ביטחון עצמי אצל בני נוער

Posted on by אביטל רעם

ביטחון עצמי וחוסן נפשי: עקרונות הבסיס

ביטחון עצמי הוא האמונה שאני יכול להצליח במצבים ומשימות מאתגרים, והנכונות לנסות להתמודד, ולהביא את היכולות לידי ביטוי, גם כאשר ההצלחה אינה וודאית. הביטחון העצמי קשור להערכה העצמית, שמשמעותה להרגיש טוב לגבי עצמכם ולדעת שאתם אדם ראוי בפני עצמכם. עם זאת, הערכה עצמית גבוהה אינה מובילה בהכרח לכך שתחושו ביטחון עצמי כל הזמן.

חוסן נפשי הוא היכולת להתאושש מחוויות קשות ולהתמודד עם מצבים מורכבים או מלחיצים. הביטחון העצמי קשור גם לחוסן הנפשי. אם לילדכם יש חוסן נפשי והוא לומד שביכולתו להתמודד גם כשהאתגרים נהיים קשים יותר, הוא בטוח יותר ביכולתו להתגבר על מצבים קשים והוא ימשיך להתמודד גם אם חווה חוסר הצלחה. זוהי מחזוריות חיובית.

מדוע חשוב לבנות ביטחון עצמי אצל בני נוער

ביטחון עצמי עוזר למתבגרים לקבל החלטות בטוחות שמבוססות על מידע. מתבגרים בעלי ביטחון עצמי יכולים להימנע מחברתם של אנשים או ממצבים שאינם בהכרח נכונים עבורם, לא להיגרר אחר דעות והשפעות לא רצויות שלהם, ולמצוא אנשים ומצבים טובים יותר.

אם ילדכם בטוח בעצמו, סביר להניח שיהיה אסרטיבי יותר, חיובי, מעורב, נלהב ומַתמיד גם לאחר אכזבות בלתי נמנעות. לדוגמה, נערה בעלת ביטחון עצמי שבן זוגה נפרד ממנה תהיה עצובה לזמן מה, ואז תבין שהיא יכולה להתאושש מהעצבות שהיא מרגישה כעת ולהתמקד בהיבטים החיוביים יותר בחייה, כמו החברים והמשפחה. מצד שני, נערה שאינה כה בטוחה בעצמה וביכולתה לנהל מערכת יחסים תהיה עצובה יותר ואפילו תאשים את עצמה, מה שעלול להשפיע על ההערכה העצמית שלה, ולגרום לה להאמין שהיא לא ראויה לכך שמישהו ירצה לצאת איתה.

בני נוער עם ביטחון עצמי נמוך צפויים שלא להצטרף לפעילויות, להיות עצורים בכיתה ולהיכנע ללחץ חברתי, ולא להעז לבטא את דעתם או לעמוד עליה. ילד עם ביטחון עצמי נמוך עלול לצפות להיכשל בכל דבר שהוא מנסה, או לא להשתדל מספיק כשהמצב נהיה מאתגר או מסובך יותר. הוא עלול להימנע מראש מהתמודדות, או לסבול מדחיינות.

כיצד תעזרו לילדכם לבנות ביטחון עצמי וחוסן נפשי

הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם לבנות ביטחון עצמי וחוסן נפשי אצל ילדכם.

היו מעשיים

חפשו את הדברים המעשיים והחיוביים שילדכם יכול לעשות כדי לבנות מיומנויות חשובות ולהגביר את סיכויי ההצלחה שלו. תוכלו להגיד לו, לדוגמה, “יובל, ככל שתתאמן יותר, היכולות שלך ישתפרו. אם אתה רוצה  להיבחר לנבחרת הכדורסל, כדאי לך להקשיב היטב למאמן ולהנחיות שלו ולתרגל בין האימונים”.

אפשרו לילדכם לנסות דברים חדשים

אם ילדכם מנסה מגוון דברים שונים, הוא יכול לגלות במה הוא טוב וממה הוא נהנה. עזרו לו להכיר ולקבל את עצמו. כמו כן,  חשוב שילמד שרוב האנשים מתעניינים ומצליחים בחלק מהדברים ואינם רוצים או מצליחים כל כך בדברים אחרים, וזה בסדר. בסופו של דבר, אנשים הם שונים! העולם מגוון ויש בו מקום וצורך לאנשים ונשים בעלי תחומי עניין ועיסוקים שונים. לא כולנו נועדנו  להיות ספורטאים אולימפיים, גאוני מחשבים או דוגמנים ! קרוב לוודאי שנהיה מאושרים יותר אם נבחר עיסוקים שמתאימים לנטיותינו.

עודדו את ילדכם להמשיך לנסות

אם ילדכם נכשל במשהו, עזרו לו להבין שכולנו עושים טעויות. ספרו לו על מקרים שבהם נכשלתם, או שהייתם צריכים להמשיך ולנסות עד שהצלחתם. מי שלא מנסה, לא מצליח.

כמו כן, לא חייבים להצליח במשהו בפעם הראשונה. כמו בלימוד רכיבה על אופניים, אם ממשיכים לנסות, בסוף משתפרים.

הדגימו ביטחון עצמי ביכולותיכם

שמשו דוגמה והראו לילדכם כיצד אתם מתנהלים. למשל, ספרו לו מה אתם עומדים לעשות כדי לנסות ולהצליח במשימה שעומדת בפניכם. אם אינכם מצליחים, הדגימו לו חוסן נפשי ודברו על מה שתנסו בפעם הבאה, או על איך אתם בוחרים להמשיך בדרככם כמו כן, תוכלו לדבר על דברים שעשיתם למרות שבהתחלה נראו לכם מפחידים או קשים, ושתפו אותם בכך שגם אתם עברתם אירועים מאתגרים שבהם נזקקתם לביטחון עצמי, והחששות הם טבעיים, אך לא כדאי שישתקו אותם

עודדו את ילדכם להתנהג בביטחון

כדי להיות בטוחים בעצמכם, כדאי לנסות להתנהג באופן שמשדר בטחון. הציעו לילדכם שייצור קשר עין עם אחרים, ידבר בחברה ויבטא את עמדותיו,  יעשה מה שהוא אוהב, ולא יוותר מראש על רצונותיו, ישתדל שלא להתמקד במה שאינו יכול לעשות ויעזוב מצבים שהוא יודע שאינם טובים בשבילו.

תרגלו מיומנויות חברתיות

אם ילדכם חש חרדה במצבים חברתיים, ייתכן שהוא זקוק למעט הכוונה. הדגימו לו מה יכול לבנות את הביטחון העצמי, כגון יציבה, חיוך, יצירת קשר עם אחרים, יוזמה והבעת עניין בפעילויות של אחרים והצטרפות לשיחות.

שבחו את ניסיונותיו של ילדכם

אם ילדכם עבר מבחן, ראיון או משחק ולא הצליח כפי שציפה, שבחו אותו על המאמצים שהשקיע. אפשר לתת לו כמה רעיונות לשינוי בפעם הבאה. חזקו אותו יותר על המאמץ, מאשר אם הוא קיבל ציון גבוה מבלי ללמוד. במקרים רבים הדרך חשובה יותר מאשר השגת המטרה- גם הרצינות שבדרך, וגם ההנאה ממנה. זכרו שפרפקציוניזם פוגע בביטחון וגורם להימנעות מפעולה ולכן עזרו לילדכם לקבל חולשות, קבלו אותו.

ביטחון עצמי מתבסס כשאנחנו מקבלים את כל החלקים שלנו, כולל החולשות, ומוכנים ‘לקחת את הסיכון’ שהחולשות ייחשפו, שלא נצליח, או שיהיו אנשים שלא יקבלו את דעתנו או יאהבו אותנו. כאשר אנחנו מתביישים ומסתירים חלקים בעצמנו, אנחנו מאבדים את הביטחון העצמי. כשאנחנו לומדים להכיר ולאהוב את מי שאנחנו, ביטחוננו העצמי גובר. הנער שלכם עדיין זקוק למערכת יחסים חזקה ותומכת איתכם, כדי שיוכל להרגיש בטוח בעצמו במהלך ההתמודדות עם אתגרי גיל ההתבגרות. אפשר לבנות מערכת יחסים כזו אם עובדים על תקשורת פתוחה ומקבלת ונשארים בקשר עם  ילדכם. כאשר אתם מקבלים אותו ומאמינים בו, ולא מצפים ממנו להיות מי שאינו, אתם מחזקים את בטחונו העצמי.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

ניהול עימותים עם בני נוער

Posted on by אורן רודב

מדוע צריך מיומנויות ניהול עימותים

סביר להניח שבמהלך שנות ההתבגרות תיכנסו עם ילדכם לעימותים לעתים קרובות יותר מאשר בעבר. יכולים להיות נושאים רבים לחוסר ההסכמה ביניכם, ובהם מה הוא לובש, מה הוא עושה בזמנו הפנוי או כמה זמן מותר לו לגלוש באינטרנט או לבלות ברשתות חברתיות. אם גדלתם במדינה אחרת ואתם רוצים לשמור על המסורת התרבותית והדתית שלכם, יכול להיות שתגלו שילדכם כבר לא מרגיש שהמסורות האלה רלוונטיות עבורו.

זה טבעי למדי. כשהחשיבה של ילדכם על העולם והאופן שבו הוא מבין אותו מתפתחים, הוא עשוי להתחיל לפקפק בכם ולאתגר אתכם יותר ויותר. זהו חלק ממסעו לחיים עצמאיים ואחראיים כמבוגר צעיר, וכפי שאתם לא הסכמתם על כל דבר עם הוריכם, כך גם הוא.

בכל מערכת יחסים בריאה יש עימותים מדי פעם. העימותים הם חלק בלתי נפרד מקשר קרוב, והם מוכיחים שכל אחד מכם הוא אדם נפרד עם דעות משלו. עימות יכול לעזור לכם להכיר זה את זה כמבוגרים, ולהביא בחשבון את צרכיו של האחר. עם זאת, מומלץ שלא להיקלע לעימותים רבים מדי, ולכן תזדקקו לשיטות ולמיומנויות לניהול עימותים.

ניהול העימותים מול ילדכם יעזור לכם להוריד את רמות הלחץ של כל בני המשפחה. בסופו של דבר, ההתמודדות הזו יכולה להעמיק ולחזק את מערכת היחסים עם ילדכם. התמודדות אפקטיבית תעזור לילדכם ללמוד מיומנויות חשובות לחיים.

בחרו היטב על מה אתם נלחמים. לעתים קרובות פורץ עימות בגלל דברים קטנים. לכן, גם אם אינכם אוהבים במיוחד את השיער הכחול של ילדכם, חשבו אם באמת שווה להתווכח על זה. כדאי לשמור את האנרגיה לדברים החשובים, כמו בטיחות וביטחון, למשל.

טיפים להתמודדות עם עימותים

הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם להתמודד עם עימותים מול ילדכם.

איך להתכונן לשיחה

  • נסו להיזכר ברגשות ובחוויות שלכם כאנשים צעירים כדי להבין טוב יותר את ילדכם.
  • זכרו כי מוחם של מתבגרים בתהליכי התפתחות, וסביר להניח שילדכם אינו יכול עדיין לראות את התמונה המלאה ולהבין את הסיכונים והתוצאות של פעולותיו. אולי הוא עדיין אינו מצליח לראות דברים מנקודת המבט שלכם.
  • אם אתם מוכנים להיות גמישים כשמדובר בדברים הקטנים, ייתכן שילדכם יהיה מוכן יותר  להקשיב ולדון בנושאים המשפחתיים החשובים, וכך גם תלמדו אותו גמישות מחשבתית.
  • אל תהיו קשים עם עצמכם, ואל תצפו מעצמכם להיות מושלמים. גם אתם רק בני אדם. אם אתם מגיבים בחומרה או מאבדים שליטה עצמית לרגע, פשוט התנצלו והתחילו מחדש.
  • עדיף שלא להתמודד עם העימות כשאתם וילדכם כועסים או מוטרדים. חכו עד ששניכם תירגעו מעט, ונהלו שיחה רגועה. גם כאשר לא מסכימים, אפשר וכדאי לנהל דיון באוירה נעימה.
  • הכינו מראש את מה שתרצו להגיד וחשבו על המילים שבהן תשתמשו.
  • נסו לוודא שלא כל שיחה עם ילדכם תהיה שיחה קשה. אל תשכחו לבלות יחד זמן איכות, וליהנות זה מחברת זה.

איך לדבר

  • הישארו רגועים, הפסיקו את מה שאתם עושים, צרו קשר עין, הקשיבו והתייחסו לילדכם בכבוד.
  • תנו לו לדבר. היו פתוחים והקשיבו לנקודת המבט שלו. אתם יכולים לדבר אחרי שיסיים.
  • דברו על רגשותיכם. כך יוכל ילדכם להבין מדוע אתם רוצים שיעשה או שלא יעשה דבר מסוים. לדוגמה, “אני דואגת לביטחון שלך כשאני לא יודעת איפה אתה נמצא”, או “אני מרגישה שחשוב שהמשפחה שלנו תמשיך לחגוג חלק מהמסורות התרבותיות שלנו”.
  • הסבירו את דעתכם בצורה פשוטה וקצרה, והבהירו שאתם דואגים בעיקר לרווחתו הכללית של ילדכם, עכשיו ובעתיד. בני נוער שמרגישים שהוריהם שואלים אותם שאלות בגלל שאכפת להם נוטים יותר לתת את המידע שתבקשו. לדוגמה, “אני צריך לוודא שאתה בטוח כשאתה יוצא החוצה בלילה. יעזור לי אם תגיד לי לאן אתה הולך ועם מי אתה נמצא”.
  • הכינו את עצמכם למשא ומתן עם ילדכם ולהתפשרות. התפשרות מדגימה היטב את מיומנויות פתרון הבעיות שלכם, ומלמדת אותו שראוי להתפשר על מנת לפתור עימותים. לדוגמה, ילדכם מבקש לצבוע את קירות חדרו בשחור, ואתם מזדעזעים מהרעיון. תוכלו להגיע לפשרה: לצבוע קיר אחד בשחור או שני קירות בצבע כהה.
  • אם אתם עומדים להגיד “לא”, עשו זאת בדרך רגועה, מבינה ומכבדת. למשל, “אני מבינה שאתה רוצה לעשות קעקוע, אבל אתה בן 13 ויש לך עוד המון זמן לחשוב על זה. אז בינתיים, התשובה היא לא”.
  • תוכלו גם להשתמש בשיטת ה “לא לא”- כלומר לא להשתמש במילה “לא” באופן מפורש. לדוגמא: ” אני מבינה שאתה רוצה לעשות קעקוע. מכיוון שמדובר במשהו בלתי הפיך, תצטרך להמתין לכך, תוכל לבחור לעשות זאת כשתגיע לגיל X”.

טיפים להתמודדות עם השלכות העימות

  • למרות כל המאמצים, ייתכן שילדכם עדיין ירגיש מאוכזב מאוד או שייקח לו זמן מה להירגע. נסו לזרום עם זה, אם אפשר.
  • עזרו לו להירגע והראו לו שאתם מבינים, תנו לו לשחרר קיטור או לקבל את המרחב שהוא צריך.
  • בדקו מאוחר יותר אם ילדכם זקוק לעזרתכם כדי להתמודד עם המצב, אך נסו שלא לקחת את זה אישית אם הוא רוצה להתמודד בעצמו.
  • טפלו בעצמכם – דברו עם מישהו שאתם סומכים עליו כדי להרגיש טוב יותר.

ילדכם עשוי לנסות להימנע מעימותים ולעשות דברם מאחורי גבכם, או לשקר לכם. אם אתם רוצים מערכת יחסים פתוחה וכנה, שבה אתם וילדכם מדברים גם על נושאים קשים, תצטרכו להיות מוכנים להתמודד עם הרגשות והתגובות שלכם כאשר אתם שומעים משהו שלא מוצא חן בעיניכם, ולהמשיך ולשדר לו שאפשר לדבר אתכם על הכל, גם אם זה לא נעים או מכעיס. חשבו מראש על נושאים שעלולים להיות קשים עבורכם – הפרת זמן הגעה הביתה, שתיית אלכוהול או שימוש בסמים, השתתפות בבריונות ברשת, יחסי מין ועוד, וחשבו על תגובותיכם. ניתן גם לא להגיב בצורה מיידית, ולחזור ולדבר עם ילדכם לאחר שגיבשתם דעה.

ניהול עימותים: התמודדות עם כעס

כחלק מניהול עימותים עם בני נוער, תצטרכו להיות מוכנים להתמודד עם כעס מצדו של ילדכם. זכרו שבני נוער עדיין לומדים כיצד להביע את רגשותיהם ודעתם. ילדכם עשוי להביע את דעותיו בעוצמה רבה כיוון שכך הוא מרגיש שיישמעו, לכן חשוב לתת לו מקום לבטא את עצמו. כמו כן, מתבגרים לומדים כיצד להתמודד עם רגשות חזקים. לכן, אם ילדכם כועס או משתמש בטון כעוס כשהוא מדבר איתכם, כדאי:

  • להישאר רגועים
  • לקחת כמה דקות הפסקה כדי שהרוחות יירגעו
  • להראות לו שאתם מקשיבים
  • להראות לו שאכפת לכם מרגשותיו וממחשבותיו
  • לנסות להישאר בנושא העימות, ולא לגלוש לאירועים שקרו בעבר או לנושאים אחרים.

אחרי ששמעתם את מה שילדכם רצה להגיד והראתם לו שאתם מבינים:

  • קחו את הזמן וחשבו היטב כיצד להביע את רגשותיכם, מחשבותיכם ורצונותיכם בדרך הטובה ביותר
  • דברו בפשטות ובקצרה, כדי לעודד את ילדכם להקשיב
  • פתחו במשא ומתן על החלטה ששניכם תוכלו לחיות איתה, או לפחות נסו להבהיר היטב מדוע אינכם מסכימים.

אם ילדכם כועס עליכם כי פגעתם בו, הראו לו שאתם מבינים כיצד זה השפיע עליו, התנצלו ואז נסו לוודא שדבר כזה לא יקרה שוב.

אם אתם כועסים, קחו כמה דקות הפסקה כדי להבין מדוע, גם אם אתם באמצע שיחה עם ילדכם. יכול להיות שתצטרכו לקחת הפסקה ארוכה יותר כדי לחשוב כיצד להתמודד עם רגשותיכם. גישה זו אינה קלה ודורשת תרגול. היו סלחניים כלפי עצמכם וכלפי ילדכם כל עוד אתם לומדים כיצד להתמודד עם עימותים בצורה טובה יותר.

כיצד להתמודד עם אלימות

יש הבדל בין עימות לאלימות. עימות, חוסר הסכמה ומעט כעס הם בסדר – אלימות היא לא בסדר. בני נוער עדיין לומדים מה מותר ומה אסור. הם בודקים היכן עובר הגבול בין עימות לאלימות – לדוגמה, בזמן מריבות עם אחים – ואתם יכולים לעזור.

עם זאת, אם מתבגר הופך לאלים – למשל, פוגע ברכוש, צועק או מקלל באופן מופרז, מכה או מאיים לפגוע במשהו או במישהו – תצטרכו להציב גבולות ברורים שיראו לו שחצה את הגבול ושהתנהגותו אינה מקובלת. אם ילדכם מראה סימנים מוקדמים של התנהגות אלימה, כדאי:

  • להעביר לו מסר ברור שההתנהגות הזו אינה מקובלת
  • להגיד לו שלא תדברו איתו כשהוא נמצא במצב זה
  • להבהיר שאתם מוכנים לדבר איתו ולפתור את הבעיה ביחד כשיירגע
  • לוודא שהוא יודע שיהיו תוצאות להתנהגותו
  • לוודא שאתם עצמכם מתנהגים באופן מכובד, מתמודדים היטב עם רגשותיכם ומדגימים לו שליטה עצמית, והרגעה עצמית במידה והייתם נסערים.

אם ילדכם חווה אלימות ממבוגר אחר או מילד אחר, ייתכן שיזדקק לעזרה מקצועית כדי להרגיש בטוח, להתמודד עם מה שחווה וללמוד כיצד להתנהג. אם אתם מתקשים לשלוט בכעס או באלימות מצדכם, פנו לקבלת עזרה מקצועית.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

בני נוער ויצירת תוכן דיגיטלי

Posted on by ד"ר רחל מרנס

יצירת תוכן דיגיטלי: עקרונות הבסיס

ילדים ובני נוער רבים אוהבים ליצור ולשתף תוכן דיגיטלי באינטרנט, כגון טקסטים, תמונות, סרטוני וידיאו, אנימציות ובלוגים. הם יוצרים את התוכן במכשירים דיגיטליים כגון מחשבים, לפטופים, טלפונים ניידים וטאבלטים, ומשתפים אותו באתרי רשתות חברתיות ובערוצים אחרים כגון פייסבוק, פליקר, וורדפרס, טוויטר, סנאפצ’ט, אינסטגרם, טאמבלר, בלוגים, פורומים, וואטסאפ ויוטיוב.

חלק מהילדים אוהבים ליצור משחקים או סיפורים באתרים שמלמדים אותם את עקרונות הבסיס של תכנות מחשבים, כמו סקראץ’ (Scratch), טינקר (Tynker) וקוד מנקי (CodeMonkey).

כדי לתמוך בפעילויות היצירתיות של ילדכם באינטרנט:

  • תנו לו להתנסות בדרכים שונות לביטוי רעיון או להבעת היצירתיות שלו.
  • ·עודדו אותו להתנסות ביצירת תוכן וללמוד מניסוי וטעייה.
  • עודדו אותו להראות לכם מה הוא ואחרים יצרו – לדוגמה, תוכן שנראה לו מצחיק או שנון.
  • תנו לו הצעות לשיפור רק אם הוא שואל לדעתכם.
  • צפו ותיהנו ביחד מהיצירתיות של ילדכם באינטרנט; זו דרך נהדרת לשמור איתו על קשר.
  • הזכירו לו שמה שעולה לרשת נשאר ברשת לעולם.
  • הדריכו אותו שיש להימנע מלהפוך לבריון רשת ולהיזהר מהשפלתם והבכתם של אחרים.

מה מקבלים בני הנוער מיצירת תוכן דיגיטלי

בני נוער שיוצרים תוכן באינטרנט מפתחים את היצירתיות שלהם. יצירת תוכן – בין אם מדובר בעריכת חומרים של מישהו אחר או ליצור משהו מאפס – משפרת את תחושת היצירתיות של ילדכם ואת ההישגיות האישית שלו. פרסום העבודה באינטרנט היא צורה של הבעה עצמית, שיכולה להגביר את הביטחון העצמי שלו ולעזור לו ללמוד ולהכיר את חוזקותיו. קבלת פידבק מחבריו וממשתמשים זרים יכולה להסב הנאה רבה, אך יכולה גם להיות נעימה פחות.

יצירת והעלאת תוכן – והשתתפות בקהילה מקוונת – היא דרך נוספת ליצור קשר. רוב בני הנוער מפרסמים את עבודתם במקום שבו אחרים יוכלו לראות אותה, ונהנים לדבר על עבודתם. שיתוף תוכן יצירתי יכול להשפיע בצורה חיובית על תחושת הקהילתיות של אנשים צעירים, על הזהות, השייכות והחיבור שלהם.

פעילויות יצירתיות באינטרנט יכולות לשפר גם את האוריינות הדיגיטלית של ילדכם ולעזור לו ללמוד כיצד להשתמש במגוון רחב של תוכנות, פלטפורמות אינטרנטיות ויישומים. גם המורים מתחילים להשתמש באוריינות הדיגיטלית ובמיומנויות של בני הנוער בבית הספר.

יצירתיות באינטרנט עוזרת לבני נוער להביע את עצמם, לפתח ביטחון עצמי ולבנות מיומנויות, ולכן גם טובה לרווחתם ולבריאותם הנפשית.

דרכים בטוחות ליצור תוכן באינטרנט

כל תוכן שמעלים לאינטרנט נשאר שם באופן קבוע. כל אחד שמחזיק בטכנולוגיה ובמיומנויות הנכונות יכול לגשת אליו ולצפות בו, וגם להוריד אותו, לערוך ולהעלות מחדש בדרך אחרת במקום שונה באינטרנט. משמעות הדבר היא שעליכם להיות זהירים ולחשוב היטב על מה שאתם מעלים לרשת.

כדי לעזור לילדכם ליצור תוכן באינטרנט בצורה בטוחה, כדאי לעבור איתו על הדברים הבאים.

איזה תוכן ראוי להעלות ולהוריד

קבעו כמה כללי יסוד בנוגע לתוכן שראוי להעלות ולשתף. דברו על הדברים הבאים:

  • כיצד להגן על הפרטיות
  • לא ליצור או לשתף תוכן מיני
  • לקבל רשות מהאנשים שמצולמים בתמונה או בסרטון הווידיאו לפני הפרסום ברשת
  • לכבד אנשים אחרים.

כמו כן, כדאי לזכור שחלק מהטלפונים והמצלמות מוסיפים מידע לתמונות שמאפשר לאחרים לזהות היכן צולמו. בדקו אם שירותי המיקום מופעלים בטלפון הנייד של ילדכם, וכבו את אלה שאינו צריך.

תוכן אישי

איזה מידע ותמונות אישיים רוצה ילדכם לשתף בציבור, כך שיהיו חשופים לעולם וזמינים לעריכה מחדש?

אווטארים

אווטארים הם דימויים, תמונות או דמויות בדיוניות שמייצגות אותנו במשחקי וידיאו, בפרופילים של הרשתות החברתיות, בקהילות מקוונות ובפלטפורמות אחרות. אם ילדכם משתמש באווטארים, עליו לחשוב על הקשר בינו לבינם. אם הקשר קרוב מדי, הוא עלול לחשוף מידע רב מדי על עצמו.

תוכן שנוצר על ידי אחרים וילדכם מופיע בו

איזה סוג של תוכן ישמח ילדכם שאנשים אחרים יפרסמו? דברו על התרחישים שעשויים להעציב או לפגוע בילדכם, וכיצד אפשר להתמודד איתם. לדוגמה, יכול להיות שיהיה מוטרד אם חבר מעלה תמונה שהוא לא אוהב או סרטון שמביך אותו.

זכויות יוצרים

חלק ניכר מהתוכן באינטרנט מוגן בזכויות יוצרים, כלומר, שייך למישהו אחר ואסור להעתיק אותו או להשתמש בו. אם ילדכם רוצה להעתיק או לשנות תוכן שמצא באינטרנט, עדיף שישתמש ב”תוכן חופשי” – תוכן שמותר להעתיק, להשתמש, לערוך מחדש ולשתף.

גיבוי התוכן

ילדכם עלול להיות עצוב מאוד אם יאבד את כל היצירות שלו. ניתן בדרך כלל להוריד שוב תוכן שהועלה לאינטרנט, אך אפשר לחסוך זמן ואנרגיה באמצעות גיבוי כל העבודה של ילדכם על המחשב בבית.

לקבלת טיפים נוספים לשמירה על בטיחות ברשת, קראו את המאמרים אודות סקסטינג, רשתות חברתיות ובריונות ברשת.

איזה תוכן יוצרים בני הנוער?

בגדול, כל סוג של תוכן שקיים ברשת. הנה כמה מסוגי התוכן שרבים מבני הנוער אוהבים ליצור.

תמונות וסרטוני וידיאו

בני נוער רבים מעלים לרשת תמונות וסרטוני וידיאו. לעתים הם עורכים אותם לפני ההעלאה, ומעלים אותם לאתרים כגון יוטיוב או וואטסאפ. יש אתרים ויישומונים לטלפון נייד שיכולים לפרסם את התוכן באתרים בו זמנית באינסטגרם, בפייסבוק או בטוויטר. משמעות הדבר היא שהתמונה, הסרטון או התגובה שפורסמו באתר אחד מופיעים גם באתרים אחרים באותו זמן.

פרופילים ברשתות החברתיות

הפרופילים ברשתות החברתיות כמו אינסטגרם או פייסבוק יכולים לכלול תמונות, מידע אישי ותיאורים שונים, כגון פרטים על דברים שהמשתמש מחבב.

בלוגים

בלוגים הם יומנים רגילים או רשימות על חייהם של אנשים או על נושאים שמעניינים אותם. בלוגים יכולים לכלול טקסטים, תמונות או סרטוני וידיאו (ואז הם נקראים ולוג). זוהי דרך פופולרית שמאפשרת לבני הנוער לשתף רעיונות או היבטים מחייהם.

הודעות מיידיות

הודעות מיידיות מאפשרות לשלוח ולקבל הודעות מרגע לרגע – טקסטים, תמונות או וידיאו – באמצעות הטלפונים הניידים והמחשבים שלהם. בני הנוער משתמשים ביישומונים כגון וואטסאפ, טלגרם, פייסבוק, טוויטר, סנאפצ’ט ואינסטגרם.

רמיקס ומאש-אפ

רמיקס ומאש-אפ הם שמות לעריכה של תוכן קיים כמו טקסטים, תמונות וקובצי קול – למשל, יצירת צלצול חדש לטלפון באמצעות ערבוב בין שני קובצי MP3. דוגמה נוספת היא הורדת ועריכת תמונות או גרפיקה מהאינטרנט, ואז העלאתם מחדש כדי לקשט פרופיל אישי, בלוג או עמוד באינטרנט.

ספרות חובבים (פאנפיק) וכתיבה משותפת

זוהי כתיבה יצירתית מחדש או התנסות בז’אנרים, עלילות ודמויות קיימים מסרטים ומספרים פופולריים.

מודים (שינויים) במשחקי מחשב

יצירת שינויים או תוספים למשחקי מחשב מקוונים – לדוגמה, יצירת עולמות חלופיים או כלים חדשים שבהם אפשר להשתמש במשחק רב משתתפים מקוון.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

המעבר מזוג למשפחה- מערכות יחסים בריאות בין הורים ובני זוג

Posted on by עדנה ברונשטיין

השינוי במערכות היחסים של הורים טריים

רוב הזוגות חווים שינויים במערכת היחסים כשהם הופכים להורים. עבור רבים, לידתו של ילד מביאה עמה שינויים חיוביים. למשל, יכול להיות שתרגישו מחוברים זה לזה ברמה חדשה ושונה. אך אתם עשויים להיתקל גם במתחים חדשים, שלא היו חלק ממערכת היחסים לפני בוא הילדים.

כעת, כשאתם מטפלים בתינוק החדש, יש לכם פחות זמן לישון, פחות זמן לדבר, פחות זמן לבלות יחד – כל הדברים האלה מעמיסים על מערכת היחסים. השינויים והמתחים עלולים להוביל לוויכוחים תכופים יותר, ולתחושה שהיחסים לא לגמרי בסדר. יכול להיות שלא יהיה לכם כוח לטפל בבעיות כשהן עולות.

תקשורת פתוחה עוזרת לשמור על גמישות ביחסים ומאפשרת לשניכם להתמודד ולהשלים עם השינויים. תקשורת כזו יכולה לטפח ולחזק את מערכת היחסים שלכם עם בן או בת הזוג, וגם עם חברים וקרובי משפחה.

מערכות יחסים בריאות: טיפים להורים

הקשיבו זה לזה

יכולת הקשבה טובה היא מיומנות התקשורת החשובה ביותר. היא עוזרת לכם ולבן או בת הזוג שלכם להרגיש ששומעים אתכם, מבינים אתכם ותומכים בכם. כמו כן, היא מראה לכם את הדברים מנקודת המבט של בן או בת הזוג, ומחברת אתכם לרגשות שלהם. אם אתם רוצים שבן או בת הזוג שלכם יקשיבו לכם, היו מוכנים לשמוע גם את נקודת מבטם.

כדי להראות שאתם באמת מקשיבים, הפסיקו את מה שאתם עושים כשבן או בת הזוג רוצים לדבר, ותנו תשומת לב מלאה למילים ולשפת הגוף שלהם.

חשוב לעודד את בן או בת הזוג לדבר ולשאול שאלות פתוחות, כמו, “מה את חושבת על…”. שאלות אלה יעודדו דיון בנושאים שונים. כדי לבדוק אם הבנתם כראוי, חזרו על מה שבן או בת הזוג אמרו במילים אחרות.

וזכרו – אם אתם עסוקים בלחשוב על הדבר הבא שתגידו, אתם לא באמת מקשיבים. במקום זה, נסו למקד את תשומת הלב במה שבן או בת הזוג אומרים. אם אתם חוששים שתשכחו משהו חשוב, רשמו הערות במהלך השיחה. למידע נוסף, קראו את המאמר תקשורת בין הורים: איך להקשיב.

אמרו לבן או בת הזוג איך אתם מרגישים

לעיתים קרובות היינו רוצים שיבינו אותנו ללא מילים. בני הזוג שלכם לא קוראים מחשבות! דברו על התסכולים והפחדים שלכם, ועל הדברים שגורמים לכם אושר ושמחה, כדי שיהיה להם קל יותר להבין מה עובר עליכם.

משפטי “אני” קלים יותר לצד שמקשיב מאשר משפטי “את/ה”, שעלולים להיתפס כביקורת. לכן, כשאתם מדברים, אמרו דברים כמו, “אני מרגיש קצת בודד כי אנחנו מבלים פחות זמן ביחד”. משפט זה עדיף על פני “את לא מקדישה לנו זמן יותר”.

לפעמים קשה להתפנות לשיחה בין החלפת חיתול אחת לשנייה, ויכול להיות שתצטרכו לקבוע זמן מראש. למידע וטיפים נוספים, קראו את המאמר תקשורת בין הורים: איך לדבר.

קבלו את השינויים

במקום לחשוב שמערכת היחסים שלכם “ירדה מהפסים”, נסו לחשוב שהיא מתפתחת ועוברת לשלב חדש. כדאי לדבר על משמעות השלב החדש הזה עבור שניכם, וכיצד תוכלו להתמודד איתו.

אם קשה לכם יותר למצוא זמן פנוי אחד לשני באופן ספונטני,, נסו גישה חדשה – למשל, תכננו זמן שמוקדש רק לשניכם.

להתמודד עם עימותים

לעיתים ההורות מביאה איתה או מחדדת את ההתמודדות עם הבדלים בגישות ובדעות. דברו על ההבדלים האלה כדי להבין טוב יותר את נקודת המבט של השני. מותר לכם שלא להסכים זה עם זה.

כדי להקל על המתחים ביניכם, קבלו את העובדה שיש דעות שונות משלכם, ובו בזמן הסבירו את נקודות מבטכם. השתמשו בטיפים שהזכרנו בנוגע להקשבה כדי לגלות למה בן או בת הזוג מתכוונים, במקום לתקוף בחזרה – מה שעלול להרע את המצב.

כשאתם מקבלים החלטות יחד, התחילו באלה שמקובלות על שניכם – ובעיקר החלטות בנוגע להורות. כהורים, חשוב שתסכימו על דברים מסוימים, אך יכול להיות שתגלו שדרושה עבודת צוות וגמישות כדי להסכים על דברים כמו שגרות, משמעת והשכבה.

המאמר להתמודד עם עימותים יעזור לכם לעבוד על חילוקי הדעות ביניכם.

הישארו קרובים זה לזה

דברים פשוטים, כמו לשאול את בן או בת הזוג על היום שלהם (“מה הלך טוב ביום שלך?”, “מה הלך לא כל כך טוב?”), עוזרים לכם לשמור על קשר. אפשר להיעזר במחוות קטנות שמראות שאכפת לכם – להכין כוס תה או להציע ללכת לתפוס תנומה.

צאו לפסק זמן זוגי

ההורות מצריכה אנרגיות ומשאבים רבים. למרות זאת, הקדישו זמן לבילוי משותף כזוג, כדי ליהנות מההזדמנות לדבר, להתחבר מחדש, ליהנות זה מחברת זה ולטפח את מערכת היחסים. כשאתם מוכנים, אפשר:

  • להזמין בייביסיטר ולצאת למקום ששניכם אוהבים במהלך היום או הערב – ארוחה, הליכה או סרט.
  • לעשות משהו מיוחד ביחד בבית – לדוגמה, לבשל יחד ארוחת ערב מיוחדת או לצפות בסרט אחרי שהילדים הלכו לישון
  • להיזכר מה אהבתם לעשות לפני שהפכתם להורים, ולהבין כיצד תוכלו לעשות זאת שוב – גם אם תעשו זאת בדרך טיפה שונה.

הסבירות שתעשו את הדברים האלה תעלה אם תתכננו אותם מראש.

לשמור על חיי המין

תאמינו או לא, רוב הזוגות מצליחים, בסופו של דבר, לחזור למערכת יחסים מינית. הקדשת זמן רב יותר לשיחה ולבילוי משותף תחזיר את הקרבה ביניכם ותעזור גם לחיי המין.

אם אתם עייפים מדי או שדעתכם מוסחת מכדי לחשוב על סקס, נסו לדבר עם בן או בת הזוג ולספר להם איך אתם מרגישים. בדיוק כפי שתצטרכו להקדיש זמן מיוחד לשיחה, יכול להיות שתצטרכו לתכנן גם את חיי המין. לקבלת רעיונות לשחזור האינטימיות, קראו את המאמר סקס ואינטימיות אחרי לידת תינוק.

לקחת את מערכת היחסים לידיים

כדי לעשות זאת, דברו בכנות על השינויים במתרחשים בחייכם. ייתכן שתצטרכו לדבר על הרגשות שלכם בנוגע לתפקידים החדשים, ומה לדעתכם הם כוללים.

הבאת ילדים לעולם מעלה לעיתים קרובות נושאים לא פתורים מהילדות. דברו על הדברים האלה, כדי שתוכלו להבין כיצד הנושאים האלה משפיעים על מה שאתם עושים ואומרים כהורים.

אם המצב נהיה קשה, כדאי לפנות לקבלת תמיכה. דברו עם רופא המשפחה, או לטיפול זוגי. מידע על מטפלים זוגיים באזור מגוריכם ניתן למצוא באתר האגודה הישראלית לטיפול בחיי משפחה ונישואין.

 

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

התנהגות בגיל ההתבגרות המוקדם: סקירה

Posted on by ד"ר טל שניר

הידעתם?

  • בגיל ההתבגרות המוקדם ובגיל ההתבגרות עצמו, ההשפעה החברתית היא חזקה ביותר.
  • בנים נוטים להיות מושפעים יותר מלחץ חברתי מאשר בנות.
  • שיא נטילת הסיכונים מגיע בסביבות גיל 16-15, ונוטה להצטמצם בתחילת שנות הבגרות.

רוב הילדים בודקים את הגבולות בשנות ההתבגרות המוקדמות. למעשה, זהו שלב חשוב במסעם לעצמאות. ניהול התנהגותי חיובי למתבגרים צעירים מתבסס בעיקר על כללים ברורים, מערכות יחסים חמות וההבנה מדוע הם מתנהגים כך.

התנהגות מתבגרים צעירים: למה לצפות

פיתוח עצמאות ותחושת אחריות הוא אחד החלקים החשובים ביותר בהתבגרות. כדי לעשות זאת, ילדכם צריך לבחון רעיונות ודרכי התנהגות עצמאיים. לפעמים הוא לא יסכים איתכם, לפעמים יתנהג קצת ב”דווקא”, יבחן את הגבולות והמגבלות שאתם מציבים לו, ירצה להיות יותר כמו החברים שסביבו ואפילו ייקח סיכונים. אף שתהיה זו תקופה מלחיצה עבורכם, זכרו שזהו חלק נורמלי מגיל ההתבגרות, ושהשלב הזה יעבור.

חלק מהשינויים בהתנהגותם של בני נוער מוסבר באופן שבו מוחם מתפתח. החלקים במוח המתבגרים שאחראיים על שליטה בדחפים אינם מבשילים לגמרי עד גיל 25. השינויים במוח מובילים לעליות ולירידות תכופות – בני נוער הם מלאי דמיון ותשוקה, רגישים, אימפולסיביים, אך מאידך עשויים באותה מידה להיות גם עגמומיים ובלתי צפויים.

מתבגרים בעלי ביטחון עצמי יכולים להימנע מחברתם של אנשים או ממצבים שאינם נכונים עבורם, ולמצוא אנשים ומצבים טובים יותר. עזרו לילדכם לבנות ביטחון עצמי באמצעות פעילויות פרקטיות וחיוביות עם סיכויי הצלחה גבוהים, ושבחו אותו על המאמצים שהשקיע.

ניהול התנהגותי למתבגרים צעירים

כללים, גבולות ומגבלות יעזרו לילדכם ללמוד מהי עצמאות, להתמודד ולקבל אחריות על התנהגותו, וגם לפתור בעיות. ילדכם זקוק למיומנויות האלה כדי להפוך למבוגר צעיר עם סטנדרטים משלו להתנהגות נאותה ולמתן כבוד לאחרים.

כדי לעודד התנהגות חיובית אצל מתבגרים צעירים יש להשתמש במשמעת באופן יעיל. משמעת למתבגרים צעירים מתמקדת בקביעת גבולות מוסכמים ועוזרת לילדים לעבוד בתוך הגבולות האלה. הקניית המשמעת לבני נוער תהיה אפקטיבית יותר אם תשמרו על תקשורת פתוחה עם ילדכם, תהיו עקביים ותשמרו על סביבה משפחתית חמה ואוהבת.

שבחים וחיזוקים יכולים לספק מוטיבציה חזקה מאוד. אמנם נראה שבגיל זה הילדים עומדים ברשות עצמם, אך הם עדיין זקוקים לאישורכם. כשאתם משבחים את ילדכם על התנהגות חיובית, אתם מעודדים אותו להמשיך ולהתנהג כך.

כיצד להתמודד עם התנהגות חצופה

התנהגות חצופה או חסרת כבוד נפוצה למדי אצל ילדים בשנות ההתבגרות המוקדמת, אף שלא כולם מתנהגים כך. אם ילדכם אינו מתנהג בצורה מכובדת, כדאי לקבוע כללים ברורים כדי שיידע למה אתם מצפים. לדוגמה, תוכלו להגיד, “במשפחה שלנו מדברים בצורה מכובדת. אנחנו לא קוראים לאף אחד בשמות”.

בקשו מילדכם להשתתף בדיונים האלה, וכך תוכלו להזכיר לו בהמשך שהוא עזר לקבוע את הכללים והסכים לפעול לפיהם. שמשו דוגמה אישית: התנהגו גם אתם בהתאם לכללים, והראו לו שאתם מתכוונים למה שאתם אומרים.

אם אתם צריכים לשוחח עם ילדכם על התנהגות חצופה, הישארו רגועים ובחרו בזהירות את זמן השיחה כדי שתתנהל באופן חלק. מומלץ להתמקד בהתנהגותו ולא בו עצמו. במקום להגיד, “אתה חצוף”, אמרו משהו כמו, “זה לא מכובד וגם פוגעני כשמדברים באופן הזה”.

בעיות נפוצות

מריבות עם אחים

מריבות עם אחים בגיל ההתבגרות יכולות להיות מלחיצות, אבל הן נורמליות ועוזרות לילדים ללמוד כישורי חיים חשובים – כיצד לפתור בעיות, להתמודד עם דעות שונות משלהם ולהתנהג לאחרים בכבוד.

עזרו לילדכם לפתח מיומנויות לפתרון בעיות, כדי שיוכלו להתמודד לבדם עם סכסוכים ומריבות. אפשר לעודד אותם לפתור את המריבות בעצמם. לדוגמה, אם הם רבים על המחשב, מנעו מהם גישה למחשב עד שיחליטו על פתרון ביחד.

לחץ חברתי

השפעה חברתית היא מה שקורה כאשר ילדים רוצים להרגיש מקובלים ומוערכים בחברה, ולכן הם עושים משהו שלא היו עושים לבדם. ההשפעה החברתית לא חייבת לגרום להם לעשות משהו בניגוד לרצונם, והיא עשויה אפילו להיות חיובית. ילדים גדולים יותר ובני נוער ירצו לפעמים להשתתף באירועים, בטרנדים ובאופנות שונים כדי להרגיש שהם חלק מקבוצה חברתית. אם ילדכם בטוח בעצמו ויודע היטב מיהו ובמה הוא מאמין, סביר להניח שיידע להציב את הגבול במקרה הצורך.

בריונות ברשת

בריונות ברשת היא שימוש באמצעי התקשורת והטכנולוגיה המודרניים כדי להטריד, להשפיל, להביך, להתעלל, לאיים, להציק או להפחיד מישהו אחר שוב ושוב באופן מכוון. לעתים קשה לאתר אותה, אך ישנם כמה צעדים שאתם וילדכם תוכלו לעשות כדי למנוע ולהפסיק בריונות ברשת. היכנסו ללינק כדי לקבל מידע נוסף בנושא. חשוב לשים לב גם לקיומן של התנהגויות חברתיות פוגעניות שמתרחשות מחוץ לרשת, באינטראקציות יום-יומיות בין ילדכם לחבריו ומכריו.

לקיחת סיכונים

לקיחת סיכונים היא אחת הדרכים החשובות שבהן ילדים גדולים יותר ובני נוער לומדים על עצמם ומנסים דברים חדשים. הילדים עשויים לנסות טריקים חדשים עם הסקייטבורד, להישאר מאוחר מדי במסיבות, להיעדר מבית הספר, אך גם לעשן, לקחת סמים, לשתות אלכוהול, להשתתף בהתנהגות מינית לא בטוחה בגיל צעיר מדי ואפילו להמר. שימו לב גם להתפתחותם של הרגלי אכילה לא בריאים ולא תקינים.

עזרו לילדכם ללמוד כיצד להעריך את הסיכונים שהוא לוקח. דברו על הערכים המשפחתיים ושמרו על תקשורת משפחתית פתוחה ומקבלת. אפשר לנסות ולתעל את הרצון לקחת סיכון לכיוון פעילויות שמחוץ לתוכנית הלימודים או פעילויות קהילתיות כמו חוגי ספורט, מוזיקה או דרמה.

התנהגות מסוכנת כזו עלולה להתרחש אף יותר אם לילדכם יש אחים בוגרים. דברו על כך באופן פתוח עם המתבגר הצעיר שלכם ועם אחיו. הציבו גבולות ברורים והחליטו יחד במה יוכל ילדכם להתנסות במסגרת רצונו לפתח עצמאות.

שמשו אתם דוגמא אישית לילדכם. כאשר אתם מבצעים פעולות כגון עישון או שתייה מופרזת, ילדכם מבין שגם הוא יכול להתנסות בכך.

מה לעשות אם התנהגותו של ילדכם מדאיגה אתכם

חלק גדול מהתנהגותם של מתבגרים צעירים וגדולים יותר הוא פשוט שלב נורמלי בהתפתחותם למבוגרים צעירים. עם זאת, ייתכן שתהיו מודאגים משינויים בגישה או בהתנהגות של ילדכם, לצד שינויים אחרים כגון מצבי רוח, התנהגות בלתי רגילה, הימנעות מהמשפחה ומהחברים ומפעילויות רגילות, או נוכחות מועטה בבית הספר.

אם אתם מודאגים מהתנהגותו של ילדכם, תוכלו:

  • לדבר על זה כמשפחה, ולנסות למצוא כיצד לתמוך זה בזה
  • לדבר עם הורים אחרים ולראות מה הם עושים
  • לשקול ללכת לטיפול מקצועי – מומלץ לפנות ליועץ או ליועצת בבית הספר, למורים ולרופא המשפחה.

שיחה עם הורים אחרים תיתן לכם נקודת מבט נוספת על התנהגותו של ילדכם, וההורים יוכלו לתמוך בכם כשתתקשו.

שימו לב לשמור על פרטיותו של ילדכם, גם כשאתם מתייעצים עם אחרים, ושיקלו את מי ובמה כדאי לשתף.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

היגיינת פה לילדים בתחילת גיל ההתבגרות: בני 9-11

Posted on by ד"ר הדס כץ

התפתחות השיניים

השיניים הקבועות מתחילות להתפתח בתוך החניכיים אחרי הלידה. לאחר ששיני החלב נושרות, תופסות את מקומן שיניים קבועות של מבוגרים.

לילדים בני 6-12 יש תערובת של שיני חלב ושיניים קבועות. עד גיל 12 בוקעות השיניים הקבועות אצל רוב הילדים, מלבד הטוחנות האחוריות (שיני הבינה). שיני החלב האחרונות הטוחנות (השניות) נושרות בסביבות גיל 12.

טיפים להתמודדות עם בקיעת השיניים הקבועות

ייתכן שילדכם יתקשה ללעוס עם שיניים מתנדנדות או חסרות, אך עדיין עליו לאכול מזון בריא.

חשוב לשמור על שגרת צחצוח השיניים, ולהתייחס במיוחד לשיניים המתנדנדות או לאזורים הרגישים. עם זאת, תנו לשיניים המתנדנדות ליפול מעצמן.

לפעמים השיניים הקבועות בוקעות לפני ששיני החלב נשרו. במקרה כזה כדאי לפנות לרופא שיניים מומחה לילדים.

חשוב לטפל גם בשיני החלב של ילדכם. יש להן תפקיד חשוב – בין השאר הן מכוונות את השיניים הקבועות לצמוח בדיוק בנקודה הנכונה. אם ילדכם מאבד שן חלב מוקדם מדי, השן הקבועה עשויה לצמוח במקום הלא נכון. במקרה כזה, יתכן והוא יזדקק לטיפול אצל אורתודנט.

לשמור על ניקיון השיניים

צחצוח השיניים חשוב במיוחד לשמירה על שיניים נקיות, וכן למניעת ריח רע מהפה, עששת ומחלות חניכיים. בגיל זה, סביר להניח שילדכם אינו זקוק לעזרתכם בצחצוח השיניים, אך כדאי שתהיו נוכחים בעת הצחצוח ובמידת הצורך העניקו לו הכוונה.

אם ילדכם צריך תזכורת, הנה כמה צעדים בסיסיים:

  1. להשתמש בכמות קטנה מאוד (בגודל אפונה) של משחת שיניים שמכילה פלואוריד.
  2. לכוון את מברשת השיניים בזווית של 45 מעלות לכיוון קו החניכיים.
  3. לצחצח בתנועה מעגלית עדינה.
  4. לחזור על הפעולה במשטחי השן הפנימיים.
  5. להשתמש בתנועת קדימה ואחורה עדינה על משטחי הלעיסה.
  6. לירוק החוצה את משחת השיניים ולשטוף את הפה במים.

שאלו את רופא השיניים האם ובאיזו תדירות ילדכם צריך להשתמש בחוט דנטלי או קיסם דנטלי. אם כן, הרופא יראה לכם כיצד לנקות את המרווחים בין השיניים בצורה הנכונה.

לבחור מברשת שיניים

יש בשוק מגוון רחב כל כך של מברשות שיניים, שהבחירה עלולה להיות מעט מבלבלת. כשתבחרו מברשת שיניים, חפשו את הדברים הבאים:

  • סיבים רכים: שלא יפגעו בחניכיים או בציפוי האמייל של השן.
  • ידית ארוכה: שתעזור לילדכם להגיע לכל השיניים בפה.
  • ראש קטן: שיקל עליו להניע את המברשת בתוך הפה.

מברשות שיניים חשמליות טובות בדיוק כמו מברשות רגילות. הן מועילות במיוחד אם לילדכם אין שליטה טובה כל כך במוטוריקה העדינה.

בין אם מדובר במברשת חשמלית או רגילה, כדאי להחליף אותה כשהסיבים מתחילים להיראות שחוקים ובלויים, אחת לשלושה חודשים לערך.

משחת שיניים ופלואוריד

בגיל זה ילדכם יכול להשתמש במשחת שיניים רגילה למבוגרים המכילה פלואוריד. פלואוריד הוא מינרל שעוזר בחיזוק האמייל ומונע עששת. ילדים בגיל צעיר שבולעים פלואוריד בכמות גדולה עלולים לפתח פלואורוזיס – שיכולה להתבטא כהצטברות של סימנים לבנים על השיניים. למרות ההשפעה על מראה השיניים, המצב אינו משפיע בדרך כלל על הבריאות הכללית.

מי השתייה בישראל מועשרים בפלואוריד. השימוש בו בטוח ועוזר לצמיחת שיניים חזקות. הפלואוריד עובד בצורה מיטבית בריכוזים נמוכים מאוד (1 מ”ג לליטר) ובשימוש יומיומי באמצעות מי שתייה מופלרים, מזון ומשקאות שמכילים פלואוריד ומשחת שיניים עם פלואוריד.

רופאי השיניים עשויים להמליץ על מי פה מועשרים בפלואוריד לילדים שנמצאים בסיכון גבוה לפתח עששת.

איטום חריצים

רופא השיניים עשוי להמליץ לכם ולילדכם על תהליך שנקרא איטום חריצים. זהו ציפוי פלסטיק דקיק שמונח על משטחי הלעיסה של השיניים – המקום שבו נוטה להתפתח עששת וחורים אצל ילדים. האיטום מונע הצטברות חיידקים (פלאק) בחריצי השיניים ועוזר למנוע עששת. התקנת האיטום פשוטה ומהירה, ואינה כרוכה בכאב אלא באי נוחות קל בלבד.

הציפוי אינו נשאר על שיניו של ילדכם לנצח. רופא השיניים יבדוק אותו באופן קבוע, ולעתים יש צורך לתקן אותו או להחליפו. אם אתם מעוניינים באיטום חריצים, פנו לרופא השיניים.

לבקר אצל רופא השיניים

לכל אחד יש צרכים וסיכונים דנטליים שונים. הצרכים האלה משפיעים על תדירות הביקורים שילדכם צריך אצל רופא השיניים. רופא שיניים מומחה לילדים ינחה אתכם מה התדירות המתאימה לביקורים במרפאה וכן לביקור אצל השיננית.

טיפולי שיניים בישראל

טיפולי השיניים בישראל ניתנים חינם או בעלות נמוכה במערכת הבריאות הציבורית, עד גיל 15. הטיפולים נערכים דרך מרפאות השיניים של קופות החולים השונות.

כמו כן, אפשר לבקר במרפאות שיניים פרטיות. עלות הביקורים יקרה יותר, אך במקרים מסוימים אפשר לקבל החזרים מחברות הביטוח הרפואי. היכנסו לאתר משרד הבריאות כדי לראות אילו טיפולים כלולים בסל. וכן לאיתור רופא שיניים מומחה לילדים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

סקס ואינטימיות אחרי לידת תינוק

Posted on by דר' חוה גדסי

סקס אחרי לידת התינוק: השינוי בחיי המין

לעיתים קרובות, הורים טריים מתקשים לתחזק את חיי המין והאינטימיות שלהם, בעיקר בגלל פחות זמן, עייפות, שינויים הורמונליים ודאגות בנוגע לאמצעי מניעה.

אם המצב קצת התקרר ביניכם, זו לא בעיה. זהו מצב טבעי המתרחש אצל כל זוג במצבכם. עם זאת, רמת תשוקה שונה אצל בני הזוג עלולה לגרום למתחים במערכת היחסים. ברוב מערכות היחסים המצב חוזר לעצמו, אך חשוב להתאזר בסבלנות. אם אתם חוששים שחיי המין שלכם יצאו מפוקוס, כדאי שתדברו על כך עם בן או בת הזוג. אם אתם מרגישים שאתם צריכים עזרה,  דברו עם איש מקצוע שאתם חשים איתו בנוח: רופא המשפחה, רופא הנשים, איש טיפול, יועץ ועוד.

נשים: תחושת המיניות אחרי לידה

יכול להיות שאחרי הלידה את מרגישה שלעולם לא תחזרי לקיים יחסי מין. אך גופך יחלים והעניין שלך בסקס יחזור לעצמו. אצל נשים רבות, זה קורה חודש עד שלושה חודשים אחרי הלידה, אך לעיתים זה לוקח זמן רב יותר.

יש אימהות שמרגישות חושניות ומיניות יותר כשהן מניקות את התינוק, בין השאר בגלל שחרור הורמון האוקסיטוצין, שאחראי על רפלקס שחרור החלב וגם על עוררות מינית. זהו מצב נורמלי לגמרי. יש אימהות שמגלות שיש להן פחות עניין בסקס כשהן מניקות.

במחקר שנערך בנושא התגלה שכ-40% מהאימהות הטריות ניסו לקיים יחסי מין במהלך ששת השבועות שאחרי הלידה (משכב לידה). במהלך 12 השבועות אחרי הלידה, כמעט 80% מהן ניסו לקיים יחסי מין. אימהות שילדו בניתוח קיסרי או נתפרו אחרי הלידה חיכו בדרך כלל זמן רב יותר.

גופך אחרי הלידה

סביר להניח שגופך נראה שונה אחרי לידת התינוק, ואפילו כמה חודשים אחר כך. הצורה שלו עשויה להשתנות, וייתכן שאינך באותו משקל כמו לפני ההיריון. השינויים בגופך אחרי הלידה יכולים לכלול:

  • עור ושרירים רפויים בתחתית הבטן
  • שדיים מוגדלים (ייתכן ששדייך יקטנו אם אינך מניקה)
  • ·שינויים בצבע הפטמות
  • סימני מתיחה על הבטן, החזה, המותניים או הירכיים
  • שפשופים בנרתיק
  • צלקות בחתך החיץ או בתחתית הבטן מניתוח קיסרי
  • ורידים דליתיים (דליות) ברגליים
  • עלייה במשקל (מיד לאחר הלידה ירד משקלך בגלל שחרור התינוק, השלייה ומי השפיר).

חלק מהשינויים אינם קבועים, ואחרים יישארו עמך. יש אימהות שנהנות מהשינויים בגופן – למשל, מהחזה המוגדל – ואחרות אינן מרגישות טוב עם עצמן.

בכל מקרה, אכילה בריאה והתעמלות בתוספת שינה (כשאפשר) יעזרו לך להרגיש טוב יותר. אם קשה לך לקבל את השינויים בגופך, פני לרופא הנשים שלך או לאיש מקצוע אחר, למישהו מהמשפחה, לחבר קרוב, לאחות טיפת חלב או למדריך כושר.

מתי לחזור לקיים יחסי מין

התשובה לשאלה הזו תלויה בעיקר בך- האישה שילדה, וברמת המוכנות שלך (אלא אם כן הרופא יעץ לך להמתין לאישורו).

אם הייתה לך לידה קשה או תפרים, הגוף שלך זקוק לזמן כדי להחלים. אימהות רבות חוות כאב או אי נוחות במהלך קיום יחסי מין, אך בדרך כלל חל שיפור עם הזמן. אפשר להשתמש בחומרי סיכוך או בקרם אסטרוגן. אי הנוחות עשויה לעיתים להצביע על עוויתות בשרירים או על חרדה.

מצד שני, יש אימהות טריות שמגלות כי הסקס מספק פחות בגלל התרפות השרירים באזור הנרתיק, שנמתחו במהלך הלידה. כדי לחזק את טונוס השרירים בנרתיק, מומלץ להיעזר בתרגילים לחיזוק רצפת האגן. ניתן לפנות לפיזיותרפיסטים המתמחים בנושא.

אם את מניקה, ייתכן שתבחיני בנזילת חלב מהשדיים בזמן קיום יחסי מין ובבעיה של יובש נרתיקי. נסי להניק את התינוק או לסחוט מעט חלב ממש לפני שאתם שוכבים. אפשר גם להשתמש בחומרי סיכוך.

אמצעי מניעה אחרי לידת תינוק

כרגע הפכתם להורים, וייתכן שאינכם מוכנים להביא לעולם עוד תינוק עדיין. לכן, כדאי לחשוב על אמצעי מניעה לפני שאתם חוזרים לקיים יחסי מין. בביקורת משכב הלידה ימליץ לך הרופא על אמצעי מניעה. אם חזרתם לקיים יחסי מין לפני הביקורת, שאלי את רופא הנשים בנוגע לאמצעי מניעה.

חלק מהנשים פוריות ומתחילות לבייץ עוד לפני שהן חוזרות לקבל מחזור, מה שמגביר את סיכוייהן להיכנס להיריון בקיום יחסי מין ללא אמצעי מניעה.

אולי שמעת שהנקה מפחיתה את הסיכוי להיכנס להיריון. מצב זה יכול לפעמים להתקיים כאשר:

  • האם מניקה הנקה מלאה יומם וליל
  • האם אינה נותנת לתינוק שום מזון או שתייה אחרים (רק חלב אם)
  • התינוק בן פחות משישה חודשים
  • האם לא קיבלה מחזור מאז הלידה.

עם זאת, זכרו: אין שום ערובה לכך. אם את מקיימת יחסי מין ללא אמצעי מניעה, את עשויה להיכנס להיריון. בדקי עם רופא הנשים מה האפשרויות שעומדות בפנייך בנושא זה. שימי לב שחלק מאמצעי המניעה אינם מתאימים לאימהות מניקות.

הרגשות שלך ושל בן או בת הזוג בנוגע לסקס

יכול להיות שאת מבולבלת או מודאגת אם אינך מעוניינת בסקס בחודשים שאחרי לידת התינוק. בן או בת הזוג שלך עשויים להרגיש דחויים או לא רצויים. הרגשות המעורבים והמבלבלים האלה אינם מהנים במיוחד, אבל הם נורמליים. אנשים רבים עוברים תקופה כזו בימים, בחודשים ובשנים הראשונות לחיי הילדים – ואתם לגמרי לא לבד.

דברו אחד עם השני על רגשותיכם, כדי שתוכלו להבין מה מתרחש במערכת היחסים ביניכם. כמו כן, אפשר לנסות לשמור על קשר ואינטימיות בדרכים חדשות.

רעיונות להחזרת האינטימיות

יש דרכים רבות לשמור על החיבור לבן או בת הזוג. דברו על רגשותיכם והקשיבו להם כדי לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים.

אם אחד מכם נשאר בבית כדי לטפל בתינוק בעוד השני עובד מחוץ לבית, בדקו אם שניכם חולקים כראוי את מטלות הבית – או שנוח לכם עם האופן שבו הן מתחלקות. מתחים בין בני הזוג עלולים לגרום לריחוק ולהקשות על בניית האינטימיות מחדש .

יציאה לבילוי משותף עשויה להוות אתגר רציני יותר להורים טריים, אך היא עדיין חשובה מאוד. תוכלו לצאת להליכה או לאכול ביחד ארוחת ערב. אם אינכם יכולים למצוא בייביסיטר, קחו את התינוק איתכם בעגלה, או אכלו את ארוחת הערב כשהוא ישן.

חשבו על סקס כעל נקודת הסיום ולא כעל נקודת ההתחלה. יש המון דרכים לקבל ולהעניק עונג מיני. התחילו בדברים פשוטים כמו להחזיק ידיים ולהתכרבל. הבעת החיבה הגופנית יכולה להוביל לסקס כששניכם מוכנים.

לטפל בעצמכם

התעמלות קבועה, תזונה בריאה ושינה מספקת עוזרות לכם לטפל בעצמכם. קשה לחשוב על סקס כשאתם עייפים, חולים או לחוצים. אם התינוק מתעורר בלילה, נסו לנוח במהלך היום,ובדקו את האיזון בחייכם. כשיש ילדים קטנים, קל להתעסק בעיקר בצרכים היומיומיים שלהם ולשכוח לטפל בצרכים שלכם. לכן, פנו זמן – אפילו 15 דקות ביום – ועשו משהו למען עצמכם.

אפשר להתקשר לחבר או לחברה ולהתעדכן, לצאת להליכה או לקרוא ספר. אפשר לעשות זאת כשהתינוק ישן, לפני שהוא מתעורר בבוקר או בזמן הפסקת הצהריים בעבודה. דברו עם הורים אחרים ושאלו אותם איך הם מקדישים זמן לעצמם.

מתי לקבל עזרה

אם אתם זקוקים לעזרה, דברו עם רופא המשפחה או אחות טיפת חלב, שידעו להפנות אתכם לגורם המתאים.הם יוכלו להפנות אתכם לטיפול זוגי.תוכלו לקבל רעיונות טובים ותמיכה מהורים אחרים ומחברים.

תחושות דכדוך ואובדן עניין מוחלט בסקס עלולים להצביע על דיכאון אחרי לידה. חשוב שתיידעו בכך את הרופא או אחות טיפת חלב, כדי שיוכלו להפנות אתכם לקבלת עזרה. למידע נוסף, קראו את המאמרים על דיכאון אחרי לידה אצל נשים ודיכאון אחרי לידה אצל גברים.

 

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

כיצד לטפל בהתנהגות מסוכנת אצל בני נוער

Posted on by ד"ר טל שניר

חיפוש ריגושים והתנהגות מסוכנת: מדוע בני נוער עושים זאת?

אך טבעי שבני נוער רוצים להתנסות בדברים חדשים, גם אם זה מלחיץ אתכם, ההורים. מתבגרים צריכים לחקור את גבולותיהם ואת יכולותיהם, וגם את המגבלות שאתם קובעים להם. במקרים מסוימים, בני הנוער מקבלים החלטות בנוגע לדברים שעלולים להיות מסוכנים רק כדי להתאים לקבוצה. נוסף על כך, הם צריכים להביע את עצמם כבני אדם אינדיבידואליים. כל זה הוא חלק מהפיכתם למבוגרים צעירים ועצמאיים, בעלי זהות משלהם.

מלבד זאת, החלקים במוחם של מתבגרים שאחראיים על תכנון ושליטה בדחפים אינם מבשילים לגמרי עד גיל 25. משמעות הדבר היא שבני נוער צפויים לקבל החלטות מהר יותר ממבוגרים, בדרך כלל בלי לעצור ולחשוב על ההשלכות.

פעמים רבות התנהגות מסוכנת מתרחשת כיוון שלבני הנוער אין עולם תוכן שהם יכולים להתנסות בחוויות חדשות במסגרתו. למשל- תנועות נוער, קבוצות ספורט מאורגן או מועדונים מסוגים שונים מספקים לבני הנוער עולם תוכן ומסגרת חברתית המאפשרת להם להתנסות, לבדוק נושאים חדשים ולחוות ריגושים- במסגרת בטוחה יותר.

התנהגות מסוכנת נפוצה

סביר להניח שתהיו מודאגים בגלל התנהגות מסוכנת כמו:

  • מריבות
  • היעדרות מבית הספר
  • פעילות מינית בלתי מוגנת
  • עישון סיגריות, שתיית אלכוהול ושתייה כבדה
  • שימוש בסמים ו/או חומרים מסוכנים אחרים
  • נהיגה מסוכנת
  • פעילויות לא חוקיות כמו הסגת גבול, פריצות, גניבה או ונדליזם
  • הצטרפות לקבוצה אידיאולוגית שעשויה להיות קיצונית

רצונם של בני הנוער להתנסות בחוויות חדשות ולחפש ריגושים יכול לכלול גם התנהגות פחות מדאיגה, כמו לנסות טריקים חדשים עם הסקייטבורד או להביע דעה לא מקובלת. התנהגות זו מגיעה לשיא בסביבות גיל 16-15, ונוטה להצטמצם בתחילת שנות הבגרות.

כיצד לשמור על ביטחונו ובטיחותו של ילדכם

הידיעה שבני נוער בוחנים את הגבולות אינה מקלה עליכם לחיות עם החיפוש אחר ריגושים ועם התנהגותם המסוכנת. הנה כמה רעיונות שיעזרו לילדכם לחשוב על ההשלכות ולשמור על בטיחות וביטחון:

  • דברו על הערכים שלכם מוקדם ככל האפשר. אם ילדכם יידע מה חשוב למשפחה, הוא יוכל לפתח תחושת אחריות וערכים אישיים.
  • גבו את הערכים המשפחתיים והציגו דוגמה אישית בדברים כגון שתיית אלכוהול, נהיגה והתנהגות מנומסת כלפי אנשים אחרים.
  • הכינו כמה כללי בסיס מוסכמים עליכם ועל ילדכם. החליטו ביחד אילו השלכות יהיו להפרת הכללים. תצטרכו לשמור על גמישות ולהתאים את כללי הבסיס ככל שילדכם גדל ומראה אחריות רבה יותר.
  • דברו על ההתנהגות והשלכותיה – תוכלו לדבר על אדם אחר שאינו ילדכם. למשל, “אם הוא לא היה נוהג מהר כל כך, הוא לא היה מאבד את הרישיון שלו. עכשיו הוא עומד גם לאבד את מקום העבודה שלו”. כך תוכלו לעזור לילדכם להעריך את מידת הסיכון בסיטואציות שונות.
  • השגיחו היטב על ילדכם. תצליחו להגן עליו טוב יותר אם תדעו עם מי הוא נמצא והיכן.
  • נסו להישאר מחוברים לילדכם. אם מערכת היחסים ביניכם חזקה, סביר יותר להניח שילדכם יידע להתמודד עם מצבים קשים כגון לחץ חברתי להשתמש בסמים או להשתתף בפעילות מינית.
  • קיומה של ארוחה משפחתית מספר פעמים בשבוע הוכחה כמורידה את הסיכויים להתנהגות מסוכנת. ישיבה משותפת מעוררת שיח ומאפשרת לקיים דיון משפחתי פתוח, כמו גם לצפות בהתנהגותו של ילדכם המתבגר מקרוב. על אף שנדמה לנו לעיתים שגילו של ילדנו המתבגר מאפשר לנו דווקא זמן פנוי רב יותר, דווקא בגיל זה יש משמעות רבה לזמן משפחתי משותף ולנוכחות ההורית.
  • עודדו יצירת רשת חברתית רחבה. סביר להניח שלא תוכלו למנוע מילדכם להתחבר עם אדם או קבוצה מסוימים, אבל תוכלו לספק לו הזדמנויות להכיר חברים נוספים דרך חוגי ספורט, תנועות נוער, אירועים בקהילה או פעילויות משפחתיות. קבלו בברכה את החברים של ילדכם כדי שתלמדו להכיר אותם.
  • עזרו לילדכם למצוא מוצא. אם ילדכם מרגיש לחץ חברתי להשתלב, עזרו לו לחשוב על דרכים לצאת מהפעילות בלי לאבד מכבודו. לדוגמה, הוא יכול להגיד לחבריו שעישון גורם לו לחוש ברע.

חשוב שילדכם יידע שביכולתו לשלוח לכם הודעה בכל פעם שהוא מרגיש לא בטוח וזקוק לטרמפ הביתה, בלי לחשוש שתכעסו.

לעודד חיפוש ריגושים בטוח

בני נוער צריכים לקחת כמה סיכונים כדי ללמוד על עצמם ולבחון את יכולותיהם. לא מומלץ לעטוף אותם בצמר גפן, כיוון שזה עלול להתנקם בכם. אם ילדכם מתלהב מריגושים, נסו לתעל את האנרגיה הזו לפעילויות בטוחות ובונות, כמו טיפוס על קירות, אמנויות לחימה, שיט או רכיבה אתגרית על אופניים. חלק מבני הנוער יגלו שהם אוהבים את הריגוש שבהופעה על במה או באמנות יצירתית.

אסטרטגיה נוספת היא לתת לילדכם אוטונומיה ועצמאות בחלק מהתחומים, כדי שיוכל לחקור את החופש שלו בלי למרוד. יכול להיות שלא תתלהבו אם הבת שלכם תופיע עם שיער כחול או תתלבש בבגדים קרועים, אבל אלה דרכים בטוחות להתנסות בדברים חדשים ושונים. למידע נוסף, קראו את המאמר על העברת אחריות לילדכם.

לקבל תמיכה בטיפול בהתנהגות מסוכנת

חיפוש אחרי ריגושים הוא חלק נורמלי למדי בהתבגרות, ורוב המתבגרים אינם מרחיקים לכת. אל תדאגו יותר מדי אם ילדכם חוזר הביתה לפעמים אחרי השעה שנקבעה. עם זאת, אם הוא עושה דברים שיש להם השלכות מסוכנות באופן קבוע – כמו להשתמש בסמים, ללכת מכות, לשתות או לעבור על החוק – כדאי שתשקלו לפנות לעזרה ותמיכה.

פנו לקבלת עזרה אם אתם חוששים שהתנהגותו נוטה להרס עצמי או עלולה להיות סימן לבעיה עמוקה יותר. מומלץ לבקש מרופא המשפחה הפניה לפסיכולוג, למרפאת מתבגרים או למומחה אחר לבריאות הנפש.

אם אתם מתקשים לדבר עם ילדכם על ההתנהגות המסוכנת, בקשו מקרוב משפחה או מחבר קרוב להעלות את הנושא. יש מתבגרים שמתקשים לדבר על נושאים רגישים כמו יחסי מין ושימוש בסמים עם ההורים שלהם, אך יסכימו לדבר עם מישהו אחר. אפשר גם לפנות ליועץ בית הספר.

מידע נוסף על התנהגות מסוכנת אצל מתבגרים

התנהגות מסוכנת משתנה בהתאם למגדר. בנים נוטים יותר ללכת מכות ולהיעדר מבית הספר, ובנות נוטות יותר לעשן.

חלק מבני הנוער נוטים יותר להתנהג בצורה מסוכנת. ישנם צעירים שנוטים לחפש התרגשות עזה יותר מאחרים, נהנים מהריגוש שבהרפתקה ורוצים להתנסות בחוויות חדשות ומסעירות.

אחרים מסתכלים על הסכנה מנקודת מבט שונה מזו של הוריהם, ולכן אינם רואים את הסכנה האמיתית במה שהם עושים. כשבני נוער יודעים שלפעולותיהם יהיו השלכות שליליות, הם עוצרים יותר לחשוב על הפעולה (אף שלא בטוח שבאמת ישנו את התנהגותם).

חלק מבני הנוער מושפעים מאוד מחברים ומהצורך שלהם להשתלב בקבוצה, ולכן הם עושים את מה שנחשב “נורמלי” בקבוצתם. אחרים רוצים דווקא לעשות הצגות, להרשים, להשוויץ או להיות שונים. בני נוער פופולריים, המהווים גורם בעל השפעה על התנהגות חבריהם, נמצאים בסיכון גדול אף יותר להימצא במצבי סיכון. למעשה, בני נוער לוקחים פי שניים יותר סיכונים כשהחברים שלהם בסביבה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

בעיות שיניים אצל ילדים בתחילת גיל ההתבגרות, בני 9-11

Posted on by ד"ר הדס כץ

חריקת שיניים

אין צורך לטפל בחריקת שיניים מזדמנת שאינה גורמת לבעיות. אך כדאי לפנות לרופא השיניים אם החריקה ממשיכה – היא עשויה לגרום לכאבי ראש, כאבים במפרקי הלסת, כאבי שיניים, או לשחיקת השיניים.

אפשר להיעזר בסד לילה או מגן לשיניים, שמגן עליהן מפני החריקה וההידוק.

פגיעות בשיניים

ילדכם עלול לסבול מפגיעות בפנים ובשיניים כשהוא רץ, מטפס, רוכב על אופניים וכדומה. כדאי לפנות לרופא שיניים מומחה לילדים אם ילדכם מקבל מכה בשיניים או בפנים. יש לשים לב לדימום, מצב החניכיים, שינויים במנח השן, בתפקוד וכן באם השן משנה צבע.

אם אחת משיני החלב של ילדכם יוצאת החוצה בגלל מכה, לא מקובל להחזיר שן כזאת למקומה אך מאוד חשוב להגיע לבדיקה אצל רופא שיניים לילדים. זאת כיוון ש הדבר יכול להשפיע רבות על התפתחות ובקיעה השן הקבועה.

אובדן שן קבועה הוא מצב חמור יותר. הנה הדברים שחשוב לבצע:

  • מצאו את השן.
  • החזיקו אותה בחלקה העליון (בכתר), ולא בשורש.
  • אם השן מלוכלכת, טבלו אותה בחלב או בסיילין (תמיסת מי מלח) למשך כמה שניות.
  • אל תתנו לה להתייבש.
  • החזירו מיד את השן לשקע שלה בפה.
  • החזיקו את השן במקום באמצעות נשיכה של ילדכם על האזור. בקשו מילדכם לנשוך מעט את המקום באמצעות ממחטה או פיסת בד.
  • פנו לרופא  שיניים מומחה לילדים  מיד – הזמן דוחק, ולכן כדאי לראות רופא במהירות האפשרית. משך הזמן עד לטיפול מיטבי – הוא קריטי ומשפיע באופן מוחלט על הצלחת הטיפול.

אם מסיבה מסוימת אינכם יכולים להחזיר את השן לשקע – למשל, כיוון שילדכם מחוסר הכרה – השקיעו את השן בחלב או בתמיסת מי מלח ופנו מיד לרופא השיניים.

אם ילדכם שובר או סודק שן, שמרו את חתיכת השן ואחסנו אותה בחלב. פנו לרופא השיניים במהירות האפשרית.

מגני פה

אם ילדכם משחק בענף ספורט כלשהו, כדאי לתת לו להשתמש במגן פה מגיל צעיר. ישנם שלושה סוגי מגני פה:

  • מוכנים מראש
  • “boil and bite” – מגני פה שמתעצבים בהתאם לשיניים וללסת של ילדכם
  • מותאמים אישית, שנעשים על ידי אנשי מקצוע. מגני הפה הללו מספקים את ההגנה הטובה ביותר כיוון שהם מתאימים בדיוק למבנה הלסת והשיניים של ילדכם.

מגני הפה צריכים:

להיות עבים מספיק (4 מ”מ) כדי לספק הגנה מפני פגיעה

  • להתאים בנוחות
  • להיות חסרי טעם וריח
  • לאפשר נשימה ובליעה רגילות
  • לאפשר דיבור רגיל.

כדי לשמור על מגן הפה במצב נקי ובמצב טוב, ודאו שילדכם:

  • רוחץ אותו היטב לפני כל שימוש, ומצחצח אותו עם משחת שיניים שאינה שורטת אחרי השימוש
  • מנקה אותו מדי פעם במי סבון, ורוחץ אותו היטב לאחר מכן
  • נושא אותו במיכל מאוורר
  • אינו משאיר אותו בשמש או במים חמים.

קחו את מגן הפה לכל ביקור של ילדכם אצל רופא השיניים, כדי לוודא שהוא עדיין מתאים היטב. סביר להניח שיזדקק למגן חדש כשפיו יגדל וכשהשיניים הקבועות יתחילו לבקוע. יש להשתמש במגן הפה בזמן אימונים ומשחקים שבהם יש סכנה לפגיעה או לנפילה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

להשתמש בשירותי בייביסיטר

Posted on by עדנה ברונשטיין

למצוא בייביסיטר

אם אתם מחליטים לשכור בייביסיטר, חשוב לבחור את האדם המתאים לתפקיד. אם בן משפחה או חבר קרוב שאתם סומכים עליו אינם יכולים לשמור על ילדכם, חשבו על האפשרויות הבאות:

  • שאלו הורים אחרים שאתם מכירים או בדקו בקבוצת ההורים השכונתית בפייסבוק אם הם מכירים בייביסיטר טובה – מישהי שהשתמשו בשירותיה בעבר והיו מרוצים.
  • אם ילדכם הולך למסגרת חינוכית פורמלית, תוכלו לשאול את הצוות אם יש מי שמעוניין לעשות בייביסיטר אחרי שעות העבודה, במידה והדבר מותר.
  • בדקו את לוחות המודעות בגן, בבית הספר הקרוב, במתנ”סים, באוניברסיטאות ובספריות. אפשר גם לבדוק בעיתון המקומי או ברשת. אם אינכם מכירים את הבייביסיטר, בדקו היטב אם יש לה ניסיון והמלצות. אם היא אינה מציעה לכם המלצות, אל תשכחו לבקש.

החברים שלכם או הורי החברים של ילדיכם יכולים לשמש כבייביסיטרים מצוינים. אפשר לערוך הסדרי בייביסיטר שונים. למשל, תוכלו לשלם להם את התעריף הנהוג, או לנסות לעשות החלפות – אתם שומרים על ילדיהם, ובתמורה הם שומרים על ילדיכם. אפשר גם להקים או להצטרף לקבוצת בייביסיטר עם הורים אחרים. סביר שהילדים שלכם ירגישו יותר בנוח עם אדם שהם מכירים.

מה לחפש בבייביסיטר

בייביסיטר טובה היא מישהי שאתם סומכים עליה מספיק כדי להשאיר איתה את ילדכם, ושכולכם מסתדרים איתה. כדאי לבדוק אם יש לה ניסיון בטיפול בילדים בני גילו של ילדכם. בדקו אם יש לה המלצות, וודאו שיש לה ניסיון מוכח בטיפול בילדים.

כדאי לשקול גם עניינים פרקטיים כמו מידת הזמינות שלה. אם אתם זקוקים לבייביסיטר בימי שישי בערב, סביר להניח שלא כדאי לבקש מהבת המתבגרת של החברים אם תוכל לעזור. בדומה לכך, אם אתם בדרך כלל זקוקים למישהי בהתראה קצרה, אל תסמכו על הדודים העמוסים. מעל לכל, הילד שלכם נמצא בעמדה הטובה ביותר להחליט אם הבייביסיטר מתאימה לו ולמשפחה.

תינוקות, ילדים צעירים וילדים גדולים יותר זקוקים לסוגים שונים של טיפול. אם אתם שוכרים בייביסיטר שצריכה לטפל בתינוק, חשוב וחיוני שיהיה לה ניסיון בטיפול בתינוקות. באופן כללי, ככל שהילד צעיר יותר, כך חשוב יותר הניסיון שהבייביסיטר מביאה עימה. שימו לב: אם הבייביסיטר בת פחות מ-18, אתם אחראים גם לשלומה וגם לשלום ילדכם במקרה שמשהו משתבש.

כשהבייביסיטר מגיעה: צ’קליסט

כדאי להקדיש זמן ולהציג את הבייביסיטר בפני המשפחה והבית. כמו כן, תנו לה את כל המידע הדרוש לטיפול בילדכם. הנה רשימת דברים בתור התחלה.

עבור הבייביסיטר

  • הראו לה את הבית. הסבירו לה על המפתחות והמנעולים, מערכות הקירור או החימום בבית והיכן נמצא הטלפון.
  • השאירו לה שמיכה, כרית וחטיפים, והוראות לשימוש בטלוויזיה ובדי.וי.די.
  • אמרו לה לאן אתם יוצאים ומתי בערך תחזרו. השאירו לה את מספר הטלפון הנייד שלכם, ומספר טלפון של מבוגר אחר שאתם בוטחים בו, שנמצא באיזור, למקרה שאינכם זמינים.

עבור רווחתו של ילדכם

  • במידת הצורך, הסבירו לבייביסיטר על מתן תרופות לילדכם. ידעו אותה בנוגע לכל עניין רפואי – לדוגמה, מה לעשות אם יש לו התקף אסתמה.
  • הסבירו לה על אלרגיות או רגישויות למזון, או על המזון שאסור לאכול בבית.
  • אמרו לה מה לעשות אם ילדכם מוטרד ובוכה או מתעורר בלילה אחרי שהלך לישון.

שגרות, כללים והתנהגות

  • ספרו לבייביסיטר על השגרות השונות שנהוגות בבית, ובעיקר אלה הקשורות לארוחות, לזמני מנוחה ולשעת ההשכבה.
  • הסבירו לה כיצד להתמודד עם התנהגות מאתגרת, למשל, מה לעשות אם ילדכם מסרב ללכת למיטה.
  • הסבירו את כללי הבית שקשורים אליו, למשל – מותר לאכול ליד השולחן בלבד, אסור לצפות במסכים אחרי השעה שש בערב.
  • הציגו את הכללים שנוגעים לרכוש ולבית עצמו, למשל, אסור לאכול בסלון, אסור לעשן בבית ואסור לשתות אלכוהול.
  • אמרו לה אם אינכם מעוניינים שתעשה פעולות מסוימות, כמו לרחוץ את הילד או לצאת לנסיעה במכונית.

בטיחות

  • אם הבייביסיטר רוחצת את ילדכם, הסבירו לה על כללי בטיחות באמבטיה, טמפרטורת מים בטוחה ועל כך שאסור לה לעזוב את הילד לבד.
  • אם ילדכם אוכל את ארוחת הערב עם הבייביסיטר, הזכירו לה להשגיח עליו במטבח ובזמן הארוחה. כמו כן, עליה להרחיק ממנו משקאות חמים.
  • תנורים וכיריים – אם אתם מאשרים לה להשתמש במכשירים הללו, הסבירו כיצד להשתמש בהם כהלכה.
  • ודאו שהיא מכירה את כללי הבטיחות בשינה.
  • אם הבייביסיטר עתידה להשתמש בעגלה שלכם, הסבירו לה כיצד לפתוח אותה ולהשתמש בה.
  • אם מותר לה לנהוג ברכבכם, ודאו שהיא מכירה את כללי הבטיחות ברכב. אם הרכב שלה, ודאו שיש לה מושב מתאים לילדכם.

במקרה חירום: הציגו בבירור את מספר החירום שאליו עליה להתקשר, וגם את מספרי הטלפון של המוקד הרפואי ומידע על הרעלות. הראו לה היכן אתם מחזיקים ערכת עזרה ראשונה, מטף לכיבוי שריפות ופנסי חירום.

להכין את ילדכם לבייביסיטר

גם ילדים שרגילים לבלות בנפרד מכם עלולים להתנגד לכך שאתם יוצאים ומשאירים אותם עם בייביסיטר. נסו את הצעדים הבאים:

  • מומלץ לקיים מפגש מקדים עם הבייביסיטר בנוכחותכם. הזמינו אותה להיכרות קצרה עם הילד בזמן שאתם נמצאים בבית. תוכלו לבחון את התקשורת שלה עם הילד וכן להרגיל את ילדיכם לנוכחותה.
  • הודיעו מראש. ביום שבו הבייביסיטר מגיעה, ספרו לילדכם שמישהי אחרת תשמור עליו הערב, וכמה זמן.
  • הכינו פעילויות מיוחדות או מזון מיוחד. אם הבילוי עם הבייביסיטר כולל פעילות מיוחדת, הוא יהפוך למשהו שילדכם יצפה לו.
  • תנו לילדכם להיות המארח. ילד גדול יותר ייהנה לעזור ולהראות לבייביסיטר את המקום – להראות לה כיצד להפעיל את הטלוויזיה, או אפילו להסביר לה כמה מהכללים המשפחתיים.
  • תנו לילדכם משהו שיוכל להראות לבייביסיטר. ילדים צעירים ישמחו להראות לבייביסיטר משהו מיוחד או חשוב – כמו בובה, ציור או תמונה שהם אוהבים. הצגת הפריט המיוחד תאפשר לה לפתוח במשחק או בשיחה שיקלו על הרגעים הראשונים.
  • תמיד היפרדו מילדכם כשאתם הולכים. מפתה להתגנב החוצה כשהבייביסיטר מסיחה את דעתו של ילדכם באמצעות משחק, אך הוא עלול להיות מוטרד מאוד ברגע שיבחין שאינכם שם. אמרו לו מתי תחזרו הביתה, והתקשרו לבייביסיטר להודיע במקרה שתאחרו. לפעמים ילדכם יירגע אם תגידו לו שתתנו לו נשיקת לילה טוב כשתחזרו, גם אם יישן עד אז.

חששות בנוגע לבייביסיטר

אם יש לכם חששות בנוגע להתנהגותה של הבייביסיטר, יש לכם כמה אפשרויות:

אפשר לדבר איתה על החששות ולהודיע לה למה אתם מצפים, או להגיד לה שמעתה והלאה תשתמשו בשירותיה של מישהי אחרת.

אם אתם חושדים שהתנהגותה מזיקה לילדכם – צעקות מוגזמות, מכות או התעללות גופנית אחרת – יש לכם כל זכות שבעולם לבקש ממנה ללכת. מומלץ לדווח על התנהגותה לאדם שהמליץ לכם עליה, ואפשר לשקול אם לדווח על מעשיה למשטרה.

*לתשומת ליבכם: מאמר זה כתוב בלשון נקבה, אך הכוונה היא לבייביסיטר משני המינים

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

בני נוער במצוקה או במצבי סיכון

Posted on by אביטל רעם

בני נוער במצוקה: מה תקין, מה לא

כשמדובר בהתנהגות בני נוער, קשה לפעמים לדעת מה נורמלי ומה לא. ילדים מתפתחים בקצב שונה מבחינה גופנית, רגשית ומנטלית. הדימויים של בני נוער במדיה אינם מתאימים תמיד לאופן שבו רוב המתבגרים מתנהגים באמת.

חלק מתפקידו של ילדכם בשנות ההתבגרות הוא ללמוד כיצד להפוך לעצמאי יותר, ולבחון כמה מהגבולות והמגבלות שמוצבים בפניו. יש ילדים, ובעיקר ילדים שיש להם אחים גדולים, שמתחילים  להתנהג בחוצפה כבר בגיל עשר (ואפילו פחות!). אחרים עושים זאת בסביבות גיל 15 ואפילו מאוחר יותר, ויש כאלה שמדלגים על השלב הזה לגמרי. אולי תשמעו כמה סיפורי אימה, אבל משפחות רבות עוברות את השלב הזה בלי בעיות מיוחדות.

שינויים בהתנהגות ובגישות

ייתכן ששמתם לב שילדכם רוצה לצאת מתי שהוא רוצה, ואינו רוצה לספר לכם לאן. הוא מבקש פרטיות רבה יותר, לא מתקשר איתכם כבעבר ומשקיע הרבה יותר במראה שלו, בבגדים ובשיער. ייתכן שיפסיק להתעניין בתחביבים שאהב פעם, בחוגי ספורט או בפעילויות משפחתיות, וירצה פחות לעשות את שיעורי הבית.

במקרים רבים הוא מוטרד מאוד ממה שהחברים שלו חושבים עליו, מה הם רוצים לעשות ומהרכוש החומרי שיש או אין להם. הוא רוצה להיות בקשר עם החברים ללא הפסקה בטלפון, בסמסים או ברשתות החברתיות, וסביר להניח שיתחיל להביע עניין במערכות יחסים רומנטיות וביחסי מין – למשל, נשיקות ומזמוזים. נוסף על כך, יכול להיות שיתנסה בשתיית אלכוהול, עישון או התנהגות שמפרה את החוק כמו גנבה.

מוחם של מתבגרים נמצא בתהליכי התפתחות. החלקים במוחם שאחראיים על שליטה בדחפים אינם מבשילים לגמרי עד גיל 25. משמעות הדבר היא שבני נוער צפויים לקבל החלטות אימפולסיביות ורגשיות בלי לעצור ולחשוב על ההשלכות.

לעזור לילדכם להפוך לעצמאי

כהורים לנער מתבגר, חלק מתפקידכם הוא “לשחרר” ולהעביר יותר אחריות לילדכם. אך טבעי שתדאגו. אחת הדרכים להפיג את הדאגה היא להתמקד בדברים החיוביים שיאפשרו לכם לתמוך בעצמאותו הגוברת של ילדכם.

חשבו כיצד יוכל ילדכם להישאר מחובר אליכם ולשאר המשפחה. שמשו דוגמה חיובית ותחזקו מערכות יחסים חיוביות כדי להעלות את ההערכה העצמית ואת תחושת השייכות שלו. עודדו את ילדכם להשתתף בפעילויות קהילתיות, למשל, שבונות ביטחון עצמי ומיומנויות שיעזרו לו בהשכלה ובתעסוקה מאוחר יותר כמו לדוגמא הדרכה בתנועת נוער.

סימני מצוקה מוקדמים

רוב בני הנוער מחפשים חוויות חדשות כחלק מההתבגרות, ויש כאלה שעושים זאת יותר מאחרים. אבל לפעמים, התנהגות כזו עלולה לסכן את ילדכם ולהוות סימן מקדים למצוקה.

שימו לב אם ילדכם:

  • נעדר משיעורים או מימים שלמים בבית הספר, באימון או בעבודה
  • אינו מכין שיעורי בית, מקבל תוצאות נמוכות מהרגיל ומתחיל להיכשל בנושאים שונים בבית הספר
  • מתנהג בחוצפה ובאגרסיביות כלפי ההורים, המורים ומבוגרים אחרים או בני משפחה
  • אינו חוזר הביתה בזמן שהוסכם, נשאר בחוץ כל הלילה ואפילו בורח מהבית
  • נראה כאילו שתה או נטל סמים
  • נתפס עם חברים שמחפשים ריגושים מסוכנים
  • מקיים יחסי מין לא מוגנים
  • אינו נפגש עם חברים כלל ונראה מבודד. היו ערים להצקות ולחץ או נידוי חברתי
  • נראה מדוכא או בחרדה
  • נמנע מחברת המשפחה והחברים ומבלה את כל היום והלילה בחדרו או באינטרנט.

אם תפעלו עכשיו, תוכלו לעזור לילדכם לחזור לדרך הנכונה. לא בהכרח צריך ‘לרדת עליו חזק’. עדיף לקחת צעד אחורה, להירגע, לשבת יחד לדבר ולהסביר בבירור איך כדאי לטפל במצב. לפעמים תצטרכו אפילו לפנות לקבלת עזרה מקצועית לכם ולילדכם גם יחד.

חשוב מאוד לשים לב האם חל שינוי דרסטי בהתנהגותו של ילדכם ולברר האם עומד מאחורי שינוי זה אירוע טראומטי כלשהו. במידה וכן, פנו לסיוע של איש מקצוע במהירות האפשרית.

בני נוער במצוקה: בעיות התנהגות קשות

סימני מצוקה מוקדמים עלולים להתפתח להתנהגות מדאיגה מאוד. למשל:

  • היעדרות מלאה מבית הספר, אירועי ספורט, אימונים או עבודה
  • נוכחות נדירה בבית, ללא מקום קבוע להישאר בו
  • רמת עצבנות או נסערות גבוהה
  • שמירה על רמה נמוכה מאוד של היגיינה, בריאות ומראה חיצוני
  • שהייה בחברת אנשים או מבוגרים צעירים שמשתמשים בסמים או בעלי היסטוריה פלילית משמעותית
  • בילוי זמן רב במקומות ציבוריים
  • הצגת סימנים של שימוש יומיומי או קבוע בסמים – לדוגמה, תסמיני גמילה או הזדקקות לסכומי כסף גדולים ללא סיבה
  • הסתבכות עם המשטרה
  • הצגת סימנים של בעיות הקשורות לבריאות הנפש – לדוגמה, דיכאון עמוק, פרנויה, חוסר היגיון קיצוני, ראיית דברים שאינם במציאות, בעיות אכילה, בידוד חברתי קיצוני או הימנעות מהחברה
  • קיום יחסי מין לא מוגנים תוך הסתכנות בהיריון בגיל הנעורים או קבלת והעברת מחלות מין
  • איומים אובדניים או סימנים לפגיעה עצמית

אם ילדכם במצוקה או בצרה, אתם עשויים לחשוב שזה באשמתכם, אך ישנם גורמים רבים שמשפיעים על התנהלותו של ילדכם בחייו – אישיותו, בריאותו הפסיכולוגית, החברים והקהילה. ככל שילדכם גדל, עליו לקחת אחריות רבה יותר על עצמו ועל החלטותיו.

להתערב בשלב מוקדם

אם ילדכם מראה סימני מצוקה מוקדמים, מומלץ להתערב בשלב מוקדם כדי למנוע הידרדרות. חשבו על הגישה שלכם להורות, על אסטרטגיות המשמעת שבהן אתם משתמשים וכיצד אתם וילדכם מסתדרים זה עם זה. חשוב מאוד לנהל עם ילדכם דיאלוג, להכיר בצרכיו ולהבהיר לו שאתם דואגים לשלומו הפיזי והנפשי. אם תנהלו את השיחה המורכבת הזו באופן שאינו תוקף או שופט, יהיה יותר סיכוי להידברות ולהשפעה על ילדכם, ופחות התבצרות והתרחקות מצידו.

שוחחו עם בני משפחה אחרים, חברים שיש להם מתבגרים בבית או הורי החברים של ילדכם, כדי ללמוד מניסיונם ולראות כיצד הם מתמודדים עם ילדיהם. כמו כן, ניתן לקבל מידע וייעוץ משירותי הייעוץ למשפחה ולצעירים בקהילה או בבית הספר.

כדאי לדבר גם עם ההורה השני או המטפל של ילדכם. חשבו יחד על גבולות ששניכם מסכימים עליהם ויכולים לשמור עליהם בעקביות, כדי שתוכלו לראות שינוי בהתנהגותו של ילדכם.

כמו כן, דברו על הגבולות הללו עם ילדכם, וגם על התוצאות של הפרתם. אם תתנו לילדכם אפשרות להשפיע מעט על הכללים, סביר יותר להניח שיתנהג לפיהם. כדאי לחשוב על האופן שבו תדברו עם ילדכם על התנהגותו; אולי עדיף לבקש ממבוגר אחר לדבר איתו. בכל מקרה, ילדכם צריך לשמוע שאתם דואגים לו ולמעשיו. עם זאת, שימו לב: אם אתם רוצים שילדכם יקשיב לחששות שלכם, עליכם להישאר רגועים ולהסביר את עצמכם.

בסופו של דבר, ילדכם הוא שאחראי לבריאותו, לרווחתו ולעתידו. עזרו לו לראות שהוא זה ששולט בהחלטותיו, ושביכולתו להפוך החלטות גרועות להחלטות טובות. שמשו דוגמה אישית והראו לו כיצד אפשר למצוא פתרונות חיוביים לבעיות, לטפל ברווחתו האישית ולקבל עזרה מבחוץ בעת הצורך. היו עבורו כתובת נגישה וקרובה, אך גם סמכותית. תוכלו לקרוא עוד על חשיבות ההורים לבני הנוער ועל שמירה על קשר חיובי איתם.

מומלץ:

  • לעמוד במילה שלכם ולהוציא לפועל את התוצאות שאתם וילדכם הסכמתם עליהם אם לא התנהג בהתאם
  • לאפשר ל”תוצאות הטבעיות” להגיע גם מגורמים אחרים כמו בית הספר, המשטרה ואחרים
  • להמשיך לחפש דרכים להקל את הלחץ שילדכם מרגיש, ולבלות איתו זמן רגוע ומהנה
  • לנסות לשתף פעולה עם בית הספר והורים אחרים כדי להתמודד עם התנהגותו, ולהוציא לפועל את התוצאות למעשיו גם מחוץ לבית
  • לעודד את ילדכם לבקש עזרה כשהוא נמצא בתקופה קשה
  • להשתמש בשבחים תיאוריים לחיזוק התנהגות טובה

ולא משנה מה, אמרו לילדכם שאתם אוהבים אותו – גם אם אינכם אוהבים את התנהגותו.

דברו עם הורים נוספים כדי לגלות אם התנהגותו של ילדכם דומה במידה זו או אחרת להתנהגותם של ילדים אחרים, ולקבל תמיכה ועצות מועילות.

לעזור לבני נוער במצוקה

בזמן הקרוב, כשאתם וילדכם תעבדו יחד לשינוי התנהגותו, כדאי לשנות את התקוות והציפיות שאתם תולים בו. כדי להקל את הלחץ, היו ריאליסטיים ושימו לכם למטרה לשנות דברים קטנים לטובה לאורך זמן. יכול להיות שתצטרכו לחשוב על הגבולות שאתם מציבים לעצמכם ועל רמת התמיכה שביכולתכם לתת לילד.

המשיכו לפעול לפי האסטרטגיות שצוינו קודם, אך פנו גם לקבלת עזרה מקצועית. דברו עם רופא הילדים, היועץ בבית הספר, המורה או אנשי צוות אחרים, שיוכלו להציע אסטרטגיות נוספות ולתת עצות מועילות. זכרו- הפנייה לעזרה, כמו גם להדרכת הורים, היא נורמלית, ותסייע לכם להיטיב את מצב ילדכם ואת מצבכם כאחד.

היכן לקבל עזרה

אנשים צעירים נוטים שלא לבקש עזרה מרופאים או מהשירותים הפורמליים. הם מעדיפים לדבר עם חברים או עם מבוגר שהם סומכים עליו. עודדו את ילדכם לבקש עזרה בכל זאת והראו לו לאן יוכל לפנות. אם אינו רוצה לדבר איתכם, הציעו לו לדבר עם אנשים אחרים כמו דודים או דודות, חברי משפחה קרובים, יועץ בבית הספר, רב, רופא הילדים או המשפחה או קו תמיכה לנוער במצוקה כמו ער”ן, בטלפון 1200.

מומלץ לפנות לקבלת עזרה בעצמכם, ולבקש מידע וייעוץ מארגונים מתמחים שונים, או תמיכה מהורים או חברים שעברו חוויות דומות, ויכולים להבין אתכם לחלוק רעיונות ותקוות.

אם אתם חוששים מבעיה רצינית, כמו שימוש באלכוהול או בסמים, מין לא מוגן או חשש לבריאות הנפש והרווחה הכללית של ילדכם, אתם חייבים לפעול. אם אתם חושבים שילדכם נמצא בסכנה מיידית ועלול לפגוע בעצמו או במישהו אחר, התקשרו לאחד ממוקדי החירום או קחו אותו לחדר המיון בבית החולים הקרוב אליכם.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

חשיבה חיובית: תרגיל

Posted on by דר' חוה גדסי

חשיבה חיובית, מחשבות חיוביות

קל להעביר זמן רב בחשיבה על איך הדברים השתבשו. אף שכולנו יכולים ללמוד מטעויות, אין טעם לבלות זמן רב מדי בחשיבה על הדברים השליליים, כיוון שהמחשבות עלולות לגרום לדאגה וללחץ. כאן נכנסות לפעולה החשיבה החיובית והמחשבות החיוביות.

תרגיל לחשיבה חיובית

תרגיל זה יעזור לכם להתרגל לבלות זמן רב יותר בחשיבת מחשבות חיוביות על דברים שהצליחו ומדוע. אנשים שמתרגלים חשיבה חיובית אומרים שהם מרגישים שמחים יותר, מודאגים פחות ועצובים פחות.

  1. כל ערב במהלך השבוע הבא, הקדישו 15-10 דקות לפני השינה לכתיבת שלושה דברים שהצליחו היום, ומדוע. זה יכול להיות משהו פשוט כמו, “אח שלי חייך אליי הבוקר”, או משהו גדול יותר – לדוגמה, “היום הצלחתי לסיים משימה ענקית שהדאיגה אותי”.
  2. מתחת לכל דבר שהצליח, כתבו מה עשיתם כדי לגרום לו להצליח. למשל, מתחת ל”אח שלי חייך אליי הבוקר”, כתבו, “חייכתי אליו והוא חייך בחזרה”.
  3. בהתחלה זה ייראה לכם קצת מוזר, אבל זה ישתפר. נסו לעשות זאת במשך שבוע. בדקו את הרשימות שלכם בסוף השבוע.
  4. שתפו את התרגיל הזה עם משפחה וחברים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

להיות סבא וסבתא

Posted on by עדנה ברונשטיין

להפוך לסבא ולסבתא

משפחות משתנות. ילדים גדלים, עוזבים את הבית, מתאהבים ומביאים לעולם ילדים משלהם. התינוק הקטנטן שלכם, הפעוט המתוק והמתבגר המתסכל הוא הורה בעצמו עכשיו – ואתם סבים וסבתות. איך זה קרה?

כשסבים וסבתות נשאלים על הנכדים שלהם, הם מספרים בעיקר על השמחה שהם שואבים מלאהוב ולהיות נאהבים, מצפייה בילדים גדלים ומהאפשרות לחיות בעצמם דרך הנכדים. אחד הדברים הנפלאים בהפיכתכם לסבא ולסבתא הוא האפשרות לאהוב ולדאוג לנכד שלכם בלי האחריות הנלווית.

התפקיד שלכם

אתם אלה שמחליטים מה יהיה תפקידכם כסבא וסבתא. יכול להיות שתרצו להיות מעורבים מאוד בגידול הילדים, או לקחת את העניינים לאט יותר בהתחלה.

סבים וסבתות רבים מגלים שהגעתו של הנכד לעולם מעניקה להם תחושת תכלית חדשה – אך עליהם להבין עם עצמם היכן עומד הגבול בינם לבין ההורים הטריים. כדי להקל על הדברים, כדאי לדבר בפתיחות ובכנות על התפקידים והציפיות שלכם כסבא וסבתא. סבים וסבתות ממלאים תפקיד משמעותי בתמיכה בהורי הנכד. התמיכה יכולה לנוע מפעולות פרקטיות – כמו לבשל ארוחות – ועד הקשבה לדאגות ולחששות.

ייתכן שתרצו להשתתף בטיפול בנכד וייתכן שלא, וזה בסדר גמור. הכי חשוב להגיד בבירור מה תוכלו לעשות ומה לא תוכלו לעשות.

אם הוריו של הנכד אינם יכולים לטפל בו, יכול להיות שתהפכו לאומנת קרובי משפחה. מקרה כזה יציב בפניכם כמה אתגרים, אך גם המון יתרונות.

מה תרגישו

סבים וסבתות רבים נדהמים ומתענגים על ההנאה, השמחה והאהבה שהנכדים החדשים מכניסים לחייהם. הקשרים המיוחדים שיכולים להתפתח ביניכם לבין הנכדים עשויים להוביל למערכת יחסים נפלאה ומתגמלת מאוד.

אבל לא תמיד הכל ורוד. על פי ההערכה של ארגון “משפחה חדשה”, כ-300,000 סבים וסבתות בישראל נתקלים בבעיה כלשהי עם הורי הנכדים שלהם. לעיתים, הבעיות מובילות לנתק בין הנכדים לבין הסבים והסבתות. יש סבים וסבתות שעברו תקופה שבה לא הסתדרו היטב עם הורי הנכדים, אך הצליחו לעבור אותה.

כדאי לשמור על ערוצי התקשורת המשפחתיים פתוחים ומכבדים, כדי שתוכלו לדון בבעיות עם הורי הנכד, ובעיקר אם אתם מודאגים בגללו. נסו שלא להתערב במקומות שאינם דורשים את התערבותכם או אם לא התבקשתם לכך.

מערכות היחסים שלכם

לעיתים קרובות, נכדים חדשים מחזקים ומקרבים את מערכות היחסים בתוך המשפחה. מלבד זאת, למערכות היחסים בין הסבים והסבתות לבין הנכדים עשויה להיות השפעה חיובית מאוד על התפתחות הילדים. מחקרים בינלאומיים שונים הראו כי ילדים שנהנו ממערכת יחסים חמה עם סבא או סבתא מתאוששים טוב יותר מהעליות והירידות בחיים. הדבר נכון לכל המשפחות, אך בעיקר לילדים במשפחות בסיכון גבוה – לדוגמה, ילדים עם מוגבלויות וילדים במשפחות אחרי פרידה.

גם מערכות היחסים יכולות להשתנות, וייתכן שתגלו שמקומכם כסבא וסבתא הוא משמעותי מאוד כשילדכם מתמודדים עם פרידה או גירושים. מתן תמיכה לנכד ולהוריו בתקופות כאלה תעזור לכולם להסתגל לשינויים.

לטפל בעצמכם

רוב הסבים והסבתות עדיין בריאים ופעילים כשנכדיהם צעירים, אך לחלקם יש בעיות בריאותיות. נוסף על היותכם סבא וסבתא, יש לכם בוודאי מחויבויות אחרות – למשל, עבודה, טיפול בהורה קשיש או סתם צורך ליהנות מזמנכם הפנוי.

חשוב לטפל בעצמכם ולהמשיך בשגרת התעמלות קבועה, מנוחה ותזונה בריאה, כדי שתוכלו לעמוד בקצב של הנכדים ופשוט ליהנות מהחיים.

טיפים: איך להיות סבא וסבתא

הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם לשמור בתפקידכם כסבא וסבתא:

  • לפני שהנכד שלכם נולד, דברו עם ההורים לעתיד על רגשותיכם. הקשיבו למה שהם חושבים על תפקידכם וכיצד תוכלו לעזור, וספרו להם מה אתם חושבים. הפגינו עניין וספרו להם מה הציפיות שלכם ומה תוכלו לעשות.
  • אף אחד לא מרוויח אם תשחקו את עצמכם עד כלות. לכן, היו חיוביים בנוגע לתרומה שתוכלו לתת, אבל גלויים וכנים – ספרו לילדיכם על מצבכם הבריאותי, על רמות האנרגיה שלכם ועל המחויבויות האחרות שלכם.
  • ברגע שנכדכם יגיע לעולם, הדברים עשויים להשתנות. ייתכן שההורים החדשים יזדקקו למעט יותר עזרה או להפך – לזמן ביחידות עם התינוק שלהם, כדי לגלות את עצמם כהורים.
  • אם יש לכם כמה נכדים, התייחסו לכל אחד מהם כאל אדם נפרד כדי שירגישו כמה הם מיוחדים בעיניכם.
  • משחק ובילוי עם הנכד יעזרו להתפתחותו. אחד המחקרים הראה קשר בין התפתחות המוח של ילדים בני שבעה חודשים לבין ההזדמנויות שקיבלו לפגוש ולשחק עם הסבים והסבתות שלהם באופן קבוע.
  • עם המשך התבגרותכם, או אם יש לכם בעיות בריאותיות שונות, ייתכן שתצטרכו להתאים את המפגשים עם הנכדים ולמצוא פעילויות שקטות יותר. אפשר למשל לקרוא יחד, או לשחק במשחקי קופסה.
  • הרפו מעט מהסטנדרטים הקשוחים שלפיהם אתם מנהלים את משק הבית שלכם. הרחיקו חפצים יקרים. זה יאפשר לכם ליהנות מהזמן עם הנכדים. מניסיונכם כהורים, אתם יודעים כמה קצרות השנים האלה.
  • מושגי גידול הילדים והמחקרים בוודאי השתנו מאז שילדיכם היו צעירים. תוכלו לקרוא עוד על המושגים הנוכחיים במאמרים לטפל בעצמכם, התפתחות ילדים: חמש השנים הראשונות, שינה, התנהגות, משמעת ועוד.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

בריונות ברשת: כיצד לזהות את הסימנים ולעזור לילדכם

Posted on by ד"ר טל שניר

כיצד לזהות בריונות ברשת

קשה לזהות בריונות ברשת, כיוון שרבים מהאנשים הצעירים שנפגעים ממנה אינם מבינים מה קורה בהתחלה. לפעמים הם חשים מבוכה ואינם רוצים לספר למורים או להורים. לעתים הם מפחדים שהמצב יחמיר אם מבוגר ינסה לעשות משהו, או חוששים לאבד את זכויות השימוש במחשב שלהם או בטלפון הנייד.

אם אתם חושבים שילדכם נפגע מבריונות ברשת, חפשו שינויים בחיי החברה שלו בבית הספר, באופן השימוש שלו בטכנולוגיה, ברגשותיו ובהתנהגותו. זכרו שאתם מכירים את ילדכם ואת התנהגותו הרגילה, גם אם קשה לכם לעמוד בקצב של הטכנולוגיות שבהן הוא משתמש והדרכים השונות שבהן עלולה להתרחש בריונות ברשת. באפשרותכם להוריד ולהתקין מגוון אפליקציות המדווחות לכם בזמן אמת על תוכן פוגעני העולה תוך שימוש של ילדכם בפלאפון או במחשב.

הנה כמה סימני אזהרה לבריונות ברשת.

בית הספר וחיי החברה

ילדכם:

  • מסרב ללכת לבית הספר
  • מתחיל לקבל ציונים נמוכים מהרגיל
  • אינו רוצה לפגוש חברים
  • אינו רוצה להשתתף באף אחת מפעילויות הספורט או הפעילויות האחרות שנהג להשתתף בהן
  • נמנע מפגישות קבוצתיות.

שימוש בטכנולוגיה

ילדכם:

  • מוטרד במהלך הגלישה באינטרנט או אחריה
  • מבלה זמן רב יותר מהרגיל ברשת, או מסרב להשתמש במחשב או בסמארטפון לגמרי
  • מפסיק את מעשיו במחשב כשאתם עוברים לידו.

רגשות והתנהגות

ילדכם:

  • מצוברח יותר מהרגיל
  • חווה שינויים ניכרים בהתנהגות, בהרגלי השינה או בתיאבון
  • כועס יותר מהרגיל בבית
  • מרגיש חולה או מתלונן על כאבי ראש או כאבי בטן תכופים.

אם אתם חוששים שילדכם הוא זה שפוגע בילדים אחרים, הסבירו לו כיצד להיות משתמש דיגיטלי אחראי וכיצד להתייחס בכבוד לאנשים אחרים ברשת. קשה להכיר בכך שילדכם הוא זה שמתנהג באופן פוגע, אך חשוב שתנקטו פעולה כדי שיפסיק.

לעזור לילדים ולמתבגרים להתמודד עם בריונות ברשת

ילדים ומתבגרים שנפגעים מבריונות ברשת צריכים להרגיש שיש להם כוח לעשות צעדים לפתרון הבעיה. הנה שישה צעדים שיעזרו לילדכם להיפטר מבריון ברשת. עברו עם ילדכם על הצעדים האלה ודווחו על מקרים של בריונות ברשת בעת הצורך. התמיכה שלכם יכולה לשנות את הכל, כיוון שחלק מהמתבגרים מרגישים מותשים מדי נפשית מכדי לדווח על התקריות בעצמם.

1. חסמו או מחקו את האדם שמתנהג בבריונות 
כדי לעצור אדם שמשתתף בבריונות רשת ולמנוע ממנו לפרסם או להעלות תוכן פוגעני, מומלץ להסיר אותו מרשימת החברים ולחסום אותו (“בלוק”).

אם הבריונות מתרחשת שוב באמצעות סמסים, וואטסאפ או שיחות טלפון, בקשו מספק הרשת, אם אפשר, לנטר את השיחות או ההודעות. במקרה הצורך, ספק השירות יכול ליצור קשר עם השולח, כיוון שמחזיקי הטלפונים מפרים את הסכמי השימוש מול החברה כשהם משתמשים בטלפון לאיום ולהפחדה. במקרים חמורים, אפשר לשנות את מספר הטלפון.

2. שמרו את העדויות לבריונות 
צלמו את המסך ושמרו כל הודעה פוגענית. השתמשו במקש Print Screen במקלדת המחשב. אפשר לצלם את המסך גם בטלפונים סלולריים.

3. ספרו למישהו 
ילדכם ירגיש פחות מבודד אם יספר כיצד הוא מרגיש להורה, לאח גדול, לקרוב משפחה, או לחבר קרוב מהר ככל האפשר.

4. דווחו על ההתעללות 
אפשר לדווח על בריונות ברשת למנהלי האתר באמצעות לחיצה על הקישור “דווחו על שימוש פוגעני” (report abuse) באתר. האתר יסיר את התוכן הפוגעני, אבל זה עלול לקחת זמן מה. אם התוכן אינו מוסר בתוך 48 שעות, אפשר לשלוח תלונה לאיגוד האינטרנט הישראלי.

אם מישהו איים על ילדכם, עליכם לדווח על כך למשטרה. אם ילדכם נמצא בסכנה מיידית, עליכם להתקשר למשטרה. דיווח על ההתעללות יכול להוביל להשלכות על האדם הפוגע. שבו עם ילדכם והתבוננו יחד באתרי הרשתות החברתיות, כדי לוודא שהוא יודע כיצד לדווח על התעללות.

5. החזירו לעצמכם את השליטה
ילדכם ירגיש בטוח יותר אם יחזיר לעצמו את השליטה בסיטואציה הפוגענית. חלק גדול מהחזרת השליטה הוא דיווח על ההתעללות, בלי לנקום בחזרה או להגיב באגרסיביות לפוגע. למעשה, עדיף שילדכם לא ייצור קשר עם הפוגע בכלל. אם ינסה לנקום או אפילו יגיד לפוגע להפסיק, מעשי הבריונות עלולים להחמיר.

6. מחקו את ההודעה הפוגענית 
אחרי צילום המסך ושמירת העדות לבריונות, מחקו את ההודעה או הפוסט. אל תעבירו אותה, תפרסמו אותה מחדש, תצייצו אותה מחדש או תשלחו אותה לאנשים אחרים בשום אופן, כיוון שגם הם עלולים להעביר אותה.

לעזור לילדים שנפגעו מבריונות ברשת

לא תמיד יוכל ילדכם לפתור את בעיות הבריונות ברשת בעצמו. אם אתם מודאגים, חשוב שתתערבו במצב. תמיכתכם חיונית לרווחתו של ילדכם. הנה כמה דרכים להציע עזרה ותמיכה נפשית פרקטיות ומיידיות:

  • הקשיבו לילדכם. התערבות מהירה מדי לצורך תיקון הבעיה עלולה להחמיר את המצב, ולכן היו רגישים לצרכיו של הילד.
  • אמרו לו שתעזרו אם ירצה בכך, ושהמצב ישתפר אם יציף את הבעיה.
  • אם עליכם לערב את בית הספר, ודאו שילדכם יודע על כך ויכול להשתתף בתהליך. כדאי שיידע שביכולתו לפנות למורה אם הוא חושב שמישהו מבית הספר מעורב במעשי הבריונות.
  • הישארו רגועים ואל תתפתו לאסור על ילדכם להשתמש באינטרנט או בטלפון הסלולרי. איסור גישה לרשת עלול לגרום לו שלא לרצות לשתף את בעיותיו באינטרנט.
  • פנו לקבלת עזרה מקצועית אם ילדכם נראה מוטרד או מכונס יותר מהרגיל. אפשר להתקשר לאחד מקווי הייעוץ לבני נוער.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

תקיפה מינית: בני נוער

Posted on by ד"ר זהר לביא-סהר

תקיפה מינית: הגדרות

תקיפה מינית מתייחסת למגוון פעולות בעלות אופי מיני, אשר מתבצעות ללא הסכמתו של אחד הצדדים ובמטרה להביא לגירויו או סיפוקו של התוקף. תקיפה מינית מתייחסת למעשי אונס, מעשי סדום (החדרת איבר מין או חפץ לפי הטבעת), מעשים מגונים (תקיפה מינית שאינה כוללת חדירה), הטרדה מינית מילולית, הפעלת לחץ לקיום מגע מיני, התערטלות או הפעלת לחץ להתערטלותו של הצד השני. קורבנות התקיפה המינית עשויים להיות נשים, גברים, ילדות וילדים- החל מגיל 15 חודשים ועד לזקנה. נשים בגילאי 16-24 הינן בסיכון המשמעותי ביותר להיפגע.

אדם אינו יכול לתת את הסכמתו למגע מיני אם:

  • גילו נמוך מגיל ההסכמה החוקי או אם הוא מוגדר כחסר ישע
  • הוא נתון לאיומים, או שמופעל עליו כוח כדי לקבל הסכמתו
  • ·הוא נמצא תחת השפעת אלכוהול או סמים אחרים
  • הוא אינו בהכרה, בהכרה חלקית או אינו פועל בהיגיון

תקיפה מינית יכולה להתרחש בין מכרים או בין זרים ויכולה להתרחש  גם בין שני אנשים המקיימים מערכת יחסים רומנטית. היא יכולה להתרחש כאשר הקורבן החל במגע המיני בהסכמה אך בשלב מסוים הוא אינו מעוניין בו יותר.

  • ממצאי מחקרים מראים כי גם בנים  יכולים ליפול קורבן לאלימות ולפגיעה מינית ולא רק בנות.
  • מרבית הפגיעות מתרחשות על ידי אדם מוכר לנפגע.
  • לילדים ובני נוער קיים קושי לדווח על פגיעה מינית – בעיקר אם התקיימה על ידי אדם מוכר.
  • טיפול והקשבה לנפגעים חשוב מאוד, על מנת לאפשר לצעירים שחוו תקיפה מינית להתמודד עם פגיעה ולהקטין נזקים התפתחותיים, נפשיים ופיזיים.

תקיפה מינית: לעולם לא באשמת הקורבן

אם ילדכם נפל קורבן לתקיפה מינית, זו אינה אשמתו!

אם ילדכם המתבגר נפל קורבן לתקיפה מינית, עזרו לו/ה לקבל עזרה! אין במה להתבייש. התקיפה לא התרחשה בגלל האופן שבו התלבש/ה או התנהג/ה.

התקיפה המינית גם לא התרחשה באשמתכם, או בגלל אופן ההורות שלכם.

תקיפה מינית מתרחשת כיון שהתוקף משתמש לרעה בכוחו.

מה לעשות אם ילדכם מספר לכם שנפגע מינית?

אם ילדכם נפגע מינית, סביר להניח שיהיה במצוקה קשה. חשוב לזכור, כי ילדים ומתבגרים משתהים ולא תמיד מספרים על הפגיעה. חשוב להיות ערניים במידה ואתם רואים שינוי בהתנהגות של ילדכם.  לעתים ילדים ומתבגרים שעברו פגיעה נוטים להסתגר, לבכות, לכעוס. לעתים הם נוטים להזניח את עצמם גופנית או להתקלח באופן תכוף מאוד. במידה והילד אינו משתף מה הסיבה לשינוי בהתנהגות ניתן לשאול בעדינות אם מישהו פגע בו.

הנה כמה דברים שתוכלו לעשות כדי לתמוך בו אם הוא מספר לכם שהותקף מינית:

  • הקשיבו לדבריו בלי להפריע.  אל תשאלו “למה” או שאלות מפורטות. פשוט תנו לו לדבר על מה שקרה.
  • הישארו רגועים מבחוץ, גם אם אתם חווים סערת רגשות – כעס, דאגה, אשמה וכדומה – מבפנים.
  • האמינו למה שהוא אומר, גם אם זה מטריד ומעציב. אמרו לו שאתם מאמינים לו, גם אם הפרטים כלליים או שהמידע נראה לכם מוגזם.
  • אמרו לו שזו לא אשמתו – והזכירו לעצמכם שזו גם אינה אשמתכם.
  • אל תניחו שום הנחות בנוגע למה שקרה או כיצד ילדכם מרגיש.
  • התקשרו לאחד מקווי הסיוע או לבית לין- מרכז הגנה. קבלו מהם הנחיות כיצד עליכם לפעול.
  • היו שם בשבילו למקרה שירצה לספר עוד. אפשר להישאר בבית, לקחת יום חופש מהעבודה, לאסוף אותו מבית הספר, מהאוניברסיטה או מהעבודה וכן הלאה.
  • שאלו אותו איך תוכלו לעזור לו להרגיש מוגן, בטוח ואהוב. התכוננו למלא את בקשותיו.

להבין את טיבם של המגע או הפעילות המיניים

לפעמים, בני נוער מסכימים למגע מיני או לפעילות מינית, ואחר כך מתחרטים עליהם. זה עלול לקרות כאשר המגע או הפעילות המיניים אינם מתרחשים כפי שקיוו או ציפו, כשהאדם שמעורב בפעילות מתנהג לא יפה לאחר מכן, כשהם מבינים לא נכון את הרגשות של האדם השני וכן הלאה. מקרים אלה עלולים להוביל לפעמים להאשמות על תקיפה מינית, גם אם המתבגרים הסכימו למגע או לפעילות המינית בשלב מסוים.

טבעי שתרצו להגן על ילדכם, בעיקר אם הוא מוטרד ועצוב. אך חשוב לברר היטב מה קרה. מותר לשאול ברוגע את המתבגר אם קרה משהו שהוא מתחרט עליו. השאלה הזו תעזור לכם לבדוק את הנסיבות שהובילו למגע המיני או לפעילות המינית, ובו בזמן להמשיך לתמוך בילדכם בצורה לא שיפוטית.

אחרי תקיפה מינית

אחרי תקיפה מינית, הורים רבים רוצים שילדם ינקוט פעולה – יעשה משהו כמו לדווח על התקיפה המינית למשטרה, לפנות לטיפול רפואי, להתחיל הליכים משפטיים, לקבל טיפול נפשי ולבקש פיצוי. כדאי לבדוק את ההשלכות האפשריות של נקיטת כל אחת מדרכי הפעולה, כדי לעזור לילדכם לקבל החלטה מושכלת.

בדקו מהם התהליכים והשירותים הזמינים לאחר תקיפה מינית. המידע הזה יעזור לילדכם ולכם להחליט יחד מה לעשות.

כדי לבדוק מה אפשרויות התמיכה שיכול ילדכם לקבל, צרו קשר עם מרכזי ההגנה של בית לין 02-6448844 או עם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בקווי החירום: 1202 לנשים, 1203 לגברים, 04-6566813 לנשים ערביות, 02-6730002 לנשים דתיות, 02-5328000 לגברים דתיים.

לפי חוק חובת הדיווח, אדם שנודע לו על תקיפה מינית של ילד בן פחות מ- 18 אשר נפגע על ידי האחראי עליו, מחויב לדווח עליה, ובמיוחד אם מדובר באיש מקצוע כגון רופאים ואחיות, פסיכולוגים, מורים וגננות, עובדים סוציאליים ומדריכי נוער. אם אותו אדם אינו מדווח, הוא יכול להישפט לכמה שנות מאסר. פנו למרכזי הסיוע המקומיים ולמשטרה, כדי לבחון את הליכי הגשת התלונה, הפן המשפטי וזכויות הקורבן. מידע מפורט תוכלו למצוא באתר: https://www.mifkad.org.il/.

לדווח על תקיפה מינית

תקיפה מינית היא עבירה פלילית. הצעד הראשון אחרי תקיפה מינית בילדים היא פניה לאחד ממרכזי ההגנה, או למרכזי הבדיקה בבית החולים.

מרכז הגנה שכזה מכיל תחת קורת גג אחת אנשי מקצוע מומחים בתחומים שונים, במסגרת ידידותית ונעימה שמאפשרת לנפגעים הקטינים ולבני משפחותיהם (שאינם הפוגעים) לקבל סיוע בתנאים מיטביים. כך, ילדכם אינו צריך לחזור על תיאור המקרה שוב ושוב בפני גורמים שונים.

במרכז ההגנה יעבור הילד הנפגע תהליכי הערכה, אבחון, חקירה והיוועצות על ידי צוות רב מקצועי. לאחר מכן יתרחש תהליך קבלת החלטות באשר להמשך הטיפול בנושא, תוך שמירה על טובתו וזכויותיו של ילדכם.

המרכזים מיועדים עבור:

  • ילדים ובני נוער בגילאי 3-18 שנים שנפגעו מינית, פיזית או נפשית, או סבלו מהזנחה קשה.
  • ילדים פוגעים מינית עד 12 שנים.
  • ילדים ובני נוער שהיו עדים לעבירות מין או אלימות.
  • ·בני משפחה נלווים שלא פגעו בילד.

טיפול רפואי אחרי תקיפה מינית

במידה והפגיעה התרחשה בטווח של השבוע האחרון, מומלץ לפנות עם בנכם או בתכם למרכזים ייעודים לטיפול בנפגעי תקיפה מינית הנמצאים במספר בתי חולים בארץ: סורוקה, הדסה עין כרם, וולפסון, בני ציון, ופורייה.

במרכזים אלה ניתן לקבל טיפול רפואי, טיפול נפשי ראשוני וכן איסוף ראיות משפטיות.

הרופא:

  • יבדוק אם ישנן פגיעות או חבלות גופניות
  • ידבר עם בתכם על אפשרות כניסה להיריון ושימוש באמצעי מניעה לשעת חירום
  • ידבר על מחלות המועברות במגע מיני ויערוך בדיקות לקיומן
  • יעריך את המצב הנפשי של ילדכם

ראיות משפטיות

אם תיגשו עם ילדכם לקבל סיוע רפואי זמן קצר לאחר התקיפה, ייאספו ראיות משפטיות. התהליך כולל איסוף ראיות בעלות חשיבות לחקירת המשטרה ולהליך הפלילי. הראיות המשפטיות נאספות ומתועדות בקפידה על ידי רופאים מומחים. חשוב לדעת כי איסוף ראיות משפטיות מתרחש רק במרכזי הסיוע ולא בכל בתי החולים. איסוף ראיות משפטיות דורש:

  • לערוך בדיקה רפואית מוקדם ככל האפשר אחרי התקיפה המינית – רצוי מידית או לכל המאוחר תוך 72 שעות לאחר התקיפה. ככל שתמתינו זמן רב יותר, כך ימצאו פחות ראיות.
  • איסוף ראיות משפטיות רפואיות כגון שאריות זרע, רוק ושיער.

עזרה ותמיכה במהלך הבדיקות הרפואיות

ילדכם יזדקק לעזרה ולתמיכה בקבלת החלטות במהלך הבדיקה הרפואית ותהליך איסוף הראיות. בכל מרכז, מלווה עובדת סוציאלית ייעודית את הנפגעים המגיעים לאורך כל התהליך. העובדת הסוציאלית תתמוך בכם ובילדכם, תסייע בהסבר על כל התהליך וכן על הזכויות שלכם. בהמשך היא תפנה אתכם לעזרה טיפולית.

טיפול נפשי אחרי תקיפה מינית

תקיפה מינית היא חוויה טראומטית. אם ילדכם הותקף מינית, כדאי ומומלץ להיעזר בטיפול נפשי גם אם נראה כי אין צורך, וודאי אם מופיעים אחד מהבאים

  • רגשות כעס, עצבות או אשמה קשים ומציפים
  • שינויים ניכרים בדפוסי השינה, התיאבון, ההתנהגות או הריכוז
  • מחשבות, זיכרונות או סיוטים שגורמים לחרדה ולמצוקה
  • נטייה לעימותים או תקשורת דלה מאוד עם אנשים אחרים במשפחה
  • קושי להמשיך ללכת לבית הספר או לעמוד בקצב הלימודים או העבודה.

טיפול נפשי יכול לעזור לכם, לילדכם ולמשפחתכם להבין כיצד התקיפה משפיעה על כולכם, לעבד ולצמצם את השפעתה.

חלק מהצעירים נעזרים יותר בטיפול נפשי מיד לאחר התקיפה, ואחרים עשויים שלא להיות מוכנים לטיפול עדיין, ולהיעזר בו מאוחר יותר. כיום, כל קטין בישראל שעבר פגיעה מינית זכאי לטיפול ייעודי בחינם, על ידי מומחים בטיפול בפגיעות מיניות.

כיצד לטפל בילדכם בבית אחרי תקיפה מינית

אחרי תקיפה מינית, בני נוער נוטים להרגיש חסרי כוח ולהטיל ספק בערך העצמי שלהם. אך יש כמה דברים פשוטים שיעזרו לילדכם לקבל בחזרה את תחושת השליטה בחייו, החופש והביטחון:

  • להיות רגישים וקשובים לילד, אך לעודד אותו במידה ומסוגל, להמשיך בשגרה הרגילה, למשל ללכת לבית הספר, לעבודה ולפעילויות אחר הצהריים, ולצאת עם חברים.
  • מומלץ להמשיך בשגרה ביתית רגילה וצפויה. מומלץ להתייחס ברגישות אך לא להפוך את הפגיעה ל”נכות”.
  • עודדו את ילדכם לקבל הצעות תמיכה מאחרים.

הרגשות שלכם כהורים אם ילדכם הותקף מינית

אם אתם חושדים או מגלים שילדכם המתבגר חווה תקיפה מינית, סביר להניח שתחושו מוטרדים ומודאגים מאוד. ייתכן שתחושו:

  • בהלם או לא תאמינו
  • עצובים או מוטרדים מאוד
  • אשמה
  • חוסר אונים
  • חרדה
  • בושה
  • כעס
  • אדישות או אי – תחושה כלל.

כל הרגשות הללו נורמליים. חשוב שתטפלו גם בעצמכם – על מנת שתוכלו להיות חזקים מספיק ולתמוך בילדכם. תוכלו לבחור אם לשתף חברים וקרובי משפחה, ובאיזו מידה, על מנת לשמור על פרטיותו של ילדכם ולמנוע השלכות של פגיעה נוספת בשל הפצת המידע הלאה. אמרו להם בבירור שאתם מבקשים מהם לכבד את פרטיותו של ילדכם. אם אתם מרגישים שאינכם יכולים לדבר עם אנשים שאתם מכירים, נסו לפנות לקבלת טיפול נפשי. במידה  וילדכם מטופל במסגרת השירותים הניתנים לטיפול בפגיעות מיניות, תקבלו הדרכת הורים.

אפשר לקבל גם טיפול נפשי תומך לבני משפחה במרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, שיפנו אתכם להמשך טיפול בהתאם לאזור המגורים.

יכול להיות שאתם ובן או בת זוגכם תרגישו אחרת בנוגע למצב. כדאי לפנות לקבלת טיפול נפשי ביחד, ולהבין כיצד לתמוך בילדכם בדרך הטובה ביותר ולהתמודד עם הלחץ על מערכת היחסים.

לרשימת שירותי הטיפול לאחר תקיפה מינית- לחצו כאן.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

סבים וסבתות ומערכות יחסים במשפחה

Posted on by עדנה ברונשטיין

מערכות יחסים משתנות בתוך המשפחה

לאן הזמן עף? התינוקות שלכם כבר גדולים. הם מבוגרים עכשיו, ויש להם מערכות יחסים של מבוגרים. ועכשיו, לכם יש נכדים. המשפחה שלכם השתנתה.

כשהנכד שלכם יגיע לעולם, ייתכן שתרגישו קרובים יותר להוריו, וגם גאווה ושמחה כאשר אתם צופים בהם הופכים להורים טובים ודואגים. אבל לפעמים, לרגשות הללו לוקח זמן להתפתח. אחרי הכל, ההורים של הנכד שלכם לומדים כיצד להיות הורים, ואתם לומדים כיצד להיות סבא וסבתא.

אך טבעי שיהיו לכם רגשות מעורבים בנוגע לשלב החדש הזה בחייכם. אולי יועיל לכם לדעת שאתם יכולים למלא תפקיד משמעותי מאוד בתמיכה במשפחתכם שהתרחבה זה עתה.

טיפים: לתמוך בהורי הנכד ולתקשר איתם

  • אם אפשר, הראו שאתם נלהבים ומעוניינים לעזור – לדוגמה, הציעו לשמור על הנכד מדי פעם.
  • חשבו איך הנכד שלכם יקרא לכם – למשל, סבתא, סבא’לה, ננה, סבתוש, סבוש, ממה ועוד. סביר להניח שגם להורי הנכד יהיו רעיונות משלהם.
  • רוב ההורים יעריכו אם תציעו להם עזרה מסוימת, בין אם זו עזרה פרקטית – לאסוף את הילדים מהגן – או רגשית – פשוט להקשיב אם היה להם יום רע. חשבו עם מה תוכלו להתמודד, וכיצד להיות זמינים במידת האפשר.
  • אם אתם חיים במרחק מהנכדים, דברו על תוכניות הביקור שלכם או התקשרו בזמנים קבועים כדי לשמור על קשר. אפשר גם להשתמש באמצעים דיגיטליים דוגמת סקייפ.
  • כדי ללמוד להיות הורה דרוש זמן וקצת ניסוי וטעייה. מתן עזרה ועצה זה נהדר, אבל ההורים של הנכד שלכם זקוקים לזמן ולמרחב כדי ללמוד כיצד להיות הורים בדרך שלהם. דברו איתם על כך שאתם בעצמכם לומדים כיצד להיות סבא וסבתא.
  • אם אתם חושבים שהם עושים עבודה טובה, ספרו להם!
  • אם יש לכם חששות בנוגע לנכד, זכרו שייתכן שהוריו מתנהלים כהורים בצורה שונה מכם, ולכן מה שאתם רואים הוא פשוט סגנון הורות שונה. יכול להיות שזהו המזג של הנכד עצמו.
  • מערכת יחסים טובה עם בני הזוג של ילדיכם כבר מההתחלה תעזור לכולכם להחליק לשלב הבא בקלות. עזרו להם להרגיש חלק מהמשפחה, והפגינו עניין בחייהם. מערכת היחסים הזו תשמש בסיס איתן כשהנכדים יגיעו.
  • אם היחסים עם הורי הנכד שלכם התערערו לאחרונה, תוכלו לנצל את ההזדמנות של הגעת נכד חדש כדי ליצור קשר. לדוגמה, “אני יודעת שלא היה לנו קשר טוב כל כך לאחרונה, אבל אני מאוד מתרגש מהלידה של התינוק והייתי שמח להיות מעורב”.
  • זכרו: מציאת האיזון בין קרבה ומרחק ביניכם לבין המשפחה הצעירה היא משימה מתמשכת ומשותפת של כל בני המשפחה.

כיצד להתמודד עם התנהגות מזלזלת ולא מכבדת מצד בני נוער

Posted on by עמותת גושן

זלזול או חוסר כבוד: מאין הם מגיעים?

לא כל המתבגרים יתנהגו בחוצפה או בזלזול,  אבל דיבור מתריס הוא חלק נורמלי בגדילתם ובהתפתחותם. אחרי השיחות הללו אתם, כהורים,  עלולים להרגיש פגועים, מודאגים ולא בטוחים מה בדיוק קרה. כשהמתבגר או המתבגרת שלכם היו ילדים, הם נהגו להעריך את דעתכם ואת העניין שהבעתם  בהם אבל עכשיו נראה שאפילו השיחות הפשוטות ביותר הופכות לוויכוחים. יש סיבות שונות להתנהגותו זו אבל יש גם חדשות טובות: בסופו של דבר, השלב הזה עובר. המתבגר לומד להביע ולבדוק רעיונות עצמאיים משלו, ולפעמים לא תסכימו זה עם זה. פיתוח עצמאות הוא אחד החלקים החשובים ביותר בהתבגרות.

כמו כן, מצבי הרוח של ילדכם עלולים להשתנות במהירות. בגלל האופן שבו מוחם של מתבגרים מתפתח, ילדכם המתבגר אינו תמיד יכול להתמודד במהירות עם רגשותיו ותגובותיו המשתנים והמציפים לאירועים יומיומיים ובלתי צפויים, והוא עלול להגיב לפעמים ברגישות יתר.

בני נוער מתחילים לחשוב בצורה מעמיקה יותר מאשר לפני כן, ולהתנסות במחשבות וברגשות שמעולם לא חוו בעבר. לפעמים נראה שחלק מהאנשים הצעירים הללו מתפרצים אל העולם עם נקודות מבט סותרות וקיצוניות על כל דבר. המעבר מחשיבה פשטנית לחשיבה מעמיקה יותר מעלה בו שאלות, וזהו חלק נורמלי בהתפתחות.

זכרו: לא משנה עד כמה ילדכם זועף או עצבני, הוא עדיין מעריך את הזמן שתקדישו לו לשיחה וקשר. פשוט תצטרכו לגלות הבנה אם יהיה מעט יותר קצר רוח או נוטה לשינויים. כדאי לזכור שבסופו של דבר, השלב הזה יעבור.

להתמודד עם התנהגות לא מכבדת בבית

טיפים להקניית משמעת

  • קבעו כללים ברורים בנוגע להתנהגות ולצורת התקשורת. לדוגמה, תוכלו להגיד, “במשפחה שלנו מדברים בצורה מכובדת. אנחנו לא קוראים לאף אחד בשמות”. בקשו מילדכם להשתתף בדיונים לקביעת הכללים, כדי שתוכלו להזכיר לו בהמשך שהוא עזר לקבוע את הכללים והסכים לפעול לפיהם.
  • התמקדו בהתנהגותו של ילדכם ובאופן שבו אתם מרגישים בגללה. אל תעירו הערות על אופיו או על האישיות שלו. במקום להגיד, “אתה חצוף”, אמרו משהו כמו, “פוגע בי/ לא נעים לי כשאתה מדבר אליי ככה”. מותר להגיד מדי פעם בדיוק איך אתם מרגישים – “אני ממש כועסת עליך כרגע. היית מרגיש אותו דבר במקומי”.
  • קבעו תוצאות ברורות למעשים והשתמשו בהן, אך נסו לא לקבוע יותר מדי תוצאות, או לקבוע סנקציות שלא תוכלו לעמוד בהן לעתים כדאי  להגדיר מה יהיו התוצאות בעקבות הפרת כללים כמו דיבור חצוף, קללות או קריאה בשמות.
  • השתמשו בשיקול דעת והחליטו מתי להבליג, להתעלם או להעיר מבלי להיכנס לעימות, למשל כאשר המתבגר מאד לחוץ, וההתנהגות לא חרגה מקוים אדומים שהוגדרו מראש.

טיפים לתקשורת מוצלחת

  • הישארו רגועים. חשוב מאוד לשמור על שלווה בעיקר אם ילדכם מגיב לשיחה  בהתפרצות או מתעלם מדבריכם. עצרו, קחו נשימה עמוקה והמשיכו לדבר בשקט.
  • השתמשו בהומור. צחוק משותף יכול לשבור את הקרח, להכניס נקודת מבט חדשה או להקל את טון השיחה. אפשר להתנהג בקלילות כדי לקרר את האווירה, אך בלי ללגלג, לחקות או להיות סרקסטיים.
  • צרו הזדמנויות לבילוי משותף ולחיזוק הקשר ביניכם.
  • התעלמו ממשיכות הכתפיים, הרמת הגבות או המבטים המשועממים, בעיקר אם בדרך כלל הוא מתנהג כפי שאתם מצפים ממנו.
  • מתבגרים מתנהגים לפעמים בחוסר נימוס בלי להתכוון. אפשר להגיב באופן מועיל ובונה, לדוגמה, “ההערה הזאת יצאה לך מעליבה. התכוונת ? למה שאמרת?”
  • שבחו את ילדכם על תקשורת חיובית ועל הבעה בוגרת של דעותיו. אם שוחחתם בצורה חיובית, ציינו זאת בפניו, כדי שיידע שאתם מודעים לדעותיו ומעריכים אותן.

טיפים למערכות יחסים מוצלחות

  • שמשו לילדכם דוגמה אישית. כשאתם ביחד, השתדלו לדבר ולהתנהג באופן שבו אתם רוצים שידבר ויתנהג אליכם.
  • אם יש ביניכם מתח רב, אפשר להיעזר במבוגר נוסף שאתם סומכים עליו, כמו דודה, דוד או חבר משפחה, כדי שיתמוך בילדכם המתבגר בתקופה הקשה. מישהו מבחוץ יכול להקל את המתח בצורה מצוינת, ולהוות דמות של מבוגר אחראי שהנער לא חש צורך להתמרד כנגדו.

ממה להימנע כשמדברים עם בני נוער חסרי כבוד

ויכוחים ישיגו את מה שתרצו לעתים רחוקות בלבד. כשאנחנו כועסים, אנחנו עלולים להגיד דברים שאיננו מתכוונים אליהם. עדיף לתת לעצמנו זמן להירגע.

כשאתם כועסים או נמצאים בעיצומו של הוויכוח, קשה לדבר עם ילדכם ברוגע ולהסביר לו למה אתם מצפים, וקשה לו להקשיב לכם. עדיף להגיד לו שאתם רוצים לדבר, ולקבוע שעה ייעודית לשיחה.

לא מומלץ להיכנס למגננה. אל תיקחו את הדברים האלה באופן אישי. נכון, יש לכם יותר ניסיון בחיים מאשר לילדכם, אבל אם תטיפו לו מוסר על איך להתנהג, סביר להניח שהוא יפסיק להקשיב. אם אתם רוצים שילדכם יקשיב לכם, כדאי לבלות זמן רב יותר ולהקשיב לו באופן פעיל.

גם נדנודים לא צפויים לעזור. הם עלולים לגרום לכם להיות מתוסכלים יותר, וסביר להניח שילדכם פשוט יתעלם.

שימוש בסרקזם מוביל כמעט תמיד ליצירת כעס וטינה, במקום לדיאלוג אמיתי, ומגדיל את המרחק ביניכם.

התנהגות מזלזלת: מתי להתחיל לדאוג

אם ההתנהגות של ילדכם כלפיכם וכלפי משפחתכם אינה משתנה בשום צורה למרות האסטרטגיות שהצענו, ייתכן שזהו תמרור אזהרה שמצביע על בעיה עמוקה יותר. סימני אזהרה נוספים הם שינוי בהתנהגות של ילדכם או במצב הרוח שלו, התרחקות מהמשפחה, מהחברים ומהפעילויות הרגילות שלו, בריחה מהבית או שילדכם מפסיק ללכת לבית הספר באופן סדיר.

אם אתם מודאגים בגלל התנהגותו, תוכלו:

  • לשקול ללכת לטיפול מקצועי – מומלץ לפנות ליועץ או ליועצת בבית הספר, למורים ולרופא המשפחה . ישנן גם תחנות לבריאות הנפש, מרכזים למתבגר, ואפשרות לקבל טיפול לנער/ה או הדרכת הורים דרך קופת החולים. ניתן לפנות לטיפול פסיכולוגי, או לסוגי טיפול אחרים, כמו ריפוי באמנות ועוד.
  • לדבר על זה כמשפחה, ולנסות למצוא כיצד לתמוך זה בזה
  • לדבר עם הורים אחרים ולראות מה הם עושים.

זכרו לטפל בעצמכם, בעיקר ברווחתכם הגופנית והרגשית, כדי שתוכלו להישאר רגועים ועקביים גם כשהמצב נהיה קשה. בקשו תמיכה מחברים, בני משפחה והורים של מתבגרים אחרים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

שעות שינה לפי גיל: שינה אצל בני נוער בני 12-15

Posted on by ד"ר יואל רייטר

מדוע שינה חשובה?

חשוב מאוד שילדכם יישן מספיק, ושאיכות השינה שלו תהיה טובה. שינה חשובה מאוד לדברים הבאים:

  • לשמור על בריאות הגוף ולעזור למערכת החיסונית
  • “לנקות” את הראש מכל החוויות איתן הוא מתמודד במהלך היום
  • לשפר את רמות האנרגיה, הלמידה, הזיכרון והריכוז
  • לשמור על מצב רוח חיובי
  • לשמור על איכות חיים טובה

צעירים רבים אינם ישנים מספיק. אחד המחקרים מצא כי יותר מ-90% מהמתבגרים אינם מקבלים את כמות שעות השינה המומלצת בלילות שלפני בית ספר.

היעדר שינה עלול להשפיע לרעה על ההתנהגות, הרגשות, תשומת הלב, מערכות היחסים החברתיות ועל רמת הביצועים בבית הספר, בנוסף להשפעותיו על הבריאות הגופנית.

צורכי שינה לילדים בני 12-15

מחקרים הראו  שבני נוער, לכל אורך גיל ההתבגרות, זקוקים למעט יותר מתשע שעות שינה מדי לילה בכדי לתפקד בצורה הטובה ביותר. כלומר, הם זקוקים ליותר שינה ממה שצריך מבוגר ממוצע כדי להיות ערני במהלך היום וגם כשהם מקבלים את מלוא שעות השינה הדרושות הם יותר ישנוניים במהלך הבוקר מאדם מבוגר. אולם, לא מדובר רק בכמות, גם האיכות חשובה, וכמות השינה העמוקה.

בשנות ההתבגרות, בנוסף להשפעות החיצוניות על שעת השינה, הפרשת המלטונין ע”י המח מתחילה בשעה מאוחרת יותר בלילה. שינוי זה משפיע על השעון הביולוגי שלהם. לכן, ילדכם המתבגר ירצה ללכת לישון מאוחר יותר בלילה, ולקום מאוחר יותר בבוקר. כמו כן, ככל שמוחם מתפתח בשנות ההתבגרות, לחץ השינה בערב פוחת והילדים מסוגלים להישאר ערים עד שעות מאוחרות יותר. למידע נוסף על מחזורי השינה אצל ילדים ומבוגרים, קראו את המאמר שינה.

סימנים לבעיות שינה

שינוי בדפוסי השינה של ילדכם – למשל, שעת שינה  מאוחרת יותר ממה שאתם רוצים – אינה מצביעה בהכרח על בעיית שינה. עם זאת, ייתכן שילדכם סובל מבעיות שינה או מחסך  שינה אם:

  • חסרה לו אנרגיה, הוא עייף או ישנוני כל הזמן
  • לוקח לו הרבה זמן להירדם
  • הוא מתעורר במהלך הלילה ואינו מצליח לחזור לישון
  • מתקשה להתעורר או מסרב לצאת מהמיטה בבוקר
  • מנמנם פרקי זמן ארוכים במהלך היום או נרדם בבית הספר
  • מתקשה להתרכז או לזכור מידע (כולל אבחנת הפרעת קשב וריכוז)
  • דפוסי השינה שלו משתנים מיום ליום
  • הולך בשנתו או קם לאכול באמצע הלילה בעודו ישן
  • סובל מסיוטים או מביעותי לילה לעתים קרובות

סיוטים וביעותים עלולים להוות סימן להפרעת שינה ניתנת לאבחון אך לרוב אינם מהווים עדות להפרעה. לעיתים, מדובר בבעיה זמנית שניתן לפתור באמצעות מספר שינויים פשוטים באורח החיים.

בקשו עזרה מאיש מקצוע אם אתם חוששים שבעיות השינה – אפילו הקלות ביותר – פוגעות ברווחתו של ילדכם, בתפקודו בבית הספר או במערכות היחסים שלו. כמו כן, בקשו עזרה אם הבעיות של ילדכם גורמות לו לחרדה, או אם הן נמשכות זמן ממושך.

שינויים באורח החיים לעידוד שינה טובה יותר – שמירה על היגיינת השינה

בעיות שינה בגיל ההתבגרות קשורות לעתים קרובות לדברים שילדכם עושה במהלך היום ולא רק בלילה. כדי לעודד שינה טובה יותר ולטפל בבעיות שינה, בדקו כיצד הוא מתנהג במהלך היום. שימו לב במיוחד לכך שילדכם צריך לאכול ארוחות בריאות בצורה סדירה, ליהנות ממערכות יחסים חיוביות עם חברים ולעשות מספיק פעילות גופנית. הנה כמה קווים מנחים  לשיפור כמות ואיכות השינה.

שגרה

  • ישנה חשיבות רבה לחשיפה לאור טבעי בבוקר ולשמירה על חושך יחסי בערב בהשפעה על תזמון השעון הביולוגי.
  • עודדו את ילדכם ללכת לישון ולקום בערך באותה שעה מדי יום. שמרו על פער של עד שעה בין ההשכמה בימי בית הספר לבין סוף השבוע, כדי לעזור לשעון הביולוגי לשמור על מחזור  קבוע.
  • אפשרו לו מספיק  זמן, אפילו כשעה – לפעילויות מרגיעות לפני השינה, כדי לעזור לגוף לתפוס את “גל” העייפות כשהוא מגיע. פעילויות כאלה משתנות מאדם לאדם אך יכולות להיות אמבטיה חמה, שתיית משקה חם ללא קפאין, קריאת ספר או עיתון או האזנה למוזיקה שקטה.
  • אם שגרת הבוקר עמוסה, עודדו אותו להשלים בערב חלק מהמשימות לקראת הבוקר, כדוגמת הכנת הבגדים ליום למחרת, עזרה בהכנת ארוחת הצהריים או בארגון התיק לבית הספר.
  • אם הוא מנמנם במהלך היום, ודאו שיישן בתחילת אחר הצהריים, ולא יותר מ- 20 דקות. שינה ארוכה מ- 20 דקות במהלך היום מקשה על ההירדמות בערב, הכניסה לשלב השינה העמוקה וההתעוררות בבוקר. שינה קצרה לעומת זאת, מעוררת יותר ואינה פוגעת בשינה בלילה.

סביבת השינה של ילדכם

  • כבו את כל האמצעים האלקטרוניים בחדרו לפחות 1-2 שעות לפני ההליכה לישון, כולל מוזיקה רועשת, טלפונים סלולריים, מסכי מחשב וטלוויזיה. לצעירים קשה לכבות את הטלפונים הסלולריים, אבל קבלת שיחות והודעות סמס מאוחר בלילה פוגעת באיכות ובכמות השינה. עודדו את ילדכם לתקשר עם חברים במהלך היום.
  • שנו את סביבת השינה של ילדכם, אם צריך. חדר חשוך, שקט ופרטי חשוב לשנת לילה טובה. דברו איתו על האופן שבו החדר שלו משפיע על השינה.
  • ודאו שהוא מרגיש מוגן ובטוח בלילה.
  • אם ילדכם מציץ כל הזמן בשעון, עודדו אותו להפנות את השעון לכיוון אחר או הזיזו אותו למקום שלא יראה אותו.
  • אם הוא אינו יכול ללכת לישון סתם כך, נסו לעשות משהו מרגיע כמו להאזין למוזיקה נעימה או לקרוא ספר באור עמום על כורסא או פוף מחוץ למיטה. כשיתעייף, יוכל לחזור למיטה. בבקרים, רצוי שייצא מהמיטה מיד כשהוא מתעורר, במקום לנסות להירדם בחזרה.

בריאות טובה ותזונה בריאה

  • ודאו שילדכם אוכל ארוחת ערב משביעה בשעה סבירה. תחושות רעב או מלאות לפני השינה גורמות לגוף להיות ערני או לחוש לא בנוח, ומקשות על ההירדמות.
  • עודדו אותו להיחשף כמה שיותר לאור טבעי במהלך היום, ובעיקר בבוקר. החשיפה לאור השמש תעזור לגופו לייצר מלטונין בזמן הנכון למחזור השינה הרצוי. ארוחת בוקר בריאה תעזור לו להתניע את השעון הביולוגי.
  • עודדו את ילדכם להימנע משתיית קפאין, הנמצא במשקאות אנרגיה, קפה, תה, שוקולד וקולה, בעיקר בשעות אחר הצהריים או הערב.
  • הוכח כי פעילות גופנית מגבירה את זמן השינה הכולל של ילדים בגיל ההתבגרות. עם זאת, לא כדאי לעסוק בספורט או בפעילות מעוררת אחרת בשעות הלילה. הגירוי והעלייה בטמפרטורת הגוף עלולות להקשות על ההירדמות.
  • בנוסף להשפעותיהם המזיקות האחרות שלאלכוהול וסמים בגיל ההתבגרות- חומרים אלה משפיעים לרעה על איכות השינה, ויכולים להזיק להתפתחות מוחם של צעירים.

רעיונות נוספים

אם שנתו של ילדכם מושפעת מדאגות וחרדות, תוכלו לעבוד על הבעיה ביחד בשעות היום. הציעו לו לכתוב את מחשבותיו ביומן. עודדו ושבחו אותו אם אתם רואים שהוא מנסה לשנות את דפוסי השינה שלו, או לנסות אסטרטגיות שעליהן דיברתם.

בעיות שינה אינן נפתרות בקלות. ייתכן שילדכם יצטרך לנסות אורח חיים חדש ודפוסי שינה שונים במשך שבועות רבים, עד שתראו שינוי משמעותי.

לעבוד עם ילדכם על בעיות שינה

ילדכם צריך להיות מעורב בפתרון בעיות השינה שלו. חשוב מאוד לשמוע את דעתו על האסטרטגיות שיעזרו לו לישון. כדי לחקור לעומק את הסיבות לבעיות השינה שלו, שאלו שאלות כגון:

  • האם לוקח לך הרבה זמן להירדם?
  • מה מקשה על ההירדמות?
  • מה לדעתך יעזור לך לישון יותר?

ילדכם מביא עמו מחשבות, לחצים ודאגות חדשים למיטה מדי לילה. חשבו על השינה שלו בהקשר הרחב יותר של כל מה שמתרחש בחייו – לחצים בבית הספר, החברויות ותחומי האחריות החדשים. נסו ללמד את ילדיכם שיטות הרגעה והרפיה עצמית.

תוכלו לשמש דוגמה אישית לשינה בריאה – לדוגמה, להירגע לפני שהולכים לישון, להתמודד עם לחץ ולהפחית את השימוש בחומרים מריצים כגון קפאין לפני זמן השינה.

שימו לב: ישנן תרופות רבות ללא מרשם לטיפול בשינה. אין להשתמש בהן לטווח ארוך. תמיד עדיף לפנות לקבלת עזרה מקצועית בנוגע להתנהגות השינה הייחודית של ילדכם ולשימוש בתרופות צמחיות.

שינה, בריאות ורווחה נפשית

ילדכם זקוק לשינה רבה באיכות טובה כדי ליהנות מבריאות ורווחה נפשית. בריאות נפשית ושינה קשורות בקשר הדוק. עייפות תמידית עלולה לתרום ליצירת בעיות בריאות נפשית כגון חרדה ודיכאון. שימו לב שגם בעיה נפשית כגון דיכאון עלולה להוביל לבעיות שינה.

צעירים שמתמודדים עם דיכאון מתקשים לעתים קרובות להירדם ולהתעורר, מרגישים עייפים מאוד במהלך היום, או ישנים עד מאוחר בבוקר. עם זאת, גם צעירים בריאים רבים מתמודדים עם בעיות כאלה.

בעיות שינה עשויות להצביע על בעיה נפשית. אם ילדכם הפגין אחד או יותר מהסימנים האלה במשך יותר משבועיים, כדאי לדבר איתו על חששותיכם, ולפנות לקבלת עזרה מקצועית מרופא המשפחה או מהיועצת בבית הספר.

הפרעות שינה שכיחות בגיל ההתבגרות ומושפעות משינויים העוברים על גופו ונפשו של המתבגר. אם נראה לכם שישנה הפרעה אחרת או שהשיטות שהזכרנו אינן עוזרות ואתם מודאגים, פנו לרופא, ליועץ בבית הספר או לפסיכולוג. אם יש צורך, מומחים אלה יוכלו להפנות אתכם למומחה שינה שיאבחן את ילדכם ויתאים לו פתרונות לפי צרכיו.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

שיתוק מוחין

Posted on by ד"ר דורית שמואלי

מהו שיתוק מוחין?

שיתוק מוחין (CP) הוא מוגבלות המשפיעה על יכולתו של הילד לשלוט בשריריו. המוגבלות נגרמת מפגיעה במוח במהלך התפתחותו, ברחם או מחוצה לו. ילדים עם שיתוק מוחין מתמודדים עם בעיות כגון חולשה בשרירים, נוקשות, מגושמות, איטיות ומנחים לא תקינים של הגוף. כמו כן, עלולות להיות הפרעות נלוות, שגם מקורן באותה פגיעה מוחית שגרמה להפרעה התנועתית: לקות אינטלקטואלית, לקויות למידה, קשיי קשב וריכוז, קשיים רגשיים ואפילפסיה. בנוסף עלול להיות קושי בשיווי המשקל ובעיות אורתופדיות שנגרמו כתוצאה מההפרעה התנועתית. שיתוק מוחין מתרחש ב-3.5 מתוך 1,000 לידות בממוצע, ונפוץ יותר אצל תינוקות זכרים.

הגורמים לשיתוק מוחין

שיתוק מוחין מתרחש במקרה של פגיעה מוחית או בעיות בהתפתחות המוח, בחלקים שאחראים על השליטה בתנועות השרירים. פגיעה או בעיות בהתפתחות המוח יכולות לקרות כאשר:

  • מוחו של הילד אינו מתפתח כהלכה בזמן ההיריון
  • התינוק נולד טרם זמנו, כשמוחו אינו מפותח לגמרי, והוא פגיע יותר ממוחו של ילוד שנולד במועד
  • האם חשופה לווירוסים שונים במהלך ההיריון
  • התינוק אינו מקבל מספיק חמצן בזמן הלידה
  • התינוק שבץ במהלך ההיריון או לאחר הלידה
  • מוחו של התינוק נפגע בשל  זיהום חמור זמן קצר לאחר הלידה
  • הילד חווה פגיעות שונות בשנות חייו הראשונות – למשל תאונת דרכים חמורה.

סוגים שונים של שיתוק מוחין

ישנן כמה חלוקות מקובלות. כדי לא לבלבל ניתן לומר כי שיתוק מוחין נחלק לשלושה סוגים שונים, לפי ההפרעה התנועתית השלטת.

שיתוק מוחין ספסטי 
סוג זה מתאפיין בטונוס שרירי מוגבר, כלומר, בנוקשות או בהתכווצות אוטומטית של השרירים. הדבר קורה כיוון שהמסרים שמועברים ממוחו של הילד לשריריו אינם עוברים כהלכה.

נהוג להגדיר את שיתוק המוחין הספסטי לפי המיקום של הפגיעה במוח. אם פלג גוף אחד מעורב (צד ימני או שמאלי של הגוף) שתוק המוחין יקרא המיפלגי (ימני או שמאלי). אם רק פלג הגוף התחתון מעורב (רגליים ואגן) שיתוק המוחין יקרא דיפלגי. אם כל 4 הגפיים מעורבים שיתוק המוחין יקרא קוואדריפלגי. ישנה גם אפשרות שרק גפה אחת מעורבת (לרוב יד), ואז זהו שיתוק מוחין מונופלגי.

שיתוק מוחין שאינו ספסטי (אקסטרפירמידלי בשפה הנוירולוגית)
בסוג זה ההפרעה התנועתית יכולה להיות:

דיסקינזיה- תנועות חוזרות לא נשלטות או מנחים לא תקינים בזרועות, ברגליים ובכפות הרגליים, וכן מסביב לפה, בראש ובצוואר. תנועות אלה מקשות על המתמודדים איתן לתפקד- לשבת, לעמוד, להגיע לדבר מה או לתפוס אותו. דוגמאות לבעיות תנועתיות כאלו הן דיסטוניה ואתטוזיס.

אטקסיה 
הפרעה זו מתאפיינת ברעידות ובתנועות לא יציבות, וכן בבעיות שיווי משקל. ילדים עם שיתוק מוחין אטקטי נוטים ללכת ברגליים מפוסקות כדי לשמור על שיווי משקל.

היפוטוניה
טונוס שרירים נמוך מהתקין, המקשה מאד על התפקוד התנועתי

שיתוק מוחין מעורב
בחלק גדול מהמקרים התסמינים אינם ברורים לחלוטין ומשתייכים במובהק לסוג כזה או אחר. לעיתים ישנם מאפיינים תנועתיים מכמה סוגים. למשל- שכיח שבשיתוק מוחין קוואדריפלגי נמצא ספסטיות בגפיים, היפוטוניה של הגב, הראש והצוואר, ותנועות או מנחים לא נשלטים (דיסקינזיות).

תסמינים והשפעות

כל ילד עם שיתוק מוחין מתמודד עם שילוב תסמינים שונה, הקשור למיקום הפגיעה המוחית ולנרחבותה. גם חומרת התסמינים משתנה מילד לילד.

יש ילדים עם תסמינים קלים יחסית, שיכולים ללכת היטב ולתקשר בצורה יעילה. ילדים עם שיתוק מוחין חמור יותר עשויים להתקשות לעשות תנועות יומיומיות או דברים פשוטים. כשליש מהילדים עם שיתוק מוחין יזדקקו לעזרה נוספת להתנייד, ורבע מהם אינם יכולים לדבר.

ההשפעות של שיתוק מוחין משתנות גם הן מילד לילד. אצל ילד אחד תתבטא המוגבלות בעיקר בצד אחד של הגוף (בדומה למצב שאחרי שבץ אצל מבוגר), ואצל אחר – בשתי הרגליים. ילד שלישי יתמודד עם השפעות על הרגליים, הידיים ופלג הגוף העליון. ילדים רבים מתמודדים עם בעיה בשרירי הפנים, הפה והגרון, שעשויה להפריע לתקשורת, לאכילה ולשתייה.

תינוקות

תינוקות עם שיתוק מוחין עשויים לחוות:

  • בעיות באכילה
  • התפתחות איטית או מעוכבת – לדוגמה,  קושי להרים את הראש או עיכוב ביכולת להתיישב בהשוואה לתינוקות אחרים.
  • תנועות לא שוות לאורך הגוף – למשל, הם עשויים להתייחס ולהיות מודעים פחות לאחת מהגפיים שלהם, או להשתמש פחות באחת הגפיים.
  • בעיות בשליטה בשרירים
  • טונוס שרירים נמוך
  • עוויתות שרירים או נוקשות בניסיון להניע את המפרקים.

חלק מהתינוקות עם שיתוק מוחין היו חולים כתינוקות רכים, או נולדו טרם זמנם. עם זאת, כמחצית מהתינוקות שאובחנו מאוחר יותר עם שיתוק מוחין נולדו בזמן בלידה תקינה.

לעיתים, הסימנים אצל התינוק אינם ברורים כל כך, אך אתם עשויים להרגיש שמשהו לא בדיוק בסדר. אתם מכירים את התינוק שלכם הכי טוב, ולכן בטחו בתחושות הבטן ודברו עם אחות טיפת חלב או רופא הילדים על חששותיכם.

ילדים

מעבר לקושי בשליטה על תנועתיות הגוף, ילדים עם שיתוק מוחין יכולים לסבול ממגוון בעיות:

  • מוגבלות שכלית התפתחותית או לקויות למידה אצל 45% מהילדים
  • לקות ראייה
  • לקות שמיעה
  • קשיי אכילה
  • בעיות שינה
  • כאבים
  • בעיות בדיבור ובשפה
  •  קשיים בוויסות חושי
  • קשיים רגשיים וההתנהגותיים
  • קשיי קשב וריכוז

בעיות בריאות נוספות

ילדים רבים עם שיתוק מוחין מתמודדים עם בעיות בריאות נוספות, ובהן ריפלוקס קיבתי-ושטי, עצירות, אפילפסיה, בעיות אורתופדיות וזיהומי ריאות חוזרים.

אם ילדכם אובחן עם שיתוק מוחין, ישנו צוות נרחב של מומחים שיטפל בו. עבדו איתם בשיתוף פעולה כדי למצוא את האסטרטגיות הטובות ביותר לשמירה על בריאותו.

הפגיעה במוחו של תינוק עם שיתוק מוחין אינה מחמירה עם הזמן. עם זאת, ייתכן שגופו יתקשה להתמודד עם האתגרים הנוספים כשיגדל – למשל, להמשיך ללכת כשהוא נהיה גבוה יותר, במהלך פרצי הגדילה בשנות ההתבגרות. קבלת אבחנה של שיתוק מוחין מוקדם ככל האפשר וקבלת עזרה יתנו לילדכם את הסיכויים הטובים ביותר. גם אם ילדכם לא אובחן בגיל צעיר, לעולם לא מאוחר מדי להתחיל לטפל בכך. 

אבחנה ובדיקות

היות ששיתוק מוחין הוא מוגבלות מורכבת עם תסמינים רבים ושונים, לא תמיד קל לקבל אבחנה ברורה של שיתוק מוחין לפני גיל 12 חודשים.

כל התינוקות מתפתחים בקצב שונה. אם התינוק שלכם לא הגיע לאבני הדרך ההתפתחותיות או שאתם חוששים שהוא לומד לנוע, לשבת או להשתמש בידיו לאט יותר מהצפוי, מומלץ לדבר עם רופא הילדים, אחות טיפת חלב או מומחה.

הרופא יאבחן שיתוק מוחין לאחר נטילת היסטוריה רפואית מלאה ובדיקה גופנית מדוקדקת. הוא יתבונן בתנועות הרצוניות של ילדכם ובטונוס השרירים שלו, ויחפש בזהירות שרירים רפויים או שרירים נוקשים ומכווצים. לאחר מכן יבדוק אם היציבה של ילדכם אינה אופיינית לגילו או שהוא משתמש בצד אחד של גופו יותר מאשר בצד השני.

הרופא עשוי להזמין בדיקות נוספות כדי לשלול מצבים נדירים אחרים, שעלולים להחמיר עם הזמן.

חלק מהרופאים מזמינים בדיקת MRI (דימות תהודה מגנטית), שבה מצלמים את מוחו של הילד. עם זאת, בדיקות ה-MRI של כ-10% מהילדים עם שיתוק מוחין יוצאות תקינות.

קבלת אבחנה מאושרת עלולה לארוך זמן רב בגלל ההפניות למומחים שונים ולמגוון בדיקות. ההמתנה קשה, אך חשוב שהרופאים ישללו מצבים בריאותיים אחרים שקשורים לתנועתיות או לגורמים אחרים לעיכוב תנועתי, כיוון שהטיפול בהם שונה.

טיפול מוקדם

טיפול מוקדם יכול לשפר מאוד את התסמינים ואת מצבו של ילדכם. כדי לתמוך בו ולעזור לו למצות את מלוא הפוטנציאל שלו, עבדו עם אנשי מקצוע שמתמחים בטיפול מוקדם, כגון רופאי ילדים, פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק ומורים או גננות לחינוך מיוחד.

אתם ואנשי הצוות תבחרו יחד את הטיפול והאפשרויות הטובות ביותר לילדכם. גם כשיגדל, חשוב לשמור על קשר עם צוות הטיפול המוקדם, כדי להמשיך לבדוק את בריאות השרירים, העצמות והמפרקים שלו.

תמיכה כלכלית

ילדים עם שיתוק מוחין זכאים לגמלת ילד נכה בהתאם לרמה התפקודית שלהם. ההחלטה תתבסס על סמך בדיקות שנערכות במכונים להתפתחות הילד או במרפאות ייעודיות לשיתוק מוחין, וקובעות את התפקוד המוטורי של הילד בגפיים העליונות, בגפיים התחתונות, או בהתאם למבחן התלות- כלומר לצורך שלו בתמיכה.

ילד עם תפקוד לקוי בשתי גפיים, לדוגמא, זכאי לגמלה בשיעור של 50%, ילד עם חוסר תפקוד בשתי גפיים זכאי לגמלה של 100%, וילד מגיל שלוש, התלוי לחלוטין בעזרת הזולת, זכאי לקצבה בשיעור של 188%.ילדים המוגבלים בניידות זכאים גם לגמלת ניידות, הכוללת קצבה והטבות נוספות החל מגיל שלוש. למידע נוסף, פנו לאתר ביטוח לאומי.

לטפל בעצמכם

חיי המשפחה עם ילד שמתמודד עם שיתוק מוחין יכולים להיות אמוציונליים ומאתגרים. מומלץ לפתח רשת תומכת של בני משפחה, חברים, הורים לילדים אחרים עם שיתוק מוחין ואנשי מקצוע.

אף שקל לשקוע בטיפול בילדכם, חשוב מאוד שתטפלו גם בעצמכם ובבריאותכם. כשאתם בריאים מבחינה גופנית ונפשית, אתם יכולים לטפל טוב יותר בילדכם. אחיהם של ילדים עם צרכים מיוחדים יושפעו גם הם מבחינה רגשית, וחשוב למצוא תמיכה מתאימה גם עבורם.

ישנם שירותים וטיפולים רבים שיעזרו לילדכם להגיע למלוא הפוטנציאל שלו, אך לעיתים קשה להתמצא בנבכי הבירוקרטיה. אפשר לפנות לאתר כל זכות המרכז מידע על הנושא. כמו כן, תוכלו לדבר עם הורים אחרים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

להשאיר את הילדים לבד בבית – חוק השארת ילדים לבד בלילה

Posted on by אביטל רעם

מתי מותר להשאיר את הילדים לבד בבית מבחינה חוקית?

במדינת ישראל קובע חוק העונשין: “המשאיר ילד שטרם מלאו לו שש שנים בלא השגחה ראויה ובכך מסכן את חיי הילד או פוגע או עלול לפגוע פגיעה ממשית בשלומו או בבריאותו, דינו – מאסר שלוש שנים, עשה כן ברשלנות – דינו מאסר שנה” (מתוך אתר ‘בטרם’).

עם זאת, ארגון ‘בטרם’ ממליץ שלא להשאיר ילד מתחת לגיל עשר לבד בבית לפרקי זמן ארוכים. בגיל 12-10 אפשר להשאיר את הילד לבד לפרק זמן של כשעתיים אחרי בית הספר.

ההורה מחויב באופן חוקי לוודא כי ילדו זוכה להשגחה מתאימה. על פי החוק, על ההורה לספק מזון, ביגוד, מקום מגורים, ביטחון והשגחה. אם ילד נמצא במצב מסוכן ללא השגחה, מזון, ביגוד או מקום מגורים, ניתן להאשים את הוריו בעברה. באפשרות המשטרה או שירותי הרווחה להרחיק ילדים ממצבים שבהם ביטחונם בסכנה, וכשאין הורה או אפוטרופוס נוכח בסביבה.

שימו לב: אם ילד גדול יותר מתחת לגיל 18 – הבן או הבת של השכנים, למשל – שומר על ילדכם, אתם אחראים גם לשלומו וגם לשלום ילדכם במקרה שמשהו משתבש.

להחליט מתי ילדכם מוכן להישאר לבד בבית

רק אתם יכולים להחליט מתי ילדכם מוכן להישאר לבד בבית. לא מדובר רק בגילו, אלא גם בבשלות שלו. יכול להיות שתרגישו נוח להשאיר את בן ה-10 שלכם בבית כיוון שהוא אחראי מאוד, אך תחששו להשאיר לבד את אחיו בן ה-12, שאוהב להסתכן. הנה כמה שאלות שיעזרו לכם להחליט אם אפשר להשאיר את ילדכם לבד בבית:

  • האם הוא יודע לקבל החלטות נבונות?
  • האם הוא יכול להישאר לבד לזמן מה בלי להיבהל?
  • האם הוא יוכל להתמודד עם מקרה חירום כמו שריפה או אזעקה?
  • האם הוא יודע להשתמש בטלפון?
  • עד כמה בטוחים הבית והשכונה שלנו?
  • האם הוא זוכר מידע חשוב כמו מספרי טלפון?
  • האם הוא מתנהג לפי כללי הבית, בין אם אנו נמצאים במקום ובין אם לא?
  • כמה זמן ניעדר מהבית?
  • מה התדירות שבה יישאר לבד?

אם אינכם בטוחים שילדכם מוכן, הקשיבו לתחושת הבטן שלכם וחכו שיגדל מעט. אם הוא לא בטוח או מפחד להישאר לבדו בבית, חכו בסבלנות והבטיחו לו שירגיש מוכן כשיתבגר. אין צורך למהר.

אם ילדכם אינו מוכן להישאר לבד בבית, חפשו בייביסיטריות, צהרונים ועוד.

יתרונות העצמאות לילדים

הרגע שבו ילדכם נשאר בבית הוא חלק ממסעו אל העצמאות. זוהי הזדמנות להעביר את האחריות לילדכם. תוכלו אפילו לתת לו כמה משימות לעשות בבית – לתלות כביסה או לערוך את השולחן לארוחת הערב כשאינכם נמצאים. כך יוכל להרגיש שהוא מסוגל ולפתח מיומנויות מועילות כגון פתרון בעיות. אם הבית שלכם עמוס והומה, השהות לבד נותנת לו זמן פרטי ושקט עם עצמו.

אם לילדכם יש צרכים מיוחדים, דברו עם הרופא שלו על יכולותיו לפתור בעיות. אפשר לקבל עזרה מקצועית כדי לתכנן תוכנית שתאפשר לו עצמאות מסוימת, שתנצל את יכולותיו וחוזקותיו.

איך להתכונן להשאיר את הילדים לבד בבית

אם החלטתם שילדכם מוכן להישאר לבד בבית, כדאי לעשות כמה הכנות. הדבר הראשון הוא להתחיל בהדרגתיות. לדוגמה, אפשר להשאיר אותו לבדו לכמה דקות כשאתם קופצים לחנות, ולהגיע בהדרגה לשעה אחרי בית הספר. השארתו לבד ליום שלם דורשת הרבה יותר עצמאות מאשר השארתו לשעה-שעתיים, ולכן כדאי לעשות זאת לאט לאט ולבדוק אם הוא מוכן.

כללים

הכינו רשימת דברים שילדכם יכול לעשות כשהוא לבדו בבית – למשל, לשחק בחדרו, להכין שעורי בית, לצייר או לקרוא. כדאי להכין גם רשימת דברים שאינו יכול לעשות בלי מבוגר בסביבה, כמו להזמין חברים הביתה ללא רשות, לעשות אמבטיה, להשתמש באינטרנט או לבשל. וודאו שיש לו מה לאכול.

כדאי לבקש ממנו להתקשר אליכם כשהוא חוזר מבית הספר, ולהתקשר אליו להתעניין בשלומו, או אם אתם מאחרים.

החליטו אם מותר לו לפתוח את הדלת כשהוא לבד בבית, ואת מי מותר לו להכניס הביתה.

אם ילדכם עושה בייביסיטר על אחיו הקטנים, כדאי לציין כללים ברורים שקובעים מי אחראי. אפשר להכין תוכנית פעולה למקרה שאחד מהאחים הקטנים אינו עושה את מה שהתבקש, או שהם נקלעים למריבה גדולה.

עצות מעשיות

  • ילדכם צריך לדעת איך כל דבר בבית עובד, כמו האזעקה ומנעולי הדלתות.
  • ילדים עלולים להשתעמם או להרגיש בודדים כשהם לבד בבית. מומלץ להשאיר לו כמה משימות או להזכיר לו את השגרה בבית – לעשות שיעורים, לערוך את השולחן ואז לשחק.
  • אם אתם משאירים אותו לבד למשך כל היום, בקשו ממבוגר לקפוץ במהלך היום, או התקשרו אליו מדי פעם. כמו כן, הוא יוכל לבלות חלק מהזמן אצל חברים.

בטיחות

לפני שאתם משאירים את ילדכם לבד בבית, בדקו את רמת הבטיחות. בדקו את מנעולי הדלתות והחלונות, גלאי העשן והתאורה.

הסבירו לילדכם מה לעשות אם הטלפון מצלצל או מישהו דופק על הדלת. יכול להיות שתחליטו שהוא לא עונה ולא פותח.

ודאו שילדכם יודע למי להתקשר בעת הצורך. כתבו את מספרי הטלפון החשובים למקרה שהוא זקוק לעזרה ואינכם בבית.

ילדים בגיל בית הספר מודעים יותר לנושא הבטיחות מאשר ילדים צעירים יותר. הזכירו לילדכם את כללי הבטיחות לעתים קרובות, ועשו כל שביכולתכם כדי שביתכם יהיה בטוח ככל האפשר.

מקרי חירום

חשוב להכין תוכנית למקרי חירום. הסבירו לילדכם מה עליו לעשות במקרה חירום. מתי עליו להתקשר למשטרה, ומתי עליו להתקשר לשכן. הרגיעו אותו, שמקרי חירום הם נדירים, ושהוא יודע כיצד עליו לפעול.

לדוגמה, במקרה של שריפה, עליו לצאת מיד מהבית, ללכת לשכנים ואז להתקשר לכיבוי האש או למשטרה משם. לעומת זאת, זאת, אם הכלב ברח החוצה, עליו להתקשר אליכם ולחכות עד שתחזרו הביתה.

כמו כן, הכינו תוכנית למקרה שילדכם מאבד את המפתח, או מגיע הביתה ומגלה שהדלת פתוחה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

נדנוד גוף, הזזת וחבטת ראש במיטה – מה עושים?

Posted on by פרופ' אבי שדה

כשהתינוק מתנדנד, זז וחובט ראשו במיטה

נדנוד הגוף מתחיל בדרך כלל בסביבות גיל שישה חודשים, והזזת הראש מצד לצד וחבטתו מתחילות בדרך כלל בגיל תשעה חודשים. בנים חובטים את ראשם עד פי שלושה מאשר בנות. נדיר לראות את ההתנהגות הזו לאחר גיל שלוש. נדנודים, הזזות ראש וחבטות במיטה הם:

  • נפוצים וכמעט אף פעם אינם מזיקים
  • אלה התנהגויות חזרתיות וקצובות, שמתרחשות בדרך כלל כשהילדים נרדמים
  • עשויים להתרחש בכל זמן.

ילדכם עשוי:

  • להתרומם על שש ולהתנדנד קדימה ואחורה, להכות את המצח בראש המיטה או בסורגי העריסה
  • להתיישב במיטה ולחבוט את ראשו אחורה, על ראש המיטה
  • לשכב כשפניו כלפי מטה ולחבוט את ראשו ואת חזהו על הכרית או המזרון
  • לשכב על גבו ולהניע את ראשו ואת גופו מצד לצד
  • להשמיע קולות בזמן שהוא מתנדנד.

טיפים פשוטים להתמודדות

אם ילדכם מתפתח היטב בכל שאר ההיבטים, אתם יכולים להניח לכך שהוא מתנדנד, מזיז את ראשו או חובט אותו כשהוא כמעט נרדם. התנהגויות אלה יחלפו, בסופו של דבר. ילדים שמתנדנדים, מזיזים את ראשם בחוסר מנוחה או חובטים אותו בלילה נמצאים בדרך כלל במצב ישנוני, וההתנהגות תיפסק ברגע שיירדמו. ילד ללא בעיה התפתחותית או רפואית משמעותית לא ייפגע מאוד מהנדנוד, הזזת הראש או חבטתו. הנזק העיקרי עלול להיות לרהיטים ולקירות בבית!  אם מלבד הנדנוד לילדכם יש התנהגויות חריגות אחרות, או שההתפתחות שלו אינה כמצופה- מומלץ לדון על כך עם רופא הילדים.

הנה כמה רעיונות נוספים שעשויים לעזור:

  • נסו שלא לשים לב להתנהגות הזו. הילדים עשויים לחזור על ההתנהגות אף יותר אם הם רואים שזו דרך יעילה להשיג את תשומת לבכם, או להביא אתכם לחדר השינה (גם אם אתם רק רוצים להגיד להם להפסיק).
  • נסו לוודא שילדכם אינו מבלה זמן רב מדי במיטה לפני שהוא נרדם.
  • אם אתם מודאגים שילדכם חווה חרדה כלשהי, הקדישו מעט יותר זמן למנוחה ובלו אותו ביחד לפני השינה. אם הוא נראה חרד, נחמו אותו תמכו בו. אם תבלו יחד לפני השינה, ייתכן שילדכם יזדקק לכם פחות אחרי שתגידו לו לילה טוב.
  • אם אתם מודאגים שהילד ייפצע, הוציאו את ראש המיטה או הרחיקו את המיטה מהקיר, כדי להפחית את הסיכון לפגיעה.
  • לפעמים הרעש מפריע למשפחה כולה. כדי להפחית את הרעש, נסו להניח את המזרון של ילדכם על הרצפה או להעביר את מיטתו לחדר אחר.

מדוע ילדים מתנהגים כך במיטה?

התנהגות חזרתית וקצובה היא מנחמת ומרגיעה, אפילו לילדים שמתפתחים באופן תקין. ייתכן שתבחינו שילדכם עושה זאת עוד יותר אם הוא חש חרדה או לחץ במהלך היום. עם זאת, הנדנוד, חבטת הראש או הזזתו מצד לצד אינם מרמזים על בעיה רגשית.

אם אתם מבחינים שילדכם החל להתנהג כך בזמן שינוי גדול, או שנראה כי הוא מתקשה להתמודד עם משהו, נחמו אותו ותמכו בו. אם אתם עדיין מודאגים מכך או חוששים לגבי תחומי התפתחות אחרים, פנו לקבלת ייעוץ מקצועי – כדאי לדבר עם רופא הילדים או אחות טיפת חלב.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

טיפולי שיניים לבני נוער: בני 12-18

Posted on by ד"ר הדס כץ

לצחצח שיניים

צחצוח השיניים חשוב במיוחד לשמירה על שיניים נקיות, וכן למניעת עששת ומחלות חניכיים. בני נוער אינם מצחצחים תמיד את השיניים, והסיבות לכך רבות. לדוגמה, יכול להיות שילדכם אינו מבין את חשיבות צחצוח השיניים, או פשוט שוכח לעשות זאת.

חפשו סימנים לכך שילדכם אינו מצחצח שיניים – לדוגמה, מברשת השיניים שלו אינה משומשת, השיניים נראות לא נקיות, או שתבחינו במחלת חניכיים או בריח רע מהפה.

עודדו את ילדכם לצחצח שיניים באופן קבוע. כדאי להסביר מדוע חשוב לצחצח את השיניים – למשל, צחצוח קבוע עוזר לשמור על שיניים נקיות, ומונע עששת וריח רע מהפה. צחצוח השיניים לבדו אינו ערובה למניעת עששת. גם התזונה חשובה לבריאות הפה – מזון ומשקאות דלי סוכר הם האפשרות הטובה ביותר.

למקרה שילדכם זקוק לתזכורת, הנה כמה שלבים בסיסיים לצחצוח השיניים:

  1. להשתמש בכמות מתאימה של משחת שיניים המכילה פלואוריד.
  2. לכוון את מברשת השיניים בזווית של 45 מעלות לכיוון קו החניכיים.
  3. לצחצח בתנועה מעגלית עדינה.
  4. לחזור על הפעולה במשטחי השן הפנימיים.
  5. להשתמש בתנועת קדימה ואחורה עדינה על משטחי הלעיסה.
  6. לירוק החוצה את משחת השיניים.
  7. שאלו את רופא השיניים האם ובאיזו תדירות ילדכם צריך להשתמש בחוט דנטלי. אם כן, הרופא יראה לכם כיצד לנקות את המרווחים בין השיניים בצורה הנכונה.

לבחור מברשת שיניים

יש בשוק מגוון רחב כל כך של מברשות שיניים, שהבחירה עלולה להיות מעט מבלבלת. כשתבחרו מברשת שיניים, חפשו את הדברים הבאים:

  • סיבים רכים: שלא יפגעו בחניכיים או בציפוי האמייל של השן.
  • ידית ארוכה: שתעזור לילדכם להגיע לכל השיניים בפה.
  • ראש קטן: שיקל עליו להניע את המברשת בתוך הפה.

מברשות שיניים חשמליות טובות בדיוק כמו מברשות רגילות, ושימושיות במיוחד אם לילדכם אינו שולט היטב כל כך במוטוריקה עדינה. בין אם מדובר במברשת חשמלית או רגילה, כדאי להחליף אותה כשהסיבים מתחילים להיראות שחוקים ובלויים ובכל מקרה כדאי להחליף כל שלושה חודשים.

משחת שיניים ופלואוריד

פלואוריד הוא מינרל שמחזק את האמייל ועוזר במניעת עששת. מי השתייה בישראל מועשרים בפלואוריד. גם כאשר מי השתייה מכילים פלואוריד- הוא מצוי במים בכמות המתאימה ושתייתם בטוחה). הפלואוריד עובד בצורה מיטבית בריכוזים נמוכים מאוד (1 מ”ג לליטר) ובחשיפה ובשימוש יומיומי באמצעות מי שתייה מופלרים, מזון ומשקאות שמכילים פלואוריד ומשחת שיניים עם פלואוריד.

רופאי השיניים עשויים להמליץ על מי פה מועשרים בפלואוריד לילדים שנמצאים בסיכון גבוה לפתח עששת.

איטום חריצים

רופא השיניים עשוי להמליץ לכם ולילדכם על תהליך שנקרא איטום חריצים. זהו ציפוי דקיק שמונח על משטחי הלעיסה של השיניים – המקום שבו נוטה להתפתח עששת וחורים אצל ילדים. האיטום מונע הצטברות חיידקים (פלאק) בחריצי השיניים ועוזר למנוע עששת. התקנת האיטום פשוטה ומהירה, ואינה כרוכה בכאב אלא באי נוחות קלה בלבד.

הציפוי עלול להישחק עם הזמן ואינו נשאר על שיניו של ילדכם לנצח. רופא השיניים יבדוק אותו באופן קבוע, ולעתים יש צורך לתקן אותו או להחליפו. אם אתם מעוניינים באיטום חריצים, כדאי לפנות לרופא שיניים מומחה לילדים.

לבקר אצל רופא השיניים

לכל אחד יש צרכים וסיכונים דנטליים שונים. הצרכים האלה משפיעים על תדירות הביקורים שילדכם צריך אצל רופא השיניים. דברו עם הרופא על התדירות הרצויה.

ודאו כי המפגשים של ילדכם עם רופא השיניים יהיו חיובים וטובים. חוויה דנטלית טובה אצל רופא שיניים מומחים לילדים ושיננית עם הגישה המתאימה חשובה להמשך שמירה על בריאות הפה והשיניים גם בגיל הבגרות.

טיפולי שיניים בישראל

טיפולי השיניים בישראל ניתנים חינם או בעלות נמוכה במערכת הבריאות הציבורית, עד גיל 15. הטיפולים נערכים דרך מרפאות השיניים של קופות החולים השונות.

כמו כן, אפשר לבקר במרפאות שיניים פרטיות. עלות הביקורים יקרה יותר, אך במקרים מסוימים אפשר לקבל החזרים מחברות הביטוח הרפואי. היכנסו לאתר משרד הבריאות כדי לראות אילו טיפולים כלולים בסל.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

לקות כפולה: חירשות ועיוורון

Posted on by ד"ר דורית שמואלי

מהי חירשות ועיוורון?

לקות כפולה של חירשות ועיוורון משמעה שלילדכם יש בעיות בראייה ובשמיעה גם יחד. ישנם שני סוגים: חירשות ועיוורון מולדות, וחירשות ועיוורון שנרכשות בשלב מסוים בילדות. לקות כפולה של חירשות ועיוורון היא מצב מתמשך לאורך כל החיים. ילדים חירשים-עיוורים מתמודדים בדרך כלל עם אחד או יותר מהדברים הבאים:

  • אובדן שמיעה וראייה מרגע הלידה או מגיל צעיר מאוד.
  • עיוורון מלידה או מגיל צעיר מאוד, ואובדן שמיעה מאוחר יותר.
  • חירשות מלידה או מגיל צעיר מאוד, ואובדן ראייה מאוחר יותר.

ילד אינו צריך להיות חירש ו/או עיוור לגמרי כדי להיחשב כחירש-עיוור. למעשה, רוב הילדים שומעים או רואים מעט. הם יכולים להשתמש במעט הראייה או השמיעה שלהם, לצד החושים האחרים, כדי ללמוד כיצד לתקשר עם אחרים. ילדים חירשים-עיוורים יזדקקו לעזרה כדי לתקשר ולהכיר חברים. אם לא יקבלו עזרה כזו, הם עלולים לגדול בתחושת בידוד.

הגורמים לחירשות-עיוורון

עם הגורמים לחירשות-עיוורון אצל ילדים נמנים:

  • מצבים גנטיים כגון תסמונת אשר ו תסמונת CHARGE
  • זיהום ויראלי במהלך ההיריון
  • שיתוק מוחין
  • תסמונת אלכוהול עוברית
  • לידה מוקדמת
  • מחלה, טראומה ופציעות.

סימנים ותסמינים מוקדמים

עיניהם ואוזניהם של ילדים חירשים-עיוורים עשויים להיראות בדיוק כמו אלה של ילדים אחרים. לעיתים קרובות, דווקא התנהגותו של ילדכם או האופן שבו הוא משתמש בעיניו עשוי לגרום לכם לחשוב שיש בעיה כלשהי בראייה או בשמיעה שלו.

רוב התינוקות מתחילים להתמקד בפרצופים ובדברים בסביבות גיל ארבעה-חמישה שבועות. מגיל ארבעה חודשים, הם מפנים את ראשם כדי לשמוע מהיכן הגיע הקול ששמעו. אם התינוק שלכם חירש-עיוור, תבחינו שלא נראה שהוא עושה זאת. ייתכן שאינו יוצר קשר עין אתכם או עם אחרים, או אינו מנסה להושיט את ידו ולנוע לעבר דברים שונים.  כמו כן, תינוקות מפיקים קולות כבר בחודשים הראשונים לחיים. באופן תקין, תינוק שומע את הקולות שהוא מפיק ואת התגובות של הסביבה, וסביב גיל חצי שנה המלמול התינוקי מתחיל להתגבר, מופיעות הברות ובהמשך מילים. אצל תינוק שאינו שומע תהליך זה לא מתרחש והוא נשאר שקט מאוד.

תינוקות חירשים-עיוורים נוטים:

  • לישון הרבה, לבכות מעט ולא להניע הרבה את זרועותיהם ורגליהם
  • לא להוציא הגה, לא לנסות לתפוס חפצים, להתרומם לעמידה וללכת כצפוי
  • לא לפנות לרעשים חזקים, לקולות או לצלילים אחרים
  • להזדקק לזמן רב כדי להגיב כשאתם מדברים אליהם
  • להתנועע קדימה ואחורה, לחבוט את ראשם או לתחוב אצבעות בעיניהם
  • לא לאהוב מגע מאנשים או חפצים.

אם אתם דואגים להתפתחותו או להתנהגותו של התינוק או הילד שלכם, דברו עם רופא הילדים או עם אחות טיפת חלב.

אבחנה

מומלץ לאבחן חירשות-עיוורון מוקדם ככל האפשר, ויפה שעה אחת קודם. כל התינוקות עוברים בדיקות סינון שמיעה מיד לאחר הלידה. בדיקות אלה מגלות רבים מליקויי השמיעה.

אם אתם מודאגים מהראייה או השמיעה של ילדכם כשהוא גדל, פנו קודם כל לרופא הילדים. אם יש צורך, הרופא יפנה אתכם לבדיקת שמיעה, ולרופא אף אוזן גרון, ו/או לרופא עיניים לילדים. מומחים אלה יתבוננו באוזניים ובעיניים של ילדכם, ישאלו אתכם שאלות ויערכו בדיקות נוספות. בסופן יוכלו המומחים להגיד בדיוק מה הבעיה.

טיפול מוקדם

רופא העיניים, ורופא אף-אוזן-גרון  יפנו אתכם במידת הצורך לקבלת שירותי טיפול מוקדם. שירותים אלה מקשרים אתכם עם אנשי מקצוע בתחומי הבריאות והחינוך, שיכולים להעריך את יכולותיו של ילדכם, ולעזור לכם ללמוד כיצד לבלות איתו ולעודד את התפתחותו. ילדים לומדים הכי הרבה מהאנשים שמטפלים בהם ושאיתם הם מבלים זמן רב, ולכן, משחק ותקשורת יומיומיים יעזרו לילדכם מאוד.

אנשי המקצוע הללו יעזרו לכם להבין את סגנון התקשורת של ילדכם, שעשוי לכלול מחוות וסימנים, פעולות אישיות, ציורים, שפת גוף ומעט דיבור. כמו כן, שיקום מוקדם יעזור לילדכם ללמוד כיצד לתקשר, להכיר חברים ולשהות ליד אנשים אחרים, ולהרגיש בטוח מספיק כדי לחקור את סביבתו.

צוות אנשי המקצוע שיתמכו בכם ובילדכם יכלול רופאי ילדים, קלינאי תקשורת, מורים או גננות לחינוך מיוחד ו מורים שיקומיים. מומלץ שתכירו היטב את אנשי המקצוע הללו ותלמדו כיצד לעבוד איתם, כדי שיוכלו להבין היטב למה זקוק ילדכם כדי לגדול, ללמוד ולהפוך לעצמאי יותר.

השפעות

ילד עם אובדן שמיעה וראייה מתקשה בדרך כלל להבין מה מתרחש סביבו. כלומר, חירשות-עיוורון עשויה להשפיע גם על תחומים אחרים בהתפתחות:

  • תקשורת – למשל, אינו רואה או שומע כשמישהו מנופף או מחייך אליו, ואינו יכול ליצור קשר עין.
  • דיבור – לדוגמה, התינוק שלכם עשוי שלא להצביע על חפצים, ולכן אנשים סביבו לא יקראו לחפצים אלה בשמם.
  • הבחנה בין יום ללילה – מקשה עליו להיכנס לשגרת השכבה קבועה.
  • תנועה במרחב- ישיבה, זחילה והליכה – לדוגמה, אינו רוצה להתקדם לעבר חפצים שונים, כיוון שאינו רואה או שומע אותם.
  • קריאה וכתיבה – עשוי לחול עיכוב בלמידת המיומנויות המוטוריות ומיומנויות ההאזנה שדרושות ללימוד קריאה וכתיבה.
  • משחק – למשל, הוא עלול לפחד לגעת במרקמים מסוימים או לחקור אזורים שאינו רואה.
  • תגובה מהירה לסיטואציות שונות – כיוון שאינו יכול ללמוד באמצעות התבוננות, ייתכן שלא יידע כיצד להגיב למצב או לחוויה מסוימים ותגובתו תהיה איטית, במקום להגיב מיד.

כדי להתגבר על האתגרים הללו, יצטרך ילדכם הכוונה שתעזור לו לחבר ולהבין מילים, צלילים, מגע ופעולות שונים. שמרו על קשר תמידי עם הצוות הטיפולי והחינוכי  וקבלו מהם הדרכה וטיפים להתנהלות שלכם בבית, בעבודה פרטנית ומשפחתית מול הילד. אינטראקציות וחוויות חיוביות עם בני המשפחה ועם אנשי המקצוע יעודדו אותו לפתח תנועה בטוחה, עצמאית ובוטחת בביתו, בבית הספר ובקהילה, וללמוד לתקשר טוב יותר עם הסובבים. עזרו לו לחקור את הסביבה באמצעות הראייה והשמיעה שיש לו, בצירוף שאר החושים, כדי להצית את סקרנותו בנוגע לעולם שמסביב.

שירותים ותמיכה

אנשי מקצוע ושירותי רווחה רבים יכולים לעזור לכם ולמשפחתכם.

לקבל מידע

כדאי ללמוד ככל האפשר מאנשי המקצוע שמטפלים בכם. אל תחששו לשאול שאלות רבות.

אם אתם זקוקים למידע נוסף על חירשות ועיוורון, אפשר לפנות למרכז לחרש-עיוור – מכון בית דוד.

בנבכי הביורוקרטיה

ישנם שירותים וטיפולים רבים שיעזרו לילדכם להגיע למלוא הפוטנציאל שלו, אך לעיתים קשה להתמצא בנבכי הבירוקרטיה. אפשר לפנות לאתר כל זכות המרכז מידע על נושאים רבים הנוגעים למיצוי זכויות.

תמיכה כלכלית

ילדים עם חירשות ועיוורון זכאים לגמלת ילד נכה בהתאם לרמה התפקודית שלהם. למידע נוסף, פנו לאתר ביטוח לאומי. למידע על גמלה על עיוורון- לחצו כאן. למידע על גמלה על חרשות- לחצו כאן.

לטפל בעצמכם

אף שקל לשקוע בטיפול בילדכם, חשוב מאוד שתטפלו גם בעצמכם ובבריאותכם. כשאתם בריאים מבחינה גופנית ונפשית, אתם יכולים לטפל טוב יותר בילדכם. כמו כן, תוכלו לדבר עם הורים אחרים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

לחץ חברתי והשפעה חברתית אצל בני נוער

Posted on by אביטל רעם

הידעתם?

  • בגיל ההתבגרות המוקדם ובגיל ההתבגרות עצמו, ההשפעה החברתית היא חזקה ביותר.
  • בנים נוטים להיות מושפעים יותר מלחץ חברתי מאשר בנות.

השפעה חברתית ולחץ חברתי

לחץ חברתי גורם לכך שאנחנו בוחרים לעשות משהו שלא היינו עושים לבדנו, כיוון שאנו רוצים להרגיש מקובלים ומוערכים בחברה. הלחץ החברתי לא בהכרח מוביל אותנו לעשות משהו בניגוד לרצוננו.

ייתכן ששמעתם גם את המונח “השפעה חברתית”. ייתכן ש”השפעה חברתית” הוא מונח טוב יותר לתיאור האופן שבו התנהגותם של מתבגרים מתעצבת בעקבות רצונם להרגיש שייכות לקבוצת חברים.

השפעה חברתית יכולה להיות חיובית. לדוגמה, השפעה חברתית יכולה לגרום לילדכם להיות אסרטיבי יותר, לנסות פעילויות חדשות או להשתלב יותר בבית הספר. אך היא גם יכולה להיות שלילית. חלק מהמתבגרים יבחרו לנסות דברים שבדרך כלל לא יתעניינו בהם, כגון עישון או השתתפות בהתנהגות אנטי- חברתית, כמו שקרים, גניבות או תוקפנות הרסנית.

השפעה חברתית עשויה להוביל לכך שהילדים:

  • יבחרו את אותם בגדים, תספורות או ‘פירסינגים’  כמו חבריהם
  • יאזינו לאותה מוזיקה או יצפו באותן תוכניות טלוויזיה כמו חבריהם
  • ישנו את אופן הדיבור שלהם, או את המילים שבהן הם משתמשים
  • יעשו דברים מסוכנים או יפרו את הכללים
  • יעבדו קשה יותר בבית הספר, או לא יעבדו קשה מספיק
  • ייצאו לדייטים או ישתתפו בפעילות מינית כשאינה מתאימה ורצויה להם.
  • יעשנו או ישתמשו באלכוהול או בסמים אחרים.
  • יפגעו בבני נוער אחרים וידחו אותם, בפניהם או ברשתות החברתיות.

כדי להתמודד היטב עם ההשפעה החברתית, צריך למצוא את האיזון הנכון בין להיות עצמנו לבין הרצון להשתלבות בקבוצה.

חלק מהילדים נוטים יותר להיות מושפעים לשלילה מחבריהם – למשל, ילדים בעלי הערכה עצמית נמוכה, ילדים שמרגישים שיש להם מעט חברים, וילדים בעלי צרכים מיוחדים. ילדים אלה עשויים לחשוב שהדרך היחידה שבה יתקבלו לקבוצות חברתיות או ישפרו את מעמדם החברתי היא להתנהג ולהיראות כמו הקבוצה.

ילדים בעלי הערכה עצמית גבוהה או צורך באינדיבידואליות מתנגדים טוב יותר להשפעה חברתית שלילית. אם ילדכם שמח בחלקו ושלם עם הבחירות שבחר, סביר פחות להניח שיושפע על ידי אנשים אחרים. הערכה עצמית עוזרת לבסס מערכות יחסים טובות, וחברויות חיוביות עוזרות בתורן להעלאת ההערכה העצמית.

לעזור לילדכם להתמודד עם השפעה חברתית ולחץ חברתי

ייתכן שאתם מודאגים שילדכם מושפע יותר מדי מחבריו, או שהוא מוותר על הערכים שלו (ושלכם) כדי להתאים יותר לחבריו. חשש נוסף הוא שילדכם לא יצליח להגיד ‘לא’ אם יחוש לחץ לעשות דברים מסוכנים, כמו לעשן.

עם זאת, האזנה לאותה מוזיקה ולבישת בגדים דומים אינן מובילות בהכרח לכך שיעשה דברים אנטי-חברתיים או מסוכנים כמו חבריו. יהיו דברים שיעשה כמותם, ודברים אחרים שלא. גם לכם יש השפעה על ילדכם, בעיקר בטווח הארוך. אם ילדכם יודע היטב מיהו ובמה הוא מאמין, סביר להניח שיידע להציב את הגבול במקרה הצורך, כשעליו להעריך סיכונים.

הנה כמה רעיונות שיעזרו לו להתמודד עם השפעה חברתית ולחץ חברתי:

  • שמרו על ערוצי תקשורת פתוחים. כדאי לשמור על קשר עם ילדכם, ולהתעניין בצורה לא ביקורתית במה שעובר עליו, כדי שירגיש בנוח לבוא ולדבר איתכם, כשהוא מרגיש שמנסים להשפיע עליו לעשות משהו שאינו שלם איתו. אם הוא יחשוש מתגובה שלילית שלכם, סביר להניח שלא ישתף אתכם.
  • עזרו לילדכם לגבש גבולות. שוחחו איתו על הסכנות שבכניעה ללחץ חברתי, וסייעו לו לגבש קווים אדומים ומערכת ערכים שינחו אותו, כמו הימנעות מפגיעה באחרים או ממעבר על החוק.
  • הציעו לו דרכים שונות להגיד ‘לא’, שיאפשרו לו לשמור על כבודו. לדוגמה, חבריו עלולים לעודד אותו לנסות לעשן. במקום להגיד פשוט “לא, תודה”, הוא יכול להגיד משהו כמו “לא, זה מחמיר את האלרגיה שלי”, או “לא, אני לא אוהב את הריח”. לחלופין, עודדו אותו להיות חזק מספיק כדי להביע את דעתו, מבלי לשלול את זכותם של אחרים לדעתם.
  • עזרו לילדכם למצוא מוצא. אם ילדכם מוצא את עצמו בסיטואציה מסוכנת או מסובכת, כדאי שיידע שהוא יכול לסמס או להתקשר אליכם כדי לקבל גיבוי בלי לדאוג שתכעסו. אם הוא נבוך מכדי להתקשר, אפשר להסכים על הודעה מוצפנת. לדוגמה, הוא יכול להגיד שהוא מתקשר לבדוק אם קניתם לו לחמנייה למחר, כשלמעשה, הוא זקוק לעזרה.
  • עודדו יצירת רשת חברתית רחבה. פיתוח חברויות ממקורות רבים, ובהם חוגי ספורט, פעילויות משפחתיות או תנועות נוער, יעזור לילדכם לקבל אפשרויות רבות לתמיכה אם אחת מהחברויות שלו מגיעה לקצה.
  • חזקו את תחושת ההערכה העצמית של ילדכם. הערכה עצמית גבוהה תעזור לילדכם לחוש ביטחון רב יותר בהחלטות שהוא מקבל, ולהדוף השפעה חברתית שלילית. בטאו הערכה מיוחדת ליכולתו לעמוד מול לחצים, ולפעול בהתאם לאמונותיו.

מה לעשות כשמודאגים מההשפעה החברתית והלחץ החברתי

עודדו את ילדכם להזמין חברים הביתה ותנו להם מרחב להסתובב בו, ונסו להכיר את החברים טוב יותר. כך תוכלו גם לבדוק אם ילדכם נתון להשפעה חברתית שלילית.

תקשורת טובה ומערכת יחסים חיובית ולא שיפוטית עם ילדכם תעודד אותו לדבר אתכם אם הוא מרגיש השפעות שליליות מצד חבריו.

אם אתם חוששים שחבריו של ילדכם משפיעים עליו באופן שלילי, אל תהיו ביקורתיים; אתם עלולים להרחיק את ילדכם ולגרום לו להיפגש איתם מאחורי גבכם. אם יחשוב שאינכם מאשרים את החברים שלו, הוא עלול לרצות לראות אותם עוד יותר.

במקום להתמקד באנשים שאינכם אוהבים, נסו לדבר עם ילדכם על ההתנהגות שאינכם מקבלים. דברו על ההשלכות האפשריות של אותה התנהגות, במקום לשפוט את חבריו.

כדאי להתפשר לפעמים. לדוגמה, תנו לו ללבוש בגדים מסוימים, לענוד עגילים או להסתפר כפי שהוא רוצה כדי שירגיש דומה לחבריו ויבטא את הצורך שלו בביטוי עצמי, גם אם אינכם מתלהבים משיער כחול או מג’ינס קרוע.

החברים ותחושת החיבור לקבוצה נותנים למתבגרים תחושת שייכות והערכה, ועוזרים להם לצבור ביטחון עצמי. חברויות עוזרות למתבגרים ללמוד מיומנויות חברתיות ורגשיות חשובות, כמו רגישות למחשבות, לרגשות ולרווחתם של אנשים אחרים.

במידה ואינכם מצליחים להשפיע על התנהגות של ילדכם שיש בה סיכון,  תוכלו לשקול לדבר עם הורים של חבריו, ולגבש עמדה מתואמת בין ההורים.

השפעה חברתית ולחץ חברתי: מתי להתחיל לדאוג

אם אתם מבחינים בשינויים במצב הרוח של ילדכם, בהתנהגות, בהרגלי האכילה או השינה, וחושבים שהם נובעים מהחברים שאיתם הוא מסתובב, כדאי לדבר איתו.

חלק מהשינויים במצבי הרוח ובהתנהגות נורמלי לגמרי אצל מתבגרים. אך אם נראה שמצב רוחו של ילדכם ירוד למשך יותר משבועיים, או שהוא אינו נהנה כבעבר מדברים או פעילויות מהם נהנה בדרך כלל, כדאי לבדוק את בריאותו הנפשית. חלק מסימני האזהרה כוללים:

  • מצב רוח ירוד, נטייה מוגברת לרגשנות יתר, דמעות או תחושת ייאוש וחוסר תוחלת
  • תוקפנות או התנהגות אנטי-חברתית  שאינה שכיחה אצל ילדכם
  • שינויים פתאומיים בהתנהגות, לעתים קרובות בלי כל סיבה נראית לעין
  • קושי להירדם, להישאר במצב שינה או להתעורר מוקדם
  • אובדן תיאבון או אכילת יתר
  • סירוב ללכת לבית הספר
  • הימנעות מפעילויות שנהג לאהוב
  • השמעת הצהרות על כך שהוא רוצה לוותר, שהחיים לא שווים שיחיה אותם.

אם בעיות אלה מדאיגות אתכם, דברו עם ילדכם. הצעד הבא הוא לדבר עם רופא המשפחה או הילדים, שיפנה אתכם לשירותים המקצועיים המתאימים, ליצור קשר עם מרפאת המתבגרים הקרובה, או לסייע לו להגיע לטיפול פסיכולוגי.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

ריפלוקס – החזר קיבתי- ושטי

Posted on by פרופ' בועז פורטר

ריפלוקס הוא מצב שבו תכולת הקיבה של ילדכם עולה בחזרה לוושט או לפה. תהליך זה מתרחש בשל חולשה של השריר המשמש כשער בין הושט לקיבה, ומאפשר לאוכל לעלות חזרה. מרבית התינוקות חווים ריפלוקס בדגרה מסוימת, ועשויים מדי פעם לפלוט או להקיא, אך מרביתם אינם סובלים ממנו, אין צורך לטפל בכך, ולרוב זהו מצב שחולף מעצמו. עם זאת, כאשר הריפלוקס מוביל לסיבוכים שונים, זהו כבר מצב הדורש התייחסות וטיפול.

הסיבות לריפלוקס

ריפלוקס מתרחש כאשר השרירים שבין הוושט של התינוק לבין הקיבה מתרפים לרגע, ומאפשרים לתכולת הקיבה לעלות בחזרה אל הוושט או אל הפה.

ריפלוקס אצל תינוקות נובע בדרך כלל מכך שהשרירים הללו אינם מפותחים מספיק. התוצאה היא פליטה או הקאה.

התסמינים של ריפלוקס

תסמיני ריפלוקס אצל תינוקות מופיעים בדרך כלל כחודש אחרי הלידה. התינוק עשוי להתחיל להקיא חלב במהלך ההאכלה, אחריה או בינה לבין ההאכלה הבאה. רוב הילדים מתגברים על ריפלוקס בעצמם עד שהם נהיים פעוטות, ככל הנראה כיוון שבגיל זה, הם מבלים יותר בתנוחה אנכית ואוכלים מזון מוצק יותר. חלק מהילדים ממשיכים להציג תסמינים גם לאחר מכן.

מחלת הריפלוקס הקיבתי ושטי

לעתים נדירות, ריפלוקס עלול להוביל לסיבוכים אצל חלק מהתינוקות ומהילדים. התסמינים כוללים כאב ואי נוחות בחזה או בבטן העליונה, ועלולים לגרום לתינוק להיות באי שקט, לבכות הרבה ולהקשית את הגב. הוא עשוי להתקשות לישון ולא לעלות מספיק  במשקל. לעיתים עלולה להיגרם מחלה נשימתית הבאה לידי ביטוי בקשיי נשימה, צפצופים או סטרידור. במקרים קשים החומר החומצי העולה מהקיבה לוושט עלול לגרום למעין כוויות כימיות בוושט, עד כדי יצירת צלקות והצירויות בוושט.

מתי לפנות לרופא

לכו לרופא אם:

  • הקיא של ילדכם מכיל נוזל מרה (בצבע ירוק) או דם
  • ילדכם מתקשה לבלוע
  • ילדכם סובל מחום
  • ילדכם עצבני וקשה להרגיע אותו מרבית שעות היום ילדכם מסרב לאכול,
  • ילדכם אינו עולה מספיק במשקל

בדיקות לריפלוקס

ברוב המקרים אין צורך בבדיקה לריפלוקס. לחלק מהילדים, ובעיקר אלה שסובלים מסיבוכים של ריפלוקס, ימליצו הרופאים לעבור בדיקת ניטור חומציות בוושט (pH), כדי לראות אם רמת החומציות שמגיעה מהקיבה גבוהה מדי. הבדיקה נערכת באמצעות החדרת צינורית קטנה עם חיישן לוושט התינוק לפרק זמן של 24 שעות.

לעתים יבקש הרופא להביט לאורך הוושט באמצעות מצלמה מיוחדת. בדיקה זו נקראת אנדוסקופיה ונעשית תחת הרדמה.

טיפול בריפלוקס

רוב מקרי הריפלוקס משתפרים עם הזמן ואינם נזקקים לטיפול מיוחד. אם הריפלוקס של התינוק שלכם קל למדי ואינו פוגע בעלייה במשקל, נסו להאכיל אותו בתנוחה זקופה יותר כדי להקל על הבעיה. החזיקו אותו בתנוחה זקופה למשך כחצי שעה לאחר ההאכלה. כמו כן ניתן לנסות האכלות תכופות יותר, אך בכמויות קטנות יותר.

אם התינוק שלכם ניזון מתמ”ל, הרופא עשוי להמליץ על תמ”ל סמיך יותר שמיועד לסובלים מריפלוקס. אם התינוק יונק, ניתן להסמיך את חלב האם באמצעים שונים, כולל על ידי מתן תרופה לאחר ההנקה, שתפקידה להפוך את החלב למרקם הדומה לג’לי, שאינו עולה בקלות חזרה לוושט.

אם נראה כי ילדכם סובל מכאבים אחרי שהקיא או אינו עולה במשקל, הרופא עשוי  לתת לכם מרשם לתרופה נוגדת חומציות, שתמנע את תופעות הלוואי הקשות של הריפלוקס הנובעות מחומציות תוכן הקיבה שעולה לוושט.  סמכו על רופא הילדים שימליץ על הטיפול הטוב ביותר לילדכם.

 

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר  Raising Children Network

בעיות שיניים אצל בני נוער: בני 12-18

Posted on by ד"ר הדס כץ

חריקת שיניים

אין צורך לטפל בחריקת שיניים מזדמנת שאינה גורמת לבעיות. אך כדאי לפנות לרופא השיניים אם החריקה ממשיכה – היא עשויה לגרום לכאבי ראש, כאבים במפרקי הלסת, כאבי שיניים או לשחיקת השיניים. אם אתם מבחינים שילדכם חורק שיניים לעתים קרובות, כדאי לגשת לקבלת ייעוץ אצל רופא שיניים מומחה לילדים.

אפשר להיעזר בסד לילה או מגן לשיניים, שמגן עליהן מפני החריקה וההידוק. שאלו את רופא השיניים איזה מגן הכי מתאים לילדכם.

אורתודונטיה (יישור שיניים)

ייתכן שילדכם יזדקק לטיפול אצל אורתודונט שיעזור לתקן את מנח השיניים ואת הסגר (האופן שבו השיניים העליונות נסגרות מעל לשיניים התחתונות). מצב שבו השיניים והלסתות אינן מיושרות היטב עלול לגרום לבעיות כגון פגיעה בגדילת הלסת, בריאות החניכיים, שחיקת שיניים חריגה ובעיות דיבור. מתבגרים בעלי חוסר התאמה עלולים להתקשות לנקות היטב את השיניים. כמו כן יש לדבר ההשפעה על האסתטיקה והביטחון העצמי.

כיום, טיפולים אורתודונטיים נפוצים למדי – סביר להניח שלפחות אחד מחבריו של ילדכם עובר טיפול כזה גם הוא. אם לילדכם יש “גשר” או מכשירים אורתודונטיים אחרים, חשוב שישים לב במיוחד לצחצוח השיניים ולשימוש בחוט דנטלי. קשה מאוד במצב כזה לשמור על ניקיון השיניים ועל כן ההמלצה היא להגיע לביקורים במרפאה בתדירות גבוהה יותר וכן לבצע ניקוי מקצועי אצל שיננית בתדירות גבוהה.

פגיעות בשיניים

ילדכם עלול לסבול מפגיעות בפנים ובשיניים כשהוא עושה פעילות ספורטיבית, רץ, מטפס, רוכב על אופניים וכדומה. כדאי לפנות לרופא או לרופא השיניים אם ילדכם מקבל מכה בשיניים או בפנים.

אם הוא מקבל מכה חמורה בשן קבועה, הנה מה שעליכם לעשות:

  • מצאו את השן.
  • החזיקו אותה בחלקה העליון (בכתר), ולא בשורש.
  • אם השן מלוכלכת, טבלו אותה בחלב או בסיילין (תמיסת מי מלח) למשך כמה שניות.
  • אל תתנו לה להתייבש.
  • החזירו מיד את השן לשקע שלה בפה.
  • החזיקו את השן באמצעות נשיכה של ילדכם. בקשו מילדכם לנשוך מעט את המקום באמצעות ממחטה או פיסת בד.
  • פנו לרופא השיניים מיד – הזמן דוחק, ולכן כדאי לראות רופא במהירות האפשרית. זכרו כי משך הזמן עד למפגש אצל הרופא קריטי ומאוד משמעותי להצלחת הטיפול.

אם מסיבה מסוימת אינכם יכולים להחזיר את השן לשקע השקיעו את השן בחלב או בתמיסת מי מלח ופנו מיד לרופא השיניים.

אם ילדכם שובר או סודק שן, שמרו את חתיכת השן ואחסנו אותה בחלב. פנו לרופא השיניים במהירות האפשרית.

מגני פה

אם ילדכם משחק בענף ספורט כלשהו, כדאי לתת לו להשתמש במגן פה מגיל צעיר. יש להשתמש במגן הפה בזמן אימונים ומשחקים שבהם יש סכנה לפגיעה או לנפילה.

ישנם שלושה סוגי מגני פה:

  • מוכנים מראש
  • “boil and bite” – מגני פה שמתעצבים בהתאם לשיניים וללסת של ילדכם
  • מגנים המיוצרים באופן אישי במרפאה – מגני הפה הללו מספקים את ההגנה הטובה ביותר כיוון שהם מתאימים בדיוק למבנה הלסת והשיניים של ילדכם.

כשאתם בוחרים מגן פה, חשוב שהמגן יהיה :

  • עבה מספיק (4 מ”מ) כדי לספק הגנה מפני פגיעה
  • מתאים בדיוק ונוח לשימוש
  • חסר טעם וריח
  • מאפשר נשימה ובליעה רגילות
  • מאפשר דיבור רגיל.

כדי לשמור על מגן הפה במצב נקי ובמצב טוב, ודאו שילדכם:

  • רוחץ אותו היטב לפני כל שימוש, ומצחצח אותו עם משחת שיניים שאינה שורטת אחרי השימוש
  • מנקה אותו מדי פעם במי סבון, ורוחץ אותו היטב לאחר מכן
  • נושא אותו במיכל מאוורר
  • אינו משאיר אותו בשמש או במים חמים.

קחו את מגן הפה לכל ביקור של ילדכם אצל רופא השיניים, כדי לוודא שהוא עדיין מתאים היטב. סביר להניח שילדכם יזדקק למגן חדש כשפיו יגדל וכשהשיניים הקבועות יבקעו.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

תסמונת איקס שביר: מדריך לקבלת הערכה ואבחון

Posted on by ד"ר דורית שמואלי

מהי תסמונת איקס שביר?

תסמונת איקס שביר היא תסמונת גנטית שגורמת למוגבלות שכלית התפתחותית, והיא אחת הסיבות הנפוצות לאוטיזם עם מרכיב גנטי. ילדים עם תסמונת איקס שביר מתקשים להבין או לעבד מידע. קשיים אלה מובילים לבעיות בלמידה, בהתנהגות ובהתפתחות.

תסמונת זו היא הגורם הנפוץ ביותר למוגבלות שכלית התפתחותית שעוברת בתורשה. היא נוטה להופיע יותר אצל בנים מאשר בנות, וחומרתה אצל בנים גדולה יותר מאשר אצל בנות. התסמונת מופיעה אצל כל הילדים מכל התרבויות ובכל סוגי הרקע האתני.

נשאי איקס שביר

הורים עשויים להיות  נשאים של התסמונת מבלי  להפגין תסמינים כלשהם.  כלומר, ניתן לשאת את הגן הפגוע ולהעביר אותו הלאה, לילדים, ללא ידיעה.

נשים וגברים שהם נשאים של תסמונת איקס שביר עלולים לסבול מ-תסמונת רעד ואטקסיה הקשורים לאיקס שביר, בשם FXTAS. מצב זה נפוץ יותר אצל גברים ומשפיע על שיווי המשקל, וכן על הזיכרון אצל גברים מבוגרים יותר שנושאים את הגן.

נשים נשאיות עשויות לסבול מכשל שחלתי מוקדם- בעיה שמובילה לחוסר פוריות ולהפסקת מחזור הווסת לפני גיל 40.

סימנים ותסמינים

הסימנים והתסמינים של תסמונת איקס שביר משתנים מאוד מילד לילד. יש ילדים שאצלם התסמונת מתבטאת בצורה חמורה, ואחרים חווים תסמינים קלים יותר.

מאפיינים גופניים

קשה לפעמים לזהות את תסמונת האיקס השביר מבחינה חיצונית, אך לחלק מהילדים עם התסמונת יש מאפיינים גופניים דומים:

  • פנים מוארכות וצרות
  • אוזניים בולטות
  • ראש גדול
  • טונוס שרירים נמוך – שיכול לגרום לפזילה או לצמצום עיניים, כיפוף גדול יותר בעמוד השדרה או שרירי פנים רפויים (בעיקר אצל ילדים קטנים)
  • גמישות יתר.
  • רגליים שטוחות (פלטפוס).
  • מגיל ההתבגרות בבנים- אשכים גדולים

סימנים קוגניטיביים והתפתחותיים

מוגבלות שכלית התפתחותית ועיכוב התפתחותי הם המאפיינים הנפוצים ביותר של התסמונת. ילדים רבים עם תסמונת איקס שביר עשויים להתקשות במיומנויות של מוטוריקה עדינה, מיומנויות של מוטוריקה גסה, קושי בתפיסה ובהבנה, קשיים בחשבון ועיכוב שפתי.

סימנים התנהגותיים

ילד עם התסמונת מתנהג בצורה שונה מילדים אחרים, או חווה קשיים בוויסות עצמי והבנה של מצבים חברתיים. כמו כן בולטים קשיים בקשב וריכוז, היפראקטיביות וקושי בדחיית סיפוקים.

סימנים נפוצים של התסמונת כוללים:

בעיות רפואיות נלוות

ילדים עם תסמונת איקס שביר עשויים לחוות בעיות רפואיות נוספות, כגון:

אם ילדכם חווה את הבעיות הללו, רופא הילדים יוכל  להפנות אתכם לאבחון במכון להתפתחות הילד, שם יוכלו  לבסס את האבחנה ולעזור לכם למצוא דרכים להתמודד עם הקשים והאתגרים בחיי היומיום, ולסייע לכם לקדם את ילדכם ככל הניתן.

יכולת ולא מוגבלות

רבים מהילדים עם תסמונת איקס שביר נהנים מחוש הומור מפותח ואוהבים ליהנות, תכונות שיכולות לעזור להם להתגבר על החרדות החברתיות. לעיתים קרובות הם טובים יותר בדברים כגון:

  • למידה חזותית, באמצעות תמונות או מחשבים
  • זיהוי מילים, מספרים ודפוסים
  • זיכרון של דברים מסוימים כמו שירים, סרטים ואירועי ספורט
  • מילוי משימות פרקטיות ונדרשות
  • מילוי מטלות יומיומיות חיוניות
  • חמלה, רצון לסייע וידידותיות רבה.

ילדים לומדים הכי הרבה מהאנשים שמטפלים בהם ושאיתם הם מבלים זמן רב, ולכן, משחק ותקשורת יומיומיים יעזרו לילדכם מאוד.

אבחנה ובדיקות

ניתן לאבחן את התסמונת בכל גיל, מרגע הלידה ועד הבגרות. עם זאת, עדיף להקדים לאבחן אותה ככל האפשר, כיוון שטיפול בגיל צעיר יכול לעזור לילדים למצות את מלוא הפוטנציאל שלהם.

ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, עיכוב התפתחותי או אוטיזם צריכים להיבדק גם לתסמונת איקס שביר. כמו כן, מומלץ לעבור את הבדיקה אם:

  • יש היסטוריה משפחתית של תסמונת איקס שביר, מוגבלות שכלית התפתחותית או עיכוב התפתחותי
  • לילדכם יש מאפיינים גופניים או התנהגותיים של התסמונת (ללא קשר להיסטוריה המשפחתית)
  • ילדכם חווה בעיות למידה משמעותיות, מתקשה להבין, או שיש לו ADHD או חרדה.

רופא הילדים או רופא המשפחה (או כל רופא אחר) יוכל להזמין בדיקת DNA להימצאות התסמונת. התוצאות מגיעות ארבעה עד שמונה שבועות לאחר הבדיקה.

פנו לקופת החולים כדי לבדוק אילו בדיקות מכוסות בביטוח לתסמונת איקס שביר. למידע נוסף, דברו עם רופא הילדים.

בדיקות לגילוי התסמונת לפני או במהלך ההיריון

אם את בהיריון או מתכננת להיכנס להיריון, תוכלי לעבור בדיקה גנטית שתבדוק אם את נשאית ובסיכון ללידת ילד עם תסמונת איקס שביר.

אם נמצאת כנשאית של תסמונת איקס שביר, מומלץ לעבור יעוץ גנטי על מנת לסייע לכם לבחור את הדרך המתאימה על מנת לוודא שילדכם ייוולד ללא התסמונת. אם אובחנת כנשאית במהלך ההיריון, תוכלו לבדוק אם לתינוק תהיה התסמונת באמצעות בדיקות כגון  בדיקת סיסי שליה (CVS) או בדיקת מי שפיר עוד בזמן ההיריון.

לפני הבדיקה הגנטית לגילוי תסמונת איקס שביר, כדאי לשקול ייעוץ גנטי, שיעזור לכם להבין מה האפשרויות העומדות בפניכם והשפעות האבחון עליכם ועל בני המשפחה. כמו כן, הייעוץ הגנטי יעזור לכם לקבל החלטות. בדיקות DNA חשובות לאבחון תסמונות גנטיות מובחנות כמו איקס שביר.

טיפול מוקדם

טיפול מוקדם יכול לשפר את מצבו של ילדכם ולקדם אותו מבחינה התפתחותית. כדי לתמוך בילדכם ולעזור לו למצות את מלוא הפוטנציאל שלו, עבדו עם אנשי מקצוע שמתמחים בכך כגון רופא התפתחות, יועצת גנטית, מרפאה בעיסוק, פיזיותרפיסט, פסיכולוג, מורים או גננות לחינוך מיוחד וקלינאי תקשורת.

אתם ואנשי הצוות תוכלו לבחור יחד את הטיפול והאפשרויות הטובות ביותר לילדכם. הטיפול הטוב ביותר לילדים עם תסמונת איקס שביר כולל גישה רב-תחומית שמטפלת בחינוך, בהתנהגות ובצרכים הרפואיים ביחד.

תמיכה כלכלית

ילדים עם תסמונת איקס שביר זכאים לגמלת ילד נכה בהתאם לרמה התפקודית שלהם. מומלץ לקרוא היטב את תקנות הביטוח הלאומי למתן גמלה לילד נכה, כדי לקבוע את שיעור הזכאות. ילדים המוגבלים בניידות זכאים גם לגמלת ניידות, הכוללת קצבה והטבות נוספות החל מגיל שלוש. למידע נוסף, פנו לאתר ביטוח לאומי

לטפל בעצמכם

אף שקל לשקוע בטיפול בילדכם, חשוב מאוד שתטפלו גם בעצמכם ובבריאותכם. כשאתם בריאים מבחינה גופנית ונפשית, אתם יכולים לטפל טוב יותר בילדכם. אם אתם זקוקים לעזרה, פנו לרופא המשפחה.

כמו כן, תוכלו למצוא מידע רב באתר העמותה לתסמונת האיקס השביר בישראל. העמותה מבקשת לתת מענה להיבטים רפואיים, מקצועיים, משפחתיים ואישיים של הנשאים והלוקים בתסמונת.

אם ילדכם קיבל אבחנה של תסמונת איקס שביר, אתם זכאים לשירותים ולתמיכה רבים. אך לעיתים קשה להתמצא בנבכי הבירוקרטיה. אפשר לפנות לאתר כל זכות המרכז מידע על הנושא. כמו כן, תוכלו לדבר עם הורים אחרים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

 

פעילות קהילתית והתנדבותית: לגרום למתבגרים להיות מעורבים

Posted on by אביטל רעם

פעילויות בקהילה ואחריות אזרחית וחברתית

פעילויות קהילתיות הן חלק מ”האחריות החברתית והאזרחית” שלנו. אלו דברים שאנו עושים בקהילה כי אנחנו רוצים או מרגישים שצריך, ולא כיוון שהחוק מחייב אותנו. אפשר להשתתף באחריות האזרחית ולהיות פעיל בקהילה בדרכים הבאות:

  • התנדבות במד”א, בארגונים להגנת הסביבה וכדומה
  • חניכה של ילדים צעירים יותר בבית הספר או במרכז למידה, התנדבות עם ילדים בגן או במעון.
  • השתתפות בטיפוח הגינה הקהילתית או מועדון לנוער.
  • השתתפות בקבוצת מעורבות לנוער באמצעות הרשות המקומית
  • קידום מטרות טובות כמו איסוף תרומות, צעצועים, בגדים ומזון לנזקקים, לאזורים מוכי אסונות טבע, תמיכה בתושבים ומשלוח חבילות לחיילים בעת מתיחות ביטחונית, סיוע בחברה להגנת הטבע ובעמותות שונות
  • חברות והדרכה בתנועת נוער
  •  התנדבות עם עולים חדשים, קשישים, עם קהילות מוחלשות או עם בעלי מוגבלויות.
  • יוזמות סיוע ומעורבות מקוריות של בני נוער ברשת למען מטרה שנוגעת ללבם.

ילדכם עשוי להתעניין גם בפעילויות בקהילה המקוונת, למשל קמפיין מקוון להצלת החופים, או פארק מקומי. מעורבות בקהילה המקוונת יכולה להוביל את בני הנוער להשתתפות בפעילויות בקהילה במציאות.

מה מקבלים בני הנוער מהשתתפות בפעילויות בקהילה

לא משנה באיזו פעילות המתבגרים עוסקים. כל פעילות היא טובה! כמובן, כל היא עוד אינה מעודדת פגיעה באחרים, ההשתתפות בפעילויות בקהילה מספקת המון  רווחים אישיים ותחושת סיפוק, התנסות בתפקידים, שמחה, תקווה, שייכות, ואמונה ביכולת להשפיע ולשנות מציאות.

דוגמה והשראה מבוגרים חיוביים

ההשתתפות בפעילויות בקהילה מאפשרת לבני נוער ליצור קשר עם חברים ובני נוער בוגרים יותר שחושבים כמוהם, ועם מבוגרים נוספים מלבד הוריהם, שמשמשים להם דוגמה אישית חיובית. יצירת הקשר ושיתוף הפעולה עם המבוגרים הללו מעודדים את המתבגרים לראות את העולם מנקודות ראות שונות, וכך להרחיב את אופקיהם, ולהסתכל על החוויות והערכים המשפחתיים שלהם בהקשר רחב יותר.

זהות וקשר

אנשים צעירים מנסים כל הזמן להבין מי הם ומה מקומם בעולם. הם בוחנים זהויות שונות, מתנסים בסגנונות לבוש שונים ובודקים שלל פעילויות ותחביבים שונים. השתתפות בפעילויות בקהילה מאפשרת לילדכם להבין מיהו, ולראות את עצמו כמועיל, נדיב, בעל זהות פוליטית או סתם בן אדם טוב באופן כללי. נוסף על כך, ההשתתפות בפעילויות קהילתיות יוצרת תחושת שייכות לקבוצת המתנדבים, לקהילה המקומית ולעולם שמסביב.

מיומנויות והכנה לחיים

פעילויות בקהילה מאפשרות לבני הנוער ליישם את המיומנויות שכבר רכשו. לדוגמה, ילדכם יוכל להשתמש במיומנויות הבישול שלמד בבית בפעילות קהילתית למתן אוכל לנזקקים. פעילויות בקהילה והתנדבויות שונות הן דרך מצוינת להראות יוזמה ולפתח מיומנויות שיעזרו בעתיד להשגת עבודה.

לדוגמה, סיוע במתן אוכל לנזקקים מאפשר לילדכם לצבור ניסיון בשיחה עם האנשים סביבו ובניהול כלכלי. אם ילדכם רוצה להיות וטרינר כשיגדל, אפשר להתנדב בארגונים כמו צער בעלי חיים, לטייל עם כלבים בכלבייה העירונית, להפגין מחויבות ולקבל המלצה לעתיד.

מיומנות נוספת בעלת חשיבות גדולה לחיים היא היכולת לנהל את הזמן הפנוי ולאזן בין פעילויות פנאי, עבודה ולימודים, ולהימנע מהתמכרות למסכים. ההשתתפות בפעילויות בקהילה תגרום לילדכם להיות מאורגן ומסודר יותר, ולהתחיל לנהל את זמנו בעצמו.

ביטחון עצמי, בריאות נפשית ורווחה

פעילויות בקהילה יכולות לתרום מאוד לביטחון העצמי של בני נוער. ילדכם ילמד כיצד לקחת אחריות ולהתמודד עם אתגרים, לתקשר ולהסתדר עם אנשים שונים, לבנות את כישורי החיים שלו בסביבה תומכת ולשפר את ההערכה העצמית שלו.

זהו גם בסיס מצוין לבריאות נפשית ולרווחה כללית. ההשתתפות בפעילות הקהילתית מהווה גורם פסיכולוגי חיובי למתבגרים, כיוון שאנשים אחרים מצפים מהם להופיע לפעילות ולהשתתף בה, תומכים בהם ומעודדים אותם להשיג משהו גדול מהם כחלק מקבוצה. הרגשות החיוביים הללו מגנים על אנשים צעירים מעצבות ומדיכאון.

השתתפות בפעילות קהילתית כלשהי יכולה לצמצם את הסיכויים להשתמש בחומרים מסוכנים, להשתתף בפעילות פלילית ולסבול מבדידות וניכור חברתי ומבריאות נפשית לקויה.

לעודד השתתפות בפעילויות בקהילה

התחילו מוקדם ותנו דוגמא אישית

אפשר להשתתף בפעילויות רבות כבר מגיל צעיר. ילדים נוטים להיות מעורבים יותר כשהם רואים את הוריהם עושים זאת – משתתפים בוועד ההורים בגן, מבלים את סופי השבוע באירועים קהילתיים מקומיים או עוזרים לשכנים ולאנשים שנזקקים לסיוע במסגרות שונות. כדאי למצוא זמן ולפתח רשתות חברתיות עם השכנים והקהילה המקומית כבר מילדות, כדי להגביר את הסיכוי למעורבות בקהילה גם בגיל מבוגר יותר.

ילדים ירצו יותר להשתתף בפעילויות אם חבריהם משתתפים בהן. כשילדים נכנסים לגיל ההתבגרות, לחברים יש השפעה גדולה יותר על חייהם. כדי לעודד מעורבות בקהילה, הציעו לילדכם להשתתף בפעילות עם חבר.

חשבו על האישיות של ילדכם

ילדכם שקט, קשה לו להפשיר בחברה ומעדיף לצפות מהצד בפעמים הראשונות? אולי כדאי לבקש ממנו לצרף חבר טוב לפעילות ב’צער בעלי חיים’. ילדכם אוהב להוביל ולהיות במרכז העניינים? אולי ירצה להדריך בתנועת נוער..

כדי למצוא רעיונות נוספים, חשבו על סוג המשחקים שילדכם משחק, או על התכניות האהובות עליו והאתרים שבהם הוא גולש. כך תוכלו להבין טוב יותר באילו דברים הוא מתעניין.

הדגימו אחריות חברתית בעצמכם

אם אתם מתנדבים בפעילות כמו “בישולים ליולדת” או עוזרים למישהו לעבור דירה, קחו איתכם את ילדכם. ספרו לו שהעזרה לזולת עוזרת לכם להרגיש טוב. אפשר לקחת אותו להפגנה או לפעילות פוליטית כדי שיראה כיצד אנשים צעירים בקהילה מעורבים בפעילויות ובנושאים רחבים יותר.

עזרו לילדכם להתחיל

אם ילדכם רוצה להתחיל להתנדב אך חושש מכך, נסו להצטרף לכל הפעילות כמשפחה. אפשר להשתתף בפעילויות כגון חוג ספורט וחוגי אמנות. אתם וילדכם יכולים גם להצטרף יחד לקבוצת אמנות או למקהלה קהילתית ולעבוד אפילו מאחורי הקלעים.

ייתכן שילדכם יזדקק לעזרה כדי להכיר את הקבוצה בפעם הראשונה. קשה לעשות שיחות היכרות ראשוניות. עזרו לילדכם לעשות את עבודת השטח הראשונית, כדי להגביר את סיכויי ההצלחה שלו.

שימו לב: חלק מהארגונים מבקשים מתנדבים מגיל מסוים, וכדאי לברר זאת מראש. רוב בתי הספר, המכללות והאוניברסיטאות מפעילים תוכניות  של מחוייבות אישית או התנדבות בקהילה. אפשר להשתלב בתוכניות אלה ולדבר עם ילדכם על היתרונות שמציעות התוכניות לקהילה.

קדמו פעילויות שילדכם כבר משתתף בהן

אם ילדכם אינו מעוניין להשתתף בפעילויות בקהילה, קבלו זאת כעובדה ונסו לחפש הזדמנויות עתידיות. אך אם אתם מרגישים שהוא רק זקוק לדחיפה קלה, נסו להיעזר בפעילויות שהוא כבר משתתף בהן.

לדוגמה, אם הוא תלמיד טוב בבית הספר, יכול להיות שייהנה להצטרף לפעילות שלעזרה בלימודים לעולים חדשים,  אם הוא נהנה מחוג ספורט, אולי ירצה לעזור באימוני הקבוצה הצעירה. אם הוא בוועד הכיתה בבית הספר, יכול להיות שירצה להשתמש בניסיון הזה ולגייס תרומות ציוד ומימון למטרה קהילתית כמו הקמת מועדון במקלט השכונתי.

עודדו את ילדכם לבדוק במשפחה או בסביבה הקרובה ולראות אם מישהו זקוק לעזרה. לא חייבים להשתתף בפעילות נרחבות כדי לשמור על ראש פתוח לקהילה. אפשר לעשות דברים קטנים כמו לעזור לשכנה שילדה תינוק ולשמור ילדיה האחרים, , לסדר את החצר של סבא וסבתא או לעזור לשכן צעיר בשיעורי הבית.

להתמודד עם סיכונים

זה טבעי שתדאגו לביטחונו של ילדכם כשהוא יוצא לבדו  או עם קבוצה שאינכם מכירים היטב. מומלץ להתכונן מראש. לדוגמה, בררו פרטים על הארגון שבו ילדכם מתנדב, וודאו שמטרותיו חיוביות. בהתאם לגילו של ילדכם, נסו לפגוש מבוגרים אחרים שאיתם ילדכם פעיל או לוודא שלמתנדבים או לעובדים המבוגרים אין רישום פלילי י במשטרה. דברו עם ילדכם והחליטו על כללי בסיס – מה מותר ומה אסור לו לעשות בפעילות הקהילתית. לדוגמה, מותר לו להיפגש עם אנשים במקום ציבורי, אבל לא בבית פרטי.

לעזור לילדים עם צרכים מיוחדים להתחבר לקהילה

אנשים צעירים עם צרכים מיוחדים יכולים ליהנות ולהיתרם מאוד מהשתתפות בפעילויות בקהילה, בדיוק כמו ילדים רגילים. נוסף על כך, חשוב שיקבלו ייצוג בכל סוגי הפרויקטים הקהילתיים. אין זה אומר שעליהם להתנהל רק לפי המוגבלות שלהם. אפשר להציע לילדכם לחבור לקבוצה שמבינה את צרכיו המיוחדים – למשל, פרויקט ‘צמי”ד’ לילדים עם צרכים מיוחדים בצופים, או ארגון למען צעירים לקויי שמיעה.

יכול להיות שהוא יעדיף דווקא את האפשרויות הרגילות. הדעות שלו יקבלו הערכה רבה בפעילויות כאלה, ומעורבותו תועיל גם לצעירים אחרים. מומלץ להשתתף בהתנסויות מעשיות, בפעילויות בעלות תוצאות מוחשיות. ובארגונים עם פתיחות לנושא.

מנקודת מבט מעשית  חשבו כיצד להקל על ילדכם להשתתף בפעילויות. כדאי להביא בחשבון את צורכי ילדכם – מתן תרופות, שגרת שירותים, הרגלי אכילה ועוד.

ארגונים ופעילויות בקהילה (רשימה חלקית)

  • באתר המועצה הלאומית להתנדבות בישראל ניתן למצוא מגוון אפשרויות להתנדבות בארץ.
  • אתר בזכות, למשל, שם לו למטרה להשיג שוויון מלא לאנשים עם מוגבלות פיזית, שכלית ונפשית ושיתופם בחברה בכל תחומי החיים
  • בית השנטי הוקם כדי לטפל בבני נוער שברחו מביתם לאחר שסבלו מאלימות פיזית, מינית ומילולית
  • ארגון נוער לנוער מקדם אזרחות טובה, עזרה לזולת, פיתוח יכולת מנהיגות נוער, אהבת הארץ ועוד
  • תנועת תנו לחיות לחיות מפעילה כמה סניפים שבהם אפשר לעזור במשרדים, להתנדב בכלביות ולטפל בחתולים
  • ארגון חיים וסביבה הוא ארגון גג של שוחרי איכות החיים והסביבה, ודרכו אפשר למצוא ארגונים סביבתיים להתנדבות
  • איגי הוא ארגון נוער גאה שדרכו אפשר להדריך חניכים בקבוצות החברתיות, לדבר עם חניכים במועדון נוער ולהשתתף בפעילויות רבות
  • באתר נוער מתנדב ניתן למצוא אפשרויות רבות להתנדבות לפי אזורים בארץ ותחומי עניין.

אתרי תנועות הנוער בישראל:

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

בריונות ברשת

Posted on by ד"ר רחל מרנס

הידעתם?

  • נכון לשנת 2015, 47% מהילדים בכיתות ד’-ט’ בישראל דיווחו שחוו הצקה במרחבים הווירטואליים.
  • בריונות ברשת מתחילה לרוב סמוך לקבלת מכשיר סלולרי חכם ראשון. היא מגיעה לשיא בגילאי היסודי המאוחרים וגילאי החטיבה ויורדת בהדרגה בגילאי התיכון.
  • רוב קורבנות הבריונות ברשת ואלה שפוגעים בהם מכירים זה את זה במציאות. לעתים קרובות הם הולכים לאותו בית ספר, שייכים לאותו מגדר ומגדירים את עצמם כחברים.
  • בשונה מבריונות “מסורתית” בריוני הרשת הם לאו דווקא חזקים פיזית.

בריונות ברשת: מה צריך לדעת

בריונות ברשת היא מה שקורה כאשר מישהו משתמש בטכנולוגיה דיגיטלית כדי להטריד, להשפיל, להביך, להתעלל, לאיים, להציק או להפחיד מישהו אחר שוב ושוב באופן מכוון. היא מתרחשת בהמון דרכים שונות – בסמארטפונים, בהודעות סמס ודוא”ל, במשחקים מקוונים ובאתרי הרשתות החברתיות כמו וואטסאפ, פייסבוק, יוטיוב, טאמבלר, סנאפצ’ט ואינסטגרם.

דוגמאות לבריונות ברשת כוללות פעולות מכוונות כמו:

  • פרסום פוסט או שליחת הודעות שמאיימות על אנשים או משפילות אותם
  • הרחקת אנשים ממשחקים מקוונים או מפורומים חברתיים, שלעיתים נהפכת לחרם של ממש גם מחוץ למרחב הדיגיטלי
  • הפצת שמועות מרושעות ברשת
  • הקמת פרופיל מזויף (“פייק”) שמפיץ תכנים לא נעימים ולא נחמדים ומשתמש בתמונות אמיתיות ובפרטי קשר אמיתיים
  • הטרלה או מעקב אחרי אנשים ברשת
  • שליחת או העברת מידע אישי של מישהו או מישהי לאנשים אחרים
  • העלאת תמונות או סרטוני וידיאו מעליבים או מביכים של מישהו אחר
  • הצקה לאנשים אחרים בסביבה וירטואלית או במשחקים מקוונים

בריונות ברשת יכולה לקרות בכל זמן, ביום או בלילה, בכל מקום שבו יש גישה לאינטרנט או לרשת סלולרית. מוגבלות או בעיה נפשית כמו דיכאון או חרדה עלולים להפוך את ילדכם לפגיע אף יותר לבריונות מסוג זה. בריונות ברשת הרבה פעמים מתקדמת לבריונות פנים אל פנים- לדוגמה, בריונות בבית הספר. בהשוואה למצב בעבר, כאשר היתה הפוגה בהצקות כשהילד היה בבית-  הרשת נוכחת תמיד ולכן ההצקות יכולות להיות רציפות, ללא הפוגה. קורה גם שבריונות פנים אל פנים מתדרדרת גם לבריונות ברשת.

ההשפעות של בריונות ברשת

ילדים ובני נוער שחווים בריונות ברשת עלולים לסבול גם מבריונות בבית הספר. לעתים קרובות, בריונות ברשת גורמת להערכה עצמית נמוכה, הפגנת עניין מופחת בבית הספר והישגים אקדמיים נמוכים.

ילדים ובני נוער עשויים להתבלבל מהשינויים בקבוצות החברתיות שלהם, לחוש שהם לבד, בודדים ומבודדים. בריונות ברשת עלולה לגרום לבעיות נפשיות כמו דיכאון, חרדה, לחץ ובמקרים קיצוניים, אף מחשבות על התאבדות. חלק מקורבנות הבריונות ברשת מרגישים ששום מקום אינו בטוח.

לעזור לילדכם להימנע מבריונות ברשת ולהמנע מלהפוך לבריוני רשת

הנה כמה דברים שתוכלו לעשות כדי להפחית את הסיכויים שילדכם ייתקל בבריונות רשת.

הסכימו על כללים

החליטו על כללי שימוש ברורים בטלפונים ניידים, במחשב או בטאבלט. בריונות ברשת מתרחשת לעתים קרובות בלילה, באמצעות הודעות ואטסאפ, סמס ותמונות שמועברות בין אחד לשני. כדאי להחליט על כיבוי כל המכשירים בלילה והשארתם באזור המשפחתי בבית. הקפידו על קיום מרחב לא דיגיטלי כמו בארוחות ערב משפחתיות, טיול משפחתי קצר וכו’. חשוב לפתח מיומנויות חברתיות “לא דיגיטליות”.

דברו עם ילדכם על בריונות ברשת

כדאי לדבר עם ילדכם על בריונות ברשת כשהוא מתחיל להשתמש באתרי רשתות חברתיות, או כשהוא מקבל את הסמארטפון הראשון שלו. אפשר לדבר על:

  • כיצד נראית בריונות ברשת – למשל, “בריונות ברשת יכולה להיות כששולחים הודעות סמס מרושעות, מפיצים שמועות ברשתות החברתיות, ‘יורדים’ ביחד על אחד השחקנים במשחקים מקוונים או מפיצים תמונות מביכות עם אנשים אחרים”
  • כיצד ילדכם עלול להרגיש אם ייפול קורבן לבריונות ברשת – לדוגמה, “אם מפיצים עליך דברים מרושעים באינטרנט, אתה עלול להרגיש מאוד עצוב ובודד. זה עלול לגרום לך לא לרצות להצטרף לפעילויות שבהן נמצא מי שפוגע בך”.
  • מה התוצאות של בריונות ברשת – למשל, “אנשים שנפגעים מבריונות ברשת עלולים להפסיק להצליח בבית הספר ולחוש דיכאון או חרדה”.
  • ניתן לשחק במשחק סימולציות בו ילדכם הוא פעם הצד הפוגע ופעם הצד הנפגע. הבהירו שאתם זמינים לעזור להחלץ משני המצבים.
  • מומלץ להבהיר שאתם נגישים וזמינים לשמוע מה שעובר על ילדכם.

דברו על שימוש בטוח ברשת

אפשר לדבר על:

  • חברים מקוונים והוספת חברים לרשימת החברים – אם ילדכם מוסיף מישהו שאינו מכיר באמת לרשימת החברים שלו, אותו אדם מקבל גישה לכל המידע על ילדכם ויכול להשתמש בו כדי לפגוע בו או באחרים
  • לא לתת סיסמאות לחברים. חלק מבני הנוער עושים זאת כעדות לכך שהם סומכים על מישהו, אבל הסיסמה מאפשרת לאנשים אחרים להתחזות לילדכם ברשת
  • טביעת רגל דיגיטלית: לחשוב לפני שמפרסמים משהו – אם ילדכם מפרסם תגובות אישיות, תמונות או סרטוני וידיאו, הוא עלול לקבל תשומת לב בלתי רצויה או הערות שליליות. סביר להניח שהתגובות והתמונות יהיו זמינות ברשת לנצח.
  • לספר לכם, למורה או למבוגר אחר שהוא סומך עליו אם הוא מודאג ממשהו שמתרחש ברשת. חשוב לא להגיב בכעס גלוי כאשר הילד מספר לכם משהו שהוא מודאג ממנו.

אם אתם חוששים שילדכם נפגע מבריונות ברשת, חפשו סימנים כמו שינויים בחיי החברה שלו בבית הספר, באופן השימוש שלו בטכנולוגיה, ברגשותיו ובהתנהגותו. חשוב לדעת כיצד לזהות סימנים לבריונות ברשת ולעזור לילדכם. ישנם ארגוני מתנדבים בעלי נסיון בהתערבות בדיוק במצבים אלו. אתם לא לבד! תוכלו לפנות לעוד שאלות וסיוע לעמותת נתיבי רשת.

במה שונה בריונות ברשת מסוגי בריונות אחרים

בריונות ברשת שונה מסוגים אחרים של בריונות גם לפוגע וגם לנפגע. בדרך כלל, אנשים שמתנהגים בבריונות הם נועזים יותר ברשת מאשר במפגש פנים אל פנים עם הקורבן. האפשרות להציק ולהקניט מרחוק ובצורה אנונימית נותנת לפוגעים תחושה שהם בטוחים וחזקים יותר. הם לא יכולים לראות את התגובות הגופניות או הרגשיות של הקורבנות – תגובות שהיו יכולות להשפיע באופן מסוים על התנהגותו של הפוגע.

קשה מאוד להיפטר מהודעות פוגעות שמפורסמות ברשת. הודעות אלה מועברות מיידית ונחשפות בפני המון אנשים, במקום מעט אנשים שנוכחים בסיטואציות של בריונות פנים אל פנים.

לאנשים שנפגעים קשה מאוד להתמודד עם בריונות ברשת. כיוון שבני נוער משתמשים בסמארטפונים ובאינטרנט חלק ניכר מהזמן, הבריונות יכולה להתרחש 24 שעות ביממה, ולא רק בבית הספר. קורבנות הבריונות ברשת עלולים שלא לדעת מי עומד מאחורי הבריונות או מתי תגיע המתקפה הבאה, להרגיש נרדפים ולא בטוחים אפילו כשהם בבית.

raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

בילוי מיוחד עם אבא: כך עושים זאת

Posted on by דר' חוה גדסי

כיצד ליצור בילוי איכותי עם הילדים

אינטראקציות איכותיות עם הילדים מתרחשות כשאתה עושה קצת יותר ממה שצריך, במקום לטפל בהם וזהו. עם זאת, קשה למצוא זמן פנוי לילדים בשעות העבודה הארוכות, וגם למצוא זמן לעצמך וזמן לבת או בן הזוג. הנה כמה דרכים פשוטות שיעזרו לך להפוך את הבילוי עם אבא למיוחד יותר.

  • דבר עם הילדים. ספר להם סיפורים ובדיחות. האזנה לשיחות של מבוגרים עוזרת לתינוקות ולילדים צעירים ללמוד, גם אם אינם מבינים את הנאמר, ומקרבות אתכם מבחינה רגשית.
  • קרא עם הילדים. הקראת סיפורים היא דרך נהדרת לבלות יחד, ויותר מזה: הקריאה והסיפור עוזרים לקדם את התפתחות השפה, האוריינות והמוח.
  • הסבר וספר להם על כל מיני דברים. ציין בפניהם דברים ששווה לשים לב אליהם – לדוגמה, דחפור באתר בנייה, או נשל של ציקדה בחצר האחורית. אם ילדך שואל שאלות, הסבר לו כיצד הדברים עובדים.
  • מדוע חשוב לדבר? הרגעים שבהם ילדיך מקבלים ממך תשומת לב בלעדית שווים את משקלם בזהב. אם אתה מפסיק את מעשיך באותו רגע ונותן לילדך תשומת לב מלאה, אתה נותן דחיפה עצומה להתפתחותו ולהערכה העצמית שלו.
  • שמש דוגמה. ילדך לומד ממך ומהאינטראקציות ביניכם כיצד לתקשר עם אחרים. כל הורה חייב להגיד “לא” לפעמים, אך אפילו הרגעים האלה יכולים להיות “הזדמנויות ללמידה” אם אתה מציין בבירור לאיזו התנהגות אתה מצפה. שבח את ילדך כשהוא משתף פעולה, והדגם לו התנהגות מנומסת, כדי לתת לו דוגמה חיובית ומלאת עוצמה.
  • צור הזדמנויות למידה מאתגרות. אם תתבונן בקפידה, תבין כיצד לשחק עם ילדך בדיוק בהתאם ליכולתו – לא קשה מדי, ולא קל מדי. לדוגמה, תוכל להצביע לאן שייך חלק מהפאזל, במקום לתת לו להתחבט או לעשות זאת במקומו.
  • הצע אפשרויות אחרות, כשאפשר. למשל, במקום להגיד “תלבש את החולצה”, תוכל להגיד, “אתה רוצה ללבוש את החולצה האדומה או הירוקה?” אפשרויות לבחירה הן תחליף מצוין להוראה. הן עוזרות לבנות עצמאות ומעודדות אחריות, ונותנות לילד תחושה שיש לו שליטה מסוימת על קבלת ההחלטות.
  • השתמש בחוש ההומור כשאתה מקריא או מסביר דברים. אפשר להקניט את הילדים בצורה שובבית, אבל רק אם ילדך משתף פעולה. הקפד שלא לפגוע. השימוש בהומור ובשובבות עוזר לרווחת הילדים כשהם גדלים.
  • תוכל להשתמש במעט משחק תוקפני עם הילדים. שחק עם ילדך במשחקי התאבקות שבהם יוכל לנצח, עם קצת מאמץ. היה שמח ומלא דמיון. משחק משותף שאינו נגמר בדמעות עוזר לילדים ללמוד כיצד להיות חזקים בלי להיות אגרסיביים.

החדשות הטובות הן שאין צורך בהכשרה מיוחדת כדי ליצור את האינטראקציות האלה. רוב הסיכויים שאתה כבר עושה המון דברים טובים. לא כל דקה עם הילדים חייבת להיות איכותית, אך אם תדע כיצד נראות אינטראקציות טובות, תוכל לחפש וליצור אותן יותר.

נמצא כי חום והפגנת חיבה גופנית מאבות הובילו להערכה עצמית גבוהה יותר של הילדים, ולסיכוי נמוך יותר להופעת בעיות רגשיות וחברתיות.

משחק תוקפני

משחק תוקפני יכול להיות מהנה לילדים ולמבוגרים כאחד. הוא נותן לילדים הזדמנות לעשות קצת כושר, וגם מאפשר להם לבחון בבטחה את היכולות והמגבלות הגופניות שלהם. משחק תוקפני מעט עם אבא עוזר לילדים ללמוד כיצד להתמודד עם רגשות כמו כעס והתלהבות, וגם עם הרצון לנצח. כמו כן, משחק כזה עוזר לילדך ללמוד שיעורים חברתיים חשובים כמו איך לשחק בצורה הוגנת (ובלי לרמות!).

הנה כמה רעיונות שיעזרו לך להפיק את המיטב ממשחק תוקפני:

תזמן את המשחק היטב. המשחק עשוי לרגש את הילדים כל כך עד שהם יזדקקו למעט זמן להירגע לפני שהם הולכים לישון, לאכול או להתלבש. פנה זמן להירגע אחרי המשחק.

קבע כללי יסוד. לדוגמה, כשמישהו אומר די או אם מישהו נפגע, הגיע הזמן לעשות הפסקה.

אם קרתה איזו התנגשות מקרית או שמישהו קיבל מכה קטנה, הרגע את העניינים, ודא שילדך מבין שזה היה בטעות והתחל את המשחק מחדש, אחרי שהדמעות יתייבשו.

עודד את הילדים להמשיך לנסות גם כשהם “מפסידים”.

וזכור – כשחקן הגדול והחזק יותר, תצטרך לתת לילדים להכניע אותך או לתפוס אותך, כדי לאפשר לשחקן אחר “לנצח” לפחות כמה פעמים במהלך המשחק!

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

12345678910...20