חברים שליליים (Frenemies) וחברויות רעילות

הידעתם?

  • לבנות יש בדרך כלל חברה טובה אחת או שתיים, והחברות ביניהן מתבססת על אמפתיה, חשיפה אישית, תמיכה ועידוד.
  • בנים נוטים להסתובב בקבוצות גדולות יותר של חברים, שמספקות להם חֶברה ותחרות.
  • משמעותם של ההבדלים האלה היא שבנים ובנות נוטים להיות מוטרדים מדברים אחרים. לדוגמה, בנים נוטים להיכנס לעימותים שמבוססים על תחרות, בעוד שבנות נוטות להשוות עצמן אחת לשנייה- מה שעלול ליצור תחושות אצלן לא נעימות.

חברים שליליים וחברויות רעילות: מה צריך לדעת

חברויות בין בני נוער עלולות לפעמים להפוך ל”רעילות”. חברויות רעילות יכולות להתפתח גם כאשר ילדכם מסתובב עם חברים שליליים – בני נוער שמתייחסים אליו ברשעות. במקום לגרום לילדכם להרגיש טוב, שייך ואהוב, חברויות רעילות גורמות לילדכם להרגיש רע כלפי עצמו וכלפי אחרים. לעתים קרובות מתאפיינות מערכות היחסים האלה בצורות שונות של השפלות, מניפולציות, החרגות והתנהגויות מכאיבות אחרות, חלקן עשויות להיות אולי מעודנות יותר או מוסוות.

חברויות בין בני נוער שמתאפיינות ברגשות חיוביים, מקבלים ותומכים הן חלק חשוב במסעו של ילדכם לקראת הבגרות. הן עוזרות לו ללמוד מיומנויות חברתיות ורגשיות חשובות, למשל, כיצד להיות רגיש למחשבות, לרגשות ולרווחתם של אנשים אחרים.

לעזור לילדכם להימנע מחברים שליליים ומחברויות רעילות

כדי לעזור לילדכם להימנע מחברויות רעילות, חשבו יחד איתו מהי ההגדרה של חברים “טובים” – חברים שדואגים זה לזה, שאכפת להם ממנו, שמשתפים אותו בפעילויות שונות ומתייחסים אליו בכבוד. הגדרה ראשונית זו תעזור לו להבין אילו אנשים טובים עבורו ועם מי כדאי לו להסתובב. כדאי לנסות ליצור שיחה קלילה בנושא, בה ילדכם ירגיש בנוח לשתף אתכם.

אם חשבתם על חברים מסוימים שיכולים להיות טובים לילדכם, נסו ליצור כמה שיותר הזדמנויות שבהן יוכלו להיפגש. לדוגמה, עודדו אותו להשתתף באותם חוגי ספורט, תחביבים או פעילויות כמותם.

עודדו את ילדכם לתחזק מגוון רחב של חברים מכמה שיותר מקומות, כמו בית הספר, חוגי ספורט או תנועות נוער, חברי משפחה ושכנים. כך, במקרה שאחת החברויות תיפגע, יהיו לו עוד חברים להישען עליהם. במידה וילדכם שיתף אתכם בריב או ויכוח שהיה לו עם חבר, תוכלו להסביר שקשרים נוטים להשתנות רבות לאורך הזמן, וכי ריב אחד אינו מסמל את סוף החברות ביניהם.

הכירו את החברים של ילדכם כדי לקבל הזדמנות לצפות עליהם בשקט בזמן אינטראקציה חברתית ולתפוס בזמן דברים שעלולים להוות בעיה. עודדו את ילדכם להזמין חברים הביתה ונסו לתת להם מרחב להסתובב בו.

דברו עם ילדכם ובדקו מה מצבו עם החברים שלו. הקשיבו לו, השתדלו לא ללחוץ והשתמשו בשאלות פתוחות. ערוצי תקשורת פתוחים יעלו את הסבירות שילדכם ירצה לדבר איתכם על בעיותיו. רצוי להעלות בשיחה את היסטוריית החברות שלכם ולשתף מהתנסותכם האישית, כדי לעזור לו לראות אפשרויות נוספות ולהרגיש שמבינים אותו. אמרו לילדכם שרבות מהחברויות בשנות ההתבגרות אינן נמשכות לנצח, וזה בסדר. הן נועדו לעזור לו להבין אילו ערכים ומאפיינים של החברות חשובים לו, ולפתח התנהגות חברתית נאותה ומיומנויות חברתיות.

ולבסוף, שמשו דוגמה והראו לו כיצד אתם יוצרים ומתחזקים מערכות יחסים חיוביות – עם החברים, בני הזוג והעמיתים בעבודה. ילדכם לומד מהתבוננות במערכות יחסים שכוללות כבוד הדדי, אמפתיה ודרכים חיוביות לפתרון עימותים. כדאי גם לשתף בקונפליקטים חברתיים שאתם עצמכם חוויתם ובדרכים בהן פתרתם אותם.

ילד נינוח ובטוח בעצמו צפוי פחות לסבול מהתנהגות גרועה מצד חברים שליליים. כדי לעזור לילדכם לחוש כך, עודדו אותו להתמקד בחוזקות שלו, ושבחו אותן בעצמכם. אפשר להציע לו להשתתף בפעילויות לבניית ההערכה העצמית והביטחון העצמי שלו.

לעזור לילדכם להתמודד עם חברים שליליים וחברויות רעילות

לפני שאתם מתערבים, מומלץ לתת לילדכם הזדמנות לפתור לבדו עניינים שונים שעולים עם חבריו כדי שיוכל ללמוד כישורי חיים חשובים כמו פתרון עימותים, אסרטיביות ופתרון בעיות. עם זאת, הנה כמה רעיונות למקרה שתצטרכו להתערב.

לשנות חברויות רעילות

אם ילדכם רוצה להמשיך בחברות, מצאו יחד דרכים לשנות אותה. לדוגמה, האם הוא יכול לזהות מה גורם לבעיות? יכול להיות שהחבר מעיר המון הערות שליליות על המראה של ילדכם, וממשיך בכך כיוון שילדכם אינו אומר לו בבירור שהוא לא אוהב לשמוע אותן. עודדו את ילדכם להגיד לחברו להפסיק. לפעמים, קצת אסרטיביות היא כל מה שדרוש כדי להפסיק את ההתנהגות הבלתי רצויה.

חברים שליליים מתנהגים לפעמים בדרכים כאלה כיוון שהם זוכים לתגובות טובות. השתמשו בצעדים לפתרון בעיות כדי להבין עם ילדכם מה חברו מקבל מההתנהגות השלילית. נסו להגיע לפתרון ביחד. תגובה מתחכמת, אסרטיביות או פשוט עזיבת המקום בלי להגיב יכולות לשנות את הדינמיקה.

לסיים חברויות רעילות

אם ילדכם מוכן לסיים את החברות, עליו להחליט כיצד לספר זאת לחברו. הוא יכול להגיד משהו כמו, “אני לא אוהב שאתה מרכל עליי מאחורי הגב. אם לא תפסיק, זה יגרום לי להתרחק ממך” או “זה לא נעים לי שאתה צוחק עלי, אני מבקש שתפסיק”.

היו מוכנים למריבה ולהשלכות שיגיעו בעקבות סיומה של החברות הרעילה. החבר השלילי עלול להתחיל להקשות על חיי ילדכם. שימו לב להטרדות ולמעשי בריונות – גם פנים מול פנים וגם באינטרנט או דרך הטלפון בקבוצות השונות. אם זה קורה, צרו קשר עם בית הספר של ילדכם למציאת פתרון, ודברו עם ילדכם. תמכו בו, הקשיבו למה שהוא מספר, נסו למצוא פתרונות והציעו לו ליצור קשר עם שירותי תמיכה וייעוץ במקרה הצורך.

למצוא חברים חדשים

יכול להיות שילדכם יצטרך למצוא חברים חדשים. זו עלולה להיות משימה מאיימת, אז הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם:

  • עודדו את ילדכם להכין רשימה של כל הילדים שאיתם יוכל להתחבר. לדוגמה, האם הוא יושב בהפסקה עם תלמידים מכיתות אחרות? האם יש לו חבר או שניים במעגל חברים אחר, כמו חוג ספורט או פעילות אחר הצהריים?
  • עודדו אותו לבדוק כיצד יוכל להיפגש יותר עם הילדים האלה – לשבת יחד לארוחת צהריים, לעשות שיעורי בית ביחד או לצאת לפעילויות חברתיות וספורטיביות.
  • חפשו אילו חוגים מציע בית הספר – למשל, חוג דרמה, קבוצת ספורט, מועדון שחמט ועוד – שבהם יוכל ילדכם למצוא ילדים עם תחומי עניין משותפים.
  • גם אתם יכולים לעודד יצירת חברויות חדשות: הקפיצו את ילדכם וחבריו לבית הספר, הזמינו חברים הביתה או הסיעו את ילדכם לפעילויות אחר הצהריים.

להתמודד עם התנהגות רעה שמגיעה מחברויות רעילות

יכול להיות שהתנהגותו של ילדכם מושפעת לרעה מהחברים השליליים או מחברויות רעילות. אם נראה לכם שצריך לטפל בכך, התמקדו באופן ההתנהגות של ילדכם ולא באישיות שלו או של חבריו.

לדוגמה, אפשר לומר, “בכל פעם שאתה מבלה עם עידן, אתה חוזר הביתה כועס ומוטרד”. משפט כזה מתמקד במה שצריך לשנות בחברות, והוא עדיף על פני “אני לא מבינה למה אתה בכלל מסתובב עם עידן”.

יכולות להיות גם חברויות רעילות “חיוביות” – החבר של ילדכם מתייחס אליו יפה ויש להם קשר חזק, אך הוא גורר אותו להתנהגות אנטי-סוציאלית כמו גניבה או שתיית אלכוהול.

כדי להתמודד עם זה, אפשר לומר, “כשאת מסתובבת עם גלית את נכנסת לצרות. אם תמשיכו לגנוב, עלולים לעצור אתכן”. משפט כזה מתמקד בהשלכות של ההתנהגות השלילית, מאפשר לילדכם לשנות אותה ועדיף על פני “אני לא מבינה למה את בכלל מסתובבת עם גלית”.

מה אסור לעשות

עדיף שלא להתעמת ישירות עם הצעירים שמעורבים בהתנהגות השלילית, או להתקשר להוריהם. פעולה שכזו עלולה להרע את המצב לילדכם. אבל במקרים מסוימים – למשל, כשיש סמים בסיפור – יתכן ותצטרכו להתקשר להורים או למבוגרים אחרים

עדיף שלא לאסור על ילדכם להיפגש עם החברים או לבקר אותם בפניו, כיוון שלפעולה זו עלול להיות אפקט הופכי – ילדכם ירגיש יותר קרוב ומחובר לאותם חברים.

אם אתם חוששים מהשפעתם של החברים על התנהגותו של ילדכם, זכרו שאתם אלה שמשפיעים על קבלת ההחלטות של ילדכם לטווח ארוך, כמו בחירת מקצוע לחיים, ערכים וערכי מוסר. סביר להניח שחבריו ישפיעו על קבלת ההחלטות לטווח קצר, כמו מראה ותחומי עניין.

בעיות ופרידות במערכות יחסים עם חברים עלולות לעתים להוביל למעשי בריונות. לעתים קשה לאתר בריונות בגיל ההתבגרות או בריונות ברשת בתוך קבוצות חברתיות, ולכן כדאי לחפש היטב את הסימנים המסגירים אחרי שחברות רעילה באה לסיומה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

להיות הורים לבני נוער עם מחלות כרוניות

הידעתם?

  • אחד מכל 15 צעירים סובל ממחלה כרונית משמעותית או מנכות גופנית שדורשת תמיכה וטיפול רפואי קבועים.
  • בני נוער עם מחלה כרונית שנהנים מתמיכה משפחתית חזקה ומאורגנת, מצליחים להסתגל היטב למצבם, ובריאותם הנפשית טובה יותר.

בני נוער עם מחלות כרוניות

ילד מתבגר שחי עם מחלה כרונית מתמודד עם אתגרים שבני נוער אחרים אינם נתקלים בהם בדרך כלל. האתגרים האלה כוללים ביקורים רבים אצל הרופא או בבתי חולים, טיפולים רפואיים שדורשים זמן, טיפול תרופתי, פספוסי מפגשים חברתיים, תחושת בידוד וצורך לתכנן כל ביקור וביקור אצל חברים.

מחלה כרונית עשויה להשפיע לפעמים גם על ההתבגרות המינית. לדוגמה, מצבים בריאותיים שמשפיעים על התזונה או על הגדילה עשויים לעכב את תחילת ההתבגרות המינית, וחלק מהפרעות ההתפתחות הנוירולוגיות עלולות דווקא להקדים אותה.

מצבו של ילדכם משפיע גם על האופן שבו הוא מרגיש כלפי גופו, או כיצד הוא שולט בתחושותיו, וכמובן גם על רגשותיו. יכול להיות שהוא נבוך לספר לחבריו על המחלה או על הטיפולים, וחושש שיציקו או ילעגו לו. ייתכן שקשה לו להכיר חברים או לשמור על קשר, בעיקר אם המחלה שלו גורמת לו להיעדר הרבה מבית הספר.

אל תופתעו אם ילדכם כועס או מעמיד פנים שאינו חולה. זה נפוץ למדי. חלק מבני הנוער עשויים שלא לשתף פעולה עם הטיפולים שהם מקבלים – למשל, לא לקחת תרופות, לזלול עוגה שלמה אם יש להם סוכרת, או לעשן עם אסתמה.

אם המחלה של ילדכם רק אובחנה, ההסתגלות אליה עלולה להיות קשה למדי. ואם ילדכם סובל ממנה כבר זמן רב, שנות ההתבגרות מביאות עמן אתגרים נוספים.

לעזור לבני נוער עם מחלות כרוניות להיות “סתם מתבגרים”

כהורים, עליכם למלא תפקיד חשוב מאוד ולעזור לילדכם להיות “סתם מתבגר” למרות המחלה הכרונית. כשבני נוער עם מחלות כרוניות זוכים להיות “סתם מתבגרים”, הם מרגישים תחושה אמיתית של הישגיות ועצמאות. אפשר להשיג זאת באמצעות דברים פשוטים כמו להתלבש לבד – בעיקר אם ילדכם יכול לבחור בגדים שמתאימים לאישיות שלו במקום למחלתו.

לא תמיד יהיה קל לעזור לילדכם למצוא את תחושת העצמאות הזו, בעיקר אם אתם רגילים לטפל בו כשהוא חולה, לקחת אותו לבית החולים או לנהל את הטיפול התרופתי שלו. קשה לשחרר ולתת לו להסתכן ולבחון את יכולותיו, אך אלה צעדים ראשונים שיעזרו לכם להבין עם כמה עצמאות הוא יוכל להתמודד.אפשר לנסות:

  • לתת לילדכם לקחת סיכונים מחושבים ולחוות אכזבות – לדוגמה, לתת לו לארגן יציאה עם חברים בעצמו
  • למצוא דרכים שבהן ישתלב בעבודות הבית לצד אחיו ואחיותיו – למשל, אם הוא לא יכול לשאוב אבק או לתלות כביסה בגלל מגבלה גופנית, אולי יוכל לקפל כביסה, למיין ולערוך רשימות
  • לתת לו לצאת לטיול מטעם בית הספר, או להישאר לישון בבית של חבר
  • ליידע אותו שאתם מצפים ממנו להתנהגות בוגרת ומכבדת – להגיד, למשל, “במשפחה שלנו מדברים בצורה מכובדת. אנחנו לא קוראים לאף אחד בשמות”.

עישון, שתייה ובריאות מינית

כשילדכם יתבגר, אנשי המקצוע שמטפלים בו יצטרכו לדבר איתו על האופן שבו דברים כמו בריאות מינית, עישון, שתיית אלכוהול ושימוש בסמים ישפיעו על מצבו.

כדאי שתקיימו גם אתם שיחה על הנושאים הקשים, כדי להדריך אותו וללמד אותו לקבל החלטות נבונות ואחראיות. אם אינכם בטוחים כיצד שתיית אלכוהול, שימוש בסמים ועישון ישפיעו על ילדכם, בדקו עם מומחים למצבו.

לעזור לבני נוער להתמודד עם מחלות כרוניות

מתבגרים רבים שחיים עם מחלות כרוניות רוצים להתמודד עם מצבם בעצמם, וזה סימן חיובי. כמות האחריות שתעבירו לילדכם תלויה במצבו ובצרכיו. הנה כמה רעיונות לבניית העצמאות של ילדכם מבחינה בריאותית.

נסיעות מבחן

אפשר לקבוע מראש כמה “נסיעות מבחן”, כדי לראות אם ילדכם זוכר לקחת את התרופות שלו או ללכת לתורים אצל הרופא לבדו. בתור התחלה, כדאי לוודא שהוא יודע לזהות את הסימנים המוקדמים לכך שהמצב לא טוב כל כך, וכיצד להגיב במהירות במקרה הצורך.

מפגשים חברתיים

עזרו לילדכם להתמודד עם מפגשים חברתיים למרות המחלה, וחשבו על כמה נושאים פרקטיים מראש. הכינו ביחד מראש תוכנית להתמודדות עם דברים שונים, למשל איך להסתובב עם כיסא הגלגלים, להזריק תרופה, לרוקן שקית קולוסטומיה או שקית שתן, לבדוק את רמת הסוכר בדם וכן הלאה.

מומלץ להכין תוכנית גיבוי למקרה שהמצב משתבש – להכין כסף מיוחד למונית או לוודא שלחברים יש מספרי חירום לשעת צרה.

שגרות ולוחות זמנים

הכינו מראש שגרות, לוחות זמנים ותזכורות לנטילת תרופות ולתורים אצל רופא, כדי שילדכם לא יצטרך שתזכירו לו. אפשר להשתמש ביומן או ביישומון בטלפון הנייד.

כללים וסיכונים

כללים חשובים לכל בני הנוער, ובעיקר כללים שנוגעים ללקיחת סיכונים, להתנהגות בטוחה ולתקשורת. דברו עם ילדכם על ניטור התרופות והתסמינים, או מה עלול לקרות אם ישלב את התרופות עם שתיית אלכוהול.

חברים

כדאי שילדכם יסביר את מצבו לחבריו ולבני משפחותיהם, כדי שיידעו כיצד לתמוך בו בעת הצורך. כמו כן, כדאי שיהיו להם מספרי החירום ויידעו מה לעשות אם ילדכם מקבל התקף או נהיה חולה לפתע.

עקומת הלמידה

ככל שילדכם יקבל על עצמו אחריות ועצמאות רבות יותר, הוא עשוי להיתקל במקרים שבהם הדברים ישתבשו והוא ימצא את עצמו בבית החולים עם סיבוכים רפואיים. אף שמקרה כזה עלול לגרום לו ולכם לחוש חרדה, זהו חלק מתהליך הלמידה שבו הוא מבין כיצד להתמודד עם מצבו בעצמו.

אם קשה לכם לשחרר, כדאי לקבל עזרה מאיש מקצוע המתמחה בבני נוער, כגון פסיכולוג או עובד סוציאלי. הם יוכלו לעזור לכם להבין כיצד לתמוך בילדכם בלי לפגוע בביטחון העצמי שלו.

לדבר בשמם של בני נוער עם מחלות כרוניות

במהלך שנות ההתבגרות, ובהתאם למצבו של ילדכם, הוא יתחיל לבקר את הרופא ואצל צוות הרפואי לבדו. בסופו של דבר, הוא יעבור למערכת הבריאות למבוגרים. כמו כן, הוא יכול להתחיל לבחור מקצועות מוגברים בבית הספר, לחשוב על שירותו הצבאי או על התנדבות, לחפש אוניברסיטאות או לחפש עבודה במשרה חלקית.

בתקופה זו עליכם עדיין לדבר בשמו של ילדכם, להדריך אותו בנבכי עולם הבריאות למבוגרים ולתמוך בו בהתמודדות עם בית הספר ועם החיים החברתיים המשתנים.

כדאי לחפש דוגמאות לחיקוי לילדכם, ולעזור לו לדבר עם אנשים מבוגרים יותר שמתמודדים עם מחלות כרוניות דומות. קבוצות תמיכה פנים אל פנים או קבוצות באינטרנט של צעירים עם אותה מחלה יעזרו לילדכם להפיג מעט את תחושת הבדידות או השוני.

יכול להיות שתרגישו שתפקידכם משתנה, ואתם מפסיקים להיות המטפל העיקרי שלו והופכים להיות התומכים העיקריים ומאמני החיים של ילדכם. כחלק מתפקיד זה, הסבירו לו כיצד:

  • להבין את זכויותיו וחובותיו כצרכן של מערכת הבריאות
  • להתמודד היטב עם לחץ
  • להיות אסרטיבי ולדבר על דברים שמטרידים אותו
  • לשמור דיווחים והערות מתורים רפואיים שבהם ביקר
  • להבין מי הם נותני השירותים השונים שמעורבים בטיפול בו ולדבר עם כל אחד מהם – למשל, לוודא שהצוות העיקרי בבית הספר התיכון שלו או במוסד להשכלה גבוהה מבין את מצבו הרפואי ואת משטר הטיפול שלו, או לוודא שמתייעצים עם המומחה שמטפל בו במקרה שיתאשפז במיון.

לתאם את הטיפול בילדכם

ייתכן שתצטרכו להמשיך ולתאם את הטיפולים הרפואיים של ילדכם עד שייקח עליהם אחריות מלאה, במידת האפשר. לעתים קרובות, תיאום הטיפול כולל תיווך בין הארגונים החינוכיים ובין מומחי הבריאות השונים שמטפלים בילדכם. שמרו רשימה מעודכנת של מספרי טלפון וכתובות דוא”ל של כל המומחים, ושתפו איתו את הרשימה.

יש הורים שמשתמשים ביומן מיוחד שכולל חלק לכתיבת הערות וכיסים לשמירת כרטיסים, עלונים ודיווחים. הורים אחרים משתמשים ביישומונים לסמארטפון שמאפשרים להם לצלם הוראות, לתעד מידע טיפולי ולקבוע תזכורות ביומן.

התיק הרפואי הממוחשב של ילדכם הוא סיכום אישי, מבוקר ומוגן של כל המידע הרפואי שלו באינטרנט. ודאו שיש לכם שם משתמש וסיסמה, ושילדכם יודע כיצד להיכנס למערכת ולהשתמש בה.

לקבל עזרה

אם אתם מודאגים שילדכם המתבגר אינו מתמודד היטב עם מצבו, או ששמתם לב שהוא כועס, מדוכא או מכחיש לגמרי את המצב, כדאי לקבל תמיכה ממומחי בריאות למתבגרים.

צוותים רב מערכתיים של רופאים בעלי הכשרה ייעודית, פסיכולוגים, אחיות, מרפאים בעיסוק ועובדים סוציאליים יוכלו לעזור למשפחתכם בתמיכה בילדכם. רופא המשפחה יוכל לתת לכם הפניה לשירותים אלה.

אל תשכחו לטפל בעצמכם. עצם היותכם הורים למתבגר עם בעיה כרונית עשוי לעורר דאגה רבה לבריאותו, להשתלבותו בחרה או לעתיד שלו. דאגה כזו שאינה מטופלת עלולה להשפיע על מערכת היחסים ביניכם.

אם תמלאו היטב את הצרכים שלכם, תוכלו למלא טוב יותר את צורכי המשפחה. אם אתם מודאגים או לחוצים, דברו עם מישהו שיעזור לכם להתמודד עם רגשות שליליים ולהימנע מהחמרת הבעיות. אם המצב נהיה רציני, היפגשו עם רופא המשפחה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

היעדרות מהלימודים וסרבנות בית ספר

הידעתם?

סרבנות בית ספר מתרחשת בקרב 1%-5% מהתלמידים בלבד מדי שנה. זוהי הסיבה הנדירה ביותר לאי הגעה לבית הספר.

מהן היעדרות בהסכמת ההורים, היעדרות מהלימודים וסרבנות בית ספר?

כל ילד לא מגיע לבית ספר מדי פעם, אך יש ילדים שנוהגים לפספס יותר ימי לימודים מאחרים. היעדרויות רבות מהלימודים עלולות להקשות על חברויות ומילוי חובות שיעורי הבית.

כחלק מחוק לימוד חובה, כל הילדים בישראל חייבים להיות במסגרת חינוכית עד סיום כיתה י”ב. מסגרת חינוכית אינה חייבת להיות בית ספר ציבורי או פרטי, אלא יכולה להיות גם חינוך ביתי, באישור משרד החינוך.

היעדרויות מבית הספר

היעדרויות חוזרות מבית הספר עשויות להפוך לדפוס קבוע ומתמשך של אי הגעה לבית הספר. היעדרויות אלו עשויות להתרחש  בידיעתו ובהסכמתו של אחד ההורים. במקרים כאלו  התלמידים מבלים לרוב את זמנם בבית. ישנם כמה גורמים משפחתיים, בית ספריים ואישיים שאחראים לכך, ובהם:

  • היעדר תמיכה משפחתית, עידוד וארגון מצד המשפחה
  • עוני במשפחה שגורם לבעיות ברכישת מזון, תלבושת אחידה וספרים לבית הספר, או בהגעה לבית הספר
  • עבודה או מחויבויות משפחתיות, כגון הצורך לטפל בקרובי משפחה
  • חוויות שליליות בבית הספר, כגון בריונות או כישלון בלמידה
  • הצורך להשלים שיעורי בית או משימות שניתנו בכיתה
  • מחלה.

היעדרות ללא ידיעת ההורים

כאשר תלמידים נעדרים מבית הספר ללא ידיעתם או הסכמתם של ההורים, ההיעדרות נקראת גם “השתמטות” או “הברזה”. תלמידים שמשתמטים כך מהלימודים נוטים להסתיר זאת מהוריהם, או לעשות זאת בניגוד לרצונם.

ילד שנעדר ללא הסכמת ההורים עשוי להתנהג כאילו הוא עדיין הולך לבית הספר. הוא ייצא מהבית ויחזור בשעה הרגילה – יכול להיות שאפילו יגיע לבית הספר לחלק מהזמן – אך יפספס שיעורים מסוימים ולפעמים אפילו ימי לימודים שלמים.

סרבנות בית ספר

סרבנות בית ספר היא מה שקורה כשהתלמיד מסרב ללכת לבית הספר. זוהי בעיה רגשית חמורה יותר, הנגרמת מפחד להגיע לבית הספר או חרדה מפני היציאה מהבית, ושונה מהיעדרות.

כחלק מהתסמינים, ילדכם עשוי לבכות, להיכנס לחרדה, לחוות התקף זעם ותוקפנות או לאיים בפגיעה עצמית.

מחקרים מעריכים כי 1%-5% מהילדים בגיל בית הספר סובלים מסרבנות, והמושפעים ביותר מהתופעה הם בני 6-5 ובני 11-10. חלק מהתלמידים שסובלים מסרבנות בית ספר מתמודדים גם עם דיכאון או הפרעות חרדה. במקרים בהם אינכם מצליחים להתמודד עם סרבנות בית הספר בעצמכם, יש לפנות לעזרה מקצועית. פנו לרופא הילדים שלכם או ליועצת בית הספר על מנת שיפנו אתכם למקום הנכון.

מדוע צעירים נעדרים או מסרבים ללכת לבית הספר?

סרבנות בית ספר מתרחשת בדרך כלל בתקופה של שינויים גדולים בחיי הילד, כגון מעבר כיתה, מעבר בית ספר, חברים חדשים, כניסה לחטיבת הביניים או בעיות בבית הספר. יכול להיות שילדכם חווה חרדה בגלל נסיבות משפחתיות – לדוגמה, תקופת מחלה או לחץ במשפחה – ולכן הוא רוצה להישאר בבית.

כל שינוי בגורמים אישיים, בית ספריים או משפחתיים בחייו של ילדכם – או כמה דברים שמתרחשים במקביל – עלול להיות מטריד כל כך עד שהוא עשוי להתנתק מבית הספר או לפחד לצאת מהבית. אם הוא מרגיש כך, עולה הסבירות לכך שיסרב ללכת לבית הספר או ייעדר מהלימודים.

סימנים לכך שילדכם מפספס שיעורים

אנשים צעירים משתפרים בהסתרת דברים מהוריהם. אם אתם חוששים שילדכם אינו מגיע לבית הספר, בדקו אם הוא:

  • אינו עושה שיעורי בית
  • אינו מדבר על חברים או מורים
  • נמנע משיחות על בית הספר
  • אינו מדבר על דברים שעשה בבית הספר
  • משנה את שגרת ההתכוננות הרגילה לבית הספר.

צוות בית הספר אמור ליצור איתכם קשר אם ילדכם נעדר מהלימודים ללא הסבר. חשוב מאוד לזהות את הבעיות מוקדם ככל האפשר, לפני שהן נהיות כרוניות. ברגע שילדכם מתנתק מהלימודים, יהיה לו קשה מאוד לחזור ולהתחבר לתהליך הלמידה. למידע נוסף, קראו את המאמר על זיהוי סימני בעיות בבית הספר.

לעזור לילדכם ללכת לבית הספר באופן קבוע

הפגינו עניין בהשכלתו של ילדכם ועודדו אותו ללכת לבית הספר באופן קבוע. אם הוא חולה, עזרו לו להשלים את החומר ולהיות בקשר עם המורים וחברים מבית הספר.

אם אתם יודעים שילדכם נעדר מבית הספר, הצעד הראשון הוא לדבר איתו, כדי להבין כיצד לעזור. נסו את הצעדים הבאים:

  • בררו מדוע אינו רוצה ללכת לבית הספר
  • הקשיבו לפחדיו ולדאגותיו בנוגע לבית הספר
  • חשבו ביחד על דרך לפתרון הבעיה.

כמו כן, כדאי:

  • לדבר עם צוות בית הספר ולבדוק כיצד הוא יכול לסייע – חלק מתפקידם של יועצי בית הספר והמחנכים הוא לעזור לצעירים להתמודד עם בעיות שונות.
  • דברו עם הצוות על אסטרטגיות שיעזרו לילדכם להמשיך להגיע לבית הספר ולהיות מעורב בלימודים
  • דברו עם הורי החברים שלו כדי לקבל עזרה ותמיכה.
  • במידת הצורך, בקשו ייעוץ מפסיכולוג בית הספר, שיוכל להדריך אתכם ואת הצוות החינוכי.

אם הוא נעדר בעיקר משיעורים מסוימים או נמנע ממורים מסוימים, דברו עם היועץ כדי להבין מהם בדיוק התחומים הבעייתיים. ברגע שתזהו אותם, תוכלו לעבוד על מציאת פתרון.

מדוע צעירים צריכים ללכת לבית הספר

מחקרים מראים כי צעירים שממשיכים ללכת לבית הספר נהנים מהישגים טובים יותר ולא רק בתחום ההשכלה, אלא גם בתעסוקה, בהכנסה, בבריאות וברווחה בעתיד. ילד שהולך לבית הספר באופן קבוע:

  • מממש את הפוטנציאל שלו בקלות רבה יותר
  • יכול להכיר חברים ולבנות מערכות תמיכה שיעזרו לו להתמודד עם תקופות קשות
  • עומד בקצב המטלות שניתנות בבית הספר
  • ·נוטה יותר לחזור לבית הספר אם נעדר בגלל מחלה או מסיבה אחרת
  • נוטה פחות להיות מעורב בהתנהגות מסוכנת.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

היריון בגיל ההתבגרות: כיצד לתמוך בילדכם

כיצד ההורים מרגישים בנוגע להיריון בגיל ההתבגרות

מרבית ההורים לא תכננו להתמודד עם הריון בגיל ההתבגרות של ביתם, והורים שונים עשויים להגיב בצורה שונה. אתם עשויים לחוש כעס, אכזבה ודאגה בנוגע לעתיד ילדכם. יכול להיות שאתם מתחרטים שלא עשיתם מספיק כדי למנוע את ההיריון הזה. יכול להיות שאתם תוהים מה יחשבו בני המשפחה המורחבת, החברים והאנשים בבית הספר ובקהילה. ייתכן שאתם מאד מופתעים מהעובדה שבתכם מקיימת יחסי מין.

מצד שני, ייתכן שלאחר ההפתעה וההלם הראשוניים , תראו גם את הצדדים החיוביים, ותחשבו שזה מרגש שבתכם תהיה אמא ואתם- סבים. במרבית המקרים, סביר  שתרגישו רגשות מעורבים, וזה בסדר. אולי רגשותיכם ישתנו עם הזמן, ואולי לא.

הרגשות שלכם חשובים, אך עדיף שלא להעמיס אותם על בתכם. התמיכה והדאגה שלכם יעזרו לה לקבל את ההחלטות הנכונות עבורה, תוך שמירה על בריאותה הגופנית והרגשית. השיחה עלולה להיות קשה, אך אם תדברו על הרגשות שעולים בכם במהלך ההיריון, מערכת היחסים עם ילדכם תשתפר.

כיצד מתבגרים מרגישים בנוגע להיריון

סביר להניח שבנכם או בתכם מרגישים רגשות מעורבים ואינטנסיביים בנוגע להיריון , אך בכל מקרה סביר שהם שלכם לחוצים למדי מהצורך לספר לכם ולגלות איך תגיבו.

הם עשויה להרגיש דאגה מהיכולת שלהם לטפל בתינוק, חשש מוויתור על דברים שהיו חשובים להם, חשש לקבל החלטה שעשויה להשפיע על עתידם, או חשש מפני החלטה שלא תעמוד בקנה אחד עם החינוך אותו קיבלו, או פחד מתגובת הסביבה שלעיתים קרובות תהיה שיפוטית, ולא תמיד תומכת. מאידך, בתכם עשויה להרגיש גם תחושת שמחה- על כך שהיא מסוגלת להיכנס להריון, והתרגשות לקראת הפיכתה לאם ולקראת השלב החדש בחייה, אם היא מחליטה להמשיך את ההיריון.

לקבל החלטה

עם ההבנה שבתכם נמצאת בהריון, תצטרכו לסייע לה לקבל החלטה בנוגע לעתיד ההיריון. לצורך כך עזרו לה לענות על השאלות הבאות- מהם הדברים החשובים לה ביותר בשלב זה בחיים? מהן התכניות שלה לעתיד? האם אלו עשויות להשתנות בהתאם להחלטה אותה היא תקבל? האם היא מרגישה שהיא מסוגלת בשלב זה של חייה לגדל תינוק? וכיצד היא חושבת שישפיעו ההחלטות שלה על יחסיה עם הסביבה (בן הזוג שלה, הסביבה המשפחתית, החברות , הקהילה ועוד)?

גם אם לכם כהורים יש דעה ברורה יותר לגבי מה אתם חושבים שהיא ההחלטה הנכונה, זכרו כי ההחלטה היא שלה, ושלה בלבד, והיא זקוקה לתמיכה שלכם גם אם תחליט אחרת מכם.

אחת הדרכים הראשונות בהן תוכלו לסייע לבתכם לקבל החלטה מושכלת, היא בהצגת מידע אמין אודות האפשרויות העומדות בפניה:

הפסקת הריון

הפסקת הריון הוא הליך רפואי מכוון שמטרתו להפסיק את ההיריון. הוא מבוצע בבית החולים, ומחייב במדינת ישראל קבלת אישור לכך מוועדה להפסקת הריון. ועדה כזו, מתכנסת לרוב בבתי החולים, והיא מורכבת מעובדת סוציאלית ושני רופאים. הועדה מאשרת הפסקת הריון אם מתקיים אחד מהתנאים הבאים:

  • הנערה בהריון צעירה מגיל 17 שנים
  • הנערה אינה נשואה
  • כאשר ההיריון הוא תוצאה של יחסים אסורים (אונס, גילוי עריות)
  • כאשר התינוק עשוי להיוולד עם מומים מולדים
  • אם המשך ההיריון עלול לגרום לסיכון לבריאותה הגופנית או הנפשית של האם.

לאחר קבלת אישור של הועדה יקבע מועד לביצוע הפסקת ההיריון.

ההליך הרפואי כשלעצמו הוא פשוט, ולרוב ללא תופעות לוואי או סיבוכים ואינו פוגע במרבית המקרים ביכולת העתידית להרות וללדת.

אם ההיריון הוא בן יותר מ-24 שבועות, ההליך מורכב יותר ודורש אישור של ועדה מיוחדת.

שיטות להפסקת הריון

עד שבוע 7 להיריון- הפסקת ההיריון נעשית לרוב באמצעות כדורים לבליעה בהשגחה של כמה שעות בלבד בבית החולים ולאחר מכן מעקב.

עד שבוע 12 (ולעיתים גם מעבר לכך)- הפסקת ההיריון נעשית בהרדמה מלאה, על ידי הכנסת מכשור דרך צוואר הרחם אל הרחם.

בהריונות מעבר לשבוע 12- הטיפול תלוי בגיל ההיריון. בהריונות צעירים יותר ניתן עדיין להפסיק את ההיריון בהרדמה ובהכנסת מכשור לרחם, ובהריונות בוגרים יותר יינתנו תרופות הגורמות להתכווצויות של הרחם ולסיום ההיריון.

אם בתכם בחרה להפסיק את ההיריון היא תזדקק לתמיכתם ולעזרתכם. תוכלו לסייע לה לפנות לוועדה, ללוות אותה לוועדה וכמובן גם ללוות אותה בהליך הרפואי ולאחר מכן.

תחושותיה לאחר ההליך הרפואי עשויות להיות של הקלה, אך גם עצבות ודכדוך עשויים להופיע, במיוחד עם הירידה ההורמונלית הנלווית. דאגו שלא תישאר לבד בימים אלו, ועזרו לה להסיח את דעתה ולהפנות את החשיבה שלה לכיוונים חיוביים עם ראיה אופטימית לגבי עתידה.

לידה וגידול הילד

בתכם עשויה לבחור שהיא מעוניינת לשמור את ההיריון, ללדת ולגדל בהמשך את תינוקה.

צעירים שהופכים להורים נתקלים לעתים קרובות בגישות שיפוטיות מהחברים בבית הספר ומאנשים אחרים בחייהם. אם המתבגרת שלכם יודעית שהיא יכולה לבוא לדבר איתכם גם על פחדים, דאגות, תקוות וחלומות, תוכלו לעזור לה להתמודד. חשבו יחד איתה מהי התמיכה שהיא זקוקה לה, פיזית ורגשית במהלך תקופת ההיריון ולאחר הלידה.

יש לזכור כי ישנם כמה סיכונים הריון בגיל ההתבגרות עלול להוביל למספר סיכונים בריאותיים כולל:

  • לידה מוקדמת
  • לידת תינוק במשקל נמוך
  • בעיות בהנקה
  • אנמיה, או רמות ברזל נמוכות במהלך ההיריון
  • לחץ דם גבוה
  • בעיות רגשיות ונפשיות

אורח חיים בריא ותמיכה מצדכם יעזרו לבתכם ההרה להימנע מהסיכונים הללו או לצמצם אותם.

קבלת החלטה: נערים

לא בכדי דיברנו עד עכשיו רק על הנערות. בימינו, ההחלטה האם להמשיך או להסיק את ההיריון נמצאת בידיה של הנערה בלבד. לנער המתבגר שלכם אין כל אמירה בנושא והוא יאלץ לשאת בתוצאות ההחלטה של הנערה, כולל תוצאות משפטיות וכלכליות למיניהן.

טיפול בהיריון בגיל ההתבגרות ואפשרויות ללידה

כל הנשים ההרות זקוקות למעקב היריון ראוי ומתוזמן היטב, אך נשים בנות פחות מ-19 זקוקות לתשומת לב מיוחדת במהלך ההיריון ואחריו. בגיל זה עשויות להופיע בעיות בריאותיות ייחודיות, כיוון שהגוף עדיין גדל ומתפתח, והרגשות מעורבים ועדינים במיוחד.

ככל שבתכם תגיע למעקב היריון מוקדם יותר, כך עולים הסיכויים לכך שההיריון יהיה תקין ובריא.

שלב 1: בקרו אצל רופא נשים

בתכם צריכה לראות רופא נשים כדי לוודא את קיום ההיריון ולעבור בדיקה רפואית בסיסית. תצטרכו להזמין תורים למעקב היריון ובדיקות היריון שונות. רופא הנשים יוכל לספר לבתכם על אפשרויות מעקב ההיריון ועל הלידה.

בדקו אם יש באפשרותכם לקבל גם מעקב רגשי, גופני ותזונתי מתאימים לנערות, במסגרת מרפאות לטיפול במתבגרים בקופות החולים או בבתי החולים.

שלב 2: בדקו את שיעורי ההכנה ללידה

שיעורי הכנה ללידה מומלצים לכל ההורים לעתיד. בשיעורים ניתן מידע מפורט בנוגע לסימני תחילת הלידה, הצירים, אפשרויות להתמודדות עם הכאב במהלך הלידה והלידה עצמה. רוב השיעורים כוללים מידע על הורות בחודשים הראשונים, הרגעת תינוקות, הנקה וקבלת התמיכה הנכונה.

רוב בתי החולים מציעים שיעורי הכנה ללידה. אם בתכם אינה חשה בנוח ללכת לשיעורי הכנה ללידה, בדקו אם תוכלו למצוא הדרכה פרטית אצלכם בבית.

תמיכה לעומת פרטיות: למצוא את האיזון

בתכם עשויה לרצות לדבר עם הרופאים והאחיות לבדה, עם בן הזוג או עם מישהו אחר שהיא סומכת עליו. מבחינה חוקית, אתם עדיין אחראים עליה – אך היא בכל זאת עומדת להיות אמא. אם תלמד לקבל החלטות באופן עצמאי, הביטחון העצמי שלה ישתפר. מומלץ שתדבר עם הרופאים והאחיות לבדה, בתור תרגול לזמן שבו תהיה אחראית לבריאותו של התינוק שלה ולבריאותה שלה.

אם לבתכם יש בן זוג, מערכת היחסים שלהם עשויה להשתנות במהלך ההיריון ולאחר הלידה. התמיכה שלכם – מבלי להתערב ביחסים – תעצים ותחזק אותה במהלך ההיריון. מומלץ לקיים שיחה משותפת עם בתכם ובן הזוג כבר בשלב מוקדם, כדי לבדוק עד כמה הם רוצים שתהיו מעורבים במעקב ההיריון ובלידה. עם זאת, סביר להניח שהצרכים שלה ישתנו, ולכן נסו להיות גמישים.

התקופה הזו, שבה אתם מנסים למצוא את האיזון בין לתת תמיכה לבתכם לבין הצורך שלה בפיתוח עצמאות, עשויה להיות תקופה רגישה מאוד.

חלק מההורים הצעירים עלולים להילחץ מאוד מההיריון ומההורות המוקדמת. אחרים מרגישים חרדה, תסכול, כעס והצפה. תחושות אלה עלולות להוביל לתוקפנות או לאלימות. אם אתם מבחינים שבתכם או בנכם מתמודדים עם תחושות כאלה, פנו לקבלת עזרה והתקשרו לקווי החירום למניעת אלימות במשפחה של משרד הרווחה והשירותים החברתיים בטלפון 1-800-22-0000.

להפוך לסבא ולסבתא: תחומי אחריות חדשים

בזמן שבנכם או בתכם המתבגרים מתכוננים להיות הורים, ואתם מתכוננים להפוך לסבא ולסבתא, כדאי לחשוב על כמה שאלות חשובות במיוחד:

  • עד כמה אנחנו מוכנים להפוך לסבא ולסבתא?
  • עד כמה אנחנו מעוניינים להיות מעורבים בגידול הנכד?
  • כמה תמיכה כלכלית נרצה ונוכל לספק?
  • האם מצפים מאיתנו לטפל בילד? כמה זמן יש לנו לטפל בילד?
  • האם הבן או הבת והנכד יחיו איתנו?
  • מה הם יכולים לעשות בנוגע לכסף ולעניינים כלכליים?
  • כיצד נוכל לעזור לבננו או לבתנו לסיים את הלימודים בבית הספר?

דברו עם בנכם או בתכם על השאלות והדאגות שמטרידות אתכם בנוגע לעתיד.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

עבודת צוות של הורים: מדוע זה חשוב?

מהי עבודת צוות של הורים

עבודת צוות משמעותה לעבוד ביחד ולהסכים באופן כללי על הגישה שלכם כלפי הורות – לדוגמה, להסכים על כללים שנוגעים לשעת ההשכבה, לאכילה וכן הלאה.

עבודת צוות משמעותה גם לגבות האחד את השני, כך שילדכם לא יגרום לכם להתעמת זה עם זה. למשל, הילד עשוי להגיד לאביו, “אימא אמרה שאני לא יכול ללכת היום לבריכה”. ייתכן שהאב יחשוב שההחלטה לא הוגנת, אך הוא יגבה את בת זוגו בפני הילד וידון איתה על כך מאוחר יותר, לא בפני ילדיו.

האופן שבו אתם מתקשרים זה עם זה משפיע מאוד על ילדיכם. לדוגמה:

  • ילדים מרגישים בטוחים ומרוצים כשהוריהם מסתדרים.
  • האושר וההתפתחות של הילדים תלויים גם באיכות מערכות היחסים שלהם עם ההורים, ושל ההורים בינם לבין עצמם.
  • נמצא כי עימותים חריפים – למשל, התנגחויות תדירות ומריבות בין ההורים – קשורים לבעיות התנהגות ולבעיות התפתחות אצל ילדים.

להתמודד עם עימותים: חלק מעבודת הצוות של ההורים

יש לכם תפקיד חשוב ביצירת סביבה חיובית לילדיכם. משמעות הדבר היא שעליכם לתמוך זה בזה, לדון בבעיות ולפתור אותן יחד, ולהשתמש בעבודת צוות.

עימותים יתרחשו תמיד, גם במערכת היחסים החזקה ביותר. כל ההורים מתחילים את תהליך ההורות שלהם עם מחשבות ורעיונות שונים בנוגע לחיי המשפחה. האמונות של כל אחד מכם בנושאי הורות בסיסיים – כמו מה נחשב “נורמלי” או “נכון”, וכיצד לגדל את הילדים – עשויות להיות שונות מאוד.

ילדים לומדים מהאופן שבו אתם ובני זוגכם מתקשרים. כלומר, תצטרכו להראות לילדים שוויכוחים הם חלק בלתי נפרד מהחיים, וללמד אותם שיטות בריאות להתמודד עם בעיות ולפתור אותן. ילדכם לומד מצפיה בכם כיצד לנהל וויכוח באופן מכבד, ולעיתים גם איך להתפייס ולבקש סליחה אחרי מריבה.

ילדים יכולים להתמודד עם עימותים או ללמוד כיצד להתמודד איתם אם הם רואים שאינכם מסכימים מעת לעת. עם זאת, שימו לב: ויכוחים תדירים, כועסים ומתמשכים משפיעים עליהם לרעה.

למידע נוסף על השימוש בעבודת צוות של הורים קראו את המאמרים לפתור בעיות ולהתמודד עם עימותים.

להתמקד בעצמכם

הבריאות שלכם, תחושת הרווחה, רמות המתח ומערכת התמיכה – לכל אלה יש השפעה על ההנאה שלכם מהזמן שאתם מבלים עם המשפחה, ועל האופן שבו אתם מתמודדים עם הלחצים והאתגרים שעולים בדרך.

שמרו על בריאותכם והיו מודעים למערכת היחסים עם בני הזוג כדי ליהנות מרמות אנרגיה גבוהות ומיכולת היענות טובה זה לזה ולילדים, ולהפיק את המיטב מהיותכם הורים.

להתמקד במערכת היחסים ביניכם

הטיפול בילדים על בסיס יומיומי עשוי להוות מעמסה על מערכת היחסים. קשה לתמרן בין העבודה והמשפחה, וגם למצוא זמן לעצמכם ולחברים.

מיומנויות של עבודת צוות להורים מסייעות לשמירה על בריאות מערכת היחסים עם בן או בת הזוג. תוכלו ליצור ביחד סביבה טובה יותר לילדיכם, אם תרגישו קרובים לבני הזוג ונתמכים כהורים.

למידע נוסף על חשיבותן של מיומנויות עבודת הצוות להורים, קראו את המאמרים לדבר זה עם זהלהקשיב זה לזה, ולגבות זה את זה.

לקבל עזרה

מיומנויות של עבודת צוות להורים יכולות להועיל לרוב מערכות היחסים, ובכל סוגי הסביבות המשפחתיות – כולל במערכות יחסים לאחר פרידה או גירושים. לעיתים זו משימה מורכבת. לכל אחד מערכת אמונות, דעות ומיומנויות משלו, והסנכרון בין העולמות הוא משימה מתמשכת לאורך החיים ושלבי ההתפתחות האישיים והמשפחתיים. לעיתים תזדקקו לעזרה כדי ליצור את עבודת הצוות.

יהיו פעמים שבהן אתם ובני הזוג תזדקקו לעזרה נוספת מלבד מיומנויות עבודת הצוות – למשל, אם אתם מודאגים מאוד ממערכת היחסים שלכם. פנו לקבלת עזרה מקצועית אם אתם מתקשים לפתור בעיות במערכת היחסים, שוקלים פרידה או מרגישים לא בטוחים בגלל התעללות גופנית א

להיות הורה יחידני

הורות יחידנית ומשפחות מצליחות

נפתח בחדשות הטובות: ילדים שגדלים אצל הורים יחידנים נוטים להיות שמחים בדיוק כמו ילדים שגדלים במשפחות המורכבות משני הורים ביולוגיים החיים יחד. גם ילדים הגדלים עם הורה אחד בלבד, מסתדרים היטב כל עוד ההורה אוהב אותם ומהווה מודל לחיקוי. גם סידורי הורות משותפת יכולים להיות טובים מאוד לילדים.

בין אם אתם הורים יחידנים או הורים משותפים – אם אתם מבלים עם ילדכם, סביר יותר להניח שיגדל להיות אדם שמח ובריא נפשית. מה שצריך הוא להראות לו שאתם מתעניינים בחייו, אפילו באופן הפשוט ביותר: לצאת ולשחק בחצר, לקרוא סיפור או לעשות פעילויות משותפות בקהילה.

הורים מצליחים, מכל סוגי משקי הבית:

  • מרגישים בטוחים בנוגע להורות שלהם ברוב המקרים
  • תוהים אם הם הורים טובים
  • משתמשים היטב ברשת המשפחתית.

אם אתם מתגרשים או נפרדים, ילדיכם עלולים לפחד מהרגשות העזים שמתלווים בדרך כלל לפרידה. הם צריכים לדעת ששני ההורים ממשיכים לאהוב אותם, ושהפרידה אינה מתרחשת באשמתם. נסו להסביר להם מה קורה באופן שמתאים לרמתם. לדוגמה, “אימא ואני לא נגור ביחד, אבל שנינו אוהבים אתכם מאוד ורוצים לראות אתכם בכל פעם שנוכל”.

הורים יחידנים: לבנות מערכת יחסים חיובית עם ילדכם

כהורה יחידני, בעיקר בשנים הראשונות, יכול להיות שתתקשו להפגין את החמימות והעידוד שילדכם צריך. כיצד תוכלו להמשיך להראות לו את אהבתכם?

  • הפיקו את המיטב מרגעי היומיום. בלו זמן איכות עם ילדכם, בכל מקום ובכל זמן. אפשר לקשקש יחד בדרך לגן או לבית הספר, או לדבר בזמן ארוחת הערב במקום לצפות בטלוויזיה. אפשר לשחק משחקי מילים באוטובוס, לשיר ביחד במכונית או לספר סיפורים מצחיקים לפני השינה.
  • שמרו על עניין. דברו על הדברים שילדכם אוהב, החל מספורט, דרך מוזיקה וספרים ועד האופן שבו דברים עובדים. בקשו ממנו להראות לכם כיצד הוא משחק במשחק המחשב או במשחק הלוח האהוב עליו.
  • תנו לו תשומת לב חיובית. חייכו, צחקו ביחד וחבקו את ילדכם כמה שיותר. הראו לו שאתם שמחים לראות אותו בבוקר, או כשהוא חוזר הביתה מהגן או מבית הספר.
  • פנו זמן לפגישה אישית. כשאפשר, נסו לקבוע פגישה קבועה עם כל ילד בנפרד. אתם יכולים לקרוא סיפור לפני השינה, לשבת בבית קפה או לשחק משחק עם אחד הילדים הגדולים, אחרי שהקטנים הלכו לישון. אפשר לצאת למקום מיוחד עם אחד הילדים הקטנים, כשאחיו הגדולים בבית הספר.
  • שבחו את ילדכם על האופן שבו הוא מתמודד. לדוגמה, אפשר לומר, “אני ממש גאה בך שסיפרת לי איך אתה מרגיש”.

כשההורים נפרדים, הילדים ממשיכים להזדקק בדיוק למה שנזקקו לו לפני כן – בסיס רגשי בטוח, שגרה, הגנה, חיזוקים ותמיכה מצד הורה אוהב ובוטח.

לחזק התנהגות טובה כהורה יחידני

כללים וגבולות ברורים נותנים לילדים תחושת ביטחון והגנה.

עם זאת, קשה לשמור על עקביות כשאתם לבדכם, בעיקר אם אתם עייפים ולחוצים, או אם ילדכם מתנהג באופן מאתגר.

בזמנים של שינוי ולחץ, סביר להניח שתיתקלו בהתנהגות מאתגרת. לדוגמה, יש ילדים שחוזרים להרגלים שכבר נגמלו מהם, כמו הרטבת לילה או דיבור תינוקי, ויש ילדים שאינם ישנים או אוכלים, או חווים התקפי זעם. יכול להיות שילדכם יהיה במצב רוח רע ויתווכח איתכם לעיתים קרובות יותר.

בהמשך תמצאו כמה רעיונות לחיזוק התנהגות טובה ולהתמודדות עם התנהגות מאתגרת כהורה יחידני. אם ההתנהגות המאתגרת אינה נפתרת מעצמה אחרי כמה שבועות, נסו לדבר עם איש מקצוע כמו רופא הילדים או אחות טיפת חלב.

הכירו ברגשותיו

עודדו את ילדכם לתאר את רגשות הכעס והתסכול במילים, והראו לו שאתם מקשיבים. הכירו ברגשות הללו, אך אל תסכימו להתנהגות בלתי נאותה. לדוגמה, “אני רואה שאתה ממש כועס – אבל אני לא מרשה לצעוק עליי. בוא ניקח כמה נשימות עמוקות ביחד, ואז נבדוק מה קורה”.

קבעו כללים ברורים

ודאו שילדכם מכיר, באופן ברור ופשוט, את הכללים המשפחתיים. אם אתם הורים לאחר פרידה, ודאו שהוא מכיר הנהוגים כשהוא נמצא בטיפולכם. זה בסדר אם הכללים שלכם שונים מאלה של בן או בת הזוג לשעבר – הילדים יכולים ללמוד שלאנשים שונים יש כללים שונים.

כדאי להסכים על כמה כללים בפגישות המשפחתיות שלכם עם ילדכם. כך תתנו לכולם הזדמנות לדבר ולהצטרף להחלטה, וסביר יותר להניח שילדכם יפעל לפי הכללים.

נסו להיות עקביים

נסו לדבוק בכללים ככל האפשר, גם אם ילדכם נאבק בכם. אל תתאכזבו יותר מדי אם אינכם מצליחים להיות עקביים כפי שרציתם. פשוט הזכירו לעצמכם להיות רגועים, ונסו שלא להיכנע בפעם הבאה. אם אתם הורים לאחר פרידה, שמרו על הכללים והגבולות שנקבעו לפני הפרידה, והמשיכו לעודד את ההתנהגות הרצויה.

משמעת: בחרו היטב על מה להילחם

ההתמודדות עם ענייני משמעת עשויה להיות קשה במיוחד בתור הורה יחידני. כדאי לבחור היטב על מה להילחם. לפני שאתם מתערבים במה שילדכם עושה, שאלו את עצמכם אם זה באמת חשוב. למשל, יכול להיות שאתם עצבניים כי ילדכם מצייר על הפנים של אחותו בטושים. עם זאת, כל עוד אפשר לשטוף את הטושים במים, זה באמת משנה?

אם אתם מחליקים את הדברים הקטנים, תהיה לכם אנרגיה רבה יותר להתנהג ברוגע כשתצטרכו להתמודד עם נושאים חשובים כמו בטיחות או רווחה.

הורים יחידנים תחת לחץ

הורות יחידנית משמעה, לפעמים, הורות תחת לחץ. כשאתם מרגישים לחוצים, אתם עלולים לנהוג ביד קשה או רכה מדי בילדכם.

אם אתם מגלים שהייתם קשים מדי – למשל, צעקתם עליו או הוצאתם אותו לפסק זמן לפרק זמן ארוך מדי – נסו לשמור על קור רוח ולא להיות מוטרדים מדי מכך. במקום זה, חשבו כיצד להתמודד עם המצב טוב יותר בפעם הבאה.

אם אתם חוששים שתפגעו בילדכם, התקשרו לער”ן בטלפון 1201 וחפשו עזרה באופן מידי.

קל מדי להיות רכים מדי, בעיקר אם זה נותן לכם כמה רגעים של שקט ושלווה. יכול להיות שאינכם רוצים להקנות לילדכם משמעת, כיוון שאתם חושבים שהוא כבר עבר מספיק. עם זאת, ההתמודדות עם בעיות ההתנהגות עכשיו תמנע בעיות חמורות יותר בהמשך. כמו כן, כך אתם מלמדים את ילדכם איזו התנהגות מקובלת ומתאימה.

כהורה יחידני, הגישה החיובית שלכם, החוזק וההחלטיות שלכם נותנים לילדכם דוגמה לחיים. הראו לילדכם שאפשר להמשיך לחיות, גם אם המצב קשה. זכרו שאין הורים מושלמים, אז אל תהיו קשים מדי עם עצמכם גם כשמשהו משתבש.

להתמודד עם רגשותיכם ועם ‘עניינים של מבוגרים’

בשלב מסוים, כשמתרחשים שינויים גדולים בחיים, ילדכם יראה שאתם עצובים, כועסים או מוטרדים. זה קורה לכולם. חשוב שילדכם יידע שאתם אוהבים אותו, ושהרגשות השליליים שלכם אינם קשורים אליו. הבטיחו לו שהמצב ישתפר.

אם ילדכם גדול דיו ויכול להבין, תוכלו להיות כנים ולספר לו מה מטריד אתכם, בלי להיכנס לפרטים. לדוגמה, “היה לי יום ממש קשה בעבודה היום. אני קצת מצוברחת”, או, “אני מצטער על הטעות שעשיתי”. כשאתם מביעים את רגשותיכם, אתם מאפשרים לילדכם להביע את רגשותיו שלו.

באופן כללי, נסו שלא לדבר עם ילדכם על ‘עניינים של מבוגרים’. חלק מהבעיות שאנו נתקלים בהן כמבוגרים – דאגות כלכליות, חוסר נאמנות זוגית או סכסוך עם בן או בת הזוג לשעבר – עלולים לגרום לילדים לחוש חרדה. השתמשו בחבריכם כרשת תמיכה, ודברו על הדברים הללו עם מבוגרים אחרים. כמו כן, אפשר להתקשר לקו סיוע.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

ניהול עימותים בין הורים ובני זוג לשעבר

מדוע ניהול עימותים חשוב

העימותים ביניכם לבין בן או בת הזוג לשעבר – והאופן שבו אתם מתמודדים איתם – הם אחד הדברים שישפיעו ביותר על רווחתו של ילדכם. עימות הופך לבעיה כאשר ההורים רבים לעיתים קרובות ואינם פותרים את חילוקי הדעות ביניהם. עימותים לא בריאים משפיעים לרעה על הילדים, בין אם ההורים ביחד או פרודים.

כדי להרגיע את הילדים, הראו להם כיצד אתם עובדים על פתרון הבעיה, ושמרו על אופטימיות בכל הנוגע ליכולתכם לפתור כל בעיה או חילוקי דעות.

כשילדכם צופה בכם מנהלים את העימות כמו מבוגרים, הוא לומד מיומנויות חשובות ובעלות ערך רב. לדוגמה, העבודה המשותפת על מציאת פתרון לחילוקי הדעות ביניכם מראה לו כיצד לנהל משא ומתן ולפתור בעיות בצורה אפקטיבית, וגם מלמדת אותו שחילוקי דעות ועימותים בין אנשים הם חלק טבעי מהחיים.

לעולם אין תירוץ טוב לשימוש בבריונות, בהתעללות או באלימות במשפחה. אם אתם חושבים שאתם או ילדיכם נמצאים בסכנה מיידית, צאו מהבית או התקשרו למשטרה בטלפון 100. אם אתם רוצים לדבר עם מישהו ולא יודעים מה לעשות, פנו למרכזי הטיפול והסיוע לנשים נפגעות אלימות, גברים אלימים ולילדים חשופים לאלימות של משרד הרווחה.

טיפים לניהול עימותים עם בני זוג לשעבר

הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם לנהל עימותים בהצלחה עם בן או בת הזוג לשעבר.

חשבו בצורה אחרת על מערכת היחסים ביניכם

אם עליכם להתמודד עם עימות עם בן או בת הזוג לשעבר, כדאי לחשוב על מערכת היחסים ביניכם כעל הסדר עסקי שנעשה לטובת הילד. חשיבה כזו יכולה להקל על האינטראקציה עם בן או בת הזוג לשעבר, ולהפוך אותה לפחות אישית.

כבדו את האחר והיו מנומסים

נסו לדבר עם בן או בת הזוג לשעבר כפי שהייתם מדברים עם עמית בעבודה. כדי לעשות זאת, עליכם להקשיב זה לזה ולדבר בכבוד כדי לגשר על הפערים וחילוקי הדעות. כמו כן, תצטרכו להימנע ממתן ביקורת על סגנון ההורות של ההורה האחר, ולהכיר ביתרונותיו. כשאתם מתקשרים עם בן או בת הזוג לשעבר, התרכזו בצרכיו ובהישגיו של ילדכם בלבד.

מומלץ לדבר עם בני הזוג לשעבר במקומות ציבוריים, למשל בגן או בבית הספר, שבהם קל יותר להישאר מנומסים.אם אינכם יכולים להתמודד כראוי עם המצב, סלחו לעצמכם ונסו לתקן את הנזקים שנגרמו. אמרו, לדוגמה, “אני מצטער. לא ניהלתי את השיחה אתמול כמו שצריך. בואי ננסה שוב”.

שמרו על גמישות

אם בן או בת הזוג לשעבר צריכים לשנות את הסדרי ההורות המשותפת שלכם, כדאי לשמור על גמישות. בסופו של דבר, סביר להניח שגם אתם תזדקקו לגמישות מצדם בשלב מסוים. אחד מכם יצטרך לעשות שינוי – למשל, להתאים את הימים לילדים החדשים של בן או בת הזוג לשעבר, או לשנות את ימי העבודה או התוכניות לחגים.

אם מצאתם בני זוג חדשים, תצטרכו לדבר על גבולות, כיוון שמה שהתאים בעבר עשוי להיות כעת לא נוח. לדוגמה, אם בעבר, בן או בת הזוג לשעבר נכנסו לשתות קפה כשהחזירו את הילדים במוצאי שבת, ייתכן שבני הזוג הנוכחיים יעדיפו שתפסיקו את המנהג ותיפרדו מהם ליד הדלת.

השתמשו בגישה לפתרון בעיות

אם אתם מתקשים לפתור את העניינים ביניכם לבין בן או בת הזוג לשעבר, כדאי להיעזר בטכניקות לפתרון בעיות. אל תחששו לבקש עזרה ותמיכה בעת הצורך.

להגן על הילדים מהסכסוכים

אם יש סכסוך ביניכם לבין בן או בת הזוג לשעבר, הרעיונות הבאים יעזרו לכם לצמצם את השפעתו על הילדים:

  • אם עליכם לקיים שיחה קשה, או שאתם חושבים שהרוחות יתלהטו, דברו במקום שבו ילדכם לא יוכל לשמוע. אם שיחה פנים אל פנים מובילה בדרך כלל לעימות, שלחו הודעת סמס או דוא”ל. היצמדו לעובדות, והימנעו מהאשמות וקריאה בשמות.
  • דברו או כתבו לבן או בת הזוג לשעבר ישירות, ואל תבקשו מילדכם לשמש כשליח. אם קשה לכם לדבר איתם, אפשר להשתמש ביומן משותף שיעבור בין הבתים, או ביומן מקוון, שבו תחלקו מידע חשוב בנוגע לילד.
  • נסו שלא להעיר הערות שליליות על בן או בת הזוג לשעבר – זהו עדיין ההורה של ילדכם. ילדכם אוהב את שני ההורים שלו, ולא רק אתכם, וכואב לו לשמוע דברים שליליים על ההורה האחר. אם אתם צריכים לשחרר קיטור, עשו זאת עם חבר או מטפל, או כתבו זאת על נייר והשמידו אותו.
  • נסו להתנהג היטב, גם אם בן או בת הזוג לשעבר אינם מתנהגים כך, כדי להפחית את רמות המתח ולעזור לילדכם.

השפעות העימותים ביניכם על הילדים

עימותים יכולים להתפתח בזמנים שונים במערכת היחסים שלכם עם בן או בת הזוג לשעבר – כשהיא מתפרקת, או אחרי הפרידה, כשאתם מנסים לעבוד על הסידור החדש בחייכם. גם אם הייתה לכם מערכת יחסים מצוינת עם בן או בת הזוג לשעבר, אתם עשויים לשים לב שהיא אינה טובה כשבעבר אם אחד מכם הכיר מישהו חדש ובני הזוג לשעבר חשים מאוימים, כועסים או חסרי ביטחון.

אם אתם חווים פרידה ביחסים או נמצאים בשלב מרובה מריבות אחרי הפרידה – שיכול לכלול אפילו קללות, קריאה בשמות, מניפולציות והתעללות – סביר להניח שכל אלה יגרמו למצוקה וקשיים אצל ילדכם. אם הוא נמצא בסביבת הוויכוחים לעיתים קרובות, הוא עלול להפוך לשקט ומכונס בעצמו, להפסיק לנסות דברים חדשים, להרגיש מוצף או להתנהג בצורה מאתגרת בגן או בבית הספר.

ילדים אינם צריכים לבחור צד בוויכוח בין הוריהם. ילדכם רוצה לאהוב את שניכם. כשיש עימותים רציניים סביבו, הוא עלול לסבול ממתח עז אם יחשוב שעליו לבחור אחד מכם, ולחשוש שלא תאהבו אותו בחזרה אם יפגין את אהבתו כלפי ההורה האחר.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

אחים לילדים עם צרכים מיוחדים: רגשות

היתרונות באח עם צרכים מיוחדים

ישנם דברים חיוביים רבים בכך שלילדכם יש אח עם צרכים מיוחדים. לאחר לידת ילד עם צרכים מיוחדים, משפחות רבות חוות התקרבות גדולה. אחים לילדים עם צרכים מיוחדים נוטים להיות דואגים ואדיבים יותר, רגישים ומגיבים לצרכים של אחרים, סובלנים ורחומים, בוגרים, מעריכים את בריאותם שלהם, אחראים, עצמאים ואמפתים.

רגשות ומחשבות האחים

בדיוק כמו לכולם, גם לאחים לילדים עם צרכים מיוחדים יש תקופות טובות ותקופות פחות טובות. אך טבעי שילדכם ירגיש מגוון של רגשות ביחס למצב המשפחתי. לפעמים הוא יחוש שמחה כשדברים טובים קורים – למשל, כשאחיו או אחותו מחילים לדבר. לפעמים הוא יחוש עצב או כעס על דברים שקורים – למשל, אם אחיו או אחותו שוברים את הצעצוע שלו, או מתאשפזים בבית החולים.

גאווה

ילדכם עשוי להרגיש גאווה על היותו אח לילד עם צרכים מיוחדים, ולשמוח כשאחיו לומד מיומנות חדשה – לדוגמה, לטפס על סולם בגינה, או להצליח לתקשר את רצונותיו וצרכיו. ייתכן שיחוש גאווה על כך שהוא מבין את הצרכים המיוחדים של אחיו, או על כך שהוא חלק מקהילת המשפחות של אנשים עם צרכים מיוחדים.

כעס, טינה וקנאה

ילדכם עשוי לחשוב שאחיו מקבל את כל תשומת הלב, או שכללי המשפחה ותחומי האחריות בה אינם הוגנים. הוא עשוי גם לנטור טינה אם הוא חושב שהחופש שלו מוגבל, או שיש לו יותר מדי אחריות.

בושה ואשמה

ייתכן שילדכם יתבייש מהאופן שבו אחיו נראה ומתנהג בפומבי, וחושש ממה שחבריו יחשבו עליו. לדוגמה, הוא עשוי לחשוב, “הם לא ירצו להיות חברים שלי אם יראו איך שאחי מנענע את הראש שלו בלי הפסקה”. הרגשות הללו עלולים להוביל אותו לחוש גם אשמה.

עצב

ילדכם עשוי לחוש עצב על כך שאחיו או אחותו אינם יכולים לעשות הרבה כמותו, או כי אינם יכולים לשחק איתו כמו אחים אחרים. יכול להיות שיהיה עצוב כיוון שחיי המשפחה השתנו מאוד.

פחד ודאגה

בהתאם לשלב ההתפתחותי של ילדכם, הוא עשוי לחשוש שגם הוא יחלה, או לדאוג עד כמה אחיו או אחותו חולים. ייתכן שהוא פוחד ממה שיקרה לו או לאחיו ולמשפחה בעתיד.

בדידות

ילדכם עשוי לחוש בודד כיוון ש”אף אחד לא מבין מה זה” להיות אח לילד עם צרכים מיוחדים.

מתח

ייתכן שילדכם יהיה מתוח מסיבות רבות – או כיוון שהוא מרגיש שאתם מתוחים, או כיוון שהוא מתאמץ מאוד להיות ‘ילד טוב’ ולא לעשות צרות.

אפשר לתמוך באחים לילדים עם צרכים מיוחדים, ולהסביר לו שמותר לו להרגיש לפעמים כעס או דאגה, שמחה וגאווה. כל הרגשות הללו נורמליים ומובנים.

מה משפיע על המחשבות והרגשות של האחים

דברים רבים יכולים להשפיע על האופן שבו אחים לילדים עם צרכים מיוחדים חושבים, מרגישים ומתנהגים. חלקם ייחודיים לילדכם, כמו גילו, האישיות שלו, המזג שלו וסדר הלידה במשפחה. גם גורמים חיצוניים יכולים להשפיע על רגשותיו.

גיל

ככל שילדכם יתבגר, כך יהיה לו קל יותר להבין ולהסתגל למצב. ילד צעיר יותר עשוי לדאוג יותר לעצמו. לדוגמה, הוא עשוי לחשוב, “אני עלול להידבק?”.

ילדים גדולים יותר מצליחים להגיד מה הם חושבים ולעבד את המחשבות הלא מועילות, וסביר להניח שיצליחו לדבר גם על נושאים מורכבים יותר.

סדר הלידה במשפחה

ילדים שנולדים למשפחה שבה האח עם הצרכים המיוחדים הוא הבכור נוטים, בדרך כלל, להתייחס למצבם בשלווה. הם פשוט לא מכירים שום דבר אחר. עם זאת, עדיין חשוב שתהיו מודעים למחשבותיהם ולרגשותיהם.

ילדים שאחיהם עם הצרכים המיוחדים נולד אחריהם, יכולים לחוות את כל קשת הרגשות הנזכרת כאן, וכל אחד מהם יצריך סוג יחס אחר.

סוג או חומרת הצרכים המיוחדים

ילדים נוטים להתקשות יותר אם לאחיהם יש בעיה לתקשר את צרכיו או את רצונותיו, או מתנהג בצורה מאתגרת.

צרכים רפואיים וטיפוליים

אם האח עם הצרכים המיוחדים זקוק לטיפול ולשירותים נוספים, כל המשפחה תצטרך לשנות את השגרות הקבועות ואת חיי היומיום, כגון זמן ההגעה לבית הספר, או הפעילויות שכל המשפחה יכולה לעשות ביחד.

לדאוג לרווחת המשפחה וההורים

האופן שבו משפחתכם מסתגלת לילד עם צרכים מיוחדים, כולל מערכת היחסים עם בן או בת הזוג, יכול להשפיע על רווחתם של הילדים. שימו לב שאתם מעניקים תשומת לב מספקת, עד כמה שאפשר, לכל אחד מהילדים, דואגים לתחזק מערכת יחסים יציבה וטובה עם בן או בת הזוג ודואגים גם לעצמכם. היעזרו בצוות החינוכי והפסיכולוגי בבית הספר בו לומד ילדכם על מנת שיוכלו להציע לו תמיכה, עזרה והעצמה.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

באיזה גיל מקבלים מחזור?

מהי וסת?

במהלך ההתבגרות המינית תעבור בתכם שינויים רבים, אחד החשובים שבהם הוא קבלת הווסת בפעם הראשונה. זהו סימן לכך שהשינויים הגופניים שהיא עוברת יארכו רק עוד כמה שנים.

הווסת היא חלק מהמחזור החודשי, שמשפיע על רמות ההורמונים בשחלות וברחם. תפקידו של המחזור החודשי הוא להכין את הרחם להיריון. המחזור החודשי כולל את השלבים הבאים:

  • הבשלת ביצית וביוץ- בכל חודש, בעקבות עליה ברמות ההורמונים הנשיים (אסטרוגן ופרוגסטרון), משתחררת ביצית בשלה מאחת השחלות או משתיהן. הביצית שהשתחררה עוברת בחצוצרות ומתקדמת לעבר הרחם.
  • רירית הרחם מתעבה בדם וברקמה נוספת, כדי להתכונן להגעה ולהשתרשות של ביצית מופרית.
  • אם מגיעה ביצית שאינה מופרית, רמות ההורמונים יורדות וגורמות לרירית הרחם לנשור דרך הנרתיק, ולקחת עמה את הביצית הלא מופרית.

השלב האחרון בתהליך זה הוא מה שאנו קוראים “וסת”. רוב הדם והרקמות יוצאים ביומיים הראשונים, אך אצל חלק מהבנות נמשך הדימום עד שבעה ימים. כמות הדם שיוצאת משתנה אצל כל אחת ואחת.

שימו לב: ברגע שבתכם תקבל את הווסת הראשונה, היא עשויה להיכנס להיריון אם היא פעילה מינית. אם עדיין לא דיברתם איתה על השינויים שקורים בגיל ההתבגרות המינית ועל בריאות מינית ורווחה כללית, זה הזמן. בנות ובנים צריכים לדעת שקיום יחסי מין עלול להוביל להיריון.

מתי מתחילה הווסת? באיזה גיל מקבלים מחזור?

רוב הבנות מתחילות לקבל וסת בגיל 11 עד 14 וחצי, אבל כל זמן בין גיל 9 ל- 16 נחשב תקין. אם בתכם עברה פרץ גדילה גדול וכבר צמח לה שיער בבית השחי ובפות, סביר להניח שהמחזור ממתין ממש מעבר לפינה וסביר שיגיע בקרוב. דברו על הווסת, וספרו לה מתי קרובות משפחה גדולות יותר קיבלו את שלהן בפעם הראשונה. שיחה כזו על חוויית ההתמודדות עם הווסת יכולה לתת לה תחושת תמיכה, ביטחון ועידוד גדולה.

אם בתכם לא קיבלה וסת עד גיל ארבע עשרה וחצי, מומלץ לפנות לרופא. עשויות להיות סיבות רבות לכך שהווסת לא החלה עדיין. בדיקה רפואית תוכל לשלול את קיומן של בעיות חמורות. במידה ולא הופיעו אצל בתכם סימני מין משניים עד גיל 13 (צמיחה של השדיים ושל השיער בפות), פנו לבירור אצל רופא.

המחזורים

הזמן בין היום הראשון של הווסת ועד היום הראשון של הווסת הבאה נקרא בדרך כלל “מחזור”. אורכו של מחזור ממוצע נע בין 25 ל-35 ימים. עם זאת, רוב הבנות אינן חוות מחזורים סדירים בשנים הראשונות, וכל מחזור יכול להיות שונה מזה שקדם לו.

מחזורים לא סדירים יכולים להיות קצרים מאוד, בני 21 יום, או ארוכים מאוד, בני 45 יום ואפילו יותר. בנות שהווסת שלהן החלה מוקדם יקבלו בדרך כלל מחזור סדיר מהר יותר מבנות שקיבלו וסת מאוחר. בהתחלה, הווסת יכולה להתרחש גם ללא שחרור ביצית מהשחלות בתגובה לשינוי ברמות ההורמונים.

מחזורים לא סדירים בשלוש השנים הראשונות הם עניין שכיח, אולם אם בתכם מקבלת וסת בהפרשים של יותר משלושה חודשים, כדאי לדבר עם רופא, שיוודא שאין בעיות בריאותיות המפריעות למחזור החודשי.

לדבר עם בתכם על הווסת

שיחה עם ביתכם על נושא הוסת והמחזור החודשי עשויה לגרום לכם לאי נוחות ויכול להיות שיהיה לכם קשה לדבר על כך, אך עליה לדעת מה מתרחש בגופה עוד לפני שהיא מקבלת וסת בפעם הראשונה, ורצוי שאת המידע היא תשמע באופן אמין, מכיל ואוהב. על בתכם  לדעת:

  • מהי וסת
  • באיזו תדירות מגיעה הווסת
  • כמה דם יוצא
  • כמה ימי דימום צפויים
  • האם הווסת כואבת
  • כיצד להשתמש בתחבושות היגייניות ובטמפונים
  • מה לעשות אם היא מקבלת וסת מחוץ לבית – למשל, בבית הספר או במחנה נוער
  • כיצד להיפטר מתחבושות ומטמפונים משומשים
  • האם היא יכולה לשחות במחזור
  • האם עליה להשתמש קודם בטמפונים או בתחבושות היגייניות.

אם בתכם אינה נלהבת לדבר איתכם על הווסת, אפשר לבקש ממישהי אחרת שהיא מרגישה איתה בנוח. כך גם אם הבית שלכם אינו כולל הורה ממין נקבה ואתם חושבים שבתכם תעדיף לדבר עם אישה, אפשר לבקש מהדודה, מאחות גדולה או מחברת משפחה.

תחבושות היגייניות וטמפונים

ברגע שבתכם תתחיל לקבל וסת, היא תזדקק למלאי של תחבושות היגייניות וטמפונים. כדאי להראות לה כיצד הם נראים לפני שתשתמש בהם, ולהדגים לה כיצד להצמיד את התחבושת לתחתונים.

בתכם תצטרך כמה תחבושות היגייניות וטמפונים לווסת הראשונה. הציעו לה לשאת כמה בתיק – למשל, בתוך קלמר מיוחד בתיק בית הספר, לכל מקרה.

סביר להניח שהיא תצטרך שלוש עד שש תחבושות היגייניות או טמפונים ליום, או פחות בימים שבהם יש דימום קל. בימים ובלילות הראשונים, מומלץ להשתמש בתחבושות ארוכות ועבות יותר עם כנפיים שמגנות על צדי התחתונים. יש להחליף את התחבושת ההיגיינית או הטמפון כל ארבע עד שמונה שעות, בהתאם לכמות הדימום.

עובדות על טמפונים

ישנם מיתוסים רבים על השימוש בטמפונים אצל נערות צעירות. חשוב שבתכם תדע שבטוח, גם בריאותית, להשתמש בתחבושות היגייניות ובטמפונים כאחד. בנות בכל גיל יכולות להשתמש בטמפונים, אך צריך מעט זמן ותרגול כדי להשתמש בהם כראוי.

כשבתכם תתחיל להשתמש בטמפונים, מומלץ להשתמש בסוג טמפון קטן המיועד לנערות. אפשר למרוח מעט חומר סיכוך בקצה הטמפון כדי להקל על ההחדרה. נערות רבות, ובעיקר כאלה ששוחות או מתעמלות באופן קבוע, מגלות שנוח יותר להשתמש בטמפונים בתקופה זו.

ייתכן שבתכם תיתקל בקשיים בהחדרת הטמפונים. עודדו אותה לעשות זאת ברוגע ולנסות סוגים שונים. קושי להחדיר טמפון יכול להעביד גם על רגישות יתר באיזור הנרתיק, הדורשת התייחסות, בוודאי לפני שתבכם מתחילה לקיים יחסי מין. במקרה כזה, פנו לבירור אצל רופא הנשים.

לעקוב אחרי הווסת

עודדו את בתכם לעקוב אחרי הווסת ביומן מיוחד, כדי להכיר את המחזור החודשי שלה. אם יש לה מחזור סדיר למדי, היומן יעזור לה לדעת מתי צפויה הווסת הבאה ולהתכונן במקרה של שינה אצל חברות, טיולי בית ספר או אירועי שחייה. במקרה שהמחזור שלה אינו סדיר, היומן יסייע לה לפנות לרופא בעת הצורך.

כאבים בזמן הווסת

אם בתכם סובלת מכאבי בטן, כאבי גב או כאבים ברגליים לפני קבלת הווסת או במהלכה, אפשר לעשות את הדברים הבאים:

  • לאכול ארוחות קטנות יותר לעתים קרובות יותר (כדי להפחית את הנפיחות והכאבים בבטן)
  • לנוח ולהירגע, להרים את הרגליים למעלה או לשכב על צד אחד כשהברכיים צמודות לחזה
  • ·לשים בקבוק מים חמים על הבטן התחתונה
  • לעסות בעדינות את הבטן התחתונה
  • לשתות משקאות חמים
  • ללכת או לעשות תרגילי התעמלות קלים
  • לקחת משככי כאבים.

תסמינים לפני הווסת

נוסף על כאבי הבטן, עשויים להיות כמה סימנים גופניים נוספים שמעידים על בואה של הווסת, כגון חזה כואב, פצעונים (חצ’קונים) ושיער שמנוני.

בנות רבות חוות וסת כואבת במיוחד, או דיסמנוריאה בשפה הרפואית, אך אל תתייחסו לכך כאל משהו טבעי. אם בתכם סובלת מווסת כואבת כל כך עד שאינה יכולה להתמודד איתה או שמפריעה לפעילות היומיומית, עליה לפנות לרופא. ישנם טיפולים הורמונליים שמסדרים את הווסת ואפילו מפסיקים אותה לתקופה מסוימת, והם בטוחים לשימוש ויעילים מאוד.

שינויים במצב הרוח

נערות (ונשים) רבות חוות שינויים במצב הרוח לפני או במהלך הימים הראשונים של הווסת. שינויים אלה כוללים עצבנות או רגישות יתר, תחושת רעב, חרדה ואפילו דיכאון.

בתכם עלולה להתקשות להתמודד עם זה, וכך גם שאר המשפחה. תנו לה פרטיות ומרחב רבים יותר בתקופה הזו בלי לעשות מזה עניין, כדי להקל על כולם.

אם שינויי מצב הרוח של בתכם מטרידים אותה או מפריעים לחיי היומיום, אפשר להפנות אותה לאיש מקצוע או לרופא.

וסת אצל בנות עם צרכים מיוחדים

קבלת הווסת יכולה להיות מאתגרת במיוחד לבנות עם צרכים מיוחדים ולהוריהן. אם בתכם בתפקוד בינוני או נמוך מבחינה התפתחות שכלית או שפתית, ייתכן שלא תבין מדוע היא חווה שינויים בגוף ובמצב הרוח.

בכל זאת, עליה לדעת מהי הווסת ומהו המחזור החודשי ברמה שתוכל להבין. רופא המשפחה או איש מקצוע אחר המתמחה בטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים יוכלו להמליץ לכם על מקורות שיעזרו לכם לדבר עם בתכם, כגון ספרים ועזרים חזותיים. כמו כן, כדאי לדבר עם בית הספר ולקבל תמיכה מהמורים.

זהו שלב חדש ומרגש בחייכם ובחיי ביתכם, עוד צעד בתהליך ההתבגרות שלה. תוכלו לציין את האירוע יחד איתה, ביציאה מיוחדת או מתנה מפנקת. אם תשדרו לה שדר חיובי כלפי הוסת והמחזור החודשי, יקל עליה להתמודד גם עם הצדדים הפחות נעימים שלו, ולקבל את גופה ואת השינויים העוברים עליה בהבנה ובעין טובה, ולא כמעמסה או עול.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

אבות ובני נוער: לשמור על הקשר

הידעתם?

  • שינויים בתפקידים ובמבנים המשפחתיים בשנים האחרונות הפכו את תפקידיהם של האבות והאימהות במשפחה למגוונים יותר מאי פעם.
  • עם הגורמים ששינו את מערכות היחסים המשפחתיות נמנים סוגי משפחות חדשים, גירושים ועליה במספר הנשים שעובדות מחוץ לבית.

אבות חשובים

יחסים טובים בין אבות למתבגרים מתחילים באב מעורב שנמצא בסביבה. מערכות יחסים כאלה משפרות מאוד את ההערכה העצמית של המתבגרים. לדוגמה, מחקרים מראים כי נערות בגיל ההתבגרות שאבותיהן חמים ותומכים מדווחות על רמות גבוהות יותר של הערכה עצמית מאשר חברותיהן. כמו כן, נמצא קשר בין אבהות אוהבת וקשובה לבין מיעוט תסמיני דיכאון בגיל ההתבגרות. מחקרים מראים כי אבות מעורבים יכולים למנוע מנערים מתבגרים להיקלע לצרות.

ילדים, ובעיקר בנים, לומדים המון מאבותיהם על מערכות יחסים. למשל, האופן שבו אבות מתקשרים עם בני או בנות זוגם ועם ילדיהם נוטה להשפיע על האופן שבו ילדיהם פועלים במערכות היחסים בחייהם.

שימו לב: נמצא קשר בין אבהות נוקשה (שבה האבות תומכים פחות ורבים יותר עם ילדיהם) לבין תסמינים מרובים של דיכאון בגיל ההתבגרות. דיכאון אצל האבות עצמם נמצא קשור לבעיות פסיכולוגיות אצל מתבגרים, ככל הנראה בעיקר אצל בנות. לכן, חשוב למצוא את מקור העזרה המתאים – לכם ולילדיכם.

כיצד משתנות מערכות היחסים

אימהות ואבות כאחד מבלים פחות זמן עם ילדיהם בגיל ההתבגרות, כיוון שבני הנוער נהיים עצמאים יותר. כמו כן, יש צורך לפנות מקום לחברויות ולמערכות היחסים הרומנטיות שלהם. עם זאת, השינויים במערכות היחסים בין מתבגרים לאבותיהם יכולים לפתוח דרכי התקשרות חדשות.

תפקידו של האב עדיין חשוב מאוד – בדיוק כפי שהיה כשילדכם היה צעיר יותר. אבות יכולים למצוא דרכים חדשות להתחבר לילדיהם בשנות ההתבגרות. תוכלו, לדוגמה, לבלות יחד בפעילויות פנאי ששניכם נהנים ממנה – לצפות בסרטים, לעשות ספורט או לצאת לטיול. מתבגרים יכולים לפנות להוריהם לעזרה בתחומים כמו החלטה על קריירה, קבלת רישיון נהיגה או ניהול כספים.

מלבד זאת, ילדיכם עדיין סומכים עליכם לקבלת ייעוץ בדברים כמו חינוך ובחירת מקצוע. לכן, אימהות ואבות גם יחד צריכים להמשיך לתת למתבגרים את האהבה והיציבות שהם זקוקים לה, בעיקר כשדברים רבים כל כך מסביב משתנים.

לבנות מערכת יחסים טובה עם ילדכם

אף שתפקידכם השתנה, אתם עדיין חשובים לבריאותו ולרווחתו של ילדכם, ויש לכם תפקיד חשוב בהכוונתו של ילדכם לעבר הבגרות. כך תוכלו לשמור על מעורבות גבוהה בחייו של ילדכם:

  • פשוט תהיו שם. מחקרים מראים כי מתבגרים להורים שנמצאים בקרבת מקום נוטים להפגין פחות בעיות התנהגות. אין צורך להיות ליד ילדכם כל הזמן – אפשר פשוט להיות בבית כשהוא בחדרו. ילדכם ישמח לדעת שאתם שם למקרה הצורך. במידה ואינכם נוכחים בבית, כדאי מדי פעם גם להתקשר ולשאול איך עובר עליו היום.
  • ותרו על חלק מהכללים. כדי לצמצם את כמות המריבות עם ילדכם, חשבו על אילו כללים אתם יכולים לוותר. אם בכל זאת נקלעתם למריבה, נסו להגיע לפתרון חיובי שיגרום לשניכם להרגיש טוב יותר, ולהסביר מהי עמדתכם, ומה אתם מצפים מילדכם.
  • נהלו משא ומתן והתפשרו. השתמשו במיומנויות משא ומתן ובהתפשרות כשאפשר, כדי לשמור על מערכת יחסים חיובית עם ילדכם ולהדגים לו כיצד מבוגרים מתקשרים זה עם זה.
  • בלו ביחד עם ילדכם. בקרוב מאוד ילדכם יגדל באמת, אז נצלו כל הזדמנות לבלות איתו עכשיו. קראו את המאמר לשמור על קשר עם ילדכם לקבלת רעיונות לבילוי זמן משותף יחד.
  • ספרו לילדכם סיפורים. ילדים שמחים תמיד לשמוע סיפור. ספרו על ארצות שבהן טיילתם, על חייכם לפני שפגשתם את בן או בת הזוג, על רגעי ספורט חשובים ,או על כל דבר שיעניין את ילדכם. אבל חשוב לזכור, אל תגזימו…
  • שתפו אותו בחוויות היומיומיות שלכם, איך עבר היום שלכם בעבודה, איך התמודדתם עם אתגרים או אכזבות, אילו משובים טובים קיבלתם על עבודתכם, או איזה אירוע משעשע קרה היום.
  • הראו לילדכם כמה אתם אוהבים אותו. מתבגרים אף פעם אינם מבוגרים מדי מכדי לקבל חיבוק, גם אם הם מגלגלים את העיניים ואומרים “אתה מביך אותי, אבא!”. אם אתם לא חזקים בהבעת חיבה גופנית, הראו לילדכם שאתם אוהבים אותו בדרך אחרת – צפו יחד באימון השבועי או אספו אותו מהמסיבה.
  • היו אקטיביים. צאו לטיול אופניים, שחקו כדורסל או צאו לקניות ביחד. אם ילדכם לא אוהב ספורט במיוחד, שחקו איתו במשחקי לוח או ענו על התשבץ בעיתון השבת. כדאי גם להמשיך ולהציע פעילויות משותפות לכם ולילדכם, גם אם משיב שאינו מעוניין.
  • מצאו תחביב משותף. קל לחשוב שבני נוער מתעניינים יותר ברשתות החברתיות או במשחקי מחשב מאשר בתחביבים. יכול להיות שתצטרכו לנסות כמה דברים שונים לפני שתמצאו משהו ששניכם אוהבים, אבל תחביב משותף – כמו בישול, טיפוס על קירות או נגרות – הוא דרך נהדרת ליהנות ולבנות את מערכת היחסים ביניכם.
  • תנו לילדכם להיות המומחה. בקשו מילדכם להראות לכם משהו שהוא בקיא בו יותר מכם, גם אם מדובר במשחק מחשב. זוהי הזדמנות מצוינת לעזור לו לבנות ביטחון עצמי ומיומנויות הדרכה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

התמודדות עם עודף משקל והשמנת יתר אצל בני נוער

משקל לא בריא, עודף משקל והשמנת יתר אצל בני נוער

אדם עם “עודף משקל” או “השמנת יתר” הוא אדם שיש לו כמות גדולה של שומן בגוף. השמנת יתר היא צורה חמורה יותר של עודף משקל. בני נוער נמצאים בסיכון גבוה לעלייה לא בריאה במשקל, לעודף משקל ולהשמנת יתר, כיוון שהם נוטים:

  • לעשות פחות פעילות גופנית
  • להימצא זמן רב יותר מול המסך
  • לאכול פחות מזון בריא ויותר מזון עתיר שומן וסוכר.

כהורים, אתם מכירים את ילדכם טוב יותר מכל אחד אחר. אם אתם חושבים שילדכם בוחר לאכול מזון לא בריא ואינו עושה מספיק פעילות גופנית מדי יום, טבעי שתחששו למשקלו. רופא המשפחה שלכם יוכל לבדוק אם המשקל של ילדכם בריא, ולדבר איתכם על מדד מסת הגוף (BMI) שלו, שמודד את גובהו לעומת משקלו.

אנשים צעירים עם עודף משקל נמצאים בסיכון מוגבר להפוך למבוגרים עם עודף משקל. נמצא קשר בין השמנת יתר בילדות ובבגרות לבין סיכונים בריאותיים חמורים, כולל סוכרת מסוג 2, מחלות לב ומחלות כלי דם אחרות, וכן סוגי סרטן שונים.

אינכם היחידים שחוששים למשקל הילד שלהם. סקר שנערך בישראל בשנת 2009 מצא כי 29% מהילדים בני שש היו בעלי עודף משקל או השמנת יתר, וכ-88% מהם הראו את אותם מדדים גם בגיל עשר.

לקבל עזרה מקצועית

אם ילדכם סובל מבעיית משקל, ניתן להיעזר ברופא הילדים או בתזונאית קלינית מורשית. אחד היתרונות בביקור אצל איש מקצוע כגון רופא או תזונאית הוא שילדכם יקבל את עצתם כ”נייטרלית” יותר משלכם.

אנשי המקצוע יכולים לעזור לבני נוער עם עודף משקל להגיע למשקל בריא יותר באמצעות התמקדות בהתנהגות ובאורח חיים בריאים, שתעזור לכם ולמשפחתכם לבסס אורח חיים בריא לטווח ארוך, ולהימנע מפיתוח הפרעות אכילה.

אנשי המקצוע עשויים להמליץ על תוכנית שמירה על המשקל לצעירים שעדיין צריכים לצמוח לגובה – כלומר, לשמור על משקל קבוע בעודו ממשיך לגבוה. במקרה של צעירים שסיימו לגבוה, יש לטפל במשקל העודף באמצעות אובדן משקל הדרגתי ובריא.

במקרים קיצוניים של השמנת יתר, איש המקצוע עשוי לבחון אפשרויות טיפול קליני אחרות, כגון טיפול תרופתי ואפילו ניתוח, על אף שזה נחשב לאפשרות אחרונה בהחלט ולביצועו ישנם קריטריונים מחמירים. אם האפשרויות הללו הוצעו לילדכם, יש לוודא שהם יטופלו בידי מומחים למשקל לבני נוער.

עזרה משפחתית לבני נוער עם בעיות משקל

אם רופא המשפחה או איש מקצוע אחר קובע שלילדכם יש בעיית משקל, אפשר לעשות דברים רבים כמשפחה כדי לעזור לו לחזור למשקל תקין. כדאי להתחיל באורח החיים המשפחתי. כשכל בני המשפחה אוכלים היטב ועושים מספיק פעילות גופנית, הם משמשים דוגמה טובה לילדכם, וגם מראים לו שהם תומכים בו ומעודדים אותו. הנה כמה עצות מעשיות לשינוי אורח החיים המשפחתי.

מזון וחטיפים בריאים

מלאו את המזווה והמקרר בפירות וירקות , ובארוחות מזינות ובריאות, כדי לתת לילדכם מגוון אפשרויות בריאות לבחירה כשהוא רעב. הכינו במקום נגיש ירקות ופירות שטופים וחתוכים, כך יגבר הסיכוי שהם אכן יאכלו.

כוונו אותו לאכול מזון בריא: נסו לסלק ג’אנק פוד, משקאות קלים וחטיפים מהבית. אם המזווה לא יכיל מזונות שאינכם מעוניינים שילדכם יאכל, יקל עליכם להשגיח על מה שהוא אוכל, ולא  תצטרכו לתפקד כל הזמן בתור “משטרת המזון”.

חשוב במיוחד לאכול ארוחת בוקר בריאה מדי בוקר, שתעזור לילדכם להרגיש מלא יותר לזמן רב יותר, כך שיזדקק פחות לחטיפים או למזונות עתירי שומן או סוכר וישמור בקלות רבה יותר על משקל תקין.  תוכלו להציע לו  דייסה, יוגורט עם גרנולה, שייק פירות על בסיס חלב, פרוסת לחם עם גבינה ועוד. כמו כן, כדאי לשבת לאכול ארוחות בריאות ביחד רוב ימי השבוע, כדי לעודד את ילדכם לאכול היטב.

מגבלות על זמן מסך

ככל שילדכם מבלה זמן רב יותר בישיבה מול מסכים כגון טלוויזיה, מחשבים, משחקי וידיאו, טאבלטים או טלפונים ניידים, כך הוא מבלה פחות בפעילות גופנית. ההמלצה של האיגוד לרפואת ילדים היא להגביל את זמן המסך ואת סוגי המדיה לילדים בכל גיל .

פעילות גופנית יומית

משרד הבריאות ויוזמת “לעתיד בריא 2020” ממליצים לילדים בני 5-18 לעסוק ב- 60 דקות לפחות של פעילות גופנית בינונית או נמרצת מדי יום. מומלץ מאוד לפנות זמן לפעילות גופנית משפחתית, שתעזור לילדכם להתחיל לזוז.

עודדו את ילדכם לאכול נכון ולעשות פעילויות גופניות בגיל ההתבגרות, כדי לעזור לו להימנע מעלייה לא בריאה במשקל. אורח חיים בריא בתקופה זו ירגיל אותו לשמור על אורח חיים בריא גם בעתיד.

לדבר עם בני נוער על סוגיות משקל

אם המשקל של ילדכם מהווה בעיה, הוא יצטרך את עזרתכם כדי לחזור למשקל תקין ולשמור על בריאות טובה יותר בעתיד. לא תמיד קל לדבר עם בני נוער על משקלם.

צעירים רבים מודעים מאוד למשקלם ומרגישים רע בגללו, וייתכן שהם אפילו סובלים מהצקות או מהטרדות. אמצעי התקשורת כוללים מסרים שליליים רבים בנוגע להשמנת יתר בילדות, שעלולים להחמיר עוד יותר את תחושתם של בני הנוער בנוגע לעצמם ולגופם. לכן, מומלץ לדבר עם ילדכם על סוגיות משקל ברגישות, בדאגה ובאהבה. חשוב מאוד שילדכם יחוש אהוב בדיוק כפי שהוא- עם עודף משקל או בלי. אם ילדכם ירגיש אהוב ומקובל על ידי משפחתו, ובייחוד הוריו, יש יותר סיכוי שהוא יצליח לאהוב ולקבל את עצמו ומכאן הדרך לשינוי המשקל תהיה קלה יותר.

אם אתם חוששים שהשיחה על המשקל תוביל ליצירת הפרעת אכילה, כדאי לדעת שהסיכוי לכך קטן מאוד.

אסטרטגיות לניהול השיחה

העלאת נושא המשקל תהיה קל יותר אם תשתמשו בכמה אסטרטגיות לתקשורת חיובית. קראו את המאמרים הקשבה פעילה ושיחות קשות לקבלת מידע נוסף. מומלץ לדבר על כך כששניכם שלווים ורגועים.

שפה חיובית ומועילה

אם מצאתם את הרגע הנכון להתחיל בשיחה, דברו בצורה כנה וברורה על המשקל של ילדכם ועל הצורך לעשות שינויים בריאותיים. ככל שיבין יותר, כך סביר יותר שיסכים לשינויים וישמור עליהם.

לדוגמה, אפשר להגיד, “שמתי לב שלאחרונה אתה רעב הרבה יותר מבעבר. אני חושש שאתה עלול להגיע למשקל לא בריא. אבל אני לא מומחה! אולי נלך יחד לרופא?”

בחרו היטב את המילים שבהם תשתמשו. רוב האנשים מרגישים שמושגים כמו “השמנת יתר” הם שליליים, פוגעים ולא מועילים. מומלץ להשתמש במושגים חיוביים יותר כמו “עודף משקל” ו”מעל המשקל הבריא”, שמתמקדים בבריאות ולא בדימוי גוף.

אל תדברו על דיאטה

אכילה מצומצמת וספירת קלוריות אינן שיטות טובות לפיתוח הרגלי אכילה טובים לטווח ארוך. עבור חלק מבני הנוער, הדיאטה עצמה עלולה להוות גורם סיכון לפיתוח הפרעות אכילה. לכן, נסו לדבר עם ילדכם על אכילה בריאה ולא על התחלת דיאטה. הימנעו מהערות בנוגע לצלחת של ילדכם המתבגר. הערות כמו: ״אתה בטוח שאתה רעב?״ או ״את כל זה אתה מתכוון לאכול?״ או ״ אכלת מספיק!״ עלולות לגרום לתוצאה הפוכה. ילדכם יתחיל לאכול בסתר או ‘יעשה דווקא’ נגדכם, ההורים, מתוך רצון למרוד.

כשבני נוער מרגישים טוב בנוגע לגופם, סביר יותר להניח שייהנו מהערכה עצמית ומבריאות נפשית טובות, וכן מגישה מאוזנת לאכילה ולפעילות גופנית. קראו את המאמר על היחסים בין בריאות לבין דימוי גוף.

גורמי סיכון לעלייה לא בריאה במשקל

כשהילדים הופכים לבני נוער, השינויים באורח החיים שלהם עלולים להציב אותם בסיכון לעלייה לא בריאה במשקל. לדוגמה, אנשים צעירים נוטים:

  • לעשות פחות פעילות גופנית, כולל פעילות גופנית אינטנסיבית
  • לעשות יותר פעילות “יושבנית” כמו מפגשי חברים, קריאה ושימוש במחשבים ובטלפונים
  • לאכול פחות מן המזונות הדרושים לשמירה על משקל בריא, כגון פירות, ירקות ומוצרי חלב דלי שומן
  • לאכול יותר מזון עתיר אנרגיה, ג’אנק פוד וחטיפים
  • לאכול מחוץ לבית יותר ולקבל החלטות לא מבוקרות שקשורות לאכילה.

אם אתם חושבים שילדכם או משפחתכם נמצאים בסיכון של אחד הגורמים הללו, חשבו כיצד תוכלו לשנות תחומים שונים בחייכם, ודברו עם רופא המשפחה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

מה לעשות כשילדכם המתבגר מתנהג בבריונות כלפי אחרים

כיצד מתבטאת בריונות בגיל ההתבגרות?

בריונות היא מה שקורה אם ילדכם מעליב, מפחיד, מאיים או פוגע במישהו או בחפציו של מישהו, בשמו הטוב או במצב החברתי שלו, בכוונה תחילה וללא הרף. לעתים קרובות קשה לזהות בריונות בגיל ההתבגרות, כיוון שלרוב היא פחות גופנית מאשר בריונות בקרב ילדים צעירים יותר.

ישנם כמה סוגים של בריונות, ובהם:

  • אלימות מילולית – למשל, להעליב, לאיים, ללעוג או ללגלג
  • בריונות מאחורי הגב – לדוגמה, “לעבוד” על מישהו בצורה מרושעת, להפיץ שמועות או לעודד חברים לבודד מישהו אחר
  • בריונות ברשת – להשתמש בטכנולוגיה כגון טלפונים ניידים או אינטרנט כדי לפגוע
  • אלימות גופנית – לדוגמה, לדחוף, להתקיל או להכות.

חומרת הבריונות משתנה מאוד, וכך גם השפעתה. מה שיכול להיות תוספת מבאסת ליום רע בבית הספר לילד אחד, עלול להיות הרסני לילד אחר. אף שרובם המכריע של מעשי הבריונות הוא מתון למדי (לדוגמה, הצקות לא נעימות ולא תקיפה או בידוד חברתי), כל מעשי הבריונות מכאיבים ופוגעים לקורבן. בריונות עלולה להיות מזיקה ואפילו הרסנית.

שיעורי הבריונות נוטים לרדת בגיל ההתבגרות, אך ישנה עלייה חדה בזמן המעבר לחטיבת הביניים.

סימנים לכך שילדכם מתנהג בבריונות

אם אתם חושדים שילדכם מתנהג בבריונות, חפשו את הסימנים הבאים. ילדכם עשוי:

  • לדבר על ילדים אחרים בבית הספר באופן אגרסיבי או שלילי
  • להחזיק כסף, צעצועים או דברים אחרים שאינם שייכים לו
  • לשמור על חשאיות בנוגע לאמצעי התקשורת שלו, כולל מחשבים
  • להחריג ילדים אחרים באופן עקבי מקבוצת החברים שלו.

אף אחד מהסימנים האלה אינו מצביע בוודאות על כך שילדכם נוהג בבריונות, אך כדאי לדבר איתו ולראות אם היו בעיות כלשהן במערכות היחסים עם ילדים אחרים בבית הספר. אפשר לקרוא עוד על בריונות בגיל ההתבגרות ועל בריונות ברשת.

מה לעשות: צעדים ראשונים

הצעד הראשון הוא להכיר בכך שילדכם מתנהג בבריונות כלפי אחרים. כדי לעשות זאת, תצטרכו לדבר איתו. עליו לדעת שאתם יודעים על מעשיו. הבהירו לו שההתנהגות הבריונית לעולם אינה מוצדקת, ללא קשר לנסיבות.

לא כל ההתנהגויות הבריוניות הן מכוונות. יש צעירים שמתנהגים בבריונות בלי להבין את גודל הנזק שהם גורמים. באופן כללי, סוג כזה של בריונות ייפסק אם תראו לילדכם שמה שהוא עושה הוא אסור או פוגע.

אמרו לו שאתם רוצים לעבוד איתו יחד כדי להפסיק את מעשי הבריונות. דברו איתו על הסיבות לכך שהוא מתנהג בבריונות, ודונו באפשרויות ובאסטרטגיות לשינוי המצב ביחד. ילדכם צריך לדעת שאתם מתייחסים לעניין ברצינות ומעודדים אותו לשנות את התנהגותו.

התפקיד שלכם

אתם מהווים דוגמה אישית לילדכם. השתמשו באינטראקציות יומיומיות עם אנשים אחרים כדי ללמד אותו לכבד אחרים, להיות אמפתי ואחראי. לדוגמה, הדגימו לו את ההתנהגות שאתם מעוניינים בה והראו לו כיצד להתנהג בכבוד ובדאגה כלפי אחרים – במשפחה, עם חברים, בקניות וכדומה.

ילדכם יכול ללמוד מכם כיצד להביע כעס או רגשות שליליים בדרכים בריאות ובונות. למשל, אם אתם כועסים, תוכלו להגיד משהו כמו, “אני ממש כועסת עכשיו. נוכל לדבר על זה מאוחר יותר, כשאירגע?”

אם נקלעתם לעימות עם ילדכם או עם מישהו אחר, זו הזדמנות טובה להראות לו כיצד אתם פותרים עימותים באופן קונסטרוקטיבי. לדוגמה, חשבו על האופן שבו אתם מגיבים כשהוא מפר את הכללים או מרגיז אתכם. השתמשו בהזדמנויות הללו כדי לדבר על מה שקרה ובקשו ממנו לחשוב על דרכים לפתרון המצב. כך תראו לו שאתם יכולים לדבר על רגשות במקום לפעול לפיהם.

האופן שבו אתם מתייחסים לילדיכם בבית יכול להשפיע על התנהגות בריונית. ילד שמפחד מהמבוגרים בחייו נוטה יותר להתנהג בבריונות כלפי אחרים כדי לקבל תחושת שליטה וכוח. מצד שני, ילד שהוריו הציבו בפניו מעט מדי גבולות עלול גם הוא להתנהג בבריונות. חשוב לשמור על איזון בין הורות נוקשה מדי להורות רגועה מדי.

גם האופן שבו ילדיכם מתייחסים זה לזה חשוב מאוד. בריונות בקרב אחים נפוצה למדי, ויש קשר ברור בינה לבין בריונות בבית הספר.

מערכות יחסים חיוביות בתוך המשפחה תורמות מאוד לחוסן הנפשי של ילדכם ולתחושת החיבור שלו לאנשים אחרים. הן מאפשרות לילדים להרגיש אהובים ומוגנים ולפתח הערכה עצמית. צעירים שנהנים ממערכות יחסים חיוביות עם הוריהם נוטים פחות להתמודד עם התנהגות בריונית. אפשר לקרוא עוד על בניית מערכות יחסים חיוביות ושמירה על קשר עם ילדכם.

מה לעשות אם מעשי הבריונות נמשכים

  • שתפו את צוות בית הספר. כל בתי הספר נדרשים להכין אסטרטגיות להתמודדות עם בריונות. סביר להניח ששיתוף הפעולה עם בית הספר הוא האסטרטגיה האפקטיבית ביותר.
  • דברו על החברים של ילדכם ועל השפעתם – הן עם הילד והן עם הצוות. לעתים, בריונות היא תוצאה של השפעה מצד אחרים.
  • נסו לחשוב מה עוד מתרחש בחייו של ילדכם. האם קרה משהו לאחרונה שגורם לו חרדה או פחד? הפגנת בריונות כלפי אחרים עשויה להיות דרך לשלוט ברגשות הללו.
  • חשבו אם הוא חשוף לעתים קרובות לוויכוחים, לעימותים או לבעיות במערכות יחסים בבית. חלק מהצעירים מפתחים דרכי תגובה והתמודדות בלתי הולמות עם לחץ, כשהם חשופים להתנהגות בריונית בבית. ייתכן שילדכם מחקה התנהגות שלילית של מבוגרים בסביבתו.
  • דברו על מצבים שהתרחשו בחיים או בטלוויזיה, כדי לבחון נושאים שונים מנקודת מבטם של אנשים אחרים. כך תעזרו לילדכם לפתח אמפתיה.
  • חשבו על האופן שבו אתם מטפלים במשמעת, וכיצד אתם פותרים בעיות במשפחה. יש צעירים שלומדים כי ניתן לטפל באירועים שליליים בדרכים פיזיות, במקום לדבר ולעבוד על פתרונות לבעיה. בפעם הבאה שילדכם יפגע בכם או יפר את הכללים, חשבו איתו ביחד על פתרון הבעיה. כך ילמד שיש לו שליטה על מצבים מסוימים, ושאתם מעריכים את דעותיו.
  • נסו לחשוב על התוכן שילדכם נחשף אליו. האם הוא חשוף לאלימות או לדימויים בלתי הולמים בטלוויזיה, במשחקי וידיאו או באינטרנט? צעירים שנחשפים לאלימות רבה מדי באמצעי התקשורת עלולים ללמוד שכך צריך להתנהג ולפתור בעיות.
  • חשבו על מיומנויות התקשורת של ילדכם. האם ילדכם משתמש בהתנהגות בריונית כדי להביע כעס או עצב? כדאי לדבר על כך איתו ועם יועץ בבית הספר. אפשרו לו ללמוד כיצד לפתור בעיות באמצעות תקשורת בריאה ופתוחה.
  • חשבו על המיומנויות החברתיות והרגשיות של ילדכם. האם הוא מתנהג בבריונות כלפי אחרים כיוון שאינו יודע כיצד ליצור קשר כראוי או כיצד למצוא חברים? כדאי לדבר על כך איתו ועם יועץ בבית הספר. קראו עוד במאמר על שינויים חברתיים ורגשיים בגיל ההתבגרות.

לפתח צעירים חיוביים ובעלי חוסן נפשי

הדגימו התנהגות מכבדת ודואגת, כדי לעזור לילדכם לבנות את המיומנויות הדרושות לפיתוח מערכות יחסים חיוביות ולהרגיש טוב כלפי עצמו. מיומנויות אלה כוללות:

  • מודעות ויכולת להתמודד עם רגשות
  • אמפתיה כלפי אחרים
  • היכולת להתמודד עם לחץ חברתי
  • כבוד כלפי אחרים
  • קבלת ההבדלים בין אנשים
  • היכולת להתמודד עם עימות
  • פתרון בעיות
  • קבלת החלטות טובה
  • כיצד לקבל את מה שהוא רוצה ללא בריונות.

חלק מהילדים יזדקקו לעזרה נוספת כדי לפתח את המיומנויות הללו. אם יש צורך, דברו עם היועץ בבית הספר של ילדכם, הפסיכולוג או רופא הילדים.

תמיכה ומשאבים

יש תוכניות, משאבים ואמצעי תמיכה רבים שיכולים לתמוך בכם ולהדריך את המשפחה. למשל:

  • בית הספר – אפשר לדבר עם המורים, המנהל, הפסיכולוג החינוכי, יועץ בית הספר או רכזת השכבה
  • תוכניות למניעת אלימות בבית הספר
  • מומחים כגון רופא המשפחה, פסיכולוג או יועץ
  • הורים אחרים שילדיהם היו מעורבים במעשי בריונות.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

להפוך לאבא: איך להתמודד עם השינוי הגדול

השינויים שמתרחשים בחייך כאב צעיר הם רבים ומגוונים. המאמר הבא מתייחס לכמה נקודות עיקריות שכדאי לחשוב עליהן בזמן שאתה מתרגל לתפקיד החדש.

להיות מעורב בטיפול בתינוק שזה עתה נולד

סביר להניח שבהתחלה תהיה קצת בהלם, אבל זכור שאפילו אבות טריים מצוידים ומוכנים לגמרי לאבהות. אבות יודעים לזהות ולהגיב לצורכי התינוק שזה עתה נולד בדיוק כמו אימהות, ומסוגלים לדאוג באותה מידה לילדים הגדולים יותר.

למעשה, הטיפול שלך בילד ייחודי לאבות. למשל, סביר להניח שדרך ההורות שלך שונה מזו של בת או בן הזוג. ההסתגלות לשני סגנונות ההורות עוזרים לתינוק ללמוד מיומנויות חברתיות. הנה כמה רעיונות שיעזרו לך להיות מעורב בטיפול בתינוק.

להתנסות בכל דבר

ייתכן שבימים הראשונים תחוש מעט “מחוץ לעניינים”, במיוחד אם בת הזוג שלך מניקה את התינוק ומתוקף כך גם מבלה איתו זמן רב. במקרה כזה, תוכל לקחת ממנה את התינוק לאחר שהיא מסיימת להניק ולבלות איתו זמן משותף וייחודי.

הלבשה, הרגעה, משחק, אמבטיה והחלפת חיתול – כל אלה הם דרכים מעולות ליצור קשר עם התינוק. בחלקם, כישורי הורות הם עניין של תרגול – ככל שתתנסה יותר, כך תשתפר בכל דבר.

להמשיך לנסות

אל תיכנע לדחף להחזיר את התינוק בחזרה לאמא שלו כשהמצב נהיה תובעני. זמן אחד על אחד עם התינוק יעזור לך לבנות ביטחון עצמי ומיומנויות.

לנסות להתמודד לבד לפעמים

בלה עם התינוק זמן אחד על אחד. הבילוי הזה חשוב במיוחד לפיתוח קשר חזק ומתמשך, וגם מועיל לבת הזוג, שזקוקה מאוד למנוחה.

להראות אהבה

הפגנת אהבה ותגובה לאיתותים של התינוק מובילות לשחרור כימיקל טבעי בשם נוירופפטיד למוחו של התינוק, שיש לו תפקיד חשוב בבניית הרגשות. מלבד העובדה שהוא גורם לתינוק להרגיש טוב, הוא בונה את הקשרים בין תאי העצב וממריץ את התפתחות המוח.

אפשר לחקות את הבעות פניו של התינוק – העוויות, הוצאת לשון, קולות וחיוכים. כל זה עוזר לחזק את הקשר והתקשורת בינך לבין התינוק.

לקשקש

כשאתה נמצא עם התינוק, נסה לדבר איתו על מה שאתה עושה. לדוגמה, “בוא נתלבש – הנה, נלבש חולצה”. השימוש בקול חם ומתנגן (דיבור תינוקי או מתיילד) עוזר לו להרגיש מסופק ומוגן.

עבור תינוקות, הדיבור הוא כמו מזון למוח. הוא עוזר להם לפתח מיומנויות שפה ותקשורת כבר מהרגע הראשון, והם אינם חייבים להבין את המילים כדי להרוויח ממנו.

לפנות זמן למשחק

התינוק שלך אמנם קטן, אבל אפשר לשחק איתו המון משחקים:

  • הנחת התינוק על הבטן כדי לשחק עוזרת להתפתחות השרירים והמוח. אם הוא לא אוהב את זה, נסה זאת לזמן קצר בלבד. תוכל לשכב לידו בזמן שהוא שוכב על הבטן, לדבר אליו ולשחק איתו.
  • קולות, מראות ותחושות שונים יעזרו לו לפתח מיומנויות בתחומים שונים. אפשר להציע לו צעצועים עם מרקמים מעניינים או מגוון קולות.
  • מילים, חרוזים וסיפורים עוזרים לפיתוח מיומנויות השפה והזיכרון. אפשר להתחיל בשירים מוכרים מפעם, כמו “לדוד משה הייתה חווה” או “עשר אצבעות לי יש”.
  • משחק “קוקו” יעזור לפתח את מיומנויות התקשורת והבעת הרגשות של התינוק.

נמצא כי יש קשר בין מעורבות אבהית גבוהה לבין מיומנויות חברתיות ואקדמיות טובות יותר אצל הילדים. אף פעם לא מאוחר מדי להיות מעורב!

לטפל בעצמכם ובמערכת היחסים

היוולדו של תינוק חדש משפיעה רבות עליכם ועל מערכת היחסים שלכם. רוב הזוגות שמים לב לכך שמערכת היחסים שלהם משתנה אחרי הולדת התינוק. בהתחלה הכל מאוד מרגש, ורוב הזוגות מרגישים קרובים יותר זה לזה, אך לאחר זמן מה הם מתחילים להרגיש עייפים, לחוצים ומותשים יותר מהטיפול התובעני בילד ובמטלות הבית.

לפעמים הם מגלים שהם חושבים אחרת בנוגע לחיי המשפחה או להורות עצמה.

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם השינויים האלה ולטפל במערכת היחסים היא לדבר עם בן/בת הזוג. למידע נוסף על הדרך לטפל בעצמכם ובמערכת היחסים שלכם, קראו את המאמרים הבאים:

יותר מ-15% מהנשים וכ-10% מהגברים מפתחים דיכאון אחרי לידה. למידע נוסף, קראו את המאמרים על דיכאון אחרי לידה אצל נשים ודיכאון אחרי לידה אצל גברים. אם אתה חושב שלך או לבן/בת הזוג יש דיכאון אחרי לידה, או שאתה חדש במצוקה, אפילו עם קלה, פנה לאיש מקצוע מוקדם ככל האפשר. אין סיבה להישאר עם התחושות האלה לבד.

להבין את השינוי במערכת היחסים המינית

הגעת התינוק יכולה לשנות את מערכת היחסים המינית עם בת הזוג. ייתכן שגם אתה וגם היא תרצו לחזור ולהרגיש קרובים, אך קיום יחסי מין עלול להיות מסובך במקצת בגלל עייפות, שינויים גופניים אחרי הלידה, שינויים בהרגשה המינית של בת הזוג או דיכאון אחרי לידה.

רוב הזוגות מצליחים להחזיר את מערכת היחסים המינית שלהם למסלול. הנה כמה רעיונות שיעזרו לכך:

  • התאזר בסבלנות. שניכם עוברים שינויים עצומים. חשוב שתרגיע את בת הזוג ותנסה להבין את רגשותיה. לעתים קרובות מייעצים לזוגות להמתין עד לסיום משכב הלידה, שישה שבועות אחרי הלידה, לפני שהם חוזרים לפעילות מינית. עם זאת, כל אחד שונה מהאחר, ויש אימהות שזקוקות לזמן רב יותר.
  • מצא דרכים אחרות להביע אינטימיות. נסה להפגין אהבה בנשיקות ובחיבוקים יותר מהרגיל, החזיקו ידיים, עשה לה מסאז’ או היכנסו יחד לאמבטיה. עשו כל מה שיגרום לשניכם ליהנות ביחד, להרגיש קרובים ומחוברים.
  • הגיע הזמן להפשיל שרוולים. היה מעורב בטיפול בתינוק או בעבודות הבית, כדי לתת לבת הזוג שלך זמן להחלים ולנוח.

אלה נושאים שעשויים להיות קשים לשיחה. אם קשה לכם לדבר עליהם, כדאי לפנות לטיפול משותף.

הורות בצוות

הורות בצוות משמעה לעבוד על ערכים הוריים משותפים, לקבל החלטות ביחד, לפתור בעיות בצורה בונה ולסיים עימותים ברוגע. לעבודת צוות הורית יש כמה יתרונות:

  • כשאתה ובן/בת הזוג מתמודדים עם האתגרים והתגמולים של ההורות ביחד, אתם חזקים ומצוידים טוב יותר לקבל כל החלטה קשה שצריך.
  • הילדים לומדים כיצד להתנהג כשהם צופים בכם מתקשרים זה עם זה. כשאתם נתקלים באתגרים, פותרים בעיות ומתמודדים עם עימותים בצורה חיובית ושיתופית, אתם מדגימים להם התנהגות טובה ורצויה.
  • תחושת הביטחון והרווחה של ילדים קשורה בקשר הדוק לאופן שבו הוריהם מתנהגים זה לזה. כשהתינוק רואה או חש אתכם מדברים ועובדים היטב ביחד, הוא מרגיש מוגן ובטוח.

בימים הראשון, הדבר החשוב ביותר הוא לשמור על רגשות חיוביים ותומכים זה כלפי זה, בזמן שאתם לומדים יחד איך להיות הורים. הנה כמה טיפים חשובים:

  • הקשב לדאגות ולחששות של בת הזוג. לעתים קרובות, אימהות אומרות שהן מאוד מעריכות את ההזדמנות לחלוק ולשתף חוויות כשהן מתרחשות – לטובה ולרעה – עם מישהו שבאמת אכפת לו.
  • היה מוכן להיכנס לפעולה כשיש צורך, כדי שבת הזוג תוכל לצאת להפסקה.
  • גבו אחד את השני לפני הילדים, ודברו על הדברים שאינכם מסכימים עליהם כשהם אינם בסביבה.
  • יש לך עצה לא רצויה? שמור אותה לעצמך. לפעמים בת הזוג רק רוצה לפרוק מתחים ולדבר עם מאזין אכפתי.
  • פנו זמן קבוע לדבר על רעיונות ולהתמודד עם בעיות – עדיף כששניכם רגועים ולאחר מנוחה.

למידע נוסף, קראו את המאמרים על חשיבותה של עבודת צוות, לגבות זה את זה, להתמודד עם עימותים, ולפתור בעיות ביחד.

להבין מהם התפקידים החדשים

חשוב שזוגות ידונו בתפקידיהם החדשים בתוך הבית ומחוצה לו. לדוגמה, אם האב רוצה להשתתף מאוד בגידול ילדיו, סביר להניח שלא ישמח לעבוד 50 שעות בשבוע. באופן דומה, לא בריא לאם להיות בבית כל הזמן אם עבודתה חשובה לה והיא אומללה בלעדיה.

הנה כמה נקודות התחלה לפתיחת שיחה בנושא:

  • מה צריך לעשות? הכינו רשימה של הדרישות והצרכים המשפחתיים, בין אם מדובר על לטפל בתינוק, לעשות קניות וכביסה, לבשל, לשטוף כלים או להרוויח משכורת. כך תוכלו להתחיל לתכנן מי יעשה מה.
  • כמה כל אחד מכם רוצה או צריך לעבוד? התבוננו בשאלה זו גם מבחינה אובייקטיבית (מי מרוויח יותר?) וגם מבחינה סובייקטיבית (האם מישהו מכם רוצה יותר להישאר עם התינוק בבית?).
  • לכמה כסף אנחנו זקוקים? הכינו תקציב משפחתי שיעזור לכם להחליט אם אחד מכם או שניכם יכולים להרשות לעצמכם לקצץ באחוזי המשרה כדי לבלות זמן רב יותר בבית, אם זה מה שאתם רוצים לעשות.
  • למי יש משרה גמישה יותר? ייתכן שתגלו שאחד המעסיקים ידידותי יותר למשפחות מאשר השני. זהו הבדל משמעותי בזמן החזרה לעבודה.
  • מה יגרום לכם אושר? מחקרים מראים כי לא משנה מי לוקח את התפקידים בבית או בחוץ, כל עוד שני הצדדים מרגישים שמחים ומסופקים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

הורים: התמודדות עם עימותים

מהו עימות?

עימות יכול לנבוע מחוסר הסכמה קטן בתוך המשפחה, דרך ויכוחים, ועד מריבות פיזיות. עימותים יכולים להתבטא גם בשתיקות לא נוחות, בכעס ובעוינות. לפעמים אפשר לפתור במהירות בעיות שמובילות לעימותים. במקרים אחרים, קשה להגיע לפתרון.

עימותים בחיי המשפחה

עימותים קורים בכל משפחה – זה נורמלי. האופן שבו העימותים משפיעים על הילדים תלויים באינטנסיביות שלהם, בתדירות התרחשותם וכיצד אתם פותרים אותם. ניהול עימותים קונסטרוקטיבי חשוב לילדים, למערכת היחסים ולרווחת המשפחה כולה.

מתי העימות מועיל

ילדים אינם נולדים עם ההבנה כיצד להתמודד עם עימותים, ולכן החשיפה לוויכוחים פה ושם לא תזיק להם – אם תתמודדו איתם היטב.

למעשה, כשהילדים רואים אתכם עובדים במשותף על ניהול עימותים, הם לומדים כישורי חיים חשובים. לדוגמה, העבודה המשותפת על מציאת פתרון לחילוקי הדעות ביניכם מראה לילדיכם כיצד לשאת ולתת ולפתור בעיות בצורה אפקטיבית, וגם מלמדת אותם שחילוקי דעות ועימותים בין אנשים הם חלק טבעי מהחיים.

מלבד זאת, חשוב להראות לילדים שאתם יכולים למצוא פתרונות לבעיה, ולהסביר להם כיצד הגעתם לפתרון במקרה של חוסר הסכמה.

כשהעימות ביניכם הופך לבעיה

עימות הופך לבעיה כאשר ההורים רבים הרבה ואינם פותרים את חילוקי הדעות ביניהם. עימותים לא בריאים משפיעים לרעה על הילדים, בין אם ההורים ביחד או פרודים.

ככל שההורים מתווכחים יותר, כך גדלה ההשפעה על הילדים. עימותים חריפים ותדירים יכולים להוביל לעלייה בסיכון לפיתוח בעיות רגשיות, התנהגותיות וחברתיות. הילדים נוטים יותר להמרות את פי המבוגרים ולהתמודד עם בעיות כגון דיכאון, תוקפנות וביצועים נמוכים בבית הספר.

העימותים מזיקים במיוחד אם הם כוללים התעללות, איומים או ויכוחים על הילד בפני הילד עצמו. אלימות גופנית, כגון דחיפות או מכות בין בני זוג, מזיקה אף יותר לילדים. ילדים שגדלים בקרבת אלימות גופנית נוטים יותר לחוות בעיות אישיות וחברתיות כמבוגרים.

טיפים להתמודדות עם עימותים

לא לפני הילדים

  • אל תתווכחו כשילדיכם נוכחים.
  • קיימו את הוויכוחים החריפים בדלתיים סגורות.
  • פנו זמן לדון בבעיות כשהילדים אינם נמצאים לידכם – למשל, אחרי שהם הולכים לישון, כשהם בבית הספר או מבקרים אצל סבא וסבתא.

הראו לילדים כיצד אתם פותרים בעיות בצורה קונסטרוקטיבית

  • דברו בתורות.
  • היו מנומסים.
  • נסו להבין את רגשות בני הזוג או את נקודת מבטם. לא חייבים להתווכח, אך אפשר לנסות להבין מאיזו פוזיציה מגיעים בן או בת הזוג.
  • ספרו מה אתם מרגישים.
  • ·נסו להקשיב לצדדים החיוביים במסר של בן או בת הזוג.
  • חשבו על פתרונות אפשריים ביחד.

שמרו על מערכת יחסים טובה עם הילדים

  • גם אם יש לכם בעיה עם בן או בת הזוג, התמקדו בשמירה על מערכת יחסים טובה עם הילדים.
  • עשו איתם דברים מהנים.
  • אמרו להם כשהם עושים משהו לטעמכם.
  • תנו להם חיבוק והראו חיבה.
  • דברו עם ילדיכם על הדברים שמעניינים אותם, על מה שהם עושים וכיצד הם מרגישים.
  • כשאפשר, עצרו את מעשיכם כדי שתוכלו לעזור, להקשיב ולדבר עם ילדיכם.

הסבירו לילדים שהם לא קשורים לבעיה

  • אמרו לילדיכם שהבעיות שלכם כזוג אינן קשורות אליהם ושאתם, המבוגרים, עובדים על המצב.
  • הסבירו להם שאתם מנסים למצוא פתרון.
  • המשיכו לבלות איתם והזכירו להם שאתם אוהבים אותם.
  • עודדו את בן או בת הזוג לשמור על מערכת יחסים טובה עם הילדים.
  • אתם לא חייבים לספר לילדיכם מה בדיוק הבעיה. יש בעיות שנועדו לאוזני המבוגרים בלבד.
  • אל תערבו את הילדים בדיון ואל תנסו לשכנע אותם בצדקתכם לעומת דעת בן או בת הזוג

אם אתם במערכת יחסים שכוללת אלימות במשפחה, התקשרו לקו סיוע, פנו לקבלת עזרה ועשו כל מה שצריך כדי להבטיח את שלומכם ושלום ילדיכם.

כיצד ילדים מושפעים מעימותים בין ההורים

יש ילדים שמתמודדים עם עימותים טוב יותר מאחרים. ההבדל הוא בגורמים כגון מזגו של הילד וגילו, וכן סוג העימות ומידת התדירות שלו.

ילדים צעירים יותר נוטים יותר להראות שהם מוטרדים מכך. הם עשויים לבטא את הלחץ שלהם באמצעות התקפי זעם או התנהגות מאתגרת.

ילדים גדולים יותר עשויים לחוות בעיות כגון דיכאון, דאגות, הערכה עצמית וביטחון עצמי נמוכים.

לעיתים, גם המגדר מוביל להבדלים באופן ההתמודדות של ילדים. בנים נוטים יותר להרגיש מאוימים מהוויכוחים בין הוריהם, ולהגיב בהתנהגות מאתגרת, מרד או תוקפנות. בנות נוטות להאשים את עצמן ולהתכנס בתוך עצמן.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

כשהילד לא מצליח להתאקלם במסגרת הטיפולית או החינוכית

מדוע חשוב לחלוק מידע

אם אתם רוצים לעזור לילדכם להתאקלם במסגרת החינוכית (גן, מעון או מטפלת) שאליה הוא הולך, חשוב לחלוק מידע עם הצוות שמטפל בילד.

לעיתים קרובות תצטרכו לספק מידע כשתרשמו את ילדכם למסגרת, אך מותר ואף רצוי להזכיר לצוות גם מאוחר יותר. לדוגמה, “יוחאי לא אוהב להתכסות בשמיכה כשהוא הולך לישון צהריים”. סביר להניח שילדכם ירגיש נינוח ויירגע בקלות רבה יותר אם הצוות שמטפל בו יידע למה הוא זקוק.

דברו עם הצוות בתחילת היום ובסופו כדי לדעת כיצד הוא מתמודד עם המסגרת החינוכית החדשה. לדוגמה, דברו על:

  • תיעוד ההתקדמות של ילדכם והאם הצוות יידע אתכם כיצד הוא מתקדם
  • האם מותר לכם להתקשר במהלך היום כדי לבדוק איך הוא מסתדר
  • האם הוא ישן במהלך היום ומה הוא אוכל
  • איך נראה לצוות שילדכם מרגיש בגן ואם הוא מסתדר עם ילדים אחרים
  • אילו פעילויות הוא אוהב (כדי שתוכלו לנסות אותן בבית).

אם הזמן בתחילת ובסוף היום עמוס מכדי לשוחח, השאירו פתק לגננת המובילה או ערכו שיחת טלפון קצרה במהלך היום. ייתכן שזה ידרוש מכם זמן מה בהתחלה, עד שתלמדו להכיר זה את זה.

מומלץ לשתף את הצוות במה שמתרחש בבית וכיצד ילדכם מרגיש. לדוגמה, יכול להיות שהוא מתרגש מטיול לספארי, או עצוב ואינו ישן היטב כי אימא נסעה לחו”ל מטעם העבודה. צוות שיודע על דברים כאלה יכול לעזור לו להתמודד עם העליות והירידות בחיים.

בשבועות הראשונים של ילדכם במסגרת החדשה, תוכלו להתקשר לגן במהלך היום כדי להירגע ולדעת כיצד הוא מסתדר. רוב אנשי הצוות במסגרות החינוכיות מקבלים את הטלפונים האלה בהבנה.

מה לעשות כשלילדכם לוקח זמן רב להתאקלם

ייתכן שילדכם ייכנס בשמחה למסגרת החדשה בתוך כמה ימים או שבועות. יש ילדים שלוקח להם זמן רב יותר, והוריהם ממשיכים להיתקל בקשיי פרידה גם אחרי השבועות הראשונים. אחרים נרגעים בהתחלה ומפגינים קשיי פרידה מאוחר יותר – לעיתים קרובות, אחרי שהחידוש בסביבה החדשה פג.

בכל מצב, עדיף שאתם עצמכם תישארו רגועים, תנו לילדכם להביע את רגשותיו והקשיבו למה שהוא אומר.

האם ילדכם מפגין סימנים של חרדת נטישה? אם כן, ייתכן שהוא זקוק לזמן נוסף כדי להתרגל. ספרו לצוות מה קורה כדי שתוכלו לעבוד יחד ולפתח שיטות להרגיע אותו שנוחות לכם ולצוות. מנהלת הגן תוכל להציע כמה רעיונות שעזרו לילדים אחרים בעבר. גם אם זה קשה, נסו להישאר חיוביים בעניין המעבר של ילדכם למסגרת החינוכית.

לפעמים, המסגרת פשוט אינה מתאימה לו. יכול להיות שהוא מפחד מהגננת או מהמקום עצמו, או שההתקדמות שלו נעצרת ולעיתים אף חוזרת לאחור. אולי כדאי לשקול מציאת מסגרת חינוכית אחרת או גן אחר.

אם אינכם יודעים מדוע ילדכם לא נרגע וחושבים שהבעיה גדולה יותר מאשר המסגרת עצמה, כדאי לפנות לעזרה מקצועית. אחות טיפת חלב ורופא הילדים יכולים לעזור או להפנות אתכם למקום המתאים.

טיפים לפרידה מההורים

לפעמים ילדכם יתקשה להיפרד גם אם תכינו אותו באופן הטוב ביותר. יכול להיות שיהיה עצוב ויתחיל לבכות. כדי לעזור לו, הכירו ברגשותיו, הציעו ותנו לו מילים שיעזרו לו להביע את עצמו ונחמו אותו.

נסו את הדברים הבאים:

  • דברו על הפעילות שתעשו אחר הצהריים, כשתגיעו הביתה, למשל לשחק בגינה או לקרוא סיפור.
  • בססו שגרת פרידה, למשל שלוש נשיקות וחיבוק-דב, לתת כִּיף, לנופף דרך החלון או משהו אחר בעל משמעות לילדכם.
  • אמרו לו שאתם או מבוגר אחר שהוא מכיר תבואו לקחת אותו בשעה מסוימת, או אחרי אירוע שהוא מכיר, למשל שנת הצהריים או ארוחת ארבע.
  • היפרדו בקצרה. אחרי שגרת הפרידה, אמרו לו שלום בקצרה וצאו מהגן. אם תישארו בסביבה כדי לנחם את ילדכם, אתם עלולים להחמיר את המצב.
  • תנו לגננת או למטפלת להוליך אותו בעדינות הרחק מכם, לעבר פעילות שהוא נהנה ממנה, למשל לשחק במכוניות או בבצק.

אם אתם לחוצים מכך שילדכם עצוב או מוטרד, התקשרו לגן כחצי שעה אחרי שאתם הולכים ובדקו מה שלומו. רוב הילדים מפסיקים לבכות זמן קצר אחרי שאימא או אבא הולכים.

אם דעתו של ילדכם מוסחת כשאתם הולכים, ייתכן שתתפתו לברוח בלי שישים לב. פעולה כזו עלולה להוביל לכך שיהיה מוטרד ועצוב אף יותר. הוא יבין שהלכתם ושהוא לא קיבל הזדמנות להיפרד, מה שעלול להגביר את הקושי והחרדה בפרידות מכם. עדיף להודיע לו שאתם הולכים, ולהבטיח שתחזרו מאוחר יותר, גם אם הוא מגיב לכך בבכי.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

הורות ‘במשרה חלקית’ והורות מרחוק

הורות ‘במשרה חלקית’

אחרי הפרידה מבן או בת הזוג, ייתכן שלא תפגשו את ילדכם לעיתים קרובות – לדוגמה, סוף שבוע אחד או שניים בחודש, או רק בימי חופש מבית הספר. מצב זה עלול להקשות עליכם לשמור על מערכת יחסים קרובה עם הילד. אתם עשויים להרגיש שאינכם מעורבים בחיי היומיום שלו, כמו להשכיב אותו לישון בלילה או לפגוש את חבריו.

עם זאת, הטיפול בילדכם במשרה חלקית אינו הופך אתכם להורים חלקיים. העובדה שאינכם נמצאים עם ילדכם כל יום אינה אומרת שעליכם להתנתק ממנו. תוכלו להישאר מעורבים בחייו גם אם אינכם גרים איתו. נסו, למשל, להגיע לאירועים מיוחדים בבית הספר או בחוג הספורט, שחשובים לו מאוד. שמירה על קשר חיובי ביניכם תשפר מאוד את בריאותו ואת האושר שלו. כשאתם נפגשים עם ילדכם, אינכם חייבים לצאת למקומות יקרים או לקנות את הצעצועים החדשים ביותר. איכות הזמן שתבלו איתו היא הדבר החשוב מכל.

מה לעשות כשילדכם מבקר אצלכם

העצות הבאות יעזרו לילדכם להרגיש רצוי ומקובל בביתכם.

הפכו את הדירה שלכם לבית

ילדים נוטים להסתגל במהירות רבה, אך הם גם זקוקים ליציבות. אם עברתם לדירה חדשה, חשוב שלילדכם יהיה בה מקום משלו. האפשרות הטובה ביותר היא חדר משלו.

אם אין אפשרות כזו, הקדישו לו מיטה משלו, לוח מיוחד או מקום לאחסן את חפציו. תלו תמונות של ילדכם על הקיר או הצמידו את תמונותיו למקרר. כך יוכל להרגיש שיש לו חלק חשוב בבית, גם אם הוא חולק אותו עם אחרים.

שאלו אותו מה הוא רוצה שיהיה לו בביתכם. צאו איתו לבחור רהיטים לחדרו או לקנות ביגוד תחתון, בגדים, צעצועים או ספרים שיישארו אצלכם בבית.

התכוננו לביקור

ערבו את ילדכם בתוכניות הביקור בביתכם לפני שהוא מגיע, כדי שירגיש מעורב ובשליטה. תוכלו לבדוק עם ילדכם מה ירצה לעשות במפגש הבא. תעדו לעצמכם את הדברים שהבטחתם לעשות איתו.

מומלץ להתקשר, לשלוח הודעת סמס או דוא”ל לבן או בת הזוג לשעבר יום או יומיים לפני הביקור, כדי לאשר את המקום ואת זמני המעבר ביניכם ולמנוע עימותים. כמו כן, זו הזדמנות טובה להזכיר לילדכם דברים מיוחדים שעליו להביא לביתכם.

לעזור לילדכם להתאקלם

תנו לילדכם מעט זמן להתאקלם ולהתרגל לביתכם החדש. שלבו אותו בפעילויות המשפחתיות – למשל, הזמינו יחד פיצה ודברו על מעשיו מאז שנפגשתם לאחרונה.

בלו עם ילדכם

כשילדכם נמצא בבית, נסו להיות נוכחים בכל הפעילויות, למשל בארוחות, בזמן המשחק, בעזרה עם שיעורי הבית, הורדה ואיסוף מבית הספר וכדומה.

כמו כן, חשוב שתבלו איתו מעט זמן לבדכם: שוחחו איתו והתעדכנו במה שמתרחש בחייו, דברו על חששותיו, אם ישנם, קראו ספרים, בשלו יחד או שחקו משחקים כיפיים.כך, כשיגיע הזמן לעבור לבית השני, הוא ירגיש שהיה ביניכם חיבור אמיתי ושהוא חשוב לכם.

בססו מסורות משלכם

אינכם חייבים להשתמש באותו סגנון הורות שבו משתמשים בן או בת הזוג לשעבר. למעשה, כולכם תוכלו ליהנות מיצירת שגרות משפחתיות חדשות ביחד. שגרות מיוחדות יכולות לכלול, למשל, ערב אחד שבו אתם וילדכם מבשלים יחד את ארוחת הערב, יציאה מיוחדת לבית קפה כדי לשתות שוקו חם או קריאת סיפור לפני השינה.

הורות מרחוק

אם אינכם גרים ליד ילדכם או פוגשים אותו לעיתים קרובות, חשוב לשמור על קשר גם כשאינו נמצא איתכם. השמירה על קשר מאותתת לו שהוא חשוב לכם. מומלץ להיות מעודכנים בחיי היומיום שלו, בתחומי העניין המשתנים, התחביבים, החברויות והדברים שאינו מחבב, וגם בהחלטות שהוא מקבל ככל שהוא מתבגר.

העצות הבאות יעזרו לכם לשמור על קשר:

  • תנו לילדכם את מספר הטלפון שלכם ואמרו לו שהוא מוזמן להתקשר מתי שירצה. התקשרו בעצמכם בזמנים קבועים, או השתמשו בשיחות וידיאו. אפשר לקרוא סיפור לילה טוב דרך מצלמת רשת.
  • השתמשו בהודעות סמס כדי לשמור על קשר.
  • שלחו דוא”ל, תמונות או קישורים לדברים ששניכם מתעניינים בהם, כמו תוצאות של משחקי ספורט או ביקורות על סרטים בקולנוע.
  • שלחו מכתבים או גלויות. ילדים ממש אוהבים לקבל דואר.
  • החזיקו יומן ורשמו בו תאריכים חשובים שבהם כדאי להתקשר לילדכם – למשל, היום האחרון של המחצית, ערב הענקת פרסים בבית הספר או תחרויות ספורט חשובות.

מה לעשות אם ילדכם אינו רוצה לבלות איתכם

לפעמים ילדכם לא יהיה מעוניין לבוא ולבלות איתכם -אולי כי הוא מרגיש קרוע בין הוריו ואינו רוצה לבחור, או מוטרד בגלל המריבות ביניכם לבין בן או בת הזוג לשעבר. אם יש לכם בן או בת זוג חדשים, ייתכן שאינו חש איתם בנוח עדיין, ואם הוא בגיל ההתבגרות, יכול להיות שפשוט אינו רוצה להתרחק מחבריו.

העצות הבאות עשויות לעזור:

  • קודם כל, כבדו את רצונו של ילדכם, ואז עבדו על כך בהדרגה. אמרו לו שאתם אוהבים אותו ושתשמחו לראותו כשיהיה מוכן.
  • נסו לשמור על קשר בדרכים אחרות, כגון שיחות טלפון, מכתבים, הודעות סמס או דוא”ל.
  • נסו ביקורים קצרים יותר. אם ילדכם אינו רוצה לישון בביתכם, יכול להיות שישמח לבלות איתכם אחר הצהריים, ללכת ליום של כיף ביחד, או פשוט לצאת איתכם לשעה קלה. בהדרגה, תוכלו לחזור למצב שבו יישאר בביתכם.
  • אם ילדכם גדול יותר ומעוניין להישאר אצל חבר ללילה במקום אצלכם, אפשר להזמין גם את החבר לביתכם.

איך לדבר עם בני זוג וילדים חורגים

אם מצאתם בן או בת זוג חדשים, יכול להיות שאתם חשים אשמה או עצב על כך שאתם מבלים איתם ועם הילדים החורגים זמן רב יותר מאשר עם ילדיכם.

כשהילד שלכם מגיע לבקר, יכול להיות שבן או בת הזוג החדשים וילדיכם המשותפים או החורגים ייפגעו או יקנאו בתשומת הלב שהוא מקבל. זה טבעי.

ספרו כיצד אתם מרגישים בנוגע לאחריות שלכם כלפי הילד. כדאי לדבר עם בני הזוג החדשים ועם המשפחה לפני שילדכם מגיע לביקור, ואולי אפילו לקבל מהם כמה רעיונות שיעזרו לכם להעביר את הביקור בשלום.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לתמוך באחים לילדים עם צרכים מיוחדים

כיצד לתמוך בילד עם התפתחות תקינה

ללא קשר לרגשותיו של ילדכם בנוגע לאחיו או לאחותו המתמודדים עם צרכים מיוחדים, גם הוא צריך להרגיש שהוא חשוב לכם בדיוק באותה מידה – שאתם אוהבים אותו ושאכפת לכם ממה שקורה בחייו.

כך תוכלו לתמוך בילד עם התפתחות תקינה:

  • דברו על רגשותיו
  • בלו זמן ביחד
  • עבדו יחד על פתרון בעיות
  • עזרו לילדכם ליצור קשר עם אחרים
  • דברו על תגובות הסביבה לצרכים המיוחדים
  • חשבו עם ילדכם על תגובה או משפט תגובה בו הוא יכול להשתמש באופן ספונטאני כאשר הוא מספר לחבריו על האח עם הצרכים המיוחדים, או נשאל עליו

לדבר על רגשות

עודדו את ילדכם לספר לכם על מחשבותיו ורגשותיו, והקשיבו לו בלי שיפוטיות או האשמה, כדי להעביר לו את המסר שמותר לו להרגיש כל דבר. אמרו לו, לדוגמה, “אני מבינה שאתה עצוב כשדנית מושכת לך בשיער”.

ילדכם עשוי לשאול שאלות כמו, “זה באשמתי?”, “זה יעבור?” או “אני עלול להידבק?” מומלץ לענות על שאלותיו בצורה כנה ככל האפשר ובשפה שמתאימה לגילו. כמו כן, כדאי ליידע אותו מה צפוי לקרות לאחיו, ולשמור על גישה חיובית ומציאותית. לדוגמה, “לנעמי יש שיתוק מוחין. זה אומר שהשרירים ברגליים שלה לא עובדים כמו שצריך. היא צריכה להשתמש כרגע בכיסא גלגלים, אבל היא עושה פיזיותרפיה כדי שהרגליים שלה יעבדו טוב יותר”.

שאלו את ילדכם מה הוא חושב שאחיו או אחותו שמתמודדים עם צרכים מיוחדים עשויים לחשוב, להרגיש ולהתנהג בעצמם. כך תעזרו לו להבין כיצד אחיו או אחותו רואים את העולם. לדוגמה, “אני יודעת שארי לא משתמש במילים, אבל הוא אוהב לשחק איתך בסמי הכבאי”.

לדבר על הרגשות שלכם

נסו לתאר במילים את המחשבות והרגשות שלכם – גם הטובים וגם הפחות טובים – כדי להציב דוגמה טובה לכל ילדיכם. מותר לכם להראות לילדיכם שגם אתם מרגישים דברים שונים בנוגע למצב.

לדוגמה, “תום, אני ממש שמח שעזרת לאחיך לחבוש את הכובע שלו”. או, “אלון נפל ונפצע. זה מאוד מעציב אותי”. קראו עוד על הרגשות של ילדכם במאמר אחים לילדים עם צרכים מיוחדים: רגשות.

לבלות עם ילדכם

אתם עלולים להתקשות לתמרן בין כל הצרכים והדרישות של כל בני המשפחה. ילדכם שמתפתח בצורה תקינה בוודאי מבחין שאתם מבלים זמן רב יותר עם אחיו – לדוגמה, בתורים למומחים. אף שאינכם יכולים להימנע מכך, דברו עם ילדכם על רגשותיו. אפשר לומר משהו כמו, “קרן, הייתי עם יניב בהמון פגישות אצל רופאים השבוע. חשבתי שאולי את קצת מתוסכלת מזה. רוצה לדבר?”

הציעו לו לבחור מבין כמה פעילויות שתעשו ביחד. למשל, “ליעד, אני ממש מחכה לבילוי המשותף שלנו אחרי בית הספר. חשבתי שנוכל לצייר קצת. יש משהו אחר שממש תרצה לעשות?”

עזרו לו לבנות ביטחון עצמי ושאלו אותו במה הוא טוב ומה הוא נהנה לעשות. כך תעזרו לו להרגיש שהוא חשוב ושהוא חלק בלתי נפרד מהמשפחה, גם אם אחיו מקבל תשומת לב נוספת.

לפתור בעיות ביחד

גם אתם וגם ילדכם נתקלים מדי יום בחוויות וברגשות מורכבים. אחת הדרכים הטובות לעבד אותם היא לשבת יחד ולפתור את הבעיות שצצות מדי פעם.

ראשית, חשוב לזהות ולהכיר ברגשות של ילדכם. לדוגמה, אולי הוא מתחיל לכעוס בגלל משהו שאחיו עושה. אפשר להגיד, “אייל, נראה שאתה כועס כי שלי לא מכבה את התוכנית שלה בטלוויזיה. מותר לכעוס”.

עצרו לרגע ותנו לו להירגע. לאחר מכן, המשיכו לעבוד יחד על הפתרון. ייתכן שילדכם יזדקק ליותר או פחות זמן להבין את רגשותיו, להירגע ולמצוא פתרון, בהתאם לגילו. סביר להניח שילדים גדולים יותר ובני נוער יכולים לפתור בעיות בעצמם.

לטפח את מערכת היחסים בין כל הילדים

חפשו מה ילדכם שמתפתח בצורה תקינה אוהב לעשות עם אחיו או אחותו שמתמודדים עם צרכים מיוחדים, כדי לעזור לו להתמקד בדברים החיוביים.

למשל, יכול להיות שילדיכם מחייכים וצוחקים כשהם משחקים יחד במכוניות. תוכלו להגיד משהו כמו, “עידו, זה עושה לי כל כך טוב בלב כשאתה מחייך כשאתה משחק במכוניות עם אחיך”.

לעזור לילדכם ליצור קשר עם אחרים

לכל הילדים חשוב להרגיש מחוברים לאנשים בתוך ומחוץ למשפחה. ילדכם יכול ליצור קשר עם חברים במפגשי משחק עם ילדים אחרים, בין אם יש להם אחים עם צרכים מיוחדים ובין אם לא. תוכלו לעזור לו ליצור קשר עם אנשים באירועי ספורט, בפעילויות אחר הצהריים או בארגונים קהילתיים.

קבוצות תמיכה מיוחדות לאחים לילדים עם צרכים מיוחדים יעזרו לו להבין את המוגבלות טוב יותר, למצוא חברים, לקבל רעיונות חדשים להתמודדות עם מצבים מאתגרים ולהרגיש טוב בנוגע לעצמו ולרגשותיו. אפשר למצוא קבוצות כאלה בעמותות לילדים ומשפחות עם צריכים מיוחדים, במתנ”סים המקומיים או בקופות החולים.

לדבר על התגובות של אנשים אחרים

יכול להיות שאתם מודאגים מהתגובות של אנשים אחרים לצרכים המיוחדים של ילדכם, ובעיקר מתגובות שעשויות להשפיע על ילד עם התפתחות תקינה.

דברו איתו על האופן שבו אנשים עשויים להגיב לאחיו או לאחותו, וכיצד ירגיש בעקבותיהן. אמרו לו שמותר לו להיות עצוב אם אנשים אומרים דברים פוגעים. אפשר לעזור לו למצוא ולהכין כמה דברים לענות בחזרה. למשל, “המוח של עינת פשוט עובד אחרת מהמוח שלך ושלי”.

זכרו: קל לשקוע בטיפול בצורכיהם של ילדיכם, אך חשוב מאוד שתטפלו גם בעצמכם. שמרו על כושר, בריאות טובה ואושר כדי שתוכלו לטפל היטב באחרים.

היכן לקבל תמיכה

אף שאחים לילדים עם צרכים מיוחדים מסתגלים בדרך כלל היטב למצבם, כל ילד מיוחד במינו. יש ילדים שיתקשו יותר מאחרים ויזדקקו לעזרה נוספת.

כהורים, אתם יודעים הכי טוב אם ילדכם זקוק לתוספת תמיכה. מומלץ לפנות לקבלת עזרה אם אתם מבחינים שילדכם שהתפתחותו תקינה:

  • ישן יותר או פחות מהרגיל
  • אוכל יותר או פחות מהרגיל
  • נהיה עצבני יותר
  • מפגין פחות עניין בדברים שנהנה מהם בעבר
  • נמנע מלפגוש את אחיו עם הצרכים המיוחדים או אגרסיבי כלפיו
  • מתקשה בשיעורי הבית
  • אינו רוצה לבלות עם חברים
  • מתנהג בדרך חריגה – למשל, מעמיד פנים שגם לו יש צרכים מיוחדים.

ייתכן שאנשי המקצוע שתומכים בכם ובמשפחתכם יוכלו גם הם לתת כמה עצות מועילות. לחלופין, אם אתם מודאגים בגלל אחד או יותר מילדיכם, תוכלו לפנות לטיפול משותף אצל פסיכולוג או יועץ.

כמו כן, תוכלו להצטרף לקבוצת תמיכה לאחים של ילדים עם צרכים מיוחדים, שתעזור להם להתמודד ותאפשר להם לפגוש ילדים נוספים שנסיבות חייהם דומות.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

שינויים פיזיולוגיים בגיל ההתבגרות

אצל בנות ניתן להתחיל לראות שינויים גופניים בסביבות גיל 10 או 11, אך הם עשויים להתחיל כבר בגיל שמונה או רק בגיל 13. השינויים הגופניים בהתבגרות המינית כוללים:

  • התפתחות שדיים
  • שינויים בצורת הגוף ובגובהו
  • צמיחת שיער ערווה ובבית השחי, ושיער גוף באיזורים נוספים
  • תחילת הווסת (המחזור החודשי).

אצל בנים ניתן להתחיל לראות שינויים גופניים בסביבות גיל 11 או 12, אך הם עשויים להתחיל כבר בגיל תשע או רק בגיל 14. השינויים הגופניים בהתבגרות המינית כוללים:

  • גדילת הפין והאשכים
  • שינויים בצורת הגוף ובגובהו
  • זקפה עם פליטה
  • צמיחת שיער גוף ושיער פנים
  • שינויי קול.

השינויים הגופניים מתרחשים אצל כל אחד בטווח זמנים רחב. עם זאת, אם אתם חוששים לגבי התפתחותו של ילדכם, דברו עם רופא הילדים. למידע נוסף על שינויים בגיל ההתבגרות, קראו את המאמרים התבגרות מינית והתבגרות מינית מוקדמת ומאוחרת.

עוד שינויים גופניים: בפנים ובחוץ

גופו של ילדכם מתבגר מבחינה גופנית, אך מוחו, מיומנויות החשיבה והעולם הרגשי שלו מתפתחים בקצב אחר. מה שאתם רואים על פני השטח לא תמיד תואם למה שמתרחש מבפנים.

מוח

גיל ההתבגרות הוא תקופה חשובה מאוד להתפתחות המוח של ילדכם. השינויים במוח המתבגר משפיעים על התנהגותו ועל המיומנויות החברתיות שלו. לכן יתחיל ילדכם לפתח שליטה עצמית ומיומנויות טובות יותר בתכנון, פתרון בעיות וקבלת החלטות. תהליך זה יימשך עד תחילת שנות העשרים שלו.

עצמות, איברים ומערכות בגוף

הגודל והיכולת של רבים מאיברי גופו של ילדכם ישתנו בקרוב. ביצועי הריאות משתפרים, האיברים גדלים ועוביין ונפחן של העצמות גדלים. בית החזה והכתפיים מתרחבים אצל בנים. אצל בנות, הירכיים והאגן מתרחבים.

סרבול וקואורדינציה

כיוון שהילדים גדלים מהר כל כך בתקופה זו, מרכז הכובד שלהם משתנה ולמוחם לוקח זמן מה להתרגל. שינויים אלה משפיעים על שיווי המשקל של ילדכם. ייתכן שהוא ייראה לכם מסורבל יותר או שהקואורדינציה שלו תיפגע מעט לזמן קצר, והסיכויים שלו להיפצע גדלים.

חוזק גופני ומיומנויות ספורטיביות

השרירים גדלים ומתחזקים בתקופה זו. תיאום עין-יד ימשיך להשתפר עם הזמן, לצד מיומנויות מוטוריות כגון תפיסת ומסירת כדור.

התבגרות מינית מוקדמת או מאוחרת

בנים ובנות שמתפתחים מוקדם או מאוחר מאוד עשויים לחוש מודעים יותר לעצמם, לחוות הצקות ולסבול מבעיות הקשורות לדימוי גוף. בנות נוטות לצמצם את הפעילות הגופנית, למרות שהן חזקות יותר, בגלל עניינים כגון דימוי גוף ודימוי עצמי הקשור למגדר. בנים שמתפתחים גופנית מוקדם יחוו פרץ גדילה מוקדם יותר. הם עשויים להיות גדולים וחזקים יותר מחבריהם לתקופה מסוימת. בנים שמתפתחים גופנית מאוחר נמצאים בסכנה לסבול מבריונות או מהצקות, ועשויים להתעניין פחות בפעילות גופנית. הזכירו לבנכם שכוח וגובה אינם חשובים לכל הפעילויות. עודדו אותו למצוא תחומי עניין אחרים, לא רק ספורט שדורש גובה וחוזק.

תזונה ומשקל

ילדכם יעלה במשקל ויפתח צרכים תזונתיים חדשים. הקיבה והמעיים של בני נוער גדלים, והם זקוקים ליותר אנרגיה, חלבונים ומינרלים. מזון עשיר בסידן ובברזל חשובים במיוחד בגיל זה, כדי לתמוך בגדילת העצם ובמחזור הדם.

שינה ומנוחה

דפוסי השינה משתנים, ורבים מהילדים מתחילים להישאר ערים מאוחר בלילה ולהתעורר מאוחר יותר ביום. נוסף על כך, המוח מכוון מחדש את השעון הביולוגי בזמן ההתבגרות המינית, והילדים זקוקים לשינה רבה יותר מאשר בעבר. לא רק אתם מרגישים שקשה יותר לגרום לילדכם להגיע לבית הספר בזמן!

היגיינה

בלוטות הזיעה בבתי השחי ובאזור המפשעה מתחילות לפעול לראשונה בגיל ההתבגרות המינית, ופעולתן עלולה להוביל לריח גוף מוגבר. עודדו את ילדכם להתרחץ מדי יום וללבוש בגדים נקיים באופן קבוע. כל הילדים צריכים לשטוף את המפשעה מדי יום. בנים לא נימולים צריכים לשטוף היטב מתחת לעורלה. כמו כן, מומלץ מאוד להשתמש בדאודורנט.

אקנה ובעיות עור

הבלוטות בעור הפנים, הכתפיים והגב מתחילות לפעול יותר בגיל ההתבגרות המינית, והן מייצרות יותר שומן, מה שעלול להוביל לבעיות עור כגון פצעונים ואקנה. אם אתם מודאגים ממצב עורו של ילדכם, בדקו קודם כל אם הפצעונים או האקנה מטרידים גם אותו. אם כן, דברו עם הרופא. הנחו את המתבגר או המתבגרת לשטוף היטב פנים, רצוי בסבון ייעודי, באופן יומיומי.

מתבגרים עשויים לגלות ששיערם שומני יותר ועליהם לחפוף אותו לעתים קרובות. זה טבעי. אפשר לקנות שמפו לשיער שומני.

טיפולי שיניים

השיניים הטוחנות של ילדכם יבקעו בסביבות גיל 13. הטוחנות האחוריות – שיני הבינה – מופיעות בגיל 14 עד 25. שיני הבינה יכולות לבקוע לבד, בזוגות או ברביעייה – או לא לבקוע בכלל. לא לכולם יש שיני בינה. עודדו את ילדכם לצחצח שיניים פעמיים ביום ולהשתמש בחוט דנטלי מדי יום.

תפיסת גוף

כיום, ילדים חשופים לתכנים פורנוגרפיים מגיל צעיר. תכנים אלו מהווים לעיתים רבות מקור להשוואה עבור בני נוער, בייחוד להתפתחות אברי המין שלהם. שוחחו על הנושא בבית והדגישו עד כמה זהו מקור לא אמין ולא מציאותי. שוחחו על תכנים קשים שילדכם אולי נתקל בהם והבהירו כי יחסים אינטימיים בין אנשים בוגרים אינם נראים כך בדרך כלל. ניתן להדגיש גם כי מריטת שיער הגוף והערווה, באופן שבו הוא מוצג פעמים רבות בתכנים פורנוגרפיים, היא אינה בגדר חובה וכי לכל אדם יש את החופש לבחור כיצד ירצה להיראות ולקיים אינטראקציה מהסוג הזה.

לתמוך בילדכם בזמן השינויים הגופניים

בני נוער מנסים להסתגל לגופם המשתנה, ועלולים להיות מודעים יותר או נבוכים לפעמים. נוסף על כך, הם משווים את גופם לזה של החברים והאחים. ילדים שהתפתחותם אורכת זמן רב יותר בהשוואה לחבריהם עלולים לחוש מתוסכלים או אמוציונליים. אתם או כל מבוגר מתאים אחר יכולים:

  • לספק תמיכה, להרגיע ולהסביר על השינויים הגופניים בצורה עניינית
  • להזכיר להם שהשינויים הגופניים משתנים בין ילד לילד
  • להימנע ממילים כמו “נכון” ו”לא נכון” כשמדברים על התפתחות
  • להימנע מהשוואות בינו לבין אחרים.

הנה כמה רעיונות ושיטות שיעזרו לילדכם לעבור את השינויים בשלום.

שמשו דוגמה אישית בריאה

השתדלו להוות דוגמה אישית בריאה בכל הזדמנות כדי לשפר את דימוי הגוף של ילדכם ואת הגישה שלו. הדגישו את העובדה שגופים מגיעים בשלל צורות וגדלים. אל תשוו בינו לבין גופם של אחרים.

התייחסו לילדכם בדרך שתואמת את גילו

מבחוץ נראה ילדכם גדול ובוגר. מבפנים, ייתכן שעדיין לא פיתח את השליטה העצמית ומיומנויות החשיבה של מבוגר. לעתים יתנהג ילדכם בצורה בוגרת מאוד, ופעמים אחרות ייראה יותר ילדותי ותלוי בכם. חוסר ההתאמה הזה עשוי להקשות עליכם להתייחס אליו כאל אדם מבוגר יותר. זכרו כל הזמן את גילו האמיתי, וצפו אך ורק להתנהגות ולרמת האחריות שמתאימה לקבוצת הגיל שלו.

עודדו אכילה בריאה

סביר להניח שילדכם צריך מזון רב יותר והתיאבון שלו גדל. כדי לעמוד בצרכים התזונתיים לבני נוער בצורה הטובה ביותר, כדאי:

  • לספק גישה למזון ומשקאות בריאים
  • לעודד אכילה בריאה כשיוצאים מהבית
  • לאכול בריא בעצמכם.

עודדו את ילדכם לשמור על דיאטה מאוזנת ובריאה – אכילת יתר וצריכת מזונות ומשקאות בעלי תכולת סוכר ושומן גבוהה עלולות להוביל להשמנת יתר ומשקל עודף בגיל ההתבגרות. בתקופה זו עלולות להתעורר בעיות הקשורות למזון כגון הפרעות אכילה.

תמכו בפעילות הגופנית של ילדכם

הרגלי פעילות גופנית בריאים שנקבעים בילדות ובגיל ההתבגרות נוטים להמשיך גם לבגרות. עזרו לילדכם להיות פעיל, עודדו אותו להשתתף באופן יומיומי בקבוצה או לבדו, בפעילות מחוץ לבית או בתוך הבית. נסו להיות פעילים בעצמכם – למשל, ללכת במקום לנהוג כשמדובר במרחקים קצרים.

עודדו שגרות שינה בריאות

בני נוער זקוקים לשינה ומנוחה בכמות מספקת. היעדר שינה או שינה באיכות גרועה עלולים להשפיע לרעה על מיומנויות החשיבה יכולת הריכוז והביצועים בבית הספר. כך תוכלו לעזור:

  • אכפו שעת כיבוי אורות קבועה
  • עודדו אותו להירגע לפני כיבוי האורות – נסו לשמור על זמן ללא מסכים (כולל טלפונים ניידים) שעה לפחות לפני שעת השינה, ולהימנע ממזון עתיר סוכר ומשקאות שמכילים קפאין
  • ודאו שילדכם הולך לישון בסביבה שקטה, נוחה ומתאימה לשינה, ועודדו אותו לכבות את הטלפון הנייד.

למידע נוסף, קראו את המאמר שינה אצל ילדים בני 15-12.

לעזור לילדכם לשמור על היגיינת שיניים

בגיל ההתבגרות מומלץ לפנות עם ילדכם לרופא השיניים, כדי לקבוע את מצב השיניים בפיו. חזרו שוב ושוב על חשיבותה של ביקורת שיניים קבועה ועל צחצוח שיניים פעמיים ביום ושימוש בחוט דנטלי פעם ביום. אם ילדכם משתתף בספורט שכולל מגע אגרסיבי, דברו עם רופא השיניים ובקשו מגן פה להגנה מפני פציעות.

למידע נוסף קראו על טיפולי שיניים לילדים בני 11-9 ועל טיפולי שיניים לילדים בני 18-12.

לקבל עזרה

כל ילד חווה שינויים גופניים בקצב משלו. אם אתם מודאגים מקצב ההתפתחות של ילדכם או מאופי השינוי, דברו עם רופא הילדים או איש מקצוע אחר.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

פרטיות, השגחה ואמון בשנות ההתבגרות

לשמור על פרטיות וגם על האמון

פרטיות

כשילדכם גדל, הוא זקוק לפרטיות רבה יותר, לעצמאות ולמרחב אישי ופסיכולוגי גדול יותר, כיוון שהוא מתמודד עם שינויים גדולים ומנסה להבין מי הוא. כמו כן, הוא רוכש יכולות גופניות ושכליות חדשות, ומפתח תחומי עניין חברתיים חדשים. חלק מההתבגרות הוא ללמוד כיצד להתמודד עם השינויים הללו באופן עצמאי ובאחריות.

סודיות

הרצון בפרטיות רבה יותר ובזמן לעצמו אינו אומר בהכרח שיש לילדכם משהו להסתיר. הסודיות מגיעה לצד פיתוח העצמאות – זהו חלק טבעי בהתבגרות.

עם זאת, סודיות קיצונית היא לעתים סימן למשהו חמור יותר. אם ילדכם מבלה שעות רבות בחדרו, אינו רוצה לדבר איתכם אף פעם או נראה מכונס מאוד בעצמו – גם כאשר אתם מנסים לשמור על ערוצי התקשורת פתוחים – ייתכן שמדובר בסימן אזהרה לקשיים חברתיים, דיכאון, חרדה, עישון, שימוש באלכוהול או בסמים או פעילויות בעייתיות אחרות. כמו כן, עליכם לשים לב אם ילדכם מבלה זמן רב מדי לבדו בחדר, מול המחשב או באינטרנט.

השגחה

בני נוער אינם מוכנים עדיין להתמודד עם עולם המבוגרים לבדם. מוחם של מתבגרים נמצא עדיין בתהליך התפתחות, כך שהם עלולים למהר לקבל החלטות ואינם תמיד עוצרים לחשוב על תוצאות התנהגותם. התנהגות כזו עלולה לסכן אותם, ולכן הם עדיין זקוקים לעצה ולתמיכה. ילדכם המתבגר צריך שתישארו איתו בקשר, תדעו מה הוא עושה ותמשיכו להשגיח עליו.

עם זאת, בגלל הצורך של ילדכם בפרטיות ובעצמאות, תצטרכו להשגיח עליו אחרת ממה שעשיתם כשהיה צעיר, ולעשות זאת בצורה רגישה ודיסקרטית יותר.

לכבד את הפרטיות של ילדכם
לפני שאתם חודרים לפרטיותו של ילדכם, שאלו את עצמכם מה אתם באמת צריכים לדעת, כדי להבין איפה עובר הגבול. יש דברים שאתם חייבים לדעת, כמו היכן יהיה ביום שישי בערב, איך הוא מגיע וכיצד הוא חוזר הביתה. דברים אחרים יכולים להישאר בינו לבין חבריו, כמו על מה דיברו במסיבה, או עם מי רקדו.

כבדו את הפרטיות של ילדכם בדרכים הבאות:

  • דפקו על דלת חדרו לפני שאתם נכנסים
  • בקשו רשות לפני שאתם נכנסים לחדרו או מתעסקים בדברים השייכים לו, כמות תיק בית הספר
  • בדקו אם ילדכם רוצה שתהיו איתו במהלך בדיקה אצל רופא.

כדאי לדון עם ילדכם בנושא הפרטיות, לקבוע כמה כללי יסוד ולהציב גבולות בהתאם לצורך. הכללים והגבולות ישתנו כשילדכם יגדל. דברו על מצבים שבהם תצטרכו לעבור את הגבול שהוסכם ביניכם. לדוגמה, אם אתם ממש חוששים שמשהו לא בסדר עם ילדכם.

העבירו את המסר שאתם מכבדים את פרטיותו, ואל:

  • תאזינו לשיחות הטלפון שלו
  • תחטטו במגירות או בחדרו
  • תקראו את היומן שלו, את ההתכתבויות שלו בפלאפון או את חשבון הדוא”ל שלו
  • תתקשרו אליו לטלפון הנייד כדי לבדוק מה שלומו כל הזמן
  • תבקשו ממנו חברות או תתקשרו איתו באתרי הרשתות החברתיות. חשוב כן לדעת שאתם יכולים להסכים עם ילדכם שהוא חייב לתת לכם את הסיסמא שלו לרשתות החברתיות כדי שמדי פעם תוכלו לבדוק שהכל תקין בהתנהלות שלו שם מול חבריו ומול אנשי קשר אחרים.

להשגיח על ילדכם בהצלחה

צורת ההשגחה הטובה ביותר היא השגחה קלילה, שמבוססת על אמון ועל היכולת להישאר מחוברים לילדכם. ילד שמתקשר עם הוריו מדי יום בצורה חיובית נוטה יותר לחלוק איתם את מעשיו ומחשבותיו.

כללים ושגרות משפחתיים

  • אם אתם או בן או בת זוגכם לא יכולים להיות בבית כשילדכם חוזר מבית הספר, בקשו ממנו  להודיעלכם כשהגיע. זו בקשה סבירה.
  • קבעו כללי יסוד בנוגע לשימוש של ילדכם בזמנו החופשי, כדי שלא תצטרכו לבדוק אותו כל הזמן. דוגמאות לכללי יסוד הן מגבלות על זמן מסך או על שעת החזרה הביתה ביום שישי בערב.
  • שימו לב מה ילדכם קורא, צופה בטלוויזיה ועושה בזמנו במחשב או באינטרנט. מומלץ להחזיק את המחשבים והטלוויזיות באזורים הציבוריים בביתכם. כמו כן, כדאי לשים לב לכמה זמן ילדכם צופה במסך מדי יום.
  • קבעו הרגלים אלו כבר בשנות ההתבגרות המוקדמות, כדי שימשיך למלא אותן גם מאוחר יותר. לדוגמה, סביר יותר להניח שיקבל את רצונכם לדעת לאן הוא הולך ומתי יחזור הביתה, אם יתרגל לחלוק איתכם את המידע הזה בגיל צעיר יותר.

לשמור על קשר עם ילדכם

  • כשילדכם מתחיל לדבר איתכם, הפסיקו את מה שאתם עושים באותו רגע והקשיבו לו בצורה פעילה. כך תעבירו לו את המסר שאתם מתעניינים במה שקורה בחייו.
  • שבו לארוחה משפחתית לעתים קרובות ככל האפשר, כדי שכולם יקבלו הזדמנות לפטפט על אירועי היום ועל מה שעומד לקרות.
  • מודעות למעשיו של ילדכם ולהתנהגותו הרגילה מקלה על איתור שינויים בהתנהגותו שעלולים להיות סימן לבעיה בהמשך.
  • בכל הנוגע למתרחש בבית הספר, כדאי לפקוח עין ולשים לב להתקדמות בלימודים, לשיעורי הבית ולמועדי ההגשה – בלי לנהל אותו בצורה שתלטנית. כדי לעשות זאת בדרך הקלה ביותר, מומלץ לשמור על מערכת יחסים טובה עם הצוות בבית הספר.
  • עודדו את ילדכם להזמין חברים הביתה ותנו להם מרחב להסתובב בו, כדי שתוכלו להכיר את החברים של ילדכם טוב יותר ולא תצטרכו לחקור אותם לגביהם. שמרו על קשר עם ההורים של חבריו, וצרו סביבה מוגנת שבה ילדכם וחבריו יוכלו לשהות תחת השגחה קלה.

נסו שלא להפר את אמונו של ילדכם או לחדור לפרטיותו. עם זאת, זכרו שיהיו זמנים שבהם תצטרכו לבקש ממנו מידע בתקיפות, כמו “איפה היית?” או “לאן אתה הולך?”, אך תוך הקפדה מתן העצמאות הנדרשת להם.

השגחה קלה מדי עלולה להותיר את בני הנוער ללא התמיכה הדרושה להם לקבלת החלטות נבונות ובטוחות בנוגע להתנהגות ולמערכות יחסים. השגחה כבדה מדי עלולה להעביר את המסר שאינכם סומכים על ילדכם. השגחה תומכת ובוטחת תספק לילדכם את כל מה שהוא צריך כדי ללמוד לקבל החלטות נבונות לבדו ולהתנהג באחריות.

להתמודד עם הפרת אמון

ייתכן שילדכם יפר את האמון שנתתם בו או ישתמש לרעה בפרטיות שלו. עבור הפרת אמון אחת אפשר למנוע ממנו זכות יתר אחת – למשל, למנוע ממנו זמן מסך מול הטלוויזיה או המחשב, או לא להסיע אותו לפעילות שהוא רוצה. אפשר גם להשגיח עליו באופן צמוד יותר לפרק זמן מסוים עד לבניית האמון מחדש.

במקרים של הפרת אמון חמורה, או הפרת אמון שמתרחשת כל פעם מחדש, תצטרכו לבנות את האמון לאט לאט לאורך זמן. אפשר להשתמש בשיטות כגון:

  • ביטול זכויות יתר
  • מניעת הסעה בלתי הכרחית
  • מניעת דמי כיס.

חשבו יחד על דרכים מעשיות שבהן יוכל ילדכם לרכוש בחזרה את אמונכם בו – לדוגמה, להראות לכם שהוא יכול להיות אחראי על משימות מסוימות לזמן מה. ודאו שילדכם יודע שאתם עדיין אוהבים אותו אף שאתם מאוכזבים מהתנהגותו, כדי שיוכל להתאושש וללמוד מהטעויות.

יתרונות ההשגחה

ההשגחה על ילדכם שווה את המאמץ. בני נוער שהוריהם משגיחים עליהם כראוי:

  • נוטים פחות להסתבך בהתנהגות אנטי-סוציאלית כמו גניבה או אלימות
  • מעורבים פחות בשתייה או בנטילת סמים בגיל צעיר
  • מתחילים לקיים יחסי מין מאוחר יותר, ואז מקיימים יחסי מין מוגנים
  • נוטים פחות לדיכאון
  • נוטים ליהנות מהערכה עצמית גבוהה יותר
  • ·משיגים תוצאות טובות יותר בבית הספר ומפגינים רמה נמוכה יותר של היעדרויות והשעיות מבית הספר
  • מצליחים להתאושש טוב יותר בתקופות קשות.

שמירה על ערוצי התקשורת פתוחים חשובה מאוד למערכת היחסים ביניכם לבין ילדכם המתבגר.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

עליות וירידות רגשיות בגיל ההתבגרות

מצבי רוח אצל בני נוער: מה צריך לדעת

יהיו ימים שבהם ילדכם יהיה שמח ונרגש, ואחרים שבהם ייראה מדוכא, מדוכדך, מבואס או עצוב. זהו חלק טבעי בחייהם של אנשים צעירים, בדיוק כמו בחייהם של מבוגרים.

יכול להיות שילדכם חווה יותר עליות וירידות מאשר בעבר, או שמצבי הרוח שלו נהיו קיצוניים יותר. יכולות להיות לכך סיבות רבות – גופניות, רגשיות ופסיכולוגיות – ולאו דווקא סיבה מיוחדת אחת. לעתים קרובות אי אפשר להבין בדיוק מה גורם לעליות ולירידות בגיל ההתבגרות.

ייתכן שגם מערכת היחסים עם ילדכם משתנה, וכן האופן שבו הוא חולק אתכם את עולמו הרגשי. פרטיות חשובה לו יותר כעת. כשילדכם המתבגר מבקש קצת יותר זמן לעצמו או מרחב פרטי יותר, הוא לא בהכרח “מצוברח” – למעשה, זהו סימן לכך שהוא מתבגר ונהיה עצמאי יותר וזהו חלק טבעי ובריא מגיל ההתבגרות. יחד עם זאת, למרות הצורך של המתבגר בתחושת עצמאות, יש לזכור שברגעי משבר או בשלבים מהותיים של קבלת החלטות (כגון בחירת מגמה בבית ספר, הסתבכות משמעתית חמורה עם המורים, בחירת כיוון של שירות צבאי) רוב המתבגרים נוטים להישען על הוריהם, להיוועץ עימם ועדיין זקוקים להשגחה ולתמיכה מצדם.

השינויים הללו ברגשות, בהתנהגות ובחשיבה הם שינויים נורמליים, שימשיכו גם אחרי שמצבי הרוח יעברו. הגיע הזמן שאתם וילדכם המתבגר תלמדו כיצד לתקשר זה עם זה בדרכים חדשות.

מה גורם לעליות ולירידות?

גורמים גופניים

אנשים צעירים חווים המון שינויים גופניים במהלך גיל ההתבגרות. הם צריכים להסתגל לגופם המשתנה, ועלולים להיות מודעים יותר או נבוכים לפעמים – או לבקש פרטיות וזמן לעצמם. ילדים שהתפתחותם אורכת זמן רב יותר לעומת חבריהם עלולים לחוש מתוסכלים או אמוציונליים.

עוד גורם גופני הוא הצורך של ילדכם בשינה. בני נוער זקוקים לשינה מרובה – כתשע ורבע שעות שינה מדי לילה. לכן, כמות השינה שהם מקבלים נוטה להשפיע על מצב רוחם. לאור נטייתם של חלק מהמתבגרים להפוך ל”ינשופי לילה” וללכת לישון מאוד מאוחר, חשוב לסייע להם לסגל דפוסי שינה תקינים הכוללים לא רק מספר שעות מספק אלא שמירה על זמנים קבועים בהם מתכוננים לשינה ונכנסים למיטה, באופן המאפשר יקיצה מוצלחת ללימודים. בסופי שבוע וחופשים ניתן לאפשר למתבגר לחרוג באופן סביר מהדפוסים הקבועים. כמו כן, ארוחות מזינות וקבועות ופעילות גופנית מספקת יועילו לבריאותו הגופנית של ילדכם וגם לבריאותו הרגשית.

גורמים הקשורים למוח

מוחם של בני נוער ממשיך להתפתח ומגיע לבשלות מלאה סביב גיל 25. החלק במוח שמתפתח אחרון, קליפת המוח הקדם-מצחית, קשור לאזורים שאחראיים על ויסות, שליטה ברגשות וקבלת החלטות.

לכן, רוב הצעירים מתקשים להסתיר חלק מהרגשות החזקים יותר שלהם, ונראה כאילו הם מגיבים למצבים שונים בצורה אימפולסיבית/רגשית יותר מאשר בעבר. כמו כן, הם עדיין לומדים כיצד לשלוט ברגשותיהם ולהביע אותם כמו מבוגרים.

גורמים חברתיים ורגשיים

מחשבות חדשות, רגשות חדשים, חברים חדשים ותחומי אחריות חדשים – כל אלה משפיעים על האופן שבו ילדכם מרגיש. כעת, כשילדכם מתקדם לעבר העצמאות, הוא לומד כיצד לפתור יותר בעיות לבדו, ועסוק יותר במחשבה על אתגרים שעומדים מולו, כמו חברויות, בית הספר ומערכות היחסים במשפחה.

מצבים משפחתיים מלחיצים יכולים גם הם להשפיע על מצבי הרוח של ילדכם. עשויות להיות סיבות רבות לכך שהוא נראה מדוכדך או מדוכא – למשל, גורמים הקשורים לאורח החיים או למערכות יחסים, כגון שינה בלתי מספקת, מחסור בארוחות מזינות וקבועות, בן משפחה שחלה במחלה משמעותית, תחושה של חוסר קשר לחברים או הטרדות והצקות בבית הספר. ויכול להיות שסתם יש לו יום רע.

להפיק את המיטב מהתקופות הטובות

אפשר לעזור לילדכם ליצור חוויות חיוביות יותר בשתי דרכים.

הראשונה היא לזהות ממה ילדכם כבר נהנה – קבוצת ספורט, בילוי עם חברים ותיקים, יצירת תוכן דיגיטלי וכדומה. אם ימשיך להתעסק בפעילויות הללו, סביר להניח שירגיש מוגן ומחובר, ויקבל בסיס טוב לחקור תחומי עניין חדשים.

השנייה היא לעזור לו לזהות פעילויות חדשות בפעם הראשונה, שיאתגרו אותו וידרשו ממנו להציב לעצמו יעדים חדשים ולהכיר חברים חדשים – אולי ללמוד על כלי נגינה חדש, או להצטרף לקבוצה חברתית. במקום לבחור את הפעילויות הללו עבורו, הקשיבו לילדכם ובקשו ממנו לספר לכם על הדברים שהוא אוהב ולא אוהב, כדי לחשוב יחד על תחומי עניין חדשים.

לזרום עם העליות והירידות

אינכם יכולים להגן על ילדכם מתחושות דיכאון או דכדוך, אך אם תשמרו על ערוצי התקשורת פתוחים, תישארו בקשר ותקשיבו בצורה פעילה למה שמתרחש בחייו, תוכלו לקלוט בקלות רבה יותר את הטריגרים לעליות ולירידות הרגשיות שלו. חשוב מאוד להימנע מלשדר שיפוטיות וביקורת כלפי מצבי הרוח המשתנים, שכן דבר זה בעצמו יכול לגרום לתחושות אשמה אצל המתבגר ולהחמרה של המצב הרגשי.

פעילויות שגרתיות ויומיומיות – כמו להסיע אותו למקום כלשהו או לעשות כביסה יחד – יכולות לפעמים לאפשר לו לשתף אתכם ברגשותיו. הנה עוד כמה שיטות שיעזרו לילדכם לזרום עם העליות והירידות.

תנו לו מרחב

אנשים צעירים מפתחים את תחושת העצמאות שלהם ומתמודדים עם דברים חדשים. כשילדכם עושה זאת, נסו לתת לו זמן ומרחב לבדו, כדי שיוכל לחשוב על הרגשות וההתנסויות החדשים. אל תנסו לכפות עליו לשוחח איתכם לפני שהוא מוכן לדבר, כיוון שאתם עלולים לגרום לעימות. בכל הקשור לשיח על נושאים משמעותיים עם ילדכם המתבגר חשוב לפעול ברוח הפתגם “יש להכות על הברזל בעודו קר”, ולגשת לשיחה משותפת כאשר ילדכם אינו נמצא בעיצומה של סערה רגשית.

אל תקפצו עם פתרון מוכן​

אם ילדכם נתקל בבעיה, דברו איתו על הפתרונות, אך הוא צריך לתרום להעלאתם – סביר יותר להניח שיפעל בהתאם, אם ירגיש שהוא זה שהעלה את הפתרון.

כמו כן, פתרון בעיות הוא מיומנות חשובה לחיים, וילדכם ישתפר בה בעזרת אימון. השקעת זמן ואנרגיה בפיתוח מיומנויות פתרון הבעיות של ילדכם מעבירה לו מסר שאתם מעריכים את דעתו בנוגע להחלטות שמשפיעות על חייו. בנוסף, יש לזכור שחלק מהבעיות יש לפתור בהדרגה (בעיית עישון, שימוש כרוני באלכוהול, שיפור הישגים לימודיים, התמודדות עם קשיים חברתיים) ולא בשיטת ה”זבנג וגמרנו”. זה אומר שצריך להציב מטרות מציאותיות, להיאזר בסבלנות ולהיות מוכנים להתקדם לעבר הפתרון ב”צעדי תינוק”. דבר זה ישדר למתבגר שהוריו מאמינים בו וימזער את תחושת הכישלון שהוא חווה לאורך הדרך.

עבדו יחד על שיטות להתמודדות

אחת המשימות הגדולות ביותר בגיל ההתבגרות היא ללמוד כיצד להתמודד עם עליות וירידות רגשיות באופן עצמאי. תפקידכם הוא לעזור לילדכם לפתח את המיומנות החשובה הזו.

בתור התחלה, ערכו ביחד רשימה של כל הדברים שהוא עושה כשהוא מוטרד או מודאג. התמקדו בשיטות שעוזרות לו להרגיש טוב יותר או לטפל בבעיה. דברו זה עם זה על אפשרויות חדשות. עודדו אותו לבחור כמה מהשיטות לניסיון עתידי. עם הזמן, הזכירו לו להשתמש בשיטות ההתמודדות החדשות האלה, וחשבו אילו שיטות עובדות ולא עובדות.

שמשו דוגמה אישית

כיצד אתם מתמודדים עם תקופות קשות? כשילדכם נתקל בבעיה, הוא מצפה מכם להכוונה ולמנהיגות. חשבו כיצד הוא רואה אתכם כשאתם מתמודדים עם בעיות ומשתמשים בשיטות להתמודדות. אתם עדיין משמשים דוגמה אישית חשובה לילדכם.

שמרו על קשר עם ילדכם המתבגר, כדי לתמוך בהתפתחות החברתית והרגשית שלו במהלך העליות והירידות של גיל ההתבגרות. קראו את המדריך לניהול שיחה עם מתבגרים כדי לראות כיצד גישות שונות לשמירה על קשר מובילות לתוצאות שונות.

מה קורה כשמרגישים מדוכאים כל הזמן

לפעמים, תחושות דיכאון ודכדוך בלתי פוסקות עלולות להוות סימן למשהו חמור יותר. אנשים צעירים עשויים לחוש מדוכאים למשך כמה דקות, שעות, ימים או יותר. אם ילדכם נראה מדוכדך, מדוכא או עצוב למשך שבועיים ויותר, או אם אתם מבחינים שמצבי הרוח שלו מונעים ממנו השתתפות בפעילויות היומיומיות הרגילות שלו, ייתכן שמדובר בסימן לבעיית בריאות נפשית חמורה יותר. יש לזכור שבאופן כללי, למרות השינויים הרגשיים שתוארו לעיל, מרביתם של בני הנוער צולחים את גיל ההתבגרות ללא סערות רגשיות קיצוניות וללא פגיעה תפקודית משמעותית.

אם אתם מודאגים מהתנהגותו ומהרגשות שלו, חשוב לדבר איתו ולפנות לקבלת עזרה מרופא/פסיכולוג. מצב רוח ירוד בעוצמות מאוד גבוהות או לטווח ארוך שאינו חולף אינם חלק טבעי מגיל ההתבגרות.

בעיות בתחום הבריאות הנפשית עלולות להוביל להשלכות ארוכות טווח ללא טיפול. ילדכם יכול להתקשר לער”ן – עזרה ראשונה נפשית – בטלפון 1201. זהו שירות ייעוץ טלפוני חינמי ואנונימי לאנשים צעירים מגיל חטיבת ביניים ומעלה. היו ערניים, ואם אתם חוששים שמדובר במצוקה שאינה חולפת- פנו לרופא הילדים ובקשו הפניה לאנשי מקצוע בהתאם.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

עוברים בית ספר

עוברים בית ספר: להכין את ילדכם

ילדים צריכים לפעמים לעבור לבית ספר אחר וזה טבעי שיתנגדו לשינוי וירגישו לחוצים מהמעבר. אם ילדכם צריך לעבור בית ספר, הדבר הטוב ביותר הוא להכין אותו לשינוי.

כדי לעשות זאת, שלבו אותו ככל האפשר בתהליך בחירת בית הספר והמעבר עצמו, כדי שיוכל לראות ולחוות בעצמו את ההיבטים המרגשים והחיוביים במעבר. מלבד זאת, הוא ישמח לדעת שהצרכים שלו חשובים לכם. הנה כמה טיפים לשילוב ילדכם בתהליך המעבר:

  • אם אפשר, דברו על המעבר זמן רב מראש.
  • התייחסו למעבר בהתלהבות.
  • בקשו מילדכם לכתוב רשימת דברים שירצה לראות בבית הספר החדש.
  • בקשו ממנו להכין רשימת דברים שהוא מצפה להם בבית הספר החדש.
  • בקשו ממנו להכין רשימת דברים שהוא מודאג מהם. הקדישו זמן ודברו על כל נושא ברשימה.
  • בדקו אילו בתי ספר נמצאים באזור שאליו אתם עוברים. הכינו רשימת בתי ספר והציגו אותה בפני ילדכם. אם הוא גדול מספיק, דברו איתו על היתרונות והחסרונות של כל בית ספר. אם אפשר, בקרו ביחד במקום החדש ובבתי הספר באזור.

תוכלו לראות את המצב טוב יותר מנקודת המבט של ילדכם אם תדברו איתו על המעבר, ותתנו לו להביע את החששות והרגשות השליליים שלו. הראו לו כיצד אתם מתמודדים עם רגשותיכם בנוגע למעבר, כדי להרגיע את חששותיו ולעזור לו להתרגל לשינוי.

לפני שעוברים בית ספר: טיפים מעשיים

מומלץ להכין רשימה של כל הדברים שצריך לעשות כחלק מהמעבר לבית ספר אחר. ברגע שתסיימו כל מטלה, סמנו אותה ברשימה. הנה כמה הצעות.

בית הספר והקהילה הנוכחיים

  • עדכנו את בית הספר לגבי העזיבה הקרבה
  • הכינו ספר זיכרונות שיציג את החברים, הפעילויות והזיכרונות מבית הספר הישן.
  • עודדו שמירת קשר עם החברים הקודמים באמצעות הטלפון, המייל וביקורים.
  • תכננו מסיבת פרידה.

בית הספר והקהילה החדשים

  • דברו עם מנהלת בית הספר החדש.
  • שאלו את הצוות החדש אם יש תוכניות הסתגלות או חונכות לילדים החדשים.
  • רכשו את התלבושת האחידה והספרים הדרושים.
  • טיילו עם ילדכם בחצר בית הספר ובבניין החדש, כדי להכיר את האזור ואת המקומות החשובים. בדקו אם הוא יכול לבלות יום בבית הספר החדש עוד לפני המעבר.
  • דברו עם השכנים החדשים או עם המורה החדשה. אולי תוכלו לפגוש כמה חברים מהכיתה לפני היום הראשון בבית הספר.
  • אם לילדכם יש צרכים מיוחדים, עדכנו על כך את בית הספר החדש ובקשו לקבל מידע על תכניות התמיכה האפשריות.

אחרי המעבר: לעזור לילדכם להתמקם

אחרי המעבר, נסו להקדיש זמן כדי לעזור לילדכם להתמקם. הנה כמה רעיונות:

  •  שימרו על קשר טלפוני עם המחנכת החדשה בתקופה הראשונה לצורך עדכונים לגבי הקליטה של ילדכם במסגרת החדשה
  • ודאו שלילדכם יש הציוד והבגדים המתאימים – לדוגמה, תלבושת אחידה או בגדי ספורט. הדבר החשוב ביותר לילדים הוא להשתלב, וזה יכול לעזור.
  • הצטרפו לקבוצת הוואטצאפ הכיתתית.
  • ודאו שילדכם יודע כיצד להגיע לבית הספר וחזרה – לדוגמה, איפה תאספו אותו ואיפה תורידו אותו, או היכן תחנת האוטובוס. אם הוא נוסע לבית הספר בעצמו, עשו ביחד את הנסיעה הראשונה.
  • בידקו לאלו חוגים ולאלו תנועות נוער מקומיות הולכים הילדים שבכיתה החדשה, ובררו פרטים אודות השבט/סניף/קן.

כדי לעזור לו להפיק את המיטב מבית הספר, צרו קשר ובנו מערכות יחסים עם המורים, הורים ותלמידים אחרים כבר מהיום הראשון. כדאי להשתלב בכל הזדמנות בפעילויות שמציע בית הספר למשפחות.

עוברים בית ספר: להבין את האתגרים

מעבר דירה יכול להיות חוויה חיובית מאוד עבור ילדכם ומשפחתכם. אך המעבר לבית ספר חדש – בין אם בתוך העיר, לעיר אחרת ואפילו למדינה אחרת – מעלה כמה אתגרים, למשל:

  • ילדכם עשוי להצטרך לחזור על נושאים שכבר למד בבית הספר הקודם.
  • ייתכן שהצרכים הייחודיים שלו לא יזוהו במהירות הדרושה.
  • ייתכן שלא יהיה קל כל כך למצוא חברים חדשים במקום אלה שנותרו מאחור.

ילדים נוטים להסתגל במהירות רבה ורבים מהם יתמודדו עם המעבר לבית ספר חדש בשמחה. עם זאת, חשוב לשים לב לרגשותיו של ילדכם בנוגע למעבר, ולטפל בהם בעת הצורך.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

אבות טריים: 10 טיפים לתחילת אבהות מוצלחת

החיים כאב טרי

הפיכתך לאב היא כנראה אחד האירועים הגדולים בחייך. נצל כל הזדמנות מחוץ לעבודה כדי להכיר את התינוק שלך, כדי להתחיל את האבהות ברגל ימין. בטווח הארוך, הבילוי המשותף משתלם אפילו יותר: הוא עוזר לך להתחיל את מערכת היחסים עם ילדך.

עם זאת, הרגשות האינטנסיביים האלה שמגיעים בדרך כלל עם תינוק חדש – שלא לדבר על היעדר השינה – מעלים לעתים את התהייה איפה בכלל להתחיל ומה צריך לעשות. יכול להיות שאתה אפילו חושב שבת הזוג שלך מטפלת בכל מה שצריך, ולא בטוח מה כבר נשאר לך לעשות. אבל למעשה, בתור אבא, יש לך השפעה עצומה על החיים של ילדך, וזה מתחיל ממש עכשיו. תינוקות רכים באים לעולם כשהם מוכנים ליצור קשר עם שני ההורים שלהם.

אבות טריים: טיפים להתחלה

1. התנסה בצורה מעשית כבר מההתחלה
הדרך הטובה ביותר לפתח מיומנויות וביטחון עצמי היא לטפל בתינוק מדי יום כבר מההתחלה – להלביש, להרגיע, לשחק, לעשות אמבטיה ולהחליף חיתול. הפעילויות היומיומיות האלה מייצרות המון הזדמנויות להיות לבד עם התינוק, ועוזרות ליצור מערכת יחסים חיובית. ויש בונוס: לאפשר לבת או לבן הזוג לצאת להפסקה.

2. למד להבין את התינוק
תינוקות משתמשים באיתותים ובסימנים שונים באמצעות ההתנהגות ושפת הגוף שלהם, כדי להגיד מה הם צריכים. נסה לשים לב לסימני התינוק לאורך זמן, כדי להבין מה הוא רוצה וצריך.

3. צור קשר במגע
מגע גופני גורם לתינוק להרגיש מוגן ובטוח, ובונה אמון וקשר. התקשרות כזו עם תינוקות רכים מגרה את התפתחות מוחם. נסה להחזיק ולשאת את התינוק לעתים קרובות ככל האפשר. החזק אותו צמוד לחזה, כדי שיוכל לשמוע את פעימות לבך.

4. דבר עם התינוק לעתים קרובות ככל האפשר
דבר איתו כשאתה מטפל בו או מחליף לו חיתול. לדוגמה, “בוא נחליף חיתול. זה יותר נעים, נכון? הנה חיתול חדש ונקי. אל תבכה, עוד מעט נסיים”. כל מילה שהוא שומע עוזרת לפתח את מיומנויות השפה והלמידה שלו, ומחזקת את מערכת היחסים ביניכם. אפשר גם לספר לו סיפורים, לקרוא ספרים או לשיר.

5. עזור בהנקה
חלב אם הוא המזון הטוב ביותר עבור התינוק. כשבת הזוג שלך לומדת להניק, חשוב לשמור על גישה חיובית ולתמוך בהנקה. אפשר להציע תמיכה פרקטית – כוס מים, עוד כרית או כל מה שהיא זקוקה לו. אם היא מתקשה בהנקה, עודד אותה לקבל עזרה. אם היא מגלה שאינה יכולה להניק, נסה להרגיע אותה ולהגיד שזה בסדר, ולמד על האכלה מבקבוק ותמ”ל.

6. בלה זמן עם התינוק אחד על אחד
בילוי כזה שם במרכז אותך ואת התינוק. הרגעים האלה שבהם הוא מקבל את מלוא תשומת לבך יעזרו לך להתכוונן ולהבין אותו טוב יותר, ומאפשר לשניכם ליצור קשר ולהתחבר. אין צורך לתכנן את הרגעים האלה מראש – אפשר להתחבר גם כשעושים דברים יומיומיים כמו להחליף חיתול או להלביש אותו.

7. למד דברים חדשים
אם אתה חרד או לא בטוח בנוגע לתפקידך כאב טרי, תמיד תוכל ללמוד. אפשר למצוא מידע רב באתר שבו אתה גולש כעת, לדבר עם אבות אחרים ולהשתתף בקבוצות הורים, למשל. אחת הדרכים הטובות ביותר ללמוד היא לעשות – לבלות זמן רב בטיפול בתינוק.

8. קבל הצעות עזרה או בקש עזרה
אם מישהו אומר, “אני יכול לעשות משהו?”, מותר להגיד “כן!”. דבר עם בת או בן הזוג והסכימו מתי לקבל עזרה מבני משפחה, חברים, עמיתים או שכנים. זה יכול להיות משהו פשוט כמו לבקש ממישהו לקנות חלב בדרך לביקור אצלכם.

9. שמור על מערכת היחסים שלכם
תינוק חדש עלול להעמיס מאוד על מערכת היחסים עם בן או בת הזוג. נסו לשמור על רגשות חיוביים ותומכים זה כלפי זה, בזמן שאתם לומדים יחד איך להיות הורים. תקשורת פתוחה, ניהול משא ומתן ושיתוף הציפיות שלכם זה מזה יעזרו לכם בהמשך חייכם כהורים. דברו כמה שיותר על הכל- החל  מקבלת החלטה בנוגע לאחוזי המשרה ועד מי מבשל את ארוחת הערב.

10. טפל בעצמך
כשאתה מטפל בעצמך היטב, אתה יכול לטפל טוב יותר בתינוק ולתמוך בבת הזוג. שמור על רמה גבוהה של אנרגיה באמצעות אורח חיים בריא וכמה שיותר שינה ומנוחה – ולא בהכרח בלילה.

אל תשכח את עצמך. נסה לפנות זמן גם לדברים שאתה אוהב ונהגת לעשות לפני הולדת התינוק. עודד גם את בן/ בת הזוג לפנות זמן לעצמם ועזור עם התינוק. חשוב שתדאגו לעצמכם גם כאשר אתם צריכים לדאוג לתינוק החדש.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

הורים: לגבות אחד את השני

מדוע חשוב לגבות אחד את השני

הורים שמגבים זה את זה מגלים שקל להם יותר להתמודד עם התנהגותם של הילדים. ההסכמה ההדדית בפני הילדים מקלה על השימוש במשמעת.

ילדים פורחים בסביבה שבה הם יודעים את גבולותיהם, ונחשפים לשימוש עקבי בכללים. הם גם לומדים מהר מאוד. כלומר, הם תופסים במהירות את העובדה שהורה אחד רך יותר מהשני, או שיש כללים שנאכפים אצל הורה אחד ולא אצל השני. מצב זה יכול ליצור מתח מיותר בין ההורים.

הגיבוי ההדדי מאפשר להורים להגן על הילדים מפני חסרונות העימות. אין זה אומר שעליכם להסכים רק כיוון שזה לטובת הילדים, אלא שעליכם להראות להם שאתם מכבדים ותומכים זה בזה, גם אם יש לכם חילוקי דעות. לא תמיד אפשר להסכים. לפעמים כדאי להסכים מראש על כך שלא תתווכחו בפני הילדים, ולדחות את הדיון לשעה מאוחרת יותר או שתאמרו לילדים שעליכם לדבר על הדברים באופן פרטי ולחזור אליהם עם תשובה.

זכרו שעליכם לשמור על מערכת היחסים עם בן או בת הזוג לטווח ארוך. הפגינו הערכה אחד כלפי השני, היו מנומסים ומכבדים. כך אתם גם מלמדים את ילדכם לכבד אתכם ואת יתר האנשים סביבם.

רעיונות לגיבוי הדדי

חשבו מראש על הכללים המשפחתיים

  • דברו עם בן או בת הזוג והסכימו מראש על כללים משפחתיים,תגמולים ותוצאות.
  • החליטו אילו כללים הם החשובים ביותר – שלושה-ארבעה כללים מספיקים בכל זמן נתון.
  • החליטו יחד כיצד תאכפו את הכללים לפני שאתם צריכים להשתמש בהם באמת.
  • השתמשו באותם כללים בפני הילדים, ודבקו בהם.
  • החליטו כיצד תתגמלו את הילדים על כך שהם פועלים לפי הכללים – לדוגמה, לשבח אותם או לבלות ביחד.
  • נסחו את הכללים בלשון חיובית. לדוגמא: אנחנו מסדרים את הצעצועים בכל יום לפני השינה. ולא: אנחנו לא משאירים את הצעצועים על השטיח לפני השינה.
  • הימנעו משימוש במונחים “אם לא….אז”, כשאתם מנסחים כללים. המינוח “מזמין” מאבקי כוח עם הילדים, ולא שיתוף פעולה.

גבו את ההחלטות של בני הזוג

  • בדקו אם בן או בת הזוג שלכם כבר טיפל בסיטואציה לפני שאתם פועלים. נסו שלא לעקוף את החלטתם.
  • אם אינכם אוהבים את הדרך שבה בן או בת הזוג התמודדו עם המצב, המתינו עד שהכל ייגמר ודברו על כך מאוחר יותר.
  • אם עולה עניין חדש, ספרו לבן או בת הזוג כיצד התמודדתם איתו.
  • אם אינכם בטוחים כיצד להתמודד עם עניין חדש, דברו על כך עם בן או בת הזוג. אפשר להיעזר בחברים שהתמודדו עם אותו מצב ולדון ברעיונות שאתם אוהבים עם בני הזוג.

תמכו זה בזה בדרכים פרקטיות

  • חלקו ביניכם את המטלות, למשל, להשכיב את הילדים במיטות. תכננו זאת מראש, כדי שתוכלו להשתתף במטלות לפי התור.
  • אם בן או בת הזוג צריכים לטפל בסיטואציה קשה עם אחד הילדים, תמכו בהם וטפלו בשאר הילדים. כשהכל נגמר, הציעו תמיכה רגשית: חבקו את בן או בת הזוג או הכינו לו כוס תה.

עברו שוב על סיטואציות בעייתיות

  • דברו על בעיות שנוגעות לילדים או להורות לאחר שהן נגמרות וכולם נרגעו.
  • כשהסיטואציה נגמרת, שבו ודברו על האופן שבו התמודדתם איתה. תוכלו לכתוב לעצמכם דברים לדבר עליהם אם אין לכם זמן כרגע.
  • שבחו את בן או בת הזוג על כל דבר שעשו היטב.
  • נסו להציע רק הצעה אחת. תוכלו להציע דברים נוספים בהזדמנות אחרת. כתבו את הצעותיכם אם אתם חוששים שתשכחו.
  • דברו על הסיטואציה הרחק מהילדים.

הציעו תמיכה נוספת כשבני הזוג עייפים או לחוצים

  • שימו לב לתקופות שבהן בני הזוג זקוקים לעזרה נוספת.
  • הראו להם שאתם מעריכים את כל מאמציהם.
  • הציעו עזרה פרקטית נוספת או תנו להם משוב חיובי.
  • לפעמים, תמיכה רגשית פשוטה יכולה לעשות את כל ההבדל – למשל, להיות נוכחים ומוכנים לעזור או להקשיב (בלי לתת לדברים אחרים להסיח את הדעת).

אל תתערבו

  • גם אם נראה שבן או בת הזוג נמצאים בצרה, נסו שלא להתערב ולהשתלט על המצב. שאלו את בן או בת הזוג אם הם זקוקים לעזרה.
  • חפשו דרכים אחרות לעזור – חלוקת מטלות בבית או איסוף הילדים מבית הספר יכולים להקל על הלחץ. אם יש צורך, המתינו ודברו על המצב עם בן או בת הזוג ואפילו עם הילדים בנפרד.
  • שבחו את בן או בת הזוג על המאמצים שלהם, כדי לתת להם ביטחון.
  • לעיתים קשה להתאפק ולא להתערב כאשר בן הזוג מתמודד עם הסיטואציה בדרך שאינכם מסכימים איתה. אם התערבתם, דברו על כך עם בן הזוג מאוחר יותר. תוכלו להתנצל אם בן הזוג נפגע ולחשוב יחד על פתרונות שמתאימים לשניכם.

התעדכנו לעיתים קרובות, גם כשהמצב טוב

  • קבעו זמנים סדירים כדי לדבר על נושאים שקשורים לילדים או להורות. כך תוכלו לתכנן את הגישות והרעיונות שלכם בנוגע להתמודדות עם אתגרים עתידיים.
  • אם אתם נאלצים לדחות, קבעו מיד לזמן מוגדר אחר.
  • דברו גם על הדברים החיוביים בהורות ובילדים שלכם, ולא רק על הבעיות.

לקבל עזרה

אם אתם במערכת יחסים שכוללת אלימות במשפחה, התקשרו לקו סיוע,פנו לקבלת עזרה ועשו כל מה שצריך כדי להבטיח את שלומכם ושלום ילדיכם.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

להיכנס למסגרת חינוכית: רגשות

כיצד ילדכם מרגיש בנוגע לגן: פרידה ופחד מזרים

חרדת נטישה ופחד מזרים מופיעות לעיתים קרובות עם הכניסה למסגרת החינוכית. חרדת נטישה היא מה שמתרחש אם ילדכם מוטרד ועצוב מאוד כשאתם הולכים. פחד מזרים הוא מה שמתרחש אם ילדכם מוטרד ועצוב מאוד בסביבת אנשים אחרים. כל הרגשות הללו הם חלק נורמלי בהתפתחות.

הבעיה היא שהשלב ההתפתחותי הזה מופיע בדיוק בזמן שבו רבים מההורים חושבים על חזרה לעבודה והכנסת ילדם למסגרת חינוכית. זו לא אשמתכם – זו הדרך שבה תינוקות מתפתחים.

מדוע חרדת נטישה ופחד מזרים מתרחשים

בסביבות גיל שישה חודשים, התינוקות מתחילים להבין מהי קביעות האובייקט. כלומר, התינוק מבין שאתם ממשיכים להתקיים גם אם אינכם נמצאים לידו. עם זאת, הוא עדיין לא מבין שתחזרו, ולכן עלול להיות מוטרד מאוד כשאתם הולכים. בסופו של דבר, ועם קצת ניסיון, הוא יבין שתחזרו.

כמעט כל התינוקות והילדים מתנסים בחרדת נטישה ובפחד מזרים ברמה מסוימת. רגשות אלה מגיעים לשיא בסביבות גיל 18-14 חודשים, אף שגם ילדים גדולים יכולים לחוות חרדת נטישה.

מה אפשר לעשות

השתדלו שלא לדאוג – ילדים נוטים להסתגל לסביבתם ברגע שהם מתחילים להכיר את הפרצופים החדשים שמקיפים אותם.

עזרו לילדכם להתגבר על החרדות האלה ובלו איתו יחד במסגרת החינוכית, לפני שאתם מתחילים להשאיר אותו שם לבד. אם אפשר, השאירו אותו בגן לפרקי זמן קצרים בהתחלה, ולאט לאט עברו ליום מלא.

מה אתם מרגישים

המעבר של ילדכם למסגרת חינוכית מסמן שינוי גדול לכולם. זו תקופה מרגשת ואמוציונלית למשפחות רבות – גם לילדים וגם להורים. אף שזה עשוי להיות קשה, חשוב שתתייחסו לחוויה באופן חיובי כשאתם מדברים עם ילדכם. לילדים יש יכולת מדהימה לקלוט אם הוריהם חרדים או מודאגים, ולכן, נסו שלא להפגין את הרגשות האלה בפני ילדכם.

אין זה אומר שאסור לכם להפגין רגשות כלל – תוכלו לחלוק אותם עם בן או בת הזוג, עם חבר או בן משפחה, שיוכלו לתמוך בכם בתקופה זו.

גורמים נוספים

הכניסה למסגרת חינוכית היא חוויה שונה לכל ילד וילד. הרגשות של ילדכם עשויים להיות מושפעים מהדברים הבאים:

  • המטפלות, ובעיקר האופן שבו הן מתחילות להכיר אותו
  • הסביבה בגן, והאם היא דומה למקומות אחרים שהוא מכיר
  • הניסיון שלו בטיפול בידי אנשים אחרים, או בילוי עם אנשים אחרים מחוץ למשפחה הקרובה
  • המזג שלו, שמשפיע על האופן שבו הוא מגיב לכל סוג של שינוי, כולל למסגרת חינוכית חדשה
  • ההעדפות האישיות של ילדכם, למשל איך הוא אוהב לאכול, לקבל נחמה ולהירגע, וכיצד הוא מבקש ומקבל הבעת חיבה
  • גילו והשלב ההתפתחותי שבו הוא נמצא – למשל, תינוקות בני פחות משישה חודשים שמחים בדרך כלל להישאר עם מטפלים אחרים, כיוון שעדיין לא פיתחו חרדת נטישה ופחד מזרים
  • מספר הימים שבהם ילדכם שוהה במסגרת החינוכית – לדוגמה, ילד שנמצא במסגרת יום בשבוע יתקשה יותר להסתגל מאשר ילד שנמצא בה חמישה ימים בשבוע, כיוון שלילדים שמבקרים בגן פחות ימים בשבוע יש פחות זמן להכיר את הסביבה והמטפלות ולהתאקלם היטב.

חשבו על איכות הטיפול שאתם בוחרים לילדכם, ועד כמה הוא מתאים לערכים ולתחומי העניין של משפחתכם. האיכות נוגעת למערכת היחסים של ילדכם עם הצוות. מסגרת איכותית היא מסגרת שבה יש מערכות יחסים חזקות בין הילדים לבין הצוות, ותקשורת מצוינת עם ההורים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

משפחות משולבות

מהן משפחות משולבות

משפחות משולבות מגיעות בשלל צורות וגדלים. לדוגמה, לכם ולבני זוגכם עשויים להיות ילדים ממערכות יחסים קודמות, או שאחד מכם הוא הורה חדש יחסית. יכול להיות שהילדים שלכם באותו גיל, או בגילאים שונים לחלוטין. אולי יש לכם ילד משותף.

גם הסדרי המגורים של הילדים משתנים מאוד בכל משפחה ומשפחה. ייתכן שחלק מהילדים מתגוררים איתכם חלק מהזמן, אחרים מרבית הזמן, ואחרים מבקרים לעיתים נדירות. לילדים שונים עשויים להיות הסדרי מגורים שונים – לדוגמה, נער בגיל ההתבגרות יכול לבלות את מרבית זמנו אצל אביו, ואחיו הצעיר יבלה רוב הזמן אצל האם.

כיצד משפחות משולבות מתארות את עצמן

משפחות משולבות רבות מעדיפות פשוט לתאר את עצמן כ”משפחה”, ולהתייחס לכל הילדים כאל אחים ואחיות, במקום אחים למחצה או אחים שאינם ביולוגיים.

בני המשפחה עשויים להשתמש במונחים כמו משפחה משולבת, בן או בת זוג של ההורה וכולי- כשעליהם להסביר את מצבם – לבתי הספר, למשל.

אתם אלה שמחליטים איך לקרוא למשפחה שלכם.

היתרונות במשפחה משולבת

יש כמה דברים נפלאים ביצירת משפחה חדשה. לדוגמה:

  • הילדים מקבלים משפחה מורחבת חדשה, שיכולה להעשיר את חייהם. סבא וסבתא חורגים, למשל, יכולים לתרום מאוד לחיי הילדים ולתמוך בהורים.
  • משפחות משולבות יכולות להיות כיפיות מאוד. יש יותר אנשים בסביבה שמביאים איתם אישיות חדשה, תחומי עניין ונקודות מבט חדשים.
  • בני זוגכם החדשים יכולים לשמש מקור תמיכה נהדר לילדים.
  • ילדים במשפחות משולבות לומדים בדרך כלל כיצד ליצור קשר עם מגוון רחב של אנשים, ולכן עשויים להיות גמישים וסובלנים יותר.

האתגרים במשפחה משולבת

בדומה לכל המשפחות, גם במשפחות משולבות יש אתגרים שונים.

לוקח זמן להתרגל לחיות במשפחה משולבת. בשנתיים הראשונות במשפחה משולבת, כולם מנסים להתרגל למשפחה החדשה ולשגרות החדשות, ולבנות את מערכות היחסים בתוך המשפחה.

כמו כן, ייתכן שייקח לכם קצת זמן לבסס מגבלות וכללים במשפחה המשולבת. למשפחות שונות שמתחברות זו לזו יש כללים משפחתיים שונים, וכל אחד עדיין צריך להתרגל להכיר את השני.

כשאתם מוצאים בני זוג חדשים, גם מערכת היחסים עם בן או בת הזוג לשעבר עוברת שינויים ותקופה מורכבת, כיוון שהם עשויים לחוש כעס, חוסר ביטחון, עצב או דאגה בגלל השינוי. יכול להיות שתצטרכו לשנות את הסכם ההורות המשותפת שלכם כדי להתאים להסדרים במשפחה החדשה.

משפחה משולבת: הגדרה רשמית

בשנת 2013 החליטה האקדמיה ללשון עברית כי הצירוף “משפחה משולבת” מסמל משפחה שבה לאחד מבני הזוג או לשניהם יש ילד או ילדים מלפני הקשר הזוגי הנוכחי.

לצד המונח הרגיל “חורג”, הוחלט לעשות שימוש במונח “שָלוּב” – הורה שלוב, בת שלובה, אח שלוב, בהשראת הצירוף “משפחה משולבת”, כדי להימנע מהקונוטציות השליליות של המונח “חורג” בתרבות.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לתמוך בלמידה של ילדים עם צרכים מיוחדים

למצוא את תחומי העניין הנכונים

המקום הטוב ביותר להתחיל לתמוך בלמידה של ילדכם היא למצוא את תחומי העניין היומיומיים שלו. כשהוא עושה משהו שמעניין אותו, סביר יותר להניח שירגיש מוטיבציה ורצון ללמוד.

השתמשו בתחומי העניין שלו כבסיס לדברים הבאים:

  • לבנות את השפה
  • לפתח את המיומנויות החברתיות- תקשורתיות
  • להעצים את הביטחון להשתמש במיומנויות הללו בסביבות אחרות
  • לפתח את היכולת למלא אחר הוראות ולהשתתף בקבוצות
  • ללמוד כיצד לפתור בעיות
  • ללמוד כיצד לחכות לתורו, לשחק וליהנות עם אנשים אחרים.

כיצד לזהות את תחומי העניין

כדי להבין מה מעניין את ילדכם, הקדישו זמן להתבונן בו ולשחק איתו. מה גורם לו לחייך או לצחוק? מה הוא אוהב לעשות באופן טבעי? לדוגמה, האם הוא בוחר בפעילויות של בנייה, לגו, תחפושות, מכוניות, רכבות, משחק מחוץ לבית, בעלי חיים, משחק עם מים, חרקים, חומרי יצירה או ציור?

אם יש לו תוכנית טלוויזיה מועדפת, אפשר להשתמש בה לצורכי למידה. למשל, אם הוא אוהב את תומס הקטר, הציעו לו משחק יצירה או פעילות שכוללים את תומס.

אם לילדכם יש מיומנויות שפה או משחק מוגבלוֹת, על מה הוא מצביע? על מה הוא מתבונן? מה לוכד את תשומת לבו? מה מרגש אותו או מרגיע אותו?

אם נראה שאין לו תחומי עניין ספציפיים, נסו פעילויות משחקיות שונות, צעצועים וחוויות כגון האזנה למוזיקה או התבוננות בבועות סבון. כך תוכלו לראות מה תופס אותו.

להשתמש בתחומי העניין כדי להצית למידה

הצעד הבא לאחר שתבינו מה ילדכם אוהב, הוא להקדיש זמן למשחק ולבילוי זמן מהנה ביחד.

הציבו לעצמכם מטרה, למשל, לשחק איתו מדי יום. אפשר להתחיל בחמש דקות, פעמיים ביום, כשאתם יכולים לתת לו את מלוא תשומת הלב. מומלץ לרדת לגובה שלו ולהצטרף למשחק שבו הוא משחק.

השתמשו בזמנים ובפעילויות המהנים האלה כדי לעבוד על פיתוח השפה והמיומנויות המוטוריות של ילדכם. לדוגמה, אפשר:

  • להחזיק צעצוע שהוא אוהב ולבקש ממנו להגיד את שמו ולבקש את הצעצוע
  • להשתמש בעניין שהוא מפגין בבובה או בדמות מהטלוויזיה ולהציג מצבים חברתיים שעשויים להתרחש בגינה
  • להשתמש בעניין שהוא מפגין בבניית דברים כדי לפתח מיומנויות מוטוריקה עדינה ומיומנויות מוטוריקה גסה באמצעות משחק בלגו ובקוביות.

להשתמש בשגרות כדי ללמוד

אירועים ושגרות שמתרחשים מדי יום יכולים לשמש הזדמנויות למידה מצוינות, שיאפשרו לילדכם לפתח תחומי עניין וללמוד דברים חדשים.

לדוגמה, אם אתם ממיינים את הכביסה, בקשו ממנו לעזור לכם ולאסוף את כל הגרביים. הוא יכול גם לקרוא לכל בגד בשמו. תוכלו לדבר על הצבעים ולספור את הבגדים.

לפני הארוחה, בקשו ממנו לערוך את השולחן – אפשר להניח מצעית (פלייסמט) שמראה לו בדיוק היכן לשים את הסכו”ם, הכוסות והצלחת. כשאתם אוכלים, תרגלו את השמות השונים של כל המאכלים, או ספרו בדיחות וסיפורים לפי תורות.

אפשר ליצור הזדמנויות מעניינות ללמידה ולהכניס את הפעילויות שילדכם אוהב לתוך חיי היומיום. לדוגמה, אם הוא אוהב בעלי חיים, עצרו בחנות החיות המקומית כשאתם מטיילים בחוץ ודברו על החיות – מה הצבע שלהן, האם הן רכות או דוקרות – או סִפרו כמה כלבים אתם רואים בדרך לבית הספר.

לשלב אנשים אחרים בלמידה של ילדכם

מומלץ לשלב אנשים נוספים בלמידה של ילדכם – למשל, הסבים והסבתות, נשות הצוות בגן ובני המשפחה המורחבת. כך תוכלו ליצור למידה עקבית כשהוא לומד מיומנויות חדשות.

אפשר, למשל, לומר לסבא ולסבתא שילדכם לומד עכשיו את שמות המאכלים בזמן הארוחה, וכשיבקר בביתם יוכלו לעשות זאת איתו גם הם, או לספר לגן שהוא משתפר מאוד בספירת הצעצועים הרכים.

בקשו מהמורים והגננות בגן בבית הספר שיטות מועילות, כדי שתוכלו להשתמש בהן בבית ולפתח עוד יותר את הביטחון העצמי והמיומנויות של ילדכם.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

ההתבגרות המינית אצל בנים ובנות

מהי התבגרות מינית?

גיל ההתבגרות המינית הוא תקופה שבה ילדכם עובר סדרת שינויים משמעותיים, טבעיים ובריאים. השינויים הגופניים, הפסיכולוגיים והרגשיים האלה מאותתים שילדכם עובר מילדות לבגרות. ההתבגרות המינית מתחילה כאשר השינויים במוחו של ילדכם גורמים לשחרור של הורמוני המין לשחלות (אצל בנות) ולאשכים (אצל בנים). תחילת ההתבגרות המינית וקצב השלבים שלה משתנים מאחד לאחד, אך כוללים:

באופן כללי, גיל ההתבגרות המינית מתחיל בדרך כלל בסביבות גיל 11-10 אצל בנות, ו-13-11 אצל בנים. עם זאת, הוא יכול להתחיל גם בגיל 13-8 אצל בנות או 14-9 אצל בנים. תקופת ההתבגרות המינית יכולה להסתיים בתוך 18 חודשים ועד חמש שנים. גם במקרה זה, הטווח הוא נורמלי לגמרי.

כל ילד שונה. לגורמים כמו גנטיקה, תזונה וחברה יש תפקיד חשוב בתחילת ההתבגרות המינית. אי אפשר לדעת מתי בדיוק ילדכם ייכנס לגיל זה. השינויים המוקדמים שמתרחשים במוחו של ילדכם ורמות ההורמונים שלו אינם נראים מבחוץ, ולכן קל לחשוב שגיל ההתבגרות עוד לא החל.

רבים חושבים שגיל הנעורים חייב להיות תקופה קשה, ושכל בני הנוער חווים מצבי רוח משתנים ומתנהגים בדרכים מאתגרות. למעשה, מחקרים מראים כי רק 5%-15% מבני הנוער עוברים סערה רגשית חריפה בגיל זה, מתחילים למרוד או נכנסים לעימותים חמורים עם הוריהם.

גיל ההתבגרות בנות – למה לצפות בהתבגרות מינית אצל בנות

בגיל ההתבגרות המינית עובר גופן של בנות כמה שינויים אופייניים.

גיל 11-10

  • השדיים מתחילים להתפתח. זהו הסימן הגלוי הראשון לכך שגיל ההתבגרות המינית החל. השד הימני והשד השמאלי עשויים שלא לגדול באותה מהירות. לעתים קרובות, השדיים נוטים להיות רגישים מעט בזמן ההתפתחות.
  • בתכם תעבור פרץ גדילה ותגבה. חלקים מסוימים מגופה – כמו ראשה, פניה וידיה – עשויים לגדול מהר יותר מהגפיים ומפלג הגוף העליון, וכנראה שלזמן מה, היא תיראה מעט לא פרופורציונלית. בנות גובהות בממוצע 20-5 ס”מ בתקופה זו. בדרך כלל, בנות מפסיקות לגדול בסביבות גיל 17-16.
  • צורת הגוף של בתכם תשתנה אף היא. לדוגמה, הירכיים שלה יתרחבו.
  • שיער הערווה יתחיל לצמוח. עם הזמן, הוא יהפוך לכהה ולעבה יותר.

גיל 14-12 (כשנתיים אחרי תחילת התפתחות השדיים)

  • שיער יתחיל לצמוח בבתי השחי.
  • חלק מהבנות יגלו הפרשה שקופה או לבנבנה מהנרתיק לפני קבלת הווסת. אם בתכם מדווחת על גירודים, כאב או ריח רע או חזק, פנו לרופא.
  • הווסת (המחזור החודשי) מתחילה להופיע. הווסת היא רירית ודם מן הרחם, שנוזלים מן הנרתיק כל חודש. ייתכן שבתכם תסבול מכאבים לפני הווסת ובמהלכה, כגון כאבי ראש או התכווצויות בבטן. אלה כאבים טבעיים. בהתחלה, הגעת הווסת תהיה בלתי סדירה.

גיל ההתבגרות בנים – למה לצפות בהתבגרות מינית אצל בנים

בגיל ההתבגרות המינית עובר גופם של בנים כמה שינויים אופייניים.

גיל 13-11

  • האשכים והפין מתחילים לגדול. אחד האשכים עשוי לגדול מהר יותר מהשני.
  • שיער הערווה יתחיל לצמוח. עם הזמן, הוא יהפוך לכהה ולעבה יותר.

גיל 14-12

בנכם יעבור פרץ גדילה ויגבה. חלקים מסוימים מגופו – כמו ראשו, פניו וידיו – עשויים לגדול מהר יותר מהגפיים ומפלג הגוף העליון, וכנראה שלזמן מה, הוא ייראה מעט לא פרופורציונלי. בנים גובהים בממוצע 30-10 ס”מ בתקופה זו. בדרך כלל, בנים מפסיקים לגדול בסביבות גיל 20-18.

גיל 15-13

שיער מתחיל לצמוח על חלקים נוספים בגופו של בנכם – בבתי השחי, על הפנים ועל שאר הגוף. שיער רגליו וזרועותיו מתעבה. שיער גופם של חלק מהצעירים ממשיך לגדול גם בתחילת שנות העשרים.

גיל 14-13

  • גופו של בנכם יתחיל לייצר טסטוסטרון, המגרה את האשכים לייצר זרע.
  • הוא יתחיל לקבל זקפה ולפלוט זרע. במהלך תקופה זו, הזקפה יכולה להתרחש בלי שום סיבה. פליטת זרע בזמן השינה נקראת לעתים קרובות קרי לילה או “חלום רטוב”.

גיל 15-14

חלל הגרון (הגרוגרת או בית הקול) נהיה בולט יותר וגדול יותר. קולו של ילדכם “יישבר” בהתחלה, ובסופו של דבר יהפוך לעמוק יותר. קולם של נערים יכול לעלות ולרדת ללא שליטה, לפעמים אפילו באותו משפט. עם הזמן, זה יפסיק.

טיפים להתמודדות עם השינויים בגוף

בנות

  • דברו עם בתכם על חזיות. חלק מהבנות יבקשו ללבוש חזייה לפני שהן באמת צריכות, אולי בהשפעת חברות שלובשות חזייה. אם יש לכם התנגדות לכך, אפשר להתפשר על גוזייה או חזיית ספורט.
  • ישנם מצבים בהם החזה של בתכם יכול להסב לה אי נוחות או מבוכה, למשל במקרים של א-סימטריה חריגה, פטמה שלישית וכו’. חשוב מאוד להיות מודעים לכך ובמידת הצורך לפנות לייעוץ רפואי. בחלק מהמקרים ניתן גם לשקול ניתוח קוסמטי.
  • הציעו לבתכם להשתמש במגן תחתון אם יש לה הפרשה שקופה או לבנבנה מהנרתיק, ואם זה מטריד אותה.
  • הכינו אותה לקבלת הווסת בפעם הראשונה: כדאי להחזיק ערכת חירום עם תחבושות היגייניות או טמפונים ותחתונים נקיים – אפשר להטמין אותה בדיסקרטיות בתוך קלמר – ולשים בתיק בית הספר. יש בנות שחוששות שהווסת הראשונה תופיע לפתע פתאום ותהיה מביכה מאוד. הבטיחו לה שהווסת הראשונה היא בדרך כלל קלה מאוד. ערכת החירום תהיה מועילה גם במקרה של מחזור לא סדיר.
  • כדאי להחזיק כמה עזרים להקלת כאבים לזמן המחזור. אפשר לשים בקבוק מים חם על הבטן התחתונה. חלק מהבנות נעזרות בפעילות גופנית, ואחרות משתמשות במשככי כאבים כגון איבופרופן (אדביל/ נורופן/ אדקס). אם בתכם סובלת מכאבים חמורים וקבועים במהלך המחזור, פנו לרופא לקבלת תרופות מרשם.

בנים

  • אם האשכים של בנכם מתפתחים בצורה בלתי שווה, הרגיעו אותו ואמרו לו שבדרך כלל, האשכים של גברים אינם באותו גודל. לעתים קרובות, אחד מהם תלוי נמוך יותר מהשני.
  • אם בנכם חווה זקפות בלתי צפויות, אמרו לו שלרוב, איש אינו שם לב. הזקפה תיעלם עד מהרה.
  • גם לבנים יש שדיים: אם החזה של בנכם נהיה רגיש ואפילו גדל, הרגיעו אותו ואמרו לו שזה טבעי. כ-80% מהבנים מגלים שהחזה שלהם כואב ומתחיל לגדול בצד אחד או בשני הצדדים. אך טבעי שבנכם יהיה נבוך או מודאג מכך. עם זאת, הבטיחו לו שתופעה זו נהיית בולטת פחות באמצע גיל ההתבגרות, כשבית החזה של הבנים נהיה רחב יותר. אם התופעה אינה חולפת או מסבה לבנכם מבוכה ואי נוחות רבה, יש לפנות להיוועצות אצל רופא ואולי אף לשקול ניתוח קוסמטי.
  • חלומות רטובים (פליטת זרע במהלך השינה) יכולים להתחיל בגיל ההתבגרות המינית, וזה טבעי ותקין.

שימו לב: במדריך זה הבאנו קווים כלליים בלבד. כל ילד שונה מהאחר, וישנו טווח גדול של מה שנחשב “נורמלי”. אם אתם מודאגים בגלל התפתחותו של ילדכם, דברו עם רופא הילדים.

לדבר על ההתבגרות המינית עם ילדכם

לא תמיד קל לדבר עם ילדים על גופם, אולם חשוב לקיים סדרת שיחות רגועות ופתוחות לפני תחילת גיל ההתבגרות המינית. שיחות אלה יבטיחו שהילדים יקבלו היטב את השינוי כשגופם יתחיל להתפתח. זיכרו כי לא מדובר רק ב”השיחה”, אלא בשיח תמידי ורציף, ולא חד פעמי בלבד.

חשוב להשתמש במילים הנכונות כשמדברים על איברי הגוף, כדי להראות שהשיחה עליהם היא חלק טבעי מהחיים – אין צורך במילים מיוחדות או סודיות. השתמשו בשמות המקובלים לאברי המין של ילדכם, באופן טבעי ומבלי לשדר בושה או נבוכות.

השתמשו בתהליך שלושת השלבים כדי להתחיל את השיחה על ההתבגרות המינית:

  1. בדקו מה ילדכם כבר יודע. לדוגמה, שאלו אותו, “אתם מדברים על ההתבגרות המינית והשינויים שהגוף עובר בבית הספר עם המורים או החברים? מה שמעת? מה אתה יודע?”
  2. ספרו לילדכם את העובדות ותקנו את המידע השגוי. למשל, “כל אחד עובר את השינויים האלה, אבל לא תמיד באותו קצב”.
  3. השתמשו בשיחה כהזדמנות לדבר על הערכים שלכם. לדוגמה, “בגיל ההתבגרות, הרבה מתבגרים מתחילים לאונן. אתה יודע מה זה? זה טבעי, ונפוץ מאוד, וזו  דרך שלעיתים  מאפשרת לבני נוער להתמודד עם התחושות המיניות שלהם”.

נצלו הזדמנויות ללמידה אקראית, זו יכולה להתרחש כאשר הנושא עולה באופן לא מלאכותי, למשל כתגובה לסצינה מסרט או סדרת טלוויזיה שכרגע צפיתם בה ביחד, ספר ששניכם קראתם או תגובה ברדיו כששניכם נוסעים במכונית. שיחה כזו, היא בעלת ערך גבוה, כי היא מחוברת למציאות ולתחומי העניין של הילד.

מומלץ לערוך שיחות חשובות כשילדכם מוכן להקשיב. במהלך גיל ההתבגרות, הילדים נעים בין כמויות אנרגיה מטורפות לבין תחושת עייפות אדירה. זה טבעי, אך אם ילדכם אומר לכם שהוא עייף, ייתכן שהוא לא תמיד פתוח לדבר על דברים חשובים.

ייתכן שלא ירצה לספר לכם הכל, אז נסו שלא לכפות עליו לתקשר איתכם כשאינו רוצה לדבר. גם כאשר מערכת היחסים שלהם עם ההורים מתנהלת על מי מנוחות, אנשים צעירים מעריכים את האפשרות לדבר על דברים באופן חשאי. יכול להיות שילדכם ירצה לדבר עם היועץ בבית הספר או הרופא.

למידע נוסף, קראו כיצד להתמודד עם שיחות קשות.

כיצד לעזור לילדכם במהלך ההתבגרות

הרגעה ועידוד

הבטיחו לילדכם שהתחושות והאתגרים שהוא חווה הם טבעיים לילדים בגילו. הרגיעו אותו שגיל ההתבגרות הוא שלב חשוב ומרגש בחיים – משמעו שהבגרות כבר ממש קרובה. השתדלו שלא להזכיר מהם הזמנים ה”נכונים” או ה”לא נכונים” לכל שינוי.

דוגמה אישית

בני נוער בגיל ההתבגרות מנסים להסתגל לגופם המשתנה, ולכן ילדכם עלול להיות מודע יותר או נבוך לפעמים. קצבי ההתפתחות השונים גורמים לילדים להשוות את גופם עם זה של חברים או ילדים מבית הספר. כדאי להדגיש את העובדה שגופים מגיעים בשלל צורות וגדלים, ולהימנע מלהשוות את גופו של ילדכם למישהו אחר. שמשו דוגמה אישית והראו לו שנוח לכם עם מידת גופכם. הראו לו כיצד אתם אוכלים בצורה בריאה ועושים פעילות גופנית.

פרטיות

חלק מבני הנוער חשים בושה או אשמה בגלל אוננות, או פשוט רוצים יותר זמן לבד. אוננות היא צורת גילוי עצמי טבעית ובריאה. ודאו שלילדכם יש פרטיות ומרחב משלו, ותמיד דפקו על דלתו לפני שאתם נכנסים לחדר.

עוד תמיכה

ילדים שחווים התבגרות מוקדמת או מאוחרת זקוקים לתמיכה נוספת. בנים ובנות שחווים שינויים גופניים בגיל צעיר מאוד עשויים שלא להיות בשלים רגשית, להתבלבל או לדאוג בגלל השינויים. שינויים גופניים מוקדמים או מאוחרים עלולים לגרום מבוכה לילדכם.

הדגישו בכל הזדמנות את העובדה שגופים מגיעים בשלל צורות וגדלים, וגופו מושלם בדיוק כפי שהוא.

התבגרות מינית אצל ילדים עם צרכים מיוחדים

ילדים עם צרכים מיוחדים עוברים בדרך כלל את גיל ההתבגרות באותו אופן כמו ילדים אחרים. לעיתים, ישנו פער בין ההתבגרות המינית, אשר מתרחשת בזמן, לבין ההתבגרות הקוגניטיבית והרגשית. פער זה יכול לעיתים לגרום לחרדה גדולה, בעיקר אצל הורים. לכן, חשוב מאוד לדבר עם נוער בעל צרכים מיוחדים על נושא המיניות ולגשר על הפער הזה.

יש ילדים שחווים התפתחות גופנית מעוכבת בגלל מצבים בריאותיים כרוניים, שעלולים לעכב את תחילת ההתבגרות המינית. האופן שבו ילדכם יתמודד עם ההתבגרות המינית מבחינה רגשית מושפע מהצרכים המיוחדים שלו. איש מקצוע יוכל לענות על כל שאלותיכם בנושא.

השינויים הגופניים במהלך גיל ההתבגרות מעלים מאוד את חשיבותה של היגיינה אישית. אם לילדכם יש מטפל או מבוגר אחר שאחראי על הטיפול בו, דברו איתו על השינויים הגופניים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

מערכות יחסים אינטימיות מכבדות בין בני נוער

כיצד נראות מערכות יחסים מכבדות בין בני נוער?

מתן כבוד משמעו להתייחס לעצמנו ולאחרים ביושר ובהתחשבות. זהו הוא חלק בסיסי במערכות יחסים רומנטיות, אינטימיות ומיניות בין בני נוער. מתבגרים במערכות יחסים מכבדות:

  • יודעים לקבל החלטות עבור עצמם – לדוגמה, לבחור באילו פעילויות ישתתפו, גם אם יעשו אותן לבדם או עם אנשים שאינם בני הזוג שלהם
  • מתייחסים אחד לשני בשוויון ובהגינות – לדוגמה, אם הם משתייכים לזרמים דתיים שונים, מותר לכל אחד מהם לפעול לפי אמונותיו
  • מתייחסים לטעויות כאל דבר תקין ונורמלי – למשל, אם שכחו להתקשר זה לזה, יגידו “לא נורא ששכחת, בפעם הבאה אני עלול לשכוח”
  • מתנהגים באינטימיות ונוגעים זה בזה רק כששניהם רוצים – לדוגמה, מסכימים שיקיימו יחסי מין רק כששניהם מוכנים
  • יודעים שמותר להגיד “לא” – יכולים להגיד, למשל, “לא, אני לא רוצה שתשלח את התמונה שלי לכל החברים שלך”
  • מתַקשרים בפתיחות ופותרים עימותים בצורה הוגנת – לדוגמה, אם הם אינם מסכימים על כמות הזמן שיבלו יחד, הם יכולים לבדוק את המחויבויות שלהם ולהגיע לפתרון שעובד לשני הצדדים.

מערכות יחסים מכבדות מאפשרות לבני נוער להרגיש שמעריכים ואוהבים אותם בגלל מי שהם. זהו חלק חיוני בהתפתחות חברתית, מינית ורגשית בריאה לבני נוער.

לדבר על מערכות יחסים מכבדות

עזרו לילדכם לבחור ולקיים מערכות יחסים מכבדות: דברו איתו ועזרו לו להבין כיצד אנשים מתנהגים במערכות יחסים רומנטיות ואינטימיות מכבדות. כדי לפתוח בשיחה, שאלו שאלות פתוחות כגון:

  • מה לדעתך חשוב במערכת יחסים?
  • איך היית רוצה שיתייחסו אליך?
  • איזו התנהגות מראה לך שמישהו באמת אוהב אותך ואכפת לו ממך?

ענו על השאלות של ילדכם בפתיחות ובכנות. קיום שיחות כאלה עם ילדכם מעודד תקשורת ברורה, פתוחה וכנה, ומקל עליו לבוא אליכם בעתיד אם יזדקק לעזרה עם מערכת יחסים.

רעיונות נוספים לעידוד מערכות יחסים מכבדות

הנה עוד כמה דרכים לעידוד מערכות יחסים אוהבות ומכבדות:

  • שמשו לילדכם דוגמה אישית והתנהגו בצורה מכבדת ואוהבת במערכות היחסים שלכם. אם אתם מוצאים את עצמכם במערכת יחסים לא מכבדת, הראו לו כיצד למצוא דרכים חיוביות להתמודד איתה – למשל, להיות אסרטיביים, לדבר עם האדם המעורב או לבקש עזרה מקצועית.
  • השתמשו בהקשבה פעילה כדי להבין את נקודת המבט של ילדכם ושל אנשים אחרים.
  • תנו לילדכם שבחים ומשוב חיובי על התנהגו מכבדת – לדוגמה, “אני גאה בך שנשארת רגוע והתרחקת מהמקום כשהרגשת ממש כועס. לקחת אחריות וביטאת את הכעס שלך בצורה מכבדת. כל הכבוד!”
  • התמודדו עם הכעס שלכם ולמדו את ילדכם כיצד להתמודד עם כעסו – לדוגמה, אם עליכם להירגע כשאתם כועסים, אמרו לעצמכם לעצור, לנשום עמוק ולהירגע.
  • הראו לילדכם כיצד להוציא לפועל שיטות לניהול עימותים – למשל, אפשר לומר משהו כמו, “אני מאוד מוטרד כשאתה מתעלם מהבקשות שלי להוציא את הפח. אנחנו יכולים לדבר על זה?”. כך יראה ילדכם כיצד להשתמש במשפטי “אני” ולהיות ספציפי.
  • הגנו על עצמכם ועל הצרכים שלכם בצורה מכבדת, ולמדו את ילדכם לעשות אותו דבר בעצמו. אפשר ללמד אותם להגיד לא לאחרים – למשל, “אני אשמח לעזור לך מחר, היום אני צריכה לסיים לכתוב את הדו”ח.”

מהן מערכות יחסים לא מכבדות?

מערכת יחסים לא מכבדת היא כזו שבה אנשים אינם מרגישים שמעריכים אותם. זו יכולה להיות מערכת יחסים שבה אחד הצדדים מקבל יחס לא הוגן או אפילו חווה התעללות. ייתכן שילדכם לא יבין בהתחלה שמדובר במערכת יחסים לא מכבדת, או יפרש לא נכון את הסימנים. לדוגמה, הוא עשוי לחשוב שקבלת הודעות טקסט בלתי פוסקות הן סימן לאהבה ולא תמרור אזהרה למערכת יחסים שעשויה להיות חונקת ואף מגבילה.

התנהגות לא מכבדת יכולה להתחיל בקטן, לגדול עם הזמן ולהפוך להתעללות, כמו קנאה שולית לגבי בילוי זמן עם אחרים שגדלה ותופחת. בני נוער עלולים אפילו לחשוב שקנאה כזו היא רומנטית, אולם היא עלולה לגרום להם להיות מבודדים מחבריהם וממשפחתם ככל שמערכת היחסים מתקדמת.

במערכת יחסים לא מכבדת, אחד הצדדים עלול:

  • לנסות להשתלט על האדם האחר – למשל, למנוע ממנו מלראות את המשפחה והחברים, או להחליט לאן הוא הולך ועם מי הוא נפגש
  • להאשים את האדם האחר ולהשפיל אותו – להגיד דברים כמו, “אם לא היית אומרת את זה, לא הייתי מתחיל לכעוס”, או “זה הכל באשמתך! אני לא מאמין שאני צריך לסבול אותך!”
  • להשתמש בסחיטה רגשית – להגיד דברים כמו, “אם לא תבוא אליי הביתה ישר אחרי בית הספר, אני אגיד לכולם איזה לוזר אתה”, או “אם תעזוב אותי, אני אתאבד”
  • להתעלל מילולית באדם האחר – לצעוק עליו או להשתמש בהשפלות כמו “אף אחד לא יאהב אותך לעולם”, או “אתה חסר ערך”
  • להתעלל גופנית באדם האחר – למשל, לנער אותו במהלך ויכוח, או להחזיק בחוזקה בפרק כף ידו כדי למנוע ממנו ללכת
  • לפגוע מינית באדם אחר- כולל כל מגע מיני לא רצוי וכפוי, כולל נשיקות, מגע וחדירה וגינלית, אורלית או אנאלית
  • לעקוב או להטריד את האדם האחר, פנים אל פנים או באמצעות טכנולוגיה – לדוגמה, לשלוח לו הודעות טקסט שתובעות ממנו שוב ושוב לדעת איפה היה, או לבלוש אחריו כשהוא יוצא עם חברים.

אם ילדכם סובל מהתעללות, זו לא אשמתו. אם ילדכם נמצא במערכת יחסים לא מכבדת, זו גם לא אשמתכם כהורים. זה לא קורה בגלל האופן שבו חינכתם את ילדכם. הדבר החשוב ביותר הוא לזכור שאתם כהורים יכולים לעזור לילדכם לצאת ממערכת יחסים כזו, וללמדו מה יעשה לו טוב במערכת היחסים הבאה שלו.

השפעותיהן של מערכות יחסים לא מכבדות

מערכת יחסים לא מכבדת עלולה להשפיע על בריאותו ועל רווחתו של ילדכם. השפעות נפוצות כוללות:

  • שינויים בהרגלי השינה והאכילה – למשל, ילדכם עשוי לסבול מסיוטים, להתקשות להירדם או לחוות אובדן תיאבון פתאומי
  • תחושות דיכאון או חרדה
  • ביטחון עצמי נמוך או תחושת ערך עצמי נמוכה – לדוגמה, ילדכם עשוי להגיד דברים כמו, “אני לא שווה כלום” או להיכנע למה שבן או בת הזוג רוצים כדי למנוע עימות
  • בידוד מהמשפחה והחברים – למשל, לא לרצות להצטרף לפעילויות חברתיות
  • בעיות של שימוש באלכוהול או בסמים אחרים.

מה לעשות אם ילדכם נמצא במערכת יחסים לא מכבדת

אם אתם יודעים שילדכם נמצא במערכת יחסים לא מכבדת או חושדים בכך, הוא יזדקק לתמיכתכם. דברו עם ילדכם, אך זכרו שזו עלולה להיות שיחה קשה.

עודדו את ילדכם להגיד מה הוא מרגיש בנוגע למערכת היחסים שלו, ושאלו שאלות כגון:

  • איך אתה מרגיש בנוגע לעצמך כשאתה עם החבר או החברה?
  • איך אתה מרגיש בנוגע להתנהגות הזו?
  • מה החברים שלך אומרים על החבר/ה שלך ועל איך שהוא/היא מתייחס/ת אליך?
  • האם משהו במערכת היחסים שלך גורמת לך להרגיש לא בנוח?

דברו איתו על האפשרויות שלו ומה יכול לקרות. לדוגמה:

  • מה היתרונות והחסרונות במערכת היחסים?
  • מה יקרה אם תישארו ביחד?
  • מה יקרה אם תיפרדו?

קראו את המאמר על פתרון בעיות כדי לקבל כמה שיטות לפתרון מצבים כאלה. ייתכן שילדכם לא ירצה לדבר איתכם על מערכת היחסים שלו. במקרה כזה, כדאי לבקש ממבוגר אחר שאתם סומכים עליו לדבר עם ילדכם – דודה, סבים או חברי משפחה.

לקבל עזרה

אפשר לפנות לקבלת עזרה מקצועית מפסיכולוג, פסיכיאטר, יועץ או רופא משפחה. ילדכם יוכל לדבר גם עם יועץ בית הספר. אנשי המקצוע האלה יעזרו לכם למצוא שירותים רלוונטיים נוספים במקרה הצורך:

  • ער”ן – קו ייעוץ לבני נוער שפועל 24 שעות ביממה בטלפון 1201.
  • קו סיוע לנפגעי תקיפה מינית בטלפון 1202 (לנשים) או 1203 (לגברים).

במקרה הצורך, כדאי לשקול לפנות למשטרה ולהגיש תלונה.

אף פעם לא מאוחר מדי לקבל עזרה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

טיפול בבריאות הנפש לבני נוער

אבחון ותוכניות טיפול לבעיות נפשיות אצל בני נוער

אבחון והערכה

קבלת אבחון והערכה של תסמיני הקושי הרגשי של ילדכם יעזרו לכם ולו לבחור את הטיפול המתאים. אבחון של המצב הנפשי על ידי מטפל מוסמך (פסיכולוג, פסיכיאטר, עובד סוציאלי קליני) אמור לעזור לכם להבין את התסמינים הנוכחיים של ילדכם, ולזהות את הטריגרים האפשריים שעלולים להחמיר את מצבו, או מכשולים שימנעו ממצבו להשתפר.

אם אתם חוששים שילדכם מתמודד עם בעיה נפשית, פנו לרופא הילדים לקבלת עזרה ראשונית. רופא הילדים עשוי להפנות אותו, בהתאם לצורך, לפסיכיאטר המתמחה במתבגרים, או לאיש מקצוע אחר בבריאות הנפש, כגון פסיכולוג.

תוכניות טיפול

הערכת מצבו הנפשי של ילדכם תסייע בגיבוש תכנית טיפול שמטרתה לשפר את רווחתו וצמצום התסמינים. על התכנית להתמקד במתן כלים, לכם ולילדכם, שמטרתם שיפור החוסן הנפשי של ילדכם, תוך צמצום הגורמים שמחמירים את מצבו הנפשי.

כחלק מתוכנית הטיפול, המומחה לבריאות הנפש עשוי להמליץ על סוג מסוים של טיפול פסיכולוגי, תרופתי או שילוב של השניים. ברוב המקרים הטיפול יכלול מעורבות של ההורים והערכה משפחתית, שכן המרקם המשפחתי והיחסים של הילד עם הוריו משפיעים באופן מהותי על תוצאות הטיפול באשר הוא.  שאלו שאלות וכתבו את התשובות שעונה המומחה, כדי להבין טוב יותר את הטיפול או התרפיה שמוצעים לילדכם.

סוגי טיפולים לבני נוער

הנה כמה מהטיפולים הנפוצים שמוצעים לבני נוער.

טיפול תמיכתי

זהו טיפול ממשפחת ה “תרפיות בשיחה”. בדרך כלל טיפול זה יינתן על ידי יועץ בית הספר או איש מקצוע מוסמך אחר.  בטיפול מסוג זה, ילדכם והמטפל ישוחחו על מצבו של ילדכם באופן ענייני, תוך מתן עצות והכוונה באופן מעשי. בשונה מטיפול פסיכותרפיה קלאסי, הטיפול התמיכתי לא יתמקד בתהליכי עומק נפשיים הקשורים בתת מודע, אלא יישאר ברובד של מתן עצות להתנהלות יעילה יותר ומציאת פתרונות לקשיים הקיימים בחיי היום יום.

פסיכותרפיה

פסיכותרפיה מבוססת על שיחה עם מטפל, לרוב פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי קליני. מטרתה לעזור לילדכם להתמודד טוב יותר עם בעיותיו ולאפשר יצירת מנגנוני חוסן אשר יעמדו לרשותו של הילד גם בעתיד, לאחר סיום הטיפול. בדרך כלל יבנה קשר משמעותי ובטוח עם המטפל אשר יאפשר שיח על מחשבותיו ורגשותיו של ילדכם. חוויית הקשר הבטוחה עם המטפל בשילוב עם התובנות לגבי עולמו הפנימי של ילדכם יאפשרו את קיומו של תהליך טיפולי משמעותי. מטרת התהליך הינה לאפשר שינויים בדפוסי החשיבה, בחוויה הרגשית ולבסוף להוביל להתמודדות יעילה יותר עם הקשיים בחיי היום יום.

פסיכותרפיה מתנהלת בדרך כלל בפגישות אישיות, אך במקרים מסוימים יש עדיפות לטיפול קבוצתי או טיפול משפחתי. ההחלטה על סוג הטיפול תתבצע בהתאם לסוג הבעיה איתה מתמודד ילדכם וגורמים נוספים הקשורים בסביבתו. הפגישות עם בני נוער יכללו בדרך כלל שיחה בין המטפל לנער/ה אך לעיתים ישולבו משחקים מסוגים שונים (משחקי קופסא, משחקי דמיון ועוד) אשר יכולים לקדם את התהליך הטיפולי.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא טיפול פסיכולוגי מובנה המתבסס על ההבנה שרגשות, מחשבות והתנהגות יומיומית קשורים האחד בשני.

CBT עוזר לילדכם לזהות דרכי חשיבה והרגלי התנהגות שאינם מועילים או בריאים. לאחר מכן, ילמד ילדכם לשנות את החשיבה שלו באופן מודע ומכוון, כצעד לקראת שינוי האופן שבו הוא מרגיש ומתנהג.

אפשר להשתמש בשיטה זו לטיפול בבעיות כגון חרדה, דיכאון, הערכה עצמית נמוכה, כעס בלתי נשלט, שימוש בסמים, הפרעות אכילה ועוד. הטיפול יכול להתנהל בפגישה אישית או בקבוצות.
מידע נוסף על טיפול CBT באתר מכון חיבורים.

טיפול התנהגותי

טיפול התנהגותי הוא מרכיב עיקרי של CBT, אך זהו גם טיפול נפרד בפני עצמו. טיפול התנהגותי מתמקד בהתנהגותו של ילדכם. המטפל יתכנן פעילויות שיעזרו לילדכם לפתח מיומנויות להתמודדות עם מצבים קשים, וכן ישתמש בגישת “צעד אחר צעד” שתעזור לו להתגבר על פחדיו.

פסיכותרפיה בין-אישית

פסיכותרפיה בין-אישית (IPT) היא סוג של פסיכותרפיה שמבוסס על הרעיון שהאופן שבו אנשים מתקשרים עם אחרים משפיע על בריאותם הנפשית.

מטרתה של הפסיכותרפיה הבין-אישית היא לעזור לילדכם להבין כיצד הניסיון שלו באינטראקציות ובנושאים חברתיים – למשל, בבית הספר או במערכות יחסים – משפיע על מצבו הנפשי. המטפל יעזור לו לשפר את מיומנויות התקשורת שלו ולהתמודד עם רגשותיו. מדובר בטיפול קצר מועד, העוסק בבעיות ההווה, ולא בעבר. בישראל ישנם מטפלים בודדים שעברו הכשרה לסוג טיפול זה.

טיפול נפשי באינטרנט

ניתן לקבל טיפול נפשי באינטרנט, או טיפול מקוון. חלק משיטות הטיפול – למשל, CBT וטיפול התנהגותי – עובדות היטב גם כשהן מועברות באינטרנט. רוב המטפלים באינטרנט מלמדים את ילדכם כיצד לזהות ולשנות דפוסי חשיבה והתנהגות שעלולים למנוע ממנו להתגבר על חרדה ולחץ.

עבור חלק מבני הנוער, שמתמודדים עם חרדה ו/או דיכאון במצב קל עד בינוני, טיפול נפשי באינטרנט יכול לעבוד היטב בדיוק כמו שיחות פנים אל פנים. הוא אינו מתאים לבני נוער במשבר או לבני נוער במצוקה קשה.

בישראל, טיפול נפשי באינטרנט אינו נפוץ כל כך, אך במידה והדבר מתאפשר ומתאים- זוהי בהחלט אפשרות מתקבלת על הדעת.

טיפול תרופתי

חלק מבני הנוער שמתמודדים עם בעיה נפשית יטופלו בתרופות. התרופות יכולות לעזור בשליטה ובשיפור בתסמינים. ברובם המכריע של המקרים התרופה תינתן כחלק ממערך טיפולי רחב ולא כטיפול יחיד. חשוב מאוד לשלב את הטיפול התרופתי יחד עם טיפול פסיכולוגי, הדרכת הורים ו/או טיפול משפחתי בהתאם למצב. בהתאם לבעיה הנפשית איתה מתמודד ילדכם, יוחלט משך הטיפול. הוא יכול להמשך מספר חודשים, לעיתים מספר שנים ואף כל החיים.

חשוב לזכור שכמו לכל תרופה, גם לתרופות  שמטפלות בבעיות נפשיות עשויות להיות תופעות לוואי שונות. תופעות הלוואי משתנות בהתאם לסוג התרופה באופן מהותי ביותר, כך שלעיתים  הן יהיו שוליות ולעיתים חמורות באופן המצריך שינוי תרופתי. תופעות הלוואי של התרופה יכולות להתבטא באופן שונה אצל ילדים שונים, לדוגמה, אצל ילד אחד הנוטל תרופה להפרעת קשב מתרחש דיכוי תיאבון עם ירידה משמעותית במשקל, וילד אחר הנוטל את אותה התרופה אינו סובל מתופעה זו בכלל. העיקרון המנחה הוא שהתרופה תומלץ על ידי הפסיכיאטר אך ורק במידה ויש השערה ברורה שהתועלת ממנה עולה על הנזקים הקשורים בתופעות הלוואי. בדרך כלל הגישה הטיפולית היא לאפשר התערבות טיפולית פסיכולוגית, לפני שממליצים על טיפול תרופתי (בעיקר בהפרעות כגון דיכאון, חרדה, קשיי הסתגלות). יחד עם זאת, במצבים בהם הוחלט שנחוץ טיפול תרופתי, חשוב לפעול על פי ההנחיה הרפואית וליטול את התרופה, שכן חוסר היענות עלולה להוביל לחוסר שיפור במצב ובמקרים מסוימים אף להחמרה והגעה למצבי סיכון. החלטה של מטופל או בני משפחתו שלא לשתף פעולה עם הטיפול התרופתי נובעת במקרים רבים מחשש גדול מפני תרופות פסיכיאטריות, לאור הסטיגמה הקיימת בקרב האוכלוסייה בישראל בנוגע אליהן או לאור חשש מפני תופעות לוואי. במצבים כגון פסיכוזה, הפרעה דו קוטבית, דיכאון חמור עם אובדנות או חרדה קיצונית, הטיפול התרופתי מומלץ בד”כ כבר בשלבי הטיפול הראשוניים. מעקב אחר תופעות לוואי ומתן מענה במקרה הצורך יעשה באופן עקבי ורציף על ידי הצוות המטפל ויכול להוביל לתוצאות טיפוליות מיטביות.

ניהול כעסים וניהול לחצים

כעס הוא רגש טבעי וחזק מאוד. טבעי לכעוס לפעמים. הכעס יכול לנוע מעצבים קלים לזעם אלים. כשהכעס מתבטא באלימות או בזעם בלתי נשלט, הוא הופך לבעיה שזקוקה לטיפול.

אם ילדכם מתמודד עם בעיית כעסים, ניהול כעסים יכול לעזור לו להשתלט על מזגו. טיפולים בשיחות כגון CBT, טיפול התנהגותי או ייעוץ יכולים לעזור בניהול הכעסים. כמו כן, המטפל יכול ללמד את ילדכם מיומנויות פרקטיות לשימוש בזמן כעס. ניהול לחצים ואימוני הרפיה יכולים גם הם לעזור לצעירים להתמודד עם כעסים.

תרגילים לשיפור ההערכה העצמית

צעירים שיש להם הערכה עצמית נמוכה נוטים לחשוב מחשבות שליליות רבות על עצמם, שמקושרות לרגשות שליליים ובהם עצבות, חרדה, אשמה וכעס. המחשבות השליליות האלה עשויות להוביל גם לבעיות נפשיות כגון דיכאון. הערכה עצמית נמוכה יכולה להשפיע גם על מערכות היחסים החברתיות שלהם ועל הפעילות בבית הספר.

אם ילדכם סובל מהערכה עצמית נמוכה, טיפול פסיכולוגי יכול לסייע בהתמודדות. לעיתים קריאת ספרים העוסקים בשיפור הדימוי העצמי כחלק מהמערך הטיפולי יכולה לסייע.

טיפול משפחתי

טיפולים משפחתיים עובדים עם ילדכם ועם האנשים החשובים לו ביותר, בעיקר בני המשפחה. טיפולים כאלה עשויים להיות מועילים במיוחד, כיוון שהקרובים אלינו ביותר יכולים לעזור לנו להתאושש מקשיים ולשפר את איכות החיים.

במהלך מפגש של טיפול משפחתי, המטפל מעודד את בני המשפחה לחשוב על נקודות המבט, החוויות והאמונות של כל אחד, למצוא דרכים לתקשר באופן ישיר וכנה, להבין ולתמוך האחד בשני,  ולפתור בעיות ביחד.

טיפול באמנות

טיפולים באמנות, במוזיקה ובריקוד או תנועה הם סוגי פסיכותרפיה שיכולים לעזור לילדכם להתמודד עם בעיות רגשיות, התנהגותיות ובעיות הקשורות למערכות יחסים. מומחים בתחומים אלה משתמשים בטיפולים כדי לעזור לילדכם להבין, לתקשר או להביע את עצמו בדרכים חדשות וחיוביות יותר.

תרפיות נוספות

ישנן הוכחות ברורות לכך שלתרגול מודעות קשובה (מיינדפולנס) אצל מבוגרים יש יתרונות בריאותיים. לדוגמה, מחקרים מראים כי תכנית הפחתת מתחים באמצעות מודעות קשובה (MBSR) יכולה להפחית את הלחצים ולהשפיע בצורה חיוביות על בעיות נפשיות אחרות, וכי טיפול קוגניטיבי מבוסס קשיבות (MBCT) מסייע בשמירה על הישגים טיפוליים בדיכאון, למנוע הישנות או הרעה במצב ולשמש כנוגד דיכאון אפקטיבי.

ישנן יותר ויותר ראיות לכך שמודעות קשובה אפקטיבית בשימוש אצל ילדים ובני נוער.

במהלך הטיפול ואחריו

גם אם ילדכם מטופל על ידי איש מקצוע, המשיכו בטיפול ובמעקב גם אצל רופא הילדים. הוא עשוי לסייע לכם במקרים של תופעות לוואי של התרופות, או ביצירת קשר עם הפסיכיאטר או הפסיכולוג, במידה והם אינם זמינים, או כשיש מקום להתייעצות נוספת.

חשבו על דרכים לציין התקדמות במצבו של ילדכם, זה יעזור לו ולכם לראות שאתם מתקדמים, ושיש אור בקצה המנהרה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

בעיות בבית הספר: ילדים בני 9 עד 15

בעיות בבית הספר: למה לצפות

עליות וירידות בבית הספר הן חלק טבעי מהחיים עבור צעירים רבים.

בעיות בבית הספר כוללות ביצועים אקדמיים נמוכים, חוסר מוטיבציה להליכה לבית ספר או למידה, קשיים בקשרים חברתיים או בקשר עם המורים. ישנן בעיות קלות וישנן חמורות, קצרות מועד או בעיות שנמשכות זמן רב יותר. אפילו בעיות זמניות עלולות להשפיע לרעה על האופן שבו ילדים מרגישים כלפי בית הספר – וכלפי עצמם.

הילדים מצליחים יותר בבית הספר כאשר ישנה מעורבות של ההורים והמשפחה. חשוב לשמור על מערכת יחסים טובה עם הצוות, גם אם ילדכם אינו נתקל בבעיות.

סימנים נפוצים לבעיות בבית הספר

ישנם כמה סימנים שמצביעים על בעיות בבית הספר. שימו לב אם ילדכם:

  • חווה ירידה בציונים בנושא אחד או יותר
  • אינו מפגין מעורבות או קשר עם בית הספר – לדוגמה, לא מתעניין בפעילויות שמחוץ לתוכנית הלימודים או מסתובב עם מעט חברים בלבד
  • מסרב לדבר איתכם על בית הספר, או מדבר עליו עם המשפחה או החברים לעתים נדירות בלבד
  • מסרב לעשות את שיעורי הבית
  • חווה ביטחון עצמי נמוך או היעדר הערכה עצמית – עשוי להגיד שהוא “סתום” או “טיפש”, או לא חכם כמו חבריו
  • מרבה לקבל עונשים.
  • ממציא תירוצים שלא ללכת לבית הספר, או מבריז בלי ידיעתכם
  • משועמם מהשיעורים או לא מקבל מספיק אתגרים – ייתכן שיגיד שהוא לא לומד שום דבר חדש
  • חווה בעיות קשב או בעיות התנהגותיות
  • נופל קורבן לבריונות או מתנהג בבריונות כלפי אחרים.

לפעמים קל לזהות את הבעיות בבית הספר, וילדכם ישמח לדבר איתכם עליהן. אך חלק גדול מהילדים מסתירים את הבעיות מההורים, המורים והחברים לכיתה – מעתיקים את שיעורי הבית, מעמידים פני חולים בזמן מבחן חשוב, או לא מביאים את התעודה הביתה. מעשים אלו עשויים להקשות עליכם מאוד לגלות שקיימת בעיה. לפעמים אפילו המורים אינם מזהים את הרמזים – בעיקר אם ילדכם נעדר הרבה מבית הספר.

יכול להיות שתגלו שילדכם לא ממש רוצה להגיד מה לא בסדר בבית הספר. דברו איתו ואמרו לו כיצד נראה לכם שהוא מרגיש. אפשר להגיד, “אתה נראה עצוב. אולי אתה דואג בגלל משהו בבית הספר?” קראו את המאמר איך להתמודד עם שיחות קשות כדי לדעת איך להתחיל בשיחה.

מדוע חשוב לטפל במהירות בבעיות בבית הספר

בעיות שאינן מזוהות ומטופלות במהירות עלולות להוביל להשלכות משמעותיות לטווח ארוך. הן עלולות לפגוע בדימוי העצמי של ילדכם ובטווח הארוך, משפיעות בצורה משמעותית על הרווחה של ילדכם.

בעיות כאלה יכולות להוביל גם לסיכון מוגבר לנשירה מבית הספר.

אחת ההשלכות הנוספות היא תיוג הילדים בתגיות לא מועילות כגון “חסר מוטיבציה”, “מוסח בקלות” או “עצלן”. גרוע מכך – לעתים קרובות, הצעירים מאמצים לעצמם את התגיות הללו ומתחילים להאמין שהם “עושי צרות” או “לא מוצלחים”. כל התגיות האלה מצביעות על כך שהילד אשם בבעיות, אך לעתים קרובות, זהו סימן לכך שהמערכת ורשתות התמיכה שסביבו לא זיהו את הבעיה ואינן עובדות כהלכה.

לבסוף, ילדים שחווים בעיות בבית הספר עלולים להרגיש פחות שייכים. הצלחתם של ילדים בבית הספר תלויה ברווחתם – באופן שבו הם חושבים, מרגישים ומתנהגים הן בבית הספר והן מחוצה לו. מחקרים מצאו כי הסתגלות לבית הספר ותחושת שייכות משפרות את הרווחה של אנשים צעירים.

הסיבות לבעיות בבית ספר

עם הסיבות הנפוצות יותר לבעיות בבית הספר נמנות לקויות למידה בסיסיות – כגון דיסלקציה – או בעיות התנהגותיות או רגשיות. עם זאת, ישנן סיבות רבות אחרות לחוסר הצלחה בלימודים אצל צעירים.

גורמים אישיים כוללים:

  • מחלה כרונית
  • מוגבלות שכלית התפתחותית
  • קשיים או הפרעות התנהגותיות או התפתחותיות
  • בעיות נפשיות כגון דיכאון או חרדה
  • אירוע טראומתי
  • קשיים בהערכה העצמית, מיומנויות תקשורת או מיומנויות חברתיות
  • קושי להקשיב, להתרכז או לשבת בשקט.

גורמים בבית הספר כוללים:

  • הצקות או גילויי בריונות
  • חוסר חיבה או חוסר תחושת חיבור, לתרבות או לסביבה בבית הספר
  • חוסר עניין בנושאים שנלמדים בבית ספר או חוסר אתגר
  • תמיכה אקדמית או בית ספרית דלה, בעיקר במקרה של עומסי עבודה גדולים
  • קשיים בקשר עם המורים או תלמידים אחרים בבית הספר
  • היעדרות מבית הספר בגלל הסיבות שהוזכרו
  • דרישות מתחרות על הזמן הפנוי, כגון פעילויות שמחוץ לתוכנית הלימודים.

לקבל עזרה

כדאי לדבר עם המורה של ילדכם, המנהלת או יועצת בית הספר, בהתאם לבעיות שחווה ילדכם. כדאי להתייעץ עם הצוות לגבי צורך בפניה לפסיכולוגית בית הספר, לקלינאית תקשורת או מרפאות בעיסוק.

ילדים עם צרכים מיוחדים

צעירים שמתמודדים עם בעיות קשב וריכוז, רמות חרדה גבוהות או התנהגות אימפולסיבית או תוקפנית נמצאים בסיכון גבוה יותר לחוות בעיות בבית הספר, כיוון שקשה להם יותר להתאים את עצמם לדרישות בסביבת הכיתה, או להתרכז במשימות ובהוראות המורה.

כמו כן, נמצא קשר חזק בין בריאות גופנית לבין ביצועים בלימודים. חלק מהילדים בעלי צרכים מיוחדים שנובעים ממחלה כרונית נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח בעיות בלימודים או קשיים במערכות היחסים בבית הספר. ילד שנעדר הרבה מבית הספר בגלל מחלה זמנית או כרונית עשוי להתקשות להשלים את החומר.

הביצועים בלימודים מושפעים גם מהערכה עצמית נמוכה או משינויים במערכות היחסים עם החברים לכיתה, שקשורים לצרכים המיוחדים של הילד.

אף שלא כל ילד עם צרכים מיוחדים נתקל בבעיות בלימודים, כדאי לבסס מערכת יחסים חזקה עם הצוות כבר בשלב מוקדם ולהשגיח באופן קבוע על ההתקדמות של ילדכם בבית הספר, כדי לזהות סימנים מוקדמים לבעיות. אם הבעיות אכן צצות, בקשו עזרה מהצוות וכן מרופא הילדים וממומחים נוספים.

כמו כן, חשוב להיות מודעים לזכויותיו של ילדכם בכל הנוגע לחינוך והשכלה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network