רשתות חברתיות והשפעתן

הידעתם?

  • סקר שנערך בשנת 2010 הראה כי ל-91% מהילדים בני 17-13 באוכלוסייה היהודית בישראל יש פרופיל ברשתות חברתיות (מתוך אתר הכנסת).
  • כ-93% מבני הנוער נכנסים לאתרי רשתות חברתיות לפחות פעם בשבוע, וכ-77% אחוז מהם עושי  ם זאת לפחות פעם ביום (מתוך אתר איגוד האינטרנט הישראלי).

רשתות חברתיות לילדים ולבני נוער

רישות חברתי (נטוורקינג) משמעו שימוש באינטרנט כדי לתקשר, ליצור קהילות וקשרים עם אנשים שחולקים את אותם תחומי עניין. בני נוער משתמשים באתרי רשתות חברתיות כגון פייסבוק, טאמבלר, טוויטר, סנאפצ’ט ואינסטגרם כדי:

  • ליצור פרופילים מקוונים
  • להגיב על פוסטים, תמונות וסרטונים שלהם ושל אחרים
  • להעלות קישורים, תמונות וסרטונים שבהם הם מתייגים אנשים אחרים, או מתויגים על ידי אחרים
  • לשלוח ולקבל הודעות
  • להצטרף לקבוצות בנושא מסוים או לעקוב אחריהן.
  • לייצר תוכן כגון סרטונים, מוזיקה וכו’ ולשתף אחרים
  • להשתתף במשחקי מחשב מול משתמשי רשת אחרים

חלק מהילדים ובני הנוער מתקשרים עם אנשים אחרים באמצעות אתרי משחקים מקוונים.

מה ילדכם מקבל מאתרי הרשתות החברתיות

באופן כללי, אתרי הרשתות החברתיות מהווים מעין שלוחה של מפגשים פנים אל פנים. לכן, היתרון הגדול ביותר שלהם עבור ילדכם הוא תחושות קשר ושייכות למשפחה, לחברים ולאנשים שדומים לו. אתרים אלה מאפשרים לו לשתף אחרים במה שהוא עושה וכיצד הוא מרגיש, להישאר בקשר עם חברים, ליצור קשרים עם אנשים חדשים ולגלות קהילות חדשות שמבוססות על תחומי עניין משותפים. אולם, לפעמים סוג החיבור המקוון נחווה כלא אמיתי והוא עשוי להעצים תחושת בדידות. חשוב להקפיד שהעולם המקוון לא יחליף את עולמו האמיתי של ילדכם.

יש עוד יתרונות רבים לשימוש באתרי רשתות חברתיות, ובהם:

  • אוריינות מדיה דיגיטלית: החקירה וההתנסות באתרי רשתות חברתיות עוזרות לילדכם לבנות ידע ומיומנויות
  • שיפור בתוצאות הלימודים: בתי הספר משתמשים לעתים קרובות באתרי רשתות חברתיות חינוכיים, כדי לעודד שיתוף פעולה בין התלמידים
  • יצירתיות: ילדכם יכול לבטא את היצירתיות שלו באמצעות עמודי הפרופיל, הפוסטים, התמונות והסרטונים שהוא מעלה
  • מעורבות אזרחית ופוליטית: ילדכם יכול לקבל מידע על ענייני אקטואליה, לבדוק ערכים ורעיונות שונים ולנקוט פעולה
  • בריאות נפשית ורווחה: תחושת הקשר והשייכות באתרי הרשתות החברתיות מסייעת להערכה העצמית של ילדכם, והוא יכול להשתמש בהם כדי לקבל עזרה בנושאים שמדאיגים אותו.

הסיכונים באתרי הרשתות החברתיות

באתרי הרשתות החברתיות עלול ילדכם להיתקל באנשים שירצו להשפיל אותו, לאיים עליו, לעקוב אחריו או אפילו לפגוע בו. כמו כן, הוא עצמו עלול לשתף תגובות, תמונות וסרטונים של עצמו ושל אחרים שיכולים לגרום לצרות. לדוגמה, התמונות שהוא מעלה עלולות להישלח לאנשים שאינו מכיר, או לקבל תשומת לב שלילית. תמונות ישנות ומביכות שנשארות באינטרנט עלולות להשפיע על אפשרויות עתידיות לעבודה.

לעיתים, נוצרת ברשת אשליה שהכל אצל אחרים מושלם. פעמים רבות אנשים משתפים רק את רגעי הזוהר הטובים שלהם ולא את שגרת היומיום האפורה. בנוסף, שקיעה בעולם שכולו דיגיטלי קשור בשיעור דיכאון גבוהים.

כדי לעזור לילדכם להיות חסין יותר בפני הסיכונים הללו, חשוב ללמוד כיצד להשתמש באתרים בבטחה.

מה אפשר לעשות

אי אפשר לעמוד בקצב ולבדוק כל מה שילדכם עושה באינטרנט מדי יום, אך אפשר לבנות אמון ולקיים איתו שיחות קבועות ומכבדות, שיראו לו שאתם מבינים עד כמה חשובים לו אתרי הרשתות החברתיות.

כמו כן, כדאי להכיר את האתרים שבהם הוא משתמש. בקשו ממנו להראות לכם אילו אתרים פופולריים או איך עובדים האתרים או היישומונים האהובים עליו. אם ילדכם בן יותר מ-13, אל תבקשו ממנו ישירות לראות את הפרופיל האישי שלו ברשתות החברתיות, כיוון שהוא עלול להרגיש שאתם פולשים לפרטיות שלו.

אפשר ליצור לעצמכם פרופיל ברשת חברתית כדי להכיר ולהבין איך עובד האתר. עודדו את ילדכם לקבל את בקשת החברות מכם, אך כבדו את הפרטיות שלו ואל תכתבו פוסטים בעמוד שלו או תגיבו לפוסטים שלו – זה עלול להביך אותו ולגרום לו שלא לרצות להיות בקשר מקוון איתכם. נהגו באופן דומה גם לגבי תיוג ילדכם בתמונות. מומלץ שלא להעלות תמונות של ילדכם כלל. אם אתם כבר עושים זאת- דאגו לקבל את אישורו.

הסבירות שילדים ובני נוער יפרסמו מידע אישי ברשתות חברתיות הולכת ועולה עם הגיל. 23% מהילדים בני 9-7 גולשים ברשתות חברתיות, ושיעור השימוש עולה בקרב בני נוער בגיל 18-16 לכ- 75% (מתוך אתר הכנסת).

כללים משפחתיים לשימוש ברשתות חברתיות

הנה כמה קווים מנחים פרקטיים לשימוש ברשתות חברתיות:

  • בדקו אם האתר שילדכם רוצה להירשם אליו מתאים לגילו. לדוגמה, כדי לפתוח פרופיל בפייסבוק, על ילדכם להיות בן 13 לפחות.
  • החליטו עם ילדכם מתי מותר לו להשתמש באתרי רשתות חברתיות. לדוגמה, אפשר להחליט שצריך לכבות את אפשרות הצ’ט בזמן שעושים שיעורי בית.
  • דברו על הזמן שבו מותר לו לגלוש באינטרנט. חלק מהמשפחות משתמשות בתוכנות שמגבילות את זמן הגלישה, ואחרות גילו שעדיף להן לערוך הסכם עם הילדים שמפרט את השימוש באינטרנט ובסמארטפון.

להגן על הפרטיות

כדי לשמור על פרטיותו, בטיחותו ושמו הטוב של ילדכם באינטרנט, כדאי לנקוט כמה אמצעי זהירות:

  • עדיף שילדכם לא יכתוב את שם בית הספר שלו, מספר הטלפון או תאריך הלידה שלו בפרופיל האישי. כדאי להשתמש בתמונת פרופיל שכוללת יותר מאדם אחד, או להשתמש בדימוי גרפי.
  • הזכירו לילדכם לבדוק ולעדכן באופן קבוע את הגדרות הפרטיות באתרי הרשתות החברתיות, כדי שרק החברים הקרובים אליו יוכלו לראות תמונות, סרטונים וסטטוסים שהוא משתף. כמו כן, בדקו אם הפוסטים שילדכם מעלה לרשת החברתית העיקרית שלו עולים אוטומטית גם לאתרים אחרים – ונטרלו את האפשרות הזו.
  • ילדכם עשוי להיות מתויג בתמונות שמשתפים אנשים אחרים. במקרה כזה, על התמונות חלות הגדרות הפרטיות של מי ששיתף אותן. דברו על כך עם ילדכם, הסבירו לו את הסיכונים וחשבו כיצד להתמודד עם העניין – למשל, אתרים רבים מאפשרים למשתמש להוריד את התיוג של עצמו.
  • שמרו בסוד את הסיסמאות ופרטי ההתחברות לאתרים. כמו כן, ילדכם צריך לוודא שהתנתק מאתרי הרשתות החברתיות לאחר שהתחבר אליהם במחשבים ציבוריים, למשל בספרייה.

לשתף תוכן ותגובות בלתי הולמים

הנה כמה דרכים שבהן תוכלו לעזור לילדכם להימנע משיתוף תוכן לא הולם:

  • ודאו שהוא יודע שכל מה שהוא מעלה לאינטרנט – תמונות, סרטונים או סטטוסים – יכול להפוך לחלק קבוע מהמוניטין שלו באינטרנט. מישהו יכול להיתקל בתמונה ישנה ומביכה שלו בעוד שנים רבות.
  • בקשו ממנו לחשוב אם מישהו עלול להיפגע מהפוסט, או להשתמש בו כדי להשפיל ולאיים על ילדכם או על מישהו אחר. באופן כללי, ילדכם אינו צריך לשתף בפרופיל שלו שום דבר שלא היה אומר או עושה בפני קהל – תמונות, סרטוני וידיאו או מידע על חברים.
  • ילדכם צריך להיות מודע לתוצאות של פרסום תמונות פרובוקטיביות או מביכות של עצמו או של אחרים באינטרנט. כמו כן, כדאי שיחשוב מה עלול לקרות אם ‘ידגמן’ לתמונות לא הולמות בחיים האמיתיים, למשל במסיבות.
  • עודדו אותו לבדוק את הטון שמשתמע מהמסרים שהוא כותב ברשתות החברתיות לפני שהוא שולח אותם, כדי לוודא שהם ברורים ומכבדים. שימוש באמוטיקונים (רגשונים)-ביטוי גרפי לרגשות הנעשה באמצעות סימני פיסוק בסיסיים או אימוג’י כמו פרצופים מחייכים יכולים לעזור בהעברת הטון.

לשמור על הבטיחות

כמה צעדים פשוטים יעזרו לילדכם לשמור על הבטיחות באינטרנט כשהוא משתמש באתרי רשתות חברתיות:

  • עודדו אותו לאשר בקשות חברות רק אם הוא מכיר את מי שביקש ובטוח בזהותו – כלומר, אם הוא יודע שזו הזהות שלו במציאות.
  • מנעו ממנו להפגש עם מישהו שהוא מכיר רק מהאינטרנט ולא מהחיים האמיתיים. דברו איתו על הסיכונים באינטרנט ועל מפגשים עם אנשים שאינו מכיר אישית.
  • עודדו אותו תמיד לדווח על תוכן פוגעני – ברוב האתרים יש לחצן “דווחו על תוכן פוגעני” – ולספר למבוגר שהוא סומך עליו.

להימנע מבריונות רשת

בריונות רשת יכולה להתרחש באתרי רשתות חברתיות. בריונות ברשת היא מה שקורה כאשר מישהו משתמש במסרים באתר, בעדכוני הסטטוסים או בפונקציות אחרות באתר כדי להטריד, להשפיל, להביך, להתעלל, לאיים, להציק או להפחיד מישהו אחר.

דברו עם ילדכם על התרחישים האפשריים של בריונות. לדוגמה, אם מישהו חוזר ואומר עליו דברים לא נכונים או מרושעים בפייסבוק, עודדו את ילדכם:

  • להתעלם מההתנהגות הזו ולא להגיב להודעות
  • לחסום את אותו אדם
  •  לדווח על תוכן פוגעני
  • לספר למישהו שהוא סומך עליו.

מה קורה אם משהו משתבש

לפעמים עלולים לקרות דברים לא טובים ברשתות החברתיות – למשל, אם מישהו מעלה תמונה לא הולמת של ילדכם.

מה לעשות?

  • הקשיבו לילדכם ותמכו בו. חשבו ביחד על פתרון הבעיה.
  • אם התמונה פוגענית או מגונה, צרו קשר עם המשטרה. שימו לב שהמשטרה תוכל לפעול רק במקרה של עבירה פלילית (לדג’ תוכן מיני המערב את ילדכם שהועלה על ידי אחרים לרשת).
  • התמקדו בניסיון להסיר את התוכן מהאינטרנט – למשל, ללחוץ על אפשרות “לדווח על התמונה” שמופיעה מתחת לתמונה באתרי רשתות חברתיות שונים. שימו לב שאף שהתמונה תימחק מהאתר, אין ערובה לכך שהיא תוסר מהאינטרנט כולו, כיוון שייתכן שהועלתה לאתרים אחרים. ישנם אנשים שהתמקצעו כבר בצמצום נזקים מסוג זה- לדוגמא  עמותת נתיבי רשת. ניתן להיוועץ בהם.
  • עברו עם ילדכם על הכללים לשימוש בטוח ואחראי ברשתות חברתיות.
  • שמרו על ערוצי תקשורת פתוחים ודברו על ההתנהגות באינטרנט ועל החוויות שהוא עובר ברשת, כדי שירגיש שהוא יכול לפנות אליכם בעתיד אם ייתקל בבעיה. שאלו אותו אם תוכלו לעזור לו בדברים נוספים שקשורים לאינטרנט.
  • אם ילדכם מפגין שינויים חדים בהתנהגות, מתחיל להשתמש באינטרנט באובססיביות (מעדיף אותו על פני חברים, למשל) או נראה מדוכא או מצוברח, דברו איתו ושאלו אם משהו לא בסדר. אם אתם מודאגים, דברו עם רופא הילדים או מומחה אחר.
  • פעמים רבות אתם תהיו “האחרונים לדעת” שילדכם עובר משבר בשל התנכלות ברשת. היו זמינים, הימנעו משיפוטיות והטחת אשמה ותמכו בילדכם לאורך המשבר. קבלו עזרה חיצונית כאשר הדבר נדרש.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

בתי ספר והשכלה בתחילת גיל ההתבגרות: סקירה

תהליך הלמידה של ילדכם

בשנות בית הספר, הלמידה של ילדכם נעשית באמצעות התבוננות, הקשבה, חקירה, התנסות ושאילת שאלות. חשיבותם של ההתעניינות, המוטיבציה, המעורבות והשילוב בלמידה עולה אצל ילדים בגיל בית הספר. כמו כן, לעתים קרובות הם נהנים לעזור בארגון פעילויות למידה.

לעזור לילדכם ללמוד

אולי אינכם חושבים שאתם יודעים יותר מדי על למידה והוראה, ויכול להיות שיש לכם ניסיון רע מבית הספר. אך אתם המורים הראשונים והחשובים ביותר של ילדכם, והוא ימשיך ללמוד מכם כשיגדל.

יש ילדים שלומדים מהתבוננות, אחרים מהקשבה, אחרים מקריאה ויש שלומדים מעשייה. אפשרו לילדכם ללמוד במגוון דרכים, כדי שתוכלו להבין ביחד באיזו דרך הוא לומד באופן הטוב ביותר. השתמשו בהבנה הזו כדי לעזור לו ללמוד גם בתחומים אחרים. לדוגמה, אם נראה שהוא לומד היטב באמצעות התבוננות ועשייה, ועליו לכתוב סיפור לבית הספר, הוא יכול ליצור קומיקס כדי לארגן את הרעיונות.

ילדים גדולים ובני נוער עדיין זקוקים לתמיכה ולעידוד מצדכם כדי ללמוד, פשוט בדרכים אחרות. כדי לתמוך בילדכם, נסו להבין מה עובר עליו ולהיזכר בתהליכי הלמידה שאתם עברתם. שמחו בשמחתו כשהוא לומד משהו חדש – ותמכו בו כשאינו מצליח – כדי לעודד אותו להמשיך לנסות.

לקויות למידה

לקויות למידה הן בעיות משמעותיות ומתמשכות בקריאה, באיות, בכתיבה ו/או במתמטיקה. לקויות למידה נקראות לפעמים קשיי למידה, בעיות למידה או דיסלקציה.

אם אתם חושבים שלילדכם יש לקות למידה, חפשו את הסימנים הנפוצים, ובהם קשיים בקריאה, באיות, בזיהוי צלילים בתוך מילים, בכתיבה בכתב יד ובזכירת רשימות. הצעד הבא הוא לדבר עם המורה של ילדכם, ואולי אף לבקש אבחון רשמי. למידע נוסף, קראו את המאמר לקויות למידה: שאלות נפוצות.

ילדים עם לקויות למידה חושבים לפעמים על עצמם כ” טיפשים”, מה שעלול להשפיע על ההערכה העצמית שלהם. הסבירו להם שלקויות למידה אינן קשורות לאינטליגנציה – מדובר בחלקים מהמוח שמתקשים להתמודד עם מידע מסוים. אפשר להזכיר דמויות ידועות ומוצלחות של אנשים שמתמודדים עם לקויות למידה.

בבית הספר

אחת הדרכים הטובות ביותר לתמוך בלמידה ובהשכלה של ילדכם היא לבנות מערכת יחסים טובה עם צוות בית הספר, כדי לעזור לו להפיק את המיטב משנות בית הספר היסודי וחטיבת הביניים.

קשר ישיר וקבוע עם המורה של ילדכם וביקורים בכיתה ובבית הספר הם הבסיס הטוב ביותר למערכת יחסים חזקה. אפשר לדבר כבדרך אגב עם המורים ועם הורים אחרים בבית הספר, לעזור בכיתה או בפעילויות בית הספר, ללכת לימי הורים או להתנדב לוועד ההורים.

לדבר על בית הספר

דברו עם ילדכם על בית הספר כדי להראות לו שאתם מתעניינים במה שקורה בחייו. העניין שלכם משפר את בריאותו הנפשית, אושרו, רווחתו והישגיו. ההערכה שאתם מפגינים כלפי בית הספר וההשכלה שלו מעודדת אותו להעריך את אותם הדברים.

עם זאת, זכרו ש”איך היה בבית הספר?” היא שאלה גדולה. כדי לענות עליה, ילדכם צריך לסכם לעצמו את כל מה שהתרחש באותו יום – משימה קשה למדי לילדים (ואפילו למבוגרים!). מלבד זאת, זה טבעי שכחלק מההתפתחות בגיל זה, הוא ירצה לשמור כמה דברים לעצמו.

אם יש לכם ילדים צעירים יותר, שאלו אותם שאלות פשוטות וספציפיות על חלקי היום השונים. לדוגמה, “מה עשית היום שהיה כיף?”, “מה הכי אהבת היום בבית הספר?”, “מה אתם לומדים עכשיו בשיעור מדעי החברה?”.

בשנות ההתבגרות, ייתכן שילדכם יהיה פתוח יותר ויסכים לדבר בחופשיות על הקשר בין לימודיו כיום לתוכניותיו לעתיד. לדוגמה, “איך מתקדם העמוד שאתה מעצב בשיעור טכנולוגיה אתה עדיין חושב להיכנס לתחום עיצוב אתרים כשתסיים ללמוד?”.

נכנסים לחטיבת הביניים ולתיכון

הכניסה לחטיבת הביניים היא אחד המעברים הגדולים ביותר בחיי הילד. היא מסמלת את ההתרגשות במציאת חברים חדשים, נושאי לימוד מרתקים, מורים ושגרות חדשות, אך גם את המעבר מהמוכר לבלתי ידוע, וגם מציאת דרך חדשה לגמרי להתנהלות בחיים.

לפני שילדכם נכנס לחטיבת הביניים, כדאי לחשוב מעט על בחירת בית הספר הנכון עבורו. לאחר שאתם וילדכם תחליטו על בית הספר הנכון, נסו לנצל את ימי ההיכרות כדי להתכונן.

כדי להקל על הכניסה לבית הספר החדש, בדקו מיהו המורה המחנך שלו, שאחראי על הטיפול הכללי בילדכם, על הנוכחות וההתקדמות החברתית והלימודית.  ייתכן שילדכם יזדקק למעט עידוד כדי להשתלב בפעילויות החדשות ולהכיר חברים חדשים. זה יכול להיות משהו פשוט – למשל להסיע אותו לחוג ספורט אחרי בית הספר או לחזרה של הלהקה, או לקבל חברים חדשים בברכה לביתכם.

שיעורי הבית

לשיעורי הבית יש יתרונות רבים – גם אם ילדכם חושב אחרת! בשנים הראשונות בבית הספר, הם עוזרים לילדים ללמוד מיומנויות ניהול זמן וארגון. כשהילדים גדלים, לשיעורי הבית יש יתרונות אקדמיים ברורים יותר – מחקרים מראים כי יש קשר חזק בין הכנת שיעורי הבית לבין הישגיות, בעיקר בחטיבת הביניים.

כדי לעזור לילדכם להפיק את המיטב משיעורי הבית, פנו זמן ומרחב לפני או אחרי הלימודים כדי שיוכל להתרכז, הרחיקו אחים קטנים מהסביבה, עזרו לו להתארגן והתייחסו באופן חיובי למשימות שלו.

בעיות בבית הספר

עליות וירידות בבית הספר הן חלק טבעי מהחיים עבור צעירים רבים. מערכת יחסים טובה עם הצוות תעזור לכם למנוע בעיות מראש. אם בכל זאת צצות בעיות בבית הספר, חשוב לזהות אותן ולטפל בהן במהירות, כיוון שאפילו בעיות לטווח קצר יכולות להשפיע לרעה על האופן שבו צעירים מרגישים כלפי בית הספר – וכלפי עצמם.

בעיות בבית הספר כוללות ביצועים אקדמיים נמוכים, חוסר מוטיבציה ללכת לבית הספר, אובדן עניין בעבודה שנעשית בו, מערכות יחסים חלשות עם חברים לכיתה או מורים ואפילו היעדרות מהלימודים וסרבנות בית ספר.

בריונות

בריונות היא שימוש שיטתי לרעה בכוח. עבור חלק מהצעירים, היא מתבטאת בהצקות בלתי פוסקות וקריאה בשמות. עבור אחרים, היא עלולה להיגמר בבידוד חברתי או בתקיפה מילולית או גופנית. היא יכולה להתרחש גם באינטרנט – באתרי רשתות חברתיות, למשל – או בטלפון הנייד.

קשה לפעמים לזהות בריונות אצל בני נוער, ולכן כדאי לחפש את הסימנים – בעיקר כשהילדים נכנסים לחטיבת הביניים. בתקופה זו עולים שיעורי הבריונות, אך הם צונחים בחדות בהמשך.

חלק מהסימנים עשויים להיות שילדכם אינו רוצה ללכת לבית הספר, מתחיל לקבל ציונים נמוכים, מגיע עם פגיעות גופניות שאינו יכול להסביר, או חוזר הביתה עם חפצים שניזוקו או נעלמו.

עזרו לילדכם לבנות חוסן נפשי – באמצעות מתן אהבה, תמיכה וכמויות נאותות של חופש – כדי להגן עליו מפני בריונות. עם זאת, אם ילדכם סובל מבריונות, ייתכן שתצטרכו לערב גם את צוות בית הספר.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

מחשבות אובדניות וניסיונות התאבדות בקרב בני נוער

מהן מחשבות אובדניות

מחשבות אובדניות הן מחשבות שעוסקות ברצון למות. לפעמים הן מעידות על לחץ זמני ועל ההרגשה שהמצב פשוט קשה מדי וכל האפשרויות נגמרות. לפעמים הן אורכות שניות ספורות בלבד.

אולם מחשבות אובדניות עשויות להצביע על כוונה אמיתית, למשל לתכנן התאבדות או לבצע ניסיון התאבדות. מחשבות אובדניות יכולות לבוא במפתיע, או להגיע בעקבות תקופה לחוצה ומלחיצה, ועלולות להשתלט על כל הלך המחשבה.

בני נוער בסיכון

אנשים צעירים נמצאים בסיכון לבצע ניסיונות התאבדות אם הם:

  • ניסו להתאבד בעבר
  • הם מכירים מישהו שהתאבד
  • יש להם היסטוריה משפחתית שכוללת התאבדות, מחלה נפשית ו/או התמכרות לאלכוהול או לסמים
  • סובלים מדיכאון, חרדה, בעיה נפשית ,או הפרעת אכילה.
  • שוחררו לאחרונה מאשפוז פסיכיאטרי
  • מתמכרים לאלכוהול ולסמים אחרים או יש להם היסטוריה של התמכרות
  • מתנהגים בצורה פוגענית כלפי עצמם
  • מבודדים חברתית, או היו קורבן למעשי בריונות וליחס פוגעני, או חוו התעללות
  • איבדו הורה בילדות, עוברים משבר משפחתי, אינם מקבלים תמיכה משפחתית או מרגישים דחויים אחרי פרידה מבן או בת זוג
  • מגלים את המיניות או המגדר שלהם – למשל, הומוסקסואלים, ביסקסואלים או טרנסג’נדרים
  • חולים, סובלים מכאב כרוני, מוגבלות או מחלה סופנית.

סימנים לכך שילדכם בסיכון

הנה כמה סימני אזהרה לכך שילדכם מרגיש אובדני או חושב על ניסיון התאבדות. חלק מהסימנים מהווים דגלים אדומים, ואחרים הם שינויים בהתנהגות וברגשות.

דגלים אדומים

ילדכם:

  • מדבר על התאבדות – למשל, אומר דברים כמו “אני רוצה להרוג את עצמי”, “בא לי למות”, “הלוואי שלא הייתי נולד בכלל”, “בא לי לוותר על הכל”, “לכולם יהיה יותר טוב אם אני לא אהיה פה” או “אני פשוט רוצה ללכת לישון וזהו”
  • מדבר על רגשות כמו חוסר תקווה או ייאוש, איתכם או באינטרנט – לדוגמה, בבלוגים או בעדכוני סטטוס ברשתות החברתיות
  • מדבר הרבה על מוות או על הרצון למות, מצייר או כותב שירה, שירים או סיפורים על מוות או הרצון למות
  • נפרד מחברים כאילו לא יראה אותם שוב
  • כותב מכתבי התאבדות
  • אוסף דברים שיכולים לשמש לניסיון התאבדות – למשל, תרופות או נשק
  • משלם חובות או מחלק רכוש בלי סיבה.

שינויים התנהגותיים

ילדכם:

  • אינו מעוניין להשתתף בפעילויות חברתיות, ומבלה פחות זמן עם חברים ויותר לבדו
  • חווה ירידה חדה בביצועים בבית הספר
  • מתקשה מאוד לישון או מתעורר מאוחר מהרגיל
  • בורח מהבית
  • מסתבך עם המשטרה
  • משתמש באלכוהול ובסמים
  • מראה סימנים של אובדן קשר עם המציאות (פסיכוזה) – לדוגמה, שומע קולות או הוזה.

שינויים רגשיים

ילדכם:

  • נראה חרד מאוד, כועס, מבולבל או נסער
  • חווה שינויים חדים במצב הרוח, כעס רב או תקופות של תוקפנות שאינן אופייניות לו, או נהיה פתאום עליז במיוחד אחרי תקופת דיכאון
  • נראה שלא אכפת לו מאנשים אחרים, או מגיב מעט או בכלל לא לאירועים משמחים או לא נעימים.

יש בני נוער שאינם מראים אף אחד מהסימנים הללו ובכל זאת עלולים לנסות להתאבד בלי אזהרה. אם הנער או הנערה מנסים להסתיר את מחשבותיהם, אפילו מומחים מנוסים מאוד לבריאות הנפש אינם יכולים לדעת האם למישהו יש מחשבות אובדניות. עם זאת, נדיר מאוד שאדם שנשאל בעדינות על התסמינים יכחיש לגמרי שיש לו מחשבות כאלה. גם במידה והנער או הנערה מדווחים על מחשבות אובדניות, פעמים רבות קשה מאוד להעריך את חומרתן ואת רצינות כוונותיו.

אם ילדכם אומר לכם שהוא רוצה לפגוע בעצמו או למות, פנו מיד לקבלת עזרה מקצועית. התקשרו מיד לער”ן בטלפון 1201 לקבלת ייעוץ במקרה של משבר, או עודדו את ילדכם להתקשר. אם אתם חוששים שילדכם נמצא בסכנה מידית לביצוע ניסיון התאבדות, פנו למשטרה או לחדר המיון הקרוב, ואל תשאירו את המתבגר שלכם לבד ללא השגחה. במקרים אלו יש להגביל את הנגישות של ילדכם לאמצעים מסכנים כגון כלי נשק חם (כגון אקדח), סכינים, תרופות וחומרים רעילים.

איך לשאול את ילדכם על מחשבות אובדניות

קשה לעשות זאת, אבל אם אתם חושדים שילדכם חושב על התאבדות, עדיף לשאול אותו ישירות. שאלות ישירות בנוגע למחשבות ולרגשות האובדניים של ילדכם יאפשרו לו לדבר עליהם, ויגרמו לו להרגיש פחו ת לבד דווקא בתקופה שבה הוא מרגיש בודד יותר מכל. סביר להניח שיהיה לכם קשה לשמוע איך הוא מרגיש, אך חשוב להקשיב לו ולתת לו להיות זה שמדבר. הראו לו שאתם מבינים כמה קשה לו לדבר על רגשותיו. לעיתים הורים ואנשי מקצוע מעלים את החשש שדיבור על נושא האובדנות יכול בעצמו לעורר מחשבות אובדניות אצל הילדים. נושא זה עבר בחינה מדוקדקת על ידי מומחים בבריאות הנפש ואף נבדק מחקרית. המסקנה הברורה היא שדיבור על אובדנות אינו מעורר או מלבה אותה. לעומת זאת, חשוב להבין כי במקרה בו קיים חשד שילדכם עלול לפגוע בעצמו, הימנעות מדיבור ישיר על הנושא עלול להוביל לפספוס כוונותיו ולסיכון חייו.

הנה כמה שאלות שאפשר לשאול:

  • “חשבת פעם שהחיים לא שווים?”
  • “חשבת פעם שעדיף שלא היית נולד?”
  • “חשבת פעם שעדיף היה אם לא היית מתעורר בבוקר?”
  • “היו לך מחשבות על מוות או על ניסיון התאבדות?”
  • “אתה חושב על התאבדות?”
  • “חשבת איך תעשה את זה?”
  • “חשבת מתי לעשות את זה?”
  • “האם הכנת ציוד שבאמצעותו תפגע בעצמך? (כגון חבל, תרופות, כלי נשק…)”

במידה וילדכם עונה “כן” על חלק או כל השאלות הנ”ל, וקיים חשש לסיכון אובדני, פנו מיד לקבלת עזרה והתקשרו לער”ן בטלפון 1201 או לשירותי חירום. כמו כן, אפשר לקחת אותו לחדר המיון בבית החולים הקרוב. חשוב לזכור שבני נוער רבים יכולים לחשוב לעיתים ש”החיים אינם שווים” ואף לחשוב לרגעים קצרים וחולפים שהם רוצים להתאבד. במקרים רבים מדובר בנוער נורמטיבי החווה משבר חולף המותאם לגיל ההתבגרות ללא כל כוונה ממשית להתאבד. הקושי הגדול הוא להבדיל בין מי שעלול להוות סכנה לעצמו לבין מי שחווה “משבר רגיל וחולף” של גיל ההתבגרות. לאור רגישות הנושא ולאור התוצאה הקטלנית שעלולה להתרחש במצב של פספוס מצב אובדני, יש לפנות לקבלת עזרה מקצועית ברגע שקיים ספק כלשהו.

זכרו שלילדכם קשה לדבר על התאבדות, או שלא ירצה לדבר על רגשותיו או על התסמינים בגלל מחלה נפשית. אם הוא מתמודד עם דיכאון או פסיכוזה, יכול להיות שהוא מרגיש שהוא לא שווה מספיק בשביל לקבל עזרה.

מחשבות אובדניות: עשו ואל תעשו

מה לעשות

אם ילדכם חושב מחשבות אובדניות, נקטו את הצעדים הבאים:

הישארו איתו או בקשו ממישהו אחר להישאר איתו. אל תשאירו אותו לבד.

סלקו מהסביבה כל דבר שעלול לגרום נזק, כגון חפצים חדים, סמים, חבל, סכיני גילוח, אקדחים, רובים או תרופות. מנעו ממנו גישה לרכב.

אמרו לילדכם שאכפת לכם ושאתם רוצים לעזור, ושאם אתם חושבים שחייו בסכנה, תשיגו עזרה מקצועית. אל תבטיחו לשמור על המחשבות האובדניות והרגשות האלה בסוד.

בקשו ממנו להבטיח שיגיד לכם – או למבוגר אחר שהוא סומך עליו, לחבר, לפסיכולוג, לעו”ס, למורה, לרופא הילדים או להתקשר לער”ן – אם שוב יש לו מחשבות אובדניות.

דברים שאסור לעשות

אל תגידו דברים מתנשאים, עקשניים, מאשימים או שיפוטיים. אתם עלולים לסגור את ערוץ התקשורת ולגרום לילדכם לא לרצות לקבל מכם עזרה. הנה כמה משפטים לא מועילים שיש להימנע מהם:

  • “אבל יש לך כל מה שצריך בשביל לחיות”
  • “המצב יכול להיות הרבה יותר גרוע”
  • “יש אנשים במצב הרבה יותר קשה ממך”
  • “אתה סתם עושה דרמה”
  • “אל תגיד סתם, אתה לא באמת רוצה לפגוע בעצמך”
  • “אתה סתם רוצה לקבל תשומת לב”

לקבל עזרה

עליכם לקבל עזרה מקצועית לילדכם. התמיכה שתתנו לו אינה תחליף לעזרה מאנשי מקצוע מוסמכים ומנוסים בתחום בריאות הנפש. קודם כל גשו לקבלת אבחון אצל רופא הילדים, יועץ או מומחה לבריאות הנפש. אם יש לו בעיה נפשית, טיפול ייתן את סיכויי ההחלמה הטובים ביותר.

כדי לתמוך בו, התקשרו בעצמכם, חפשו אפשרויות טיפול, הציעו לקבוע עבורו פגישות טיפוליות ולכו איתו לפגישות. אנשים בעלי כוונות התאבדות מרגישים שאין כל תקווה ושאין להם יותר אפשרויות. הבטיחו לו שהמצב ישתנה וישתפר עם הטיפול המתאים.

גורמים שיגנו על ילדכם מפני מחשבות אובדניות

בדיוק כפי שיש גורמי סיכון להתאבדות, ישנם גורמים שיעזרו להגן על צעירים מפני התאבדות. למשל:

  • התחושה שיש להם תמיכה חברתית חזקה ומערכות יחסים טובות עם חברים
  • תחושת קשר למשפחה
  • יכולות התמודדות טובות ומיומנויות פתרון בעיות
  • ערכים ואמונות חיוביים
  • היכולת לבקש ולקבל עזרה.

לטפל בעצמכם

הגילוי שלילדכם יש מחשבות אובדניות או ניסה להתאבד עלול להיות מלחיץ ומזעזע מאוד. סביר להניח שאתם רוצים לעשות הכל כדי לתמוך בו. חשוב שגם תטפלו בעצמכם כדי שתהיו במצב הטוב ביותר ותוכלו לטפל בו. באופן כללי להורים יש תפקיד מכריע בתהליך ההתמודדות עם בעיות נפשיות של ילדיהם, אשר כידוע מהוות את הסיבה העיקרית להתנהגות אובדנית בבני נוער.

הנה כמה דרכים לטפל בבריאות וברווחה שלכם:

  • בקשו עזרה מקצועית אם אתם לחוצים, או סתם רוצים לדבר עם מישהו על האופן שבו ההתנסות של ילדכם משפיעה עליכם. אפשר לדבר עם רופא המשפחה, איש מקצוע של בריאות הנפש או קו ייעוץ טלפוני.
  • שימרו על קו אחיד עם בן או בת הזוג, והשתדלו להימנע מוויכוחים אודות דרכי ההתמודדות עם המתבגר שלכם בנוכחותו.
  • יהיה קשה להשאיר את ילדכם לבדו. בקשו עזרה מבני המשפחה, מחברים ומרשת התמיכה שלכם. אפשר לבקש מהם גם לעזור בטיפול בילדיכם האחרים.
  • אם אפשר, נסו להשתתף בפעילויות מהנות במהלך השבוע, בעצמכם או עם משפחה וחברים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

יותר מסתם ויכוח: אלימות במשפחה

עקרונות הבסיס

אנשים רבים מתווכחים עם בני משפחתם מפעם לפעם. הורים עשויים להתווכח על כסף, על הילדים ועל מטלות הבית. הילדים יכולים לריב על כל דבר. לפעמים הוויכוחים במשפחה יוצאים משליטה ואנשים נפגעים. כשדבר זה קורה בין מבוגרים, הוא משפיע על כולם, ובעיקר על הילדים. אלימות במשפחה מתרחשת בכל סוגי המשפחות, והיא גורמת לנזקים קשים בכל תחומי החיים – החל מבריאות פיזית ונפשית, תפקוד בחברה, התפתחות תקינה של הילדים, קשרים חברתיים ומשפחתיים ועוד. .

רוב האנשים אינם חושבים על מה שמתרחש במשפחתם כעל “אלימות במשפחה”. קשה לדבר על זה, והם עשויים להתעלם מכך או אפילו להכחיש שדבר כזה קורה. רוב האנשים מגלים שהם לא מצליחים לדבר על כך אפילו עם הקרובים להם ביותר, או מרגישים שלא כדאי לעשות זאת מתוך פחד.

למרבה הצער, אלימות במשפחה אינה נעלמת מעצמה. בדרך כלל היא מחמירה עם הזמן, אלא אם כן חלים שינויים רציניים בגישה ובהתנהגות.

אף פעם אין תירוץ טוב לשימוש בכוח, באיומים, בהתעללות או באלימות. אם אתם חושבים שאתם מעמידים את משפחתכם בסכנה, צאו מהבית עד שתירגעו. אם אתם חושבים שאתם או ילדיכם נמצאים בסכנה מיידית, צאו מהבית או התקשרו למשטרה בטלפון 100. ניתן להתקשר למוקד 118 הנותן מענה ייעודי בנושא.

אם אתם רוצים לדבר עם מישהו ולא יודעים מה לעשות, פנו למרכזי הטיפול והסיוע לנשים נפגעות אלימות, גברים אלימים ולילדים חשופים לאלימות של משרד הרווחה.

מהי אלימות במשפחה?

בדרך כלל, כשחושבים על אלימות במשפחה, חושבים על מכות או אלימות פיזית. מכות הן בהחלט חלק מהעניין. אבל באופן כללי, התעללות או אלימות מתרחשות כאשר אנשים מנצלים לרעה את כוחם כדי להכאיב, לשלוט או להתנהג בבריונות כלפי מישהו אחר. הן יכולות להתרחש במילים או במעשים.

  • אלימות במשפחה היא מה שקורה כשאחד מבני הזוג נפגע באופן גופני או נפשי, וחושש שזה יקרה שוב. הנה עוד כמה נקודות חשובות שנוגעות לאלימות במשפחה:
  • אלימות במשפחה מתרחשת במערכות יחסים בין בני זוג שיוצאים זה עם זה, גרים ביחד, נשואים, פרודים או גרושים.
  • היא מתרחשת בין גברים ונשים, וגם במערכות יחסים חד-מיניות.
  • אנשים מכל המגדרים יכולים להתנהג בצורה מתעללת או אלימה.
  • אנשים מתעללים נוהגים להמעיט בערך מעשיהם, ואלו שנמצאים בצד הנפגע נוטים להאשים את עצמם ולהמעיט בערך מה שקרה.
  • למרבה הצער, יש אנשים שמקבלים את האלימות וההתעללות כחלק ממערכות היחסים.

ויכוחים אינם אלימות במשפחה

להתווכח, או להגיד למישהו שאינכם מסכימים איתו, או אפילו להרגיש ולהביע כעס – כל אלה הם חלקים חיוניים בכל מערכת יחסים. אפשר להתווכח בלי שמישהו נפגע, וויכוחים הם אחת הדרכים שבהם מבוגרים מתמודדים עם ההבדלים ביניהם ופותרים בעיות.

ילדים לומדים על מערכות יחסים וכיצד להתמודד עם חוסר הסכמה כשהם צופים במבוגרים עושים זאת, ובעיקר בהוריהם. אחד הדברים החשובים ביותר שתוכלו לעשות למען ילדיכם הוא להראות להם שאתם יודעים להתווכח על דברים בלי לנקוט אלימות, ולהמשיך לכבד את הצד השני ולדאוג לו.

מדוע אלימות במשפחה מתרחשת?

קשה לפעמים להבין מדוע אנשים פוגעים בכוונה באחרים, ובעיקר במי שהם אוהבים. דברים רבים עשויים להוביל לאלימות במשפחה. לדוגמה, יש אנשים:

  • חזקים, גדולים וקולניים יותר, שמפעילים יותר סמכות ושליטה על אחרים, ועשויים לחשוב שיש להם גם זכות גדולה יותר לקבל את מה שהם רוצים
  • שאין להם את המיומנויות המתאימות להתמודד עם לחצי החיים או אינם יודעים כיצד להתמודד עם רגשותיהם, ולכן הם מתוסכלים, כועסים ומוציאים את זה על אחרים
  • שמקנאים ומאמינים שיש להם זכות לשלוט על התנהגותם של בן או בת הזוג
  • שרואים את בני זוגם כמישהו “ששייך להם” ומאמינים שביכולתם לאיים עליהם כרצונם
  • שגדלים במשפחות שבהן למדו כי התעללות ואלימות הם הדרך להתמודד עם חילוקי דעות, או לקבל את מה שהם רוצים. ייתכן שאינם מכירים שום דרך התנהגות אחרת.

ההשפעות של אלימות במשפחה

ההשפעות על חיי המשפחה

אלימות במשפחה יכולה להוביל לתחושת חוסר ביטחון, חוסר אמון וחוסר תמיכה אצל בני המשפחה, שעלולים לחוות גם אובדן ביטחון עצמי או הערכה עצמית נמוכה. אלימות במשפחה עלולה להוביל לפרידה או לגירושים.

ההשפעות על ההורים

בן הזוג הנפגע עשוי להרגיש:

  • מאוים, לחוץ, חרד, מבויש, אשם, מדוכא ובודד מאוד
  • מסוגל פחות להתמודד עם ההורות
  • מסוגל פחות להתמודד עם החיים.

בן הזוג האלים עשוי להרגיש:

  • מתוסכל
  • כעס חזק יותר שקשה יותר לשלוט בו
  • לא מוערך על ידי המשפחה
  • מסוגל פחות להיות הורה טוב
  • בודד מאוד.

ההשפעות על הילדים

החיים תחת אלימות במשפחה משפיעים על ילדים מבחינה גופנית ורגשית כאחד. רמת הפגיעה בהם תלויה בגילם, במשך האלימות ובמה שמתרחש. ככל שהדפוס מתמשך, כך קשה יותר לילדים להתמודד עם הרגשות המשתנים בבית. לעיתים קרובות הילדים חיים במצב קבוע של ציפייה, וממתינים לכך שהאלימות תקרה שוב.

ההשפעות על הילדים כוללות רגשות כגון פחד, חוסר אמון, בושה, כעס, חוסר ישע, הערכה עצמית נמוכה ודיכאון. הם עשויים להפגין סימני מתח כגון כאבי ראש, כאבי בטן, בעיות שינה, סיוטים והרטבה במיטה.

ילדים במצבים כאלה עשויים להתחיל להאמין שאלימות במשפחה היא מצב נורמלי, ושזו הדרך היחידה להשיג את מה שהם רוצים. הם לומדים שמותר להיות אלים או להיפגע מהתעללות.

השפעות וסימנים אחרים כוללים:

  • היעדרות מבית הספר כדי להישאר ליד ההורה שנפגע
  • בריחה מהבית
  • שימוש בסמים ובאלכוהול
  • התנהגות ושפה תוקפניות
  • ביצועים נמוכים בבית הספר
  • מחסור בחברים
  • הימנעות מפעילויות משפחתיות.

שימו לב: עשויות להיות סיבות אחרות להתנהגויות כאלה אצל ילדים.

מה ההורים יכולים לעשות

אם מתרחשת בביתכם אלימות במשפחה, עליכם לפנות לקבלת עזרה.

  • ניתן לפנות בכל עת  לשירותי הרווחה.
  • במצבים של סכנה מיידית- יש להתקשר למשטרה בטלפון 100 או להתקשר לקו 118.
  • במצבים של פגיעה פיזית ו/או מינית ניתן לפנות לבית חולים – לא נדרשת הפניה או טופס 17
  • בכל קופות החולים ובתי החולים קיימים עו”סים וניתן להתייעץ עימם על הנושא. הם יסייעו לכם בפניה לגורמים מתאימים.

בן/בת הזוג המתעללים

אם אתם מתנהגים בבריונות או מתעללים בבן או בת הזוג שלכם, או שקשה לכם לשלוט בכעסכם, תצטרכו ללמוד דרכים אחרות להתמודד עם הרגשות הללו בלי לנקוט אלימות והתעללות. דברו עם מישהו שמבין את בעיית האלימות במשפחה או התקשר לקו סיוע בטלפון 02-6551145.

אם אתם חושבים שאתם מעמידים את משפחתכם בסכנה, צאו מהבית עד שתירגעו.

בת/בן הזוג הנפגעים

יש לכם כל זכות להיות מוגנים ובטוחים. אתם לא אחראים לאלימות ולהתעללות – זו לא אשמתכם. אם אתם או ילדיכם נמצאים בסכנה מיידית, התקשרו למשטרה בטלפון 100.

חשוב לזכור במצב של סיכון

אם קיים פחד  מבן הזוג, חשוב לשקול היכן אתם וילדיכם תהיו בטוחים. הילדים חייבים להבין שהתנהגות אלימה אינה מקובלת. ריחוק לזמן מה מבן או בת הזוג עשוי לעזור לכם לראות את הדברים בבירור.

כיצד לעזור לילדים

הילדים צריכים:

  • לקבל הגנה מפני פגיעה גופנית, רגשית ומילולית
  • לדעת שבריונות, התעללות ואלימות אינן מקובלות
  • חיזוקים כדי לדבר על רגשותיהם וחששותיהם
  • תמיכה נוספת ממבוגר שאפשר לסמוך עליו
  • תמיכה בבית הספר
  • עזרה מקצועית, אם הם מראים סימנים של בעיות התנהגותיות או רגשיות
  • ·לדעת שזו לא אשמתם
  • לדעת שהם אהובים
  • לדעת לאן לפנות לקבלת עזרה במקרה חירום או ליצור קשר עם המשטרה בטלפון 100.

משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מספק הגנה וסיוע ראשוני לנפגעי אלימות במשפחה, שמטרתו לעזור לנפגעי אלימות להתמודד עם מצבם. אפשר להתקשר לקו החירום החברתי של משרד הרווחה בטלפון 118.

זכרו תמיד!

  • לכל אחד יש זכות להיות בטוח ומוגן.
  • אף פעם אין תירוץ טוב לשימוש בבריונות, בהתעללות ובאלימות.
  • לעיתים קרובות, התנהגות מתעללת, בריונית ואלימה הופכת לדפוס קבוע בהתנהגות.
  • ילדים סובלים בסביבה של אלימות במשפחה.
  • אנשים שמתעללים או מתנהגים בבריונות כלפי אחרים צריכים ללמוד כיצד להתנהג אחרת.
  • אם אתם מתמודדים עם ויכוחים ללא שימוש בהתעללות ובאלימות, ילדיכם לומדים להתנהג כמוכם.
  • אם אתם חוששים מהשפעות התנהגותכם על המשפחה שלכם, או שאתם פוחדים מהתנהגותו של בן הזוג, פנו לקבלת עזרה מקצועית. אל תחכו ותקוו שהכל ייעלם.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

לחזור לעבודה ולהמשיך להניק

לחזור לעבודה: אפשרויות להמשך הנקה

ישנן דרכים רבות שבהן אפשר להמשיך לתת לתינוקך חלב אם למרות החזרה לעבודה. הדרך שתתאים לך תלויה במקום עבודתך ובסידור שמצאת לילדך.

אפשרות אחת, במידה והיא מתאימה, היא הבאת התינוק אליך לעבודה או חזרה הביתה על מנת להניק בהפסקה.

אפשרות שניה היא שאיבה בשעות עבודה והשארת חלב האם להאכלת התינוק בבקבוק על ידי מי שמטפל בו. שאיבה תעזור לשמור על אספקת החלב וכך תינוקך יקבל את יתרונות ההנקה הבלעדית. בדרך כלל אחרי גיל 6-7 חודשים ניתן להפסיק לשאוב ולתת לילדך ארוחות מלאות של מוצקים בשעות שאת לא לידו.

שמירה על הנקה בלעדית עד גיל 6 חודשים היא עדיפה, אך במידה ואת לא יכולה לעשות זאת, אין ספק שיש ערך בהנקה חלקית – כלומר, הנקה בזמן שאת עם ילדך והזנה בתמ”ל על ידי המטפל/ת בזמן העבודה המשך ההנקה מחוץ לשעות העבודה שומר על הקשר בינך לבין התינוק שלך, ויכול להיות בילוי משותף ומתגמל מאוד לשני הצדדים בסוף היום, שמאפשר לו להמשיך ליהנות, לפחות חלקית, מהיתרונות של חלב אם.

זכרי שאפשר לחזור לעבוד ולהניק – היי יצירתית, עקבית וחיובית.

לחזור לעבודה ולהמשיך להניק: המדריך

צעד ראשון: להתכונן מראש

אם את רוצה להמשיך להניק כשתחזרי לעבודה, מומלץ לדון מראש בצורכי ההנקה שלך עם מקום העבודה. קחי בחשבון כי תדירות השאיבה לאחר החזרה לעבודה תהיה דומה לתדירות ההנקה באותו גיל. למשל, אם את חוזרת לעבוד כשתינוקך בן 15 שבועות, ככל הנראה שתצטרכי לשאוב פעמיים-שלוש ביום עבודה מלא. תדירות השאיבות יורדת עם גילו של התינוק ולרוב ניתן להפסיק לשאוב בגיל 7 חודשים. מגיל 6 חודשים ניתן להתחיל להאכיל את התינוק בארוחות מוצקים בזמן העדרך.

הצעדים הבאים: נושאים פרקטיים

הצעד הבא הוא לוודא שיש לך כל מה שצריך כדי להניק או לשאוב בעבודה. מומלץ לוודא זאת לפני היציאה לחופשת לידה:

  • תנאים לשאיבה – עדיף לדאוג לחלל פרטי עם כיסא נוח  במידה שאין, אפשר גם לקנות כיסוי לזמן השאיבה
  • מקרר לאחסון חלב אם שאוב. אם אין, הביאי איתך צידנית מהבית עם קרחון.
  • אם את משתמשת במשאבה חשמלית- נקודת חיבור לחשמל שקרובה למקום בו תשבי. אם אין לך אפשרות להתחבר לנקודת חשמל – דאגי  למשאבה ידנית
  • גישה לכיור לרחיצת הידיים ולשטיפת חלקי המשאבה
  • מספיק זמן לשאיבה במהלך היום בהתאם לצורך.

זכויותייך בנושא הנקה

חשוב שתכירי את זכויותיך. למשל, ע”פ‏ חוק,‏ מגיעה לך “שעת הנקה”- אימהות שחוזרות לעבודה ‏רשאיות ‏להיעדר ‏מעבודתן, ‏מתום‏ חופשת‏ הלידה ועד‏ תום‏ ארבעה‏ חודשים‏ מאותו ‏יום‏- שעה‏ אחת ‏ביום, ‏בתנאי ‏שהן מועסקות ‏במשרה‏ מלאה. את יכולה להשתמש בזה על מנת לקחת הפסקות במהלך היום במידת הצורך לשאיבה או לקצר את יום העבודה. במידה ויש לך עוד שאלות בנושא זכויותיך, אפשר לפנות לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, או למחלקת משאבי אנוש במקום העבודה.

לשאוב חלב אם: מה צריך לדעת

חשוב לבחור משאבה שתתאים לתנאים שלך בעבודה (לדוגמא, משאבה חשמלית יכולה להקל אבל רק אם יש גישה לחשמל). כדאי להתחיל להתרגל למשאבה בערך חודש לפני החזרה לעבודה, על ידי שאיבה פעם ביום או יומיים. במהלך הזמן הזה שימי במקפיא את החלב שנשאב וכך יהיה לך מאגר של חלב שתוכלי להשתמש בו בהמשך. זכרי, שאיבה לא אמורה לכאוב. במידה ויש לך כאבים, התייעצי עם אחות טיפת חלב או יועצת הנקה.

בזמן השאיבה, לחשוב ולהיזכר בתינוקך עוזרים לתהליך התחלת זרימת החלב. נסי להשתמש בתמונה של התינוק או בבגד שלבש (ונושא את ריחו), כדי לעזור לרפלקס שחרור החלב.

בתחילת חזרתך לעבודה, תרצי לשאוב באותם הזמנים בהם התינוק רגיל לאכול בבית. במהלך השבועות הראשונים, ניתן להעביר את זמני השאיבות לזמני ההפסקות הרגילות במקום עבודתך. כמו כן, יתכן וכמות החלב  שאת שואבת תרד במהלך השבוע – אל תדאגי, תוכלי להניק יותר בסופי שבוע והמצב אמור להתאזן.

טיפים נוספים

כדאי להרגיל את התינוק לאכילת חלב שאוב מבקבוק לפני החזרה לעבודה – לאט ובלי לחץ. במידה והתינוק מסרב לאכול מבקבוק, ניתן להאכיל אותו בכוסית, כפית או מזרק.

ניתן בבוקר להניק מצד אחד בלבד ובו זמנית או מיד אחרי לשאוב את הצד השני , זה יכול לעזור לך להשאיר מספיק חלב לזמן שבו את לא נמצאת.

למידע נוסף, קראי את המאמר לשאוב ולאחסן חלב אם.

מטפלים אחרים והנקה

התינוק שלך יצטרך להתרגל לכמה דברים כשתחזרי לעבודה. אם הוא יישאר אצל מטפלת או במסגרת אחרת נסי לארגן מפגש ביניהם לפני החזרה לעבודה ולדאוג לכך שיקבל חלב שאוב בכוס או בבקבוק. כך יוכל להכיר את המטפלת ואת השינוי בשגרת ההאכלה.

יש תינוקות שמסרבים לקחת בקבוק מאימם, או כשהם יודעים שהאם נמצאת לידם. אם זה קורה, בקשי מהמטפלת לתת לו את הבקבוק או הכוס. אם התינוק מוטרד מכך שאינך נמצאת שם, השאירי למטפלת בגד שלבשת כדי לעזור להרגיע אותו.

קחי בחשבון כי שעות הנקה של התינוק יכולות להשתנות. יתכן שינק יותר בשעות שאת בבית על מנת להשלים מה שהיה חסר לו במשך היום.

הנקה וגישת המעסיק

גישתם של מעסיקים בישראל כלפי הנקה משתפרת, והם מאפשרים יותר ויותר אפשרויות לתמיכה באימהות שחוזרות לעבודה ורוצות להמשיך ולהניק, גם בשל תמיכתו הגורפת של משרד הבריאות בכך.

עם זאת, יש מעסיקים שאינם יודעים כיצד להתחיל לדבר על כך בעבודה. במקרה כזה, אל תפחדי לדבר עם המעסיק. בסופו של דבר, הנקה ושאיבת חלב בעבודה טובות לא רק לך ולתינוק – אלא גם למעסיק.

יתרונות ההנקה למעסיקים

בנוסף להשפעה החיובית של המשך הנקה על הבריאות שלך ובריאות ילדך, תינוקות יונקים חולים פחות ולכן האימהות נעדרות פחות מהעבודה.

בנוסף לסיכויים מופחתים להיעדרויות בגלל מחלה, עם היתרונות למעסיקים נמנים שימור עובדים מוגבר, עלויות מופחתות, שביעות רצון ומורל גבוה יותר אצל הצוות.

לקבל עזרה

אם את נתקלת בקושי להמשיך להניק ולחזור לעבודה, פני לקבלת עזרה.

אפשר לפנות לאחות טיפת חלב, לרופא המשפחה או ליועצת הנקה. אחת ממתנדבות ליגה לה לצ’ה תוכל לעזור. התקשרי לקו התמיכה בטלפון 1599-525-821.

סביר להניח שתקבלי המון עצות שונות – הקשיבי לעצה מהאדם או הארגון שאת הכי סומכת עליו, והיצמדי אליה.

תוכלו לקרוא מידע חשוב נוסף בנייר העמדה של משרד הבריאות התומך בהנקה במסגרות עבודה ולימודים ובעלון לאם המיניקה לקראת החזרה לעבודה. ישנו גם עלון למעסיקים, אותו תוכלי לתת לבעל התפקיד הרלוונטי במקום העבודה שלך.

לנושאים אחרים בענייני הנקה, קראי את המאמרים טכניקות הצמדה לשד,  פטמות כואבות וזיהומים, כיצד להגביר את ייצור החלב ועודף חלב אם וגודש בשד.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

הורות לאחר פרידה: למצוא את האיזון הנכון

הורות משותפת: עקרונות הבסיס

לא קל ליצור הסדרי הורות חדשים כשהיחסים מתפרקים, בעיקר אם נותרו ביניכם נושאים לא פתורים ורגשות עזים.לדוגמה, ייתכן ששניכם תרצו לבלות כמה שיותר זמן עם ילדכם, או שבן או בת הזוג לשעבר לא ירצו לפגוש את הילד. ייתכן שתרצו לחלק את זמנכם איתו שווה בשווה – אך זה לא תמיד אפשרי, ולא תמיד מהווה האפשרות הטובה ביותר עבורו.

ויש גם נושאים פרקטיים נוספים להביא בחשבון, כמו מקום המגורים של שניכם. ילדים מתמודדים עם המצב טוב יותר כשהוריהם גרים זה ליד זה, אך לא בכל המשפחות זה אפשרי.

יהיה הפתרון אשר יהיה, אתם ובן או בת הזוג לשעבר צריכים לקבל החלטות ברורות בנוגע לאופן ההורות על ילדכם כעת ובעתיד. מציאת הסדרי ההורות המשותפת הטובים ביותר תהיה קלה יותר אם שניכם תשמרו על ראש פתוח, ותנסו להיכנס לנעליו של הילד. זכרו שבניסיון לענות על הצרכים של ילדכם ושלכם כאחד, ייתכן שתצטרכו להתפשר פה ושם.

ליצור תוכנית הורות משותפת

תוכנית הורות משותפת היא דרך יעילה לקבוע את פרטי מערכת היחסים החדשה שלכם. כדי ליצור תוכנית כזו, תצטרכו לדון בזכויות ובחובות הנוגעות לילדכם, ולהחליט על דרך לפתרון מחלוקות. נסו להגיע לפתרון ביחד. אם אינכם מצליחים, בקשו עזרה ממומחה לפתרון מחלוקות במשפחה, מגשר או יועץ זוגי.

תוכנית הורות משותפת צריכה לכלול את הנושאים הבאים:

  • הסדרי ראייה מקובלים
  • השכלה
  • נושאים כלכליים
  • מענה על הצרכים הרפואיים של הילדים
  • חגים ואירועים מיוחדים
  • קווים מנחים לקבלת החלטות.

התוכנית צריכה לכלול גם הסדרי גיבוי למקרה שילדכם צריך להישאר בבית ואינו יכול ללכת לגן או לבית הספר. במקרה כזה, תצטרכו לדבר עם בן או בת הזוג לשעבר ולבדוק כיצד יוכלו לעזור. אפשר לדבר על כך פנים אל פנים, בטלפון או בדוא”ל.

אחרי שתסכמו את תוכנית ההורות המשותפת ותתחילו להוציא אותה לפועל, תצטרכו להחליט מה קורה אם אחד מכם צריך לשנות את התוכנית, או אם חל שינוי בנסיבות בעתיד.

טיפים להורות משותפת מוצלחת

הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם להצליח בהורות המשותפת עם בן או בת הזוג לשעבר.

נסו לשמור על גמישות

מעט גמישות מועילה לכולם. לדוגמה, אם בן או בת הזוג לשעבר מאחרים לפעמים לאיסוף, הכינו מראש תוכניות חלופיות. נסו לזכור שאם תתעצבנו משינוי כלשהו בקשת בני הזוג לשעבר, אתם עלולים להיתקל במצב מורכב בפעם הבאה שאתם תצטרכו לשנות משהו.

התוכניות שלכם יצטרכו להשתנות ולהתאים את עצמן כשילדכם יגדל, והצרכים והנסיבות שלו ישתנו – לדוגמה, כשייכנס לבית הספר או ילך לחוג חדש.

נסו לקבל את סגנונות ההורות השונים

סגנון ההורות של בן או בת הזוג לשעבר עשוי להשתנות כשאינכם שם. ייתכן שייקח לכם זמן להתרגל לכך, ובעיקר אם לבני הזוג לשעבר יש ערכים או אמונות שונים.

נסו להבין אם אינכם מחבבים את סגנון ההורות שלהם בגלל ההעדפות האישיות שלכם, או בגלל דרישות חיוניות רציניות. לדוגמה:

  • העדפה: “אני לא אוהבת שהבת שלנו אוכלת כל כך הרבה סוכריות בבית של אבא שלה”.
  • דרישה חיונית: “הילדה שלנו אינה מקבלת את הטיפול הרפואי שהיא זקוקה לו”.

אם אינכם אוהבים משהו בגלל העדפה אישית, אולי תוכלו לוותר ולהתרכז בדברים שמשפיעים על בריאותו ובטיחותו של הילד. כל עוד ילדכם מוגן ובטוח, גישות וסגנונות ההורות השונים דווקא יעזרו לו ללמוד שבכל מצב פועלים כללים שונים.

עזרו לילדכם להתחבר להורה השני

אם זה לא מטריד או מעציב אתכם, אפשר להחזיק תמונה ממוסגרת של משפחתכם שכוללת גם את בן או בת הזוג לשעבר.

נסו לחשוב ולדבר באופן חיובי על מה שילדכם עושה בבית ההורה השני – למשל, “וואו, זה נראה כמו אוהל מעולה משמיכות. איזה סוף שבוע כיפי היה לך!”

עודדו את ילדכם לשלוח הודעה להורה האחר כשהוא איתכם, בעיקר אם הוא גר רחוק מכם. אפשר לשלוח ולקבל באופן קבוע דוא”ל, שיחות טלפון, הודעות סמס ומכתבים.

עדכנו את ההורה השני

ילדכם ירוויח מכך שההורה השני יידע מה מתרחש בחייו. אתם ובן או בת הזוג לשעבר יכולים לעדכן אחד את השני באמצעות יומן מקוון משותף שבו רשומים כל האירועים השבועיים של הילד, נוסף על אירועים מיוחדים.

צרו קשר עם צוות בית הספר וודאו שבן או בת הזוג לשעבר מקבלים גם הם את המידע מבית הספר.

תכננו מראש משימות, פעילויות ואירועים

אולי תרצו שבן או בת הזוג לשעבר יהיו מעורבים או ייקחו על עצמם אחריות למשימות שונות, כמו ביקורים אצל רופא הילדים או פגישות מטעם בית הספר. אם אתם ביחסים טובים, תכננו ללכת יחד לפעילויות כמו ימי הורים או מופעי בית ספר. אם אינכם יכולים ללכת יחד, תצטרכו לתכנן מי הולך לאיזה אירוע, או כיצד תתמודדו עם נוכחותו של האחר במקום.

תנו לבן או בת הזוג לשעבר זמן ללמוד את התפקיד

אם אתם אלה שהייתם אחראים לרוב הטיפול בילדכם לפני הפרידה, ייתכן שבני הזוג לשעבר יזדקקו לזמן מה כדי ללמוד את הצד הפרקטי של גידול הילדים. אל תתפתו לבקר אותם בתהליך, אלא הצביעו דווקא על הדברים החיוביים. זה עדיף לכולם.

היו מוכנים להופעתם של רגשות שליליים

כשילדכם נמצא עם ההורה האחר, אתם עשויים לחוש תחושת אובדן, בדידות ואכזבה. נסו להביט על הצד החיובי – למשל, הזמן שאתם מבלים בנפרד מילדכם מאפשר לכם לנוח, להירגע ולעבוד על מערכות יחסים חדשות, תחביבים או תחומי עניין משלכם.

תכנון מראש יעזור לכם להתמודד עם המצב כשילדכם אינו בבית. תוכלו לעשות פעילות גופנית, לפגוש חברים לארוחת ערב, לבקר את המשפחה או ללכת לסרט.

אם אפשר, הסכימו מראש איזה סוג של קשר תיצרו עם ילדכם בזמן שהוא אצל ההורה האחר: לדבר בקצרה בטלפון, לשלוח דוא”ל או הודעות סמס. חייכו כשילדכם עובר לבית ההורה השני, גם אם זה קשה. זה יקל עליו מאוד.

איך להתמודד עם אירועים מיוחדים

לפעמים, האירועים הכי גדולים של השנה – כמו חגים או ימי הולדת – הם הקשים ביותר לתכנון הסדרי הורות משותפת שיתאימו לכולם. להורים פרודים רבים קשה מאוד להיות לבד, בלי הילדים, בימים חשובים.

יש הורים שמחלקים ביניהם את הימים האלה שווה בשווה. אחרים מעדיפים לעשות סבב שנתי, ולעשות רוטציה בין החגים. כמו כן, אפשר לחגוג לפני ואחרי המועד עצמו. נסו להמשיך מסורות שנהגתם לעשות ביחד, כמו לפתוח מתנות במיטה בבוקר יום ההולדת, או לחלוק קינוח מיוחד.

מומלץ לדבר עם ילדכם מראש על ההסדרים לקראת יום הולדתו או אירועים מיוחדים אחרים. אם אתם עומדים לקנות מתנה גדולה לאירוע מיוחד, ספרו לבן או בת הזוג לשעבר כדי להימנע מכפילויות.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

אחים לילדים עם צרכים מיוחדים: אחריות, תפקידים וכללים

אחריות טיפולית

בחיי המשפחה, אך טבעי שהילדים עוזרים בטיפול באחיהם או באחיותיהם הקטנים. ילדים שיש להם אח או אחות עם צרכים מיוחדים ירגישו שהם עוזרים ושסומכים עליהם במיוחד כשמעודדים אותם לעזור בטיפול. עם זאת, כדאי לשים לב כמה אחריות ואיזה סוג של טיפול יוכל ילדכם לקחת על עצמו.

לחץ לשאת בתפקיד של מבוגר

כדאי לבדוק היטב אם ילדכם מרגיש לחץ לקחת על עצמו תפקיד הורי או תפקיד של מבוגר. לדוגמה, אתם עשויים לשים לב לכך שהוא מבטל הזדמנויות לצאת לבלות עם חבריו כדי שיוכל לשמור על אחיו שמתמודד עם צרכים מיוחדים.

אף שסביר להניח שהוא רוצה לעזור בטיפול באחיו, האחריות הרבה היא עבודה קשה, משעממת ומעצבנת לעיתים, ועם הזמן, היא עשויה להעיק על מערכת היחסים בין ילדיכם.

הבחנה בין תפקידי האחים לתפקידי ההורים

כשמדובר בטיפול בילד עם צרכים מיוחדים, כדאי להבהיר את ההבדלים בין תפקידי האחים וההורים.

תפקידם של האחים הוא לבלות זמן עם אחיהם או אחותם, ולעזור בדברים כמו להסיע את כיסא הגלגלים, להראות לאחיהם איך לצייר בעלי חיים או לקרוא להם סיפורים. ההורים עושים דברים כמו לעזור לילדים ללכת לשירותים, להחליף צינורות הזנה או להתמודד עם התקפי זעם. הם גם אלה שמקבלים את ההחלטות הגדולות, למשל, אם יש צורך ללכת לבית החולים במקרה חירום.

לחשוב על תחומי האחריות הטיפוליים

הנה כמה דברים שכדאי לחשוב עליהם כשאתם מנסים להחליט אילו תחומי אחריות טיפוליים יוכל ילדכם למלא:

  • נסו לתת לו לבחור כמה עזרה הוא רוצה לתת לאחיו. לדוגמה, “נעם, חשבתי שאולי תוכל לשבת עם סופי כשהיא עושה מתיחות. תוכל לעשות את זה?”
  • בדקו אם ילדכם גדול דיו כדי לקחת את האחריות הזו על עצמו. יש תחומי אחריות, כמו משימות שקשורות לטיפול אישי או לפיקוח על האח, שעשויות שלא להתאים לו.
  • חשבו באיזו תדירות יעזור ילדכם ולמשך כמה זמן. נסו לתעד את מהלך השבוע כדי לבדוק זאת במדויק.
  • כשאתם מבקשים ממנו עזרה נוספת, חשבו מה עוד מתרחש בחייו. למשל, האם הוא לומד למבחנים? האם הוא רוצה לבלות עם החברים?

תפקידים ומשימות משפחתיים

מומלץ לוודא שלכל אחד מבני המשפחה יש תפקיד במטלות המשפחתיות – גם לילדים עם צרכים מיוחדים וגם לילדים עם התפתחות תקינה. מתן תפקיד לכל אחד מעביר מסר רב עוצמה הנוגע להגינות לכל הילדים, עוזר לבנות מערכות יחסים בין האחים, וגם תורם לטיפול במטלות הבית!

הדבר החשוב ביותר הוא לבחור מטלות שמתאימות לגיל ולמיומנויות של כל הילדים, ולוודא שכל אחד עושה משהו.

כללים משפחתיים

כללים ותוצאות עקביים לכל ילדיכם מעבירים להם את המסר שכולם במשפחה חשובים ושווים. לדוגמה, אם יש לכם כלל משפחתי שלפיו כולם מדברים יפה זה לזה, ילד עם צרכים מיוחדים צריך לעמוד בו בדיוק כמו אחיו. אם להפרת הכלל יש תוצאה – למשל, להגיד סליחה, או לעזוב את הטלפון הסלולרי או הטאבלט לעשר דקות – התוצאה חלה על כולם בלי יוצא מן הכלל.

כדאי גם לשבח את ילדיכם על הדברים הטובים שהם עושים, וכך להגביר את הסיכוי לכך שיתנהגו בדרך זו בעתיד. לדוגמה, “מאוד שמחתי שפינית את השולחן כשביקשתי. תודה רבה!”

לטפל בעצמכם

אחת הדרכים הטובות ביותר לדאוג ולתמוך בילדיכם היא לטפל בעצמכם. שמרו על כושר, בריאות טובה ועשו דברים שגורמים לכם אושר כדי שתוכלו לטפל היטב באחרים. קשה יותר לטפל בילדים ולעזור להם לטפל זה בזה כשאתם לחוצים, מתוחים ומוצפים.

אם אתם חשים שאתם נאבקים, בקשו עזרה מרופא הילדים, רופא המשפחה או מומחה אחר. קבלת עזרה חשובה לרווחתכם ויכולה להועיל לכולם במשפחה.

מחשבה על העתיד

הורים רבים לילדים עם צרכים מיוחדים עסוקים בשאלת העומס על האחים, שייגרם לאור הטיפול באח עם צרכים מיוחדים לאחר שההורים כבר לא יהיו בין החיים. זוהי שאלה כבדת משקל, בעלת משמעותיות אדירות עבור כל בני המשפחה. החשש הוא לגיטימי ומוצדק. אם אתם עסוקים בכך, היוועצו באנשי המקצוע הרלוונטיים- עובדת סוציאלית, עורכ/ת דין ושאר אנשי המקצוע המעורבים בטיפול בילדכם, על מנת שיסייעו לכם להסדיר את הדברים באופן הטוב ביותר.

היכן לקבל עזרה

אף שאחים לילדים עם צרכים מיוחדים מסתגלים בדרך כלל היטב למצבם, כל ילד מיוחד במינו. יש ילדים שיתקשו יותר מאחרים ויזדקקו לעזרה נוספת.

כהורים, אתם יודעים הכי טוב אם ילדכם זקוק לתוספת תמיכה. מומלץ לפנות לקבלת עזרה אם אתם מבחינים שילדכם שהתפתחותו תקינה מפגין סימני מתח, למשל קושי לישון, שינויים בתזונה, התפרצויות רגשיות או הימנעות מחברים או מפעילויות.

בתור התחלה, פנו לרופא הילדים או למומחה שמטפל בכם ובמשפחתכם. אפשרות נוספת היא לפנות לטיפול משותף לכם ולילדכם אצל פסיכולוג או יועץ.

כמו כן, תוכלו להצטרף לקבוצת תמיכה לאחים של ילדים עם צרכים מיוחדים, שתעזור להם להתמודד ותאפשר להם לפגוש ילדים נוספים שנסיבות חייהם דומות. קבוצה כזו קיימת למשל בעמותת אלו”ט.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

היגיינה לבני נוער

לעזור לבני נוער לבנות הרגלי היגיינה אישית

כשילדכם היה צעיר, לימדתם אותו את הבסיס להיגיינה טובה – לרחוץ ידיים, לכסות את הפה בזמן התעטשות ולהתקלח מדי יום. בהתחלה הייתם צריכים לעזור לו לצחצח שיניים ולעשות דברים נוספים.

בגיל ההתבגרות אתם ממשיכים לבנות את הרגלי ההיגיינה האישית על אותו בסיס. כעת, כשגופו של ילדכם משתנה, גם ההיגיינה האישית שלו צריכה להשתנות, ובדיוק כמו פעם, תצטרכו לעזור לו להתחיל.

הרגלי היגיינה טובים בילדות הם בסיס נהדר להיגיינה טובה בשנות ההתבגרות. תקשורת טובה ופתוחה ביניכם לבין ילדכם תעזור לכם לדבר איתו על נושאי היגיינה אישית כשיגיע הזמן.

מדוע חשוב לשמור על היגיינה אישית

שמירה על ניקיון היא חלק חשוב משמירה על הבריאות. לדוגמה, הפעולה הפשוטה של רחיצת הידיים לפני האוכל ואחרי השירותים הוכחה ככלי יעיל במלחמה נגד חיידקים ובמניעת מחלות.

שמירה על ניקיון ועל הופעה נקייה היא גם חלק חשוב בביטחון העצמי אצל בני נוער. אם גופו ופיו של ילדכם מריחים טוב, בגדיו נקיים והוא מבין ומשתמש בהרגלי היגיינה אישית בסיסיים, הוא יתקבל בצורה טובה יותר בחברת אנשים אחרים.

כיצד לעזור לילדכם לפתח הרגלי ההיגיינה האישית

חלק מתפקידכם הוא לוודא שילדכם יודע שגופו וצורכי ההיגיינה שלו עומדים להשתנות, ולעזור לו להתכונן לשינויים. עדיף להתחיל לדבר על זה מוקדם ככל האפשר – לפני שילדכם נכנס להתבגרות המינית.

שמשו לילדכם דוגמה אישית והדגימו בפניו את הרגלי ההיגיינה שלכם. אם הוא יראה אתכם מתקלחים, מצחצחים שיניים ורוחצים ידיים בקביעות, הוא ילמד ויפנים שהרגלים אלה חשובים לחיים.

הסבירו לילדכם שהשמירה על גוף נקי – ובעיקר הידיים – עוזרת לו לשמור על בריאותו. כדי להדגים לו מה חיידקים עלולים לעשות, תוכלו להזכיר לו את מקרה השפעת או קלקול הקיבה האחרון שחווה.

ריח גוף

כשהילדים נכנסים לגיל ההתבגרות המינית, בלוטות הזיעה בבתי השחי ובמפשעות מתחילות להתפתח. חיידקים שחיים על העור ניזונים מהזיעה שנוצרת מהבלוטות, ולכן למתבגרים – וגם למבוגרים! – יש לפעמים “ריח של זיעה”. החיידקים ניזונים מזיעה גם בחלקים אחרים של הגוף, מה שעלול להוביל לריח גוף לא נעים.

כדי לצמצם את הצטברות החיידקים ולהימנע מריח גוף לא נעים, מומלץ להתקלח ולהחליף בגדים בתדירות גבוהה, ובעיקר אחרי פעילות גופנית. חשוב במיוחד להחליף בגדים תחתונים ובגדים אחרים שצמודים לעור. על הבגדים מצטברים חומרים שהחיידקים אוהבים לאכול, למשל תאי עור מתים, זיעה ונוזלי גוף, שגורמים להם להסריח.

תחילת ההתבגרות המינית היא זמן מצוין להציג לילדכם את הדאודורנט. עודדו אותו להשתמש בדאודורנט ואפשרו לו לבחור אותו בעצמו.

בני נוער באמת זקוקים לזמן נוסף באמבטיה! כשהם לומדים להתגלח או להתמודד עם הווסת, פעילויות ההיגיינה שלהם מתארכות מעט. היו סבלניים ותנו לילדכם פרטיות.

כפות רגליים מסריחות

כפות רגליים ונעליים מסריחות עשויות להוות בעיה לילדכם, בין אם הוא חובב פעילות גופנית ובין אם לא. אפשר להימנע מכך באמצעות מתן תשומת לב מיוחדת לרגליים בזמן המקלחת, וייבוש מוחלט של כפות הרגליים לפני שנועלים נעליים. כדאי לעודד אותו להחליף זוגות נעליים מדי פעם וללבוש גרבי כותנה במקום גרביים מסיבים סינתטיים.

היגיינת הפה

היגיינת שיניים ופה טובה חשובה כעת בדיוק כפי שהייתה כשילדכם היה קטן, ותצטרכו להמשיך ולקבוע לו תורים קבועים אצל רופא השיניים. לצחצח שיניים פעמיים ביום, להשתמש בחוט דנטלי וללכת לרופא השיניים באופן קבוע – כל אלה הן פעולות חיוניות שיעזרו לילדכם להימנע מריח פה לא נעים, בעיות חניכיים ועששת.

בגיל ההתבגרות, השינויים ההורמונאליים שילדכם עובר מציבים אותו בסיכון מוגבר לעששת. כמו כן, ישנה חשיבות גדולה בטיפולי יישור שיניים לבריאות הפה של ילדכם. למידע נוסף קראו על טיפולי שיניים למתבגרים צעירים ועל טיפולי שיניים לבני נוער.

היגיינה אישית לבנות

אף שכל בני הנוער מתמודדים עם ענייני היגיינה דומים, בנות צריכות לשים לב במיוחד לתקופת הווסת. כדאי לדבר עם בתכם על תדירות החלפת התחבושת או הטמפון, וכיצד לזרוק אותה באופן היגייני.

היגיינה אישית לבנים

בנים זקוקים לעצה בנושאי גילוח (כיצד ומתי), טיפול במפשעה ונוזלי גוף. לדוגמה, כדאי לדבר עם בנכם על חלומות רטובים וכיצד לנקות את המיטה אחריהם.

היגיינה אישית למתבגרים עם צרכים מיוחדים

אנשים צעירים עם צרכים מיוחדים זקוקים בדרך כלל לתמיכה רבה יותר בכל הקשור להיגיינה אישית. כשאתם חושבים כיצד לדבר על היגיינה עם ילדכם בעל הצרכים המיוחדים, חשבו על יכולת הלמידה ועל סגנון הלמידה שלו. האם יעדיף ללמוד באמצעות הקשבה, התבוננות או עשייה?

כדאי לשקול לפרק את המשימות שקשורות להיגיינה – כמו מקלחת, גילוח, שימוש בדאודורנט וצחצוח שיניים – לפעולות קטנות יותר, שיקלו עליו ללמוד.

אם ילדכם רגיל לעשות את אותם דברים מדי יום, ההיגיינה יכולה להיכנס כחלק נורמלי וצפוי בשגרה. מומלץ לכתוב לוח זמנים יומי כדי לעזור לו לזכור מה לעשות.

אם אתם מתקשים לדבר עם ילדכם על התבגרות מינית או וסת, קבעו פגישה עם רופא המשפחה/הילדים או עם היועצת בבית הספר. התחילו מוקדם – לפני תחילת ההתבגרות המינית.

המשיכו לחזק את המסרים הנוגעים להיגיינה אישית, רוב הילדים יקלטו אותם בשלב זה או אחר. שבחו את ילדכם ועודדו אותו בכל הזדמנות על כך שהוא שומר על היגיינה נאותה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

חברים שליליים (Frenemies) וחברויות רעילות

הידעתם?

  • לבנות יש בדרך כלל חברה טובה אחת או שתיים, והחברות ביניהן מתבססת על אמפתיה, חשיפה אישית, תמיכה ועידוד.
  • בנים נוטים להסתובב בקבוצות גדולות יותר של חברים, שמספקות להם חֶברה ותחרות.
  • משמעותם של ההבדלים האלה היא שבנים ובנות נוטים להיות מוטרדים מדברים אחרים. לדוגמה, בנים נוטים להיכנס לעימותים שמבוססים על תחרות, בעוד שבנות נוטות להשוות עצמן אחת לשנייה- מה שעלול ליצור תחושות אצלן לא נעימות.

חברים שליליים וחברויות רעילות: מה צריך לדעת

חברויות בין בני נוער עלולות לפעמים להפוך ל”רעילות”. חברויות רעילות יכולות להתפתח גם כאשר ילדכם מסתובב עם חברים שליליים – בני נוער שמתייחסים אליו ברשעות. במקום לגרום לילדכם להרגיש טוב, שייך ואהוב, חברויות רעילות גורמות לילדכם להרגיש רע כלפי עצמו וכלפי אחרים. לעתים קרובות מתאפיינות מערכות היחסים האלה בצורות שונות של השפלות, מניפולציות, החרגות והתנהגויות מכאיבות אחרות, חלקן עשויות להיות אולי מעודנות יותר או מוסוות.

חברויות בין בני נוער שמתאפיינות ברגשות חיוביים, מקבלים ותומכים הן חלק חשוב במסעו של ילדכם לקראת הבגרות. הן עוזרות לו ללמוד מיומנויות חברתיות ורגשיות חשובות, למשל, כיצד להיות רגיש למחשבות, לרגשות ולרווחתם של אנשים אחרים.

לעזור לילדכם להימנע מחברים שליליים ומחברויות רעילות

כדי לעזור לילדכם להימנע מחברויות רעילות, חשבו יחד איתו מהי ההגדרה של חברים “טובים” – חברים שדואגים זה לזה, שאכפת להם ממנו, שמשתפים אותו בפעילויות שונות ומתייחסים אליו בכבוד. הגדרה ראשונית זו תעזור לו להבין אילו אנשים טובים עבורו ועם מי כדאי לו להסתובב. כדאי לנסות ליצור שיחה קלילה בנושא, בה ילדכם ירגיש בנוח לשתף אתכם.

אם חשבתם על חברים מסוימים שיכולים להיות טובים לילדכם, נסו ליצור כמה שיותר הזדמנויות שבהן יוכלו להיפגש. לדוגמה, עודדו אותו להשתתף באותם חוגי ספורט, תחביבים או פעילויות כמותם.

עודדו את ילדכם לתחזק מגוון רחב של חברים מכמה שיותר מקומות, כמו בית הספר, חוגי ספורט או תנועות נוער, חברי משפחה ושכנים. כך, במקרה שאחת החברויות תיפגע, יהיו לו עוד חברים להישען עליהם. במידה וילדכם שיתף אתכם בריב או ויכוח שהיה לו עם חבר, תוכלו להסביר שקשרים נוטים להשתנות רבות לאורך הזמן, וכי ריב אחד אינו מסמל את סוף החברות ביניהם.

הכירו את החברים של ילדכם כדי לקבל הזדמנות לצפות עליהם בשקט בזמן אינטראקציה חברתית ולתפוס בזמן דברים שעלולים להוות בעיה. עודדו את ילדכם להזמין חברים הביתה ונסו לתת להם מרחב להסתובב בו.

דברו עם ילדכם ובדקו מה מצבו עם החברים שלו. הקשיבו לו, השתדלו לא ללחוץ והשתמשו בשאלות פתוחות. ערוצי תקשורת פתוחים יעלו את הסבירות שילדכם ירצה לדבר איתכם על בעיותיו. רצוי להעלות בשיחה את היסטוריית החברות שלכם ולשתף מהתנסותכם האישית, כדי לעזור לו לראות אפשרויות נוספות ולהרגיש שמבינים אותו. אמרו לילדכם שרבות מהחברויות בשנות ההתבגרות אינן נמשכות לנצח, וזה בסדר. הן נועדו לעזור לו להבין אילו ערכים ומאפיינים של החברות חשובים לו, ולפתח התנהגות חברתית נאותה ומיומנויות חברתיות.

ולבסוף, שמשו דוגמה והראו לו כיצד אתם יוצרים ומתחזקים מערכות יחסים חיוביות – עם החברים, בני הזוג והעמיתים בעבודה. ילדכם לומד מהתבוננות במערכות יחסים שכוללות כבוד הדדי, אמפתיה ודרכים חיוביות לפתרון עימותים. כדאי גם לשתף בקונפליקטים חברתיים שאתם עצמכם חוויתם ובדרכים בהן פתרתם אותם.

ילד נינוח ובטוח בעצמו צפוי פחות לסבול מהתנהגות גרועה מצד חברים שליליים. כדי לעזור לילדכם לחוש כך, עודדו אותו להתמקד בחוזקות שלו, ושבחו אותן בעצמכם. אפשר להציע לו להשתתף בפעילויות לבניית ההערכה העצמית והביטחון העצמי שלו.

לעזור לילדכם להתמודד עם חברים שליליים וחברויות רעילות

לפני שאתם מתערבים, מומלץ לתת לילדכם הזדמנות לפתור לבדו עניינים שונים שעולים עם חבריו כדי שיוכל ללמוד כישורי חיים חשובים כמו פתרון עימותים, אסרטיביות ופתרון בעיות. עם זאת, הנה כמה רעיונות למקרה שתצטרכו להתערב.

לשנות חברויות רעילות

אם ילדכם רוצה להמשיך בחברות, מצאו יחד דרכים לשנות אותה. לדוגמה, האם הוא יכול לזהות מה גורם לבעיות? יכול להיות שהחבר מעיר המון הערות שליליות על המראה של ילדכם, וממשיך בכך כיוון שילדכם אינו אומר לו בבירור שהוא לא אוהב לשמוע אותן. עודדו את ילדכם להגיד לחברו להפסיק. לפעמים, קצת אסרטיביות היא כל מה שדרוש כדי להפסיק את ההתנהגות הבלתי רצויה.

חברים שליליים מתנהגים לפעמים בדרכים כאלה כיוון שהם זוכים לתגובות טובות. השתמשו בצעדים לפתרון בעיות כדי להבין עם ילדכם מה חברו מקבל מההתנהגות השלילית. נסו להגיע לפתרון ביחד. תגובה מתחכמת, אסרטיביות או פשוט עזיבת המקום בלי להגיב יכולות לשנות את הדינמיקה.

לסיים חברויות רעילות

אם ילדכם מוכן לסיים את החברות, עליו להחליט כיצד לספר זאת לחברו. הוא יכול להגיד משהו כמו, “אני לא אוהב שאתה מרכל עליי מאחורי הגב. אם לא תפסיק, זה יגרום לי להתרחק ממך” או “זה לא נעים לי שאתה צוחק עלי, אני מבקש שתפסיק”.

היו מוכנים למריבה ולהשלכות שיגיעו בעקבות סיומה של החברות הרעילה. החבר השלילי עלול להתחיל להקשות על חיי ילדכם. שימו לב להטרדות ולמעשי בריונות – גם פנים מול פנים וגם באינטרנט או דרך הטלפון בקבוצות השונות. אם זה קורה, צרו קשר עם בית הספר של ילדכם למציאת פתרון, ודברו עם ילדכם. תמכו בו, הקשיבו למה שהוא מספר, נסו למצוא פתרונות והציעו לו ליצור קשר עם שירותי תמיכה וייעוץ במקרה הצורך.

למצוא חברים חדשים

יכול להיות שילדכם יצטרך למצוא חברים חדשים. זו עלולה להיות משימה מאיימת, אז הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם:

  • עודדו את ילדכם להכין רשימה של כל הילדים שאיתם יוכל להתחבר. לדוגמה, האם הוא יושב בהפסקה עם תלמידים מכיתות אחרות? האם יש לו חבר או שניים במעגל חברים אחר, כמו חוג ספורט או פעילות אחר הצהריים?
  • עודדו אותו לבדוק כיצד יוכל להיפגש יותר עם הילדים האלה – לשבת יחד לארוחת צהריים, לעשות שיעורי בית ביחד או לצאת לפעילויות חברתיות וספורטיביות.
  • חפשו אילו חוגים מציע בית הספר – למשל, חוג דרמה, קבוצת ספורט, מועדון שחמט ועוד – שבהם יוכל ילדכם למצוא ילדים עם תחומי עניין משותפים.
  • גם אתם יכולים לעודד יצירת חברויות חדשות: הקפיצו את ילדכם וחבריו לבית הספר, הזמינו חברים הביתה או הסיעו את ילדכם לפעילויות אחר הצהריים.

להתמודד עם התנהגות רעה שמגיעה מחברויות רעילות

יכול להיות שהתנהגותו של ילדכם מושפעת לרעה מהחברים השליליים או מחברויות רעילות. אם נראה לכם שצריך לטפל בכך, התמקדו באופן ההתנהגות של ילדכם ולא באישיות שלו או של חבריו.

לדוגמה, אפשר לומר, “בכל פעם שאתה מבלה עם עידן, אתה חוזר הביתה כועס ומוטרד”. משפט כזה מתמקד במה שצריך לשנות בחברות, והוא עדיף על פני “אני לא מבינה למה אתה בכלל מסתובב עם עידן”.

יכולות להיות גם חברויות רעילות “חיוביות” – החבר של ילדכם מתייחס אליו יפה ויש להם קשר חזק, אך הוא גורר אותו להתנהגות אנטי-סוציאלית כמו גניבה או שתיית אלכוהול.

כדי להתמודד עם זה, אפשר לומר, “כשאת מסתובבת עם גלית את נכנסת לצרות. אם תמשיכו לגנוב, עלולים לעצור אתכן”. משפט כזה מתמקד בהשלכות של ההתנהגות השלילית, מאפשר לילדכם לשנות אותה ועדיף על פני “אני לא מבינה למה את בכלל מסתובבת עם גלית”.

מה אסור לעשות

עדיף שלא להתעמת ישירות עם הצעירים שמעורבים בהתנהגות השלילית, או להתקשר להוריהם. פעולה שכזו עלולה להרע את המצב לילדכם. אבל במקרים מסוימים – למשל, כשיש סמים בסיפור – יתכן ותצטרכו להתקשר להורים או למבוגרים אחרים

עדיף שלא לאסור על ילדכם להיפגש עם החברים או לבקר אותם בפניו, כיוון שלפעולה זו עלול להיות אפקט הופכי – ילדכם ירגיש יותר קרוב ומחובר לאותם חברים.

אם אתם חוששים מהשפעתם של החברים על התנהגותו של ילדכם, זכרו שאתם אלה שמשפיעים על קבלת ההחלטות של ילדכם לטווח ארוך, כמו בחירת מקצוע לחיים, ערכים וערכי מוסר. סביר להניח שחבריו ישפיעו על קבלת ההחלטות לטווח קצר, כמו מראה ותחומי עניין.

בעיות ופרידות במערכות יחסים עם חברים עלולות לעתים להוביל למעשי בריונות. לעתים קשה לאתר בריונות בגיל ההתבגרות או בריונות ברשת בתוך קבוצות חברתיות, ולכן כדאי לחפש היטב את הסימנים המסגירים אחרי שחברות רעילה באה לסיומה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

להיות הורים לבני נוער עם מחלות כרוניות

הידעתם?

  • אחד מכל 15 צעירים סובל ממחלה כרונית משמעותית או מנכות גופנית שדורשת תמיכה וטיפול רפואי קבועים.
  • בני נוער עם מחלה כרונית שנהנים מתמיכה משפחתית חזקה ומאורגנת, מצליחים להסתגל היטב למצבם, ובריאותם הנפשית טובה יותר.

בני נוער עם מחלות כרוניות

ילד מתבגר שחי עם מחלה כרונית מתמודד עם אתגרים שבני נוער אחרים אינם נתקלים בהם בדרך כלל. האתגרים האלה כוללים ביקורים רבים אצל הרופא או בבתי חולים, טיפולים רפואיים שדורשים זמן, טיפול תרופתי, פספוסי מפגשים חברתיים, תחושת בידוד וצורך לתכנן כל ביקור וביקור אצל חברים.

מחלה כרונית עשויה להשפיע לפעמים גם על ההתבגרות המינית. לדוגמה, מצבים בריאותיים שמשפיעים על התזונה או על הגדילה עשויים לעכב את תחילת ההתבגרות המינית, וחלק מהפרעות ההתפתחות הנוירולוגיות עלולות דווקא להקדים אותה.

מצבו של ילדכם משפיע גם על האופן שבו הוא מרגיש כלפי גופו, או כיצד הוא שולט בתחושותיו, וכמובן גם על רגשותיו. יכול להיות שהוא נבוך לספר לחבריו על המחלה או על הטיפולים, וחושש שיציקו או ילעגו לו. ייתכן שקשה לו להכיר חברים או לשמור על קשר, בעיקר אם המחלה שלו גורמת לו להיעדר הרבה מבית הספר.

אל תופתעו אם ילדכם כועס או מעמיד פנים שאינו חולה. זה נפוץ למדי. חלק מבני הנוער עשויים שלא לשתף פעולה עם הטיפולים שהם מקבלים – למשל, לא לקחת תרופות, לזלול עוגה שלמה אם יש להם סוכרת, או לעשן עם אסתמה.

אם המחלה של ילדכם רק אובחנה, ההסתגלות אליה עלולה להיות קשה למדי. ואם ילדכם סובל ממנה כבר זמן רב, שנות ההתבגרות מביאות עמן אתגרים נוספים.

לעזור לבני נוער עם מחלות כרוניות להיות “סתם מתבגרים”

כהורים, עליכם למלא תפקיד חשוב מאוד ולעזור לילדכם להיות “סתם מתבגר” למרות המחלה הכרונית. כשבני נוער עם מחלות כרוניות זוכים להיות “סתם מתבגרים”, הם מרגישים תחושה אמיתית של הישגיות ועצמאות. אפשר להשיג זאת באמצעות דברים פשוטים כמו להתלבש לבד – בעיקר אם ילדכם יכול לבחור בגדים שמתאימים לאישיות שלו במקום למחלתו.

לא תמיד יהיה קל לעזור לילדכם למצוא את תחושת העצמאות הזו, בעיקר אם אתם רגילים לטפל בו כשהוא חולה, לקחת אותו לבית החולים או לנהל את הטיפול התרופתי שלו. קשה לשחרר ולתת לו להסתכן ולבחון את יכולותיו, אך אלה צעדים ראשונים שיעזרו לכם להבין עם כמה עצמאות הוא יוכל להתמודד.אפשר לנסות:

  • לתת לילדכם לקחת סיכונים מחושבים ולחוות אכזבות – לדוגמה, לתת לו לארגן יציאה עם חברים בעצמו
  • למצוא דרכים שבהן ישתלב בעבודות הבית לצד אחיו ואחיותיו – למשל, אם הוא לא יכול לשאוב אבק או לתלות כביסה בגלל מגבלה גופנית, אולי יוכל לקפל כביסה, למיין ולערוך רשימות
  • לתת לו לצאת לטיול מטעם בית הספר, או להישאר לישון בבית של חבר
  • ליידע אותו שאתם מצפים ממנו להתנהגות בוגרת ומכבדת – להגיד, למשל, “במשפחה שלנו מדברים בצורה מכובדת. אנחנו לא קוראים לאף אחד בשמות”.

עישון, שתייה ובריאות מינית

כשילדכם יתבגר, אנשי המקצוע שמטפלים בו יצטרכו לדבר איתו על האופן שבו דברים כמו בריאות מינית, עישון, שתיית אלכוהול ושימוש בסמים ישפיעו על מצבו.

כדאי שתקיימו גם אתם שיחה על הנושאים הקשים, כדי להדריך אותו וללמד אותו לקבל החלטות נבונות ואחראיות. אם אינכם בטוחים כיצד שתיית אלכוהול, שימוש בסמים ועישון ישפיעו על ילדכם, בדקו עם מומחים למצבו.

לעזור לבני נוער להתמודד עם מחלות כרוניות

מתבגרים רבים שחיים עם מחלות כרוניות רוצים להתמודד עם מצבם בעצמם, וזה סימן חיובי. כמות האחריות שתעבירו לילדכם תלויה במצבו ובצרכיו. הנה כמה רעיונות לבניית העצמאות של ילדכם מבחינה בריאותית.

נסיעות מבחן

אפשר לקבוע מראש כמה “נסיעות מבחן”, כדי לראות אם ילדכם זוכר לקחת את התרופות שלו או ללכת לתורים אצל הרופא לבדו. בתור התחלה, כדאי לוודא שהוא יודע לזהות את הסימנים המוקדמים לכך שהמצב לא טוב כל כך, וכיצד להגיב במהירות במקרה הצורך.

מפגשים חברתיים

עזרו לילדכם להתמודד עם מפגשים חברתיים למרות המחלה, וחשבו על כמה נושאים פרקטיים מראש. הכינו ביחד מראש תוכנית להתמודדות עם דברים שונים, למשל איך להסתובב עם כיסא הגלגלים, להזריק תרופה, לרוקן שקית קולוסטומיה או שקית שתן, לבדוק את רמת הסוכר בדם וכן הלאה.

מומלץ להכין תוכנית גיבוי למקרה שהמצב משתבש – להכין כסף מיוחד למונית או לוודא שלחברים יש מספרי חירום לשעת צרה.

שגרות ולוחות זמנים

הכינו מראש שגרות, לוחות זמנים ותזכורות לנטילת תרופות ולתורים אצל רופא, כדי שילדכם לא יצטרך שתזכירו לו. אפשר להשתמש ביומן או ביישומון בטלפון הנייד.

כללים וסיכונים

כללים חשובים לכל בני הנוער, ובעיקר כללים שנוגעים ללקיחת סיכונים, להתנהגות בטוחה ולתקשורת. דברו עם ילדכם על ניטור התרופות והתסמינים, או מה עלול לקרות אם ישלב את התרופות עם שתיית אלכוהול.

חברים

כדאי שילדכם יסביר את מצבו לחבריו ולבני משפחותיהם, כדי שיידעו כיצד לתמוך בו בעת הצורך. כמו כן, כדאי שיהיו להם מספרי החירום ויידעו מה לעשות אם ילדכם מקבל התקף או נהיה חולה לפתע.

עקומת הלמידה

ככל שילדכם יקבל על עצמו אחריות ועצמאות רבות יותר, הוא עשוי להיתקל במקרים שבהם הדברים ישתבשו והוא ימצא את עצמו בבית החולים עם סיבוכים רפואיים. אף שמקרה כזה עלול לגרום לו ולכם לחוש חרדה, זהו חלק מתהליך הלמידה שבו הוא מבין כיצד להתמודד עם מצבו בעצמו.

אם קשה לכם לשחרר, כדאי לקבל עזרה מאיש מקצוע המתמחה בבני נוער, כגון פסיכולוג או עובד סוציאלי. הם יוכלו לעזור לכם להבין כיצד לתמוך בילדכם בלי לפגוע בביטחון העצמי שלו.

לדבר בשמם של בני נוער עם מחלות כרוניות

במהלך שנות ההתבגרות, ובהתאם למצבו של ילדכם, הוא יתחיל לבקר את הרופא ואצל צוות הרפואי לבדו. בסופו של דבר, הוא יעבור למערכת הבריאות למבוגרים. כמו כן, הוא יכול להתחיל לבחור מקצועות מוגברים בבית הספר, לחשוב על שירותו הצבאי או על התנדבות, לחפש אוניברסיטאות או לחפש עבודה במשרה חלקית.

בתקופה זו עליכם עדיין לדבר בשמו של ילדכם, להדריך אותו בנבכי עולם הבריאות למבוגרים ולתמוך בו בהתמודדות עם בית הספר ועם החיים החברתיים המשתנים.

כדאי לחפש דוגמאות לחיקוי לילדכם, ולעזור לו לדבר עם אנשים מבוגרים יותר שמתמודדים עם מחלות כרוניות דומות. קבוצות תמיכה פנים אל פנים או קבוצות באינטרנט של צעירים עם אותה מחלה יעזרו לילדכם להפיג מעט את תחושת הבדידות או השוני.

יכול להיות שתרגישו שתפקידכם משתנה, ואתם מפסיקים להיות המטפל העיקרי שלו והופכים להיות התומכים העיקריים ומאמני החיים של ילדכם. כחלק מתפקיד זה, הסבירו לו כיצד:

  • להבין את זכויותיו וחובותיו כצרכן של מערכת הבריאות
  • להתמודד היטב עם לחץ
  • להיות אסרטיבי ולדבר על דברים שמטרידים אותו
  • לשמור דיווחים והערות מתורים רפואיים שבהם ביקר
  • להבין מי הם נותני השירותים השונים שמעורבים בטיפול בו ולדבר עם כל אחד מהם – למשל, לוודא שהצוות העיקרי בבית הספר התיכון שלו או במוסד להשכלה גבוהה מבין את מצבו הרפואי ואת משטר הטיפול שלו, או לוודא שמתייעצים עם המומחה שמטפל בו במקרה שיתאשפז במיון.

לתאם את הטיפול בילדכם

ייתכן שתצטרכו להמשיך ולתאם את הטיפולים הרפואיים של ילדכם עד שייקח עליהם אחריות מלאה, במידת האפשר. לעתים קרובות, תיאום הטיפול כולל תיווך בין הארגונים החינוכיים ובין מומחי הבריאות השונים שמטפלים בילדכם. שמרו רשימה מעודכנת של מספרי טלפון וכתובות דוא”ל של כל המומחים, ושתפו איתו את הרשימה.

יש הורים שמשתמשים ביומן מיוחד שכולל חלק לכתיבת הערות וכיסים לשמירת כרטיסים, עלונים ודיווחים. הורים אחרים משתמשים ביישומונים לסמארטפון שמאפשרים להם לצלם הוראות, לתעד מידע טיפולי ולקבוע תזכורות ביומן.

התיק הרפואי הממוחשב של ילדכם הוא סיכום אישי, מבוקר ומוגן של כל המידע הרפואי שלו באינטרנט. ודאו שיש לכם שם משתמש וסיסמה, ושילדכם יודע כיצד להיכנס למערכת ולהשתמש בה.

לקבל עזרה

אם אתם מודאגים שילדכם המתבגר אינו מתמודד היטב עם מצבו, או ששמתם לב שהוא כועס, מדוכא או מכחיש לגמרי את המצב, כדאי לקבל תמיכה ממומחי בריאות למתבגרים.

צוותים רב מערכתיים של רופאים בעלי הכשרה ייעודית, פסיכולוגים, אחיות, מרפאים בעיסוק ועובדים סוציאליים יוכלו לעזור למשפחתכם בתמיכה בילדכם. רופא המשפחה יוכל לתת לכם הפניה לשירותים אלה.

אל תשכחו לטפל בעצמכם. עצם היותכם הורים למתבגר עם בעיה כרונית עשוי לעורר דאגה רבה לבריאותו, להשתלבותו בחרה או לעתיד שלו. דאגה כזו שאינה מטופלת עלולה להשפיע על מערכת היחסים ביניכם.

אם תמלאו היטב את הצרכים שלכם, תוכלו למלא טוב יותר את צורכי המשפחה. אם אתם מודאגים או לחוצים, דברו עם מישהו שיעזור לכם להתמודד עם רגשות שליליים ולהימנע מהחמרת הבעיות. אם המצב נהיה רציני, היפגשו עם רופא המשפחה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

היעדרות מהלימודים וסרבנות בית ספר

הידעתם?

סרבנות בית ספר מתרחשת בקרב 1%-5% מהתלמידים בלבד מדי שנה. זוהי הסיבה הנדירה ביותר לאי הגעה לבית הספר.

מהן היעדרות בהסכמת ההורים, היעדרות מהלימודים וסרבנות בית ספר?

כל ילד לא מגיע לבית ספר מדי פעם, אך יש ילדים שנוהגים לפספס יותר ימי לימודים מאחרים. היעדרויות רבות מהלימודים עלולות להקשות על חברויות ומילוי חובות שיעורי הבית.

כחלק מחוק לימוד חובה, כל הילדים בישראל חייבים להיות במסגרת חינוכית עד סיום כיתה י”ב. מסגרת חינוכית אינה חייבת להיות בית ספר ציבורי או פרטי, אלא יכולה להיות גם חינוך ביתי, באישור משרד החינוך.

היעדרויות מבית הספר

היעדרויות חוזרות מבית הספר עשויות להפוך לדפוס קבוע ומתמשך של אי הגעה לבית הספר. היעדרויות אלו עשויות להתרחש  בידיעתו ובהסכמתו של אחד ההורים. במקרים כאלו  התלמידים מבלים לרוב את זמנם בבית. ישנם כמה גורמים משפחתיים, בית ספריים ואישיים שאחראים לכך, ובהם:

  • היעדר תמיכה משפחתית, עידוד וארגון מצד המשפחה
  • עוני במשפחה שגורם לבעיות ברכישת מזון, תלבושת אחידה וספרים לבית הספר, או בהגעה לבית הספר
  • עבודה או מחויבויות משפחתיות, כגון הצורך לטפל בקרובי משפחה
  • חוויות שליליות בבית הספר, כגון בריונות או כישלון בלמידה
  • הצורך להשלים שיעורי בית או משימות שניתנו בכיתה
  • מחלה.

היעדרות ללא ידיעת ההורים

כאשר תלמידים נעדרים מבית הספר ללא ידיעתם או הסכמתם של ההורים, ההיעדרות נקראת גם “השתמטות” או “הברזה”. תלמידים שמשתמטים כך מהלימודים נוטים להסתיר זאת מהוריהם, או לעשות זאת בניגוד לרצונם.

ילד שנעדר ללא הסכמת ההורים עשוי להתנהג כאילו הוא עדיין הולך לבית הספר. הוא ייצא מהבית ויחזור בשעה הרגילה – יכול להיות שאפילו יגיע לבית הספר לחלק מהזמן – אך יפספס שיעורים מסוימים ולפעמים אפילו ימי לימודים שלמים.

סרבנות בית ספר

סרבנות בית ספר היא מה שקורה כשהתלמיד מסרב ללכת לבית הספר. זוהי בעיה רגשית חמורה יותר, הנגרמת מפחד להגיע לבית הספר או חרדה מפני היציאה מהבית, ושונה מהיעדרות.

כחלק מהתסמינים, ילדכם עשוי לבכות, להיכנס לחרדה, לחוות התקף זעם ותוקפנות או לאיים בפגיעה עצמית.

מחקרים מעריכים כי 1%-5% מהילדים בגיל בית הספר סובלים מסרבנות, והמושפעים ביותר מהתופעה הם בני 6-5 ובני 11-10. חלק מהתלמידים שסובלים מסרבנות בית ספר מתמודדים גם עם דיכאון או הפרעות חרדה. במקרים בהם אינכם מצליחים להתמודד עם סרבנות בית הספר בעצמכם, יש לפנות לעזרה מקצועית. פנו לרופא הילדים שלכם או ליועצת בית הספר על מנת שיפנו אתכם למקום הנכון.

מדוע צעירים נעדרים או מסרבים ללכת לבית הספר?

סרבנות בית ספר מתרחשת בדרך כלל בתקופה של שינויים גדולים בחיי הילד, כגון מעבר כיתה, מעבר בית ספר, חברים חדשים, כניסה לחטיבת הביניים או בעיות בבית הספר. יכול להיות שילדכם חווה חרדה בגלל נסיבות משפחתיות – לדוגמה, תקופת מחלה או לחץ במשפחה – ולכן הוא רוצה להישאר בבית.

כל שינוי בגורמים אישיים, בית ספריים או משפחתיים בחייו של ילדכם – או כמה דברים שמתרחשים במקביל – עלול להיות מטריד כל כך עד שהוא עשוי להתנתק מבית הספר או לפחד לצאת מהבית. אם הוא מרגיש כך, עולה הסבירות לכך שיסרב ללכת לבית הספר או ייעדר מהלימודים.

סימנים לכך שילדכם מפספס שיעורים

אנשים צעירים משתפרים בהסתרת דברים מהוריהם. אם אתם חוששים שילדכם אינו מגיע לבית הספר, בדקו אם הוא:

  • אינו עושה שיעורי בית
  • אינו מדבר על חברים או מורים
  • נמנע משיחות על בית הספר
  • אינו מדבר על דברים שעשה בבית הספר
  • משנה את שגרת ההתכוננות הרגילה לבית הספר.

צוות בית הספר אמור ליצור איתכם קשר אם ילדכם נעדר מהלימודים ללא הסבר. חשוב מאוד לזהות את הבעיות מוקדם ככל האפשר, לפני שהן נהיות כרוניות. ברגע שילדכם מתנתק מהלימודים, יהיה לו קשה מאוד לחזור ולהתחבר לתהליך הלמידה. למידע נוסף, קראו את המאמר על זיהוי סימני בעיות בבית הספר.

לעזור לילדכם ללכת לבית הספר באופן קבוע

הפגינו עניין בהשכלתו של ילדכם ועודדו אותו ללכת לבית הספר באופן קבוע. אם הוא חולה, עזרו לו להשלים את החומר ולהיות בקשר עם המורים וחברים מבית הספר.

אם אתם יודעים שילדכם נעדר מבית הספר, הצעד הראשון הוא לדבר איתו, כדי להבין כיצד לעזור. נסו את הצעדים הבאים:

  • בררו מדוע אינו רוצה ללכת לבית הספר
  • הקשיבו לפחדיו ולדאגותיו בנוגע לבית הספר
  • חשבו ביחד על דרך לפתרון הבעיה.

כמו כן, כדאי:

  • לדבר עם צוות בית הספר ולבדוק כיצד הוא יכול לסייע – חלק מתפקידם של יועצי בית הספר והמחנכים הוא לעזור לצעירים להתמודד עם בעיות שונות.
  • דברו עם הצוות על אסטרטגיות שיעזרו לילדכם להמשיך להגיע לבית הספר ולהיות מעורב בלימודים
  • דברו עם הורי החברים שלו כדי לקבל עזרה ותמיכה.
  • במידת הצורך, בקשו ייעוץ מפסיכולוג בית הספר, שיוכל להדריך אתכם ואת הצוות החינוכי.

אם הוא נעדר בעיקר משיעורים מסוימים או נמנע ממורים מסוימים, דברו עם היועץ כדי להבין מהם בדיוק התחומים הבעייתיים. ברגע שתזהו אותם, תוכלו לעבוד על מציאת פתרון.

מדוע צעירים צריכים ללכת לבית הספר

מחקרים מראים כי צעירים שממשיכים ללכת לבית הספר נהנים מהישגים טובים יותר ולא רק בתחום ההשכלה, אלא גם בתעסוקה, בהכנסה, בבריאות וברווחה בעתיד. ילד שהולך לבית הספר באופן קבוע:

  • מממש את הפוטנציאל שלו בקלות רבה יותר
  • יכול להכיר חברים ולבנות מערכות תמיכה שיעזרו לו להתמודד עם תקופות קשות
  • עומד בקצב המטלות שניתנות בבית הספר
  • ·נוטה יותר לחזור לבית הספר אם נעדר בגלל מחלה או מסיבה אחרת
  • נוטה פחות להיות מעורב בהתנהגות מסוכנת.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

היריון בגיל ההתבגרות: כיצד לתמוך בילדכם

כיצד ההורים מרגישים בנוגע להיריון בגיל ההתבגרות

מרבית ההורים לא תכננו להתמודד עם הריון בגיל ההתבגרות של ביתם, והורים שונים עשויים להגיב בצורה שונה. אתם עשויים לחוש כעס, אכזבה ודאגה בנוגע לעתיד ילדכם. יכול להיות שאתם מתחרטים שלא עשיתם מספיק כדי למנוע את ההיריון הזה. יכול להיות שאתם תוהים מה יחשבו בני המשפחה המורחבת, החברים והאנשים בבית הספר ובקהילה. ייתכן שאתם מאד מופתעים מהעובדה שבתכם מקיימת יחסי מין.

מצד שני, ייתכן שלאחר ההפתעה וההלם הראשוניים , תראו גם את הצדדים החיוביים, ותחשבו שזה מרגש שבתכם תהיה אמא ואתם- סבים. במרבית המקרים, סביר  שתרגישו רגשות מעורבים, וזה בסדר. אולי רגשותיכם ישתנו עם הזמן, ואולי לא.

הרגשות שלכם חשובים, אך עדיף שלא להעמיס אותם על בתכם. התמיכה והדאגה שלכם יעזרו לה לקבל את ההחלטות הנכונות עבורה, תוך שמירה על בריאותה הגופנית והרגשית. השיחה עלולה להיות קשה, אך אם תדברו על הרגשות שעולים בכם במהלך ההיריון, מערכת היחסים עם ילדכם תשתפר.

כיצד מתבגרים מרגישים בנוגע להיריון

סביר להניח שבנכם או בתכם מרגישים רגשות מעורבים ואינטנסיביים בנוגע להיריון , אך בכל מקרה סביר שהם שלכם לחוצים למדי מהצורך לספר לכם ולגלות איך תגיבו.

הם עשויה להרגיש דאגה מהיכולת שלהם לטפל בתינוק, חשש מוויתור על דברים שהיו חשובים להם, חשש לקבל החלטה שעשויה להשפיע על עתידם, או חשש מפני החלטה שלא תעמוד בקנה אחד עם החינוך אותו קיבלו, או פחד מתגובת הסביבה שלעיתים קרובות תהיה שיפוטית, ולא תמיד תומכת. מאידך, בתכם עשויה להרגיש גם תחושת שמחה- על כך שהיא מסוגלת להיכנס להריון, והתרגשות לקראת הפיכתה לאם ולקראת השלב החדש בחייה, אם היא מחליטה להמשיך את ההיריון.

לקבל החלטה

עם ההבנה שבתכם נמצאת בהריון, תצטרכו לסייע לה לקבל החלטה בנוגע לעתיד ההיריון. לצורך כך עזרו לה לענות על השאלות הבאות- מהם הדברים החשובים לה ביותר בשלב זה בחיים? מהן התכניות שלה לעתיד? האם אלו עשויות להשתנות בהתאם להחלטה אותה היא תקבל? האם היא מרגישה שהיא מסוגלת בשלב זה של חייה לגדל תינוק? וכיצד היא חושבת שישפיעו ההחלטות שלה על יחסיה עם הסביבה (בן הזוג שלה, הסביבה המשפחתית, החברות , הקהילה ועוד)?

גם אם לכם כהורים יש דעה ברורה יותר לגבי מה אתם חושבים שהיא ההחלטה הנכונה, זכרו כי ההחלטה היא שלה, ושלה בלבד, והיא זקוקה לתמיכה שלכם גם אם תחליט אחרת מכם.

אחת הדרכים הראשונות בהן תוכלו לסייע לבתכם לקבל החלטה מושכלת, היא בהצגת מידע אמין אודות האפשרויות העומדות בפניה:

הפסקת הריון

הפסקת הריון הוא הליך רפואי מכוון שמטרתו להפסיק את ההיריון. הוא מבוצע בבית החולים, ומחייב במדינת ישראל קבלת אישור לכך מוועדה להפסקת הריון. ועדה כזו, מתכנסת לרוב בבתי החולים, והיא מורכבת מעובדת סוציאלית ושני רופאים. הועדה מאשרת הפסקת הריון אם מתקיים אחד מהתנאים הבאים:

  • הנערה בהריון צעירה מגיל 17 שנים
  • הנערה אינה נשואה
  • כאשר ההיריון הוא תוצאה של יחסים אסורים (אונס, גילוי עריות)
  • כאשר התינוק עשוי להיוולד עם מומים מולדים
  • אם המשך ההיריון עלול לגרום לסיכון לבריאותה הגופנית או הנפשית של האם.

לאחר קבלת אישור של הועדה יקבע מועד לביצוע הפסקת ההיריון.

ההליך הרפואי כשלעצמו הוא פשוט, ולרוב ללא תופעות לוואי או סיבוכים ואינו פוגע במרבית המקרים ביכולת העתידית להרות וללדת.

אם ההיריון הוא בן יותר מ-24 שבועות, ההליך מורכב יותר ודורש אישור של ועדה מיוחדת.

שיטות להפסקת הריון

עד שבוע 7 להיריון- הפסקת ההיריון נעשית לרוב באמצעות כדורים לבליעה בהשגחה של כמה שעות בלבד בבית החולים ולאחר מכן מעקב.

עד שבוע 12 (ולעיתים גם מעבר לכך)- הפסקת ההיריון נעשית בהרדמה מלאה, על ידי הכנסת מכשור דרך צוואר הרחם אל הרחם.

בהריונות מעבר לשבוע 12- הטיפול תלוי בגיל ההיריון. בהריונות צעירים יותר ניתן עדיין להפסיק את ההיריון בהרדמה ובהכנסת מכשור לרחם, ובהריונות בוגרים יותר יינתנו תרופות הגורמות להתכווצויות של הרחם ולסיום ההיריון.

אם בתכם בחרה להפסיק את ההיריון היא תזדקק לתמיכתם ולעזרתכם. תוכלו לסייע לה לפנות לוועדה, ללוות אותה לוועדה וכמובן גם ללוות אותה בהליך הרפואי ולאחר מכן.

תחושותיה לאחר ההליך הרפואי עשויות להיות של הקלה, אך גם עצבות ודכדוך עשויים להופיע, במיוחד עם הירידה ההורמונלית הנלווית. דאגו שלא תישאר לבד בימים אלו, ועזרו לה להסיח את דעתה ולהפנות את החשיבה שלה לכיוונים חיוביים עם ראיה אופטימית לגבי עתידה.

לידה וגידול הילד

בתכם עשויה לבחור שהיא מעוניינת לשמור את ההיריון, ללדת ולגדל בהמשך את תינוקה.

צעירים שהופכים להורים נתקלים לעתים קרובות בגישות שיפוטיות מהחברים בבית הספר ומאנשים אחרים בחייהם. אם המתבגרת שלכם יודעית שהיא יכולה לבוא לדבר איתכם גם על פחדים, דאגות, תקוות וחלומות, תוכלו לעזור לה להתמודד. חשבו יחד איתה מהי התמיכה שהיא זקוקה לה, פיזית ורגשית במהלך תקופת ההיריון ולאחר הלידה.

יש לזכור כי ישנם כמה סיכונים הריון בגיל ההתבגרות עלול להוביל למספר סיכונים בריאותיים כולל:

  • לידה מוקדמת
  • לידת תינוק במשקל נמוך
  • בעיות בהנקה
  • אנמיה, או רמות ברזל נמוכות במהלך ההיריון
  • לחץ דם גבוה
  • בעיות רגשיות ונפשיות

אורח חיים בריא ותמיכה מצדכם יעזרו לבתכם ההרה להימנע מהסיכונים הללו או לצמצם אותם.

קבלת החלטה: נערים

לא בכדי דיברנו עד עכשיו רק על הנערות. בימינו, ההחלטה האם להמשיך או להסיק את ההיריון נמצאת בידיה של הנערה בלבד. לנער המתבגר שלכם אין כל אמירה בנושא והוא יאלץ לשאת בתוצאות ההחלטה של הנערה, כולל תוצאות משפטיות וכלכליות למיניהן.

טיפול בהיריון בגיל ההתבגרות ואפשרויות ללידה

כל הנשים ההרות זקוקות למעקב היריון ראוי ומתוזמן היטב, אך נשים בנות פחות מ-19 זקוקות לתשומת לב מיוחדת במהלך ההיריון ואחריו. בגיל זה עשויות להופיע בעיות בריאותיות ייחודיות, כיוון שהגוף עדיין גדל ומתפתח, והרגשות מעורבים ועדינים במיוחד.

ככל שבתכם תגיע למעקב היריון מוקדם יותר, כך עולים הסיכויים לכך שההיריון יהיה תקין ובריא.

שלב 1: בקרו אצל רופא נשים

בתכם צריכה לראות רופא נשים כדי לוודא את קיום ההיריון ולעבור בדיקה רפואית בסיסית. תצטרכו להזמין תורים למעקב היריון ובדיקות היריון שונות. רופא הנשים יוכל לספר לבתכם על אפשרויות מעקב ההיריון ועל הלידה.

בדקו אם יש באפשרותכם לקבל גם מעקב רגשי, גופני ותזונתי מתאימים לנערות, במסגרת מרפאות לטיפול במתבגרים בקופות החולים או בבתי החולים.

שלב 2: בדקו את שיעורי ההכנה ללידה

שיעורי הכנה ללידה מומלצים לכל ההורים לעתיד. בשיעורים ניתן מידע מפורט בנוגע לסימני תחילת הלידה, הצירים, אפשרויות להתמודדות עם הכאב במהלך הלידה והלידה עצמה. רוב השיעורים כוללים מידע על הורות בחודשים הראשונים, הרגעת תינוקות, הנקה וקבלת התמיכה הנכונה.

רוב בתי החולים מציעים שיעורי הכנה ללידה. אם בתכם אינה חשה בנוח ללכת לשיעורי הכנה ללידה, בדקו אם תוכלו למצוא הדרכה פרטית אצלכם בבית.

תמיכה לעומת פרטיות: למצוא את האיזון

בתכם עשויה לרצות לדבר עם הרופאים והאחיות לבדה, עם בן הזוג או עם מישהו אחר שהיא סומכת עליו. מבחינה חוקית, אתם עדיין אחראים עליה – אך היא בכל זאת עומדת להיות אמא. אם תלמד לקבל החלטות באופן עצמאי, הביטחון העצמי שלה ישתפר. מומלץ שתדבר עם הרופאים והאחיות לבדה, בתור תרגול לזמן שבו תהיה אחראית לבריאותו של התינוק שלה ולבריאותה שלה.

אם לבתכם יש בן זוג, מערכת היחסים שלהם עשויה להשתנות במהלך ההיריון ולאחר הלידה. התמיכה שלכם – מבלי להתערב ביחסים – תעצים ותחזק אותה במהלך ההיריון. מומלץ לקיים שיחה משותפת עם בתכם ובן הזוג כבר בשלב מוקדם, כדי לבדוק עד כמה הם רוצים שתהיו מעורבים במעקב ההיריון ובלידה. עם זאת, סביר להניח שהצרכים שלה ישתנו, ולכן נסו להיות גמישים.

התקופה הזו, שבה אתם מנסים למצוא את האיזון בין לתת תמיכה לבתכם לבין הצורך שלה בפיתוח עצמאות, עשויה להיות תקופה רגישה מאוד.

חלק מההורים הצעירים עלולים להילחץ מאוד מההיריון ומההורות המוקדמת. אחרים מרגישים חרדה, תסכול, כעס והצפה. תחושות אלה עלולות להוביל לתוקפנות או לאלימות. אם אתם מבחינים שבתכם או בנכם מתמודדים עם תחושות כאלה, פנו לקבלת עזרה והתקשרו לקווי החירום למניעת אלימות במשפחה של משרד הרווחה והשירותים החברתיים בטלפון 1-800-22-0000.

להפוך לסבא ולסבתא: תחומי אחריות חדשים

בזמן שבנכם או בתכם המתבגרים מתכוננים להיות הורים, ואתם מתכוננים להפוך לסבא ולסבתא, כדאי לחשוב על כמה שאלות חשובות במיוחד:

  • עד כמה אנחנו מוכנים להפוך לסבא ולסבתא?
  • עד כמה אנחנו מעוניינים להיות מעורבים בגידול הנכד?
  • כמה תמיכה כלכלית נרצה ונוכל לספק?
  • האם מצפים מאיתנו לטפל בילד? כמה זמן יש לנו לטפל בילד?
  • האם הבן או הבת והנכד יחיו איתנו?
  • מה הם יכולים לעשות בנוגע לכסף ולעניינים כלכליים?
  • כיצד נוכל לעזור לבננו או לבתנו לסיים את הלימודים בבית הספר?

דברו עם בנכם או בתכם על השאלות והדאגות שמטרידות אתכם בנוגע לעתיד.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

עבודת צוות של הורים: מדוע זה חשוב?

מהי עבודת צוות של הורים

עבודת צוות משמעותה לעבוד ביחד ולהסכים באופן כללי על הגישה שלכם כלפי הורות – לדוגמה, להסכים על כללים שנוגעים לשעת ההשכבה, לאכילה וכן הלאה.

עבודת צוות משמעותה גם לגבות האחד את השני, כך שילדכם לא יגרום לכם להתעמת זה עם זה. למשל, הילד עשוי להגיד לאביו, “אימא אמרה שאני לא יכול ללכת היום לבריכה”. ייתכן שהאב יחשוב שההחלטה לא הוגנת, אך הוא יגבה את בת זוגו בפני הילד וידון איתה על כך מאוחר יותר, לא בפני ילדיו.

האופן שבו אתם מתקשרים זה עם זה משפיע מאוד על ילדיכם. לדוגמה:

  • ילדים מרגישים בטוחים ומרוצים כשהוריהם מסתדרים.
  • האושר וההתפתחות של הילדים תלויים גם באיכות מערכות היחסים שלהם עם ההורים, ושל ההורים בינם לבין עצמם.
  • נמצא כי עימותים חריפים – למשל, התנגחויות תדירות ומריבות בין ההורים – קשורים לבעיות התנהגות ולבעיות התפתחות אצל ילדים.

להתמודד עם עימותים: חלק מעבודת הצוות של ההורים

יש לכם תפקיד חשוב ביצירת סביבה חיובית לילדיכם. משמעות הדבר היא שעליכם לתמוך זה בזה, לדון בבעיות ולפתור אותן יחד, ולהשתמש בעבודת צוות.

עימותים יתרחשו תמיד, גם במערכת היחסים החזקה ביותר. כל ההורים מתחילים את תהליך ההורות שלהם עם מחשבות ורעיונות שונים בנוגע לחיי המשפחה. האמונות של כל אחד מכם בנושאי הורות בסיסיים – כמו מה נחשב “נורמלי” או “נכון”, וכיצד לגדל את הילדים – עשויות להיות שונות מאוד.

ילדים לומדים מהאופן שבו אתם ובני זוגכם מתקשרים. כלומר, תצטרכו להראות לילדים שוויכוחים הם חלק בלתי נפרד מהחיים, וללמד אותם שיטות בריאות להתמודד עם בעיות ולפתור אותן. ילדכם לומד מצפיה בכם כיצד לנהל וויכוח באופן מכבד, ולעיתים גם איך להתפייס ולבקש סליחה אחרי מריבה.

ילדים יכולים להתמודד עם עימותים או ללמוד כיצד להתמודד איתם אם הם רואים שאינכם מסכימים מעת לעת. עם זאת, שימו לב: ויכוחים תדירים, כועסים ומתמשכים משפיעים עליהם לרעה.

למידע נוסף על השימוש בעבודת צוות של הורים קראו את המאמרים לפתור בעיות ולהתמודד עם עימותים.

להתמקד בעצמכם

הבריאות שלכם, תחושת הרווחה, רמות המתח ומערכת התמיכה – לכל אלה יש השפעה על ההנאה שלכם מהזמן שאתם מבלים עם המשפחה, ועל האופן שבו אתם מתמודדים עם הלחצים והאתגרים שעולים בדרך.

שמרו על בריאותכם והיו מודעים למערכת היחסים עם בני הזוג כדי ליהנות מרמות אנרגיה גבוהות ומיכולת היענות טובה זה לזה ולילדים, ולהפיק את המיטב מהיותכם הורים.

להתמקד במערכת היחסים ביניכם

הטיפול בילדים על בסיס יומיומי עשוי להוות מעמסה על מערכת היחסים. קשה לתמרן בין העבודה והמשפחה, וגם למצוא זמן לעצמכם ולחברים.

מיומנויות של עבודת צוות להורים מסייעות לשמירה על בריאות מערכת היחסים עם בן או בת הזוג. תוכלו ליצור ביחד סביבה טובה יותר לילדיכם, אם תרגישו קרובים לבני הזוג ונתמכים כהורים.

למידע נוסף על חשיבותן של מיומנויות עבודת הצוות להורים, קראו את המאמרים לדבר זה עם זהלהקשיב זה לזה, ולגבות זה את זה.

לקבל עזרה

מיומנויות של עבודת צוות להורים יכולות להועיל לרוב מערכות היחסים, ובכל סוגי הסביבות המשפחתיות – כולל במערכות יחסים לאחר פרידה או גירושים. לעיתים זו משימה מורכבת. לכל אחד מערכת אמונות, דעות ומיומנויות משלו, והסנכרון בין העולמות הוא משימה מתמשכת לאורך החיים ושלבי ההתפתחות האישיים והמשפחתיים. לעיתים תזדקקו לעזרה כדי ליצור את עבודת הצוות.

יהיו פעמים שבהן אתם ובני הזוג תזדקקו לעזרה נוספת מלבד מיומנויות עבודת הצוות – למשל, אם אתם מודאגים מאוד ממערכת היחסים שלכם. פנו לקבלת עזרה מקצועית אם אתם מתקשים לפתור בעיות במערכת היחסים, שוקלים פרידה או מרגישים לא בטוחים בגלל התעללות גופנית א

להיות הורה יחידני

הורות יחידנית ומשפחות מצליחות

נפתח בחדשות הטובות: ילדים שגדלים אצל הורים יחידנים נוטים להיות שמחים בדיוק כמו ילדים שגדלים במשפחות המורכבות משני הורים ביולוגיים החיים יחד. גם ילדים הגדלים עם הורה אחד בלבד, מסתדרים היטב כל עוד ההורה אוהב אותם ומהווה מודל לחיקוי. גם סידורי הורות משותפת יכולים להיות טובים מאוד לילדים.

בין אם אתם הורים יחידנים או הורים משותפים – אם אתם מבלים עם ילדכם, סביר יותר להניח שיגדל להיות אדם שמח ובריא נפשית. מה שצריך הוא להראות לו שאתם מתעניינים בחייו, אפילו באופן הפשוט ביותר: לצאת ולשחק בחצר, לקרוא סיפור או לעשות פעילויות משותפות בקהילה.

הורים מצליחים, מכל סוגי משקי הבית:

  • מרגישים בטוחים בנוגע להורות שלהם ברוב המקרים
  • תוהים אם הם הורים טובים
  • משתמשים היטב ברשת המשפחתית.

אם אתם מתגרשים או נפרדים, ילדיכם עלולים לפחד מהרגשות העזים שמתלווים בדרך כלל לפרידה. הם צריכים לדעת ששני ההורים ממשיכים לאהוב אותם, ושהפרידה אינה מתרחשת באשמתם. נסו להסביר להם מה קורה באופן שמתאים לרמתם. לדוגמה, “אימא ואני לא נגור ביחד, אבל שנינו אוהבים אתכם מאוד ורוצים לראות אתכם בכל פעם שנוכל”.

הורים יחידנים: לבנות מערכת יחסים חיובית עם ילדכם

כהורה יחידני, בעיקר בשנים הראשונות, יכול להיות שתתקשו להפגין את החמימות והעידוד שילדכם צריך. כיצד תוכלו להמשיך להראות לו את אהבתכם?

  • הפיקו את המיטב מרגעי היומיום. בלו זמן איכות עם ילדכם, בכל מקום ובכל זמן. אפשר לקשקש יחד בדרך לגן או לבית הספר, או לדבר בזמן ארוחת הערב במקום לצפות בטלוויזיה. אפשר לשחק משחקי מילים באוטובוס, לשיר ביחד במכונית או לספר סיפורים מצחיקים לפני השינה.
  • שמרו על עניין. דברו על הדברים שילדכם אוהב, החל מספורט, דרך מוזיקה וספרים ועד האופן שבו דברים עובדים. בקשו ממנו להראות לכם כיצד הוא משחק במשחק המחשב או במשחק הלוח האהוב עליו.
  • תנו לו תשומת לב חיובית. חייכו, צחקו ביחד וחבקו את ילדכם כמה שיותר. הראו לו שאתם שמחים לראות אותו בבוקר, או כשהוא חוזר הביתה מהגן או מבית הספר.
  • פנו זמן לפגישה אישית. כשאפשר, נסו לקבוע פגישה קבועה עם כל ילד בנפרד. אתם יכולים לקרוא סיפור לפני השינה, לשבת בבית קפה או לשחק משחק עם אחד הילדים הגדולים, אחרי שהקטנים הלכו לישון. אפשר לצאת למקום מיוחד עם אחד הילדים הקטנים, כשאחיו הגדולים בבית הספר.
  • שבחו את ילדכם על האופן שבו הוא מתמודד. לדוגמה, אפשר לומר, “אני ממש גאה בך שסיפרת לי איך אתה מרגיש”.

כשההורים נפרדים, הילדים ממשיכים להזדקק בדיוק למה שנזקקו לו לפני כן – בסיס רגשי בטוח, שגרה, הגנה, חיזוקים ותמיכה מצד הורה אוהב ובוטח.

לחזק התנהגות טובה כהורה יחידני

כללים וגבולות ברורים נותנים לילדים תחושת ביטחון והגנה.

עם זאת, קשה לשמור על עקביות כשאתם לבדכם, בעיקר אם אתם עייפים ולחוצים, או אם ילדכם מתנהג באופן מאתגר.

בזמנים של שינוי ולחץ, סביר להניח שתיתקלו בהתנהגות מאתגרת. לדוגמה, יש ילדים שחוזרים להרגלים שכבר נגמלו מהם, כמו הרטבת לילה או דיבור תינוקי, ויש ילדים שאינם ישנים או אוכלים, או חווים התקפי זעם. יכול להיות שילדכם יהיה במצב רוח רע ויתווכח איתכם לעיתים קרובות יותר.

בהמשך תמצאו כמה רעיונות לחיזוק התנהגות טובה ולהתמודדות עם התנהגות מאתגרת כהורה יחידני. אם ההתנהגות המאתגרת אינה נפתרת מעצמה אחרי כמה שבועות, נסו לדבר עם איש מקצוע כמו רופא הילדים או אחות טיפת חלב.

הכירו ברגשותיו

עודדו את ילדכם לתאר את רגשות הכעס והתסכול במילים, והראו לו שאתם מקשיבים. הכירו ברגשות הללו, אך אל תסכימו להתנהגות בלתי נאותה. לדוגמה, “אני רואה שאתה ממש כועס – אבל אני לא מרשה לצעוק עליי. בוא ניקח כמה נשימות עמוקות ביחד, ואז נבדוק מה קורה”.

קבעו כללים ברורים

ודאו שילדכם מכיר, באופן ברור ופשוט, את הכללים המשפחתיים. אם אתם הורים לאחר פרידה, ודאו שהוא מכיר הנהוגים כשהוא נמצא בטיפולכם. זה בסדר אם הכללים שלכם שונים מאלה של בן או בת הזוג לשעבר – הילדים יכולים ללמוד שלאנשים שונים יש כללים שונים.

כדאי להסכים על כמה כללים בפגישות המשפחתיות שלכם עם ילדכם. כך תתנו לכולם הזדמנות לדבר ולהצטרף להחלטה, וסביר יותר להניח שילדכם יפעל לפי הכללים.

נסו להיות עקביים

נסו לדבוק בכללים ככל האפשר, גם אם ילדכם נאבק בכם. אל תתאכזבו יותר מדי אם אינכם מצליחים להיות עקביים כפי שרציתם. פשוט הזכירו לעצמכם להיות רגועים, ונסו שלא להיכנע בפעם הבאה. אם אתם הורים לאחר פרידה, שמרו על הכללים והגבולות שנקבעו לפני הפרידה, והמשיכו לעודד את ההתנהגות הרצויה.

משמעת: בחרו היטב על מה להילחם

ההתמודדות עם ענייני משמעת עשויה להיות קשה במיוחד בתור הורה יחידני. כדאי לבחור היטב על מה להילחם. לפני שאתם מתערבים במה שילדכם עושה, שאלו את עצמכם אם זה באמת חשוב. למשל, יכול להיות שאתם עצבניים כי ילדכם מצייר על הפנים של אחותו בטושים. עם זאת, כל עוד אפשר לשטוף את הטושים במים, זה באמת משנה?

אם אתם מחליקים את הדברים הקטנים, תהיה לכם אנרגיה רבה יותר להתנהג ברוגע כשתצטרכו להתמודד עם נושאים חשובים כמו בטיחות או רווחה.

הורים יחידנים תחת לחץ

הורות יחידנית משמעה, לפעמים, הורות תחת לחץ. כשאתם מרגישים לחוצים, אתם עלולים לנהוג ביד קשה או רכה מדי בילדכם.

אם אתם מגלים שהייתם קשים מדי – למשל, צעקתם עליו או הוצאתם אותו לפסק זמן לפרק זמן ארוך מדי – נסו לשמור על קור רוח ולא להיות מוטרדים מדי מכך. במקום זה, חשבו כיצד להתמודד עם המצב טוב יותר בפעם הבאה.

אם אתם חוששים שתפגעו בילדכם, התקשרו לער”ן בטלפון 1201 וחפשו עזרה באופן מידי.

קל מדי להיות רכים מדי, בעיקר אם זה נותן לכם כמה רגעים של שקט ושלווה. יכול להיות שאינכם רוצים להקנות לילדכם משמעת, כיוון שאתם חושבים שהוא כבר עבר מספיק. עם זאת, ההתמודדות עם בעיות ההתנהגות עכשיו תמנע בעיות חמורות יותר בהמשך. כמו כן, כך אתם מלמדים את ילדכם איזו התנהגות מקובלת ומתאימה.

כהורה יחידני, הגישה החיובית שלכם, החוזק וההחלטיות שלכם נותנים לילדכם דוגמה לחיים. הראו לילדכם שאפשר להמשיך לחיות, גם אם המצב קשה. זכרו שאין הורים מושלמים, אז אל תהיו קשים מדי עם עצמכם גם כשמשהו משתבש.

להתמודד עם רגשותיכם ועם ‘עניינים של מבוגרים’

בשלב מסוים, כשמתרחשים שינויים גדולים בחיים, ילדכם יראה שאתם עצובים, כועסים או מוטרדים. זה קורה לכולם. חשוב שילדכם יידע שאתם אוהבים אותו, ושהרגשות השליליים שלכם אינם קשורים אליו. הבטיחו לו שהמצב ישתפר.

אם ילדכם גדול דיו ויכול להבין, תוכלו להיות כנים ולספר לו מה מטריד אתכם, בלי להיכנס לפרטים. לדוגמה, “היה לי יום ממש קשה בעבודה היום. אני קצת מצוברחת”, או, “אני מצטער על הטעות שעשיתי”. כשאתם מביעים את רגשותיכם, אתם מאפשרים לילדכם להביע את רגשותיו שלו.

באופן כללי, נסו שלא לדבר עם ילדכם על ‘עניינים של מבוגרים’. חלק מהבעיות שאנו נתקלים בהן כמבוגרים – דאגות כלכליות, חוסר נאמנות זוגית או סכסוך עם בן או בת הזוג לשעבר – עלולים לגרום לילדים לחוש חרדה. השתמשו בחבריכם כרשת תמיכה, ודברו על הדברים הללו עם מבוגרים אחרים. כמו כן, אפשר להתקשר לקו סיוע.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

ניהול עימותים בין הורים ובני זוג לשעבר

מדוע ניהול עימותים חשוב

העימותים ביניכם לבין בן או בת הזוג לשעבר – והאופן שבו אתם מתמודדים איתם – הם אחד הדברים שישפיעו ביותר על רווחתו של ילדכם. עימות הופך לבעיה כאשר ההורים רבים לעיתים קרובות ואינם פותרים את חילוקי הדעות ביניהם. עימותים לא בריאים משפיעים לרעה על הילדים, בין אם ההורים ביחד או פרודים.

כדי להרגיע את הילדים, הראו להם כיצד אתם עובדים על פתרון הבעיה, ושמרו על אופטימיות בכל הנוגע ליכולתכם לפתור כל בעיה או חילוקי דעות.

כשילדכם צופה בכם מנהלים את העימות כמו מבוגרים, הוא לומד מיומנויות חשובות ובעלות ערך רב. לדוגמה, העבודה המשותפת על מציאת פתרון לחילוקי הדעות ביניכם מראה לו כיצד לנהל משא ומתן ולפתור בעיות בצורה אפקטיבית, וגם מלמדת אותו שחילוקי דעות ועימותים בין אנשים הם חלק טבעי מהחיים.

לעולם אין תירוץ טוב לשימוש בבריונות, בהתעללות או באלימות במשפחה. אם אתם חושבים שאתם או ילדיכם נמצאים בסכנה מיידית, צאו מהבית או התקשרו למשטרה בטלפון 100. אם אתם רוצים לדבר עם מישהו ולא יודעים מה לעשות, פנו למרכזי הטיפול והסיוע לנשים נפגעות אלימות, גברים אלימים ולילדים חשופים לאלימות של משרד הרווחה.

טיפים לניהול עימותים עם בני זוג לשעבר

הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם לנהל עימותים בהצלחה עם בן או בת הזוג לשעבר.

חשבו בצורה אחרת על מערכת היחסים ביניכם

אם עליכם להתמודד עם עימות עם בן או בת הזוג לשעבר, כדאי לחשוב על מערכת היחסים ביניכם כעל הסדר עסקי שנעשה לטובת הילד. חשיבה כזו יכולה להקל על האינטראקציה עם בן או בת הזוג לשעבר, ולהפוך אותה לפחות אישית.

כבדו את האחר והיו מנומסים

נסו לדבר עם בן או בת הזוג לשעבר כפי שהייתם מדברים עם עמית בעבודה. כדי לעשות זאת, עליכם להקשיב זה לזה ולדבר בכבוד כדי לגשר על הפערים וחילוקי הדעות. כמו כן, תצטרכו להימנע ממתן ביקורת על סגנון ההורות של ההורה האחר, ולהכיר ביתרונותיו. כשאתם מתקשרים עם בן או בת הזוג לשעבר, התרכזו בצרכיו ובהישגיו של ילדכם בלבד.

מומלץ לדבר עם בני הזוג לשעבר במקומות ציבוריים, למשל בגן או בבית הספר, שבהם קל יותר להישאר מנומסים.אם אינכם יכולים להתמודד כראוי עם המצב, סלחו לעצמכם ונסו לתקן את הנזקים שנגרמו. אמרו, לדוגמה, “אני מצטער. לא ניהלתי את השיחה אתמול כמו שצריך. בואי ננסה שוב”.

שמרו על גמישות

אם בן או בת הזוג לשעבר צריכים לשנות את הסדרי ההורות המשותפת שלכם, כדאי לשמור על גמישות. בסופו של דבר, סביר להניח שגם אתם תזדקקו לגמישות מצדם בשלב מסוים. אחד מכם יצטרך לעשות שינוי – למשל, להתאים את הימים לילדים החדשים של בן או בת הזוג לשעבר, או לשנות את ימי העבודה או התוכניות לחגים.

אם מצאתם בני זוג חדשים, תצטרכו לדבר על גבולות, כיוון שמה שהתאים בעבר עשוי להיות כעת לא נוח. לדוגמה, אם בעבר, בן או בת הזוג לשעבר נכנסו לשתות קפה כשהחזירו את הילדים במוצאי שבת, ייתכן שבני הזוג הנוכחיים יעדיפו שתפסיקו את המנהג ותיפרדו מהם ליד הדלת.

השתמשו בגישה לפתרון בעיות

אם אתם מתקשים לפתור את העניינים ביניכם לבין בן או בת הזוג לשעבר, כדאי להיעזר בטכניקות לפתרון בעיות. אל תחששו לבקש עזרה ותמיכה בעת הצורך.

להגן על הילדים מהסכסוכים

אם יש סכסוך ביניכם לבין בן או בת הזוג לשעבר, הרעיונות הבאים יעזרו לכם לצמצם את השפעתו על הילדים:

  • אם עליכם לקיים שיחה קשה, או שאתם חושבים שהרוחות יתלהטו, דברו במקום שבו ילדכם לא יוכל לשמוע. אם שיחה פנים אל פנים מובילה בדרך כלל לעימות, שלחו הודעת סמס או דוא”ל. היצמדו לעובדות, והימנעו מהאשמות וקריאה בשמות.
  • דברו או כתבו לבן או בת הזוג לשעבר ישירות, ואל תבקשו מילדכם לשמש כשליח. אם קשה לכם לדבר איתם, אפשר להשתמש ביומן משותף שיעבור בין הבתים, או ביומן מקוון, שבו תחלקו מידע חשוב בנוגע לילד.
  • נסו שלא להעיר הערות שליליות על בן או בת הזוג לשעבר – זהו עדיין ההורה של ילדכם. ילדכם אוהב את שני ההורים שלו, ולא רק אתכם, וכואב לו לשמוע דברים שליליים על ההורה האחר. אם אתם צריכים לשחרר קיטור, עשו זאת עם חבר או מטפל, או כתבו זאת על נייר והשמידו אותו.
  • נסו להתנהג היטב, גם אם בן או בת הזוג לשעבר אינם מתנהגים כך, כדי להפחית את רמות המתח ולעזור לילדכם.

השפעות העימותים ביניכם על הילדים

עימותים יכולים להתפתח בזמנים שונים במערכת היחסים שלכם עם בן או בת הזוג לשעבר – כשהיא מתפרקת, או אחרי הפרידה, כשאתם מנסים לעבוד על הסידור החדש בחייכם. גם אם הייתה לכם מערכת יחסים מצוינת עם בן או בת הזוג לשעבר, אתם עשויים לשים לב שהיא אינה טובה כשבעבר אם אחד מכם הכיר מישהו חדש ובני הזוג לשעבר חשים מאוימים, כועסים או חסרי ביטחון.

אם אתם חווים פרידה ביחסים או נמצאים בשלב מרובה מריבות אחרי הפרידה – שיכול לכלול אפילו קללות, קריאה בשמות, מניפולציות והתעללות – סביר להניח שכל אלה יגרמו למצוקה וקשיים אצל ילדכם. אם הוא נמצא בסביבת הוויכוחים לעיתים קרובות, הוא עלול להפוך לשקט ומכונס בעצמו, להפסיק לנסות דברים חדשים, להרגיש מוצף או להתנהג בצורה מאתגרת בגן או בבית הספר.

ילדים אינם צריכים לבחור צד בוויכוח בין הוריהם. ילדכם רוצה לאהוב את שניכם. כשיש עימותים רציניים סביבו, הוא עלול לסבול ממתח עז אם יחשוב שעליו לבחור אחד מכם, ולחשוש שלא תאהבו אותו בחזרה אם יפגין את אהבתו כלפי ההורה האחר.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

אחים לילדים עם צרכים מיוחדים: רגשות

היתרונות באח עם צרכים מיוחדים

ישנם דברים חיוביים רבים בכך שלילדכם יש אח עם צרכים מיוחדים. לאחר לידת ילד עם צרכים מיוחדים, משפחות רבות חוות התקרבות גדולה. אחים לילדים עם צרכים מיוחדים נוטים להיות דואגים ואדיבים יותר, רגישים ומגיבים לצרכים של אחרים, סובלנים ורחומים, בוגרים, מעריכים את בריאותם שלהם, אחראים, עצמאים ואמפתים.

רגשות ומחשבות האחים

בדיוק כמו לכולם, גם לאחים לילדים עם צרכים מיוחדים יש תקופות טובות ותקופות פחות טובות. אך טבעי שילדכם ירגיש מגוון של רגשות ביחס למצב המשפחתי. לפעמים הוא יחוש שמחה כשדברים טובים קורים – למשל, כשאחיו או אחותו מחילים לדבר. לפעמים הוא יחוש עצב או כעס על דברים שקורים – למשל, אם אחיו או אחותו שוברים את הצעצוע שלו, או מתאשפזים בבית החולים.

גאווה

ילדכם עשוי להרגיש גאווה על היותו אח לילד עם צרכים מיוחדים, ולשמוח כשאחיו לומד מיומנות חדשה – לדוגמה, לטפס על סולם בגינה, או להצליח לתקשר את רצונותיו וצרכיו. ייתכן שיחוש גאווה על כך שהוא מבין את הצרכים המיוחדים של אחיו, או על כך שהוא חלק מקהילת המשפחות של אנשים עם צרכים מיוחדים.

כעס, טינה וקנאה

ילדכם עשוי לחשוב שאחיו מקבל את כל תשומת הלב, או שכללי המשפחה ותחומי האחריות בה אינם הוגנים. הוא עשוי גם לנטור טינה אם הוא חושב שהחופש שלו מוגבל, או שיש לו יותר מדי אחריות.

בושה ואשמה

ייתכן שילדכם יתבייש מהאופן שבו אחיו נראה ומתנהג בפומבי, וחושש ממה שחבריו יחשבו עליו. לדוגמה, הוא עשוי לחשוב, “הם לא ירצו להיות חברים שלי אם יראו איך שאחי מנענע את הראש שלו בלי הפסקה”. הרגשות הללו עלולים להוביל אותו לחוש גם אשמה.

עצב

ילדכם עשוי לחוש עצב על כך שאחיו או אחותו אינם יכולים לעשות הרבה כמותו, או כי אינם יכולים לשחק איתו כמו אחים אחרים. יכול להיות שיהיה עצוב כיוון שחיי המשפחה השתנו מאוד.

פחד ודאגה

בהתאם לשלב ההתפתחותי של ילדכם, הוא עשוי לחשוש שגם הוא יחלה, או לדאוג עד כמה אחיו או אחותו חולים. ייתכן שהוא פוחד ממה שיקרה לו או לאחיו ולמשפחה בעתיד.

בדידות

ילדכם עשוי לחוש בודד כיוון ש”אף אחד לא מבין מה זה” להיות אח לילד עם צרכים מיוחדים.

מתח

ייתכן שילדכם יהיה מתוח מסיבות רבות – או כיוון שהוא מרגיש שאתם מתוחים, או כיוון שהוא מתאמץ מאוד להיות ‘ילד טוב’ ולא לעשות צרות.

אפשר לתמוך באחים לילדים עם צרכים מיוחדים, ולהסביר לו שמותר לו להרגיש לפעמים כעס או דאגה, שמחה וגאווה. כל הרגשות הללו נורמליים ומובנים.

מה משפיע על המחשבות והרגשות של האחים

דברים רבים יכולים להשפיע על האופן שבו אחים לילדים עם צרכים מיוחדים חושבים, מרגישים ומתנהגים. חלקם ייחודיים לילדכם, כמו גילו, האישיות שלו, המזג שלו וסדר הלידה במשפחה. גם גורמים חיצוניים יכולים להשפיע על רגשותיו.

גיל

ככל שילדכם יתבגר, כך יהיה לו קל יותר להבין ולהסתגל למצב. ילד צעיר יותר עשוי לדאוג יותר לעצמו. לדוגמה, הוא עשוי לחשוב, “אני עלול להידבק?”.

ילדים גדולים יותר מצליחים להגיד מה הם חושבים ולעבד את המחשבות הלא מועילות, וסביר להניח שיצליחו לדבר גם על נושאים מורכבים יותר.

סדר הלידה במשפחה

ילדים שנולדים למשפחה שבה האח עם הצרכים המיוחדים הוא הבכור נוטים, בדרך כלל, להתייחס למצבם בשלווה. הם פשוט לא מכירים שום דבר אחר. עם זאת, עדיין חשוב שתהיו מודעים למחשבותיהם ולרגשותיהם.

ילדים שאחיהם עם הצרכים המיוחדים נולד אחריהם, יכולים לחוות את כל קשת הרגשות הנזכרת כאן, וכל אחד מהם יצריך סוג יחס אחר.

סוג או חומרת הצרכים המיוחדים

ילדים נוטים להתקשות יותר אם לאחיהם יש בעיה לתקשר את צרכיו או את רצונותיו, או מתנהג בצורה מאתגרת.

צרכים רפואיים וטיפוליים

אם האח עם הצרכים המיוחדים זקוק לטיפול ולשירותים נוספים, כל המשפחה תצטרך לשנות את השגרות הקבועות ואת חיי היומיום, כגון זמן ההגעה לבית הספר, או הפעילויות שכל המשפחה יכולה לעשות ביחד.

לדאוג לרווחת המשפחה וההורים

האופן שבו משפחתכם מסתגלת לילד עם צרכים מיוחדים, כולל מערכת היחסים עם בן או בת הזוג, יכול להשפיע על רווחתם של הילדים. שימו לב שאתם מעניקים תשומת לב מספקת, עד כמה שאפשר, לכל אחד מהילדים, דואגים לתחזק מערכת יחסים יציבה וטובה עם בן או בת הזוג ודואגים גם לעצמכם. היעזרו בצוות החינוכי והפסיכולוגי בבית הספר בו לומד ילדכם על מנת שיוכלו להציע לו תמיכה, עזרה והעצמה.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

באיזה גיל מקבלים מחזור?

מהי וסת?

במהלך ההתבגרות המינית תעבור בתכם שינויים רבים, אחד החשובים שבהם הוא קבלת הווסת בפעם הראשונה. זהו סימן לכך שהשינויים הגופניים שהיא עוברת יארכו רק עוד כמה שנים.

הווסת היא חלק מהמחזור החודשי, שמשפיע על רמות ההורמונים בשחלות וברחם. תפקידו של המחזור החודשי הוא להכין את הרחם להיריון. המחזור החודשי כולל את השלבים הבאים:

  • הבשלת ביצית וביוץ- בכל חודש, בעקבות עליה ברמות ההורמונים הנשיים (אסטרוגן ופרוגסטרון), משתחררת ביצית בשלה מאחת השחלות או משתיהן. הביצית שהשתחררה עוברת בחצוצרות ומתקדמת לעבר הרחם.
  • רירית הרחם מתעבה בדם וברקמה נוספת, כדי להתכונן להגעה ולהשתרשות של ביצית מופרית.
  • אם מגיעה ביצית שאינה מופרית, רמות ההורמונים יורדות וגורמות לרירית הרחם לנשור דרך הנרתיק, ולקחת עמה את הביצית הלא מופרית.

השלב האחרון בתהליך זה הוא מה שאנו קוראים “וסת”. רוב הדם והרקמות יוצאים ביומיים הראשונים, אך אצל חלק מהבנות נמשך הדימום עד שבעה ימים. כמות הדם שיוצאת משתנה אצל כל אחת ואחת.

שימו לב: ברגע שבתכם תקבל את הווסת הראשונה, היא עשויה להיכנס להיריון אם היא פעילה מינית. אם עדיין לא דיברתם איתה על השינויים שקורים בגיל ההתבגרות המינית ועל בריאות מינית ורווחה כללית, זה הזמן. בנות ובנים צריכים לדעת שקיום יחסי מין עלול להוביל להיריון.

מתי מתחילה הווסת? באיזה גיל מקבלים מחזור?

רוב הבנות מתחילות לקבל וסת בגיל 11 עד 14 וחצי, אבל כל זמן בין גיל 9 ל- 16 נחשב תקין. אם בתכם עברה פרץ גדילה גדול וכבר צמח לה שיער בבית השחי ובפות, סביר להניח שהמחזור ממתין ממש מעבר לפינה וסביר שיגיע בקרוב. דברו על הווסת, וספרו לה מתי קרובות משפחה גדולות יותר קיבלו את שלהן בפעם הראשונה. שיחה כזו על חוויית ההתמודדות עם הווסת יכולה לתת לה תחושת תמיכה, ביטחון ועידוד גדולה.

אם בתכם לא קיבלה וסת עד גיל ארבע עשרה וחצי, מומלץ לפנות לרופא. עשויות להיות סיבות רבות לכך שהווסת לא החלה עדיין. בדיקה רפואית תוכל לשלול את קיומן של בעיות חמורות. במידה ולא הופיעו אצל בתכם סימני מין משניים עד גיל 13 (צמיחה של השדיים ושל השיער בפות), פנו לבירור אצל רופא.

המחזורים

הזמן בין היום הראשון של הווסת ועד היום הראשון של הווסת הבאה נקרא בדרך כלל “מחזור”. אורכו של מחזור ממוצע נע בין 25 ל-35 ימים. עם זאת, רוב הבנות אינן חוות מחזורים סדירים בשנים הראשונות, וכל מחזור יכול להיות שונה מזה שקדם לו.

מחזורים לא סדירים יכולים להיות קצרים מאוד, בני 21 יום, או ארוכים מאוד, בני 45 יום ואפילו יותר. בנות שהווסת שלהן החלה מוקדם יקבלו בדרך כלל מחזור סדיר מהר יותר מבנות שקיבלו וסת מאוחר. בהתחלה, הווסת יכולה להתרחש גם ללא שחרור ביצית מהשחלות בתגובה לשינוי ברמות ההורמונים.

מחזורים לא סדירים בשלוש השנים הראשונות הם עניין שכיח, אולם אם בתכם מקבלת וסת בהפרשים של יותר משלושה חודשים, כדאי לדבר עם רופא, שיוודא שאין בעיות בריאותיות המפריעות למחזור החודשי.

לדבר עם בתכם על הווסת

שיחה עם ביתכם על נושא הוסת והמחזור החודשי עשויה לגרום לכם לאי נוחות ויכול להיות שיהיה לכם קשה לדבר על כך, אך עליה לדעת מה מתרחש בגופה עוד לפני שהיא מקבלת וסת בפעם הראשונה, ורצוי שאת המידע היא תשמע באופן אמין, מכיל ואוהב. על בתכם  לדעת:

  • מהי וסת
  • באיזו תדירות מגיעה הווסת
  • כמה דם יוצא
  • כמה ימי דימום צפויים
  • האם הווסת כואבת
  • כיצד להשתמש בתחבושות היגייניות ובטמפונים
  • מה לעשות אם היא מקבלת וסת מחוץ לבית – למשל, בבית הספר או במחנה נוער
  • כיצד להיפטר מתחבושות ומטמפונים משומשים
  • האם היא יכולה לשחות במחזור
  • האם עליה להשתמש קודם בטמפונים או בתחבושות היגייניות.

אם בתכם אינה נלהבת לדבר איתכם על הווסת, אפשר לבקש ממישהי אחרת שהיא מרגישה איתה בנוח. כך גם אם הבית שלכם אינו כולל הורה ממין נקבה ואתם חושבים שבתכם תעדיף לדבר עם אישה, אפשר לבקש מהדודה, מאחות גדולה או מחברת משפחה.

תחבושות היגייניות וטמפונים

ברגע שבתכם תתחיל לקבל וסת, היא תזדקק למלאי של תחבושות היגייניות וטמפונים. כדאי להראות לה כיצד הם נראים לפני שתשתמש בהם, ולהדגים לה כיצד להצמיד את התחבושת לתחתונים.

בתכם תצטרך כמה תחבושות היגייניות וטמפונים לווסת הראשונה. הציעו לה לשאת כמה בתיק – למשל, בתוך קלמר מיוחד בתיק בית הספר, לכל מקרה.

סביר להניח שהיא תצטרך שלוש עד שש תחבושות היגייניות או טמפונים ליום, או פחות בימים שבהם יש דימום קל. בימים ובלילות הראשונים, מומלץ להשתמש בתחבושות ארוכות ועבות יותר עם כנפיים שמגנות על צדי התחתונים. יש להחליף את התחבושת ההיגיינית או הטמפון כל ארבע עד שמונה שעות, בהתאם לכמות הדימום.

עובדות על טמפונים

ישנם מיתוסים רבים על השימוש בטמפונים אצל נערות צעירות. חשוב שבתכם תדע שבטוח, גם בריאותית, להשתמש בתחבושות היגייניות ובטמפונים כאחד. בנות בכל גיל יכולות להשתמש בטמפונים, אך צריך מעט זמן ותרגול כדי להשתמש בהם כראוי.

כשבתכם תתחיל להשתמש בטמפונים, מומלץ להשתמש בסוג טמפון קטן המיועד לנערות. אפשר למרוח מעט חומר סיכוך בקצה הטמפון כדי להקל על ההחדרה. נערות רבות, ובעיקר כאלה ששוחות או מתעמלות באופן קבוע, מגלות שנוח יותר להשתמש בטמפונים בתקופה זו.

ייתכן שבתכם תיתקל בקשיים בהחדרת הטמפונים. עודדו אותה לעשות זאת ברוגע ולנסות סוגים שונים. קושי להחדיר טמפון יכול להעביד גם על רגישות יתר באיזור הנרתיק, הדורשת התייחסות, בוודאי לפני שתבכם מתחילה לקיים יחסי מין. במקרה כזה, פנו לבירור אצל רופא הנשים.

לעקוב אחרי הווסת

עודדו את בתכם לעקוב אחרי הווסת ביומן מיוחד, כדי להכיר את המחזור החודשי שלה. אם יש לה מחזור סדיר למדי, היומן יעזור לה לדעת מתי צפויה הווסת הבאה ולהתכונן במקרה של שינה אצל חברות, טיולי בית ספר או אירועי שחייה. במקרה שהמחזור שלה אינו סדיר, היומן יסייע לה לפנות לרופא בעת הצורך.

כאבים בזמן הווסת

אם בתכם סובלת מכאבי בטן, כאבי גב או כאבים ברגליים לפני קבלת הווסת או במהלכה, אפשר לעשות את הדברים הבאים:

  • לאכול ארוחות קטנות יותר לעתים קרובות יותר (כדי להפחית את הנפיחות והכאבים בבטן)
  • לנוח ולהירגע, להרים את הרגליים למעלה או לשכב על צד אחד כשהברכיים צמודות לחזה
  • ·לשים בקבוק מים חמים על הבטן התחתונה
  • לעסות בעדינות את הבטן התחתונה
  • לשתות משקאות חמים
  • ללכת או לעשות תרגילי התעמלות קלים
  • לקחת משככי כאבים.

תסמינים לפני הווסת

נוסף על כאבי הבטן, עשויים להיות כמה סימנים גופניים נוספים שמעידים על בואה של הווסת, כגון חזה כואב, פצעונים (חצ’קונים) ושיער שמנוני.

בנות רבות חוות וסת כואבת במיוחד, או דיסמנוריאה בשפה הרפואית, אך אל תתייחסו לכך כאל משהו טבעי. אם בתכם סובלת מווסת כואבת כל כך עד שאינה יכולה להתמודד איתה או שמפריעה לפעילות היומיומית, עליה לפנות לרופא. ישנם טיפולים הורמונליים שמסדרים את הווסת ואפילו מפסיקים אותה לתקופה מסוימת, והם בטוחים לשימוש ויעילים מאוד.

שינויים במצב הרוח

נערות (ונשים) רבות חוות שינויים במצב הרוח לפני או במהלך הימים הראשונים של הווסת. שינויים אלה כוללים עצבנות או רגישות יתר, תחושת רעב, חרדה ואפילו דיכאון.

בתכם עלולה להתקשות להתמודד עם זה, וכך גם שאר המשפחה. תנו לה פרטיות ומרחב רבים יותר בתקופה הזו בלי לעשות מזה עניין, כדי להקל על כולם.

אם שינויי מצב הרוח של בתכם מטרידים אותה או מפריעים לחיי היומיום, אפשר להפנות אותה לאיש מקצוע או לרופא.

וסת אצל בנות עם צרכים מיוחדים

קבלת הווסת יכולה להיות מאתגרת במיוחד לבנות עם צרכים מיוחדים ולהוריהן. אם בתכם בתפקוד בינוני או נמוך מבחינה התפתחות שכלית או שפתית, ייתכן שלא תבין מדוע היא חווה שינויים בגוף ובמצב הרוח.

בכל זאת, עליה לדעת מהי הווסת ומהו המחזור החודשי ברמה שתוכל להבין. רופא המשפחה או איש מקצוע אחר המתמחה בטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים יוכלו להמליץ לכם על מקורות שיעזרו לכם לדבר עם בתכם, כגון ספרים ועזרים חזותיים. כמו כן, כדאי לדבר עם בית הספר ולקבל תמיכה מהמורים.

זהו שלב חדש ומרגש בחייכם ובחיי ביתכם, עוד צעד בתהליך ההתבגרות שלה. תוכלו לציין את האירוע יחד איתה, ביציאה מיוחדת או מתנה מפנקת. אם תשדרו לה שדר חיובי כלפי הוסת והמחזור החודשי, יקל עליה להתמודד גם עם הצדדים הפחות נעימים שלו, ולקבל את גופה ואת השינויים העוברים עליה בהבנה ובעין טובה, ולא כמעמסה או עול.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

אבות ובני נוער: לשמור על הקשר

הידעתם?

  • שינויים בתפקידים ובמבנים המשפחתיים בשנים האחרונות הפכו את תפקידיהם של האבות והאימהות במשפחה למגוונים יותר מאי פעם.
  • עם הגורמים ששינו את מערכות היחסים המשפחתיות נמנים סוגי משפחות חדשים, גירושים ועליה במספר הנשים שעובדות מחוץ לבית.

אבות חשובים

יחסים טובים בין אבות למתבגרים מתחילים באב מעורב שנמצא בסביבה. מערכות יחסים כאלה משפרות מאוד את ההערכה העצמית של המתבגרים. לדוגמה, מחקרים מראים כי נערות בגיל ההתבגרות שאבותיהן חמים ותומכים מדווחות על רמות גבוהות יותר של הערכה עצמית מאשר חברותיהן. כמו כן, נמצא קשר בין אבהות אוהבת וקשובה לבין מיעוט תסמיני דיכאון בגיל ההתבגרות. מחקרים מראים כי אבות מעורבים יכולים למנוע מנערים מתבגרים להיקלע לצרות.

ילדים, ובעיקר בנים, לומדים המון מאבותיהם על מערכות יחסים. למשל, האופן שבו אבות מתקשרים עם בני או בנות זוגם ועם ילדיהם נוטה להשפיע על האופן שבו ילדיהם פועלים במערכות היחסים בחייהם.

שימו לב: נמצא קשר בין אבהות נוקשה (שבה האבות תומכים פחות ורבים יותר עם ילדיהם) לבין תסמינים מרובים של דיכאון בגיל ההתבגרות. דיכאון אצל האבות עצמם נמצא קשור לבעיות פסיכולוגיות אצל מתבגרים, ככל הנראה בעיקר אצל בנות. לכן, חשוב למצוא את מקור העזרה המתאים – לכם ולילדיכם.

כיצד משתנות מערכות היחסים

אימהות ואבות כאחד מבלים פחות זמן עם ילדיהם בגיל ההתבגרות, כיוון שבני הנוער נהיים עצמאים יותר. כמו כן, יש צורך לפנות מקום לחברויות ולמערכות היחסים הרומנטיות שלהם. עם זאת, השינויים במערכות היחסים בין מתבגרים לאבותיהם יכולים לפתוח דרכי התקשרות חדשות.

תפקידו של האב עדיין חשוב מאוד – בדיוק כפי שהיה כשילדכם היה צעיר יותר. אבות יכולים למצוא דרכים חדשות להתחבר לילדיהם בשנות ההתבגרות. תוכלו, לדוגמה, לבלות יחד בפעילויות פנאי ששניכם נהנים ממנה – לצפות בסרטים, לעשות ספורט או לצאת לטיול. מתבגרים יכולים לפנות להוריהם לעזרה בתחומים כמו החלטה על קריירה, קבלת רישיון נהיגה או ניהול כספים.

מלבד זאת, ילדיכם עדיין סומכים עליכם לקבלת ייעוץ בדברים כמו חינוך ובחירת מקצוע. לכן, אימהות ואבות גם יחד צריכים להמשיך לתת למתבגרים את האהבה והיציבות שהם זקוקים לה, בעיקר כשדברים רבים כל כך מסביב משתנים.

לבנות מערכת יחסים טובה עם ילדכם

אף שתפקידכם השתנה, אתם עדיין חשובים לבריאותו ולרווחתו של ילדכם, ויש לכם תפקיד חשוב בהכוונתו של ילדכם לעבר הבגרות. כך תוכלו לשמור על מעורבות גבוהה בחייו של ילדכם:

  • פשוט תהיו שם. מחקרים מראים כי מתבגרים להורים שנמצאים בקרבת מקום נוטים להפגין פחות בעיות התנהגות. אין צורך להיות ליד ילדכם כל הזמן – אפשר פשוט להיות בבית כשהוא בחדרו. ילדכם ישמח לדעת שאתם שם למקרה הצורך. במידה ואינכם נוכחים בבית, כדאי מדי פעם גם להתקשר ולשאול איך עובר עליו היום.
  • ותרו על חלק מהכללים. כדי לצמצם את כמות המריבות עם ילדכם, חשבו על אילו כללים אתם יכולים לוותר. אם בכל זאת נקלעתם למריבה, נסו להגיע לפתרון חיובי שיגרום לשניכם להרגיש טוב יותר, ולהסביר מהי עמדתכם, ומה אתם מצפים מילדכם.
  • נהלו משא ומתן והתפשרו. השתמשו במיומנויות משא ומתן ובהתפשרות כשאפשר, כדי לשמור על מערכת יחסים חיובית עם ילדכם ולהדגים לו כיצד מבוגרים מתקשרים זה עם זה.
  • בלו ביחד עם ילדכם. בקרוב מאוד ילדכם יגדל באמת, אז נצלו כל הזדמנות לבלות איתו עכשיו. קראו את המאמר לשמור על קשר עם ילדכם לקבלת רעיונות לבילוי זמן משותף יחד.
  • ספרו לילדכם סיפורים. ילדים שמחים תמיד לשמוע סיפור. ספרו על ארצות שבהן טיילתם, על חייכם לפני שפגשתם את בן או בת הזוג, על רגעי ספורט חשובים ,או על כל דבר שיעניין את ילדכם. אבל חשוב לזכור, אל תגזימו…
  • שתפו אותו בחוויות היומיומיות שלכם, איך עבר היום שלכם בעבודה, איך התמודדתם עם אתגרים או אכזבות, אילו משובים טובים קיבלתם על עבודתכם, או איזה אירוע משעשע קרה היום.
  • הראו לילדכם כמה אתם אוהבים אותו. מתבגרים אף פעם אינם מבוגרים מדי מכדי לקבל חיבוק, גם אם הם מגלגלים את העיניים ואומרים “אתה מביך אותי, אבא!”. אם אתם לא חזקים בהבעת חיבה גופנית, הראו לילדכם שאתם אוהבים אותו בדרך אחרת – צפו יחד באימון השבועי או אספו אותו מהמסיבה.
  • היו אקטיביים. צאו לטיול אופניים, שחקו כדורסל או צאו לקניות ביחד. אם ילדכם לא אוהב ספורט במיוחד, שחקו איתו במשחקי לוח או ענו על התשבץ בעיתון השבת. כדאי גם להמשיך ולהציע פעילויות משותפות לכם ולילדכם, גם אם משיב שאינו מעוניין.
  • מצאו תחביב משותף. קל לחשוב שבני נוער מתעניינים יותר ברשתות החברתיות או במשחקי מחשב מאשר בתחביבים. יכול להיות שתצטרכו לנסות כמה דברים שונים לפני שתמצאו משהו ששניכם אוהבים, אבל תחביב משותף – כמו בישול, טיפוס על קירות או נגרות – הוא דרך נהדרת ליהנות ולבנות את מערכת היחסים ביניכם.
  • תנו לילדכם להיות המומחה. בקשו מילדכם להראות לכם משהו שהוא בקיא בו יותר מכם, גם אם מדובר במשחק מחשב. זוהי הזדמנות מצוינת לעזור לו לבנות ביטחון עצמי ומיומנויות הדרכה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

התמודדות עם עודף משקל והשמנת יתר אצל בני נוער

משקל לא בריא, עודף משקל והשמנת יתר אצל בני נוער

אדם עם “עודף משקל” או “השמנת יתר” הוא אדם שיש לו כמות גדולה של שומן בגוף. השמנת יתר היא צורה חמורה יותר של עודף משקל. בני נוער נמצאים בסיכון גבוה לעלייה לא בריאה במשקל, לעודף משקל ולהשמנת יתר, כיוון שהם נוטים:

  • לעשות פחות פעילות גופנית
  • להימצא זמן רב יותר מול המסך
  • לאכול פחות מזון בריא ויותר מזון עתיר שומן וסוכר.

כהורים, אתם מכירים את ילדכם טוב יותר מכל אחד אחר. אם אתם חושבים שילדכם בוחר לאכול מזון לא בריא ואינו עושה מספיק פעילות גופנית מדי יום, טבעי שתחששו למשקלו. רופא המשפחה שלכם יוכל לבדוק אם המשקל של ילדכם בריא, ולדבר איתכם על מדד מסת הגוף (BMI) שלו, שמודד את גובהו לעומת משקלו.

אנשים צעירים עם עודף משקל נמצאים בסיכון מוגבר להפוך למבוגרים עם עודף משקל. נמצא קשר בין השמנת יתר בילדות ובבגרות לבין סיכונים בריאותיים חמורים, כולל סוכרת מסוג 2, מחלות לב ומחלות כלי דם אחרות, וכן סוגי סרטן שונים.

אינכם היחידים שחוששים למשקל הילד שלהם. סקר שנערך בישראל בשנת 2009 מצא כי 29% מהילדים בני שש היו בעלי עודף משקל או השמנת יתר, וכ-88% מהם הראו את אותם מדדים גם בגיל עשר.

לקבל עזרה מקצועית

אם ילדכם סובל מבעיית משקל, ניתן להיעזר ברופא הילדים או בתזונאית קלינית מורשית. אחד היתרונות בביקור אצל איש מקצוע כגון רופא או תזונאית הוא שילדכם יקבל את עצתם כ”נייטרלית” יותר משלכם.

אנשי המקצוע יכולים לעזור לבני נוער עם עודף משקל להגיע למשקל בריא יותר באמצעות התמקדות בהתנהגות ובאורח חיים בריאים, שתעזור לכם ולמשפחתכם לבסס אורח חיים בריא לטווח ארוך, ולהימנע מפיתוח הפרעות אכילה.

אנשי המקצוע עשויים להמליץ על תוכנית שמירה על המשקל לצעירים שעדיין צריכים לצמוח לגובה – כלומר, לשמור על משקל קבוע בעודו ממשיך לגבוה. במקרה של צעירים שסיימו לגבוה, יש לטפל במשקל העודף באמצעות אובדן משקל הדרגתי ובריא.

במקרים קיצוניים של השמנת יתר, איש המקצוע עשוי לבחון אפשרויות טיפול קליני אחרות, כגון טיפול תרופתי ואפילו ניתוח, על אף שזה נחשב לאפשרות אחרונה בהחלט ולביצועו ישנם קריטריונים מחמירים. אם האפשרויות הללו הוצעו לילדכם, יש לוודא שהם יטופלו בידי מומחים למשקל לבני נוער.

עזרה משפחתית לבני נוער עם בעיות משקל

אם רופא המשפחה או איש מקצוע אחר קובע שלילדכם יש בעיית משקל, אפשר לעשות דברים רבים כמשפחה כדי לעזור לו לחזור למשקל תקין. כדאי להתחיל באורח החיים המשפחתי. כשכל בני המשפחה אוכלים היטב ועושים מספיק פעילות גופנית, הם משמשים דוגמה טובה לילדכם, וגם מראים לו שהם תומכים בו ומעודדים אותו. הנה כמה עצות מעשיות לשינוי אורח החיים המשפחתי.

מזון וחטיפים בריאים

מלאו את המזווה והמקרר בפירות וירקות , ובארוחות מזינות ובריאות, כדי לתת לילדכם מגוון אפשרויות בריאות לבחירה כשהוא רעב. הכינו במקום נגיש ירקות ופירות שטופים וחתוכים, כך יגבר הסיכוי שהם אכן יאכלו.

כוונו אותו לאכול מזון בריא: נסו לסלק ג’אנק פוד, משקאות קלים וחטיפים מהבית. אם המזווה לא יכיל מזונות שאינכם מעוניינים שילדכם יאכל, יקל עליכם להשגיח על מה שהוא אוכל, ולא  תצטרכו לתפקד כל הזמן בתור “משטרת המזון”.

חשוב במיוחד לאכול ארוחת בוקר בריאה מדי בוקר, שתעזור לילדכם להרגיש מלא יותר לזמן רב יותר, כך שיזדקק פחות לחטיפים או למזונות עתירי שומן או סוכר וישמור בקלות רבה יותר על משקל תקין.  תוכלו להציע לו  דייסה, יוגורט עם גרנולה, שייק פירות על בסיס חלב, פרוסת לחם עם גבינה ועוד. כמו כן, כדאי לשבת לאכול ארוחות בריאות ביחד רוב ימי השבוע, כדי לעודד את ילדכם לאכול היטב.

מגבלות על זמן מסך

ככל שילדכם מבלה זמן רב יותר בישיבה מול מסכים כגון טלוויזיה, מחשבים, משחקי וידיאו, טאבלטים או טלפונים ניידים, כך הוא מבלה פחות בפעילות גופנית. ההמלצה של האיגוד לרפואת ילדים היא להגביל את זמן המסך ואת סוגי המדיה לילדים בכל גיל .

פעילות גופנית יומית

משרד הבריאות ויוזמת “לעתיד בריא 2020” ממליצים לילדים בני 5-18 לעסוק ב- 60 דקות לפחות של פעילות גופנית בינונית או נמרצת מדי יום. מומלץ מאוד לפנות זמן לפעילות גופנית משפחתית, שתעזור לילדכם להתחיל לזוז.

עודדו את ילדכם לאכול נכון ולעשות פעילויות גופניות בגיל ההתבגרות, כדי לעזור לו להימנע מעלייה לא בריאה במשקל. אורח חיים בריא בתקופה זו ירגיל אותו לשמור על אורח חיים בריא גם בעתיד.

לדבר עם בני נוער על סוגיות משקל

אם המשקל של ילדכם מהווה בעיה, הוא יצטרך את עזרתכם כדי לחזור למשקל תקין ולשמור על בריאות טובה יותר בעתיד. לא תמיד קל לדבר עם בני נוער על משקלם.

צעירים רבים מודעים מאוד למשקלם ומרגישים רע בגללו, וייתכן שהם אפילו סובלים מהצקות או מהטרדות. אמצעי התקשורת כוללים מסרים שליליים רבים בנוגע להשמנת יתר בילדות, שעלולים להחמיר עוד יותר את תחושתם של בני הנוער בנוגע לעצמם ולגופם. לכן, מומלץ לדבר עם ילדכם על סוגיות משקל ברגישות, בדאגה ובאהבה. חשוב מאוד שילדכם יחוש אהוב בדיוק כפי שהוא- עם עודף משקל או בלי. אם ילדכם ירגיש אהוב ומקובל על ידי משפחתו, ובייחוד הוריו, יש יותר סיכוי שהוא יצליח לאהוב ולקבל את עצמו ומכאן הדרך לשינוי המשקל תהיה קלה יותר.

אם אתם חוששים שהשיחה על המשקל תוביל ליצירת הפרעת אכילה, כדאי לדעת שהסיכוי לכך קטן מאוד.

אסטרטגיות לניהול השיחה

העלאת נושא המשקל תהיה קל יותר אם תשתמשו בכמה אסטרטגיות לתקשורת חיובית. קראו את המאמרים הקשבה פעילה ושיחות קשות לקבלת מידע נוסף. מומלץ לדבר על כך כששניכם שלווים ורגועים.

שפה חיובית ומועילה

אם מצאתם את הרגע הנכון להתחיל בשיחה, דברו בצורה כנה וברורה על המשקל של ילדכם ועל הצורך לעשות שינויים בריאותיים. ככל שיבין יותר, כך סביר יותר שיסכים לשינויים וישמור עליהם.

לדוגמה, אפשר להגיד, “שמתי לב שלאחרונה אתה רעב הרבה יותר מבעבר. אני חושש שאתה עלול להגיע למשקל לא בריא. אבל אני לא מומחה! אולי נלך יחד לרופא?”

בחרו היטב את המילים שבהם תשתמשו. רוב האנשים מרגישים שמושגים כמו “השמנת יתר” הם שליליים, פוגעים ולא מועילים. מומלץ להשתמש במושגים חיוביים יותר כמו “עודף משקל” ו”מעל המשקל הבריא”, שמתמקדים בבריאות ולא בדימוי גוף.

אל תדברו על דיאטה

אכילה מצומצמת וספירת קלוריות אינן שיטות טובות לפיתוח הרגלי אכילה טובים לטווח ארוך. עבור חלק מבני הנוער, הדיאטה עצמה עלולה להוות גורם סיכון לפיתוח הפרעות אכילה. לכן, נסו לדבר עם ילדכם על אכילה בריאה ולא על התחלת דיאטה. הימנעו מהערות בנוגע לצלחת של ילדכם המתבגר. הערות כמו: ״אתה בטוח שאתה רעב?״ או ״את כל זה אתה מתכוון לאכול?״ או ״ אכלת מספיק!״ עלולות לגרום לתוצאה הפוכה. ילדכם יתחיל לאכול בסתר או ‘יעשה דווקא’ נגדכם, ההורים, מתוך רצון למרוד.

כשבני נוער מרגישים טוב בנוגע לגופם, סביר יותר להניח שייהנו מהערכה עצמית ומבריאות נפשית טובות, וכן מגישה מאוזנת לאכילה ולפעילות גופנית. קראו את המאמר על היחסים בין בריאות לבין דימוי גוף.

גורמי סיכון לעלייה לא בריאה במשקל

כשהילדים הופכים לבני נוער, השינויים באורח החיים שלהם עלולים להציב אותם בסיכון לעלייה לא בריאה במשקל. לדוגמה, אנשים צעירים נוטים:

  • לעשות פחות פעילות גופנית, כולל פעילות גופנית אינטנסיבית
  • לעשות יותר פעילות “יושבנית” כמו מפגשי חברים, קריאה ושימוש במחשבים ובטלפונים
  • לאכול פחות מן המזונות הדרושים לשמירה על משקל בריא, כגון פירות, ירקות ומוצרי חלב דלי שומן
  • לאכול יותר מזון עתיר אנרגיה, ג’אנק פוד וחטיפים
  • לאכול מחוץ לבית יותר ולקבל החלטות לא מבוקרות שקשורות לאכילה.

אם אתם חושבים שילדכם או משפחתכם נמצאים בסיכון של אחד הגורמים הללו, חשבו כיצד תוכלו לשנות תחומים שונים בחייכם, ודברו עם רופא המשפחה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

מה לעשות כשילדכם המתבגר מתנהג בבריונות כלפי אחרים

כיצד מתבטאת בריונות בגיל ההתבגרות?

בריונות היא מה שקורה אם ילדכם מעליב, מפחיד, מאיים או פוגע במישהו או בחפציו של מישהו, בשמו הטוב או במצב החברתי שלו, בכוונה תחילה וללא הרף. לעתים קרובות קשה לזהות בריונות בגיל ההתבגרות, כיוון שלרוב היא פחות גופנית מאשר בריונות בקרב ילדים צעירים יותר.

ישנם כמה סוגים של בריונות, ובהם:

  • אלימות מילולית – למשל, להעליב, לאיים, ללעוג או ללגלג
  • בריונות מאחורי הגב – לדוגמה, “לעבוד” על מישהו בצורה מרושעת, להפיץ שמועות או לעודד חברים לבודד מישהו אחר
  • בריונות ברשת – להשתמש בטכנולוגיה כגון טלפונים ניידים או אינטרנט כדי לפגוע
  • אלימות גופנית – לדוגמה, לדחוף, להתקיל או להכות.

חומרת הבריונות משתנה מאוד, וכך גם השפעתה. מה שיכול להיות תוספת מבאסת ליום רע בבית הספר לילד אחד, עלול להיות הרסני לילד אחר. אף שרובם המכריע של מעשי הבריונות הוא מתון למדי (לדוגמה, הצקות לא נעימות ולא תקיפה או בידוד חברתי), כל מעשי הבריונות מכאיבים ופוגעים לקורבן. בריונות עלולה להיות מזיקה ואפילו הרסנית.

שיעורי הבריונות נוטים לרדת בגיל ההתבגרות, אך ישנה עלייה חדה בזמן המעבר לחטיבת הביניים.

סימנים לכך שילדכם מתנהג בבריונות

אם אתם חושדים שילדכם מתנהג בבריונות, חפשו את הסימנים הבאים. ילדכם עשוי:

  • לדבר על ילדים אחרים בבית הספר באופן אגרסיבי או שלילי
  • להחזיק כסף, צעצועים או דברים אחרים שאינם שייכים לו
  • לשמור על חשאיות בנוגע לאמצעי התקשורת שלו, כולל מחשבים
  • להחריג ילדים אחרים באופן עקבי מקבוצת החברים שלו.

אף אחד מהסימנים האלה אינו מצביע בוודאות על כך שילדכם נוהג בבריונות, אך כדאי לדבר איתו ולראות אם היו בעיות כלשהן במערכות היחסים עם ילדים אחרים בבית הספר. אפשר לקרוא עוד על בריונות בגיל ההתבגרות ועל בריונות ברשת.

מה לעשות: צעדים ראשונים

הצעד הראשון הוא להכיר בכך שילדכם מתנהג בבריונות כלפי אחרים. כדי לעשות זאת, תצטרכו לדבר איתו. עליו לדעת שאתם יודעים על מעשיו. הבהירו לו שההתנהגות הבריונית לעולם אינה מוצדקת, ללא קשר לנסיבות.

לא כל ההתנהגויות הבריוניות הן מכוונות. יש צעירים שמתנהגים בבריונות בלי להבין את גודל הנזק שהם גורמים. באופן כללי, סוג כזה של בריונות ייפסק אם תראו לילדכם שמה שהוא עושה הוא אסור או פוגע.

אמרו לו שאתם רוצים לעבוד איתו יחד כדי להפסיק את מעשי הבריונות. דברו איתו על הסיבות לכך שהוא מתנהג בבריונות, ודונו באפשרויות ובאסטרטגיות לשינוי המצב ביחד. ילדכם צריך לדעת שאתם מתייחסים לעניין ברצינות ומעודדים אותו לשנות את התנהגותו.

התפקיד שלכם

אתם מהווים דוגמה אישית לילדכם. השתמשו באינטראקציות יומיומיות עם אנשים אחרים כדי ללמד אותו לכבד אחרים, להיות אמפתי ואחראי. לדוגמה, הדגימו לו את ההתנהגות שאתם מעוניינים בה והראו לו כיצד להתנהג בכבוד ובדאגה כלפי אחרים – במשפחה, עם חברים, בקניות וכדומה.

ילדכם יכול ללמוד מכם כיצד להביע כעס או רגשות שליליים בדרכים בריאות ובונות. למשל, אם אתם כועסים, תוכלו להגיד משהו כמו, “אני ממש כועסת עכשיו. נוכל לדבר על זה מאוחר יותר, כשאירגע?”

אם נקלעתם לעימות עם ילדכם או עם מישהו אחר, זו הזדמנות טובה להראות לו כיצד אתם פותרים עימותים באופן קונסטרוקטיבי. לדוגמה, חשבו על האופן שבו אתם מגיבים כשהוא מפר את הכללים או מרגיז אתכם. השתמשו בהזדמנויות הללו כדי לדבר על מה שקרה ובקשו ממנו לחשוב על דרכים לפתרון המצב. כך תראו לו שאתם יכולים לדבר על רגשות במקום לפעול לפיהם.

האופן שבו אתם מתייחסים לילדיכם בבית יכול להשפיע על התנהגות בריונית. ילד שמפחד מהמבוגרים בחייו נוטה יותר להתנהג בבריונות כלפי אחרים כדי לקבל תחושת שליטה וכוח. מצד שני, ילד שהוריו הציבו בפניו מעט מדי גבולות עלול גם הוא להתנהג בבריונות. חשוב לשמור על איזון בין הורות נוקשה מדי להורות רגועה מדי.

גם האופן שבו ילדיכם מתייחסים זה לזה חשוב מאוד. בריונות בקרב אחים נפוצה למדי, ויש קשר ברור בינה לבין בריונות בבית הספר.

מערכות יחסים חיוביות בתוך המשפחה תורמות מאוד לחוסן הנפשי של ילדכם ולתחושת החיבור שלו לאנשים אחרים. הן מאפשרות לילדים להרגיש אהובים ומוגנים ולפתח הערכה עצמית. צעירים שנהנים ממערכות יחסים חיוביות עם הוריהם נוטים פחות להתמודד עם התנהגות בריונית. אפשר לקרוא עוד על בניית מערכות יחסים חיוביות ושמירה על קשר עם ילדכם.

מה לעשות אם מעשי הבריונות נמשכים

  • שתפו את צוות בית הספר. כל בתי הספר נדרשים להכין אסטרטגיות להתמודדות עם בריונות. סביר להניח ששיתוף הפעולה עם בית הספר הוא האסטרטגיה האפקטיבית ביותר.
  • דברו על החברים של ילדכם ועל השפעתם – הן עם הילד והן עם הצוות. לעתים, בריונות היא תוצאה של השפעה מצד אחרים.
  • נסו לחשוב מה עוד מתרחש בחייו של ילדכם. האם קרה משהו לאחרונה שגורם לו חרדה או פחד? הפגנת בריונות כלפי אחרים עשויה להיות דרך לשלוט ברגשות הללו.
  • חשבו אם הוא חשוף לעתים קרובות לוויכוחים, לעימותים או לבעיות במערכות יחסים בבית. חלק מהצעירים מפתחים דרכי תגובה והתמודדות בלתי הולמות עם לחץ, כשהם חשופים להתנהגות בריונית בבית. ייתכן שילדכם מחקה התנהגות שלילית של מבוגרים בסביבתו.
  • דברו על מצבים שהתרחשו בחיים או בטלוויזיה, כדי לבחון נושאים שונים מנקודת מבטם של אנשים אחרים. כך תעזרו לילדכם לפתח אמפתיה.
  • חשבו על האופן שבו אתם מטפלים במשמעת, וכיצד אתם פותרים בעיות במשפחה. יש צעירים שלומדים כי ניתן לטפל באירועים שליליים בדרכים פיזיות, במקום לדבר ולעבוד על פתרונות לבעיה. בפעם הבאה שילדכם יפגע בכם או יפר את הכללים, חשבו איתו ביחד על פתרון הבעיה. כך ילמד שיש לו שליטה על מצבים מסוימים, ושאתם מעריכים את דעותיו.
  • נסו לחשוב על התוכן שילדכם נחשף אליו. האם הוא חשוף לאלימות או לדימויים בלתי הולמים בטלוויזיה, במשחקי וידיאו או באינטרנט? צעירים שנחשפים לאלימות רבה מדי באמצעי התקשורת עלולים ללמוד שכך צריך להתנהג ולפתור בעיות.
  • חשבו על מיומנויות התקשורת של ילדכם. האם ילדכם משתמש בהתנהגות בריונית כדי להביע כעס או עצב? כדאי לדבר על כך איתו ועם יועץ בבית הספר. אפשרו לו ללמוד כיצד לפתור בעיות באמצעות תקשורת בריאה ופתוחה.
  • חשבו על המיומנויות החברתיות והרגשיות של ילדכם. האם הוא מתנהג בבריונות כלפי אחרים כיוון שאינו יודע כיצד ליצור קשר כראוי או כיצד למצוא חברים? כדאי לדבר על כך איתו ועם יועץ בבית הספר. קראו עוד במאמר על שינויים חברתיים ורגשיים בגיל ההתבגרות.

לפתח צעירים חיוביים ובעלי חוסן נפשי

הדגימו התנהגות מכבדת ודואגת, כדי לעזור לילדכם לבנות את המיומנויות הדרושות לפיתוח מערכות יחסים חיוביות ולהרגיש טוב כלפי עצמו. מיומנויות אלה כוללות:

  • מודעות ויכולת להתמודד עם רגשות
  • אמפתיה כלפי אחרים
  • היכולת להתמודד עם לחץ חברתי
  • כבוד כלפי אחרים
  • קבלת ההבדלים בין אנשים
  • היכולת להתמודד עם עימות
  • פתרון בעיות
  • קבלת החלטות טובה
  • כיצד לקבל את מה שהוא רוצה ללא בריונות.

חלק מהילדים יזדקקו לעזרה נוספת כדי לפתח את המיומנויות הללו. אם יש צורך, דברו עם היועץ בבית הספר של ילדכם, הפסיכולוג או רופא הילדים.

תמיכה ומשאבים

יש תוכניות, משאבים ואמצעי תמיכה רבים שיכולים לתמוך בכם ולהדריך את המשפחה. למשל:

  • בית הספר – אפשר לדבר עם המורים, המנהל, הפסיכולוג החינוכי, יועץ בית הספר או רכזת השכבה
  • תוכניות למניעת אלימות בבית הספר
  • מומחים כגון רופא המשפחה, פסיכולוג או יועץ
  • הורים אחרים שילדיהם היו מעורבים במעשי בריונות.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

להפוך לאבא: איך להתמודד עם השינוי הגדול

השינויים שמתרחשים בחייך כאב צעיר הם רבים ומגוונים. המאמר הבא מתייחס לכמה נקודות עיקריות שכדאי לחשוב עליהן בזמן שאתה מתרגל לתפקיד החדש.

להיות מעורב בטיפול בתינוק שזה עתה נולד

סביר להניח שבהתחלה תהיה קצת בהלם, אבל זכור שאפילו אבות טריים מצוידים ומוכנים לגמרי לאבהות. אבות יודעים לזהות ולהגיב לצורכי התינוק שזה עתה נולד בדיוק כמו אימהות, ומסוגלים לדאוג באותה מידה לילדים הגדולים יותר.

למעשה, הטיפול שלך בילד ייחודי לאבות. למשל, סביר להניח שדרך ההורות שלך שונה מזו של בת או בן הזוג. ההסתגלות לשני סגנונות ההורות עוזרים לתינוק ללמוד מיומנויות חברתיות. הנה כמה רעיונות שיעזרו לך להיות מעורב בטיפול בתינוק.

להתנסות בכל דבר

ייתכן שבימים הראשונים תחוש מעט “מחוץ לעניינים”, במיוחד אם בת הזוג שלך מניקה את התינוק ומתוקף כך גם מבלה איתו זמן רב. במקרה כזה, תוכל לקחת ממנה את התינוק לאחר שהיא מסיימת להניק ולבלות איתו זמן משותף וייחודי.

הלבשה, הרגעה, משחק, אמבטיה והחלפת חיתול – כל אלה הם דרכים מעולות ליצור קשר עם התינוק. בחלקם, כישורי הורות הם עניין של תרגול – ככל שתתנסה יותר, כך תשתפר בכל דבר.

להמשיך לנסות

אל תיכנע לדחף להחזיר את התינוק בחזרה לאמא שלו כשהמצב נהיה תובעני. זמן אחד על אחד עם התינוק יעזור לך לבנות ביטחון עצמי ומיומנויות.

לנסות להתמודד לבד לפעמים

בלה עם התינוק זמן אחד על אחד. הבילוי הזה חשוב במיוחד לפיתוח קשר חזק ומתמשך, וגם מועיל לבת הזוג, שזקוקה מאוד למנוחה.

להראות אהבה

הפגנת אהבה ותגובה לאיתותים של התינוק מובילות לשחרור כימיקל טבעי בשם נוירופפטיד למוחו של התינוק, שיש לו תפקיד חשוב בבניית הרגשות. מלבד העובדה שהוא גורם לתינוק להרגיש טוב, הוא בונה את הקשרים בין תאי העצב וממריץ את התפתחות המוח.

אפשר לחקות את הבעות פניו של התינוק – העוויות, הוצאת לשון, קולות וחיוכים. כל זה עוזר לחזק את הקשר והתקשורת בינך לבין התינוק.

לקשקש

כשאתה נמצא עם התינוק, נסה לדבר איתו על מה שאתה עושה. לדוגמה, “בוא נתלבש – הנה, נלבש חולצה”. השימוש בקול חם ומתנגן (דיבור תינוקי או מתיילד) עוזר לו להרגיש מסופק ומוגן.

עבור תינוקות, הדיבור הוא כמו מזון למוח. הוא עוזר להם לפתח מיומנויות שפה ותקשורת כבר מהרגע הראשון, והם אינם חייבים להבין את המילים כדי להרוויח ממנו.

לפנות זמן למשחק

התינוק שלך אמנם קטן, אבל אפשר לשחק איתו המון משחקים:

  • הנחת התינוק על הבטן כדי לשחק עוזרת להתפתחות השרירים והמוח. אם הוא לא אוהב את זה, נסה זאת לזמן קצר בלבד. תוכל לשכב לידו בזמן שהוא שוכב על הבטן, לדבר אליו ולשחק איתו.
  • קולות, מראות ותחושות שונים יעזרו לו לפתח מיומנויות בתחומים שונים. אפשר להציע לו צעצועים עם מרקמים מעניינים או מגוון קולות.
  • מילים, חרוזים וסיפורים עוזרים לפיתוח מיומנויות השפה והזיכרון. אפשר להתחיל בשירים מוכרים מפעם, כמו “לדוד משה הייתה חווה” או “עשר אצבעות לי יש”.
  • משחק “קוקו” יעזור לפתח את מיומנויות התקשורת והבעת הרגשות של התינוק.

נמצא כי יש קשר בין מעורבות אבהית גבוהה לבין מיומנויות חברתיות ואקדמיות טובות יותר אצל הילדים. אף פעם לא מאוחר מדי להיות מעורב!

לטפל בעצמכם ובמערכת היחסים

היוולדו של תינוק חדש משפיעה רבות עליכם ועל מערכת היחסים שלכם. רוב הזוגות שמים לב לכך שמערכת היחסים שלהם משתנה אחרי הולדת התינוק. בהתחלה הכל מאוד מרגש, ורוב הזוגות מרגישים קרובים יותר זה לזה, אך לאחר זמן מה הם מתחילים להרגיש עייפים, לחוצים ומותשים יותר מהטיפול התובעני בילד ובמטלות הבית.

לפעמים הם מגלים שהם חושבים אחרת בנוגע לחיי המשפחה או להורות עצמה.

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם השינויים האלה ולטפל במערכת היחסים היא לדבר עם בן/בת הזוג. למידע נוסף על הדרך לטפל בעצמכם ובמערכת היחסים שלכם, קראו את המאמרים הבאים:

יותר מ-15% מהנשים וכ-10% מהגברים מפתחים דיכאון אחרי לידה. למידע נוסף, קראו את המאמרים על דיכאון אחרי לידה אצל נשים ודיכאון אחרי לידה אצל גברים. אם אתה חושב שלך או לבן/בת הזוג יש דיכאון אחרי לידה, או שאתה חדש במצוקה, אפילו עם קלה, פנה לאיש מקצוע מוקדם ככל האפשר. אין סיבה להישאר עם התחושות האלה לבד.

להבין את השינוי במערכת היחסים המינית

הגעת התינוק יכולה לשנות את מערכת היחסים המינית עם בת הזוג. ייתכן שגם אתה וגם היא תרצו לחזור ולהרגיש קרובים, אך קיום יחסי מין עלול להיות מסובך במקצת בגלל עייפות, שינויים גופניים אחרי הלידה, שינויים בהרגשה המינית של בת הזוג או דיכאון אחרי לידה.

רוב הזוגות מצליחים להחזיר את מערכת היחסים המינית שלהם למסלול. הנה כמה רעיונות שיעזרו לכך:

  • התאזר בסבלנות. שניכם עוברים שינויים עצומים. חשוב שתרגיע את בת הזוג ותנסה להבין את רגשותיה. לעתים קרובות מייעצים לזוגות להמתין עד לסיום משכב הלידה, שישה שבועות אחרי הלידה, לפני שהם חוזרים לפעילות מינית. עם זאת, כל אחד שונה מהאחר, ויש אימהות שזקוקות לזמן רב יותר.
  • מצא דרכים אחרות להביע אינטימיות. נסה להפגין אהבה בנשיקות ובחיבוקים יותר מהרגיל, החזיקו ידיים, עשה לה מסאז’ או היכנסו יחד לאמבטיה. עשו כל מה שיגרום לשניכם ליהנות ביחד, להרגיש קרובים ומחוברים.
  • הגיע הזמן להפשיל שרוולים. היה מעורב בטיפול בתינוק או בעבודות הבית, כדי לתת לבת הזוג שלך זמן להחלים ולנוח.

אלה נושאים שעשויים להיות קשים לשיחה. אם קשה לכם לדבר עליהם, כדאי לפנות לטיפול משותף.

הורות בצוות

הורות בצוות משמעה לעבוד על ערכים הוריים משותפים, לקבל החלטות ביחד, לפתור בעיות בצורה בונה ולסיים עימותים ברוגע. לעבודת צוות הורית יש כמה יתרונות:

  • כשאתה ובן/בת הזוג מתמודדים עם האתגרים והתגמולים של ההורות ביחד, אתם חזקים ומצוידים טוב יותר לקבל כל החלטה קשה שצריך.
  • הילדים לומדים כיצד להתנהג כשהם צופים בכם מתקשרים זה עם זה. כשאתם נתקלים באתגרים, פותרים בעיות ומתמודדים עם עימותים בצורה חיובית ושיתופית, אתם מדגימים להם התנהגות טובה ורצויה.
  • תחושת הביטחון והרווחה של ילדים קשורה בקשר הדוק לאופן שבו הוריהם מתנהגים זה לזה. כשהתינוק רואה או חש אתכם מדברים ועובדים היטב ביחד, הוא מרגיש מוגן ובטוח.

בימים הראשון, הדבר החשוב ביותר הוא לשמור על רגשות חיוביים ותומכים זה כלפי זה, בזמן שאתם לומדים יחד איך להיות הורים. הנה כמה טיפים חשובים:

  • הקשב לדאגות ולחששות של בת הזוג. לעתים קרובות, אימהות אומרות שהן מאוד מעריכות את ההזדמנות לחלוק ולשתף חוויות כשהן מתרחשות – לטובה ולרעה – עם מישהו שבאמת אכפת לו.
  • היה מוכן להיכנס לפעולה כשיש צורך, כדי שבת הזוג תוכל לצאת להפסקה.
  • גבו אחד את השני לפני הילדים, ודברו על הדברים שאינכם מסכימים עליהם כשהם אינם בסביבה.
  • יש לך עצה לא רצויה? שמור אותה לעצמך. לפעמים בת הזוג רק רוצה לפרוק מתחים ולדבר עם מאזין אכפתי.
  • פנו זמן קבוע לדבר על רעיונות ולהתמודד עם בעיות – עדיף כששניכם רגועים ולאחר מנוחה.

למידע נוסף, קראו את המאמרים על חשיבותה של עבודת צוות, לגבות זה את זה, להתמודד עם עימותים, ולפתור בעיות ביחד.

להבין מהם התפקידים החדשים

חשוב שזוגות ידונו בתפקידיהם החדשים בתוך הבית ומחוצה לו. לדוגמה, אם האב רוצה להשתתף מאוד בגידול ילדיו, סביר להניח שלא ישמח לעבוד 50 שעות בשבוע. באופן דומה, לא בריא לאם להיות בבית כל הזמן אם עבודתה חשובה לה והיא אומללה בלעדיה.

הנה כמה נקודות התחלה לפתיחת שיחה בנושא:

  • מה צריך לעשות? הכינו רשימה של הדרישות והצרכים המשפחתיים, בין אם מדובר על לטפל בתינוק, לעשות קניות וכביסה, לבשל, לשטוף כלים או להרוויח משכורת. כך תוכלו להתחיל לתכנן מי יעשה מה.
  • כמה כל אחד מכם רוצה או צריך לעבוד? התבוננו בשאלה זו גם מבחינה אובייקטיבית (מי מרוויח יותר?) וגם מבחינה סובייקטיבית (האם מישהו מכם רוצה יותר להישאר עם התינוק בבית?).
  • לכמה כסף אנחנו זקוקים? הכינו תקציב משפחתי שיעזור לכם להחליט אם אחד מכם או שניכם יכולים להרשות לעצמכם לקצץ באחוזי המשרה כדי לבלות זמן רב יותר בבית, אם זה מה שאתם רוצים לעשות.
  • למי יש משרה גמישה יותר? ייתכן שתגלו שאחד המעסיקים ידידותי יותר למשפחות מאשר השני. זהו הבדל משמעותי בזמן החזרה לעבודה.
  • מה יגרום לכם אושר? מחקרים מראים כי לא משנה מי לוקח את התפקידים בבית או בחוץ, כל עוד שני הצדדים מרגישים שמחים ומסופקים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

הורים: התמודדות עם עימותים

מהו עימות?

עימות יכול לנבוע מחוסר הסכמה קטן בתוך המשפחה, דרך ויכוחים, ועד מריבות פיזיות. עימותים יכולים להתבטא גם בשתיקות לא נוחות, בכעס ובעוינות. לפעמים אפשר לפתור במהירות בעיות שמובילות לעימותים. במקרים אחרים, קשה להגיע לפתרון.

עימותים בחיי המשפחה

עימותים קורים בכל משפחה – זה נורמלי. האופן שבו העימותים משפיעים על הילדים תלויים באינטנסיביות שלהם, בתדירות התרחשותם וכיצד אתם פותרים אותם. ניהול עימותים קונסטרוקטיבי חשוב לילדים, למערכת היחסים ולרווחת המשפחה כולה.

מתי העימות מועיל

ילדים אינם נולדים עם ההבנה כיצד להתמודד עם עימותים, ולכן החשיפה לוויכוחים פה ושם לא תזיק להם – אם תתמודדו איתם היטב.

למעשה, כשהילדים רואים אתכם עובדים במשותף על ניהול עימותים, הם לומדים כישורי חיים חשובים. לדוגמה, העבודה המשותפת על מציאת פתרון לחילוקי הדעות ביניכם מראה לילדיכם כיצד לשאת ולתת ולפתור בעיות בצורה אפקטיבית, וגם מלמדת אותם שחילוקי דעות ועימותים בין אנשים הם חלק טבעי מהחיים.

מלבד זאת, חשוב להראות לילדים שאתם יכולים למצוא פתרונות לבעיה, ולהסביר להם כיצד הגעתם לפתרון במקרה של חוסר הסכמה.

כשהעימות ביניכם הופך לבעיה

עימות הופך לבעיה כאשר ההורים רבים הרבה ואינם פותרים את חילוקי הדעות ביניהם. עימותים לא בריאים משפיעים לרעה על הילדים, בין אם ההורים ביחד או פרודים.

ככל שההורים מתווכחים יותר, כך גדלה ההשפעה על הילדים. עימותים חריפים ותדירים יכולים להוביל לעלייה בסיכון לפיתוח בעיות רגשיות, התנהגותיות וחברתיות. הילדים נוטים יותר להמרות את פי המבוגרים ולהתמודד עם בעיות כגון דיכאון, תוקפנות וביצועים נמוכים בבית הספר.

העימותים מזיקים במיוחד אם הם כוללים התעללות, איומים או ויכוחים על הילד בפני הילד עצמו. אלימות גופנית, כגון דחיפות או מכות בין בני זוג, מזיקה אף יותר לילדים. ילדים שגדלים בקרבת אלימות גופנית נוטים יותר לחוות בעיות אישיות וחברתיות כמבוגרים.

טיפים להתמודדות עם עימותים

לא לפני הילדים

  • אל תתווכחו כשילדיכם נוכחים.
  • קיימו את הוויכוחים החריפים בדלתיים סגורות.
  • פנו זמן לדון בבעיות כשהילדים אינם נמצאים לידכם – למשל, אחרי שהם הולכים לישון, כשהם בבית הספר או מבקרים אצל סבא וסבתא.

הראו לילדים כיצד אתם פותרים בעיות בצורה קונסטרוקטיבית

  • דברו בתורות.
  • היו מנומסים.
  • נסו להבין את רגשות בני הזוג או את נקודת מבטם. לא חייבים להתווכח, אך אפשר לנסות להבין מאיזו פוזיציה מגיעים בן או בת הזוג.
  • ספרו מה אתם מרגישים.
  • ·נסו להקשיב לצדדים החיוביים במסר של בן או בת הזוג.
  • חשבו על פתרונות אפשריים ביחד.

שמרו על מערכת יחסים טובה עם הילדים

  • גם אם יש לכם בעיה עם בן או בת הזוג, התמקדו בשמירה על מערכת יחסים טובה עם הילדים.
  • עשו איתם דברים מהנים.
  • אמרו להם כשהם עושים משהו לטעמכם.
  • תנו להם חיבוק והראו חיבה.
  • דברו עם ילדיכם על הדברים שמעניינים אותם, על מה שהם עושים וכיצד הם מרגישים.
  • כשאפשר, עצרו את מעשיכם כדי שתוכלו לעזור, להקשיב ולדבר עם ילדיכם.

הסבירו לילדים שהם לא קשורים לבעיה

  • אמרו לילדיכם שהבעיות שלכם כזוג אינן קשורות אליהם ושאתם, המבוגרים, עובדים על המצב.
  • הסבירו להם שאתם מנסים למצוא פתרון.
  • המשיכו לבלות איתם והזכירו להם שאתם אוהבים אותם.
  • עודדו את בן או בת הזוג לשמור על מערכת יחסים טובה עם הילדים.
  • אתם לא חייבים לספר לילדיכם מה בדיוק הבעיה. יש בעיות שנועדו לאוזני המבוגרים בלבד.
  • אל תערבו את הילדים בדיון ואל תנסו לשכנע אותם בצדקתכם לעומת דעת בן או בת הזוג

אם אתם במערכת יחסים שכוללת אלימות במשפחה, התקשרו לקו סיוע, פנו לקבלת עזרה ועשו כל מה שצריך כדי להבטיח את שלומכם ושלום ילדיכם.

כיצד ילדים מושפעים מעימותים בין ההורים

יש ילדים שמתמודדים עם עימותים טוב יותר מאחרים. ההבדל הוא בגורמים כגון מזגו של הילד וגילו, וכן סוג העימות ומידת התדירות שלו.

ילדים צעירים יותר נוטים יותר להראות שהם מוטרדים מכך. הם עשויים לבטא את הלחץ שלהם באמצעות התקפי זעם או התנהגות מאתגרת.

ילדים גדולים יותר עשויים לחוות בעיות כגון דיכאון, דאגות, הערכה עצמית וביטחון עצמי נמוכים.

לעיתים, גם המגדר מוביל להבדלים באופן ההתמודדות של ילדים. בנים נוטים יותר להרגיש מאוימים מהוויכוחים בין הוריהם, ולהגיב בהתנהגות מאתגרת, מרד או תוקפנות. בנות נוטות להאשים את עצמן ולהתכנס בתוך עצמן.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

כשהילד לא מצליח להתאקלם במסגרת הטיפולית או החינוכית

מדוע חשוב לחלוק מידע

אם אתם רוצים לעזור לילדכם להתאקלם במסגרת החינוכית (גן, מעון או מטפלת) שאליה הוא הולך, חשוב לחלוק מידע עם הצוות שמטפל בילד.

לעיתים קרובות תצטרכו לספק מידע כשתרשמו את ילדכם למסגרת, אך מותר ואף רצוי להזכיר לצוות גם מאוחר יותר. לדוגמה, “יוחאי לא אוהב להתכסות בשמיכה כשהוא הולך לישון צהריים”. סביר להניח שילדכם ירגיש נינוח ויירגע בקלות רבה יותר אם הצוות שמטפל בו יידע למה הוא זקוק.

דברו עם הצוות בתחילת היום ובסופו כדי לדעת כיצד הוא מתמודד עם המסגרת החינוכית החדשה. לדוגמה, דברו על:

  • תיעוד ההתקדמות של ילדכם והאם הצוות יידע אתכם כיצד הוא מתקדם
  • האם מותר לכם להתקשר במהלך היום כדי לבדוק איך הוא מסתדר
  • האם הוא ישן במהלך היום ומה הוא אוכל
  • איך נראה לצוות שילדכם מרגיש בגן ואם הוא מסתדר עם ילדים אחרים
  • אילו פעילויות הוא אוהב (כדי שתוכלו לנסות אותן בבית).

אם הזמן בתחילת ובסוף היום עמוס מכדי לשוחח, השאירו פתק לגננת המובילה או ערכו שיחת טלפון קצרה במהלך היום. ייתכן שזה ידרוש מכם זמן מה בהתחלה, עד שתלמדו להכיר זה את זה.

מומלץ לשתף את הצוות במה שמתרחש בבית וכיצד ילדכם מרגיש. לדוגמה, יכול להיות שהוא מתרגש מטיול לספארי, או עצוב ואינו ישן היטב כי אימא נסעה לחו”ל מטעם העבודה. צוות שיודע על דברים כאלה יכול לעזור לו להתמודד עם העליות והירידות בחיים.

בשבועות הראשונים של ילדכם במסגרת החדשה, תוכלו להתקשר לגן במהלך היום כדי להירגע ולדעת כיצד הוא מסתדר. רוב אנשי הצוות במסגרות החינוכיות מקבלים את הטלפונים האלה בהבנה.

מה לעשות כשלילדכם לוקח זמן רב להתאקלם

ייתכן שילדכם ייכנס בשמחה למסגרת החדשה בתוך כמה ימים או שבועות. יש ילדים שלוקח להם זמן רב יותר, והוריהם ממשיכים להיתקל בקשיי פרידה גם אחרי השבועות הראשונים. אחרים נרגעים בהתחלה ומפגינים קשיי פרידה מאוחר יותר – לעיתים קרובות, אחרי שהחידוש בסביבה החדשה פג.

בכל מצב, עדיף שאתם עצמכם תישארו רגועים, תנו לילדכם להביע את רגשותיו והקשיבו למה שהוא אומר.

האם ילדכם מפגין סימנים של חרדת נטישה? אם כן, ייתכן שהוא זקוק לזמן נוסף כדי להתרגל. ספרו לצוות מה קורה כדי שתוכלו לעבוד יחד ולפתח שיטות להרגיע אותו שנוחות לכם ולצוות. מנהלת הגן תוכל להציע כמה רעיונות שעזרו לילדים אחרים בעבר. גם אם זה קשה, נסו להישאר חיוביים בעניין המעבר של ילדכם למסגרת החינוכית.

לפעמים, המסגרת פשוט אינה מתאימה לו. יכול להיות שהוא מפחד מהגננת או מהמקום עצמו, או שההתקדמות שלו נעצרת ולעיתים אף חוזרת לאחור. אולי כדאי לשקול מציאת מסגרת חינוכית אחרת או גן אחר.

אם אינכם יודעים מדוע ילדכם לא נרגע וחושבים שהבעיה גדולה יותר מאשר המסגרת עצמה, כדאי לפנות לעזרה מקצועית. אחות טיפת חלב ורופא הילדים יכולים לעזור או להפנות אתכם למקום המתאים.

טיפים לפרידה מההורים

לפעמים ילדכם יתקשה להיפרד גם אם תכינו אותו באופן הטוב ביותר. יכול להיות שיהיה עצוב ויתחיל לבכות. כדי לעזור לו, הכירו ברגשותיו, הציעו ותנו לו מילים שיעזרו לו להביע את עצמו ונחמו אותו.

נסו את הדברים הבאים:

  • דברו על הפעילות שתעשו אחר הצהריים, כשתגיעו הביתה, למשל לשחק בגינה או לקרוא סיפור.
  • בססו שגרת פרידה, למשל שלוש נשיקות וחיבוק-דב, לתת כִּיף, לנופף דרך החלון או משהו אחר בעל משמעות לילדכם.
  • אמרו לו שאתם או מבוגר אחר שהוא מכיר תבואו לקחת אותו בשעה מסוימת, או אחרי אירוע שהוא מכיר, למשל שנת הצהריים או ארוחת ארבע.
  • היפרדו בקצרה. אחרי שגרת הפרידה, אמרו לו שלום בקצרה וצאו מהגן. אם תישארו בסביבה כדי לנחם את ילדכם, אתם עלולים להחמיר את המצב.
  • תנו לגננת או למטפלת להוליך אותו בעדינות הרחק מכם, לעבר פעילות שהוא נהנה ממנה, למשל לשחק במכוניות או בבצק.

אם אתם לחוצים מכך שילדכם עצוב או מוטרד, התקשרו לגן כחצי שעה אחרי שאתם הולכים ובדקו מה שלומו. רוב הילדים מפסיקים לבכות זמן קצר אחרי שאימא או אבא הולכים.

אם דעתו של ילדכם מוסחת כשאתם הולכים, ייתכן שתתפתו לברוח בלי שישים לב. פעולה כזו עלולה להוביל לכך שיהיה מוטרד ועצוב אף יותר. הוא יבין שהלכתם ושהוא לא קיבל הזדמנות להיפרד, מה שעלול להגביר את הקושי והחרדה בפרידות מכם. עדיף להודיע לו שאתם הולכים, ולהבטיח שתחזרו מאוחר יותר, גם אם הוא מגיב לכך בבכי.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

הורות ‘במשרה חלקית’ והורות מרחוק

הורות ‘במשרה חלקית’

אחרי הפרידה מבן או בת הזוג, ייתכן שלא תפגשו את ילדכם לעיתים קרובות – לדוגמה, סוף שבוע אחד או שניים בחודש, או רק בימי חופש מבית הספר. מצב זה עלול להקשות עליכם לשמור על מערכת יחסים קרובה עם הילד. אתם עשויים להרגיש שאינכם מעורבים בחיי היומיום שלו, כמו להשכיב אותו לישון בלילה או לפגוש את חבריו.

עם זאת, הטיפול בילדכם במשרה חלקית אינו הופך אתכם להורים חלקיים. העובדה שאינכם נמצאים עם ילדכם כל יום אינה אומרת שעליכם להתנתק ממנו. תוכלו להישאר מעורבים בחייו גם אם אינכם גרים איתו. נסו, למשל, להגיע לאירועים מיוחדים בבית הספר או בחוג הספורט, שחשובים לו מאוד. שמירה על קשר חיובי ביניכם תשפר מאוד את בריאותו ואת האושר שלו. כשאתם נפגשים עם ילדכם, אינכם חייבים לצאת למקומות יקרים או לקנות את הצעצועים החדשים ביותר. איכות הזמן שתבלו איתו היא הדבר החשוב מכל.

מה לעשות כשילדכם מבקר אצלכם

העצות הבאות יעזרו לילדכם להרגיש רצוי ומקובל בביתכם.

הפכו את הדירה שלכם לבית

ילדים נוטים להסתגל במהירות רבה, אך הם גם זקוקים ליציבות. אם עברתם לדירה חדשה, חשוב שלילדכם יהיה בה מקום משלו. האפשרות הטובה ביותר היא חדר משלו.

אם אין אפשרות כזו, הקדישו לו מיטה משלו, לוח מיוחד או מקום לאחסן את חפציו. תלו תמונות של ילדכם על הקיר או הצמידו את תמונותיו למקרר. כך יוכל להרגיש שיש לו חלק חשוב בבית, גם אם הוא חולק אותו עם אחרים.

שאלו אותו מה הוא רוצה שיהיה לו בביתכם. צאו איתו לבחור רהיטים לחדרו או לקנות ביגוד תחתון, בגדים, צעצועים או ספרים שיישארו אצלכם בבית.

התכוננו לביקור

ערבו את ילדכם בתוכניות הביקור בביתכם לפני שהוא מגיע, כדי שירגיש מעורב ובשליטה. תוכלו לבדוק עם ילדכם מה ירצה לעשות במפגש הבא. תעדו לעצמכם את הדברים שהבטחתם לעשות איתו.

מומלץ להתקשר, לשלוח הודעת סמס או דוא”ל לבן או בת הזוג לשעבר יום או יומיים לפני הביקור, כדי לאשר את המקום ואת זמני המעבר ביניכם ולמנוע עימותים. כמו כן, זו הזדמנות טובה להזכיר לילדכם דברים מיוחדים שעליו להביא לביתכם.

לעזור לילדכם להתאקלם

תנו לילדכם מעט זמן להתאקלם ולהתרגל לביתכם החדש. שלבו אותו בפעילויות המשפחתיות – למשל, הזמינו יחד פיצה ודברו על מעשיו מאז שנפגשתם לאחרונה.

בלו עם ילדכם

כשילדכם נמצא בבית, נסו להיות נוכחים בכל הפעילויות, למשל בארוחות, בזמן המשחק, בעזרה עם שיעורי הבית, הורדה ואיסוף מבית הספר וכדומה.

כמו כן, חשוב שתבלו איתו מעט זמן לבדכם: שוחחו איתו והתעדכנו במה שמתרחש בחייו, דברו על חששותיו, אם ישנם, קראו ספרים, בשלו יחד או שחקו משחקים כיפיים.כך, כשיגיע הזמן לעבור לבית השני, הוא ירגיש שהיה ביניכם חיבור אמיתי ושהוא חשוב לכם.

בססו מסורות משלכם

אינכם חייבים להשתמש באותו סגנון הורות שבו משתמשים בן או בת הזוג לשעבר. למעשה, כולכם תוכלו ליהנות מיצירת שגרות משפחתיות חדשות ביחד. שגרות מיוחדות יכולות לכלול, למשל, ערב אחד שבו אתם וילדכם מבשלים יחד את ארוחת הערב, יציאה מיוחדת לבית קפה כדי לשתות שוקו חם או קריאת סיפור לפני השינה.

הורות מרחוק

אם אינכם גרים ליד ילדכם או פוגשים אותו לעיתים קרובות, חשוב לשמור על קשר גם כשאינו נמצא איתכם. השמירה על קשר מאותתת לו שהוא חשוב לכם. מומלץ להיות מעודכנים בחיי היומיום שלו, בתחומי העניין המשתנים, התחביבים, החברויות והדברים שאינו מחבב, וגם בהחלטות שהוא מקבל ככל שהוא מתבגר.

העצות הבאות יעזרו לכם לשמור על קשר:

  • תנו לילדכם את מספר הטלפון שלכם ואמרו לו שהוא מוזמן להתקשר מתי שירצה. התקשרו בעצמכם בזמנים קבועים, או השתמשו בשיחות וידיאו. אפשר לקרוא סיפור לילה טוב דרך מצלמת רשת.
  • השתמשו בהודעות סמס כדי לשמור על קשר.
  • שלחו דוא”ל, תמונות או קישורים לדברים ששניכם מתעניינים בהם, כמו תוצאות של משחקי ספורט או ביקורות על סרטים בקולנוע.
  • שלחו מכתבים או גלויות. ילדים ממש אוהבים לקבל דואר.
  • החזיקו יומן ורשמו בו תאריכים חשובים שבהם כדאי להתקשר לילדכם – למשל, היום האחרון של המחצית, ערב הענקת פרסים בבית הספר או תחרויות ספורט חשובות.

מה לעשות אם ילדכם אינו רוצה לבלות איתכם

לפעמים ילדכם לא יהיה מעוניין לבוא ולבלות איתכם -אולי כי הוא מרגיש קרוע בין הוריו ואינו רוצה לבחור, או מוטרד בגלל המריבות ביניכם לבין בן או בת הזוג לשעבר. אם יש לכם בן או בת זוג חדשים, ייתכן שאינו חש איתם בנוח עדיין, ואם הוא בגיל ההתבגרות, יכול להיות שפשוט אינו רוצה להתרחק מחבריו.

העצות הבאות עשויות לעזור:

  • קודם כל, כבדו את רצונו של ילדכם, ואז עבדו על כך בהדרגה. אמרו לו שאתם אוהבים אותו ושתשמחו לראותו כשיהיה מוכן.
  • נסו לשמור על קשר בדרכים אחרות, כגון שיחות טלפון, מכתבים, הודעות סמס או דוא”ל.
  • נסו ביקורים קצרים יותר. אם ילדכם אינו רוצה לישון בביתכם, יכול להיות שישמח לבלות איתכם אחר הצהריים, ללכת ליום של כיף ביחד, או פשוט לצאת איתכם לשעה קלה. בהדרגה, תוכלו לחזור למצב שבו יישאר בביתכם.
  • אם ילדכם גדול יותר ומעוניין להישאר אצל חבר ללילה במקום אצלכם, אפשר להזמין גם את החבר לביתכם.

איך לדבר עם בני זוג וילדים חורגים

אם מצאתם בן או בת זוג חדשים, יכול להיות שאתם חשים אשמה או עצב על כך שאתם מבלים איתם ועם הילדים החורגים זמן רב יותר מאשר עם ילדיכם.

כשהילד שלכם מגיע לבקר, יכול להיות שבן או בת הזוג החדשים וילדיכם המשותפים או החורגים ייפגעו או יקנאו בתשומת הלב שהוא מקבל. זה טבעי.

ספרו כיצד אתם מרגישים בנוגע לאחריות שלכם כלפי הילד. כדאי לדבר עם בני הזוג החדשים ועם המשפחה לפני שילדכם מגיע לביקור, ואולי אפילו לקבל מהם כמה רעיונות שיעזרו לכם להעביר את הביקור בשלום.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לתמוך באחים לילדים עם צרכים מיוחדים

כיצד לתמוך בילד עם התפתחות תקינה

ללא קשר לרגשותיו של ילדכם בנוגע לאחיו או לאחותו המתמודדים עם צרכים מיוחדים, גם הוא צריך להרגיש שהוא חשוב לכם בדיוק באותה מידה – שאתם אוהבים אותו ושאכפת לכם ממה שקורה בחייו.

כך תוכלו לתמוך בילד עם התפתחות תקינה:

  • דברו על רגשותיו
  • בלו זמן ביחד
  • עבדו יחד על פתרון בעיות
  • עזרו לילדכם ליצור קשר עם אחרים
  • דברו על תגובות הסביבה לצרכים המיוחדים
  • חשבו עם ילדכם על תגובה או משפט תגובה בו הוא יכול להשתמש באופן ספונטאני כאשר הוא מספר לחבריו על האח עם הצרכים המיוחדים, או נשאל עליו

לדבר על רגשות

עודדו את ילדכם לספר לכם על מחשבותיו ורגשותיו, והקשיבו לו בלי שיפוטיות או האשמה, כדי להעביר לו את המסר שמותר לו להרגיש כל דבר. אמרו לו, לדוגמה, “אני מבינה שאתה עצוב כשדנית מושכת לך בשיער”.

ילדכם עשוי לשאול שאלות כמו, “זה באשמתי?”, “זה יעבור?” או “אני עלול להידבק?” מומלץ לענות על שאלותיו בצורה כנה ככל האפשר ובשפה שמתאימה לגילו. כמו כן, כדאי ליידע אותו מה צפוי לקרות לאחיו, ולשמור על גישה חיובית ומציאותית. לדוגמה, “לנעמי יש שיתוק מוחין. זה אומר שהשרירים ברגליים שלה לא עובדים כמו שצריך. היא צריכה להשתמש כרגע בכיסא גלגלים, אבל היא עושה פיזיותרפיה כדי שהרגליים שלה יעבדו טוב יותר”.

שאלו את ילדכם מה הוא חושב שאחיו או אחותו שמתמודדים עם צרכים מיוחדים עשויים לחשוב, להרגיש ולהתנהג בעצמם. כך תעזרו לו להבין כיצד אחיו או אחותו רואים את העולם. לדוגמה, “אני יודעת שארי לא משתמש במילים, אבל הוא אוהב לשחק איתך בסמי הכבאי”.

לדבר על הרגשות שלכם

נסו לתאר במילים את המחשבות והרגשות שלכם – גם הטובים וגם הפחות טובים – כדי להציב דוגמה טובה לכל ילדיכם. מותר לכם להראות לילדיכם שגם אתם מרגישים דברים שונים בנוגע למצב.

לדוגמה, “תום, אני ממש שמח שעזרת לאחיך לחבוש את הכובע שלו”. או, “אלון נפל ונפצע. זה מאוד מעציב אותי”. קראו עוד על הרגשות של ילדכם במאמר אחים לילדים עם צרכים מיוחדים: רגשות.

לבלות עם ילדכם

אתם עלולים להתקשות לתמרן בין כל הצרכים והדרישות של כל בני המשפחה. ילדכם שמתפתח בצורה תקינה בוודאי מבחין שאתם מבלים זמן רב יותר עם אחיו – לדוגמה, בתורים למומחים. אף שאינכם יכולים להימנע מכך, דברו עם ילדכם על רגשותיו. אפשר לומר משהו כמו, “קרן, הייתי עם יניב בהמון פגישות אצל רופאים השבוע. חשבתי שאולי את קצת מתוסכלת מזה. רוצה לדבר?”

הציעו לו לבחור מבין כמה פעילויות שתעשו ביחד. למשל, “ליעד, אני ממש מחכה לבילוי המשותף שלנו אחרי בית הספר. חשבתי שנוכל לצייר קצת. יש משהו אחר שממש תרצה לעשות?”

עזרו לו לבנות ביטחון עצמי ושאלו אותו במה הוא טוב ומה הוא נהנה לעשות. כך תעזרו לו להרגיש שהוא חשוב ושהוא חלק בלתי נפרד מהמשפחה, גם אם אחיו מקבל תשומת לב נוספת.

לפתור בעיות ביחד

גם אתם וגם ילדכם נתקלים מדי יום בחוויות וברגשות מורכבים. אחת הדרכים הטובות לעבד אותם היא לשבת יחד ולפתור את הבעיות שצצות מדי פעם.

ראשית, חשוב לזהות ולהכיר ברגשות של ילדכם. לדוגמה, אולי הוא מתחיל לכעוס בגלל משהו שאחיו עושה. אפשר להגיד, “אייל, נראה שאתה כועס כי שלי לא מכבה את התוכנית שלה בטלוויזיה. מותר לכעוס”.

עצרו לרגע ותנו לו להירגע. לאחר מכן, המשיכו לעבוד יחד על הפתרון. ייתכן שילדכם יזדקק ליותר או פחות זמן להבין את רגשותיו, להירגע ולמצוא פתרון, בהתאם לגילו. סביר להניח שילדים גדולים יותר ובני נוער יכולים לפתור בעיות בעצמם.

לטפח את מערכת היחסים בין כל הילדים

חפשו מה ילדכם שמתפתח בצורה תקינה אוהב לעשות עם אחיו או אחותו שמתמודדים עם צרכים מיוחדים, כדי לעזור לו להתמקד בדברים החיוביים.

למשל, יכול להיות שילדיכם מחייכים וצוחקים כשהם משחקים יחד במכוניות. תוכלו להגיד משהו כמו, “עידו, זה עושה לי כל כך טוב בלב כשאתה מחייך כשאתה משחק במכוניות עם אחיך”.

לעזור לילדכם ליצור קשר עם אחרים

לכל הילדים חשוב להרגיש מחוברים לאנשים בתוך ומחוץ למשפחה. ילדכם יכול ליצור קשר עם חברים במפגשי משחק עם ילדים אחרים, בין אם יש להם אחים עם צרכים מיוחדים ובין אם לא. תוכלו לעזור לו ליצור קשר עם אנשים באירועי ספורט, בפעילויות אחר הצהריים או בארגונים קהילתיים.

קבוצות תמיכה מיוחדות לאחים לילדים עם צרכים מיוחדים יעזרו לו להבין את המוגבלות טוב יותר, למצוא חברים, לקבל רעיונות חדשים להתמודדות עם מצבים מאתגרים ולהרגיש טוב בנוגע לעצמו ולרגשותיו. אפשר למצוא קבוצות כאלה בעמותות לילדים ומשפחות עם צריכים מיוחדים, במתנ”סים המקומיים או בקופות החולים.

לדבר על התגובות של אנשים אחרים

יכול להיות שאתם מודאגים מהתגובות של אנשים אחרים לצרכים המיוחדים של ילדכם, ובעיקר מתגובות שעשויות להשפיע על ילד עם התפתחות תקינה.

דברו איתו על האופן שבו אנשים עשויים להגיב לאחיו או לאחותו, וכיצד ירגיש בעקבותיהן. אמרו לו שמותר לו להיות עצוב אם אנשים אומרים דברים פוגעים. אפשר לעזור לו למצוא ולהכין כמה דברים לענות בחזרה. למשל, “המוח של עינת פשוט עובד אחרת מהמוח שלך ושלי”.

זכרו: קל לשקוע בטיפול בצורכיהם של ילדיכם, אך חשוב מאוד שתטפלו גם בעצמכם. שמרו על כושר, בריאות טובה ואושר כדי שתוכלו לטפל היטב באחרים.

היכן לקבל תמיכה

אף שאחים לילדים עם צרכים מיוחדים מסתגלים בדרך כלל היטב למצבם, כל ילד מיוחד במינו. יש ילדים שיתקשו יותר מאחרים ויזדקקו לעזרה נוספת.

כהורים, אתם יודעים הכי טוב אם ילדכם זקוק לתוספת תמיכה. מומלץ לפנות לקבלת עזרה אם אתם מבחינים שילדכם שהתפתחותו תקינה:

  • ישן יותר או פחות מהרגיל
  • אוכל יותר או פחות מהרגיל
  • נהיה עצבני יותר
  • מפגין פחות עניין בדברים שנהנה מהם בעבר
  • נמנע מלפגוש את אחיו עם הצרכים המיוחדים או אגרסיבי כלפיו
  • מתקשה בשיעורי הבית
  • אינו רוצה לבלות עם חברים
  • מתנהג בדרך חריגה – למשל, מעמיד פנים שגם לו יש צרכים מיוחדים.

ייתכן שאנשי המקצוע שתומכים בכם ובמשפחתכם יוכלו גם הם לתת כמה עצות מועילות. לחלופין, אם אתם מודאגים בגלל אחד או יותר מילדיכם, תוכלו לפנות לטיפול משותף אצל פסיכולוג או יועץ.

כמו כן, תוכלו להצטרף לקבוצת תמיכה לאחים של ילדים עם צרכים מיוחדים, שתעזור להם להתמודד ותאפשר להם לפגוש ילדים נוספים שנסיבות חייהם דומות.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

שינויים פיזיולוגיים בגיל ההתבגרות

אצל בנות ניתן להתחיל לראות שינויים גופניים בסביבות גיל 10 או 11, אך הם עשויים להתחיל כבר בגיל שמונה או רק בגיל 13. השינויים הגופניים בהתבגרות המינית כוללים:

  • התפתחות שדיים
  • שינויים בצורת הגוף ובגובהו
  • צמיחת שיער ערווה ובבית השחי, ושיער גוף באיזורים נוספים
  • תחילת הווסת (המחזור החודשי).

אצל בנים ניתן להתחיל לראות שינויים גופניים בסביבות גיל 11 או 12, אך הם עשויים להתחיל כבר בגיל תשע או רק בגיל 14. השינויים הגופניים בהתבגרות המינית כוללים:

  • גדילת הפין והאשכים
  • שינויים בצורת הגוף ובגובהו
  • זקפה עם פליטה
  • צמיחת שיער גוף ושיער פנים
  • שינויי קול.

השינויים הגופניים מתרחשים אצל כל אחד בטווח זמנים רחב. עם זאת, אם אתם חוששים לגבי התפתחותו של ילדכם, דברו עם רופא הילדים. למידע נוסף על שינויים בגיל ההתבגרות, קראו את המאמרים התבגרות מינית והתבגרות מינית מוקדמת ומאוחרת.

עוד שינויים גופניים: בפנים ובחוץ

גופו של ילדכם מתבגר מבחינה גופנית, אך מוחו, מיומנויות החשיבה והעולם הרגשי שלו מתפתחים בקצב אחר. מה שאתם רואים על פני השטח לא תמיד תואם למה שמתרחש מבפנים.

מוח

גיל ההתבגרות הוא תקופה חשובה מאוד להתפתחות המוח של ילדכם. השינויים במוח המתבגר משפיעים על התנהגותו ועל המיומנויות החברתיות שלו. לכן יתחיל ילדכם לפתח שליטה עצמית ומיומנויות טובות יותר בתכנון, פתרון בעיות וקבלת החלטות. תהליך זה יימשך עד תחילת שנות העשרים שלו.

עצמות, איברים ומערכות בגוף

הגודל והיכולת של רבים מאיברי גופו של ילדכם ישתנו בקרוב. ביצועי הריאות משתפרים, האיברים גדלים ועוביין ונפחן של העצמות גדלים. בית החזה והכתפיים מתרחבים אצל בנים. אצל בנות, הירכיים והאגן מתרחבים.

סרבול וקואורדינציה

כיוון שהילדים גדלים מהר כל כך בתקופה זו, מרכז הכובד שלהם משתנה ולמוחם לוקח זמן מה להתרגל. שינויים אלה משפיעים על שיווי המשקל של ילדכם. ייתכן שהוא ייראה לכם מסורבל יותר או שהקואורדינציה שלו תיפגע מעט לזמן קצר, והסיכויים שלו להיפצע גדלים.

חוזק גופני ומיומנויות ספורטיביות

השרירים גדלים ומתחזקים בתקופה זו. תיאום עין-יד ימשיך להשתפר עם הזמן, לצד מיומנויות מוטוריות כגון תפיסת ומסירת כדור.

התבגרות מינית מוקדמת או מאוחרת

בנים ובנות שמתפתחים מוקדם או מאוחר מאוד עשויים לחוש מודעים יותר לעצמם, לחוות הצקות ולסבול מבעיות הקשורות לדימוי גוף. בנות נוטות לצמצם את הפעילות הגופנית, למרות שהן חזקות יותר, בגלל עניינים כגון דימוי גוף ודימוי עצמי הקשור למגדר. בנים שמתפתחים גופנית מוקדם יחוו פרץ גדילה מוקדם יותר. הם עשויים להיות גדולים וחזקים יותר מחבריהם לתקופה מסוימת. בנים שמתפתחים גופנית מאוחר נמצאים בסכנה לסבול מבריונות או מהצקות, ועשויים להתעניין פחות בפעילות גופנית. הזכירו לבנכם שכוח וגובה אינם חשובים לכל הפעילויות. עודדו אותו למצוא תחומי עניין אחרים, לא רק ספורט שדורש גובה וחוזק.

תזונה ומשקל

ילדכם יעלה במשקל ויפתח צרכים תזונתיים חדשים. הקיבה והמעיים של בני נוער גדלים, והם זקוקים ליותר אנרגיה, חלבונים ומינרלים. מזון עשיר בסידן ובברזל חשובים במיוחד בגיל זה, כדי לתמוך בגדילת העצם ובמחזור הדם.

שינה ומנוחה

דפוסי השינה משתנים, ורבים מהילדים מתחילים להישאר ערים מאוחר בלילה ולהתעורר מאוחר יותר ביום. נוסף על כך, המוח מכוון מחדש את השעון הביולוגי בזמן ההתבגרות המינית, והילדים זקוקים לשינה רבה יותר מאשר בעבר. לא רק אתם מרגישים שקשה יותר לגרום לילדכם להגיע לבית הספר בזמן!

היגיינה

בלוטות הזיעה בבתי השחי ובאזור המפשעה מתחילות לפעול לראשונה בגיל ההתבגרות המינית, ופעולתן עלולה להוביל לריח גוף מוגבר. עודדו את ילדכם להתרחץ מדי יום וללבוש בגדים נקיים באופן קבוע. כל הילדים צריכים לשטוף את המפשעה מדי יום. בנים לא נימולים צריכים לשטוף היטב מתחת לעורלה. כמו כן, מומלץ מאוד להשתמש בדאודורנט.

אקנה ובעיות עור

הבלוטות בעור הפנים, הכתפיים והגב מתחילות לפעול יותר בגיל ההתבגרות המינית, והן מייצרות יותר שומן, מה שעלול להוביל לבעיות עור כגון פצעונים ואקנה. אם אתם מודאגים ממצב עורו של ילדכם, בדקו קודם כל אם הפצעונים או האקנה מטרידים גם אותו. אם כן, דברו עם הרופא. הנחו את המתבגר או המתבגרת לשטוף היטב פנים, רצוי בסבון ייעודי, באופן יומיומי.

מתבגרים עשויים לגלות ששיערם שומני יותר ועליהם לחפוף אותו לעתים קרובות. זה טבעי. אפשר לקנות שמפו לשיער שומני.

טיפולי שיניים

השיניים הטוחנות של ילדכם יבקעו בסביבות גיל 13. הטוחנות האחוריות – שיני הבינה – מופיעות בגיל 14 עד 25. שיני הבינה יכולות לבקוע לבד, בזוגות או ברביעייה – או לא לבקוע בכלל. לא לכולם יש שיני בינה. עודדו את ילדכם לצחצח שיניים פעמיים ביום ולהשתמש בחוט דנטלי מדי יום.

תפיסת גוף

כיום, ילדים חשופים לתכנים פורנוגרפיים מגיל צעיר. תכנים אלו מהווים לעיתים רבות מקור להשוואה עבור בני נוער, בייחוד להתפתחות אברי המין שלהם. שוחחו על הנושא בבית והדגישו עד כמה זהו מקור לא אמין ולא מציאותי. שוחחו על תכנים קשים שילדכם אולי נתקל בהם והבהירו כי יחסים אינטימיים בין אנשים בוגרים אינם נראים כך בדרך כלל. ניתן להדגיש גם כי מריטת שיער הגוף והערווה, באופן שבו הוא מוצג פעמים רבות בתכנים פורנוגרפיים, היא אינה בגדר חובה וכי לכל אדם יש את החופש לבחור כיצד ירצה להיראות ולקיים אינטראקציה מהסוג הזה.

לתמוך בילדכם בזמן השינויים הגופניים

בני נוער מנסים להסתגל לגופם המשתנה, ועלולים להיות מודעים יותר או נבוכים לפעמים. נוסף על כך, הם משווים את גופם לזה של החברים והאחים. ילדים שהתפתחותם אורכת זמן רב יותר בהשוואה לחבריהם עלולים לחוש מתוסכלים או אמוציונליים. אתם או כל מבוגר מתאים אחר יכולים:

  • לספק תמיכה, להרגיע ולהסביר על השינויים הגופניים בצורה עניינית
  • להזכיר להם שהשינויים הגופניים משתנים בין ילד לילד
  • להימנע ממילים כמו “נכון” ו”לא נכון” כשמדברים על התפתחות
  • להימנע מהשוואות בינו לבין אחרים.

הנה כמה רעיונות ושיטות שיעזרו לילדכם לעבור את השינויים בשלום.

שמשו דוגמה אישית בריאה

השתדלו להוות דוגמה אישית בריאה בכל הזדמנות כדי לשפר את דימוי הגוף של ילדכם ואת הגישה שלו. הדגישו את העובדה שגופים מגיעים בשלל צורות וגדלים. אל תשוו בינו לבין גופם של אחרים.

התייחסו לילדכם בדרך שתואמת את גילו

מבחוץ נראה ילדכם גדול ובוגר. מבפנים, ייתכן שעדיין לא פיתח את השליטה העצמית ומיומנויות החשיבה של מבוגר. לעתים יתנהג ילדכם בצורה בוגרת מאוד, ופעמים אחרות ייראה יותר ילדותי ותלוי בכם. חוסר ההתאמה הזה עשוי להקשות עליכם להתייחס אליו כאל אדם מבוגר יותר. זכרו כל הזמן את גילו האמיתי, וצפו אך ורק להתנהגות ולרמת האחריות שמתאימה לקבוצת הגיל שלו.

עודדו אכילה בריאה

סביר להניח שילדכם צריך מזון רב יותר והתיאבון שלו גדל. כדי לעמוד בצרכים התזונתיים לבני נוער בצורה הטובה ביותר, כדאי:

  • לספק גישה למזון ומשקאות בריאים
  • לעודד אכילה בריאה כשיוצאים מהבית
  • לאכול בריא בעצמכם.

עודדו את ילדכם לשמור על דיאטה מאוזנת ובריאה – אכילת יתר וצריכת מזונות ומשקאות בעלי תכולת סוכר ושומן גבוהה עלולות להוביל להשמנת יתר ומשקל עודף בגיל ההתבגרות. בתקופה זו עלולות להתעורר בעיות הקשורות למזון כגון הפרעות אכילה.

תמכו בפעילות הגופנית של ילדכם

הרגלי פעילות גופנית בריאים שנקבעים בילדות ובגיל ההתבגרות נוטים להמשיך גם לבגרות. עזרו לילדכם להיות פעיל, עודדו אותו להשתתף באופן יומיומי בקבוצה או לבדו, בפעילות מחוץ לבית או בתוך הבית. נסו להיות פעילים בעצמכם – למשל, ללכת במקום לנהוג כשמדובר במרחקים קצרים.

עודדו שגרות שינה בריאות

בני נוער זקוקים לשינה ומנוחה בכמות מספקת. היעדר שינה או שינה באיכות גרועה עלולים להשפיע לרעה על מיומנויות החשיבה יכולת הריכוז והביצועים בבית הספר. כך תוכלו לעזור:

  • אכפו שעת כיבוי אורות קבועה
  • עודדו אותו להירגע לפני כיבוי האורות – נסו לשמור על זמן ללא מסכים (כולל טלפונים ניידים) שעה לפחות לפני שעת השינה, ולהימנע ממזון עתיר סוכר ומשקאות שמכילים קפאין
  • ודאו שילדכם הולך לישון בסביבה שקטה, נוחה ומתאימה לשינה, ועודדו אותו לכבות את הטלפון הנייד.

למידע נוסף, קראו את המאמר שינה אצל ילדים בני 15-12.

לעזור לילדכם לשמור על היגיינת שיניים

בגיל ההתבגרות מומלץ לפנות עם ילדכם לרופא השיניים, כדי לקבוע את מצב השיניים בפיו. חזרו שוב ושוב על חשיבותה של ביקורת שיניים קבועה ועל צחצוח שיניים פעמיים ביום ושימוש בחוט דנטלי פעם ביום. אם ילדכם משתתף בספורט שכולל מגע אגרסיבי, דברו עם רופא השיניים ובקשו מגן פה להגנה מפני פציעות.

למידע נוסף קראו על טיפולי שיניים לילדים בני 11-9 ועל טיפולי שיניים לילדים בני 18-12.

לקבל עזרה

כל ילד חווה שינויים גופניים בקצב משלו. אם אתם מודאגים מקצב ההתפתחות של ילדכם או מאופי השינוי, דברו עם רופא הילדים או איש מקצוע אחר.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

פרטיות, השגחה ואמון בשנות ההתבגרות

לשמור על פרטיות וגם על האמון

פרטיות

כשילדכם גדל, הוא זקוק לפרטיות רבה יותר, לעצמאות ולמרחב אישי ופסיכולוגי גדול יותר, כיוון שהוא מתמודד עם שינויים גדולים ומנסה להבין מי הוא. כמו כן, הוא רוכש יכולות גופניות ושכליות חדשות, ומפתח תחומי עניין חברתיים חדשים. חלק מההתבגרות הוא ללמוד כיצד להתמודד עם השינויים הללו באופן עצמאי ובאחריות.

סודיות

הרצון בפרטיות רבה יותר ובזמן לעצמו אינו אומר בהכרח שיש לילדכם משהו להסתיר. הסודיות מגיעה לצד פיתוח העצמאות – זהו חלק טבעי בהתבגרות.

עם זאת, סודיות קיצונית היא לעתים סימן למשהו חמור יותר. אם ילדכם מבלה שעות רבות בחדרו, אינו רוצה לדבר איתכם אף פעם או נראה מכונס מאוד בעצמו – גם כאשר אתם מנסים לשמור על ערוצי התקשורת פתוחים – ייתכן שמדובר בסימן אזהרה לקשיים חברתיים, דיכאון, חרדה, עישון, שימוש באלכוהול או בסמים או פעילויות בעייתיות אחרות. כמו כן, עליכם לשים לב אם ילדכם מבלה זמן רב מדי לבדו בחדר, מול המחשב או באינטרנט.

השגחה

בני נוער אינם מוכנים עדיין להתמודד עם עולם המבוגרים לבדם. מוחם של מתבגרים נמצא עדיין בתהליך התפתחות, כך שהם עלולים למהר לקבל החלטות ואינם תמיד עוצרים לחשוב על תוצאות התנהגותם. התנהגות כזו עלולה לסכן אותם, ולכן הם עדיין זקוקים לעצה ולתמיכה. ילדכם המתבגר צריך שתישארו איתו בקשר, תדעו מה הוא עושה ותמשיכו להשגיח עליו.

עם זאת, בגלל הצורך של ילדכם בפרטיות ובעצמאות, תצטרכו להשגיח עליו אחרת ממה שעשיתם כשהיה צעיר, ולעשות זאת בצורה רגישה ודיסקרטית יותר.

לכבד את הפרטיות של ילדכם
לפני שאתם חודרים לפרטיותו של ילדכם, שאלו את עצמכם מה אתם באמת צריכים לדעת, כדי להבין איפה עובר הגבול. יש דברים שאתם חייבים לדעת, כמו היכן יהיה ביום שישי בערב, איך הוא מגיע וכיצד הוא חוזר הביתה. דברים אחרים יכולים להישאר בינו לבין חבריו, כמו על מה דיברו במסיבה, או עם מי רקדו.

כבדו את הפרטיות של ילדכם בדרכים הבאות:

  • דפקו על דלת חדרו לפני שאתם נכנסים
  • בקשו רשות לפני שאתם נכנסים לחדרו או מתעסקים בדברים השייכים לו, כמות תיק בית הספר
  • בדקו אם ילדכם רוצה שתהיו איתו במהלך בדיקה אצל רופא.

כדאי לדון עם ילדכם בנושא הפרטיות, לקבוע כמה כללי יסוד ולהציב גבולות בהתאם לצורך. הכללים והגבולות ישתנו כשילדכם יגדל. דברו על מצבים שבהם תצטרכו לעבור את הגבול שהוסכם ביניכם. לדוגמה, אם אתם ממש חוששים שמשהו לא בסדר עם ילדכם.

העבירו את המסר שאתם מכבדים את פרטיותו, ואל:

  • תאזינו לשיחות הטלפון שלו
  • תחטטו במגירות או בחדרו
  • תקראו את היומן שלו, את ההתכתבויות שלו בפלאפון או את חשבון הדוא”ל שלו
  • תתקשרו אליו לטלפון הנייד כדי לבדוק מה שלומו כל הזמן
  • תבקשו ממנו חברות או תתקשרו איתו באתרי הרשתות החברתיות. חשוב כן לדעת שאתם יכולים להסכים עם ילדכם שהוא חייב לתת לכם את הסיסמא שלו לרשתות החברתיות כדי שמדי פעם תוכלו לבדוק שהכל תקין בהתנהלות שלו שם מול חבריו ומול אנשי קשר אחרים.

להשגיח על ילדכם בהצלחה

צורת ההשגחה הטובה ביותר היא השגחה קלילה, שמבוססת על אמון ועל היכולת להישאר מחוברים לילדכם. ילד שמתקשר עם הוריו מדי יום בצורה חיובית נוטה יותר לחלוק איתם את מעשיו ומחשבותיו.

כללים ושגרות משפחתיים

  • אם אתם או בן או בת זוגכם לא יכולים להיות בבית כשילדכם חוזר מבית הספר, בקשו ממנו  להודיעלכם כשהגיע. זו בקשה סבירה.
  • קבעו כללי יסוד בנוגע לשימוש של ילדכם בזמנו החופשי, כדי שלא תצטרכו לבדוק אותו כל הזמן. דוגמאות לכללי יסוד הן מגבלות על זמן מסך או על שעת החזרה הביתה ביום שישי בערב.
  • שימו לב מה ילדכם קורא, צופה בטלוויזיה ועושה בזמנו במחשב או באינטרנט. מומלץ להחזיק את המחשבים והטלוויזיות באזורים הציבוריים בביתכם. כמו כן, כדאי לשים לב לכמה זמן ילדכם צופה במסך מדי יום.
  • קבעו הרגלים אלו כבר בשנות ההתבגרות המוקדמות, כדי שימשיך למלא אותן גם מאוחר יותר. לדוגמה, סביר יותר להניח שיקבל את רצונכם לדעת לאן הוא הולך ומתי יחזור הביתה, אם יתרגל לחלוק איתכם את המידע הזה בגיל צעיר יותר.

לשמור על קשר עם ילדכם

  • כשילדכם מתחיל לדבר איתכם, הפסיקו את מה שאתם עושים באותו רגע והקשיבו לו בצורה פעילה. כך תעבירו לו את המסר שאתם מתעניינים במה שקורה בחייו.
  • שבו לארוחה משפחתית לעתים קרובות ככל האפשר, כדי שכולם יקבלו הזדמנות לפטפט על אירועי היום ועל מה שעומד לקרות.
  • מודעות למעשיו של ילדכם ולהתנהגותו הרגילה מקלה על איתור שינויים בהתנהגותו שעלולים להיות סימן לבעיה בהמשך.
  • בכל הנוגע למתרחש בבית הספר, כדאי לפקוח עין ולשים לב להתקדמות בלימודים, לשיעורי הבית ולמועדי ההגשה – בלי לנהל אותו בצורה שתלטנית. כדי לעשות זאת בדרך הקלה ביותר, מומלץ לשמור על מערכת יחסים טובה עם הצוות בבית הספר.
  • עודדו את ילדכם להזמין חברים הביתה ותנו להם מרחב להסתובב בו, כדי שתוכלו להכיר את החברים של ילדכם טוב יותר ולא תצטרכו לחקור אותם לגביהם. שמרו על קשר עם ההורים של חבריו, וצרו סביבה מוגנת שבה ילדכם וחבריו יוכלו לשהות תחת השגחה קלה.

נסו שלא להפר את אמונו של ילדכם או לחדור לפרטיותו. עם זאת, זכרו שיהיו זמנים שבהם תצטרכו לבקש ממנו מידע בתקיפות, כמו “איפה היית?” או “לאן אתה הולך?”, אך תוך הקפדה מתן העצמאות הנדרשת להם.

השגחה קלה מדי עלולה להותיר את בני הנוער ללא התמיכה הדרושה להם לקבלת החלטות נבונות ובטוחות בנוגע להתנהגות ולמערכות יחסים. השגחה כבדה מדי עלולה להעביר את המסר שאינכם סומכים על ילדכם. השגחה תומכת ובוטחת תספק לילדכם את כל מה שהוא צריך כדי ללמוד לקבל החלטות נבונות לבדו ולהתנהג באחריות.

להתמודד עם הפרת אמון

ייתכן שילדכם יפר את האמון שנתתם בו או ישתמש לרעה בפרטיות שלו. עבור הפרת אמון אחת אפשר למנוע ממנו זכות יתר אחת – למשל, למנוע ממנו זמן מסך מול הטלוויזיה או המחשב, או לא להסיע אותו לפעילות שהוא רוצה. אפשר גם להשגיח עליו באופן צמוד יותר לפרק זמן מסוים עד לבניית האמון מחדש.

במקרים של הפרת אמון חמורה, או הפרת אמון שמתרחשת כל פעם מחדש, תצטרכו לבנות את האמון לאט לאט לאורך זמן. אפשר להשתמש בשיטות כגון:

  • ביטול זכויות יתר
  • מניעת הסעה בלתי הכרחית
  • מניעת דמי כיס.

חשבו יחד על דרכים מעשיות שבהן יוכל ילדכם לרכוש בחזרה את אמונכם בו – לדוגמה, להראות לכם שהוא יכול להיות אחראי על משימות מסוימות לזמן מה. ודאו שילדכם יודע שאתם עדיין אוהבים אותו אף שאתם מאוכזבים מהתנהגותו, כדי שיוכל להתאושש וללמוד מהטעויות.

יתרונות ההשגחה

ההשגחה על ילדכם שווה את המאמץ. בני נוער שהוריהם משגיחים עליהם כראוי:

  • נוטים פחות להסתבך בהתנהגות אנטי-סוציאלית כמו גניבה או אלימות
  • מעורבים פחות בשתייה או בנטילת סמים בגיל צעיר
  • מתחילים לקיים יחסי מין מאוחר יותר, ואז מקיימים יחסי מין מוגנים
  • נוטים פחות לדיכאון
  • נוטים ליהנות מהערכה עצמית גבוהה יותר
  • ·משיגים תוצאות טובות יותר בבית הספר ומפגינים רמה נמוכה יותר של היעדרויות והשעיות מבית הספר
  • מצליחים להתאושש טוב יותר בתקופות קשות.

שמירה על ערוצי התקשורת פתוחים חשובה מאוד למערכת היחסים ביניכם לבין ילדכם המתבגר.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

עליות וירידות רגשיות בגיל ההתבגרות

מצבי רוח אצל בני נוער: מה צריך לדעת

יהיו ימים שבהם ילדכם יהיה שמח ונרגש, ואחרים שבהם ייראה מדוכא, מדוכדך, מבואס או עצוב. זהו חלק טבעי בחייהם של אנשים צעירים, בדיוק כמו בחייהם של מבוגרים.

יכול להיות שילדכם חווה יותר עליות וירידות מאשר בעבר, או שמצבי הרוח שלו נהיו קיצוניים יותר. יכולות להיות לכך סיבות רבות – גופניות, רגשיות ופסיכולוגיות – ולאו דווקא סיבה מיוחדת אחת. לעתים קרובות אי אפשר להבין בדיוק מה גורם לעליות ולירידות בגיל ההתבגרות.

ייתכן שגם מערכת היחסים עם ילדכם משתנה, וכן האופן שבו הוא חולק אתכם את עולמו הרגשי. פרטיות חשובה לו יותר כעת. כשילדכם המתבגר מבקש קצת יותר זמן לעצמו או מרחב פרטי יותר, הוא לא בהכרח “מצוברח” – למעשה, זהו סימן לכך שהוא מתבגר ונהיה עצמאי יותר וזהו חלק טבעי ובריא מגיל ההתבגרות. יחד עם זאת, למרות הצורך של המתבגר בתחושת עצמאות, יש לזכור שברגעי משבר או בשלבים מהותיים של קבלת החלטות (כגון בחירת מגמה בבית ספר, הסתבכות משמעתית חמורה עם המורים, בחירת כיוון של שירות צבאי) רוב המתבגרים נוטים להישען על הוריהם, להיוועץ עימם ועדיין זקוקים להשגחה ולתמיכה מצדם.

השינויים הללו ברגשות, בהתנהגות ובחשיבה הם שינויים נורמליים, שימשיכו גם אחרי שמצבי הרוח יעברו. הגיע הזמן שאתם וילדכם המתבגר תלמדו כיצד לתקשר זה עם זה בדרכים חדשות.

מה גורם לעליות ולירידות?

גורמים גופניים

אנשים צעירים חווים המון שינויים גופניים במהלך גיל ההתבגרות. הם צריכים להסתגל לגופם המשתנה, ועלולים להיות מודעים יותר או נבוכים לפעמים – או לבקש פרטיות וזמן לעצמם. ילדים שהתפתחותם אורכת זמן רב יותר לעומת חבריהם עלולים לחוש מתוסכלים או אמוציונליים.

עוד גורם גופני הוא הצורך של ילדכם בשינה. בני נוער זקוקים לשינה מרובה – כתשע ורבע שעות שינה מדי לילה. לכן, כמות השינה שהם מקבלים נוטה להשפיע על מצב רוחם. לאור נטייתם של חלק מהמתבגרים להפוך ל”ינשופי לילה” וללכת לישון מאוד מאוחר, חשוב לסייע להם לסגל דפוסי שינה תקינים הכוללים לא רק מספר שעות מספק אלא שמירה על זמנים קבועים בהם מתכוננים לשינה ונכנסים למיטה, באופן המאפשר יקיצה מוצלחת ללימודים. בסופי שבוע וחופשים ניתן לאפשר למתבגר לחרוג באופן סביר מהדפוסים הקבועים. כמו כן, ארוחות מזינות וקבועות ופעילות גופנית מספקת יועילו לבריאותו הגופנית של ילדכם וגם לבריאותו הרגשית.

גורמים הקשורים למוח

מוחם של בני נוער ממשיך להתפתח ומגיע לבשלות מלאה סביב גיל 25. החלק במוח שמתפתח אחרון, קליפת המוח הקדם-מצחית, קשור לאזורים שאחראיים על ויסות, שליטה ברגשות וקבלת החלטות.

לכן, רוב הצעירים מתקשים להסתיר חלק מהרגשות החזקים יותר שלהם, ונראה כאילו הם מגיבים למצבים שונים בצורה אימפולסיבית/רגשית יותר מאשר בעבר. כמו כן, הם עדיין לומדים כיצד לשלוט ברגשותיהם ולהביע אותם כמו מבוגרים.

גורמים חברתיים ורגשיים

מחשבות חדשות, רגשות חדשים, חברים חדשים ותחומי אחריות חדשים – כל אלה משפיעים על האופן שבו ילדכם מרגיש. כעת, כשילדכם מתקדם לעבר העצמאות, הוא לומד כיצד לפתור יותר בעיות לבדו, ועסוק יותר במחשבה על אתגרים שעומדים מולו, כמו חברויות, בית הספר ומערכות היחסים במשפחה.

מצבים משפחתיים מלחיצים יכולים גם הם להשפיע על מצבי הרוח של ילדכם. עשויות להיות סיבות רבות לכך שהוא נראה מדוכדך או מדוכא – למשל, גורמים הקשורים לאורח החיים או למערכות יחסים, כגון שינה בלתי מספקת, מחסור בארוחות מזינות וקבועות, בן משפחה שחלה במחלה משמעותית, תחושה של חוסר קשר לחברים או הטרדות והצקות בבית הספר. ויכול להיות שסתם יש לו יום רע.

להפיק את המיטב מהתקופות הטובות

אפשר לעזור לילדכם ליצור חוויות חיוביות יותר בשתי דרכים.

הראשונה היא לזהות ממה ילדכם כבר נהנה – קבוצת ספורט, בילוי עם חברים ותיקים, יצירת תוכן דיגיטלי וכדומה. אם ימשיך להתעסק בפעילויות הללו, סביר להניח שירגיש מוגן ומחובר, ויקבל בסיס טוב לחקור תחומי עניין חדשים.

השנייה היא לעזור לו לזהות פעילויות חדשות בפעם הראשונה, שיאתגרו אותו וידרשו ממנו להציב לעצמו יעדים חדשים ולהכיר חברים חדשים – אולי ללמוד על כלי נגינה חדש, או להצטרף לקבוצה חברתית. במקום לבחור את הפעילויות הללו עבורו, הקשיבו לילדכם ובקשו ממנו לספר לכם על הדברים שהוא אוהב ולא אוהב, כדי לחשוב יחד על תחומי עניין חדשים.

לזרום עם העליות והירידות

אינכם יכולים להגן על ילדכם מתחושות דיכאון או דכדוך, אך אם תשמרו על ערוצי התקשורת פתוחים, תישארו בקשר ותקשיבו בצורה פעילה למה שמתרחש בחייו, תוכלו לקלוט בקלות רבה יותר את הטריגרים לעליות ולירידות הרגשיות שלו. חשוב מאוד להימנע מלשדר שיפוטיות וביקורת כלפי מצבי הרוח המשתנים, שכן דבר זה בעצמו יכול לגרום לתחושות אשמה אצל המתבגר ולהחמרה של המצב הרגשי.

פעילויות שגרתיות ויומיומיות – כמו להסיע אותו למקום כלשהו או לעשות כביסה יחד – יכולות לפעמים לאפשר לו לשתף אתכם ברגשותיו. הנה עוד כמה שיטות שיעזרו לילדכם לזרום עם העליות והירידות.

תנו לו מרחב

אנשים צעירים מפתחים את תחושת העצמאות שלהם ומתמודדים עם דברים חדשים. כשילדכם עושה זאת, נסו לתת לו זמן ומרחב לבדו, כדי שיוכל לחשוב על הרגשות וההתנסויות החדשים. אל תנסו לכפות עליו לשוחח איתכם לפני שהוא מוכן לדבר, כיוון שאתם עלולים לגרום לעימות. בכל הקשור לשיח על נושאים משמעותיים עם ילדכם המתבגר חשוב לפעול ברוח הפתגם “יש להכות על הברזל בעודו קר”, ולגשת לשיחה משותפת כאשר ילדכם אינו נמצא בעיצומה של סערה רגשית.

אל תקפצו עם פתרון מוכן​

אם ילדכם נתקל בבעיה, דברו איתו על הפתרונות, אך הוא צריך לתרום להעלאתם – סביר יותר להניח שיפעל בהתאם, אם ירגיש שהוא זה שהעלה את הפתרון.

כמו כן, פתרון בעיות הוא מיומנות חשובה לחיים, וילדכם ישתפר בה בעזרת אימון. השקעת זמן ואנרגיה בפיתוח מיומנויות פתרון הבעיות של ילדכם מעבירה לו מסר שאתם מעריכים את דעתו בנוגע להחלטות שמשפיעות על חייו. בנוסף, יש לזכור שחלק מהבעיות יש לפתור בהדרגה (בעיית עישון, שימוש כרוני באלכוהול, שיפור הישגים לימודיים, התמודדות עם קשיים חברתיים) ולא בשיטת ה”זבנג וגמרנו”. זה אומר שצריך להציב מטרות מציאותיות, להיאזר בסבלנות ולהיות מוכנים להתקדם לעבר הפתרון ב”צעדי תינוק”. דבר זה ישדר למתבגר שהוריו מאמינים בו וימזער את תחושת הכישלון שהוא חווה לאורך הדרך.

עבדו יחד על שיטות להתמודדות

אחת המשימות הגדולות ביותר בגיל ההתבגרות היא ללמוד כיצד להתמודד עם עליות וירידות רגשיות באופן עצמאי. תפקידכם הוא לעזור לילדכם לפתח את המיומנות החשובה הזו.

בתור התחלה, ערכו ביחד רשימה של כל הדברים שהוא עושה כשהוא מוטרד או מודאג. התמקדו בשיטות שעוזרות לו להרגיש טוב יותר או לטפל בבעיה. דברו זה עם זה על אפשרויות חדשות. עודדו אותו לבחור כמה מהשיטות לניסיון עתידי. עם הזמן, הזכירו לו להשתמש בשיטות ההתמודדות החדשות האלה, וחשבו אילו שיטות עובדות ולא עובדות.

שמשו דוגמה אישית

כיצד אתם מתמודדים עם תקופות קשות? כשילדכם נתקל בבעיה, הוא מצפה מכם להכוונה ולמנהיגות. חשבו כיצד הוא רואה אתכם כשאתם מתמודדים עם בעיות ומשתמשים בשיטות להתמודדות. אתם עדיין משמשים דוגמה אישית חשובה לילדכם.

שמרו על קשר עם ילדכם המתבגר, כדי לתמוך בהתפתחות החברתית והרגשית שלו במהלך העליות והירידות של גיל ההתבגרות. קראו את המדריך לניהול שיחה עם מתבגרים כדי לראות כיצד גישות שונות לשמירה על קשר מובילות לתוצאות שונות.

מה קורה כשמרגישים מדוכאים כל הזמן

לפעמים, תחושות דיכאון ודכדוך בלתי פוסקות עלולות להוות סימן למשהו חמור יותר. אנשים צעירים עשויים לחוש מדוכאים למשך כמה דקות, שעות, ימים או יותר. אם ילדכם נראה מדוכדך, מדוכא או עצוב למשך שבועיים ויותר, או אם אתם מבחינים שמצבי הרוח שלו מונעים ממנו השתתפות בפעילויות היומיומיות הרגילות שלו, ייתכן שמדובר בסימן לבעיית בריאות נפשית חמורה יותר. יש לזכור שבאופן כללי, למרות השינויים הרגשיים שתוארו לעיל, מרביתם של בני הנוער צולחים את גיל ההתבגרות ללא סערות רגשיות קיצוניות וללא פגיעה תפקודית משמעותית.

אם אתם מודאגים מהתנהגותו ומהרגשות שלו, חשוב לדבר איתו ולפנות לקבלת עזרה מרופא/פסיכולוג. מצב רוח ירוד בעוצמות מאוד גבוהות או לטווח ארוך שאינו חולף אינם חלק טבעי מגיל ההתבגרות.

בעיות בתחום הבריאות הנפשית עלולות להוביל להשלכות ארוכות טווח ללא טיפול. ילדכם יכול להתקשר לער”ן – עזרה ראשונה נפשית – בטלפון 1201. זהו שירות ייעוץ טלפוני חינמי ואנונימי לאנשים צעירים מגיל חטיבת ביניים ומעלה. היו ערניים, ואם אתם חוששים שמדובר במצוקה שאינה חולפת- פנו לרופא הילדים ובקשו הפניה לאנשי מקצוע בהתאם.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

עוברים בית ספר

עוברים בית ספר: להכין את ילדכם

ילדים צריכים לפעמים לעבור לבית ספר אחר וזה טבעי שיתנגדו לשינוי וירגישו לחוצים מהמעבר. אם ילדכם צריך לעבור בית ספר, הדבר הטוב ביותר הוא להכין אותו לשינוי.

כדי לעשות זאת, שלבו אותו ככל האפשר בתהליך בחירת בית הספר והמעבר עצמו, כדי שיוכל לראות ולחוות בעצמו את ההיבטים המרגשים והחיוביים במעבר. מלבד זאת, הוא ישמח לדעת שהצרכים שלו חשובים לכם. הנה כמה טיפים לשילוב ילדכם בתהליך המעבר:

  • אם אפשר, דברו על המעבר זמן רב מראש.
  • התייחסו למעבר בהתלהבות.
  • בקשו מילדכם לכתוב רשימת דברים שירצה לראות בבית הספר החדש.
  • בקשו ממנו להכין רשימת דברים שהוא מצפה להם בבית הספר החדש.
  • בקשו ממנו להכין רשימת דברים שהוא מודאג מהם. הקדישו זמן ודברו על כל נושא ברשימה.
  • בדקו אילו בתי ספר נמצאים באזור שאליו אתם עוברים. הכינו רשימת בתי ספר והציגו אותה בפני ילדכם. אם הוא גדול מספיק, דברו איתו על היתרונות והחסרונות של כל בית ספר. אם אפשר, בקרו ביחד במקום החדש ובבתי הספר באזור.

תוכלו לראות את המצב טוב יותר מנקודת המבט של ילדכם אם תדברו איתו על המעבר, ותתנו לו להביע את החששות והרגשות השליליים שלו. הראו לו כיצד אתם מתמודדים עם רגשותיכם בנוגע למעבר, כדי להרגיע את חששותיו ולעזור לו להתרגל לשינוי.

לפני שעוברים בית ספר: טיפים מעשיים

מומלץ להכין רשימה של כל הדברים שצריך לעשות כחלק מהמעבר לבית ספר אחר. ברגע שתסיימו כל מטלה, סמנו אותה ברשימה. הנה כמה הצעות.

בית הספר והקהילה הנוכחיים

  • עדכנו את בית הספר לגבי העזיבה הקרבה
  • הכינו ספר זיכרונות שיציג את החברים, הפעילויות והזיכרונות מבית הספר הישן.
  • עודדו שמירת קשר עם החברים הקודמים באמצעות הטלפון, המייל וביקורים.
  • תכננו מסיבת פרידה.

בית הספר והקהילה החדשים

  • דברו עם מנהלת בית הספר החדש.
  • שאלו את הצוות החדש אם יש תוכניות הסתגלות או חונכות לילדים החדשים.
  • רכשו את התלבושת האחידה והספרים הדרושים.
  • טיילו עם ילדכם בחצר בית הספר ובבניין החדש, כדי להכיר את האזור ואת המקומות החשובים. בדקו אם הוא יכול לבלות יום בבית הספר החדש עוד לפני המעבר.
  • דברו עם השכנים החדשים או עם המורה החדשה. אולי תוכלו לפגוש כמה חברים מהכיתה לפני היום הראשון בבית הספר.
  • אם לילדכם יש צרכים מיוחדים, עדכנו על כך את בית הספר החדש ובקשו לקבל מידע על תכניות התמיכה האפשריות.

אחרי המעבר: לעזור לילדכם להתמקם

אחרי המעבר, נסו להקדיש זמן כדי לעזור לילדכם להתמקם. הנה כמה רעיונות:

  •  שימרו על קשר טלפוני עם המחנכת החדשה בתקופה הראשונה לצורך עדכונים לגבי הקליטה של ילדכם במסגרת החדשה
  • ודאו שלילדכם יש הציוד והבגדים המתאימים – לדוגמה, תלבושת אחידה או בגדי ספורט. הדבר החשוב ביותר לילדים הוא להשתלב, וזה יכול לעזור.
  • הצטרפו לקבוצת הוואטצאפ הכיתתית.
  • ודאו שילדכם יודע כיצד להגיע לבית הספר וחזרה – לדוגמה, איפה תאספו אותו ואיפה תורידו אותו, או היכן תחנת האוטובוס. אם הוא נוסע לבית הספר בעצמו, עשו ביחד את הנסיעה הראשונה.
  • בידקו לאלו חוגים ולאלו תנועות נוער מקומיות הולכים הילדים שבכיתה החדשה, ובררו פרטים אודות השבט/סניף/קן.

כדי לעזור לו להפיק את המיטב מבית הספר, צרו קשר ובנו מערכות יחסים עם המורים, הורים ותלמידים אחרים כבר מהיום הראשון. כדאי להשתלב בכל הזדמנות בפעילויות שמציע בית הספר למשפחות.

עוברים בית ספר: להבין את האתגרים

מעבר דירה יכול להיות חוויה חיובית מאוד עבור ילדכם ומשפחתכם. אך המעבר לבית ספר חדש – בין אם בתוך העיר, לעיר אחרת ואפילו למדינה אחרת – מעלה כמה אתגרים, למשל:

  • ילדכם עשוי להצטרך לחזור על נושאים שכבר למד בבית הספר הקודם.
  • ייתכן שהצרכים הייחודיים שלו לא יזוהו במהירות הדרושה.
  • ייתכן שלא יהיה קל כל כך למצוא חברים חדשים במקום אלה שנותרו מאחור.

ילדים נוטים להסתגל במהירות רבה ורבים מהם יתמודדו עם המעבר לבית ספר חדש בשמחה. עם זאת, חשוב לשים לב לרגשותיו של ילדכם בנוגע למעבר, ולטפל בהם בעת הצורך.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

אבות טריים: 10 טיפים לתחילת אבהות מוצלחת

החיים כאב טרי

הפיכתך לאב היא כנראה אחד האירועים הגדולים בחייך. נצל כל הזדמנות מחוץ לעבודה כדי להכיר את התינוק שלך, כדי להתחיל את האבהות ברגל ימין. בטווח הארוך, הבילוי המשותף משתלם אפילו יותר: הוא עוזר לך להתחיל את מערכת היחסים עם ילדך.

עם זאת, הרגשות האינטנסיביים האלה שמגיעים בדרך כלל עם תינוק חדש – שלא לדבר על היעדר השינה – מעלים לעתים את התהייה איפה בכלל להתחיל ומה צריך לעשות. יכול להיות שאתה אפילו חושב שבת הזוג שלך מטפלת בכל מה שצריך, ולא בטוח מה כבר נשאר לך לעשות. אבל למעשה, בתור אבא, יש לך השפעה עצומה על החיים של ילדך, וזה מתחיל ממש עכשיו. תינוקות רכים באים לעולם כשהם מוכנים ליצור קשר עם שני ההורים שלהם.

אבות טריים: טיפים להתחלה

1. התנסה בצורה מעשית כבר מההתחלה
הדרך הטובה ביותר לפתח מיומנויות וביטחון עצמי היא לטפל בתינוק מדי יום כבר מההתחלה – להלביש, להרגיע, לשחק, לעשות אמבטיה ולהחליף חיתול. הפעילויות היומיומיות האלה מייצרות המון הזדמנויות להיות לבד עם התינוק, ועוזרות ליצור מערכת יחסים חיובית. ויש בונוס: לאפשר לבת או לבן הזוג לצאת להפסקה.

2. למד להבין את התינוק
תינוקות משתמשים באיתותים ובסימנים שונים באמצעות ההתנהגות ושפת הגוף שלהם, כדי להגיד מה הם צריכים. נסה לשים לב לסימני התינוק לאורך זמן, כדי להבין מה הוא רוצה וצריך.

3. צור קשר במגע
מגע גופני גורם לתינוק להרגיש מוגן ובטוח, ובונה אמון וקשר. התקשרות כזו עם תינוקות רכים מגרה את התפתחות מוחם. נסה להחזיק ולשאת את התינוק לעתים קרובות ככל האפשר. החזק אותו צמוד לחזה, כדי שיוכל לשמוע את פעימות לבך.

4. דבר עם התינוק לעתים קרובות ככל האפשר
דבר איתו כשאתה מטפל בו או מחליף לו חיתול. לדוגמה, “בוא נחליף חיתול. זה יותר נעים, נכון? הנה חיתול חדש ונקי. אל תבכה, עוד מעט נסיים”. כל מילה שהוא שומע עוזרת לפתח את מיומנויות השפה והלמידה שלו, ומחזקת את מערכת היחסים ביניכם. אפשר גם לספר לו סיפורים, לקרוא ספרים או לשיר.

5. עזור בהנקה
חלב אם הוא המזון הטוב ביותר עבור התינוק. כשבת הזוג שלך לומדת להניק, חשוב לשמור על גישה חיובית ולתמוך בהנקה. אפשר להציע תמיכה פרקטית – כוס מים, עוד כרית או כל מה שהיא זקוקה לו. אם היא מתקשה בהנקה, עודד אותה לקבל עזרה. אם היא מגלה שאינה יכולה להניק, נסה להרגיע אותה ולהגיד שזה בסדר, ולמד על האכלה מבקבוק ותמ”ל.

6. בלה זמן עם התינוק אחד על אחד
בילוי כזה שם במרכז אותך ואת התינוק. הרגעים האלה שבהם הוא מקבל את מלוא תשומת לבך יעזרו לך להתכוונן ולהבין אותו טוב יותר, ומאפשר לשניכם ליצור קשר ולהתחבר. אין צורך לתכנן את הרגעים האלה מראש – אפשר להתחבר גם כשעושים דברים יומיומיים כמו להחליף חיתול או להלביש אותו.

7. למד דברים חדשים
אם אתה חרד או לא בטוח בנוגע לתפקידך כאב טרי, תמיד תוכל ללמוד. אפשר למצוא מידע רב באתר שבו אתה גולש כעת, לדבר עם אבות אחרים ולהשתתף בקבוצות הורים, למשל. אחת הדרכים הטובות ביותר ללמוד היא לעשות – לבלות זמן רב בטיפול בתינוק.

8. קבל הצעות עזרה או בקש עזרה
אם מישהו אומר, “אני יכול לעשות משהו?”, מותר להגיד “כן!”. דבר עם בת או בן הזוג והסכימו מתי לקבל עזרה מבני משפחה, חברים, עמיתים או שכנים. זה יכול להיות משהו פשוט כמו לבקש ממישהו לקנות חלב בדרך לביקור אצלכם.

9. שמור על מערכת היחסים שלכם
תינוק חדש עלול להעמיס מאוד על מערכת היחסים עם בן או בת הזוג. נסו לשמור על רגשות חיוביים ותומכים זה כלפי זה, בזמן שאתם לומדים יחד איך להיות הורים. תקשורת פתוחה, ניהול משא ומתן ושיתוף הציפיות שלכם זה מזה יעזרו לכם בהמשך חייכם כהורים. דברו כמה שיותר על הכל- החל  מקבלת החלטה בנוגע לאחוזי המשרה ועד מי מבשל את ארוחת הערב.

10. טפל בעצמך
כשאתה מטפל בעצמך היטב, אתה יכול לטפל טוב יותר בתינוק ולתמוך בבת הזוג. שמור על רמה גבוהה של אנרגיה באמצעות אורח חיים בריא וכמה שיותר שינה ומנוחה – ולא בהכרח בלילה.

אל תשכח את עצמך. נסה לפנות זמן גם לדברים שאתה אוהב ונהגת לעשות לפני הולדת התינוק. עודד גם את בן/ בת הזוג לפנות זמן לעצמם ועזור עם התינוק. חשוב שתדאגו לעצמכם גם כאשר אתם צריכים לדאוג לתינוק החדש.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network