מה מקבלים בני הנוער מפעילויות אחר הצהריים

ספורט, דרמה, תנועות נוער, אמנויות או צילום – פעילויות אחר הצהריים יכולות לכלול כל מה שילדכם נהנה לעשות מחוץ לשעות הלימודים. הוא יכול להשתתף גם בדברים שאתם מעודדים אותו לעשות, כגון לימודי שפה, מוזיקה, קבוצות דיון, שיעורי דת, שחייה ואפילו משרה חלקית בתשלום או בהתנדבות.

ההשתתפות בפעילויות האלה יכולה:

• לתת לילדכם הזדמנות להתנסות במגוון פעילויות, לגלות מהן החוזקות שלו ובמה הוא טוב
• לתת לו תחושת הישגיות ולשפר את ההערכה העצמית ואת הביטחון העצמי שלו
• להגדיל את המעגלים החברתיים שלו, וליצור הזדמנויות לקשרים עם ילדים אחרים מלבד אלה שלומדים איתו
• להפחית התנהגות מסוכנת – לדוגמה, הקשרים החיוביים שמתפתחים בפעילויות האלה והזמן שהן תופסות יכולים להגן עליו מפני שתייה בגיל צעיר
• לפתח בריאות נפשית טובה
• לעזור לו ללמוד כיצד להתמודד עם אחריות ולפתח מיומנויות תכנון ונטילת יוזמה
• לעזור לו ללמוד כיצד להתגבר על תקופות קשות, מה שיעזור לו בגיל מאוחר יותר להצליח מבחינה אקדמית.

כיצד לעודד את ילדכם להתנסות בפעילויות אחר הצהריים

לא כל בני הנוער אוהבים פעילויות אחר הצהריים. זה בסדר גמור. עם זאת, לפעמים הם רוצים לנסות משהו חדש ורק זקוקים לדחיפה קלה כדי להתחיל. אם זה נשמע לכם מוכר, עודדו את ילדכם המתבגר להשתתף בפעילות וספקו לו הזדמנויות ועזרה פרקטית, למשל- תוכלו להסיע אותו לפעילות מרוחקות.

אם נראה לכם שילדכם לא חשב על כל הפעילויות האפשריות, עזרו לו להבין באילו הוא עשוי להתעניין. אפשר לבדוק מה עושים מתבגרים אחרים ולדבר עם משפחותיהם, או לבדוק אפשרויות בעיתון המקומי או באתר האינטרנט או דף הפייסבוק של היישוב. כמו כן, ניתן לבדוק אילו מועדונים וחוגים מציע בית הספר.

ייתכן שילדכם יזדקק לעזרה כדי להכיר את הקבוצה בפעם הראשונה. בכל זאת, קשה להופיע כך פתאום בקבוצה חדשה, בלי להכיר אף אחד ולתהות אם תסתדרו. אולי אחד מחבריו של ילדכם ירצה להצטרף אליו לפעילות. הציעו להצטרף אליו בעצמכם, או ארגנו לו מפגש עם מישהו שכבר משתתף בפעילות.

אפשר גם להתחיל את הפעילות בהדרגה. ילדכם יוכל להחליט למשל ללכת לשתי פעולות ניסיון בתנועת הנוער, או להתחיל לעבוד כעוזר מאמן כדי להתקדם בשלב מאוחר יותר.

גם אם ילדכם לא רוצה להשתתף בפעילויות רבות – או בכלל לא – זה בסדר. יכול להיות שהוא מעדיף להישאר בחברת עצמו או לחקור את תחומי העניין שלו לבדו, או שהוא מרגיש שבית הספר מציע לו את כל הגירויים וההזדמנויות הדרושים לו. לא חובה להשתתף בפעילויות אחר הצהריים. אם ילדכם אינו רוצה להשתתף בפעילות, הוא לא ייהנה בה ולא ירוויח ממנה דבר. אל תכריחו אותו להשתתף, כיוון שאתם עלולים ליצור מתח מיותר.

למצוא את האיזון הנכון בין הפעילויות

מציאת האיזון בין עבודה להנאה היא אתגר לכולם – זוהי מיומנות של מבוגרים, שחשוב שילדכם ילמד. אם אתם חוששים שילדכם לקח על עצמו יותר מדי פעילויות אחר הצהריים, יש כמה סימנים שיגלו לכם שהדברים יצאו מאיזון. הוא עלול להיות עייף, עצבני או לחוץ, ולהתקשות להירדם, או ליצור פער בלימודים.

גם אתם וגם ילדכם תוכלו להתמודד עם חוסר איזון לטווח קצר, למשל בזמן מבחנים, לקראת משחק ספורט מכריע או לפני הופעה חשובה. אך אם הוא מראה את סימני הלחץ האלה גם בתקופות אחרות, כדאי לבדוק כמה לקח על עצמו.

כדי להבין אם הוא מעורב בפעילויות רבות מדי, שאלו אותו קודם כל אם הוא מרגיש שהוא עסוק קצת יותר מדי. לאחר מכן, בדקו את הדברים הבאים:

• זמן מחוץ לבית: כמה לילות בשבוע חוזר ילדכם הביתה אחרי 21:00-20:30? כמה זמן הוא מחוץ לבית בסוף השבוע? האם הוא משתתף במטלות השוטפות בבית? בני נוער זקוקים לתשע -עשר שעות שינה בערך מדי לילה, וגם לזמן שבו יוכלו פשוט לשבת בשקט ולהירגע.
• איזון בין הפעילויות: כמה שעות הוא ישן? האם יש לו זמן להירגע? האם הוא מצליח להכין את שיעורי הבית בזמן? האם יש לו זמן לפגוש חברים? האם הוא מבלה זמן רב באימוני כדורגל או בתנועת הנוער? למשל, על חשבון זמן בית הספר או פגישות עם חברים? גירויים ופעילויות בלתי פוסקים עלולים להוביל לדפוס של הזדקקות לבידור ללא הרף, בלי לפתח יכולת להרגיש נוח בשקט.
• התנהגות: האם הוא נראה מאושר? האם הוא עצבני? האם הוא נראה לחוץ רוב הזמן?
• השפעה על המשפחה: כמה ארוחות משפחתיות מתפספסות או משתבשות בגלל הפעילויות שלו? האם זו בעיה במשפחה? באיזו תדירות הוא מפספס פעילויות משפחתיות? האם הפעילויות שלו גורמות לבני משפחה אחרים להפסיד דברים?

אף אחד מאיתנו אינו דומה לאחר, וילדים שונים מסוגלים לאזן כמויות שונות של פעילות אחר הצהריים. כמו כן, היכולת לאזן בין הפעילויות משתנה עם הזמן. ילדכם יכול להתמודד עם דברים שונים בגיל תשע ובגיל 12.

לעבוד על ניהול זמן

דברו עם ילדכם אם אתם חוששים שהוא צריך לאזן טוב יותר בין הפעילויות אחר הצהריים לבין תחומים אחרים בחייו. אפשר לפרק את השיחה הזו לכמה שיחות קטנות, ולהתמקד בניהול הזמן שלו. נסו את הצעדים הבאים:

ספרו לו על החששות שלכם

ספרו לילדכם ששמתם לב שהוא נראה לא מאושר, עייף או עסוק מכדי לעשות דברים שנהג לעשות או שעליו לעשות. כך תתנו לו הזדמנות לחשוב כיצד הוא משתמש בזמן ובאנרגיה שלו.

אפשר, למשל, להגיד, “אתה נראה ממש עסוק בזמן האחרון. אולי יש לך יותר מדי דברים לעשות?” או, “אנחנו צריכים לחשוב עד איזו שעה תוכל להיות במפגשים האלה, כיוון שאתה נכנס למיטה רק ב-22:30 שלוש פעמים בשבוע”. כדאי גם להציב גבול אם אתם שמים לב שהפעילויות פוגעות בלימודיו, ולהסביר לו שעל מנת להמשיך בהן, עליו להשקיע גם בלימודים.

נסו להבין כיצד ילדכם מנצל את זמנו

תוכלו להכין ביחד טבלה שבועית, שמפרטת את הפעילויות מדי יום וכמה זמן הן אורכות. התבוננו היטב בטבלה ותנו לו להגיב ראשון. מה הוא חושב על הלו”ז השבועי שלו?

הגידו לו מה דעתכם. למשל, “בטח ממש קשה לך למצוא זמן להכין את שיעורי הבית כל ערב בלו”ז הצפוף הזה”, או “אין פה יותר מדי זמן לבילוי עם משפחה וחברים”. לאחר מכן, אמרו, “נראה לי שאנחנו צריכים לחשוב על זה ולנסות למצוא תוכנית טובה יותר”.

הבינו מה סדרי העדיפויות

הציעו לילדכם לשאול את עצמו את השאלות הבאות:

• מה אני רוצה לעשות יותר, מה אני רוצה לעשות פחות?
• מה הדבר הכי חשוב לי?
• מה חשוב לנו, כמשפחה?
• מה עוד יש לי לעשות, למשל שיעורי בית?

התשובות לשאלות הללו יעזרו לילדכם לחשוב על הנושא מנקודת המבט שלו ולפתור אותו בעצמו, במקום לתת לכם “לפתור” לו את הבעיה.

לאחר שיחשוב על תשובות, בקשו ממנו לספר לכם על הרעיונות שלו לשינוי. אפשר לתת לו הדרכה או משוב על הדברים שאתם מסכימים איתם, או על בעיות שאתם מגלים.

לדוגמה, יכול להיות שיהיו פעילויות שאתם רוצים שימשיך, אך הוא רוצה להפסיק. אמרו לו מדוע אתם רוצים שימשיך כדי שיוכל לראות את היתרונות והחסרונות. אפשר להגיד, למשל, “חשוב שתלמד לשחות היטב. מסוכן מדי ללכת לחוף הים כשלא יודעים לשחות כמו שצריך”. או, “אני רוצה שתלמד לדבר לפחות קצת רוסית כדי שתוכל לדבר עם סבתא בטלפון”.

מותר לכם לציין גם את סדרי העדיפויות של המשפחה. לדוגמה, “ארוחת הערב ביום שישי חשובה לנו. זה משהו שאנחנו ממש רוצים לעשות ביחד, כמשפחה”. אפשר לנהל איתו משא ומתן להחליט שימשיך בפעילויות לתקופה קצובה של שישה שבועות, למשל, רק כדי “לראות אם זה משתפר”.

אתם עלולים להתקשות לוותר לו על פעילויות שעסק בהן במשך זמן רב, אך אם תתנו לו אחריות ותאפשרו לו לבחור את הפעילויות שהוא רוצה, הוא יידע שאתם סומכים עליו שינהל את זמנו היטב.

במקרה הצורך, חשבו שוב על התוכנית

ילדכם לומד מיומנויות ניהול זמן וקביעת סדרי עדיפויות. תנו לו להוציא לפועל את התוכנית שלו – גם אם אינכם בטוחים שתעבוד – כדי לתת לו הזדמנות לתרגל את המיומנויות האלה.

ייתכן שתצטרכו לכוונן מעט את הלו”ז החדש, וללהטט בין הרצון של ילדכם שהדברים יקרו כמו שהוא רוצה, לבין הדרישות האמיתיות של חלק מהפעילויות הללו, הזמן שהן שואבות והאפשרויות של משפחתכם להתמודד עם הכל.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

הידעתם?

• סקר שנערך בשנת 2010 הראה כי ל-91% מהילדים בני 17-13 באוכלוסייה היהודית בישראל יש פרופיל ברשתות חברתיות (מתוך אתר הכנסת).
• כ-93% מבני הנוער נכנסים לאתרי רשתות חברתיות לפחות פעם בשבוע, וכ-77% אחוז מהם עושי  ם זאת לפחות פעם ביום (מתוך אתר איגוד האינטרנט הישראלי).

רשתות חברתיות לילדים ולבני נוער

רישות חברתי (נטוורקינג) משמעו שימוש באינטרנט כדי לתקשר, ליצור קהילות וקשרים עם אנשים שחולקים את אותם תחומי עניין. בני נוער משתמשים באתרי רשתות חברתיות כגון פייסבוק, טאמבלר, טוויטר, סנאפצ’ט ואינסטגרם כדי:

• ליצור פרופילים מקוונים
• להגיב על פוסטים, תמונות וסרטונים שלהם ושל אחרים
• להעלות קישורים, תמונות וסרטונים שבהם הם מתייגים אנשים אחרים, או מתויגים על ידי אחרים
• לשלוח ולקבל הודעות
• להצטרף לקבוצות בנושא מסוים או לעקוב אחריהן.
• לייצר תוכן כגון סרטונים, מוזיקה וכו’ ולשתף אחרים
• להשתתף במשחקי מחשב מול משתמשי רשת אחרים

חלק מהילדים ובני הנוער מתקשרים עם אנשים אחרים באמצעות אתרי משחקים מקוונים.

מה ילדכם מקבל מאתרי הרשתות החברתיות

באופן כללי, אתרי הרשתות החברתיות מהווים מעין שלוחה של מפגשים פנים אל פנים. לכן, היתרון הגדול ביותר שלהם עבור ילדכם הוא תחושות קשר ושייכות למשפחה, לחברים ולאנשים שדומים לו. אתרים אלה מאפשרים לו לשתף אחרים במה שהוא עושה וכיצד הוא מרגיש, להישאר בקשר עם חברים, ליצור קשרים עם אנשים חדשים ולגלות קהילות חדשות שמבוססות על תחומי עניין משותפים. אולם, לפעמים סוג החיבור המקוון נחווה כלא אמיתי והוא עשוי להעצים תחושת בדידות. חשוב להקפיד שהעולם המקוון לא יחליף את עולמו האמיתי של ילדכם.

יש עוד יתרונות רבים לשימוש באתרי רשתות חברתיות, ובהם:

• אוריינות מדיה דיגיטלית: החקירה וההתנסות באתרי רשתות חברתיות עוזרות לילדכם לבנות ידע ומיומנויות
• שיפור בתוצאות הלימודים: בתי הספר משתמשים לעתים קרובות באתרי רשתות חברתיות חינוכיים, כדי לעודד שיתוף פעולה בין התלמידים
• יצירתיות: ילדכם יכול לבטא את היצירתיות שלו באמצעות עמודי הפרופיל, הפוסטים, התמונות והסרטונים שהוא מעלה
• מעורבות אזרחית ופוליטית: ילדכם יכול לקבל מידע על ענייני אקטואליה, לבדוק ערכים ורעיונות שונים ולנקוט פעולה
• בריאות נפשית ורווחה: תחושת הקשר והשייכות באתרי הרשתות החברתיות מסייעת להערכה העצמית של ילדכם, והוא יכול להשתמש בהם כדי לקבל עזרה בנושאים שמדאיגים אותו.

הסיכונים באתרי הרשתות החברתיות

באתרי הרשתות החברתיות עלול ילדכם להיתקל באנשים שירצו להשפיל אותו, לאיים עליו, לעקוב אחריו או אפילו לפגוע בו. כמו כן, הוא עצמו עלול לשתף תגובות, תמונות וסרטונים של עצמו ושל אחרים שיכולים לגרום לצרות. לדוגמה, התמונות שהוא מעלה עלולות להישלח לאנשים שאינו מכיר, או לקבל תשומת לב שלילית. תמונות ישנות ומביכות שנשארות באינטרנט עלולות להשפיע על אפשרויות עתידיות לעבודה.

לעיתים, נוצרת ברשת אשליה שהכל אצל אחרים מושלם. פעמים רבות אנשים משתפים רק את רגעי הזוהר הטובים שלהם ולא את שגרת היומיום האפורה. בנוסף, שקיעה בעולם שכולו דיגיטלי קשור בשיעור דיכאון גבוהים.

כדי לעזור לילדכם להיות חסין יותר בפני הסיכונים הללו, חשוב ללמוד כיצד להשתמש באתרים בבטחה.

מה אפשר לעשות

אי אפשר לעמוד בקצב ולבדוק כל מה שילדכם עושה באינטרנט מדי יום, אך אפשר לבנות אמון ולקיים איתו שיחות קבועות ומכבדות, שיראו לו שאתם מבינים עד כמה חשובים לו אתרי הרשתות החברתיות.

כמו כן, כדאי להכיר את האתרים שבהם הוא משתמש. בקשו ממנו להראות לכם אילו אתרים פופולריים או איך עובדים האתרים או היישומונים האהובים עליו. אם ילדכם בן יותר מ-13, אל תבקשו ממנו ישירות לראות את הפרופיל האישי שלו ברשתות החברתיות, כיוון שהוא עלול להרגיש שאתם פולשים לפרטיות שלו.

אפשר ליצור לעצמכם פרופיל ברשת חברתית כדי להכיר ולהבין איך עובד האתר. עודדו את ילדכם לקבל את בקשת החברות מכם, אך כבדו את הפרטיות שלו ואל תכתבו פוסטים בעמוד שלו או תגיבו לפוסטים שלו – זה עלול להביך אותו ולגרום לו שלא לרצות להיות בקשר מקוון איתכם. נהגו באופן דומה גם לגבי תיוג ילדכם בתמונות. מומלץ שלא להעלות תמונות של ילדכם כלל. אם אתם כבר עושים זאת- דאגו לקבל את אישורו.

הסבירות שילדים ובני נוער יפרסמו מידע אישי ברשתות חברתיות הולכת ועולה עם הגיל. 23% מהילדים בני 9-7 גולשים ברשתות חברתיות, ושיעור השימוש עולה בקרב בני נוער בגיל 18-16 לכ- 75% (מתוך אתר הכנסת).

כללים משפחתיים לשימוש ברשתות חברתיות

הנה כמה קווים מנחים פרקטיים לשימוש ברשתות חברתיות:

• בדקו אם האתר שילדכם רוצה להירשם אליו מתאים לגילו. לדוגמה, כדי לפתוח פרופיל בפייסבוק, על ילדכם להיות בן 13 לפחות.
• החליטו עם ילדכם מתי מותר לו להשתמש באתרי רשתות חברתיות. לדוגמה, אפשר להחליט שצריך לכבות את אפשרות הצ’ט בזמן שעושים שיעורי בית.
• דברו על הזמן שבו מותר לו לגלוש באינטרנט. חלק מהמשפחות משתמשות בתוכנות שמגבילות את זמן הגלישה, ואחרות גילו שעדיף להן לערוך הסכם עם הילדים שמפרט את השימוש באינטרנט ובסמארטפון.

להגן על הפרטיות

כדי לשמור על פרטיותו, בטיחותו ושמו הטוב של ילדכם באינטרנט, כדאי לנקוט כמה אמצעי זהירות:

• עדיף שילדכם לא יכתוב את שם בית הספר שלו, מספר הטלפון או תאריך הלידה שלו בפרופיל האישי. כדאי להשתמש בתמונת פרופיל שכוללת יותר מאדם אחד, או להשתמש בדימוי גרפי.
• הזכירו לילדכם לבדוק ולעדכן באופן קבוע את הגדרות הפרטיות באתרי הרשתות החברתיות, כדי שרק החברים הקרובים אליו יוכלו לראות תמונות, סרטונים וסטטוסים שהוא משתף. כמו כן, בדקו אם הפוסטים שילדכם מעלה לרשת החברתית העיקרית שלו עולים אוטומטית גם לאתרים אחרים – ונטרלו את האפשרות הזו.
• ילדכם עשוי להיות מתויג בתמונות שמשתפים אנשים אחרים. במקרה כזה, על התמונות חלות הגדרות הפרטיות של מי ששיתף אותן. דברו על כך עם ילדכם, הסבירו לו את הסיכונים וחשבו כיצד להתמודד עם העניין – למשל, אתרים רבים מאפשרים למשתמש להוריד את התיוג של עצמו.
• שמרו בסוד את הסיסמאות ופרטי ההתחברות לאתרים. כמו כן, ילדכם צריך לוודא שהתנתק מאתרי הרשתות החברתיות לאחר שהתחבר אליהם במחשבים ציבוריים, למשל בספרייה.

לשתף תוכן ותגובות בלתי הולמים

הנה כמה דרכים שבהן תוכלו לעזור לילדכם להימנע משיתוף תוכן לא הולם:

• ודאו שהוא יודע שכל מה שהוא מעלה לאינטרנט – תמונות, סרטונים או סטטוסים – יכול להפוך לחלק קבוע מהמוניטין שלו באינטרנט. מישהו יכול להיתקל בתמונה ישנה ומביכה שלו בעוד שנים רבות.
• בקשו ממנו לחשוב אם מישהו עלול להיפגע מהפוסט, או להשתמש בו כדי להשפיל ולאיים על ילדכם או על מישהו אחר. באופן כללי, ילדכם אינו צריך לשתף בפרופיל שלו שום דבר שלא היה אומר או עושה בפני קהל – תמונות, סרטוני וידיאו או מידע על חברים.
• ילדכם צריך להיות מודע לתוצאות של פרסום תמונות פרובוקטיביות או מביכות של עצמו או של אחרים באינטרנט. כמו כן, כדאי שיחשוב מה עלול לקרות אם ‘ידגמן’ לתמונות לא הולמות בחיים האמיתיים, למשל במסיבות.
• עודדו אותו לבדוק את הטון שמשתמע מהמסרים שהוא כותב ברשתות החברתיות לפני שהוא שולח אותם, כדי לוודא שהם ברורים ומכבדים. שימוש באמוטיקונים (רגשונים)-ביטוי גרפי לרגשות הנעשה באמצעות סימני פיסוק בסיסיים או אימוג’י כמו פרצופים מחייכים יכולים לעזור בהעברת הטון.

לשמור על הבטיחות

כמה צעדים פשוטים יעזרו לילדכם לשמור על הבטיחות באינטרנט כשהוא משתמש באתרי רשתות חברתיות:

• עודדו אותו לאשר בקשות חברות רק אם הוא מכיר את מי שביקש ובטוח בזהותו – כלומר, אם הוא יודע שזו הזהות שלו במציאות.
• מנעו ממנו להפגש עם מישהו שהוא מכיר רק מהאינטרנט ולא מהחיים האמיתיים. דברו איתו על הסיכונים באינטרנט ועל מפגשים עם אנשים שאינו מכיר אישית.
• עודדו אותו תמיד לדווח על תוכן פוגעני – ברוב האתרים יש לחצן “דווחו על תוכן פוגעני” – ולספר למבוגר שהוא סומך עליו.

להימנע מבריונות רשת

בריונות רשת יכולה להתרחש באתרי רשתות חברתיות. בריונות ברשת היא מה שקורה כאשר מישהו משתמש במסרים באתר, בעדכוני הסטטוסים או בפונקציות אחרות באתר כדי להטריד, להשפיל, להביך, להתעלל, לאיים, להציק או להפחיד מישהו אחר.

דברו עם ילדכם על התרחישים האפשריים של בריונות. לדוגמה, אם מישהו חוזר ואומר עליו דברים לא נכונים או מרושעים בפייסבוק, עודדו את ילדכם:

• להתעלם מההתנהגות הזו ולא להגיב להודעות
• לחסום את אותו אדם
•  לדווח על תוכן פוגעני
• לספר למישהו שהוא סומך עליו.

מה קורה אם משהו משתבש

לפעמים עלולים לקרות דברים לא טובים ברשתות החברתיות – למשל, אם מישהו מעלה תמונה לא הולמת של ילדכם.

מה לעשות?

• הקשיבו לילדכם ותמכו בו. חשבו ביחד על פתרון הבעיה.
• אם התמונה פוגענית או מגונה, צרו קשר עם המשטרה. שימו לב שהמשטרה תוכל לפעול רק במקרה של עבירה פלילית (לדג’ תוכן מיני המערב את ילדכם שהועלה על ידי אחרים לרשת).
• התמקדו בניסיון להסיר את התוכן מהאינטרנט – למשל, ללחוץ על אפשרות “לדווח על התמונה” שמופיעה מתחת לתמונה באתרי רשתות חברתיות שונים. שימו לב שאף שהתמונה תימחק מהאתר, אין ערובה לכך שהיא תוסר מהאינטרנט כולו, כיוון שייתכן שהועלתה לאתרים אחרים. ישנם אנשים שהתמקצעו כבר בצמצום נזקים מסוג זה- לדוגמא  עמותת נתיבי רשת. ניתן להיוועץ בהם.
• עברו עם ילדכם על הכללים לשימוש בטוח ואחראי ברשתות חברתיות.
• שמרו על ערוצי תקשורת פתוחים ודברו על ההתנהגות באינטרנט ועל החוויות שהוא עובר ברשת, כדי שירגיש שהוא יכול לפנות אליכם בעתיד אם ייתקל בבעיה. שאלו אותו אם תוכלו לעזור לו בדברים נוספים שקשורים לאינטרנט.
• אם ילדכם מפגין שינויים חדים בהתנהגות, מתחיל להשתמש באינטרנט באובססיביות (מעדיף אותו על פני חברים, למשל) או נראה מדוכא או מצוברח, דברו איתו ושאלו אם משהו לא בסדר. אם אתם מודאגים, דברו עם רופא הילדים או מומחה אחר.
• פעמים רבות אתם תהיו “האחרונים לדעת” שילדכם עובר משבר בשל התנכלות ברשת. היו זמינים, הימנעו משיפוטיות והטחת אשמה ותמכו בילדכם לאורך המשבר. קבלו עזרה חיצונית כאשר הדבר נדרש.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network