התמודדות עם עודף משקל והשמנת יתר אצל בני נוער

משקל לא בריא, עודף משקל והשמנת יתר אצל בני נוער

אדם עם “עודף משקל” או “השמנת יתר” הוא אדם שיש לו כמות גדולה של שומן בגוף. השמנת יתר היא צורה חמורה יותר של עודף משקל. בני נוער נמצאים בסיכון גבוה לעלייה לא בריאה במשקל, לעודף משקל ולהשמנת יתר, כיוון שהם נוטים:

  • לעשות פחות פעילות גופנית
  • להימצא זמן רב יותר מול המסך
  • לאכול פחות מזון בריא ויותר מזון עתיר שומן וסוכר.

כהורים, אתם מכירים את ילדכם טוב יותר מכל אחד אחר. אם אתם חושבים שילדכם בוחר לאכול מזון לא בריא ואינו עושה מספיק פעילות גופנית מדי יום, טבעי שתחששו למשקלו. רופא המשפחה שלכם יוכל לבדוק אם המשקל של ילדכם בריא, ולדבר איתכם על מדד מסת הגוף (BMI) שלו, שמודד את גובהו לעומת משקלו.

אנשים צעירים עם עודף משקל נמצאים בסיכון מוגבר להפוך למבוגרים עם עודף משקל. נמצא קשר בין השמנת יתר בילדות ובבגרות לבין סיכונים בריאותיים חמורים, כולל סוכרת מסוג 2, מחלות לב ומחלות כלי דם אחרות, וכן סוגי סרטן שונים.

אינכם היחידים שחוששים למשקל הילד שלהם. סקר שנערך בישראל בשנת 2009 מצא כי 29% מהילדים בני שש היו בעלי עודף משקל או השמנת יתר, וכ-88% מהם הראו את אותם מדדים גם בגיל עשר.

לקבל עזרה מקצועית

אם ילדכם סובל מבעיית משקל, ניתן להיעזר ברופא הילדים או בתזונאית קלינית מורשית. אחד היתרונות בביקור אצל איש מקצוע כגון רופא או תזונאית הוא שילדכם יקבל את עצתם כ”נייטרלית” יותר משלכם.

אנשי המקצוע יכולים לעזור לבני נוער עם עודף משקל להגיע למשקל בריא יותר באמצעות התמקדות בהתנהגות ובאורח חיים בריאים, שתעזור לכם ולמשפחתכם לבסס אורח חיים בריא לטווח ארוך, ולהימנע מפיתוח הפרעות אכילה.

אנשי המקצוע עשויים להמליץ על תוכנית שמירה על המשקל לצעירים שעדיין צריכים לצמוח לגובה – כלומר, לשמור על משקל קבוע בעודו ממשיך לגבוה. במקרה של צעירים שסיימו לגבוה, יש לטפל במשקל העודף באמצעות אובדן משקל הדרגתי ובריא.

במקרים קיצוניים של השמנת יתר, איש המקצוע עשוי לבחון אפשרויות טיפול קליני אחרות, כגון טיפול תרופתי ואפילו ניתוח, על אף שזה נחשב לאפשרות אחרונה בהחלט ולביצועו ישנם קריטריונים מחמירים. אם האפשרויות הללו הוצעו לילדכם, יש לוודא שהם יטופלו בידי מומחים למשקל לבני נוער.

עזרה משפחתית לבני נוער עם בעיות משקל

אם רופא המשפחה או איש מקצוע אחר קובע שלילדכם יש בעיית משקל, אפשר לעשות דברים רבים כמשפחה כדי לעזור לו לחזור למשקל תקין. כדאי להתחיל באורח החיים המשפחתי. כשכל בני המשפחה אוכלים היטב ועושים מספיק פעילות גופנית, הם משמשים דוגמה טובה לילדכם, וגם מראים לו שהם תומכים בו ומעודדים אותו. הנה כמה עצות מעשיות לשינוי אורח החיים המשפחתי.

מזון וחטיפים בריאים

מלאו את המזווה והמקרר בפירות וירקות , ובארוחות מזינות ובריאות, כדי לתת לילדכם מגוון אפשרויות בריאות לבחירה כשהוא רעב. הכינו במקום נגיש ירקות ופירות שטופים וחתוכים, כך יגבר הסיכוי שהם אכן יאכלו.

כוונו אותו לאכול מזון בריא: נסו לסלק ג’אנק פוד, משקאות קלים וחטיפים מהבית. אם המזווה לא יכיל מזונות שאינכם מעוניינים שילדכם יאכל, יקל עליכם להשגיח על מה שהוא אוכל, ולא  תצטרכו לתפקד כל הזמן בתור “משטרת המזון”.

חשוב במיוחד לאכול ארוחת בוקר בריאה מדי בוקר, שתעזור לילדכם להרגיש מלא יותר לזמן רב יותר, כך שיזדקק פחות לחטיפים או למזונות עתירי שומן או סוכר וישמור בקלות רבה יותר על משקל תקין.  תוכלו להציע לו  דייסה, יוגורט עם גרנולה, שייק פירות על בסיס חלב, פרוסת לחם עם גבינה ועוד. כמו כן, כדאי לשבת לאכול ארוחות בריאות ביחד רוב ימי השבוע, כדי לעודד את ילדכם לאכול היטב.

מגבלות על זמן מסך

ככל שילדכם מבלה זמן רב יותר בישיבה מול מסכים כגון טלוויזיה, מחשבים, משחקי וידיאו, טאבלטים או טלפונים ניידים, כך הוא מבלה פחות בפעילות גופנית. ההמלצה של האיגוד לרפואת ילדים היא להגביל את זמן המסך ואת סוגי המדיה לילדים בכל גיל .

פעילות גופנית יומית

משרד הבריאות ויוזמת “לעתיד בריא 2020” ממליצים לילדים בני 5-18 לעסוק ב- 60 דקות לפחות של פעילות גופנית בינונית או נמרצת מדי יום. מומלץ מאוד לפנות זמן לפעילות גופנית משפחתית, שתעזור לילדכם להתחיל לזוז.

עודדו את ילדכם לאכול נכון ולעשות פעילויות גופניות בגיל ההתבגרות, כדי לעזור לו להימנע מעלייה לא בריאה במשקל. אורח חיים בריא בתקופה זו ירגיל אותו לשמור על אורח חיים בריא גם בעתיד.

לדבר עם בני נוער על סוגיות משקל

אם המשקל של ילדכם מהווה בעיה, הוא יצטרך את עזרתכם כדי לחזור למשקל תקין ולשמור על בריאות טובה יותר בעתיד. לא תמיד קל לדבר עם בני נוער על משקלם.

צעירים רבים מודעים מאוד למשקלם ומרגישים רע בגללו, וייתכן שהם אפילו סובלים מהצקות או מהטרדות. אמצעי התקשורת כוללים מסרים שליליים רבים בנוגע להשמנת יתר בילדות, שעלולים להחמיר עוד יותר את תחושתם של בני הנוער בנוגע לעצמם ולגופם. לכן, מומלץ לדבר עם ילדכם על סוגיות משקל ברגישות, בדאגה ובאהבה. חשוב מאוד שילדכם יחוש אהוב בדיוק כפי שהוא- עם עודף משקל או בלי. אם ילדכם ירגיש אהוב ומקובל על ידי משפחתו, ובייחוד הוריו, יש יותר סיכוי שהוא יצליח לאהוב ולקבל את עצמו ומכאן הדרך לשינוי המשקל תהיה קלה יותר.

אם אתם חוששים שהשיחה על המשקל תוביל ליצירת הפרעת אכילה, כדאי לדעת שהסיכוי לכך קטן מאוד.

אסטרטגיות לניהול השיחה

העלאת נושא המשקל תהיה קל יותר אם תשתמשו בכמה אסטרטגיות לתקשורת חיובית. קראו את המאמרים הקשבה פעילה ושיחות קשות לקבלת מידע נוסף. מומלץ לדבר על כך כששניכם שלווים ורגועים.

שפה חיובית ומועילה

אם מצאתם את הרגע הנכון להתחיל בשיחה, דברו בצורה כנה וברורה על המשקל של ילדכם ועל הצורך לעשות שינויים בריאותיים. ככל שיבין יותר, כך סביר יותר שיסכים לשינויים וישמור עליהם.

לדוגמה, אפשר להגיד, “שמתי לב שלאחרונה אתה רעב הרבה יותר מבעבר. אני חושש שאתה עלול להגיע למשקל לא בריא. אבל אני לא מומחה! אולי נלך יחד לרופא?”

בחרו היטב את המילים שבהם תשתמשו. רוב האנשים מרגישים שמושגים כמו “השמנת יתר” הם שליליים, פוגעים ולא מועילים. מומלץ להשתמש במושגים חיוביים יותר כמו “עודף משקל” ו”מעל המשקל הבריא”, שמתמקדים בבריאות ולא בדימוי גוף.

אל תדברו על דיאטה

אכילה מצומצמת וספירת קלוריות אינן שיטות טובות לפיתוח הרגלי אכילה טובים לטווח ארוך. עבור חלק מבני הנוער, הדיאטה עצמה עלולה להוות גורם סיכון לפיתוח הפרעות אכילה. לכן, נסו לדבר עם ילדכם על אכילה בריאה ולא על התחלת דיאטה. הימנעו מהערות בנוגע לצלחת של ילדכם המתבגר. הערות כמו: ״אתה בטוח שאתה רעב?״ או ״את כל זה אתה מתכוון לאכול?״ או ״ אכלת מספיק!״ עלולות לגרום לתוצאה הפוכה. ילדכם יתחיל לאכול בסתר או ‘יעשה דווקא’ נגדכם, ההורים, מתוך רצון למרוד.

כשבני נוער מרגישים טוב בנוגע לגופם, סביר יותר להניח שייהנו מהערכה עצמית ומבריאות נפשית טובות, וכן מגישה מאוזנת לאכילה ולפעילות גופנית. קראו את המאמר על היחסים בין בריאות לבין דימוי גוף.

גורמי סיכון לעלייה לא בריאה במשקל

כשהילדים הופכים לבני נוער, השינויים באורח החיים שלהם עלולים להציב אותם בסיכון לעלייה לא בריאה במשקל. לדוגמה, אנשים צעירים נוטים:

  • לעשות פחות פעילות גופנית, כולל פעילות גופנית אינטנסיבית
  • לעשות יותר פעילות “יושבנית” כמו מפגשי חברים, קריאה ושימוש במחשבים ובטלפונים
  • לאכול פחות מן המזונות הדרושים לשמירה על משקל בריא, כגון פירות, ירקות ומוצרי חלב דלי שומן
  • לאכול יותר מזון עתיר אנרגיה, ג’אנק פוד וחטיפים
  • לאכול מחוץ לבית יותר ולקבל החלטות לא מבוקרות שקשורות לאכילה.

אם אתם חושבים שילדכם או משפחתכם נמצאים בסיכון של אחד הגורמים הללו, חשבו כיצד תוכלו לשנות תחומים שונים בחייכם, ודברו עם רופא המשפחה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

מה לעשות כשילדכם המתבגר מתנהג בבריונות כלפי אחרים

כיצד מתבטאת בריונות בגיל ההתבגרות?

בריונות היא מה שקורה אם ילדכם מעליב, מפחיד, מאיים או פוגע במישהו או בחפציו של מישהו, בשמו הטוב או במצב החברתי שלו, בכוונה תחילה וללא הרף. לעתים קרובות קשה לזהות בריונות בגיל ההתבגרות, כיוון שלרוב היא פחות גופנית מאשר בריונות בקרב ילדים צעירים יותר.

ישנם כמה סוגים של בריונות, ובהם:

  • אלימות מילולית – למשל, להעליב, לאיים, ללעוג או ללגלג
  • בריונות מאחורי הגב – לדוגמה, “לעבוד” על מישהו בצורה מרושעת, להפיץ שמועות או לעודד חברים לבודד מישהו אחר
  • בריונות ברשת – להשתמש בטכנולוגיה כגון טלפונים ניידים או אינטרנט כדי לפגוע
  • אלימות גופנית – לדוגמה, לדחוף, להתקיל או להכות.

חומרת הבריונות משתנה מאוד, וכך גם השפעתה. מה שיכול להיות תוספת מבאסת ליום רע בבית הספר לילד אחד, עלול להיות הרסני לילד אחר. אף שרובם המכריע של מעשי הבריונות הוא מתון למדי (לדוגמה, הצקות לא נעימות ולא תקיפה או בידוד חברתי), כל מעשי הבריונות מכאיבים ופוגעים לקורבן. בריונות עלולה להיות מזיקה ואפילו הרסנית.

שיעורי הבריונות נוטים לרדת בגיל ההתבגרות, אך ישנה עלייה חדה בזמן המעבר לחטיבת הביניים.

סימנים לכך שילדכם מתנהג בבריונות

אם אתם חושדים שילדכם מתנהג בבריונות, חפשו את הסימנים הבאים. ילדכם עשוי:

  • לדבר על ילדים אחרים בבית הספר באופן אגרסיבי או שלילי
  • להחזיק כסף, צעצועים או דברים אחרים שאינם שייכים לו
  • לשמור על חשאיות בנוגע לאמצעי התקשורת שלו, כולל מחשבים
  • להחריג ילדים אחרים באופן עקבי מקבוצת החברים שלו.

אף אחד מהסימנים האלה אינו מצביע בוודאות על כך שילדכם נוהג בבריונות, אך כדאי לדבר איתו ולראות אם היו בעיות כלשהן במערכות היחסים עם ילדים אחרים בבית הספר. אפשר לקרוא עוד על בריונות בגיל ההתבגרות ועל בריונות ברשת.

מה לעשות: צעדים ראשונים

הצעד הראשון הוא להכיר בכך שילדכם מתנהג בבריונות כלפי אחרים. כדי לעשות זאת, תצטרכו לדבר איתו. עליו לדעת שאתם יודעים על מעשיו. הבהירו לו שההתנהגות הבריונית לעולם אינה מוצדקת, ללא קשר לנסיבות.

לא כל ההתנהגויות הבריוניות הן מכוונות. יש צעירים שמתנהגים בבריונות בלי להבין את גודל הנזק שהם גורמים. באופן כללי, סוג כזה של בריונות ייפסק אם תראו לילדכם שמה שהוא עושה הוא אסור או פוגע.

אמרו לו שאתם רוצים לעבוד איתו יחד כדי להפסיק את מעשי הבריונות. דברו איתו על הסיבות לכך שהוא מתנהג בבריונות, ודונו באפשרויות ובאסטרטגיות לשינוי המצב ביחד. ילדכם צריך לדעת שאתם מתייחסים לעניין ברצינות ומעודדים אותו לשנות את התנהגותו.

התפקיד שלכם

אתם מהווים דוגמה אישית לילדכם. השתמשו באינטראקציות יומיומיות עם אנשים אחרים כדי ללמד אותו לכבד אחרים, להיות אמפתי ואחראי. לדוגמה, הדגימו לו את ההתנהגות שאתם מעוניינים בה והראו לו כיצד להתנהג בכבוד ובדאגה כלפי אחרים – במשפחה, עם חברים, בקניות וכדומה.

ילדכם יכול ללמוד מכם כיצד להביע כעס או רגשות שליליים בדרכים בריאות ובונות. למשל, אם אתם כועסים, תוכלו להגיד משהו כמו, “אני ממש כועסת עכשיו. נוכל לדבר על זה מאוחר יותר, כשאירגע?”

אם נקלעתם לעימות עם ילדכם או עם מישהו אחר, זו הזדמנות טובה להראות לו כיצד אתם פותרים עימותים באופן קונסטרוקטיבי. לדוגמה, חשבו על האופן שבו אתם מגיבים כשהוא מפר את הכללים או מרגיז אתכם. השתמשו בהזדמנויות הללו כדי לדבר על מה שקרה ובקשו ממנו לחשוב על דרכים לפתרון המצב. כך תראו לו שאתם יכולים לדבר על רגשות במקום לפעול לפיהם.

האופן שבו אתם מתייחסים לילדיכם בבית יכול להשפיע על התנהגות בריונית. ילד שמפחד מהמבוגרים בחייו נוטה יותר להתנהג בבריונות כלפי אחרים כדי לקבל תחושת שליטה וכוח. מצד שני, ילד שהוריו הציבו בפניו מעט מדי גבולות עלול גם הוא להתנהג בבריונות. חשוב לשמור על איזון בין הורות נוקשה מדי להורות רגועה מדי.

גם האופן שבו ילדיכם מתייחסים זה לזה חשוב מאוד. בריונות בקרב אחים נפוצה למדי, ויש קשר ברור בינה לבין בריונות בבית הספר.

מערכות יחסים חיוביות בתוך המשפחה תורמות מאוד לחוסן הנפשי של ילדכם ולתחושת החיבור שלו לאנשים אחרים. הן מאפשרות לילדים להרגיש אהובים ומוגנים ולפתח הערכה עצמית. צעירים שנהנים ממערכות יחסים חיוביות עם הוריהם נוטים פחות להתמודד עם התנהגות בריונית. אפשר לקרוא עוד על בניית מערכות יחסים חיוביות ושמירה על קשר עם ילדכם.

מה לעשות אם מעשי הבריונות נמשכים

  • שתפו את צוות בית הספר. כל בתי הספר נדרשים להכין אסטרטגיות להתמודדות עם בריונות. סביר להניח ששיתוף הפעולה עם בית הספר הוא האסטרטגיה האפקטיבית ביותר.
  • דברו על החברים של ילדכם ועל השפעתם – הן עם הילד והן עם הצוות. לעתים, בריונות היא תוצאה של השפעה מצד אחרים.
  • נסו לחשוב מה עוד מתרחש בחייו של ילדכם. האם קרה משהו לאחרונה שגורם לו חרדה או פחד? הפגנת בריונות כלפי אחרים עשויה להיות דרך לשלוט ברגשות הללו.
  • חשבו אם הוא חשוף לעתים קרובות לוויכוחים, לעימותים או לבעיות במערכות יחסים בבית. חלק מהצעירים מפתחים דרכי תגובה והתמודדות בלתי הולמות עם לחץ, כשהם חשופים להתנהגות בריונית בבית. ייתכן שילדכם מחקה התנהגות שלילית של מבוגרים בסביבתו.
  • דברו על מצבים שהתרחשו בחיים או בטלוויזיה, כדי לבחון נושאים שונים מנקודת מבטם של אנשים אחרים. כך תעזרו לילדכם לפתח אמפתיה.
  • חשבו על האופן שבו אתם מטפלים במשמעת, וכיצד אתם פותרים בעיות במשפחה. יש צעירים שלומדים כי ניתן לטפל באירועים שליליים בדרכים פיזיות, במקום לדבר ולעבוד על פתרונות לבעיה. בפעם הבאה שילדכם יפגע בכם או יפר את הכללים, חשבו איתו ביחד על פתרון הבעיה. כך ילמד שיש לו שליטה על מצבים מסוימים, ושאתם מעריכים את דעותיו.
  • נסו לחשוב על התוכן שילדכם נחשף אליו. האם הוא חשוף לאלימות או לדימויים בלתי הולמים בטלוויזיה, במשחקי וידיאו או באינטרנט? צעירים שנחשפים לאלימות רבה מדי באמצעי התקשורת עלולים ללמוד שכך צריך להתנהג ולפתור בעיות.
  • חשבו על מיומנויות התקשורת של ילדכם. האם ילדכם משתמש בהתנהגות בריונית כדי להביע כעס או עצב? כדאי לדבר על כך איתו ועם יועץ בבית הספר. אפשרו לו ללמוד כיצד לפתור בעיות באמצעות תקשורת בריאה ופתוחה.
  • חשבו על המיומנויות החברתיות והרגשיות של ילדכם. האם הוא מתנהג בבריונות כלפי אחרים כיוון שאינו יודע כיצד ליצור קשר כראוי או כיצד למצוא חברים? כדאי לדבר על כך איתו ועם יועץ בבית הספר. קראו עוד במאמר על שינויים חברתיים ורגשיים בגיל ההתבגרות.

לפתח צעירים חיוביים ובעלי חוסן נפשי

הדגימו התנהגות מכבדת ודואגת, כדי לעזור לילדכם לבנות את המיומנויות הדרושות לפיתוח מערכות יחסים חיוביות ולהרגיש טוב כלפי עצמו. מיומנויות אלה כוללות:

  • מודעות ויכולת להתמודד עם רגשות
  • אמפתיה כלפי אחרים
  • היכולת להתמודד עם לחץ חברתי
  • כבוד כלפי אחרים
  • קבלת ההבדלים בין אנשים
  • היכולת להתמודד עם עימות
  • פתרון בעיות
  • קבלת החלטות טובה
  • כיצד לקבל את מה שהוא רוצה ללא בריונות.

חלק מהילדים יזדקקו לעזרה נוספת כדי לפתח את המיומנויות הללו. אם יש צורך, דברו עם היועץ בבית הספר של ילדכם, הפסיכולוג או רופא הילדים.

תמיכה ומשאבים

יש תוכניות, משאבים ואמצעי תמיכה רבים שיכולים לתמוך בכם ולהדריך את המשפחה. למשל:

  • בית הספר – אפשר לדבר עם המורים, המנהל, הפסיכולוג החינוכי, יועץ בית הספר או רכזת השכבה
  • תוכניות למניעת אלימות בבית הספר
  • מומחים כגון רופא המשפחה, פסיכולוג או יועץ
  • הורים אחרים שילדיהם היו מעורבים במעשי בריונות.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

להפוך לאבא: איך להתמודד עם השינוי הגדול

השינויים שמתרחשים בחייך כאב צעיר הם רבים ומגוונים. המאמר הבא מתייחס לכמה נקודות עיקריות שכדאי לחשוב עליהן בזמן שאתה מתרגל לתפקיד החדש.

להיות מעורב בטיפול בתינוק שזה עתה נולד

סביר להניח שבהתחלה תהיה קצת בהלם, אבל זכור שאפילו אבות טריים מצוידים ומוכנים לגמרי לאבהות. אבות יודעים לזהות ולהגיב לצורכי התינוק שזה עתה נולד בדיוק כמו אימהות, ומסוגלים לדאוג באותה מידה לילדים הגדולים יותר.

למעשה, הטיפול שלך בילד ייחודי לאבות. למשל, סביר להניח שדרך ההורות שלך שונה מזו של בת או בן הזוג. ההסתגלות לשני סגנונות ההורות עוזרים לתינוק ללמוד מיומנויות חברתיות. הנה כמה רעיונות שיעזרו לך להיות מעורב בטיפול בתינוק.

להתנסות בכל דבר

ייתכן שבימים הראשונים תחוש מעט “מחוץ לעניינים”, במיוחד אם בת הזוג שלך מניקה את התינוק ומתוקף כך גם מבלה איתו זמן רב. במקרה כזה, תוכל לקחת ממנה את התינוק לאחר שהיא מסיימת להניק ולבלות איתו זמן משותף וייחודי.

הלבשה, הרגעה, משחק, אמבטיה והחלפת חיתול – כל אלה הם דרכים מעולות ליצור קשר עם התינוק. בחלקם, כישורי הורות הם עניין של תרגול – ככל שתתנסה יותר, כך תשתפר בכל דבר.

להמשיך לנסות

אל תיכנע לדחף להחזיר את התינוק בחזרה לאמא שלו כשהמצב נהיה תובעני. זמן אחד על אחד עם התינוק יעזור לך לבנות ביטחון עצמי ומיומנויות.

לנסות להתמודד לבד לפעמים

בלה עם התינוק זמן אחד על אחד. הבילוי הזה חשוב במיוחד לפיתוח קשר חזק ומתמשך, וגם מועיל לבת הזוג, שזקוקה מאוד למנוחה.

להראות אהבה

הפגנת אהבה ותגובה לאיתותים של התינוק מובילות לשחרור כימיקל טבעי בשם נוירופפטיד למוחו של התינוק, שיש לו תפקיד חשוב בבניית הרגשות. מלבד העובדה שהוא גורם לתינוק להרגיש טוב, הוא בונה את הקשרים בין תאי העצב וממריץ את התפתחות המוח.

אפשר לחקות את הבעות פניו של התינוק – העוויות, הוצאת לשון, קולות וחיוכים. כל זה עוזר לחזק את הקשר והתקשורת בינך לבין התינוק.

לקשקש

כשאתה נמצא עם התינוק, נסה לדבר איתו על מה שאתה עושה. לדוגמה, “בוא נתלבש – הנה, נלבש חולצה”. השימוש בקול חם ומתנגן (דיבור תינוקי או מתיילד) עוזר לו להרגיש מסופק ומוגן.

עבור תינוקות, הדיבור הוא כמו מזון למוח. הוא עוזר להם לפתח מיומנויות שפה ותקשורת כבר מהרגע הראשון, והם אינם חייבים להבין את המילים כדי להרוויח ממנו.

לפנות זמן למשחק

התינוק שלך אמנם קטן, אבל אפשר לשחק איתו המון משחקים:

  • הנחת התינוק על הבטן כדי לשחק עוזרת להתפתחות השרירים והמוח. אם הוא לא אוהב את זה, נסה זאת לזמן קצר בלבד. תוכל לשכב לידו בזמן שהוא שוכב על הבטן, לדבר אליו ולשחק איתו.
  • קולות, מראות ותחושות שונים יעזרו לו לפתח מיומנויות בתחומים שונים. אפשר להציע לו צעצועים עם מרקמים מעניינים או מגוון קולות.
  • מילים, חרוזים וסיפורים עוזרים לפיתוח מיומנויות השפה והזיכרון. אפשר להתחיל בשירים מוכרים מפעם, כמו “לדוד משה הייתה חווה” או “עשר אצבעות לי יש”.
  • משחק “קוקו” יעזור לפתח את מיומנויות התקשורת והבעת הרגשות של התינוק.

נמצא כי יש קשר בין מעורבות אבהית גבוהה לבין מיומנויות חברתיות ואקדמיות טובות יותר אצל הילדים. אף פעם לא מאוחר מדי להיות מעורב!

לטפל בעצמכם ובמערכת היחסים

היוולדו של תינוק חדש משפיעה רבות עליכם ועל מערכת היחסים שלכם. רוב הזוגות שמים לב לכך שמערכת היחסים שלהם משתנה אחרי הולדת התינוק. בהתחלה הכל מאוד מרגש, ורוב הזוגות מרגישים קרובים יותר זה לזה, אך לאחר זמן מה הם מתחילים להרגיש עייפים, לחוצים ומותשים יותר מהטיפול התובעני בילד ובמטלות הבית.

לפעמים הם מגלים שהם חושבים אחרת בנוגע לחיי המשפחה או להורות עצמה.

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם השינויים האלה ולטפל במערכת היחסים היא לדבר עם בן/בת הזוג. למידע נוסף על הדרך לטפל בעצמכם ובמערכת היחסים שלכם, קראו את המאמרים הבאים:

יותר מ-15% מהנשים וכ-10% מהגברים מפתחים דיכאון אחרי לידה. למידע נוסף, קראו את המאמרים על דיכאון אחרי לידה אצל נשים ודיכאון אחרי לידה אצל גברים. אם אתה חושב שלך או לבן/בת הזוג יש דיכאון אחרי לידה, או שאתה חדש במצוקה, אפילו עם קלה, פנה לאיש מקצוע מוקדם ככל האפשר. אין סיבה להישאר עם התחושות האלה לבד.

להבין את השינוי במערכת היחסים המינית

הגעת התינוק יכולה לשנות את מערכת היחסים המינית עם בת הזוג. ייתכן שגם אתה וגם היא תרצו לחזור ולהרגיש קרובים, אך קיום יחסי מין עלול להיות מסובך במקצת בגלל עייפות, שינויים גופניים אחרי הלידה, שינויים בהרגשה המינית של בת הזוג או דיכאון אחרי לידה.

רוב הזוגות מצליחים להחזיר את מערכת היחסים המינית שלהם למסלול. הנה כמה רעיונות שיעזרו לכך:

  • התאזר בסבלנות. שניכם עוברים שינויים עצומים. חשוב שתרגיע את בת הזוג ותנסה להבין את רגשותיה. לעתים קרובות מייעצים לזוגות להמתין עד לסיום משכב הלידה, שישה שבועות אחרי הלידה, לפני שהם חוזרים לפעילות מינית. עם זאת, כל אחד שונה מהאחר, ויש אימהות שזקוקות לזמן רב יותר.
  • מצא דרכים אחרות להביע אינטימיות. נסה להפגין אהבה בנשיקות ובחיבוקים יותר מהרגיל, החזיקו ידיים, עשה לה מסאז’ או היכנסו יחד לאמבטיה. עשו כל מה שיגרום לשניכם ליהנות ביחד, להרגיש קרובים ומחוברים.
  • הגיע הזמן להפשיל שרוולים. היה מעורב בטיפול בתינוק או בעבודות הבית, כדי לתת לבת הזוג שלך זמן להחלים ולנוח.

אלה נושאים שעשויים להיות קשים לשיחה. אם קשה לכם לדבר עליהם, כדאי לפנות לטיפול משותף.

הורות בצוות

הורות בצוות משמעה לעבוד על ערכים הוריים משותפים, לקבל החלטות ביחד, לפתור בעיות בצורה בונה ולסיים עימותים ברוגע. לעבודת צוות הורית יש כמה יתרונות:

  • כשאתה ובן/בת הזוג מתמודדים עם האתגרים והתגמולים של ההורות ביחד, אתם חזקים ומצוידים טוב יותר לקבל כל החלטה קשה שצריך.
  • הילדים לומדים כיצד להתנהג כשהם צופים בכם מתקשרים זה עם זה. כשאתם נתקלים באתגרים, פותרים בעיות ומתמודדים עם עימותים בצורה חיובית ושיתופית, אתם מדגימים להם התנהגות טובה ורצויה.
  • תחושת הביטחון והרווחה של ילדים קשורה בקשר הדוק לאופן שבו הוריהם מתנהגים זה לזה. כשהתינוק רואה או חש אתכם מדברים ועובדים היטב ביחד, הוא מרגיש מוגן ובטוח.

בימים הראשון, הדבר החשוב ביותר הוא לשמור על רגשות חיוביים ותומכים זה כלפי זה, בזמן שאתם לומדים יחד איך להיות הורים. הנה כמה טיפים חשובים:

  • הקשב לדאגות ולחששות של בת הזוג. לעתים קרובות, אימהות אומרות שהן מאוד מעריכות את ההזדמנות לחלוק ולשתף חוויות כשהן מתרחשות – לטובה ולרעה – עם מישהו שבאמת אכפת לו.
  • היה מוכן להיכנס לפעולה כשיש צורך, כדי שבת הזוג תוכל לצאת להפסקה.
  • גבו אחד את השני לפני הילדים, ודברו על הדברים שאינכם מסכימים עליהם כשהם אינם בסביבה.
  • יש לך עצה לא רצויה? שמור אותה לעצמך. לפעמים בת הזוג רק רוצה לפרוק מתחים ולדבר עם מאזין אכפתי.
  • פנו זמן קבוע לדבר על רעיונות ולהתמודד עם בעיות – עדיף כששניכם רגועים ולאחר מנוחה.

למידע נוסף, קראו את המאמרים על חשיבותה של עבודת צוות, לגבות זה את זה, להתמודד עם עימותים, ולפתור בעיות ביחד.

להבין מהם התפקידים החדשים

חשוב שזוגות ידונו בתפקידיהם החדשים בתוך הבית ומחוצה לו. לדוגמה, אם האב רוצה להשתתף מאוד בגידול ילדיו, סביר להניח שלא ישמח לעבוד 50 שעות בשבוע. באופן דומה, לא בריא לאם להיות בבית כל הזמן אם עבודתה חשובה לה והיא אומללה בלעדיה.

הנה כמה נקודות התחלה לפתיחת שיחה בנושא:

  • מה צריך לעשות? הכינו רשימה של הדרישות והצרכים המשפחתיים, בין אם מדובר על לטפל בתינוק, לעשות קניות וכביסה, לבשל, לשטוף כלים או להרוויח משכורת. כך תוכלו להתחיל לתכנן מי יעשה מה.
  • כמה כל אחד מכם רוצה או צריך לעבוד? התבוננו בשאלה זו גם מבחינה אובייקטיבית (מי מרוויח יותר?) וגם מבחינה סובייקטיבית (האם מישהו מכם רוצה יותר להישאר עם התינוק בבית?).
  • לכמה כסף אנחנו זקוקים? הכינו תקציב משפחתי שיעזור לכם להחליט אם אחד מכם או שניכם יכולים להרשות לעצמכם לקצץ באחוזי המשרה כדי לבלות זמן רב יותר בבית, אם זה מה שאתם רוצים לעשות.
  • למי יש משרה גמישה יותר? ייתכן שתגלו שאחד המעסיקים ידידותי יותר למשפחות מאשר השני. זהו הבדל משמעותי בזמן החזרה לעבודה.
  • מה יגרום לכם אושר? מחקרים מראים כי לא משנה מי לוקח את התפקידים בבית או בחוץ, כל עוד שני הצדדים מרגישים שמחים ומסופקים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

הורים: התמודדות עם עימותים

מהו עימות?

עימות יכול לנבוע מחוסר הסכמה קטן בתוך המשפחה, דרך ויכוחים, ועד מריבות פיזיות. עימותים יכולים להתבטא גם בשתיקות לא נוחות, בכעס ובעוינות. לפעמים אפשר לפתור במהירות בעיות שמובילות לעימותים. במקרים אחרים, קשה להגיע לפתרון.

עימותים בחיי המשפחה

עימותים קורים בכל משפחה – זה נורמלי. האופן שבו העימותים משפיעים על הילדים תלויים באינטנסיביות שלהם, בתדירות התרחשותם וכיצד אתם פותרים אותם. ניהול עימותים קונסטרוקטיבי חשוב לילדים, למערכת היחסים ולרווחת המשפחה כולה.

מתי העימות מועיל

ילדים אינם נולדים עם ההבנה כיצד להתמודד עם עימותים, ולכן החשיפה לוויכוחים פה ושם לא תזיק להם – אם תתמודדו איתם היטב.

למעשה, כשהילדים רואים אתכם עובדים במשותף על ניהול עימותים, הם לומדים כישורי חיים חשובים. לדוגמה, העבודה המשותפת על מציאת פתרון לחילוקי הדעות ביניכם מראה לילדיכם כיצד לשאת ולתת ולפתור בעיות בצורה אפקטיבית, וגם מלמדת אותם שחילוקי דעות ועימותים בין אנשים הם חלק טבעי מהחיים.

מלבד זאת, חשוב להראות לילדים שאתם יכולים למצוא פתרונות לבעיה, ולהסביר להם כיצד הגעתם לפתרון במקרה של חוסר הסכמה.

כשהעימות ביניכם הופך לבעיה

עימות הופך לבעיה כאשר ההורים רבים הרבה ואינם פותרים את חילוקי הדעות ביניהם. עימותים לא בריאים משפיעים לרעה על הילדים, בין אם ההורים ביחד או פרודים.

ככל שההורים מתווכחים יותר, כך גדלה ההשפעה על הילדים. עימותים חריפים ותדירים יכולים להוביל לעלייה בסיכון לפיתוח בעיות רגשיות, התנהגותיות וחברתיות. הילדים נוטים יותר להמרות את פי המבוגרים ולהתמודד עם בעיות כגון דיכאון, תוקפנות וביצועים נמוכים בבית הספר.

העימותים מזיקים במיוחד אם הם כוללים התעללות, איומים או ויכוחים על הילד בפני הילד עצמו. אלימות גופנית, כגון דחיפות או מכות בין בני זוג, מזיקה אף יותר לילדים. ילדים שגדלים בקרבת אלימות גופנית נוטים יותר לחוות בעיות אישיות וחברתיות כמבוגרים.

טיפים להתמודדות עם עימותים

לא לפני הילדים

  • אל תתווכחו כשילדיכם נוכחים.
  • קיימו את הוויכוחים החריפים בדלתיים סגורות.
  • פנו זמן לדון בבעיות כשהילדים אינם נמצאים לידכם – למשל, אחרי שהם הולכים לישון, כשהם בבית הספר או מבקרים אצל סבא וסבתא.

הראו לילדים כיצד אתם פותרים בעיות בצורה קונסטרוקטיבית

  • דברו בתורות.
  • היו מנומסים.
  • נסו להבין את רגשות בני הזוג או את נקודת מבטם. לא חייבים להתווכח, אך אפשר לנסות להבין מאיזו פוזיציה מגיעים בן או בת הזוג.
  • ספרו מה אתם מרגישים.
  • ·נסו להקשיב לצדדים החיוביים במסר של בן או בת הזוג.
  • חשבו על פתרונות אפשריים ביחד.

שמרו על מערכת יחסים טובה עם הילדים

  • גם אם יש לכם בעיה עם בן או בת הזוג, התמקדו בשמירה על מערכת יחסים טובה עם הילדים.
  • עשו איתם דברים מהנים.
  • אמרו להם כשהם עושים משהו לטעמכם.
  • תנו להם חיבוק והראו חיבה.
  • דברו עם ילדיכם על הדברים שמעניינים אותם, על מה שהם עושים וכיצד הם מרגישים.
  • כשאפשר, עצרו את מעשיכם כדי שתוכלו לעזור, להקשיב ולדבר עם ילדיכם.

הסבירו לילדים שהם לא קשורים לבעיה

  • אמרו לילדיכם שהבעיות שלכם כזוג אינן קשורות אליהם ושאתם, המבוגרים, עובדים על המצב.
  • הסבירו להם שאתם מנסים למצוא פתרון.
  • המשיכו לבלות איתם והזכירו להם שאתם אוהבים אותם.
  • עודדו את בן או בת הזוג לשמור על מערכת יחסים טובה עם הילדים.
  • אתם לא חייבים לספר לילדיכם מה בדיוק הבעיה. יש בעיות שנועדו לאוזני המבוגרים בלבד.
  • אל תערבו את הילדים בדיון ואל תנסו לשכנע אותם בצדקתכם לעומת דעת בן או בת הזוג

אם אתם במערכת יחסים שכוללת אלימות במשפחה, התקשרו לקו סיוע, פנו לקבלת עזרה ועשו כל מה שצריך כדי להבטיח את שלומכם ושלום ילדיכם.

כיצד ילדים מושפעים מעימותים בין ההורים

יש ילדים שמתמודדים עם עימותים טוב יותר מאחרים. ההבדל הוא בגורמים כגון מזגו של הילד וגילו, וכן סוג העימות ומידת התדירות שלו.

ילדים צעירים יותר נוטים יותר להראות שהם מוטרדים מכך. הם עשויים לבטא את הלחץ שלהם באמצעות התקפי זעם או התנהגות מאתגרת.

ילדים גדולים יותר עשויים לחוות בעיות כגון דיכאון, דאגות, הערכה עצמית וביטחון עצמי נמוכים.

לעיתים, גם המגדר מוביל להבדלים באופן ההתמודדות של ילדים. בנים נוטים יותר להרגיש מאוימים מהוויכוחים בין הוריהם, ולהגיב בהתנהגות מאתגרת, מרד או תוקפנות. בנות נוטות להאשים את עצמן ולהתכנס בתוך עצמן.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

כשהילד לא מצליח להתאקלם במסגרת הטיפולית או החינוכית

מדוע חשוב לחלוק מידע

אם אתם רוצים לעזור לילדכם להתאקלם במסגרת החינוכית (גן, מעון או מטפלת) שאליה הוא הולך, חשוב לחלוק מידע עם הצוות שמטפל בילד.

לעיתים קרובות תצטרכו לספק מידע כשתרשמו את ילדכם למסגרת, אך מותר ואף רצוי להזכיר לצוות גם מאוחר יותר. לדוגמה, “יוחאי לא אוהב להתכסות בשמיכה כשהוא הולך לישון צהריים”. סביר להניח שילדכם ירגיש נינוח ויירגע בקלות רבה יותר אם הצוות שמטפל בו יידע למה הוא זקוק.

דברו עם הצוות בתחילת היום ובסופו כדי לדעת כיצד הוא מתמודד עם המסגרת החינוכית החדשה. לדוגמה, דברו על:

  • תיעוד ההתקדמות של ילדכם והאם הצוות יידע אתכם כיצד הוא מתקדם
  • האם מותר לכם להתקשר במהלך היום כדי לבדוק איך הוא מסתדר
  • האם הוא ישן במהלך היום ומה הוא אוכל
  • איך נראה לצוות שילדכם מרגיש בגן ואם הוא מסתדר עם ילדים אחרים
  • אילו פעילויות הוא אוהב (כדי שתוכלו לנסות אותן בבית).

אם הזמן בתחילת ובסוף היום עמוס מכדי לשוחח, השאירו פתק לגננת המובילה או ערכו שיחת טלפון קצרה במהלך היום. ייתכן שזה ידרוש מכם זמן מה בהתחלה, עד שתלמדו להכיר זה את זה.

מומלץ לשתף את הצוות במה שמתרחש בבית וכיצד ילדכם מרגיש. לדוגמה, יכול להיות שהוא מתרגש מטיול לספארי, או עצוב ואינו ישן היטב כי אימא נסעה לחו”ל מטעם העבודה. צוות שיודע על דברים כאלה יכול לעזור לו להתמודד עם העליות והירידות בחיים.

בשבועות הראשונים של ילדכם במסגרת החדשה, תוכלו להתקשר לגן במהלך היום כדי להירגע ולדעת כיצד הוא מסתדר. רוב אנשי הצוות במסגרות החינוכיות מקבלים את הטלפונים האלה בהבנה.

מה לעשות כשלילדכם לוקח זמן רב להתאקלם

ייתכן שילדכם ייכנס בשמחה למסגרת החדשה בתוך כמה ימים או שבועות. יש ילדים שלוקח להם זמן רב יותר, והוריהם ממשיכים להיתקל בקשיי פרידה גם אחרי השבועות הראשונים. אחרים נרגעים בהתחלה ומפגינים קשיי פרידה מאוחר יותר – לעיתים קרובות, אחרי שהחידוש בסביבה החדשה פג.

בכל מצב, עדיף שאתם עצמכם תישארו רגועים, תנו לילדכם להביע את רגשותיו והקשיבו למה שהוא אומר.

האם ילדכם מפגין סימנים של חרדת נטישה? אם כן, ייתכן שהוא זקוק לזמן נוסף כדי להתרגל. ספרו לצוות מה קורה כדי שתוכלו לעבוד יחד ולפתח שיטות להרגיע אותו שנוחות לכם ולצוות. מנהלת הגן תוכל להציע כמה רעיונות שעזרו לילדים אחרים בעבר. גם אם זה קשה, נסו להישאר חיוביים בעניין המעבר של ילדכם למסגרת החינוכית.

לפעמים, המסגרת פשוט אינה מתאימה לו. יכול להיות שהוא מפחד מהגננת או מהמקום עצמו, או שההתקדמות שלו נעצרת ולעיתים אף חוזרת לאחור. אולי כדאי לשקול מציאת מסגרת חינוכית אחרת או גן אחר.

אם אינכם יודעים מדוע ילדכם לא נרגע וחושבים שהבעיה גדולה יותר מאשר המסגרת עצמה, כדאי לפנות לעזרה מקצועית. אחות טיפת חלב ורופא הילדים יכולים לעזור או להפנות אתכם למקום המתאים.

טיפים לפרידה מההורים

לפעמים ילדכם יתקשה להיפרד גם אם תכינו אותו באופן הטוב ביותר. יכול להיות שיהיה עצוב ויתחיל לבכות. כדי לעזור לו, הכירו ברגשותיו, הציעו ותנו לו מילים שיעזרו לו להביע את עצמו ונחמו אותו.

נסו את הדברים הבאים:

  • דברו על הפעילות שתעשו אחר הצהריים, כשתגיעו הביתה, למשל לשחק בגינה או לקרוא סיפור.
  • בססו שגרת פרידה, למשל שלוש נשיקות וחיבוק-דב, לתת כִּיף, לנופף דרך החלון או משהו אחר בעל משמעות לילדכם.
  • אמרו לו שאתם או מבוגר אחר שהוא מכיר תבואו לקחת אותו בשעה מסוימת, או אחרי אירוע שהוא מכיר, למשל שנת הצהריים או ארוחת ארבע.
  • היפרדו בקצרה. אחרי שגרת הפרידה, אמרו לו שלום בקצרה וצאו מהגן. אם תישארו בסביבה כדי לנחם את ילדכם, אתם עלולים להחמיר את המצב.
  • תנו לגננת או למטפלת להוליך אותו בעדינות הרחק מכם, לעבר פעילות שהוא נהנה ממנה, למשל לשחק במכוניות או בבצק.

אם אתם לחוצים מכך שילדכם עצוב או מוטרד, התקשרו לגן כחצי שעה אחרי שאתם הולכים ובדקו מה שלומו. רוב הילדים מפסיקים לבכות זמן קצר אחרי שאימא או אבא הולכים.

אם דעתו של ילדכם מוסחת כשאתם הולכים, ייתכן שתתפתו לברוח בלי שישים לב. פעולה כזו עלולה להוביל לכך שיהיה מוטרד ועצוב אף יותר. הוא יבין שהלכתם ושהוא לא קיבל הזדמנות להיפרד, מה שעלול להגביר את הקושי והחרדה בפרידות מכם. עדיף להודיע לו שאתם הולכים, ולהבטיח שתחזרו מאוחר יותר, גם אם הוא מגיב לכך בבכי.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

הורות ‘במשרה חלקית’ והורות מרחוק

הורות ‘במשרה חלקית’

אחרי הפרידה מבן או בת הזוג, ייתכן שלא תפגשו את ילדכם לעיתים קרובות – לדוגמה, סוף שבוע אחד או שניים בחודש, או רק בימי חופש מבית הספר. מצב זה עלול להקשות עליכם לשמור על מערכת יחסים קרובה עם הילד. אתם עשויים להרגיש שאינכם מעורבים בחיי היומיום שלו, כמו להשכיב אותו לישון בלילה או לפגוש את חבריו.

עם זאת, הטיפול בילדכם במשרה חלקית אינו הופך אתכם להורים חלקיים. העובדה שאינכם נמצאים עם ילדכם כל יום אינה אומרת שעליכם להתנתק ממנו. תוכלו להישאר מעורבים בחייו גם אם אינכם גרים איתו. נסו, למשל, להגיע לאירועים מיוחדים בבית הספר או בחוג הספורט, שחשובים לו מאוד. שמירה על קשר חיובי ביניכם תשפר מאוד את בריאותו ואת האושר שלו. כשאתם נפגשים עם ילדכם, אינכם חייבים לצאת למקומות יקרים או לקנות את הצעצועים החדשים ביותר. איכות הזמן שתבלו איתו היא הדבר החשוב מכל.

מה לעשות כשילדכם מבקר אצלכם

העצות הבאות יעזרו לילדכם להרגיש רצוי ומקובל בביתכם.

הפכו את הדירה שלכם לבית

ילדים נוטים להסתגל במהירות רבה, אך הם גם זקוקים ליציבות. אם עברתם לדירה חדשה, חשוב שלילדכם יהיה בה מקום משלו. האפשרות הטובה ביותר היא חדר משלו.

אם אין אפשרות כזו, הקדישו לו מיטה משלו, לוח מיוחד או מקום לאחסן את חפציו. תלו תמונות של ילדכם על הקיר או הצמידו את תמונותיו למקרר. כך יוכל להרגיש שיש לו חלק חשוב בבית, גם אם הוא חולק אותו עם אחרים.

שאלו אותו מה הוא רוצה שיהיה לו בביתכם. צאו איתו לבחור רהיטים לחדרו או לקנות ביגוד תחתון, בגדים, צעצועים או ספרים שיישארו אצלכם בבית.

התכוננו לביקור

ערבו את ילדכם בתוכניות הביקור בביתכם לפני שהוא מגיע, כדי שירגיש מעורב ובשליטה. תוכלו לבדוק עם ילדכם מה ירצה לעשות במפגש הבא. תעדו לעצמכם את הדברים שהבטחתם לעשות איתו.

מומלץ להתקשר, לשלוח הודעת סמס או דוא”ל לבן או בת הזוג לשעבר יום או יומיים לפני הביקור, כדי לאשר את המקום ואת זמני המעבר ביניכם ולמנוע עימותים. כמו כן, זו הזדמנות טובה להזכיר לילדכם דברים מיוחדים שעליו להביא לביתכם.

לעזור לילדכם להתאקלם

תנו לילדכם מעט זמן להתאקלם ולהתרגל לביתכם החדש. שלבו אותו בפעילויות המשפחתיות – למשל, הזמינו יחד פיצה ודברו על מעשיו מאז שנפגשתם לאחרונה.

בלו עם ילדכם

כשילדכם נמצא בבית, נסו להיות נוכחים בכל הפעילויות, למשל בארוחות, בזמן המשחק, בעזרה עם שיעורי הבית, הורדה ואיסוף מבית הספר וכדומה.

כמו כן, חשוב שתבלו איתו מעט זמן לבדכם: שוחחו איתו והתעדכנו במה שמתרחש בחייו, דברו על חששותיו, אם ישנם, קראו ספרים, בשלו יחד או שחקו משחקים כיפיים.כך, כשיגיע הזמן לעבור לבית השני, הוא ירגיש שהיה ביניכם חיבור אמיתי ושהוא חשוב לכם.

בססו מסורות משלכם

אינכם חייבים להשתמש באותו סגנון הורות שבו משתמשים בן או בת הזוג לשעבר. למעשה, כולכם תוכלו ליהנות מיצירת שגרות משפחתיות חדשות ביחד. שגרות מיוחדות יכולות לכלול, למשל, ערב אחד שבו אתם וילדכם מבשלים יחד את ארוחת הערב, יציאה מיוחדת לבית קפה כדי לשתות שוקו חם או קריאת סיפור לפני השינה.

הורות מרחוק

אם אינכם גרים ליד ילדכם או פוגשים אותו לעיתים קרובות, חשוב לשמור על קשר גם כשאינו נמצא איתכם. השמירה על קשר מאותתת לו שהוא חשוב לכם. מומלץ להיות מעודכנים בחיי היומיום שלו, בתחומי העניין המשתנים, התחביבים, החברויות והדברים שאינו מחבב, וגם בהחלטות שהוא מקבל ככל שהוא מתבגר.

העצות הבאות יעזרו לכם לשמור על קשר:

  • תנו לילדכם את מספר הטלפון שלכם ואמרו לו שהוא מוזמן להתקשר מתי שירצה. התקשרו בעצמכם בזמנים קבועים, או השתמשו בשיחות וידיאו. אפשר לקרוא סיפור לילה טוב דרך מצלמת רשת.
  • השתמשו בהודעות סמס כדי לשמור על קשר.
  • שלחו דוא”ל, תמונות או קישורים לדברים ששניכם מתעניינים בהם, כמו תוצאות של משחקי ספורט או ביקורות על סרטים בקולנוע.
  • שלחו מכתבים או גלויות. ילדים ממש אוהבים לקבל דואר.
  • החזיקו יומן ורשמו בו תאריכים חשובים שבהם כדאי להתקשר לילדכם – למשל, היום האחרון של המחצית, ערב הענקת פרסים בבית הספר או תחרויות ספורט חשובות.

מה לעשות אם ילדכם אינו רוצה לבלות איתכם

לפעמים ילדכם לא יהיה מעוניין לבוא ולבלות איתכם -אולי כי הוא מרגיש קרוע בין הוריו ואינו רוצה לבחור, או מוטרד בגלל המריבות ביניכם לבין בן או בת הזוג לשעבר. אם יש לכם בן או בת זוג חדשים, ייתכן שאינו חש איתם בנוח עדיין, ואם הוא בגיל ההתבגרות, יכול להיות שפשוט אינו רוצה להתרחק מחבריו.

העצות הבאות עשויות לעזור:

  • קודם כל, כבדו את רצונו של ילדכם, ואז עבדו על כך בהדרגה. אמרו לו שאתם אוהבים אותו ושתשמחו לראותו כשיהיה מוכן.
  • נסו לשמור על קשר בדרכים אחרות, כגון שיחות טלפון, מכתבים, הודעות סמס או דוא”ל.
  • נסו ביקורים קצרים יותר. אם ילדכם אינו רוצה לישון בביתכם, יכול להיות שישמח לבלות איתכם אחר הצהריים, ללכת ליום של כיף ביחד, או פשוט לצאת איתכם לשעה קלה. בהדרגה, תוכלו לחזור למצב שבו יישאר בביתכם.
  • אם ילדכם גדול יותר ומעוניין להישאר אצל חבר ללילה במקום אצלכם, אפשר להזמין גם את החבר לביתכם.

איך לדבר עם בני זוג וילדים חורגים

אם מצאתם בן או בת זוג חדשים, יכול להיות שאתם חשים אשמה או עצב על כך שאתם מבלים איתם ועם הילדים החורגים זמן רב יותר מאשר עם ילדיכם.

כשהילד שלכם מגיע לבקר, יכול להיות שבן או בת הזוג החדשים וילדיכם המשותפים או החורגים ייפגעו או יקנאו בתשומת הלב שהוא מקבל. זה טבעי.

ספרו כיצד אתם מרגישים בנוגע לאחריות שלכם כלפי הילד. כדאי לדבר עם בני הזוג החדשים ועם המשפחה לפני שילדכם מגיע לביקור, ואולי אפילו לקבל מהם כמה רעיונות שיעזרו לכם להעביר את הביקור בשלום.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לתמוך באחים לילדים עם צרכים מיוחדים

כיצד לתמוך בילד עם התפתחות תקינה

ללא קשר לרגשותיו של ילדכם בנוגע לאחיו או לאחותו המתמודדים עם צרכים מיוחדים, גם הוא צריך להרגיש שהוא חשוב לכם בדיוק באותה מידה – שאתם אוהבים אותו ושאכפת לכם ממה שקורה בחייו.

כך תוכלו לתמוך בילד עם התפתחות תקינה:

  • דברו על רגשותיו
  • בלו זמן ביחד
  • עבדו יחד על פתרון בעיות
  • עזרו לילדכם ליצור קשר עם אחרים
  • דברו על תגובות הסביבה לצרכים המיוחדים
  • חשבו עם ילדכם על תגובה או משפט תגובה בו הוא יכול להשתמש באופן ספונטאני כאשר הוא מספר לחבריו על האח עם הצרכים המיוחדים, או נשאל עליו

לדבר על רגשות

עודדו את ילדכם לספר לכם על מחשבותיו ורגשותיו, והקשיבו לו בלי שיפוטיות או האשמה, כדי להעביר לו את המסר שמותר לו להרגיש כל דבר. אמרו לו, לדוגמה, “אני מבינה שאתה עצוב כשדנית מושכת לך בשיער”.

ילדכם עשוי לשאול שאלות כמו, “זה באשמתי?”, “זה יעבור?” או “אני עלול להידבק?” מומלץ לענות על שאלותיו בצורה כנה ככל האפשר ובשפה שמתאימה לגילו. כמו כן, כדאי ליידע אותו מה צפוי לקרות לאחיו, ולשמור על גישה חיובית ומציאותית. לדוגמה, “לנעמי יש שיתוק מוחין. זה אומר שהשרירים ברגליים שלה לא עובדים כמו שצריך. היא צריכה להשתמש כרגע בכיסא גלגלים, אבל היא עושה פיזיותרפיה כדי שהרגליים שלה יעבדו טוב יותר”.

שאלו את ילדכם מה הוא חושב שאחיו או אחותו שמתמודדים עם צרכים מיוחדים עשויים לחשוב, להרגיש ולהתנהג בעצמם. כך תעזרו לו להבין כיצד אחיו או אחותו רואים את העולם. לדוגמה, “אני יודעת שארי לא משתמש במילים, אבל הוא אוהב לשחק איתך בסמי הכבאי”.

לדבר על הרגשות שלכם

נסו לתאר במילים את המחשבות והרגשות שלכם – גם הטובים וגם הפחות טובים – כדי להציב דוגמה טובה לכל ילדיכם. מותר לכם להראות לילדיכם שגם אתם מרגישים דברים שונים בנוגע למצב.

לדוגמה, “תום, אני ממש שמח שעזרת לאחיך לחבוש את הכובע שלו”. או, “אלון נפל ונפצע. זה מאוד מעציב אותי”. קראו עוד על הרגשות של ילדכם במאמר אחים לילדים עם צרכים מיוחדים: רגשות.

לבלות עם ילדכם

אתם עלולים להתקשות לתמרן בין כל הצרכים והדרישות של כל בני המשפחה. ילדכם שמתפתח בצורה תקינה בוודאי מבחין שאתם מבלים זמן רב יותר עם אחיו – לדוגמה, בתורים למומחים. אף שאינכם יכולים להימנע מכך, דברו עם ילדכם על רגשותיו. אפשר לומר משהו כמו, “קרן, הייתי עם יניב בהמון פגישות אצל רופאים השבוע. חשבתי שאולי את קצת מתוסכלת מזה. רוצה לדבר?”

הציעו לו לבחור מבין כמה פעילויות שתעשו ביחד. למשל, “ליעד, אני ממש מחכה לבילוי המשותף שלנו אחרי בית הספר. חשבתי שנוכל לצייר קצת. יש משהו אחר שממש תרצה לעשות?”

עזרו לו לבנות ביטחון עצמי ושאלו אותו במה הוא טוב ומה הוא נהנה לעשות. כך תעזרו לו להרגיש שהוא חשוב ושהוא חלק בלתי נפרד מהמשפחה, גם אם אחיו מקבל תשומת לב נוספת.

לפתור בעיות ביחד

גם אתם וגם ילדכם נתקלים מדי יום בחוויות וברגשות מורכבים. אחת הדרכים הטובות לעבד אותם היא לשבת יחד ולפתור את הבעיות שצצות מדי פעם.

ראשית, חשוב לזהות ולהכיר ברגשות של ילדכם. לדוגמה, אולי הוא מתחיל לכעוס בגלל משהו שאחיו עושה. אפשר להגיד, “אייל, נראה שאתה כועס כי שלי לא מכבה את התוכנית שלה בטלוויזיה. מותר לכעוס”.

עצרו לרגע ותנו לו להירגע. לאחר מכן, המשיכו לעבוד יחד על הפתרון. ייתכן שילדכם יזדקק ליותר או פחות זמן להבין את רגשותיו, להירגע ולמצוא פתרון, בהתאם לגילו. סביר להניח שילדים גדולים יותר ובני נוער יכולים לפתור בעיות בעצמם.

לטפח את מערכת היחסים בין כל הילדים

חפשו מה ילדכם שמתפתח בצורה תקינה אוהב לעשות עם אחיו או אחותו שמתמודדים עם צרכים מיוחדים, כדי לעזור לו להתמקד בדברים החיוביים.

למשל, יכול להיות שילדיכם מחייכים וצוחקים כשהם משחקים יחד במכוניות. תוכלו להגיד משהו כמו, “עידו, זה עושה לי כל כך טוב בלב כשאתה מחייך כשאתה משחק במכוניות עם אחיך”.

לעזור לילדכם ליצור קשר עם אחרים

לכל הילדים חשוב להרגיש מחוברים לאנשים בתוך ומחוץ למשפחה. ילדכם יכול ליצור קשר עם חברים במפגשי משחק עם ילדים אחרים, בין אם יש להם אחים עם צרכים מיוחדים ובין אם לא. תוכלו לעזור לו ליצור קשר עם אנשים באירועי ספורט, בפעילויות אחר הצהריים או בארגונים קהילתיים.

קבוצות תמיכה מיוחדות לאחים לילדים עם צרכים מיוחדים יעזרו לו להבין את המוגבלות טוב יותר, למצוא חברים, לקבל רעיונות חדשים להתמודדות עם מצבים מאתגרים ולהרגיש טוב בנוגע לעצמו ולרגשותיו. אפשר למצוא קבוצות כאלה בעמותות לילדים ומשפחות עם צריכים מיוחדים, במתנ”סים המקומיים או בקופות החולים.

לדבר על התגובות של אנשים אחרים

יכול להיות שאתם מודאגים מהתגובות של אנשים אחרים לצרכים המיוחדים של ילדכם, ובעיקר מתגובות שעשויות להשפיע על ילד עם התפתחות תקינה.

דברו איתו על האופן שבו אנשים עשויים להגיב לאחיו או לאחותו, וכיצד ירגיש בעקבותיהן. אמרו לו שמותר לו להיות עצוב אם אנשים אומרים דברים פוגעים. אפשר לעזור לו למצוא ולהכין כמה דברים לענות בחזרה. למשל, “המוח של עינת פשוט עובד אחרת מהמוח שלך ושלי”.

זכרו: קל לשקוע בטיפול בצורכיהם של ילדיכם, אך חשוב מאוד שתטפלו גם בעצמכם. שמרו על כושר, בריאות טובה ואושר כדי שתוכלו לטפל היטב באחרים.

היכן לקבל תמיכה

אף שאחים לילדים עם צרכים מיוחדים מסתגלים בדרך כלל היטב למצבם, כל ילד מיוחד במינו. יש ילדים שיתקשו יותר מאחרים ויזדקקו לעזרה נוספת.

כהורים, אתם יודעים הכי טוב אם ילדכם זקוק לתוספת תמיכה. מומלץ לפנות לקבלת עזרה אם אתם מבחינים שילדכם שהתפתחותו תקינה:

  • ישן יותר או פחות מהרגיל
  • אוכל יותר או פחות מהרגיל
  • נהיה עצבני יותר
  • מפגין פחות עניין בדברים שנהנה מהם בעבר
  • נמנע מלפגוש את אחיו עם הצרכים המיוחדים או אגרסיבי כלפיו
  • מתקשה בשיעורי הבית
  • אינו רוצה לבלות עם חברים
  • מתנהג בדרך חריגה – למשל, מעמיד פנים שגם לו יש צרכים מיוחדים.

ייתכן שאנשי המקצוע שתומכים בכם ובמשפחתכם יוכלו גם הם לתת כמה עצות מועילות. לחלופין, אם אתם מודאגים בגלל אחד או יותר מילדיכם, תוכלו לפנות לטיפול משותף אצל פסיכולוג או יועץ.

כמו כן, תוכלו להצטרף לקבוצת תמיכה לאחים של ילדים עם צרכים מיוחדים, שתעזור להם להתמודד ותאפשר להם לפגוש ילדים נוספים שנסיבות חייהם דומות.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

שינויים פיזיולוגיים בגיל ההתבגרות

אצל בנות ניתן להתחיל לראות שינויים גופניים בסביבות גיל 10 או 11, אך הם עשויים להתחיל כבר בגיל שמונה או רק בגיל 13. השינויים הגופניים בהתבגרות המינית כוללים:

  • התפתחות שדיים
  • שינויים בצורת הגוף ובגובהו
  • צמיחת שיער ערווה ובבית השחי, ושיער גוף באיזורים נוספים
  • תחילת הווסת (המחזור החודשי).

אצל בנים ניתן להתחיל לראות שינויים גופניים בסביבות גיל 11 או 12, אך הם עשויים להתחיל כבר בגיל תשע או רק בגיל 14. השינויים הגופניים בהתבגרות המינית כוללים:

  • גדילת הפין והאשכים
  • שינויים בצורת הגוף ובגובהו
  • זקפה עם פליטה
  • צמיחת שיער גוף ושיער פנים
  • שינויי קול.

השינויים הגופניים מתרחשים אצל כל אחד בטווח זמנים רחב. עם זאת, אם אתם חוששים לגבי התפתחותו של ילדכם, דברו עם רופא הילדים. למידע נוסף על שינויים בגיל ההתבגרות, קראו את המאמרים התבגרות מינית והתבגרות מינית מוקדמת ומאוחרת.

עוד שינויים גופניים: בפנים ובחוץ

גופו של ילדכם מתבגר מבחינה גופנית, אך מוחו, מיומנויות החשיבה והעולם הרגשי שלו מתפתחים בקצב אחר. מה שאתם רואים על פני השטח לא תמיד תואם למה שמתרחש מבפנים.

מוח

גיל ההתבגרות הוא תקופה חשובה מאוד להתפתחות המוח של ילדכם. השינויים במוח המתבגר משפיעים על התנהגותו ועל המיומנויות החברתיות שלו. לכן יתחיל ילדכם לפתח שליטה עצמית ומיומנויות טובות יותר בתכנון, פתרון בעיות וקבלת החלטות. תהליך זה יימשך עד תחילת שנות העשרים שלו.

עצמות, איברים ומערכות בגוף

הגודל והיכולת של רבים מאיברי גופו של ילדכם ישתנו בקרוב. ביצועי הריאות משתפרים, האיברים גדלים ועוביין ונפחן של העצמות גדלים. בית החזה והכתפיים מתרחבים אצל בנים. אצל בנות, הירכיים והאגן מתרחבים.

סרבול וקואורדינציה

כיוון שהילדים גדלים מהר כל כך בתקופה זו, מרכז הכובד שלהם משתנה ולמוחם לוקח זמן מה להתרגל. שינויים אלה משפיעים על שיווי המשקל של ילדכם. ייתכן שהוא ייראה לכם מסורבל יותר או שהקואורדינציה שלו תיפגע מעט לזמן קצר, והסיכויים שלו להיפצע גדלים.

חוזק גופני ומיומנויות ספורטיביות

השרירים גדלים ומתחזקים בתקופה זו. תיאום עין-יד ימשיך להשתפר עם הזמן, לצד מיומנויות מוטוריות כגון תפיסת ומסירת כדור.

התבגרות מינית מוקדמת או מאוחרת

בנים ובנות שמתפתחים מוקדם או מאוחר מאוד עשויים לחוש מודעים יותר לעצמם, לחוות הצקות ולסבול מבעיות הקשורות לדימוי גוף. בנות נוטות לצמצם את הפעילות הגופנית, למרות שהן חזקות יותר, בגלל עניינים כגון דימוי גוף ודימוי עצמי הקשור למגדר. בנים שמתפתחים גופנית מוקדם יחוו פרץ גדילה מוקדם יותר. הם עשויים להיות גדולים וחזקים יותר מחבריהם לתקופה מסוימת. בנים שמתפתחים גופנית מאוחר נמצאים בסכנה לסבול מבריונות או מהצקות, ועשויים להתעניין פחות בפעילות גופנית. הזכירו לבנכם שכוח וגובה אינם חשובים לכל הפעילויות. עודדו אותו למצוא תחומי עניין אחרים, לא רק ספורט שדורש גובה וחוזק.

תזונה ומשקל

ילדכם יעלה במשקל ויפתח צרכים תזונתיים חדשים. הקיבה והמעיים של בני נוער גדלים, והם זקוקים ליותר אנרגיה, חלבונים ומינרלים. מזון עשיר בסידן ובברזל חשובים במיוחד בגיל זה, כדי לתמוך בגדילת העצם ובמחזור הדם.

שינה ומנוחה

דפוסי השינה משתנים, ורבים מהילדים מתחילים להישאר ערים מאוחר בלילה ולהתעורר מאוחר יותר ביום. נוסף על כך, המוח מכוון מחדש את השעון הביולוגי בזמן ההתבגרות המינית, והילדים זקוקים לשינה רבה יותר מאשר בעבר. לא רק אתם מרגישים שקשה יותר לגרום לילדכם להגיע לבית הספר בזמן!

היגיינה

בלוטות הזיעה בבתי השחי ובאזור המפשעה מתחילות לפעול לראשונה בגיל ההתבגרות המינית, ופעולתן עלולה להוביל לריח גוף מוגבר. עודדו את ילדכם להתרחץ מדי יום וללבוש בגדים נקיים באופן קבוע. כל הילדים צריכים לשטוף את המפשעה מדי יום. בנים לא נימולים צריכים לשטוף היטב מתחת לעורלה. כמו כן, מומלץ מאוד להשתמש בדאודורנט.

אקנה ובעיות עור

הבלוטות בעור הפנים, הכתפיים והגב מתחילות לפעול יותר בגיל ההתבגרות המינית, והן מייצרות יותר שומן, מה שעלול להוביל לבעיות עור כגון פצעונים ואקנה. אם אתם מודאגים ממצב עורו של ילדכם, בדקו קודם כל אם הפצעונים או האקנה מטרידים גם אותו. אם כן, דברו עם הרופא. הנחו את המתבגר או המתבגרת לשטוף היטב פנים, רצוי בסבון ייעודי, באופן יומיומי.

מתבגרים עשויים לגלות ששיערם שומני יותר ועליהם לחפוף אותו לעתים קרובות. זה טבעי. אפשר לקנות שמפו לשיער שומני.

טיפולי שיניים

השיניים הטוחנות של ילדכם יבקעו בסביבות גיל 13. הטוחנות האחוריות – שיני הבינה – מופיעות בגיל 14 עד 25. שיני הבינה יכולות לבקוע לבד, בזוגות או ברביעייה – או לא לבקוע בכלל. לא לכולם יש שיני בינה. עודדו את ילדכם לצחצח שיניים פעמיים ביום ולהשתמש בחוט דנטלי מדי יום.

תפיסת גוף

כיום, ילדים חשופים לתכנים פורנוגרפיים מגיל צעיר. תכנים אלו מהווים לעיתים רבות מקור להשוואה עבור בני נוער, בייחוד להתפתחות אברי המין שלהם. שוחחו על הנושא בבית והדגישו עד כמה זהו מקור לא אמין ולא מציאותי. שוחחו על תכנים קשים שילדכם אולי נתקל בהם והבהירו כי יחסים אינטימיים בין אנשים בוגרים אינם נראים כך בדרך כלל. ניתן להדגיש גם כי מריטת שיער הגוף והערווה, באופן שבו הוא מוצג פעמים רבות בתכנים פורנוגרפיים, היא אינה בגדר חובה וכי לכל אדם יש את החופש לבחור כיצד ירצה להיראות ולקיים אינטראקציה מהסוג הזה.

לתמוך בילדכם בזמן השינויים הגופניים

בני נוער מנסים להסתגל לגופם המשתנה, ועלולים להיות מודעים יותר או נבוכים לפעמים. נוסף על כך, הם משווים את גופם לזה של החברים והאחים. ילדים שהתפתחותם אורכת זמן רב יותר בהשוואה לחבריהם עלולים לחוש מתוסכלים או אמוציונליים. אתם או כל מבוגר מתאים אחר יכולים:

  • לספק תמיכה, להרגיע ולהסביר על השינויים הגופניים בצורה עניינית
  • להזכיר להם שהשינויים הגופניים משתנים בין ילד לילד
  • להימנע ממילים כמו “נכון” ו”לא נכון” כשמדברים על התפתחות
  • להימנע מהשוואות בינו לבין אחרים.

הנה כמה רעיונות ושיטות שיעזרו לילדכם לעבור את השינויים בשלום.

שמשו דוגמה אישית בריאה

השתדלו להוות דוגמה אישית בריאה בכל הזדמנות כדי לשפר את דימוי הגוף של ילדכם ואת הגישה שלו. הדגישו את העובדה שגופים מגיעים בשלל צורות וגדלים. אל תשוו בינו לבין גופם של אחרים.

התייחסו לילדכם בדרך שתואמת את גילו

מבחוץ נראה ילדכם גדול ובוגר. מבפנים, ייתכן שעדיין לא פיתח את השליטה העצמית ומיומנויות החשיבה של מבוגר. לעתים יתנהג ילדכם בצורה בוגרת מאוד, ופעמים אחרות ייראה יותר ילדותי ותלוי בכם. חוסר ההתאמה הזה עשוי להקשות עליכם להתייחס אליו כאל אדם מבוגר יותר. זכרו כל הזמן את גילו האמיתי, וצפו אך ורק להתנהגות ולרמת האחריות שמתאימה לקבוצת הגיל שלו.

עודדו אכילה בריאה

סביר להניח שילדכם צריך מזון רב יותר והתיאבון שלו גדל. כדי לעמוד בצרכים התזונתיים לבני נוער בצורה הטובה ביותר, כדאי:

  • לספק גישה למזון ומשקאות בריאים
  • לעודד אכילה בריאה כשיוצאים מהבית
  • לאכול בריא בעצמכם.

עודדו את ילדכם לשמור על דיאטה מאוזנת ובריאה – אכילת יתר וצריכת מזונות ומשקאות בעלי תכולת סוכר ושומן גבוהה עלולות להוביל להשמנת יתר ומשקל עודף בגיל ההתבגרות. בתקופה זו עלולות להתעורר בעיות הקשורות למזון כגון הפרעות אכילה.

תמכו בפעילות הגופנית של ילדכם

הרגלי פעילות גופנית בריאים שנקבעים בילדות ובגיל ההתבגרות נוטים להמשיך גם לבגרות. עזרו לילדכם להיות פעיל, עודדו אותו להשתתף באופן יומיומי בקבוצה או לבדו, בפעילות מחוץ לבית או בתוך הבית. נסו להיות פעילים בעצמכם – למשל, ללכת במקום לנהוג כשמדובר במרחקים קצרים.

עודדו שגרות שינה בריאות

בני נוער זקוקים לשינה ומנוחה בכמות מספקת. היעדר שינה או שינה באיכות גרועה עלולים להשפיע לרעה על מיומנויות החשיבה יכולת הריכוז והביצועים בבית הספר. כך תוכלו לעזור:

  • אכפו שעת כיבוי אורות קבועה
  • עודדו אותו להירגע לפני כיבוי האורות – נסו לשמור על זמן ללא מסכים (כולל טלפונים ניידים) שעה לפחות לפני שעת השינה, ולהימנע ממזון עתיר סוכר ומשקאות שמכילים קפאין
  • ודאו שילדכם הולך לישון בסביבה שקטה, נוחה ומתאימה לשינה, ועודדו אותו לכבות את הטלפון הנייד.

למידע נוסף, קראו את המאמר שינה אצל ילדים בני 15-12.

לעזור לילדכם לשמור על היגיינת שיניים

בגיל ההתבגרות מומלץ לפנות עם ילדכם לרופא השיניים, כדי לקבוע את מצב השיניים בפיו. חזרו שוב ושוב על חשיבותה של ביקורת שיניים קבועה ועל צחצוח שיניים פעמיים ביום ושימוש בחוט דנטלי פעם ביום. אם ילדכם משתתף בספורט שכולל מגע אגרסיבי, דברו עם רופא השיניים ובקשו מגן פה להגנה מפני פציעות.

למידע נוסף קראו על טיפולי שיניים לילדים בני 11-9 ועל טיפולי שיניים לילדים בני 18-12.

לקבל עזרה

כל ילד חווה שינויים גופניים בקצב משלו. אם אתם מודאגים מקצב ההתפתחות של ילדכם או מאופי השינוי, דברו עם רופא הילדים או איש מקצוע אחר.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

פרטיות, השגחה ואמון בשנות ההתבגרות

לשמור על פרטיות וגם על האמון

פרטיות

כשילדכם גדל, הוא זקוק לפרטיות רבה יותר, לעצמאות ולמרחב אישי ופסיכולוגי גדול יותר, כיוון שהוא מתמודד עם שינויים גדולים ומנסה להבין מי הוא. כמו כן, הוא רוכש יכולות גופניות ושכליות חדשות, ומפתח תחומי עניין חברתיים חדשים. חלק מההתבגרות הוא ללמוד כיצד להתמודד עם השינויים הללו באופן עצמאי ובאחריות.

סודיות

הרצון בפרטיות רבה יותר ובזמן לעצמו אינו אומר בהכרח שיש לילדכם משהו להסתיר. הסודיות מגיעה לצד פיתוח העצמאות – זהו חלק טבעי בהתבגרות.

עם זאת, סודיות קיצונית היא לעתים סימן למשהו חמור יותר. אם ילדכם מבלה שעות רבות בחדרו, אינו רוצה לדבר איתכם אף פעם או נראה מכונס מאוד בעצמו – גם כאשר אתם מנסים לשמור על ערוצי התקשורת פתוחים – ייתכן שמדובר בסימן אזהרה לקשיים חברתיים, דיכאון, חרדה, עישון, שימוש באלכוהול או בסמים או פעילויות בעייתיות אחרות. כמו כן, עליכם לשים לב אם ילדכם מבלה זמן רב מדי לבדו בחדר, מול המחשב או באינטרנט.

השגחה

בני נוער אינם מוכנים עדיין להתמודד עם עולם המבוגרים לבדם. מוחם של מתבגרים נמצא עדיין בתהליך התפתחות, כך שהם עלולים למהר לקבל החלטות ואינם תמיד עוצרים לחשוב על תוצאות התנהגותם. התנהגות כזו עלולה לסכן אותם, ולכן הם עדיין זקוקים לעצה ולתמיכה. ילדכם המתבגר צריך שתישארו איתו בקשר, תדעו מה הוא עושה ותמשיכו להשגיח עליו.

עם זאת, בגלל הצורך של ילדכם בפרטיות ובעצמאות, תצטרכו להשגיח עליו אחרת ממה שעשיתם כשהיה צעיר, ולעשות זאת בצורה רגישה ודיסקרטית יותר.

לכבד את הפרטיות של ילדכם
לפני שאתם חודרים לפרטיותו של ילדכם, שאלו את עצמכם מה אתם באמת צריכים לדעת, כדי להבין איפה עובר הגבול. יש דברים שאתם חייבים לדעת, כמו היכן יהיה ביום שישי בערב, איך הוא מגיע וכיצד הוא חוזר הביתה. דברים אחרים יכולים להישאר בינו לבין חבריו, כמו על מה דיברו במסיבה, או עם מי רקדו.

כבדו את הפרטיות של ילדכם בדרכים הבאות:

  • דפקו על דלת חדרו לפני שאתם נכנסים
  • בקשו רשות לפני שאתם נכנסים לחדרו או מתעסקים בדברים השייכים לו, כמות תיק בית הספר
  • בדקו אם ילדכם רוצה שתהיו איתו במהלך בדיקה אצל רופא.

כדאי לדון עם ילדכם בנושא הפרטיות, לקבוע כמה כללי יסוד ולהציב גבולות בהתאם לצורך. הכללים והגבולות ישתנו כשילדכם יגדל. דברו על מצבים שבהם תצטרכו לעבור את הגבול שהוסכם ביניכם. לדוגמה, אם אתם ממש חוששים שמשהו לא בסדר עם ילדכם.

העבירו את המסר שאתם מכבדים את פרטיותו, ואל:

  • תאזינו לשיחות הטלפון שלו
  • תחטטו במגירות או בחדרו
  • תקראו את היומן שלו, את ההתכתבויות שלו בפלאפון או את חשבון הדוא”ל שלו
  • תתקשרו אליו לטלפון הנייד כדי לבדוק מה שלומו כל הזמן
  • תבקשו ממנו חברות או תתקשרו איתו באתרי הרשתות החברתיות. חשוב כן לדעת שאתם יכולים להסכים עם ילדכם שהוא חייב לתת לכם את הסיסמא שלו לרשתות החברתיות כדי שמדי פעם תוכלו לבדוק שהכל תקין בהתנהלות שלו שם מול חבריו ומול אנשי קשר אחרים.

להשגיח על ילדכם בהצלחה

צורת ההשגחה הטובה ביותר היא השגחה קלילה, שמבוססת על אמון ועל היכולת להישאר מחוברים לילדכם. ילד שמתקשר עם הוריו מדי יום בצורה חיובית נוטה יותר לחלוק איתם את מעשיו ומחשבותיו.

כללים ושגרות משפחתיים

  • אם אתם או בן או בת זוגכם לא יכולים להיות בבית כשילדכם חוזר מבית הספר, בקשו ממנו  להודיעלכם כשהגיע. זו בקשה סבירה.
  • קבעו כללי יסוד בנוגע לשימוש של ילדכם בזמנו החופשי, כדי שלא תצטרכו לבדוק אותו כל הזמן. דוגמאות לכללי יסוד הן מגבלות על זמן מסך או על שעת החזרה הביתה ביום שישי בערב.
  • שימו לב מה ילדכם קורא, צופה בטלוויזיה ועושה בזמנו במחשב או באינטרנט. מומלץ להחזיק את המחשבים והטלוויזיות באזורים הציבוריים בביתכם. כמו כן, כדאי לשים לב לכמה זמן ילדכם צופה במסך מדי יום.
  • קבעו הרגלים אלו כבר בשנות ההתבגרות המוקדמות, כדי שימשיך למלא אותן גם מאוחר יותר. לדוגמה, סביר יותר להניח שיקבל את רצונכם לדעת לאן הוא הולך ומתי יחזור הביתה, אם יתרגל לחלוק איתכם את המידע הזה בגיל צעיר יותר.

לשמור על קשר עם ילדכם

  • כשילדכם מתחיל לדבר איתכם, הפסיקו את מה שאתם עושים באותו רגע והקשיבו לו בצורה פעילה. כך תעבירו לו את המסר שאתם מתעניינים במה שקורה בחייו.
  • שבו לארוחה משפחתית לעתים קרובות ככל האפשר, כדי שכולם יקבלו הזדמנות לפטפט על אירועי היום ועל מה שעומד לקרות.
  • מודעות למעשיו של ילדכם ולהתנהגותו הרגילה מקלה על איתור שינויים בהתנהגותו שעלולים להיות סימן לבעיה בהמשך.
  • בכל הנוגע למתרחש בבית הספר, כדאי לפקוח עין ולשים לב להתקדמות בלימודים, לשיעורי הבית ולמועדי ההגשה – בלי לנהל אותו בצורה שתלטנית. כדי לעשות זאת בדרך הקלה ביותר, מומלץ לשמור על מערכת יחסים טובה עם הצוות בבית הספר.
  • עודדו את ילדכם להזמין חברים הביתה ותנו להם מרחב להסתובב בו, כדי שתוכלו להכיר את החברים של ילדכם טוב יותר ולא תצטרכו לחקור אותם לגביהם. שמרו על קשר עם ההורים של חבריו, וצרו סביבה מוגנת שבה ילדכם וחבריו יוכלו לשהות תחת השגחה קלה.

נסו שלא להפר את אמונו של ילדכם או לחדור לפרטיותו. עם זאת, זכרו שיהיו זמנים שבהם תצטרכו לבקש ממנו מידע בתקיפות, כמו “איפה היית?” או “לאן אתה הולך?”, אך תוך הקפדה מתן העצמאות הנדרשת להם.

השגחה קלה מדי עלולה להותיר את בני הנוער ללא התמיכה הדרושה להם לקבלת החלטות נבונות ובטוחות בנוגע להתנהגות ולמערכות יחסים. השגחה כבדה מדי עלולה להעביר את המסר שאינכם סומכים על ילדכם. השגחה תומכת ובוטחת תספק לילדכם את כל מה שהוא צריך כדי ללמוד לקבל החלטות נבונות לבדו ולהתנהג באחריות.

להתמודד עם הפרת אמון

ייתכן שילדכם יפר את האמון שנתתם בו או ישתמש לרעה בפרטיות שלו. עבור הפרת אמון אחת אפשר למנוע ממנו זכות יתר אחת – למשל, למנוע ממנו זמן מסך מול הטלוויזיה או המחשב, או לא להסיע אותו לפעילות שהוא רוצה. אפשר גם להשגיח עליו באופן צמוד יותר לפרק זמן מסוים עד לבניית האמון מחדש.

במקרים של הפרת אמון חמורה, או הפרת אמון שמתרחשת כל פעם מחדש, תצטרכו לבנות את האמון לאט לאט לאורך זמן. אפשר להשתמש בשיטות כגון:

  • ביטול זכויות יתר
  • מניעת הסעה בלתי הכרחית
  • מניעת דמי כיס.

חשבו יחד על דרכים מעשיות שבהן יוכל ילדכם לרכוש בחזרה את אמונכם בו – לדוגמה, להראות לכם שהוא יכול להיות אחראי על משימות מסוימות לזמן מה. ודאו שילדכם יודע שאתם עדיין אוהבים אותו אף שאתם מאוכזבים מהתנהגותו, כדי שיוכל להתאושש וללמוד מהטעויות.

יתרונות ההשגחה

ההשגחה על ילדכם שווה את המאמץ. בני נוער שהוריהם משגיחים עליהם כראוי:

  • נוטים פחות להסתבך בהתנהגות אנטי-סוציאלית כמו גניבה או אלימות
  • מעורבים פחות בשתייה או בנטילת סמים בגיל צעיר
  • מתחילים לקיים יחסי מין מאוחר יותר, ואז מקיימים יחסי מין מוגנים
  • נוטים פחות לדיכאון
  • נוטים ליהנות מהערכה עצמית גבוהה יותר
  • ·משיגים תוצאות טובות יותר בבית הספר ומפגינים רמה נמוכה יותר של היעדרויות והשעיות מבית הספר
  • מצליחים להתאושש טוב יותר בתקופות קשות.

שמירה על ערוצי התקשורת פתוחים חשובה מאוד למערכת היחסים ביניכם לבין ילדכם המתבגר.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

עליות וירידות רגשיות בגיל ההתבגרות

מצבי רוח אצל בני נוער: מה צריך לדעת

יהיו ימים שבהם ילדכם יהיה שמח ונרגש, ואחרים שבהם ייראה מדוכא, מדוכדך, מבואס או עצוב. זהו חלק טבעי בחייהם של אנשים צעירים, בדיוק כמו בחייהם של מבוגרים.

יכול להיות שילדכם חווה יותר עליות וירידות מאשר בעבר, או שמצבי הרוח שלו נהיו קיצוניים יותר. יכולות להיות לכך סיבות רבות – גופניות, רגשיות ופסיכולוגיות – ולאו דווקא סיבה מיוחדת אחת. לעתים קרובות אי אפשר להבין בדיוק מה גורם לעליות ולירידות בגיל ההתבגרות.

ייתכן שגם מערכת היחסים עם ילדכם משתנה, וכן האופן שבו הוא חולק אתכם את עולמו הרגשי. פרטיות חשובה לו יותר כעת. כשילדכם המתבגר מבקש קצת יותר זמן לעצמו או מרחב פרטי יותר, הוא לא בהכרח “מצוברח” – למעשה, זהו סימן לכך שהוא מתבגר ונהיה עצמאי יותר וזהו חלק טבעי ובריא מגיל ההתבגרות. יחד עם זאת, למרות הצורך של המתבגר בתחושת עצמאות, יש לזכור שברגעי משבר או בשלבים מהותיים של קבלת החלטות (כגון בחירת מגמה בבית ספר, הסתבכות משמעתית חמורה עם המורים, בחירת כיוון של שירות צבאי) רוב המתבגרים נוטים להישען על הוריהם, להיוועץ עימם ועדיין זקוקים להשגחה ולתמיכה מצדם.

השינויים הללו ברגשות, בהתנהגות ובחשיבה הם שינויים נורמליים, שימשיכו גם אחרי שמצבי הרוח יעברו. הגיע הזמן שאתם וילדכם המתבגר תלמדו כיצד לתקשר זה עם זה בדרכים חדשות.

מה גורם לעליות ולירידות?

גורמים גופניים

אנשים צעירים חווים המון שינויים גופניים במהלך גיל ההתבגרות. הם צריכים להסתגל לגופם המשתנה, ועלולים להיות מודעים יותר או נבוכים לפעמים – או לבקש פרטיות וזמן לעצמם. ילדים שהתפתחותם אורכת זמן רב יותר לעומת חבריהם עלולים לחוש מתוסכלים או אמוציונליים.

עוד גורם גופני הוא הצורך של ילדכם בשינה. בני נוער זקוקים לשינה מרובה – כתשע ורבע שעות שינה מדי לילה. לכן, כמות השינה שהם מקבלים נוטה להשפיע על מצב רוחם. לאור נטייתם של חלק מהמתבגרים להפוך ל”ינשופי לילה” וללכת לישון מאוד מאוחר, חשוב לסייע להם לסגל דפוסי שינה תקינים הכוללים לא רק מספר שעות מספק אלא שמירה על זמנים קבועים בהם מתכוננים לשינה ונכנסים למיטה, באופן המאפשר יקיצה מוצלחת ללימודים. בסופי שבוע וחופשים ניתן לאפשר למתבגר לחרוג באופן סביר מהדפוסים הקבועים. כמו כן, ארוחות מזינות וקבועות ופעילות גופנית מספקת יועילו לבריאותו הגופנית של ילדכם וגם לבריאותו הרגשית.

גורמים הקשורים למוח

מוחם של בני נוער ממשיך להתפתח ומגיע לבשלות מלאה סביב גיל 25. החלק במוח שמתפתח אחרון, קליפת המוח הקדם-מצחית, קשור לאזורים שאחראיים על ויסות, שליטה ברגשות וקבלת החלטות.

לכן, רוב הצעירים מתקשים להסתיר חלק מהרגשות החזקים יותר שלהם, ונראה כאילו הם מגיבים למצבים שונים בצורה אימפולסיבית/רגשית יותר מאשר בעבר. כמו כן, הם עדיין לומדים כיצד לשלוט ברגשותיהם ולהביע אותם כמו מבוגרים.

גורמים חברתיים ורגשיים

מחשבות חדשות, רגשות חדשים, חברים חדשים ותחומי אחריות חדשים – כל אלה משפיעים על האופן שבו ילדכם מרגיש. כעת, כשילדכם מתקדם לעבר העצמאות, הוא לומד כיצד לפתור יותר בעיות לבדו, ועסוק יותר במחשבה על אתגרים שעומדים מולו, כמו חברויות, בית הספר ומערכות היחסים במשפחה.

מצבים משפחתיים מלחיצים יכולים גם הם להשפיע על מצבי הרוח של ילדכם. עשויות להיות סיבות רבות לכך שהוא נראה מדוכדך או מדוכא – למשל, גורמים הקשורים לאורח החיים או למערכות יחסים, כגון שינה בלתי מספקת, מחסור בארוחות מזינות וקבועות, בן משפחה שחלה במחלה משמעותית, תחושה של חוסר קשר לחברים או הטרדות והצקות בבית הספר. ויכול להיות שסתם יש לו יום רע.

להפיק את המיטב מהתקופות הטובות

אפשר לעזור לילדכם ליצור חוויות חיוביות יותר בשתי דרכים.

הראשונה היא לזהות ממה ילדכם כבר נהנה – קבוצת ספורט, בילוי עם חברים ותיקים, יצירת תוכן דיגיטלי וכדומה. אם ימשיך להתעסק בפעילויות הללו, סביר להניח שירגיש מוגן ומחובר, ויקבל בסיס טוב לחקור תחומי עניין חדשים.

השנייה היא לעזור לו לזהות פעילויות חדשות בפעם הראשונה, שיאתגרו אותו וידרשו ממנו להציב לעצמו יעדים חדשים ולהכיר חברים חדשים – אולי ללמוד על כלי נגינה חדש, או להצטרף לקבוצה חברתית. במקום לבחור את הפעילויות הללו עבורו, הקשיבו לילדכם ובקשו ממנו לספר לכם על הדברים שהוא אוהב ולא אוהב, כדי לחשוב יחד על תחומי עניין חדשים.

לזרום עם העליות והירידות

אינכם יכולים להגן על ילדכם מתחושות דיכאון או דכדוך, אך אם תשמרו על ערוצי התקשורת פתוחים, תישארו בקשר ותקשיבו בצורה פעילה למה שמתרחש בחייו, תוכלו לקלוט בקלות רבה יותר את הטריגרים לעליות ולירידות הרגשיות שלו. חשוב מאוד להימנע מלשדר שיפוטיות וביקורת כלפי מצבי הרוח המשתנים, שכן דבר זה בעצמו יכול לגרום לתחושות אשמה אצל המתבגר ולהחמרה של המצב הרגשי.

פעילויות שגרתיות ויומיומיות – כמו להסיע אותו למקום כלשהו או לעשות כביסה יחד – יכולות לפעמים לאפשר לו לשתף אתכם ברגשותיו. הנה עוד כמה שיטות שיעזרו לילדכם לזרום עם העליות והירידות.

תנו לו מרחב

אנשים צעירים מפתחים את תחושת העצמאות שלהם ומתמודדים עם דברים חדשים. כשילדכם עושה זאת, נסו לתת לו זמן ומרחב לבדו, כדי שיוכל לחשוב על הרגשות וההתנסויות החדשים. אל תנסו לכפות עליו לשוחח איתכם לפני שהוא מוכן לדבר, כיוון שאתם עלולים לגרום לעימות. בכל הקשור לשיח על נושאים משמעותיים עם ילדכם המתבגר חשוב לפעול ברוח הפתגם “יש להכות על הברזל בעודו קר”, ולגשת לשיחה משותפת כאשר ילדכם אינו נמצא בעיצומה של סערה רגשית.

אל תקפצו עם פתרון מוכן​

אם ילדכם נתקל בבעיה, דברו איתו על הפתרונות, אך הוא צריך לתרום להעלאתם – סביר יותר להניח שיפעל בהתאם, אם ירגיש שהוא זה שהעלה את הפתרון.

כמו כן, פתרון בעיות הוא מיומנות חשובה לחיים, וילדכם ישתפר בה בעזרת אימון. השקעת זמן ואנרגיה בפיתוח מיומנויות פתרון הבעיות של ילדכם מעבירה לו מסר שאתם מעריכים את דעתו בנוגע להחלטות שמשפיעות על חייו. בנוסף, יש לזכור שחלק מהבעיות יש לפתור בהדרגה (בעיית עישון, שימוש כרוני באלכוהול, שיפור הישגים לימודיים, התמודדות עם קשיים חברתיים) ולא בשיטת ה”זבנג וגמרנו”. זה אומר שצריך להציב מטרות מציאותיות, להיאזר בסבלנות ולהיות מוכנים להתקדם לעבר הפתרון ב”צעדי תינוק”. דבר זה ישדר למתבגר שהוריו מאמינים בו וימזער את תחושת הכישלון שהוא חווה לאורך הדרך.

עבדו יחד על שיטות להתמודדות

אחת המשימות הגדולות ביותר בגיל ההתבגרות היא ללמוד כיצד להתמודד עם עליות וירידות רגשיות באופן עצמאי. תפקידכם הוא לעזור לילדכם לפתח את המיומנות החשובה הזו.

בתור התחלה, ערכו ביחד רשימה של כל הדברים שהוא עושה כשהוא מוטרד או מודאג. התמקדו בשיטות שעוזרות לו להרגיש טוב יותר או לטפל בבעיה. דברו זה עם זה על אפשרויות חדשות. עודדו אותו לבחור כמה מהשיטות לניסיון עתידי. עם הזמן, הזכירו לו להשתמש בשיטות ההתמודדות החדשות האלה, וחשבו אילו שיטות עובדות ולא עובדות.

שמשו דוגמה אישית

כיצד אתם מתמודדים עם תקופות קשות? כשילדכם נתקל בבעיה, הוא מצפה מכם להכוונה ולמנהיגות. חשבו כיצד הוא רואה אתכם כשאתם מתמודדים עם בעיות ומשתמשים בשיטות להתמודדות. אתם עדיין משמשים דוגמה אישית חשובה לילדכם.

שמרו על קשר עם ילדכם המתבגר, כדי לתמוך בהתפתחות החברתית והרגשית שלו במהלך העליות והירידות של גיל ההתבגרות. קראו את המדריך לניהול שיחה עם מתבגרים כדי לראות כיצד גישות שונות לשמירה על קשר מובילות לתוצאות שונות.

מה קורה כשמרגישים מדוכאים כל הזמן

לפעמים, תחושות דיכאון ודכדוך בלתי פוסקות עלולות להוות סימן למשהו חמור יותר. אנשים צעירים עשויים לחוש מדוכאים למשך כמה דקות, שעות, ימים או יותר. אם ילדכם נראה מדוכדך, מדוכא או עצוב למשך שבועיים ויותר, או אם אתם מבחינים שמצבי הרוח שלו מונעים ממנו השתתפות בפעילויות היומיומיות הרגילות שלו, ייתכן שמדובר בסימן לבעיית בריאות נפשית חמורה יותר. יש לזכור שבאופן כללי, למרות השינויים הרגשיים שתוארו לעיל, מרביתם של בני הנוער צולחים את גיל ההתבגרות ללא סערות רגשיות קיצוניות וללא פגיעה תפקודית משמעותית.

אם אתם מודאגים מהתנהגותו ומהרגשות שלו, חשוב לדבר איתו ולפנות לקבלת עזרה מרופא/פסיכולוג. מצב רוח ירוד בעוצמות מאוד גבוהות או לטווח ארוך שאינו חולף אינם חלק טבעי מגיל ההתבגרות.

בעיות בתחום הבריאות הנפשית עלולות להוביל להשלכות ארוכות טווח ללא טיפול. ילדכם יכול להתקשר לער”ן – עזרה ראשונה נפשית – בטלפון 1201. זהו שירות ייעוץ טלפוני חינמי ואנונימי לאנשים צעירים מגיל חטיבת ביניים ומעלה. היו ערניים, ואם אתם חוששים שמדובר במצוקה שאינה חולפת- פנו לרופא הילדים ובקשו הפניה לאנשי מקצוע בהתאם.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

עוברים בית ספר

עוברים בית ספר: להכין את ילדכם

ילדים צריכים לפעמים לעבור לבית ספר אחר וזה טבעי שיתנגדו לשינוי וירגישו לחוצים מהמעבר. אם ילדכם צריך לעבור בית ספר, הדבר הטוב ביותר הוא להכין אותו לשינוי.

כדי לעשות זאת, שלבו אותו ככל האפשר בתהליך בחירת בית הספר והמעבר עצמו, כדי שיוכל לראות ולחוות בעצמו את ההיבטים המרגשים והחיוביים במעבר. מלבד זאת, הוא ישמח לדעת שהצרכים שלו חשובים לכם. הנה כמה טיפים לשילוב ילדכם בתהליך המעבר:

  • אם אפשר, דברו על המעבר זמן רב מראש.
  • התייחסו למעבר בהתלהבות.
  • בקשו מילדכם לכתוב רשימת דברים שירצה לראות בבית הספר החדש.
  • בקשו ממנו להכין רשימת דברים שהוא מצפה להם בבית הספר החדש.
  • בקשו ממנו להכין רשימת דברים שהוא מודאג מהם. הקדישו זמן ודברו על כל נושא ברשימה.
  • בדקו אילו בתי ספר נמצאים באזור שאליו אתם עוברים. הכינו רשימת בתי ספר והציגו אותה בפני ילדכם. אם הוא גדול מספיק, דברו איתו על היתרונות והחסרונות של כל בית ספר. אם אפשר, בקרו ביחד במקום החדש ובבתי הספר באזור.

תוכלו לראות את המצב טוב יותר מנקודת המבט של ילדכם אם תדברו איתו על המעבר, ותתנו לו להביע את החששות והרגשות השליליים שלו. הראו לו כיצד אתם מתמודדים עם רגשותיכם בנוגע למעבר, כדי להרגיע את חששותיו ולעזור לו להתרגל לשינוי.

לפני שעוברים בית ספר: טיפים מעשיים

מומלץ להכין רשימה של כל הדברים שצריך לעשות כחלק מהמעבר לבית ספר אחר. ברגע שתסיימו כל מטלה, סמנו אותה ברשימה. הנה כמה הצעות.

בית הספר והקהילה הנוכחיים

  • עדכנו את בית הספר לגבי העזיבה הקרבה
  • הכינו ספר זיכרונות שיציג את החברים, הפעילויות והזיכרונות מבית הספר הישן.
  • עודדו שמירת קשר עם החברים הקודמים באמצעות הטלפון, המייל וביקורים.
  • תכננו מסיבת פרידה.

בית הספר והקהילה החדשים

  • דברו עם מנהלת בית הספר החדש.
  • שאלו את הצוות החדש אם יש תוכניות הסתגלות או חונכות לילדים החדשים.
  • רכשו את התלבושת האחידה והספרים הדרושים.
  • טיילו עם ילדכם בחצר בית הספר ובבניין החדש, כדי להכיר את האזור ואת המקומות החשובים. בדקו אם הוא יכול לבלות יום בבית הספר החדש עוד לפני המעבר.
  • דברו עם השכנים החדשים או עם המורה החדשה. אולי תוכלו לפגוש כמה חברים מהכיתה לפני היום הראשון בבית הספר.
  • אם לילדכם יש צרכים מיוחדים, עדכנו על כך את בית הספר החדש ובקשו לקבל מידע על תכניות התמיכה האפשריות.

אחרי המעבר: לעזור לילדכם להתמקם

אחרי המעבר, נסו להקדיש זמן כדי לעזור לילדכם להתמקם. הנה כמה רעיונות:

  •  שימרו על קשר טלפוני עם המחנכת החדשה בתקופה הראשונה לצורך עדכונים לגבי הקליטה של ילדכם במסגרת החדשה
  • ודאו שלילדכם יש הציוד והבגדים המתאימים – לדוגמה, תלבושת אחידה או בגדי ספורט. הדבר החשוב ביותר לילדים הוא להשתלב, וזה יכול לעזור.
  • הצטרפו לקבוצת הוואטצאפ הכיתתית.
  • ודאו שילדכם יודע כיצד להגיע לבית הספר וחזרה – לדוגמה, איפה תאספו אותו ואיפה תורידו אותו, או היכן תחנת האוטובוס. אם הוא נוסע לבית הספר בעצמו, עשו ביחד את הנסיעה הראשונה.
  • בידקו לאלו חוגים ולאלו תנועות נוער מקומיות הולכים הילדים שבכיתה החדשה, ובררו פרטים אודות השבט/סניף/קן.

כדי לעזור לו להפיק את המיטב מבית הספר, צרו קשר ובנו מערכות יחסים עם המורים, הורים ותלמידים אחרים כבר מהיום הראשון. כדאי להשתלב בכל הזדמנות בפעילויות שמציע בית הספר למשפחות.

עוברים בית ספר: להבין את האתגרים

מעבר דירה יכול להיות חוויה חיובית מאוד עבור ילדכם ומשפחתכם. אך המעבר לבית ספר חדש – בין אם בתוך העיר, לעיר אחרת ואפילו למדינה אחרת – מעלה כמה אתגרים, למשל:

  • ילדכם עשוי להצטרך לחזור על נושאים שכבר למד בבית הספר הקודם.
  • ייתכן שהצרכים הייחודיים שלו לא יזוהו במהירות הדרושה.
  • ייתכן שלא יהיה קל כל כך למצוא חברים חדשים במקום אלה שנותרו מאחור.

ילדים נוטים להסתגל במהירות רבה ורבים מהם יתמודדו עם המעבר לבית ספר חדש בשמחה. עם זאת, חשוב לשים לב לרגשותיו של ילדכם בנוגע למעבר, ולטפל בהם בעת הצורך.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

אבות טריים: 10 טיפים לתחילת אבהות מוצלחת

החיים כאב טרי

הפיכתך לאב היא כנראה אחד האירועים הגדולים בחייך. נצל כל הזדמנות מחוץ לעבודה כדי להכיר את התינוק שלך, כדי להתחיל את האבהות ברגל ימין. בטווח הארוך, הבילוי המשותף משתלם אפילו יותר: הוא עוזר לך להתחיל את מערכת היחסים עם ילדך.

עם זאת, הרגשות האינטנסיביים האלה שמגיעים בדרך כלל עם תינוק חדש – שלא לדבר על היעדר השינה – מעלים לעתים את התהייה איפה בכלל להתחיל ומה צריך לעשות. יכול להיות שאתה אפילו חושב שבת הזוג שלך מטפלת בכל מה שצריך, ולא בטוח מה כבר נשאר לך לעשות. אבל למעשה, בתור אבא, יש לך השפעה עצומה על החיים של ילדך, וזה מתחיל ממש עכשיו. תינוקות רכים באים לעולם כשהם מוכנים ליצור קשר עם שני ההורים שלהם.

אבות טריים: טיפים להתחלה

1. התנסה בצורה מעשית כבר מההתחלה
הדרך הטובה ביותר לפתח מיומנויות וביטחון עצמי היא לטפל בתינוק מדי יום כבר מההתחלה – להלביש, להרגיע, לשחק, לעשות אמבטיה ולהחליף חיתול. הפעילויות היומיומיות האלה מייצרות המון הזדמנויות להיות לבד עם התינוק, ועוזרות ליצור מערכת יחסים חיובית. ויש בונוס: לאפשר לבת או לבן הזוג לצאת להפסקה.

2. למד להבין את התינוק
תינוקות משתמשים באיתותים ובסימנים שונים באמצעות ההתנהגות ושפת הגוף שלהם, כדי להגיד מה הם צריכים. נסה לשים לב לסימני התינוק לאורך זמן, כדי להבין מה הוא רוצה וצריך.

3. צור קשר במגע
מגע גופני גורם לתינוק להרגיש מוגן ובטוח, ובונה אמון וקשר. התקשרות כזו עם תינוקות רכים מגרה את התפתחות מוחם. נסה להחזיק ולשאת את התינוק לעתים קרובות ככל האפשר. החזק אותו צמוד לחזה, כדי שיוכל לשמוע את פעימות לבך.

4. דבר עם התינוק לעתים קרובות ככל האפשר
דבר איתו כשאתה מטפל בו או מחליף לו חיתול. לדוגמה, “בוא נחליף חיתול. זה יותר נעים, נכון? הנה חיתול חדש ונקי. אל תבכה, עוד מעט נסיים”. כל מילה שהוא שומע עוזרת לפתח את מיומנויות השפה והלמידה שלו, ומחזקת את מערכת היחסים ביניכם. אפשר גם לספר לו סיפורים, לקרוא ספרים או לשיר.

5. עזור בהנקה
חלב אם הוא המזון הטוב ביותר עבור התינוק. כשבת הזוג שלך לומדת להניק, חשוב לשמור על גישה חיובית ולתמוך בהנקה. אפשר להציע תמיכה פרקטית – כוס מים, עוד כרית או כל מה שהיא זקוקה לו. אם היא מתקשה בהנקה, עודד אותה לקבל עזרה. אם היא מגלה שאינה יכולה להניק, נסה להרגיע אותה ולהגיד שזה בסדר, ולמד על האכלה מבקבוק ותמ”ל.

6. בלה זמן עם התינוק אחד על אחד
בילוי כזה שם במרכז אותך ואת התינוק. הרגעים האלה שבהם הוא מקבל את מלוא תשומת לבך יעזרו לך להתכוונן ולהבין אותו טוב יותר, ומאפשר לשניכם ליצור קשר ולהתחבר. אין צורך לתכנן את הרגעים האלה מראש – אפשר להתחבר גם כשעושים דברים יומיומיים כמו להחליף חיתול או להלביש אותו.

7. למד דברים חדשים
אם אתה חרד או לא בטוח בנוגע לתפקידך כאב טרי, תמיד תוכל ללמוד. אפשר למצוא מידע רב באתר שבו אתה גולש כעת, לדבר עם אבות אחרים ולהשתתף בקבוצות הורים, למשל. אחת הדרכים הטובות ביותר ללמוד היא לעשות – לבלות זמן רב בטיפול בתינוק.

8. קבל הצעות עזרה או בקש עזרה
אם מישהו אומר, “אני יכול לעשות משהו?”, מותר להגיד “כן!”. דבר עם בת או בן הזוג והסכימו מתי לקבל עזרה מבני משפחה, חברים, עמיתים או שכנים. זה יכול להיות משהו פשוט כמו לבקש ממישהו לקנות חלב בדרך לביקור אצלכם.

9. שמור על מערכת היחסים שלכם
תינוק חדש עלול להעמיס מאוד על מערכת היחסים עם בן או בת הזוג. נסו לשמור על רגשות חיוביים ותומכים זה כלפי זה, בזמן שאתם לומדים יחד איך להיות הורים. תקשורת פתוחה, ניהול משא ומתן ושיתוף הציפיות שלכם זה מזה יעזרו לכם בהמשך חייכם כהורים. דברו כמה שיותר על הכל- החל  מקבלת החלטה בנוגע לאחוזי המשרה ועד מי מבשל את ארוחת הערב.

10. טפל בעצמך
כשאתה מטפל בעצמך היטב, אתה יכול לטפל טוב יותר בתינוק ולתמוך בבת הזוג. שמור על רמה גבוהה של אנרגיה באמצעות אורח חיים בריא וכמה שיותר שינה ומנוחה – ולא בהכרח בלילה.

אל תשכח את עצמך. נסה לפנות זמן גם לדברים שאתה אוהב ונהגת לעשות לפני הולדת התינוק. עודד גם את בן/ בת הזוג לפנות זמן לעצמם ועזור עם התינוק. חשוב שתדאגו לעצמכם גם כאשר אתם צריכים לדאוג לתינוק החדש.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

הורים: לגבות אחד את השני

מדוע חשוב לגבות אחד את השני

הורים שמגבים זה את זה מגלים שקל להם יותר להתמודד עם התנהגותם של הילדים. ההסכמה ההדדית בפני הילדים מקלה על השימוש במשמעת.

ילדים פורחים בסביבה שבה הם יודעים את גבולותיהם, ונחשפים לשימוש עקבי בכללים. הם גם לומדים מהר מאוד. כלומר, הם תופסים במהירות את העובדה שהורה אחד רך יותר מהשני, או שיש כללים שנאכפים אצל הורה אחד ולא אצל השני. מצב זה יכול ליצור מתח מיותר בין ההורים.

הגיבוי ההדדי מאפשר להורים להגן על הילדים מפני חסרונות העימות. אין זה אומר שעליכם להסכים רק כיוון שזה לטובת הילדים, אלא שעליכם להראות להם שאתם מכבדים ותומכים זה בזה, גם אם יש לכם חילוקי דעות. לא תמיד אפשר להסכים. לפעמים כדאי להסכים מראש על כך שלא תתווכחו בפני הילדים, ולדחות את הדיון לשעה מאוחרת יותר או שתאמרו לילדים שעליכם לדבר על הדברים באופן פרטי ולחזור אליהם עם תשובה.

זכרו שעליכם לשמור על מערכת היחסים עם בן או בת הזוג לטווח ארוך. הפגינו הערכה אחד כלפי השני, היו מנומסים ומכבדים. כך אתם גם מלמדים את ילדכם לכבד אתכם ואת יתר האנשים סביבם.

רעיונות לגיבוי הדדי

חשבו מראש על הכללים המשפחתיים

  • דברו עם בן או בת הזוג והסכימו מראש על כללים משפחתיים,תגמולים ותוצאות.
  • החליטו אילו כללים הם החשובים ביותר – שלושה-ארבעה כללים מספיקים בכל זמן נתון.
  • החליטו יחד כיצד תאכפו את הכללים לפני שאתם צריכים להשתמש בהם באמת.
  • השתמשו באותם כללים בפני הילדים, ודבקו בהם.
  • החליטו כיצד תתגמלו את הילדים על כך שהם פועלים לפי הכללים – לדוגמה, לשבח אותם או לבלות ביחד.
  • נסחו את הכללים בלשון חיובית. לדוגמא: אנחנו מסדרים את הצעצועים בכל יום לפני השינה. ולא: אנחנו לא משאירים את הצעצועים על השטיח לפני השינה.
  • הימנעו משימוש במונחים “אם לא….אז”, כשאתם מנסחים כללים. המינוח “מזמין” מאבקי כוח עם הילדים, ולא שיתוף פעולה.

גבו את ההחלטות של בני הזוג

  • בדקו אם בן או בת הזוג שלכם כבר טיפל בסיטואציה לפני שאתם פועלים. נסו שלא לעקוף את החלטתם.
  • אם אינכם אוהבים את הדרך שבה בן או בת הזוג התמודדו עם המצב, המתינו עד שהכל ייגמר ודברו על כך מאוחר יותר.
  • אם עולה עניין חדש, ספרו לבן או בת הזוג כיצד התמודדתם איתו.
  • אם אינכם בטוחים כיצד להתמודד עם עניין חדש, דברו על כך עם בן או בת הזוג. אפשר להיעזר בחברים שהתמודדו עם אותו מצב ולדון ברעיונות שאתם אוהבים עם בני הזוג.

תמכו זה בזה בדרכים פרקטיות

  • חלקו ביניכם את המטלות, למשל, להשכיב את הילדים במיטות. תכננו זאת מראש, כדי שתוכלו להשתתף במטלות לפי התור.
  • אם בן או בת הזוג צריכים לטפל בסיטואציה קשה עם אחד הילדים, תמכו בהם וטפלו בשאר הילדים. כשהכל נגמר, הציעו תמיכה רגשית: חבקו את בן או בת הזוג או הכינו לו כוס תה.

עברו שוב על סיטואציות בעייתיות

  • דברו על בעיות שנוגעות לילדים או להורות לאחר שהן נגמרות וכולם נרגעו.
  • כשהסיטואציה נגמרת, שבו ודברו על האופן שבו התמודדתם איתה. תוכלו לכתוב לעצמכם דברים לדבר עליהם אם אין לכם זמן כרגע.
  • שבחו את בן או בת הזוג על כל דבר שעשו היטב.
  • נסו להציע רק הצעה אחת. תוכלו להציע דברים נוספים בהזדמנות אחרת. כתבו את הצעותיכם אם אתם חוששים שתשכחו.
  • דברו על הסיטואציה הרחק מהילדים.

הציעו תמיכה נוספת כשבני הזוג עייפים או לחוצים

  • שימו לב לתקופות שבהן בני הזוג זקוקים לעזרה נוספת.
  • הראו להם שאתם מעריכים את כל מאמציהם.
  • הציעו עזרה פרקטית נוספת או תנו להם משוב חיובי.
  • לפעמים, תמיכה רגשית פשוטה יכולה לעשות את כל ההבדל – למשל, להיות נוכחים ומוכנים לעזור או להקשיב (בלי לתת לדברים אחרים להסיח את הדעת).

אל תתערבו

  • גם אם נראה שבן או בת הזוג נמצאים בצרה, נסו שלא להתערב ולהשתלט על המצב. שאלו את בן או בת הזוג אם הם זקוקים לעזרה.
  • חפשו דרכים אחרות לעזור – חלוקת מטלות בבית או איסוף הילדים מבית הספר יכולים להקל על הלחץ. אם יש צורך, המתינו ודברו על המצב עם בן או בת הזוג ואפילו עם הילדים בנפרד.
  • שבחו את בן או בת הזוג על המאמצים שלהם, כדי לתת להם ביטחון.
  • לעיתים קשה להתאפק ולא להתערב כאשר בן הזוג מתמודד עם הסיטואציה בדרך שאינכם מסכימים איתה. אם התערבתם, דברו על כך עם בן הזוג מאוחר יותר. תוכלו להתנצל אם בן הזוג נפגע ולחשוב יחד על פתרונות שמתאימים לשניכם.

התעדכנו לעיתים קרובות, גם כשהמצב טוב

  • קבעו זמנים סדירים כדי לדבר על נושאים שקשורים לילדים או להורות. כך תוכלו לתכנן את הגישות והרעיונות שלכם בנוגע להתמודדות עם אתגרים עתידיים.
  • אם אתם נאלצים לדחות, קבעו מיד לזמן מוגדר אחר.
  • דברו גם על הדברים החיוביים בהורות ובילדים שלכם, ולא רק על הבעיות.

לקבל עזרה

אם אתם במערכת יחסים שכוללת אלימות במשפחה, התקשרו לקו סיוע,פנו לקבלת עזרה ועשו כל מה שצריך כדי להבטיח את שלומכם ושלום ילדיכם.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

להיכנס למסגרת חינוכית: רגשות

כיצד ילדכם מרגיש בנוגע לגן: פרידה ופחד מזרים

חרדת נטישה ופחד מזרים מופיעות לעיתים קרובות עם הכניסה למסגרת החינוכית. חרדת נטישה היא מה שמתרחש אם ילדכם מוטרד ועצוב מאוד כשאתם הולכים. פחד מזרים הוא מה שמתרחש אם ילדכם מוטרד ועצוב מאוד בסביבת אנשים אחרים. כל הרגשות הללו הם חלק נורמלי בהתפתחות.

הבעיה היא שהשלב ההתפתחותי הזה מופיע בדיוק בזמן שבו רבים מההורים חושבים על חזרה לעבודה והכנסת ילדם למסגרת חינוכית. זו לא אשמתכם – זו הדרך שבה תינוקות מתפתחים.

מדוע חרדת נטישה ופחד מזרים מתרחשים

בסביבות גיל שישה חודשים, התינוקות מתחילים להבין מהי קביעות האובייקט. כלומר, התינוק מבין שאתם ממשיכים להתקיים גם אם אינכם נמצאים לידו. עם זאת, הוא עדיין לא מבין שתחזרו, ולכן עלול להיות מוטרד מאוד כשאתם הולכים. בסופו של דבר, ועם קצת ניסיון, הוא יבין שתחזרו.

כמעט כל התינוקות והילדים מתנסים בחרדת נטישה ובפחד מזרים ברמה מסוימת. רגשות אלה מגיעים לשיא בסביבות גיל 18-14 חודשים, אף שגם ילדים גדולים יכולים לחוות חרדת נטישה.

מה אפשר לעשות

השתדלו שלא לדאוג – ילדים נוטים להסתגל לסביבתם ברגע שהם מתחילים להכיר את הפרצופים החדשים שמקיפים אותם.

עזרו לילדכם להתגבר על החרדות האלה ובלו איתו יחד במסגרת החינוכית, לפני שאתם מתחילים להשאיר אותו שם לבד. אם אפשר, השאירו אותו בגן לפרקי זמן קצרים בהתחלה, ולאט לאט עברו ליום מלא.

מה אתם מרגישים

המעבר של ילדכם למסגרת חינוכית מסמן שינוי גדול לכולם. זו תקופה מרגשת ואמוציונלית למשפחות רבות – גם לילדים וגם להורים. אף שזה עשוי להיות קשה, חשוב שתתייחסו לחוויה באופן חיובי כשאתם מדברים עם ילדכם. לילדים יש יכולת מדהימה לקלוט אם הוריהם חרדים או מודאגים, ולכן, נסו שלא להפגין את הרגשות האלה בפני ילדכם.

אין זה אומר שאסור לכם להפגין רגשות כלל – תוכלו לחלוק אותם עם בן או בת הזוג, עם חבר או בן משפחה, שיוכלו לתמוך בכם בתקופה זו.

גורמים נוספים

הכניסה למסגרת חינוכית היא חוויה שונה לכל ילד וילד. הרגשות של ילדכם עשויים להיות מושפעים מהדברים הבאים:

  • המטפלות, ובעיקר האופן שבו הן מתחילות להכיר אותו
  • הסביבה בגן, והאם היא דומה למקומות אחרים שהוא מכיר
  • הניסיון שלו בטיפול בידי אנשים אחרים, או בילוי עם אנשים אחרים מחוץ למשפחה הקרובה
  • המזג שלו, שמשפיע על האופן שבו הוא מגיב לכל סוג של שינוי, כולל למסגרת חינוכית חדשה
  • ההעדפות האישיות של ילדכם, למשל איך הוא אוהב לאכול, לקבל נחמה ולהירגע, וכיצד הוא מבקש ומקבל הבעת חיבה
  • גילו והשלב ההתפתחותי שבו הוא נמצא – למשל, תינוקות בני פחות משישה חודשים שמחים בדרך כלל להישאר עם מטפלים אחרים, כיוון שעדיין לא פיתחו חרדת נטישה ופחד מזרים
  • מספר הימים שבהם ילדכם שוהה במסגרת החינוכית – לדוגמה, ילד שנמצא במסגרת יום בשבוע יתקשה יותר להסתגל מאשר ילד שנמצא בה חמישה ימים בשבוע, כיוון שלילדים שמבקרים בגן פחות ימים בשבוע יש פחות זמן להכיר את הסביבה והמטפלות ולהתאקלם היטב.

חשבו על איכות הטיפול שאתם בוחרים לילדכם, ועד כמה הוא מתאים לערכים ולתחומי העניין של משפחתכם. האיכות נוגעת למערכת היחסים של ילדכם עם הצוות. מסגרת איכותית היא מסגרת שבה יש מערכות יחסים חזקות בין הילדים לבין הצוות, ותקשורת מצוינת עם ההורים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

משפחות משולבות

מהן משפחות משולבות

משפחות משולבות מגיעות בשלל צורות וגדלים. לדוגמה, לכם ולבני זוגכם עשויים להיות ילדים ממערכות יחסים קודמות, או שאחד מכם הוא הורה חדש יחסית. יכול להיות שהילדים שלכם באותו גיל, או בגילאים שונים לחלוטין. אולי יש לכם ילד משותף.

גם הסדרי המגורים של הילדים משתנים מאוד בכל משפחה ומשפחה. ייתכן שחלק מהילדים מתגוררים איתכם חלק מהזמן, אחרים מרבית הזמן, ואחרים מבקרים לעיתים נדירות. לילדים שונים עשויים להיות הסדרי מגורים שונים – לדוגמה, נער בגיל ההתבגרות יכול לבלות את מרבית זמנו אצל אביו, ואחיו הצעיר יבלה רוב הזמן אצל האם.

כיצד משפחות משולבות מתארות את עצמן

משפחות משולבות רבות מעדיפות פשוט לתאר את עצמן כ”משפחה”, ולהתייחס לכל הילדים כאל אחים ואחיות, במקום אחים למחצה או אחים שאינם ביולוגיים.

בני המשפחה עשויים להשתמש במונחים כמו משפחה משולבת, בן או בת זוג של ההורה וכולי- כשעליהם להסביר את מצבם – לבתי הספר, למשל.

אתם אלה שמחליטים איך לקרוא למשפחה שלכם.

היתרונות במשפחה משולבת

יש כמה דברים נפלאים ביצירת משפחה חדשה. לדוגמה:

  • הילדים מקבלים משפחה מורחבת חדשה, שיכולה להעשיר את חייהם. סבא וסבתא חורגים, למשל, יכולים לתרום מאוד לחיי הילדים ולתמוך בהורים.
  • משפחות משולבות יכולות להיות כיפיות מאוד. יש יותר אנשים בסביבה שמביאים איתם אישיות חדשה, תחומי עניין ונקודות מבט חדשים.
  • בני זוגכם החדשים יכולים לשמש מקור תמיכה נהדר לילדים.
  • ילדים במשפחות משולבות לומדים בדרך כלל כיצד ליצור קשר עם מגוון רחב של אנשים, ולכן עשויים להיות גמישים וסובלנים יותר.

האתגרים במשפחה משולבת

בדומה לכל המשפחות, גם במשפחות משולבות יש אתגרים שונים.

לוקח זמן להתרגל לחיות במשפחה משולבת. בשנתיים הראשונות במשפחה משולבת, כולם מנסים להתרגל למשפחה החדשה ולשגרות החדשות, ולבנות את מערכות היחסים בתוך המשפחה.

כמו כן, ייתכן שייקח לכם קצת זמן לבסס מגבלות וכללים במשפחה המשולבת. למשפחות שונות שמתחברות זו לזו יש כללים משפחתיים שונים, וכל אחד עדיין צריך להתרגל להכיר את השני.

כשאתם מוצאים בני זוג חדשים, גם מערכת היחסים עם בן או בת הזוג לשעבר עוברת שינויים ותקופה מורכבת, כיוון שהם עשויים לחוש כעס, חוסר ביטחון, עצב או דאגה בגלל השינוי. יכול להיות שתצטרכו לשנות את הסכם ההורות המשותפת שלכם כדי להתאים להסדרים במשפחה החדשה.

משפחה משולבת: הגדרה רשמית

בשנת 2013 החליטה האקדמיה ללשון עברית כי הצירוף “משפחה משולבת” מסמל משפחה שבה לאחד מבני הזוג או לשניהם יש ילד או ילדים מלפני הקשר הזוגי הנוכחי.

לצד המונח הרגיל “חורג”, הוחלט לעשות שימוש במונח “שָלוּב” – הורה שלוב, בת שלובה, אח שלוב, בהשראת הצירוף “משפחה משולבת”, כדי להימנע מהקונוטציות השליליות של המונח “חורג” בתרבות.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לתמוך בלמידה של ילדים עם צרכים מיוחדים

למצוא את תחומי העניין הנכונים

המקום הטוב ביותר להתחיל לתמוך בלמידה של ילדכם היא למצוא את תחומי העניין היומיומיים שלו. כשהוא עושה משהו שמעניין אותו, סביר יותר להניח שירגיש מוטיבציה ורצון ללמוד.

השתמשו בתחומי העניין שלו כבסיס לדברים הבאים:

  • לבנות את השפה
  • לפתח את המיומנויות החברתיות- תקשורתיות
  • להעצים את הביטחון להשתמש במיומנויות הללו בסביבות אחרות
  • לפתח את היכולת למלא אחר הוראות ולהשתתף בקבוצות
  • ללמוד כיצד לפתור בעיות
  • ללמוד כיצד לחכות לתורו, לשחק וליהנות עם אנשים אחרים.

כיצד לזהות את תחומי העניין

כדי להבין מה מעניין את ילדכם, הקדישו זמן להתבונן בו ולשחק איתו. מה גורם לו לחייך או לצחוק? מה הוא אוהב לעשות באופן טבעי? לדוגמה, האם הוא בוחר בפעילויות של בנייה, לגו, תחפושות, מכוניות, רכבות, משחק מחוץ לבית, בעלי חיים, משחק עם מים, חרקים, חומרי יצירה או ציור?

אם יש לו תוכנית טלוויזיה מועדפת, אפשר להשתמש בה לצורכי למידה. למשל, אם הוא אוהב את תומס הקטר, הציעו לו משחק יצירה או פעילות שכוללים את תומס.

אם לילדכם יש מיומנויות שפה או משחק מוגבלוֹת, על מה הוא מצביע? על מה הוא מתבונן? מה לוכד את תשומת לבו? מה מרגש אותו או מרגיע אותו?

אם נראה שאין לו תחומי עניין ספציפיים, נסו פעילויות משחקיות שונות, צעצועים וחוויות כגון האזנה למוזיקה או התבוננות בבועות סבון. כך תוכלו לראות מה תופס אותו.

להשתמש בתחומי העניין כדי להצית למידה

הצעד הבא לאחר שתבינו מה ילדכם אוהב, הוא להקדיש זמן למשחק ולבילוי זמן מהנה ביחד.

הציבו לעצמכם מטרה, למשל, לשחק איתו מדי יום. אפשר להתחיל בחמש דקות, פעמיים ביום, כשאתם יכולים לתת לו את מלוא תשומת הלב. מומלץ לרדת לגובה שלו ולהצטרף למשחק שבו הוא משחק.

השתמשו בזמנים ובפעילויות המהנים האלה כדי לעבוד על פיתוח השפה והמיומנויות המוטוריות של ילדכם. לדוגמה, אפשר:

  • להחזיק צעצוע שהוא אוהב ולבקש ממנו להגיד את שמו ולבקש את הצעצוע
  • להשתמש בעניין שהוא מפגין בבובה או בדמות מהטלוויזיה ולהציג מצבים חברתיים שעשויים להתרחש בגינה
  • להשתמש בעניין שהוא מפגין בבניית דברים כדי לפתח מיומנויות מוטוריקה עדינה ומיומנויות מוטוריקה גסה באמצעות משחק בלגו ובקוביות.

להשתמש בשגרות כדי ללמוד

אירועים ושגרות שמתרחשים מדי יום יכולים לשמש הזדמנויות למידה מצוינות, שיאפשרו לילדכם לפתח תחומי עניין וללמוד דברים חדשים.

לדוגמה, אם אתם ממיינים את הכביסה, בקשו ממנו לעזור לכם ולאסוף את כל הגרביים. הוא יכול גם לקרוא לכל בגד בשמו. תוכלו לדבר על הצבעים ולספור את הבגדים.

לפני הארוחה, בקשו ממנו לערוך את השולחן – אפשר להניח מצעית (פלייסמט) שמראה לו בדיוק היכן לשים את הסכו”ם, הכוסות והצלחת. כשאתם אוכלים, תרגלו את השמות השונים של כל המאכלים, או ספרו בדיחות וסיפורים לפי תורות.

אפשר ליצור הזדמנויות מעניינות ללמידה ולהכניס את הפעילויות שילדכם אוהב לתוך חיי היומיום. לדוגמה, אם הוא אוהב בעלי חיים, עצרו בחנות החיות המקומית כשאתם מטיילים בחוץ ודברו על החיות – מה הצבע שלהן, האם הן רכות או דוקרות – או סִפרו כמה כלבים אתם רואים בדרך לבית הספר.

לשלב אנשים אחרים בלמידה של ילדכם

מומלץ לשלב אנשים נוספים בלמידה של ילדכם – למשל, הסבים והסבתות, נשות הצוות בגן ובני המשפחה המורחבת. כך תוכלו ליצור למידה עקבית כשהוא לומד מיומנויות חדשות.

אפשר, למשל, לומר לסבא ולסבתא שילדכם לומד עכשיו את שמות המאכלים בזמן הארוחה, וכשיבקר בביתם יוכלו לעשות זאת איתו גם הם, או לספר לגן שהוא משתפר מאוד בספירת הצעצועים הרכים.

בקשו מהמורים והגננות בגן בבית הספר שיטות מועילות, כדי שתוכלו להשתמש בהן בבית ולפתח עוד יותר את הביטחון העצמי והמיומנויות של ילדכם.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

ההתבגרות המינית אצל בנים ובנות

מהי התבגרות מינית?

גיל ההתבגרות המינית הוא תקופה שבה ילדכם עובר סדרת שינויים משמעותיים, טבעיים ובריאים. השינויים הגופניים, הפסיכולוגיים והרגשיים האלה מאותתים שילדכם עובר מילדות לבגרות. ההתבגרות המינית מתחילה כאשר השינויים במוחו של ילדכם גורמים לשחרור של הורמוני המין לשחלות (אצל בנות) ולאשכים (אצל בנים). תחילת ההתבגרות המינית וקצב השלבים שלה משתנים מאחד לאחד, אך כוללים:

באופן כללי, גיל ההתבגרות המינית מתחיל בדרך כלל בסביבות גיל 11-10 אצל בנות, ו-13-11 אצל בנים. עם זאת, הוא יכול להתחיל גם בגיל 13-8 אצל בנות או 14-9 אצל בנים. תקופת ההתבגרות המינית יכולה להסתיים בתוך 18 חודשים ועד חמש שנים. גם במקרה זה, הטווח הוא נורמלי לגמרי.

כל ילד שונה. לגורמים כמו גנטיקה, תזונה וחברה יש תפקיד חשוב בתחילת ההתבגרות המינית. אי אפשר לדעת מתי בדיוק ילדכם ייכנס לגיל זה. השינויים המוקדמים שמתרחשים במוחו של ילדכם ורמות ההורמונים שלו אינם נראים מבחוץ, ולכן קל לחשוב שגיל ההתבגרות עוד לא החל.

רבים חושבים שגיל הנעורים חייב להיות תקופה קשה, ושכל בני הנוער חווים מצבי רוח משתנים ומתנהגים בדרכים מאתגרות. למעשה, מחקרים מראים כי רק 5%-15% מבני הנוער עוברים סערה רגשית חריפה בגיל זה, מתחילים למרוד או נכנסים לעימותים חמורים עם הוריהם.

גיל ההתבגרות בנות – למה לצפות בהתבגרות מינית אצל בנות

בגיל ההתבגרות המינית עובר גופן של בנות כמה שינויים אופייניים.

גיל 11-10

  • השדיים מתחילים להתפתח. זהו הסימן הגלוי הראשון לכך שגיל ההתבגרות המינית החל. השד הימני והשד השמאלי עשויים שלא לגדול באותה מהירות. לעתים קרובות, השדיים נוטים להיות רגישים מעט בזמן ההתפתחות.
  • בתכם תעבור פרץ גדילה ותגבה. חלקים מסוימים מגופה – כמו ראשה, פניה וידיה – עשויים לגדול מהר יותר מהגפיים ומפלג הגוף העליון, וכנראה שלזמן מה, היא תיראה מעט לא פרופורציונלית. בנות גובהות בממוצע 20-5 ס”מ בתקופה זו. בדרך כלל, בנות מפסיקות לגדול בסביבות גיל 17-16.
  • צורת הגוף של בתכם תשתנה אף היא. לדוגמה, הירכיים שלה יתרחבו.
  • שיער הערווה יתחיל לצמוח. עם הזמן, הוא יהפוך לכהה ולעבה יותר.

גיל 14-12 (כשנתיים אחרי תחילת התפתחות השדיים)

  • שיער יתחיל לצמוח בבתי השחי.
  • חלק מהבנות יגלו הפרשה שקופה או לבנבנה מהנרתיק לפני קבלת הווסת. אם בתכם מדווחת על גירודים, כאב או ריח רע או חזק, פנו לרופא.
  • הווסת (המחזור החודשי) מתחילה להופיע. הווסת היא רירית ודם מן הרחם, שנוזלים מן הנרתיק כל חודש. ייתכן שבתכם תסבול מכאבים לפני הווסת ובמהלכה, כגון כאבי ראש או התכווצויות בבטן. אלה כאבים טבעיים. בהתחלה, הגעת הווסת תהיה בלתי סדירה.

גיל ההתבגרות בנים – למה לצפות בהתבגרות מינית אצל בנים

בגיל ההתבגרות המינית עובר גופם של בנים כמה שינויים אופייניים.

גיל 13-11

  • האשכים והפין מתחילים לגדול. אחד האשכים עשוי לגדול מהר יותר מהשני.
  • שיער הערווה יתחיל לצמוח. עם הזמן, הוא יהפוך לכהה ולעבה יותר.

גיל 14-12

בנכם יעבור פרץ גדילה ויגבה. חלקים מסוימים מגופו – כמו ראשו, פניו וידיו – עשויים לגדול מהר יותר מהגפיים ומפלג הגוף העליון, וכנראה שלזמן מה, הוא ייראה מעט לא פרופורציונלי. בנים גובהים בממוצע 30-10 ס”מ בתקופה זו. בדרך כלל, בנים מפסיקים לגדול בסביבות גיל 20-18.

גיל 15-13

שיער מתחיל לצמוח על חלקים נוספים בגופו של בנכם – בבתי השחי, על הפנים ועל שאר הגוף. שיער רגליו וזרועותיו מתעבה. שיער גופם של חלק מהצעירים ממשיך לגדול גם בתחילת שנות העשרים.

גיל 14-13

  • גופו של בנכם יתחיל לייצר טסטוסטרון, המגרה את האשכים לייצר זרע.
  • הוא יתחיל לקבל זקפה ולפלוט זרע. במהלך תקופה זו, הזקפה יכולה להתרחש בלי שום סיבה. פליטת זרע בזמן השינה נקראת לעתים קרובות קרי לילה או “חלום רטוב”.

גיל 15-14

חלל הגרון (הגרוגרת או בית הקול) נהיה בולט יותר וגדול יותר. קולו של ילדכם “יישבר” בהתחלה, ובסופו של דבר יהפוך לעמוק יותר. קולם של נערים יכול לעלות ולרדת ללא שליטה, לפעמים אפילו באותו משפט. עם הזמן, זה יפסיק.

טיפים להתמודדות עם השינויים בגוף

בנות

  • דברו עם בתכם על חזיות. חלק מהבנות יבקשו ללבוש חזייה לפני שהן באמת צריכות, אולי בהשפעת חברות שלובשות חזייה. אם יש לכם התנגדות לכך, אפשר להתפשר על גוזייה או חזיית ספורט.
  • ישנם מצבים בהם החזה של בתכם יכול להסב לה אי נוחות או מבוכה, למשל במקרים של א-סימטריה חריגה, פטמה שלישית וכו’. חשוב מאוד להיות מודעים לכך ובמידת הצורך לפנות לייעוץ רפואי. בחלק מהמקרים ניתן גם לשקול ניתוח קוסמטי.
  • הציעו לבתכם להשתמש במגן תחתון אם יש לה הפרשה שקופה או לבנבנה מהנרתיק, ואם זה מטריד אותה.
  • הכינו אותה לקבלת הווסת בפעם הראשונה: כדאי להחזיק ערכת חירום עם תחבושות היגייניות או טמפונים ותחתונים נקיים – אפשר להטמין אותה בדיסקרטיות בתוך קלמר – ולשים בתיק בית הספר. יש בנות שחוששות שהווסת הראשונה תופיע לפתע פתאום ותהיה מביכה מאוד. הבטיחו לה שהווסת הראשונה היא בדרך כלל קלה מאוד. ערכת החירום תהיה מועילה גם במקרה של מחזור לא סדיר.
  • כדאי להחזיק כמה עזרים להקלת כאבים לזמן המחזור. אפשר לשים בקבוק מים חם על הבטן התחתונה. חלק מהבנות נעזרות בפעילות גופנית, ואחרות משתמשות במשככי כאבים כגון איבופרופן (אדביל/ נורופן/ אדקס). אם בתכם סובלת מכאבים חמורים וקבועים במהלך המחזור, פנו לרופא לקבלת תרופות מרשם.

בנים

  • אם האשכים של בנכם מתפתחים בצורה בלתי שווה, הרגיעו אותו ואמרו לו שבדרך כלל, האשכים של גברים אינם באותו גודל. לעתים קרובות, אחד מהם תלוי נמוך יותר מהשני.
  • אם בנכם חווה זקפות בלתי צפויות, אמרו לו שלרוב, איש אינו שם לב. הזקפה תיעלם עד מהרה.
  • גם לבנים יש שדיים: אם החזה של בנכם נהיה רגיש ואפילו גדל, הרגיעו אותו ואמרו לו שזה טבעי. כ-80% מהבנים מגלים שהחזה שלהם כואב ומתחיל לגדול בצד אחד או בשני הצדדים. אך טבעי שבנכם יהיה נבוך או מודאג מכך. עם זאת, הבטיחו לו שתופעה זו נהיית בולטת פחות באמצע גיל ההתבגרות, כשבית החזה של הבנים נהיה רחב יותר. אם התופעה אינה חולפת או מסבה לבנכם מבוכה ואי נוחות רבה, יש לפנות להיוועצות אצל רופא ואולי אף לשקול ניתוח קוסמטי.
  • חלומות רטובים (פליטת זרע במהלך השינה) יכולים להתחיל בגיל ההתבגרות המינית, וזה טבעי ותקין.

שימו לב: במדריך זה הבאנו קווים כלליים בלבד. כל ילד שונה מהאחר, וישנו טווח גדול של מה שנחשב “נורמלי”. אם אתם מודאגים בגלל התפתחותו של ילדכם, דברו עם רופא הילדים.

לדבר על ההתבגרות המינית עם ילדכם

לא תמיד קל לדבר עם ילדים על גופם, אולם חשוב לקיים סדרת שיחות רגועות ופתוחות לפני תחילת גיל ההתבגרות המינית. שיחות אלה יבטיחו שהילדים יקבלו היטב את השינוי כשגופם יתחיל להתפתח. זיכרו כי לא מדובר רק ב”השיחה”, אלא בשיח תמידי ורציף, ולא חד פעמי בלבד.

חשוב להשתמש במילים הנכונות כשמדברים על איברי הגוף, כדי להראות שהשיחה עליהם היא חלק טבעי מהחיים – אין צורך במילים מיוחדות או סודיות. השתמשו בשמות המקובלים לאברי המין של ילדכם, באופן טבעי ומבלי לשדר בושה או נבוכות.

השתמשו בתהליך שלושת השלבים כדי להתחיל את השיחה על ההתבגרות המינית:

  1. בדקו מה ילדכם כבר יודע. לדוגמה, שאלו אותו, “אתם מדברים על ההתבגרות המינית והשינויים שהגוף עובר בבית הספר עם המורים או החברים? מה שמעת? מה אתה יודע?”
  2. ספרו לילדכם את העובדות ותקנו את המידע השגוי. למשל, “כל אחד עובר את השינויים האלה, אבל לא תמיד באותו קצב”.
  3. השתמשו בשיחה כהזדמנות לדבר על הערכים שלכם. לדוגמה, “בגיל ההתבגרות, הרבה מתבגרים מתחילים לאונן. אתה יודע מה זה? זה טבעי, ונפוץ מאוד, וזו  דרך שלעיתים  מאפשרת לבני נוער להתמודד עם התחושות המיניות שלהם”.

נצלו הזדמנויות ללמידה אקראית, זו יכולה להתרחש כאשר הנושא עולה באופן לא מלאכותי, למשל כתגובה לסצינה מסרט או סדרת טלוויזיה שכרגע צפיתם בה ביחד, ספר ששניכם קראתם או תגובה ברדיו כששניכם נוסעים במכונית. שיחה כזו, היא בעלת ערך גבוה, כי היא מחוברת למציאות ולתחומי העניין של הילד.

מומלץ לערוך שיחות חשובות כשילדכם מוכן להקשיב. במהלך גיל ההתבגרות, הילדים נעים בין כמויות אנרגיה מטורפות לבין תחושת עייפות אדירה. זה טבעי, אך אם ילדכם אומר לכם שהוא עייף, ייתכן שהוא לא תמיד פתוח לדבר על דברים חשובים.

ייתכן שלא ירצה לספר לכם הכל, אז נסו שלא לכפות עליו לתקשר איתכם כשאינו רוצה לדבר. גם כאשר מערכת היחסים שלהם עם ההורים מתנהלת על מי מנוחות, אנשים צעירים מעריכים את האפשרות לדבר על דברים באופן חשאי. יכול להיות שילדכם ירצה לדבר עם היועץ בבית הספר או הרופא.

למידע נוסף, קראו כיצד להתמודד עם שיחות קשות.

כיצד לעזור לילדכם במהלך ההתבגרות

הרגעה ועידוד

הבטיחו לילדכם שהתחושות והאתגרים שהוא חווה הם טבעיים לילדים בגילו. הרגיעו אותו שגיל ההתבגרות הוא שלב חשוב ומרגש בחיים – משמעו שהבגרות כבר ממש קרובה. השתדלו שלא להזכיר מהם הזמנים ה”נכונים” או ה”לא נכונים” לכל שינוי.

דוגמה אישית

בני נוער בגיל ההתבגרות מנסים להסתגל לגופם המשתנה, ולכן ילדכם עלול להיות מודע יותר או נבוך לפעמים. קצבי ההתפתחות השונים גורמים לילדים להשוות את גופם עם זה של חברים או ילדים מבית הספר. כדאי להדגיש את העובדה שגופים מגיעים בשלל צורות וגדלים, ולהימנע מלהשוות את גופו של ילדכם למישהו אחר. שמשו דוגמה אישית והראו לו שנוח לכם עם מידת גופכם. הראו לו כיצד אתם אוכלים בצורה בריאה ועושים פעילות גופנית.

פרטיות

חלק מבני הנוער חשים בושה או אשמה בגלל אוננות, או פשוט רוצים יותר זמן לבד. אוננות היא צורת גילוי עצמי טבעית ובריאה. ודאו שלילדכם יש פרטיות ומרחב משלו, ותמיד דפקו על דלתו לפני שאתם נכנסים לחדר.

עוד תמיכה

ילדים שחווים התבגרות מוקדמת או מאוחרת זקוקים לתמיכה נוספת. בנים ובנות שחווים שינויים גופניים בגיל צעיר מאוד עשויים שלא להיות בשלים רגשית, להתבלבל או לדאוג בגלל השינויים. שינויים גופניים מוקדמים או מאוחרים עלולים לגרום מבוכה לילדכם.

הדגישו בכל הזדמנות את העובדה שגופים מגיעים בשלל צורות וגדלים, וגופו מושלם בדיוק כפי שהוא.

התבגרות מינית אצל ילדים עם צרכים מיוחדים

ילדים עם צרכים מיוחדים עוברים בדרך כלל את גיל ההתבגרות באותו אופן כמו ילדים אחרים. לעיתים, ישנו פער בין ההתבגרות המינית, אשר מתרחשת בזמן, לבין ההתבגרות הקוגניטיבית והרגשית. פער זה יכול לעיתים לגרום לחרדה גדולה, בעיקר אצל הורים. לכן, חשוב מאוד לדבר עם נוער בעל צרכים מיוחדים על נושא המיניות ולגשר על הפער הזה.

יש ילדים שחווים התפתחות גופנית מעוכבת בגלל מצבים בריאותיים כרוניים, שעלולים לעכב את תחילת ההתבגרות המינית. האופן שבו ילדכם יתמודד עם ההתבגרות המינית מבחינה רגשית מושפע מהצרכים המיוחדים שלו. איש מקצוע יוכל לענות על כל שאלותיכם בנושא.

השינויים הגופניים במהלך גיל ההתבגרות מעלים מאוד את חשיבותה של היגיינה אישית. אם לילדכם יש מטפל או מבוגר אחר שאחראי על הטיפול בו, דברו איתו על השינויים הגופניים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

מערכות יחסים אינטימיות מכבדות בין בני נוער

כיצד נראות מערכות יחסים מכבדות בין בני נוער?

מתן כבוד משמעו להתייחס לעצמנו ולאחרים ביושר ובהתחשבות. זהו הוא חלק בסיסי במערכות יחסים רומנטיות, אינטימיות ומיניות בין בני נוער. מתבגרים במערכות יחסים מכבדות:

  • יודעים לקבל החלטות עבור עצמם – לדוגמה, לבחור באילו פעילויות ישתתפו, גם אם יעשו אותן לבדם או עם אנשים שאינם בני הזוג שלהם
  • מתייחסים אחד לשני בשוויון ובהגינות – לדוגמה, אם הם משתייכים לזרמים דתיים שונים, מותר לכל אחד מהם לפעול לפי אמונותיו
  • מתייחסים לטעויות כאל דבר תקין ונורמלי – למשל, אם שכחו להתקשר זה לזה, יגידו “לא נורא ששכחת, בפעם הבאה אני עלול לשכוח”
  • מתנהגים באינטימיות ונוגעים זה בזה רק כששניהם רוצים – לדוגמה, מסכימים שיקיימו יחסי מין רק כששניהם מוכנים
  • יודעים שמותר להגיד “לא” – יכולים להגיד, למשל, “לא, אני לא רוצה שתשלח את התמונה שלי לכל החברים שלך”
  • מתַקשרים בפתיחות ופותרים עימותים בצורה הוגנת – לדוגמה, אם הם אינם מסכימים על כמות הזמן שיבלו יחד, הם יכולים לבדוק את המחויבויות שלהם ולהגיע לפתרון שעובד לשני הצדדים.

מערכות יחסים מכבדות מאפשרות לבני נוער להרגיש שמעריכים ואוהבים אותם בגלל מי שהם. זהו חלק חיוני בהתפתחות חברתית, מינית ורגשית בריאה לבני נוער.

לדבר על מערכות יחסים מכבדות

עזרו לילדכם לבחור ולקיים מערכות יחסים מכבדות: דברו איתו ועזרו לו להבין כיצד אנשים מתנהגים במערכות יחסים רומנטיות ואינטימיות מכבדות. כדי לפתוח בשיחה, שאלו שאלות פתוחות כגון:

  • מה לדעתך חשוב במערכת יחסים?
  • איך היית רוצה שיתייחסו אליך?
  • איזו התנהגות מראה לך שמישהו באמת אוהב אותך ואכפת לו ממך?

ענו על השאלות של ילדכם בפתיחות ובכנות. קיום שיחות כאלה עם ילדכם מעודד תקשורת ברורה, פתוחה וכנה, ומקל עליו לבוא אליכם בעתיד אם יזדקק לעזרה עם מערכת יחסים.

רעיונות נוספים לעידוד מערכות יחסים מכבדות

הנה עוד כמה דרכים לעידוד מערכות יחסים אוהבות ומכבדות:

  • שמשו לילדכם דוגמה אישית והתנהגו בצורה מכבדת ואוהבת במערכות היחסים שלכם. אם אתם מוצאים את עצמכם במערכת יחסים לא מכבדת, הראו לו כיצד למצוא דרכים חיוביות להתמודד איתה – למשל, להיות אסרטיביים, לדבר עם האדם המעורב או לבקש עזרה מקצועית.
  • השתמשו בהקשבה פעילה כדי להבין את נקודת המבט של ילדכם ושל אנשים אחרים.
  • תנו לילדכם שבחים ומשוב חיובי על התנהגו מכבדת – לדוגמה, “אני גאה בך שנשארת רגוע והתרחקת מהמקום כשהרגשת ממש כועס. לקחת אחריות וביטאת את הכעס שלך בצורה מכבדת. כל הכבוד!”
  • התמודדו עם הכעס שלכם ולמדו את ילדכם כיצד להתמודד עם כעסו – לדוגמה, אם עליכם להירגע כשאתם כועסים, אמרו לעצמכם לעצור, לנשום עמוק ולהירגע.
  • הראו לילדכם כיצד להוציא לפועל שיטות לניהול עימותים – למשל, אפשר לומר משהו כמו, “אני מאוד מוטרד כשאתה מתעלם מהבקשות שלי להוציא את הפח. אנחנו יכולים לדבר על זה?”. כך יראה ילדכם כיצד להשתמש במשפטי “אני” ולהיות ספציפי.
  • הגנו על עצמכם ועל הצרכים שלכם בצורה מכבדת, ולמדו את ילדכם לעשות אותו דבר בעצמו. אפשר ללמד אותם להגיד לא לאחרים – למשל, “אני אשמח לעזור לך מחר, היום אני צריכה לסיים לכתוב את הדו”ח.”

מהן מערכות יחסים לא מכבדות?

מערכת יחסים לא מכבדת היא כזו שבה אנשים אינם מרגישים שמעריכים אותם. זו יכולה להיות מערכת יחסים שבה אחד הצדדים מקבל יחס לא הוגן או אפילו חווה התעללות. ייתכן שילדכם לא יבין בהתחלה שמדובר במערכת יחסים לא מכבדת, או יפרש לא נכון את הסימנים. לדוגמה, הוא עשוי לחשוב שקבלת הודעות טקסט בלתי פוסקות הן סימן לאהבה ולא תמרור אזהרה למערכת יחסים שעשויה להיות חונקת ואף מגבילה.

התנהגות לא מכבדת יכולה להתחיל בקטן, לגדול עם הזמן ולהפוך להתעללות, כמו קנאה שולית לגבי בילוי זמן עם אחרים שגדלה ותופחת. בני נוער עלולים אפילו לחשוב שקנאה כזו היא רומנטית, אולם היא עלולה לגרום להם להיות מבודדים מחבריהם וממשפחתם ככל שמערכת היחסים מתקדמת.

במערכת יחסים לא מכבדת, אחד הצדדים עלול:

  • לנסות להשתלט על האדם האחר – למשל, למנוע ממנו מלראות את המשפחה והחברים, או להחליט לאן הוא הולך ועם מי הוא נפגש
  • להאשים את האדם האחר ולהשפיל אותו – להגיד דברים כמו, “אם לא היית אומרת את זה, לא הייתי מתחיל לכעוס”, או “זה הכל באשמתך! אני לא מאמין שאני צריך לסבול אותך!”
  • להשתמש בסחיטה רגשית – להגיד דברים כמו, “אם לא תבוא אליי הביתה ישר אחרי בית הספר, אני אגיד לכולם איזה לוזר אתה”, או “אם תעזוב אותי, אני אתאבד”
  • להתעלל מילולית באדם האחר – לצעוק עליו או להשתמש בהשפלות כמו “אף אחד לא יאהב אותך לעולם”, או “אתה חסר ערך”
  • להתעלל גופנית באדם האחר – למשל, לנער אותו במהלך ויכוח, או להחזיק בחוזקה בפרק כף ידו כדי למנוע ממנו ללכת
  • לפגוע מינית באדם אחר- כולל כל מגע מיני לא רצוי וכפוי, כולל נשיקות, מגע וחדירה וגינלית, אורלית או אנאלית
  • לעקוב או להטריד את האדם האחר, פנים אל פנים או באמצעות טכנולוגיה – לדוגמה, לשלוח לו הודעות טקסט שתובעות ממנו שוב ושוב לדעת איפה היה, או לבלוש אחריו כשהוא יוצא עם חברים.

אם ילדכם סובל מהתעללות, זו לא אשמתו. אם ילדכם נמצא במערכת יחסים לא מכבדת, זו גם לא אשמתכם כהורים. זה לא קורה בגלל האופן שבו חינכתם את ילדכם. הדבר החשוב ביותר הוא לזכור שאתם כהורים יכולים לעזור לילדכם לצאת ממערכת יחסים כזו, וללמדו מה יעשה לו טוב במערכת היחסים הבאה שלו.

השפעותיהן של מערכות יחסים לא מכבדות

מערכת יחסים לא מכבדת עלולה להשפיע על בריאותו ועל רווחתו של ילדכם. השפעות נפוצות כוללות:

  • שינויים בהרגלי השינה והאכילה – למשל, ילדכם עשוי לסבול מסיוטים, להתקשות להירדם או לחוות אובדן תיאבון פתאומי
  • תחושות דיכאון או חרדה
  • ביטחון עצמי נמוך או תחושת ערך עצמי נמוכה – לדוגמה, ילדכם עשוי להגיד דברים כמו, “אני לא שווה כלום” או להיכנע למה שבן או בת הזוג רוצים כדי למנוע עימות
  • בידוד מהמשפחה והחברים – למשל, לא לרצות להצטרף לפעילויות חברתיות
  • בעיות של שימוש באלכוהול או בסמים אחרים.

מה לעשות אם ילדכם נמצא במערכת יחסים לא מכבדת

אם אתם יודעים שילדכם נמצא במערכת יחסים לא מכבדת או חושדים בכך, הוא יזדקק לתמיכתכם. דברו עם ילדכם, אך זכרו שזו עלולה להיות שיחה קשה.

עודדו את ילדכם להגיד מה הוא מרגיש בנוגע למערכת היחסים שלו, ושאלו שאלות כגון:

  • איך אתה מרגיש בנוגע לעצמך כשאתה עם החבר או החברה?
  • איך אתה מרגיש בנוגע להתנהגות הזו?
  • מה החברים שלך אומרים על החבר/ה שלך ועל איך שהוא/היא מתייחס/ת אליך?
  • האם משהו במערכת היחסים שלך גורמת לך להרגיש לא בנוח?

דברו איתו על האפשרויות שלו ומה יכול לקרות. לדוגמה:

  • מה היתרונות והחסרונות במערכת היחסים?
  • מה יקרה אם תישארו ביחד?
  • מה יקרה אם תיפרדו?

קראו את המאמר על פתרון בעיות כדי לקבל כמה שיטות לפתרון מצבים כאלה. ייתכן שילדכם לא ירצה לדבר איתכם על מערכת היחסים שלו. במקרה כזה, כדאי לבקש ממבוגר אחר שאתם סומכים עליו לדבר עם ילדכם – דודה, סבים או חברי משפחה.

לקבל עזרה

אפשר לפנות לקבלת עזרה מקצועית מפסיכולוג, פסיכיאטר, יועץ או רופא משפחה. ילדכם יוכל לדבר גם עם יועץ בית הספר. אנשי המקצוע האלה יעזרו לכם למצוא שירותים רלוונטיים נוספים במקרה הצורך:

  • ער”ן – קו ייעוץ לבני נוער שפועל 24 שעות ביממה בטלפון 1201.
  • קו סיוע לנפגעי תקיפה מינית בטלפון 1202 (לנשים) או 1203 (לגברים).

במקרה הצורך, כדאי לשקול לפנות למשטרה ולהגיש תלונה.

אף פעם לא מאוחר מדי לקבל עזרה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

טיפול בבריאות הנפש לבני נוער

אבחון ותוכניות טיפול לבעיות נפשיות אצל בני נוער

אבחון והערכה

קבלת אבחון והערכה של תסמיני הקושי הרגשי של ילדכם יעזרו לכם ולו לבחור את הטיפול המתאים. אבחון של המצב הנפשי על ידי מטפל מוסמך (פסיכולוג, פסיכיאטר, עובד סוציאלי קליני) אמור לעזור לכם להבין את התסמינים הנוכחיים של ילדכם, ולזהות את הטריגרים האפשריים שעלולים להחמיר את מצבו, או מכשולים שימנעו ממצבו להשתפר.

אם אתם חוששים שילדכם מתמודד עם בעיה נפשית, פנו לרופא הילדים לקבלת עזרה ראשונית. רופא הילדים עשוי להפנות אותו, בהתאם לצורך, לפסיכיאטר המתמחה במתבגרים, או לאיש מקצוע אחר בבריאות הנפש, כגון פסיכולוג.

תוכניות טיפול

הערכת מצבו הנפשי של ילדכם תסייע בגיבוש תכנית טיפול שמטרתה לשפר את רווחתו וצמצום התסמינים. על התכנית להתמקד במתן כלים, לכם ולילדכם, שמטרתם שיפור החוסן הנפשי של ילדכם, תוך צמצום הגורמים שמחמירים את מצבו הנפשי.

כחלק מתוכנית הטיפול, המומחה לבריאות הנפש עשוי להמליץ על סוג מסוים של טיפול פסיכולוגי, תרופתי או שילוב של השניים. ברוב המקרים הטיפול יכלול מעורבות של ההורים והערכה משפחתית, שכן המרקם המשפחתי והיחסים של הילד עם הוריו משפיעים באופן מהותי על תוצאות הטיפול באשר הוא.  שאלו שאלות וכתבו את התשובות שעונה המומחה, כדי להבין טוב יותר את הטיפול או התרפיה שמוצעים לילדכם.

סוגי טיפולים לבני נוער

הנה כמה מהטיפולים הנפוצים שמוצעים לבני נוער.

טיפול תמיכתי

זהו טיפול ממשפחת ה “תרפיות בשיחה”. בדרך כלל טיפול זה יינתן על ידי יועץ בית הספר או איש מקצוע מוסמך אחר.  בטיפול מסוג זה, ילדכם והמטפל ישוחחו על מצבו של ילדכם באופן ענייני, תוך מתן עצות והכוונה באופן מעשי. בשונה מטיפול פסיכותרפיה קלאסי, הטיפול התמיכתי לא יתמקד בתהליכי עומק נפשיים הקשורים בתת מודע, אלא יישאר ברובד של מתן עצות להתנהלות יעילה יותר ומציאת פתרונות לקשיים הקיימים בחיי היום יום.

פסיכותרפיה

פסיכותרפיה מבוססת על שיחה עם מטפל, לרוב פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי קליני. מטרתה לעזור לילדכם להתמודד טוב יותר עם בעיותיו ולאפשר יצירת מנגנוני חוסן אשר יעמדו לרשותו של הילד גם בעתיד, לאחר סיום הטיפול. בדרך כלל יבנה קשר משמעותי ובטוח עם המטפל אשר יאפשר שיח על מחשבותיו ורגשותיו של ילדכם. חוויית הקשר הבטוחה עם המטפל בשילוב עם התובנות לגבי עולמו הפנימי של ילדכם יאפשרו את קיומו של תהליך טיפולי משמעותי. מטרת התהליך הינה לאפשר שינויים בדפוסי החשיבה, בחוויה הרגשית ולבסוף להוביל להתמודדות יעילה יותר עם הקשיים בחיי היום יום.

פסיכותרפיה מתנהלת בדרך כלל בפגישות אישיות, אך במקרים מסוימים יש עדיפות לטיפול קבוצתי או טיפול משפחתי. ההחלטה על סוג הטיפול תתבצע בהתאם לסוג הבעיה איתה מתמודד ילדכם וגורמים נוספים הקשורים בסביבתו. הפגישות עם בני נוער יכללו בדרך כלל שיחה בין המטפל לנער/ה אך לעיתים ישולבו משחקים מסוגים שונים (משחקי קופסא, משחקי דמיון ועוד) אשר יכולים לקדם את התהליך הטיפולי.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא טיפול פסיכולוגי מובנה המתבסס על ההבנה שרגשות, מחשבות והתנהגות יומיומית קשורים האחד בשני.

CBT עוזר לילדכם לזהות דרכי חשיבה והרגלי התנהגות שאינם מועילים או בריאים. לאחר מכן, ילמד ילדכם לשנות את החשיבה שלו באופן מודע ומכוון, כצעד לקראת שינוי האופן שבו הוא מרגיש ומתנהג.

אפשר להשתמש בשיטה זו לטיפול בבעיות כגון חרדה, דיכאון, הערכה עצמית נמוכה, כעס בלתי נשלט, שימוש בסמים, הפרעות אכילה ועוד. הטיפול יכול להתנהל בפגישה אישית או בקבוצות.
מידע נוסף על טיפול CBT באתר מכון חיבורים.

טיפול התנהגותי

טיפול התנהגותי הוא מרכיב עיקרי של CBT, אך זהו גם טיפול נפרד בפני עצמו. טיפול התנהגותי מתמקד בהתנהגותו של ילדכם. המטפל יתכנן פעילויות שיעזרו לילדכם לפתח מיומנויות להתמודדות עם מצבים קשים, וכן ישתמש בגישת “צעד אחר צעד” שתעזור לו להתגבר על פחדיו.

פסיכותרפיה בין-אישית

פסיכותרפיה בין-אישית (IPT) היא סוג של פסיכותרפיה שמבוסס על הרעיון שהאופן שבו אנשים מתקשרים עם אחרים משפיע על בריאותם הנפשית.

מטרתה של הפסיכותרפיה הבין-אישית היא לעזור לילדכם להבין כיצד הניסיון שלו באינטראקציות ובנושאים חברתיים – למשל, בבית הספר או במערכות יחסים – משפיע על מצבו הנפשי. המטפל יעזור לו לשפר את מיומנויות התקשורת שלו ולהתמודד עם רגשותיו. מדובר בטיפול קצר מועד, העוסק בבעיות ההווה, ולא בעבר. בישראל ישנם מטפלים בודדים שעברו הכשרה לסוג טיפול זה.

טיפול נפשי באינטרנט

ניתן לקבל טיפול נפשי באינטרנט, או טיפול מקוון. חלק משיטות הטיפול – למשל, CBT וטיפול התנהגותי – עובדות היטב גם כשהן מועברות באינטרנט. רוב המטפלים באינטרנט מלמדים את ילדכם כיצד לזהות ולשנות דפוסי חשיבה והתנהגות שעלולים למנוע ממנו להתגבר על חרדה ולחץ.

עבור חלק מבני הנוער, שמתמודדים עם חרדה ו/או דיכאון במצב קל עד בינוני, טיפול נפשי באינטרנט יכול לעבוד היטב בדיוק כמו שיחות פנים אל פנים. הוא אינו מתאים לבני נוער במשבר או לבני נוער במצוקה קשה.

בישראל, טיפול נפשי באינטרנט אינו נפוץ כל כך, אך במידה והדבר מתאפשר ומתאים- זוהי בהחלט אפשרות מתקבלת על הדעת.

טיפול תרופתי

חלק מבני הנוער שמתמודדים עם בעיה נפשית יטופלו בתרופות. התרופות יכולות לעזור בשליטה ובשיפור בתסמינים. ברובם המכריע של המקרים התרופה תינתן כחלק ממערך טיפולי רחב ולא כטיפול יחיד. חשוב מאוד לשלב את הטיפול התרופתי יחד עם טיפול פסיכולוגי, הדרכת הורים ו/או טיפול משפחתי בהתאם למצב. בהתאם לבעיה הנפשית איתה מתמודד ילדכם, יוחלט משך הטיפול. הוא יכול להמשך מספר חודשים, לעיתים מספר שנים ואף כל החיים.

חשוב לזכור שכמו לכל תרופה, גם לתרופות  שמטפלות בבעיות נפשיות עשויות להיות תופעות לוואי שונות. תופעות הלוואי משתנות בהתאם לסוג התרופה באופן מהותי ביותר, כך שלעיתים  הן יהיו שוליות ולעיתים חמורות באופן המצריך שינוי תרופתי. תופעות הלוואי של התרופה יכולות להתבטא באופן שונה אצל ילדים שונים, לדוגמה, אצל ילד אחד הנוטל תרופה להפרעת קשב מתרחש דיכוי תיאבון עם ירידה משמעותית במשקל, וילד אחר הנוטל את אותה התרופה אינו סובל מתופעה זו בכלל. העיקרון המנחה הוא שהתרופה תומלץ על ידי הפסיכיאטר אך ורק במידה ויש השערה ברורה שהתועלת ממנה עולה על הנזקים הקשורים בתופעות הלוואי. בדרך כלל הגישה הטיפולית היא לאפשר התערבות טיפולית פסיכולוגית, לפני שממליצים על טיפול תרופתי (בעיקר בהפרעות כגון דיכאון, חרדה, קשיי הסתגלות). יחד עם זאת, במצבים בהם הוחלט שנחוץ טיפול תרופתי, חשוב לפעול על פי ההנחיה הרפואית וליטול את התרופה, שכן חוסר היענות עלולה להוביל לחוסר שיפור במצב ובמקרים מסוימים אף להחמרה והגעה למצבי סיכון. החלטה של מטופל או בני משפחתו שלא לשתף פעולה עם הטיפול התרופתי נובעת במקרים רבים מחשש גדול מפני תרופות פסיכיאטריות, לאור הסטיגמה הקיימת בקרב האוכלוסייה בישראל בנוגע אליהן או לאור חשש מפני תופעות לוואי. במצבים כגון פסיכוזה, הפרעה דו קוטבית, דיכאון חמור עם אובדנות או חרדה קיצונית, הטיפול התרופתי מומלץ בד”כ כבר בשלבי הטיפול הראשוניים. מעקב אחר תופעות לוואי ומתן מענה במקרה הצורך יעשה באופן עקבי ורציף על ידי הצוות המטפל ויכול להוביל לתוצאות טיפוליות מיטביות.

ניהול כעסים וניהול לחצים

כעס הוא רגש טבעי וחזק מאוד. טבעי לכעוס לפעמים. הכעס יכול לנוע מעצבים קלים לזעם אלים. כשהכעס מתבטא באלימות או בזעם בלתי נשלט, הוא הופך לבעיה שזקוקה לטיפול.

אם ילדכם מתמודד עם בעיית כעסים, ניהול כעסים יכול לעזור לו להשתלט על מזגו. טיפולים בשיחות כגון CBT, טיפול התנהגותי או ייעוץ יכולים לעזור בניהול הכעסים. כמו כן, המטפל יכול ללמד את ילדכם מיומנויות פרקטיות לשימוש בזמן כעס. ניהול לחצים ואימוני הרפיה יכולים גם הם לעזור לצעירים להתמודד עם כעסים.

תרגילים לשיפור ההערכה העצמית

צעירים שיש להם הערכה עצמית נמוכה נוטים לחשוב מחשבות שליליות רבות על עצמם, שמקושרות לרגשות שליליים ובהם עצבות, חרדה, אשמה וכעס. המחשבות השליליות האלה עשויות להוביל גם לבעיות נפשיות כגון דיכאון. הערכה עצמית נמוכה יכולה להשפיע גם על מערכות היחסים החברתיות שלהם ועל הפעילות בבית הספר.

אם ילדכם סובל מהערכה עצמית נמוכה, טיפול פסיכולוגי יכול לסייע בהתמודדות. לעיתים קריאת ספרים העוסקים בשיפור הדימוי העצמי כחלק מהמערך הטיפולי יכולה לסייע.

טיפול משפחתי

טיפולים משפחתיים עובדים עם ילדכם ועם האנשים החשובים לו ביותר, בעיקר בני המשפחה. טיפולים כאלה עשויים להיות מועילים במיוחד, כיוון שהקרובים אלינו ביותר יכולים לעזור לנו להתאושש מקשיים ולשפר את איכות החיים.

במהלך מפגש של טיפול משפחתי, המטפל מעודד את בני המשפחה לחשוב על נקודות המבט, החוויות והאמונות של כל אחד, למצוא דרכים לתקשר באופן ישיר וכנה, להבין ולתמוך האחד בשני,  ולפתור בעיות ביחד.

טיפול באמנות

טיפולים באמנות, במוזיקה ובריקוד או תנועה הם סוגי פסיכותרפיה שיכולים לעזור לילדכם להתמודד עם בעיות רגשיות, התנהגותיות ובעיות הקשורות למערכות יחסים. מומחים בתחומים אלה משתמשים בטיפולים כדי לעזור לילדכם להבין, לתקשר או להביע את עצמו בדרכים חדשות וחיוביות יותר.

תרפיות נוספות

ישנן הוכחות ברורות לכך שלתרגול מודעות קשובה (מיינדפולנס) אצל מבוגרים יש יתרונות בריאותיים. לדוגמה, מחקרים מראים כי תכנית הפחתת מתחים באמצעות מודעות קשובה (MBSR) יכולה להפחית את הלחצים ולהשפיע בצורה חיוביות על בעיות נפשיות אחרות, וכי טיפול קוגניטיבי מבוסס קשיבות (MBCT) מסייע בשמירה על הישגים טיפוליים בדיכאון, למנוע הישנות או הרעה במצב ולשמש כנוגד דיכאון אפקטיבי.

ישנן יותר ויותר ראיות לכך שמודעות קשובה אפקטיבית בשימוש אצל ילדים ובני נוער.

במהלך הטיפול ואחריו

גם אם ילדכם מטופל על ידי איש מקצוע, המשיכו בטיפול ובמעקב גם אצל רופא הילדים. הוא עשוי לסייע לכם במקרים של תופעות לוואי של התרופות, או ביצירת קשר עם הפסיכיאטר או הפסיכולוג, במידה והם אינם זמינים, או כשיש מקום להתייעצות נוספת.

חשבו על דרכים לציין התקדמות במצבו של ילדכם, זה יעזור לו ולכם לראות שאתם מתקדמים, ושיש אור בקצה המנהרה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

בעיות בבית הספר: ילדים בני 9 עד 15

בעיות בבית הספר: למה לצפות

עליות וירידות בבית הספר הן חלק טבעי מהחיים עבור צעירים רבים.

בעיות בבית הספר כוללות ביצועים אקדמיים נמוכים, חוסר מוטיבציה להליכה לבית ספר או למידה, קשיים בקשרים חברתיים או בקשר עם המורים. ישנן בעיות קלות וישנן חמורות, קצרות מועד או בעיות שנמשכות זמן רב יותר. אפילו בעיות זמניות עלולות להשפיע לרעה על האופן שבו ילדים מרגישים כלפי בית הספר – וכלפי עצמם.

הילדים מצליחים יותר בבית הספר כאשר ישנה מעורבות של ההורים והמשפחה. חשוב לשמור על מערכת יחסים טובה עם הצוות, גם אם ילדכם אינו נתקל בבעיות.

סימנים נפוצים לבעיות בבית הספר

ישנם כמה סימנים שמצביעים על בעיות בבית הספר. שימו לב אם ילדכם:

  • חווה ירידה בציונים בנושא אחד או יותר
  • אינו מפגין מעורבות או קשר עם בית הספר – לדוגמה, לא מתעניין בפעילויות שמחוץ לתוכנית הלימודים או מסתובב עם מעט חברים בלבד
  • מסרב לדבר איתכם על בית הספר, או מדבר עליו עם המשפחה או החברים לעתים נדירות בלבד
  • מסרב לעשות את שיעורי הבית
  • חווה ביטחון עצמי נמוך או היעדר הערכה עצמית – עשוי להגיד שהוא “סתום” או “טיפש”, או לא חכם כמו חבריו
  • מרבה לקבל עונשים.
  • ממציא תירוצים שלא ללכת לבית הספר, או מבריז בלי ידיעתכם
  • משועמם מהשיעורים או לא מקבל מספיק אתגרים – ייתכן שיגיד שהוא לא לומד שום דבר חדש
  • חווה בעיות קשב או בעיות התנהגותיות
  • נופל קורבן לבריונות או מתנהג בבריונות כלפי אחרים.

לפעמים קל לזהות את הבעיות בבית הספר, וילדכם ישמח לדבר איתכם עליהן. אך חלק גדול מהילדים מסתירים את הבעיות מההורים, המורים והחברים לכיתה – מעתיקים את שיעורי הבית, מעמידים פני חולים בזמן מבחן חשוב, או לא מביאים את התעודה הביתה. מעשים אלו עשויים להקשות עליכם מאוד לגלות שקיימת בעיה. לפעמים אפילו המורים אינם מזהים את הרמזים – בעיקר אם ילדכם נעדר הרבה מבית הספר.

יכול להיות שתגלו שילדכם לא ממש רוצה להגיד מה לא בסדר בבית הספר. דברו איתו ואמרו לו כיצד נראה לכם שהוא מרגיש. אפשר להגיד, “אתה נראה עצוב. אולי אתה דואג בגלל משהו בבית הספר?” קראו את המאמר איך להתמודד עם שיחות קשות כדי לדעת איך להתחיל בשיחה.

מדוע חשוב לטפל במהירות בבעיות בבית הספר

בעיות שאינן מזוהות ומטופלות במהירות עלולות להוביל להשלכות משמעותיות לטווח ארוך. הן עלולות לפגוע בדימוי העצמי של ילדכם ובטווח הארוך, משפיעות בצורה משמעותית על הרווחה של ילדכם.

בעיות כאלה יכולות להוביל גם לסיכון מוגבר לנשירה מבית הספר.

אחת ההשלכות הנוספות היא תיוג הילדים בתגיות לא מועילות כגון “חסר מוטיבציה”, “מוסח בקלות” או “עצלן”. גרוע מכך – לעתים קרובות, הצעירים מאמצים לעצמם את התגיות הללו ומתחילים להאמין שהם “עושי צרות” או “לא מוצלחים”. כל התגיות האלה מצביעות על כך שהילד אשם בבעיות, אך לעתים קרובות, זהו סימן לכך שהמערכת ורשתות התמיכה שסביבו לא זיהו את הבעיה ואינן עובדות כהלכה.

לבסוף, ילדים שחווים בעיות בבית הספר עלולים להרגיש פחות שייכים. הצלחתם של ילדים בבית הספר תלויה ברווחתם – באופן שבו הם חושבים, מרגישים ומתנהגים הן בבית הספר והן מחוצה לו. מחקרים מצאו כי הסתגלות לבית הספר ותחושת שייכות משפרות את הרווחה של אנשים צעירים.

הסיבות לבעיות בבית ספר

עם הסיבות הנפוצות יותר לבעיות בבית הספר נמנות לקויות למידה בסיסיות – כגון דיסלקציה – או בעיות התנהגותיות או רגשיות. עם זאת, ישנן סיבות רבות אחרות לחוסר הצלחה בלימודים אצל צעירים.

גורמים אישיים כוללים:

  • מחלה כרונית
  • מוגבלות שכלית התפתחותית
  • קשיים או הפרעות התנהגותיות או התפתחותיות
  • בעיות נפשיות כגון דיכאון או חרדה
  • אירוע טראומתי
  • קשיים בהערכה העצמית, מיומנויות תקשורת או מיומנויות חברתיות
  • קושי להקשיב, להתרכז או לשבת בשקט.

גורמים בבית הספר כוללים:

  • הצקות או גילויי בריונות
  • חוסר חיבה או חוסר תחושת חיבור, לתרבות או לסביבה בבית הספר
  • חוסר עניין בנושאים שנלמדים בבית ספר או חוסר אתגר
  • תמיכה אקדמית או בית ספרית דלה, בעיקר במקרה של עומסי עבודה גדולים
  • קשיים בקשר עם המורים או תלמידים אחרים בבית הספר
  • היעדרות מבית הספר בגלל הסיבות שהוזכרו
  • דרישות מתחרות על הזמן הפנוי, כגון פעילויות שמחוץ לתוכנית הלימודים.

לקבל עזרה

כדאי לדבר עם המורה של ילדכם, המנהלת או יועצת בית הספר, בהתאם לבעיות שחווה ילדכם. כדאי להתייעץ עם הצוות לגבי צורך בפניה לפסיכולוגית בית הספר, לקלינאית תקשורת או מרפאות בעיסוק.

ילדים עם צרכים מיוחדים

צעירים שמתמודדים עם בעיות קשב וריכוז, רמות חרדה גבוהות או התנהגות אימפולסיבית או תוקפנית נמצאים בסיכון גבוה יותר לחוות בעיות בבית הספר, כיוון שקשה להם יותר להתאים את עצמם לדרישות בסביבת הכיתה, או להתרכז במשימות ובהוראות המורה.

כמו כן, נמצא קשר חזק בין בריאות גופנית לבין ביצועים בלימודים. חלק מהילדים בעלי צרכים מיוחדים שנובעים ממחלה כרונית נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח בעיות בלימודים או קשיים במערכות היחסים בבית הספר. ילד שנעדר הרבה מבית הספר בגלל מחלה זמנית או כרונית עשוי להתקשות להשלים את החומר.

הביצועים בלימודים מושפעים גם מהערכה עצמית נמוכה או משינויים במערכות היחסים עם החברים לכיתה, שקשורים לצרכים המיוחדים של הילד.

אף שלא כל ילד עם צרכים מיוחדים נתקל בבעיות בלימודים, כדאי לבסס מערכת יחסים חזקה עם הצוות כבר בשלב מוקדם ולהשגיח באופן קבוע על ההתקדמות של ילדכם בבית הספר, כדי לזהות סימנים מוקדמים לבעיות. אם הבעיות אכן צצות, בקשו עזרה מהצוות וכן מרופא הילדים וממומחים נוספים.

כמו כן, חשוב להיות מודעים לזכויותיו של ילדכם בכל הנוגע לחינוך והשכלה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

הנקה: איך אבות יכולים לעזור

כשמדובר בתזונת תינוקות, המחקרים ברורים – אין מזון טוב יותר לתינוק מאשר חלב אם. תינוקות יונקים סובלים פחות ממחלות זיהומיות, פחות השמנה וזוכים להתפתחות שכלית אופטימלית. אימהות מניקות נמצאו כסובלות פחות מדלדול עצם (אוסטאופורוזיס) ומסוכרת מסוג  2, מחלות לב, סרטן השד והשחלה ושבץ מוחי. כאבא, מן הסתם אינך יכול להניק בעצמך, אך הגישה והתמיכה שתיתן לבת הזוג חיונית מאוד לתקופה שבה היא והתינוק לומדים להניק ולינוק. מחקרים מראים כי בני זוג ששומרים על גישה תומכת וחיובית בנוגע להנקה, משפיעים מאוד על ימי ההנקה הראשונים ועל הזמן שהיא נמשכת.

כיצד תוכל לעזור

  • למד איך פועלת ההנקה כדי שתוכל להיות “חלק מהצוות” ולתמוך בבת הזוג במידה שיהיו אתגרים בהתחלה.
  • אם התינוק לא נרדם לאחר הנקה, תהיה אתה זה שמרגיע אותו. נסה לשאת את התינוק במנשא או סתם לחבק אותו. מגע עור לעור יעזור לך להרגיע אותו וליצור איתו קשר, וכך גם רחצה באמבטיה.
  • השתלב בעבודות הבית או בבישול. נסה להיות בבית ככל יכולתך כדי לדאוג לכל מה שצריך.
  • כשבת הזוג שלך מניקה, שמש לה בתור זוג ידיים נוסף – תוכל להציע לה כוס מים, נשנוש אם היא רעבה או עוד כרית.
  • כדי לעזור בהנקות בשעת הלילה, הבא לה את התינוק למיטה. אחרי ההנקה, קח את הילד כדי שיוכל לגהק, ואם צריך, עזור לו לחזור לישון. גם אם אתה עושה זאת רק בחלק מהנקות הלילה או רק בחלק מהלילות, זו עזרה עצומה.
  • שמור על סבלנות גם אם בת הזוג פחות מעוניינת לקיים יחסי מין. העייפות הכרוכה בטיפול בתינוק והשינויים ההורמונליים המתרחשים לאחר הלידה ובזמן ההנקה יכולים להוריד את התשוקה. נסו למצוא זמן – אפילו קצר- לשמור על הקשר זוגי. השאירו ערוצי תקשורת פתוחים לדבר על ההתמודדות עם השלב החדש בחייכם כמשפחה.
  • הנקה עשויה לגרום לבת הזוג להיות רעבה וצמאה. עודד אותה לשתות הרבה מים, והכן לה צלחת פירות וירקות למאכל.

אם היא מתקשה להניק, עודד אותה לבקש עזרה, כיוון שרוב הבעיות ניתנות לפתרון באמצעות מידע נכון וגישה חיובית. ככל שתקבלו עזרה מוקדם יותר, הבעיה תיפתר מהר יותר ועל הצד הטוב ביותר. אפשר להיעזר ביועצת הנקה מורשית בבית החולים, אחיות טיפת חלב שעברו הכשרה בהנקה או יועצת הנקה פרטית. המשך לתמוך בבת הזוג שלך גם בתהליך קבלת העזרה.

עם זאת, אם מיציתם את כל האפשרויות והיא עדיין מתקשה להניק, אתה יכול להרגיע אותה ולהגיד שזה בסדר. חפש את הדברים החיוביים – אחת האפשרויות היא שאיבה של חלב האם. במקרה כזה, תוכלו לחלוק את זמני ההאכלה. יכול להיות שאפשר יהיה להמשיך להניק חלקית.

הנקה: מה צריך לדעת

  • משך הנקה משתנה במשך היום- בין כרבע שעה עד אפילו שעה . רוב התינוקות שזה עתה נולדו יונקים 8-12 פעמים ביום – אם הפרשים משתנים בין הנקה להנקה
  • אם התינוק מתחבר לשד כראוי, הנקה לא אמורה לכאוב. אם יש אי – נוחות בהתחלה היא אמורה להירגע אחרי 30-60 שניות. אם ישנה תחושה של כאב , ייתכן שהתינוק אינו מתחבר כמו שצריך. כאבים בהנקה אינם דבר תקין, ובת הזוג צריכה לקבל עזרה.
  • יכול להיות שתוכל להרגיע את התינוק בקלות רבה יותר מאשר בת הזוג המניקה. כשהתינוק עצבני, ריחו של חלב האם שנודף מבת הזוג עלול לגרום לו לחפש את השד במקום להירגע. במצבים אלה, ייתכן שיירגע טוב יותר בזרועותיך.
  • ברגע שהתינוק והאם ביססו מערכת הנקה טובה (בדרך כלל אחרי -כחודשיים), תוכל להציע לה לשאוב חלב לצורך האכלות מזדמנות מבקבוק במידה שהאם מעוניינת בכך. כך תוכל להשתתף בחלק מההאכלות ולתת לה לצאת להפסקה.
  • אבות חשובים לתינוקות שלהם, ללא קשר לאופן ההאכלה. יכול להיות שאתה מרגיש קצת זנוח אם התינוק שלך יונק בלבד, אך זכור – יש עוד דרכים שבהן תוכל להיות מעורב וליצור קשר עם התינוק. אחד מהתפקידים החשובים ביותר של האב הוא ללמד את התינוק שאהבה אינה קשורה בקבלת מזון.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

הורים: צעדים לפתרון בעיות

מדוע פתרון בעיות חשוב

כהורים, הדרך שבה אתם מתמודדים עם בעיות או עם מריבות במערכת היחסים שלכם מגנה על ילדיכם מפני החסרונות שבעימותים. האופן שבו אתם מלבנים את הבעיות יכול ללמד את ילדיכם כישורי חיים חשובים.מציאת פתרונות ביחד עוזרת לכל המשפחה לבנות מערכות יחסים שמחות, בריאות וחזקות יותר.

לפני שמתחילים לפתור בעיות

מומלץ לקבוע מראש כללים שלפיהם תתמודדו עם עימותים במערכת היחסים שלכם. הכללים עוזרים לכם להימנע מרוב הטעויות הנפוצות שעושים הורים ובני זוג כגון :

  • לנסות להכריח את האדם השני להשתנות
  • להאשים זה את זה בבעיות
  • להיכנע ולקבל מצב שאחד מבני הזוג אינו שלם איתו
  • להימנע לגמרי מדיון בנושא.

התמודדות עם עימותים ופתרון בעיות: כללי יסוד

הנה כמה הצעות לקביעת כללי יסוד לפתרון בעיות:

  • הסכימו שכל אחד מכם יכול להעלות בעיה לדיון בכל עת.
  • הצד השני יכול להגיד “לא” אם אינו רוצה לדבר על כך באותו רגע, אך חייבים לקבוע זמן אחר לדיון – לא יותר מיום אחד אחרי שהנושא עולה.
  • אם הדיון מתחמם, כל אחד מכם יכול להכריז על “הפסקה” כדי להירגע.
  • הסכימו שאתם מעלים בעיות במקום ובזמן שמתאים לשניכם. לדוגמה, עשו זאת כשהילדים אינם נוכחים, כשיש לכם מספיק זמן לדבר על הנושא, כשאין דרישות אחרות שמתחרות על תשומת לבכם כמו ארוחת ערב, וכששניכם רגועים.
  • הסכימו לנסות ולהקשיב, כך ששניכם תבינו מה האחר אומר.
  • הסכימו שלא תדברו על נושאים רגישים לפני אנשים אחרים.
  • זכרו שאם לאחד מכם יש בעיה, לשניכם בעצם יש בעיה.

נסו להשתמש בצעדים הבאים לפתרון בעיות כדי לדון בדברים.

תדעו שהכללים שקבעתם עובדים, אם תוכלו לפתור בעיות בצורה אפקטיבית ואם שניכם תרגישו שאתם עובדים יחד כצוות.סימן נוסף הוא שהעימותים אינם גורמים לרגשות שליליים שנמשכים גם לאחר מכן, כגון כעס וטינה.

וכמובן, ישנו עוד סימן לכך שאתם מסתדרים היטב: אם אתם מצליחים להתחבר מחדש אחרי העימות, ולבלות ביחד בכיף.

פתרון בעיות: כך תעשו זאת

1. הגדירו את הבעיה

היו ברורים ותארו את הבעיה באופן ספציפי:

  • תארו מה התרחש, באיזו תדירות זה קורה ומי מעורב.
  • התמקדו בנושא, לא באדם.
  • הכירו בתפקידכם או בתרומתכם לבעיה.

סביר יותר להניח שבן או בת הזוג ירצו להשתתף בשיחה אם תנקטו טון ניטרלי ולא מאשים. כדי לעשות זאת, הציגו את הנושא כשאלה. לדוגמה, “אנחנו יכולים לדבר על איך נוכל לקנות לילדים מתנות לימי ההולדת השנה?”

2. הבהירו מה כל אחד מכם רוצה

אמרו מה חשוב לכל אחד מכם בצורה ברורה. שאלו שאלות כדי להבהיר את עמדתכם. לדוגמה:

  • מדוע זה כל כך חשוב?
  • מדוע אתה צריך / רוצה את זה?
  • מדוע את מודאגת / חוששת / פוחדת מזה?
  • מדוע אינך צריך / רוצה את זה?
  • מה נורא כל כך בזה?

המטרה שלכם היא להבין בבירור מה שניכם רוצים. לכן, הקשיבו זה לתשובותיו של זה, במקום להתנצח.

3. חשבו ביחד

כתבו פתרונות אפשריים ששניכם העליתם. הנה כמה טיפים שיעזרו לכם להתחיל לחשוב ביחד:

  • הציעו רעיונות בתורות.
  • נסו להעלות כמה שיותר רעיונות, גם אם חלקם אינם נראים רלוונטיים.
  • המתינו עד שתאספו את כל הרעיונות האפשריים לפני שתדברו עליהם.
  • הכניסו לרשימה את כל הרעיונות שהועלו – אם תדחו את המחשבות והרעיונות של בן או בת הזוג, אתם עלולים לפגוע ברגשותיהם ולעכב את התהליך.

זכרו שאפילו רעיונות שנראים טיפשיים ושערורייתיים יכולים לעורר רעיונות טובים אחרים. נסו להגיע לשמונה עד עשרה רעיונות.

4. העריכו ובחרו

התבוננו בכל רעיון ברשימה שלכם, ונסו למצוא את התוצאה הפרקטית ביותר שיכולה לפתור את הבעיה שלכם:

  • מחקו רעיונות ששניכם חושבים שלא יעבדו.
  • אם אחד מכם חושב שהרעיון עשוי לעבוד, השאירו אותו ברשימה.
  • הכינו רשימת יתרונות וחסרונות לכל רעיון שנותר ברשימה. התבוננו קודם ברשימת היתרונות – נסו למצוא משהו חיובי בכל רעיון. דברו על כל רעיון בקצרה ואל תיתקעו רק על פתרון אחד.
  • מחקו הצעות שיש להן הרבה יותר חסרונות מיתרונות. לאחר מכן, בחרו את האפשרות הטובה ביותר או שילוב אפשרויות.
  • דרגו כל פתרון מ-1 (לא כל כך טוב) עד 10 (טוב מאוד).

היו מוכנים להתפשר – אך אם אינכם מוצאים פתרון, חזרו שוב לשלב החשיבה המשותפת. אם זה עדיין לא עובד, חפשו מידע נוסף או בקשו מאנשים אחרים להעלות רעיונות.

5. נסו את הפתרון

התחייבו לפתרון והסכימו על הדברים הבאים:

  • מי עושה מה, מתי והיכן?
  • מה יקרה אם לא נעשה את הדברים שעליהם הסכמנו?
  • האם עלינו לתעד את איכות הביצוע של הפתרון שלנו?
  • מתי נחשוב שוב אם הפתרון עובד?

אם הפתרון קשור לילדים, חשבו אם כדאי וראוי לערב אותם בניסיון.

הטיפ החשוב ביותר: כתבו את הפתרון שהחלטתם עליו ואל תשדרו לילדים מסרים כפולים.

6. סקרו את הפתרון לאחר מעשה

  • האם הפתרון עובד?
  • מה עבד היטב? מה לא עבד?
  • מה נוכל לעשות כדי לעזור לפתרון לעבוד טוב יותר?

אם ההסכם שהחלטתם עליו עובד, שניכם תבחינו בכך שמספר העימותים פחת. אם לא, שאלו את עצמכם את השאלות הבאות:

  • האם הפתרון היה הגיוני?
  • האם שנינו השתתפנו בו במידה שווה?
  • האם הכללים ותחומי האחריות היו ברורים לשנינו?
  • האם נעשה שימוש בתוצאות להפרת ההסכם, והאם התוצאות היו מתאימות?
  • האם עלו נושאים נוספים שיש לדבר עליהם לפני שהפתרון יצליח לעבוד?

ייתכן שתגלו שעליכם לחזור לתחילת תהליך פתרון הבעיות כדי למצוא פתרון טוב יותר. עם זאת, אך טבעי שתיתקלו בכמה עליות וירידות לאורך הדרך – תנו לפתרון לעבוד שבוע-שבועיים.

אם אתם במערכת יחסים שכוללת אלימות במשפחה, התקשרו לקו סיוע,פנו לקבלת עזרה ועשו כל מה שצריך כדי להבטיח את שלומכם ושלום ילדיכם.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

להיות סבא וסבתא: כללים וגבולות

להבין מה תפקידכם

ייתכן שייקח לכם זמן מה לחשוב ולהחליט איזה סוג של סבא וסבתא תהיו. ההחלטה תלויה גם במצבכם. ייתכן שאתם מרגישים שמצופה מכם יותר מדי כסבא וסבתא – או שאתם רוצים להיות מעורבים יותר. מצד שני, יכול להיות שאינכם פוגשים את הנכד באופן קבוע אם אינו גר קרוב אליכם, או שיש בעיות במערכות היחסים במשפחה.

יש המון דברים שכדאי לחשוב עליהם כשאתם מנסים להבין מה תפקידכם. אולי אתם רוצים לבלות עם הנכד ולעזור להוריו, אבל אתם עדיין עובדים. יכול להיות שיצאתם לפנסיה ותכננתם טיול, או שאתם מצפים בקוצר רוח לזמן פנוי. שיקולים חשובים נוספים הם הבריאות, המחויבויות ובן או בת הזוג שלכם.

השגת איזון בין הצרכים שלכם לבין אלה של המשפחה המורחבת יכולה להוות אתגר, בעיקר אם יש לכם נכדים ביותר ממשפחה אחת. עם זאת, זכרו שאף אחד לא מרוויח אם תנסו לעשות יותר מדי.

מותר לכם להחליט מה וכמה תרצו לעשות כסבא וסבתא – וייתכן שההחלטה הזו תשתנה, בדומה לדברים אחרים. דברו בפתיחות ובאופן גלוי על בחירתכם עם הורי הנכדים שלכם, כדי שכולם יבינו היכן עוברים הגבולות.

למידע ורעיונות נוספים על האופן שבו סבים וסבתות יכולים לעזור לנכדים ולמשפחותיהם, קראו את המאמר להיות סבא וסבתא.

להציב גבולות כסבא וסבתא

  • חשבו קודם כל מה אתם רוצים לעשות ומה אתם יכולים לעשות. לדוגמה, יכול להיות שתשמחו מאוד לבלות עם הנכדים כשההורים שלהם בסביבה, אך אינכם מוכנים עדיין להיות איתם לבד.
  • סביר להניח שיש לכם מחויבויות נוספות כגון עבודה, תחביבים, פעילויות חברתיות וטיפול באנשים אחרים מלבד הנכדים. אינכם חייבים לוותר על שום דבר כדי להיות סבא וסבתא.
  • הזמן הטוב ביותר לשוחח עם הורי הנכד על כללים וגבולות הוא כשכולם נינוחים ורגועים. עם זאת, אינכם חייבים לקבוע פגישה מיוחדת – אפשר להעלות את הנושא כשהזמן מתאים לכולם.
  • אם אתם חוששים לקחת על עצמכם יותר מדי, אפשר להקציב לכך זמן מוגבל. למשל, “בואו ננסה למשך חודש ונראה איך הולך”.
  • אם אתם עובדים ורוצים לעזור בטיפול בנכד, דברו עם המעסיק בנוגע למשרה גמישה יותר – לדוגמה, קיזוז שעות בין ימים, חל”ת או עבודה מהבית.
  • יש סבים וסבתות שמגלים שהטיפול בנכדים קשה להם מדי. אם אתם מרגישים שהציפיות מכם כבדות מדי, דברו על כך עם הורי הנכדים כשכולם נינוחים ורגועים.

תפקידכם המשתנה

ככל שנכדכם יתבגר, התפקיד שלכם ישתנה, אם כיוון שהמחויבויות שלכם ישתנו, או שהצרכים ותחומי העניין של הנכד ישתנו.

משמעות הדבר היא שגם אם אינכם יכולים או רוצים לעזור הרבה כשהנכד צעיר, ייתכן שאתם מצפים בקוצר רוח לעשות איתו דברים רבים כשיגדל.

לדוגמה, תינוקות ופעוטות אוהבים זמן אחד על אחד, משחק ולמידה. ילדים בגיל בית הספר נלהבים לשתף ולספר על תחומי העניין והפעילויות שלהם. לכן, אם אתם רוצים להעביר לנכדים, למשל, את אהבת הקריאה, ללמד אותם על גינון או לקחת אותם ליציאות מיוחדות, זו יכולה להיות הזדמנות נהדרת.

נכדים בגיל ההתבגרות ונכדים גדולים יותר עשויים להעריך את תמיכתכם ואת העניין שאתם מפגינים בהם ככל שהם נהיים עצמאים יותר. בתקופה זו, שבה הם מנסים להבין מי הם ומה הם רוצים להיות, תוכלו להציג בפניהם נקודות מבט שונות.

תפקידכם עתיד להשתנות גם אם המשפחה עצמה משתנה – למשל, כאשר מגיע תינוק חדש למשפחה או שאחד ההורים מתחיל עבודה חדשה. השינויים הללו עשויים להוביל לכך שהמשפחה תצטרך יותר – או פחות – תמיכה מכם, בהתאם למצב.

זכרו: מציאת האיזון בין קרבה ומרחק, בין מעורבות מתאימה ובין מעורבות יתר או ניכור הינה משימה מתמשכת של כל בני המשפחה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

לבנות מערכות יחסים חזקות במשפחה המשולבת

מערכות היחסים החשובות במשפחה המשולבת

ישנן כמה מערכות יחסים חשובות במיוחד בתוך המשפחה המשולבת:

  • ביניכם לבין בן או בת הזוג
  • ביניכם לבין הילדים שלכם
  • בין בני הזוג לבין הילדים שלכם, וביניכם לבין הילדים של בני הזוג
  • בין הילדים שלכם לבין הילדים של בני הזוג
  • בין כולכם.

בני הזוג ואתם במשפחה משולבת

כיף לעבוד על מערכת היחסים שלכם כזוג, אך המגורים המשותפים במשפחה מעורבת מעמיסים על מערכת היחסים. לדוגמה, ייתכן שילדכם, בן או בת הזוג הקודמים שלכם או בני המשפחה המורחבת אינם נלהבים כל כך מהעובדה שמצאתם בני זוג חדשים. ייתכן שאתם מודאגים מהאופן שבו מערכת היחסים תשפיע על ילדכם.

ייתכן שבן או בת הזוג החדשים אינם מבינים את הקשר הקרוב והמיוחד עם ילדכם. אם ישנם ויכוחים בין בני הזוג הנוכחיים לבין ילדכם, יכול להיות שתרגישו תקועים באמצע.

כבן או בת הזוג שנכנסנו זה עתה למשפחה, יכול להיות שאינכם בטוחים בתפקידכם במשפחה המשולבת. ייתכן שלפעמים תרגישו שאינכם זוכים להערכה הראויה, או שאתם נותרים מחוץ למשפחה.

כך תוכלו לשמור על מערכת היחסים עם בן או בת הזוג:

  • בלו ביחד כזוג, רק שניכם. נסו לצאת להליכה קבועה בסוף השבוע, לשתות קפה ביחד או לבלות חצי שעה אחרי שאחרון הילדים הלך לישון
  • פנו זמן מדי שבוע או שבועיים כדי לדון באתגרים ובנושאים שעולים במשפחה
  • הפגינו אהבה והערכה לעיתים קרובות – חיבוק, מילות אהבה, נשיקה או פתק שאומר פשוט “תודה”
  • הראו שאתם מתעניינים ברגשותיהם של בן או בת הזוג, ומבינים אותם. משמעות הדבר שעליכם להקשיב לחששות ולרעיונות שלהם ולהיות מוכנים להתפשר
  • כבדו את הילדים של בני הזוג.

מערכות יחסים בין הורים לילדים במשפחה משולבת

ילדים צריכים ורוצים אהבה, דאגה והדרכה מצד הוריהם. ילדכם עשוי לפחד מכך שיאבד את תשומת לבכם ואת אהבתכם, ולחשוש שכעת, במשפחה החדשה, הוא אינו חשוב לכם כל כך. כשהנסיבות המשפחתיות משתנות, ילדכם צריך לדעת שלא שכחתם אותו – בעיקר אם הגיעו לחייכם בן או בת זוג חדשים וילדים שאינם אחים ביולוגיים עבורו.

הראו לילדכם שאתם אוהבים אותו ודואגים לו בדיוק כמו בעבר:

  • בלו עם ילדכם – אם אפשר, התעדכנו מדי יום, דברו על מה שמטריד אותו, או עשו פעילויות אחרות כמו קריאה או משחקים ביחד
  • המשיכו בפעילויות המשותפות הקבועות שלכם – למשל, שחייה, משחק כדורגל או ביקור משותף בשוק
  • שמרו על השגרה קבועה ככל האפשר – לדוגמה, שגרת השכבה שכוללת סיפור או שיר לפני השינה
  • היצמדו לכללים ולגבולות – למשל, ילדכם המתבגר עדיין צריך לסמס לכם כדי להודיע היכן הוא כשהוא יוצא עם חברים.

מערכות יחסים בין בן או בת הזוג החדשים לילדים במשפחה משולבת

ילדו של בן או בת הזוג שלכם ואתם לא בחרתם זה את זה. יכול להיות שיהיה ביניכם קליק מיידי, או ששניכם לא תרגישו בנוח לזמן מה. כדאי לבלות ביחד ולעבוד על פיתוח מערכת יחסים ביניכם, כיוון שזו תוביל למערכת יחסים טובה יותר במשפחה כולה וגם עם בן או בת הזוג החדשים שלכם. הבסיס הטוב ביותר לבניית חמימות ואפילו אהבה, עם הזמן, הוא כבוד.
אם יש לכם ילד משלכם, סביר להניח שאתם דואגים לו מאוד ורוצים להגן עליו מפני השינויים במשפחה. טבעי לגמרי שתרגישו אחרת כלפי ילדכם וכלפי ילדו של בן או בת הזוג שלכם, אך עדיף להתייחס לכל הילדים במשפחה המשולבת באותו אופן.

כדי להתחיל לפתח מערכת יחסים טובה עם ילדיהם של בן או בת הזוג, מומלץ:

  • להפגין עניין בחייהם – למשל, לשאול אותם בנוגע לשיעורי האמנות שבהם הם משתתפים, או להצטרף אליהם לחוג לספורט
  • לבלות איתם זמן לבד, גם אם מדובר ב-15 דקות בלבד – לדוגמה, לקחת ביחד את הכלב לטיול
  • להגיש להם עזרה פרקטית – למשל, להסיע אותם לפגוש חברים, לתקן להם את האופניים או ללמד אותם לבשל
  • לתמוך בגישה של בן או בת הזוג החדשים כלפי משמעת, אך לתת לבני הזוג את האחריות לניהול הכללים והגבולות.

אחאיים במשפחה משולבת

אם לשניכם יש ילדים, הם יהפכו לאחאיים (או כפי שנקראו בעבר- אחים חורגים). יש ילדים שמתרגשים מהרעיון של משפחה משולבת, ואחרים חוששים מכך. לעיתים קרובות, אחאיים אינם קרובים כמו אחים בדם, אך הדבר תלוי באישיות של הילדים, בגילם, מתי הפכו למשפחה וכמה זמן הם מכירים זה את זה.

אחים בכל המשפחות – משולבות או לא – חשים קנאה, מתחרים זה בזה ונכנסים לעימותים לפעמים. אך טבעי שהמצב יהיה אינטנסיבי יותר במשפחות משולבות, ובעיקר אם חלק מהילדים נמצאים בבית יותר מאחרים, בהתאם להסדרי המגורים שלהם.

כדי לעזור לילדיך ולילדים של בן או בת הזוג לפתח את מערכות היחסים ביניהם:

  • קבעו ציפיות וכללים בנוגע להפגנת כבוד הדדי – תלו את רשימת הכללים על המקרר
  • התנהגו בצורה הוגנת כלפי כל הילדים – למשל, הנהיגו את אותם כללים וציפיות לכל הילדים באותו גיל, תנו את אותם דמי כיס לכל הילדים באותו גיל, והעניקו מתנות ימי הולדת בשווי דומה
  • ודאו שלכל ילד יש מיטה משלו, מרחב משלו שבו יוכל לקבל זמן לעצמו וחפצים משלו
  • תלו תמונות של כל הילדים ברחבי הבית
  • עודדו אותם לבלות זה עם זה – למשל, לבעוט בכדור בחצר או לשחק יחד.

לבלות ביחד כמשפחה משולבת

במשפחה משולבת, מומלץ בדרך כלל לבלות עם הילדים שלכם באותה מידה כמו שאתם מבלים ביחד כמשפחה. ייתכן שלכם ולבני הזוג שלכם יש ילדים בגילאים שונים, וקשה למצוא פעילויות שכולם ייהנו מהן. מותר לכם לעשות דברים גם בקבוצות קטנות יותר, אם זה מה שמתאים למשפחה.

לדוגמה, חלק ממשפחתכם ייצא לשחק בכדור בשבת אחר הצהריים, והחלק השני ילך למוזיאון. כשתחזרו הביתה, דברו כולכם על מה שעשיתם. בשבת תוכלו כולכם לשחק בקלפים יחד, או שהילדים הגדולים יותר ייצאו לבלות בזמן שהקטנים יצפו בסרט.

מפגשים משפחתיים יאפשרו לכולם במשפחה המשולבת לדבר על רגשותיהם ועל מה שמטריד אותם, כך שכולם יבינו מה הרקע למעשיהם. כמו כן, כך יוכלו הילדים לראות שהמבוגרים מקשיבים לנקודת מבטם, ומנסים לעבוד ביחד כדי להבין אותם או להתפשר.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לימוד מיומנויות חדשות לילדים עם צרכים מיוחדים: שיטות פרקטיות

לעזור לילדים עם צרכים מיוחדים לפתח מיומנויות

ילדים עם צרכים מיוחדים נוטים ללמוד לאט יותר כיצד לעשות דברים יומיומיים כמו להתלבש לבד ולצחצח שיניים. כמו כן, הם נוטים להתקשות ללמוד מיומנויות חברתיות כמו לחלוק או לחכות לתורם.

המאמר הבא סוקר שלוש שיטות פרקטיות ללימוד מיומנויות לילדכם.

  • מתן הוראות: ללמד באמצעות הסברים
  • מתן דוגמה: ללמד באמצעות הדגמה
  • צעד אחר צעד: חלוקה של הפעולה לתתי שלבים כדי ללמד מיומנויות מסובכות.

לימוד מיומנויות עשוי להיות מתסכל למדי ודורש זמן וסבלנות רבים. לכן, לפני שאתם מתחילים ללמד את ילדכם, כדאי לחשוב מה בעצם אתם מבקשים ממנו לעשות. לדוגמה, האם הוא מסוגל ללמוד את המיומנות מבחינה גופנית? האם יש לו מספיק קואורדינציה? האם הוא מבין מה אתם מבקשים ממנו לעשות?

התשובות לכל השאלות הללו יעזרו לכם להבין אם אתם יכולים ללמד אותו מיומנויות שונות, אילו מיומנויות ללמד, ואילו מהשיטות שמוצעות בהמשך יתאימו למצבכם. נסו לחשוב מהי המוטיבציה של ילדכם ללמוד את המיומנות שאתם מנסים ללמד אותו? כך תוכלו להבין כיצד לעודד את תהליך הלמידה.

השתדלו שלא לעבוד על יותר מדי מיומנויות בבת אחת, כיוון שילדכם עלול להתבלבל. נסו ללמד אותו מיומנות אחת עיקרית כל פעם, בשיטה שמתאימה למצבכם. אולי תופתעו לגלות שעוד מיומנויות מתפתחות בו בזמן לבדן.

מתן הוראות: ללמד באמצעות הסברים

בשיטה זו, אתם מלמדים את ילדכם לעשות משהו חדש באמצעות מתן הסברים על מה לעשות וכיצד לעשות זאת. עם זאת, מתן הוראות אינו תמיד הדרך הטובה ביותר ללמד ילדים כיצד לעשות דברים, וילדים עם צרכים מיוחדים עלולים להיתקל באתגר מיוחד. כלומר, ייתכן שלא כדאי לעשות תוכניות מיוחדות בזמן שאתם מלמדים באמצעות הסברים.

לפני שמתחילים

  • הכינו תוכנית פשוטה לתיאור המשימה שילדכם אמור ללמוד. אם היא כוללת כמה חלקים, פרקו את ההוראות לסדרה של צעדים קטנים ופשוטים.
  • הסבירו בדיוק מה אתם רוצים שילדכם יעשה. איזו התנהגות אתם מנסים להשיג? למשל, אל תגידו אמירות כלליות כמו “תתכונן לבית הספר”. במקום זה, אמרו “צחצח את השיניים ותתלבש”. התחילו בהוראה אחת או שתיים, ואז הוסיפו עוד צעדים.
  • אם ילדכם מתקשה להבין מילים, אפשר להיעזר בפוסטר או בתמונות שיסבירו מה אתם רוצים שיעשה.

בזמן הלימוד

  • תנו לילדכם הוראות רק כשתשומת הלב שלו נתונה לכם.
  • אם הוא יוצר קשר עין, עודדו אותו להביט בכם כשאתם מדברים.
  • השתמשו בשפה שהוא מבין ובמשפטים קצרים ופשוטים.
  • תנו לילדכם זמן רב להגיב (עד דקה), וכשהוא ממלא את ההוראה, תנו לו המון משוב חיובי. אמרו בדיוק מה עשה נכון.
  • השתמשו בזהירות בטון הדיבור שלכם. דעתו של ילדכם עלולה להיות מוסחת מהמסרים הרגשיים בקולכם – למשל, אם אתם מתוסכלים או מוטרדים – והוא עלול להתמקד באיתותים האלה במקום במה שאתם אומרים.

בסיום המשימה

  • תנו משוב חיובי לילדכם על עצם ההתנסות במשימה- ללא קשר אם הצליח בה או לא.
  • ציינו דבר אחד או שניים שעליו לעשות בצורה שונה בפעם הבאה.
  • ככל שילדכם לומד יותר, נסו לתת פחות הוראות ואפילו הפסיקו לתת הוראות לגמרי.
  • אם המשימה שתכננתם אינה מצליחה, המתינו כמה ימים ונסו שוב. אל תיכנסו לעימות או לריב עם ילדכם.

עשויות להיות סיבות רבות לכך שילד אינו ממלא הוראה. יכול להיות שהוא לא מבין. ייתכן שכשהוא לומד, התנהגותו אינה עקבית, אך הוא ישתפר ככל שיתרגל יותר. ואולי הוא פשוט לא רוצה לעשות את מה שביקשתם.

מתן דוגמה: ללמד באמצעות הדגמה

ילדים לומדים מה לעשות וכיצד לעשות זאת באמצעות התבוננות בנו. אנחנו מלמדים את ילדינו המון דברים כשאנו מראים להם מה לעשות. למשל, סביר יותר להניח ש”תראו” לילדכם ולא “תסבירו” לו כיצד לאסוף את הצעצועים, לשטוף את הכוס או להאכיל את הכלב.

אפשר להשתמש בהדגמה כדי ללמד אותו כיצד לתקשר עם אחרים – למשל, לבקש עזרה מהמורה, או להציג את עצמו לאדם אחר. זו דרך מצוינת ללמד מיומנויות שקשה להסביר במילים, כמו שפת גוף וטון דיבור.

הדגמה יכולה לעזור לילדים שמתקשרים ביצירת קשר עין – למשל, ילדים על הרצף האוטיסטי וילדים עם מוגבלויות חמורות כגון שיתוק מוחין ותסמונת איקס שביר. השימוש בהדגמה מאפשר לילדים אלה לצפות במעשים ובהתנהגות שלכם כשאתם מראים להם מה לעשות, במקום להתבונן בפנים שלכם כשאתם מדברים.

לפני שמתחילים

  • אל תתחילו עד שילדכם מתבונן בכם ושם לב אליכם.
  • כשהוא צופה בכם, בצעו את הפעולה באטיות, כדי שיוכל לראות בבירור מה אתם עושים.
  • אם הוא מתקשה לחקות את המעשים שלכם כשפניו אליכם, תנו לו לשבת לצידכם או לחקות אתכם בזמן שאתם צופים בו מאחור.

בזמן הלימוד

  • אם המשימה מורכבת, פרקו אותה לצעדים קטנים. התחילו בצעד הקל ביותר ותנו לילדכם הזדמנות לנסות בעצמו לפני שאתם ממשיכים לצעד הבא.
  • ציינו חלקים חשובים במעשיכם. למשל, “אתה רואה איך אני…”.
  • חשבו בקול רם. לדוגמה, “זה לא היה בדיוק נכון – נראה לי שאנסה את זה עוד פעם”.

בסיום המשימה

  • אפשרו לילדכם לתרגל לאחר שהתבונן בכם. חזרו על ההדגמה אם יש צורך.
  • תנו לו שבחים וחיזוקים.

לימוד מיומנויות חדשות לילדים עם צרכים מיוחדים עשוי להיות עבודה קשה מאוד, ואך טבעי שתהיו מתוסכלים לפעמים. עם זאת, חשוב שלא להדגים התנהגות שאינכם רוצים ללמד – למשל, לוותר כשקשה, או להרים את הקול כשכועסים.

צעד אחר צעד

חלק מהמשימות או הפעילויות הן מסובכות או כוללות סדרת פעולות. במקרה זה, יש לפרק את המשימה לצעדים קטנים יותר, וללמד את ילדכם צעד אחד בכל פעם.

לדוגמה, כך תוכלו לפרק לצעדים קטנים את משימת ההתלבשות:

  • להוציא את הבגדים מהארון.
  • ללבוש תחתונים.
  • לגרוב גרביים.
  • ללבוש חולצה.
  • ללבוש מכנסיים.
  • ללבוש סוודר.

אפשר לפרק כל אחד מהצעדים הללו לחלקים. למשל, כך תסבירו איך ללבוש סוודר:

  • להחזיק את הסוודר בצורה הנכונה.
  • להלביש את הסוודר על הראש.
  • להכניס זרוע אחת לשרוול.
  • להכניס את הזרוע השנייה לשרוול השני.
  • למשוך את הסוודר למטה, על הגוף.

הרעיון בבסיס הלימוד צעד אחר צעד הוא ללמד כל צעד בנפרד. לאחר שילדכם למד את הצעד הראשון, תוכלו ללמד את הצעד הבא, זה שאחריו וכן הלאה. אפשר להמשיך כך עד שילדכם יוכל לבצע את כל המשימה לבדו. השתמשו במתן הוראות ובהדגמה כדי לעזור לילדכם ללמוד כל צעד.

הכוונה באמצעות סימנים גופניים ומילוליים

ייתכן שתצטרכו להשתמש בסימנים גופניים ומילוליים – לדוגמה, להניח את ידיכם על ידיו של הילד ולהנחות את תנועותיו. כשיתחיל להבין מה לעשות, תוכלו להפסיק לעזור לו בהדרגה, אך המשיכו להגיד לו מה עליו לעשות. לאחר מכן, פשוט הצביעו או השתמשו בסימן גופני לפי הצורך.

ברגע שילדכם לומד את המיומנות החדשה, הפסיקו בהדרגה לתת לו סימנים מילוליים וגופניים.

ללמד מהסוף להתחלה

לעיתים קרובות, כדאי ללמד משימה מורכבת כגון התלבשות דווקא מהצעד האחרון ולא הראשון – מהסוף להתחלה.

כך, למשל, אם נרצה ללמד את הילד כיצד ללבוש סוודר מהסוף להתחלה, נעזור לו להכניס את ראשו ואת זרועותיו פנימה, ואז נבקש ממנו לעשות את הצעד האחרון בעצמו – כלומר, למשוך את הסוודר למטה, על הגוף.

ברגע שלמד כיצד למשוך את הסוודר למטה, נעודד אותו להכניס את זרועותיו בעצמו, ואז למשוך את הסוודר. אפשר להמשיך כך עד שיצליח בכל צעד וצעד של המשימה, ויעשה אותה לבדו.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

מה עושים כשההתבגרות המינית מוקדמת או מאוחרת

התבגרות מינית מוקדמת או מאוחרת

כל ילד שונה. תחילת ההתבגרות המינית מתרחשת בגיל שונה מאוד אצל כל ילד, ואפילו אצל ילדים מאותה משפחה. עם זאת, התבגרות מינית מוקדמת או מאוחרת עלולה להשפיע על ההערכה העצמית ודימוי הגוף של ילדכם. לכן, מומלץ לחפש את הסימנים לכך ובמקרה הצורך, לדבר עם מומחה.

למידע נוסף על השינויים הגופניים הצפויים אצל ילדכם, קראו את המאמר על ההתבגרות המינית. במאמר תמצאו גם את הגיל הממוצע שבו מתרחש כל שינוי.

התבגרות מינית מוקדמת

התבגרות מינית מוקדמת יכולה להתחיל עוד לפני גיל שמונה אצל בנות, או לפני גיל תשע אצל בנים. התבגרות מינית מוקדמת נפוצה יותר אצל בנות מאשר אצל בנים, והסיבות לה כוללות השמנת יתר, גנטיקה משפחתית ולעתים נדירות, חוסר איזון הורמונלי.

אצל רוב הילדים, ובעיקר אצל בנות, לא נמצאת כל סיבה ברורה. אם אתם מבחינים בסימנים להתבגרות מינית מוקדמת, פנו קודם כל לרופא המשפחה שלכם שינסה לברר את הסיבה לכך וייתן טיפול מתאים או הפנייה לאיש מקצוע מתאים, במקרה הצורך.

ילדים שהתבגרותם המינית החלה מוקדם עלולים:

  • לסבול מהצקות
  • לחוש מודעים מאוד לעצמם
  • לסבול מדימוי גוף נמוך
  • להתחיל לחקור את המיניות שלהם בגיל צעיר יותר
  • להיראות גבוהים מכפי גילם, ולהפסיק לצמוח לגובה לפני חבריהם
  • לקבל יחס שמתאים לילדים גדולים יותר ממבוגרים וילדים אחרים.

בנות שמתפתחות מוקדם נוטות לסבול מדימוי עצמי נמוך ומרמות גבוהות יותר של דיכאון, חרדה והפרעות אכילה. בנים שמתפתחים מוקדם נהנים דווקא מדימוי עצמי גבוה יותר ומפופולריות בקרב חבריהם.

אם ילדכם התחיל את ההתבגרות המינית מוקדם, חשוב שתסבירו לו מה מתרחש בגופו ותענו על שאלותיו. אמרו לו שגופו מושלם בדיוק כפי שהוא. יכול להיות שילדכם ירצה לדבר עם היועץ בבית הספר או הרופא.

התבגרות מינית מאוחרת

התבגרות מינית נחשבת מאוחרת אם אין סימנים לתחילת ההתפתחות עד גיל 13 אצל בנות, ו-14 אצל בנים. נערה שמראה סימנים להתבגרות מינית אך אינה מקבלת את הווסת הראשונה עד גיל 16 נחשבת כבעלת התבגרות מאוחרת.

התבגרות מאוחרת  נובעת ברוב המקרים מגנטיקה משפחתית. אם אתם או מישהו ממשפחתכם חווה התבגרות מאוחרת, סביר יותר להניח שגם ילדכם יתבגר מאוחר. בני הנוער מדביקים בדרך כלל את הפער עם חבריהם – הם פשוט מתחילים להתפתח מאוחר יותר.

עם זאת, הם עשויים לחוש מודעים לעצמם ונבוכים כיוון שאינם מפותחים כמו חבריהם. לדוגמה, מחקרים מצאו כי בנים שמתחילים את גיל ההתבגרות המינית מאוחר נוטים לסבול מהערכה עצמית נמוכה יותר מבנים אחרים בגילם. דברו עם ילדכם על גופו ועל רגשותיו, והבטיחו לו שהוא ידביק את הפער בסופו של דבר.

התבגרות מאוחרת יכולה לנבוע גם מגורמים סביבתיים כגון תזונה גרועה או לחץ חריף. הפרעות אכילה הן גורם משמעותי נוסף לעיכוב בהתפתחות המינית, שכן החסך הקלורי משפיע מאוד על גופם של המתבגרים. באותו האופן, גם מתבגרים העוסקים בספורט בצורה אינטנסיבית יכולים להימצא בחסך קלורי וכך לגרום לעיכוב דומה. גורמים נוספים ונפוצים פחות הם מחלות כרוניות, בעיות הורמונליות והפרעות גנטיות שונות. אם ילדכם מודאג, פנו לאיש מקצוע.

אך טבעי שהורים חוששים כאשר ההתפתחות הגופנית של ילדם אינה דומה לזו של אחרים. אם אם חושבים שילדכם מתפתח מוקדם או מאוחר, בדקו איתו כיצד הוא מרגיש. לאחר כן, פנו לקבלת עזרה מקצועית מרופא המשפחה או מומחה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

להעביר את האחריות לילדכם המתבגר

מתבגרים ואחריות: מה צריך לדעת

בניגוד לתקופת הינקות והילדות, בה אתם קיבלתם את ההחלטות עבור ילדכם וקבעתם מה יעשה ומתי, בשנות ההתבגרות, הצורך של ילדים באחריות ובאוטונומיה מתחזק – זהו שלב חשוב בתהליך ההתבגרות שלהם, ובדרכם להפוך למבוגרים אחראיים ושקולים. כדי להפוך לבוגרים עצמאיים ובעלי יכולת, בני הנוער צריכים ללמוד כיצד לקבל החלטות טובות יותר לבדם.

אחת מהמשימות העיקריות שעומדות בפני הורים היא לעזור לילדים לקחת על עצמם אחריות ולקבל החלטות. לכם ההורים יש תפקיד חשוב בתהליך: עליכם להדריך את ילדכם ולתמוך בו, כדי שיהיה מוכן לקבל אחריות רבה יותר. משמעות הדבר היא שתצטרכו לתכנן מתי והיכן תאפשרו לו להתחיל לקבל החלטות.

כמה מהר תעבירו את כל האחריות למתבגר שלכם? זה כבר תלוי בכם ובגורמים רבים נוספים – עד כמה נוח לכם לעשות זאת, המסורות התרבותיות שלכם ושל משפחתכם, מידת הבשלות של ילדכם ועוד. המצב האידיאלי הוא להעביר את האחריות כשכולכם מרגישים נוח עם המעבר ועם קצב הדברים. מעבר מהיר וחד מדי עלול להותיר את שניכם מותשים ומוצפים רגשית. מעבר אטי מדי עלול להוביל לכך שילדכם יחוש חסר סבלנות וירצה למרוד. קראו את המאמר  להעביר את האחריות לילדכם המתבגר, הכולל טיפים פרקטיים לעידוד העצמאות.

הדרך לאחריות: להגביר את העצמאות

עצמאותו של ילדכם תתחיל להתפתח כשתבחרו להפסיק לשלוט בחייו באופן פעיל. במקום זאת, תנו לו אוטונומיה ואחריות רבה יותר על מעשיו בתחומים מסוימים. ייתכן שלא תחבבו את כל הבחירות שיבחר בהתחלה או את תוצאותיהן, אך העצמאות והאחריות הללו יעזרו לו לפתח מיומנויות חשובות לחיים, ולכן חשוב לתת לו להתנסות בעצמו, גם בטעויות ובהשלכותיהן.

כאשר אתם מנסים להחליט אם לתת לילדכם אחריות רבה יותר ולהחליט עבור עצמו, יש לכם שלוש אפשרויות – כן, לא ואולי.

כן

אפשרות זו נועדה לנושאים:

  • שאתם בטוחים שילדכם מוכן לקחת על עצמו
  • בתחומים אישיים, שילדכם צריך להחליט בעצמו.

כשאתם מחליטים להכניס נושא לקטגוריית “כן”, אתם מתחייבים לקבל את ההחלטה שלו, גם אם היא לא ההחלטה המועדפת עליכם. אם הוא מחליט החלטה שאתם מסכימים איתה, הראו לו שאתם מעריכים ומאשרים את ההחלטה. אם אינכם מחבבים את ההחלטה, קחו צעד אחורה והשתדלו שלא להתערב. אלה הזדמנויות שמאפשרות לילדכם ללמוד מהניסיון.

לא

אתם יכולים להגיד “לא” להחלטות שקשורות לפעילויות בעלות סיכון פוטנציאלי. לדוגמה, החלטות הנוגעות לדברים שלבני נוער עדיין אסור מבחינה חוקית, כמו שתיית אלכוהול, או דברים בעלי השלכות שליליות על בני המשפחה – למשל, אם ההחלטה שלו תעלה הרבה כסף.

כדי שאפשרות ה”לא” תעבוד היטב, יש צורך בתקשורת טובה ובקביעת גבולות התנהגות ברורים. האופן שבו תגידו “לא” משנה גם הוא. במקום להטיל וטו ולאסור לגמרי, עדיף להגיד משהו כמו, “אני לא מוכנה להסכים לזה עכשיו בגלל…”.

אולי

זהו האזור האפור, שבו תוכלו לשאת ולתת כדי להפוך את ה”אולי” ל”לא” או ל”כן”, בהתאם לנסיבות. משא ומתן הוא חלק מתהליך ההתפתחות. בתהליך הפיכת ה”לא” או “אולי” ל”כן”, ילדכם מקבל הזדמנות להראות לכם שהוא מוכן לקבל אחריות רבה יותר.

להחליט מתי אתם וילדכם מוכנים להעביר אחריות

כל ילד או נער שונה מהאחר. יכול להיות שתצטרכו להתנסות כדי להבין באילו תחומים ילדכם מוכן לאחריות רבה יותר. השתמשו במפגשים המשפחתיים כדי לאפשר לילדכם להשמיע את דעתו בנוגע להחלטות חשובות ולעזור לו להרגיש מוערך. השתתפותו במפגשים המשפחתיים תלמד אתכם על רמת הבשלות שלו והאופן שבו הוא מתמודד עם אפשרויות שונות לבחירה, ובנוסף תחזק את יכולתו לבטא את דעתו, שהיא יכולת חשובה בפני עצמה. הנה עוד כמה דברים שיש להביא בחשבון:

רמת בגרות

חלק מבני הנוער בוגרים יותר מאחרים, ויכולתם להתנהג באחריות משתנה ממצב למצב. כשאתם מנסים להחליט אם ילדכם מוכן לקבל אחריות, חשבו על יכולותיו. לדוגמה, מתבגר שמבקש לצאת לעיר עם חברים יכול לקבל רשות אם כבר הפגין אחריות כשיצא עם חברים בעבר.

למידה מניסיון

בני נוער צריכים לקבל אפשרות להבין דברים בעצמם. אם אין סכנה מיידית, החיים עצמם יכולים להיות מורה לא רע. גישה זו מאפשרת לכם כהורים להתנהל כרצונכם וליהנות מהחיים, ולילדכם, לקבל הזדמנות להראות לכם שהוא יכול להיות אחראי.

עניינים חוקיים

כשמדובר בשתיית אלכוהול, עישון, חינוך ותעסוקה, למשל, צריך להביא בחשבון עניינים חוקיים נוסף על בריאותו ורווחתו של ילדכם.

  • לפי החוק, הגיל שבו מותר לשתות אלכוהול בישראל הוא 18 שנה. ההמלצה היא שלא לאפשר לילדים בני פחות מ-15 לשתות אלכוהול כלל, ומומחים בתחום הבריאות ממליצים לחכות עד גיל 18.
  • לפי חוק לימוד חובה (התשי”ט), כל ילד בישראל חייב להגיע לבית הספר עד תום כיתה י”ב.
  • אסור לילדים בני פחות מ-18 לרכוש סיגריות או מוצרי טבק.
  • אסור לילדים מתחת לגיל 16ו-9 חודשים לנהוג על רכב, ואיסור על נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים

כל הדברים הללו חייבים להישאר בקטגוריית “לא”, ולא משנה מה מתבגרים אחרים עושים או מה הוריהם מרשים להם.

רמת סיכון

בני נוער לא תמיד חושבים על ההשלכות של מעשיהם לטווח ארוך, ולפעמים הם רוצים לעשות דברים שמעמידים את רווחתם בסכנה. תוכלו להחליט, למשל, שיציאה למסיבה שנמשכת כל הלילה טומנת בחובה יותר סיכון מאשר תועלת, אך יציאה להקרנת חצות בקולנוע היא בסדר.

השפעה על אחרים

אם הבחירות של ילדכם אינן הוגנות או פוגעות באחרים, אתם יכולים לבחור להישאר בשליטה. לדוגמה, אם הוא בוחר להשמיע מוזיקה בקול רם בחדרו בשעת לילה מאוחרת, תוכלו למנוע ממנו להחליט החלטות שמפריעות לשאר בני המשפחה. כללי יסוד כגון “להנמיך את המוזיקה אחרי השעה 9 בערב” יעזרו לילדכם לקבל החלטות שמשפיעות על אחרים.

ערכי המשפחה שלכם

האם אתם מוכנים לתת לילדכם להחליט החלטות או להתנהג בדרכים שסותרות את הערכים שלכם? למשל, סביר להניח שהורים שמאמינים בדרך דתית מסוימת לא ישמחו אם ילדם יבחר דרך שונה. נסו לחשוב על מה תוכלו לוותר בשלב זה ועל מה תתעקשו. או מה מותר לעשות מחוץ לבית ומה הציפיות בתוך הבית. חשוב לזכור, כי למרות שהייתם רוצים שילדכם יגדל להיות כמוכם, עם אותם אמונות וערכים, הוא אדם בפני עצמו, עם אמונות משלו, ורצוי לתת לתפיסותיו מקום, גם אם הן שונות משלכם.

לטפל בעצמכם

הורים רשאים להציב גבולות כדי להגן על הזכויות והצרכים שלהם עצמם. אתם יכולים לסרב אם ילדכם מבקש בקשה לא הגיונית או מטיל עליכם עול לא סביר – לדוגמה, להסיע את הילדים כל היום ממקום למקום במידה והדבר מכביד עליכם, או לשלם על ציוד רב ויקר.

בסופו של דבר, המטרה שלכם היא לתת לילדכם אוטונומיה בתחומים חשובים יותר, כמו לצאת ללא השגחה או להחליט על לימודים בעתיד או על אפשרויות תעסוקה.

בעיות פוטנציאליות בעת העברת אחריות

מעט מדי

אם אינכם מעבירים לילדכם שום אחריות, לא תהיה לו ברירה, והוא יאלץ ללמוד מניסיונו הדל, בדרך הקשה.

יותר מדי

כשהאחריות נופלת על כתפיהם מהר מדי, מתבגרים עלולים לקבל החלטות גרועות ולסבול מערעור הביטחון העצמי, כיוון שהם עושים דברים שאינם מוכנים אליהם עדיין. אם אתם וילדכם המתבגר אינכם בטוחים בנוגע לתחום אחריות חדש, השתמשו במדריך לפתרון בעיות כדי להבין אם אתם מוכנים.

מה לעשות במקרה של הפרת כללים

הדרך הטובה ביותר להבטיח שהכללים שהסכמתם עליהם יישמרו היא לשמור על קשר עם ילדכם. עם זאת, רוב המתבגרים מאתגרים את הכללים בשלב מסוים. זה פשוט אחד הדברים שמתבגרים עושים כחלק מבחינת הגבולות. כדאי לחשוב ולהחליט מה יהיו התוצאות במקרה של הפרת הכללים.

מה לעשות כשההחלטות לא עולות יפה

קבלת החלטות היא חוויית למידה לילדכם. לא כל ההחלטות שיקבל יהיו טובות. עבדו עם ילדכם על פתרון בעיות כדי שילמד לקבל החלטות טובות יותר וללמוד מהטעויות, ודונו איתו במה יוכל לעשות אחרת בפעם הבאה. תוכלו גם לרענן את הכללים ולשנות אותם בהתאם לצרכים המשתנים עם הגיל.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

בריאות נפשית אצל בני נוער

מהי בריאות נפשית אצל בני נוער?

בריאות נפשית היא שם לתיאור רווחה רגשית עם תפקוד חברתי, משפחתי ובית ספרי תקינים. ילדכם זקוק לבריאות נפשית טובה כדי להתפתח באופן בריא, לבנות מערכות יחסים חזקות, להסתגל לשינויים ולהתמודד עם אתגרי החיים.

בדרך כלל, בני נוער שבריאותם הנפשית טובה:

  • מרגישים שמחים וחיוביים בנוגע לעצמם ונהנים מהחיים
  • מנהלים מערכות יחסים בריאות עם משפחה וחברים
  • עושים פעילות גופנית ואוכלים מזון בריא
  • מעורבים בפעילויות
  • בעלי תחושת הישגיות
  • יכולים להירגע ולישון טוב בלילה
  • מרגישים שייכים לקהילותיהם.

גיל ההתבגרות הוא תקופה רגישה בה מרבית ההפרעות הנפשיות נוטות להתפרץ.  נוסף על הגורמים הסביבתיים והתורשתיים, בני הנוער עוברים שינויים ואתגרים רבים בתקופה הקצרה הזו, בעוד מוחם ממשיך להתפתח.

לקדם בריאות נפשית טובה אצל בני נוער

האהבה, התמיכה ומערכת היחסים שלכם עם ילדכם משפיעים על בריאותו הנפשית בצורה ישירה וחיובית. הן יכולות אפילו לצמצם את הסיכויים לכך שילדכם יתמודד עם בעיות נפשיות. הנה כמה רעיונות לקידום בריאות נפשית ורווחה אצל ילדכם:

הפגינו כלפיו אהבה, חיבה ודאגה.

  • הראו לו שאתם מתעניינים במה שנעשה בחייו. שבחו את המעלות הטובות ואת ההישגים שלו, והעריכו את רעיונותיו.
  • בלו זמן ביחד, אחד על אחד וגם במפגשים משפחתיים.
  • עודדו את ילדכם לדבר איתכם על רגשותיו. חשוב שירגיש שאינו צריך לעבור את הכל לבד, ושתוכלו לעבוד יחד על מציאת פתרונות.
  • התמודדו עם הבעיות כשהן צצות, ואל תתנו להן להצטבר.
  • אם יש לכם חששות, דברו עם בני המשפחה, הורים אחרים ומורים. אם אתם זקוקים לעזרה נוספת, דברו עם רופא הילדים או איש מקצוע אחר המומחה בבריאות הנפש (פסיכולוג, עובד סוציאלי או פסיכיאטר).

בריאות גופנית היא חלק חשוב מהבריאות הנפשית. כדי לעזור לילדכם להישאר בריא מבחינה רגשית וגופנית, עודדו אותו לעשות את הדברים הבאים:

  • להיות פעיל – כושר גופני יעזור לילדכם להישאר בריא, ליהנות מרמת אנרגיה גבוהה יותר, לחוש ביטחון עצמי, להתמודד היטב עם לחצים ולישון טוב.
  • לפתח ולשמר על הרגלי אכילה נכונה.
  • לישון הרבה באופן קבוע. שינה איכותית תעזור לו להתמודד עם העומס הלחצים ותחומי האחריות שלו בחיים.
  • להימנע משימוש באלכוהול ובסמים.

אלכוהול וסמים אחרים מהווים גורם סיכון עיקרי להתפתחות בעיות נפשיות אצל בני נוער. עודדו את ילדכם להימנע משימוש בסמים, ואל תאפשרו לו לשתות אלכוהול עד גיל 18. אם אתם יודעים שהוא שותה אלכוהול או משתמש בסמים, דברו איתו ושקלו לדבר עם מומחה לבריאות הנפש או יועץ.

סימנים לכך שילדכם זקוק לעזרה

ילדים ובני נוער מרגישים לפעמים מצוברחים, מדוכאים, בעלי מוטיבציה נמוכה ומתקשים לישון. דברים אלה אינם מצביעים תמיד על בעיה נפשית. עם זאת, אחד הרמזים החשובים ביותר לקיום בעיה נפשית המחייבת התייחסות וטיפול הינו שינוי לרעה במצב הרוח ו/או בתפקוד המשפחתי/חברתי/לימודי, הנמשך לאורך זמן (למעלה משבועיים) לעומת המצב הרגיל של הילד. אם אתם מבחינים בסימנים הבאים ובסימנים שנמשכים יותר מכמה שבועות, חשוב לדבר עם ילדכם. הצעד הבא הוא לפנות לקבלת עזרה מקצועית.

אצל ילדים בני פחות מ-11, סימני האזהרה כוללים:

  • עצבות רוב הזמן
  • ירידה בביצועים בבית הספר
  • דאגות או פחדים מתמשכים
  • בעיות למצוא את מקומו בבית הספר או להסתדר עם ילדים אחרים
  • התנהגות אגרסיבית או לא צייתנית באופן עקבי, או התקפי זעם חוזרים
  • בעיות שינה, כולל סיוטים.

אצל ילדים בני 11 ויותר, יש לשים לב אם ילדכם:

  • נראה מדוכא, מרגיש שהכל חסר תקווה, פורץ בבכי יותר מהרגיל או נעדר מוטיבציה
  • מתקשה להתמודד עם פעילויות יומיומיות
  • מפגין שינויים פתאומיים בהתנהגות, לעתים קרובות בלי כל סיבה נראית לעין
  • מתקשה לאכול או לישון
  • מפגין ירידה בביצועים בבית הספר, או מסרב לפתע ללכת לבית הספר, לפעילויות חינוכיות או לעבודה
  • נמנע ממפגשים חברתיים
  • מתלונן באופן חוזר על כאב גופני – לדוגמה, כאבי ראש, כאבי בטן או כאבי גב חוזרים
  • מתנהג בצורה אגרסיבית או אנטי-סוציאלית – למשל, נעדר מבית הספר, מסתבך עם המשטרה, הולך מכות או מעורב בגניבות
  • חרד מאוד בגלל משקלו או מראהו החיצוני, יורד במשקל או אינו עולה במשקל כשהוא גדל.
  • פוגע בעצמו באמצעות חיתוך עצמי באזורי גוף שונים, גם אם זה לא באופן חמור המצריך טיפול רפואי.

אם ילדכם אומר לכם שהוא חושב על פגיעה בעצמו או התאבדות, פנו בדחיפות לקבלת עזרה מקצועית. התקשרו לער”ן (עזרה ראשונה נפשית בטלפון) במספר 1201 הפועל 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. במקרה חירום, התקשרו למשטרה או הגיעו ישירות לחדר המיון בבית החולים.

כיצד לדבר עם ילדכם על בריאותו הנפשית

אם אתם מודאגים בגלל בריאותו הנפשית של ילדכם, קודם כל דברו איתו. יכול להיות שתרגישו אי נוחות, ואפילו תרצו רק לחכות שהבעיה תיעלם. אך השיחה עם ילדכם על רגשותיו תראה לו שהוא אינו לבד, ושאתם דואגים לו. כמו כן, הוא יזדקק לתמיכתכם כדי לקבל עזרה מקצועית.

הנה כמה רעיונות שיעודדו את ילדכם לדבר על רגשותיו:

  • אמרו לו שגם למבוגרים יש בעיות שאינם יכולים להתמודד איתן לבדם. ציינו שקל יותר לקבל עזרה כשיש תמיכה ממישהו אחר.
  • אמרו לו שאנשים צעירים מרגישים לפעמים מודאגים, לחוצים או עצובים. כמו כן, הגידו לו שקשה ומפחיד לפעמים להיפתח ולספר על מחשבות ורגשות אישיים, אך דיבור על הבעיה יכול לעזור לו לראות את הדברים מנקודת מבט אחרת, ולהבהיר את רגשותיו. אפשר לפנות למבוגר מנוסה יותר, שיציע לו אפשרויות שלא חשב עליהן.
  • הציעו לו לדבר עם אנשים אחרים, כמו דודים או דודות, חברי משפחה קרובים, מאמן ספורט שאתם סומכים עליו, רב או רופא הילדים.
  • הבטיחו לו שהשיחה שינהל עם רופא הילדים או מומחה אחר לבריאות הנפש היא חסויה. אסור להם לגלות את תוכן השיחה לאף אחד אחר, אפילו לא להורים, אלא אם כן הם חוששים לביטחונו או לביטחון מישהו אחר.
  • חזרו שוב ושוב על כך שילדכם אינו לבד. אתם תהיו לצדו כשיהיה מוכן לדבר.

לאחר שתעלו את החששות שלכם בפני ילדכם, ייתכן שהוא יסרב לקבל עזרה או יגיד שהכל בסדר. צעירים רבים אינם מבקשים עזרה בעצמם. לכן, יכול להיות שתצטרכו להגיד שאתם מודאגים, ושתנסו לקבל ייעוץ מקצועי. כדאי לעודד את ילדכם לבוא איתכם לשיחה. אם הוא אינו רוצה, תצטרכו ללכת לבד.

אם אינכם בטוחים מה לעשות, פנו לרופא הילדים או ליועץ בית הספר. כמו כן ניתן לפנות באופן פשוט ישירות למרפאות בריאות הנפש הקיימות בכל קופות החולים ולעבור תהליך הערכה מקצועי ומעמיק. ישנם כמה שירותי טיפול נפשי באינטרנט וכן שירות און ליין בחלק מקופות החולים, אולם אנו ממליצים לפנות לפגישה פנים אל פנים כצעד ראשון.

לקבל עזרה

בעיות נפשיות לעיתים חולפות מעצמן, אך בחלק ניכר מהמקרים חוסר טיפול יכול להוביל לחוסר שיפור, להחמרה במצב, מצוקה קשה, פגיעה תפקודית ואף סיכון התפתחותי. לכן כדאי לפנות לקבלת עזרה מקצועית מוקדם ככל האפשר. בריאות נפשית גרועה או בעיות נפשיות שאינן מטופלות עלולות להשפיע על איכות החיים של ילדכם, על הבריאות הגופנית, העבודה שלו בבית הספר, מערכות היחסים וההתפתחות – מבחינה חברתית, גופנית, חינוכית ומקצועית.

יש אפשרויות רבות לקבלת עזרה מקצועית, ובהן:

  • רופא המשפחה/הילדים
  • היועץ בבית הספר
  • פסיכולוגים
  • פסיכיאטרים
  • עובדים סוציאליים
  • שירותי בריאות נפשית בקהילה

לעתים קשה לתמוך בילד שמתמודד עם בעיות נפשיות ולכן חשוב שתטפלו גם בעצמכם. אם אינכם יודעים לאן לפנות, רופא המשפחה שלכם יוכל לכוון אתכם לשירותים המתאימים ביותר למשפחתכם. זכרו: בעיות נפשיות אינן מתפתחות באשמתו של הילד או של ההורה, אך ביכולתו של ההורה, אשר מקבל הדרכה והכוונה, לסייע בהתמודדות ולזרז את השיפור במצב ילדו.

הפרעות נפשיות אצל בני נוער

אם הבעיות הנפשיות של ילדכם מפריעות לחייו בצורה משמעותית, כדאי לפנות למומחה לבריאות הנפש שעשוי לאבחן הפרעה נפשית חמורה יותר.

למידע נוסף כיצד לזהות בעיות והפרעות נפשיות אצל בני נוער, קראו את המאמרים הבאים:

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

לקויות למידה: שאלות נפוצות

לקות למידה- הגדרה ומאפיינים

המונח ‘לקויות למידה’ מתייחס לטווח רחב של הפרעות הפוגעות ביכולות קוגניטיביות בתחומים רבים, העומדים בבסיסם של כישורי למידה. החלוקה המקובלת של לקויות למידה כוללת: לקות למידה עם קשיים עיקריים בקריאה (דיסלקציה), לקות למידה עם קשיים עקריים בכתיבה (דיסגרפיה) ולקות למידה עם קשיים עקריים בחשבון (דיסקלקוליה). ילדים עם לקויות למידה עשויים לסבול בו זמנית ממספר לקויות בדרגות חומרה שונות ומקשייים רגשיים והתנהגותיים, זאת בשל ההשפעה השלילית של תסכולים ולחצים שהם חווים על מצב רוחם והדימוי העצמי. לעיתים לקויות למידה מופיעות בשילוב עם הפרעות נויו-התפתחותיות נוספות כגון: הפרעות בקשב, בשפה ובתנועה. למידע נוסף, קראו את המאמר לקויות למידה.

הסיבות שבגינן נגרמת לקויות למידה

הסיבות המדויקות שבגינן נגרמת לקות למידה עדיין אינן מובנת במלואן אך הידע בנושא זה הולך ומצטבר, ועימו גם שיטות האבחון והטיפול. כיום, רוב אנשי המקצוע העוסקים בתחום זה סבורים כי לקויות למידה נגרמות משילוב של הפרעה בהתפתחות, במבנה ובתפקוד של אזורי מוח מסוימים ומרמה נמוכה של חומרים כימיים הדרושים לתקשורת עצבית תקינה. עד כה זוהו מספר גורמי סיכון להפרעה, ביניהם ליקויים גנטיים ומצבים רפואיים שונים. כמו כן, ישנה השפעה להפרעות במהלך הלידה וההיריון: תזונה לקויה, שימוש בסמים ואלכוהול במהלך ההיריון ועוד.

מהם הסימנים המוקדמים לכך שלילדנו עשויה להיות לקות למידה?

סימנים מוקדמים ללקות למידה יכולים להופיע בגיל צעיר יותר, בגיל הגן או בשנות הלימודים הראשונות. ילד עם לקות למידה עשוי להראות קשיים  בתחום השפה, לדוגמא- קושי בחריזה- מציאת חרוזים למילים, או קושי לזהות צלילים קצרים בתוך מילים, למשל לזהות את הצליל “ב” בתוך המילה “מדבקה”.

הילדים עשויים להתקשות לזכור רשימות של מילים, מספרים, אותיות או מושגים, למשל רשימת  הוראות שניתנת בבת אחת. כמו כן, ייתכן שילדכם ייתקל בבעיה ממושכת ומשמעותית בקריאה, באיות ובמתמטיקה. עם זאת, הקשיים הללו אינם בהכרח מצביעים על כך שלילדכם יש לקות למידה כלשהי. לחלק מהילדים פשוט לוקח זמן רב יותר לפתח מיומנויות אוריינות (קריאה וכתיבה) ומתמטיקה.

ככל שהם מתבגרים, ילדים עשויים לשתף פחות בקשיי הלמידה שלהם ואף לנסות להסתיר אותם, בשל הפחד מסטיגמה שלילית ופגיעה בדימוי העצמי, אך הפערים בינם לבין המצופה מהם בכיתה עשויים רק לגדול ולהעמיק. לכן, אם לדעתכם ילדכם מתמודד עם קושי בלמידה, חשוב לטפל בכך מוקדם ככל האפשר.

מה לעשות אם אנחנו חושבים שלילדנו יש לקות למידה?

אם ילדכם מתמודד עם בעיות מתמשכות ומשמעותיות בקריאה, באיות או במתמטיקה – גם אם החל את שנות הלימודים שלו בצורה טובה – כדאי לפנות לעזרה מקצועית. דברו עם יועצת בית הספר ובידקו איזו תמיכה ילדכם יכול לקבל במסגרת החינוכית ולאחר שעות הלימודים, רצוי על ידי איש מקצוע עם ניסיון בהוראה מתקנת..

יש לשקול יחד עם הצוות החינוכי בבית הספר את הצורך באבחון מסודר על מנת להבין את סוג הקושי ורמת הקושי, וכן על מנת להתאים את המסגרת הלימודית.

האם לקויות למידה עוברות בתורשה?

לקויות למידה יכולות לעבור בתורשה. כלומר, ייתכן שמישהו מההורים, האחים, הדודים והדודות מתמודדים עם בעיות דומות בתחום הקריאה, האיות או המתמטיקה. בני משפחה אחרים שמתמודדים עם לקויות הלמידה שלהם בצורה פעילה ואפקטיבית יכולים לשמש דוגמה אישית מצוינת לילדכם.

האם אנשים עם לקויות למידה נוטים להיות מחוננים?

לאנשים עם  לקויות למידה מנת משכל ממוצעת. עם זאת ידועים גם מקרים שבהם לקויות למידה מופיעות אצל אנשים מחוננים או כאלו המפגינים יכולות מצוינות ויוצאות דופן בתחומים רבים כגון התחום האקדמי, חשיבה מכנית, יצירתיות וספורט.

האם לקויות למידה נפוצות יותר בקרב בנים מאשר בנות?

אין הבדל בהופעת לקויות הלמידה בין בנים לבין בנות.

ילדנו כותב את האותיות בכתב ראי. האם יש לו דיסלקציה?

הופעת כתב ראי בשנים המוקדמות היא שלב התפתחותי תקין, ואינה מצביעה תמיד על דיסלקציה. עם זאת, אם ילדכם ממשיך לכתוב אותיות ומספרים בכתב ראי עד אמצע וסוף שנות בית הספר היסודי, כדאי לבדוק.

ילדנו מתקשה לקרוא. האם יש לו לקות למידה כגון דיסלקציה?

קושי בקריאה בפני עצמו אינו אומר שלילד יש לקות למידה. עשויות להיות לכך סיבות רבות, ובהן היעדר אפשרות ללמוד לקרוא, או בעיות שמיעה או ראייה.

האם אפשר “לרפא” לקויות למידה?

לקות למידה אינה מחלה שיש צורך לרפא. עם זאת, קיימים אמצעים שונים שיעזרו ויתמכו בילדכם לאורך שנות הלימודים על מנת שישפר את המיומנויות שלו ויתקדם ויגשים את מלוא הפוטנציאל שלו. ככל שילד עם לקות למידה מקבל עזרה מקצועית מוקדם יותר, כך עולים סיכוייו להתקדם היטב.

אנשים עם לקויות למידה מתמודדים היטב בדרך כלל, ובעיקר כאלה שלקויות הלמידה שלהם משפיעות על הקריאה. לעתים קשה יותר לשפר מיומנויות בתחום האיות והמתמטיקה, ובעיקר אם הלקות כוללת קושי בלמידת רשימות וטבלאות מידע. עם זאת, ישנן דרכים רבות לעקוף את הבעיה, למשל, להשתמש בתוכנת הקלדה  עם אפשרות לתיקון איות, הקראת קטעי קראיה ארוכים, או שימוש במחשבון.

האם השימוש במחשב עוזר?

מחשבים יכולים לעזור לאנשים עם לקויות למידה. ישנם כמה סוגי תוכנות שעוזרות בחיזוי מילים, בדיקות איות, ותוכנות הקראה שממירות קול לטקסט ולהפך. תוכנות אלה יכולות לעזור לילדים לקבל מידע בלי להצטרך לקרוא דפים מודפסים, וכן לעזור בכתיבה. תוכנות אוריינות ומתמטיקה יעזרו לילדכם לקבל מוטיבציה ללמידה ולחזק את לימודיו בבית הספר.

יתרון נוסף לשימוש במחשב הוא שהדפים המודפסים מסודרים יותר וקלים לקריאה – וזה יעיל במיוחד, כיוון שחלק מלקויות הלמידה כוללות לעתים קרובות כתב יד בלתי קריא.

כיצד נדע אם טיפול מסוים שראינו בפרסומת יעבוד?

התבוננו בזהירות ובביקורתיות בכל טיפול שראיתם בפרסומת, כדי להבין אם להאמין לטענות המפורסמות. בפרט, כדאי לבדוק אם הטענות מגובות במחקרים מדעיים אמינים ובטוחים. בחנו את הראיות לפני שאתם מכניסים את ילדכם לתוכנית כלשהי או מוציאים כסף רב על טיפול.

מידע נוסף ניתן למצוא באתר  אגודת ניצן– ארגון ללא מטרות רווח הפועל למען ילדים עם לקויות למידה.

מהם גורמי המפתח להצלחה של אנשים עם לקויות למידה?

אנשים שמצליחים להתמודד עם לקויות למידה:

  • מודעים לעצמם – מכירים בלקות הלמידה שלהם אך מגדירים את עצמם באמצעות החוזקות ולא החולשות
  • מבקשים עזרה ויודעים היכן ומתי למצוא אותה
  • נהנים ממשאבים טובים – יישומונים, תוכנות מחשב וכדומה – שעוזרים להם להתמודד עם הקשיים
  • קובעים יעדים ברורים
  • מוצאים דרכים לעקוף את הקשיים שנובעים מלקות הלמידה באופן גמיש ויצירתי
  • ממשיכים לנסות, גם כשהמצב קשה
  • מפתחים שיטות התמודדות עם רגשות כגון תסכול
  • מוכנים למשימה כשהם נתקלים באתגרים
  • מגיבים לבעיות במציאת פתרונות, במקום להיות פסיביים או להתעצבן.

עזרו לילדכם להטמיע עקרונות אלו, באמצעות אנשי מקצוע מתאימים, כדי לחזק את בטחונו עצמי, ולאפשר לו להמשיך ולצמוח – לימודית וחברתית.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

דיכאון אחרי לידה אצל גברים

דיכאון אחרי לידה אצל גברים: עובדות

10%-3% מהגברים חווים דיכאון בתקופה שלאחר הלידה. רבים חושבים שהחוויה הגברית של דיכאון אחרי לידה מתקיימת לצד או כתוצאה מהדיכאון של בת הזוג, אך למעשה, גברים עשויים לחוות זאת ללא קשר. אף שדיכאון אחרי לידה אצל אימהות הוא המנבא החזק ביותר לדיכאון אצל בני הזוג, לא תמיד זה המצב.

נמצא כי דיכאון אצל אבות טריים יכול להתחיל לפני הולדת התינוק, וכי חלה התאוששות מינימלית עד תום השנה הראשונה. כמו כן, ישנן ראיות שמצביעות על כך שהדיכאון אצל גברים גובר בתקופה שבין ששת השבועות שלאחר הלידה ועד תום ששת החודשים הראשונים. לדוגמה, אחד המחקרים מצא כי שלושה מתוך עשרה גברים סבלו מדיכאון לאחר שישה שבועות, שהלך והחמיר במהלך ששת החודשים הבאים. כמו כן, מתרבות הראיות לכך שחלק מהגברים עשויים לחוות חרדה בתקופה שלפני הלידה ולאחריה.

אבות טריים אינם משתמשים בדרך כלל במגוון השירותים שמוצעים לאימהות טריות. הם אינם נוטים לפנות לרופא או לאחות טיפת חלב – הגורמים שמבחינים בדרך כלל בבעיה אצל נשים. בדומה לנשים, חשוב לזהות דיכאון אחרי לידה אצל גברים מוקדם ככל האפשר ולטפל בו ביעילות, כדי להימנע מהשפעות לטווח ארוך על הבריאות הנפשית של האב, ועל יחסיו עם בת הזוג, הילדים, המשפחה והחברים.

גורמי סיכון לדיכאון אחרי לידה אצל גברים

חלק מגורמי הסיכון המוכרים לדיכאון אחרי לידה אצל גברים הם:

  • בת הזוג מתמודדת עם דיכאון אחרי לידה
  • היסטוריה של דיכאון או חרדה
  • בעיות במערכת היחסים
  • הערכה עצמית נמוכה
  • ·תחושת אי כשירות בתפקיד ההורה
  • אבהות בפעם הראשונה
  • עצבנות של התינוק.

ישנם גברים שאינם מסוגלים לזהות גורמי סיכון לדיכאון אחרי לידה בחייהם, ובכל זאת לוקים בו. דיכאון אחרי לידה אצל אבות משפיע על גברים בכל הגילאים, בכל סוגי האישיות ובכל המצבים הכלכליים.

גורמים תורמים לדיכאון אחרי לידה אצל גברים

בדומה לכל סוגי הדיכאון, ישנו מגוון של גורמים גופניים, חברתיים ורגשיים שתורמים להתפתחות דיכאון אחרי לידה אצל גברים. חלק מהם זהים לאלה של נשים.

גורמים משותפים לגברים ולנשים כוללים:

  • היעדר תמיכה חברתית ורגשית
  • מאפיינים אישיותיים
  • לחץ ושינויים במערכות היחסים (בעיקר במערכות יחסים זוגיות)
  • היעדר שינה
  • נושאים הקשורים לאובדן ולאבל
  • קושי להסתגל לשינויים הקשורים במעבר להורות
  • ציפיות קדם לידה שלא מומשו
  • חוויית לידה שלילית או טראומטית (האופן שבו גברים חווים את הלידה עשוי להשפיע על הרווחה הרגשית שלהם בעקבותיה).

גורמים אחרים הם ייחודיים לגברים. למשל:

  • השפעת התפקידים החברתיים המשתנים של אבות במשפחה
  • גישות שונות כלפי אבהות וגבריות – גברים נוטים פחות לדבר על רגשותיהם, וחשוב להם להראות שהם מתמודדים היטב
  • שינוי בדינמיקה המשפחתית – חלק מהגברים מרגישים כי הם מורחקים מתפקיד ההורה או ממערכת היחסים עם בת הזוג, מה שעלול להוביל לתחושת תרעומת כלפי התינוק
  • חששות מקבלת אחריות נוספת, עול כלכלי והתמודדות עם לחץ העבודה
  • ציפיות בלתי ממומשות בנוגע לקיום יחסי מין בתקופת משכב הלידה
  • תקופת ההיריון, ובעיקר תחילתו – נראה כי זוהי התקופה המלחיצה ביותר לגבר במעבר לאבהות. ייתכן שהסיבה לכך היא שינויים בגוף בת הזוג, כמה הוא מרגיש נתמך ושותף לחוויה, חששות מהשינויים הצפויים באורח החיים, ותחושת חוסר ודאות בנוגע לתפקידו בטיפול בבת הזוג
  • היעדר הזדמנויות להתקשר לתינוק במהלך ההיריון ומיד לאחר הלידה, בניגוד לאימהות שיכולות להתקשר איתו במהלך ההיריון.

חלק מהגברים חווים דיכאון אחרי לידה במקביל לדיכאון של בת הזוג, ומחקרים הראו כי יש מתאם גבוה בין דיכאון אצל אימהות ואבות.גברים מדווחים כי הדיכאון של בת הזוג גורם להפרעה בחייהם ובמערכות היחסים שלהם. בני הזוג חווים לעתים פחד, בלבול ותחושת חוסר אונים כיוון שאינם יכולים לעזור לאם התינוק להתגבר על הדיכאון, ועשויים לחוש תחושת ניתוק וניכור.גברים חווים את הדיכאון אחרי לידה כמצב מציף, מבודד, מתסכל ויוצר סטיגמה.

כגבר, רבים מהלחצים ומהבעיות שאתה חווה בתקופת הדיכאון אחרי לידה, של בת הזוג או שלך, אינם קשורים בהכרח למערכת היחסים שלך, אלא הם תוצאה של המחלה. זה עשוי להיות קשה מאוד, אך אפשר לעזור לבת הזוג וגם לשמור על הרווחה האישית שלך במהלך התקופה.

תסמיני דיכאון אחרי לידה אצל גברים

תסמיני דיכאון אחרי לידה אצל גברים כוללים:

  • עייפות, כאבי ראש וכאבים כלליים
  • עצבנות, חרדה וכעס
  • אובדן יצר המין
  • שינויים בתיאבון
  • תחושת הצפה, חוסר שליטה וחוסר יכולת להתמודד
  • נטייה להסתכן
  • שינויים בדפוסי השינה, ובעיקר היעדר שינה
  • תחושת בידוד וניתוק מבת הזוג, מהחברים או מהמשפחה
  • הימנעות ממערכות יחסים אינטימיות ומחיי המשפחה, החברים והקהילה
  • שעות עבודה מוגברות כחלק מההימנעות מהמשפחה
  • שימוש מוגבר באלכוהול ובסמים אחרים במקום לחפש טיפול בדיכאון ובחרדה.

אבות מתארים את הדיכאון אחרי לידה

יש אבות שמתארים את החוויה שלהם בדיכאון אחרי לידה כתחושה שהם לכודים, כמעט כמו לצעוד בתוך כלוב. הם מרגישים בודדים מאוד במצבם ואינם יודעים כיצד לצאת ממנו.

אבות אחרים חווים אותו כמצב שבו הכעס והזעם מכריעים אותם. הם כועסים על בנות הזוג, על הילדים ועל בני משפחה אחרים. הם עשויים לחוש מבולבלים בנוגע לרגשותיהם ולעתים קרובות נדהמים מהתנהגותם שלהם.

חלקם מוצפים ברגשות חוסר תקווה וחוסר אונים, ומרגישים שחייהם ותחושת העצמי שלהם לעולם לא יחזרו להיות מה שהיו.

יש אבות שחשים מאוכזבים מחוויית האבהות שלהם, ומרגישים שנכשלו בתפקידם כאב, ושהם מאכזבים את עצמם, את ילדיהם ואת בנות הזוג. ייתכן שהם מרגישים שהאבהות אינה מה שציפו לו.

השפעות על התפתחות הילד

אם הדיכאון אחרי לידה אצל גברים אינו מטופל לתקופה ארוכה, הוא עלול להוביל להשלכות שליליות ייחודיות לטווח ארוך על התפתחות הילדים.

מחקרים הראו כי דיכאון אצל גברים בתקופה שלאחר הלידה קשור לתוצאות התנהגותיות חברתיות ורגשיות נמוכות יותר אצל ילדים בני שלוש – בעיקר בנים – גם אם האם אינה סובלת מדיכאון אחרי לידה. כמו כן, גברים שמתמודדים עם דיכאון נוטים פחות לקרוא לילדיהם או לשחק איתם.

ההשפעה על מקום העבודה

דיכאון אחרי לידה עשוי להשפיע לשלילה על כל תחום כמעט בחייו של הגבר, כולל יכולתו לעבוד. גם התמיכה בבת זוג שסובלת מדיכאון אחרי לידה יכולה להשפיע על יכולתו של האב לעבוד. הוא עשוי להתקשות לצאת לעבודה, לשמור על מידת הריכוז הדרושה או לסבול מהפרעות בגלל שיחות טלפון תכופות מהבית.

חשוב מאוד שאבות שמתמודדים עם דיכאון אחרי לידה או תומכים בבת זוג בתקופה זו יקבלו טיפול ותמיכה נאותים. אפשר לבקש גמישות נוספת וסיוע ממקום העבודה.

לבקש עזרה

אם אתה סובל מדיכאון אחרי לידה, ישנן כמה אסטרטגיות ושיטות לטיפול:

  • צור קשר עם ארגוני תמיכה שמספקים שירותים לגברים שחווים דיכאון אחרי לידה ולמשפחותיהם.
  • בקר אצל רופא המשפחה או איש מקצוע טיפולי אחר לקבלת אבחון רפואי ונפשי מלא, וכדי להבין בדיוק מה מתרחש.
  • בקש מהרופא המלצה לפסיכולוג או לפסיכיאטר שמתמחה בדיכאון אחרי לידה – ייתכן שתהיה זכאי להחזרים מהביטוח הרפואי.
  • בקש תמיכה נוספת – הצטרף לפגישה הבאה של התינוק בטיפת חלב כדי לדון במצבך עם האחות. ייתכן שהיא תוכל להפנות אותך לשירותים מקומיים.
  • פנה לקבוצות תמיכה. נשים שמתמודדות עם דיכאון אחרי לידה נוטות להצטרף לקבוצות כאלה, אך ישנן מעט קבוצות שמיועדות לגברים. קבוצות אלה יכולות להועיל לך מאוד, ולכן נסה ליצור איתן קשר.
  • דבר עם הרופא בנוגע לקבלת תרופות נוגדות דיכאון שעשויות לסייע, בעיקר אם רווחתך האישית ורווחת משפחתך נמצאות בסיכון. דבר עם הרופא על האפשרויות שעומדות בפניך.
  • בקש תמיכה רגשית ופרקטית מבת הזוג, מבני משפחה ומחברים, מעמיתים לעבודה ומכל מי שמוכן לעזור. מטבעו, הדיכאון גורם לך לחוש בודד ומבודד. פנה לקבל עזרה, דבר על מה שאתה מרגיש ואפילו בלה זמן רב יותר עם אנשים שאתה אוהב. הדברים האלה יכולים לעזור לך להתחבר שוב לרגשות החיוביים שבתוכך.
  • זכור: היה סבלני כלפי עצמך. תמיד תוכל לפנות לקבלת עזרה. והכי חשוב – אתה לא לבד. ישנם גברים רבים הנמצאים במצבך. בעזרת הטיפול המתאים, הרגשתך תשתפר ותוכל להתחיל ליהנות מהאבהות.

©  https://raisingchildren.net.au המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network