיד שבחו את ילדכם על כך שניסה.
  • אמרו לילדכם שאתם מאמינים בו. שמחו ביכולותיו ובהישגיו, והראו לו שאתם מבינים ומקבלים את הקשיים שלו. נסו לעבוד איתו כדי לשנות מחשבות שליליות ולהימנע ממכשולים.
  • שמשו לילדכם דוגמה אישית והיו חיוביים, אסרטיביים וחסינים בעצמכם.
  • עודדו אותו לנסות להבין למה הוא זקוק כדי להתגבר על הקשיים, ולמדו אותו לבקש עזרה בנימוס וברוגע.
  • תנו לו להשתתף בתחומי האחריות המשפחתיים ולקבל החלטות בעצמו. תחושת השליטה תעזור לו לבנות הערכה עצמית חזקה.
  • תמכו בילדכם, אך אל תגנו עליו יותר מדי. צפו ממנו לעשות את המיטב ולהמשיך במשימותיו, למרות האתגרים הנוספים שעמם הוא מתמודד.
  • הקדישו לילדכם זמן, דברו איתו, הקשיבו ובלו ביחד, כדי להעביר לו את המסר שהוא מיוחד, חשוב ושווה את זמנכם.

לקות למידה היא לקות מוכרת בחוק זכויות התלמיד. לילדכם יש זכות לקבל גישה לאותן הזדמנויות לימודיות כמו שאר התלמידים.

לקבל עזרה נוספת

בעת הצורך, ילדכם יוכל לקבל עזרה נוספת כדי ליהנות מההזדמנות הטובה ביותר שיוכל בבית הספר. אם אנשי המקצוע ממליצים על קבלת עזרה נוספת, חשוב לשמור את תיעוד האבחונים המקצועי שמוכיח כי ילדכם זכאי לדברים כגון הארכת זמן בבחינות, הוראה מתקנת או תוכנות מחשב מיוחדות.

כמו כן, ישנם סוגים רבים של עזרה מחוץ לבית הספר לילדים עם לקויות למידה, ובהן שיעורים פרטיים וטכנולוגיה מסייעת. סוג התמיכה הטוב ביותר לילדכם תלוי בלקות הלמידה שלו. דברו עם המורה ועם אנשי המקצוע כדי לבדוק איזה פתרון יעזור לו ולכם באופן הטוב ביותר.

הנה כמה רעיונות:

  • שמרו על קשר קרוב עם המורה של ילדכם כדי להבין מה עליכם לעשות בבית על מנת לתמוך בשיעורי הבית שלו ובהצלחותיו. יכול להיות שתצטרכו לנסות כמה דברים שונים לפני שתמצאו את הדבר המתאים ביותר לילדכם ולכם. פשוט המשיכו לדבר עם המורה עד שתצליחו.
  • ילדים עם לקויות למידה לומדים מיומנויות חדשות באופן הטוב ביותר כאשר המורים, ההורים ואנשי מקצוע נוספים משתמשים במתודות למידה מובנות, רציפות ומפורשות. לכן, כדאי לפרק את המשימות ליחידות קטנות יותר, להוראות בודדות או לפיסות מידע. עבדו עם ילדכם בשיטת צעד אחר צעד, שתהיה מהנה ותעודד אותו להשתמש בחושים שונים (למשל, חוש הראייה וחוש השמיעה). כמו כן, חשוב מאוד לתרגל.
  • שיעורי הבית אינם צריכים להפוך למטלה קשה מדי עבור ילדכם. נסו לבלות זמן קצר בתרגול מיומנויות חדשות ביחד, למשל, לקרוא ספרים שמתאימים לרמה שלו או לשחק במשחקי אותיות. זוהי דרך טובה לוודא שהוא חווה גם הצלחות בזמן שהוא מפתח מיומנויות חדשות. אם ילדכם ינסה דברים חדשים ויראה איך הכל מסתדר והוא מתחיל להצליח, הוא ירצה להמשיך לנסות גם כשהמצב נהיה קשה יותר.
  • אם ילדכם מתמודד עם קשיי אוריינות (דיסלקציה), נסו לפנות זמן ולקרוא ביחד. אפשר לקרוא בבית או במקום אחר, למשל בספרייה המקומית. הבונוס הוא שאתם זוכים לבלות זמן מיוחד, אחד על אחד!
  • טכנולוגיה מסייעת ותוכנות מיוחדות יכולות גם הן לתמוך בלמידה של ילדכם. באתר עוגן של מט”ח תוכלו למצוא תוכנות וכלים שפותחו במיוחד עבור תלמידים עם לקויות למידה.
  • תלמידים עם לקויות למידה יכולים להיעזר במורים  להוראה מתקנת שפועלים בכל הארץ.

אם לילדכם יש לקות למידה או עשויה להיות לו, סביר להניח שיש לכם המון שאלות. למידע נוסף, קראו את המאמר לקויות למידה: שאלות נפוצות.

תמיכה ומשאבים

ישנו מגוון רחב של שירותים שניתנים למשפחות של לקויי למידה ברחבי הארץ. עם הארגונים העיקריים נמנה ארגון ניצן: אגודה ללא כוונת רווח שהוקמה על ידי הורים ומתנדבים במטרה לאבחן, לאתר, לטפל ולקדם ילדים, מתבגרים ובוגרים עם לקויות למידה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

הורים לבני נוער: לטפל בעצמכם

להיות הורים לבני נוער

הדרישה לזמנכם ולאנרגיה שלכם שונה כעת, כשילדכם מתבגר. בשנים הראשונות הייתם צריכים להאכיל, לרחוץ ולנחם את הקטן שלכם. כעת הוא כבר גדול ודואג לעצמו יותר ויותר, אולם הוא עדיין זקוק לעזרה פרקטית ולמעורבות פעילה.

לדוגמה, ייתכן שילדכם פעיל במגוון פעילויות חברתיות אחר הצהריים, ועליכם להסיע אותו ממקום למקום. בו בזמן, סביר להניח שאתם עובדים יותר שעות ומשתתפים בפעילויות משלכם.

לצד הדרישות המעשיות לזמנכם, יש גם כמה אתגרים רגשיים חדשים. לדוגמה, תחילת גיל ההתבגרות מביאה עמה רגשות חוסר ביטחון אצל ילדכם, ודאגות עבורכם. יכול להיות שאתם חוששים בנוגע לשינויים החברתיים והרגשיים שילדכם חווה ולבחירת החברים שלו. וכמובן, לא נשכח את העליות והירידות הרגשיות בגיל ההתבגרות.

להיות הורים לבני נוער זו עבודה קשה לפעמים, ולכן עליכם לדאוג היטב לעצמכם, בדיוק כפי שעשיתם כשילדכם היה צעיר. זכרו לטפל בעצמכם, בעיקר ברווחתכם הגופנית והרגשית, כדי שתוכלו להישאר רגועים ועקביים, ולהתמודד טוב יותר עם הלחצים והעימותים שצצים מדי פעם.

חשיבותם של החברים ובני הכיתה עולה בעיני ילדכם בשנים אלה, אך חשיבותכם אינה פוחתת. יש לכם עדיין תפקיד חשוב בחייו – ושמירה על מערכות יחסים חזקות עם המשפחה והחברים גם יחד היא חיונית להתפתחות חברתית ורגשית בריאה.

למצוא זמן לעצמכם

יכול להיות שאתם מתקשים ללהטט בין הצרכים של ילדכם לבין העבודה, המחויבויות האחרות ומציאת הזמן הפנוי לעצמכם. הנה כמה הצעות לפינוי זמן בלו”ז המשפחתי העמוס.

משימות בבית

אם יש לכם בן או בת זוג, דברו על חלוקת המטלות בבית. אפשר לתת למתבגר שלכם אחריות ומשימות רבות יותר. כדי למנוע התנגדויות לרעיון, דברו איתו על כך מראש. לדוגמה, תנו לו לבחור מטלה או שתיים שיסכים לעשות.

יש בכך כמה יתרונות: חלוקת התפקידים גדלה והוא מקבל הזדמנות לתרגל חיים עצמאיים – למשל, ללמוד לבשל ארוחות פשוטות, לעשות כביסה או לשטוף את הרצפה.

תוכניות ולוחות זמנים משפחתיים

לוח זמנים משפחתי שבועי יעזור לכם לדעת בכל רגע מה מצב הפעילויות של כל אחד, וגם למצוא זמן לעצמכם. כמו כן, זוהי הזדמנות להסביר לילדכם שגם אתם זקוקים לזמן פנוי לעצמכם, שיחזיר לכם את האנרגיה וההתלהבות הדרושות לבילוי הזמן איתו.

אפשר להשתמש בלוח הזמנים השבועי כדי לתכנן זמן למטלות בבית, כמו קניות מצרכים ובישול. כדאי לבשל מראש – למשל, בסופי השבוע – כדי להקל על הלחץ במהלך השבוע. כמו כן, מומלץ לוודא שתמיד יש משהו בריא במקרר או במקפיא להנאת כל המשפחה.

רשתות תמיכה

בדקו אם הסבים והסבתות, בני המשפחה והחברים יכולים לבלות עם ילדכם, כדי לפנות לכם קצת זמן לבד. אפשר לארגן הסעות משותפות ושמירה על הילדים בשיתוף עם הורים אחרים שילדיהם הולכים לאותן פעילויות.

כך תוכלו לקבל עוד כמה שעות במהלך השבוע, ולזכות ביתרון נוסף: ליצור חברויות חדשות ולחזק את הרשתות החברתיות שלכם.

לשמור על מערכת יחסים חזקה עם בן או בת הזוג

חשוב לשמור על מערכת יחסים חזקה עם בן או בת הזוג. טיפוח מערכת היחסים הזו יעזור לכם לתפקד בצורה הטובה ביותר כהורים בצוות. הנה כמה הצעות שקיבלנו מהורים בנוגע לשמירה על מערכת יחסים חזקה בתקופה זו:

  • דברו על הרגשות והחוויות שלכם כהורים לילד מתבגר, ושימו לב שאתם באמת מקשיבים אחד לדברי השני.
  • הפגינו חיבה, הוקרה והערכה לבן או בת הזוג.
  • פנו זמן לשוחח עם בן או בת הזוג – אפשר פשוט לספר אחד לשני איך עבר היום.
  • מצאו זמן לבילוי זוגי מדי שבוע. אפשר לעשות כל מיני דברים – לעשות ספורט ביחד, לצאת להליכה אחרי ארוחת הערב, לקבוע דייט לקפה, לשחק בקלפים או במשחקים אחרים, או כל דבר שאתם נהנים ממנו בזוג.
  •  פנו זמן לחוויות מהנות בזוג. למשל, אם ילדכם גדול דיו, הוא יוכל לבלות את סוף השבוע אצל חבר או אצל סבא וסבתא, ולתת לכם הפסקה קטנה.
  • בלו יחד בבית. לדוגמה, צאו לדייט מיוחד במסעדה, צפו יחד בסרט אהוב או שימו מוזיקה ששניכם אוהבים כשילדכם בחדרו או מבקר אצל חבר.

בכל משפחה עם ילדים מתבגרים יש עליות וירידות. אך אם אתם ובני זוגכם מגלים שאתם באמת מתקשים בשלב מסוים, כדאי מאוד לפנות לקבלת עזרה מחברים וממשפחה, או לדבר עם רופא המשפחה, שידע לסייע לכם או להפנות אתכם לגורם המתאים.

להישאר בריאים ושלמים

הרווחה הגופנית והנפשית שלכם חשובה מאוד ליכולתכם לתפקד כמשפחה. אך הבריאות הגופנית והנפשית אינה מתרחשת מעצמה – תצטרכו לטפל בעצמכם כדי שזה יקרה.

שמרו על גישה חיובית והסתכלו על המצב בפרספקטיבה הנכונה כדי לצלוח היטב את העליות והירידות בתקופת ההתבגרות של ילדכם. אם יש לכם יום רע, או רבתם עם הילד, שאלו את עצמכם – “אנחנו באמת צריכים לריב על זה? אולי אפשר פשוט לוותר?”

ויתור על הדברים הקטנים מאפשר לכם לשמור אנרגיה לדברים חשובים וגדולים יותר כמו הבריאות, הבטיחות והרווחה של ילדכם.

דיבור חיובי לעצמכם יעזור לכם להרגיש לחוצים פחות ושמחים יותר. לדוגמה, אם ילדכם מציע לעזור למישהו, אמרו לעצמכם – “נהדר, אני שמחה שלימדתי את הילד שלי לחשוב גם על אחרים”. הגיע הזמן לברך את עצמכם על כל העבודה הקשה שהשקעתם בילדכם בשנים האחרונות.

טקסים משפחתיים יכולים לבנות תחושת ביחד, ועוזרים לכם להרגיש טוב בנוגע למערכות היחסים במשפחה. הטקסים עוזרים למתבגרים לחוש אהובים,ולא משנה עד כמה הם נראים משועממים – הם עדיין אוהבים את הטקסים האלה ומתנחמים בהם. טקסים לדוגמה הם ארוחות משפחתיות בימי שישי בערב, יציאות משפחתיות או טקסים דתיים.

פעילות גופנית חשובה לתחומים רבים בחיים. כדי לשמור על בריאות גופנית ונפשית, מומלץ לעשות פעילות גופנית 30 דקות מדי יום. אפשר לצאת להליכה של חצי שעה או להצטרף לשיעור התעמלות, וכשילדכם יתבגר, תוכלו לחזור לסוגי ספורט שנהגתם לשחק פעם, או לשאול חברים אם ירצו לצאת להליכה או לרכוב על אופניים.

אם אתם מחפשים משהו חדש, נסו פעילויות מרגיעות כמו יוגה, מדיטציה, מיינדפולנס, הרפיית שרירים או תרגילי נשימה עמוקה. בתור הורים לבני נוער, חשוב לוודא שאתם ממלאים היטב גם את הצרכים שלכם, נוסף על צורכי המשפחה. הורים שמטפלים בעצמם הם הורים קשובים וטובים יותר.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

להיות הורים אחרי טיפוליIVF

סקירה מהירה

  • הפריה חוץ גופית (IVF) היא תהליך שבו נוצר עובר מחוץ לרחם האישה, שמוחזר לרחם אחרי כמה ימים. התהליך יכול להתקיים באמצעות הביצית והזרע של ההורים, או באמצעות ביצית ו/או זרע מתרומה.
  • אחת מכל שש נשים מתקשה להיכנס להיריון.
  • 4.3% מהילדים שנולדו בישראל בשנת 2016 הם תוצאה של טיפולי פוריות כגון IVF. בארה”ב ובאנגליה, לעומת זאת, מדובר על 1.5%-2% בלבד.

בשנת 2013 הושגו 9,583 הריונות בשיטת IVF, ו-6,165 הגיעו לסיומם המוצלח. לפי נתוני משרד הבריאות, בשנים 2000 עד 2013 נולדו בישראל כ-60,000 ‘תינוקות מבחנה’.

האתגרים

טיפול IVF עשוי להיות חוויה מלחיצה מאוד. בדרך כלל, זוגות מחליטים להתחיל בתהליך של טיפולי פוריות אחרי שניסו להיכנס להיריון באופן טבעי זה זמן מה. אחרי תקופה של ניסיונות ללא הצלחה, רמות התסכול שלהם עלולות להיות גבוהות מאוד; ייתכן שגילו שלאחד מהם או לשניהם יש בעיה שתורמת לאי הפוריות או או יוצרת אותה. טיפול IVF הוא פתרון טוב, אך זהו תהליך תובעני מבחינה גופנית ונפשית כאחד.

טיפול IVF אינו מבטיח היריון. מסיבות רבות ושונות, ישנם אנשים שמגלים שגם אחרי מחזורי IVF רבים, הם עדיין אינם יכולים להיכנס להיריון. מצד שני, נשים מסוימות נכנסות להיריון כבר בטיפול הראשון.

טיפולי IVF הם טיפולים יקרים שעשויים להכניס הורים רבים ללחץ כלכלי, מה שמוסיף על המתחים שנובעים מהטיפול. במדינת ישראל ישנו מימון מטעם המדינה לטיפולים אלו עבור שני הילדים הראשונים במשפחה.

הטיפולים כוללים שלבים רבים, שחייבים להצליח כדי להמשיך:

  • האם צריכה לקחת הורמונים שיגרו את ייצור הביציות
  • יש לאסוף ביציות בריאות וזרע מההורים (אלא אם כן מדובר בתרומה). עבור האם, ובמקרים מסוימים גם עבור האב, מדובר בהליך רפואי שמתבצע בבית החולים
  • הביציות והזרע עוברים הפריה במעבדה ליצירת עובר
  • העובר מוחזר לרחם האם ומתפתח לכדי תינוק בריא.

נשים שעברו טיפולי פוריות עשויות לחוות אותם סיבוכים כמו נשים אחרות בזמן ההיריון. עובדה זו גורמת לטיפול להיות תהליך אמוציונלי מאוד, מלא בקבלת החלטות, חרדה וזמני המתנה קשים.

מתח וחרדה

IVF הוא חוויה מלחיצה עבור שני ההורים, ויש נשים שחוות תסמינים של מתח כרוני. מחקרים מראים כי רמות המתח של נשים שעוברות טיפולי פוריות דומות לאלה של נשים המתמודדות עם מחלה קשה. טיפולי פוריות עשויים להשפיע על תחושת השליטה של אדם, על תחושת הנורמליות ועל התוכניות לעתיד.

לעיתים קרובות, הורים שמשיגים היריון באמצעות IVF נזהרים לא להתלהב יתר על המידה, והמכשולים המוקדמים שעברו עשויים להעצים עוד יותר את פחדיהם משיבושים. לפעמים, אחרי הלידה ובשנת חייו הראשונה של התינוק, הם חרדים במיוחד לבריאותו ולבטיחותו של הילד.

הריונות עם תאומים נפוצים יותר בהפריה חוץ גופית, מה שמגביר עוד יותר את האתגרים במהלך ההיריון וב-12 החודשים הראשונים אחרי הלידה.

בסופו של דבר, הורי IVF מפתחים מערכות יחסים חיוביות ובטוחות עם ילדיהם בדיוק כמו הורים אחרים. מחקרים מראים כי החרדה נוטה לחלוף אחרי 12 חודשים, ושההסתגלות הכללית להורות אינה שונה אצל הורים בני אותו גיל ומאותו רקע מהורים שנכנסו להיריון באופן טבעי.

ההשפעה על מערכות היחסים

בעיות של אי פוריות עשויות להעמיס על מערכות יחסים שונות. קשיים אלו נובעים משינויים הורמונליים הגורמים לרגשיות יתר ולשינוי אמיתי בדרך בה נשים חוות רגשות שונים, ממתח נוכח הסיכוי לכישלון התהליך ומהאופן בו כל אחד מבני הזוג חווה את האחר כתומך במצב. בני הזוג עשויים לגלות הבדלים באופן ההתמודדות של כל אחד, וביכולתם לדבר על רגשותיהם.

אין ראיות לכך ששכיחות הפרידה או הגירושים עולה אצל זוגות שעברו טיפולי פוריות. עם זאת, זוגות שנפרדו נטו יותר לציין את בעיית האי פוריות ואת הטיפולים כגורם אפשרי לפרידה.

זו עשויה להיות תקופה מאתגרת. העצה הטובה ביותר היא לשמור על מערכת היחסים שלכם כמה שאפשר. דברו על הרגשות שלכם בזמן אמת, ונסו לחלוק את החרדות שלכם עם אחרים.

החלטות קשות

הורי IVF נתקלים לעיתים קרובות בצורך לענות על שאלות קשות, כגון:

  • האם אנחנו רוצים עוד ילדים?
  • האם ניכנס שוב להיריון?
  • האם נשתמש שוב ב-IVF, והאם זה יעבוד?
  • האם אנחנו מוכנים לעבור שוב את כל המתח הזה?

אחת ההחלטות המאתגרות ביותר שצריכים הורי IVF לקבל קשורה בהחלטה מה לעשות עם העוברים שלא הוחזרו לרחם. פעמים רבות, תהליך הטיפול מוביל ליצירת עוברים רבים בפעם אחת, שמוקפאים למקרה שההורים יהיו מעוניינים בילד נוסף בעתיד. אם בני הזוג מחליטים שלא להמשיך בתהליך, עליהם לשקול מה לעשות עם העוברים שנותרו קפואים. ההחלטה עשויה להעמידם בפני שאלות אתיות או חילוקי דעות בנושאי אמונה.

הורי IVF צריכים להחליט מה וכמה יספרו לילדיהם, במיוחד אם בני הזוג נכנסים להיריון מתרומת זרע או תרומת ביצית. מהו הגיל הטוב ביותר לספר להם? כיצד צריך לספר להם? עליכם לשוחח על כך ולהגיע להחלטה שמתאימה לשניכם.

אם אתם שוקלים כניסה לתהליך IVF, מומלץ לפנות לייעוץ לפני תחילת הטיפולים. למומחים בתחום הפוריות יש מידע מפורט, משאבים ומדריכים שנועדו לתמוך בהורי IVF בהחלטתם כיצד להתמודד עם התהליך, וכיצד לספר לילדים, אם יש בכך צורך.

לבקש עזרה

חלק מהורי ה-IVF כועסים על עצמם אם קשה להם להתמודד עם אתגרי ההורות לתינוק בן יומו. הם עשויים להרגיש שאסור להם להתלונן, ושעליהם להיות אסירי תודה על הילד שתמיד רצו. רבים מהם מתביישים לבקש עזרה.

אך כל ההורים, כולל הורי IVF, צריכים להרגיש שמותר להם לפנות לעזרה כשהם זקוקים לה – אחרי הכל, הורות היא עבודה קשה, ללא קשר לאופן שבו נוצר התינוק! זכרו שכל ההורים החדשים מרגישים רגשות מעורבים וחווים לפעמים מגוון רחב של רגשות בנוגע להורות.

הפריה חוץ גופית בראי החוק

בכל מדינה יש מגבלות חוקיות שונות בנוגע להפריה חוץ גופית. החוק בישראל, למשל, מציין שאין להקפיא ביציות למשך יותר מעשר שנים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

מה לעשות כשעולים חששות בנוגע לנכדים

האם באמת צריך לדאוג?

תפקידכם כסבא וסבתא אמנם ממלא אושר, אך לפעמים טבעי שעולים גם חששות בנוגע לנכדים. נכדכם גדל בעולם שונה מזה שבו אתם גדלתם, ומזה שבו גדלו ילדיכם. לפעמים קשה לעמוד בקצב!

כמו כן, לכל אחד יש גישת הורות שונה. לא תמיד תסכימו עם ההחלטות שמקבלים הורי הנכד בעניינים כגון התנהגות, משמעת, עצמאות, שימוש במדיה, חברויות וכן הלאה. עם זאת, העובדה שאינכם מסכימים אינה הופכת את ההחלטות הללו לשגויות.למעשה, אם הורי הנכד מקבלים החלטות מושכלות שנכונות עבור המשפחה שלהם, סביר להניח שאין לכם כל צורך לדאוג.

אם אתם עדיין מודאגים, נסו להבין אם מדובר במשהו שבאמת צריך להדאיג אתכם. אחת הדרכים לעשות זאת היא לדון בחששותיכם עם בן או בת הזוג, או עם חבר או חברה במצבכם. אפשר לשאול באחד מהפורומים המיועדים לסבים וסבתות ברשת, כגון מוטק’ה. נקודות מבט אחרות יעזרו לכם להחליט אם כדאי לדבר על כך עם הורי הנכד.

נסו להיזכר בימים שבהם אתם הייתם הורים צעירים – מה הדאיג אתכם? כיצד קיבלתם החלטות שנגעו לגידול הילדים?

כיצד לשוחח על חששותיכם: טיפים

אם אתם מרגישים שאתם חייבים להעלות עניין כלשהו שנוגע לנכד, כדאי להתכונן לשיחה, לתזמן אותה היטב ולכבד את הוריו.

הכנה

תרגלו את מה שאתם רוצים להגיד מראש, כדי למצוא את הדרך המתאימה ביותר להגיד אותו. לדוגמה, “שמתי לב שיונתן לא שומע אותי כשאני מאחוריו. גם אתם שמתם לב לזה?”לפעמים אפשר לתרגל עם בן או בת הזוג, או עם חבר.

תזמון

אם נראה לכם שזו תהיה שיחה מורכבת, כדאי לבחור זמן שבו אתם והורי הנכד תהיו רגועים ותזכו לפרטיות. למשל, אם הם עסוקים בעבודה ובמחויבויות משפחתיות במהלך השבוע, עדיף לדבר בסוף השבוע.

כבוד

הורי הנכד שלכם משתדלים לעשות את הטוב ביותר שביכולתם עבור ילדיהם. אם ברצונכם לנהל איתם שיחה מורכבת, מומלץ להפגין כבוד כלפי ניסיונם כהורים וסגנון ההורות שלהם.

  • אם החששות שלכם נוגעים להתמודדות עם התנהגותו של הנכד, ספרו לילדכם מה קרה ואז בקשו עצה. לדוגמה, “נעמי כל הזמן הורידה את הנעליים בגינה והתעצבנה כשביקשתי ממנה לנעול אותן בחזרה. איך את מצליחה לגרום לה להישאר עם נעליים?”
  • כולם אוהבים שבחים. אזנו את החששות שלכם עם שבחים לנכד ולהוריו גם יחד, כדי שתוכלו להתמקד בדברים החיוביים. למשל, “גדי למד את המשחק ממש מהר. אתה ממש מצליח להסביר לו דברים”.
  • הבינו את גבולותיכם. זהו חלק חשוב מהפגנת הכבוד כלפי הורי הנכד. מותר לכם להביע חשש, אך ההורים הם שיחליטו מה לעשות בנוגע לכך.

עוד טיפים לתקשורת

אם יש לכם מערכת יחסים טובה עם הורי הנכד, שאלו אותם שאלות פתוחות כדי להבין כיצד הם רואים את המצב שמדאיג אתכם. לדוגמה, “הורים אחרים בקבוצת הפייסבוק שלכם נתקלו באותה בעיה?” או “אחות טיפת חלב אמרה על זה משהו בפגישה האחרונה?”

נסו להתעניין ולהימנע מהאשמה. האשמה מזמינה התגוננות וקונפליקט בעוד שהתעניינות נותנת הרגשה של אמפטיה, ומזמינה שיתוף פעולה.

לפעמים אפשר להציע להורים שייעזרו במומחים אחרים, כגון רופא הילדים, המרכז להתפתחות הילד, הצוות בגן או בבית הספר.

אם אתם חושבים שנכדכם נמצא בסכנת התעללות או חווה הזנחה, דברו עם הוריו על חששותיכם. אם לדעתכם יש בעיות אלימות או הזנחה רציניות בביתו של הנכד ואתם זקוקים לעזרה, פנו לקו החירום החברתי של משרד הרווחה בטלפון 118 או למשטרה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

מה ילדים מרגישים במשפחות משולבות

הרגשות של ילדים במשפחות משולבות

האופן שבו ילדכם מרגיש בנוגע לחיים במשפחה משולבת תלוי בגילו, במשך הזמן שהוריו פרודים, במידת השינוי בחייו ובמה עוד מתרחש בתחומים אחרים, כגון בית הספר. עוד גורמים הם מידת ההיכרות שלו עם בן או בת הזוג החדשים, הגישה של ההורה האחר (בן או בת הזוג לשעבר) לשינויים והאישיות של ילדכם.

טבעי שילדים ואנשים צעירים שחיים במשפחה משולבת ירגישו המון רגשות שונים בזמנים שונים.

התרגשות

ייתכן שילדכם מתרגש לחזור למשפחה שכוללת שני מבוגרים, ומצפה לאחים ולאחיות החדשים שיכיר.

חוסר ודאות

בהתחלה, ילדכם עשוי להרגיש שאינו שייך לגמרי למשפחה המשולבת, או לדאוג מסיבות שונות:

  • הציפיות שקשורות להתנהגות במשפחה המשולבת החדשה – כיצד לקרוא לבן או בת הזוג החדשים, למי להקשיב, לפעול לפי אילו כללים וכדומה
  • רגשותיו של ההורה האחר – גם אם ילדכם מחבב את בן או בת הזוג החדשים, הוא עשוי להתנהג כאילו אינו מחבב אותו כדי לא לפגוע ברגשות של ההורה האחר
  • כל השינויים שמתרחשים בחייו – ייתכן שאינו רוצה לחוות עוד שינויים.

עצב, כעס וקנאה

טבעי שילדכם ירגיש רגשות שליליים ביחס למשפחה המשולבת. רגשות כאלו מתעוררים לאור תחושת כעס של הילדים על בן הזוג החדש אשר ‘באשמתו’ נגוז החלום שהכל יחזור לקדמותו, או עקב תחושת העדפה של הילדים דווקא לבן הזוג החדש. ילדכם עשוי:

  • לחוש עצב, כעס או קנאה על כך שעליו לחלוק אתכם עם בן או בת הזוג החדשים
  • לקנא בילדיו של בן הזוג החדש, או שהם יקנאו בילדכם
  • להאשים אתכם על כך שפירקתם את המשפחה המקורית
  • להרגיש שחשיבותו בעיניכם פחתה, עכשיו כשיש לכם בני זוג חדשים
  • לדחות את בן או בת הזוג החדשים, כיוון שהם מהווים תזכורת לכך שהוריו הביולוגים לעולם לא יחזרו להיות יחד.

לעזור לילד להתמודד עם רגשותיו

אתם נמצאים בתהליך למידה מתמשך, ומותר לכם לא לדעת בדיוק מה לעשות כשילדכם חש חוסר ודאות או רגשות שליליים בנוגע למצבכם החדש. הנה כמה שיטות שיעזרו לכם ולו להתמודד עם רגשותיכם ולהתחיל להסתגל לחיים במשפחה משולבת.

לדבר עם ילדכם

ילדכם צריך לדעת שמותר לו להרגיש הכל, ושתמיד תאהבו אותו ותהיו שם בשבילו. תנו לו להביע את רגשותיו ושאלו שאלות שיעזרו לו לפתח שיחה. נסו את הרעיונות הבאים:

  • “ידעת ש…?” שאלה כזו מאפשרת לדבר על השינוי שעתיד לבוא, למשל: “ידעת שבקרוב רועי ויסמין יבואו לגור איתנו כל סוף שבוע שני?”
  • “איך אתה מרגיש בנוגע ל…?” לדוגמה, “איך אתה מרגיש בנוגע לכך שרועי ויסמין יבואו לגור איתנו כל סוף שבוע שני?”, או, “איך אתה מרגיש בנוגע למצב בבית כרגע?”
  • “מה היית רוצה לעשות בנוגע ל…?”  למשל, “מה יעזור לך להרגיש כאן בבית, כשאתה מבקר?” תנו לילדכם משוב חיובי – לדוגמה, “זה רעיון מעולה, בוא ננסה את זה. אם זה לא יעבוד, ננסה משהו אחר”.

לבלות ביחד

חשוב להמשיך לבלות זמן איכות ביחד גם כשהמשפחה משתנה. העצות הבאות עשויות לעזור:

  • המשיכו בפעילויות שנהגתם לעשות עם ילדכם, כמו ללכת לבית קפה אחר צהריים אחד בשבוע.
  • בלו ביחד. אפשר לנסות דברים חדשים, כמו לצאת לטיול שכולל לינה רק שניכם, בלי בן או בת הזוג החדשים וילדיהם.
  • פנו זמן לילדכם מדי יום, אם אפשר, כדי להתעדכן במעשיו ולבדוק מה שלומו.

להכיר את בן הזוג החדש

תנו לילדכם זמן להכיר את בן הזוג החדש שלכם. שמרו על רמת ציפיות נמוכה לימים הראשונים, כדי שיוכל לעבד רגשות שליליים או רגשות חוסר ביטחון שעלולים לעלות. הנה כמה טיפים שיכולים לעזור:

  • ספרו לילדכם מדוע מצאתם זוגיות חדשה ומה אתם אוהבים בבן או בת הזוג החדשים.
  • הבהירו גם לבני הזוג וגם לילדכם שאתם מצפים מהם לכבד האחד את השני – אף שאינם חייבים לאהוב אחד את השני.
  • לכו בקצב של ילדכם – אל תנסו להאיץ את בניית מערכת היחסים בינו לבין בן הזוג החדש.
  • נסו ליצור אווירה רגועה ובטוחה שבה יוכל ילדכם להכיר טוב יותר את בן הזוג החדש. לדוגמה, הם יכולים לצפות יחד בסרט ולדבר עליו לאחר מכן, לצאת לטיול בפארק או לשחק במשחקי קופסה.
  • אמרו לילדכם שמותר לו להתלונן ולהביע את חששותיו בנוגע לבן הזוג החדש. אם התלונה שלו מוצדקת – למשל, בן או בת הזוג דיברו אליו בצורה נוקשה – דברו עם בני הזוג ונסו לעבוד על כך יחד.

אם עליכם לדבר עם בן או בת הזוג על האופן שבו הם משמשים הורה לילדכם, כדאי לנקוט גישה של הורות בעבודת צוות. גישה זו תעזור לכם להתמודד עם העליות והירידות בחיי המשפחה בדרך חיובית שמצמצמת את העימותים.

מערכת היחסים של ילדכם עם ההורה האחר

ילדים במשפחות משולבות מרגישים לפעמים “תקועים באמצע” בין הוריהם, ודואגים שעליהם לבחור הורה אחד ולהיות נאמנים לו. כך תעזרו לילדכם להימנע ממצב זה או להתמודד איתו:

  • ודאו שיש לו קשר קבוע עם ההורה האחר, כל עוד ביטחונו נשמר
  • נסו שלא לבקר את ההורה האחר בנוכחות הילד
  • אל תבקשו מילדכם לשלוח הודעה להורה האחר
  • אל תחקרו אותו בנוגע למעשיו בביתו של ההורה האחר, אך הביעו עניין במה שעובר עליו. תנו לילדכם לספר לכם מה שהוא רוצה
  • העלו זיכרונות עם ילדכם על התקופה עם בן או בת הזוג הקודמים, כמו חגיגות ימי הולדת או חגים.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

להיפגש עם אנשי המקצוע לטיפול בצרכים מיוחדים

הפגישה הראשונה עם אנשי המקצוע לטיפול בצרכים מיוחדים

בפגישתכם הראשונה עם איש מקצוע המטפל בילדכם, תרצו בוודאי לוודא שהשירות שהוא מציע מתאים לכם ולילדכם. לעיתים תכלול הפגישה אבחון מפורט של מצבו. ייתכן שתצטרכו להביא איתכם דיווחים מהרופא וממומחים אחרים שנפגשתם איתם, וכן מידע מפורט על ילדכם ועל המשפחה.

אם אתם מטופלים על ידי כמה אנשי מקצוע או כמה שירותים שונים, יכול להיות שתרגישו שאתם עונים על אותן שאלות ומוסרים אותו מידע שוב ושוב. למרבה הצער, אין ברירה גם אם זה מעיק, כל איש מקצוע צריך לקבל את התמונה המלאה והמדויקת שלכם ושל ילדכם, ומי טוב יותר במסירת המידע הזה מלבדכם?

להתכונן לפגישה

מומלץ להתכונן מעט מראש כדי להפיק את המיטב מהפגישה הראשונה עם אנשי המקצוע שמטפלים בילדכם. הנה כמה דברים שאפשר לעשות:

  • כשאתם מתקשרים לקבוע פגישה, נסו להבין בדיוק מה תכלול הפגישה. האם תדברו באופן כללי על מה שהשירות מציע, או שתדברו על נושאים ספציפיים יותר? שאלו מה עושה איש המקצוע.
  • בדקו מה עליכם להביא. אספו מסמכים, דו”חות ותיעוד רלוונטי אחר על ההיסטוריה הרפואית, ההתפתחות, הרגלי ההאכלה, השינה או ההתנהגות של ילדכם.  ארגנו את הדו”חות הרלוונטים בתיקיה עם חוצצים באופן שיקל עליכם למצוא את המסמכים המתאימים בזמן.
  • הכינו רשימת שאלות ונושאים שתרצו לדבר עליהם בפגישה, כדי שלא תשכחו דבר.
  • קחו איתכם מחברת ורשמו נקודות חשובות – לדוגמה, הצעות של איש המקצוע, ודברים שעליכם לעשות אחרי הפגישה.
  • צאו מהבית מוקדם, כדי שלא תגיעו בלחץ או תאחרו לתחילת הפגישה.

להביא את הילד לפגישה

כדאי לשאול אם עליכם להביא את ילדכם לפגישה הראשונה.

רוב אנשי המקצוע ירצו שתביאו אותו עמכם. אחרים יבקשו לדבר איתכם קודם, ולפגוש את הילד בפגישה השנייה. אם אתם חושבים שאחת משתי האפשרויות תהיה קשה יותר, הודיעו לאיש המקצוע מראש.

אם אתם חושבים שבמהלך הפגישה תרצו לדבר על נושאים שאינכם מעוניינים שהילד ישמע, בדקו אם תוכלו לפגוש את איש המקצוע לבד לפני כן, או לדאוג למלווה שיוכל להישאר עם הילד מחוץ לפגישה בזמן שאתם משוחחים בפרטיות.

למה לצפות בפגישה הראשונה

בפגישה הראשונה עם אנשי המקצוע, תוכלו לצפות מהם:

  • להציג את עצמם, ואת המקצוע שלהם
  • להגיד לכם מה יהיה אורך הפגישה, ולדבר על הסיבה לפגישתכם. לתת לכם זמן לדבר, להקשיב בתשומת לב לחששותיכם ולהפגין עניין במידע ובנקודות המבט שלכם
  • להיות רגישים לצורכיכם ולהפגין אמפתיה
  • להיות מנומסים ותומכים ולכבד את הערכים והאמונות שלכם
  • להתחיל ליצור איתכם שותפות אמיתית, שבה לשניכם יש תפקיד ותרומה חשובים
  • לדון בנושאים שונים בפתיחות, ולהסביר את הדברים כך שתוכלו להבין.

שאלות שאנשי המקצוע עשויים לשאול

אנשי המקצוע צפויים לשאול שאלות, שתלויות בסוג הטיפול שבו הם עוזרים לכם, וכמה מידע כבר יש להם על ילדכם.

הם עשויים לשאול על הנושאים הבאים:

  • התפתחות ילדכם – לדוגמה, אילו אבני דרך בהתפתחות כבר השיג
  • כיצד אתם ובני משפחתכם מתמודדים
  • המשפחה וחיי המשפחה שלכם באופן כללי, כדי לראות אם ישנם תחומים  בהם ניתן לעזור לכם.
  • שירותים נוספים שילדכם נעזר בהם.

האם נקבל מידע כתוב?

שירותים ואנשי מקצוע רבים מחזיקים עלונים שמסבירים מה הם עושים וכיצד הם פועלים. חלקם יתנו לכם עלונים על שירותים אחרים, דפי מידע בנוגע לצרכים המיוחדים של ילדכם, או טיפולים אפשריים שתוכלו לנסות בבית. לדוגמה, קלינאי תקשורת עשוי לתת לכם דף מידע בנוגע לתרגילים שתנסו בבית, בין המפגשים.

הורים רבים מעדיפים לקבל מידע בעל פה המגובה במידע בכתב.

כיצד לשאול על ההכשרה והניסיון

אנשי מקצוע שעובדים עם ילדים עם צרכים מיוחדים חייבים להיות בעלי מיומנויות ויכולות המבוססים על הכשרה פורמלית. מותר לשאול על הרקע, הניסיון והתעודות של האנשים שאיתם תעבדו. השתדלו לפנות לאנשי מקצוע מומלצים על ידי המכון או היחידה להתפתחות הילד, והימנעו מלגשת למטפלים בתחומים שאינם מוכרים דיים בארץ ואינם בעלי רישיון ממשרד הבריאות.

במידה ואתם פונים לאיש מקצוע באופן פרטי, הנה כמה שאלות שאפשר לשאול:

  • מה ההכשרה המקצועית שלך?
  • האם עברת קורסים נוספים מאז שקיבלת את ההכשרה המקצועית?
  • האם הינך בעל רשיון מוכר של משרד הבריאות?
  • האם את/ה חבר/ה באיגודים מקצועיים?
  • כמה שנות ניסיון יש לך בתחום הרלוונטי?
  • עם כמה ילדים עבדת עד כה, שהתמודדו עם אותם צרכים מיוחדים או דומים להם?

בסוף הפגישה הראשונה

כשאתם יוצאים מהפגישה הראשונה, חשוב מאוד:

  • שתבינו בדיוק על מה דיברתם עם איש המקצוע
  • שתבינו את כל המידע שניתן לכם
  • שתדעו מהם השלבים הבאים ומתי מתקיימת הפגישה הבאה.

שאלו שאלות בישירות ובקשו מאיש המקצוע לחזור על דברים כדי לוודא שהבנתם הכל כהלכה. הרגישו חופשי לבקש הסברים נוספים במילים מובנות יותר.

ודאו שאיש המקצוע מביא בחשבון את הצרכים שלכם ושל בני המשפחה. אם אתם חוששים שמא תיראו שתלטנים, זכרו שאתם מדברים ומקשיבים במקום הילד שלכם – ועם הניסיון והוותק בטיפולים, המצב ישתפר. אל תסכימו לשום דבר שלא נוח לכם או שאינכם מבינים. כמו כן, ודאו שיש לכם הזדמנות להגיד בפגישה את מה שאתם רוצים, ולשאול את השאלות שמטרידות אתכם.

לאחר הפגישה הראשונה

זמן קצר לאחר הפגישה הראשונה, מומלץ לנקוט את הצעדים הבאים:

  • לקבוע פגישת המשך מיד לאחר מכן, כדי שתוכלו להבהיר את המידע שניתן לכם ולשאול שאלות נוספות.
  • לכתוב את השאלות שמטרידות אתכם לקראת הפגישה הבאה.
  • אם קיבלתם אבחון חדש מאיש המקצוע, חשבו ביחד כיצד לספר עליו לילדכם.
  • בקשו מידע בכתב על האבחון.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

מערכות יחסים בגיל ההתבגרות: רומנטיקה ואינטימיות

מערכות יחסים בגיל ההתבגרות

מערכות יחסים רומנטיות הן אבן דרך התפתחותית חשובה מאוד עבור ילדכם, נוסף על כל שאר השינויים שמתרחשים בגיל ההתבגרות מבחינה גופנית, חברתית ורגשית. כל השינויים הללו קשורים לעניין הגובר והולך של ילדכם בדימוי גוף ובמראה, בעצמאות ובפרטיות.

מערכות יחסים רומנטיות מביאות עמן סחרחרת של עליות וירידות רגשיות, ולפעמים הן משפיעות על כל המשפחה. עצם הרעיון שילדכם יחווה רגשות כאלה עלול להיות מאתגר מעט עבורכם. אולם רגשות אלה יעזרו לו לפתח יכולת עמוקה יותר לאהוב, לחלוק וליצור מערכות יחסים אינטימיות.

מתי מתחילות מערכות יחסים בגיל ההתבגרות

אין גיל נכון להתחלת מערכת יחסים – כל ילד שונה, וכל משפחה מחזיקה בדעות שונות בנושא. עם זאת, הנה כמה נתונים ממוצעים:

  • מגיל 9-11, ילדכם יתחיל להיות עצמאי יותר, להתרחק מהמשפחה ולהתעניין יותר בחברים.
  • בגיל 10-14 ירצה ילדכם לבלות זמן רב יותר בקבוצות מעורבות מגדר, מה שעשוי בסופו של דבר להוביל למערכת יחסים רומנטית.
  • בגיל 15-19, מערכות יחסים רומנטיות הופכות לחלק מרכזי בחיי החברה. החברויות הופכות לעמוקות וליציבות יותר.

בני נוער רבים מבלים זמן רב במחשבות ובדיבורים על מערכות יחסים. בשנים אלה, מערכות יחסים בין מתבגרים עשויות לארוך כמה שבועות או חודשים בלבד. לפעמים ילדים אינם מתעניינים כלל במערכות יחסים רומנטיות עד גיל ההתבגרות המאוחר, וזה בסדר. יש ילדים שבוחרים להתרכז בשיעורי הבית, בחוגי ספורט או בתחומי עניין אחרים.

ההתאהבויות הראשונות

לפני מערכת היחסים הראשונה, סביר להניח שילדכם יחווה התאהבות אחת או שתיים.

  • התאהבות באידיאל מתרחשת כאשר ילדכם מוצא מישהו שהוא מעריץ ורוצה להיות כמותו.
  • התאהבות רומנטית היא תחילתם של רגשות רומנטיים – רצון לקרבה גופנית ורגשית עם אדם נוסף. התאהבות מסוג זה, בגיל הזה, לעיתים מלווה בכך שילדכם מדמיין אדם אחר כמושלם או שואף לשלמות.

ההתאהבויות יכולות לספר לכם המון על הדברים שילדכם נמשך אליהם בבני אדם. התאהבויות רומנטיות בגיל זה אורכות בדרך כלל זמן קצר, כיוון שרעיון השלמות, שעליו מתבססות התאהבויות בגיל הזה, נוטה להתפרק כשילדכם מתחיל להכיר טוב יותר את האדם שבו התאהב ומגלה שגם לו יש, באופן לא מפתיע, חסרונות. עם זאת, שימו לב שהרגשות האינטנסיביים של ילדכם אמיתיים, ולכן התייחסו אליהם ברצינות ואל תלעגו להם.

מערכות יחסים בתחילת גיל ההתבגרות

מתבגרים צעירים מסתובבים בדרך כלל בקבוצות. הם עשויים להיפגש עם מישהו מיוחד בזמן המפגש עם החברים, ולאט לאט לבלות איתו זמן רב יותר בנפרד.

אם ילדכם רוצה לצאת עם מישהו מיוחד, דברו איתו כדי לבדוק אם הוא מוכן. האם הוא רוצה חבר או חברה רק כי חבריו רוצים? האם הוא חושב שזו הדרך היחידה לצאת וליהנות? האם הוא רוצה לבלות ביחד כדי להכיר טוב יותר? אם האדם שבו ילדכם מעוניין מבוגר או צעיר יותר, כדאי לציין בפניו שאנשים בגילאים שונים עשויים לרצות דברים שונים במערכות יחסים, ושכדאי שיהיה קשוב לעצמו, לצרכיו האישיים ולמידת המוכנות שלו.

האנשים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על בני נוער הם המבוגרים בחייהם. שמשו דוגמה חיובית והראו לילדכם כיצד אתם מתנהלים במערכות יחסים מכבדות ובחברויות שלכם, וכיצד אתם מתייחסים לבן או בת הזוג, לחברים ולבני המשפחה באהבה ובכבוד. הפגנת כבוד כלפי גברים ונשים כאחד מראה לילדכם שאתם חושבים שכולם שווים ומוערכים.

כיצד לדבר עם ילדכם על מערכות יחסים בגיל ההתבגרות

למשפחה יש תפקיד חשוב באופן שבו ילדכם חושב על מערכות יחסים בגיל ההתבגרות.

דברו על רגשות, חברויות ומערכות יחסים משפחתיות, כדי שילדכם ירגיש בטוח לדבר על מערכות יחסים בגיל ההתבגרות באופן כללי. ילד שיודע כיצד נראות מערכת יחסים מכבדות, יידע להתייחס באותו אופן למערכות יחסים רומנטיות.

שיחות אלה יעזרו לילדכם להרגיש בטוח יותר כשיתחיל להתעניין מבחינה רומנטית באחרים, וירצה לחלוק איתכם את רגשותיו. נוסף על כך, הן מאפשרות לכם להעלות נושאים חשובים נוספים לדיון, כמו כיצד להתייחס לאנשים באדיבות, להיפרד באדיבות ולכבד את גבולות האחר.

כדאי לדבר עם ילדכם על יחסי מין ומערכות יחסית כבר מגיל צעיר. כך הוא יקבל את המסר שזהו נושא שאפשר לדבר עליו, והוא ירגיש בנוח יותר לפנות אליכם בשאלות ככל שיתקדם לגיל ההתבגרות.

מבחינה מסוימת, שיחה על מערכות יחסים רומנטיות ו/או מיניות דומה לשיחה על חברויות או על יציאה למסיבה. מומלץ לדבר על כללי התנהגות וכללי יסוד ועל התוצאות של הפרת הכללים, בהתאם לערכים ולכללים המשפחתיים שלכם. לדוגמה, אפשר לדון בכמות הזמן שילדכם מבלה עם החברה שלו לעומת כמות הזמן שהוא משקיע בלימודים, או אם מותר או אסור לחברה שלו להישאר לישון. כדאי להעלות עם ילדכם כמה אפשרויות למשפטים או מעשים שהוא יכול לנקוט בהם אם הוא מרגיש לא בטוח או מאוים, כמו למשל לומר “אני צריך רגע הפסקה כדי לבדוק עם עצמי אם אני מרגיש בנוח עם זה” או לחילופין לצאת מהחדר ולהתקשר אליכם או לכל מבוגר זמין שתבחרו יחד.

אנשים צעירים מדברים על הדברים האלה עם החברים שלהם, וזה בריא ותקין. עם זאת, הם עדיין זקוקים לגיבוי מצדכם, ולכן חשוב לשמור על ערוצי התקשורת פתוחים.

שיחות אלה עלולות להיות מורכבות, בעיקר אם אתם מרגישים שילדכם אינו בשל עדיין למערכת יחסים. למידע נוסף, קראו את המאמרים שיחות מורכבות, ופתרון בעיות עם בני נוער.

מין ומערכות יחסים בגיל ההתבגרות

אם ילדכם כבר נמצא במערכת יחסים, ייתכן שהגיע הזמן לדבר על מיניות ואינטימיות. לא כל מערכות היחסים בין מתבגרים כוללות יחסי מין, אך רוב בני הנוער יתנסו בהתנהגות מינית בשלב מסוים. זו הסיבה לכך שילדכם צריך לקבל מידע ברור על אמצעי מניעה, מין בטוח ומחלות מין.

כמו כן, זו יכולה להיות ההזדמנות שלכם לדבר על כיצד להתמודד עם לחץ חברתי ולחץ מיני בלתי רצוי. שמרו על ערוצי התקשורת פתוחים והיו זמינים לשיחה, כדי שבמקרה הצורך, יוכל ילדכם לפנות אליכם עם שאלות וחששות.

אל דאגה, שיחה על מין ומערכות יחסים לא תגרום לילדכם להתחיל לקיים יחסי מין לפני שהוא מוכן. למעשה, ההפך הוא הנכון: דיון נינוח ופתוח על מין עשוי אפילו לעכב את תחילת הפעילות המינית, ולגרום לילדכם לקיים מין בטוח כשכבר יתחיל. למידע נוסף, קראו את המאמר מיניות ורווחה בגיל ההתבגרות.

משיכה לבני אותו מין והתנסויות מיניות מוקדמות

אצל חלק מבני הנוער, תהליך ההתפתחות המינית בגיל ההתבגרות יכלול משיכה לבני אותו מין והתנסויות חד-מיניות. יש לזכור, שאלה עשויות להיות התנסויות בלבד, ולא יעידו על נטייתו המינית בעתיד.  10%-3% מבני הנוער מגלים בתחילת גיל ההתבגרות המינית כי הם נמשכים לבני אותו מין. שיעור גדול יותר עשוי לפתח משיכה לשני המינים.

אם ילדכם מרגיש מבולבל בגלל משיכה או רגשות למישהו אחר מאותו המין, הגיבו בצורה חיובית ובלתי שיפוטית. ספרו בבירור איך אתם מרגישים בנוגע למשיכה בין בני אותו מין, רצוי תוך העברת המסר שאתם מקבלים את ילדכם ואינכם נבהלים מהתחושות העולות בו. אם לדעתכם תתקשו לשמור על שלווה וחיוביות, היעזרו במבוגר נוסף שאתם סומכים עליו, ואיתו יוכל ילדכם לדבר על רגשותיו.

מיניות מתפתחת ומשתנה לאורך הזמן. מה שקורה בגיל ההתבגרות אינו חקוק באבן ואינו חייב להשפיע על שארית חייו של ילדכם. הוא אינו חייב להגדיר את עצמו כ”גיי”, “סטרייט” או כל דבר אחר. חקירה והתנסות עם מיניות הן שלבים נורמליים ונפוצים – הדבר החשוב ביותר הוא לשמור על בטיחות, ביטחון וקבלה.

כיצד להתמודד עם פרידות

פרידות ולבבות שבורים הם חלק בלתי נפרד מהתאהבויות בגיל הנעורים. ואם זה לא מספיק גרוע, פרידות בגיל ההתבגרות עלולות להתרחש בציבור – בבית הספר, ברשתות החברתיות או באינטרנט.

סביר להניח שילדכם יהיה עצוב ואמוציונלי אחרי הפרידה. אולי זה לא נראה כך כרגע, אבל זהו חלק מהלמידה כיצד להתמודד עם החלטות קשות ואכזבות. ילדכם יזדקק למרחב ולזמן, לחיבוק ולאוזן קשבת. ייתכן שיזדקק גם להסחת דעת, כך שניתן להציע יותר בילויים משפחתיים בתקופה זו.

הקשבה פעילה תעזור לכם להבין מה הוא צריך. אם ילדכם נראה עצוב או מדוכא למשך יותר מכמה שבועות אחרי הפרידה, כדאי לברר איתו את תחושותיו, או לפנות לקבלת עזרה מקצועית.

היכן לקבל עוד עזרה

אנשים ושירותים רבים יכולים לעזור לכם בתמיכה ובמתן מידע – באופן אישי, באינטרנט או בטלפון. נסו לפנות ל:

מערכות יחסים בגיל ההתבגרות לילדים עם צרכים מיוחדים
ילד עם צרכים מיוחדים מתעניין באותה מידה במין ובמערכות יחסים עם בני נוער אחרים, וזקוק באותה מידה למידע. שיעור הפעילות המינית בקרב אנשים צעירים עם מוגבלות דומה לזה של בני נוער בלי מוגבלות.

ודאו שילדכם מקבל חינוך מיני מתאים להתפתחותו בבית ובבית הספר. התייעצו עם מומחה בתחום הבריאות, יועצים בקהילה וקבוצות תמיכה רלוונטיות, ולמדו כיצד ניתן לתת לו את המידע הנדרש ולעזור לו בתחום זה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

 

לחץ אצל בני נוער

מהו לחץ אצל בני נוער?

לחץ הוא האופן שבו הגוף מגיב לאתגרים ומכין אותנו להתמודד איתם בתשומת לב, אנרגיה וכוח מוגברים. לחץ אצל בני נוער – ואצל כולם – אינו בהכרח דבר רע. הוא מכין אותנו לפעולה. כשאנו מרגישים שאנחנו יכולים להתמודד עם האתגרים שלפנינו, הלחץ הוא זה שנותן לנו מוטיבציה לעשות את מה שצריך.

עם זאת, לפעמים קורה שהלחץ הינו מופרז, ומוביל למצוקה ולפגיעה תפקודית.

לחץ והגוף

כשאנו חשים מאוימים, גופנו מתכונן באופן אוטומטי לתגובת “הילחם, ברח או קפא”. במקרה כזה נכנסים לפעולה שני הורמונים עוצמתיים – אדרנלין ונוראדרנלין – שפועלים כדי:

  • להאיץ את תגובת הרפלקסים כדי שנוכל להגיב במהירות לאיומים
  • להעלות את קצב הלב ואת לחץ הדם
  • להעלות את רמות הסוכר ואת רמות התפקודיות בגוף, כדי לשפר את הביצועים של קבוצות השרירים הגדולים והריאות
  • לשרוף אנרגיה במהירות לצורך פעילות גופנית מהירה
  • לכבות את מערכת העיכול
  • להקטין את זרימת הדם לעור – זו הסיבה שלאנשים שנתונים בלחץ רב יש עור חיוור
  • לייצר דם עתיר חמצן – מה שעלול להוביל לאובדן הכרה או קצב לב לא סדיר
  • לעבות את הדם ולגרום ללב לעבוד קשה יותר.

כמו כן משוחרר ההורמון קורטיזול, שמכניס את הגוף למצב של כוננות גבוהה. אף שזהו כימיקל טבעי בגוף, שחרור קבוע של קורטיזול לאורך זמן עלול להחליש את מערכת החיסון.

הבעיה היא שהמוח שלנו אינו מבדיל בין איומים אמיתיים לבין איומים מדומיינים, והתגובה האוטומטית זהה בשני המקרים.

שחרור מוגבר של אדרנלין, נוראדרנלין וקורטיזול כתגובה ללחץ שקשה להתמודד איתו עלול להעיק על הגוף והנפש. עם הזמן, הוא פוגע בבריאות וברווחה הכללית.

סימני לחץ אצל בני נוער

סימני לחץ אצל בני נוער ניכרים בהתנהגותם, ברגשותיהם, בגופם ובחשיבה שלהם.

סימנים התנהגותיים

אם ילדכם לחוץ, ייתכן שיחולו שינויים בהתנהגותו. ילדכם עשוי:

  • לא לרצות לפגוש חברים או להשתתף בפעילויות שהוא נהנה מהן בדרך כלל, או לרצות להיות עם עצמו יותר מהרגיל
  • להיראות עצבני או חרד
  • לישון מעט מדי או יותר מדי
  • לאכול יותר מהרגיל, או לאכול פחות
  • לסרב ללכת לבית הספר, או לתפקד פחות טוב בבית הספר
  • לנסות להרגיע את עצמו באמצעות חומרים המשפיעים על המח כגון לשתות יותר מוצרים שמכילים קפאין, לקחת משככי כאבים ללא מרשם, לשתות אלכוהול או לקחת סמים
  • להתנהג בתוקפנות
  • להתנהג בחוסר אכפתיות כלפי המראה שלו, להזניח את ההיגיינה האישית שלו.
  • להתנהג אחרת במערכת היחסים איתכם – למשל, להפסיק לפתע לרצות לדבר איתכם, או להרבות להתווכח ולצעוק.

סימנים רגשיים

אם ילדכם לחוץ, ייתכן שיחולו שינויים ברגשותיו. ילדכם עשוי:

  • להיות עצבני או מצוברח
  • לבכות או להיות עצוב, מדוכא או חסר תקווה, או להרגיש ש”שום דבר לא הולך”
  • לחשוש שהוא מפספס את מה שהחברים שלו עושים
  • להתקשות להירגע או להתנתק, בעיקר מהרשתות החברתיות
  • לכעוס יותר מהרגיל
  • להרגיש שהוא נמצא ב”רכבת הרים רגשית” וסובל מ”עליות וירידות” בלי סיבה ברורה.

סימנים גופניים

לפעמים אתם עשויים לראות סימנים גופניים ללחץ. ילדכם עשוי:

  • להיות חולה – למשל, לסבול מכאבים חוזרים- כאבי ראש, כאבי כתפיים, כאבי בטן או כאבים בלסת ללא הסבר
  • לא לחוש רעב
  • להרגיש עייף יותר מהרגיל, גם אם הוא ישן מספיק
  • לרדת או לעלות במשקל
  • לסבול מצינון או מזיהומים תכופים
  • לחוות התקפי חרדה, סחרחורות, נשימה מואצת או תחושת נמלול
  • לחוות שינויים במחזור הווסת.

סימנים בחשיבה

לחץ יכול להשפיע על החשיבה של ילדכם. ייתכן שתשימו לב שילדכם:

  • מתקשה להתרכז ולהישאר ממוקד
  • מאבד את חוט המחשבה או השיחה
  • מתקשה לזכור דברים
  • מקבל החלטות חפוזות או טועה בשיפוט
  • מתקשה לסדר, לתכנן או לקבל החלטות
  • מתבלבל או נהיה לא הגיוני.

הסיבות ללחץ אצל בני נוער

עם הדברים שגורמים ללחץ אצל בני נוער נמנים חששות שקשורים ללימודים, הרשתות החברתיות, טיפול בבני משפחה אחרים, חברויות, עימותים במשפחה, דימוי גוף, עבודה, בריונות, אפליה, שתיית אלכוהול או שימוש בסמים, מתח בין עולמות תרבותיים, ציפיות גבוהות מעצמם או מההורים, המורים והחברים.

אם תבחינו בדברים שעלולים לגרום לחץ לילדכם, נסו לצמצם את הבעיה ולהגיב לסימנים המוקדמים של לחץ, כדי למנוע מהלחץ להפוך לחרדה ודיכאון.

כיצד לצמצם לחץ אצל בני נוער

באופן כללי, תוכלו לעזור לילדכם להתמודד עם הלחץ באמצעות הקשבה, בילוי זמן משותף ועשיית דברים שנותנים לו תחושה טובה. כמו כן, אפשר לצמצם את הלחץ באמצעות עבודה על שני תחומי מפתח – חשיבה מועילה ואורח חיים בריא.

חשיבה מועילה

האופן שבו אנו חושבים על דברים משפיע על מידת הלחץ שהם גורמים לנו. בדומה למבוגרים, בני נוער יכולים לפתח דרכי חשיבה לא מועילות שמקשות על ההתמודדות עם לחץ. חשיבה לא מועילה עלולה לצאת משליטה, בעיקר אם היא הופכת לדרך הטבעית שבה חושבים על הדברים.

דפוסי החשיבה הלא מועילה הנפוצים הם:

  • “לקרוא” מחשבות, או לצפות לכך שלאנשים אחרים תהיה דעה שלילית – לדוגמה, “הם חושבים שאני טיפשה”, “היא חושבת שאני לא שווה כלום”
  • לחשוב שהדברים תמיד משתבשים – “שום דבר אף פעם לא עובד לי”, “כולם תמיד נגדי”, “לעולם לא אצליח…”
  • לתייג את עצמנו – “אני לא שווה”, “אני טיפש”, “אני חסרת תקווה”
  • לחשוב בצורה אבסולוטית – “אני חייבת לעשות את זה רק בדרך הזאת”, “זה לעולם לא יצליח”
  • לחזות את העתיד או לצפות לגרוע מכל – “אני בטוח הולך להרוס את זה”, “זה לא יעבוד בחיים בכל מקרה”, “אני ארגיש ממש גרוע כשזה לא יקרה”
  • לחשוב שהאפשרויות היחידות הן הכל או כלום – “הוא עושה הכל כמו שצריך, אני תמיד נכשלת”, “זה חייב להיות מושלם”, “אם רק הייתי עושה את זה ככה, הכל היה בסדר”.

השיחה איתכם או עם מבוגר אחר תעזור לילדכם לראות שיש דרכי חשיבה אחרות לכל מצב. נסו ביחד את הצעדים הבאים לשינוי דפוסי חשיבה לא מועילה:

  1. חשבו יחד עם ילדכם מה גורם ללחץ – למשל, הוא מקבל הודעת טקסט מחבר שמבטל יציאה בדקה התשעים.
  2. עודדו אותו לכתוב את המחשבות שקשורות למצב או לאירוע – לדוגמה, “הוא לא באמת מחבב אותי”, “היא הייתה צריכה להגיד לי קודם”, “היום שלי נהרס”.
  3. עזרו לו להחליט אם המחשבות מועילות – למשל, איך הוא יודע שהחבר לא מחבב אותו? יכול להיות שהחברה לא הייתה יכולה להגיד קודם? האם יש עוד דברים טובים שילדכם יוכל לעשות היום?
  4. עודדו אותו להציע מחשבות חלופיות – לדוגמה, “אני לא באמת יודע למה הוא ביטל, יכול להיות שהיה מצב חירום”, “בחיים יש עליות וירידות”, “אני יכול לצאת בכל מקרה”, “זה נותן לי זמן לעשות דברים אחרים”, “אני מאוכזבת אבל יכולה להתמודד”, או “אנחנו יכולים לצאת ביום אחר”.
  5. עזרו לו לשים לב לכך שכשהוא משנה את החשיבה הלא מועילה, גם הרגשות שלו משתנים – ובדרך כלל לטובה.

שינויים לאורח חיים בריא

כשילדכם מרגיש לחוץ, קל לו לשכוח לעשות את הדברים הבריאים שהוא עושה מדי יום. הנה כמה שינויים לאורח חיים בריא, שיעזרו לכם לצמצם את הלחץ:

  • לעשות פעילות גופנית: התעמלות שורפת את הקורטיזול, “הורמון הדחק”, ולכן היא עוזרת לגוף להירגע.
  • להישאר בקשר עם המשפחה והחברים: אם ידוע לכם שילדכם מרגיש לחוץ מאוד, תכננו איתו בילוי מיוחד. מערכות יחסים חיוביות הן אבני הבניין לבריאות נפשית טובה.
  • לישון מספיק: אחד מגורמי הלחץ העיקריים אצל בני נוער הוא שינה לא מספיקה. ילדכם זקוק לבין תשע לעשר שעות שינה בלילה.
  • לאכול מזון בריא: הכינו תפריט משפחתי שכולל הרבה פירות וירקות טריים, בשר רזה, מוצרי חלב ודגנים מלאים.
  • להירגע ולהתאוורר: למשל, לצאת לטיול, לקרוא ספר, לעשות אמבטיה מרגיעה או להאזין למוזיקה.

מתי לקבל עזרה

אם הלחץ של ילדכם אינו עובר, החששות שלו מחמירים עם הזמן או שהלחץ מפריע לשינה, לתיאבון, לרמות האנרגיה, להנאה או למפגשים החברתיים שלו, כדאי לפנות לאיש מקצוע.

בתור התחלה, אפשר:

  • לדבר עם רופא המשפחה או הילדים
  • לפנות ליועץ בית הספר – יועצים בבית הספר עוברים הכשרה מיוחדת בנושאי בריאות הנפש של ילדים ובני נוער
  • לדבר עם מנהיג רוחני או מבוגר שסומכים עליו
  • לשוחח עם מדריך בתנועת הנוער
  • להתקשר לער”ן בטלפון 1201.

אם ילדכם חושב על פגיעה בעצמו או באחרים, או מרגיש שלא שווה לו להמשיך לחיות, עליו לפנות מיד לקבלת עזרה מקצועית. אם הוא מדבר על התאבדות, קחו אותו מיד לבית החולים הקרוב או התקשרו למד”א.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

ללמוד: ביסודי, בחטיבת הביניים, בתיכון ומחוץ להם

כיצד ילדים ובני נוער לומדים

ילדים ובני נוער לומדים מהתבוננות, הקשבה, חקירה, התנסות ושאילת שאלות. כשהילדים נכנסים לבית הספר, חשוב שיתעניינו בלמידה וייהנו ממוטיבציה גבוהה, ועדיף שיבינו מדוע הם לומדים.

כשילדכם יתבגר, הוא ירצה להיות אחראי יותר על הלמידה שלו, ולהחליט מה ילמד ובאילו פעילויות ישתתף.

תפקידכם בלמידה

גם אם אינכם חושבים שאתם יודעים יותר מדי על למידה והוראה, אתם המורה הראשון של ילדכם, והוא ימשיך ללמוד מכם כשיגדל.

המעבר לבית הספר היסודי טומן בחובו כמה אתגרים לכם ולילדכם, וחשוב שתתמכו בו כדי שיצליח להתמודד עם השינוי. אם אתם מתייחסים באופן חיובי לחוויות בית הספר של ילדכם, גם הוא יסתכל עליהן באותו אופן.

אחת הדרכים הטובות ביותר לתמוך בלמידה ובחינוך של ילדכם היא לבנות מערכת יחסים טובה עם צוות בית הספר, ולתקשר היטב עם המורים.

ללמוד בתחילת בית הספר היסודי

ילדים לומדים בדרכים שונות – יש כאלה שלומדים מהתבוננות, אחרים מהקשבה, אחרים מקריאה ויש שלומדים מעשייה. בשלב זה, הילדים עדיין לומדים גם באמצעות משחק. כשהילדים מקבלים זמן חופשי לשחק כרצונם, הם שומרים על איזון נכון יותר בין המשחק לשיעורים הרשמיים בכיתה, ויכולים להתאוורר מעט מהשגרות והכללים בבית הספר.

ילדים לומדים גם באמצעות שימוש בחפצים שונים בדרכים שונות. כשילדכם מתנסה, חוקר ויוצר עם מגוון חומרים, הוא לומד כיצד לפתור בעיות במצבים שבהם אין תשובות קבועות או “נכונות”.

ילדים אינם נולדים עם מיומנויות חברתיות – הם צריכים ללמוד אותן, בדיוק כפי שהם לומדים לקרוא ולכתוב. תנו לילדכם הזדמנות לשחק עם ילדים אחרים – משחק הוא דרך נהדרת שמאפשרת לו לפתח את המיומנויות הדרושות כדי להסתדר עם אחרים.

הקשרים הקהילתיים של ילדכם יכולים גם הם להציע חוויות למידה בעלות ערך. אפשר, לדוגמה, לבקר בחנויות, בפארקים, במגרשי המשחקים או בספרייה בשכונה, או לטייל בשכונה כדי שיראה כיצד הקהילה פועלת. בזמן שאתם מטיילים ובוחנים את הקהילה ביחד, דברו איתו על הדברים המעניינים שאתם רואים, וספרו לו פרטים נחמדים שאתם יודעים.

אם משפחתכם מדברת בבית בשפה שאינה עברית, טיולים אלה יעזרו לו ללמוד את שתי השפות. אף שלמידת שתי שפות או יותר עשויה להיות מאתגרת ומורכבת, היא אינה מפריעה להתפתחותם של הילדים, אינה מזיקה ואינה מעכבת. למעשה, ילדים דו לשוניים נהנים מהמון יתרונות – למשל, יכולת ליהנות מעולם תוכן  ופנאי ביותר משפה אחת (ספרים. משחקים ועוד)

אפשרו לילדכם ללמוד במגוון דרכים, כדי שתוכלו להבין ביחד באיזו דרך הוא לומד באופן הטוב ביותר. ברגע שתדעו כיצד הוא לומד היטב, השתמשו בכך כדי לעזור לו ללמוד גם בתחומים אחרים. לדוגמה, אם נראה שהוא לומד היטב באמצעות התבוננות ועשייה, ועליו לכתוב סיפור לבית הספר, הוא יכול ליצור קומיקס שיעזור לו לארגן את הרעיונות.

טיפים ללמידה בבית הספר היסודי

הנה כמה טיפים מעשיים שיעזרו לילדכם ללמוד בבית הספר היסודי:

  • הפגינו עניין בדברים שהוא עושה ולומד.
  • שחקו משחקי חריזה, משחקי אותיות ומשחקי צורה ומספרים, ותרגלו משחק לפי תורות.
  • השתמשו בשפה פשוטה, ושחקו עם המילים ועם משמעויותיהן. למשל, מחאו כפיים בקצב ההברות, או שחקו במשחקי אסוציאציה.
  • המשיכו להקריא לילדכם גם אחרי שלמד לקרוא בעצמו.
  • תנו לו לשמוע ולראות את המילים החדשות בספרים, בטלוויזיה או בשיחה רגילה, והסבירו לו מה משמעותן.
  • כשילדכם מראה או מספר לכם על משהו שאיתו הוא משחק, עצרו, תנו לו את תשומת לבכם המלאה ושאלו אותו שאלה או שתיים.
  • עזרו לו לגלות במה הוא טוב, ועודדו אותו להתנסות בפעילויות רבות ושונות.

כשאתם עוזרים לו ללמוד, נסו לתת לו מספיק מידע ברור ומובן לרמתו. לדוגמה, תנו לו הסבר פשוט שכולל את הנקודות העיקריות, ולא הסבר מפורט. אם הוא מבקש מידע נוסף, אפשר לתת לו עוד כמה פרטים.

ללמוד בחטיבת הביניים ובתיכון

ילדכם יהפוך לעצמאי יותר ככל שיתבגר. ייתכן שירצה לצמצם את השפעתכם על הלמידה שלו, אך הוא עדיין זקוק למעורבות ולעידוד מצדכם – פשוט בדרכים אחרות.

גם אם הוא חולק איתכם פחות מידע, הראו לו שאתם מתעניינים בלימודיו וכשהוא מדבר, הקשיבו לו בצורה פעילה. כך תעבירו לו מסר שהלמידה שלו חשובה לכם, ושאתם זמינים במקרה שיזדקק לעזרה.

כשאתם מדברים איתו על לימודיו, נסו להתמקד באופן שבו הוא לומד את הנושא, ולא בכמות הידיעות שלו. למשל, תוכלו להגיד, “איך היה לעבוד בקבוצה כדי להכין את הסרטון?”, במקום, “איזה ציון קיבלת על הפרויקט בצילום?”

טיפים ללמידה בחטיבת הביניים ובתיכון

הנה כמה טיפים מעשיים שיעזרו לילדכם ללמוד לקראת חטיבת הביניים:

  • עודדו אותו לנסות דברים חדשים, לעשות טעויות וללמוד עוד על עצמו דרך התנסויות חדשות. התמקדו במאמצים שהוא משקיע, ולא בהצלחה או בכישלון.
  • הפגינו עניין בפעילויות של ילדכם – למשל, אם הוא אוהב לתופף, שאלו אותו איזו מוזיקה הוא מנגן ואם ירצה לנגן עבורכם.
  • צפו בחדשות ודברו על מה שמתרחש בעולם.
  • בססו שגרת למידה ותרגול שיעורי הבית אחרי בית הספר – למשל, בקשו מילדכם להכין את השיעורים בערך באותה שעה מדי יום ובאזור מסוים של הבית, הרחק מהסחות דעת כמו הטלוויזיה או הטלפון הנייד.
  • עזרו לילדכם לפתח דפוסי שינה טובים.

לפעמים הוא יזדקק לתמיכה רגשית כדי ללמוד, וגם לעזרה מעשית. כדי לתמוך בילדכם מבחינה רגשית:

  • היו ערים למצבו – לדוגמה, אם הוא נאבק לבצע משימה, שאלו אותו איך הוא מתמודד
  • חשבו על נקודת מבטו – למשל, אם אינו רוצה להמשיך בפעילות מסוימת, תנו לו לסיים אותה ולעשות משהו אחר
  • בטחו בשיקול הדעת שלו – לדוגמה, אם הוא חושב שהוא מוכן לשחק בספורט שדורש מגע פיזי, או ללמוד נושא חדש, תנו לו לנסות
  • הכירו בו כאדם נפרד – כלומר, קבלו את העובדה שהוא חזק בתחומים מסוימים, ופחות חזק באחרים
  • הגיבו לרגשותיו – לדוגמה, חלקו איתו את ההתרגשות כשהוא מצליח להתמחות במשהו חדש, ותמכו בו אם אינו מצליח
  • הבינו מה עובר עליו – אפשר לנסות ולהיזכר בתהליכי הלמידה שלכם, המהנים והמאתגרים כאחד.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

הורים לילדים צעירים: לטפל בעצמכם

הורים והורות

הורות אינה מגיעה באופן טבעי לכולם. כל ההורים, ללא יוצא מן הכלל, לומדים מה לעשות תוך כדי תנועה. כל ההורים עושים טעויות ולומדים מניסיון. הורות דורשת יכולת הבחנה, הבנה, התמדה, דמיון, סבלנות, כנות ואנרגיה!

זה בסדר להיות בטוחים במה שאתם יודעים. זה גם בסדר להודות שאינכם יודעים ולשאול שאלות – לעיתים קרובות, השאלות האידיוטיות הן הטובות ביותר!

לשמור על מערכת היחסים עם בן או בת הזוג

זוגות מאושרים משפיעים לטובה על ילדיהם. כלומר, השמירה על מערכת היחסים עם בן או בת הזוג עוזרת לשניכם להפיק את המיטב מההורות ומבני הזוג עצמם. תקשורת פתוחה וכנה תעזור לכם להתמודד עם השינויים שחלים במערכת היחסים כשאתם הופכים להורים.

סביר להניח שתישנו פחות, שיהיה לכם פחות זמן לדבר זה עם זה ופחות זמן לבד ביחד. הנסיבות הללו עלולות לפעמים להוביל לחוסר הסכמה. כדי לפרק את המתחים האלה, אמרו זה לזה איך אתם מרגישים וחפשו דרכים לתמוך זה בזה. שמרו על גישה חיובית: בחרו היטב את הקרבות שלכם, ונסו לקבוע שיחה מראש כדי לדון בתסכולים ולעבוד על פתרונות.

הצבת ציפיות מציאותיות והפגנת הבנה וסלחנות כלפי האחר בשנים הראשונות, הן מה שמבדיל בין הזוגות שנשארים ביחד לבין אלו שנפרדים. למידע נוסף, קראו את המאמר מערכות יחסים בריאות.

רצוי שלא לצפות ליותר מדי מעצמכם או ממערכת היחסים שלכם בששת עד שמונת השבועות הראשונים אחרי הלידה. זהו זמן של מעברים ושינויים, והדבר החשוב ביותר הוא להכיר את ילדכם ולשרוד את חוסר השינה!

לטפל בעצמכם: פעילות, מזון ומנוחה

שלושת הדברים הבאים יכולים לחולל פלאות לרמות האנרגיה שלכם וליכולתכם לטפל בתינוק החדש:

  • להישאר פעילים
  • לאכול מזון בריא
  • לנוח ככל האפשר.

התעמלות קבועה משפרת את מחזור הדם, מזניקה את המטבוליזם, ממריצה את מערכת החיסון וגורמת לכם להרגיש טוב. הליכה יומית תוציא אתכם מהבית אל האוויר הצח. שינוי האווירה יכול לעשות נפלאות למצב הרוח, ואפשר פשוט לקפץ ברחבי הבית ולהאזין למוזיקה שאתם אוהבים.

אכילה נכונה עשויה להוות אתגר רציני להורים עסוקים. הכינו מראש כמה מזונות פשוטים, כמו ירקות טריים חתוכים ומוכנים לאכילה עם מטבלים, פירות, יוגורט ולחם מחיטה מלאה. אם את מניקה, תצטרכי המון חלבון ורכיבים תזונתיים, וגם הרבה מאוד נוזלים.

כשמדברים על מנוחה, אל תשכחו את שלושת כללי הזהב: לישון כשהתינוק ישן, ללכת לישון מוקדם, ולנמנם בכל הזדמנות!

למידע נוסף, קראו את המאמרים אורח חיים בריא להוריםאכילה בריאה והתעמלות להורים ושינה טובה יותר להורים.

דיכאון אחרי לידה

דיכאון אחרי לידה הוא הפרעת מצב רוח שיכולה להשפיע על נשים וגברים אחרי הולדת תינוק. התסמינים כוללים הפרעה בשינה ובתיאבון, בכי, חוסר יכולת להתמודד עם מטלות יומיומיות, תשישות, עצבנות, חרדה, פחד מיצירת קשר חברתי או פחד מלהישאר לבד, רגשות אשמה, אובדן ביטחון עצמי, ומחשבות שליליות ואפילו אובדניות. נשים מסוימות מסכמות זאת כך: “אין טעם בשום דבר יותר”.

פעמים רבות החברה מתארת את הלידה כאירוע משמח, שאמור לגרום לתחושת אושר עילאי ושמחה. לקושי כמעט ולא ניתן מקום. הורים רבים, ובמיוחד אימהות, אינם מרגישים כך. השינוי בחיים הוא עצום וטומן בחובו קשיי הסתגלות, הקשר עם התינוק אינו מידי ולכן לעיתים יש תחושת בהלה או כישלון. חשוב לתת לגיטימציה לתחושות, ולא לבקר או למזער אותן. התעלמות, ביקורת והכחשה עלולים להחריף את המצב הנפשי של היולדת או של האב ולהשפיע על התפתחות הקשר שלהם עם התינוק.

חשוב מאוד שתזהו את הסימנים ותפנו מיד לקבלת עזרה. אין צורך להתמודד עם זה לבד. בדרך כלל אפשר להחלים לגמרי מדיכאון אחרי לידה בעזרת אבחון, טיפול, עזרה ותמיכה נכונים. למידע נוסף, קראו את המאמר על דיכאון אחרי לידה.

כיצד להתמודד עם לחץ

הורים טריים רבים חווים לחץ מעת לעת. עייפות, תינוק שבוכה ללא הרף, המשימות היומיומיות בבית, אחריות מוגברת וחרדה מהלא נודע עלולים לגרום לכם להרגיש שזה פשוט יותר מדי. כדי להתמודד עם הלחץ, בקשו עזרה מאחרים ונסו ללמוד כמה שיותר על הטיפול בתינוק. קראו עוד במאמר על לחץ וניהול לחצים.

אם אתם מרגישים מתוסכלים, לחוצים או שאינכם יכולים להתמודד, הניחו את התינוק במקום בטוח – בעריסה, למשל – והתרחקו לזמן מה, עד שתירגעו. אפשר לבקש ממישהו אחר להחזיק אותו לזמן מה. לעולם אל תטלטלו תינוק. הטלטול עלול לגרום לדימום בתוך המוח, ולעיתים קרובות לנזק מוחי קבוע. מותר ואף רצוי  לבקש עזרה. אם אתם מתקשים להתמודד עם התינוק שלכם, התקשרו לקו הייעוץ.

לקבל עזרה

מגוון שירותים יכול לעזור לכם להסתגל לתפקידכם כהורים. אחיות טיפת חלב יכולות לייעץ, וכך גם רופא המשפחה ורופא הילדים. כמו כן, אפשר להתקשר לער”ן, בטלפון 1201, בכל מקרה של מצוקה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

הורים שמתמודדים עם מחלת נפש

סקירה מהירה

אחד מתוך שישה הורים מתמודדים עם בעיית בריאות נפשית.

  • החל מגיל 35, סיכוייהן של נשים להתמודד עם מחלת נפש גבוהים מאלה של גברים.
  • סיכוייהם של הורים יחידנים להתמודד עם בעיה כזו גבוהים פי שניים מאשר הורים במשפחות זוגיות.
  • הורים במצב סוציו-אקונומי נמוך נוטים יותר לסבול ממחלות נפש.
  • הורים עם מחלות נפש נמצאים בסיכון גבוה יותר לשימוש בסמים ולבעיות בריאות אחרות, בעיקר כאלה המופיעות בשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות.
  • נכון לשנת 2013, חיו בישראל כ-250,000 אנשים המתמודדים עם בעיות נפש כגון דיכאון או חרדה.
  • אחד מכל חמישה אנשים חווה דיכאון לפחות פעם אחת בחייו. נשים נוטות להתמודד עם דיכאון יותר מגברים.

האתגרים

הורות ומחלת נפש

אם כמעט 20% מהאנשים מתמודדים בשלב מסוים של חייהם עם מחלת נפש, ישנו סיכוי רב שרבים מהם הורים.חלק מהבעיות הנפשיות קצרות מועד, למשל תקופת דיכאון בעקבות אובדן אדם קרוב, או תקופות חרדה ומתח גבוה כשהחיים נהיים קשים במיוחד.

מחלות נפש לטווח ארוך כוללות מצבים כגון:

  • הפרעה דו קוטבית: מצב שבו אנשים נעים בין התחושה שיש להם כוחות על אנושיים לבין דיכאון
  • הפרעת חרדה מוכללת (חרדה כרונית): תחושה מתמדת של מתח, פחד ו/או דאגה קיצונית מאירועים שונים
  • דיכאון כרוני: תחושת עצבות מציפה וחוסר יכולת לראות את הדברים החיוביים בחיים
  • הפרעה טורדנית-כפייתית: מצב המתאפיין במחשבות טורדניות ובלתי נשלטות שגורמות לאדם לחזור שוב ושוב על פעולות טקסיות שאינן הכרחיות
  • סכיזופרניה: מצב של פיצול בתפקוד המוח בין אזורי החשיבה, הפעולה והרגשות; מצב זה יכול לגרום לאנשים לחשוב שהם רואים ושומעים דברים ולהוביל אותם להימנעות מהחברה.

מחלת נפש עלולה לגרום להורים להרגיש בודדים מאוד. כשהורה נאבק במערכת היחסים בתוך המשפחה, תחושת הבידוד החברתי יכולה להפוך את המצב לקשה עוד יותר.

הורים עם מחלת נפש עשויים לחשוש מאובדן המשמורת על ילדיהם, או לחוש אשמה שאינם יכולים להתנהל כהורים כפי שהם רוצים. החדשות הטובות הן שבעזרת תמיכה והשכלה מתאימה, הורים שמתמודדים עם מחלת נפש יכולים להיות הורים טובים בדיוק כמו כל אחד אחר.

קשיים בהתנהלות היומיומית

התמודדות עם מחלת נפש זו עבודה לא קלה, והורים עם מחלת נפש עלולים להתקשות לטפל בילדים או לספק להם סביבה יציבה וצפויה. לפעמים, היצמדות לשגרה קבועה או התמודדות עם מטלות יומיומיות כמו קניות או בישול עשויות להיראות בלתי אפשריות. לעיתים קרובות, עבודה קבועה לא באה בחשבון. בתוך היחידה המשפחתית, ההורה עשוי להתקשות להציב גבולות לילדיו, כיוון שכושר השיפוט שלו מושפע מלחץ או מבלבול.

במצבים כאלה, כשאין מספיק תמיכה משפחתית, הילדים נוטים לדאוג לעצמם יותר מאשר במצבים אחרים, כגון לבשל, לנקות את הבית או לעשות קניות. כמו כן, הורים שמתמודדים עם מחלת נפש אינם תמיד מסוגלים לשמור על ביטחון ילדיהם, כיוון שאינם מבינים לגמרי את הסיכון שילדיהם חשופים אליו.

ילדים ורגשות

רוב מחלות הנפש החמורות יותר מופיעות עם תסמינים חמורים, למשל, לראות דברים שאינם אמיתיים, לשמוע צלילים וקולות ולחשוב שאנשים או דברים “יוצאים נגדם”.

התסמינים האלה עשויים להיות מפחידים ומבלבלים מאוד לילדים שאינם מבינים את התנהגותו של ההורה. הם עלולים להאשים את עצמם, להיות מתוסכלים מאוד ולכעוס על ההורה בגלל התנהגותו.

כל הדברים שתיארנו משפיעים על ההתפתחות של הילד, וככל שהמחלה חמורה יותר, כך גבוה יותר הסיכון שבו הוא נתון. ההורים צריכים להצליח לספק לילדיהם מזון, ביגוד ומחסה, ונוסף על כך, עליהם ללמד אותם מיומנויות חברתיות, מיומנויות של פתרון בעיות, התנהגות נאותה ובקרה רגשית. אם ההורים מתקשים בדברים אלה בעצמם, הם לא יוכלו לשמש דוגמה אישית טובה לילדיהם.

עזרה נוספת

היעדר שירותים לאנשים עם בעיות נפשיות הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר שעומדים בפני המדינות המפותחות בימינו.

הורים עם מחלות נפשיות עשויים שלא לקבל את התמיכה והעזרה הדרושות להם, כיוון שמצבם הספציפי אינו זוכה למספיק שירותים או תוכניות טיפול שמתאימות לצורכיהם. כמו כן, יש אנשים שאינם פונים לקבלת עזרה כיוון שהם מתביישים או נבוכים ממצבם.

אם אתם הורים המתמודדים עם מחלת נפש וזקוקים לתמיכה, או דואגים שילדכם נפגע ממחלתכם, חשוב שתנסו לקבל עזרה. הדבר חשוב במיוחד אם אתם מרגישים שתצטרכו לאשפז את עצמכם לזמן מה, או שאתם עלולים להיות אלימים או לאבד שליטה, או מתקשים להתמודד כלכלית.

אם אתם מכירים מישהו שמתמודד עם מחלת נפש, תמיכתכם חשובה מאוד. הנה כמה דרכים שבהן תוכלו לעזור:

  • לטפל בילדים בתקופות קשות
  • לדבר עם הילדים על הפחדים והבלבול שהם מרגישים בנוגע למחלת ההורה
  • לעזור לאותו אדם לגבש רשת תמיכה של אנשים ומספרי חירום לתקופות שבהן הוא מפחד או בודד.

ניתן לטפל במחלת נפש בכמה דרכים: באמצעות טיפול תרופתי, טיפול נפשי, שירותים פסיכיאטריים או שילוב טיפולים.

ישנם כמה ארגונים בישראל שיכולים לקשר אתכם עם השירותים המתאימים:

  • אנוש – העמותה הישראלית לבריאות הנפש: עמותה שהוקמה במטרה לסייע למתמודדים עם מוגבלות נפשית לחיות חיים מלאים ובעלי משמעות
  • פורטל בריאות הנפש בישראל: מציע הפניות לעמותות ולנותני שירותים שמסייעים לנפגעי נפש ולבני משפחותיהם
  • ער”ן: עזרה ראשונה נפשית בטלפון 1201.

 

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

לעזור לבני נוער להסתגל אחרי פרידה או גירושים

פרידה וגירושים: כיצד ילדכם מרגיש

ילדכם עשוי לחוש מגוון רגשות כשאתם נפרדים מבן או בת זוגכם – בדיוק כמוכם. אך טבעי שירגיש רגשות מעורבים. ייתכן שהוא מבולבל או אפילו מופתע מאוד כיוון שלא צפה את העתיד. הוא עשוי להיות עצוב וחרד כיוון שאינו יודע מה עומד לקרות. ייתכן שדווקא הוקל לו, בעיקר אחרי תקופה עמוסת עימותים ואפילו אלימות במשפחה. חלק מבני הנוער יהיו רגועים, שמחים ובריאים יותר אחרי פרידה. בסופו של דבר, זו התחלה חדשה לכולם.

בני נוער רבים עשויים להיות מודאגים ולחוש אשמה אם הם חושבים שהם תרמו לבעיות ביניכם. ילדכם עשוי לדאוג שיפסיק להיות בקשר עם אחד מכם, גם אם אינו אומר זאת בקול. במקרים אחרים, ייתכן שלא ירצה ליצור קשר עם אחד מכם, כיוון שיכעס ויאשים אתכם בפרידה. יכול להיות שיחשוב שעליו לתמוך באחד מכם או בשניכם, וייטור לכם טינה או יהיה מוצף בגלל האחריות הכבדה.

ברמה הפרקטית, סביר להניח שיש לו חששות בנוגע למקום המגורים שלו. לדוגמה, הוא עלול לדאוג שביתו יימכר ושיהיה עליו לעזוב את בית הספר ואת החברים. האפשרות שיהיו לו שני בתים עלולה גם היא להדאיג אותו. לכל הילדים לוקח זמן להתרגל.

לעזור לילדכם לעבור פרידה וגירושים

להסביר את המצב

ילדכם צריך להבין מדוע אתם נפרדים. קיימו פגישה משפחתית ודברו עם ילדיכם על הפרידה. הסבירו לו מדוע כל זה קורה בלי להציג את אחד ההורים בתור “האיש הטוב” או “האיש הרע”, כדי שלא ירגיש שעליו לבחור ביניכם.

ילדכם חייב לדעת שאין זו אשמתו – זוהי החלטה של מבוגרים הנוגעת למערכת היחסים ביניכם לבין בן או בת הזוג, וגם אם היא משתנה, לילדכם יש זכות להמשיך בה עם שניכם, לאהוב אתכם ולהיות נאהב. יכול להיות שכבר אינו מסתכל על עצמו כילד, אך הוא עדיין זקוק למקום מוגן.

להקשיב ולתת לילדכם לדבר

כשתסיימו להגיד את מה שרציתם, תנו לילדכם הזדמנות להביע את מחשבותיו, בפגישה המשפחתית או מאוחר יותר, אחרי שיהיה לו זמן לחשוב. השיחה תעזור לו להתמודד עם רגשות קשים ופחדים. כשיהיה מוכן לדבר, הקשבה פעילה מצדכם תעזור לכם להבין כיצד לנחם אותו.

אם הוא מתקשה לדבר איתכם על הפרידה, אולי יעדיף לשוחח עם מבוגר אמין אחר – דוד או דודה, חבר משפחה, מורה או יועץ.

להרגיע את ילדכם

חלק מבני הנוער עשויים לחשוש שיצטרכו להשגיח על הוריהם או על האחים והאחיות. הבטיחו לילדכם שהוא אינו צריך להשגיח על אף אחד אחר. אם מישהו מבני המשפחה יזדקק לעזרה, הוא יקבל אותה.

ילדכם אינו צריך להיות מעורב בשום עניין ביניכם לבין בן או בת זוגכם. אמרו לו בבירור שאין צורך שימלא תפקיד של שליח, ושלא יצטרך לענות על שאלות של איש על מעשי השני. הבטיחו לו שאתם ובן או בת זוגכם תעשו הכול כדי שלא יהיה מעורב בעימותים. אם חוויתם אלימות במשפחה, הבטיחו לו שיהיה מוגן.

להיצמד לשגרות

כדי להקל על השינוי שמשפחתכם עוברת, מומלץ שילדכם ייצמד במידת האפשר לשגרות היומיומיות שלו, יישאר באותו בית או באותה שכונה, ילך לאותו בית ספר וימשיך בפעילויות הרגילות שלו.

גם אם אתם וילדכם אינכם הולכים לגור אחד עם השני כל הזמן, עדיין תוכלו לשמור על קשר. המשיכו להתעניין בחייו ולעשות את הדברים המיוחדים שעשיתם תמיד – למשל, לצאת לפארק ולשחק בכדור, לבשל יחד, לצפות בו בחוג הספורט, ללכת לסרטים או לצאת לקניות.

סימנים שילדכם מתקשה להתמודד עם הפרידה או הגירושים

בגיל ההתבגרות עובר ילדכם שינויים חברתיים ורגשיים, וכן שינויים גופניים. אחרי פרידה או גירושים, העליות והירידות הרגשיות בגיל ההתבגרות מתערבבות עם האופן שבו הוא מרגיש כלפי הפרידה. ייתכן שהוא עצמו לא ישים לב שהוא מתקשה להתמודד, אך הוא עשוי להפגין סימנים כגון:

  • שינויים בהתנהגות, במצב הרוח או באישיות – להתרגז, להיות מוטרד או לפרוץ בבכי יותר מהרגיל
  • חוסר רצון לבלות עם בני המשפחה וחוסר שיתוף פעולה עם שגרות משפחתיות -הוא עלול לסגור את עצמו בחדר לפרקי זמן ארוכים או לבלות זמן רב יותר באינטרנט או במשחקי מחשב
  • בעיות בבית הספר או בהכנת שיעורי הבית
  • בעיות שינה או הפרעות אכילה כגון אכילת בולמוס או אובדן תיאבון
  • ·אובדן עניין בפעילויות שנהנה מהן בעבר או בעיות עם חברים או קבוצות
  • לקיחת סיכונים – להפר את כללי בית הספר, לא לספר לכם היכן היה, ואפילו לגנוב מחנויות, לעשות גרפיטי, לקחת סמים או לשתות אלכוהול.

קשה לדעת אם ההתנהגות המאתגרת נובעת מכך שילדכם פשוט בגיל ההתבגרות, או שהיא מהווה סימן לכך שילדכם מתקשה להתמודד עם הפרידה. יכול להיות שמדובר בשילוב בין השניים. נסו לא לקפוץ למסקנות ולהחליט מיד מה גורם לכך, אלא הקשיבו ונסו לעזור.

מומלץ להודיע לבית הספר של ילדכם על השינוי במצב המשפחתי. המורים שלו יוכלו לחפש שינויים בהתנהגותו או לעזור בדרכים שונות.

היכן לקבל עוד עזרה

בני נוער זקוקים לעתים לעזרה נוספת כדי להתמודד עם הפרידה של הוריהם. אם העימות בין ההורים אינטנסיבי מאוד או עדיין נמשך, או אם אחד ההורים סובל מדיכאון או מהפרעה נפשית, מומלץ שילדכם יפנה לייעוץ.

אפשר לפנות לתחנות ציבוריות לייעוץ בחיי המשפחה. רופא המשפחה יכול להפנות אתכם לפסיכולוג או למטפל משפחתי וקופות החולים מממנות באופן חלקי טיפול נפשי. באתר האגודה לטיפול בחיי משפחה ונישואין ניתן למצוא שמות של מטפלים.

אם אתם או ילדכם צריכים לדבר עם מישהו באופן דחוף, פנו לער”ן בטלפון 1201.

שימו לב: אלימות במשפחה יכולה להשפיע על ילדכם גם אחרי שמערכת היחסים נגמרה. כמו כן, אלימות במשפחה יכולה להתחיל או להחמיר משמעותית אחרי שההורים נפרדו. אלימות במשפחה אינה צריכה לקרות לאף אחד, לעולם. אם אתם או מישהו שאתם מכירים חווה אלימות במשפחה, פנו לקבל עזרה מאיש מקצוע כגון רופא משפחה או יועץ, או פנו למשטרה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

משפחה משולבת: מערכות היחסים במשפחה המורחבת

מערכות יחסים משתנות בתוך המשפחה המשולבת

מערכות היחסים עם הסבים והסבתות, הדודים, הדודות ובני הדודים נוטות להשתנות אחרי פרידה וגירושים. לדוגמה, ייתכן שלא תמשיכו לשמור על קשר עם בני המשפחה של בן או בת הזוג לשעבר. ואם הקשר כן נשמר, אך טבעי שיצטמצם לאורך השנים. אם אתם מוצאים בני זוג חדשים, יהיו שינויים נוספים. למשפחה יתווספו עוד כמה קרובים, וילדכם יכיר את בני המשפחה המורחבת ואת הוריו של בן או בת הזוג החדשים שלכם.

ילדים נוטים להרוויח מהקשר עם בני המשפחה המורחבת, כל עוד מערכות היחסים הן חיוביות. הם אוהבים להרגיש תחושת שייכות, ולדעת שיש המון אנשים שדואגים להם ומטפלים בהם. גם לסבים ולסבתות יש תפקיד חשוב בתמיכה בילדים במהלך הפרידה של הוריהם, או כשההורים מכירים בני זוג חדשים.

לשמור על מערכות היחסים הקיימות במשפחה המורחבת

רוב המשפחות מגלות שקל להן יותר כשכל אחד מההורים שומר על קשר עם המשפחה שלו. כלומר, הילד פוגש את בני המשפחה המורחבת של אבא כשהוא נמצא אצל אבא, ואת בני המשפחה המורחבת של אימא כשהוא אצלה.

יש משפחות שמתכנסות כולן יחד לאירועים מיוחדים כמו ימי הולדת, מסיבות סיום וחתונות. אם שתי המשפחות יכולות לשתף פעולה, האירועים האלה נוטים לעבור בשלום.

לפעמים המצב מאתגר יותר. אם בן או בת הזוג לשעבר נפטרו, אינם גרים קרוב, מרוחקים מבני משפחתם או אינם שומרים על קשר רב עם ילדכם, השמירה על הקשר בין ילדכם לבין סבא וסבתא וקרובים אחרים תלויה בכם.

כדאי לחשוב אם ההורים והקרובים של בני הזוג חשובים לילדכם, ועד כמה הוא רוצה לפגוש אותם. אם הוא שמח לראות אותם ואם בני הזוג לשעבר מסכימים לכך שתהיו איתם בקשר, סביר להניח שזה טוב.

לפתח מערכות יחסים עם המשפחה המורחבת החדשה

מציאת בן או בת זוג חדשים מובילה, בדרך כלל, לכך שילדיכם מרוויחים סבא וסבתא חדשים. יש סבים כאלו ששמחים להיות מעורבים ואחרים פחות, אך אם כולם שומרים על פתיחות, הילדים יכולים לפתח מערכות יחסים ידידותיות, תומכות ולפעמים אפילו קרובות עם הוריהם של בן או בת הזוג החדשים לאורך זמן.

הקרבה במערכת היחסים תלויה בדברים הבאים:

  • גילו של ילדכם כשפגש את הורי בן או בת הזוג- ילדים צעירים מתחברים בקלות רבה יותר
  • ·מידת העניין של הסבים החדשים בילדכם ויכולתם ליצור איתם קשר
  • כמות הזמן שילדכם מבלה עם הסבים החדשים
  • מידת הפתיחות שלכם ושל ילדכם להכיר את הסבים החדשים.

כדי לתמוך בפיתוח מערכות יחסים עם הסבים החדשים ובני המשפחה המורחבת, קבלו בברכה כמה שיותר הזמנות למפגשים איתם. אם נוח לכם, נסו לארגן בעצמכם מפגשים עם בני המשפחה המורחבת החדשה.

טיפים לסבים שלובים במשפחות משולבות

כך תוכלו לפתח מערכת יחסים טובה עם ילדיהם של בן או בת הזוג החדשים של ילדכם, ולעזור להם להרגיש בנוח במשפחה החדשה:

  • קבלו אותם במאור פנים והראו שאתם רוצים להכיר אותם – למשל, פנו זמן לדבר איתם במפגשים משפחתיים
  • הציעו לעזור לפעמים עם ילדיו של בן או בת הזוג של ילדכם, בעת הצורך
  • התייחסו לילדים של בן או בת הזוג של ילדכם באותו אופן שאתם מתייחסים לנכדים האחרים – לדוגמה, תנו גם להם מתנות בימי ההולדת.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

שיתוף הפעולה עם אנשי המקצוע לטיפול בצרכים מיוחדים

שיתופי פעולה עם אנשי המקצוע

אתם המומחים לילד המיוחד שלכם, ואלה שמכירים אותו הכי טוב. בסופו של דבר, יש לכם קשר חזק איתו ועתידו חשוב לכם מאין כמוהו. סביר להניח שאתם גם יודעים יותר ממה שחשבתם על הצרכים המיוחדים שלו, כיוון שאתם מכירים אותו כ”אדם שלם”.

כשמשלבים את ההיכרות והידע המעמיקים שלכם עם ילדכם ביחד עם המומחיות של איש המקצוע בתחומו, הסיכויים להשגת תוצאות חיוביות גדלים יותר ויותר. באופן אידיאלי, מערכת היחסים שלכם עם איש המקצוע דומה לכל שותפות אישית או מקצועית, ואמורה להתבסס על:

  • יעדים משותפים
  • אמון
  • כוח ואחריות משותפים
  • הערכה למה שהשותף השני מביא עימו למערכת היחסים
  • כבוד.

בשותפות, ההחלטות מתקבלות ביחד. שותפויות אינן תמיד נוצרות מיד; הן דורשות זמן רב והרבה תקשורת פתוחה ודו-כיוונית, ומתחילות כבר בפגישה הראשונה.

המפתח לשותפות מוצלחת: תקשורת

הטיפים הבאים יעזרו לכם להפיק את המיטב מהעבודה עם אנשי המקצוע.

ודאו שהכל ברור

  • שאלו כל מה שאתם רוצים, גם אם נראה שהרופא או המומחה ממהרים. אם אתם צריכים לדעת, אתם צריכים לדעת. מומלץ לרשום את השאלות מראש כדי שתזכרו לשאול אותן.
  • כשאתם מקבלים מידע בעל פה, כדאי לחזור עליו בקול רם כדי שאיש המקצוע יוודא שאתם מבינים.
  • אינכם צריכים ללמוד את כל השפה  המקצועית המורכבת. בקשו מאיש המקצוע לדבר בשפה ובמונחים שנוחים ומובנים לכם.
  • אל תסכימו בלחץ לדברים שאינכם בטוחים לגביהם. מותר להגיד שאתם זקוקים לזמן מה כדי לחשוב על כך לעומק לפני שאתם מגיבים.

שמרו מידע

  • שמרו תיעוד של הפגישות עם אנשי המקצוע, כדי שיהיה לכם ולבני המשפחה האחרים מידע מדויק שניתן יהיה לחלוק עם אנשי מקצוע נוספים, בעת הצורך.
  • תייקו את כל המידע הרלוונטי בתיקיה מסודרת עם חוצצים, לפי נושאים. זה יקל עליכם למצוא את המידע הרלוונטי בזמן.
  • אם אתם מקבלים החלטות או מידע חשובים, בקשו אותם בכתב.

חלקו מידע

  • היו כנים וספרו על כל חשש שעולה בדעתכם.
  • חלקו מידע שאולי יוכל לעזור לאיש המקצוע לעבוד עם ילדכם ואיתכם בצורה יעילה יותר, כולל מידע על המשפחה.
  • תנו לו משוב על מערכת היחסים ביניכם – תגובות חיוביות וביקורת בונה הן חשובות ומועילות.
  • דונו בצרכים שלכם עם איש המקצוע, כדי שיוכל להביא אותם בחשבון כשהוא מחליט מה יהיה הטיפול הטוב ביותר לילדכם.

היו חיוביים

  • נסו לראות את המצב גם מנקודת מבטו של איש המקצוע.
  • אם אינכם מסכימים איתו, הביעו את דעתכם, ברגישות מתאימה.

לעבוד עם אנשי מקצוע שונים

אם אתם עובדים עם אנשי מקצוע שונים מארגונים שונים, חשוב לשמור על סדר וארגון. שמרו את כל הטפסים, הדיווחים והמסמכים בתיקייה מסודרת, והחזיקו מחברת לתיעוד שיחות טלפון או פגישות.

הביאו איתכם את התיקייה לכל פגישה כדי שכל המידע יהיה איתכם, למקרה שתצטרכו לעדכן את אחד מאנשי המקצוע בנוגע לדרך הטיפול של מטפל אחר. כך תוכלו לוודא שכל אנשי המקצוע השונים מבינים את ילדכם וקובעים עבורו את אותם יעדים.

קייס מנג’ר – מתאם טיפול

יש ארגונים שמציעים המון שירותים שונים שמסופקים על ידי אנשי מקצוע שונים. באופן אידיאלי ממונה לכל משפחה קייס מנג’ר, או- מתאם טיפול, שיסייע לכם לראות את התמונה הכללית, מעבר לפרטים שרואה כל איש מקצוע בנפרד.  מתאם טיפול יכול להיות רופא ילדים, עובד סוציאלי, או אחד מאנשי הצוות במסגרת החינוכית.

מה קורה אם איש המקצוע עוזב?

תמיד קשה להיפרד מאיש מקצוע שאיתו יצרתם מערכת יחסים חמה וטובה. רוב נותני השירותים יוודאו שהמטפל החדש יקבל את כל חומר הרקע על ילדכם ועליכם. עם זאת, סביר להניח שתצטרכו לספר את סיפורכם מחדש. חשבו על כך כהזדמנות ללמד את העובד החדש על ההיסטוריה של ילדכם ועל המצב המשפחתי שלכם, וכשהזדמנות לחשוב שוב מה חשוב עבורכם.

ייתכן שתתאבלו על אובדן מערכת היחסים הקודמת, אבל לפעמים, איש מקצוע חדש מביא איתו גישה רעננה ורעיונות חדשים לעבודה עם ילדכם.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

בעיות בבית הספר: כיצד לעזור לילדים בני 9 עד 15

בעיות בבית הספר: מה אפשר לעשות

בעיות בבית הספר הן עניין נפוץ, שעלול לצוץ בכל שלב בשנות לימודיו של אדם צעיר. הורים שמתעניינים ומעורבים בלמידה של ילדם נמצאים בעמדת פתיחה טובה ויכולים לטפל בכל בעיה בבית הספר מיד כשהיא צצה.

הכירו את בית הספר

יצירת מערכת יחסים טובה עם צוות בית הספר היא חיונית – גם אם לא נראה שילדכם נתקל בבעיות. כדי לבסס את מערכת היחסים, הכירו את אנשי הצוות העיקריים, למשל המורה, רכזת השכבה או יועצת בית הספר. כך תדעו למי לפנות בעת הצורך. אף פעם לא מאוחר מדי להכיר את הצוות.

השגיחו על ההתקדמות של ילדכם

שימו לב להתקדמות של ילדכם בבית הספר – בין אם הוא מצליח ובין אם לא – כדי לזהות סימנים מוקדמים לכך שהוא מתקשה. כך תוכלו לבחון אם הבעיות הקיימות משתפרות או מחמירות.

כדי לבדוק אם ילדכם מסתדר או לא:

  • דברו עם ילדכם באופן קבוע על בית הספר
  • שימו לב לאופן שבו הוא מדבר על בית הספר – למשל, אם הוא מסרב לדבר, או נשמע משועמם או חסר מוטיבציה, יכול להיות שיש בעיה
  • בדקו אם הוא עושה את שיעורי הבית באופן קבוע
  • קראו היטב את התעודה שלו
  • השתתפו בימי הורים ונצלו הזדמנויות אחרות לפגוש את צוות בית הספר
  • שימו לב לשינויים ולבעיות בהתנהגות.

דברו עם ילדכם

דברו עם ילדכם על בית הספר, העלו בפניו חששות ודאגות, ובדקו אם הוא חושש ממשהו וכיצד הוא מתמודד. אם קשה לכם לגרום לו לדבר, אפשר לשאול כמה שאלות ספציפיות:

  • איך אתה מרגיש בבית הספר השנה לעומת השנה שעברה?
  • מה עשית היום עם החברים שלך?
  • על מה אתם לומדים השנה בשיעור ספרות?

זהו את הבעית והגיבו

זיהוי מהיר של בעיות בבית הספר יכול למנוע מהן להחמיר ולהשפיע לשלילה על ההתקדמות וההערכה העצמית של ילדכם לטווח הארוך. כמו כן, תגובה מהירה תעביר לו מסר ברור שאתם תמיד חושבים על טובתו.

דברו עם צוות בית הספר

כדאי לדבר עם מורה שלתחושתכם, מכירה את ילדכם היטב.  לרוב, תהיה זו המורה המחנכת. בחטיבת הביניים ייתכן שתצטרכו לדבר גם עם היועצת או רכזת השכבה. אפשר לדבר עם המורים בכל עת – לא חייבים לחכות עד יום ההורים.

כדאי יותר לפעול ביחד, כמשפחה, במקום לפעול ללא השתתפותו של ילדכם. לכן, מומלץ ליידע אותו עם מי אתם עומדים לדבר ואילו פעולות תנקטו.

הגנו על זכויותיו של ילדכם

בית הספר חייב לעשות ככל יכולתו כדי למלא את צורכי ההשכלה של ילדכם. הוא זכאי למגוון שירותים דרך בית הספר, שיכולים לעזור לו לטפל בבעיות אקדמיות או שמקורן בבית הספר.

עם השירותים הללו נמנים שיעורי תגבור או הוראה מתקנת, ולעיתים ניתן אף לקבל שירותי אבחון על ידי אנשי מקצוע כמו פסיכולוג חינוכי או טיפולים פרא-רפואיים כגון קלינאי תקשורת. לפעמים קשה לדעת אילו שירותים עשויים להועיל או זמינים בבית הספר, ולכן כדאי לדבר עם הצוות ולקבל מידע נוסף. אם בית הספר אינו מספק את צרכיו של ילדכם, עליו להפנות אתכם לקבלת שירות בחוץ, למשל במרכזי התמיכה היישוביים או האזוריים.

ילדים עם צרכים מיוחדים

אם לילדכם יש צרכים מיוחדים, כדאי לבסס מערכת יחסים חזקה עם הצוות כבר בשלב מוקדם, ולהשגיח באופן קבוע על התקדמותו בבית הספר, כדי לזהות סימנים מוקדמים לבעיות. מומלץ לברר ולהכיר היטב את זכויותיו של ילדיכם במסגרת החינוכית. בין אם הוא הולך לבית ספר רגיל או לבית ספר לחינוך מיוחד, יש לו זכות לחינוך, בדיוק כמו לכל הילדים.

המעורבות שלכם בלימודיו היא חיונית. ילדים מצליחים יותר בבית הספר כאשר הוריהם מגיעים לימי הורים, מעורבים בהכנת שיעורי הבית ומתבוננים בהם משתתפים בפעילויות מטעם בית הספר, כגון אירועי ספורט שונים.

מה אפשר לעשות בבית

  • ספקו סביבה ביתית תומכת. הראו לילדכם בכל הזדמנות שמשפחתכם מעריכה למידה והשכלה. אפשר, למשל, לקרוא את עלון בית הספר ולהתעניין בשיעורי הבית.
  • נסו לצמצם את ההשפעה של היעדרויות מבית הספר. אם ילדכם צריך להיעדר, שאלו את המורה כיצד להשלים את החומר, וכיצד תוכלו לעזור. כמו כן, אפשר לבקש מהמורה לתת לכם את החומר החסר כדי שילדכם ישלים אותו מחוץ לבית הספר.
  • שבחו את ילדכם על הניסיונות והמאמצים שלו. הראו לו שאתם גאים בו שהוא עושה ככל יכולתו בבית הספר, בלי קשר לציונים שהוא מקבל. נסו לחגוג את הישגיו בפני עצמם, ולא בהשוואה לחבריו לכיתה או לאחיו.
  • שקלו לקחת מורה פרטי או להכניס אותו לקבוצת לימוד. עיריות רבות מציעות תוכניות חינם להכנת שיעורי הבית. בקשו מידע נוסף מהמורה של ילדכם, מהמועצה המקומית או מהמתנ”ס השכונתי.
  • כדי לשמור על המוטיבציה ועל ההצלחה של ילדכם, כדאי לחפש תחומי עניין נוספים מחוץ לבית הספר. מיומנויות שקשורות לעבודה, מיומנויות טכניות ואמנות חזותית, מוזיקה ודרמה – כל אלה הם תחומי למידה בעלי ערך רב.

גורמים אחרים שמשפיעים על המעורבות והביצועים בבית הספר

לא כל הבעיות בבית הספר נגרמות בגלל בית הספר עצמו. קל להאשים דברים כמו עומס העבודה, שיעורי הבית או המורים, אך גם לבריאות הנפשית של ילדכם, למערכות היחסים החברתיות שלו ולחברויות יש תפקיד חשוב בלמידה.

כמו כן, ילדכם נהיה עצמאי יותר ויותר. ככל שעצמאותו תגדל, ייתכן שתתקשו להשגיח על עומס העבודה שלו, על הנוכחות בבית הספר ועל מערכות היחסים עם חברים.

כל אחד מבני הנוער מתמודד אחרת עם הדברים. חלקם צריך לדבר על הבעיות רק כשהמצב נהיה מלחיץ מאוד, ואחרים זקוקים לעזרה רבה יותר. אתם מכירים את הלמידה ואת מיומנויות ההתמודדות של ילדכם טוב יותר מכל אחד אחר. בתור התחלה, כדאי לדבר עם ילדכם על רגשותיו כדי להבין לאיזו עזרה הוא זקוק.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

שימוש במדיה דיגיטלית: ילדים ובני נוער

כיצד ילדים ובני נוער משתמשים במדיה דיגיטלית

כיום, מדיה דיגיטלית היא פשוט חלק טבעי מהחיים. ילדים ובני נוער משתמשים באינטרנט לצורכי בידור, תקשורת ולמידה. בני נוער נוטים להיות בין הראשונים שמאמצים מכשירים וטכנולוגיות חדשים (early adopters), והם אוהבים מאוד ליצור תוכן דיגיטלי בעצמם. למעשה, סביר שילדכם יהיה מיומן בכך בדיוק כמוכם, ואף יותר מכם.

רבים משתמשים במצלמות, בטלפונים ניידים ובמחשבים כדי להעלות ולשתף דברים כגון סרטוני וידיאו ותמונות באינטרנט. בני נוער גדולים יותר יכולים גם לכתוב ולקרוא בלוגים או בלוגי וידיאו (ולוג). כמו כן, הם מבלים זמן רב ביצירה ובצפייה בתוכן שנוצר על ידי משתמשים, כמו סרטונים ביוטיוב.

רבים מהם משתמשים באינטרנט כדי לתקשר זה עם זה ברשתות חברתיות כגון פייסבוק, טאמבלר, סנאפצ’ט ואינסטגרם, בקבוצות וואטסאפ  ואפליקציות נוספות. אתרים אלה מאפשרים להם לשלוח ולקבל מסרים, ולשתף תמונות, סרטוני וידיאו, משחקים ויישומונים.

ילדים ובני נוער משתמשים באינטרנט יותר ויותר בבית הספר ולצורכי למידה. כמו כן, בתי הספר משלבים מדיה דיגיטלית בהרבה מנושאי הלימוד.

מה מקבלים בני הנוער משימוש במדיה הדיגיטלית

פעילויות מקוונות – כמו השתתפות ברשתות חברתיות, בקהילות מקוונות ובצ’טים – מחברות את ילדכם לאחרים. צורת התקשורת הזו מעודדת את החברויות הקיימות של ילדכם ונותנת לו דרכים להישאר בקשר עם חברים אחרי שעות הלימודים. חברויות חזקות עוזרות לו להסתגל ללחצי גיל ההתבגרות.

השימוש במגוון רחב של אמצעי תקשורת מאפשר לו ללמוד מיומנויות תקשורת שונות. מיומנויות אלה חשובות לבית הספר, לעבודה ולחיים החברתיים.

יצירת התוכן מאפשרת לו לעבוד על היצירתיות שלו באווירה כיפית, ונותנת לו הזדמנות להביע את דעותיו ולתרום לדיון – מה שתורם גם לתחושת הערך העצמי ולתחושת הקהילתיות שלו, ומעודד אותו לשנות את עולמו לטובה.

בלוגים וקהילות מקוונות נותנים לילדכם הזדמנות לפתח מיומנויות קריאה, כתיבה וחשיבה ביקורתית.

למשחק במשחקי וידיאו – עשויים להיות גם יתרונות  מבחינה יצירתית, חברתית ורגשית. יש להם גם פוטנציאל להשפיע  לטובה על הרגשות של אנשים צעירים, על ההערכה העצמית ועל דברים נוספים כגון אופטימיות, חיוניות, חוסן נפשי, מעורבות, מערכות יחסים, תחושת מסוגלות, קבלה עצמית וקשרים חברתיים. ולעתים קרובות, בני נוער משתמשים במשחקים האלה כדי להתמודד עם כעס, תסכול ולחץ.

באתרים, בבלוגים וברשתות החברתיות יכול ילדכם ללמוד כיצד להביע את דעותיו על נושאים אישיים וקהילתיים שמטרידים אותו, כמו בטיחות בקהילה, שינויי אקלים או בעיות במערכות יחסים ועוד.

ילדים ובני נוער משתמשים באינטרנט גם לקבלת תמיכה מצד חברים בני אותו גיל ותמיכה מקצועית, למשל אתרי ייעוץ מקוונים. לפעמים, קל יותר להשתמש באינטרנט מאשר לדבר עם מישהו פנים אל פנים.

עם זאת, ילדים ובני נוער רבים מוצאים את עצמם מכורים לשימוש במדיות הדיגטליות השונות, מה שמשפיע לרעה על בריאותם הגופנית והנפשית גם יחד.

שימו לב לזמן בו מבלה ילדכם מול המסכים השונים, והגבילו את זמן השימוש בהם, לטובת אינטראקציות אמיתיות, פנים אל פנים, עם חברים ובני משפחה.

שימוש במדיה דיגיטלית: חששות נפוצים

אם תשמרו על קשר רציף ותקשורת פתוחה אודות תחומי העניין של ילדכם, כולל אלו האלקטרונים, תוכלו לאתר בקלות יותר בעיות שעלולות להטריד אותו בנוגע לשימוש באינטרנט ובמדיות החברתיות. התמקדו בבניית מערכת יחסים פתוחה ובוטחת עם ילדכם, כדי שירצה לפנות אליכם אם יש לו בעיה.

בטיחות באינטרנט

אך טבעי שתחששו לבטיחותו של ילדכם באינטרנט. כדי לעזור לו לשמור על בטיחות, נסו להתעדכן בכל הטכנולוגיות החדשות ואתרי הרשתות החברתיות. נסו את הדברים הבאים:

  • דברו עם ילדכם באופן קבוע על הגדרות הפרטיות באינטרנט.
  • העדיפו שימוש במחשב ובנייד באזורים הציבוריים בבית, והימנעו משימוש בחדרים מבודדים או צדדיים
  • השתמשו בתוכנות סינון ופיקוח
  • עיברו יחד עם ילדכם על הודעות מקבוצות שונות בהן הוא פעיל, על מנת לאתר וללמוד יחד מהו שימוש נכון, וכיצד להתמודד עם שפה או תכנים לא הולמים.
  • בדקו שילדכם יודע כיצד לדווח על תוכן פוגעני ברשתות החברתיות.
  • עודדו אותו לדבר איתכם אם הוא חושש ממשהו שראה באינטרנט.
  • בדקו את המדיניות בבית הספר של ילדכם הנוגעת לבריונות ברשת ובטיחות באינטרנט.

לקבלת טיפים נוספים על שמירת בטיחותו של ילדכם באינטרנט, קראו את המאמרים בריונות ברשת וסקסטינג.

שימוש מוגזם באינטרנט או במחשב

אם ילדכם משקיע זמן רב מדי במשחקים באינטרנט, הוא עלול לסבול מבידוד ולצמצם את הקשר עם חבריו ומשפחתו. אם אתם חוששים מכמות הזמן שהוא מבלה במשחקי מחשב, נסו את הדברים הבאים:

  • דברו איתו על מה שהוא עושה באינטרנט, ושאלו אותו מדוע זה חשוב לו.
  • ודאו שיש לו הזדמנויות להשתתף במגוון פעילויות גופניות וחברתיות.
  • הציבו מגבלות סבירות על זמן המשחק באינטרנט, ודונו ביחד בתוצאות להפרת המגבלות.
  • הסכימו על זמנים מסוימים במהלך היום שיהיו נטולי אינטרנט.
  • עודדו אותו לשחק במשחקים רבי משתתפים באינטרנט, שבהם עליו ליצור קשר עם אנשים אחרים ולא רק לשחק לבדו. שימו לב שבחלק מהפעמים אינכם מכירים את עמיתיו למשחק ויש פוטנציאל ליצירת קשרים עם גורמים שינסו לפגוע בילדכם (פגיעות מיניות, כלכליות וכו’). לעיתים תכני המשחק אלימים או לא תואמי גיל לדג’ משחק GTA.
  • חלק מבני הנוער מבלים זמן רב בלדבר עם חבריהם במשחקים מקוונים או באתרי הרשתות החברתיות. זה בסדר, אבל כדאי לשמור על איזון בין התקשורת המקוונת לבין פעילויות חברתיות פנים מול פנים.

תוכן לא הולם ותוכן מסוכן

סביר להניח שילדכם ייתקל בשלב מסוים בתוכן בלתי הולם ואפילו מסוכן. ילדים עם אחים גדולים צפויים יותר להיחשף לתוכן לא הולם. חשוב ללמד אותם כיצד להתמודד עם הנושאים הללו. זוהי מיומנות חשובה לילדים במסעם לחיי הבגרות.

כך תעזרו לילדכם ללמוד את המיומנויות האלה:

  • דברו איתו על סוגי התוכן שבהם אפשר להיתקל באינטרנט
  • עזרו לו להחליט איזה תוכן הולם
  • הסבירו לו כיצד להבין ולהתמודד עם תכנים מטרידים, אלימים או מיניים.

כמו כן, תוכלו לבדוק את סיווגי התכנים, ולדבר עם האחים הגדולים (וחבריהם) על מה מותר וראוי לשתף עם האחים הצעירים.

השפעות המדיה הדיגיטלית

בני נוער אינם נוטים להתעמק בכל מה שנאמר להם באמצעי התקשורת השונים. השפעות המדיה הדיגיטלית הן רק חלק אחד בתהליך שעוזר לבני נוער לפתח תחושת זהות ומעצב את הגישות וההתנהגות שלהם. עזרו לילדכם המתבגר לפתח מערכת יחסים טובה עם המדיה הדיגיטלית:

  • עודדו אותו לאזן בין פעילויות דיגיטליות לבין מגוון רחב של תחביבים גופניים וחברתיים יותר, כמו חוגי ספורט, אמנות או פגישות פנים מול פנים עם חברים
  • דברו איתו על התכנים שהוא צורך – עודדו אותו לחשוב מאין הגיע המידע, ולחשוב באופן ביקורתי על הדעות שבהן הוא נתקל
  • הפגינו עניין במה שהוא עושה באינטרנט וחפשו הזדמנויות לעשות דברים יחד ליצירת תחומי עניין משותפים- לדוגמה, לשחק במשחקים מקוונים או מדי פעם תתקשרו באינטרנט למשל במדיה חברתית.
  • הקפידו שילדכם יזכור כי תוכן שעלה לרשת – נשאר שם לנצח. שאלו אותו למשל- כאשר מעסיק פוטנציאלי יחפש בעתיד מידע עליך ברשת, האם סרטוני השתטות בהם אתה מתויג הם מה שתרצה שיראה?
  • רעננו נהלים: אסור להשמיץ או להעלות תוכן פוגעני על אנשים אחרים; בידוד דיגיטלי של חבר לכתה הוא חרם לכל דבר- זה פסול וזה מסוכן; היזהרו מפדופילים.

 

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר  Raising Children Network

שינה טובה יותר להורים

שינה בימים הראשונים

אם מעולם לא חוויתם תקופה של שינה לא טובה, יכול להיות שתופתעו מהאופן שבו היעדר שינה משפיע על החיים. לעיתים קרובות, הורים טריים אומרים שלא האמינו עד כמה זה קשה. תינוקות רכים נכנסים לשגרה קבועה לאחר זמן מה, ובשבועות הראשונים קשה מאוד לקבל כמות מספקת של שינה ומנוחה.

לכמה שינה אנו זקוקים

באופן כללי, מבוגרים זקוקים לשבע-שמונה שעות שינה בלילה כדי להרגיש שנחו כראוי, אף שהכמות משתנה בין אדם לאדם, ויכולה לנוע בין חמש לעשר שעות. סביר להניח שאתם זקוקים לשינה רבה יותר אם אתם:

  • מתקשים להתעורר בבוקר, או מרגישים ישנוניים כל היום
  • אינכם מצליחים להתרכז
  • מצוברחים, עצבניים, מדוכאים או חרדים
  • סובלים משינה זעירה בלתי מכוונת במהלך היום (“מתעפצים” או “מנקרים”).

בדיוק כפי שילדכם זקוק לשינה כדי להיות בריא, אתם צריכים לישון מספיק כדי להצליח וליהנות מההורות. הורים שאינם ישנים מספיק עלולים להגיע למצב של עייפות גופנית ורגשית קשה. הם מתקשים להתרכז, לפתור בעיות ולקבל החלטות, ומרגישים עצבניים, חסרי סבלנות ונוטים לבכות.

מנוחה מספקת תעזור לכם להיות הורים טובים, מאושרים ורגועים יותר. מלבד זאת, התינוק יגיב להרגשתכם, ולכן גם הוא יהיה מסופק יותר.

כיצד לישון טוב יותר ולחדש את רמות האנרגיה

קשה לישון מספיק בחודשים הראשונים לחיי התינוק. כמות השינה תלויה לא מעט במה שמתרחש בחייו, אך יש כמה דברים שתוכלו לעשות כדי לחדש את רמות האנרגיה.

לפני השינה

העצות הבאות יעזרו לכם לישון טוב יותר בלילה:

  • לכו לישון בשעה קבועה.
  • נסו להירגע לפני שאתם נכנסים למיטה – למשל, קראו ספר, האזינו למוזיקה רגועה, או השתמשו בטכניקות הרפיה כגון נשימות עמוקות.
  • אל תשתו תה, קפה, משקאות קלים, משקאות אנרגיה, משקאות שוקולד או ממריצים אחרים סמוך לשעת השינה. הם מקשים על המנוחה והשינה ומשפיעים על איכותה.
  • הוציאו את המסכים מחדר השינה, כולל טלוויזיה, טלפונים סלולריים וטאבלטים.

במיטה

לפעמים קשה להשתחרר ממאורעות היום שעבר, או לכבות את המוח כדי להצליח לישון. אם קשה לכם לישון או להישאר במצב שינה, נסו שלא לדאוג או להיות מתוסכלים. במקום זה, הזכירו לעצמכם שזה בסדר גמור לשכב בחמימות ובמנוחה במיטה.אם זה לא עובד, אולי כדאי לקום ולכתוב את מחשבותיכם. לאחר מכן, נסו לחזור על שגרת ההירדמות שלכם.

במהלך היום

פנו זמן לעצמכם כדי להרגיש טוב יותר. אפילו חמש דקות – לקרוא ספר, ללכת לקצה הרחוב ולחזור או לעשות מדיטציה – יעזרו לכם לאגור כוחות אם אינכם ישנים מספיק.

אפשר להשלים שעות שינה, ולכן נסו לנמנם במהלך היום. כמו כן, נסו להשלים את שעות השינה החסרות במהלך השבוע ולישון יותר בסוף השבוע.

פעילות גופנית ומזון בריא יספקו לכם אנרגיה רבה יותר, ולכן פנו זמן להתעמלות ואכילה טובה יותר – כל דבר קטן עוזר.

שגרות יומיומיות

אם אפשר, חלקו את הטיפול בתינוק עם בן או בת הזוג (כדי ששניכם תנוחו כמה שיותר), קרוב משפחה או חבר. חלוקת משמרות – בעיקר בלילה – יכולה להשפיע מאוד לטובה. שיטה זו עשויה להיות קשה יותר לאימהות מניקות. במקרה כזה, הדבר החשוב הוא לנסות לנוח כשהתינוק ישן. בסופי השבוע תוכלו לנמנם בתורות במהלך היום.

השתמשו באנרגיה שלכם לדברים החשובים ביותר, כדי שתרגישו טוב יותר בסוף היום למרות העייפות. לדוגמה, שחקו עם הילדים או בלו עם חברים ובני משפחה במקום סתם לשאוב אבק.

יש, כמובן, מטלות שחייבים לעשות, אבל אפילו הדברים הפשוטים ביותר עלולים להיות מציפים כשאתם מותשים. קל יותר להתמודד עם המטלות האלה אם מחלקים אותן לצעדים קטנים ומתמקדים בדבר אחד כל פעם, וכך גם תוכלו לתגמל את עצמכם בסיום כל צעד. עם זאת, לפעמים המטלות ייאלצו לחכות, גם אם הן חשובות במיוחד.

הנמיכו את הציפיות כדי להקל על הלחץ. לפעמים אנחנו מצפים מעצמנו לדברים בלתי מציאותיים. למשל: לשחק עם הילדים, ללכת לעבודה, לעזור בגן או בבית הספר, לבשל ארוחה מדהימה, לעשות שלוש מכונות כביסה ועדיין ללכת לחדר הכושר.

יש תקופות שבהן אתם מצליחים לעשות את כל הדברים האלה בלי בעיה. אבל יהיו גם ימים ואפילו שבועות שתרגישו חסרי אנרגיה, ותצטרכו לחשוב מחדש על הדברים שאתם עושים – וזה בסדר. אם תדברו עם הורים אחרים תגלו שגם להם יש תקופות כאלה.

אם קשה לכם לשמור על השגרה היומית ואינכם ישנים מספיק, מותר ורצוי לבקש עזרה מקרובי משפחה או מחברים. ואם אתם מרגישים שהיעדר השינה משפיע עליכם מנטלית ורגשית, כדאי מאוד לדבר עם רופא המשפחה או עם איש מקצוע אחר.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

מערכות יחסים במשפחה ותסמונת הרצף האוטיסטי

כיצד לבנות מערכות יחסים בתוך המשפחה

אם אתם מגדלים ילד עם אוטיזם, הטיפול במשפחה ובמערכות היחסים בתוכה חשוב בדיוק כמו כל היבט אחר בחיי המשפחה. כדי לחזק את מערכות יחסים בתוך המשפחה ואת איכות החיים, מומלץ:

  • להתמקד במערכות היחסים במשפחה
  • להתמקד בחוזקות המשפחתיות
  • לבנות את החוסן הנפשי של בני המשפחה.

ככל שתתמקדו יותר בדברים הללו, כך הם יהפכו לחלק בלתי נפרד מדרך החשיבה וההתנהגות שלכם. כדאי להכניס אותם לשגרות היומיומיות בבית.

משפחות המתמודדות עם אוטיזם חוות תקופות קשות, אך לדברי חלק מהמשפחות, מהחוויות הללו צומחים גם דברים חיוביים. לדוגמה, חלקן מספרות שלמדו ענווה, סבלנות, חמלה, השלמה וכבוד כלפי אחרים.

להתמקד במערכות היחסים במשפחה

לכל בני המשפחה יש מערכות יחסים שונות אחד עם השני, ולכל מערכות היחסים הללו יש חשיבות שווה בבניית משפחה שמתפקדת היטב. התאמת אורח החיים המשפחתי לבן משפחה עם אוטיזם יכול לגרום למתחים במשפחה. טפחו את מערכות היחסים בתוך המשפחה כדי להתמודד היטב עם המתחים.

תחזוק מערכות יחסים בריאות וחיוביות בתוך המשפחה יעזור מאוד לשמירה על יציבות וחוזק משפחתי גם בתקופות משבר ובטווח הארוך.

מערכת היחסים עם בני הזוג

כחלק מטיפול מערכות היחסים בתוך המשפחה, כדאי לחשוב גם כיצד עובדת היותכם הורים לילד עם אוטיזם משפיעה על מערכת היחסים שלכם עם בן או בת הזוג.

גידול ילד עם אוטיזם מביא איתו  אתגרים חדשים. מודעות לשינויים הללו היא צעד חיובי לקראת התמודדות בריאה ובונה עם כל מתח, שנגרם כתוצאה מהמוגבלות של ילדכם.

לדוגמה, החשבונות הרפואיים ועלות הטיפולים עלולים להוביל ללחץ כלכלי. החוקים ותחומי האחריות המשתנים עלולים להוביל לנטירת טינה, אם אתם או בני זוגכם מרגישים שתחומי האחריות אינם מחולקים ביניכם באופן שווה.

כדי להתמודד עם המתחים והשינויים הללו, חשוב שתקדישו זמן לעצמכם ואחד לשני, ותפנו לקבלת עזרה בעת הצורך – בין אם לשירותי עזרה מקצועיים, בייביסיטר פעם בחודש או טיפול זוגי.

אף שבני זוג במשפחות עם ילד עם אוטיזם אכן חווים אתגרים גדולים, רבים מהם אומרים שהכבוד והמחויבות שהם רוחשים זה לזה נשארים חזקים. לקבלת טיפים על טיפוח ושמירה על מערכות היחסים עם בני הזוג, קראו את המאמר הצרכים המיוחדים של ילדכם ומערכת היחסים עם בני זוגכם.

מערכת היחסים עם ילדיכם

חשוב לעבוד על טיפוח אינטראקציות חיוביות ביניכם כהורים לבין כל הילדים שלכם, כולל ילדכם עם האוטיזם. אתם מהווים דוגמה אישית לילדיכם ולאופן שבו אתם מתקשרים זה עם זה.

נסו להבין כיצד מרגישים האחים האחרים. פנו זמן כדי להשיב ולחלוק רגשות עם הילדים האחרים כדי לעזור גם להם להתמודד. למידע נוסף, קראו את המאמר על להיות אחים לילדים עם צרכים מיוחדים ולתמוך באחים של ילדים עם צרכים מיוחדים.

מערכת היחסים עם בני המשפחה המורחבת

אל תשכחו את סבא וסבתא ואת שאר בני המשפחה המורחבת. הם יכולים לשמש מקור תמיכה חשוב עבורכם, ולתת ערך מוסף לחייו של ילדכם.

ייתכן שייקח להם זמן מה להתרגל לרעיון של אוטיזם ומשמעויותיו עבור ילדכם. לבני המשפחה המורחבת יש מערכות יחסים ייחודיות משלהם עם הילד. עם הזמן, הם ימצאו דרך להסתגל לצרכיו ולתפקידם בחייו. כדאי לעזור לבני המשפחה והחברים ללמוד יותר על תסמונת הספקטרום האוטיסטי וכיצד היא משפיעה על מערכת היחסים עם הילד.

להתמקד בחוזקות המשפחתיות

בזמנים קשים, אפשר לשפר את מערכות היחסים בתוך המשפחה באמצעות הזזת הפוקוס לדברים החזקים, במקום להתמקד בדברים השליליים שעולים לצד אוטיזם.

הנה כמה רעיונות לזיהוי ולטיפוח החוזקות במשפחה:

  • חשבו על תחומי העניין של המשפחה ועל הדברים המהנים שאתם עושים יחד. זהו כמה שיותר מהדברים האלה וכתבו אותם ברשימה. מומלץ לכלול כמה פעילויות שאינן דורשות זמן רב מדי. כך תוכלו לעשות משהו ביחד, כמשפחה, גם בתקופות לחוצות. נסו לעשות משהו אחד מהרשימה מדי שבוע. זו יכולה להיות פעילות פשוטה, כמו לטייל בפארק או ליהנות מארוחה ביחד.
  • בקשו מכל בני המשפחה לכתוב דבר אחד טוב בנוגע לכל אחד מבני הבית – למשל, מיומנות מיוחדת או תחום עניין משלו. עשו זאת מדי ערב במשך שבוע. בסוף השבוע, ספרו זה לזה את מה שכתבתם.
  • בחרו תחום חזק של אחד מבני המשפחה – דייקנות בזמנים או יכולת טובה להתארגן לפני שיוצאים, למשל. חשבו ודברו על דרכים חדשות שבהן יוכלו בני המשפחה להפיק את המיטב מהתחום החזק הזה במהלך השגרות היומיומיות. נסו את הרעיונות האלה במשך שבוע, ואז דברו על החוויה.

לבנות את החוסן הנפשי של המשפחה

חוסן נפשי הוא היכולת להתאושש מזמנים קשים ולהרגיש חזקים יותר. הנה כמה רעיונות לזיהוי ולטיפוח החוסן הנפשי במשפחה:

  • זהו את החוזקות והמשאבים של כל אחד מבני המשפחה. הם יוכלו לעזור לכם להתמודד עם קשיים הקשורים לאוטיזם ולילדכם. לדוגמה, ייתכן שבן או בת הזוג שלכם טובים מאוד בהרגעת ילדכם. אחד מהילדים האחרים עשוי להפגין יכולת מצוינת במשחק עם אחיו עם האוטיזם. שימו לב למצבים שבהם החוזקות הללו יהיו שימושיות.
  • התמקדו בשמירה על קשר ומחויבות זה לזה. כך תתנו לכל בני המשפחה תחושת שייכות ונאמנות. לדוגמה, כשאחד מילדיכם מסביר משהו בנוגע לאוטיזם למישהו אחר, הוא מפגין נאמנות משפחתית.
  • הכירו בתרומתו החיובית של ילדכם עם האוטיזם למשפחה. למשל, השוני והייחוד שבנקודת מבטו על החיים וההשפעה שלה עליכם. לדוגמה, ייתכן שתשימו לב לכך שילדיכם האחרים מגלים חמלה גדולה יותר כלפי אחרים הודות לאחיהם.
  • עודדו את בני המשפחה לעבוד יחד כקבוצה, גם כשהתפקידים ותחומי האחריות משתנים בגלל האוטיזם. למשל, ילדים גדולים יותר יכולים להכין את ארוחת הערב אם אבא עסוק במפגש טיפולי עם אחיהם.
  • עבדו על מיומנויות של תקשורת ופתרון בעיות כמשפחה. כשעולה בעיה, דברו עליה ומצאו פתרון ביחד.  שימו לב במיוחד לתחומים שבהם אתם או בני זוגכם אינם מרוצים מהמצב, למשל, חלוקת המטלות בתוך המשפחה, ובהן הטיפול בילדים, המשרה והעבודות בבית.
  • שמרו על נקודת מבט חיובית. נסו לשים לב לתקופות שבהן הכל מסתדר לטובה ביניכם כזוג, כהורים, ובין הילדים כאחים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

להתכונן מראש לשנות ההתבגרות

הידעתם?

כשהורים נשאלים איזו תקופת התפתחות של ילדיהם גורמת להם לחשש הגדול ביותר, שנות ההתבגרות נמצאות בראש הרשימה. אולם 70% מבני הנוער מדווחים על מערכות יחסים חיוביות עם משפחותיהם – כך שהמצב אינו גרוע כל כך!

אך טבעי לחשוש כשילדכם נכנס לשנות ההתבגרות. זוהי תקופה של שינויים משמעותיים לילדכם ולמערכת היחסים שלכם, ותצטרכו להתאים את גישת ההורות שלכם על הדרך. עם זאת, זו לא חייבת להיות תקופה שלילית, בעיקר אם תתכננו מראש.

לתכנן מראש: מה להביא בחשבון

לפני שילדכם נכנס לשנות ההתבגרות, כדאי לעשות קצת מחקר כדי לדעת למה לצפות. קראו על השינויים הגופניים והשינויים החברתיים והרגשיים שילדכם יעבור, כדי להבין את השינויים הנוספים שיחולו בהתנהגותו ובמערכות היחסים שלכם.

נסו להיזכר בגיל ההתבגרות שלכם כדי להבין טוב יותר את ילדכם. זכרו מה עברתם וכיצד הרגשתם. השתמשו ברגשות ובחוויות הללו כשאתם מתמודדים עם ילדכם. עם זאת זכרו שלא להשליך את חוויותיכם האישיות, לטוב ולרע, על ילדכם. החוויה שלו עשויה להיות מאוד שונה משלכם.

התנהגות בני נוער יכולה להיות מאתגרת, אך לעתים קרובות זהו חלק מבניית עצמאות ומיומנויות לחיים הבוגרים. שנו את מה שאתם חושבים על התנהגותם של מתבגרים. יהיו אמנם ויכוחים יומיומיים על נושאים כמו בעיות בבית הספר, עבודות בבית וזמן מסך, אולם הוויכוחים האלה הם סימן לכך שילדכם מחפש עצמאות, מפתח אוטונומיה וביטחון עצמי, ולוקח אחריות על עצמו.

שנות ההתבגרות אינן עוברות חלק ולא משנה מה תעשו, לא תוכלו להימנע מרגעים סוערים. אולם השלב הזה בחייו של ילדכם לא יימשך לנצח. זכרו שהסערות בשנות ההתבגרות הן תופעת לוואי של המטרה העיקרית והחשובה יותר – להפוך את ילדכם מאדם שתלוי בכם לאדם בוגר שעומד בפני עצמו.

מומלץ לתכנן כיצד תרצו להתמודד עם כמה עניינים נפוצים לפני שהם מגיעים. קל יותר לחשוב כעת על האופן שבו תגיבו מאשר לנסות לחשוב על שיטה מתאימה על המקום, בעיקר כשמדובר בנושא מורכב.

עודדו עצמאות באופן בטוח. חשבו מראש מה אפשר לעשות. למשל, אם בן ה-13 שלכם רוצה ללכת לסרט עם חברים, תוכלו לתת לו ללכת, אך קבעו כמה כללים ומגבלות כדי שייצא באופן הבטוח ביותר. השאלות הבאות יעזרו לכם לחשוב על גבולות ביחד:

  • עם מי ילדכם יוצא?
  • כיצד הוא מגיע לשם?
  • לאן בדיוק הוא הולך?
  • מתי יחזור הביתה?
  • מה הוא מתכנן לעשות אם משהו ישתבש או ישתנה?

ייתכן שלא תסכימו על כל הגבולות. קראו את המאמר על פתרון בעיות כדי לחשוב יחד ולמצוא פתרון שמתאים לשניכם.

בגיל זה אפשר להתחיל בתהליך השגחה, הכולל שאלות כמו אלה שהזכרנו. מומלץ להתחיל בכך לפני שילדכם נכנס לשנות ההתבגרות, בכדי שהשיח הזה ביניכם יהיה רגיל ולא יראה כחדירה פתאומית לפרטיות והסיכוי שיתנגד לתהליך יפחת.

מן הסתם, בני נוער הם עצמאים יותר מפעוטות, אך עדיין תצטרכו לקבוע מגבלות ולהכתיב כללים, ויש לכם זכות לצפות להתנהגות סבירה. ספרו לילדכם לאיזו התנהגות אתם מצפים ממנו ומה יקרה אם לא יעמוד בציפיות.

חלקן של שיטות משמעת כמו משא ומתן, תקשורת ותוצאות טבעיות בארגז הכלים המשמעתי שלכם גדל בשנות ההתבגרות לעומת השנים המוקדמות. ילדים מקבלים המון מהורים בעלי גישה סמכותית – שמפגינים תקיפוּת בנוגע לגבולות, אך גם חמים ואוהבים, ומקבלים את הצורך של ילדם להיות אדם בפני עצמו.

מערכת יחסים חזקה וחיובית עם ילדכם היא כמו חשבון בנק – אם אתם “מפקידים” מספיק בשלב מוקדם, לא תגיעו למינוס בזמנים מאתגרים. מומלץ להתמקד בתקשורת פתוחה, בחיבור חזק, בכבוד הדדי ובאמון.

הרשתות החברתיות והטלפונים הסלולריים מהווים חלק חשוב ביותר בחיי החברה של רוב בני הנוער. הם משתמשים בהם כדי ליידע חברים מה הם עושים וכיצד הם מרגישים. חשבו מראש אילו קווים מנחים תרצו להביא למשא ומתן עם ילדכם, כדי לשמור על שימוש בטוח ואחראי ברשתות החברתיות ובטלפון הסלולרי.

לטפל בעצמכם

גישת ההורות שלכם בשנות ההתבגרות תלויה בדברים רבים יותר מאשר ילדכם והאופן שבו אתם מתקשרים איתו. חשוב לחשוב גם על מה שמתרחש בחייכם שלכם. הרווחה הכללית, הצורך בסיפוק ומערכות היחסים האחרות שלכם יכולים להשפיע על הקשר עם ילדכם. אם אתם חשים שהתקופה הזו מתאגרת עבורכם, אם אינכם מוצאים את האיזונים המתאימים- תוכלו לפנות לאיש מקצוע איתו תוכלו לשוחח על כך.

לקבל עזרה

אם ילדכם נלחץ או מוטרד מעימות מתמשך, או אם אתם מודאגים מנושאים אחרים כגון דיכאון, חרדה, אלימות או התעללות, פנו לקבל עזרה מקצועית מפסיכולוג או יועץ. רופא המשפחה יוכל להמליץ לכם על איש מקצוע, ובבית הספר יוכלו להמליץ לכם על מישהו שילדכם ואתם תוכלו לדבר איתו.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

השפעת המדיה הדיגיטלית על מתבגרים

חששות מהשפעת המדיה על מתבגרים

אך טבעי שתחששו מהשפעות המדיה על ילדכם. ההשפעות יכולות להיות מכוונות – לדוגמה, פרסומות גלויות המיועדות לעתים קרובות לילדים ולבני נוער, המופיעות בכל פלטפורמה ומדיה אפשרית. יחד עם זאת, המפרסמים משתמשים לרוב גם בפרסומות סמויות, כגון סלבריטאים המעלים תמונות של עצמם צורכים מוצר מסוים, או יוזמים תחרות ברשת. מנגנוני הביקורת שלנו לפעמים ערים פחות לסוג זה של פרסומת.

משמעות הדבר היא שילדים ובני נוער ערים יותר ויותר למותגים ולדימויים. דעו- אם הילד שלכם מנדנד לכם לקנות את הטרנד החדש, אתם לא לבד!

ישנן השפעות עקיפות יותר. דוגמה לכך היא המיניות הגדלה והולכת של התוכן המופיע בפרסומות במגזינים, בסדרות טלוויזיה ובסרטוני מוזיקה. מוצרי המדיה האלה מראים לעתים קרובות נשים “סקסיות” עם מבני גוף לא מציאותיים. סוגי מדיה אחרים משתמשים בדימויים אלימים ובשפה גסה – למשל, משחקי וידיאו ומילות שירים מסוימים. בגלל ההשפעות העקיפות האלה של המדיה הדיגיטלית, מתבגרים עלולים לחשוב שטבעי להיראות ולהתנהג כך.

עם זאת, החשיפה להשפעות, לדימויים ולמסרים שמתקבלים מהמדיה הדיגיטלית אינם מעמידים את ילדכם בסכנה אוטומטית. בני נוער אינם נוטים להתעמק בכל מה שנאמר להם – באמצעי התקשורת השונים או בכלל. הם יכולים להיות צרכנים נלהבים של המסרים מהמדיה הדיגיטלית, אך זהו אינו מקור המידע היחיד שלהם – או האופן היחיד שבו הם מקבלים מסרים ודימויים. הם מושפעים גם ממשפחותיהם, מחבריהם, מדמויות מפתח בקהילה ומדמויות משפיעות אחרות. תפקידכם בתהליך חשוב מאוד: לעזור לילדכם לפתח אוריינות מדיה ולקבל החלטות נבונות בנוגע לשימוש במדיה.

השפעות המדיה על התנהגות מסוכנת אצל בני נוער

ישנם כמה קשרים בין התוכן שנצרך במדיה לבין התנהגות שלילית של בני נוער.

דימוי גוף

דימוי הגוף של ילדכם מושפע מגורמים רבים, ובהם הסביבה המשפחתית, מסוגלות או מוגבלות, הגישה של החברים לכיתה, תעשיית האופנה והרקע התרבותי – וגם תקשורת ההמונים, הרשתות החברתיות ועולם הפרסום. כשבני נוער נחשפים לעתים קרובות מאוד למבני גוף “רזים” או “שריריים” בצורה לא מציאותית, דימוי הגוף והדיאטה שלהם מושפעים. הדבר נכון בעיקר כשאיש אינו מפריך את הטענה הנפוצה ש”רזה זה יפה”.

אידיאלים של דימויי גוף לא מציאותיים במדיה מגבירים את רצונם של בני נוער רבים בניתוחים פלסטיים וביצוע שינויים קוסמטיים שונים. לדוגמה- ניתוחים להגדלת חזה, ניתוחי אף, הסרות שיער בלייזר ואיפור קבוע.

אלימות

צפייה בתוכן אלים במדיה הדיגיטלית לעתים קרובות  עלולה לגרום לירידה בסף הרגישות לאלימות, ולהעלות את הסבירות לכך שמתבגר  יתנהג באופן אגרסיבי או אלים או לא יבין את הצרכים והרגשות של אחרים. לחילופין צפיה מוגברת בתכנים אלימים עלולה לגרום לפחד וחששות של המתבגר  מהסביבה שבה הוא חי.

תכנים כאלה אינם מראים בדרך כלל – ואפילו לא לעתים קרובות – מה קורה כאשר אנשים מתנהגים באלימות בעולם האמיתי, וגורמים לכך שבני נוער אינם מבינים באמת מה קורה במציאות כשמתנהגים באלימות.

התנהגות בלתי בריאה אחרת

המדיה הדיגיטלית עלולה לעודד גם התנהגויות מסוכנות או בלתי בריאות אחרות, כמו עישון, שתיית אלכוהול ושימוש בסמים. עם זאת, כדאי לזכור שאמצעי התקשורת מהווים רק אחת מכמה דרכי השפעה על סוג ההתנהגות הזה, וגם למשפחה ולחברים יש השפעה רבת עוצמה.

השפעות המדיה על מין ומיניות אצל מתבגרים

מתבגרים חשופים ללא הרף למסרים במדיה שנוגעים למיניות, חלקם חיוביים, וחלקם שליליים, וקשה מאוד למנוע מהם חשיפה לנושאים הללו. מה כן תוכלו לעשות?

נצלו את הצפייה לשיחה

נצלו הזדמנויות לדבר על מיניות ועל נושאים חשובים אחרים. לדוגמה, אם אתם צופים בסצנה בטלוויזיה או בסרטון ביוטיוב, תוכלו להגיד משהו כמו: “יש אנשים שלא מרגישים נוח לחיות במגדר שנולדו איתו”, או “כן, כל משפחה שונה, ולחלק מהילדים יש שתי אימהות או שני אבות.”

שמרו על בטיחות באינטרנט

נקטו כמה אמצעי זהירות פרקטיים לשמירה על בטיחות באינטרנט -למשל, בדקו במה ילדיכם צופים, דברו על כללי השימוש באינטרנט, ואם אפשר, ודאו שאתם יכולים לראות את ילדיכם כשהם גולשים באינטרנט.
אפשר לבדוק את דירוג הסרטים לפי גיל ואת דירוג המשחקים, ולעזור לילדיכם להבין מה הם רואים באמצעי התקשורת השונים.
אם ילדיכם צופים בפורנוגרפיה או נתקלו בה, נסו להישאר רגועים. כדאי לדבר איתם על מה שקרה ומה הרגישו בעקבות הצפייה.

השפעות המדיה על התנהגות חיובית אצל בני נוער

הנה החדשות הטובות: המדיה יכולה להשפיע על בני נוער גם בצורה חיובית. לדוגמה, בני נוער שנחשפים לחדשות ומתעניינים בהן נוטים יותר להתעניין בנושאים חברתיים ופוליטיים חשובים. במקרה זה, אמצעי התקשורת מחנכים אותם ומעודדים אותם להיות אזרחים מעורבים יותר בקהילה.

כמו כן, בני הנוער יכולים לקבל מהמדיה מסרים חשובים לעידוד הבריאות – למשל, למניעת דיכאון והתאבדויות אצל צעירים, לעידוד אכילה בריאה וסגנון חיים בריא, ולעידוד מערכות יחסים חיוביות ומכבדות.

כיצד משפיעים המפורסמים על בני הנוער

לעתים קרובות, מפורסמים (סלבס) מגיעים לכותרות בגלל התנהגות רעה או פרובוקטיבית. אולם הדוגמה האישית שלהם אינה תמיד משפיעה לרעה.

לאמצעי התקשורת יכול להיות כוח רב כאשר אחד המפורסמים, למשל, טוען שסגנון חיים מסוים, מוצר או התנהגות הם טובים. יש מפורסמים רבים שסגנון החיים, הערכים וההתנהגות שלהם מספקים דוגמה טובה. העבודה הקשה שהם משקיעים וההצלחה שלהם יכולים להוות השראה לבני נוער רבים.

עם זאת, ילדים ובני נוער צריכים להיות מודעים לכך שחלק מהמפורסמים מקבלים תשלום על פרסום המוצרים שהם משתמשים בהם או אפילו רק על ‘ייצור’ תשומת הלב התקשורתית.

לעזור לילדים להתמודד עם השפעות המדיה

החשיפה למסרים באמצעי התקשורת היא חלק מהחיים המודרניים, אך תוכלו לעזור לילדכם להבין למה שווה לשים לב ולמה לא.

בתור התחלה, בדקו את הדברים שילדכם אוהב – המוזיקה, סדרות הטלוויזיה, הסרטים, משחקי הווידיאו והאנשים המפורסמים. הידיעה במה הוא מתעניין – למשל, באילו משחקי וידיאו, ספרות חובבים (פאנפיקים) או אתרים חברתיים – תעזור לכם לזהות את הדימויים והמסרים שהוא מושפע מהם.

לא תמיד תדעו במה הוא צופה או למה הוא מאזין, כיוון שבני נוער נוהגים לצרוך תוכן מאתרים כמו יוטיוב בטלפון הנייד שלהם. אך אפשר להשגיח על מה שהוא צופה בו ולראות במה הוא צופה בטלוויזיה או בקולנוע, ולדון ביחד בכללים ובמגבלות שיחולו על הצפייה.

הדרך הטובה ביותר לעזור לילדכם לנווט בין כל השפעות המדיה השונות היא לדבר על המסרים באמצעי התקשורת. לדוגמה, אם בתכם אוהבת לצפות בסדרה “בנות”, דברו איתה על חברויות בין בנות, על מיניות, הערכה עצמית ובחירות שונות בחיים.

אם בנכם אוהב משחקי מחשב כמו GTA, דברו איתו על האלימות במשחק, הפיצוצים והפעילות הפלילית. אפשר לדבר על האופן שבו מתמודדים עם מצבים כאלה בחיים האמיתיים.

עם זאת, השגחה על הבחירות של ילדכם במדיה אינה אומרת שעליכם לאסור עליו לצפות או לשחק בדברים שונים. זהו רק אמצעי לעזור לו לפתח מודעות למסרים שאליהם הוא נחשף. כדאי לדבר על המסרים האלה באופן קבוע, ולא רק פעם אחת. כמו כן, מומלץ להגביל את כמות הזמן שילדכם צופה במסכים או משחק במחשב.

מצד שני, מותר לכם כהורים לאסור עליו לשחק במשחקים מסוימים, להשתמש ביישומונים או לצפות בסדרות שונות. אם אתם עושים זאת, תצטרכו להסביר לו מדוע. ואם זה מתאים, יכול להיות שתצטרכו לנהל על כך משא ומתן.

עודדו את ילדכם לבקר את המדיה שהוא צורך והציעו לו לשאול כמה שאלות. בחרו מגזין או צפו בפרסומת בטלוויזיה ושאלו את ילדכם: מי עומד מאחורי זה? מה מניע אותם? מה הם רוצים ממך? איזה קול חסר כאן? איך הפרסומת הזאת גורמת לך להרגיש? האם כך הם רוצים שתרגיש? למה?

אפשר לעשות אותו דבר כשמדברים על אנשים מפורסמים. עודדו את ילדכם לשאול את עצמו: למה אני אוהב את האנשים האלה? האם מציגים אותם בצורה מציאותית? האם כך הם מתנהגים בחיים האמיתיים? אילו ערכים הם מתארים? איך הם גורמים לי להרגיש כלפי עצמי?

לעזור לבני נוער לאזן את השפעות המדיה

ילדים זקוקים למגוון רחב של פעילויות כדי להתפתח, כגון פעילויות גופניות ויצירתיות וכל דבר שקשור למערכות יחסים ואינטראקציות עם אנשים אמיתיים. הכירו לילדכם דוגמאות לחיקוי חיוביות מהחיים האמיתיים, בקהילה, במועדוני ספורט או בתנועות הנוער.

אתם עדיין משמשים דוגמה אישית לילדכם. היו צרכנים מודעים וחקרניים, כדי להראות לילדכם כיצד להתמודד עם ההשפעות החזקות של המדיה הדיגיטלית. לעתים, תצטרכו להתעלם מפרסומות שמדברות על הגאדג’ט החדש והעדכני ביותר, או לדבר יחד כמשפחה על האופן שבו המדיה הדיגיטלית עובדת. שימו לב לשימוש שלכם בנייד, ותשמשו כדוגמה כאשר אתם מניחים אותו בצד, לטובת זמנים משפחתיים, או פעילויות פנאי אחרות.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר  Raising Children Network

אימהות טריות: גופך אחרי הלידה

גופך בשבוע הראשון אחרי הלידה

בשבוע הראשון עלייך לנוח ולהתאושש כמה שאפשר בזמן שאת מטפלת בתינוק החדש שלך ומתחילה להכיר אותו.

את צפויה להיתקל בדימום נרתיקי, שמתחיל מיד לאחר הלידה ונמשך ארבעה עד שישה שבועות. לרוב, הדימום נחלש בשבועות הראשונים וצבעו משתנה מאדום בהיר לאדמדם-חום. תצטרכי להשתמש בתחבושות היגייניות ולהחליף אותן כל כמה שעות. ייתכן שתעדיפי בהתחלה תחבושות שמיועדות למחזור – גדולות וארוכות יותר מהתחבושות הרגילות. הדימום עשוי להתחזק מעט בזמן הנקה או הליכה. אם הדימום הנרתיקי מופיע עם ריח רע, היבדקי אצל רופא כיוון שייתכן שזהו סימן לזיהום.

סביר להניח שתחווי מעט כאב או אי נוחות בגלל:

  • לידה נרתיקית, כיוון שהשרירים והעצבים סביב אזור הפרינאום נמתחו ונחבלו
  • לידה קיסרית, בגלל החתך שבוצע בניתוח באזור תחתית הבטן
  • כאבי בטן, נובעים מכך שהרחם מתכווץ כדי לחזור לגודלו המקורי ולצמצם את הדימום
  • רגישות בשדיים או בפטמות כשהחלב זורם החוצה, ואת והתינוק לומדים יחד את מלאכת ההנקה.

אם הכאבים מקשים עלייך לנוח, לישון או לטפל בעצמך ובתינוק, דברי עם רופא או אחות על נטילת משככי כאבים. נצלי את ההזדמנות כדי לשאול שאלות נוספות בנוגע לעצמך ולתינוק.

להקל על הכאב אחרי לידה נרתיקית

לאחר לידה נרתיקית תוכלי להיעזר בכמה דברים להקלה על הכאב והנפיחות באזור הפרינאום (חיץ הנקבים – האזור שבין עצם החיק או הפוביס, לבין עצם הזנב או עצם העוקץ):

  • הניחי חבילת קרח עטוף בניילון או אריזות ג’ל להקפאה באזור למשך 20-10 דקות.
  • שכבי על הצד ועשי כמה תרגילים לחיזוק רצפת האגן.
  • קחי מנה של פרצטמול או משכך כאבים קל אחר.
  • שמרי על ניקיון באזור והתרחצי כמה שיותר.

אם יש לך כאבים במתן שתן, פני לרופא. כאב כזה עשוי להיגרם משפשופים בפרינאום. הרופא עשוי להמליץ לך להרטיב את המפשעה במים חמימים בזמן ההשתנה. אפשר להיעזר בחומרים מבסיסי שתן, כגון potassium citrate  שניתו להשיג בבתי המרקחת. אם הכאבים ממשיכים מעבר למספר ימים לאחר הלידה מומלץ לפנות לרופא.

תפרים לתיקון קרע או חתך חיץ נספגים בהדרגה בשבוע-שבועיים שלאחר הלידה.

להקל על הכאב אחרי לידה קיסרית

אחרי לידה קיסרית, תוכלי לתמוך באזור הפצע ולהניח כריות מתחת לברכיים כשאת שוכבת על הגב, או מתחת לבטן כשאת שוכבת על הצד. כשאת מתיישבת מתנוחת שכיבה, הסתובבי על הצד והיעזרי בזרועות כדי להרים את פלג הגוף העליון מהמזרון.

מומלץ להגביל את ההתעמלות והפעילות הגופנית אחרי לידה קיסרית, כולל הרמה, נשיאה ונהיגה בשבועות הראשונים.

סביר להניח שביגוד רפוי ותחתוני כותנה עם קו מותניים גבוה יהיו נוחים יותר כשיונחו על הפצע מאשר מכנסיים בגזרה נמוכה. גודל הצלקת מהניתוח הקיסרי שונה אצל כל אחת, אך בשבועות הראשונים אחרי הלידה הפצע ילך ויקטן, והנפיחות והכאבים ישככו.

להקל על כאבי הבטן

כאבי הבטן אינם נעימים, בלשון המעטה, אבל אפשר להקל עליהם בעזרת הנחת כריות חימום על הבטן או על הגב. ייתכן שתחווי אותם בזמן ההנקה, בגלל שחרור ההורמונים שגורמים לרחם להתכווץ. ההתכווצויות הללו עוזרות לרחם לחזור לגודלו המקורי לפני ההיריון. כאבים כאלה נפוצים יותר בקרב נשים שילדו בעבר, אך הם עלולים להופיע גם אחרי לידה ראשונה.

להקל על כאבי שדיים ופטמות

רגישות בשדיים או בפטמות נפוצה למדי בשבוע הראשון, כשאת והתינוק לומדים יחד את מלאכת ההנקה. הרגישות נוטה להירגע לאחר שההנקה מתבססת. מומלץ להיעזר ביועצת הנקה.

הנה כמה דברים שתוכלי לעשות כדי להקל על הרגישות:

  • ודאי שהתינוק מתחבר היטב לשדיים. אם כואב לך או שאינך בטוחה מה לעשות, דברי עם אחות טיפת חלב או יועצת הנקה.
  • שימי כמה שקיות קרח עטופות במגבת או מגבת לחה קפואה על החזה בין ההנקות. מגבת חמה במהלך ההנקה עצמה תעודד את זרימת החלב.
  • נסי לעסות בעדינות שדיים מלאים.
  • שאבי מעט חלב בסוף ההנקה ומרחי אותו על הפטמות, כדי להרגיע אותן ולעזור להן להחלים.
  • אפשר להשתמש במשחה שמכילה לנולין ומיועדת במיוחד לנשים מניקות.

אחת ממתנדבות ליגה לה לצ’ה תוכל לעזור. התקשרי לקו התמיכה בטלפון 1599-525-821.

גופך בחודשים הראשונים

מומלץ להיבדק אצל רופא נשים בתום משכב הלידה, לאחר שישה שבועות. הנה כמה דברים שכדאי לשים לב אליהם בחודשים הראשונים בבית.

אי שליטה על הסוגרים – שתן וצואה

בחודשים הראשונים אחרי הלידה, ייתכן שתגלי שאת סובלת מפעולות קיבה או השתנה בלתי רצוניות, בעיקר בזמן צחוק, שיעול או התעטשות. בעיה זו נפתרת מעצמה בדרך כלל, כשהנפיחות באזור יורדת, התחושה חוזרת לעצמה והשרירים מתחזקים. אפשר להיעזר בתרגילים לחיזוק רצפת האגן.

אם עדיין יש לך בעיית אי שליטה על הסוגרים כשהתינוק בן שישה שבועות ויותר, דברי עם הרופא, שיוכל לעזור או להפנות אותך לפיזיותרפיסטית מומחית בתחום. כמו כן, ישנם טיפולים רבים שיכולים לסייע.

משקל

בדרך כלל מתרחשת ירידה הדרגתית במשקל אחרי הלידה. אכילה בריאה, התעמלות עדינה – הליכה, לדוגמה – והנקה מסייעות לירידה במשקל.

אם התמודדת עם עודף משקל לפני שנכנסת להיריון ואת מעוניינת לרדת במשקל כעת, דברי עם תזונאית. אם את יורדת יותר מדי במשקל ונמצאת בתת משקל, כדאי לדבר עם הרופא.

שיער

סביר להניח ששיער ראשך ינשור בחודשים אחרי הלידה. מצב זה לא יימשך זמן רב ויירגע כשישה חודשים אחרי הלידה. הנשירה מרחשת בגלל השינוי ברמות ההורמונים בגופך. אובדן השיער אינו נגרם מההנקה, ולכן גמילת התינוק לא תעזור למצב.

סימני מתיחה

ייתכן שנוצרו סימני מתיחה על הבטן, על הירכיים ועל השדיים במהלך ההיריון. אחרי הלידה, הסימנים נוטים להשתנות: הם קטנים וצבעם דוהה מאדום לאפרפר. יש נשים שמנסות להפחית את סימני המתיחה באמצעות טיפולי לייזר וקרם רטינול.

מערכת היחסים שלך

הפיכתכם להורים היא שינוי עצום עבורך ועבור בן או בת הזוג שלך. יש זוגות שמגלים חיבור עמוק יותר ביניהם, ואחרים זקוקים לזמן כדי להסתגל להורות.

מה שאת חושבת ומרגישה בנוגע לסקס ואינטימיות תלוי בהמון דברים – חוויית הלידה שלך, הכאבים, העייפות, דרישות הטיפול בתינוק וכיצד את מרגישה כלפי גופך אחרי ההיריון והלידה.

כדאי לחלוק את החוויות והתחושות האלה. נסי ליצור קשר עם אימהות נוספות או לשאול את אחות טיפת חלב בנוגע לקבוצות לאימהות טריות.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

דום נשימה בשינה

הגורמים לדום נשימה בשינה

הגורם הנפוץ לתסמונת דום נשימה בשינה בילדים הוא שקדים ו/או אדנואידים (שקד שלישי, או פוליפים- בלשון העממית) מוגדלים. כמו כן, ישנו קשר בין דום נשימה בשינה לבין השמנת יתר ונזלת אלרגית.

ילדים עם תסמונות שונות שגורמות לטונוס שרירים נמוך, כגון תסמונת דאון, או לסתות קטנות, נמצאים בסיכון מוגבר לדום נשימה.

תסמינים

התסמינים של דום נשימה יכולים לבוא לידי ביטוי בלילה, כשילדכם ישן, אך גם במהלך היום.

תסמינים הקשורים לשינה כוללים:

  • נחירות
  • נשימה פומית – נשימה דרך הפה, ולא דרך האף
  • ·עצירת הנשימה או קולות חנק והשתנקות
  • הזעה כבדה במהלך הלילה
  • נטייה להירדם בתנוחות בלתי רגילות, עם ראש המוטה חזק לאחור
  • הרטבת לילה

תסמינים במהלך היום כוללים:

  • עייפות ועצבנות
  • כאבי ראש בבקרים
  • תיאבון ירוד
  • אף סתום
  • קושי להתרכז ולשבת בשקט
  • שינויים במצב הרוח

כיוון ששנתם של ילדים הסובלים מדום נשימה אינה איכותית, לעיתים קרובות הם עייפים או אף ישנוניים במהלך היום. הדבר עלול להוביל לבעיות התנהגות ולבעיות התפתחותיות, וכן לבעיות בבית הספר. מצב ממושך של דום נשימה בשינה מוביל גם להפרעות גופניות כדוגמת לחץ דם גבוה. יחד עם זאת חשוב לזכור- ילדים רבים נוחרים, אך רובם אינם סובלים מדום נשימה בשינה.

מתי לפנות לרופא

אם ילדכם נוחר, ואתם שמים לב לאחת מהתלונות הנוספות שנרשמו – בלילה, או ביום, כדוגמת, השתנקות תוך כדי שינה או קשיי התנהגות ביום קחו אותו לרופא הילדים.

אבחנת תסמונת דום נשימה בשינה

רופא הילדים ישוחח אתכם ויבדוק את ילדכם. בהתאם לממצאים הוא יחליט האם להפנותכם למעבדת שינה או לרופא ריאות או אף-אוזן-גרון.

כדי לעזור לרופאים לקבוע אם אכן מדובר בתסמונת דום נשימה חסימתי, יתכן שילדכם יופנה למעבדת שינה, לבדיקה בשם פוליסומנוגרפיה. כחלק מהבדיקה יצטרך ילדכם לישון במעבדת השינה (עם אחד מהוריו), כך שהמומחה יוכל לנטר את הקלטות הנשימה, קצב הלב, רמות החמצן ופעילות המוח, העיניים והשרירים שלו בעודו ישן. הניטור מבוצע בעזרת מדבקות ודבק גורם למעט אי נוחות אך אינו מכאיב.

כאשר הגורם לדום הנשימה בשינה אינו ברור מבוצעת בדיקת אנדוסקופיה של דרכי הנשימה, בשינה מושרת תרופתית. הבדיקה מבוצעת במסגרת מרפאות ריאות ושינה ע”י רופא ריאות ו/או אף-אוזן-גרון.

הטיפול בתסמונת דום נשימה בשינה

הטיפול בדום נשימה בשינה תלוי בחומרה שלו ובגורם לו. מכיוון שהגורם בילדים הינו לרוב הגדלת שקדים ואדנואידים, דרך הטיפול הראשונה הינה לרוב הסרתם או הקטנתם.

במידה וההפרעה קלה יתכן ויומלץ על ניסיון טיפול תרופתי בשלב ראשון. במידה והגורם לתסמונת הוא אחר- כדוגמת תסמונת ספציפית, חולשת שרירים, משקל יתר וכדומה, יתכן ויומלץ על טיפול תומך נשימתי זמני עד לשיפור, או על טיפול קבוע- בהתאם לגורם. טיפול זה מתואם לרוב ע”י מומחה שינה או מומחה למחלות ריאה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

פתרון בעיות עם בני נוער

מדוע חשוב לפתח מיומנויות לפתרון בעיות?

כולנו צריכים לפתור בעיות מדי יום, אך איננו נולדים עם המיומנויות לעשות זאת – עלינו לפתח אותן. בעת פתרון בעיות, כדאי שנדע כיצד:

  • להקשיב ולחשוב בשקט
  • לשקול את האפשרויות ולכבד את דעתם וצרכיהם של אנשים אחרים
  • למצוא פתרונות בונים, ולפעמים לחתור לפשרה.

יכולות אלה זוכות להערכה רבה במצבים חברתיים ובעבודה – אלה כישורי חיים. בני נוער שלומדים מיומנויות ושיטות לפתרון בעיות ועימותים בעצמם חשים טוב יותר כלפי עצמם, עצמאים יותר ומקבלים החלטות טובות יותר. מתבגרים נוטים להסתדר טוב יותר מבחינה פסיכולוגית כשהם נמצאים בסביבות שמעודדות פתרון עימותים ובעיות.

פתרון בעיות בשישה צעדים

לעתים קרובות אפשר לפתור בעיות באמצעות שיחה והתפשרות. ששת השלבים הבאים לפתרון בעיות שימושיים במיוחד כשאינכם יכולים למצוא פתרון ומתאימים לרוב הבעיות – שלכם ושל ילדכם גם יחד.

שבו עם ילדכם וחשבו על הבעיה כשכולם רגועים ויכולים לחשוב בבהירות. כך סביר יותר להניח שילדכם ירצה למצוא פתרון. החליטו על זמן שבו אף אחד לא יפריע לכם, והודו לו על כך שהצטרף אליכם כדי לפתור את הבעיה.

1. זהו את הבעיה
השלב הראשון בפתרון בעיה הוא להבין בדיוק מהי הבעיה. לאחר מכן יש לתאר אותה במילים שיהפכו אותה לפתירה. לדוגמה:

  • “השתמשת פעמים רבות בחפצים של אחרים בלי לבקש רשות קודם”.
  • “בשתי השבתות האחרונות שיצאת, לא התקשרת אלינו כדי להגיד לאן את הולכת”.

התמקדו בנושא, הימנעו מביקורת על רגש או  על בן אדם, וממניפולציות רגשיות. עדיף להתייחס להתנהגות. למשל, השתדלו שלא להגיד דברים כמו, “למה אתה לא זוכר להתקשר כשאתה מאחר? לא אכפת לך ממני?” ילדכם עלול להרגיש מותקף ולהיכנס למגננה, או לחוש תסכול כיוון שאינו יודע כיצד לפתור את הבעיה. תוכלו לגלות הבנה או לתת הכרה לרגש, או לצורך, למשל : ”אני מבינה שאת לעתים שקועה בפעילות, ונהנית עם החברים, ובאותו רגע ממש לא בא לך ללכת, ויחד עם זאת, חשוב לי….”

עודדו את ילדכם והרגיעו אותו כדי למנוע את המגננה מראש. אפשר לומר משהו כמו, “חשוב שתצא עם חברים. פשוט נצטרך למצוא דרך שבה גם תצא וגם נדע שאתה במקום בטוח. אני בטוח שנצליח לחשוב על פתרון ביחד”.

2. חשבו מדוע זו בעיה
עזרו לילדכם לתאר מה גורם לבעיה ומאין היא באה. שאלו שאלות כגון:

  • מדוע זה כל כך חשוב לך?
  • מדוע אתה צריך את זה?
  • למה, לדעתך, זה כל כך חשוב לחברים/ חברה/מורה? מדוע הם מגיבים כך?
  • מה לדעתך יכול לקרות?
  • מה הדבר הגרוע ביותר שעלול לקרות?
  • מה מטריד אותך?

נסו להקשיב לתשובותיו ולא להתווכח או להתנצח – זו ההזדמנות שלכם לשמוע באמת מה מתרחש בחייו. עודדו אותו להשתמש בביטויים כמו “אני צריך… אני רוצה… אני מרגיש…”, והשתמשו בביטויים אלה בעצמכם. לאחר ראיית הצורך שלו, תוכלו גם לעודד אצלו הבנה של הצד השני, פרספקטיבה נוספת, ופרופורציות, מבלי להפחית בהבנת המצוקה שלו, ומבלי לבטל את הצד ונקודת המבט שלו. ספרו בפתיחות על הסיבות לדאגה שלכם.

3. חשבו על פתרונות אפשריים ביחד
הכינו רשימת פתרונות אפשריים לבעיה. מותר לכתוב מגוון אפשרויות, הגיוניות ובלתי הגיוניות כאחד. נסו להימנע בינתיים משיפוטיות ומהתנצחות.

אם ילדכם מתקשה לחשוב על פתרונות, הציעו כמה משלכם. אפשר להציע בהתחלה את ההצעות המשוגעות ביותר – הפתרונות המצחיקים או הקיצוניים יכולים להוביל לאפשרויות רציניות או ישימות יותר. נסו לחשוב על כמה פתרונות אפשריים ביחד. רצוי להעלות כשמונה פתרונות. כתבו את כולם ברשימה.

4. העריכו את הפתרונות
התבוננו בכל פתרון, דברו על היתרונות והחסרונות של כל אחד. חשבו על היתרונות קודם – כך, אף אחד לא ירגיש שהפתרון שלו מקבל ביקורת רבה מדי. לאחר שהכנתם רשימת יתרונות וחסרונות, מחקו את האפשרויות שהעלו חסרונות רבים יותר. כעת, דרגו כל פתרון מ-0 (לא טוב) עד 10 (טוב מאוד). כך תוכלו למצוא בקלות את הפתרונות המבטיחים ביותר.

הפתרון שתבחרו צריך להיות פתרון שניתן להוציא לפועל ושאכן יפתור את הבעיה. אם לא הצלחתם למצוא פתרון כזה, חזרו לשלב השלישי וחפשו פתרונות נוספים. כדאי לשוחח עם אנשים אחרים, כמו בני משפחה נוספים, שיכולים להציע כמה רעיונות חדשים.

שימו לב שלא תמיד ניתן להכריע רק לפי היגיון ודרוג מספרי. לעתים לאחר ראיית התמונה ההגיונית, חשוב לשלב גם את תחושת הלב או האינטואיציה, לגבי הפתרון שנכון לאדם מסוים בנסיבות מסוימות.

לפעמים לא תצליחו למצוא פתרון שמשמח את שניכם, אך אם תתפשרו, תמצאו פתרון ששניכם יכולים לחיות איתו.

5. הוציאו את הפתרון לפועל 
לאחר שהחלטתם על פתרון, תכננו בדיוק כיצד הוא יעבוד. כדאי לכתוב את הכל, ולכלול גם את הנקודות הבאות:

  • מי עושה מה?
  • מתי עושים?
  • מה דרוש כדי להוציא את הפתרון לפועל?

החליטו מתי תדברו על כך שוב כדי לבדוק אם הפתרון עובד. ייתכן שילדכם יזדקק להדרכה או למשחק תפקידים קטן כדי לחוש ביטחון. לדוגמה, אם הוא מנסה לפתור מריבה עם חבר, עזרו לו לתרגל את מה שיגיד מולכם, ואתגרו אותו עם דברים שיתכן שהחבר יענה, ואיך הוא יגיב אליהם.

6. העריכו את התוצאה
לאחר שילדכם ביצע את התוכנית, בדקו איתו איך היה. עלולים להיות מכשולים קטנים לאורך הדרך, ולכן ותצטרכו לתת לפתרון זמן לעשות את שלו. שימו לב שלא כל הפתרונות עובדים. לפעמים תצטרכו לנסות יותר מפתרון אחד. חלק מפתרון בעיות אפקטיבי הוא להצליח להסתגל ולהתאים את עצמכם כשהדברים אינם מסתדרים כמצופה. שאלו את ילדכם את השאלות הבאות:

  • מה עבד היטב?
  • מה לא עבד היטב?
  • מה נוכל לשנות כדי לעזור לפתרון לעבוד טוב יותר?

אם הפתרון לא עבד, חזרו לשלב 1 והתחילו מחדש. יכול להיות שהבעיה הייתה שונה ממה שחשבתם, או שהפתרונות לא התאימו בדיוק. התייחסו לאפשרות של ‘תכנית ב” – תכנית חלופית שחשבתם עליה מראש למקרה שהתכנית המקורית לא מניבה תוצאות רצויות.

נסו להשתמש במיומנויות ובצעדים הללו כדי לפתור בעיות או לקבל החלטות משלכם. אם ילדכם יראה שאתם משתמשים בשיטה זו בעצמכם, סביר יותר להניח שירצה להשתמש בה גם הוא.

כשהעימות ביניכם הוא הבעיה

סביר להניח שבמהלך גיל ההתבגרות תתנגשו עם ילדכם לעתים קרובות יותר מאשר בעבר. אתם עשויים שלא להסכים על מגוון רחב של נושאים, ובעיקר על הצורך של ילדכם לפתח עצמאות. קשה לפעמים לשחרר את הסמכות ולאפשר לילדכם להשתתף יותר בקבלת ההחלטות, אולם הוא זקוק לכך כחלק מהמסע לקראת הפיכתו לאדם בוגר ואחראי.

השתמשו באותם צעדים לפתרון בעיות כדי להתמודד עם עימותים. למידע נוסף, קראו את המאמר ניהול עימותים.

דוגמאות

אתם וילדכם נכנסתם לעימות בגלל מסיבה שנערכת בסוף השבוע.

אתם רוצים:

  • לקחת את ילדכם למסיבה ולאסוף אותו משם
  • לבדוק אם יהיה מבוגר אחראי
  • שילדכם יחזור הביתה עד 11 בלילה.

ילדכם רוצה:

  • לצאת עם חברים
  • לחזור הביתה במונית
  • לחזור מתי שהוא רוצה.

כיצד אפשר להגיע להסכם שמאפשר לשני הצדדים להשיג חלק מהדברים שהם רוצים?

1. זהו את הבעיה
תארו את הבעיה במילים שיהפכו אותה לפתירה. לדוגמה:

  • “אתה רוצה לצאת למסיבה עם החברים שלך ולחזור הביתה במונית”.
  •  “אני דואגת שהרבה ילדים במסיבה ישתו, ולא יודעת אם שם יהיו מבוגרים אחראים”.
  • “כשאתה יוצא, אני תוהה איפה אתה ורוצה לדעת שהכל בסדר. נצטרך למצוא דרך שבה תוכל לצאת עם חברים, ושאדע שאתה במקום בטוח”.

2. חשבו מדוע זו בעיה
בדקו מה חשוב לילדכם, ותנו לו להרגיש שאתם מבינים את הצורך שלו.  הסבירו לו מה חשוב מנקודת מבטכם. לדוגמה, אפשר לשאול, “אתה רוצה להרגיש חופשי להישאר עד סוף המסיבה, ולא להפסיד כלום? יש עוד סיבות  שקשה לך עם שעת החזרה הביתה?” אני מבינה, ויחד עם זאת, חשוב לי שתצליח לקום מחר למבחן/ אני יודעת שזה יוצר פיתוי לשתות אלכוהול, ואני אחראית על הבריאות שלך….”לאחר מכן, הקשיבו לנקודת המבט שלו.

3. חשבו על פתרונות אפשריים ביחד
היו יצירתיים ונסו למצוא לפחות שני פתרונות כל אחד. לדוגמה, אפשר להציע לאסוף אותו מהמסיבה, אך הוא יגיד לכם מתי. ילדכם יכול להציע לחלוק מונית עם שני חברים שגרים בסביבה. נסו להעלות פתרונות יצירתיים שיענו על הצורך הבסיסי של שני הצדדים.

4. העריכו את הפתרונות
התבוננו ביתרונות ובחסרונות של כל פתרון, והתחילו ביתרונות. מחקו פתרונות שאינם מקובלים על אף אחד מכם. למשל, שניכם עשויים להסכים שלקחת מונית הביתה לבד אינו רעיון טוב.

מומלץ לקבוע כללים ברורים בנוגע לשעת החזרה הביתה – למשל, ילדכם חייב להיות בבית עד 11 בלילה אלא אם כן החלטתם יחד על שעה אחרת.

הכינו מראש תכנית גיבוי למקרה שמשהו משתבש, למשל אם הנהג האחראי שתה או אינו מוכן לצאת עדיין. דברו עם ילדכם על תכנית הגיבוי.

5. הוציאו את הפתרון לפועל 
ברגע שהגעתם לפשרה ויש לכם תכנית פעולה, הבהירו את תנאי ההסכם. כדאי לכתוב את הכל, ולציין מי יעשה מה, מתי וכיצד.

6. העריכו את התוצאה
לאחר שהוצאתם את הפתרון לפועל, שאלו את עצמכם אם הוא עבד, ואם ההסכם ענה על הצורך המהותי של שני הצדדים.

השקעת זמן ואנרגיה בפיתוח מיומנויות פתרון הבעיות של ילדכם מעבירה לו מסר שאתם מעריכים את דעתו בנוגע להחלטות שמשפיעות על חייו. שיטה זו יכולה לחזק את מערכת היחסים עם ילדכם, ולהכין אותו לחיים הבוגרים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network