מהו פסק זמן?
פסק זמן הוא שיטת התנהגות שיכולה לעזור כשילדכם מתנהג בצורה שאינה מקובלת. בשיטה זו אתם מרחיקים את הילד מפעילויות מעניינות ומונעים ממנו תשומת לב לזמן קצר. הדרך הטובה ביותר להשתמש בפסק זמן היא בשילוב עם שיטות התנהגות אחרות – למשל, עם מתן שבחים להתנהגות מקובלת.
איך זה עובד
פסק זמן הוא דרך רבת עוצמה שמאפשרת ללמד ילדים איזו התנהגות אינה מקובלת. אפילו ילדים צעירים מאוד יכולים להבין שכשהם מתנהגים שלא כראוי, הם מאבדים לזמן קצר את הזכות להיות בקרב אנשים אחרים ולהשתתף בפעילויות מעניינות. פסק הזמן מאפשר לילדכם לחשוב על מה שקרה, ומה עליו לשנות בפעם הבאה.
שיטת פסק הזמן עובדת היטב כשאתם וילדכם מבלים יחד בחמימות ובאהבה בדרך כלל, ולכן יעילה בשילוב עם השיטות החיוביות להקניית הרגלים ואווירה טובה בבית, כולל מתן חס ותשומת לב, וכדומה. אם התנהגותו של ילדכם או דברים אחרים בחייכם משפיעים על הזמן שאתם מבלים יחד, התייעצו עם רופא הילדים או עם מומחה אחר להתנהגות ילדים.
זמן חשיבה ופסק זמן
שיטת פסק הזמן נחלקת לשני סוגים: זמן חשיבה ופסק זמן.
זמן חשיבה
זמן חשיבה מתרחש כאשר אתם מרחיקים את ילדכם מהסיטואציה החברתית, אך לא מהמקום. לדוגמה, בפארק, תוכלו לבקש מהילד לשבת מתחת לעץ. בבית, תוכלו לבקש ממנו לשבת על כיסא ליד הקיר בחדר. זמן החשיבה הולך איתכם לאן שתלכו. תוכלו להשתמש בו בפארק, בסופרמרקט או בביקור אצל חבר. כשילדכם בזמן חשיבה, הוא יכול:
- להירגע ולהחזיר לעצמו את השליטה ברגשותיו
- לראות כיצד ילדים אחרים מתנהגים בצורה ראויה יותר
- לראות ילדים אחרים זוכים לתשומת לב על התנהגות חיובית
- להבין שהתנהגות שלילית לא תזכה אותו בתשומת לב.
אם ילדכם אינו מצליח לשבת באותו חדר, הוציאו אותו לפסק זמן בחדר אחר.
פסק זמן
פסק זמן מתרחש כאשר ילדכם הולך למקום שהוגדר מראש כאזור פסק זמן, כגון חדר פנוי או מסדרון, לאחר שהתנהג שלא כראוי. אזור פסק הזמן הוא בדרך כלל חדר בטוח ומשעמם, או חלל שאין בו צעצועים או משחקים.
השאירו את הדלת פתוחה אם עליכם לפקח על ילדכם במהלך פסק הזמן, אך אם הוא יוצא לפני שאתם מאשרים לו, אפשר לסגור את הדלת עד שפסק הזמן נגמר. כך תוכלו למנוע מלחמות ביניכם לבין ילדכם. כדאי לסגור את הדלת אם פסק הזמן גורם להתנהגות רועשת או אגרסיבית מאוד – מצד ילדכם או מצדכם. אחד מחסרונות השיטה הוא שכאשר אתם יוצאים מהבית, ובעיקר כשאתם נמצאים בפומבי, אין לכם גישה לאזור פסק הזמן.
הצגת שיטת פסק הזמן למשפחתכם
הנה כמה דברים שכדאי לחשוב עליהם לפני שאתם מתחילים להשתמש בשיטת פסק הזמן.
להישאר רגועים
ראשית, כשאתם משתמשים בשיטה, חשוב להישאר רגועים. אם אתם מגלים שאתם נלחצים, נסו לקחת כמה נשימות עמוקות כדי להרגיע את הגוף והנפש.
בן כמה הילד שלכם?
שיטת פסק הזמן יעילה לילדים בני שנתיים עד שמונה. בדרך כלל, ילדים בני פחות משנתיים אינם מוכנים לפסק זמן. במקום זאת, נסו לשבח את הפעוט כשהוא עושה משהו טוב. כמו כן, פעוטות מגיבים היטב להסחות דעת או לשינוי הסביבה למניעת התנהגות בלתי ראויה.
כשילדכם מגיע לגיל תשע, תוכלו להתחיל לחשוב ביחד על מגבלות וכללים. כך תעזרו לו ללמוד לנהל את התנהגותו שלו ככל שהוא גדל.
האם אפשר להתחיל עכשיו?
לפעמים ילדים מתחילים להתנהג באופן מאתגר כשהם עוברים שינוי משמעותי – לדוגמה, הולדתו של אח או אחות חדשים, מעבר דירה, כניסה למסגרת חינוכית, לגן או לבית הספר. תוכלו לבחור להשתמש בפסק זמן, או להמתין עד שילדכם יסתגל לשינויים. בכל מקרה, כדאי לשאול את ילדכם כיצד הוא מרגיש בנוגע לשינויים.
על איזו התנהגות אתם רוצים לעבוד?
חשבו מה הייתם רוצים לשנות בהתנהגותו של ילדכם – לדוגמה, אם הוא מרביץ או מקלל. זכרו שעדיף לשנות התנהגות אחת בכל פעם. כשההתנהגות שבחרתם כבר אינה מהווה בעיה, תוכלו לעבוד על התנהגות נוספת – למשל, השלכת צעצועים.
האם אתם רוצים להשתמש בזמן חשיבה, בפסק זמן או בשתיהן?
אפשר להשתמש בזמן חשיבה כשאתם במקום ציבורי, ובפסק זמן כשאתם בבית.
מה צריך להיות אורך פסק הזמן או זמן החשיבה?
פרקי הזמן הללו לא צריכים להיות ארוכים כדי להיות אפקטיביים. כלל האצבע הוא דקה אחת לכל שנת חיים של הילד, ועד חמש דקות. לדוגמה, ילד בן שלוש יישב בפסק זמן שלוש דקות לכל היותר, וילד בן חמש עד שמונה יישב חמש דקות לכל היותר. כוונו שעון מעורר כדי לעמוד בזמנים.
היכן יהיה אזור פסק הזמן?
כדאי לקיים את פסק הזמן במקום משעמם ובטוח, כמו המסדרון או חדר פנוי. ודאו שאין בו צעצועים, אך גם שהחדר אינו חשוך או מפחיד בשום צורה.
האם להזהיר את הילד לפני פסק הזמן?
לפני השימוש בפסק זמן תוכלו לתת לילדכם הזדמנות לתקן את התנהגותו, או להחליט שהתנהגות מסוימת, כגון מכות או נשיכות, תוביל לפסק זמן מיידי. אם אתם מחליטים להזהיר אותו מראש והתנהגותו אינה משתפרת, עמדו בהחלטתכם. אם לא, פסק הזמן לא יעבוד.
כיצד להסביר את השיטה?
כדאי לדבר עם ילדכם מראש ולהסביר לו איזו התנהגות תוביל אותו לפסק זמן, ומה בדיוק יקרה, ועדיף ששניכם תהיו רגועים. לדוגמה, ספרו לו היכן יישב בשקט ולכמה זמן. ענו על שאלותיו. אם אינכם בטוחים שילדכם הבין את הדברים, בקשו ממנו לחזור על מה שאמרתם. אם ילדכם צעיר יותר, תוכלו לתרגל את מה שיקרה בעזרת דובון או בובה, או אפילו מבוגר אחר.
שבעה טיפים לפסק זמן יעיל יותר
1. צמצמו את תשומת הלב במהלך פסק הזמן או זמן חשיבה
פסק זמן או זמן חשיבה הם פרקי זמן שבהם ילדכם אינו זוכה לתשומת לב. לכן, אל תדברו איתו ואל תביטו בו. המשיכו בענייניכם כאילו לא היה שם.
2. הישארו רגועים
אם אתם מאבדים שליטה, אתם “מזכים” את ילדכם במנה של תשומת לב שלילית, ועלולים להוביל לכך שילדכם ימשיך לחזור על ההתנהגות הבלתי מקובלת. לפעמים כדאי לקחת כמה נשימות עמוקות כדי להירגע.
3. נסו לבלות זמן מיוחד ביחד
קיימו בילוי מהנה ומשמח עם ילדכם. אפשר לבלות זמן מיוחד ביחד כשילדכם מתנהג היטב, ולשבח את התנהגותו הטובה. יצירת בילוי מיוחד עשויה להוות בעיה אם ילדכם פיתח דפוס של התנהגות שלילית, אך זכרו: ללא זמן זה, גם שיטת פסק הזמן תאבד מכוחה.
4. הקפידו על פרק זמן מוגדר וקצר
פסק הזמן וזמן החשיבה עוזרים לילדכם ללמוד שסוגי התנהגות שונים הם בלתי מקובלים. אך אם פרק הזמן ארוך מדי, הוא עשוי לשכוח מדוע הוא שם ולהתחיל לכעוס ולהתרגז. פסקי זמן קצרים שמתרחשים מיד אחרי ההתנהגות הבלתי מקובלת הם כלי למידה יעילים. כשאתם מקפידים על פרק זמן קצר, ילדכם יצטרך לחכות פחות כדי להראות לכם מה למד וכיצד הוא יכול להתנהג יפה.
5. כשזה נגמר, התחילו מחדש
כשפסק הזמן נגמר, התמקדו במשהו חיובי ונעים – למשל, “במה אתה רוצה לשחק עכשיו?” אל תזכירו לילדכם מה עשה לא בסדר – כמו “מעכשיו אתה לא מרביץ יותר לאחותך”. מיד לאחר סיום פסק הזמן, שבחו את ילדכם כשהוא מתנהג היטב.
6. התמידו
פסק הזמן עובד באופן הטוב ביותר כשילדכם יודע למה לצפות. עליו לדעת שאם הוא מתנהג באופן שאינו ראוי, הוא תמיד ייצא לפסק זמן או לזמן חשיבה. אם הוא יודע שלפעמים הוא יכול לחמוק מעונש, פסק הזמן או זמן החשיבה מאבדים מכוחם.
7. היו עקביים
אם יש לכם בן או בת זוג, חשוב ששניכם תשתמשו בשיטה באותו אופן עבור אותה התנהגות. פסק הזמן עובד היטב כשילדכם יודע למה לצפות משניכם. אם אתם מזהירים אותו, אך הוא אינו מפסיק את התנהגותו או מפסיק אותה רק ברגע האחרון, הוציאו אותו מיד לפסק זמן או לזמן חשיבה. אם אתם נותנים לו אזהרות רבות אך לעולם אינכם מקיימים את ההבטחה, ילדכם ילמד לא לקחת אתכם ברצינות.
ארבע בעיות נפוצות
1. הילד מסרב לצאת לפסק זמן
אם ילדכם צעיר, תוכלו לתת לו לבחור – לצאת לפסק זמן בעצמו, או שאתם תיקחו אותו. עד שיגדל, הוא כבר יתרגל לצאת בעצמו לפסק זמן או לזמן חשיבה.
2. הילד מתנהג בצורה מאתגרת במהלך פסק הזמן
אם התנהגותו של ילדכם נהיית מאתגרת כשאתם מכריזים על פסק זמן או זמן חשיבה, הזכירו לו שפסק הזמן מתחיל רק כשהוא שקט. אם, למשל, ילדכם מתחיל לצעוק ולצרוח לפני שפסק הזמן נגמר, תוכלו להתחיל את פרק הזמן מחדש.
3. הילד קם ללא הרף בזמן החשיבה
אם ילדכם מסרב להישאר בשקט ובלי תזוזה בזמן החשיבה, נסו להוציא אותו לפסק זמן בחדר אחר. פסק הזמן מאפשר לכם לסגור אחריכם את הדלת ולהעביר לו מסר ברור שאינכם נותנים לו תשומת לב.
4. “זה פשוט לא עובד”
אם לילדכם יש כוח רצון חזק מאוד, ייתכן שתתקשו מאוד להוציא אותו לפסק זמן. הרעיונות הבאים יכולים לעזור:
- בדקו מהי הסיבה להתנהגותו. התנהגות מאתגרת עשויה להיות דרך להפגנת כעס או קנאה. אם תעזרו לילדכם להתמודד עם הרגשות הללו, תוכלו לשנות את התנהגותו בקלות רבה יותר.
- שימו לב מתי ילדכם מתנהג יפה. הורים נמנעים לעיתים מלשבח את ילדם כשהוא מתנהג יפה, כיוון שהם לא רוצים להפריע לו ולהרוס את הרגע. כלומר, הילד מקבל תשומת לב רבה יותר על התנהגות רעה מאשר על התנהגות טובה. כשאתם משבחים את ההתנהגות הטובה בזמן אמת, אתם מגבירים את הסיכויים שתתרחש שוב.
- השתמשו בתוצאות. לדוגמה, אם ילדכם אינו מוכן לצאת לפסק זמן או לזמן מנוחה, אמרו משהו כמו, “רותם, צאי עכשיו לפסק זמן או שלא תצפי בטלוויזיה אחר הצהריים”.
- בלו ביחד עם ילדכם. תוכלו לצייר, לצבוע, לספר סיפורים או ללכת לפארק. לפעמים, התנהגות מאתגרת היא בעצם בקשת תשומת לב.
- בקשו עזרה. איש מקצוע – כמו יועץ או פסיכולוג – יוכל לעזור לכם להתמודד עם התנהגות מאתגרת באמת. בקשו עצה והפניה מרופא הילדים או מאחות טיפת חלב.
שיטת פסק זמן לילדים עם צרכים מיוחדים
שיטות פסק הזמן הן כלים יעילים עבור חלק מהילדים על הספקטרום האוטיסטי או לילדים עם עיכוב התפתחותי, שנעשים נסערים מאוד או מוצפים יתר על המידה. באזור פסק הזמן ילדכם מוצא מקום בטוח שבו יוכל להרגיע את עצמו. לאחר זמן קצר, 3-2 דקות, תוכלו להתחיל בפעילות מרגיעה ומהנה ביחד.
שימו לב
שיטות פסק הזמן אינן מומלצות לילדים אוטיסטים שנוטים להשתמש בהתנהגות אגרסיבית או פוגענית כלפי עצמם, כיוון שהן עלולות לחזק את ההתנהגות. חלק מהילדים האוטיסטים שאינם אוהבים מגע עם אחרים עשויים להתנהג שלא כראוי כדי להישלח לפסק זמן. במקרים כאלה, עדיף שלא להשתמש בשיטה. דברו עם רופא הילדים או המרפאה בעיסוק על דרכים אחרות לטיפול בהתנהגותו של הילד.
© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.
- בניית אתרים