כעס אצל הורים: מה צריך לדעת

כעס הוא רגש אנושי נורמלי, וכהורים, אך טבעי שתכעסו לפעמים. כל ההורים כועסים בשלב מסוים.

כעס יכול להיות גם דבר חיובי. לפעמים הוא נותן לכם אנרגיה לעשות מה שצריך, או לעמוד על שלכם. תחושת כעס, וההתמודדות איתו בדרכים חיוביות ובריאות, מאפשרות לכם לתת דוגמה טובה לילדים. למשל, אם אתם עוצרים לרגע כדי לנשום כמה נשימות עמוקות ולהסתלק במקום להתפוצץ, אתם מראים להם איך אתם רוצים שיתנהגו.

עם זאת, כעס יכול להיות שלילי, בעיקר אם הוא מתרחש לעתים קרובות ויוצא משליטה. אובדן שליטה בזמן כעס עלול להחמיר את הבעיות וליצור עימותים. אם אינכם נותנים לעצמכם זמן להירגע, אתם עלולים להגיד או לעשות דברים שלא עוזרים למצב ולא תוכלו לקחת אותם חזרה.

השהות בקרבת עימותים וצעקות מפחידה ילדים. אם קשה לכם לשלוט בעצמכם בזמן כעס, כדאי לפנות לאיש מקצוע. פנו לאיש מקצוע טיפולי, שיעזור לכם לערוך תוכנית לניהול כעסים. אם אתם כועסים כל כך עד שאתם פוחדים שתפגעו בילדכם, פנו מיד לקבלת עזרה. התקשרו לער”ן (עזרה ראשונה נפשית בטלפון) במספר 1201 הפועל 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע.

מדוע הורים כועסים לפעמים

כהורים, סביר להניח שאתם מטפלים בהמון דרישות ממקורות שונים ובהם העבודה, חיי המשפחה, המטלות בבית, פעילויות של הילדים ואירועים חברתיים. קל לאבד סבלנות ולכעוס כשאתם עסוקים ועייפים, כשהילדים אינם משתפים פעולה או כשהמצב לא מתרחש כפי שתוכנן.

לפעמים אתם מרגישים כעס או תסכול מבן או בת הזוג, בגלל חוסר הסכמה בנוגע להורות, למשמעת או מי עושה את המטלות בבית. הוויכוחים הללו עלולים להוביל לעימותים, בעיקר אם אתם חשים שחותרים תחת סמכותכם או שאינכם מקבלים תמיכה.

לעתים, הכעס או התסכול שחש ילדכם גורמים לכם לכעוס. לדוגמה, אם ילדכם כועס, מדבר אליכם בחוצפה או אינו עושה כפי שהתבקש, ייתכן שגם אתם תכעסו. אולי תתקפו חזרה באותו רגע ותתחרטו על כך בהמשך.

וישנם גורמים אחרים שמעלים את הסיכוי לכעס – כמו מחלה, לחץ בעבודה, קשיים כלכליים, היעדר שינה ומחסור בזמן פנוי. לפעמים אתם מרגישים שדוחקים אתכם לקצה.

אצל אנשים מסוימים, ההורות עשויה להעלות כעסים וקשיים בלתי פתורים או רגשות קשים אחרים מתקופת ילדותם. אם חוויתם טראומה, התעללות או הזנחה כילדים, סביר יותר להניח שתגיבו בצורה מוגזמת במצבים מסוימים או תתקשו לשלוט בעצמכם בזמן כעס.

לזהות את סימני הכעס

ייתכן שאתם מרגישים כאילו אתם פשוט יכולים להתפוצץ מכעס בלי שום התרעה, אבל למעשה, הגוף שלכם נותן לכם כמה סימנים מוקדמים. אם תזהו את הסימנים הללו, תוכלו לנקוט את הצעדים הדרושים כדי להירגע לפני שאתם מתפרצים.

סימני הכעס המוקדמים כוללים:

• דופק מואץ
• קיבה עצבנית
• תסיסה – תחושת מתח או עצבנות
• נשימה מואצת
• מתח בכתפיים
• לסתות וידיים קפוצות
• הזעה.

חשיבה שלילית

חשיבה שלילית נפוצה מאוד בזמן כעס, ועלולה אף להחמיר אותו.

לדוגמה, ייתכן שהיה לכם יום קשה בעבודה ואתם לחוצים. כשאתם אוספים את הילדים מבית הספר, הם מתחילים להתווכח במושב האחורי, מה שמוסיף ללחץ שלכם וגורם לכם לתסכול. כשאתם מגיעים הביתה, הם מסרבים להוציא את תיקי האוכל שלהם מהאוטו ולשים את התיקים במקום, ואז אתם גם כועסים, גם מתוסכלים וגם לחוצים.

הנה כמה מחשבות שליליות שעשויות לצוץ במצב כזה:

• “אף אחד אף פעם לא עוזר לי – אני צריכה לעשות הכל בעצמי”.
• “אתם ילדים כאלה מרגיזים”.
• “אם הייתם מתנהגים יותר טוב, לא הייתי כועס כל כך”.
• “למה אתם רק רוצים לעצבן אותי?”

אם שמתם לב למחשבות כאלה, זה סימן לכך שאתם צריכים לעצור את מה שאתם עושים ולהירגע לפני שתאבדו שליטה ותתפוצצו בכעס.

כלים פשוטים לניהול כעסים

צעד ראשון: לזהות את הכעס

הצעד הראשון להתמודדות עם הכעס הוא לשים לב לסימנים המוקדמים. חשוב מאוד לזהות ולהגיד שאתם כועסים, גם אם רק לעצמכם. לדוגמה, “זה ממש מכעיס אותי”, או “אני מרגישה שאני מתחילה לכעוס”.

צעד שני: לנסות להירגע

ברגע שאתם מבחינים בסימנים המוקדמים של הכעס, אפשר לעשות כמה דברים כדי להירגע. הנה כמה רעיונות:

• קחו נשימה ארוכה ושחררו אנחה. נסו להאט את הנשימה.
• נסו להתרחק ממקור הכעס ועשו משהו שמרגיע אתכם, כמו להאזין למוזיקה, לדפדף בעיתון או פשוט להסתכל החוצה מהחלון.
• צאו החוצה לריצה או להליכה בשכונה.
• היכנסו למקלחת.
• לכו למקום שקט לכמה דקות.

הסימנים לכך שאתם מתחילים להירגע כוללים האטה בקצב הלב והרפיית השרירים.

צעד שלישי: לחשוב על המצב

אחרי שנרגעתם, כדאי לחשוב שוב על המצב ולראות מה בדיוק קרה. כך תוכלו ללמוד מהחוויה, ולהתמודד טוב יותר עם מצבים דומים בעתיד. שאלו את עצמכם:

• “עד כמה זה היה חשוב? למה כל כך התעצבנתי?”
• “האם אני יכול להבין את המצב?”
• “האם עליי לעשות משהו בנוגע לזה, או שאני יכול פשוט לשחרר?”

כדאי וחשוב להגיד לילדים ולבן או בת הזוג כיצד אתם מרגישים ומה אתם עושים כדי לטפל בזה, כדי להראות להם שיש דרך טובה יותר להתמודד עם הכעס שלהם. לדוגמה, “אני ממש כועס. אני צריך לצאת החוצה לכמה דקות כדי להירגע לפני שנדבר על זה”.

שימו לב: אל תנערו את התינוק שלכם, ואל תכו אותו, תבעטו בו או תשליכו אותו. פעולות כאלה עלולות להיגמר במוות, נכות או פגיעה חמורה. אם אתם חשים מוצפים או שאתם עומדים לאבד שליטה, הניחו את התינוק שלכם במקום בטוח, גם אם הוא בוכה, וצאו מהחדר כדי להירגע. הזעיקו את בן או בת הזוג, הורה, שכנה או כל מי שיכול לעזור לכם, עד שתתאזנו שוב.

לשמש דוגמה אישית טובה לילדים

אל תתנצלו אל הכעס עצמו, כיוון שכך אתם מעבירים את המסר שאסור לכעוס. מותר להרגיש כעס – אבל לא כדאי לצעוק, למשל. לכן, עדיף להתנצל על כך שצעקתם או שאיבדתם שליטה אך לא על הכעס עצמו. כך תראו לילדיכם שמותר לכעוס לפעמים. הדבר החשוב הוא למצוא דרכים בריאות וחיוביות להתמודד עם הכעס.

מה לעשות אם אינכם מצליחים לנהל היטב את הכעס שלכם

לפעמים יהיו מצבים שבהם לא תצליחו להתמודד היטב עם הכעס, תצעקו ותגידו דברים שתתחרטו עליהם אחר כך. זה טבעי וקורה לכולם. כשזה קורה, נסו לחשוב לרגע מה להגיד לילדים או לבן או בת הזוג. הנה כמה רעיונות:

• “אני מצטערת שאיבדתי שליטה. בפעם הבאה אתרחק לרגע כדי להירגע בשלב מוקדם יותר”.
• “סליחה שצעקתי. אנחנו יכולים לדבר על מה שקרה?”.
• “סליחה. לא הייתי צריך להגיד את זה, למרות שכעסתי. הייתי צריך להתרחק רגע ולהירגע לפני שדיברנו”.

הרגשות מצטברים כשאתם עייפים ולחוצים. חשוב לטפל בעצמכם כדי לחוש רגועים יותר ומוכנים לפתור בעיות עם הילדים וכן עם בן או בת הזוג, בני המשפחה והחברים.

אם אתם מרגישים קושי להתמודד עם הכעס וקושי לשלוט בתגובותיכם לעיתים קרובות מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

להיות הורים לבני נוער

הדרישה לזמנכם ולאנרגיה שלכם שונה כעת, כשילדכם מתבגר. בשנים הראשונות הייתם צריכים להאכיל, לרחוץ ולנחם את הקטן שלכם. כעת הוא כבר גדול ודואג לעצמו יותר ויותר, אולם הוא עדיין זקוק לעזרה פרקטית ולמעורבות פעילה.

לדוגמה, ייתכן שילדכם פעיל במגוון פעילויות חברתיות אחר הצהריים, ועליכם להסיע אותו ממקום למקום. בו בזמן, סביר להניח שאתם עובדים יותר שעות ומשתתפים בפעילויות משלכם.

לצד הדרישות המעשיות לזמנכם, יש גם כמה אתגרים רגשיים חדשים. לדוגמה, תחילת גיל ההתבגרות מביאה עמה רגשות חוסר ביטחון אצל ילדכם, ודאגות עבורכם. יכול להיות שאתם חוששים בנוגע לשינויים החברתיים והרגשיים שילדכם חווה ולבחירת החברים שלו. וכמובן, לא נשכח את העליות והירידות הרגשיות בגיל ההתבגרות.

להיות הורים לבני נוער זו עבודה קשה לפעמים, ולכן עליכם לדאוג היטב לעצמכם, בדיוק כפי שעשיתם כשילדכם היה צעיר. זכרו לטפל בעצמכם, בעיקר ברווחתכם הגופנית והרגשית, כדי שתוכלו להישאר רגועים ועקביים, ולהתמודד טוב יותר עם הלחצים והעימותים שצצים מדי פעם.

חשיבותם של החברים ובני הכיתה עולה בעיני ילדכם בשנים אלה, אך חשיבותכם אינה פוחתת. יש לכם עדיין תפקיד חשוב בחייו – ושמירה על מערכות יחסים חזקות עם המשפחה והחברים גם יחד היא חיונית להתפתחות חברתית ורגשית בריאה.

למצוא זמן לעצמכם

יכול להיות שאתם מתקשים ללהטט בין הצרכים של ילדכם לבין העבודה, המחויבויות האחרות ומציאת הזמן הפנוי לעצמכם. הנה כמה הצעות לפינוי זמן בלו”ז המשפחתי העמוס.

משימות בבית

אם יש לכם בן או בת זוג, דברו על חלוקת המטלות בבית. אפשר לתת למתבגר שלכם אחריות ומשימות רבות יותר. כדי למנוע התנגדויות לרעיון, דברו איתו על כך מראש. לדוגמה, תנו לו לבחור מטלה או שתיים שיסכים לעשות.

יש בכך כמה יתרונות: חלוקת התפקידים גדלה והוא מקבל הזדמנות לתרגל חיים עצמאיים – למשל, ללמוד לבשל ארוחות פשוטות, לעשות כביסה או לשטוף את הרצפה.

תוכניות ולוחות זמנים משפחתיים

לוח זמנים משפחתי שבועי יעזור לכם לדעת בכל רגע מה מצב הפעילויות של כל אחד, וגם למצוא זמן לעצמכם. כמו כן, זוהי הזדמנות להסביר לילדכם שגם אתם זקוקים לזמן פנוי לעצמכם, שיחזיר לכם את האנרגיה וההתלהבות הדרושות לבילוי הזמן איתו.

אפשר להשתמש בלוח הזמנים השבועי כדי לתכנן זמן למטלות בבית, כמו קניות מצרכים ובישול. כדאי לבשל מראש – למשל, בסופי השבוע – כדי להקל על הלחץ במהלך השבוע. כמו כן, מומלץ לוודא שתמיד יש משהו בריא במקרר או במקפיא להנאת כל המשפחה.

רשתות תמיכה

בדקו אם הסבים והסבתות, בני המשפחה והחברים יכולים לבלות עם ילדכם, כדי לפנות לכם קצת זמן לבד. אפשר לארגן הסעות משותפות ושמירה על הילדים בשיתוף עם הורים אחרים שילדיהם הולכים לאותן פעילויות.

כך תוכלו לקבל עוד כמה שעות במהלך השבוע, ולזכות ביתרון נוסף: ליצור חברויות חדשות ולחזק את הרשתות החברתיות שלכם.

לשמור על מערכת יחסים חזקה עם בן או בת הזוג

חשוב לשמור על מערכת יחסים חזקה עם בן או בת הזוג. טיפוח מערכת היחסים הזו יעזור לכם לתפקד בצורה הטובה ביותר כהורים בצוות. הנה כמה הצעות שקיבלנו מהורים בנוגע לשמירה על מערכת יחסים חזקה בתקופה זו:

• דברו על הרגשות והחוויות שלכם כהורים לילד מתבגר, ושימו לב שאתם באמת מקשיבים אחד לדברי השני.
• הפגינו חיבה, הוקרה והערכה לבן או בת הזוג.
• פנו זמן לשוחח עם בן או בת הזוג – אפשר פשוט לספר אחד לשני איך עבר היום.
• מצאו זמן לבילוי זוגי מדי שבוע. אפשר לעשות כל מיני דברים – לעשות ספורט ביחד, לצאת להליכה אחרי ארוחת הערב, לקבוע דייט לקפה, לשחק בקלפים או במשחקים אחרים, או כל דבר שאתם נהנים ממנו בזוג.
•  פנו זמן לחוויות מהנות בזוג. למשל, אם ילדכם גדול דיו, הוא יוכל לבלות את סוף השבוע אצל חבר או אצל סבא וסבתא, ולתת לכם הפסקה קטנה.
• בלו יחד בבית. לדוגמה, צאו לדייט מיוחד במסעדה, צפו יחד בסרט אהוב או שימו מוזיקה ששניכם אוהבים כשילדכם בחדרו או מבקר אצל חבר.

בכל משפחה עם ילדים מתבגרים יש עליות וירידות. אך אם אתם ובני זוגכם מגלים שאתם באמת מתקשים בשלב מסוים, כדאי מאוד לפנות לקבלת עזרה מחברים וממשפחה, או לדבר עם רופא המשפחה, שידע לסייע לכם או להפנות אתכם לגורם המתאים.

להישאר בריאים ושלמים

הרווחה הגופנית והנפשית שלכם חשובה מאוד ליכולתכם לתפקד כמשפחה. אך הבריאות הגופנית והנפשית אינה מתרחשת מעצמה – תצטרכו לטפל בעצמכם כדי שזה יקרה.

שמרו על גישה חיובית והסתכלו על המצב בפרספקטיבה הנכונה כדי לצלוח היטב את העליות והירידות בתקופת ההתבגרות של ילדכם. אם יש לכם יום רע, או רבתם עם הילד, שאלו את עצמכם – “אנחנו באמת צריכים לריב על זה? אולי אפשר פשוט לוותר?”

ויתור על הדברים הקטנים מאפשר לכם לשמור אנרגיה לדברים חשובים וגדולים יותר כמו הבריאות, הבטיחות והרווחה של ילדכם.

דיבור חיובי לעצמכם יעזור לכם להרגיש לחוצים פחות ושמחים יותר. לדוגמה, אם ילדכם מציע לעזור למישהו, אמרו לעצמכם – “נהדר, אני שמחה שלימדתי את הילד שלי לחשוב גם על אחרים”. הגיע הזמן לברך את עצמכם על כל העבודה הקשה שהשקעתם בילדכם בשנים האחרונות.

טקסים משפחתיים יכולים לבנות תחושת ביחד, ועוזרים לכם להרגיש טוב בנוגע למערכות היחסים במשפחה. הטקסים עוזרים למתבגרים לחוש אהובים,ולא משנה עד כמה הם נראים משועממים – הם עדיין אוהבים את הטקסים האלה ומתנחמים בהם. טקסים לדוגמה הם ארוחות משפחתיות בימי שישי בערב, יציאות משפחתיות או טקסים דתיים.

פעילות גופנית חשובה לתחומים רבים בחיים. כדי לשמור על בריאות גופנית ונפשית, מומלץ לעשות פעילות גופנית 30 דקות מדי יום. אפשר לצאת להליכה של חצי שעה או להצטרף לשיעור התעמלות, וכשילדכם יתבגר, תוכלו לחזור לסוגי ספורט שנהגתם לשחק פעם, או לשאול חברים אם ירצו לצאת להליכה או לרכוב על אופניים.

אם אתם מחפשים משהו חדש, נסו פעילויות מרגיעות כמו יוגה, מדיטציה, מיינדפולנס, הרפיית שרירים או תרגילי נשימה עמוקה. בתור הורים לבני נוער, חשוב לוודא שאתם ממלאים היטב גם את הצרכים שלכם, נוסף על צורכי המשפחה. הורים שמטפלים בעצמם הם הורים קשובים וטובים יותר.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

הורים והורות

הורות אינה מגיעה באופן טבעי לכולם. כל ההורים, ללא יוצא מן הכלל, לומדים מה לעשות תוך כדי תנועה. כל ההורים עושים טעויות ולומדים מניסיון. הורות דורשת יכולת הבחנה, הבנה, התמדה, דמיון, סבלנות, כנות ואנרגיה!

זה בסדר להיות בטוחים במה שאתם יודעים. זה גם בסדר להודות שאינכם יודעים ולשאול שאלות – לעיתים קרובות, השאלות האידיוטיות הן הטובות ביותר!

לשמור על מערכת היחסים עם בן או בת הזוג

זוגות מאושרים משפיעים לטובה על ילדיהם. כלומר, השמירה על מערכת היחסים עם בן או בת הזוג עוזרת לשניכם להפיק את המיטב מההורות ומבני הזוג עצמם. תקשורת פתוחה וכנה תעזור לכם להתמודד עם השינויים שחלים במערכת היחסים כשאתם הופכים להורים.

סביר להניח שתישנו פחות, שיהיה לכם פחות זמן לדבר זה עם זה ופחות זמן לבד ביחד. הנסיבות הללו עלולות לפעמים להוביל לחוסר הסכמה. כדי לפרק את המתחים האלה, אמרו זה לזה איך אתם מרגישים וחפשו דרכים לתמוך זה בזה. שמרו על גישה חיובית: בחרו היטב את הקרבות שלכם, ונסו לקבוע שיחה מראש כדי לדון בתסכולים ולעבוד על פתרונות.

הצבת ציפיות מציאותיות והפגנת הבנה וסלחנות כלפי האחר בשנים הראשונות, הן מה שמבדיל בין הזוגות שנשארים ביחד לבין אלו שנפרדים. למידע נוסף, קראו את המאמר מערכות יחסים בריאות.

רצוי שלא לצפות ליותר מדי מעצמכם או ממערכת היחסים שלכם בששת עד שמונת השבועות הראשונים אחרי הלידה. זהו זמן של מעברים ושינויים, והדבר החשוב ביותר הוא להכיר את ילדכם ולשרוד את חוסר השינה!

לטפל בעצמכם: פעילות, מזון ומנוחה

שלושת הדברים הבאים יכולים לחולל פלאות לרמות האנרגיה שלכם וליכולתכם לטפל בתינוק החדש:

• להישאר פעילים
• לאכול מזון בריא
• לנוח ככל האפשר.

התעמלות קבועה משפרת את מחזור הדם, מזניקה את המטבוליזם, ממריצה את מערכת החיסון וגורמת לכם להרגיש טוב. הליכה יומית תוציא אתכם מהבית אל האוויר הצח. שינוי האווירה יכול לעשות נפלאות למצב הרוח, ואפשר פשוט לקפץ ברחבי הבית ולהאזין למוזיקה שאתם אוהבים.

אכילה נכונה עשויה להוות אתגר רציני להורים עסוקים. הכינו מראש כמה מזונות פשוטים, כמו ירקות טריים חתוכים ומוכנים לאכילה עם מטבלים, פירות, יוגורט ולחם מחיטה מלאה. אם את מניקה, תצטרכי המון חלבון ורכיבים תזונתיים, וגם הרבה מאוד נוזלים.

כשמדברים על מנוחה, אל תשכחו את שלושת כללי הזהב: לישון כשהתינוק ישן, ללכת לישון מוקדם, ולנמנם בכל הזדמנות!

למידע נוסף, קראו את המאמרים אורח חיים בריא להורים, אכילה בריאה והתעמלות להורים ושינה טובה יותר להורים.

דיכאון אחרי לידה

דיכאון אחרי לידה הוא הפרעת מצב רוח שיכולה להשפיע על נשים וגברים אחרי הולדת תינוק. התסמינים כוללים הפרעה בשינה ובתיאבון, בכי, חוסר יכולת להתמודד עם מטלות יומיומיות, תשישות, עצבנות, חרדה, פחד מיצירת קשר חברתי או פחד מלהישאר לבד, רגשות אשמה, אובדן ביטחון עצמי, ומחשבות שליליות ואפילו אובדניות. נשים מסוימות מסכמות זאת כך: “אין טעם בשום דבר יותר”.

פעמים רבות החברה מתארת את הלידה כאירוע משמח, שאמור לגרום לתחושת אושר עילאי ושמחה. לקושי כמעט ולא ניתן מקום. הורים רבים, ובמיוחד אימהות, אינם מרגישים כך. השינוי בחיים הוא עצום וטומן בחובו קשיי הסתגלות, הקשר עם התינוק אינו מידי ולכן לעיתים יש תחושת בהלה או כישלון. חשוב לתת לגיטימציה לתחושות, ולא לבקר או למזער אותן. התעלמות, ביקורת והכחשה עלולים להחריף את המצב הנפשי של היולדת או של האב ולהשפיע על התפתחות הקשר שלהם עם התינוק.

חשוב מאוד שתזהו את הסימנים ותפנו מיד לקבלת עזרה. אין צורך להתמודד עם זה לבד. בדרך כלל אפשר להחלים לגמרי מדיכאון אחרי לידה בעזרת אבחון, טיפול, עזרה ותמיכה נכונים. למידע נוסף, קראו את המאמר על דיכאון אחרי לידה.

כיצד להתמודד עם לחץ

הורים טריים רבים חווים לחץ מעת לעת. עייפות, תינוק שבוכה ללא הרף, המשימות היומיומיות בבית, אחריות מוגברת וחרדה מהלא נודע עלולים לגרום לכם להרגיש שזה פשוט יותר מדי. כדי להתמודד עם הלחץ, בקשו עזרה מאחרים ונסו ללמוד כמה שיותר על הטיפול בתינוק. קראו עוד במאמר על לחץ וניהול לחצים.

אם אתם מרגישים מתוסכלים, לחוצים או שאינכם יכולים להתמודד, הניחו את התינוק במקום בטוח – בעריסה, למשל – והתרחקו לזמן מה, עד שתירגעו. אפשר לבקש ממישהו אחר להחזיק אותו לזמן מה. לעולם אל תטלטלו תינוק. הטלטול עלול לגרום לדימום בתוך המוח, ולעיתים קרובות לנזק מוחי קבוע. מותר ואף רצוי  לבקש עזרה. אם אתם מתקשים להתמודד עם התינוק שלכם, התקשרו לקו הייעוץ.

לקבל עזרה

מגוון שירותים יכול לעזור לכם להסתגל לתפקידכם כהורים. אחיות טיפת חלב יכולות לייעץ, וכך גם רופא המשפחה ורופא הילדים. כמו כן, אפשר להתקשר לער”ן, בטלפון 1201, בכל מקרה של מצוקה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

כיצד מרגישים לאחר אירוע טראומתי

ייתכן שאתם וילדכם חוויתם יחד אירוע טראומתי כגון תאונת דרכים, שריפה, פיגוע או מוות של קרוב משפחה או חבר, או שהאירוע קרה לילדכם בלבד.

גם אם לא עברתם את האירוע הטראומתי עם ילדכם, סביר להניח שתחוו תחושות ותגובות עזות לאחר מכן. אתם עשויים לחוש אשמה על כך שלא מנעתם את האירוע, או שלא הייתם עם ילדכם במהלכו, וגם כעס, חרדה או הצפה. זוהי תגובה נורמלית, שנובעת מתחושת האחריות שלכם כלפי ביטחונו של ילדכם. למרבה הצער, לא תמיד תוכלו להשגיח עליו בשבע עיניים.

עצות להתמודדות אחרי טראומה

לאחר אירוע טראומתי אתם עשויים להרגיש שהחיים שלכם התהפכו על פיהם. תצטרכו לטפל בדברים נוספים מלבד העניינים היומיומיים שדורשים את תשומת לבכם, כמו לקבוע תורים לרופא או לתבוע את הביטוח. רבות מהשגרות הרגילות שלכם יופרעו או יהיה קשה יותר להמשיך בהן.

כדאי למקד חלק מהאנרגיה בניסיון להתמודד באופן רגוע וחיובי. התמודדות טובה מצדכם תעלה את הסיכוי לכך שילדכם יתמודד היטב גם הוא. מומלץ ליצור תחושת ביחד משפחתית, לדבר בפתיחות על מה שקרה ולעזור לילדכם לעבד את רגשותיו, כדי לספק לו ולמשפחתכם סביבה תומכת בזמן ההחלמה. הנה כמה עצות ודרכים שיעזרו לכם להתמודד.

לטפל בעצמכם

• תרגילי הרפיה, תרגילי נשימה והליכה נמרצת או ריצה קלה בבוקר יכולים להקל על תחושות דאגה או עצבנות, ולעזור אם אתם מתקשים לישון. התעמלות יכולה לשפר את ההרגשה ואת החשיבה.
• פנו זמן לעשות משהו שאתם נהנים ממנו – אפילו רבע שעה של הליכה, ריצה או קריאת ספר, שמוקדשות רק לכם.
• נסו להימנע מהימורים ומשימוש באלכוהול ובסמים. אנשים נוטים לפנות לעיסוקים האלה לפעמים כדי להתמודד עם רגשות עזים, אך גם אם הם מביאים להקלה מסוימת, אלה פתרונות לטווח קצר בלבד. הימורים וסמים עלולים ליצור בעיות בריאותיות, בעיות במערכות היחסים ובמצב הכלכלי, שיהפכו את ההתאוששות מהאירוע הטראומתי לקשה אף יותר.
• שימו לב שאפילו תזכורות מינוריות לאירוע הטראומתי עלולות להעציב אתכם ולגרום לתחושת הצפה של רגשות. זה טבעי. אם אתם מבחינים שהחרדה שוטפת אתכם, אמרו לעצמכם, “אני מוטרד כי אני נזכר באירוע, אבל המצב שונה עכשיו. הסכנה חלפה, ואני בטוח”. אם יש לכם סיוטים או פלשבקים, פנו לרופא ו/או לטיפול מתאים.

להתמודד עם חיי המשפחה

• זכרו שלא בהכרח תוכלו לעשות את כל מה שעשיתם בדרך כלל. נסו להבין אילו מן המטלות היומיומיות הן החשובות ביותר, והתמקדו בהן. אפשר לפרק מטלות גדולות לשלבים קטנים יותר.
• נסו להמשיך בשגרות הקבועות, שעוזרות לילדכם להרגיש מוגן ובטוח, ולכם – להרגיש שאתם שולטים במצב. אם אינכם יכולים להמשיך בשגרות הקבועות, תצטרכו ליצור שגרות חדשות.
• הימנעו מקבלת החלטות חשובות – לדוגמה, לעבור לעיר אחרת – לאחר אירוע טראומתי. יכול להיות שהטראומה שינתה את האופן שבו אתם מסתכלים על העולם, ולכן כדאי שלא להחליט שום דבר גדול מדי עד שהחיים יירגעו מעט. אז תדעו שתהליך קבלת ההחלטות שלכם יציב יותר.

לקבל עזרה

• דברו על רגשותיכם עם חבר טוב או קרוב משפחה. יכול להיות שאתם חשים אחריות למה שקרה או כועסים מאוד, וזה נורמלי. עיבוד הרגשות האלה יעזור לכם להיות מציאותיים ולהבין מה יכולתם או לא יכולתם לעשות. כמו כן, אך טבעי הזוג שתהיו יותר קצרי רוח מהרגיל, או שתחוו  יותר מצבים של קונפליקט ומריבות במשפחה. נסו  לדבר על כך ולהמשיך הלאה. למשל, “בזמן האחרון אנחנו רבים די הרבה, אבל בהתחשב במה שעברנו, אני חושבת שאנחנו מסתדרים לא רע”.
• בקשו עזרה מבני משפחה, מחברים ומאנשים אחרים. קבלו הצעות עזרה בתודה. רופא המשפחה יוכל להפנות אתכם לשירותי תמיכה שיעזרו לכם להתמודד עם המצב.
• שמרו על קשר עם בני המשפחה, עם חברים ועם אנשים מהקהילה. הורים שממשיכים לבקר בני משפחה וחברים ולדבר איתם, ונשארים מעורבים בחיי הקהילה, נוטים להתמודד טוב יותר אחרי אירוע טראומתי מאשר הורים שלא עושים זאת.

רגשות כעס עלולים לפעמים לצאת משליטה ולהוביל לאלימות. אם מישהו במשפחתכם או בקהילה כועס ואלים ואתם או ילדיכם נמצאים בסכנה מיידית, התקשרו למשטרה.

סימנים לכך שאינכם מתמודדים היטב לאחר טראומה

עם הזמן, רוב האנשים מצליחים להתמודד עם הטראומה ולהחלים במידה מסוימת, אך ישנם אנשים שמתקשים להתמודד. ייתכן שאתם זקוקים לעזרה בהתמודדות עם הטראומה אם אתם:

• חרדים, כועסים, מוצפים, מוטרדים, חשים אשמה ובושה או מאשימים את עצמכם במשך יותר מחודש אחרי האירוע
• חווים שינויים במצב הבריאותי כגון כאבי ראש, אובדן משקל ובעיות שינה מתמשכות
• שמים לב לכך שהאירוע השתלט על מחשבותיכם.
• מרגישים מנותקים מהאנשים סביבכם
• לא מצליחים לטפל בילדכם או לתת לו את התמיכה הרגשית הדרושה לו.

דברו עם רופא המשפחה אם חוויתם אחד מהסימנים הללו, או אם אתם זקוקים לתמיכה. תהליך ההחלמה לאחר אירוע טראומתי משתנה מאדם לאדם, ולכן חשוב לקבל את העזרה הדרושה. ככל שתקבלו עזרה מוקדם יותר, כך תתאוששו מהר יותר.

שירותים ותמיכה אחרי טראומה

אם אתם מרגישים שאינכם מצליחים להתמודד, חשוב לבקש עזרה מוקדם ככל האפשר. קבלת עזרה מוקדמת יעזור לכם ולילדכם להתאושש. אפשר לדבר עם רופא הילדים או רופא המשפחה שידעו להפנות אתכם לגורמים המתאימים או ליצור קשר עם יועצת בית הספר או המחלקה לשירותים חברתיים בעירכם-  לקבלת עצה והפניה למקום המתאים.

תוכלו לחפש באינטרנט שירותי טיפול המתמחים בטראומה בסביבת מגוריכם.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network