לידה שקטה

לידה שקטה היא כינוי ללידת עובר ללא סימני חיים בכל שלב לאחר השבוע ה-22 להיריון, או במשקל של 500 גרם ומעלה. הריונות רבים כבר ידועים ומאומתים עד השבוע ה-18, אולם כאשר לא ברור מה גיל ההיריון, הרופאים עשויים להחליט שמדובר בלידה שקטה אם העובר שוקל יותר מ-500 גרם.

לידות שקטות עשויות לקרות מסיבות רבות, אך חלקן מתרחש ללא סיבה ידועה.

בין אם העובר מת ברחם לפני הלידה, לקראת אמצע-סוף ההיריון, ובין אם העובר מת במהלך הלידה עצמה, בשני המקרים, העובר נולד בלידה שקטה. לידה שקטה יכולה להיות גם תוצאתה של הפסקת הריון יזומה לאחר השבוע ה- 22 להריון, בשל תוצאות של בדיקות גנטיות או בשל מומים המתגלים במהלך סקירות ההריון.

מוות של עובר הוא חוויה קשה ועצובה מאוד. הוא יכול להביא עימו רגשות רבים של אבל, ריקנות, כעס, חרדה ודיכאון. כל לידה שקטה היא שונה וייחודית, ואין דרך “נכונה” ו”לא נכונה” להתנהג או להרגיש.

כשידוע שהעובר מת ברחם לפני הלידה

לפעמים העובר מת באמצע או סוף ההיריון, והצוות המטפל מאשר את מותו. במקרה כזה, הצוות המטפל יסביר לכם מה קרה ויתמוך בכם כשתקבלו את הבשורה. כמו כן, הצוות המטפל יסביר לכם על האפשרויות להמשך התהליך וללידת העובר.

כדי שהעובר ייצא לעולם, תצטרכי לעבור מהלך של לידה רגילה. הלידה עצמה היא בדרך כלל חוויה קשה מבחינת גופנית ונפשית עבורך ועבור בן או בת זוגך. וברוב המקרים תעברי התערבות יזומה (או השראת לידה) כדי להתחיל את מהלך הלידה. אם תרצי, תוכלי להיעזר באפשרויות להתמודדות עם הכאב הפיזי הכרוך בלידה.

במקרים מסוימים בשבועות מוקדמים יותר (ובבתי חולים ספציפיים גם בשבוע 22) ניתן להפסיק את ההיריון בגרידה עד שבוע 23, ללא תהליך הלידה. ישנן נשים החשות כי עצם העובדה שלא יעברו את תהליך הלידה עצמו יקל עליהן בהתמודדות עם האובדן הקשה ולעתים אפשר לשקול את זה, אם כי הסיכון לאם מוגבר בהליך כזה בשבוע מתקדם. אם את שוקלת את אפשרות זו, היוועצי עם הרופא.ה שלך. לאחר שבוע 23 לא ניתן בשום מקום בישראל לעבור את הלידה בגרידה אחרי שבוע 23.

למרות הציפייה שתהליך הפסקת ההיריון יהיה קצר, תהליך השראת לידה יכול להיות ממושך. לעתים מדובר באשפוז של כמה וכמה ימים במחלקת טרום לידה בבית החולים הייעודי, להמתנה שהלידה תתפתח (שכן הרחם פעמים רבות לא בשל לתהליך ולוקח לו זמן). המתנה זו היא קשה ומייגעת לעתים. ניתן כמובן להיעזר בשיכוך כאב ובאלחוש אפידורלי כדי להקל על התהליך.

אחרי לידה שקטה: לשהות זמן מה עם העובר

שהייה עם העובר יכולה לעזור לכם ליצור זיכרונות ולהכיר בכך שהעובר היה אדם אמיתי וחלק בלתי נפרד מהמשפחה. עם הזמן, הזיכרונות שתיצרו ביחד ושיתופם עשויים לעזור לכם בתהליך האבל. האופן שבו תיצרו זיכרונות עם העובר שלכם תלוי בכם ובבני המשפחה.

אין דרך נכונה להתאבל. לכל אחת ואחד דרך התמודדת משלו, וקצב שמתאים לו. קחו כמה זמן שתצטרכו. עשו מה שמרגיש לכן נכון, נסו להתעלם מהלחץ, מהציפיות ומהחוויות של אנשים אחרים.

לדוגמה, יכול להיות שתרצו להחזיק את העובר שלכם ולעטוף אותו בזרועותיכם. תוכלו לתת לעובר שלכם שם, אם לא עשיתם זאת עדיין.

אם תבקשו מצוות בית החולים, תוכלו לאסוף יחד כמה תמונות של העובר, טביעות רגל וקווצת שיער בקופסת זיכרון. תוכלו לקחת את הקופסה הביתה כשתצאו מבית החולים. תהליך זה מומלץ מאוד להתמודדות עם האבל והאובדן.

הרופאים, המיילדות, העובדות סוציאליות, אנשי הדת ואנשי חברת הקבורה יעזרו לכם עם הסידורים הדרושים אחרי הלידה השקטה.

בית החולים מטפל בקבורה של העובר וההורים אינם צריכים לפנות לשום גורם אחר. העובר נלקח לסידורי הקבורה לאחר שההורים מאשרים. הורים המעוניינים להחזיק את העובר לאחר הלידה יכולים לעשות כן. במידה והם אינם מעוניינים בכך, העובר נלקח מיד. המיילדת מצלמת את העובר גם אם ההורים ביקשו שלא לראות אותו, כיוון שחלק מההורים מבקשים בשלב מאוחר יותר לראות את התמונה.

בשלב הזה הגופה של העובר נשלחת לנתיחה במכון לרפואה משטית. רק אחרי שמתקבלות התוצאות של הנתיחה (לפעמים 3-4 חודשים) נשלח דוח על הנתיחה להורים והגופה מועברת לקבורה בחלקה משותפת ששייכת לעוברים בלידה שקטה. לא מתקיים טקס, אך ההורים יכולים לבוא לתהליך הקבורה, יכולים לשים לוחית עם השם של הילד או משהו סמלי אחר על קיר משותף, ולקבל את המיקום המדויק של הקבורה. הורים ישראלים רבים בוחרים שלא להיות חלק מהתהליך בכלל.

להיפרד מהעובר אחרי לידה שקטה

כשתהיו מוכנים להיפרד מהעובר, בית החולים וחברת הקבורה יתאמו את העברתו. הטיפול בעובר שלכם ייעשה בכבוד וברגישות, בדיוק כמו בכל אדם אחר.

אנשים רבים וארגונים רבים יוכלו לתמוך בכם אחרי לידה שקטה. תוכלו לדבר עם מטפל או מטפלת פרטיים שמתמחים בשכול. תוכלו לפנות גם לקו החם של עמותת ער”ן בטלפון 1201, 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. בדרך כלל, בזמן השהות בבית החולים תפנה אליך עובדת סוציאלית מטעם בית החולים כדי לשוחח עמך ולבדוק עמך אפשרויות להמשך קשר. אחרי חזרתך הביתה תיצור איתך קשר עובדת סוציאלית מקופת החולים שאת שייכת אליה כדי לבדוק מה שלומך ולהציע לך להיפגש. אם יהיה צורך, ותהיי מעוניינת בכך, העובדת הסוציאלית תוכל גם לעזור לך לקבל מענה טיפולי באחד מהמערכים לטיפול לבריאות נפש האישה בבתי החולים או בקופות החולים.

לנשים: גופך אחרי לידה שקטה

אחרי לידה שקטה גופה של אישה עובר שינויים נורמליים המתרחשים אחרי כל לידה. אם חווית עכשיו לידה שקטה, הפרטים הבאים יעזרו לך לדעת למה לצפות.

אשפוז

משך האשפוז לאחר לידה שקטה אורך כ- 48 שעות, כפי שנעשה גם בלידה רגילה, ובמידה ולא מתעוררים סיבוכים כלשהם.

דימום
אחרי הלידה הגוף חווה דימום במשך חמישה עד עשרה ימים. לפעמים תחווי דימום מדי פעם במשך כמה שבועות אחרי הלידה. כדאי לפנות לרופא נשים אם לבית החולים שבו ילדת אם את סובלת מ:

• דימום כבד שלא נפסק
• התכווצויות חמורות באזור הבטן
• סימנים של חום.

גודש בשדיים

כיוון שגופך התכונן להזנה ולטיפול בתינוק חדש, ייתכן שהשדיים שלך כבר התחילו להראות סימנים של ייצור חלב – הם עשויים להיות גדולים יותר, גדושים ורגישים. חזייה תומכת ומשככי כאבים יעזרו לך להפחית את חוסר הנוחות, שעתיד לחלוף אחרי כמה שבועות. אולי כדאי לסחוט מעט חלב מהשד כדי להקל על הגודש.

כאשר הלידה השקטה יזומה (בעקבות הפסקת הריון או כאשר עוברים כמה ימים מהגילוי ועד הלידה), ניתן לבקש מהרופא.ה שלך מרשם לכדורים להפסקת ייצור החלב. למרבה הצער, מרשם זה לא ניתן אוטומטית וחשוב לדעת לבקש אותו. בלידות שבהן העובר נפטר ספונטנית, ניתן לקחת את הכדורים במהלך או מיד אחרי הלידה, אך עדיין ייקח להם זמן לעשות את פעולתם. במקרה כזה כדאי להתייעץ עם יועצת ההנקה במחלקה שבה את מאושפזת במידה ואת סובלת מגודש או כאבים.

ההמתנה לכך שהשדיים שלך יחזרו לגודלם הטבעי עשויה להיות קשה מבחינה גופנית ורגשית. אחיות ליווי היריון, עובדות סוציאליות ויועצות הנקה יוכלו לעזור לך בתמיכה ובייעוץ.

אם את חווה כאב בשדיים, התנפחות, תחושת חמימות, חום וצמרמורות, חשוב שתיגשי לרופא או רופאת המשפחה בהקדם האפשרי, או היוועצי ביועצת הנקה. ייתכן שזו תחילתה של דלקת בשד (מסטיטיס). דלקת בשד עשויה להתפתח מצינוריות חלב חסומות. אם את מרגישה גוש, נסי לעסות אותו או לסחוט מעט חלב כדי להפחית את הגודש.

להבין מדוע העובר מת

בישראל, כל עובר שנולד בלידה שקטה עובר נתיחה שלאחר המוות, כדי לחפש גורם אפשרי למותו. הידיעה מדוע העובר מת עשויה לעזור לעיתים להתמודד עם האבל. כמו כן, המידע יסייע לרופאים לייעץ לך בנוגע להריונות עתידיים.

אולם לפעמים, הסיבה למותו של העובר לא תימצא בניתוח. למרות זאת, הידיעה שניסיתם למצוא את הסיבה עשויה להיות מרגיעה.

לפעמים קשה להחליט אם לערוך ניתוח שלאחר המוות העובר שלכם. צוות הטיפול – הרופאים, האחיות, עובדות ועובדים סוציאליים ואנשי הדת שלכם יוכלו לתמוך בכם ולעזור לכם לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר עבורכם ועבור משפחתכם.

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

כעס אצל הורים: מה צריך לדעת

כעס הוא רגש אנושי נורמלי, וכהורים, אך טבעי שתכעסו לפעמים. כל ההורים כועסים בשלב מסוים.

כעס יכול להיות גם דבר חיובי. לפעמים הוא נותן לכם אנרגיה לעשות מה שצריך, או לעמוד על שלכם. תחושת כעס, וההתמודדות איתו בדרכים חיוביות ובריאות, מאפשרות לכם לתת דוגמה טובה לילדים. למשל, אם אתם עוצרים לרגע כדי לנשום כמה נשימות עמוקות ולהסתלק במקום להתפוצץ, אתם מראים להם איך אתם רוצים שיתנהגו.

עם זאת, כעס יכול להיות שלילי, בעיקר אם הוא מתרחש לעתים קרובות ויוצא משליטה. אובדן שליטה בזמן כעס עלול להחמיר את הבעיות וליצור עימותים. אם אינכם נותנים לעצמכם זמן להירגע, אתם עלולים להגיד או לעשות דברים שלא עוזרים למצב ולא תוכלו לקחת אותם חזרה.

השהות בקרבת עימותים וצעקות מפחידה ילדים. אם קשה לכם לשלוט בעצמכם בזמן כעס, כדאי לפנות לאיש מקצוע. פנו לאיש מקצוע טיפולי, שיעזור לכם לערוך תוכנית לניהול כעסים. אם אתם כועסים כל כך עד שאתם פוחדים שתפגעו בילדכם, פנו מיד לקבלת עזרה. התקשרו לער”ן (עזרה ראשונה נפשית בטלפון) במספר 1201 הפועל 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע.

מדוע הורים כועסים לפעמים

כהורים, סביר להניח שאתם מטפלים בהמון דרישות ממקורות שונים ובהם העבודה, חיי המשפחה, המטלות בבית, פעילויות של הילדים ואירועים חברתיים. קל לאבד סבלנות ולכעוס כשאתם עסוקים ועייפים, כשהילדים אינם משתפים פעולה או כשהמצב לא מתרחש כפי שתוכנן.

לפעמים אתם מרגישים כעס או תסכול מבן או בת הזוג, בגלל חוסר הסכמה בנוגע להורות, למשמעת או מי עושה את המטלות בבית. הוויכוחים הללו עלולים להוביל לעימותים, בעיקר אם אתם חשים שחותרים תחת סמכותכם או שאינכם מקבלים תמיכה.

לעתים, הכעס או התסכול שחש ילדכם גורמים לכם לכעוס. לדוגמה, אם ילדכם כועס, מדבר אליכם בחוצפה או אינו עושה כפי שהתבקש, ייתכן שגם אתם תכעסו. אולי תתקפו חזרה באותו רגע ותתחרטו על כך בהמשך.

וישנם גורמים אחרים שמעלים את הסיכוי לכעס – כמו מחלה, לחץ בעבודה, קשיים כלכליים, היעדר שינה ומחסור בזמן פנוי. לפעמים אתם מרגישים שדוחקים אתכם לקצה.

אצל אנשים מסוימים, ההורות עשויה להעלות כעסים וקשיים בלתי פתורים או רגשות קשים אחרים מתקופת ילדותם. אם חוויתם טראומה, התעללות או הזנחה כילדים, סביר יותר להניח שתגיבו בצורה מוגזמת במצבים מסוימים או תתקשו לשלוט בעצמכם בזמן כעס.

לזהות את סימני הכעס

ייתכן שאתם מרגישים כאילו אתם פשוט יכולים להתפוצץ מכעס בלי שום התרעה, אבל למעשה, הגוף שלכם נותן לכם כמה סימנים מוקדמים. אם תזהו את הסימנים הללו, תוכלו לנקוט את הצעדים הדרושים כדי להירגע לפני שאתם מתפרצים.

סימני הכעס המוקדמים כוללים:

• דופק מואץ
• קיבה עצבנית
• תסיסה – תחושת מתח או עצבנות
• נשימה מואצת
• מתח בכתפיים
• לסתות וידיים קפוצות
• הזעה.

חשיבה שלילית

חשיבה שלילית נפוצה מאוד בזמן כעס, ועלולה אף להחמיר אותו.

לדוגמה, ייתכן שהיה לכם יום קשה בעבודה ואתם לחוצים. כשאתם אוספים את הילדים מבית הספר, הם מתחילים להתווכח במושב האחורי, מה שמוסיף ללחץ שלכם וגורם לכם לתסכול. כשאתם מגיעים הביתה, הם מסרבים להוציא את תיקי האוכל שלהם מהאוטו ולשים את התיקים במקום, ואז אתם גם כועסים, גם מתוסכלים וגם לחוצים.

הנה כמה מחשבות שליליות שעשויות לצוץ במצב כזה:

• “אף אחד אף פעם לא עוזר לי – אני צריכה לעשות הכל בעצמי”.
• “אתם ילדים כאלה מרגיזים”.
• “אם הייתם מתנהגים יותר טוב, לא הייתי כועס כל כך”.
• “למה אתם רק רוצים לעצבן אותי?”

אם שמתם לב למחשבות כאלה, זה סימן לכך שאתם צריכים לעצור את מה שאתם עושים ולהירגע לפני שתאבדו שליטה ותתפוצצו בכעס.

כלים פשוטים לניהול כעסים

צעד ראשון: לזהות את הכעס

הצעד הראשון להתמודדות עם הכעס הוא לשים לב לסימנים המוקדמים. חשוב מאוד לזהות ולהגיד שאתם כועסים, גם אם רק לעצמכם. לדוגמה, “זה ממש מכעיס אותי”, או “אני מרגישה שאני מתחילה לכעוס”.

צעד שני: לנסות להירגע

ברגע שאתם מבחינים בסימנים המוקדמים של הכעס, אפשר לעשות כמה דברים כדי להירגע. הנה כמה רעיונות:

• קחו נשימה ארוכה ושחררו אנחה. נסו להאט את הנשימה.
• נסו להתרחק ממקור הכעס ועשו משהו שמרגיע אתכם, כמו להאזין למוזיקה, לדפדף בעיתון או פשוט להסתכל החוצה מהחלון.
• צאו החוצה לריצה או להליכה בשכונה.
• היכנסו למקלחת.
• לכו למקום שקט לכמה דקות.

הסימנים לכך שאתם מתחילים להירגע כוללים האטה בקצב הלב והרפיית השרירים.

צעד שלישי: לחשוב על המצב

אחרי שנרגעתם, כדאי לחשוב שוב על המצב ולראות מה בדיוק קרה. כך תוכלו ללמוד מהחוויה, ולהתמודד טוב יותר עם מצבים דומים בעתיד. שאלו את עצמכם:

• “עד כמה זה היה חשוב? למה כל כך התעצבנתי?”
• “האם אני יכול להבין את המצב?”
• “האם עליי לעשות משהו בנוגע לזה, או שאני יכול פשוט לשחרר?”

כדאי וחשוב להגיד לילדים ולבן או בת הזוג כיצד אתם מרגישים ומה אתם עושים כדי לטפל בזה, כדי להראות להם שיש דרך טובה יותר להתמודד עם הכעס שלהם. לדוגמה, “אני ממש כועס. אני צריך לצאת החוצה לכמה דקות כדי להירגע לפני שנדבר על זה”.

שימו לב: אל תנערו את התינוק שלכם, ואל תכו אותו, תבעטו בו או תשליכו אותו. פעולות כאלה עלולות להיגמר במוות, נכות או פגיעה חמורה. אם אתם חשים מוצפים או שאתם עומדים לאבד שליטה, הניחו את התינוק שלכם במקום בטוח, גם אם הוא בוכה, וצאו מהחדר כדי להירגע. הזעיקו את בן או בת הזוג, הורה, שכנה או כל מי שיכול לעזור לכם, עד שתתאזנו שוב.

לשמש דוגמה אישית טובה לילדים

אל תתנצלו אל הכעס עצמו, כיוון שכך אתם מעבירים את המסר שאסור לכעוס. מותר להרגיש כעס – אבל לא כדאי לצעוק, למשל. לכן, עדיף להתנצל על כך שצעקתם או שאיבדתם שליטה אך לא על הכעס עצמו. כך תראו לילדיכם שמותר לכעוס לפעמים. הדבר החשוב הוא למצוא דרכים בריאות וחיוביות להתמודד עם הכעס.

מה לעשות אם אינכם מצליחים לנהל היטב את הכעס שלכם

לפעמים יהיו מצבים שבהם לא תצליחו להתמודד היטב עם הכעס, תצעקו ותגידו דברים שתתחרטו עליהם אחר כך. זה טבעי וקורה לכולם. כשזה קורה, נסו לחשוב לרגע מה להגיד לילדים או לבן או בת הזוג. הנה כמה רעיונות:

• “אני מצטערת שאיבדתי שליטה. בפעם הבאה אתרחק לרגע כדי להירגע בשלב מוקדם יותר”.
• “סליחה שצעקתי. אנחנו יכולים לדבר על מה שקרה?”.
• “סליחה. לא הייתי צריך להגיד את זה, למרות שכעסתי. הייתי צריך להתרחק רגע ולהירגע לפני שדיברנו”.

הרגשות מצטברים כשאתם עייפים ולחוצים. חשוב לטפל בעצמכם כדי לחוש רגועים יותר ומוכנים לפתור בעיות עם הילדים וכן עם בן או בת הזוג, בני המשפחה והחברים.

אם אתם מרגישים קושי להתמודד עם הכעס וקושי לשלוט בתגובותיכם לעיתים קרובות מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

להיות הורים לבני נוער

הדרישה לזמנכם ולאנרגיה שלכם שונה כעת, כשילדכם מתבגר. בשנים הראשונות הייתם צריכים להאכיל, לרחוץ ולנחם את הקטן שלכם. כעת הוא כבר גדול ודואג לעצמו יותר ויותר, אולם הוא עדיין זקוק לעזרה פרקטית ולמעורבות פעילה.

לדוגמה, ייתכן שילדכם פעיל במגוון פעילויות חברתיות אחר הצהריים, ועליכם להסיע אותו ממקום למקום. בו בזמן, סביר להניח שאתם עובדים יותר שעות ומשתתפים בפעילויות משלכם.

לצד הדרישות המעשיות לזמנכם, יש גם כמה אתגרים רגשיים חדשים. לדוגמה, תחילת גיל ההתבגרות מביאה עמה רגשות חוסר ביטחון אצל ילדכם, ודאגות עבורכם. יכול להיות שאתם חוששים בנוגע לשינויים החברתיים והרגשיים שילדכם חווה ולבחירת החברים שלו. וכמובן, לא נשכח את העליות והירידות הרגשיות בגיל ההתבגרות.

להיות הורים לבני נוער זו עבודה קשה לפעמים, ולכן עליכם לדאוג היטב לעצמכם, בדיוק כפי שעשיתם כשילדכם היה צעיר. זכרו לטפל בעצמכם, בעיקר ברווחתכם הגופנית והרגשית, כדי שתוכלו להישאר רגועים ועקביים, ולהתמודד טוב יותר עם הלחצים והעימותים שצצים מדי פעם.

חשיבותם של החברים ובני הכיתה עולה בעיני ילדכם בשנים אלה, אך חשיבותכם אינה פוחתת. יש לכם עדיין תפקיד חשוב בחייו – ושמירה על מערכות יחסים חזקות עם המשפחה והחברים גם יחד היא חיונית להתפתחות חברתית ורגשית בריאה.

למצוא זמן לעצמכם

יכול להיות שאתם מתקשים ללהטט בין הצרכים של ילדכם לבין העבודה, המחויבויות האחרות ומציאת הזמן הפנוי לעצמכם. הנה כמה הצעות לפינוי זמן בלו”ז המשפחתי העמוס.

משימות בבית

אם יש לכם בן או בת זוג, דברו על חלוקת המטלות בבית. אפשר לתת למתבגר שלכם אחריות ומשימות רבות יותר. כדי למנוע התנגדויות לרעיון, דברו איתו על כך מראש. לדוגמה, תנו לו לבחור מטלה או שתיים שיסכים לעשות.

יש בכך כמה יתרונות: חלוקת התפקידים גדלה והוא מקבל הזדמנות לתרגל חיים עצמאיים – למשל, ללמוד לבשל ארוחות פשוטות, לעשות כביסה או לשטוף את הרצפה.

תוכניות ולוחות זמנים משפחתיים

לוח זמנים משפחתי שבועי יעזור לכם לדעת בכל רגע מה מצב הפעילויות של כל אחד, וגם למצוא זמן לעצמכם. כמו כן, זוהי הזדמנות להסביר לילדכם שגם אתם זקוקים לזמן פנוי לעצמכם, שיחזיר לכם את האנרגיה וההתלהבות הדרושות לבילוי הזמן איתו.

אפשר להשתמש בלוח הזמנים השבועי כדי לתכנן זמן למטלות בבית, כמו קניות מצרכים ובישול. כדאי לבשל מראש – למשל, בסופי השבוע – כדי להקל על הלחץ במהלך השבוע. כמו כן, מומלץ לוודא שתמיד יש משהו בריא במקרר או במקפיא להנאת כל המשפחה.

רשתות תמיכה

בדקו אם הסבים והסבתות, בני המשפחה והחברים יכולים לבלות עם ילדכם, כדי לפנות לכם קצת זמן לבד. אפשר לארגן הסעות משותפות ושמירה על הילדים בשיתוף עם הורים אחרים שילדיהם הולכים לאותן פעילויות.

כך תוכלו לקבל עוד כמה שעות במהלך השבוע, ולזכות ביתרון נוסף: ליצור חברויות חדשות ולחזק את הרשתות החברתיות שלכם.

לשמור על מערכת יחסים חזקה עם בן או בת הזוג

חשוב לשמור על מערכת יחסים חזקה עם בן או בת הזוג. טיפוח מערכת היחסים הזו יעזור לכם לתפקד בצורה הטובה ביותר כהורים בצוות. הנה כמה הצעות שקיבלנו מהורים בנוגע לשמירה על מערכת יחסים חזקה בתקופה זו:

• דברו על הרגשות והחוויות שלכם כהורים לילד מתבגר, ושימו לב שאתם באמת מקשיבים אחד לדברי השני.
• הפגינו חיבה, הוקרה והערכה לבן או בת הזוג.
• פנו זמן לשוחח עם בן או בת הזוג – אפשר פשוט לספר אחד לשני איך עבר היום.
• מצאו זמן לבילוי זוגי מדי שבוע. אפשר לעשות כל מיני דברים – לעשות ספורט ביחד, לצאת להליכה אחרי ארוחת הערב, לקבוע דייט לקפה, לשחק בקלפים או במשחקים אחרים, או כל דבר שאתם נהנים ממנו בזוג.
•  פנו זמן לחוויות מהנות בזוג. למשל, אם ילדכם גדול דיו, הוא יוכל לבלות את סוף השבוע אצל חבר או אצל סבא וסבתא, ולתת לכם הפסקה קטנה.
• בלו יחד בבית. לדוגמה, צאו לדייט מיוחד במסעדה, צפו יחד בסרט אהוב או שימו מוזיקה ששניכם אוהבים כשילדכם בחדרו או מבקר אצל חבר.

בכל משפחה עם ילדים מתבגרים יש עליות וירידות. אך אם אתם ובני זוגכם מגלים שאתם באמת מתקשים בשלב מסוים, כדאי מאוד לפנות לקבלת עזרה מחברים וממשפחה, או לדבר עם רופא המשפחה, שידע לסייע לכם או להפנות אתכם לגורם המתאים.

להישאר בריאים ושלמים

הרווחה הגופנית והנפשית שלכם חשובה מאוד ליכולתכם לתפקד כמשפחה. אך הבריאות הגופנית והנפשית אינה מתרחשת מעצמה – תצטרכו לטפל בעצמכם כדי שזה יקרה.

שמרו על גישה חיובית והסתכלו על המצב בפרספקטיבה הנכונה כדי לצלוח היטב את העליות והירידות בתקופת ההתבגרות של ילדכם. אם יש לכם יום רע, או רבתם עם הילד, שאלו את עצמכם – “אנחנו באמת צריכים לריב על זה? אולי אפשר פשוט לוותר?”

ויתור על הדברים הקטנים מאפשר לכם לשמור אנרגיה לדברים חשובים וגדולים יותר כמו הבריאות, הבטיחות והרווחה של ילדכם.

דיבור חיובי לעצמכם יעזור לכם להרגיש לחוצים פחות ושמחים יותר. לדוגמה, אם ילדכם מציע לעזור למישהו, אמרו לעצמכם – “נהדר, אני שמחה שלימדתי את הילד שלי לחשוב גם על אחרים”. הגיע הזמן לברך את עצמכם על כל העבודה הקשה שהשקעתם בילדכם בשנים האחרונות.

טקסים משפחתיים יכולים לבנות תחושת ביחד, ועוזרים לכם להרגיש טוב בנוגע למערכות היחסים במשפחה. הטקסים עוזרים למתבגרים לחוש אהובים,ולא משנה עד כמה הם נראים משועממים – הם עדיין אוהבים את הטקסים האלה ומתנחמים בהם. טקסים לדוגמה הם ארוחות משפחתיות בימי שישי בערב, יציאות משפחתיות או טקסים דתיים.

פעילות גופנית חשובה לתחומים רבים בחיים. כדי לשמור על בריאות גופנית ונפשית, מומלץ לעשות פעילות גופנית 30 דקות מדי יום. אפשר לצאת להליכה של חצי שעה או להצטרף לשיעור התעמלות, וכשילדכם יתבגר, תוכלו לחזור לסוגי ספורט שנהגתם לשחק פעם, או לשאול חברים אם ירצו לצאת להליכה או לרכוב על אופניים.

אם אתם מחפשים משהו חדש, נסו פעילויות מרגיעות כמו יוגה, מדיטציה, מיינדפולנס, הרפיית שרירים או תרגילי נשימה עמוקה. בתור הורים לבני נוער, חשוב לוודא שאתם ממלאים היטב גם את הצרכים שלכם, נוסף על צורכי המשפחה. הורים שמטפלים בעצמם הם הורים קשובים וטובים יותר.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network