שינה וילדים: 20 שאלות נפוצות

לבת השלוש שלנו יש עוויתות בזמן שהיא נרדמת. זה נורמלי?

כן. אלה “קפיצות הירדמות” – מן “קפיצות”  מהירות של הרגליים והידיים שמתרחשות בזמן ההירדמות. זוהי תופעה נפוצה מאוד, שמופיעה אצל עד 70% מהילדים והמבוגרים. עייפות, לחץ וחוסר שינה עלולים להחמיר אותה, ולכן כדאי לבדוק את הרגלי השינה של בתכם.

זה בסדר שעלינו להעיר את בן השמונה שלנו בבוקר לבית הספר?

ייתכן שזה תקין, אך בני שמונה מתעוררים לבד בדרך כלל. יכול להיות שלילדכם יש בעיית שינה. בדקו את הרגלי השינה שלו – ובעיקר אם הוא ישן מספיק לגילו. אם אתם מודאגים, פנו לרופא.

הילד שלנו נוחר ומשתנק במהלך הלילה. אנחנו צריכים לדאוג?

נחירות עשויות להיגרם מצינון או מאף סתום. אם ילדכם בריא ונוחר בעיקר בלילה, ייתכן שזהו סימן לדום נשימה בשינה. במקרה כזה, ישנה חסימה בדרכי האוויר העליונות שמונעת ממנו לנשום בזמן השינה. פנו לרופא אם  נוחר, מפסיק לנשום בזמן השינה, משתנק,  מתקשה לנשום, נושם מהפה, מתהפך הרבה בלילה, מזיע, עייף ואינו יכול להתרכז במהלך היום.

האם הבת שלנו ישנה מספיק מדי לילה? כמה שעות ילדים צריכים לישון?

ילדים שונים זקוקים לכמויות שינה שונות, ולכן, קשה לדעת אם ילדכם ישן מספיק. אפשר לבדוק את כמות השינה המומלצת לילדים בגילאים שונים במאמרים הבאים:

מתי נפסקת שנת הצהריים, ומה אמור להיות אורכה?

כרבע  מהילדים מפסיקים לישון בצהריים עד גיל שלוש. וכמחצית מפסיקים בגיל שלוש-ארבע. רוב הילדים מפסיקים לגמרי לישון בצהריים עד גיל חמש – אם הם ישנים מספיק בלילה. אורך שנת הצהריים יכול לנוע מחצי שעה ועד שעתיים.

אם ילדכם נאבק בכם בשעת ההשכבה בערב, אפשרו לו לישון פחות בצהריים. אם הוא לא מסכים לישון במהלך היום אף שאתם חשים שהוא זקוק לשינה זו, תנו לו לשבת בשקט ולנוח בחדרו, או לקרוא ספר.

הבת שלנו מתעוררת עצבנית. מה זה אומר?

אם בתכם מתעוררת עצבנית, ייתכן שהיא אינה ישנה מספיק או שאינה מצליחה להגיע לשינה עמוקה. אם אתם מודאגים שהעצבנות של בתכם עלולה להיגרם מבעיית שינה או מהפרעת שינה, פנו לרופא.

איך אפשר לגרום לנער שלנו ללכת לישון לפני חצות?

הנה כמה רעיונות שיעזרו לו ללכת לישון מוקדם יותר:

  • עודדו אותו ללכת לישון ולקום בערך באותה שעה מדי יום, כדי לעזור לשעון הביולוגי שלו להיכנס לקצב קבוע. לדוגמה, תנו לו לישון עוד שעה בסופי שבוע, אבל לא יותר. קימה מאוחרת יותר עלולה להוביל לכך שלא יהיה עייף בלילה.
  • תנו לו המון זמן – למשל, 40 דקות – לעשות פעילויות מרגיעות לפני השינה, כמו אמבטיה חמה, שתיית משקה חם, כתיבה ביומן, קריאת ספר או עיתון או האזנה למוזיקה שקטה.
  • כבו את כל האמצעים האלקטרוניים בחדרו לפחות שעה לפני שהוא הולך לישון, כולל מוזיקה רועשת, טלפונים סלולריים, מסכי מחשב וטלוויזיה.

בשנות ההתבגרות, ילדים מתחילים לייצר מלטונין בשעה מאוחרת יותר בלילה מאשר בילדותם. שינוי זה משפיע על השעון הביולוגי שלהם. לכן, בנכם או בתכם המתבגרים ירצו ללכת לישון מאוחר יותר בלילה, ולקום מאוחר יותר בבוקר.

מחקרים מראים כי בני נוער ישנים ומתפקדים טוב יותר במהלך היום כשהוריהם מציבים שעת שינה קבועה במהלך השבוע.

מה אפשר לעשות במהלך היום כדי לשפר את השינה של ילדנו?

הטיפים הבאים יעזרו לכם לשפר את שנת הלילה של ילדכם:

  • תנו לו ארוחת בוקר בריאה שתעזור לו להתניע את השעון הביולוגי.
  • עודדו אותו להיחשף כמה שיותר לאור טבעי במהלך היום, ובעיקר בבוקר. החשיפה לאור השמש תעזור לגופו לייצר מלטונין בזמן הנכון למחזור השינה הרצוי.
  • עודדו אותו להיות פעיל מבחינה גופנית ולהתעמל. פעילות גופנית עוזרת לילדים לישון זמן רב יותר.
  • הרחיקו מילדכם משקאות המכילים קפאין – משקאות אנרגיה, קפה, תה, שוקולד וקולה – ובעיקר בשעות אחר הצהריים או הערב.
  • ודאו שהוא אוכל ארוחת ערב משביעה בשעה סבירה. תחושות רעב או מלאות לפני השינה גורמות לגוף להיות ערני או לחוש לא בנוח, ומקשות על ההירדמות.
  • ודאו שהתזונה של ילדכם מכילה ברזל. מזונות שמכילים ברזל כוללים בשר אדום, ירקות עליים ירוקים, קטניות ועוד.

איך אפשר לגרום לילדים להפסיק להשתולל כשהם הולכים לישון – בדיוק בשעה שבן או בת הזוג מגיעים מהעבודה?

דברו עם בן או בת הזוג שלכם על יצירת שגרה משפחתית, שתכלול שעה שקטה באור עמום לפני השינה. לדוגמה, בן או בת הזוג יוכלו להגיע מוקדם יותר כדי לעזור בשעת ההשכבה. אם זה לא אפשרי, בן או בת הזוג יכולים לקרוא לילדים סיפור לפני השינה.

כיצד להזיז את שעת ההשכבה לשעה מוקדמת יותר?

כדי לעזור לילדכם להירדם מוקדם יותר, התחילו את שגרת ההשכבה רבע שעה מוקדם יותר במשך כמה ימים. רוב הילדים נרדמים בתוך 20 דקות מרגע שנשכבו במיטה. אם ילדכם שוכב ער במיטה למשך יותר מ-30-20 דקות אחרי כיבוי האורות, ייתכן שתצטרכו להשאיר את שעת ההשכבה באותו זמן למשך כמה שבועות, לפני שתוכלו להקדים אותה ברבע שעה נוספת.

נסו להעיר את ילדכם באותה שעה בבוקר, גם בסופי שבוע. שעת התעוררות קבועה בבוקר תעזור לכם לשמור על שעת השכבה קבועה.

איך לגרום לבן השש שלנו לישון במיטה שלו?

הנה כמה רעיונות שיעזרו לילדכם להירדם במיטתו שלו:

  • בססו שגרת השכבה קבועה שכוללת אמבטיה, סיפור ולמיטה.
  • ודאו שחדר הילדים חשוך, שקט ופרטי.
  • השתמשו בשיטת ההתרחקות ההדרגתית – טכניקה עדינה שבה אתם יושבים ליד ילדכם עד שהוא נרדם, ואז מרחיקים בהדרגה את הכיסא מהחדר במהלך שבוע עד שלושה שבועות.
  • חזקו את הרגלי השינה הטובים במהלך היום – לדוגמה, אפשרו לילדכם להיחשף מספיק לשמש ולהתעמל.
  • שבחו את ילדכם אם אתם רואים שהוא מנסה לשנות את דפוסי השינה שלו, ואפשר גם להשתמש בטבלת התנהגות.

אם אתם מתכננים לשנות את הרגלי השינה ושגרת ההשכבה שלכם, מומלץ לספר לילדכם על התוכניות ועל השגרה החדשה. היו עקביים והיצמדו לתוכנית.

הבן שלנו בן שמונה. כיצד להתמודד עם הפחדים והחרדות שלו לפני השינה?

אפשר לנסות לטפל בדאגות הליליות במהלך היום. דברו עם ילדכם על הפחדים שלו ובקשו ממנו לכתוב את מחשבותיו ביומן. אפשר להשתמש גם בטכניקות הירגעות והרפיית שרירים.

בתנו קוראת לנו בלילה ויוצאת כל הזמן מהמיטה. איך מפסיקים את זה?

בססו שגרת השכבה חיובית כדי להפסיק את הקרבות בשעת ההשכבה. ברגע שבתכם במיטה, אמרו לה שאתם מצפים שתישאר במיטה בשקט עד שתירדם. למידע נוסף, טיפים ושיטות לטיפול קראו את המאמר כשהילד קורא לעזרה בלילה ויוצא מהמיטה.

בתנו מתנדנדת וחובטת את ראשה במיטה כדי להירדם. מה עושים?

נדנודי גוף, הזזת הראש מצד לצד או חבטות במיטה הן פעולות בלתי מזיקות בדרך כלל, וסביר להניח שיפסיקו כשבתכם תגדל. כ-5% מבני החמש מרגיעים את עצמם ונרדמים בדרך זו.

נסו להתעלם מהתנהגות זו, חשבו כיצד אפשר להפחית את הרעש שהיא עושה ושמרו על בטיחותה. לדוגמה, אפשר להרחיק את המיטה מהקיר ולהדק את בורגי המיטה. אם אתם מודאגים, פנו לרופא.

בן השלוש שלנו דורש בקבוק חלב במשך הלילה. איך להפסיק את הדפוס הזה?

בדרך כלל, ילד בגיל כזה שדורש “שירות חדרים” פיתח הרגל שבו הוא זקוק לבקבוק כדי להירדם. כשהוא מתעורר באמצע הלילה ואינו מצליח להירדם, הוא מבקש בקבוק.

הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם להפסיק בהדרגה את האכלות הלילה ולעזור לילד ללמוד לישון באופן עצמאי:

  • בחרו את התזמון. עדיף שלא לוותר על הבקבוק בתקופה של שינויים או לחץ.
  • ניתן לוותר על האכלות הלילה באופן הדרגתי- על ידי הקטנת הכמות שתשימו בבקבוק מדי לילה, ו/או על ידי מהילה של החלב בבקבוק הלילי עם מים בהדרגה.
  • הסבירו לילדכם שכילד גדול עליו לוותר על הבקבוק.
  • עודדו אותו להשתמש באביזרים מנחמים אחרים, כמו שמיכה או דובון.
  • כשילדכם מצליח לוותר על הבקבוק, ציינו זאת בחגיגה גדולה ותנו לילדכם פרס.
  • וחשוב מאוד: אל תחזרו לאחור. צפו לכמה אי נעימויות ואפילו מחאות, ולא משנה עד כמה הכנתם את ילדכם לשינוי.

כיצד לגרום לבננו בן החמש להפסיק ללכת מתוך שינה?

ראשית, בדקו אם ילדכם ישן מספיק. שעת השכבה מוקדמת יותר או שגרת השכבה קבועה עשויה להפחית את הסהרוריות. 15%-7% מהילדים הולכים בשנתם, ובדרך כלל זו התנהגות תקינה.

ילדכם עשוי גם לדבר בשנתו. שוב, זה נורמלי, ובדרך כלל אין מה לדאוג. הפרעת השינה אמורה להיעלם כשילדכם יגדל ויגיע לגיל ההתבגרות. אם אתם מודאגים, פנו לרופא.

יש לילות שבהם בתנו מתעוררת מבועתת, בוכה ואי אפשר לנחם אותה. מה עושים?

אם בתכם אינה מגיבה לניסיונכם לנחם ולהרגיע אותה אך היא חשה בטוב, ייתכן שהיא סובלת מביעותי לילה. הישארו רגועים ואל תיגעו בה, אלא אם כן היא עלולה לפגוע בעצמה. לא בטוח שאם תעירו אותה מההתקף זה אכן יקצר אותו. ביעותי הלילה אינם מזיקים לה, והיא לא תזכור אותם בבוקר.

עייפות יתר או חרדה עלולות להחמיר את ההתקפים, ולכן כדאי לבדוק את הרגלי השינה שלה. אם אתם מודאגים מאוד, או שביעותי הלילה נראים ארוכים מאוד או אלימים, פנו לקבלת עזרה מקצועית.

מה לעשות כשילדנו סובל מסיוטים?

אם ילדכם מתעורר אחרי סיוט, הסבירו לו שחלם חלום רע. הבטיחו לו שהכל בסדר ושהוא בטוח. תנו לו נשיקה וחיבוק, כדי לעזור לו להירגע ולהירדם. סביר להניח שעד גיל שבע הוא ילמד כיצד להתמודד עם הסיוטים בלי לקרוא לכם לעזרה.

אם ילדכם חולם חלומות רעים מאוד בתכיפות גבוהה וחרד מכך במהלך היום, כדאי לפנות לקבלת עזרה מקצועית. כמו כן, מומלץ לקבל עזרה אם הסיוטים הם חלק מתגובתו של הילד לאירוע טראומטי.

לילדנו יש עיכוב התפתחותי. כיצד אפשר לעזור לו לישון טוב יותר?

אפשר להתמודד ולהתגבר על רבים מקשיי השינה של ילדכם באמצעות שיטות התנהגות נפוצות. שגרת השכבה קבועה וצפויה תעזור לו לדעת מתי הגיע הזמן ללכת לישון. כדי לחזק את המסר, אמרו לו שאתם מצפים ממנו להישאר במיטה. כמו כן, אפשר לנסות שיטות כמו התרחקות הדרגתית או החזרת ילדכם למיטה. יהיו לילות שבהם תצטרכו להחזיר אותו למיטה כמה פעמים. אם אתם מודאגים, דברו עם רופא הילדים.

ואחרון חביב:

אם אתם חושבים שילדכם סובל מבעיה רפואית שמשפיעה על שנתו – למשל, דום נשימה בנשימה, אפליפסיה, אסתמה או ריפלוקס – פנו לרופא.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

מתחילים לאכול מוצקים

מדוע התינוק זקוק למוצקים?

בארבעת עד ששת החודשים הראשונים לחייו, התינוק שלכם משתמש בברזל שנאגר בגופו עוד ברחם. כמו כן, הוא מקבל ברזל מחלב האם ו/או מהתמ”ל. ככל כשהוא גדל, מאגרי הברזל שלו מידלדלים. כלומר, הוא צריך לקבל ברזל ורכיבים תזונתיים נוספים ממזון מוצק, נוסף על חלב האם ו/או התמ”ל.

הצגת המוצקים עוזרת לתינוק ללמוד כיצד לאכול, מאפשרת לו להתנסות בטעמים ובמרקמים חדשים ממגוון מאכלים, לפתח את השיניים והלסת ולבנות מיומנויות נוספות שיזדקק להן בהמשך, להתפתחות השפה.

המוצקים אינם מחליפים את ההנקה או את התמ”ל. עד גיל 12 חודשים לפחות, התינוק עדיין זקוק לחלב אם ו/או לתמ”ל יחד עם המוצקים. אם המזון המוצק מחליף את חלב האם ו/או התמ”ל מוקדם מדי, הוא עלול לאבד רכיבי תזונה חשובים.

איך תדעו שהגיע הזמן?

כדי להבין מתי כדאי להציג לתינוקכם מזון מוצק, שימו לב להתפתחותו ולהתנהגותו. תדעו שהגיע הזמן להציג מוצקים כשהתינוק:

  • שולט היטב בראשו ובצווארו ויכול לשבת זקוף יחסית עם תמיכה
  • מתעניין באוכל – לדוגמה, מנסה לראות מה יש בצלחת שלכם
  • מושיט ידיים למזון שלכם
  • פותח את פיו כשאתם מציעים לו מזון בכפית.

סימנים אלה מופיעים בזמנים שונים אצל תינוקות שונים, אך אצל רובם הם מופיעים בסביבות גיל שישה חודשים. אם התינוק שלכם כבר כמעט בן שבעה חודשים ועדיין לא החל לאכול מוצקים, כדאי להתייעץ עם אחות טיפת חלב או עם רופא.

התזמון

כדאי להציג את המוצקים בפעם הראשונה כשגם אתם וגם התינוק רגועים ושמחים. סביר להניח שהוא יהיה מעוניין יותר לנסות מוצקים לאחר שינק או קיבל בקבוק. תינוק רעב מאוד עלול לרצות רק לינוק או לקבל בקבוק תמ”ל, כדי להשביע את הרעב. אל דאגה: גם אחרי הנקה או בקבוק, עדיין יהיה לו מקום לנסות מזון חדש. עם הזמן תלמדו מתי התינוק שלכם רעב או שבע, אינו מעוניין או עייף.

כמה מזון עליכם לתת בהתחלה? התחילו עם כפית אחת או שתיים, ואז הגדילו כל פעם בכפית או שתיים נוספות, בהתאם לתיאבון של התינוק.

כשהתינוק רעב, הוא:

  • מתרגש כשהוא רואה אתכם מכינים את האוכל
  • נוטה קדימה כלפיכם, כשהוא יושב על כיסא האוכל
  • פותח את פיו כשאתם מתכוננים להאכיל אותו.

כשהתינוק אינו מעוניין יותר, הוא:

  • מפנה את ראשו הצדה
  • מאבד עניין או שדעתו תוסח
  • מרחיק את הכפית
  • סוגר את פיו.

מרקמי המזון

המאכלים הראשונים שאתם מציעים יכולים להיות טחונים, מעוכים, מרוסקים או חתוכים לחתיכות קטנות ורכות – תלוי בכם.

אף שאין צורך למעוך את כל המזון, ישנם מאכלים – בשר, למשל – שקל יותר לתינוק לאכול אותם כשהם מרוסקים. אם אתם מתחילים במאכלים טחונים או מרוסקים לרסק חלק, שנו את המרקם לאחר כמה שבועות למאכלים מעוכים או חתוכים לחתיכות קטנות ורכות.

נסו לשנות את המרקם בהתאם לתגובות של ילדכם. ברגע שהוא מתרגל למרקם מסוים, תוכלו לנסות ולהציע לו מרקם גושי יותר. המרקם הגושי עוזר לו ללמוד ללעוס ולפתח את השרירים שבהם ישתמש מאוחר יותר כדי לדבר.

תזדקקו לזמן ולסבלנות כשהתינוק שלכם לומד לאכול. אם הוא אינו אוהב מאכל מסוים, נסו שוב אחרי זמן מה. לפעמים אתם עשויים לנסות פעמים רבות לפני שיסכים להתנסות בטעם או במרקם חדשים.

סוגי המזון

כל סוגי המזון יכולים להיות מרגשים עבור התינוק שלכם – אין צורך לבשל שום מזון “מיוחד”.

הציגו את המוצקים בכל סדר שהוא. לדוגמה, אפשר לנסות דייסת אורז לתינוקות, ירקות מבושלים היטב ופירות מאודים או מרוסקים. לאחר מכן עברו למזונות מרוסקים כמו ביצים מבושלות היטב, דגנים כגון חיטה, דגים מבושלים, בשר מרוסק או קצוץ ופירות וירקות נוספים. אפשר לנסות טופו, שעועית, עדשים, ממרחי אגוזים וכן הלאה.

כמו כן, אפשר לערבב את המזונות הראשונים – אין צורך להציג סוג אחד בכל פעם. עם זאת, אם יש במשפחתכם היסטוריה של אלרגיות למזון, עדיף להציג מזון אחד בכל פעם כדי לזהות תגובות אלרגיות.

נסו להציע ארוחות שבישלתם בבית ומגוון מאכלים, כגון:

  • ירקות – לדוגמה, תפוח אדמה, גזר או שעועית מבושלים
  • פירות – לדוגמה, בננה, תפוח, מלון או אבוקדו
  • חיטה, שיבולת שועל, לחם, אורז ופסטה
  • מוצרי חלב כגון יוגורט וגבינה לבנה
  • ביצה מבושלת

בסביבות גיל שמונה חודשים, כדי לעודד לעיסה ואכילה עצמאית, הציעו לתינוק מזון אצבעות כגון חתיכות ירק מבושל ופיסות לחם רכות. הלעיסה עוזרת להתפתחות הדיבור של התינוק.

המשיכו להניק את התינוק או לתת לו תמ”ל עד גיל 12 חודשים לפחות, נוסף על הצגת המוצקים.

אלרגיות למזון

תינוקות הסובלים מאקזמה או שיש להם היסטוריה משפחתית של אלרגיות נוטים יותר לפתח אלרגיות ורגישויות למזון. עם זאת, גם ילדים שאין להם כל היסטוריה כזו עלולים לפתח אלרגיות למזון.

אם התינוק שלכם כבר הראה סימנים של אלרגיה למזון, אם במשפחתכם יש היסטוריה של אלרגיה למזון או שאתם מודאגים מהתגובות שלו למאכלים, כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה, אחות טיפת חלב, רופא הילדים או אלרגולוג. המלצות האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית הן שאין צורך להימנע ממתן מזונות שידועים כגורמים אלרגיות. כלומר, אפשר לתת לילדכם מאכלים כגון ביצים או בוטנים גם אם יש במשפחתכם היסטוריה של אלרגיות למזון.

הגישה הנפוצה להצגת מוצקים

הצגת המוצקים חשובה לא רק בגלל מהמזון עצמו! זהו גם זמן נהדר שבו תוכלו לדבר ולהקשיב, וליצור קשר זה עם זה. כל משפחה מציגה מוצקים לכל ילד באופן שונה. אם אינכם בטוחים כיצד להתחיל, הנה הגישה הנפוצה.

שלבי ההאכלה

  • בחרו זמן שבו אתם והתינוק רגועים ונינוחים.
  • רסקו או מעכו את המזון, בהתאם להעדפה שלכם. אם אתם מתחילים במאכלים מרוסקים לרסק חלק, שנו במהירות את המרקם לאחר כמה שבועות למאכלים מעוכים או חתוכים לחתיכות קטנות ורכות.
  • הושיבו את התינוק בכיסא אוכל או במקום בטוח אחר, והאכילו אותו בכפית. תוכלו גם להציע לו חתיכות קטנות באצבעותיכם.
  • חפשו סימנים לכך שהתינוק אינו מעוניין או אינו רעב יותר, כדי לדעת מתי להפסיק.

כיצד לגרום לתינוק שלכם להתעניין באוכל?

  • ברגע שהתינוק שלכם יודע מה לעשות עם מזון מרוסק או עם גושים רכים, הציגו בפניו מזון אצבעות מגוון.
  • הציעו לתינוק מאכלים שהוא מעוניין בהם – כלומר, מאכלים שהוא מנסה לקחת או מתבונן בהם.
  • תנו לו כפית שיוכל להתאמן איתה.
  • דברו עם התינוק על המזון שהוא אוכל – על צבעו, טעמו, היכן הוא גדל וכיצד בישלתם אותו.
  • הציעו לו לטעום ממה שאתם אוכלים, כדי להרגיל אותו לטעמי הארוחות הביתיות. כך תוכלו גם לחשוב על מה שאתם אוכלים, ולהתחיל ליהנות ביחד מארוחות בריאות ומשפחתיות.
  • לכו בעקבות מידת העניין של התינוק והתיאבון שלו, שעשויים להשתנות מיום ליום, ויגדלו עם הזמן. נסו להגיע לשלוש ארוחות מוצקים מדי יום ועוד ארוחות קלות. עם זאת, לא תמיד הוא יהיה מעוניין בכמות כזו או יזדקק לה.

מה להציע לתינוק בן 12 חודשים

בגיל 12 חודשים, התינוק יכול לאכול את רוב המזונות הבריאים ששאר המשפחה אוכלת, כגון פירות, ירקות, אגוזים (בצורת ממרח בלבד, כדי למנוע חנק), דגנים, דגני בוקר, בשר, דגים, עוף, ביצים, טופו, עדשים, פסטה, אורז ולחם.

מבחינת שתיית נוזלים, כעת הוא יכול לשתות גם חלב פרה מכוס. נסו להגביל את צריכת החלב ומוצרי החלב לשתי כוסות ביום, כולל גבינה או יוגורט. כעת יכול התינוק להפסיק להשתמש בבקבוקים ולהתחיל להחזיק בכפית – במידות שונות של הצלחה!

מזון מעובד או ארוז, המכיל כמויות גבוהות של שומן, סוכר ו/או מלח – לדוגמה, עוגות, ביסקוויטים, צ’יפס ומזון מטוגן – אינם מומלצים לתינוקות ולילדים. כשאתם משמשים דוגמה אישית ואוכלים באופן בריא עם התינוק, אתם עוזרים לו לפתח הרגלי אכילה טובים ובריאים לעתיד.

לכלוך ומשחק בזמן הארוחה

תהליך האכילה של התינוק צפוי להיות מלוכלך ואטי מאוד, כיוון שזוהי מיומנות חדשה שעליו ללמוד – כולל כיצד להביא את המזון לפיו. כמו כן, כשהתינוק נוגע במרקמים של המאכלים החדשים, הוא חוקר את סביבתו. כדאי לעודד אותו לעשות זאת, כיוון שכך הוא מפתח מיומנויות בתחומי התפתחות אחרים, כגון מיומנויות מוטוריקה עדינה ומיומנויות חשיבה.

אם התינוק שלכם יושב בכיסא אוכל, הוא יכול ללמוד מושגים כגון גובה ועומק, כשהוא זורק דברים מהכיסא על הרצפה. אך שימו לב: אם הוא זורק את האוכל, ייתכן שהוא אינו רעב עוד. יכול להיות שהגיע הזמן למשחק אחר.

זמן הארוחה הוא זמן משפחתי. אם אתם נשארים רגועים וסבלניים למרות הבלגן, התינוק שלכם ייהנה ממנו יותר. תוכלו לנקות בקלות רבה יותר אם תפרשו ניירות עיתון או יריעת ניילון מתחת לכיסא האוכל, ותכינו מטלית בהישג יד.

כיצד למנוע חנק

יש לפקח תמיד על תינוקות וילדים קטנים כשהם אוכלים מזון מוצק. הישיבה עם התינוק כשהוא אוכל אינה עוזרת רק למניעת חנק, אלא גם מעודדת אינטראקציה חברתית ועוזרת לתינוק ללמוד על הרגלי האכילה.

כשהתינוק מוכן למוצקים, הוא כבר מצליח לשלוט בפיו ובלשונו מספיק כדי להתעסק עם אוכל רך, חלק או מרוסק. בהתחלה כדאי להימנע מחתיכות מזון קשות כגון גזר חי – אך אפשר לתת לו גזר מרוסק. כמו כן, אל תיתנו לו שקדים ואגוזים, חתיכות בשר קשות הדורשות לעיסה מרובה, או דגים המכילים אדרות (עצמות קטנות).

מלח וסוכר

התינוק שלכם אינו זקוק לתוספת מלח או סוכר. אם אינכם מוסיפים מלח או סוכר, אתם נמנעים מלהציף את החך העדין שלו ומרגילים אותו שלא להזדקק לתבלינים האלה כדי ליהנות מהאוכל.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

בניית הערכה עצמית אצל ילדים בני 1-8

הערכה עצמית: עקרונות הבסיס

הערכה עצמית משמעותה לחבב את עצמכם ואת מי שאתם. לא מדובר בביטחון יתר – רק בכך שאתם מאמינים בעצמכם ויודעים מה אתם שווים ומהן נקודות החוזק שלכם. ההערכה העצמית של ילדים נובעת מהידיעה שהם אהובים ושייכים למשפחה שמעריכה אותם. כמו כן, היא נובעת מקבלת שבחים וחיזוקים על הדברים שחשובים להם, ומתחושת ביטחון בנוגע לעתיד.

לטפח את ההערכה העצמית של ילדכם

אמרו לילדכם שאתם אוהבים אותו. אמרו זאת לעיתים קרובות ובלי שום סיבה, מלבד להראות לו כמה אתם מעריכים אותו. הנה כמה טיפים נוספים שיעזרו לכם לטפח את ההערכה העצמית של ילדכם.

מערכות יחסים

  • תנו לילדכם להרגיש חלק מהמשפחה, מהתרבות ומהקהילה. עזרו לו להכיר את קרובי המשפחה, המשפחה הקרובה, ההיסטוריה המשפחתית וכן אמונות ומסורות נפוצות בתרבות.
  • עודדו את ילדכם להעריך את העובדה שהוא חלק מהמשפחה שלכם. אחת הדרכים לעשות זאת היא לשלב את הילדים במטלות הבית. כשכל אחד תורם לניהול משק הבית, כולם מרגישים חשובים ומוערכים.
  • קבלו בברכה את החברים של ילדכם ולמדו להכיר אותם. עודדו את ילדכם להזמין חברים הביתה, ואפשרו לו ללכת לבקר בבתיהם.

זמן ופעילויות

  • בססו טקסים משפחתיים, כמו קריאת סיפור לפני השינה, נשיקה מיוחדת כשאתם נפרדים או דברים אחרים שמייחדים את משפחתכם.
  • עזרו לילדכם להתנסות בתחביבים שהוא מתעניין בהם, אך אל תדחפו אותו לעשות משהו שהוא אינו מתלהב לגביו, או לא טוב בו.
  • תנו לו לעזור לכם במשהו, כדי שירגיש מועיל. לדוגמה, ילד בגיל בית הספר יכול לעזור לערוך את השולחן לפני ארוחת הערב.

הישגים ואתגרים

  • עודדו את ילדכם לחשוב על פתרון בעיות. כך תתנו לו את הכלים שלהם הוא זקוק כדי להתמודד עם אתגרי החיים.
  • ציינו את ההישגים וההצלחות שלו, בין אם הם גדולים או קטנים. עודדו את ילדיכם לזהות את ההצלחות של אחיהם, וספרו עליהן לאנשים אחרים (בלי לשעמם אותם יתר על המידה…).
  • תעדו את ההצלחות וההתקדמות של ילדכם. תוכלו לעיין בתיעוד ביחד, ולדבר על הזיכרונות המיוחדים מהאירוע ועל הדברים שהצליח להשיג.

בלו זמן איכות עם ילדכם. הקשיבו לו ועזרו לו ללמוד דברים חדשים ולהשיג את מטרותיו. כשילדכם עדיין צעיר, משמעות הדבר היא לשבח ולחזק אותו כשהוא לומד משהו חדש, כמו לרכב על אופניים או לכתוב את שמו. אם ילדכם גדול יותר, אפשר לקחת אותו לאירוע ספורט בסוף השבוע, לעזור לו לתרגל במהלך השבוע ולהתעניין בדברים שהוא מעריך.

תינוקות

תינוקות רכים וקטנים אינם תופסים את עצמם כאדם נפרד. כלומר, אין להם תחושה אמיתית של הערכה עצמית. עם זאת, תוכלו להניח את היסודות להערכה עצמית בריאה באמצעות טיפול עדין בתינוקכם, במתן תגובה לבכיו, ובהמון חיבוקים וחיוכים. כל זה משדר לתינוק שלכם שהוא אהוב.

פעוטות

פעוטות מתחילים לפתח הבנה טובה יותר של עצמם, של הדברים שהם יכולים לעשות ושל התכונות שהופכות אותם למי שהם. הפעוט שלכם רוצה לקבל החלטות רבות יותר  ואכן כדאי לתת לו לנסות לבחור בין אפשרויות בטוחות וידידותיות לגילו (כגון באיזה צעצוע לשחק, או איזה כובע לחבוש). כשהפעוטות לומדים, הם מבינים שיש להם כוח לגרום לדברים לקרות, מה שמוסיף להתפתחות ההערכה העצמית שלהם.

פעוטות לומדים על עצמם בכך שהם מגלים כיצד הם נראים (מראות יכולות לספק שעות של הנאה), מה הם יכולים לעשות (“אני לבד!” הוא אחד הביטויים החביבים עליהם), ולאן הם שייכים (הם מחפשים את יקיריהם).

עם זאת, ילדים בגיל זה עדיין רואים את עצמם דרך עיניכם, כך שיש לכם תפקיד חשוב בבניית ההערכה העצמית של הפעוט:

  • תנו לילדכם לדעת שאתם תופסים אותו כאדם נבון, מיוחד ומוערך, וספרו לו שהוא עושה דברים היטב.
  • תנו לילדכם לקבל החלטות הגיוניות – לדוגמה, לבחור בין טחינה לגבינה למריחה על הטוסט. ההחלטה נותנת לפעוט תחושה של שליטה, שעוזרת לו לפתח ביטחון ותחושת עצמיות.
  • אפשרו לילדכם להגיד “לא”. פעוטות צריכים לעמוד על שלהם. לדוגמה, אם ילדכם מסרב ללבוש את המעיל, תנו לו. הוא עלול להצטנן מעט, אך זה לא יזיק לו. ילדכם לומד לקבל החלטות ולעיתים קרובות הוא מתאמן עליהן באמירת “לא”, גם אם הוא למעשה מעוניין במה שאתם מציעים.
  • הדריכו את ילדכם בסיטואציות חברתיות מבלבלות. פעוטות עשויים להתקשות לחלוק ולשחק בתורים, כיוון שהם לומדים מי הם ומה שייך להם. תוכלו לומר, “עכשיו תורי לשחק בקובייה האדומה”, או “כל הכבוד שחלקת – יפה מאוד!”

ילדים בגיל הגן

בסביבות גיל שלוש, ילדכם מבין שגופו ודעתו שייכים לו. רוב הילדים יכולים להתמודד עם פרק זמן מסוים הרחק מכם, כיוון שהם חשים בטוחים ואהובים. בגיל זה הם אוהבים בדרך כלל להשוות את עצמם לאחרים, וישאלו אתכם אם הם הכי גדולים, הכי מהירים או הכי טובים במה שהם עושים. כדאי לתת להם משוב מאוזן. אפשר לומר, למשל:

  • “אני חושב שאתה הצייר בן הארבע הטוב ביותר שאני מכיר!”
  • “אייל רץ מהר יותר ממך, אבל אתה תופס את הכדור טוב ממנו.”

תשובות כאלה מאפשרות לילדים לחוש גאווה בעצמם, אך שולחות את המסר שגם אנשים אחרים חשובים ויכולים לעשות דברים היטב.

ילדים בגיל בית הספר היסודי

ילדים בבית הספר עשויים להשוות את עצמם לחבריהם הטובים ולבני כיתתם. השוואה כזו עלולה להותיר חותם בהערכה העצמית שלהם. לראשונה בחייהם, הם עלולים להרגיש שהם כשירים פחות מאחרים. אצל ילדים בבית הספר היסודי, ההערכה העצמית נוטה להתקשר לדברים רבים – למשל, האם הם לומדים היטב, כיצד הם נראים, איך הם מסתדרים בספורט ובאיזו קלות הם מכירים חברים חדשים. למידת הכללים החדשים והסביבה השונה עשויה להיות מאתגרת לחלק מהילדים. הנה כמה דרכים שבהן תוכלו לעזור:

  • תנו לילדכם הרבה יותר חיבוקים ואהבה בסוף יום הלימודים.
  • תמכו בלימודיו ובחיי בית הספר. התעניינו במעשיו ושאלו אותו מה עשה במהלך היום, אילו שיעורי בית קיבל ואם הוא זקוק לעזרה.
  • היו מעורבים בחיי בית הספר: היפגשו עם המורה, עזרו בכיתה או התנדבו בטיולים, אם אפשר.
  • התמקדו בחוזקות של ילדכם ובמאמצים שהוא משקיע. שבחו את ילדכם על הדברים שהוא טוב בהם, וספרו לו כמה אתם גאים בו על כך שהוא מתנסה גם בדברים קשים.
  • דברו עם המורה כדי לדעת איך ילדכם מסתדר בכיתה. מערכת יחסים טובה בין הבית לבית הספר תוביל לתוצאות הטובות ביותר עבור ילדכם.
  • למדו את ילדכם מהו משחק הוגן. הוא צריך לקבל הזדמנויות לנצח ולהפסיד.
  • הדריכו את ילדכם בסיטואציות חברתיות מבלבלות – לדוגמה, “כשאתה רוצה להצטרף למשחק, נסה לדבר בנעימות ולחייך כשאתה מבקש להצטרף”.
  • אפשרו לילדכם לנסות פעילויות חדשות וללמוד דברים חדשים.
  • שימו לב לסימנים של בריונות, בעיות למידה או קשיים חברתיים אחרים שיכולים להשפיע על ההערכה העצמית של ילדכם.

מה עלול לפגוע בהערכה העצמית של ילדים

מסרים כגון “אתה איטי, רע, בריון, פחדן…” אומרים משהו רע על הילדים כבני אדם. אם הילד עושה משהו שאינכם אוהבים, עדיף להגיד לו מה הוא יכול לעשות במקום זאת. לדוגמה, “לא הכנת את שיעורי הבית. אתה צריך לשבת ולסיים את השאלות במתמטיקה”.

לעולם אל תאיימו לעזוב את הילדים אם לא יעשו מה שאתם רוצים, ואל תעבירו להם מסרים שמרמזים על כך שעדיף לכם בלעדיהם, כיוון שאתם עלולים לפגוע בהערכה העצמית שלהם. לדוגמה, אל תגידו “אם לא היו לנו ילדים, היינו יכולים לקנות רכב חדש”.

אם אתם מתעלמים מהילדים, מתייחסים אליהם כאל מטרד או לא מתעניינים בהם, או שולחים להם מסר כלשהו שאתם לא מחבבים אותם – אתם עלולים לפגוע בהערכה העצמית שלהם. דוגמה למסר כזה היא “נמאס לי ממך לגמרי”. אם אתם מזעיפים פנים או נאנחים בכל פעם שילדכם רוצה לדבר איתכם או מבקש מכם משהו, אתם מעבירים את אותו מסר. כל ההורים עושים זאת מדי פעם, אך אם אתם עושים זאת כל הזמן, הילדים מקבלים מסר שהם מטרד.

השוואות שליליות לילדים אחרים, בעיקר לאחים או לאחיות, אינן עוזרות גם הן. כל ילד במשפחה הוא שונה, ויש לו חוזקות וחולשות משלו. עדיף לזהות את ההצלחות וההישגים של כל ילד.

מעבר דירה, גירושים או הגירה למקום אחר – כל אלה הם שינויים שעשויים גם הם להשפיע על ההערכה העצמית של ילדכם. תוכלו לשמור על הקשר של ילדכם לשורשיו באמצעות יומן ובו תמונות של המקומות שהיה בהם.

לטפל בהערכה העצמית שלכם

כשמדובר ברווחה האישית שלכם, זכרו שילדים לומדים המון על הערכה עצמית מצפייה בהוריהם. הנה כמה טיפים שיעזרו לשפר את ההערכה העצמית שלכם – ובו בזמן, להדגים לילדכם מהי הערכה עצמית טובה:

  • התגאו בהישגים שלכם, ודברו על הדברים שאתם טובים בהם. לדוגמה, “הערב בישלתי אורז מעולה”.
  • השתמשו בדיבור פנימי חיובי. הימנעו מלבקר את עצמכם מול ילדיכם. תוכלו לומר, לדוגמה, “אני לא אוהב להתעמל כל כך, אבל זה טוב לגוף שלי, אז קדימה – אני יוצא להליכה!”.
  • טפלו בעצמכם. עשו דברים כיפיים. לדוגמה, למדו משהו חדש, היכנסו לאמבטיה מרגיעה, צאו לעשות ספורט, קראו ספר, לכו לטייל או האזינו למוזיקה.
  • בלו זמן עם חברים חיוביים שתומכים בכם.
  • פנו זמן קבוע לבלות יחד עם הקרובים אליכם.
  • אם ישנה בעיה בריאותית שמשפיעה על ההערכה העצמית שלכם, כדאי לדבר עם רופא המשפחה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

 

שומנים טובים ושומנים רעים: 10 טיפים לשמירה על איזון

1. הנקה מספקת לתינוקות רכים את חומצות השומן הדרושות להם

הנקה מספקת לתינוקות רכים את כל חומצות השומן החיוניות להם בדיוק במידה הנכונה. אם התינוק שלכם ניזון מתכשירי מזון לתינוקות (תמ”ל) – התחליפים המאושרים לשיווק בארץ, מאוזנים ומכילים את חומצות השומן החיוניות הדרושות. לא מומלץ לתת חלב אורז, חלב סויה או חלב שקדים  לתינוקות רכים. ניתן לפי הנחיית רופא או דיאטנית לתת תמ”ל על בסיס סויה

2. תנו לתינוק מאכלים עם אחוזי שומן גבוהים

כשהתינוק שלכם מתחיל לאכול מוצקים, תנו לו מאכלים עם אחוזי שומן גבוהים, כגון אבוקדו, טחינה ועוד. תינוקות קטנים זקוקים לאנרגיה המגיעה מאחוזי השומן הגבוהים לצורך קפיצות הגדילה. מוצרי חלב מופחתי שומן אינם מכילים מספיק ויטמינים ואנרגיה לילדים בני פחות משנתיים. חלב דל שומן ומוצרי חלב דלי שומן ניתן לתת מגיל שנתיים

3. הציעו מוצרי חלב מופחתי שומן (עד 5%)

כשילדכם מגיע לגיל שנתיים, הציעו לו חלב ומוצרי חלב מופחתי שומן, כל עוד הוא מקבל מספיק אנרגיה ממגוון המזונות האחרים שהוא אוכל מדי יום.

4. הציעו ארוחות דלות שומן לילדים גדולים יותר

לפעוטות וילדים בגיל הגן אפשר להתחיל להציע ארוחות דלות שומן. כשאתם בונים את התפריט של ילדכם השתמשו במגוון רחב של מזונות, ונסו לכלול בהם כמה סוגי שומנים. בגיל זה אפשר להתחיל לבנות הרגלי אכילה נכונים להמשך החיים.

5. שלבו מזונות עשירים באומגה 3 ושמני קנולה ופשתן

שומן מסוג אומגה-3 נמצא באופן טבעי בחלב אם, ובתמ”ל. לאחר שהילד נגמל מהנקה או מתמ”ל, מגיל שנה ניתן להתחיל לחשוף תינוקות לדגים העשירים באומגה 3 וכן לשמן קנולה ושמן פשתן, המהווים מקורות צמחיים לאומגה 3.

6. בדקו את התפריט היומי של משפחתכם

כמה מזונות שמכילים שומנים טובים אתם אוכלים? כמה מכילים שומנים רעים? כדאי לנסות ולהגביל את כמות השומן הרווי לעד 10% מן התפריט היומי.

7. בדקו את טבלאות הרכיבים התזונתיים הנמצאות על אריזות המזון

לעיתים מצוין השומן הרווי בנפרד מסך השומנים הכולל. כך תוכלו להבין כמה שומן רווי צורכת משפחתכם מדי יום. הוציאו מזונות המכילים שומנים רעים מהתפריט המשפחתי, למשל: נתחי בשר שמנים, מוצרי חלב עתירי שומן, חמאה, גבינות שמנות, מזונות בטיגון עמוק, עוגות ועוגיות קנויות, בורקס ומיני מאפה דומים אחרים, חטיפים וסוכריות. החליפו אותם במזונות המכילים שומנים טובים – בשר רזה, מוצרי חלב דלי שומן, אבוקדו, טחינה משומשום מלא, ממרח חומוס, חמאת בוטנים טבעית ללא תוספת שומן מוקשה, אגוזים רק מגיל חמש – זהירות, סכנת חנק!!! ניתן להגישם עם פירות וירקות טריים.

8. שמשו דוגמא אישית לילדיכם

בחרו מזון בריא בעצמכם. בחרו מזונות המכילים שומן טוב כגון שמן זית, אגוזים ואבוקדו. הגבילו את צריכת המזון המעובד.

9. הגבילו מזון לא בריא מעובד ל”מדי פעם”

אפשרו לילדיכם לצרוך מזון כזה רק פעם עד פעמיים בחודש. מזון מזיק כולל למשל ג’אנק פוד, חטיפים וטייק אווי, עוגות ומאפים, גלידה, ממתקים, ושוקולד.

10. תיהנו עם האוכל!

נסו מגוון רחב של דברים כדי ליהנות וליצור גישה בריאה כלפי מזון.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

כללים משפחתיים

כללים משפחתיים: עקרונות הבסיס

כללים יכולים לעזור לבני המשפחה להסתדר טוב יותר זה עם זה, ולהפוך את החיים לשלווים יותר. כללים אפקטיביים הם הצהרות חיוביות בנוגע לאופן שבו משפחתכם רוצה להגן על כולם ולהתייחס אליהם.

כשהכללים מנוסחים בבהירות ובאופן חד משמעי, הם עוזרים לילדים ולאנשים צעירים ללמוד היכן הגבול, ומה מצופה מהם; ולמבוגרים – להיות עקביים באופן שבו הם מתייחסים לחברי המשפחה הצעירים יותר.

מי קובע את הכללים?

חשוב לערב את כל בני המשפחה ככל האפשר בקביעת הכללים המשפחתיים. ילדים יכולים להשתתף בדיונים חשובים עם הוריהם כבר מגיל שלוש, ולדבר על הכללים ומדוע אנו זקוקים להם.

ככל שהילדים גדלים, הם יכולים לתרום יותר לקביעת הכללים וכן לקביעת התוצאות להפרתם. עד גיל ההתבגרות, המעורבות בקביעת החוקים תיתן לילדים התנסות רבת ערך בקבלת אחריות על התנהגותם. שילוב ילדכם בקביעת הכללים המשפחתיים והתוצאות להפרתם תעזור לו להבין ולקבל אותם.

למה הכללים מתייחסים?

לכל משפחה יש כללים משלה. הכללים שאתם מציבים יושפעו מהאמונות והערכים שלכם, ממצבכם בחיים ומגילם וצורכיהם של ילדיכם.
הציבו כללים לדברים החשובים לכם ביותר – לדוגמה, כלל שאוסר על פגיעה גופנית במישהו אחר הוא אחד מכללי היסוד אצל רוב המשפחות. אפשר להציב כללים בנוגע לדברים הבאים:

  • בטיחות
  • נימוסים
  • אדיבות
  • שגרות יומיומיות
  • האופן שבו בני המשפחה מתייחסים זה לזה.

סוגי כללים

כללים מגיעים בשלל צורות, אך לכל הכללים יש מאפיין אחד משותף: הם ספציפיים וקלים להבנה.

כללי “עשה”

כללי “עשה” הם כלי הוראה טובים, ומועילים מאוד ברוב המצבים כיוון שהם מכוונים את התנהגותו של ילדכם באופן חיובי. הנה כמה דוגמאות:

  • לשבת בזמן הארוחה.
  • לדבר בטון מנומס.
  • לחגור חגורת בטיחות במכונית.
  • להתנהג בעדינות לאנשים אחרים.
  • לחזור הביתה עד השעה שנקבעה מראש.

כללי “אל תעשה”

עדיף להציב יותר כללי “עשה” מכללי “אל תעשה” – השתמשו בכללי “אל תעשה” כשקשה להסביר בדיוק מה לעשות במקום זאת. הנה כמה דוגמאות:

  • לא לירוק.
  • לא לבקש דברים בסופרמרקט.
  • לא לנסוע עם נהג ששתה אלכוהול.

כללי יסוד

כללים אלה חלים בכל מקום, כל הזמן. חלק מכללי היסוד חלים על כל בני המשפחה, ואחרים חלים רק על הילדים הקטנים יותר, או רק על בני הנוער. כללי יסוד הם, למשל, כללים הנוגעים להתנהגות אדיבה ולאיסור על פגיעה אחד בשני.

כללים תלויי מצב

לפעמים כדאי להכין כמה כללים קצרים למצבים מסוימים. כללים לדוגמה:

  • לנסיעה במכונית
  • לביקור אצל מישהו אחר
  • לשימוש במחשב
  • ליציאה לקניות.

כמה כללים צריך?

רשימה קצרה של כללים ברורים וספציפיים יעילה יותר מרשימה ארוכה מאוד. הדבר נכון במיוחד לילדים קטנים יותר, שאינם מסוגלים לזכור דברים רבים. כשהילדים גדלים ומתבגרים, הכללים יכולים “לגדול” איתם. אם ילדכם נוטה להפר את הכללים, ייתכן שתצטרכו לבחור היטב על מה להילחם, ולהתמקד בנושאים בסיסיים כמו בטיחות והוגנוּת.

כיצד לקבוע כללים

ילדים ובני נוער מעריכים מאוד אם משתפים אותם בתהליך קביעת הכללים. אף שההשתתפות בדיונים אינה בהכרח מונעת מילדים צעירים להפר אותם, היא יכולה לעזור להם להבין מהם הכללים ומדוע אנו זקוקים להם.

משפחות רבות כותבות רשימת כללים הנוגעים להתנהגותם של בני המשפחה. כתיבת הכללים הופכת אותם לברורים יותר, ויכולה למנוע ויכוחים בנוגע לאסור או מותר. הצמידו את רשימת הכללים למקרר או למקום בולט אחר, כדי לעזור לילדים הצעירים יותר להיות מודעים אליהם באופן קבוע.

הכללים הכתובים מועילים גם לבני נוער. תנו לילדים בגיל זה להניח את רשימת הכללים במקום פרטי יותר מאשר על המקרר, אך עדיין בהישג יד, לעת הצורך.

ילדים צעירים יותר יכולים לצייר תמונות שמציגות את הכללים. אפשר להפוך את היצירה לפוסטר ולתלות אותו במקום בולט. אם תשלבו את הילדים בציור ובצביעת הפוסטר, תוכלו לקבל הזדמנות לדון יחד בכללים.

מתי להתחיל לקבוע כללים?

אפשר להתחיל לקבוע כללים פשוטים ברגע שמיומנויות השפה של ילדכם מאפשרות לו להבין אותם. כך אתם מלמדים אותו למה אתם מצפים.

ילדים צעירים יזדקקו להשגחה ולתמיכה כדי למלא את הכללים. ילדים בגיל הגן נוטים לשכוח, התנהגותם אינה עקבית ודעתם מוסחת בקלות. זכרו: תחושת ביטחון כוזבת בכללים עלולה להוביל לתוצאות טרגיות (למשל, “הוא יודע שאסור ללכת ליד הכביש”, או “היא יודעת שאסור לגעת בגפרורים”).

ילדים בעלי צרכים מיוחדים עשויים גם הם להזדקק לעזרה כדי להבין ולזכור את הכללים.

כל הילדים שונים זה מזה, אך בדרך כלל, רק בסביבות אמצע עד סוף בית הספר היסודי אפשר להתחיל לסמוך עליהם שימלאו את הכללים בלי השגחה.

כללים לבני נוער

שנות ההתבגרות מציבות בפניכם אתגרים חדשים. בשלב זה, מבוגרים צעירים מתחילים לחקור את כוחם, ועשויים לשאוף עוד יותר לאוטונומיה ועצמאות. בדרך כלל, משמעות הדבר היא שיש לשנות את הכללים המשפחתיים. ייתכן שבן הנוער שלכם חש במתח בין הכללים המשפחתיים לבין הציפיות מצד חבריו, ועובד קשה כדי לאזן ביניהם.

עם זאת, הכללים עדיין חשובים מאוד לבני הנוער בדיוק כפי שהם חשובים לילדים צעירים יותר, ולעולם לא מאוחר מדי ליצור אותם או לאכוף אותם. כללים וגבולות ברורים יעזרו לכם לתת לבן הנוער שלכם תחושת ביטחון והבנת מקומו בעולם. הדבר חשוב במיוחד במהלך שנות ההתבגרות, כיוון שדברים רבים מאוד בחייו משתנים בתקופה זו. שלבו את בן הנוער שלכם בקביעת כללי המשפחה החדשים כדי להראות לו שאתם מקשיבים לו. סביר להניח שיראה שאתם מנהלים תהליך הוגן, ויסכים לעמוד בכללים שתקבעו יחד.

כדאי לקבוע כללים שנוגעים להתנהגות בטוחה, למשל כללים הנוגעים לשימוש באלכוהול, מין, יציאות לדייטים ושעות חזרה הביתה. יש משפחות שמנהלות עם ילדיהן משא ומתן וחותמות על “חוזה בטיחות”. היו מוכנים לדון בכללים ולהתאים אותם ככל שבן הנוער שלכם מתבגר – לדוגמה, אפשרו לו לחזור הביתה בשעה מאוחרת יותר.

לשנות את הכללים

הכללים משתנים כשילדיכם גדלים ומתפתחים והמצב המשפחתי משתנה. לדוגמה, כשהילדים גדלים, חשיבותם של כללי הפרטיות גדלה. עברו על רשימת הכללים מדי פעם והעבירו את הכללים החשובים ביותר לקדמת הבמה, כך שכולם יזכרו אותם. שלבו את ילדיכם הגדולים בקבלת החלטות הנוגעות לשינוי הכללים.

לגבות את הכללים במעשים

הכללים יעילים רק אם הם נאכפים. כשאתם קובעים כלל, החליטו מה יקרה כשמפרים אותו. דברו על התוצאות כמשפחה, וודאו שכולם מבינים ומסכימים.

כשילדכם מפר כלל, תוכלו להזכיר לו בפשטות את הכלל ולתת לו הזדמנות נוספת – בעיקר לילדים קטנים. עם זאת, בסופו של דבר יעיל יותר ליישם את התוצאות שעליהן הסכמתם. כבר מגיל שלוש, ילדים שמסכימים לקבל את ההשלכה למעשיהם מראש צפויים לזכור את הכללים בעת צורך.

כשהילדים מגיעים לשנות ההתבגרות, כדאי להסכים על סדרה ברורה של כללים ותוצאות כדי לעזור להם לפתח משמעת עצמית ואוטונומיה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

מהי התנהגות מינית מדאיגה בילדוּת

התנהגות מינית מדאיגה בילדוּת

חלק מההתנהגויות המיניות והמשחקים המיניים של הילדים אינם טיפוסיים, ועשויים לעורר דאגה. אם ילדכם מתנהג בדרכים שנפרט בהמשך לעיתים קרובות, וממשיך אף שביקשתם ממנו להפסיק, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע. אחות טיפת חלב ורופא הילדים יכולים לעזור, ולהפנות אתכם לאיש מקצוע מומחה.

פעוטות

פעוטות המפגינים התנהגות מינית מדאיגה עשויים:

  • להעדיף אוננות על פני פעילויות אחרות, ולא להפסיק כשהם מתבקשים
  • להכריח ילד אחר להשתתף במשחק מיני
  • לשחק עם בובות באופן מיני – למשל, להתחכך בדובון צעצוע
  • לגעת באיברים המוצנעים של מבוגרים שאינם מכירים
  • להציץ בעקשנות על מבוגרים אחרים בעת שימוש בשירותים או עירום.

ילדים בגיל הגן

ילדי גן המפגינים התנהגות מינית מדאיגה עשויים:

  • לגעת באיברי מינם או לשפשף אותם בציבור ללא הרף, ולא להגיב להסחות דעת
  • להשתמש דרך קבע בשפה מינית בוטה אף שהתבקשו שלא לעשות זאת
  • לגעת בילדים אחרים באופן תוקפני.

ילדים בגיל בית הספר

ילדים בגיל בית הספר המפגינים התנהגות מינית מדאיגה עשויים:

  • לגעת באיברי מינם או לשפשף אותם בציבור ללא הרף
  • להשתמש דרך קבע בשפה מינית בוטה
  • לרצות לשחק במשחקים מיניים עם ילדים גדולים יותר או קטנים יותר
  • לרצות לגעת שוב ושוב באיברים המוצנעים של ילדים אחרים
  • להציץ שוב ושוב על מבוגרים אחרים בעת פעילות מינית, שימוש בשירותים או בעירום.

התנהגות מינית חריגה

חלק מההתנהגויות המיניות והמשחקים המיניים של ילדים אינם טיפוסיים ועשויים להיות סימן לבעיות רציניות יותר. ההתנהגויות המיניות הבאות הן מזיקות ואינן תקינות. ילד שמתנהג כך זקוק לעזרה מקצועית באופן מיידי. צרו מיד קשר עם רופא ילדים או אחות טיפת חלב אם אתם רואים שילדכם או ילד אחר בסביבתכם עושה את הדברים שנפרט בהמשך. רופא הילדים יוכל להפנות אתכם לאיש מקצוע מומחה.

פעוטות

פעוטות המפגינים התנהגות מינית חריגה עשויים:

  • לגעת בעצמם או לשפשף את איבר מינם ללא הרף, מה שמוביל לכך שהם מוחרגים מהפעילויות הרגילות
  • לדמות פעילות מינית עם ילדים אחרים, עם או בלי בגדים
  • לדבר ולשחק בנושאים מיניים ללא הרף
  • להחדיר חפץ לפי הטבעת או לנרתיק של עצמם או של מישהו אחר.

ילדים בגיל הגן

ילדי גן המפגינים התנהגות מינית חריגה עשויים:

  • לגעת בעצמם או לשפשף את איבר מינם בפרטיות או בפומבי, ללא רצון לעשות שום פעילות אחרת
  • לגעת או לשפשף את איברי המין של ילדים אחרים
  • להכריח ילדים אחרים לשחק איתם במשחקים מיניים
  • לדעת יותר על מין ממה שרצוי לגילם
  • לדבר ללא הרף על מין ועל פעולות מיניות
  • לגעת באזור המפשעה של מבוגרים.

ילדים בגיל בית הספר

ילדים בגיל בית הספר המפגינים התנהגות מינית חריגה עשויים:

  • לגעת בעצמם או לשפשף את איבר מינם בפרטיות או בפומבי, ללא רצון לעשות שום פעילות אחרת
  • לשפשף את איברי המין של אנשים אחרים
  • להכריח ילדים אחרים לשחק איתם במשחקים מיניים
  • לדעת יותר על מין ממה שרצוי לגילם
  • לדבר ללא הרף על מין ועל פעולות מיניות
  • להכריח ילד אחר להיכנס למקום מבודד כגון ארון, תא שירותים, מחסן או לשיחים למטרות משחק מיני.

אם אתם מודאגים בנוגע להתנהגות המינית של אחד הילדים בסביבתכם, פנו לעזרה. התנהגות מדאיגה עשויה להיגרם מדברים רבים, ובהם שעמום, קושי להתמודד עם רגשות, צפייה בחומרים מיניים ובוטים באינטרנט או התעללות מינית. קבלת עזרה מקצועית תוכל לעזור לכם להבין מה מתרחש וכיצד תוכלו לפעול.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

 

הבעת רגשות אצל ילדים בגיל בית הספר

הבעת רגשות ומשחק אצל ילדים בגיל בית הספר

ילדים בגיל זה מתחילים ליישם הלכה למעשה את כל הדברים שלמדו על רגשות בשנים הקודמות. השליטה ברגשות והבעתם בדרך הנכונה חשובות מאוד להיכרות עם חברים בבית הספר וללמידה בסביבת הכיתה הפורמלית. משחק הוא עדיין אחת הדרכים העיקריות שבהן הילדים חוקרים את רגשותיהם ומתרגלים כיצד להביע אותם ולהתמודד איתם.

ייתכן שלילדכם יש הזדמנויות רבות לשחק עם ילדים אחרים, אך המשחק איתכם עדיין חשוב מאוד ויש לו תפקיד מיוחד. כשאתם משחקים ביחד – למשל, מתמסרים בכדור או משחקים במשחקי לוח – אתם תומכים בו ומאפשרים לו להתנסות ולהביע רגשות חדשים ומוכרים כאחד, וגם מחזקים את מערכת היחסים ביניכם. התרגול יעזור לילדכם להתמודד טוב יותר עם רגשותיו כשאינכם בסביבה.

רגשות אצל ילדים בגיל בית הספר: למה לצפות

בבית הספר, ילדכם:

  • יתחיל ללמוד כיצד להיות עצמאי
  • יתחיל לחוות רגשות חזקים כמו קנאה, כעס, אושר וגאווה
  • יבין שגם לאנשים אחרים יש רגשות חזקים משלהם
  • יתחיל להבין את נקודת המבט של אחרים, בסביבות גיל שמונה-תשע
  • יבין במידה מסוימת מה נכון ומה לא נכון, אך עדיין עלול לעשות דברים כמו לשקר או לגנוב.
  • יש ילדים שעוברים שלב שבו הם רועשים ומלאי ביטחון, ואז שקטים וביישנים.

בסביבות גיל שמונה יתחיל ילדכם ליצור חברויות קרובות יותר. בדרך כלל בנים מתקבצים בקבוצות גדולות, ובנות מעדיפות קבוצות קטנות יותר ואפילו זוגות. עם זאת, זהו הדפוס הכללי; ילדכם יבחר את חבריו בדרכו שלו.

ילדים בגיל זה עדיין אוהבים לפעול לפי הכללים, בדרך כלל. עם זאת, לעיתים ישנה חוסר הסכמה על הכללים, שעלולה להוביל לוויכוחים בין הילדים. לכן, כדי שהמשחק יתנהל יפה, הם עדיין זקוקים להשגחה ולתיווך. ילדים בגיל בית הספר חווים רגשות חדשים רבים, וילדכם עשוי להיות מוצף. הקשיבו לו כשהוא רוצה לדבר, ותנו לו המון חיבה ותמיכה כדי שירגיש מוגן, מוערך ואהוב.

“איך היה בבית הספר?” היא שאלה גדולה. כדי לענות עליה, ילדכם צריך לסכם לעצמו את כל הפעילויות והרגשות שהתרחשו באותו יום – משימה קשה למדי לילדים (ואפילו למבוגרים!). אם אתם מעוניינים בכמה רעיונות שיעזרו לכם לשוחח עם ילדכם על הנושא, קראו את המאמר לדבר על בית הספר.

לוח רגשות והבעות פנים

לא תמיד אנחנו יודעים לזהות את הרגש שמניע אותנו. הנה לוח רגשות והבעות פנים בו תוכלו להשתמש כדי לסייע ולילדכם (ולכם!) לזהות את הרגשות איתם הוא מתמודד ולשוחח עליהם. הדפיסו ותלו במקום מרכזי בבית!

----

רעיונות למשחק

משחק מאפשר לילדים להביע את רגשותיהם ולהתמודד איתם. ייתכן שיהיה לו קל יותר להביע את רגשותיו אם ירגיש שהוא זה שמחליט. תנו לו לבחור במה לשחק וכיצד לשחק. ילדכם יכול לחקור ולהתנסות ברגשות באמצעות:

  • יצירת אמנות – צביעה וציור
  • מוזיקה – אפשר להקשיב למוזיקה, לקפץ ולבטא אותה בתנועות הגוף, ליצור כלי נגינה מחפצים שונים ברחבי הבית וללמוד לנגן על כלי נגינה
  • משחק “מלוכלך”, למשל עם חול או בוץ
  • משחק עם בובות או צעצועים
  • תחפושות
  • יציאה לפארק או לכל מקום פתוח שבו יוכל לשחק – לרוץ, ליפול או לחבוט בכדור. הכי כיף לבעוט בכדור ממש חזק כדי לשחרר מתחים!

בריונות בבית הספר נפוצה יותר ממה שאתם חושבים. אם אתם חושדים שילדכם סובל מבריונות – חשוב להתערב ולעזור. הוא זקוק לעזרתכם כדי לפתור את הבעיה. כמו כן, כדאי לפנות לצוות בית הספר ולדבר איתם על כך.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לבנות מערכת יחסים טובה עם צוות בית הספר

יתרונותיה של מערכת יחסים טובה בין ההורה לבית הספר

כהורים, אתם מכירים את ילדכם טוב יותר מכל אחד אחר. מוריו בבית הספר ירצו גם הם להכיר אותו היטב. מערכת יחסים טובה ומכבדת ביניכם לבין צוות בית הספר והמורים תאפשר לכם לספק להם את המידע הנחוץ כדי לעזור לילדכם להפיק את המיטב מהחינוך שהוא מקבל. וכשכולם עובדים יחד, בשיתוף פעולה לטובת האינטרסים של הילד, סביר להניח שהוא יגיע להישגים אקדמיים וחברתיים טובים יותר כגון:

  • הגעה סדירה יותר לבית הספר
  • הישגיות בבית הספר
  • גישה חיובית כלפי בית הספר
  • סיום 12 שנות לימוד בהצלחה
  • רצון להמשיך וללמוד לאחר סיום התיכון.

כדי לעזור לילדכם להפיק את המיטב מבית הספר, צרו קשר ובנו מערכות יחסים עם המורים, הורים ותלמידים אחרים כבר מהיום הראשון בבית הספר. עדיף לעשות זאת מאשר ליצור קשר לראשונה רק כשיש בעיה.

כיצד לבנות מערכת יחסים טובה בין ההורה לבית הספר

אפשר ליצור מערכת יחסים בכמה דרכים:

  • שוחחו בקצרה עם המורים באופן בלתי רשמי בשעת ההגעה והאיסוף. במדיה ואתם מעוניינים בשיח ארוך יותר, עשו זאת בשעות שתקבעו ביניכם מראש.
  • לכו ליום הורים.
  • התנדבו לאחת מפעילויות בית הספר.
  • הצטרפו לטיול השנתי.
  • עזרו בארגון החוגים בבית הספר, תוכניות שונות או אימון קבוצות ספורט.
  • השתתפו בהופעות ובאירועים אחרים מטעם בית הספר.
  • השתתפו בוועד ההורים או באסיפות הורים.

מלבד הקשר היומיומי עם הצוות, אפשר לנסות ללמוד יותר על בית הספר באמצעות אתר האינטרנט של בית הספר, ביצועי בית הספר ואירועים אחרים – כגון טיולים שנתיים, אירועי תרבות ומוזיקה או ירידים בבית הספר. כל אלה הם הזדמנויות להיות מעורבים, להגיב, להעיר, לשאול שאלות ולבנות את מערכת היחסים.

בניית מערכת היחסים עם צוות בית הספר היא תהליך דו-סטרי. לדוגמה, אפשר לבקש מהמורים ומצוות בית הספר לקבל מידע נוסף או משוב כשאתם צריכים. כמו כן, אפשר להתעדכן בנעשה בבית הספר באמצעות פתקים או דוא”ל מהמורה, בדיקת אתר בית הספר וקריאת לוח המודעות במקום.

לא כל ההורים יכולים להיות מעורבים כפי שהם רוצים, אך רצוי להראות לילדכם שבית הספר חשוב למשפחה שלכם. דברו איתו על בית הספר, השתתפו באירועים בית ספריים והיו חמים וחברותיים, ושמרו על גישה חיובית כלפי בית הספר והצוות – כל זאת כדי להעביר את המסר שאתם מעריכים את החינוך שהוא מקבל ומתעניינים בנעשה בחייו.

לכל הורה יש מערכת יחסים שונה עם בית הספר. מלבד מערכת יחסים הכוללת קשר ישיר עם בית הספר, אפשר גם ליצור מערכות יחסים עם הורים אחרים, החברים של ילדכם והמורים עצמם. מערכת היחסים עשויה להשתנות כשילדכם יגדל, או כשחל שינוי בבית או בעבודה.

אסיפות הורים

אסיפות הורים ודיווחים על התקדמות התלמיד הם הדרך העיקרית שבה רוב ההורים מתעדכנים בחינוך ילדיהם. זו יכולה להיות דרך נפלאה להפגיש בין כל האנשים החשובים – אתם, המורה וילדכם – ולדבר זה עם זה.  בחלק מבתי הספר מקובל לערוך את הפגישות יחד עם הילדים. הכינו עם הילד את האסיפה, שוחחו איתו על התקדמותו וקשייו לקראת המפגש עם המורה, כדי להציב מטרות משותפות וכדי שיוכל לחשוב ולעקוב יחד איתכם על הישגיו והתקדמותו.

אפשרויות לתמיכה בבית הספר

חלק מבתי הספר מציעים אפשרויות שונות לתמיכה ולהעברת מידע, למשל:

  • הרצאות שונות להורים
  • תכניות עיצוב התנהגות וחינוך נגד אלימות
  • חינוך למניעת שימוש בסמים
  • שירותי ייעוץ והכוונה בבית הספר
  • קשרים לארגונים בקהילה.

כיצד תמצאו את השירותים הללו? קראו את עלון המידע מבית הספר, בדקו את אתר האינטרנט או צרו קשר עם המזכירות.

אם קשה לכם ליצור את הקשר הראשוני או העיקרי, או שאתם חשים שמעורבותכם אינה מתקבלת בברכה, חפשו אפשרויות אחרות מהרשימה שהזכרנו. כמו כן, אפשר לנסות ליצור קשר עם אנשים בתפקידים שונים בבית הספר – למשל, המנהלת, רכזת השכבה, היועץ וכן הלאה.

כיצד להיות מעורבים בבית הספר היסודי

לעיתים קרובות, בתי הספר היסודיים מאפשרים להורים להיות מעורבים יותר, כיוון שהם קטנים יותר מתיכונים ומחטיבות ביניים. הנה כמה מהדרכים להיות מעורבים בבית הספר:

  • להתנדב בבית הספר – לדוגמה, להשתתף באירועים או בטיולים שנתיים
  • לפעול בהנהגת ההורים הבית ספרית
  • לדבר עם המורה המחנכת, לבקר בכיתה או לשוחח איתה באופן בלתי פורמלי לפני ואחרי בית הספר
  • להשתתף בפעילויות חברתיות עם הורים ומשפחות אחרות
  • להשתמש באתר האינטרנט של בית הספר ובפעילויות אחרות של תקשורת מקוונת.

כיצד להיות מעורבים בתיכון

תיכונים הם מערכות גדולות ומורכבות יותר מאשר רוב בתי הספר היסודיים, וסביר להניח שילדכם ייתקל בנושאי לימוד ובמורים אחרים. השינוי עלול להקשות על ההורים, המורים והתלמידים לפתח ולתחזק מערכות יחסים פוריות.

עם מי לדבר קודם?

בתור התחלה, כדאי להכיר את המורה המחנך של ילדכם. בדרך כלל, המחנך הוא זה שאחראי לעקוב אחרי ההתקדמות הכללית של ילדכם בבית הספר, לבדוק את הנוכחות, ההתנהגות וההתקדמות האקדמית שלו. חשוב להכיר גם את רכזת השכבה ואת רכזי המקצועות המורחבים. אם אתם זקוקים לעזרה נוספת או למומחיות מסוימת, אפשר ליצור קשר עם יועץ בית הספר או הפסיכולוג החינוכי.

כדאי להשתתף באסיפות הורים, כדי להכיר את האנשים שאחראים על היבטים שונים בטיפול ובחינוך של ילדכם. אם לבית הספר יש אתר אינטרנט, אפשר להתעדכן באמצעותו בנעשה בבית הספר, או לשלוח דרכו דוא”ל או הודעות ישירות למורה.  רבים מבתי הספר מעדכנים את ההורים בתפקודו של הילד דרך מערכת משו”ב אינטרנטית.

לשנות את מערכת היחסים כשילדכם גדל

רוב ההורים מכירים את השלב שבו הילד אומר, “די, אתם מביכים אותי”, גם אם ילדם עדיין לא הגיע לשם. כשילדכם יהיה עצמאי יותר, האופן שבו תתקשרו זה עם זה ישתנה. שינויים אלה עשויים להשפיע גם על הדרך שבה אתם מתקשרים עם בית הספר שלו.

עם זאת, עדיין אפשר לנהל מערכת יחסים עם הצוות, ולהתאים אותה לצרכיו החברתיים המשתנים של ילדכם. גם אם אתם מעורבים פחות בבית הספר באופן פיזי, אחת הדרכים הטובות ביותר להמשיך ולעזור לילדכם היא ליצור סביבה חינוכית תומכת בבית – סביבה שמעריכה חינוך.

אפשר פשוט לדבר זה עם זה על שיעורי הבית, לדון בתוכניות ובשאיפות של ילדכם לעתיד, או לבדוק את הקשר בין העבודה שהוא עושה בבית לבין היעדים העתידיים שלו.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

ניהול התנהגותי של ילדים: כללי הבסיס

ניהול התנהגותי

ניהול התנהגותי משמעו לכוון את התנהגותו של ילדכם כך שילמד מהי ההתנהגות המתאימה. גישה חיובית ובונה היא לרוב הדרך הטובה ביותר להכוונת התנהגותו של ילדכם – כלומר, לתת לו תשומת לב כשהוא מתנהג יפה, במקום להעניש אותו כשהוא עושה משהו שאינכם אוהבים.

עם זאת, בשלבים שונים ובמצבים שונים, כל הילדים מתנהגים בצורה מאתגרת. חשוב לנסות ולהבין את התנהגותו של ילדכם, כדי לבחור אפשרות ניהול התנהגותי אמינה שתתאים היטב לגורמים שהובילו להתנהגותו. השימוש בשיטות הניהול ההתנהגותי בשילוב עם טיפוח מערכות יחסים חזקות בתוך המשפחה יעזרו לילדכם ללמוד מהי ההתנהגות הנכונה.

הבנה: הצעד הראשון בניהול התנהגותי לילדים

התמודדות עם התנהגותם של הילדים היא אחד ההיבטים המאתגרים ביותר של ההורות. הצעד הראשון בהתמודדות עם האתגר הוא להבין מהן הסיבות להתנהגותו של ילדכם. לכן, לפני שאתם בוחרים באחת האפשרויות של ניהול התנהגותי, כדאי לבדוק כמה דברים.

ראשית, אם התנהגותו של ילדכם משתנה במפתיע, בדקו אם הוא בריא וישן היטב. התנהגות מאתגרת עשויה לפעמים להיות הסימן הראשון לכך שהילד חולה. אם אינכם בטוחים, קחו את ילדכם לבדיקה אצל רופא הילדים.

שנית, חשבו על התפתחותו של ילדכם. כדאי לזכור שסוגים שונים של התנהגות מאתגרת הם תקינים לגמרי בשלבי התפתחות שונים. לדוגמה, התקפי זעם נפוצים מאוד בקרב פעוטות בגיל שנתיים וילדים בגיל הגן, כיוון שבגיל זה, הילדים מתמודדים עם רגשות חזקים אך אוצר המילים שלהם אינו גדול מספיק כדי להביע אותם.

שלישית, האם התרחשו שינויים בחיי המשפחה שעלולים להשפיע על התנהגותו של ילדכם? בדרך כלל צפויה התנהגות מאתגרת לאחר הולדתו של תינוק חדש, כשילדכם נכנס לבית הספר לראשונה או לאחר מוות במשפחה.

הבנת הסיבות ההתפתחותיות והרגשות מאחורי התנהגותו של ילדכם אינה אומרת שעליכם להתעלם מההתנהגות המאתגרת, אך היא יכולה לכוון אתכם לאופן התגובה הראוי. כמו כן, רצוי להכיר את ההתנהגויות הטיפוסיות לכל שלב ולנסיבות השונות כדי להבין אם אתם זקוקים לעזרה נוספת.

כיצד לבחור את כלי הניהול ההתנהגותי שמתאימים לכם

אף שיטת ניהול התנהגותי לא תתקן את הכל. חלק מהשיטות יטפלו טוב יותר במצב הספציפי ובמשפחה הספציפית שלכם. סביר להניח שיהיה עליכם לשלב כמה שיטות. אם אתם מתקשים להשתמש בשיטות הבאות, או שהן אינן מסייעות לכם, רצוי לקבל תמיכה מהרופא, מאחות טיפת חלב או מהיועץ בבית הספר.

שיטות ניהול התנהגותי מנוסות ומוכחות

כשאתם בוחרים בשיטה לניהול התנהגותו של ילדכם, אתם בוודאי מעוניינים בשיטות שעובדות. כל אפשרויות הניהול בארגז הכלים ההתנהגותי שלנו מבוססות על ראיות מהימנות שעלו ממחקרים, שנוסו ונבדקו פעמים רבות במצבים פרקטיים רבים המתרחשים במשפחה.

עם זאת, סביר להניח שעדיין תצטרכו לנסות כמה אפשרויות, כדי להבין מה השיטה המתאימה ביותר לגילו ולשלב ההתפתחותי של ילדכם, וכן לנסיבות המיוחדות למשפחתכם.

להבנת השיטות השונות, תוכלו לקרוא את:

יותר מניהול התנהגותי

שיטות לניהול התנהגותי עובדות בצורה הטובה ביותר כשאתם מקדישים זמן ומאמץ כדי לבנות אווירה חיובית בבית, ומחזקים את מערכות היחסים המשפחתיות בעזרת חיבה ותקשורת טובה. מערכות יחסים משפחתיות טובות עוזרות לילדכם להרגיש מוגן ואהוב, וזה בדיוק מה שילדים זקוקים לו כדי ללמוד ולגדול.

טפלו בעצמכם

הטיפול בהתנהגות מאתגרת של ילדים אינו תמיד קל. אם תטפלו בעצמכם ותדאגו לקבל מזון בריא, מנוחה והתעמלות, תרגישו טוב יותר ותגלו שקל לכם להישאר רגועים ולהגיב בשלווה להתנהגותו של ילדכם.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לדבר ולהקשיב לפעוט

להפוך את שפת הגוף למילים

כדי לדבר ולהקשיב לפעוטות בהצלחה צריך לא רק לשמוע את המילים שהם אומרים, אלא גם לקרוא את שפת גופם. גם הפעוט שלכם אינו מסתפק בהקשבה למילותיכם. הוא קורא את המחוות שלכם, את הבעות הפנים ואת טון הדיבור.

בתקופה זו, שבה הילדים לומדים לדבר ולהשתלט על רגשותיהם, הם מסתמכים גם על אמצעים אחרים כדי להגיד לכם מה הם חושבים ומרגישים. כשפעוט ‘נתקע’ ואינו מוצא את המילה שהוא רוצה, הוא משתמש במעשים כדי להעביר את רצונותיו וצרכיו. לדוגמה, ילדכם עשוי למשוך במכנסיים שלכם כדי שתרימו אותו, לנענע את ראשו או להנהן, ולהשתמש במחוות מובחנות כדי להגיד לכם “לכו מפה”.

כשהפעוט מסתמך על שפת גוף, חזרו במילים על מה שאתם חושבים שילדכם רוצה ותוך כדי כך, הסבירו את תגובתכם. למשל, “אתה רוצה שאני ארים אותך, אבל אימא מחזיקה משהו ביד, ולכן תצטרך להחזיק לי את היד השנייה”, או “אני רואה שאת לא רוצה את זה. אולי תיקח את זה במקום?” כשאתם מסבירים מה אתם עושים בזמן ביצוע הפעולות, אתם עוזרים לילדכם להבין אילו מילים מלוות את הפעולות הללו.

להרחיב את אוצר המילים

בגיל שנה עד שנתיים, הפעוט מתחיל להשתמש במילות פעולה כגון “כלב לך מפה”, או “אבא בוא הנה”. לעיתים קרובות, המשפטים הפשוטים הללו מלווים במחוות. אפשר להרחיב את המשפט ל”אתה רוצה שאבא יסלק את הכלב מפה?”, ולעזור לילדכם להבין כיצד לחבר מילים יחד, ולהגדיל את אוצר המילים שלו. הרחבת המשפט עוזרת גם כשהפעוט משתמש בפעלים מומצאים כגון “ללכתי” במקום “הלכתי”. במקום לתקן את ילדכם, פשוט חזרו על המשפט בצורה הנכונה. לדוגמה, “כן, הלכת לכיוון הדלת”.

כיוון שאחד השלבים ההתפתחותיים המרכזיים של שנות הפעוטות היא דעתנות ועמידה על שלהם (חשבו: לא! אני! שלי! עכשיו!), פעוטות מגיבים היטב לשפה שמדברת עליהם, ולרעיון החדש והמרגש שהם יכולים לשלוט בעולם שסביבם. אחת הטקטיקות היא לתת לפעוט שלכם אפשרויות בחירה. לדוגמה, “מתחיל להיות קר. אתה רוצה ללבוש את הצעיף האדום או הכחול?” במקום להגיד, “קר, תלבש צעיף”. גישה זו נותנת לפעוטות תחושה שהם בשליטה, וסיפוק מכך שדעתם מוערכת.

לעזור לילדים להבין

בתור מבוגרים, לפעמים אנחנו שוכחים שילדים אינם מבינים את כל מה שאנחנו אומרים. אם הפעוט שלכם נראה מבולבל כשאתם אומרים משהו:

  • נסו להגיד זאת בדרך אחרת.
  • חשבו שנית על המילים שבהן השתמשתם.
  • בדקו את טון הדיבור שלכם. בדומה לתינוקות, פעוטות מגיבים לטון הדיבור שלכם בדיוק כמו לתוכן המילים.

אם הפעוט שלכם אינו משתמש במחוות גופניות כגון נענועי ראש או הצבעה, או אם הוא אינו משתמש במילים כדי לתקשר, כדאי לדבר עם איש מקצוע.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

כיצד ילדים לומדים: שנות בית הספר

כיצד ילדים לומדים

ילדים ובני נוער לומדים מהתבוננות, הקשבה, חקירה, התנסות ושאילת שאלות. כשהילדים נכנסים לבית הספר, חשוב שיתעניינו בלמידה וייהנו ממוטיבציה גבוהה, ועדיף שיבינו מדוע הם לומדים. כשילדכם יתבגר, הוא יעדיף להיות אחראי יותר על הלמידה שלו, ולהחליט מה ילמד ובאילו פעילויות ישתתף.

תפקידכם בלמידה

גם אם אינכם חושבים שאתם יודעים יותר מדי על למידה והוראה, אתם המורה הראשון של ילדכם, והוא ימשיך ללמוד מכם כשיגדל. גם אם ניסיונכם בבית הספר לא היה חיובי, כדאי לזכור שגישת בתי הספר כלפי הלמידה השתנתה בשנים האחרונות. החוויה של ילדכם בבית הספר תהיה שונה מזו שלכם, אז נסו לשמור על גישה חיובית, כדי שגם הוא יסתכל על החוויה באופן חיובי.

אחת הדרכים הטובות ביותר לתמוך בלמידה ובחינוך של ילדכם היא לבנות מערכת יחסים טובה עם צוות בית הספר, ולבדוק עם המורה כיצד ילדכם מסתדר מבחינה אקדמית, חברתית והתנהגותית.

ללמוד בתחילת בית הספר היסודי

ילדים לומדים בדרכים שונות – יש כאלה שלומדים מהתבוננות, אחרים מהקשבה, אחרים מקריאה ויש שלומדים מעשייה. בשלב זה, הילדים עדיין לומדים באמצעות משחק. כשהילדים מקבלים זמן חופשי לשחק כרצונם, הם שומרים על איזון נכון יותר בין המשחק לשיעורים הרשמיים בכיתה, ויכולים להתאוורר מעט מהשגרות והכללים בבית הספר.

ילדים לומדים גם באמצעות שימוש בחפצים שונים בדרכים שונות. כשילדכם מתנסה, חוקר ויוצר עם מגוון חומרים, הוא לומד כיצד לפתור בעיות במצבים שבהם אין תשובות קבועות או “נכונות”.

ילדים אינם נולדים עם מיומנויות חברתיות – הם צריכים ללמוד אותן, בדיוק כפי שהם לומדים לקרוא ולכתוב. תנו לילדכם הזדמנות לשחק עם ילדים אחרים – משחק הוא דרך נהדרת שמאפשרת לו לפתח את המיומנויות הדרושות כדי להסתדר עם אחרים. אין צורך לארגן מפגשים מיוחדים. אפשר, למשל, לקחת אותו לפארק כדי לעזור לו ללמוד כיצד לתקשר עם ילדים אחרים ולחלוק איתם את המרחב המשותף.

עוד חוויית למידה בעלת ערך היא לחבר את ילדכם לקהילה המקומית. אפשר, לדוגמה, לבקר בחנויות, בפארקים, במגרשי המשחקים או בספרייה בשכונה, או לטייל בשכונה כדי שילדכם יראה כיצד הקהילה פועלת. בזמן הטיול, דברו איתו על הדברים המעניינים שאתם רואים, וספרו לו פרטים נחמדים שאתם יודעים.

אם משפחתכם מדברת בבית בשפה שאינה עברית, אף שלמידת שתי שפות או יותר עשויה להיות מאתגרת ומורכבת, היא אינה מפריעה להתפתחותם של הילדים, אינה מזיקה ואינה מעכבת. למעשה, ילדים דו לשוניים יכולים לפתח מיומנויות חשיבה חשובות, שעשויות להוביל להזדמנויות נהדרות בהמשך.

אפשרו לילדכם ללמוד במגוון דרכים, כדי שתוכלו להבין ביחד באיזו דרך הוא לומד באופן הטוב ביותר. ברגע שתדעו כיצד הוא לומד היטב, השתמשו בכך כדי לעזור לו ללמוד גם בתחומים אחרים. לדוגמה, אם נראה שהוא לומד היטב באמצעות התבוננות ועשייה, ועליו לכתוב סיפור לבית הספר, הוא יכול ליצור קומיקס שיעזור לו לארגן את הרעיונות.

טיפים ללמידה בבית הספר היסודי

כשאתם עוזרים לו ללמוד, נסו לתת לו מספיק מידע ברור ומובן לרמתו. לדוגמה, תנו לו הסבר פשוט שכולל את הנקודות העיקריות, ולא הסבר מפורט. אם הוא מבקש מידע נוסף, אפשר לתת לו עוד כמה פרטים. הנה כמה טיפים מעשיים שיעזרו לילדכם ללמוד בבית הספר היסודי:

  • שחקו משחקי חריזה, משחקי אותיות ומשחקי צורה ומספרים, ותרגלו משחק לפי תורות.
  • השתמשו בשפה פשוטה, ושחקו עם המילים ועם משמעויותיהן. למשל, מחאו כפיים בקצב ההברות, או שחקו במשחקי אסוציאציה.
  • המשיכו להקריא לילדכם גם אחרי שלמד לקרוא בעצמו.
  • תנו לו לשמוע ולראות את המילים החדשות בספרים, בטלוויזיה או בשיחה רגילה, והסבירו לו מה משמעותן.
  • כשילדכם מראה או מספר לכם על משהו שקרה בזמן המשחק, עצרו, תנו לו את תשומת לבכם המלאה ושאלו אותו שאלה או שתיים.
  • עזרו לו לגלות במה הוא טוב, ועודדו אותו להתנסות בפעילויות רבות ושונות.

ללמוד בחטיבת הביניים ובתיכון

ככל שילדכם גדל, הוא נהיה עצמאי יותר ויותר. ייתכן שירצה לצמצם את השפעתכם על הלמידה שלו, אך הוא עדיין זקוק למעורבות ולעידוד מצדכם – פשוט בדרכים אחרות. גם אם הוא חולק איתכם פחות מידע, הראו לו שאתם מתעניינים בלימודיו וכשהוא מדבר, הקשיבו לו בצורה פעילה. כך תעבירו לו מסר שהלמידה שלו חשובה לכם, ושאתם זמינים במקרה שיזדקק לעזרה.

כשאתם מדברים איתו על לימודיו, נסו להתמקד באופן שבו הוא לומד את הנושא, ולא בכמות הידיעות שלו. למשל, תוכלו להגיד, “איך היה לעבוד בקבוצה כדי להכין את הסרטון?”, במקום, “איזה ציון קיבלת על הפרויקט בצילום?”.

לרוב הילדים יש תחום או שניים שהם לא נהנים מהם, או שאינם כל כך טובים בהם. בשנות החטיבה, תוכלו לבדוק יחד עם ילדכם אם אפשר להפסיק ללמוד את אחד הנושאים שאינם מעניינים אותו.

טיפים ללמידה בחטיבת הביניים ובתיכון

הנה כמה טיפים מעשיים שיעזרו לילדכם ללמוד לקראת חטיבת הביניים:

  • עודדו אותו לנסות דברים חדשים, לעשות טעויות וללמוד עוד על עצמו דרך התנסויות חדשות. התמקדו במאמצים שהוא משקיע, ולא בהצלחה או בכישלון.
  • הפגינו עניין בפעילויות של ילדכם – למשל, אם הוא אוהב לתופף, שאלו אותו איזו מוזיקה הוא מנגן ואם ירצה לנגן עבורכם.
  • צפו בחדשות ודברו על מה שמתרחש בעולם.
  • בססו שגרת למידה ותרגול שיעורי הבית אחרי בית הספר – למשל, בקשו מילדכם להכין את שיעורי הבית בערך באותה שעה מדי יום ובאזור מסוים של הבית, הרחק מהסחות דעת כמו הטלוויזיה.

לפעמים הוא יזדקק לתמיכה רגשית כדי ללמוד, וגם לעזרה מעשית. כדי לתמוך בילדכם מבחינה רגשית:

  • היו ערים למצבו – לדוגמה, אם הוא נאבק לבצע משימה, שאלו אותו איך הוא מתמודד
  • חשבו על נקודת מבטו – למשל, אם אינו רוצה להמשיך בפעילות מסוימת, תנו לו לסיים אותה ולעשות משהו אחר
  • בטחו בשיקול הדעת שלו – לדוגמה, אם הוא חושב שהוא מוכן לשחק בספורט שדורש מגע פיזי, או ללמוד נושא חדש, תנו לו לנסות
  • הכירו בו כאדם נפרד – כלומר, קבלו את העובדה שהוא חזק בתחומים מסוימים, ופחות חזק באחרים
  • הגיבו לרגשותיו – לדוגמה, חלקו איתו את ההתרגשות כשהוא מצליח להתמחות במשהו חדש, ותמכו בו אם אינו מצליח
  • הבינו מה עובר עליו – אפשר לנסות ולהיזכר בתהליכי הלמידה שלכם, המהנים והמאתגרים כאחד.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

 

בטיחות באינטרנט: ילדים עד גיל 11

מדוע חשוב לשמור על בטיחות באינטרנט

החיבור לאינטרנט מכניס את העולם כולו למחשב, לטלפון הסלולרי, לטאבלט, לטלוויזיה ולחיי המשפחה שלכם – על הצדדים הטובים והרעים שבו. נקיטת כמה אמצעי זהירות מעשיים לבטיחות באינטרנט תגן על ילדכם מפני תוכן ופעילויות מסוכנים ובלתי הולמים, ותאפשר לו להפיק את המיטב מהחוויה המקוונת, שמציעה פוטנציאל ללמידה, חקירה, יצירתיות ויצירת קשר עם אחרים.

כדי לעזור לילדיכם להשתמש באינטרנט בבטחה, השגיחו עליהם, הגנו עליהם ולמדו אותם. אם אינכם מכירים את האינטרנט ומרגישים איתו בנוח, מומלץ ללמוד את הנושא בעצמכם. כיצד ללמד את ילדיכם להשתמש באינטרנט בבטחה? בדיוק כפי שאתם מלמדים אותם לחצות את הכביש: באמצעות זמן, תרגול והדרכה זהירה מצדכם ומאנשים נוספים שאתם סומכים עליהם, כגון המורים בבית הספר.

השגיחו על הפעילות המקוונת של ילדכם

אפשר להשגיח על השימוש שילדכם עושה באינטרנט בכמה דרכים:

  • דברו עם כל בני המשפחה על הגישה לאינטרנט. דברו עם ילדכם באופן רגוע וישיר על פעילויותיו באינטרנט, כדי שתוכלו להשגיח עליו באופן הטוב ביותר.
  • שימו את המחשב בחלל המשותף בבית, או ודאו שהוא משתמש בטאבלט, בטלפון הסלולרי או בכל מכשיר אחר במקום שבו תוכלו לראות אותו. אם אפשר, מנעו פעילות מקוונת בחדר העבודה או בחדר השינה. כך תוכלו להשגיח על הזמן שילדכם מבלה בפעילות מקוונת, וכן על האתרים שבהם הוא גולש.
  • סגרו את הגישה לאינטרנט במהלך הלילה, כולל לטלפונים סלולריים, והחזיקו את המכשירים הניידים בחלל המשפחתי המשותף.
  • שבו עם ילדכם וקבעו כמה כללים פשוטים והוגנים הנוגעים לשימוש באינטרנט. לדוגמה, הציבו מגבלה סבירה לזמן המסך של ילדכם. דברו איתו כיצד הכללים חלים מחוץ לבית – למשל, בספרייה המקומית. כשילדכם פועל לפי הכללים, תנו לו משוב חיובי.
  • הסבירו לו שאתרי רשתות חברתיות כמו פייסבוק, טוויטר, פינטרסט, סנאפצ’ט ואינסטגרם אינם מרשים לילדים בני פחות מ-13 לפתוח חשבון. כוונו את ילדכם לאתרים שמתאימים יותר לגילו כמו מיקמק.
  • בדקו את האתרים שבהם גלש ילדכם באמצעות לשונית ההיסטוריה בדפדפן.

דברו עם ילדכם וכתבו יחד הסכם לשימוש באינטרנט, שיכלול למשל את זמן השימוש המקוון מדי יום, והיכן מותר לו להשתמש במכשיר. כמו כן, הכניסו כלל שמאפשר לכם לדעת את הסיסמה לחשבונותיו של ילדכם, ולבדוק את היסטוריית הגלישה שלו מדי פעם. כדאי להכניס גם את התוצאות של הפרת ההסכם. דוגמאות לקווים מנחים לשימוש בטוח ניתן למצוא באתר איגוד האינטרנט הישראלי.

הגנו על ילדכם באינטרנט

כך תוכלו להגן על ילדכם באופן אקטיבי כשהוא משתמש באינטרנט:

  • השתמשו בספק אינטרנט ידידותי למשפחה, שמציע שירותים וכלים המיועדים להגן על חוויית השימוש באינטרנט לילדים, או בתכנות פיקוח על גלישה.
  • עזרו לילדכם לזהות חומרים שאינם מתאימים לו, ואמרו לו מה עליו לחפש. לדוגמה, “אם אתה נכנס לאתר שיש בו תמונות מפחידות או גסות, קללות או מילים כועסות, תגיד לי. זה לא אתר טוב בשבילך”.
  • כשילדכם מוריד יישומון (אפליקציה) חדש, מצטרף לאתר חדש, פותח חשבון, נרשם לקבלת ניוזלטר וכדומה, בדקו מהר ככל האפשר את הגדרות הפרטיות וסדרו אותן בהתאם להעדפתכם. בחרו את הגדרות הפרטיות המחמירות ביותר, כבו את האפשרות לשתף את המיקום וכן הלאה.
  • אמרו לילדכם לא לשתף ברשת פרטים אישיים כמו שם משפחה, כתובת, מספר טלפון, תאריך לידה ובית הספר.
  • בקשו מילדכם לספר לכם אם מישהו שהוא אינו מכיר יוצר איתו קשר באמצעות הודעת דוא”ל, הודעת צ’ט, מסר ברשת החברתית ועוד. חסמו את אותו אדם מהחשבון של ילדכם.

ודאו שילדכם מבין שעליו לנהוג בזהירות רבה כשהוא פוגש ומשוחח עם אנשים ברשת. אנשים אלה עשויים להעמיד פנים שהם מישהו אחר, ולזכות באמונו של ילדכם. ישנם אנשים שאפילו מעמידים פנים שהם ילד אחר, כדי שיוכלו להתחבר לילדים ולנצל אותם.

למדו את ילדכם התנהגות מקוונת בטוחה ואחראית

עזרו לילדכם ללמוד כיצד להשתמש באינטרנט בבטחה, באחריות ובהנאה:

  • כשאתם מדריכים את ילדכם, התמקדו בהיבטים החיוביים של האינטרנט. הציגו בפניו אתרים מהנים, מעניינים או חינוכיים (ואז צרו להם סימנייה לשימוש עתידי). לדוגמה, תוכלו לעזור לילדכם למצוא מידע שהוא זקוק לו לשיעורי הבית.
  • הסבירו לו שישנם אתרים באינטרנט שפונים למבוגרים בלבד ואינם מיועדים לילדים.
  • הסבירו לו שלא כל המידע שהוא מוצא באינטרנט הוא טוב, אמיתי או מועיל. עודדו אותו להטיל ספק בדברים שהוא מוצא באינטרנט. כשהוא מוצא אתר חדש, הנחו אותו לשאול שאלות שונות: “מי אחראי על האתר הזה?”, “האם מצאתי מידע אמיתי או שזו רק דעה של מישהו?” ו”האם האתר הזה מנסה להשפיע עליי או למכור לי משהו?”
  • דברו עם ילדכם כיצד להיות אזרח דיגיטלי טוב ובטוח, על האופן שבו עליו להתנהג כלפי אחרים ברשת ועל הדברים שהוא חולק על עצמו – ובעיקר תמונות. באופן כללי, אם ילדכם לא היה אומר או עושה משהו נגד אדם מסוים פנים אל פנים, לא כדאי להגיד או לעשות אותו גם ברשת.

שימוש ממושך או תדיר במחשב עלול להשפיע על בריאותו וכושרו הגופני של הילד. עודדו את ילדכם לעשות פעילויות אחרות שיגרמו לו לזוז או לגרות את החשיבה והיצירתיות שלו. למידע ורעיונות נוספות, קראו את המאמרים פעילות גופנית לילדים צעירים.

למדו על האינטרנט בעצמכם

אם אינם מכירים את האינטרנט, התחילו ללמוד עליו בעצמכם:

  • כל מה שצריך כדי להשגיח ולכוון את ילדכם באינטרנט הוא הבנה בסיסית. אפשר לבדוק משאבים קהילתיים בספרייה המקומית או בתוכניות להורים מטעם משרד החינוך, או ליצור קשר עם איגוד האינטרנט הישראלי. ברבים מהם אפשר למצוא מידע נוסף ואפילו כיתות לימוד.
  • אינכם היחידים שילדם יודע כיצד להשתמש באינטרנט טוב מהם, אז למה שלא תבקשו מילדכם ללמד אתכם? שניכם תוכלו ליהנות מכך, והשיעור יעזור לכם להבין יותר מה וכמה ילדכם באמת יודע.
  • פתחו חשבון משלכם ברשת חברתית. תוכלו להתנסות עם הגדרות הפרטיות בחשבון שלכם וללמוד כיצד להגן על ילדכם באופן הטוב ביותר.

חששות בנוגע לשימוש באינטרנט

1. חשיפה לתוכן לא הולם

כשהילדים גולשים באינטרנט, הם נמצאים במרחק קליק אחד או שניים מחומרים אלימים, פורנוגרפיים או פוגעניים (גם אם במקרה), ובעיקר אם לא הותקנו תוכנות סינון על המחשב. ישנם אתרים שמכילים פרסומות לאלכוהול, סיגריות או הימורים. לעיתים קשה לחסום את הפרסומות הללו, כיוון שלרוב מדובר בתמונות ללא טקסט. כמו כן, ישנם פורומים שמעודדים התנהגות בלתי הולמת או מזיקה כמו דיאטות רצח, מין בגיל צעיר או שימוש בסמים.

אפשר להשתמש בתוכנות סינון או במסנן כדי לחסום את הכניסה לאתרים מסוימים. רכשו והתקינו תוכנות שיחסמו הודעות דוא”ל או עמודי אינטרנט המכילים מילות מפתח לא הולמות. ספקי אינטרנט רבים מציעים מסנני אינטרנט כחלק מהשירות.

אם ילדכם נתקל בתוכן בלתי הולם, דברו על כך ברוגע. אמרו לו כמה אתם מרוצים מכך שסיפר לכם, ובקשו ממנו שאם ייתקל בחומרים נוספים שמפחידים אותו או גורמים לו לחוש אי נוחות, שיספר לכם או למורה.

תוכנות סינון אינן יעילות ב-100% ואינן מחליפות את הצורך בהשגחה מצדכם. הן אינן יכולות לסנן הכל, ולעיתים, הילדים מוצאים דרכים לעקוף אותן. כמו כן, ביצועי המסנן תלויים באופן שבו אתם מגדירים אותו. בדקו את מאפייני תוכנת הסינון בזהירות רבה.

2. יצירת קשר עם זרים

קבוצות ווטס אפ, פורומים ומסרים פנימיים במשחקים הם דרכים מהנות ונהדרות להחליף רעיונות, אך הם גם עלולים להיות מסוכנים. הם מאפשרים לאנשים לתקשר באופן אנונימי, ואי אפשר להחיל עליהם מגבלות גיל. כמו כן, הילדים עשויים לקבל הזמנה להיפגש בעולם האמיתי עם אנשים שהכירו ברשת – מה שעלול להוביל למצבים מסוכנים מאוד.

כדי להימנע מסיכוני מעקב, הטרדה והתעללות בילדים ברשת, אמרו לילדכם לעולם לא לתת מידע אישי או לתקשר עם אנשים שאינם מכירים.

3. דליפות והפרת פרטיות

הפרת פרטיות עלולה לקרות כשנותנים פרטים אישיים באתרים שאינם מאובטחים, כשחולקים מידע אישי עם זרים שמכירים ברשת, או כשלא מעדכנים את הגדרות הפרטיות בחשבונות ברשת החברתית.

אמרו לילדכם שכל דבר שהוא כותב באתר אינטרנט או בחשבון מקוון – בהודעת דוא”ל או מסרון, פוסטים על הקיר בפייסבוק וכדומה – יכול להפוך לרכוש ציבורי. חשוב מאוד שילדכם יבדוק איתכם או עם מורה לפני שהוא נותן פרטים אישיים.

4. זמן מקוון ממושך מדי

ייתכן שאם מודאגים שילדכם מבלה יותר מדי זמן באינטרנט. אם ילדכם ביישן באופן טבעי ואינו מרגיש בנוח במצבים חברתיים, הוא עלול לבלות זמן רב מדי באינטרנט, ולסגת מהמשפחה והחברים. אם כל או רוב האינטראקציה שיוצר ילדכם עם חברים נעשית דרך המחשב – הודעות מיידיות, דוא”ל, פורומים – התפתחות המיומנויות החברתיות שלו עלולה להיפגע.

סגנון חיים משפחתי בריא כולל מגבלות על זמן המסך היומי. מומלץ שילדים בני פחות משנתיים לא ייחשפו למסכים בכלל. מומלץ להגביל את זמן המסך לילדים בני שנתיים עד חמש לשעה ביום. ילדים בני חמש עד 18 יכולים לצפות במסך לא יותר משעתיים ביום.

5. הפרת הכללים המשפחתיים שנוגעים לאינטרנט

אם הסכמתם על כללים לשימוש באינטרנט וילדכם מפר אותם, חסמו את גישתו לאינטרנט לזמן מוגבל. אפשר להזכיר לו שהסכמתם על הכללים והתוצאות להפרתם.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

הקשר בין שינה ללמידה

שינה ולמידה

שינה איכותית עוזרת לילדכם להתרכז, לזכור דברים ולהתנהג היטב – וללמוד בהצלחה. שינה לא טובה- מבחינה איכותית, או מבחינה כמותית-  מחסור בשינה, עלולים להשפיע על הריכוז, הזיכרון וההתנהגות, ולהקשות על ילדכם ללמוד. ילדים שאינם ישנים היטב נוטים להיות ישנוניים יותר ולסבול מקשיים בלימודים.

ריכוז

ילדים ישנוניים מתקשים להתרכז במהלך היום. אם ילדכם אינו מצליח להתמקד במה שהוא מנסה ללמוד – בין אם מדובר בטיפוס על מתקן שעשועים או בשיר שהוא שר בבית הספר – הלמידה שלו תושפע מכך.

זיכרון

הצורך לזכור דברים הוא חלק חשוב מהלמידה. לילד עייף קשה לזכור דברים בסיסיים כמו איות מילים, לחשב חישובים מתמטיים פשוטים, או למצוא מידע בספר או באינטרנט. כמו כן, קשה לו יותר לזכור כיצד לעשות דברים כמו לנגן בכלי נגינה.

מוחנו יוצר סוגי זיכרון שונים ומחזק אותם במהלך מחזורי השינה השונים. לדוגמה, ממש לפני שילדכם מתעורר בבוקר, מוחו משתמש בשלבים האחרונים של שנת תע”ם (REM) כדי למיין ולאחסן זיכרונות ונתונים מהיום הקודם, ולהתכונן ליום הקרוב.

התנהגות

ילדים ישנוניים נוטים להתנהג באופן בעייתי יותר בגן ובבית הספר – וגם בבית! ילד ישנוני עשוי להתפרע בכיתה או לסרב למלא את הוראות המורה. כמו כן, הוא עלול להפסיד את תהליך הלמידה כיוון שהמורה עסוקה מדי בטיפול בהתנהגותו, ולא לשחק עם ילדים אחרים שאינם אוהבים את התנהגותו.

אם ילדכם מתקשה להתרכז, לזכור ולהתנהג היטב, כדאי לבדוק קודם כל את דפוסי השינה שלו. אם אתם מודאגים, או שהבעיות נמשכות יותר משבועיים עד ארבעה שבועות, דברו עם רופא הילדים או עם אחות טיפת חלב.

לטפל בבעיות שינה

ילדים רבים סובלים מבעיות שינה, ובדרך כלל אפשר לטפל בהן באמצעות שיטות התנהגות פשוטות. כדאי להתחיל בבחינת הרגלי השינה של ילדכם. לפעמים, שינוי הרגלי השינה במהלך היום והלילה גם יחד יכול לשנות מאוד את שנתו של הילד. לדוגמה, אפשר “לאתחל” את השעון הביולוגי של ילדכם באמצעות שגרת השכבה קבועה, חשיפה לאור שמש במהלך היום, התעמלות ותזונה בריאה.

כ-50% מבעיות השינה שמתחילות לפני שהילד נכנס לבית הספר ממשיכות גם בשנות בית הספר המוקדמות. כדי לעודד את הלמידה של ילדכם, טפלו בבעיות השינה מיד כשהן צצות ועזרו לו לפתח הרגלי שינה טובים. פנו לרופא אם אתם חושבים שבעיות השינה של ילדכם קשורות לבעיה רפואית או אם אתם חוששים שהוא סובל מהפרעת שינה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

חלב אם

היתרונות של חלב אם והנקה

חלב אם הוא פלא – ארוחה שלמה, מוכנה בכל זמן ובכל מקום שבו אתם נמצאים. חלב אם יכול להגן על התינוק מפני זיהומים ומפני מחלות כרוניות, ועוזר לו להתפתח ככל האפשר. הוא גם יכול לחזק את הקשר בינך לבין התינוק. רוב האימהות יכולות להניק אם הן מקבלות מידע, תמיכה וטיפול.

חלב אם: מה אומרים המומחים

כל ארגוני רפואת הילדים היום ממליצים על חלב אם כדרך הטובה ביותר להאכיל תינוקות. הנה כמה סיבות לכך.

חלב אם: התכנון של הטבע

  • חלב אם התפתח במשך מיליוני שנים, כך שהוא מתאים בדיוק לצורכי התינוק. אף שיצרני תרכובות המזון לתינוקות (תמ”ל) מנסים לחקות את הרכב חלב האם ככל האפשר, אי אפשר לחקות בצורה מושלמת את המרכיבים הביולוגים שהם חלק מחלב אנושי.
  • חלב האם משתנה בהתאם לצרכיו המשתנים של התינוק כאשר הוא גדל. הוא אפילו משתנה תוך כדי ההאכלה עצמה – החלב הקדמי מרווה את הצימאון, והחלב האחורי הוא חלב עשיר, קרמי ומלא שומנים טובים שמשביעים את ילדכם
  • טעמו של חלב האם משתנה בהתאם למה שאת אוכלת, וכך הוא עוזר לתינוק להתרגל לטעמים חדשים כשיתחיל לאכול מוצקים.

חלב אם: המזון המושלם

  • חלב אם מכיל את כל הרכיבים התזונתיים שהתינוק צריך בששת החודשים הראשונים לחייו. התינוק שלך אינו זקוק לשום מזון אחר. מצב זה נקרא הנקה בלעדית.
  • חלב אם הוא קל לעיכול ונספג בקלות במערכת העיכול של התינוק.
  • חלב אם מכיל חומצות שומן החשובות להתפתחות מוחו של התינוק.

חלב אם: הבסיס למערכת חיסונית בריאה

  • הן הקולוסטרום (החלב הראשוני המיוצר בימיו הראשונים של התינוק) והן החלב המאוחר יותר מכילים נוגדנים וגורמים אחרים שמגנים על התינוק שלך מפני זיהומים ומחלות, כולל דלקות קיבה ומעיים, הצטננויות, זיהומים באוזניים וסוכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים).

חלב אם: הבסיס להתפתחות בריאה

  • ההנקה חשובה להתפתחות הראייה, הדיבור, הלסת והפה של התינוקות.
  • מספר עבודות מראים על התפתחות שכלית יותר טובה בתינוקות יונקים

הנקה: מדוע היא טובה לאימהות

  • להניק זה נוח. אין צורך לעקר בקבוקים, לקרצף פטמות של בקבוקים, להיסחב עם בקבוקים ומים רתוחים, לערבב אבקות, או לשמור על תחליף החלב  מצונן או מחומם לפני ההאכלה. כל מה שצריך הוא תינוק ואת עצמך – ואת מוכנה לצאת!
  • חלב אם אינו עולה כסף, ואלא אם את שואבת, אינך צריכה זמן או ציוד מיוחד לצורך ניקיון והכנה.
  • אימהות מניקות נמצאו כסובלות פחות מסרטן השד ושחלות, מדלדול עצם (אוסטאופורוזיס) ומסוכרת מסוג 2, לחץ דם גבוה והתקפי לב. ההנקה יכולה לעזור לחלק מהנשים לרדת במשקל לאחר הלידה.
  • המגע עור-לעור שמתקיים בזמן ההנקה מאפשר לך ליצור קשר פיזי עם התינוק, ומגרה את יצירת ההורמונים שעוזרים להנקה. הוא גם מספק הגנה ונחמה לתינוקות ולפעוטות.

בסופו של דבר, זוהי בחירה שלך – אך היא צריכה להיות בחירה מודעת.

שגרת הנקה וזמני הנקה בסיסיים

תינוקות רכים צריכים לאכול 12-8 פעמים ב-24 שעות. יהיה שוני במשך ההנקות במשך היממה. כשהתינוק יגדל, יפחת מספר ההאכלות ואורכן.

השגרה הבסיסית משתנה  – הציעי לתינוק קודם שד אחד עד שהתינוק גומר. אם הוא ישן או שבע אין צורך בצד השני. אם הוא רוצה עוד, הציעי לו את השד השני. ייתכן שינוי בין תינוקות ובין ארוחות.

תוכלי לקרוא עוד על טכניקות להצמדת התינוק לשד כאן.

עד מתי לתת חלב אם לתינוק

מומלץ להניק באופן בלעדי עד שהתינוק מתחיל לאכול מוצקים, בסביבות גיל שישה חודשים. לאחר מכן מומלץ להמשיך הנקה בתוספת מאכלים מוצקים עד מינימום גיל שנה וכל עוד שהתינוק והאם מעוניינים בכך. ארגון הבריאות העולמי ממליץ על מינימום של שנתיים של הנקה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

 

לומדים איך להתנהג: על משמעת וילדים

מהי משמעת

משמעת עוזרת לילדכם ללמוד כיצד להתנהג – וכיצד לא להתנהג. המשמעת עובדת בצורה הטובה ביותר כשאתם וילדכם נהנים ממערכת יחסים חמה ואוהבת.

משמעת והצבת גבולות אינם קשורים תמיד לעונש, ואפילו לא לעיתים קרובות כל כך. למעשה, משמעת ושיטות המשמעת הן דברים חיוביים, שנבנים על בסיס שיחה והקשבה ועוזרים לילדים ללמוד:

  • לדעת איזו התנהגות מתאימה, בין אם הם נמצאים בבית, אצל חבר, בגן או בבית הספר
  • להשתלט על התנהגותם ולפתח מיומנויות חשובות כגון היכולת להסתדר היטב עם אחרים, גם כעת וגם כשיגדלו
  • להבין את רגשותיהם, להשתלט עליהם בעת הצורך ולדעת כיצד להביע אותם.

לבחור את הגישה הנכונה

הבחירה בגישת המשמעת הנכונה משמעותה למצוא את האיזון הנכון. משמעת רופפת מדי עלולה להשאיר את ילדכם בתחושת חוסר ביטחון, ואילו אתם עלולים להרגיש שאתם יוצאים משליטה. משמעת חמורה ושלילית מדי, ושימוש מועט מדי בשבחים ובתגמולים, עלולה לגרום לו “להתנהג יפה”, אך מתוך פחד – מה שעלול להוביל לבעיות בהערכה העצמית שלו ולחרדה בשלבים מאוחרים יותר בחייו.

שיטת המשמעת הטובה ביותר היא נחושה אך הוגנת. כלומר, להציב גבולות ולקבוע מה יהיו התוצאות להתנהגותו של ילדכם, ובו בזמן, לעודד התנהגות טובה באמצעות שבחים, תגמולים ושיטות נוספות. הגישה שלכם למשמעת תלויה גם בדברים כגון סגנון ההורות שלכם, השלב ההתפתחותי של ילדכם והמזג שלו.

עונש גופני כמו מכות או “פליקים” אינו מלמד ילדים כיצד עליהם להתנהג, אלא להפך: שימוש בעונשים מלמד את הילד ששימוש בכוח הוא לגיטימי, הוא עלול להוביל לאימוץ התנהגות מאתגרת, ואף לחרדה או לדיכאון. כמו כן, מכות עלולות לפגוע בילדכם.

משמעת בגילאים שונים

שיטות המשמעת שבהן תשתמשו משתנות ככל שילדכם גדל ומתפתח.

תינוקות

תינוקות בני פחות משנה אינם יודעים להבדיל בין טוב לרע, ואינם עושים דברים כדי להיות “שובבים”. חלק ניכר מהתנהגותו של התינוק שלכם נעשה במטרה לבחון מה הוא יכול לעשות ומה קורה כשהוא עושה דברים שונים. לכן, כשהתינוק שלכם מושך בשיערכם, תוכלו להגיד “לא” ולהראות לו כיצד לגעת בשיערכם בעדינות. שימו לב להגיד את ה”לא” בתיאום עם הבעות פנים ומחוות גוף המציינות חוסר שביעות רצון. אם אתם צוחקים מהתנהגות לא רצויה, או מחייכים למראה השובבות שלו- הוא עלול ללמוד בטעות שזו התנהגות רצויה, כי היא מצחיקה אתכם.  סביר להניח שתצטרכו להגיד “לא” שוב ושוב, כיוון שהתינוק לא יזכור זאת עד הפעם הבאה.

ענישה או שימוש בתוצאות שליליות על תינוקות אינן יעילות, כיוון שהם לא מבינים מה עשו. הם זקוקים לטיפול חם ואוהב כדי שיחושו מוגנים ובטוחים.

פעוטות

מגיל שנה בערך, פעוטות מתחילים להבין קצת יותר מהן סיבה ותוצאה. הפעוט שלכם עשוי לעשות משהו כדי לקבל תגובה – למשל, לזרוק אוכל על הרצפה או להיכנס להתקף זעם.

ילדים בגיל הגן

מגיל שלוש, רוב ילדי הגן מבינים לא רע מהי התנהגות מקובלת ומה לא. לעיתים קרובות, ילדי גן מתחילים לבלות זמן רב יותר מחוץ לבית (בגן, אצל חברים או במסגרת חינוכית אחרת), ולכן יש להם הזדמנויות רבות יותר לבחון את ההתנהגות החברתית המקובלת.

ילדים בגיל בית הספר

ילדים בגיל בית הספר יודעים בדרך כלל כיצד להתנהג במקומות שונים – בבית הספר, בבית או בספרייה, למשל. אולם הם עדיין צריכים לקבל תזכורת בנוגע לגבולותיהם, ותגמול על התנהגות טובה.

מרבית המורים בישראל משתדלים לנקוט שיטות חיוביות לטיפול בהתנהגויות מאתגרות בכיתה. אם אתם מודאגים בנוגע להתנהגותו של ילדכם, כדאי לדבר עם המורה שלו או עם היועצת בבית הספר.

במאמרים הבאים תמצאו מידע על התאמת שיטת המשמעת להתנהגותו של ילדכם:

להציב גבולות

הצבת גבולות להתנהגותו של ילדכם היא הבסיס לגישת המשמעת שלכם. כך מתחילים.

1. קבעו כללים משפחתיים

כדאי להתחיל בארבעה-חמישה כללים משפחתיים. למשל, כללי המשפחה יכולים להיות:

  • אנו מדברים יפה אחד לשני.
  • אנו דואגים לאנשים אחרים.
  • כולם עוזרים בבית.
  • אנו דואגים לחפצים שלנו.

כשהילדים מגיעים לגיל בית הספר, הם יכולים לעזור לכם להחליט אילו חוקים לכלול.

2. למדו את ילדכם לאילו התנהגויות אתם מצפים

ילדים לומדים מהתבוננות בכם. כשאתם מראים לילדכם איזו התנהגות אתם מעדיפים ומציבים לו דוגמה, הוא ילמד בקלות רבה יותר. למשל, אם אתם רוצים שילדכם יישב בזמן האוכל, שבו יחד לאכול ארוחות משפחתיות, וכך תעזרו לו ללמוד את ההתנהגות הרצויה.

3. שבחו את ילדכם על התנהגות טובה

כשאתם משבחים את ילדכם, אתם אומרים לו מה אתם אוהבים בו ובהתנהגות שלו. כשילדכם מקבל שבחים על התנהגות טובה, סביר להניח שירצה להמשיך ולהתנהג יפה. שבחו אותו בצורה מפורטת כדי להגיד לו בדיוק מה אהבתם, וכדי לעודד התנהגות טובה. אמרו, לדוגמה, “אורי, אהבתי מאוד איך שהשתמשת במילים בבקשה ותודה. כל הכבוד!”

4. הציבו מגבלות ותוצאות ברורות

החליטו מראש מה תהיה ההשלכה למי שאינו עומד באחד החוקים המשפחתיים. לדוגמה, תוכלו למנוע מתן דמי כיס מילדה בת שמונה אם לא עשתה את שיעורי הבית. אם היא הרביצה לאחיה, עדיף להשתמש בפסק זמן. כשאתם משתמשים בתוצאות באותה דרך עבור אותו סוג התנהגות כל פעם, ילדכם לומד למה לצפות.

אם לילדכם יש התנהגות מאתגרת ואוטיזם או מוגבלות כלשהי, כדאי לדבר עם אנשי המקצוע שעובדים איתו. הם יוכלו להציע לכם דרכים להשתלט על התנהגותו, ואולי לאמץ כמה שיטות שמתאימות לצרכיו.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

טבלת התנהגות: מדריך לשימוש נכון

עקרונות הבסיס

טבלאות התנהגות, או טבלאות כוכבים, מאפשרות לנו:

  • לחזק התנהגות רצויה, למשל לצחצח שיניים בלי לעשות ‘עניין’
  • למנוע התנהגות בלתי רצויה, למשל מתן מכות
  • לתגמל את הילד על תרגול מיומנויות חדשות, למשל, להישאר ליד העגלה בזמן הקניות, לאסוף את כל הצעצועים לקופסה בעת הצורך, או אפילו לשבת בשירותים- לילד עם קשיי גמילה.

איך ומדוע עובדות טבלאות ההתנהגות

טבלאות התנהגות עובדות היטב אצל ילדים בני שלוש עד שמונה. אפשר להשתמש בהן כשילדכם צריך לעבוד על שינוי התנהגותו. בכל פעם שהוא מתנהג באופן הרצוי, אפשר לתת לו מדבקה או אסימון משחק. לאחר שצבר מספיק מדבקות, יוכל להחליף אותן בפרס או בפרסים, וכן הלאה.

כשילדכם מתאמץ לשנות את התנהגותו, טבלת ההתנהגות תוכל להראות לו מתי עשה עבודה טובה מאוד ולתת לו מוטיבציה. טבלאות ההתנהגות יכולות לעזור לכם להתמקד בצדדים החיוביים בהתנהגותו של ילדכם, בעיקר אם היא מתסכלת אתכם, או שלאחרונה שמתם לב יותר להתנהגויות השליליות.

שימו לב: מתן פרס על התנהגות טובה אינו דומה לשוחד. ההבדל הוא ששוחד ניתן לפני ההתנהגות המבוקשת, והפרס ניתן אחריה. פרסים מחזקים התנהגות טובה, אך השוחד אינו עושה זאת. כך, למשל, תוכלו לתת לילדכם לבחור מה לאכול לארוחת הערב אם הוא מצליח לשחק יפה עם חברים.

כיצד להכין טבלת התנהגות

  1. בחרו את ההתנהגות שאתם רוצים לשנות או לחזק. תארו כל התנהגות בבירור ובצורה חיובית, ודברו עם ילדכם על ההתנהגות הרצויה. לדוגמה, תיאור כמו “לאסוף את כל הצעצועים מרצפת החדר” הוא ברור וקל יותר להבנה מאשר “לסדר את החדר”. “לדפוק בדלת לפני שנכנסים לחדר של מישהו אחר” הוא תיאור חיובי יותר מאשר “לא לפלוש לפרטיות של אחרים”.
  2. הכינו את הטבלה. תוכלו לבחור מבין סגנונות שונים של טבלאות שזמינים באינטרנט, או להכין טבלה בעצמכם. ילדים גדולים יותר יכולים להכין טבלה משלהם, שתכלול למשל ציור או תמונה של הפרס שהם רוצים לקבל. תלו את הטבלה במקום גלוי לעיני ילדכם. זכרו שילדים גדולים יותר עשויים להעדיף מקום פרטי יותר – בחדרם, למשל, ולא על המקרר. החליטו באילו מדבקות או מטבעות להשתמש – מדבקות כוכבים עובדות מצוין אצל ילדים קטנים, וילדים גדולים מסתדרים טוב יותר עם נקודות או סימונים אחרים.
  3. בחרו פרסים לטווח קצר. רוב הילדים מחבבים בהתחלה את איסוף המדבקות או המטבעות, אך החידוש שבכך מתפוגג מהר למדי. כשזה קורה, החליפו את המדבקות או המטבעות בפרסים אחרים לטווח קצר.  תוכלו לדוגמא לקנות מלאי זמין של פרסים קטנים בחנויות “הכל בשקל”, מהם הוא יוכל לבחור (“מה שיוצא אני מרוצה”). הפרסים הטובים ביותר הם לעיתים דווקא אלו שאינם שווי-ערך כסף, אלא שווי- ערך זמן ויחס מצדכם, כהורים. תוכלו להציע כפרס- יציאה משותפת לפארק, הכנת עוגה עם אבא, משחק כדורסל בחוץ עם אמא, סיפור נוסף לפני השינה, להישאר ער עד מאוחר או לראות תכנית נוספת  בטלוויזיה. השתדלו להימנע מהבטחות לטווח ארוך מדי, שהדרך להשגתן היא קשה. ילדכם עשוי להתייאש מהדרך הארוכה שעליו לעשות כדי להשיג את המטרה הרחוקה מדי, ועל כן לא ישתף פעולה.
  4. תנו לילדכם את המדבקות מיד אחרי שהתנהג בדרך הרצויה. השתמשו במילות שבח מיוחדות שיזכירו לו מתי הוא יכול לקבל מדבקה או מטבע. לדוגמה, “את ומאיה שיחקתן הבוקר ביחד וחלקתן את הצעצועים כל כך יפה. הנה, קחי כוכב לטבלה שלך”.
  5. נסו להישאר חיוביים. אם ילדכם לא התנהג באופן שמזכה אותו בכוכב, פשוט המשיכו הלאה. כמו כן, נסו להימנע מלהעניש את ילדכם, או ולהגיד דברים כגון, “לא תקבל אף כוכב אם תמשיך ככה!” עדיף להתמקד במתן חיזוקים כדי שינסה שוב, ובכל אופן אין לקחת ממנו כוכבים והישגים שהוא השיג עד כה.

את השימוש בטבלה מומלץ להפסיק בהדרגה, ולא באופן חד ומפתיע, כשהתנהגותו של ילדכם משתנה. לדוגמה, אחרי כמה שבועות שבהם הארכתם בהדרגה את הזמן בין מתן המדבקות או הנקודות. אם ילדכם מקבל מדבקה מדי יום על כך שפינה את המדיח, תוכלו להפחית את מתן המדבקות לפעם ביומיים. תוכלו גם לשנות את הכללים לקבלת המדבקה למאתגרת יותר ויותר. אם ילדכם מתנהג באופן מאתגר במיוחד, תוכלו לכמת את ההתנהגות לפני שאתם מתחילים להשתמש בטבלה, ובזמן השימוש בה. למשל, ספרו כמה פעמים ילדכם מרביץ, ובאיזו תדירות. תעדו את המספר כשאתם מתחילים להשתמש בטבלה, ואז המשיכו לבדוק אותו במשך הזמן. כך תדעו אם הטבלה באמת עובדת.

הטבלאות והפרסים מתבססים על גילו של הילד ועל תחומי העניין שלו. לדוגמה, תוכלו להשתמש בפאזל כטבלה, ולתת לילדכם חלק אחד בכל פעם כדי שיוכל להרכיב את הפאזל. טבלאות התנהגות יכולות לעבוד גם בטיפול בילדים אוטיסטים או בעלי צרכים מיוחדים.

פתרון בעיות

הדרך הטובה ביותר היא לתת פרסים קטנים בתדירות גבוהה. אם משך הזמן בין מתן המדבקה לבין הפרס ארוך מדי, ילדכם עשוי לאבד עניין או מוטיבציה. לדוגמה, אם ילדכם נוהג להרביץ פעם ביום, חפשו פעמיים שבהן הוא שומר את הידיים לעצמו ותגמלו אותו עליהן.

חשבו לאיזה שינוי בהתנהגות אתם מצפים, כדי שאתם וילדכם תוכלו להישאר חיוביים ומציאותיים. אפשר לתת פרס על שינויים קטנים בדרך לשינוי הגדול. לדוגמה, אם אתם רוצים שילדכם יסדר יותר את הבית או את החדר, תוכלו לתת לו פרס על איסוף הקוביות. לאחר מכן, תגמלו אותו על איסוף הקוביות והתחפושות, וכן הלאה.

מדבקות מאבדות מערכן במהירות. אלא אם כן צבירת המדבקות מובילה לפרסים אחרים, ילדכם צפוי להפסיק להתעניין בהן, ובדומה לכך, להשתעמם מאותו פרס שוב ושוב. כדי להימנע מכך, הכינו ביחד “תפריט” פרסים, שיאפשר לו לבחור את הפרס בהתאם לכמות המדבקות שצבר. למשל, חמש מדבקות = משחק עם אימא או ממתק שוקולד, עשר מדבקות = טיול לפארק או צעצוע קטן.

אם ילדכם יכול לקבל את הפרס בדרכים אחרות, הטבלה לא תהיה יעילה. למשל, אם הפרס הוא סוג מיוחד של אוכל, שהוא מקבל במילא כשהוא מבקר אצל סבא וסבתא.

אם תהיו ערניים להתנהגות שאתם מתגמלים, תוכלו לשים לב בקלות רבה יותר מתי ילדכם מתנהג יפה. כדאי לתגמל את ההתנהגות מיד כשאתם רואים אותה. ילדכם עשוי לאבד את המוטיבציה אם לא תשימו לב למאמציו.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

להשתמש ב”תוצאות” כדי לכוון את התנהגות ילדכם

משמעותן של תוצאות

תוצאה הגיונית היא משהו שקורה אחרי שילדכם מתנהג באופן מסוים. התוצאה יכולה להיות חיובית או שלילית. לפעמים תבחרו להשתמש בתוצאות שליליות על התנהגות מאתגרת. לדוגמה, אם הזכרתם לילדיכם את הכללים אך הם ממשיכים להתנהג באופן הבלתי רצוי, אפשר להשתמש בתוצאות שליליות כדי לאכוף את הגבולות והכללים.

כדאי מאוד להשקיע מחשבה באופן ובסיבה לשימוש בתוצאות. עם זאת, כדאי לזכור: אם משתמשים בתוצאות השליליות יותר מדי, באופן שגוי או בלתי עקבי, עלולה להיות להן השפעה מפתיעה ובלתי רצויה. לכן, עדיף תמיד לתת יותר תשומת לב לילדכם על ההתנהגות הרצויה. כך תוכלו להזדקק פחות לתוצאות השליליות.

התנהגות ותוצאות

בדרך כלל, תצטרכו להשתמש בתוצאות בשלושה תרחישים נפוצים:

  • ילדכם מתנהג באופן מסוים וזוכה לתוצאה חיובית. תרחיש זה מגביר את הסיכויים להישנותה של ההתנהגות באותן נסיבות בעתיד. לדוגמה, אתם משבחים את ילדכם על כך שישב לאכול את הארוחה ליד השולחן.
  • ילדכם מתנהג באופן מסוים ונמנע מתוצאה שלילית. תרחיש זה מגביר את הסיכויים להישנותה של ההתנהגות באותן נסיבות בעתיד. לדוגמה, ילדכם מוריד את הנעליים המלוכלכות בכניסה לבית, כדי שלא יצטרך לנקות את הבוץ מהרצפה.
  • ילדכם מתנהג באופן מסוים ומקבל תוצאה שלילית או לא מקבל תוצאה כלל. תרחיש זה מפחית את הסיכויים להישנותה של ההתנהגות באותן נסיבות בעתיד. לדוגמה, ילדכם משליך צעצוע, ואתם לוקחים לו את הצעצוע עד סוף היום.

תוצאה שנראית שלילית עבורכם עשויה להיראות חיובית לילדכם. למשל, נאמר שהפעילות האהובה ביותר על ילדכם היא משחק בארגז החול. אם ילדכם נושך ילד אחר כשהוא משחק בקוביות, ואתם מעבירים אותו לארגז החול, אתם למעשה מעודדים את התנהגותו. עבורו, נראה כאילו התוצאה על כך שנשך מישהו היא ללכת לשחק בארגז החול!

תוצאות טבעיות

תוצאות טבעיות יכולות להיות כלי שימושי מאוד בארגז הכלים ההתנהגותי שלכם. לפעמים עדיף לתת לילדים לחוות את התוצאות הטבעיות של התנהגותם. כשילדים מתנסים בתוצאות של התנהגותם, הם יכולים ללמוד שלמעשים שלהם יש השלכות, וכן ללמוד לקחת אחריות על מה שעשו.

הנה כמה דוגמאות לשימוש בתוצאות טבעיות:

  • אם ילדכם מסרב ללבוש מעיל, יהיה לו קר.
  • אם הוא מסרב לאכול, תנו לו להרגיש מעט רעב.
  • אם הוא אינו מסיים את שיעורי הבית, תנו לו להיכשל במשימה.
  • אם הוא מפר כלל במגרש הספורט, הוא יצטרך לשאת בעונש.

אלה שיעורים קשים אך חשובים מאוד: לפעמים החיים יכולים לשמש מורה טוב ומהיר יותר מכם, ההורים. אינכם חייבים להיות תמיד “האיש הרע”. השתתפו בצערו של ילדכם, אך אל תגידו “אמרתי לך”, כיוון שסביר להניח שתצערו אותו.

לפעמים עליכם להתערב כדי להגן על הילדים מפני התוצאות הטבעיות של התנהגותם. התוצאה של התנהגות מסוכנת עלולות להיות פציעה חמורה, ועל הימנעות משיעורי הבית – אי הצלחה בבית הספר. לפעמים, התוצאות הטבעיות עשויות אפילו לתגמל התנהגות אנטי-סוציאלית – למשל, התנהגותו האגרסיבית של בריון מקבלות פרס כשהקורבן שלו “נכנע”.

תוצאות הגיוניות/קשורות

תוצאות קשורות יכולות גם הן לסייע היטב לניהול ההתנהגותי. “תוצאה הגיונית” היא מה שקורה כאשר אוכפים תוצאה שקשורה להתנהגות שברצונכם לעצור. לדוגמה:

  • אם ילדכם מתנהג בצורה טיפשית ושופך את המשקה שלו, יהיה עליו לנגב אותו.
  • אם הילד השאיר את האופניים בכניסה לבית ולא הניח אותם במקום, הרחיקו ממנו את האופניים עד סוף היום.
  • אם הילדים רבים על צעצוע, קחו מהם את הצעצוע למשך עשר דקות.

תוצאות קשורות גורמות לילדכם לחשוב על הנושא ולהרגיש שזכה לתוצאה הוגנת, ולכן הן יעילות יותר מתוצאות שאינן קשורות לעניין. עם זאת, לא תמיד קל או אפשרי למצוא תוצאות קשורות.

אובדן זכויות יתר

בכלי הניהול ההתנהגותי הזה, ילדכם מאבד את הגישה לחפץ אהוב או לפעילות אהובה כיוון שהתנהג באופן שאינו מקובל. “זכות היתר” אינה חייבת להיות קשורה להתנהגות המאתגרת. לדוגמה:

  • ילד שאינו משתף פעולה עם אמו עשוי לאבד את הזכות לקבל הסעה לאימון קטרגל.
  • ילד שמקלל את אביו מאבד את הזכות לצפות בטלוויזיה.

כשאתם בוחרים אילו חפץ או פעילות ילדכם יאבד, חשבו על ההשפעה הכללית. לדוגמה, פספוס משחק בקבוצת ספורט כלשהי עשוי להשפיע על הקבוצה כולה ולא רק על ילדכם, ועלולה לגרום לילדכם לנזק נוסף. בחרו בתוצאה הנוגעת לילדכם בלבד.

אפשר להשתמש בפסק זמן. בתוצאה זו אתם לוקחים את ילדכם למקום מסוים – פינת החדר, כיסא או חדר אחר – ומרחיקים אותו מפעילויות מעניינות ומאנשים אחרים לפרק זמן קצר. השתמשו בפסק הזמן עבור התנהגות קשה במיוחד, או כאשר שניכם כועסים מדי וזקוקים להפסקה כדי להירגע.

כיצד להשתמש בתוצאות ביעילות

אחד הדברים החשובים ביותר בתוצאות הוא לדעת להשתמש בהם כתגובה להתנהגותו של הילד, ולא לילד עצמו. כך, ילדכם יידע שהוא אהוב ומוגן גם כשאתם משתמשים בתוצאות. הנה עוד כמה שיטות שמסייעות לשימוש יעיל בתוצאות.

הציבו תוצאות ברורות ועקביות

ילדים שמבינים בבירור מה מצופה מהם ומקבלים עידוד וחיזוקים כשהם פועלים באופן הרצוי, עושים פחות דברים שדורשים שימוש בתוצאות. כדי להבהיר לכולם למה אתם מצפים, כדאי לקבוע  כללים משפחתיים ברורים.

במידת האפשר, הסבירו לילדכם את התוצאות מראש כדי שלא יופתע. אם אתם מדברים איתו על תוצאות אפשריות, סביר יותר להניח שלא ייטור לכם טינה ויכעס כשתשתמשו בהן.

כשאתם משתמשים באותן תוצאות עבור אותה התנהגות כל פעם, ילדכם יודע למה לצפות. השתמשו, למשל, בפסק זמן בכל פעם שילדכם מרביץ למישהו אחר.

כמו כן, חשוב ליישם את התוצאות השליליות על כל הילדים במשפחה. גם ילדים צעירים מאוד יכעסו אם יראו שהיחס לילדים האחרים שונה מאשר היחס אליהם.

השתמשו בתוצאות לזמן קצר

תוצאות לזמן קצר נותנות לילדכם הזדמנות כמעט מיידית לנסות שוב ולהתנהג באופן הרצוי. לדוגמה, אם אתם מכבים את הטלוויזיה לעשר דקות כיון שהילדים רבים עליה, הם מקבלים במהירות הזדמנות נוספת לפתור את הבעיה בדרך אחרת. אם אתם מכבים אותה לשארית היום, אינכם מאפשרים להם ללמוד מיד כיצד להתמודד עם המצב בצורה אחרת.

תוצאות לטווח ארוך עלולות להיות גרועות יותר עבורכם מאשר עבור ילדיכם – ילד שמונעים ממנו להשתמש באופניים למשך שבוע שלם יהיה משועמם ועצבני!

השתמשו בתוצאות בתזמון הנכון

כדאי להזהיר את ילדכם מראש לפני שאתם משתמשים בתוצאות, כדי לתת לו הזדמנות לשנות את התנהגותו. לדוגמה, “ילדים, הצעקות האלה חזקות מדי בשבילי! אם אתם לא יכולים להחליט ביחד במה לצפות בטלוויזיה בלי לצרוח אחד על השני, אני אכבה אותה לעשר דקות”. הקפידו לעמוד במילתכם, כדי לא להעביר מסר שאתם “רק מדברים ולא עושים”.

עם זאת, אין צורך להזהיר מראש כשמדובר במעבר על אחד מכללי המשפחה הבסיסיים. יש כללים חשובים שהתוצאה על המעבר עליהם תגיע מיד אחרי שהופרו. אם ילדכם הפר כלל, השתמשו בתוצאה המוסכמת כמה שיותר מהר.

עם זאת, עדיף שלא לאכוף את הכלל אם אתם כועסים מאוד. ייתכן שתגובתכם תהיה מוגזמת או חמורה מדי. במקום זאת, אמרו משהו כמו, “אני מאוד כועסת עכשיו. אנחנו נדבר על זה שוב בעוד כמה דקות, אחרי שאירגע”.

התאימו את התוצאות לצורכיהם של הילדים וליכולותיהם

התחילו להשתמש בתוצאות לילדים מגיל שלוש. ילדים צעירים יותר אינם מבינים את משמעותן, ובעיקר אם אינם מבינים את הקשר בין מעשיהם לתוצאות. במקרה כזה, הם ירגישו שהתוצאות פשוט אינן הוגנות.

כדאי ליישם את התוצאות באופן רגוע ובטון ניטרלי. נסו לא להפוך אותן לעניין אישי – במקום לדבר על “ילד רע”, דברו על הכלל שהופר ועל התנהגותו של הילד. אם אתם מגיבים בכעס גדול או בתסכול עמוק, ייתכן שילדכם ישקיע מחשבה רבה יותר בתגובתכם (שעשויה להיות משעשעת למדי, מפחידה או מרגשת) במקום ללמוד מהמצב.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

מניעת כוויות ומתן עזרה ראשונה

כיצד למנוע כוויות

לילדכם אין כל דרך לדעת שצינור האגזוז, חתיכת הברזל או כל משטח חם אחרים עלולים להכאיב ולצרוב, או שמים חמים יכולים לשרוף בדיוק כמו אש. הדרך האמינה היחידה למנוע תאונות עם דברים דליקים היא להשגיח עליו היטב. כלל בטיחות מספר אחת הוא להשגיח על הילד ללא הפסקה – בעיקר ליד משקאות או נוזלים חמים ורותחים, תנור, טוסטר, מיקרוגל, גופי חימום וציוד חם אחר.

גשו מיד לעזרה רפואית במרפאה, בבית החולים או במוקד אם ילדכם נכווה או נצרב ושטח הכווייה או הצריבה הוא 20 ס”מ או יותר, אם העור באזור הכווייה נראה חשוף, דלקתי או מכוסה בבועות, או אם הכאב אינו עובר או מחמיר. הזעיקו מיד אמבולנס אם הכווייה גדולה מכף ידו של ילדכם, או נמצאת על הפנים, הצוואר או במפשעה.

למנוע כוויות בתוך הבית

המטבח

  • הרחיקו את הילדים מהמטבח כשאתם מבשלים. אל תשאירו את המטבח ללא השגחה כשאתם משתמשים בסירים ומחבתות, מצנמים, טוסטר לחיץ, סירים לבישול איטי או סירי לחץ.
  • הפנו את ידיות הסירים והמחבתות לעבר הקיר.
  • הימנעו מהנחת סירים ותבניות חמים על הרצפה.
  • מיחמי מים של שבת- יש להניח רחוק מהשיג ידם של ילדים, כמו כן יש לדאוג לקנות מיחמים תקניים, עם מכסה מוברג. את חוט החשמל יש לקצר כדי למנוע משיכה של המיחם ושפיכה של המים. את הברז יש לכוון הצידה, ולא ישירות, כדי למנוע פתיחה מוטעית של הברז. אין להזיז מיחם בעודו מלא במים חמים.
  • פלטה של שבת- יש להניח על משטח מוגבה, הרחק מהישג ידם של ילדים.

הסלון והאזורים המשותפים

  • הרחיקו תנורי חימום כדי למנוע מהילדים לעמוד בקרבתם.
  • התקינו גדר בטיחות קבועה מסביב למקור חום כגון אח פתוחה, תנורי חימום חשמליים או תנורי חימום המופעלים בגז.
  • גהצו את הבגדים כשהילדים ישנים. אפשר להניח את הילדים בלול בזמן הגיהוץ. אל תניחו מגהץ בעודו חם על הרצפה או בהישג ידם של ילדים.
  • התקינו בביתכם אמצעי חימום ללא גופי חימום חשופים- כגון רדיאטורים, הסקות או מזגן.
  • הניחו בגדים וצעצועים במרחק של מטר אחד לפחות מתנורים.

חדרי השינה

  • נסו להרחיק מילדכם את מנורות הלילה או נורות חשופות, או להוציא אותן מהתקע, עד שילדכם גדול מספיק (בסביבות גיל שלוש) להבין שהם עלולים לקבל כווייה.
  • אל תשתמשו בסדינים חשמליים. כל תקלה או שימוש לא נכון בסדינים חשמליים עלולים להוביל לכוויות רציניות. תינוקות וילדים קטנים עלולים להתחמם יתר על המידה אם הסדינים מכוונים לחום גבוה מדי, או אם המבוגרים שוכחים לכבות את הסדין.
  • חממו את החדר באמצעות רדיאטורים או מזגן. אל תשתמשו בתנורי סלילים.

כללי בטיחות כלליים

  • תינוקות וילדים עלולים לקבל כוויה ממשקאות חמים, ולכן כדאי לתת למישהו אחר להחזיק את התינוק כשאתם שותים קפה או תה. אין לשתות משקאות חמים עם ילד על הידיים. מרבית מקרי הכוויות נגרמים בשל נוזלים חמים של שתייה חמה. זכרו תמיד להרחיק את הכוס מטווח ידם של ילדים גדולים יותר. הניחו כוסות עם שתייה חמה המרכז השולחן ולא בקצוות.
  • כדי למנוע תאונות עם מים חמים – כמו מי המדיח או המים באמבטיה – אפשר להנמיך את התרמוסטט ולהגביל את טמפרטורת המים בברזים.
  • בדקו תמיד את חום המים באמבטיה, במקלחת או בברז לפני שאתם נותנים לילדכם להתקרב למים.
  • השגיחו תמיד על ילדים הנמצאים בקרבת אש פתוחה, כגון מדורה, מבערי גז, מבערי קטורת ונרות.
  • נעלו את הגפרורים והמציתים במקום גבוה מחוץ להישג ידם של ילדים, ואם אתם מעשנים, עשו זאת מחוץ לבית  והרחק מקרבת ילדים.
  • התקינו בביתכם גלאי עשן.

שריפות עלולות לפרוץ כתוצאה מתאונות בישול, מסיגריות דלוקות, כשלים חשמליים, נרות בוערים, קטורת או משחק בגפרורים ובמציתים.

למנוע כוויות מחוץ לבית

תוכלו למנוע כוויות מחוץ לבית בעזרת מודעות לסכנות הנפוצות:

  • ציוד מתכתי בגן המשחקים, ובעיקר מגלשות, עלול להתחמם מאוד ולגרום לכוויות אצל ילדים.
  • השגיחו היטב על הילדים כשאתם עושים ‘על האש’, בין אם רק התחלתם, במהלך הבישול או כשהמנגל מתקרר. יש מנגלים ששומרים על החום למשך שעות. השתמשו במים לכיבוי גחלים או לבנים להצתת אש, וגרפו את האפר כדי להיפטר מהחום מהר יותר.
  • מדורות שהושארו ללא השגחה עלולות להיות מסוכנות. גחלים, פחמים או אפר שומרים על חומם למשך שמונה שעות לאחר כיבוי האש בחול.
  • מחממי גז הנפוצים לחימום מרפסות עלולים להתמוטט.
  • ילדים עלולים לתפוס בקלות צינורות אגזוז – בעיקר צינורות של אופנועים – שעלולים לגרום לכוויות חמורות.
  • אבזמים של חגורות הבטיחות במכונית עלולים להתחמם לטמפרטורה גבוהה מאוד.
  • יש לנעול היטב כלי עבודה כגון מבערים ומלחמים.
  • מכסחות דשא שומרות על החום למשך כמה דקות לאחר הגיזום.
  • דליקות קוצים עלולות להיות מסוכנות מאוד. אם אתם גרים באזור מועד לשריפות, קראו את מדריך הכבאות וההצלה להכנת הבית והמשפחה למצב חירום.

עזרה ראשונה לטיפול בכוויות

אם אינכם בטוחים מה חומרת הכווייה, פנו מיד לרופא, בית חולים או מרכז רפואי.

אם לא, הגישו עזרה ראשונה לפי הצעדים הבאים:

  1. ודאו שהאזור בטוח ואין סכנת פגיעה נוספת. במידת האפשר, קחו את הילד למקום בטוח.
  2. הסירו מיד את בגדיו של הילד, אך רק אם הם אינם נדבקים לעור. הסירו שעונים ותכשיטים, אך רק אם אפשר לעשות זאת בלי לגרום כאב או פגיעה נוספים.
  3. טפלו בכווייה במים בלבד. צננו את האזור הפגוע במים זורמים למשך 20 דקות, כדי להפחית את הנזק לרקמות ואת הכאבים. צינון האזור הוא יעיל עד שלוש שעות לאחר קבלת הכווייה. החזיקו את הילד ונחמו אותו.
  4. כסו את אזור הכווייה בתחבושת רופפת וקלה שאינה נדבקת, כגון ניילון נצמד או מטלית נקייה ולחה. הגביהו את האיברים שספגו כווייה.

הזעיקו אמבולנס אם:

  • הכווייה נמצאת על הפנים, דרכי הנשימה, הידיים או המפשעה
  • הכווייה גדולה מכף ידו של ילדכם.

גשו למרפאה, לבית החולים או למוקד אם:

  • שטח הכווייה או הצריבה הוא 20 ס”מ או יותר
  • הכווייה עמוקה, גם אם הילד אינו חש כאב
  • העור באזור הכווייה נראה חשוף, דלקתי או מכוסה בבועות
  • הכאב אינו עובר או מחמיר
  • אינכם בטוחים מה חומרת הכווייה.

דברים שאסור לעשות

  • אל תקלפו בגדים שנדבקו לכווייה. אל תפוצצו שלפוחיות.
  • אל תניחו על הכווייה קרח, מים קרים, תחליבים, קרמים, שמן, משחות או אבקות. כדי לטפל בכווייה היטב יש להסיר את כל אלה. חמאה או קמח עלולים להחמיר את הנזק עוד יותר.
  • אם הכווייה גדולה, אל תצננו אותה למשך יותר מ-20 דקות, כיוון שילדכם עלול לסבול מהר מאוד מהיפותרמיה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

פיתוח מיומנויות חשיבה כמותית מוקדמות

מיומנויות חשיבה מתמטית וכמותית

חשיבה כמותית היא היכולת להשתמש במושגים מתמטיים בכל תחומי החיים. מיומנויות חשיבה כמותית כוללות הבנת מספרים, ספירה, פתרון בעיות מספריות, מדידה, מיון, חיבור וחיסור וכדומה.

כולנו זקוקים למיומנויות חשיבה כמותית ומתמטית לדברים יומיומיים, כגון:

  • פתרון בעיות – לדוגמה, איזה מותג וגודל קופסת קורנפלקס הם הזולים ביותר?
  • ניתוח ופירוש מידע – למשל, כמה ניצחונות הקבוצה שלי צריכה כדי להגיע לראש הטבלה?
  • קבלת החלטות – לדוגמה, איזו הלוואה אישית היא הטובה ביותר עבורי?

ההתנסויות היומיומיות של ילדכם מלאות בהזדמנויות למידה שמניחות את היסודות לחשיבה כמותית.

להתחיל לחשוף את ילדכם לחשיבה כמותית

תוכלו לעזור לילדכם ללמוד מיומנויות חשיבה כמותית באמצעות פעילויות ומשחקים שגרתיים. אפשר לעודד אותו, למשל:

  • לספור אצבעות, בהונות וצעצועים
  • לזהות מספרים על חפצים כמו שעונים או שלטי טלוויזיה
  • להחליט כמה פלחי תפוח הוא רוצה.

כשהילד גדל הוא לומד מיומנויות חשיבה כמותית ומתמטית נוספות, כולל גודל ומדידה, כשהוא מתחיל, למשל:

  • לעזור לערוך את השולחן
  • למלא בקבוק מים
  • לארוז חפצים כדי למלא את התיק
  • לחלק מזון לחלקים שווים
  • להשוות דברים בגדלים שונים – “גדול”, “קטן”, “בינוני”
  • להשתמש במילים כדי לתאר היכן דברים נמצאים, למשל “מעל”, “מתחת” ו”ליד”
  • לעזור בקניות ולהשתמש בכסף.

להשתמש בשפה כמותית ומתמטית

מיומנויות שפה ומיומנויות חשיבה כמותית שלובות זו בזו. אם תדברו עם ילדכם על מושגים מתמטיים כחלק מהפעילויות היומיומיות, תוכלו לעזור לו להבין כיצד ומדוע המתמטיקה עוזרת לו. כך, למשל, אפשר לשוחח על:

  • גדול וקטן (גודל)
  • גבוה ונמוך (גובה)
  • כבד וקל (משקל)
  • מהר ולאט (מהירות)
  • קרוב ורחוק (מרחק)
  • הרבה ומעט (כמות)
  • ראשון, שני ואחרון (סדר)
  • בוקר, אחר הצהריים ולילה (זמן)

טיפים לבניית מיומנויות חשיבה כמותית אצל תינוקות

תינוקות מתחילים ללמוד מיומנויות חשיבה כמותית כבר מרגע הלידה. התינוק שלכם אוהב לשמוע את קולכם ונהנה להאזין לכם מקריאים סיפורים ושרים שירים הכוללים חזרתיות, חרוזים ומספרים. אפשר לעשות כמה דברים כדי לבנות את מיומנויות החשיבה הכמותית של התינוק:

  • לקרוא ספרים על מספרים
  • לספור
  • לשיר שירי מספרים
  • לשנות את טון קולכם כשאתם מתארים מושגים – למשל, קול נמוך כדי לתאר משהו גדול, וקול גבוה כדי לתאר משהו קטן.

תוכלו גם לדבר על:

  • פעילויות יומיומיות – “אני הולך למלא את האמבטיה שלך בהרבה מים”
  • הסביבה – “תראה את הציפור הקטנה שם”
  • מזון – “הנה, קח שלושה צימוקים”
  • זמן – “השעה שבע בערב, הגיע הזמן לישון”.

טיפים לבניית מיומנויות חשיבה כמותית אצל פעוטות

כשאתם משחקים עם הפעוט שלכם, אתם עוזרים לפתח את מיומנויות התקשורת והדמיון ומיומנויות נוספות שמכינות אותו ללמוד מושגים מתמטיים. הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם לשחק יחד, ועל הדרך, ללמוד מיומנויות חשיבה מתמטית מוקדמות!

רעיונות לשיחה

  • השתמשו במושגים מתמטיים כדי לתאר מה אתם רואים ועושים יחד. למשל, “תסתכל על הכדור האדום הגדול”.
  • הצביעו על המספרים במספר הטלפון שלכם או בכתובתכם, וקראו בשמם.
  • קראו את שלטי הגבלת המהירות בתמרורים.
  • כשאתם מכינים את הארוחה, דברו על מה שאתם עושים. לדוגמה, “אני חותכת את התפוז הזה לשניים”, או “בוא נחלוק את הצימוקים האלה – אחד לי, ואחד לך”.
  • דברו על הפעילויות שמתרחשות בזמנים מסוימים ביום – “אנחנו אוכלים את ארוחת הבוקר בשעה שמונה”, או “השבע שבע בערב, כבר מאוחר”.

רעיונות לפעילויות יומיומיות

  • הפכו את הספירה לחלק מההתנהלות היומיומית. למשל, ספרו צעצועים, צדפים בחוף הים, פירות במכולת או עצים ברחוב.
  • כשאתם מסתובבים בחוץ, עודדו את ילדכם להשוות גדלים של אבנים, שיחים ועצים, ולתאר צורות של עלים, צבעי פרחים וגודלי ציפורים.
  • לכו לטייל ברחוב וציינו שלכל בית או בניין ברחוב יש מספר כחלק מסדרה. ספרו את הצעדים בין בית אחד לזה שאחריו.
  • השתמשו בעקומת הגדילה או בסימונים על הקיר כדי למדוד את צמיחתו של ילדכם לגובה, ותארו לו מה אתם עושים.
  • הכניסו את ילדכם לעולם הבישול. הוא יכול לבחוש, למזוג, למלא ולערבב, וכך ללמוד כיצד לספור, למדוד, להוסיף ולהעריך.

רעיונות למשחק

  • השתמשו בצעצועי מיון צורות או גזרו צורות שונות מנייר. דברו עם ילדכם על כל צורה, ספרו את צלעותיה, תארו את הצבעים וחפשו אובייקטים אחרים בעלי אותה צורה.
  • עזרו לו לסדר את הצעצועים האהובים עליו מהקצר ביותר לארוך ביותר.
  • אספו ביחד כמה צעצועים קטנים, אטבים או אבנים. מיינו אותם לקבוצות לפי גודל, צבע, צורה או תפקיד. עם זאת, שימו לב שילדכם אינו מכניס דבר לפיו, והרחיקו אותם לאחר שסיימתם לשחק.
  • שירו את שיר האלפבית, מחאו כפיים או קפצו לפי הקצב. שירו שירים והקריאו ספרים הכוללים מספרים, חזרתיות, חרוזים ומקצב. כך יוכל ילדכם ללמוד על דפוסים.
  • נסו להציע לו משחקי שולחן פשוטים, משחקי קלפים ופאזלים עם צורות ומספרים, התאמת זוגות או דומינו.
  • שחקו משחקים בחוץ, כמו “אני רואה”, קלאס, מיני באולינג ו”אחת שתיים שלוש דג מלוח”.

ספרי קריאה

הנה כמה ספרים המציגים מספרים וספירה:

  • הזחל הרעב מאת אריק קארל
  • דג אחד, דג כפול, דג אדום, דג כחול מאת ד”ר סוס
  • מעשה בחמישה בלונים מאת מרים רות
  • עשר נשיקות לפני השינה מאת קארן כץ
  • חמש בכל רגל, חמש בכל יד מאת מם פוקס

ילדים לומדים בצורה הטובה ביותר כשמשהו מעניין אותם. אם ילדכם עושה משהו שהוא מתעניין בו במיוחד, בין אם מדובר בדינוזאורים, בובות, מכוניות, בנייה, חרקים או מה שלא יהיה – הציגו בפניו את המושגים המתמטיים והכניסו אותם למשחק.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

 

שיעורי הבית

שיעורי בית: עקרונות הבסיס

שיעורי הבית יכולים להגיע במגוון צורות. לדוגמה, יכול להיות שילדכם יתבקש לענות על שאלות במחברת או בחוברת עבודה או להכין פרויקט, לקרוא ולכתוב משהו או לאסוף פריטים מעניינים כדי לחלוק עם שאר הכיתה. שיעורי הבית יעזרו לילדכם:

  • לתרגל מיומנויות שנלמדו בכיתה
  • להתכונן לשיעור ביום למחרת
  • לעבוד על פרויקט מתמשך שדורש מציאת משאבים נוספים בספרייה, באינטרנט או בעזרת ההורה
  • ללמוד מיומנויות ארגון וניהול זמן, למשל, לעבוד לפי תאריך יעד בכיתה ובבית, ולמצוא איזון בין עבודה למשחק.

שיעורי הבית יכולים לתרום גם להורים – הם מאפשרים לכם לראות מה ילדכם לומד כרגע בבית הספר, ולהכיר לו את הדעות והערכים שלכם בנוגע ללימודים ולחינוך, להפגין עניין ולעזור בהכנתם.

מעבר סיוע להצלחה בימודים, יש לשיעורי הבית יתרונות נוספים: הם עוזרים לילדים ללמוד מיומנויות ניהול זמן וארגון, לערוך קישורים בין בית הספר לבית, ולשלב את ההורים בחינוך הילדים. כשהילדים גדלים, לשיעורי הבית יש יתרונות אקדמיים ברורים יותר – נמצא קשר חזק בין הכנת שיעורי הבית לבין הישגיות, בעיקר בבית הספר התיכון.

כיצד להפיק את המירב משיעורי הבית

מצאו את הזמן הנכון

חלק מהילדים מכינים את שיעורי הבית באופן הטוב ביותר מיד אחרי בית הספר. אחרים זקוקים להפסקה כדי לשחק ולהתאוורר מעט. בכל מקרה, הזמן הטוב ביותר הוא כאשר אתם נמצאים בסביבה כדי להשגיח ולעזור במקרה הצורך.

רוב הילדים יכולים להתרכז במשך 15 דקות בלבד כל פעם, ואז הם זקוקים להפסקה קצרה. בקשו מילדכם לעשות כמה תרגילי מתיחות כגון מתיחת צוואר, נענועי ידיים ופיתולי אצבעות. אם ילדכם סיים להכין את כל השיעורים, אפשר לתגמל אותו בפעילות שהוא אוהב, למשל צפייה בטלוויזיה או משחק בחוץ.

צרו את האווירה המתאימה

הכינו לילדכם מקום נוח, מאוורר, מואר היטב, כך שיוכל לפרוש את הספרים, העטים וכל מה שצריך כדי להכין את השיעורים. נסו לצמצם ככל האפשר את הסחות הדעת: כבו את הטלוויזיה ובקשו מהאחים להתרחק. אפשר לבקש מילדכם להשאיר את הטלפון הסלולרי שלו אצלכם לזמן מה. אם הוא משתמש במחשב שמחובר לאינטרנט, החזיקו אותו במרחב המגורים המשפחתי כדי שתוכלו להשגיח על האתרים שבהם הוא גולש.

עזרו לילדכם להיות מאורגן

הראו לילדכם כיצד לפרק מטלות גדולות או פרויקטים מורכבים למשימות קטנות יותר וקלות יותר לניהול. אפשר לתכנן ולעשות משימה אחת מדי יום. אם יש לו כמה מטלות שונות באותו שבוע, עזרו לו לתכנן איזו יעשה בכל יום. ילדים גדולים יותר יכולים להשתמש ביומן שיעורי בית שבו יכתבו אילו מטלות עליהם להגיש במהלך השבוע, ולתכנן את זמנם בהתאם.

עזרו לילדכם לפתח גישה חיובית

שיעורי הבית אינם תמיד קלים. תפקידכם הוא לעזור לילדכם לפתח גישה חיובית לאתגרים האקדמיים והארגוניים שעומדים בפניו. אם הוא נמנע מאתגרים, עודדו אותו למיין את המשימות לפי מידת הקושי. בקשו ממנו לעשות קודם כל את המטלות ה”קלות”, כדי לבנות את הביטחון העצמי, ואז כוונו אותו למשימות הקשות יותר.

אם הוא נאבק עם מטלה מסוימת, עזרו לו להתבונן בבעיה באופן חיובי ולבדוק מה בדיוק קשה לו. לאחר מכן, חשבו יחד על כמה פתרונות, שקלו את היתרונות והחסרונות של כל אפשרות ומצאו מהי האפשרות הטובה ביותר. למדו את ילדכם לזהות אנשים או מקורות מידע שיוכלו לעזור לו בהמשך.

ילדים מתקשים לפעמים להתחיל לעבוד על הפרויקט או להעלות רעיונות. תמיכתכם בשלב זה של הכנת השיעורים תעזור להם להתחיל ברגל ימין, ולהימנע מדחיינות ומתסכול.

שמשו כמאמנים

כשמדובר בשיעורי הבית, חשבו על עצמכם כעל המאמן של ילדכם. אתם יכולים ליצור את הזמן, הסביבה והגישה המתאימים להכנת שיעורי הבית, אך בסופו של דבר, זו האחריות שלו. אם אתם עושים את שיעורי הבית במקומו, ילדכם לא יפתח מיומנויות אקדמיות חשובות ולא ילמד מה לעשות כשהוא נתקל במכשול כמו מחסור בזמן, סדרי עדיפויות מתנגשים או משימה שאינו מבין. בתור מאמנים, תצטרכו לתת לילדכם “להיכשל” מדי פעם – אך זכרו שילדים לומדים מכישלון בדיוק כפי שהם לומדים מהצלחה. הדבר החשוב באמת הוא הגישה של שניכם כלפי הכישלונות הללו.

כשילדכם באמת נתקל בבעיות בהכנת שיעורי הבית, שאלו אותו מה עליו לעשות טוב יותר בפעם הבאה. תמיד שבחו ותגמלו אותו על כך שניסה ככל יכולתו, בעיקר במשימות שהוא מתקשה בהן – גם אם לא סיים את המשימה בצורה מושלמת.

לעבוד בשיתוף פעולה עם המורה

נסו לבסס מערכת יחסים נעימה וידידותית עם המורה של ילדכם. כך יהיה לכם קל יותר לדבר על שיעורי הבית והעבודה שילדכם צריך לעשות בבית הספר. אם יש לכם חששות בנוגע לשיעורי הבית, דברו עם המורה בהקדם האפשרי במקום להניח לבעיה לגדול ולצמוח. יידעו את המורים במקרים הבאים:

  • ילדכם מבלה זמן רב מדי בהכנת שיעורי הבית. בדקו כמה זמן מבלים ילדים אחרים בכיתה בהכנת השיעורים. אם ילדכם מבלה דרך קבע זמן רב יותר מאחרים בהכנתם, דברו עם המורה. יכול להיות שהוא מתמודד עם קשיי למידה בסיסיים וזקוק לעזרה.
  • ילדכם אינו מבין את העבודה. במקרה זה, יכול להיות שהוא מפספס מושגים חשובים בכיתה. אם תספרו על כך למורה, היא תוכל למלא את החסר בזמן השיעור.
  • ילדכם אינו מצליח להתרכז. כדאי לבדוק אם מדובר בבעיה בבית (אולי בגלל עייפות יתר) או שמדובר בבעיה מתמשכת בבית הספר.
  • ילדכם נאבק בנושא לימודים מסוים. המורה יוכל להציע גישה אחרת ללמידת הנושא. לדוגמה, אפשר להיעזר בקוביות כדי לתרגל חיבור וחיסור, או לחתוך פיצה כדי לעזור לילדכם להבין את עקרונות השברים.

אם הוא זקוק לעזרה בנושא מסוים, בקשו מצוות בית הספר עזרה נוספת. אפשר לשקול להיעזר במורה פרטי מקצועי או מישהו מחברי המשפחה או מהסביבה הקרובה שלכם שיוכל לעזור.

אם אתם מודאגים משיעורי הבית

אם אתם חשים שילדכם נאבק בשיעורי הבית או בלמידה, דברו קודם כל עם המורה. המורה עשויה להציע לכם לערוך בדיקת שמיעה וראייה כדי לוודא שילדכם רואה ושומע היטב את הנעשה בכיתה.

אם אתם עדיין מודאגים בנוגע ללמידה או ליכולת הריכוז שלו בכיתה, דברו עם רופא המשפחה, רופא הילדים , מורה להוראה מתקנת, או פסיכולוג.

כמה שיעורי בית?

אין כללים קבועים בנוגע לכמות שיעורי הבית. יש בתי ספר שנותנים יותר שיעורים מאחרים, אך שיעורי בית רבים יותר אינם תורמים בהכרח לרמת הישגים גבוהה יותר, בעיקר בבית הספר היסודי. כמות רבה מדי של שיעורי בית עלולה להציף את התלמידים רגשית, או להפריע לפעילויות בריאות אחרות כגון קשרים חברתיים, משחק, ספורט, שיעורי נגינה, תחביבים או הירגעות. אם נראה לכם שילדכם מתקשה עם עומס שיעורי בית רב מדי, שוחחו על כך עם המורה, ובדקו אם חלוקת הזמן של ילדכם הגיונית ותואמת גיל.

שימו לב גם לא להעמיס יתר על המידה על לוח הזמנים של ילדכם אחרי הצהריים עם חוגים, תנועת נוער ועוד, כדי לאפשר לו להכין שיעורי בית בנחת, ולפזר בצורה מאוזנת את המטלות שלו לאורך השבוע.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לבנות מערכות יחסים טובות בתוך המשפחה

תפקידכם כהורים הוא אחד הקשים (והמתגמלים!) ביותר שתמלאו אי פעם. אי אפשר להיות הורים מושלמים. רוב ההורים עושים את הטוב ביותר שביכולתם עבור ילדיהם, ובו בזמן מלהטטים בין העבודה, החברים, ניהול משק הבית ומשימות רבות אחרות. עם זאת, תמיד כדאי לנסות ולשפר את מערכות היחסים ביניכם לבין ילדכם ולבין בני משפחה אחרים. מערכות יחסים טובות בתוך המשפחה הן לא רק מהנות בפני עצמן. הן גורמות לילדים לחוש בטוחים ואהובים, מה שעוזר למוחם להתפתח וגם יכולות לעזור לילדים להתגבר על קשיי אכילה, שינה, למידה והתנהגות.
גם ההורים העסוקים ביותר יכולים לעשות דברים רבים ופשוטים כדי לפתח מערכות יחסים טובות בתוך המשפחה.

בלו זמן איכות ביחד

  • השתמשו בזמן שאתם מבלים יחד, למשל, במהלך הארוחה, כדי לדבר ולצחוק זה עם זה.
  • קיימו שיחות ‘אחד על אחד’ עם כל אחד מבני המשפחה, כדי לבנות ולחזק את מערכות היחסים האישיות שלכם.
  • צאו ביחד לפעילויות מהנות כמשפחה באופן קבוע.
  • ערכו החלטות משותפות על אירועים מיוחדים כגון ימי הולדת.

תקשרו בדרכים חיוביות

  • דברו על הכל (גם על הדברים הקשים).
  • הקשיבו זה לזה במלוא תשומת הלב.
  • צרו אווירה שבה מותר לדבר על רגשות (גם על רגשות שליליים).
  • עודדו וחזקו זה את זה בעזרת שבחים ולא באמצעות ביקורתיות.
  • פתרו ביחד בעיות.
  • הקנו משמעת באהבה, סבלנות והבנה.
  • הראו שאתם מעריכים, אוהבים ומעודדים אחד את השני באמצעות מילים וחיבה גופנית.

לכל מערכות היחסים הטובות בחיים יש משהו משותף – תקשורת בסיסית טובה. משפט זה נכון למערכות יחסים בכל התרבויות, הדתות והמבנים המשפחתיים.

העריכו זה את זה

  • התעניינו זה בחייו של זה.
  • כשאתם מדברים על אירועי היום, שתפו את כולם בשיחה.
  • תמכו זה בזה באירועים חשובים כגון תחרויות ספורט או הופעות מטעם בית הספר.

עבדו ביחד כצוות

  • קבעו כללים משפחתיים שחלים על כולם.
  • שלבו את הילדים הגדולים יותר בהחלטות הנוגעות לדברים כגון הכללים המשפחתיים או החופשות המשפחתיות.
  • חלקו את מטלות הבית.
  • כשאתם מתכננים פעילויות משפחתיות, חשבו על צרכיו של כל אחד מבני המשפחה.
  • תנו לילדים להחליט כמה החלטות משלהם (כל עוד ההחלטה נשארת בגבולות שקבעתם, ובהתאם לרמה ההתפתחותית שלהם).

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

כיצד פעוטות מכירים חברים

כיצד פעוטות מכירים חברים: למה לצפות

בגיל צעיר מאוד – עד גיל שנה, ילדכם לרוב עדיין אינו מתעניין בילדים אחרים.

בסביבות גיל שנה עד שנתיים – ילדים נוהגים לשחק ליד ובחברת ילדים אחרים, ואינם בוחרים עדיין את “החבר הכי טוב”. רבים מחברי המשחק של ילדכם הם ילדים של מכרים שלכם – לדוגמה, חברים, משפחה או הורים שפגשתם בגינה.

מידת החברתיות של פעוטות, כמו של הוריהם, שונה ומגוונת. יש פעוטות חברתיים מטבעם שיכולים להתמודד עם חברים רבים למשחק, ולאחרים נוח יותר בחברת חברים בודדים. ככל שילדכם יגדל והמיומנויות המילוליות שלו יתפתחו, הוא יוכל להגיד לכם עם מי הוא רוצה לשחק.

בגיל שלוש, רוב הילדים כבר משתלבים דרך קבע בפעילויות עם ילדים אחרים – לדוגמה, במסגרת החינוכית, בגן או בחוגים לפעוטות. בגיל זה לילדכם יש מושג ברור למדי מי הם החברים שלו. ייתכן שיחפש אותם וירצה לשחק רק איתם. ייתכן שיקרא לאחד מחבריו למשחק “החבר שלי”, אבל באותה מידה, הוא עשוי להגיד בפעם אחרת שאותו ילד “הוא לא חבר שלי”.

בגיל ארבע, רוב הילדים כבר יודעים להבחין בין “החבר שלי” בין ילדים אחרים שהם מכירים.

כיצד להכין את הפעוט לחברויות

ילדים זקוקים לתרגול רב ולזמן כדי ללמוד לחלוק, להשתתף בתורות ולפתור בעיות. כדי לעזור לפעוט שלכם להכיר חברים, בלו ביחד. הראו לו איך להיות חבר טוב ואיך לשחק יפה עם אחרים. לדוגמה, תוכלו לעזור לו ללמוד להשתתף בתורות במהלך משחק משותף איתכם. נסו לשים קוביות על מגדל בתורות, או לבעוט בכדור, ועודדו את ילדכם במילים “תורי” ו”תורך”.

תוכלו גם להדגים כיצד לחלוק. למשל, אם אתם משחקים בבצק, תנו לילדכם פיסת בצק ואמרו לו, “בוא נחלוק את הבצק שלי – חלק לך וחלק לי”. לאחר ששיחקתם כך יחד במשך זמן מה, בקשו ממנו לחלוק איתכם את הבצק שלו. כשיסכים, עודדו אותו ואמרו לו, “כל הכבוד שחלקת” או “תודה רבה שחלקת איתי!”.

אפשר להשתמש גם בצעצועים כגון דובונים או בובות. השתמשו בדובון כדי להשתתף בתורות, חלקו את הצעצועים וטפלו בהם ביחד. ילדכם יתבונן במשחק המהנה שלכם ויחקה את מעשיכם – לפעמים, אך לא תמיד! כשילדכם משחק בתורו או חולק משהו, חלקו לו שבחים רבים.

כיצד לעזור להתנהלות משחקי הפעוטות

עבור ילדים קטנים, משחק הוא עבודה. כך הם לומדים, והמשחק עלול להיות מאוד מעייף עבורם. אולם ככל שילדכם ישחק יותר עם ילדים אחרים, כך סביר יותר להניח שילמד לשחק היטב. כדי לעזור להתנהלות של מפגשי המשחק, תכננו מראש כמה דברים. הנה כמה רעיונות:

  • קיימו מפגשים קצרים – למשל, 45 דקות עד שעה. כך תוכלו לסיים את המפגש כשהכל עדיין מתנהל כשורה, במקום לחכות עד שאחד הילדים או שניהם יתעייפו, יתעצבנו או יבכו. ילדכם יזכור את המפגש כאירוע נעים וטוב, וירצה לעשות זאת שוב.
  • שבו זמן מה עם הילדים כשהם מתחילים לשחק, כדי לעזור להם להתאקלם. המתינו עד שייכנסו לקצב וישחקו בשמחה יחד, ואז עזבו אותם לנפשם.
  • הישארו בטווח ראייה, כדי שתוכלו לראות ולשמוע מה מתרחש. כך תעזרו לילדכם להרגיש בטוח ונינוח במצב החדש.
  • הכינו כמה משחקים שהפעוטות יוכלו לשחק בהם זה לצד זה, ולא בהכרח בתורות. בגיל זה הם רק לומדים לחלוק, וזה לוקח זמן. משחקים בתורות עלולים לעיתים קרובות להיגמר בדמעות, אך לרוב, הפעוטות משחקים היטב בארגז החול, בצביעה, בבניית קוביות, זריקת כדור או משחק בבובות ובמכוניות.
  • שאלו את ילדכם אם הוא רוצה להניח צעצועים מסוימים בצד לפני שחברים באים לבקר. תוכלו לשים את הצעצועים האהובים עליו בצד בעצמכם, ולעזור לו לבחור צעצועים ומשחקים שישמח לחלוק.
  • השגיחו על מה שקורה. כך תוכלו להתערב אם המשחק נהיה תוקפני מדי, או אם ילדכם אינו מוכן לחלוק. בעת הצורך, תוכלו לנסות להסיט את תשומת לבם של הילדים למשחקים אחרים. אם מצטברים תסכולים, הסיחו את דעתם של הילדים ואמרו משהו כמו, “בואו נשחק עם המשאיות. יונתן, אתה יכול לקחת את המשאית הכחולה. אור, קח את המשאית האדומה”. לאחר מכן, תנו להם להמשיך לשחק.
  • פזרו בחדר צעצועים רבים, כדי שכל אחד יוכל למצוא במה לשחק בלי להצטרך להתחרות על צעצוע אהוב אחד.
  • כדי שילדים ייהנו עם חבריהם, אין צורך בצעצועים יקרים או בפעילויות מורכבות. ככל שיהיו רגועים יותר, כך ייהנו יותר מהשהות עם החברים.

ילדים בעלי צרכים מיוחדים עשויים להיתקל באתגרים נוספים כשהם מכירים חברים. איש מקצוע המתמחה בהתנהגות ילדים יוכל לתת לכם כמה שיטות שיעזרו לכם לפתח את מיומנויותיו של ילדכם.

מה לעשות כשהמשחק משתבש

ילדים צעירים עשויים לחוות תסכול במהרה, ולעיתים קרובות אין להם מספיק מילים כדי להביע את רגשותיהם. לכן, כשהדברים אינם מתנהלים באופן הרצוי להם, הם עלולים לנקוט אלימות כלפי חבר. כדאי להישאר בקרבת מקום ולהשגיח על התנהלות המשחק. אם ילדכם נהיה אלים, אמרו לו “די” בתקיפות ותארו לו בקצרה מה אתם רוצים שיעשה, כדי לעזור לו ללמוד שאלימות אינה פתרון. אמרו, לדוגמה, “די! אנחנו לא מרביצים!. זה כואב!

לפעמים, ילדים צעירים מאוד אינם מבינים שגם אם ילד אחר משחק עם הצעצועים שלהם, אין זה אומר שהוא ייקח אותם הביתה. הבטיחו לו שהצעצועים נשארים שלו, ויישארו איתו בבית.

מתי לפנות לעזרה מקצועית

אם ילדכם מתקשה מאוד לשחק עם ילדים אחרים, לא מראה עניין בחברים, או שהמשחק שלו שונה מאוד ממשחקם של ילדים אחרים, כדאי לדבר עם אחות טיפת חלב, רופא המשפחה או רופא הילדים.

כדי לעזור לפעוטות להכיר חברים, תוכלו לקבל רעיונות נהדרים מהורים ולקבוע איתם מפגשי משחק.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לעזור לפעוטות ולילדי גן להסתגל לתינוק חדש

כיצד לעזור לפעוטות ולילדי גן לפתח רגשות חיוביים לתינוק החדש

כשתינוק חדש מצטרף למשפחה, הילדים הגדולים יותר (ובעיקר פעוטות) עשויים להרגיש שאתם מפנים אליו את כל תשומת הלב והאהבה שלכם. שימו לב לרגשות הללו, הקשיבו ותנו לילדיכם המון חיבה, כדי להראות להם שאתם עדיין אוהבים ודואגים להם, ולעזור להם לחוש מוגנים ובטוחים.

רוב הילדים יסתקרנו מהתינוק החדש. תנו להם לגעת בו בעדינות, אך תמיד הישארו לידם והשגיחו על מעשיהם. לעיתים קרובות, ילדים צעירים אינם מבינים שיש להם כוח ושהם עלולים לפגוע במישהו אחר. תוכלו לבקש מילדיכם לעזור לטפל בתינוק החדש. בזמן האמבטיה, למשל, הם יוכלו להכין את הסבון או לעזור לנגב את התינוק לאחר מכן.

כדי לשמור על רוח טובה וחיובית, הסבירו לילדיכם שהם אינם צריכים לעשות יותר מדי. לדוגמה, אם הם חולקים את חדרם עם התינוק, הבהירו להם שאם יבכה בלילה, אתם תטפלו בו.

אף שהתינוק החדש יעסיק אתכם מאוד, נסו לבלות בנפרד עם כל אחד מילדיכם האחרים. תוכלו לאפשר להם ליהנות מתוספת תשומת לב מהורה השני או מבן משפחה קרוב, שייצאו איתם לפארק או יקראו סיפור ביחד.

התנהגות מאתגרת מצד פעוטות וילדי גן

בשנתו הראשונה של התינוק החדש, רוב הפעוטות וילדי הגן נוטים להתנהג באופן מאתגר. ילדיכם עלולים:

  • לבכות, לצעוק ואפילו לבקש להחזיר את התינוק החדש
  • לחזור ולהתנהג כמו תינוקות – לדוגמה, לשכוח כיצד ללכת לשירותים, להזדקק לעזרה בהאכלה או בהתלבשות ולבקש להירדם בידיים
  • להתנהג באופן שדורש תשומת לב, בעיקר כשתשומת הלב שלכם מתמקדת בתינוק – למשל, בזמן ההאכלה
  • לסרב ללכת לישון ולהתעורר באמצע הלילה
  • לכעוס או להתעצבן בנוכחות התינוק החדש.

התנהגות מאתגרת היא בעצם בקשה לתשומת לב. ילדיכם אינם “רעים” בכוונה – הם פשוט רוצים את הקרבה ותשומת הלב שהם רגילים לקבל.

טיפים להתמודדות עם התנהגות מאתגרת

כדי לעזור לילדיכם להסתדר זה עם זה:

  • שבחו התנהגות טובה
  • ספרו לילדיכם כמה דברים למדו וכיצד גדלו מאז שהיו תינוקות
  • בקשו מילדיכם עזרה בטיפול בתינוק החדש – כך תוכלו לבלות יחד, ולעודד אותם להסתכל על עצמם כעל אח או אחות גדולים שעוזרים לטפל בקטנצ’יק
  • התמודדו עם התנהגותם של הילדים הגדולים בסבלנות ובהבנה, ונסו להפגין אהדה ולא ביקורתיות.

הנקה ליד הילדים הגדולים: טיפים לאם המניקה

אם את מניקה, כדאי לחשוב כיצד יגיבו ילדייך הגדולים. הנה כמה רעיונות שיהפכו את ההנקה לזמן מיוחד גם עבור הילדים הגדולים:

  • כשהתינוק יונק, תני לילדים צעצוע אהוב, או העסיקי אותם בפעילות או במשימה מעניינת. כדאי להכין קופסת צעצועים מיוחדת כדי שייהנו מהזמנים שבהם את מניקה. וזוהי גם הזדמנות מצוינת לאבות לבלות עם הילדים המבוגרים יותר זמן בנפרד ממך ומהתינוק.
  • ייתכן שהילדים הגדולים יסתקרנו בנוגע להנקה, ואולי אף ירצו לצפות בך מניקה את התינוק החדש. בזמן שהם צופים, תוכלי להסביר להם שהנקה היא חלק טבעי מהחיים, וכי החלב עוזר לתינוק לגדול ולהיות בריא.
  • הילדים עשויים להסתובב סביבך בזמן ההנקה, ואולי אפילו לטפס לחיקך. אם הם רוצים להיות קרובים אלייך, נצלי את הזמן כדי לספר להם סיפור, להקריא ספר או לצפות בהם מציירים לך ציור או משחקים בצעצוע. עדיף לבחור בפעילות שתאפשר לך בו זמנית לתת תשומת לב לתינוק היונק ולילדיך הגדולים יותר, כמו ציור או הקראת ספר.
  • כמו כן, תוכלי להאזין איתם למוזיקה האהובה עליהם או לסיפור מוקלט.

בשלב מסוים, חלק מהפעוטות ואפילו ילדים בגיל הגן יבקשו לינוק בעצמם. אופן התגובה תלוי בך. בדרך כלל, ילדים שנגמלו מהנקה ינסו פעם אחת ואז יגלו שהחוויה מוזרה מדי, ולא יבקשו לנסות שוב. אם את מעדיפה שילדך לא ינסה, הסבירי לו שחלב האם נועד במיוחד לתינוק, ואז הציעי לו משקה או חטיף מיוחדים שהתינוק אינו יכול לקבל. כמו כן, תוכלי להסיח את דעתו בפעילות אחרת, או אפילו להציע לו לטעום מחלב האם בכפית.

כדי לעודד את ילדייך להסתדר זה עם זה, תני לכולם המון תשומת לב חיובית. כך את מראה להם כיצד את רוצה שיתייחסו זה לזה, והם יחקו את מעשייך.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

דמי כיס

דמי כיס: עקרונות הבסיס

דמי הכיס מלמדים את ילדיכם כיצד להוציא ולחסוך כסף באופן מחושב – ואפילו מה יקרה אם יאבדו אותו, ישימו אותו במקום הלא נכון, יהמרו עליו או ייתנו אותו. באופן כללי, הגישה שילדים מפתחים כלפי כסף מגיעה מהבית. אפשר לתת דמי כיס בכל סכום לילדים מגיל ארבע או חמש, כדי לעזור להם ללמוד כיצד להתנהל עם כסף, לקבל החלטות, לחסוך ולהמתין לדברים שהם רוצים.

חלק מתהליך הלמידה הוא לתת לילדיכם לעשות כמה טעויות – למשל, לבזבז את כל החסכונות שלהם, שנועדו במקור למכונית מגניבה בשלט רחוק, על קעקועים מזויפים. עם זאת, מותר לכם להגביל את הדברים שעליהם יוציאו את כספם. למשל, אפשר למנוע מהם לקנות מסטיקים או סוכריות שמפריעים לתיאבון, או עלולים להחמיר את עששת השיניים.

ללמוד על כסף

ילדכם לומד המון כשהוא מתבונן בכם מתנהלים עם כסף. כשאתם מוציאים, חוסכים, מושכים או תורמים כסף, אתם מלמדים את ילדכם עוד ועוד על עקרונות הבסיס של ניהול כספי. כשהילדים יגדלו, תוכלו ללמד אותם:

  • מהו ערך הכסף: להבין מהו המחיר היחסי של דברים
  • להוציא כסף: לקבל את העובדה שהכסף איננו ברגע שמוציאים אותו
  • להרוויח: להבין שכדי להרוויח כסף צריך לעבוד קשה, ובדרך כלל, זוהי הדרך היחידה להשיג אותו
  • לחסוך: להציב יעדים לטווח קצר ויעדים לטווח ארוך
  • ללוות: להבין כמה חשוב להחזיר כסף שלווינו.

שימו לב: לפרסומות יש השפעה חזקה על ילדים. ייתכן שילדכם יבין טוב יותר כיצד להתנהל עם כסף אם תסבירו לו כי הפרסומות נועדו לגרום לו לרצות דברים שאין בהם צורך אמיתי, או שאינו יכול להרשות לעצמו.

מתי?

אף שמחקרים מראים כי הורים רבים מתחילים לתת לילדיהם דמי כיס בגיל שש או שבע, אין כלל אצבע מוחלט. סביר להניח שילדכם מוכן להתנסות בדמי כיס כשהוא:

  • מבין שצריך כסף כדי לקבל דברים מהחנות
  • מבין שאם יוציא את כל כספו היום, לא יישאר לו כסף עד הפעם הבאה שיקבל דמי כיס
  • זקוק לכסף כדי לקנות חטיף בבית הספר או לעלות על אוטובוס – במקרה כזה, דמי הכיס יעזרו לילדכם לתכנן את ההוצאות היומיות שלו, כך שכספו יספיק לכל השבוע.

כמה?

התשובה לשאלה “כמה לתת?” תלויה במצבכם האישי ובסכום שנראה לכם סביר. כל עוד ילדכם מבין כמה הוא מקבל ובאיזו תדירות, הוא יכול ללמוד להשתמש היטב בכסף. החליטו על הסכום לפי:

  • התקציב המשפחתי
  • הדברים שדמי הכיס אמורים להספיק לרכישתם – אם אתם מצפים שהם ישמשו לדברים כמו תחבורה, ארוחת עשר וגם חיסכון, תצטרכו לתת מעט יותר

מה אמור ילדכם לקנות בדמי הכיס?

לכל משפחה הכללים שלה לגבי דמי כיס, ולמה הם אמורים להיות מיועדים. דמי כיס יכולים לשמש לכל אחד מהדברים הבאים:

  • ארוחת צהריים
  • חלק מסוים לחיסכון
  • הוצאות על דברים שילדכם רוצה
  • תרומות.

אם אתם מגלים שילדכם בן השמונה רוצה לחסוך לרכישת משהו מיוחד וחוסך את כספו באופן אחראי, תוכלו לתת לו תוספת קטנה. תנו לו להוציא את כספו על מה שהוא רוצה; כך תאפשרו לו להבין מהו הרעיון העומד מאחורי הכסף, ולפתח תחושת אחריות ועצמאות.

טיפים שימושיים

הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לתת דמי כיס:

  • הסבירו לילדכם למה נועדו דמי הכיס ולמה לא נועדו.
  • תנו לו כמה שאתם יכולים לתת, ואל תתייחסו לסכום שהורים אחרים נותנים (או שילדכם מבקש!)
  • תנו את דמי הכיס ביום קבוע.
  • תנו לילדכם כמה צנצנות שבהן יוכל לשמור את כספו – לדוגמה, צנצנת אחת לדברים קטנים שהוא רוצה לקנות בקרוב, וצנצנת אחת כדי לחסוך לרכישת משהו גדול יותר.
  • הניחו את הכסף שחסך במיכל מיוחד כמו צנצנת זכוכית או קופת חיסכון. כמות הכסף הגדלה והולכת תראה לו כמה חסך ותסב לו גאווה.
  • נסו שלא לתת את דמי הכיס מראש.
  • אם הם אמורים לשמש לבילויים, שאלו את ילדכם לאילו בילויים הוא רוצה ללכת.
  • נסו שלא לתת לו תוספות לדמי הכיס – כל המטרה היא ללמד את ילדכם לחיות בהתאם למה שיש לו.

דמי כיס ומטלות

מתן תשלום לילדים על עבודות הבית הוא נושא מורכב. הקשר בין תרומתם של הילדים למשק הבית לבין דמי הכיס עלול להוביל להתמקחויות מיותרות, ולמנוע מילדיכם לתרום למשק הבית פשוט כי הם חיים בו, בדיוק כמו כל אחד אחר.

עם זאת, לא כל כלל מתאים לכל משפחה. אם אתם מסתדרים כך היטב, זה בסדר. אפשר אפילו לשקול לתת בונוס על מטלות נוספות, בעיקר אם ילדכם חוסך למשהו מיוחד. אם אתם מחליטים לתת דמי כיס בתמורה למילוי מטלות הבית, הסבירו את המטלות בצורה ברורה והבהירו מה צריך לעשות ומתי.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

מתי ההירדמות או השינה מהוות בעיה?

מה חושבים ההורים על בעיות שינה

בעיות שינה נפוצות אצל תינוקות ופעוטות. בגיל שישה חודשים, רוב התינוקות יכולים לעבור את הלילה בלי האכלה ולהירדם לבד אם התעוררו. עם זאת, 45%-36% מהתינוקות בני שישה חודשים עד שנה ממשיכים להתעורר בלילה, עד לרמה המהווה בעיה עבור ההורים.

בעיות שינה הן אחת הסיבות הנפוצות ביותר לפניית הורים לאיש מקצוע. אפשר להבין זאת, בעיקר כשמביאים בחשבון את השפעתו של המחסור בשינה על ההורים. היעדר השינה מוביל לבעיות רבות, ובהן:

  • קושי להיזכר בדברים – עייפות קשה עלולה להקשות על צלילות המחשבה ועל הריכוז
  • חוסר סבלנות – קשה להישאר רגועים ובשליטה כשאנחנו עייפים מדי
  • תשישות – כשאנחנו עייפים מאוד, אנחנו חשופים יותר למחלות
  • דיכאון וחרדה – עייפות בלתי נגמרת עלולה לגרום לדיכאון, חרדה, חוסר אונים, כעס, עצבות ותחושת בדידות.

מה חושבים המומחים על בעיות שינה

קשיי שינה עשויים להתבטא במספר מצבים הקשורים לשינה, כולל:

  • הקושי להירדם או להישאר במצב שינה
  • הקושי להירדם בזמן הנכון
  • זמן שינה כולל רב מדי
  • התנהגויות חריגות הקשורות לשינה.

בעיות השינה הנפוצות ביותר אצל ילדים צעירים קשורות להתעוררויות בלילה ולקשיים להירדם בחזרה.

בעיית שינה תוגדר כבעיה אם היא פוגעת בכמות השינה, באיכות השינה, או התנהגות שינה הנתפסת בעיני ההורים כבעייתית.

הפרעת שינה חמורה מוגדרת כהתעוררות לילית המתרחשת חמש פעמים או יותר בשבוע, לאורך שלושה חודשים. ההתעוררויות הליליות כוללות גם אחת מהתופעות הבאות:

  • שלוש התעוררויות או יותר בלילה
  • אי יכולת להירדם למשך 20 דקות לאחר ההתעוררות
  • מעבר למיטת ההורה או המטפל (בניגוד לרצונם)

בעיית הירדמות מוגדרת כקושי להירדם לאורך יותר מ-20 דקות בחמישה לילות בשבוע או יותר, לאורך חודשיים לפחות. הגדרות אלה מקובלות על כל המומחים. בין אם ילדכם עומד בהגדרה הקלינית של בעיית שינה או לא, אם אתם מודאגים בנוגע לשנתו מכל סיבה שהיא, התייעצו עם מומחה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

שנת פעוטות: למה לצפות

רוב הפעוטות יכולים לישון רוב הלילה בלי להעיר את אימא או את אבא. עם זאת, הם גם אוהבים לבחון את עצמאותם, ולכן עשוי להיות קשה להכניס אותם למיטה מלכתחילה. כמו כן, ילדים קטנים מתעייפים בקלות, וכשהם עייפים מדי, קשה להם ללכת לישון.

ברגע שאתם מזהים את סימני העייפות המסגירים, תוכלו להרגיע ולהרדים את ילדכם לפני שהוא נהיה ‘נודניק’. מומלץ להיעזר גם בשגרת השכבה קבועה ועקבית. כדי לעזור לילדכם לפתח הרגלי שינה בריאים וגישה חיובית כלפי שינה, כדאי להבין מהי שינה ולהכיר את דפוסי השינה השונים.

שנת פעוטות: לוח זמנים

לוח הזמנים של שנת הפעוטות במהלך היום עשוי להיראות כך (אם כי בילדים שונים ומשפחות שונות, הוא כמובן עשוי להיות מעט שונה)

  • 7:00: התעוררות
  • 13:00: תנומת צהריים של שעתיים לכל היותר – תנומת צהריים ארוכה או מאוחרת מדי עלולה להוביל לכך שילדכם יהיה מוכן לישון רק מאוחר מאוד בלילה
  • 15:00: התעוררות
  • 19:00: השכבה לשנת הלילה.

חלק מהפעוטות אוהבים להתעורר עם ציוץ הציפורים, בחמש וחצי או בשש בבוקר. למרבה הצער, אין מה לעשות בנוגע לכך. גם אם תשכיבו את ילדכם מאוחר יותר בלילה בתקווה שיקום מאוחר יותר בבוקר, סביר להניח שזה לא יעזור. הפעוט שלכם עשוי להתעורר מוקדם בכל מקרה, אך להיות רטנוני כיוון שלא ישן מספיק. אם ילדכם מתעורר מוקדם, מומלץ להקדים גם את שעת השינה שלכם.

שגרת השכבה

שגרת השכבה עקבית עוזרת לילד להתכונן לשינה. רוב הפעוטות מוכנים לשינה בין 18:30 ל-19:30. זוהי שעה מצוינת, כיוון ששלב השינה העמוקה של פעוטות מתרחש בין 20:00 לחצות. הנה שגרת השכבה לדוגמה:

  • 18:30: מקלחת, צחצוח שיניים ולבישת פיג’מה
  • 18:45: זמן מנוחה (קראו ספר או ספרו סיפור)
  • 19:00: נשיקת לילה טוב ולמיטה.

אם ילדכם ישן עם מוצץ, שקלו להיפרד מהמוצץ בסביבות גיל שלוש. לקבלת טיפים על גמילה ממוצץ, קראו את המאמר לוותר על המוצץ. לפני שאתם מכבים את האור, בדקו במהירות את החדר וודאו שסביבת השינה שלו בטוחה.

שינה במקום חדש כמו במשפחתון או אצל קרוב משפחה עלולה להפריע לשגרת ההשכבה של ילדכם.

מה לעשות כשילדכם קורא לעזרה ויוצא מהמיטה אחרי ההשכבה

במקרים מסוימים, הפעוט שלכם עשוי לקרוא לכם ולצאת מהמיטה אחרי שכבר אמרתם לו לילה טוב. נסו את הצעדים הבאים:

  • הימנעו ממשחקים קולניים וסוערים לפני השינה, שעלולים להקשות על ילדכם להירגע ולהירדם.
  • בססו שגרת השכבה עקבית ומרגיעה.
  • לפני שאתם יוצאים מהחדר, בדקו שיש לו כל מה שהוא צריך. הזכירו לו שעליו להישאר בשקט במיטה.
  • נסו לא להגיב לקריאותיו אחרי שכיביתם את האור, גם אם הוא מוחה בקול רם. אם אתם מגיבים, הוא ינסה זאת שוב בהשכבה הבאה.
  • אם ילדכם יוצא מהמיטה, החזירו אותו בתקיפות ובשקט שוב ושוב עד שיפסיק. כמו כן, אפשר להחזיר אותו למיטה פעם אחת בלבד, ואם הוא קם שוב, ניתן להתקין שער קטן בכניסה לחדרו, לסגו אותו ולהתעלם ממחאותיו.
  • אם הילד סובל מחרדת פרידה קשה, רצוי להיעזר באיש מקצוע לפני אימוץ המלצות אלה.

למידע נוסף על שימוש בשיטות אלה, קראו את המאמר כשהילד קורא לעזרה בלילה ויוצא מהמיטה. חשוב למצוא שיטה שעובדת ולדבוק בה.

אם הפעוט שלכם חולק את חדרו עם אח או אחות, וההפרעות של הפעוט שלכם מפריעות להם להירדם, ייתכן שתצטרכו לעכב את שכת ההשכבה שלהם בחצי שעה, עד שהפעוט יירגע ויירדם. ישנם אחים גדולים שנרדמים בקלות יותר מאחיהם הקטנים, למורת כל ההפרעות. עם קצת מזל, הפעוט שלכם יבין במהרה ששעת ההשכבה נועדה לשינה, וההפרעות ילכו ויצטמצמו.

עם זאת, כשילדכם קורא לכם, ייתכן שהוא באמת זקוק למשהו. אם הוא עשה קקי, החליפו לו את החיתול באור מעומעם ואל תדברו איתו. אם הוא מפחד ממפלצת מתחת למיטה, בדקו במהירות (כשהאור כבוי) כדי להבטיח לו שהחדר נטול מפלצות. ייתכן שהוא יירגע לאחר מכן. אם הוא מפחד מהחושך, כדאי להשתמש במנורת לילה קטנה. בכל מקרה, מומלץ להשגיח על התאורה והרעש בחדרו.

בעיות נוספות

ביעותי לילה מתרחשים כשילדכם קם באמצע הלילה נסער מאוד, ועדיין שקוע בשינה עמוקה. הם יכולים לארוך דקות ספורות עד 40 דקות.

חלק מהילדים חורקים שיניים בשלב מסוים. חריקת השיניים אינה מעירה אותם בדרך כלל, אך היא עלולה להעיר את האנשים האחרים בחדר!

על נושאים אלו תוכלו לקרוא ביתר פירוט במאמרים המתאימים.

לעבור למיטה “של גדולים”

רוב הילדים עוברים ממיטת התינוק למיטת מעבר בסביבות גיל שנה וחצי עד שלוש. עם זאת, אין צורך למהר – בעיקר כיוון שחלק מהפעוטות הצעירים יותר נהיים מעט קשים יותר לתפעול בשעת ההשכבה. ייתכן שתצטרכו לעבור למיטה גדולה אם ילדכם התחיל לטפס ולצאת ממיטת התינוק, אם הוא גמול ועליו להשתמש בסיר או שירותים במהלך הלילה או שעליכם להשתמש במיטת התינוק עבור תינוק חדש.

המעבר למיטה “של גדולים” הוא סיבה למסיבה. כשילדכם עובר למיטה חדשה, תוכלו לעצב את חדרו מחדש ולהיעזר בו בבחירת המיטה. כדי למנוע נפילות, התקינו מעקה בטיחות בצד המיטה.

לקבל עזרה

בדרך כלל, אין פתרון קסם לבעיות השינה של ילדים. למעשה, בעיות שינה הן אחת הסיבות הנפוצות ביותר לכך שהורים פונים לאיש מקצוע. קל יותר לטפל בבעיות השינה של ילדכם בעזרתו של איש מקצוע אמין, שיכול להציע לכם דרכים טובות להתמודד עם קשיי השינה של ילדכם.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

איך מניקים? – איך להצמיד את התינוק לשד

הצמדה לשד: מתחילים

איך מניקים – זאת שאלה שכל אם טרייה שואלת את עצמה. וגם ההנקה עצמה יכולה להיות מעט מסורבלת בהתחלה, אולם אם תמצאי את טכניקת ההצמדה שעובדת עבורך ועבור התינוק, ההנקה יכולה להצליח בקלות. אם את זקוקה לעזרה בהנקה, בטכניקות הנקה או בהצמדה לשד, תוכלי לפנות לשירותי תמיכה, כמו אחות טיפת חלב, רופא הילדים או ליגת לה לצ’ה ישראל. הם יוכלו לעזור לך למצוא יועצת הנקה.

הצמדה לשד בהובלת התינוק

הדרך הטובה ביותר ללמוד כיצד להניק היא לתת לתינוק ללמד אותך! הצמדה לשד בהובלת התינוק מתרחשת כאשר התינוק מקשיב לאינסטינקטים שלו, מוצא את השד ונצמד בעצמו. הצמדה בהובלת התינוק יכולה למנוע בעיות נפוצות רבות, כמו פטמות כואבות או סדוקות והצמדה גרועה לשד.

הצמדה לשד בהובלת התינוק: מתחילים

אז..איך מניקים? הצמדה לשד בהובלת התינוק יכולה להיעשות במגע עור-לעור או כשהתינוק לבוש בבגדים קלים. כדאי להסיר את החזייה, כך שתזדקקי למעט פרטיות בימים הראשונים, כשאת והתינוק תלמדו את המלאכה. הנה כמה שלבים בסיסיים בטכניקה:

  1. שבי בנוחות והישעני היטב על כריות תומכות. הישעני אחורה במקום לשבת זקוף.
  2. הניחי את התינוק בין שדייך החשופים, כשפניו אלייך. כוח הכבידה יעזור לו להישאר במקום הנכון. כדאי שהתינוק יהיה ערני אך לא יבכה. אם הוא בוכה, אפשר לתת לו למצוץ את האצבע שלך.
  3. כשהוא רגוע, התינוק יתחיל להקשיב לאינסטינקטים שלו, ויתחיל לנוע לכיוון אחד השדיים. תמכי בו מאחורי הכתפיים ומתחת לישבן (החזיקי את ראשו רק אם הוא צריך). אפשרי לו לנוע לאן שהוא מנסה להגיע – לכיוון הפטמה שלך. הוא יודע לאן ללכת! התפקיד שלך הוא לשמור על כך שיישאר רגוע. תוכלי לעזור לו בכך שתניעי את כל גופו מעט, אם יש צורך.
  4. סביר להניח שהתינוק ימקם את עצמו בזווית הנכונה, כשפיו צמוד לפטמה שלך וכפות רגליו נשענות על הירך שלך או בחיקך.
  5. כשהתינוק נמצא כמעט מתחת לפטמה, הוא יטה את סנטרו לכיוון השד, יפנה למעלה בפה פעור וייצמד אליו.

שימי לב

  • אם עברת ניתוח קיסרי, עודדי את התינוק להניע את רגליו וגופו לצד אחד, כדי שלא יבעט בטעות ברחם או יישען עליו. השתמשי בכרית כדי לתמוך ברגליו ובכפות רגליו של התינוק.
  • אם תצטרכי, תוכלי לתמוך בכתפיו של התינוק ולקרב את ישבנו לגופך.

הצמדה לשד בהובלת האם

הטכניקה המסורתית יותר היא הצמדה לשד בהובלת האם, והיא עובדת אצל מרבית האימהות והתינוקות. טכניקה זו יכולה לשמש אותך גם כאשר ההנקה תתבסס היטב. הנה כמה שלבים בסיסיים בטכניקה:

  1. שבי זקוף ודאגי לתמיכה טובה. אם השדיים שלך קטנים, ייתכן שתצטרכי להניח כרית בחיקך כדי לקרב את התינוק לגובה הנכון. עם זאת, שימי לב שאינך מרימה את התינוק גבוה מדי, מעל לגובה הפטמה.
  2. כדי להתחיל בהנקה, החזיקי את התינוק מאחורי גבו וכתפיו (לא ראשו), כך שהחזה שלו נוגע בשלך. אפו צריך להיות בקו ישר מול הפטמה שלך. הניעי בעדינות את הפטמה מאפו של התינוק לעבר שפתיו, כדי לעודד אותו לפתוח פה גדול.
  3. כשפיו פתוח לרווחה, קרבי את התינוק לשד. כווני את הפטמה לכיוון תקרת הפה שלו, והמשיכי לתמוך בגבו ובכתפיו. כשהוא נצמד לשד, חלק ניכר מעטרת הפטמה יהיה בפיו, וסנטרו יהיה צמוד לשד.
  4. כשהתינוק יונק היטב, הוא מוצץ באופן עקבי ומעמיק (לפעמים עם הפסקות קצרות), ותשמעי את קולות הבליעה שלו.

לבדוק את ההצמדה לשד

כשהתינוק שלך נצמד היטב לשד:

  • ההנקה נוחה ולא מכאיבה
  • התינוק מכניס את כל הפטמה וחלק ניכר מהעטרה – בעיקר חלקה התחתון – לתוך פיו.
  • הסנטר שלו שעון היטב על השד
  • שפתיו פונות כלפי השד ולא נשאבות פנימה, לתוך הפה
  • הפטמות שלך נשארות במצב טוב, ואינן נפגעות מההנקה
  • התינוק מרוקן את השד כמו שצריך, כך שלאחר ההנקה הוא ריק ומדולדל.

אם התינוק אינו נצמד היטב, עצרי, הרחיקי אותו מהשד ונסי להצמיד אותו שוב.

כשהתינוק מתחיל לינוק, יכול להיות שתרגישי “תחושת מתיחה”. אולם אם ההצמדה מכאיבה לך, כנראה שהתינוק לא נצמד היטב. אם תרצי לבדוק שוב אם התינוק שלך נצמד לשד בצורה נכונה, פני לאחות טיפת חלב או ליועצת הנקה.

לסיים את ההנקה ולגהק

אם את צריכה לנתק את התינוק מהשד ולנסות לחבר אותו שוב, אל תמשכי אותו בחוזקה. הכניסי את הזרת לפינת פיו של התינוק, בין החניכיים, נתקי את הוואקום שנוצר בפיו והסירי אותו בעדינות מהשד. לאחר ההנקה, ייתכן שהתינוק יצטרך לגהק. הרימי אותו והשעיני אותו על כתפך, וטפחי על גבו בעדינות.

שגרת הנקה וזמני הנקה בסיסיים

תינוקות רכים צריכים לאכול 12-8 פעמים ב-24 שעות. ברגע שתתרגלי לעניין, רוב ההאכלות אורכות כ-20 דקות, אולם בימים ובשבועות הראשונים, הן עשויות לארוך אפילו שעה. כשהתינוק יגדל, הזמן שלוקח לו לאכול יפחת, וכך גם מספר ההאכלות.

השגרה הבסיסית משתנה לעיתים קרובות, לפי התינוק. יש תינוקות שניזונים משד אחד, עושים הפסקה להחלפת חיתול, ואז מסיימים בשד השני. אחרים זקוקים להחלפת חיתול קודם, ואז מבקשים לינוק משני השדיים. יש תינוקות שניזונים משד אחד בלבד. אם את משתמשת בטכניקת ההצמדה בהובלת התינוק, תוכלי לכוון את התינוק בעדינות לשד מסוים. כמו כן, תוכלי להניח אותו קרוב לאחד השדיים ולתת לו להיצמד לבד.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

15 טיפים לעידוד התנהגות טובה

הטיפים הבאים יעזרו לכם לעודד את ההתנהגות הרצויה של ילדכם.

1. ילדים מחקים את מעשיכם.

ילדכם מתבונן במה שאתם עושים כדי להבין כיצד עליו להתנהג בעולם. אתם המודל שלו לחיקוי, ולכן הדריכו אותו בעזרת התנהגותכם שלכם. לעיתים קרובות, מה שאתם עושים חשוב יותר ממה שאתם אומרים. אם אתם רוצים שילדכם יאמר “בבקשה”, אמרו זאת בעצמכם. אם אינכם רוצים שילדכם ירים את הקול, דברו בשקט ובעדינות בעצמכם.

2. הראו לילדכם כיצד אתם מרגישים.

אמרו לו בכנות כיצד ההתנהגות שלו משפיעה עליכם. כך תעזרו לו לשקף את רגשותיו בשלכם, כמו במראה. זוהי אמפתיה. בגיל שלוש, ילדים יודעים להפגין אמפתיה אמיתית. למשל, תוכלו להגיד, “מפריע לי שיש כל כך הרבה רעש כשאני מנסה לדבר בטלפון”. כשאתם פותחים את המשפט ב”אני” או משתמשים ב”לי”, ילדכם יכול לראות את הדברים מנקודת המבט שלכם.

3. שימו לב מתי הוא מתנהג “יפה”.

כשאתם רואים שילדכם מתנהג באופן הרצוי, תנו לו משוב חיובי. לדוגמה, “וואו, אתה משחק ממש יפה. אני ממש שמחה שאתה שומר שכל הקוביות יישארו על השולחן”. שיטה כזו תעבוד טוב יותר מאשר לחכות שכל הקוביות ייפלו על הרצפה ברעש גדול לפני שתשימו לב ותנבחו לעברו, “היי, מספיק עם זה!”. המשוב החיובי נקרא לפעמים שבח תיאורי. נסו לתת לילדכם שש הערות חיוביות (שבחים ומילות עידוד) על כל הערה שלילית אחת (דברי ביקורת ותוכחות). היחס של 1 ל-6 שומר על איזון. זכרו שאם לילדים יש בחירה בין לא לקבל תשומת לב בכלל לבין תשומת לב שלילית, הם מעדיפים את תשומת הלב השלילית. כשאתם משבחים את ילדיכם, הקפידו לתת שבח מפורש וברור, ולא סתם שבח כללי. במקום “כל הכבוד על איך שהתנהגת יפה היום”, פרטו ” שמחתי לראות אותך שוויתרת לאחותך ברצון, והקשבת למה שביקשתי ממך בפעם הראשונה”. לוו את השבח במבט, מחווה (קריצה/הרמת אגודל, או מגע פיזי (חיבוק/טפיחה על השכם וכו’).

4. רדו לגובה העיניים של ילדכם.

כריעת ברך או ישיבה שפופה הן כלים חזקים מאוד בתקשורת חיובית עם ילדים. כשאתם מתקרבים יותר לילדכם, אתם יכולים להתכוונן טוב יותר לתחושות או למחשבות שלהם, והם יכולים להתמקד בקלות רבה יותר במה שאתם אומרים או מבקשים. אם אתם קרובים אליו וקיבלתם את תשומת לבו, אין הכרח ליצור איתו קשר עין אם הוא אינו עושה זאת בעצמו.

5. “אני מקשיב לך”.

הקשבה פעילה היא כלי נוסף שעוזר לילדים קטנים להתמודד עם רגשותיהם. ילדים נוטים לחוות תסכול רב, בעיקר אם עדיין אינם יכולים להביע את עצמם היטב באופן מילולי. כשאנו משקפים את רגשותיו, ומנסחים באופן אחר כיצד אנו חושבים שהוא מרגיש, אנו עוזרים לו להפיג חלק מהמתח שהוא חש. כמו כן, הוא מרגיש שמכבדים ומנחמים אותו. הקשבה פעילה יכולה לסייע ולמנוע רבים מהתקפי הזעם הפוטנציאליים.

6. עמדו בהבטחות.

אם הסכמתם על משהו, עמדו בכך. כשאתם עומדים בהבטחות שלכם, טובות או רעות, ילדכם לומד לבטוח בכם ולכבד אתכם. לכן, אם אתם מבטיחים לו שתצאו לטיול אחרי שיאסוף את הצעצועים, ודאו שנעלי ההליכה שלכם מוכנות. כשאתם אומרים שתעזבו את הספרייה אם לא יפסיק להתרוצץ בכל מקום, התכוננו לעזוב מיד. אין צורך לעשות מזה סיפור גדול – עדיף שהפעולה תהיה עניינית ככל האפשר. באופן זה, ילדכם יחוש בטוח יותר, כיוון שאתם יוצרים לו סביבה עקבית וצפויה מראש.

7. צמצמו את הפיתויים.

המשקפיים שלכם, למשל, נראים כמו צעצוע ממש כיפי – לילדים קשה לזכור שאסור לגעת בהם. צמצמו את הסיכויים לכך שילדכם יחקור חפצים יקרים לכם בתמימות אך במחיר גבוה, והרחיקו ממנו את ‘פיתויים’ שאינכם מעוניינים שייגע בהם.

8. בחרו את הקרבות שלכם.

לפני שאתם מתערבים במה שילדכם עושה – בעיקר אם עומדים להגיד “לא” או “מספיק” – שאלו את עצמכם אם זה באמת חשוב או משנה. אם תצמצמו ככל האפשר את מתן ההוראות, הדרישות והמשובים השליליים, ייווצרו פחות הזדמנויות לקונפליקטים ולתחושות שליליות. כללים הם חשובים, אך השתמשו בהם רק כשזה באמת חשוב.

9. עמדו על שלכם למרות היללות והמחאות של ילדיכם.

ילדים לא רוצים להיות מעצבנים. כשאנו נכנעים להם כיוון שהם מייללים בגלל משהו, אנו מאמנים אותם לעשות זאת יותר – גם אם איננו מתכוונים לכך. “לא” זה “לא”, לא “אולי”, ולכן אמרו זאת רק אם אתם מתכוונים לכך. אם אתם אומרים “לא” ואז נכנעים, הילדים ייללו עוד יותר, או יפתחו במשא ומתן קולני אחר בפעם הבאה, מתוך תקווה  שתיכנעו גם אז.

10. שמרו על גישה פשוטה וחיובית.

אם אתם נותנים הוראות ברורות במונחים פשוטים, ילדכם יידע מה מצופה ממנו (למשל, “תחזיק לי את היד בבקשה כשאנחנו חוצים את הכביש”.) השתדלו לנסח משפטים באופן חיובי.  כשאתם אומרים דברים בצורה חיובית, אתם גורמים להם לחשוב בכיוון הנכון. לדוגמה, “תסגור בבקשה את השער” עדיף על פני “אל תשאיר את השער פתוח”. במקום “אי אפשר לצפות בסרטון בבוקר לפני הגן” תוכלו להגיד “זה רעיון מצוין, נצפה בסרטון בצהריים כשנחזור מהגן”.

11. אחריות ותוצאות.

ככל שהילדים מתבגרים, האחריות שלהם על התנהגותם גדלה. תוכלו לתת להם הזדמנות לחוות מהן התוצאות הטבעיות של התנהגותם. אינכם חייבים לשחק את השוטר הרע כל הזמן. לדוגמה, אם ילדכם שוכח לשים את ספר החשבון בתיק, המורה שלו יכולה לכעוס עליו. אל תכניסו לו את ספר החשבון לתיק בעצמכם. לפעמים, מתוך כוונה טובה, אנחנו עושים כל כך הרבה דברים עבור הילדים עד שאיננו מאפשרים להם ללמוד בעצמם. במקרים אחרים, עליכם להסביר להם מה התוצאות של התנהגות בלתי מקובלת או מסוכנת. ככלל, עדיף לוודא שהסברתם את התוצאות ושילדכם הסכימו לתוצאות מראש.

12. אמרו את מה שרציתם פעם אחת והמשיכו הלאה.

מפתיע עד כמה ילדכם מקשיב לכם, למרות שעדיין אין לו הבגרות החברתית לענות לכם בחזרה. נדנוד והעברת ביקורת הם גישות משעממות שאינן עובדות. בסופו של דבר, ילדכם עשוי פשוט להתעלם מדבריכם, ולהתפלא מדוע אתם מוטרדים עוד יותר. אם אתם רוצים לתת לו הזדמנות אחת לשתף פעולה, הזכירו לו מהן התוצאות במקרה שלא ישתף פעולה. לאחר מכן, ספרו עד שלוש.

13. תנו לילדכם להרגיש חשוב.

ילדים אוהבים לתרום למשפחה. תנו לילדכם כמה מטלות פשוטות או דברים שיוכל לעשות לבדו, כדי שיוכל למלא תפקיד חשוב ולעזור במשק הבית. כך הוא ירגיש שהוא חשוב ויוכל להתגאות בכך שהוא עוזר לכם. אם אתם מאפשרים לילדכם להתנסות במילוי מטלה, הוא ישתפר וימשיך לנסות עוד יותר. מטלות בטוחות עוזרות לילדים להרגיש אחראים, בונות את ההערכה העצמית שלהם ועוזרות גם לכם.

14. הכינו את עצמכם למצבים מאתגרים.

יהיו מקרים שבהם יהיה קשה להשגיח על ילדכם ולעשות את הדברים שעליכם לעשות. אם אתם חושבים על המצבים המאתגרים הללו מראש, תוכלו לתכנן אותם בהתאם לצורכי הילד. אמרו לו חמש דקות לפני שאתם מבקשים ממנו להחליף פעילות. הסבירו לו מדוע אתם צריכים שישתף אתכם פעולה. כך הוא יהיה מוכן למה שאתם מצפים.

15. שמרו על חוש הומור.

דרך נוספת להפיג מתחים וקונפליקטים אפשריים היא להשתמש בהומור ובכיף. תוכלו להעמיד פנים שאתם מפלצת דגדוגים מרושעת או לעשות קולות של בעלי חיים. עם זאת, שימו לב לא לצחוק על חשבונו של ילדכם. ילדים קטנים עלולים להיפגע בקלות רבה כשההורים מקניטים אותם. ההומור הטוב ביותר הוא זה שבו שניכם צוחקים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

מריבות בין אחים: דרכים להתמודדות

ארבעה צעדים להפסקת מריבות

  1. הפסיקו את המריבה לפני שמתחיל בכי. ייתכן שתצטרכו להפריד בין הילדים בכוח, או לשלוח כל אחד מהם לצד אחר של החדר כדי להירגע. מריבות אינן תמיד גופניות. לפעמים תצטרכו להתערב כשהמריבה כוללת אמירות מרושעות או קללות.
  2. הישארו רגועים. זה נשמע בלתי אפשרי, אך עדיף שלא להחמיר את המצב. נסו לשמור את האנרגיה הרגשית שלכם למתן משוב חיובי על התנהגויות שאתם רוצים לחזק.
  3. אמרו להם שתדברו איתם על כך מאוחר יותר. לעיתים קרובות, בתום המריבה הילדים נסערים מדי מכדי להבין את מה שאתם אומרים. המתינו עד שהרוחות יירגעו לפני שאתם דנים בנושא – אפילו עד היום למחרת, אם ילדיכם גדולים.
  4. נקטו פעולה. החליטו על פתרון או על השלכה למצב. אמרו לילדים מהי ההשלכה, ועמדו בה.

טיפים להתמודדות עם מריבות

התייחסו לכל הילדים בצורה הוגנת, בהתאם לגילם ולמיומנויותיהם. יחס הוגן אינו בהכרח זהה. לדוגמה, אי אפשר להתייחס לבן שש באותו אופן כפי שתתייחסו לבן שנתיים.

אל תשוו לרעה. לכולם קשה להתמודד עם הרגשות שמציפים את הילדים בעת סכסוך או מריבה. אם אתם מרגישים צורך לבקר את הילד הגדול על כך ש”כבר היה צריך לדעת כבר מה לעשות” או לקרוא לילד השני “עושה צרות”, נסו לנשוך את הלשון. זה לא יעזור לאף אחד, ורק יגרום לילדכם להיפגע או לנטור טינה.

כדי לבחור את הפתרון הטוב ביותר, זהו מה הגורם למריבה. לדוגמה, אם אחד הילדים לקח מאחיו צעצוע, עליכם להתערב. אם אינכם מתערבים, הילד לומד שמריבות הן דרך לגיטימית להשיג את מה שהוא רוצה. הסוד לזיהוי גורם המריבה הוא להשגיח על הילדים, ולהחליט מהן התוצאות המתאימות.

תנו לכללים המשפחתיים לעבוד בשבילכם. אם הילדים מבינים מהן הציפיות שלכם, קל יותר להתמיד בהן באופן עקבי. כשהילדים רבים, הזכירו להם את הכלל המשפחתי המתאים.

תכננו מראש. לא כל המריבות דומות זו לזו. כדאי לתכנן מראש כיצד לטפל בוויכוחים קטנים כמו גם במריבות גדולות. קבעו תוצאות שונות לבעיות שונות.

אפשר לעשות דברים רבים כדי למנוע מריבות ולעזור לילדיכם להסתדר זה עם זה. למידע נוסף על הדרכת הילדים לעבר פתרון הסכסוכים ביניהם, קראו את המאמרים כיצד למנוע מריבות ומדוע ילדים רבים.

השתמשו בתוצאות

תוצאות הן צורת משמעת יעילה למקרים שבהם הילדים אינם יכולים לפתור את הבעיה בעצמם, ועליכם להתערב כדי לפתור את העניין. כך תשתמשו בתוצאות כשהילדים רבים:

  • הפסיקו את הפעילות או המשחק ואמרו משהו כמו, “תוכלו לחזור להשתמש במחשב כשתחשבו איך להשתמש בו ביחד”. או “כיוון שאתם רבים, אנחנו הולכים לכבות את הטלוויזיה לחצי שעה”.
  • הרחיקו את הצעצוע, המשחק או החפץ שעליו רבו. אמרו, לדוגמה, “תוכלו לחזור ולשחק בו כשתהיו מוכנים לחלוק זה עם זה”.
  • דחו משהו שהם רוצים לעשות. למשל, “אנחנו לא הולכים לפארק עד שלא תפתרו את העניינים”.
  • תנו לילדים לבלות מעט זמן בנפרד. ודאו שאף אחד מהם לא מקבל את החפץ שעליו רבו. אמרו, לדוגמה, “לא עשיתם מה שביקשתי, ולכן כל אחד מכם צריך לבלות חמש דקות בנפרד”.
  • אל תתנו להם את זכות הדיבור. לדוגמה, “כיוון שרבתם, זה מה שאנחנו הולכים לעשות…”.
  • אם הילדים אינם משתפים פעולה בפעם הראשונה, הגיבו בתוצאות המתוכננות. נסו למנוע מהם זכות יתר כגון עוד חצי שעת צפייה בטלוויזיה או במחשב, או השתמשו בפסק זמן.
  • תוצאות קצרות ומיידיות הן הטובות ביותר. חצי שעה בלי צעצוע אהוב, ערב בלי תכנית הטלוויזיה המועדפת, או כמה דקות של זמן מנוחה הן פרק זמן ארוך מספיק כדי להעביר את המסר. העניין במשמעת אינו להעניש את הילדים, אלא לעזור להם להבין שלמריבות יש תוצאות ברורות ושליליות.
  • הישארו רגועים גם אם המריבה ממשיכה לנושא אחר. אם הילדים מתחילים להתווכח מי אשם, אמרו משהו כמו “שניכם רבתם זה עם זה – אי אפשר לריב לבד”. אם הם מתחילים לריב איתכם, אמרו משהו כמו “כבר אמרתי לכם שאין טלוויזיה הערב”. אם הם ממשיכים לריב, השתמשו בהשלכה אחרת.

הצעדים שהזכרנו מומלצים לשימוש עם ילדים בני שלוש ויותר. ילדים צעירים יותר עדיין מתקשים מאוד לשלוט על הרגשות ועל ההתנהגות שלהם, וייתכן שלא יבינו את התוצאות. הסחת דעת תעבוד טוב יותר עבורם.

כיצד להתמודד עם הרגשות שלכם

רמות הלחץ שלכם עלולות לנסוק לשמיים כשהמריבה פורצת, אך חשוב להישאר רגועים. הורים רבים מציינים שכשהם מתוחים, המריבה מחמירה. אולם יהיו נושאים שיטרידו אתכם יותר מאחרים, וימים שבהם תמצאו את עצמכם לחוצים ומוטרדים במהירות רבה יותר. תוותרו לעצמכם – אתם רק בני אדם.

אם המריבות בין הילדים גורמות לכם לאבד שליטה, השתמשו בתרגיל המהיר הבא: עצרו, ספרו עד עשר, ואז פעלו. עשר השניות הנוספות האלה מספיקות בדרך כלל כדי להרגיע אתכם. אם זה לא עוזר, בקשו ממבוגר אחר לטפל בעניינים בזמן שאתם יוצאים לפסק זמן קצר.

מה לעשות אחרי המריבה

מה שתעשו אחרי המריבה יעזור לילדיכם ללמוד כיצד לפתור את הבעיות שלהם בעתיד. כדי לקבל את התוצאות הטובות ביותר, חכו עד שהרוחות יירגעו והילדים יהיו מוכנים לדבר בהיגיון.

  1. אמרו להם קודם כל מה השורה התחתונה. למשל, “החלטתי שאף אחד מכם לא ישתמש במחשב עד שנמצא דרך להפסיק את המריבות. אתם מבינים? יופי. עכשיו, אתם מוכנים לעבוד ביחד כדי לפתור את הבעיה? מצוין”.
  2. בקשו משני הילדים להגיד מה הבעיה, לדעתם, ומה הם רוצים שיקרה.
  3. עזרו להם לבדוק אם הציפיות שלהם הגיוניות. למשל, “טל, נראה לך הוגן שרק את תשתמשי במחשב כל הזמן?”
  4. חשבו ביחד. עודדו אותם להציע גם את הרעיונות המטורפים ביותר לפתרון הבעיה – ואל תעירו על רעיונות שנשמעים מופרכים. זרקו כמה רעיונות משלכם, כתבו את כל הרעיונות ודרגו אותם.
  5. בתור התחלה, שאלו את הילדים אילו רעיונות לא יעבדו לדעתם. לאחר מכן, חפשו את הפתרון עם היתרונות הרבים ביותר והחסרונות המעטים ביותר. לדוגמה, “מישהו חושב שזה יכול לעבוד?”, “מה יכול להיות טוב בפתרון הזה? מה יכול להיות רע?”
  6. אם אינכם מגיעים לפתרון בניסיון הראשון, נסו שוב מאוחר יותר. תוכלו לבקש מהילדים לחשוב על רעיונות נוספים ביחד, או להיעזר באנשים אחרים שנתקלו באותן בעיות. כמו כן, אפשר לחפש רעיונות בספרי הורות ובאתרים ייעודיים.
  7. ברגע שכולם הסכימו על הגישה המועדפת, נסו ותראו איך זה עובד. אם המצב לא השתפר, התחילו את התהליך מחדש.

מתי לבקש עזרה

אם אתם עדים לרמות גבוהות של אלימות, הגיע הזמן לנקוט פעולה. המריבות הופכות לבעיה כשלא מטפלים בהן, כשתדירותן גבוהה או כשהן פוגעות במישהו. הן עלולות לגרום למצוקה בקרב ילדים ולהוביל לבעיות עתידיות במערכות יחסים. לעומת זאת, מערכות יחסים תומכות עם האחים, המשפחה והחברים עוזרות לילדים להתמודד עם התנסויות שליליות בהמשך החיים.

עצרו מיד מריבות שכוללות איומים, בריונות או אלימות גופנית, לפני שמישהו נפגע. אלימות גופנית אינה הפתרון לשום דבר, גם אם מדובר בוויכוחים או ריבים קטנים. ילדים קטנים נוקטים אלימות גופנית ב-3% בלבד מהמריבות.

חלק מהילדים, בעלי תסמינים של היפראקטיביות או הזנחה, פועלים בדרכים מסוכנות ומתקשים לנהל את התנהגותם. אם ילדיכם פועלים כך, מומלץ לפנות לאיש מקצוע המתמחה באבחון וטיפול בילדים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD).

אם אתם עצמכם מרגישים מוצפים או לחוצים מהמריבות, פנו לקבלת תמיכה. דברו עם בני המשפחה, חברים או הורים אחרים. אם אתם זקוקים לייעוץ מעמיק יותר, פנו לאיש מקצוע.

קל יותר לעקור את הבעיות מהשורש מאשר לתת לדפוס ההתנהגות להתפתח באין מפריע. אם אתם מודאגים מכך שילדכם מתנהג באלימות מילולית או גופנית, כדאי לדבר עם איש מקצוע.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.