איך מזהים ילד על הספקטרום? סימנים להפרעה על הרצף האוטיסטי אצל ילדים גדולים ובני נוער

איך מזהים ילד על הספקטרום? סימנים להפרעה על הרצף האוטיסטי

במאמר הבא מופיעים חלק מהסימנים ההתנהגותיים והסימנים הקשורים לתקשורת חברתית אצל ילדים על הרצף האוטיסטי בגיל ההתבגרות ולפניו. מרבית הילדים על הרצף האוטיסטי יאובחנו בגיל צעיר יותר, אולם יש ילדים שהשונות החברתית והסימנים המחשידים לאוטיזם עשויים היו שלא להיות כל כך בולטים בשנות חייהם הראשונות, אולם עם הדרישה החברתית העולה במהלך שנות ההתבגרות, יעשו חלק מהסימנים של אוטיזם בולטים יותר, והם יקבלו את האבחנה בגיל בוגר יותר.

אולי תגלו שחלק מהסימנים המוזכרים כאן כמאפיינים של ילדים על הרצף האוטיסטי  מזכירים מאוד את ילדכם, ואחרים נשמעים רחוקים ממנו מאוד. כולנו למעשה עשויים לגלות קשיים בחלק מהתחומים המוזכרים, בדרגות שונות, אך רק נוכחות מובהקת של רבים מהסימנים הללו יכולה להוביל לקבלת אבחון של אוטיזם.

אם אתם מודאגים בשל שילוב התנהגויות חריג, פנו לרופא הילדים, שיוכל להפנות אתכם לאיש המקצוע המתאים.

סימנים הקשורים לתקשורת חברתית

ילדים על הרצף האוטיסטי ובני נוער על הרצף האוטיסטי נתקלים בדרך כלל בקשיים הן בתקשורת מילולית והן בתקשורת בלתי מילולית למטרות חברתיות.

תקשורת מילולית

ילד או בן נוער עם אוטיזם עשוי:

  • להתקשות להשתתף בשיחות ולחכות לתורו – למשל, להיות היחיד שמדבר בשיחה, על נושא שלאו דווקא מעניין אחרים, מבלי להפסיק, או לחילופין להתקשות לענות על שאלות שנוגעות אליו, לחוויות שלו או לרגשות שלו
  • לדבר הרבה על נושא מועדף, אך להתקשות לדבר על מגוון נושאים
  • לא להבין את הכוונה שמאחורי המילים ולהתייחס לדברים באופן מילולי – למשל, לא להבין את הביטוי “קח את עצמך בידיים” או להתקשות להבין ציניות או הומור
  • להשתמש בטון דיבור בלתי רגיל, או להשתמש בדיבור באופן בלתי רגיל – לדוגמה, לדבר בקול מונוטוני או עם מבטא חריג
  • להשתמש באוצר מילים טוב בצורה יוצאת דופן ולא תואם לרמה הכללית של הדיבור שלו או לגילו,  או לדבר באופן רשמי ומיושן

תקשורת בלתי מילולית

ילד או בן נוער עם אוטיזם עשוי:

  • להתקשות לקרוא סימנים בלתי מילוליים, כגון שפת גוף או טון הדיבור, כדי להבין כיצד מישהו אחר מרגיש – למשל, לא להבין כאשר מבוגר כועס בהתבסס על טון הדיבור שלו, או לא לשים לב כשמישהו משתמש בציניות כדי להקניט אותו
  • להשתמש בקשר עין בדרך בלתי רגילה – לדוגמה, ליצור פחות קשר עין מאחרים, או לא ליצור קשר עין כשמדברים אליו או לחילופין לנעוץ מבטים באופן לא נעים
  • להביע פחות רגשות באמצעות פניו, או לא להצליח לקרוא את הבעות הפנים של אחרים – למשל, לא לדעת אם מישהו מחבב או אוהב אותו
  • להשתמש במעט מאוד מחוות כדי להביע את עצמו.
  • לא מצליח לשלב בין כל אלה כלומר- הבעת הפנים, שפת הגוף וקשר העין לא מתאימים לנושא שעליו מדבר (למשל- מספר שהיה אירוע מרגיז עם חיוך על הפנים)

פיתוח מערכות יחסים

ילד או בן נוער עם אוטיזם עשוי:

  • להעדיף לבלות לבדו במקום עם חברים
  • לרצות שילדים אחרים ישחקו לפי החוקים שלו בלבד
  • להתקשות להבין את החוקים החברתיים של חברוּת
  • לקיים קשר חברי עם מעט ילדים , ובדרך כלל כאלה שגם להם יש קשיים חברתיים
  • להתקשות להיקשר לילדים בני גילו, ולהעדיף לשחק עם ילדים צעירים יותר או עם מבוגרים
  • להתקשות להתאים את התנהגותו למצבים חברתיים שונים. למשל, לא מתבייש בכלל במקום חדש לו
  • לפלוש למרחב האישי ולהתקרב יותר מדי לאנשים.

סימנים התנהגותיים

ישנם כמה סימנים התנהגותיים שיופיעו לעיתים אצל ילדים על הרצף האוטיסטי או בן נוער עם אוטיזם.

התנהגות ותחומי עניין חזרתיים

ילד או בן נוער עם אוטיזם עשוי:

  • להפגין התעניינות או אובססיה בלתי רגילה – למשל, להתעניין באופן חריג בתחום מסוים, לאסוף באובססיביות פריטים מסוימים, או להתעניין ולצטט סטטיסטיקות של משחקי כדורסל, למשל, בלי להתעניין באמת במשחק עצמו
  • להתנהג בצורה טורדנית (קומפולסיבית) – לדוגמה, להעמיד חפצים בשורה או להרגיש שעליו לסגור את כל הדלתות בבית
  • להיקשר באופן בלתי רגיל לחפצים – למשל, לשאת איתו צעצוע גם כנער מתבגר, או לאסוף פריטים לא רגילים כמו אריזות חטיפים או שרוכי נעליים
  • להיות מוטרד בקלות משינויים ולחבב מאוד שגרות – לדוגמה, לרצות לשבת תמיד באותו מושב בכל ארוחה או לשמור על סדר התארגנות קבוע מאוד בבוקר
  • לחזור על תנועות גוף או להתנועע בצורה בלתי רגילה, למשל במחיאות כפיים או נדנוד

רגישויות תחושתיות

ילד או בן נוער עם אוטיזם עשוי:

  • להיות רגיש מאוד להתנסויות תחושתיות – לדוגמה, להיות מוטרד בצורה חריגה מרעשים שאחרים חושבים שהם קצת לא נעימים, או לאכול רק מזון עם מרקם מסוים

סימנים נוספים

ילדים על הרצף האוטיסטי ובני נוער עם אוטיזם נתקלים גם בקשיים נוספים, למשל:

  • בעיות שינה – לדוגמה, קושי להירדם, או התעוררות מוקדמת וחוסר יכולת להירדם חזרה
  • חרדה או תחושת הצפה – למשל, חרדה מההגעה למקום חדש או להשתתפות במצבים חברתיים
  • דיכאון – ילדים ובני נוער שמודעים לשוֹנוּת שלהם מודעים, בדרך כלל, גם לאופן שבו אחרים רואים אותם, ומרגישים מבודדים. רגשות אלה מוגברים מרמות ההורמונים המשתנות במהלך גיל ההתבגרות
  • התנהגות תוקפנית – לעיתים קרובות, הרגישות התחושתית עשויה להוביל להתנהגות תוקפנית פתאומית. הילדים עלולים להתקשות להבין מה קורה סביבם, מה שמוביל להצטברות תסכול ולהתפרצות
  • קושי במיומנויות ארגוניות – לדוגמה, להתקשות להתמודד עם המורכבות הגוברת במעבר לחטיבת הביניים- עם ריבוי מקצועות, מעבר בין כיתות לימוד שונות, חלוקה להקבצות עם ילדים משתנים מדי שיעור ועוד.
  • סרבנות בית ספר או חוסר רצון ללכת לבית הספר – תחושת הצפה או בלבול בבית הספר.

הופעת סימנים אלה עשויה להיות נקודת ההתחלה לאבחון אוטיזם בגיל מאוחר. קבלת האבחנה עשויה להפתיע אתכם, או לחילופין להביא לתחושת הקלה, על שמצאתם סוף סוף מענה והסבר לקשיים וההתנהגויות החריגות של ילדכם.  קבלת האבחנה היא השלב הראשון בדרך למתן טיפולים שיסייעו לו להתקדם.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

לעודד התנהגות חיובית אצל מתבגרים

הידעתם?

  • מערכות יחסים חזקות במשפחה חיוניות להתפתחות רגשית וחברתית בריאה אצל בני נוער.
  • הורים משפיעים על ההחלטות של ילדיהם לטווח ארוך, כגון בחירת קריירה, ערכים ומוסר.

20 הטיפים הבאים יעזרו לכם לעודד התנהגות טובה אצל מתבגרים.

1. פנו זמן להקשבה פעילה 
הקשבה פעילה משמעה לשים לב היטב ולהביע עניין במה שילדכם אומר ומרגיש, במקום לחשוב על הדבר הבא שתגידו. כך תראו לילדכם שאתם דואגים לו ומתעניינים במה שהוא אומר.

2. קבעו כללי התנהגות ברורים
כללים ברורים מבהירים את הציפיות שלכם מילדיכם. אם אפשר, שלבו את כל חברי המשפחה בדיון על קביעת הכללים. נסו לקבוע כללים חיוביים. לדוגמה, במקום להגיד “אל תתנהגו בחוסר נימוס”, אמרו “אנחנו מדברים אחד לשני בכבוד”.

3. הפרת הכללים: הגיבו ברוגע, בתקיפות ובעקביות 
אם ילדכם מפר את הכללים, הגיבו בתוצאות קצרות והוגנות שהסכמתם עליהן מראש. תגובה כזו תעזור לכם להבהיר את הציפיות שלכם מהתנהגותו בעתיד. למידע נוסף שיעזור לכם לקבוע גבולות ולהשתמש בתוצאות, קראו את המאמר שיטות להקניית משמעת לבני נוער.

4. עודדו חשיבה עצמית
אם עליכם להשתמש בתוצאות, הסבירו מדוע אתם עושים זאת. כך יוכל ילדכם לחשוב מה יוכל לשנות כדי למנוע מהבעיה לצוץ שוב. לדוגמה, אמרו משהו כמו “שחר, אני דואגת כשאתה נשאר בחוץ עד מאוחר ולא אומר לי מה אתה עושה. בפעם הבאה אאסוף אותך בעשר בלילה. מה תוכל לעשות אחרת בפעם הבאה?” בהמשך, שאלו את ילדכם מה לדעתו תהיה התוצאה המתאימה אם ימשיך להתנהג באופן בלתי ראוי.

5. שמשו דוגמה חיובית 
ילדים – אפילו בני נוער – עושים מה שאתם עושים, ולכן מומלץ לשמש דוגמה אישית כדרך חזקה וחיובית לכוון את התנהגותם. למשל, אם אתם נוהגים לשבת בחוף הים ולשתות עם חברים, תוכלו להדגים שימוש סביר באלכוהול אם תסרבו לשתייה נוספת ותאמרו “לא תודה, כבר שתיתי בקבוק בירה אחד, אני חושב שזה מספיק”. כדאי להתחיל בקביעת כללים משפחתיים. אם ילדכם רואה שאתם מתנהגים לפי הכללים בעצמכם, גם הוא יתנהג כך. אין צורך להגיד “תעשה מה שאני עושה, ולא רק מה שאני אומר”- ילדים קולטים זאת לבד.

6. בחרו היטב על מה להילחם
לפני שאתם נכנסים לעימות על התנהגותו של ילדכם, שאלו את עצמכם, “זה באמת משנה?” וגם “באמת שווה להילחם על זה?” פחות משובים שליליים מובילים לפחות הזדמנויות לעימותים ולתחושות שליליות. השתדלו להבליג על התנהגויות או מעשים שלא מוצאים חן בעינכם, אך אינם באמת בעלי משמעות כגון סגנון לבוש, תספורת, וכו’. התרכזו בדברים החשובים ביותר בעיניכם.

7. התייחסו לילדכם ברצינות
ילדכם הוא אדם בפני עצמו ועליו לדעת שאתם מעריכים ומקבלים אותו. אחת הדרכים שבהן תפגינו הערכה וקבלה היא להתייחס לדעות ולרעיונות המתפתחים שלו ברצינות, גם אם אינכם מסכימים איתם.

8. ותרו על השליטה לפעמים
אחד האתגרים הגדולים ביותר בגיל ההתבגרות הוא ללמוד להתמודד עם אחריות. תנו לילדכם אחריות בתחומים מסוימים – למשל, תנו לו לבחור את הבגדים שלו או התסרוקת – כדי שילמד כיצד להיות אוטונומי ועצמאי. ויתור על השליטה יכול לעזור לכם להימנע מקרבות מיותרים על דברים קטנים.

9. התמודדו עם בעיות בדרך חיובית
בין אם אתם מתווכחים עם ילדכם או עם בן או בת הזוג שלכם, השתמשו במיומנויות חיוביות לפתרון בעיות כדי לפתור את העניין בצורה רגועה. כך גם תציבו לילדכם מודל חיובי לחיקוי.

10. שבחו את ילדכם
שבחים וחיזוקים יכולים לספק מוטיבציה חזקה מאוד. אמנם נראה שבני הנוער עומדים ברשות עצמם, אך ילדכם עדיין זקוק לאישורכם. שימו לב והגיבו לבחירות האחראיות שהוא עושה ולהתנהגותו החיובית, כדי לעודד אותו להמשיך להתנהג כך.

11. תכננו שיחות קשות מראש
כשאתם צריכים לנהל שיחה קשה, כדאי לתכנן מראש מה תגידו ואיך ילדכם ירגיש, כדי להימנע מעימותים. ערכו את השיחה במקום ובזמן שיאפשר לכם פרטיות. לדוגמה, “אור, אני רוצה לדבר איתך על משהו שקורה בבית. נוכל לשבת על כוס תה בערב ביום שלישי ולדבר על זה, טוב?”

12. המשיכו להשקיע במערכת היחסים שלכם
חשבו על מערכת היחסים עם ילדכם כעל חשבון בנק. כשאתם מבלים ביחד, נהנים ונותנים לו תמיכה ועזרה, אתם “מפקידים” בחשבון, וכשאתם מתווכחים, מאשימים ומבקרים אתם “מושכים” מהחשבון. הרעיון הוא לשמור על חשבון הבנק בפלוס או לכל הפחות מאוזן.

13. ספרו מה אתם מרגישים
אמרו לילדכם בכנות כיצד ההתנהגות שלו משפיעה עליכם. השתמשו הרבה ב”אני”. לדוגמה, משפט כמו “אני ממש דואגת כשאת לא מגיעה הביתה בזמן” יוביל לתגובה טובה יותר מאשר “את יודעת שאת אמורה להתקשר אליי אחרי בית הספר!”

14. למדו לחיות עם טעויות
כולם עושים טעויות, ואף אחד אינו מושלם. מה שחשוב הוא כיצד אתם מתמודדים עם הטעויות – שלכם ושל ילדכם – כשהן מתרחשות. בתור התחלה, יש לקחת אחריות על הטעויות, ואז לנסות להבין מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב בפעם הבאה. כשאתם עושים טעויות, כדאי להתנצל בפני ילדכם כדי לעזור למערכת היחסים שלכם להתפתח היטב.

15. בדקו כיצד להישאר מחוברים לילדכם
בלו ביחד ועשו דברים מהנים כדי להישאר מחוברים לילדכם. לפעמים, הרגעים הטובים ביותר הם ספונטניים ובלתי מתוכננים, כמו למשל כשילדכם מחליט לספר לכם איך היה היום שלו תוך כדי שטיפת כלים. כשהרגעים האלה מתרחשים, הפסיקו את מה שאתם עושים באותו רגע ותנו לו תשומת לב מלאה. כך תעבירו לו את המסר, “אתה חשוב לי ואני אוהב/ת אותך”.

16. כבדו את הצורך של ילדכם בפרטיות 
בני נוער משוועים לקצת פרטיות ולמקום משלהם. הפגינו כבוד כלפי ילדכם: בקשו ממנו רשות להיכנס לחדרו, אל תקראו ביומנו או תחטטו בחפציו. חשבו היטב מה אתם באמת צריכים לדעת, ומה יכול להישאר פרטי בינו לבין חבריו.

17. עודדו תחושת שייכות
שגרות משפחתיות נותנות לילדכם תחושת יציבות ושייכות גם כשהכל משתנה סביבו – ובתוכו. אפשר לערוך ערב פיצה שבועי, פנקייקים לארוחת בוקר בשבת או לקיים מסורות קבועות ואהובות לחגיגת ימי הולדת.

18. עמדו בהבטחות 
כשאתם עומדים בהבטחות שלכם, טובות או רעות, ילדכם לומד לבטוח בכם ולכבד אתכם. היו ברורים ועקביים.

19. שמרו על ציפיות מציאותיות
בני נוער הם בני נוער. בדיוק כמוכם, גם ילדכם ימעד לפעמים ויפר חלק מהכללים. בני נוער והמוח שלהם עדיין מתפתחים ומנסים להבין מי הם יהיו כשיהיו גדולים. מתיחת הגבולות היא חלק מהתהליך, ולכן מומלץ לשמור על ציפיות מציאותיות מהתנהגותו של ילדכם, ולהתגמש לעיתים.

20. הסתכלו על חצי הכוס המצחיקה 
צחוק ובדיחות יכולים להקל את המתח ולהקטין עימותים אפשריים, ומונעים מכם ומילדכם לקחת את הכל באופן אישי מדי. כמו כן, תמיד אפשר להשתמש בבדיחה כדי להתחיל שיחה קשה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

סקסטינג: לדבר עם ילדים בני 6-11 על הנושא

מהו סקסטינג?

סקסטינג הוא יצירת ושליחת תמונות בעלות אופי מינית באמצעות טלפונים ניידים, או העלתן לאינטרנט ולרשתות החברתיות. התמונות עשויות להיות תמונות של עצמכם או של מישהו אחר, בעירום מלא או חלקי. אנשים צעירים עשויים לקרוא לתמונות האלה “סלפי עירום” או “סלפי סקסי”.

ילדים בני פחות מ-11 נוטים פחות לשלוח הודעות כאלה מבני נוער, ועשויים להרגיש מוטרדים אם קיבלו הודעה שלא על דעתם. כמו כן, הם עשויים לחוש מודאגים, מובכים, מבולבלים או מוטרדים אם מופעל עליהם לחץ לשתף את ההודעה.

מדוע חשוב לדבר מוקדם על סקסטינג

יש המון סיבות טובות לקיים שיחה על סקסטינג עם ילדכם כבר בגיל צעיר. בשיחה תוכלו לעזור לו להבין במה מדובר, למנוע ממנו להעביר תמונות לא ראויות של עצמו ושל אחרים ולוודא שהוא יודע מה לעשות אם קיבל תמונה שמדאיגה אותו.

ייתכן שתחושו מבוכה כשתדברו עם ילדכם על סקסטינג. זה טבעי. אולם השיחה על סקסטינג יכולה להיות עוד חלק בשיחה על מין ומיניות שתנהלו עם ילדכם, ואפשר לצרף גם דיון על בטיחות באינטרנט.

מתי להתחיל לדבר עם ילדכם על סקסטינג? זה תלוי בבשלות שלו, אם אתם חושבים שהוא מוכן ומהי מידת השימוש שלו באפליקציות לשליחת הודעות (כמו וואטסאפ), טלגרם, סנטפצאט וכו’. אם ילדכם קיבל תמונת עירום, תמכו בו והבטיחו לו שתתמודדו עם זה ביחד.

כיצד לדבר על סקסטינג

הנה כמה דברים שיעזרו לכם להתחיל לדבר עם ילדכם על סקסטינג:

להסביר מה זה סקסטינג

כדאי לברר קודם כל מה ילדכם כבר יודע על סקסטינג או על שליחת תמונות עירום. שאלו אותו, “האם שמעת על ילדים ששולחים תמונות עירום? מה אתה חושב על זה?”

אם עליכם להסביר לו מה זה סקסטינג, אמרו משהו כמו, “סקסטינג הוא לקחת תמונה שלך או של מישהו אחר בלי חלק מהבגדים או בלי בגדים בכלל , ואז לשלוח אותה לחבר או לשתף אותה באינסטגרם, בסנאפצ’ט או ברשת חברתית אחרת”.

לאחר מכן שאלו אותו שאלות נוספות. לדוגמה:

  • האם מישהו בבית הספר מדבר על שליחת תמונות עירום או על זה שהוא מצלם את הגוף שלו?
  • האם אתה מכיר מישהו ששלח או קיבל תמונת עירום?
  • האם אי פעם שלחת או קיבלת תמונת עירום?
  • יש לך שאלות על דברים ששמעת?

ענו על השאלות של ילדכם בפתיחות ובכנות. אמרו לו שאם הוא מקבל תמונה שמטרידה אותו, או שהוא מודאג מתמונה ששלח, הוא יכול לדבר איתכם בכל עת. הבטיחו לו שלא תכעסו.

לשתף תמונות

סקסטינג כולל שיתוף תמונות או סרטונים מיניים. לכן, כדאי להתחיל ולדבר על שיתוף תמונות באופן כללי. דברו עם ילדכם על סוג התמונות שמתאים לדעתכם לשתף. לדוגמה, “זה בסדר לשתף תמונות של הכלב שלנו, או תמונות של עוגות שהכנת, אבל אני לא רוצה שתשתף תמונות חושפניות של עצמך”.

כדאי לקבל את נקודת המבט של ילדכם בנושא, ולכן, שאלו אותו אילו תמונות מותר לדעתו לשתף. שאלו אותו אם הוא ישמח שאתם, המורה או הסבים שלו יראו את התמונות האלה. אם התשובה היא לא, הסבירו לו שסביר להניח שלא ראוי לשתף אותן.

ילדכם צריך לדעת מה עלול להשתבש כשהוא משתף תמונות. הסבירו לו שהתמונות שהוא שולח לאנשים אחרים עלולות להגיע לאנשים נוספים בקלות רבה. למשל, “ברגע ששולחים תמונה למישהו, מאבדים עליה את השליטה. מי ששלחת אליו יכול לשלוח אותה לאנשים אחרים, או להעלות אותה לאתר אינטרנט, שם כולם יוכלו לצפות בה”. תמונות שעלו לרשת אינן נעלמות מהרשת, גם אם מוחקים אותן מהמכשיר שלכם.

הזהירו מפני פדופילים: “אם אדם שאינכם מכירים מתעניין בתמונות שלכם, מבקש להיות חבר שלכם, מבקש לשלוח לכם תמונות שלו או מבקש מכם לשלוח תמונות שלכם – בבקשה לספר לי מיד. יכול להיות שמדובר באדם מסוכן, שפוגע בילדים”.

כמו כן, הסבירו לילדכם שאסור לשתף תמונות של אנשים בלי בגדים, או של אנשים מתנשקים או נוגעים זה בזה.

להתנהג בכבוד באינטרנט

אפשר לדבר על סקסטינג כחלק מהתנהגות מכובדת באינטרנט באופן כללי. אם ילדכם מסכים שאסור לרכל, להפיץ שמועות, להתנהג בבריונות או לפגוע ברגשותיו של מישהו באמצעות הודעות טקסט, סביר להניח שיסכים לכך ששיתוף תמונות מיניות אינו מכבד.

אחת הדרכים לגרום לילדכם לחשוב על מתן כבוד היא לעודד אותו לחשוב על האנשים בתמונות או בסרטונים שהוא רוצה לשתף. הוא יכול לשאול את עצמו:

  • האם קיבלתי רשות מאותו אדם לשלוח את התמונה או הסרטון?
  • איך הוא ירגיש אם אפרסם את זה?
  • איך הוא ירגיש אם חברים, הורים או מורים יראו את זה?

לנהל משא ומתן על כללים וגבולות

כללים משפחתיים ברורים ועקביים בנוגע לשימוש בטכנולוגיה יעזרו לילדכם לקבל החלטות נבונות. לדוגמה, אתם יכולים להסכים שהוא שולח רק הודעות טקסט ולא משתף תמונות, או שעליו לבדוק איתכם לפני שהוא משתף תמונה. אל דאגה, ברגע שמתחילים לדבר על סקסטינג, השיחות הבאות נהיות קלות יותר.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

אורח חיים בריא לאימהות ולאבות טריים

אכילה ושתייה בצורה בריאה בימים הראשונים

הטיפול בתינוק בן יומו דורש כמות עצומה של זמן ואנרגיה. כלומר, סביר להניח שיש לכם פחות זמן לעשות קניות ולהכין או לבשל ארוחות קלות וארוחות מכובדות יותר. עם זאת, אחת הדרכים החשובות ביותר להעלאת רמות האנרגיה היא לאכול היטב.

אחרי הלידה, אימהות רבות סובלות ממחסור בברזל, מה שעלול לגרום להן להרגיש עייפות ואפילו חולות. מומלץ לבדוק את רמות הברזל אצל הרופא.

כדי לשמור על בריאות טובה, עליכם לאכול מגוון מזונות מדי יום מחמש קבוצות המזון: פירות; ירקות; דגנים; בשר, דגים, עוף, ביצים וקטניות; ומוצרי חלב דלי שומן. לפניכם המנות המומלצות מכל קבוצה ליום, לפי משרד הבריאות:

פירות

שתי מנות לגברים ולנשים. מנה אחת שווה:

  • פרי אחד בינוני מסוג תפוח, בננה, תפוז או אגס
  • שני פירות קטנים מסוג שזיף, קיווי או אפרסק
  • כוס אחת של פירות טחונים, משומרים או מיובשים (ללא תוספת סוכר).

ירקות

שש מנות לגברים וחמש מנות לנשים. מנה אחת שווה:

  • חצי כוס ירקות מבושלים (ברוקולי, תרד או גזר)
  • כוס אחת של ירקות עלים ירוקים, או סלט ירקות
  • חצי כוס שעועית, קטניות או עדשים מבושלות, מיובשות או משומרות
  • חצי תפוח אדמה בינוני או ירק אחר המכיל עמילן (בטטה, דלעת או תירס).

דגנים

שש מנות לגברים ולנשים. מנה אחת שווה:

  • פרוסת לחם אחת
  • חצי כוס אורז, פסטה, אטריות, קינואה או פולנטה מבושלים
  • חצי כוס דייסה
  • שני-שליש כוס דגני בוקר מחיטה
  • רבע כוס גרנולה
  • מאפין אחד.

מוצרי חלב דלי שומן

שתי מנות וחצי לגברים ולנשים. מנה אחת שווה:

  • כוס אחת (250 מ”ל) של חלב דל שומן או חלב סויה מועשר בסידן
  • שתי פרוסות גבינה צהובה
  • שלושת-רבעי כוס (200 גר’) יוגורט
  • כוס אחת (250 מ”ל) של פודינג על בסיס חלב
  • חצי כוס גבינת ריקוטה.

בשר, דגים, עוף, ביצים וקטניות

שלוש מנות לגברים ושתי מנות וחצי לנשים. מנה אחת שווה:

  • 65 גר’ בשר רזה מבושל כגון בקר, עגל או כבש
  • 80 גר’ עוף או הודו רזה מבושל
  • 100 גר’ פילה דג מבושל
  • 170 גר’ טופו מבושל
  • שתי ביצים גדולות
  • כוס אחת של עדשים, חומוס או שעועית מבושלים
  • רבע כוס ממרח אגוזים – אפשר להשתמש כתחליף ל-30 גר’ אגוזים.

מותר לאכול מזון מהיר וג’אנק פוד בכמויות קטנות.

גוף בריא זקוק לנוזלים רבים. כדי לשמור על רמת הנוזלים הנאותה עליכם לשתות המון מים. מותר לשתות מיץ טבעי, נקטר או משקאות קלים מדי פעם, אך יש לזכור שהם מלאים בסוכר ולכן מים הם הבחירה הבריאה ביותר.

למידע נוסף על בחירות בריאות של מזון ומשקאות וטיפים להגברת צריכתם, דברו עם תזונאית מוסמכת.

רעיונות פשוטים לתזונה בריאה

הנה כמה טיפים לאכילה בריאה, קלה ומהירה:

  • הכינו מזון מראש והקפיאו אותו – לדוגמה, תבשילים ומרקים.
  • קבלו בתודה הצעות לארוחות מחברים ומשפחה. כדאי לשמור ארוחה אחת במקרר או במקפיא למחר.
  • השתמשו בירקות קפואים אם אין לכם זמן לקנות או להכין ירקות טריים.
  • קנו עוף צלוי ומיקס סלט חתוך מראש בסופרמרקט, לארוחה מהירה ונטולת טרחה.
  • כשאתם צריכים ארוחה בריאה במהירות, הכינו ביצים קשות או תבלו גבינה לבנה או טחינה גולמית והניחו על טוסט מחיטה מלאה, וחתכו כמה ירקות בצד.
  • שימו בסיר לבישול איטי ירקות חתוכים, בשר רזה או חומוס וכמה עגבניות טריות או משומרות בשעה מוקדמת בבוקר, וקבלו ארוחה חמה בערב.
  • הכינו ארוחות כמו פריטטה (חביתה עם ירקות), שאפשר לאכול חמות או קרות, וגם לארוז בתיקי אוכל כשצריך לצאת.
  • החזיקו המון פירות בבית.
  • הניחו בהישג יד יוגורט, אגוזים, מקלוני ירקות וחומוס, שישמשו בתור ארוחות קלות ובריאות במהלך היום.

כאב טרי, תוכל לעזור מאוד בהכנת ארוחות בריאות בשבועות הראשונים, גם אם לא לקחת חופשה מהעבודה. תוכל להביא מזון בריאות מוכן בדרך הביתה מהעבודה, או לבשל בסוף השבוע מזון לימים שאחריו.

הנקה: מה הגוף צריך

אימהות מניקות זקוקות לכ- 1800 קלוריות כדי לייצר חלב אם. כלומר, מדובר בשלוש ארוחות מלאות ושתיים-שלוש ארוחות קלות ובריאות ביום. כל אחת שונה מהאחרת, ולכן השתמשי בתחושות הרעב, הצמא והמלאות שלך כדי לדעת כמה לאכול ולשתות.

לעתים קרובות, אימהות טריות סובלות מעצירות כיוון שגופן משתמש בנוזלים לייצור חלב. לכן עלייך לשתות המון נוזלים במהלך היום. ההמלצה לנשים מניקות היא לשתות תשע כוסות מים ביום.

אם אינך בטוחה שאת שותה מספיק מים, העיפי מבט בשתן שלך. צבעו אמור להיות צהוב בהיר. שתן בצבע צהוב כהה משמעו שעלייך לשתות יותר מים.

סיבים תזונתיים שמקורם בלחמים, דגנים, עדשים, אפונה, שעועית, שיבולת שועל, פירות וירקות יעזרו גם הם להקלה על העצירות.

בין אם את מניקה או מאכילה את תינוקך מבקבוק, אכילה מועטה מדי עלולה לגרום לך לתחושת עייפות קשה, ולהקשות עלייך לטפל כראוי בתינוקך שזה עתה נולד ולהתמודד עם היעדר השינה.

יש נשים שחוששות שלא ישילו מעליהן את המשקל שהעלו בהיריון. חשוב לתת לגוף זמן להחלים לאחר הלידה, ולכן רצוי לאכול מזון בריא ולהתעמל בעדינות.

אלכוהול, עישון ותרופות

לטפל בתינוק בבטחה

בדקו עם הרופא או הרוקח אם לתרופות שאתם או בן או בת הזוג נוטלים – כולל תרופות צמחיות בנוזל או בטבליות – יש תופעות לוואי שעלולות להקשות עליכם לטפל בתינוק. תופעות לוואי אלה עשויות לכלול כל דבר שגורם לישנוניות, משפיע על שיווי המשקל או על על הרפלקסים – למשל, בעת נהיגה במכונית.

כעת, כשעליכם לדאוג לתינוק קטן, תצטרכו לתכנן מי ידאג לתינוק במקרה שאתם שותים אלכוהול או נוטלים תרופות שיגרמו לכם להיות ישנוניים או להשפיע על שיווי המשקל. לדוגמה, אפשר לבקש מבן או בת הזוג לקום לתינוק אם שתיתם יותר משני משקאות אלכוהוליים.

אלכוהול ועישון

ההמלצה היא לא לשתות יותר משתי מנות אלכוהול ביום כדי לשמור על רמה בריאה.

נמצא קשר בין עישון לבין סיכון גבוה לתסמונת המוות בעריסה אצל תינוקות. מומלץ שאתם והתינוק תשהו בסביבה נטולת עישון.

קפאין יכול להשפיע על איכות השינה, ולכן נסו שלא לשתות אותו מאוחר בלילה.

אימהות מניקות

מה שאת אוכלת, שותה או מעשנת מועבר דרך חלב האם לתינוק, ויכול להשפיע על התפתחות מוחו.אם את מניקה, מומלץ שלא לשתות אלכוהול, לעשן או להשתמש בסמים כלל, כולל מריחואנה.

עם זאת, אם את מתכננת לשתות, כדאי להגביל את הכמות למשקה אחד. כמו כן, מומלץ לתכנן את זמן השתייה לשעתיים (לכל משקה) לפני ההנקה הבאה.

אם את חייבת לעשן, הגני על התינוק ונסי לעשן תמיד הרחק מהתינוק, לשטוף היטב ידיים ואל תעשני שעה לפני ההנקה. ודאי שאנשים אחרים מעשנים הרחק ממך ומהתינוק. זכרי שגם אם העשן מהסיגריה אינו מגיע לתינוק, הוא נדבק לבגדים, לרהיטים, למושבים באוטו, לשטיחים וכו’. כל מגע של התינוק עם עצמים אלו מסכן אותו.

אל תשתי יותר מדי משקאות שמכילים קפאין, שעלול לגרום לתינוק להיות עצבני. אפשר לנסות קפה או תה נטולי קפאין, או חליטות צמחים.

אם עלייך ליטול תרופות, בדקי עם הרופא אילו תרופות בטוחות לשימוש בזמן הנקה, ומה צריך להיות תזמון נטילת התרופות בעת ההנקה עצמה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

תסמונת הרצף האוטיסטי: מתחים במשפחה

הקשר בין מתח במשפחה לילד עם אוטיזם

כל בן משפחה חווה מתח ודחק ומגיב אליו בדרכים שונות. אין דרך נכונה אחת שבה עליכם להרגיש או להגיב לילדכם עם האוטיזם, אך יש  לגלות הבנה ולתת תשומת לב מיוחדת גם  לרגשות בני הבית האחרים.

רגשות ומתח

טבעי להרגיש מגוון של רגשות. בשלבים שונים בחייו של ילדכם, אתם עשויים להרגיש הלם, עצב, כעס, הכחשה, בדידות והשלמה. הרגשות הללו מהווים מקור למתחים עבורכם ועבור שאר בני המשפחה. עם זאת, זכרו שאלה שלבי תהליך האבל שהורים לילדים עם צרכים מיוחדים עוברים לעיתים קרובות לאחר קבלת האבחון. טבעי לגמרי שתרגישו כל אחד מהרגשות הללו ברגעים שונים.

בסופו של דבר, סביר להניח שדמיינתם את עצמכם מלמדים את ילדכם לקרוא, לארח מסיבות ימי הולדת, ללכת לאירועי ספורט או לתהות איך יהיה כשיגדל. מה שדמיינתם כנראה יהיה שונה מהמציאות, בהתאם ליכולותיו של הילד, וייתכן שתצטרכו להתאים את הציפיות שלכם.  בין אם מדובר ברגש כזה או אחר, חשוב שתזהו את הרגשות הללו ותכירו בעובדה שמותר לכם להרגיש אותם.

בני משפחה שונים, רגשות שונים

ייתכן שהרגשות שלכם ושל בן או בת הזוג שלכם נמצאים בשלבים שונים כעת, מה שעלול להוביל למתח. כמו כן יש לזכור כי  אנשים שונים מגיבים אחרת לתחושות ורגשות, וחלקם עשויים לחוש בעקבות זאת במתח.

לדוגמה, אימהות נוטות להיות מתוחות יותר מאבות – אולי כיוון שהן בדרך כלל המטפלות העיקריות במשפחות רבות. מקורות ייחודיים למתח אצל אימהות כוללים דפוסי שינה בלתי ניתנים לחיזוי אצל הילדים, קשיים במיומנויות חברתיות, יכולת מוגבלת להביע רגשות וסרבנות אכילה. עבור אבות, ההתנהגות המאתגרת של הילדים היא המקור למתח.

אחים לילדים עם אוטיזם חווים גם הם מתח שקשור לכך. לפעמים הם מוטרדים מקשיי ההתנהגות של אחיהם – לעיתים קרובות כיוון שההתנהגות הזו מביכה אותם או מונעת מהם להזמין חברים למשחק בביתם.

בני המשפחה המורחבת עשויים לחוש במתח גם הם, כשהם רואים כיצד מגיבה המשפחה לילד עם אוטיזם. המתח אינו משפיע רק על בני המשפחה כיחידים אלא גם על מערכות היחסים שלהם אחד עם השני. שמרו על מערכות היחסים בתוך המשפחה כדי להתמודד היטב עם המתחים.

מתחים במשפחה ואוטיזם: סיבות נפוצות

בני משפחותיהם של ילדים עם אוטיזם חווים לעיתים קרובות רמות מתח ודחק גבוהות בהשוואה למשפחות אחרות. המתח עשוי לנבוע מכך שהם:

  • לומדים להשלים עם האבחון
  • חשים מוצפים מכל הדברים שעדיין אינם יודעים או מבינים על התסמונת ומה משמעותה עבור ילדיהם
  • מרגישים שיש להם שליטה מועטה בלבד על עתיד ילדיהם
  • מתקשים להתמודד עם ההתנהגות המאתגרת של ילדיהם, כולל האופן שבו הילדים מתקשרים זה עם זה, אוכלים או ישנים
  • מתקשים לנווט בתוך המערכת הביורוקרטית המורכבת שקשורה לתסמונת
  • מתקשים להתמודד עם חיי היומיום של הילדים עם האוטיזם – לעשות דברים עם ילד על הרצף האוטיסטי עלול לקחת זמן רב יותר, ולעיתים קרובות, התהליך מתסכל למדי
  • לחשוש מי ידאג לילדיהם בעתיד.

כיצד להימנע ממתחים

אף שהמתח הוא חלק מהחיים, יש כמה דברים שאפשר לעשות כדי להימנע מצבירת מתחים רבים מדי מלכתחילה.

להיות מאורגנים

מתח קשור לעיתים קרובות להרגשה שהדברים נמצאים מחוץ לשליטתכם. שמירה על סדר וארגון היא דרך יעילה מאוד כדי להשיג את השליטה – וגם את רמות המתח שלכם – בחזרה.

בחיי היומיום, למשל, אפשר להתמקד בעשיית דבר אחד בכל פעם. נסו להכניס כמה שגרות משפחתיות לפעולה. תוכלו להתאים את השגרות לילדים עם צרכים מיוחדים כמו אוטיזם.

במהלך המגעים עם המערכת שמטפלת בילדים עם אוטיזם, חפשו מידע על התמיכה שאמור ילדכם לקבל. אפשר להיעזר באתר המרכז לאוטיזם, שמרכז מידע רב על התסמונת, זכויות ההורים והילדים ודרכי הטיפול וכן באתר אלו”ט ואתר מרכז “קשר” למשפחה.

לטפל בעצמכם

כשאתם מטפלים בילד עם אוטיזם, קל לשכוח לפנות זמן לעצמכם. עם זאת, תוכלו לצמצם את רמות המתח במשפחה אם תוודאו שכל בני המשפחה – כולל אתם – מקדישים זמן לעשות דברים שגורמים לכם להרגיש טוב.

בקשו מכל בני המשפחה להכין רשימת דברים שהם נהנים לעשות. נסו לוודא שכל אחד עושה משהו אחד מתוך הרשימה מדי יום, או פעם בכמה ימים. הרשימה יכולה לכלול שלל פעילויות במגוון עלויות וזמנים, כך שכולם יזכו לעשות משהו שהם נהנים ממנו, גם בתקופות עמוסות מאוד. לוח תכנון שבועי יוכל לעזור לכם לעקוב אחרי הפעילויות. תלו את לוח התכנון במקום שבו כולם יכולים לראות אותו – על המקרר, למשל – כדי לזכור להכניס את הכיף וההנאה לחיי היומיום.

לתחזק מסורות משפחתיות

מסורות משפחתיות נותנות תחושת יציבות, גם בזמנים מתוחים. ייתכן שתצטרכו להתאים את המסורות שלכם כך שיתאימו לצרכיו של ילדכם – למשל, סביר להניח שסופשבוע קמפינג במרחק של כמה שעות נסיעה פחות יתאים לו, ותצטרכו להתקרב קצת יותר הביתה ולבלות פחות במכונית.

להתמודד עם מתחים

אף שהמתח הוא חלק מחיי המשפחה, אפשר ללמוד להתמודד איתו בצורה חיובית יותר.

תמיכה מבני המשפחה ומחברים

כשילד מאובחן על הרצף האוטיסטי , כדאי לחלוק את המידע עם בני המשפחה והחברים.

כמו כן, לימדו לבקש ולקבל  עזרה. זו יכולה להיות עזרה פשוטה, כמו לבקש מאחד מבני המשפחה המורחבת לשמש כבייביסיטר לכמה שעות באחד הלילות, או לבקש מאחיין או אחיינית גדולים יותר לקחת את הילדים לפארק בזמן שאתם עושים קניות. הילדים ייהנו מפעילות כיפית עם בני המשפחה המורחבת, ואתם תקבלו את ההפסקה שאתם זקוקים לה.

אפשר להיעזר בתמיכה מקוונת ולחלוק את חוויותיכם עם הורים אחרים במסגרת פורומים מקוונים להורים ומשפחות על הרצף האוטיסטי. תוכלו למצוא אותם ברשת, בין השאר באתרים של העמותות והאיגודים העוסקים בתחום.

פסק זמן

הטיפול היומיומי בילד על הרצף האוטיסטי , יחד עם שגרת יום יום עמוסה, עם מתן מענה לצרכי הבית והעבודה, עשויה להוביל לשחיקה. מדי פעם אתם עשויים להרגיש שאתם, כהורים, זקוקים למנוחה. חלק מהעמותות העוסקות בילדים ומשפחות עם צרכים מיוחדים, מציעים נופשונים או קייטנות, בהם ילדכם יקבל שלל פעילויות וטיפולים, במסגרת מוגנת ומפוקחת. זמנים אלו יאפשרו לכם לקחת פסק זמן לעצמכם כזוג, או כהורים לילדכם האחרים.

חשיבה חיובית ודיבור פנימי חיובי

חשיבה חיובית ודיבור פנימי חיובי הם דרכים יעילות להתמודדות עם מתחים, שמגבירות את התחושה החיובית ולכן משפרות את היכולת להתמודד במצבים מלחיצים.

לדוגמה, עולה בכם מחשבה שלילית כגון, “אנשים בטח חושבים שאני הורה גרוע”. כדי להתמודד עם המחשבה הזו, השתמשו במחשבות חיוביות יותר, כגון “למי אכפת מה אנשים אחרים חושבים?”, “אני יכול לעשות את זה”, או “אני אשאר רגוע”.

ככל שתתרגלו יותר דיבור פנימי חיובי, כך גדל הסיכוי שהוא יהפוך לחלק אוטומטי מחייכם. התחילו לתרגל אותו בסיטואציה מלחיצה אחת, ואז המשיכו לסיטואציות הבאות.

הרפיה וטכניקות נשימה

נסו לתרגל תרגילי נשימה וטכניקות להרפיית השרירים. תרגלו והשתמשו בטכניקות ההרפיה האלה מיד כשאתם מתחילים להרגיש את המתח נבנה, או אם אתם יודעים שבקרוב תתקלו בסיטואציה שגורמת לכם מתח, כדי להירגע במהירות רבה יותר.

אפשר גם להקדיש מעט זמן מדי יום להרפיה או למדיטציה. בתור התחלה, אפילו עשר דקות בסוף היום יכולות להספיק, לעזור לכם לישון טוב יותר ולהרגיש חיוביים יותר במהלך היום.

קראו את המאמר על התמודדות עם מתחים למידע נוסף על הסימנים למתח ועל טיפים להתמודדות.

שיטות להתמודדות עם התנהגות מאתגרת

ההתנהגויות המאתגרות של ילדים עם אוטיזם גורמות למתח רב אצל משפחות והורים רבים.

כדאי לשים לב במיוחד למצבים ייחודיים שמעוררים את התנהגותו של ילדכם, וכיצד או מדוע הם גורמים לכם למתח. הכרת המצבים הללו מראש תעזור לכם להימנע מהם או לשנות אותם.

כמו כן, חשוב מאוד לנסות ולהיצמד לשיטות ההתנהגות שתוכננו לילדכם. אם אתם מתקשים ליישם אותן, נסו לחשוב מה גורם לקושי. לדוגמה, אתם מרגישים שילדכם אינו מגיב לשיטות האלה? או שאתם עצמכם מתקשים להבין מה אתם אמורים לעשות?

בכל מקרה, תוכלו לבקש עזרה מאנשי המקצוע שמטפלים בכם.

לקבל עזרה

אם אתם זקוקים לעזרה כדי להתמודד עם המתח, ישנן כמה אפשרויות:

  • ייעוץ או טיפול – תוכלו לבקש המלצות מרופא המשפחה, או דרך העמותות והאיגודים העוסקים באוטיזם
  • סיוע כלכלי – צרו קשר עם ביטוח לאומי או עם עובדת סוציאלית בקהילה או בקופת החולים כדי לקבל גמלת ילד נכה
  • קבוצות תמיכה.

 

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

ניהול כספים לבני נוער

להדגים ניהול כספים אחראי

ילדכם לומד כשהוא מתבונן בכם מתנהלים עם כסף. לכן, אחת הדרכים הטובות ביותר ללמד אותו מיומנויות ניהול כספים היא להדגים לו גישה אחראית כלפי כסף וניהול כספים. בתור התחלה, חשבו על המסרים שאתם מעבירים בנוגע לניהול כספים. אפשר להעביר מסרים כאלה ללא קשר למצבכם הכלכלי. אפשר, לדוגמה:

  • לקבוע יעדים לחיסכון
  • לתת עדיפות לדברים שצריך לקנות על פני הדברים שתרצו לקנות
  • ליצור סדרי עדיפויות בין הדברים שאותם רוצים לרכוש
  • להיות מוכנים לעבוד קשה או לאורך זמן כדי לחסוך למשהו שאתם רוצים
  • לסדר את ההכנסות כדי לשלם חשבונות
  • להיות מודעים להכנסות ולהוצאות הקבועות ולהתנהל על פיהן
  • להימנע מקניות אימפולסיביות ולעשות השוואות מחירים.

לעודד ניהול כספים אחראי

ככל שילדכם מתבגר, כדאי לאפשר לו לשלוט יותר על כספו ועל האופן שהוא מוציא אותו, וללמוד מיומנויות ניהול כספים שיעזרו לו מאוד בהמשך חייו. אפשר להחליט שככל שילדכם ירוויח יותר כסף בעצמו, כך יקבל יותר חופש לעשות עם כספו מה שהוא רוצה. עם זאת, מומלץ לחשוב יחד על כמה קווים מנחים לשימוש בכסף – לדוגמה, שחלק ממנו ילך לחיסכון וחלק אחר  להוצאות שהוא בוחר בהן עכשיו.

הקווים המנחים הללו יחולו על דמי כיס שנתתם לילדכם או על כסף שהרוויח בעצמו ממשרה חלקית, למשל. חשוב שינסה לחסוך חלק מהכסף במקום לבזבז את כולו.

במוקדם או במאוחר, סביר להניח שילדכם יעשה טעות בניהול הכספים שלו: יאבד שטר של 50 שקל, יבזבז את דמי הכיס שלו בתוך יומיים,יוציא את כל כספו על משהו שלא ייראה לו כל כך טוב אחרי שקנה אותו, או שיגלה שלא תכנן את הוצאותיו, ונשאר ללא כסף. במקום לתת לו יותר כסף, דברו איתו על מה שלמד מהחוויה ומה יוכל לעשות אחרת בפעם הבאה.

מתבגרים עלולים להגיע לחשבונות טלפון סלולרי חריגים.  דברו איתו על סוגים שונים של תכניות לטלפון ועל המגבלות של כל תכנית. ידעו אותו אודות המגבלות על התכנית שלו, וסכמו יחד שאתם בודקים מדי פעם שלא צרך שירותים בתשלום ללא רשותכם.  הזהירו והיזהרו מפני משחקים בתשלום דרך הטלפון או המחשב וכן מפני רכישות דרך האינטרנט. אלו עלולים להיות מפתים, ולגרום להוצאות כספיות כבדות.

טיפים לניהול כספים

ניהול כספים טוב דורש מילדכם ללמוד כיצד להוציא כסף באחריות ולהעריך את ערכם של דברים שונים. הטיפים הבאים יעזרו לו ללמוד:

  • עודדו את ילדכם לתמחר ולנהל את הוצאות הנסיעה והבילוי השבועיות שלו – נסיעה באוטובוסים, מפגש חברתי הכולל אכילה וכדומה. בקשו ממנו לבדוק מהי האפשרות הזולה ביותר.
  • אם ילדכם בגיל ההתבגרות המוקדם, תנו לו סכום מסוים להוצאות  ביום טיולים משפחתי, אך הסבירו שהסכום אמור לשמש אותו לאורך כל היום.
  • תנו לו לקנות מתנות לימי הולדת, לחגים ומתנות אחרות לחבריו, לאחיו או לבני המשפחה המורחבת. למדו אותו לתכנן את רכישת המתנות בהתאם לתקציב שנקבע מראש.
  • שלבו את ילדכם בכמה שיותר דיונים פיננסיים – למשל, כשאתם מתכננים חופשה משפחתית.
  • ודאו שילדכם מודע למחירם האמיתי של מוצרים שונים. אם חסך 100 שקל לרכישת סקייטבורד שעולה 180 שקל, עזרו לו לחשוב על תוכנית חיסכון לסכום החסר. אם אתם מסכימים להשלים את הסכום החסר, בקשו ממנו לחשוב על תוכנית להחזרת הכסף, אם זוהי הגישה שאתם דוגלים בה.
  • תנו לילדכם תקציב לום ההולדת שלו, כדי שיוכל להחליט מה לקנות ולאן לצאת.
  • בפעם הראשונה שנגמר לו הכסף התערבו ועזרו לו, אך ודאו שהוא יודע שבפעם הבאה יצטרך להתמודד עם התוצאות בעצמו.
  • חזקו את היכולת שלו להשפיע על בילויים משותפים עם חברים, ולמצוא בילויים שאינם דורשים הוצאות משמעותיות- כמו בתי קפה, המבורגר וכד’.
  • עודדו אותו לעמוד ב’לחץ’ לקנות בגדים וחפצים שיש גם לחבריו, כדי להיות כמו כולם.
  • עם זאת, חשוב לעודד ‘תודעת שפע’ ולא ‘תודעת חסר’, על ידי גישה שאומרת שיש לנו כסף, ומותר ליהנות ממנו בהתאם לתקציבנו, אך חשוב לעשות סדרי עדיפויות ולנהלו בתבונה. במקום לטעון בפניו כל הזמן שאין כסף, אמרו שיש לכם כסף, והוא מיועד למטרות שחשובות למשפחה.

דמי כיס וכיצד להרוויח כסף

הצעד הראשון בלימוד ילדכם לנהל את כספו הוא לתת לו דמי כיס או קצבה. עם זאת, מתן דמי כיס תלוי בערכים שלכם ובמצבכם הכספי. אם אתם נותנים לו דמי כיס, חשבו כמה נראה לכם הגיוני לתת ולמה ישמש הכסף. לדוגמה, אפשר לתת דמי כיס בשביל הנסיעות לבית הספר, ארוחות או בגדים, או סתם כדי שיוכל לבזבז אותו על מה שירצה.

מתן תשלום לילדים על עבודות הבית הוא נושא מורכב. אולי חשבתם לתת לילדכם עוד כמה שקלים על עבודות נוספות כמו לנקות את החצר או בייביסיטר, כדי שיוכל לחסוך מהר יותר. שימו לב שהקשר בין תרומתם של הילדים למשק הבית לבין דמי הכיס עלול למנוע מילדכם לתרום למשק הבית פשוט כי הוא חי בו, בדיוק כמו כל אחד אחר. אבל אם זה עובד עבורכם, לכו על זה.

אם אתם מחליטים לקשר בין דמי הכיס למטלות בבית, כדאי לעשות זאת עבור משימות שהן מעבר לדרישות בסיסיות שאותן הוא עושה ללא תמורה. צורת תגמול נוספת שיכולה להועיל, היא תשלום עבור מטלות קבועות כמו סידור הסלון מדי יום או שבוע, זריקת הזבל פעם ביום הוצאת חיית המחמד המשפחתית מדי יום, שטיפת המכונית מדי שבוע וכדומה. כך יתרגל ילדכם לעבוד כדי להרוויח כסף.

הציעו לחברים של ילדכם לעבוד אצלכם ובתמורה, ילדכם יעבוד אצל משפחותיהם. לעתים קרובות, בני נוער לומדים ועובדים טוב יותר בבית של מישהו אחר. סידורים כאלה יכולים לשפר את המיומנויות החברתיות שלצעירים ואת יכולתם לקבל תשלום.. בביתם של חברים יוכל ילדכם להאכיל את חיית המחמד כשהם בחופשה, לעשות בייביסיטר או לשטוף את המכונית. הכוונה בהצעה זו היא למשימות שאין ספק שהמתבגר מסוגל ורוצה לבצע בצורה נאותה ועקבית. לא כדאי לעודד את העסקת ילדכם בבתי חברים במקום בו ישנה שאלה לגבי טיב העבודה, באופן שיכול לגרום למתח ביחסים.

בגיל מתאים, עודדו את ילדכם לעבוד מחוץ למסגרת הביתית ולהרוויח כסף. למדו אותו על זכויותיו, עודדו אותו להאמין ביכולתו להשיג כסף ביושר. הסבירו לו שכסף הוא אמצעי לגיטימי להשגת מטרות, ואינו דבר שלילי, כמו שאינו מטרה בפני עצמה. תוכלו לעודדו לעבוד, למשל, על ידי ציפייה שישתתף במחצית העלות של שיעורי הנהיגה שלו.

לחסוך כסף

ילדים מתבגרים מתחילים לחשוב על חיסכון למשהו שהם רוצים. זהו צעד משמעותי בלמידה כיצד לנהל כספים ולפתח הרגלים פיננסיים אחראיים. הטיפים הבאים יעזרו לילדכם לחסוך כסף:

  • עודדו את ילדכם לחסוך את דמי הכיס שלו או את הכסף שהרוויח, או שקיבל ליום ההולדת.
  • עזרו לו לקבוע מטרות לטווח קצר ומטרה לטווח ארוך. כדאי להכין טבלה שבה יוכל לראות כיצד החסכונות שלו גדלים ועד כמה הוא קרוב למטרה.
  • עודדו את ילדכם להתנדב לוועדת גזברות בבית הספר, למשל.
  • עזרו לו לפתוח תוכנית חיסכון עם גישה מוגבלת, שתקשה עליו להוציא את הכסף מיד. כשילדכם יגדל, תוכלו להנפיק לו כרטיס למשיכת מזומן. דברו עם ילדכם על היתרונות והחסרונות של גישה קלה לחיסכון.
  • עודדו את ילדכם לחפש את החיסכון הטוב ביותר. בנקים רבים מציעים חשבונות בלי עמלה לצעירים בני פחות מ-18 והטבות נוספות.

ללוות ולהלוות כסף

סביר להניח שאתם תהיו הראשונים שמלווים לילדכם כסף. זוהי הזדמנות מצוינת ללמד אותו על החשיבות של החזר הלוואות כחלק מניהול כספים. לדוגמה, יכול להיות שילדכם חוסך לקניית מצלמה מקצועית שנמצאת כרגע במבצע. אתם יכולים להלוות לו את 200 השקלים האחרונים שהוא צריך כדי שיוכל לקנות אותה לפני שהמחיר עולה בחזרה. אך מומלץ לדבר על כך ולהסכים על תכנית תשלום שבה יחזיר לכם את הכסף, ולוודא שזה אכן קורה. כך יוכל ללמוד עד כמה חשוב להחזיר כסף שלווה, בלי קשר לזהות המלווה.

כדאי לדון גם בלקיחת הלוואה או כספים מחברים, או מתן כסף או הלוואה לחברים. האם אתם מעודדים זאת? דברו איתו על היתרונות והחסרונות של מתן או קבלת הלוואה או כספים במתנה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

שימוש במדיה דיגיטלית: ילדים ובני נוער

כיצד ילדים ובני נוער משתמשים במדיה דיגיטלית

כיום, מדיה דיגיטלית היא פשוט חלק טבעי מהחיים. ילדים ובני נוער משתמשים באינטרנט לצורכי בידור, תקשורת ולמידה. בני נוער נוטים להיות בין הראשונים שמאמצים מכשירים וטכנולוגיות חדשים (early adopters), והם אוהבים מאוד ליצור תוכן דיגיטלי בעצמם. למעשה, סביר שילדכם יהיה מיומן בכך בדיוק כמוכם, ואף יותר מכם.

רבים משתמשים במצלמות, בטלפונים ניידים ובמחשבים כדי להעלות ולשתף דברים כגון סרטוני וידיאו ותמונות באינטרנט. בני נוער גדולים יותר יכולים גם לכתוב ולקרוא בלוגים או בלוגי וידיאו (ולוג). כמו כן, הם מבלים זמן רב ביצירה ובצפייה בתוכן שנוצר על ידי משתמשים, כמו סרטונים ביוטיוב.

רבים מהם משתמשים באינטרנט כדי לתקשר זה עם זה ברשתות חברתיות כגון פייסבוק, טאמבלר, סנאפצ’ט ואינסטגרם, בקבוצות וואטסאפ  ואפליקציות נוספות. אתרים אלה מאפשרים להם לשלוח ולקבל מסרים, ולשתף תמונות, סרטוני וידיאו, משחקים ויישומונים.

ילדים ובני נוער משתמשים באינטרנט יותר ויותר בבית הספר ולצורכי למידה. כמו כן, בתי הספר משלבים מדיה דיגיטלית בהרבה מנושאי הלימוד.

מה מקבלים בני הנוער משימוש במדיה הדיגיטלית

פעילויות מקוונות – כמו השתתפות ברשתות חברתיות, בקהילות מקוונות ובצ’טים – מחברות את ילדכם לאחרים. צורת התקשורת הזו מעודדת את החברויות הקיימות של ילדכם ונותנת לו דרכים להישאר בקשר עם חברים אחרי שעות הלימודים. חברויות חזקות עוזרות לו להסתגל ללחצי גיל ההתבגרות.

השימוש במגוון רחב של אמצעי תקשורת מאפשר לו ללמוד מיומנויות תקשורת שונות. מיומנויות אלה חשובות לבית הספר, לעבודה ולחיים החברתיים.

יצירת התוכן מאפשרת לו לעבוד על היצירתיות שלו באווירה כיפית, ונותנת לו הזדמנות להביע את דעותיו ולתרום לדיון – מה שתורם גם לתחושת הערך העצמי ולתחושת הקהילתיות שלו, ומעודד אותו לשנות את עולמו לטובה.

בלוגים וקהילות מקוונות נותנים לילדכם הזדמנות לפתח מיומנויות קריאה, כתיבה וחשיבה ביקורתית.

למשחק במשחקי וידיאו – עשויים להיות גם יתרונות  מבחינה יצירתית, חברתית ורגשית. יש להם גם פוטנציאל להשפיע  לטובה על הרגשות של אנשים צעירים, על ההערכה העצמית ועל דברים נוספים כגון אופטימיות, חיוניות, חוסן נפשי, מעורבות, מערכות יחסים, תחושת מסוגלות, קבלה עצמית וקשרים חברתיים. ולעתים קרובות, בני נוער משתמשים במשחקים האלה כדי להתמודד עם כעס, תסכול ולחץ.

באתרים, בבלוגים וברשתות החברתיות יכול ילדכם ללמוד כיצד להביע את דעותיו על נושאים אישיים וקהילתיים שמטרידים אותו, כמו בטיחות בקהילה, שינויי אקלים או בעיות במערכות יחסים ועוד.

ילדים ובני נוער משתמשים באינטרנט גם לקבלת תמיכה מצד חברים בני אותו גיל ותמיכה מקצועית, למשל אתרי ייעוץ מקוונים. לפעמים, קל יותר להשתמש באינטרנט מאשר לדבר עם מישהו פנים אל פנים.

עם זאת, ילדים ובני נוער רבים מוצאים את עצמם מכורים לשימוש במדיות הדיגטליות השונות, מה שמשפיע לרעה על בריאותם הגופנית והנפשית גם יחד.

שימו לב לזמן בו מבלה ילדכם מול המסכים השונים, והגבילו את זמן השימוש בהם, לטובת אינטראקציות אמיתיות, פנים אל פנים, עם חברים ובני משפחה.

שימוש במדיה דיגיטלית: חששות נפוצים

אם תשמרו על קשר רציף ותקשורת פתוחה אודות תחומי העניין של ילדכם, כולל אלו האלקטרונים, תוכלו לאתר בקלות יותר בעיות שעלולות להטריד אותו בנוגע לשימוש באינטרנט ובמדיות החברתיות. התמקדו בבניית מערכת יחסים פתוחה ובוטחת עם ילדכם, כדי שירצה לפנות אליכם אם יש לו בעיה.

בטיחות באינטרנט

אך טבעי שתחששו לבטיחותו של ילדכם באינטרנט. כדי לעזור לו לשמור על בטיחות, נסו להתעדכן בכל הטכנולוגיות החדשות ואתרי הרשתות החברתיות. נסו את הדברים הבאים:

  • דברו עם ילדכם באופן קבוע על הגדרות הפרטיות באינטרנט.
  • העדיפו שימוש במחשב ובנייד באזורים הציבוריים בבית, והימנעו משימוש בחדרים מבודדים או צדדיים
  • השתמשו בתוכנות סינון ופיקוח
  • עיברו יחד עם ילדכם על הודעות מקבוצות שונות בהן הוא פעיל, על מנת לאתר וללמוד יחד מהו שימוש נכון, וכיצד להתמודד עם שפה או תכנים לא הולמים.
  • בדקו שילדכם יודע כיצד לדווח על תוכן פוגעני ברשתות החברתיות.
  • עודדו אותו לדבר איתכם אם הוא חושש ממשהו שראה באינטרנט.
  • בדקו את המדיניות בבית הספר של ילדכם הנוגעת לבריונות ברשת ובטיחות באינטרנט.

לקבלת טיפים נוספים על שמירת בטיחותו של ילדכם באינטרנט, קראו את המאמרים בריונות ברשת וסקסטינג.

שימוש מוגזם באינטרנט או במחשב

אם ילדכם משקיע זמן רב מדי במשחקים באינטרנט, הוא עלול לסבול מבידוד ולצמצם את הקשר עם חבריו ומשפחתו. אם אתם חוששים מכמות הזמן שהוא מבלה במשחקי מחשב, נסו את הדברים הבאים:

  • דברו איתו על מה שהוא עושה באינטרנט, ושאלו אותו מדוע זה חשוב לו.
  • ודאו שיש לו הזדמנויות להשתתף במגוון פעילויות גופניות וחברתיות.
  • הציבו מגבלות סבירות על זמן המשחק באינטרנט, ודונו ביחד בתוצאות להפרת המגבלות.
  • הסכימו על זמנים מסוימים במהלך היום שיהיו נטולי אינטרנט.
  • עודדו אותו לשחק במשחקים רבי משתתפים באינטרנט, שבהם עליו ליצור קשר עם אנשים אחרים ולא רק לשחק לבדו. שימו לב שבחלק מהפעמים אינכם מכירים את עמיתיו למשחק ויש פוטנציאל ליצירת קשרים עם גורמים שינסו לפגוע בילדכם (פגיעות מיניות, כלכליות וכו’). לעיתים תכני המשחק אלימים או לא תואמי גיל לדג’ משחק GTA.
  • חלק מבני הנוער מבלים זמן רב בלדבר עם חבריהם במשחקים מקוונים או באתרי הרשתות החברתיות. זה בסדר, אבל כדאי לשמור על איזון בין התקשורת המקוונת לבין פעילויות חברתיות פנים מול פנים.

תוכן לא הולם ותוכן מסוכן

סביר להניח שילדכם ייתקל בשלב מסוים בתוכן בלתי הולם ואפילו מסוכן. ילדים עם אחים גדולים צפויים יותר להיחשף לתוכן לא הולם. חשוב ללמד אותם כיצד להתמודד עם הנושאים הללו. זוהי מיומנות חשובה לילדים במסעם לחיי הבגרות.

כך תעזרו לילדכם ללמוד את המיומנויות האלה:

  • דברו איתו על סוגי התוכן שבהם אפשר להיתקל באינטרנט
  • עזרו לו להחליט איזה תוכן הולם
  • הסבירו לו כיצד להבין ולהתמודד עם תכנים מטרידים, אלימים או מיניים.

כמו כן, תוכלו לבדוק את סיווגי התכנים, ולדבר עם האחים הגדולים (וחבריהם) על מה מותר וראוי לשתף עם האחים הצעירים.

השפעות המדיה הדיגיטלית

בני נוער אינם נוטים להתעמק בכל מה שנאמר להם באמצעי התקשורת השונים. השפעות המדיה הדיגיטלית הן רק חלק אחד בתהליך שעוזר לבני נוער לפתח תחושת זהות ומעצב את הגישות וההתנהגות שלהם. עזרו לילדכם המתבגר לפתח מערכת יחסים טובה עם המדיה הדיגיטלית:

  • עודדו אותו לאזן בין פעילויות דיגיטליות לבין מגוון רחב של תחביבים גופניים וחברתיים יותר, כמו חוגי ספורט, אמנות או פגישות פנים מול פנים עם חברים
  • דברו איתו על התכנים שהוא צורך – עודדו אותו לחשוב מאין הגיע המידע, ולחשוב באופן ביקורתי על הדעות שבהן הוא נתקל
  • הפגינו עניין במה שהוא עושה באינטרנט וחפשו הזדמנויות לעשות דברים יחד ליצירת תחומי עניין משותפים- לדוגמה, לשחק במשחקים מקוונים או מדי פעם תתקשרו באינטרנט למשל במדיה חברתית.
  • הקפידו שילדכם יזכור כי תוכן שעלה לרשת – נשאר שם לנצח. שאלו אותו למשל- כאשר מעסיק פוטנציאלי יחפש בעתיד מידע עליך ברשת, האם סרטוני השתטות בהם אתה מתויג הם מה שתרצה שיראה?
  • רעננו נהלים: אסור להשמיץ או להעלות תוכן פוגעני על אנשים אחרים; בידוד דיגיטלי של חבר לכתה הוא חרם לכל דבר- זה פסול וזה מסוכן; היזהרו מפדופילים.

 

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר  Raising Children Network

שינה טובה יותר להורים

שינה בימים הראשונים

אם מעולם לא חוויתם תקופה של שינה לא טובה, יכול להיות שתופתעו מהאופן שבו היעדר שינה משפיע על החיים. לעיתים קרובות, הורים טריים אומרים שלא האמינו עד כמה זה קשה. תינוקות רכים נכנסים לשגרה קבועה לאחר זמן מה, ובשבועות הראשונים קשה מאוד לקבל כמות מספקת של שינה ומנוחה.

לכמה שינה אנו זקוקים

באופן כללי, מבוגרים זקוקים לשבע-שמונה שעות שינה בלילה כדי להרגיש שנחו כראוי, אף שהכמות משתנה בין אדם לאדם, ויכולה לנוע בין חמש לעשר שעות. סביר להניח שאתם זקוקים לשינה רבה יותר אם אתם:

  • מתקשים להתעורר בבוקר, או מרגישים ישנוניים כל היום
  • אינכם מצליחים להתרכז
  • מצוברחים, עצבניים, מדוכאים או חרדים
  • סובלים משינה זעירה בלתי מכוונת במהלך היום (“מתעפצים” או “מנקרים”).

בדיוק כפי שילדכם זקוק לשינה כדי להיות בריא, אתם צריכים לישון מספיק כדי להצליח וליהנות מההורות. הורים שאינם ישנים מספיק עלולים להגיע למצב של עייפות גופנית ורגשית קשה. הם מתקשים להתרכז, לפתור בעיות ולקבל החלטות, ומרגישים עצבניים, חסרי סבלנות ונוטים לבכות.

מנוחה מספקת תעזור לכם להיות הורים טובים, מאושרים ורגועים יותר. מלבד זאת, התינוק יגיב להרגשתכם, ולכן גם הוא יהיה מסופק יותר.

כיצד לישון טוב יותר ולחדש את רמות האנרגיה

קשה לישון מספיק בחודשים הראשונים לחיי התינוק. כמות השינה תלויה לא מעט במה שמתרחש בחייו, אך יש כמה דברים שתוכלו לעשות כדי לחדש את רמות האנרגיה.

לפני השינה

העצות הבאות יעזרו לכם לישון טוב יותר בלילה:

  • לכו לישון בשעה קבועה.
  • נסו להירגע לפני שאתם נכנסים למיטה – למשל, קראו ספר, האזינו למוזיקה רגועה, או השתמשו בטכניקות הרפיה כגון נשימות עמוקות.
  • אל תשתו תה, קפה, משקאות קלים, משקאות אנרגיה, משקאות שוקולד או ממריצים אחרים סמוך לשעת השינה. הם מקשים על המנוחה והשינה ומשפיעים על איכותה.
  • הוציאו את המסכים מחדר השינה, כולל טלוויזיה, טלפונים סלולריים וטאבלטים.

במיטה

לפעמים קשה להשתחרר ממאורעות היום שעבר, או לכבות את המוח כדי להצליח לישון. אם קשה לכם לישון או להישאר במצב שינה, נסו שלא לדאוג או להיות מתוסכלים. במקום זה, הזכירו לעצמכם שזה בסדר גמור לשכב בחמימות ובמנוחה במיטה.אם זה לא עובד, אולי כדאי לקום ולכתוב את מחשבותיכם. לאחר מכן, נסו לחזור על שגרת ההירדמות שלכם.

במהלך היום

פנו זמן לעצמכם כדי להרגיש טוב יותר. אפילו חמש דקות – לקרוא ספר, ללכת לקצה הרחוב ולחזור או לעשות מדיטציה – יעזרו לכם לאגור כוחות אם אינכם ישנים מספיק.

אפשר להשלים שעות שינה, ולכן נסו לנמנם במהלך היום. כמו כן, נסו להשלים את שעות השינה החסרות במהלך השבוע ולישון יותר בסוף השבוע.

פעילות גופנית ומזון בריא יספקו לכם אנרגיה רבה יותר, ולכן פנו זמן להתעמלות ואכילה טובה יותר – כל דבר קטן עוזר.

שגרות יומיומיות

אם אפשר, חלקו את הטיפול בתינוק עם בן או בת הזוג (כדי ששניכם תנוחו כמה שיותר), קרוב משפחה או חבר. חלוקת משמרות – בעיקר בלילה – יכולה להשפיע מאוד לטובה. שיטה זו עשויה להיות קשה יותר לאימהות מניקות. במקרה כזה, הדבר החשוב הוא לנסות לנוח כשהתינוק ישן. בסופי השבוע תוכלו לנמנם בתורות במהלך היום.

השתמשו באנרגיה שלכם לדברים החשובים ביותר, כדי שתרגישו טוב יותר בסוף היום למרות העייפות. לדוגמה, שחקו עם הילדים או בלו עם חברים ובני משפחה במקום סתם לשאוב אבק.

יש, כמובן, מטלות שחייבים לעשות, אבל אפילו הדברים הפשוטים ביותר עלולים להיות מציפים כשאתם מותשים. קל יותר להתמודד עם המטלות האלה אם מחלקים אותן לצעדים קטנים ומתמקדים בדבר אחד כל פעם, וכך גם תוכלו לתגמל את עצמכם בסיום כל צעד. עם זאת, לפעמים המטלות ייאלצו לחכות, גם אם הן חשובות במיוחד.

הנמיכו את הציפיות כדי להקל על הלחץ. לפעמים אנחנו מצפים מעצמנו לדברים בלתי מציאותיים. למשל: לשחק עם הילדים, ללכת לעבודה, לעזור בגן או בבית הספר, לבשל ארוחה מדהימה, לעשות שלוש מכונות כביסה ועדיין ללכת לחדר הכושר.

יש תקופות שבהן אתם מצליחים לעשות את כל הדברים האלה בלי בעיה. אבל יהיו גם ימים ואפילו שבועות שתרגישו חסרי אנרגיה, ותצטרכו לחשוב מחדש על הדברים שאתם עושים – וזה בסדר. אם תדברו עם הורים אחרים תגלו שגם להם יש תקופות כאלה.

אם קשה לכם לשמור על השגרה היומית ואינכם ישנים מספיק, מותר ורצוי לבקש עזרה מקרובי משפחה או מחברים. ואם אתם מרגישים שהיעדר השינה משפיע עליכם מנטלית ורגשית, כדאי מאוד לדבר עם רופא המשפחה או עם איש מקצוע אחר.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

מערכות יחסים במשפחה ותסמונת הרצף האוטיסטי

כיצד לבנות מערכות יחסים בתוך המשפחה

אם אתם מגדלים ילד עם אוטיזם, הטיפול במשפחה ובמערכות היחסים בתוכה חשוב בדיוק כמו כל היבט אחר בחיי המשפחה. כדי לחזק את מערכות יחסים בתוך המשפחה ואת איכות החיים, מומלץ:

  • להתמקד במערכות היחסים במשפחה
  • להתמקד בחוזקות המשפחתיות
  • לבנות את החוסן הנפשי של בני המשפחה.

ככל שתתמקדו יותר בדברים הללו, כך הם יהפכו לחלק בלתי נפרד מדרך החשיבה וההתנהגות שלכם. כדאי להכניס אותם לשגרות היומיומיות בבית.

משפחות המתמודדות עם אוטיזם חוות תקופות קשות, אך לדברי חלק מהמשפחות, מהחוויות הללו צומחים גם דברים חיוביים. לדוגמה, חלקן מספרות שלמדו ענווה, סבלנות, חמלה, השלמה וכבוד כלפי אחרים.

להתמקד במערכות היחסים במשפחה

לכל בני המשפחה יש מערכות יחסים שונות אחד עם השני, ולכל מערכות היחסים הללו יש חשיבות שווה בבניית משפחה שמתפקדת היטב. התאמת אורח החיים המשפחתי לבן משפחה עם אוטיזם יכול לגרום למתחים במשפחה. טפחו את מערכות היחסים בתוך המשפחה כדי להתמודד היטב עם המתחים.

תחזוק מערכות יחסים בריאות וחיוביות בתוך המשפחה יעזור מאוד לשמירה על יציבות וחוזק משפחתי גם בתקופות משבר ובטווח הארוך.

מערכת היחסים עם בני הזוג

כחלק מטיפול מערכות היחסים בתוך המשפחה, כדאי לחשוב גם כיצד עובדת היותכם הורים לילד עם אוטיזם משפיעה על מערכת היחסים שלכם עם בן או בת הזוג.

גידול ילד עם אוטיזם מביא איתו  אתגרים חדשים. מודעות לשינויים הללו היא צעד חיובי לקראת התמודדות בריאה ובונה עם כל מתח, שנגרם כתוצאה מהמוגבלות של ילדכם.

לדוגמה, החשבונות הרפואיים ועלות הטיפולים עלולים להוביל ללחץ כלכלי. החוקים ותחומי האחריות המשתנים עלולים להוביל לנטירת טינה, אם אתם או בני זוגכם מרגישים שתחומי האחריות אינם מחולקים ביניכם באופן שווה.

כדי להתמודד עם המתחים והשינויים הללו, חשוב שתקדישו זמן לעצמכם ואחד לשני, ותפנו לקבלת עזרה בעת הצורך – בין אם לשירותי עזרה מקצועיים, בייביסיטר פעם בחודש או טיפול זוגי.

אף שבני זוג במשפחות עם ילד עם אוטיזם אכן חווים אתגרים גדולים, רבים מהם אומרים שהכבוד והמחויבות שהם רוחשים זה לזה נשארים חזקים. לקבלת טיפים על טיפוח ושמירה על מערכות היחסים עם בני הזוג, קראו את המאמר הצרכים המיוחדים של ילדכם ומערכת היחסים עם בני זוגכם.

מערכת היחסים עם ילדיכם

חשוב לעבוד על טיפוח אינטראקציות חיוביות ביניכם כהורים לבין כל הילדים שלכם, כולל ילדכם עם האוטיזם. אתם מהווים דוגמה אישית לילדיכם ולאופן שבו אתם מתקשרים זה עם זה.

נסו להבין כיצד מרגישים האחים האחרים. פנו זמן כדי להשיב ולחלוק רגשות עם הילדים האחרים כדי לעזור גם להם להתמודד. למידע נוסף, קראו את המאמר על להיות אחים לילדים עם צרכים מיוחדים ולתמוך באחים של ילדים עם צרכים מיוחדים.

מערכת היחסים עם בני המשפחה המורחבת

אל תשכחו את סבא וסבתא ואת שאר בני המשפחה המורחבת. הם יכולים לשמש מקור תמיכה חשוב עבורכם, ולתת ערך מוסף לחייו של ילדכם.

ייתכן שייקח להם זמן מה להתרגל לרעיון של אוטיזם ומשמעויותיו עבור ילדכם. לבני המשפחה המורחבת יש מערכות יחסים ייחודיות משלהם עם הילד. עם הזמן, הם ימצאו דרך להסתגל לצרכיו ולתפקידם בחייו. כדאי לעזור לבני המשפחה והחברים ללמוד יותר על תסמונת הספקטרום האוטיסטי וכיצד היא משפיעה על מערכת היחסים עם הילד.

להתמקד בחוזקות המשפחתיות

בזמנים קשים, אפשר לשפר את מערכות היחסים בתוך המשפחה באמצעות הזזת הפוקוס לדברים החזקים, במקום להתמקד בדברים השליליים שעולים לצד אוטיזם.

הנה כמה רעיונות לזיהוי ולטיפוח החוזקות במשפחה:

  • חשבו על תחומי העניין של המשפחה ועל הדברים המהנים שאתם עושים יחד. זהו כמה שיותר מהדברים האלה וכתבו אותם ברשימה. מומלץ לכלול כמה פעילויות שאינן דורשות זמן רב מדי. כך תוכלו לעשות משהו ביחד, כמשפחה, גם בתקופות לחוצות. נסו לעשות משהו אחד מהרשימה מדי שבוע. זו יכולה להיות פעילות פשוטה, כמו לטייל בפארק או ליהנות מארוחה ביחד.
  • בקשו מכל בני המשפחה לכתוב דבר אחד טוב בנוגע לכל אחד מבני הבית – למשל, מיומנות מיוחדת או תחום עניין משלו. עשו זאת מדי ערב במשך שבוע. בסוף השבוע, ספרו זה לזה את מה שכתבתם.
  • בחרו תחום חזק של אחד מבני המשפחה – דייקנות בזמנים או יכולת טובה להתארגן לפני שיוצאים, למשל. חשבו ודברו על דרכים חדשות שבהן יוכלו בני המשפחה להפיק את המיטב מהתחום החזק הזה במהלך השגרות היומיומיות. נסו את הרעיונות האלה במשך שבוע, ואז דברו על החוויה.

לבנות את החוסן הנפשי של המשפחה

חוסן נפשי הוא היכולת להתאושש מזמנים קשים ולהרגיש חזקים יותר. הנה כמה רעיונות לזיהוי ולטיפוח החוסן הנפשי במשפחה:

  • זהו את החוזקות והמשאבים של כל אחד מבני המשפחה. הם יוכלו לעזור לכם להתמודד עם קשיים הקשורים לאוטיזם ולילדכם. לדוגמה, ייתכן שבן או בת הזוג שלכם טובים מאוד בהרגעת ילדכם. אחד מהילדים האחרים עשוי להפגין יכולת מצוינת במשחק עם אחיו עם האוטיזם. שימו לב למצבים שבהם החוזקות הללו יהיו שימושיות.
  • התמקדו בשמירה על קשר ומחויבות זה לזה. כך תתנו לכל בני המשפחה תחושת שייכות ונאמנות. לדוגמה, כשאחד מילדיכם מסביר משהו בנוגע לאוטיזם למישהו אחר, הוא מפגין נאמנות משפחתית.
  • הכירו בתרומתו החיובית של ילדכם עם האוטיזם למשפחה. למשל, השוני והייחוד שבנקודת מבטו על החיים וההשפעה שלה עליכם. לדוגמה, ייתכן שתשימו לב לכך שילדיכם האחרים מגלים חמלה גדולה יותר כלפי אחרים הודות לאחיהם.
  • עודדו את בני המשפחה לעבוד יחד כקבוצה, גם כשהתפקידים ותחומי האחריות משתנים בגלל האוטיזם. למשל, ילדים גדולים יותר יכולים להכין את ארוחת הערב אם אבא עסוק במפגש טיפולי עם אחיהם.
  • עבדו על מיומנויות של תקשורת ופתרון בעיות כמשפחה. כשעולה בעיה, דברו עליה ומצאו פתרון ביחד.  שימו לב במיוחד לתחומים שבהם אתם או בני זוגכם אינם מרוצים מהמצב, למשל, חלוקת המטלות בתוך המשפחה, ובהן הטיפול בילדים, המשרה והעבודות בבית.
  • שמרו על נקודת מבט חיובית. נסו לשים לב לתקופות שבהן הכל מסתדר לטובה ביניכם כזוג, כהורים, ובין הילדים כאחים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

להתכונן מראש לשנות ההתבגרות

הידעתם?

כשהורים נשאלים איזו תקופת התפתחות של ילדיהם גורמת להם לחשש הגדול ביותר, שנות ההתבגרות נמצאות בראש הרשימה. אולם 70% מבני הנוער מדווחים על מערכות יחסים חיוביות עם משפחותיהם – כך שהמצב אינו גרוע כל כך!

אך טבעי לחשוש כשילדכם נכנס לשנות ההתבגרות. זוהי תקופה של שינויים משמעותיים לילדכם ולמערכת היחסים שלכם, ותצטרכו להתאים את גישת ההורות שלכם על הדרך. עם זאת, זו לא חייבת להיות תקופה שלילית, בעיקר אם תתכננו מראש.

לתכנן מראש: מה להביא בחשבון

לפני שילדכם נכנס לשנות ההתבגרות, כדאי לעשות קצת מחקר כדי לדעת למה לצפות. קראו על השינויים הגופניים והשינויים החברתיים והרגשיים שילדכם יעבור, כדי להבין את השינויים הנוספים שיחולו בהתנהגותו ובמערכות היחסים שלכם.

נסו להיזכר בגיל ההתבגרות שלכם כדי להבין טוב יותר את ילדכם. זכרו מה עברתם וכיצד הרגשתם. השתמשו ברגשות ובחוויות הללו כשאתם מתמודדים עם ילדכם. עם זאת זכרו שלא להשליך את חוויותיכם האישיות, לטוב ולרע, על ילדכם. החוויה שלו עשויה להיות מאוד שונה משלכם.

התנהגות בני נוער יכולה להיות מאתגרת, אך לעתים קרובות זהו חלק מבניית עצמאות ומיומנויות לחיים הבוגרים. שנו את מה שאתם חושבים על התנהגותם של מתבגרים. יהיו אמנם ויכוחים יומיומיים על נושאים כמו בעיות בבית הספר, עבודות בבית וזמן מסך, אולם הוויכוחים האלה הם סימן לכך שילדכם מחפש עצמאות, מפתח אוטונומיה וביטחון עצמי, ולוקח אחריות על עצמו.

שנות ההתבגרות אינן עוברות חלק ולא משנה מה תעשו, לא תוכלו להימנע מרגעים סוערים. אולם השלב הזה בחייו של ילדכם לא יימשך לנצח. זכרו שהסערות בשנות ההתבגרות הן תופעת לוואי של המטרה העיקרית והחשובה יותר – להפוך את ילדכם מאדם שתלוי בכם לאדם בוגר שעומד בפני עצמו.

מומלץ לתכנן כיצד תרצו להתמודד עם כמה עניינים נפוצים לפני שהם מגיעים. קל יותר לחשוב כעת על האופן שבו תגיבו מאשר לנסות לחשוב על שיטה מתאימה על המקום, בעיקר כשמדובר בנושא מורכב.

עודדו עצמאות באופן בטוח. חשבו מראש מה אפשר לעשות. למשל, אם בן ה-13 שלכם רוצה ללכת לסרט עם חברים, תוכלו לתת לו ללכת, אך קבעו כמה כללים ומגבלות כדי שייצא באופן הבטוח ביותר. השאלות הבאות יעזרו לכם לחשוב על גבולות ביחד:

  • עם מי ילדכם יוצא?
  • כיצד הוא מגיע לשם?
  • לאן בדיוק הוא הולך?
  • מתי יחזור הביתה?
  • מה הוא מתכנן לעשות אם משהו ישתבש או ישתנה?

ייתכן שלא תסכימו על כל הגבולות. קראו את המאמר על פתרון בעיות כדי לחשוב יחד ולמצוא פתרון שמתאים לשניכם.

בגיל זה אפשר להתחיל בתהליך השגחה, הכולל שאלות כמו אלה שהזכרנו. מומלץ להתחיל בכך לפני שילדכם נכנס לשנות ההתבגרות, בכדי שהשיח הזה ביניכם יהיה רגיל ולא יראה כחדירה פתאומית לפרטיות והסיכוי שיתנגד לתהליך יפחת.

מן הסתם, בני נוער הם עצמאים יותר מפעוטות, אך עדיין תצטרכו לקבוע מגבלות ולהכתיב כללים, ויש לכם זכות לצפות להתנהגות סבירה. ספרו לילדכם לאיזו התנהגות אתם מצפים ממנו ומה יקרה אם לא יעמוד בציפיות.

חלקן של שיטות משמעת כמו משא ומתן, תקשורת ותוצאות טבעיות בארגז הכלים המשמעתי שלכם גדל בשנות ההתבגרות לעומת השנים המוקדמות. ילדים מקבלים המון מהורים בעלי גישה סמכותית – שמפגינים תקיפוּת בנוגע לגבולות, אך גם חמים ואוהבים, ומקבלים את הצורך של ילדם להיות אדם בפני עצמו.

מערכת יחסים חזקה וחיובית עם ילדכם היא כמו חשבון בנק – אם אתם “מפקידים” מספיק בשלב מוקדם, לא תגיעו למינוס בזמנים מאתגרים. מומלץ להתמקד בתקשורת פתוחה, בחיבור חזק, בכבוד הדדי ובאמון.

הרשתות החברתיות והטלפונים הסלולריים מהווים חלק חשוב ביותר בחיי החברה של רוב בני הנוער. הם משתמשים בהם כדי ליידע חברים מה הם עושים וכיצד הם מרגישים. חשבו מראש אילו קווים מנחים תרצו להביא למשא ומתן עם ילדכם, כדי לשמור על שימוש בטוח ואחראי ברשתות החברתיות ובטלפון הסלולרי.

לטפל בעצמכם

גישת ההורות שלכם בשנות ההתבגרות תלויה בדברים רבים יותר מאשר ילדכם והאופן שבו אתם מתקשרים איתו. חשוב לחשוב גם על מה שמתרחש בחייכם שלכם. הרווחה הכללית, הצורך בסיפוק ומערכות היחסים האחרות שלכם יכולים להשפיע על הקשר עם ילדכם. אם אתם חשים שהתקופה הזו מתאגרת עבורכם, אם אינכם מוצאים את האיזונים המתאימים- תוכלו לפנות לאיש מקצוע איתו תוכלו לשוחח על כך.

לקבל עזרה

אם ילדכם נלחץ או מוטרד מעימות מתמשך, או אם אתם מודאגים מנושאים אחרים כגון דיכאון, חרדה, אלימות או התעללות, פנו לקבל עזרה מקצועית מפסיכולוג או יועץ. רופא המשפחה יוכל להמליץ לכם על איש מקצוע, ובבית הספר יוכלו להמליץ לכם על מישהו שילדכם ואתם תוכלו לדבר איתו.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

הגורמים הנפוצים לפציעות ילדות

עקרונות הבסיס

בלתי אפשרי – ואף רעיון גרוע למדי – לעטוף את הילד בצמר גפן. מכות, חבלות, שריטות ונפילות הן חלק בלתי נפרד מתהליך הגדילה של כל ילד אקטיבי וסקרן. עם זאת, הסיבה העיקרית להגעתם של ילדים לבתי חולים ואישפוז מעל גיל שנה היא היפגעויות שמתרביתן מתרחשות בבית. כמה צעדים פרקטיים ותכנון מוקדם יהפכו את הפציעות הללו למשהו שנשיקה, חיבוק או פלסטר יפתרו, ולא לתאונות חמורות יותר.

דו”ח ארגון “בטרם” משנת 2013 מציין כי מדי שנה מגיעים 190,000 ילדים למיון כתוצאה מהיפגעות – 47% מהם נפצעים בבית ובחצר הבית. את מרבית הפציעות ניתן למנוע. מניעת היפגעות היא באחריות ההורים ולשם כך ראשית חשוב להתאים את הבית לילדים ולאמץ הרגלי בטיחות.

שמירה על בטיחותם של ילדים בבית כוללת מגוון של פעולות לשינויים סביבתיים והתנהגויות בטוחות. השינויים הם רבים ולפעמים מורכבים, אך גם שינוי אחד, ולו הקטן ביותר מקדם אותנו ל”עולם בטוח לילדים בבית”.

פציעות ותאונות נפוצות

לפי דו”ח בטרם משנת 2013, הגורמים הנפוצים ביותר לפציעות בילדות בשנים 2010-2000 היו:

  1. נפילות
  2. תאונות דרכים (למשל, ריצה פתאומית לכביש)
  3. הרעלה
  4. שריפה וכוויות

הגורמים הנפוצים ביותר לתמותת ילדים בישראל בשנים 2010-2000 היו:

  1. תאונות דרכים
  2. טביעה

גורמים נפוצים נוספים לפציעות ולתמותת ילדים בישראל כוללים:

  • חנק
  • הימחצות והילכדות
  • עשן, אש ולהבות
  • תאונות אופניים.

מה אפשר לעשות

פקחו עין על ילדכם במיוחד במצבים שבהם הם עלולים להיתקל בקשיים. למשל:

כדאי לתרגל פרוצדורות חירום ולהחזיק ערכת עזרה ראשונה בהישג יד. כמו כן, כדאי לשמור רשימת מספרי חירום בטלפון הנייד. אפשר להדפיס את המדריך המאויר למניעת חנק.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

בריונות בגן: כיצד לעזור לילדכם

בריונות בגן

בריונות עלולה לתת מכת מחץ לביטחון ולהערכה העצמית של ילדים, ובעיקר בשנות הגן. ילדים זקוקים להרבה אהבה ותמיכה, בבית ובכל מקום שבו מתרחשת הבריונות. כמו כן, הם צריכים לדעת שאתם, כהורים, תנקטו פעולה ותמנעו גילויי בריונות בעתיד.

אם אתם חושדים שילדכם סובל מבריונות, קראו את המאמר כיצד לזהות בריונות. ייתכן שילדכם הוא זה שמתנהג בבריונות. אם כן, קראו את המאמר מה לעשות כשילדכם מתנהג בבריונות כלפי אחרים.

לדבר עם צוות הגן

אם ילדכם סובל מבריונות, פנו לעזרה במהירות האפשרית. הגננת וצוות הגן מאומנים בזיהוי גילויי בריונות ובטיפול בהם, והם יעבדו איתכם כדי למנוע מקרים נוספים בעתיד.

כיצד לערב את הגננת

  • אמרו לילדכם שתדברו עם הגננת על הבעיה.
  • פנו זמן ושוחחו עם הגננת באופן פרטי. ספרו ברוגע על דאגותיכם והציגו את העניין כבעיה משותפת שתצטרכו לעבוד עליה יחד. לדוגמה, “עומר אומר שמעיין מרביץ לו בגן, קורא לו בשמות ואומר לילדים אחרים לא לשחק איתו. אשמח אם תוכלי לעזור לי לבדוק מה קורה ולחשוב מה אפשר לעשות בנוגע לכך”.
  • דונו בבעיה עם הגננת. שאלו מה דעתה.
  • היו אסרטיביים, אך לא כועסים או מאשימים.
  • סיימו את הפגישה עם תוכנית פעולה לפתרון הבעיה.
  • הישארו בקשר עם הגננת.

אל תיצרו קשר ישיר עם הילד שמתנהג בבריונות או עם הוריו, כיוון סביר להניח שרק תחמירו את הבעיה. תמיד עדיף ובטוח יותר לעבוד על הפתרון עם הגננת מאשר לנסות ולפתור את בעיית הבריונות בעצמכם.

אם הבריונות אינה נפסקת

  • זכרו שבטוח יותר לעבוד עם צוות הגן ולא לקחת את העניינים לידיים.
  • ספרו לגננת על כל מקרה בריונות נוסף. תעדו את מה שהתרחש ומתי.
  • כתבו מכתב לגננת. בקשו שתתייחס לפנייתכם בכתב.
  • אם נראה שהבעיה אינה משתפרת עם הזמן, דברו עם הפיקוח על הגנים באופן ישיר, או עם מישהו ממחלקת החינוך בעירייה. אם אינכם מרוצים מהתוצאה, בקשו להגיש תלונה רשמית. ברוב הגנים ישנו הליך רשמי לטיפול בתלונות.
  • כמו כן, אפשר לקבל ייעוץ מהפיקוח האזורי או מהשירות הפסיכולוגי ייעוצי לגבי האפשרויות העומדות בפניכם.

לוקח זמן לשנות התנהגות, ולכן סביר להניח שלא תראו תוצאות מיידיות. אם ילדכם עדיין סובל מבריונות ואינכם חושבים שצוות הגן עושה מספיק כדי לעצור זאת, שקלו לעבור לגן אחר שמטפל טוב יותר בבעיות כאלה.

לתמוך בילד בבית

תנו לילדכם כמה שיותר תמיכה ואהבה בבית. הקשיבו לו ודברו איתו. המשיכו לתמוך בו בבית, ושתפו פעולה עם הגננת כדי לפתח תוכנית לטיפול בבעיית הבריונות. כמו כן, הבהירו לילדכם שהמצב אינו באשמתו ואפשר לתקן אותו. תוכלו לתת לו רעיונות להתמודדות עם הבריונות.

לפעמים כדאי לקבל ייעוץ מקצועי שיעזור לילדכם להתמודד עם המצב. דברו עם רופא הילדים או עם הגננת בגן ובקשו מידע בנוגע לעזרה מקצועית.

תמיד התערבו אם ילדכם סובל מבריונות. עם זאת, כדאי לתת לו כמה מיומנויות וכלים שיעזרו לו להתמודד עם מקרי בריונות עתידיים או עם התנהגות חברתית שלילית, וימנעו את הידרדרות המצב. מיומנויות אלה יכולות לעזור להתפתחותו החברתית של ילדכם.

רעיונות להתמודדות עם בריונות בגן

דברו עם ילדכם על הדרכים השונות שבהן אפשר לטפל בהתנהגות בריונית, וכיצד הן עובדות. תוכלו לבחור ברעיון אחד או שניים שהוא מרגיש בנוח איתם ולעודד אותו להוציא אותם לפועל, כדי שירגיש ביטחון רב יותר ופחות חוסר אונים מהמצב. הנה כמה רעיונות שאפשר להסביר לילדכם:

  • התעלם מהבריונות ולך מהמקום: הבריון לא יוכל להציק לך אם אתה לא שם.
  • אמור לבריון להפסיק: אם תתייצב בפני הבריון בצורה רגועה, תראה לו שמה שהוא מנסה לעשות לא יעבוד לו.
  • אל תלך למקומות מסוכנים: כדאי להתרחק ממקומות שבהם סביר יותר להניח שתסבול מבריונות – כל עוד אתה לא מפספס שום פעילות בגלל זה.
  • הישאר בקרבת אנשים אחרים: אם אתה משחק עם החברים הכי טובים שלך, סביר להניח שהבריון לא יציק לך.
  • בקש עזרה מילדים אחרים: הילדים האחרים מבינים בוודאי מה עובר עליך וישמחו לעזור אם תצטרך. הבריון צפוי פחות להציק לך אם הוא יראה שיש לך גיבוי.
  • ספֵּר לגננת: היא תוכל לעזור לך להתמודד עם הבעיה ולהכין תוכנית. יכול להיות שהבריון אפילו לא יידע שהגננת עוזרת לך.

כיצד לדבר עם ילדכם על בריונות

כדאי לספר לילדכם מדוע יש ילדים שמתנהגים בבריונות. ממחקר שנערך על הסיבות לבריונות אצל ילדים, עולה כי:

  • הם מחקים אנשים אחרים, ולא יודעים שזה לא בסדר.
  • הם לא יודעים איך להיות נחמדים לאנשים אחרים.
  • יש להם בעיה, והם חושבים שאם יגרמו לאנשים אחרים להרגיש רע, הם עצמם ירגישו יותר טוב.
  • הם מעולם לא למדו להגיד “בבקשה” או לדבר על הבעיות שלהם.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

 

גמילה מהנקה: איך מפסיקים להניק בצורה נכונה?

מהי גמילה ואיך מפסיקים להניק?

גמילה היא תהליך של מעבר התינוק מהנקה בלעדית לאכילה בלעדית של מאכלים אחרים. באופן טבעי הגמילה מתחילה כאשר התינוק אוכל מזון מוצק, בנוסף לחלב אם בסביבות גיל ששה חודשים. הגמילה נגמרת כאשר התינוק אינו מקבל עוד חלב אם כלל. לפי המלצות ארגוני בריאות, מומלץ שזמן הגמילה המוחלטת יהיה לאחר גיל שנה, לאחר שהתינוק או האמא כבר לא מעוניינים בכך. יש אמהות שבוחרת להפסיק קודם לכן. חשוב להפסיק להניק רק אם באמת רוצים בכך, ולא בגלל מידע מוטעה. אם את שומעת שאת צריכה להפסיק להניק מסיבות רפואיות, בדקי זאת עם גורם מומחה בהנקה.

תהליך גמילה מהנקה

איך מפסיקים להניק? גם אם הפסקת ההנקה היא יזומה, כדאי להפסיק להניק בהדרגתיות ובאטיות. כך יוכל התינוק שלך להתרגל לשינוי בשגרה ובתזונה, וגופך יתרגל לכך שאין לו צורך לייצר עוד חלב. אם ההחלטה לגמול את התינוק מגיעה מצדך, ייתכן שתצטרכי לנחם אותו קצת יותר בזמן המעבר להזנה מבקבוק או לשתייה מכוס. כדי לתת לתינוק שלך תחושה שהוא אהוב ומוגן למרות שאינו יונק, חבקי אותו יותר מהרגיל ובלי איתו זמן רב.

הצעד הראשון בתהליך הגמילה הוא להוריד את ההנקה שהכי פחות דרושה לתינוק. במידה ורוצים להמשיך להוריד הנקות- חכי כמה ימים או שבוע ורק אז הורידי את ההנקה הבאה. אם את מפסיקה להניק במהירות, השדיים שלך עלולים להתמלא בחלב (גודש) ולגרום לך לתחושה לא נוחה כלל. כדי למנוע גודש בשדיים, ייתכן שתצטרכי לשאוב את החלב מדי פעם. שאבי מעט, רק עד שתרגישי יותר בנוח – אם תשאבי יותר מדי, גופך יקבל גירוי ליצירת אספקה מוגברת של חלב. יש אימהות שצריכות לעבור מהנקה אחת ביום להנקה אחת כל כמה ימים כדי להימנע מגודש בשדיים, לפני שהן מפסיקות להניק לגמרי.

שימי לב לגושים בשדיים. ייתכן שתחושי גושים בשדיים למשך חמישה עד עשרה ימים לאחר שהתינוק הפסיק לינוק. הימצאותו של גוש בשד עלולה להצביע על צינורית חלב חסומה, או על תחילתה של דלקת בשד (מסטיטיס). אם את מרגישה גוש, נסי לעסות אותו או לשאוב מעט חלב כדי להפחית את הגושיות. אם הגושים נשארים בשד או מכאיבים ואת מתחילה להרגיש תסמינים הדומים לשפעת, גשי לרופא בהקדם האפשרי.

אם תינוקך הוא בן חצי שנה ומעלה, אפשר להחליף את ההנקה שמורידים בארוחה של מוצקים עד 3-4 פעמים ביום ולהמשיך להניק באופן חלקי. במידה והתינוק מתחת לגיל חצי שנה או אם מפסיקים את ההנקה לחלוטין, עד גיל שנה חייבים להחליף חלב אם בתמ”ל. אם את מתחילה את הגמילה מההנקה לאחר גיל שנה, ניתן להחליפה בחלב פרה (ואין צורך בתמ”ל שלבים 2-3, שעולים הרבה יותר.

מתי אפשר לעבור לבקבוק?

מעל גיל חצי שנה, אפשר לגמול את התינוק ולעבור לשימוש בכוס או בבקבוק.

שימי לב

אין צורך בטיפול תרופתי כדי לגמילה מהנקה.

כדי לגמול תינוק גדול יותר או פעוט כדאי להתחיל את התהליך באטיות רבה יותר, ולשנות את השגרה שלו באופן הדרגתי. קראו את המאמר גמילה מהנקה בגיל מאוחר: ילדים גדולים.

יש שמרגישות מדוכאות מעט אחרי ההנקה האחרונה, גם אם זו הייתה ההחלטה שלהן. גמילה גורמת לשינוים הורמונליים שיכולים להשפיע על מצב רוח. טפלי בעצמך – תנוחי, תעשי דברים שאת אוהבת. במידה ומצב רוחך לא משתפר לאחר שבועיים או מגיע לרמה שפוגע בתפקוד שלך, כדי לפנות לגורם מקצועי.

יש נשים שמתחילות לבייץ מיד לאחר שצמצמו את ההנקות בלילה או התחילו לגמול את התינוק לגמרי, ואחרות מגלות שהביוץ והמחזור חוזרים רק לאחר כמה חודשים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

שגרת בוקר לבית הספר: טיפים

שגרת בוקר: מדוע וכיצד

ילדים אינם תופסים את מהות הזמן באותו אופן כמו מבוגרים, מה שעלול להפוך את הבקרים במהלך השבוע לזמן המלחיץ ביותר ביום. כדי שכולם יתחילו את היום באופן חיובי, כדאי להישאר רגועים ולנסות להסתדר היטב בבוקר. כשרבים עם הילדים בבוקר, למשל, קשה יותר להתרכז בעבודה, והסיכוי לתאונת עבודה עולה.

הדרך המועילה ביותר להפחית את הבלגן בבוקר היא לבסס שגרת בוקר טובה לימי השבוע, שעוזרת לילדים לצפות מה עומד לקרות, ולזכור מה עליהם לעשות. הנה כמה רעיונות שיקלו על הלחץ בבקרים במהלך השבוע – למרות שלא תמיד הכל ילך חלק!

לתכנן מראש: הלילה לפני

הצעד הראשון בשגרת הבוקר הוא לחשוב מה עליכם לעשות ולהכין תוכנית פעולה. סביר להניח שתגלו שאפשר לעשות דברים רבים בלילה הקודם. הנה כמה רעיונות:

  • בדקו ערב קודם (או אפילו לפני כן) אם יש אירוע מיוחד בבית הספר ביום למחרת.
  • הכינו את ארוחות העשר בתיקי האוכל וערכו את השולחן לארוחת הבוקר.
  • בקשו מילדכם להתקלח בערב לפני, כדי שלא תצטרכו לדאוג בנוגע לכך בבוקר.
  • ישנם דברים שעלולים לעורר בעיות, כמו החלטה על ארוחת העשר  או בחירת הבגדים. דברו על כך בלילה שלפני, כשלכולם יש זמן ואתם פחות לחוצים.
  • ארגנו מערכת שבועית שכוללת תזכורות לדברים שילדכם צריך לקחת לבית הספר מדי יום – ספרי ספרייה, בגדי ספורט, מצגות וכדומה.
  • התכוננו ליומכם בעבודה בלילה שלפני, כדי להקל על לחץ הזמן בבוקר (הכנת בגדים / פריטים נחוצים וכו’).
  • קראו את מחברת או תיקיית הקשר בערב לפני ובדקו אם המורים שלחו לכם פתקים. אפשר להכין את הבגדים, לחתום על פתקים לבית הספר ולהכין את התיק בערב שלפני.

שגרת הבוקר שלכם: טיפים

  • נסו לקום 15-30 דקות מוקדם יותר, כדי שתוכלו להתנהל בצורה חלקה יותר ובלי לחץ. תנו לעצמכם זמן רב כדי להגיע מהבית לבית הספר – החיפזון עלול להגביר את רמות הלחץ של כל בני המשפחה.
  • כוונו שעון מעורר עם התראה חוזרת לילדים שמתקשים לקום בבוקר, או שלא אוהבים לצאת מהמיטה.
  • התמודדו עם הבוקר באופן החיובי והאופטימי ביותר שאפשר. מצב רוח טוב הוא מידבק! אחת הדרכים לעשות זאת היא להתמקד בהיבטים החיוביים בהתנהגותם של ילדיכם, ולשבח אותם – למשל, “איזה יופי שאתה אוכל את הטוסט”.
  • אם ילדיכם צעירים, הזכירו להם מה הם אמורים לעשות ומתי. כדי לעזור להם, הכינו רשימה של דברים שצריך לעשות – אפשר להכין רשימה מאוירת.
  • אם ילדיכם גדולים מספיק, עודדו אותם לעשות יותר ויותר בעצמם – למשל, להתלבש לבד, להכין ארוחת בוקר לבד ולסדר את החדר בעצמם. הבקרים קלים יותר כשילדיכם עצמאיים.
  • צמצמו את הסחות הדעת. הטלוויזיה עלולה להסיח את דעתם של הילדים מההתכוננות לבית הספר, ומשפחות רבות מקפידות שלא להדליק טלוויזיה בבוקר. השאירו את הטלוויזיה כבויה, אלא אם כן אתם משתמשים בה כפרס מיוחד על כך שהילדים מוכנים בזמן.
  • תנו לילדכם הוראות רגועות וברורות בנוגע למה שתרצו שיעשו, וכשישתפו פעולה, שבחו אותם באופן מפורט. נסו שלא לתת להם תשומת לב מיוחדת על ויכוחים, יללות או התחמקויות. תשומת לב שלילית יכולה להוות תמריץ ולהוביל לכך שהתנהגות זו תימשך.

בוקר נעים ורגוע!

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לבחור את הצעצועים הנכונים לילדכם

צעצועים ומשחק

צעצועים הם דרך נהדרת לעזור לילדכם להתחיל לשחק ולעודד את התפתחותו, אך ייתכן שהוא אינו זקוק לכל כך הרבה צעצועים כפי שאתם חושבים. הצעצועים הטובים ביותר לילדים הם “צעצועים פתוחים”, המפתחים מיומנויות דמיון, יצירתיות ופתרון בעיות. הנה כמה דוגמאות לצעצועים פתוחים:

  • קוביות – היום יבנה ילדכם מגדל, ומחר יקרב קובייה לאוזן ויעמיד פנים שזהו טלפון
  • כדורים – מצוינים לקפיצה, התבוננות, גלגול, אחיזה וזריקה
  • קופסאות קרטון – אפשר להשתמש בהן בתור דברים רבים, כמו דלפקים בחנות, תנורים, מכוניות, סירות או בתי בובות
  • תחפושות – בעזרת מספר  בגדים  ישנים ושאריות של בד, יוכל ילדכם להפוך לכל דבר ולכל אחד שירצה
  • חומרי יצירה – אפשר להכין יצירת אמנות של ממש מנייר צבעוני, מדבקות, מיכלים ממוחזרים, קופסאות קרטון ובקבוקי פלסטיק,  צבעים וטושים מחיקים.

לא תמיד צריך לרכוש צעצועים בחנות. גם פריטים ביתיים ויומיומיים יכולים לשמש כצעצועים פתוחים נהדרים. סירים ומחבתות, מיכלי פלסטיק, אטבים, סלי בגדים, שמיכות… ילדים מצליחים לשחק בכל דבר כמעט! חשוב לזכור: כל החפצים שילדכם משחק איתם צריכים להיות בטוחים, ולכן הימנעו מחפצים חדים או קטנים שהוא עלול להיחנק מהם.

לבחור צעצועים

על אריזתם של צעצועים רבים מופיע מידע בנוגע לטווח הגילאים הרצוי. זהו מידע מועיל, אך הוא המלצה בלבד. כדאי לבחור את הצעצועים לפי תחומי העניין ושלב ההתפתחות של ילדכם. עם זאת, למידע על טווח הגילאים יש חשיבות מבחינה בטיחותית, למשל, כאשר הצעצועים כוללים חלקים קטנים שקל לבלוע אותם. במקרים אלה, כדאי לפעול לפי טווח הגילאים המומלץ.

עבור תינוקות, ה”צעצוע” ושותף המשחק הטוב ביותר הוא אתם, מטפל/ת או קרוב משפחה אחר. התינוק ייהנה מאוד מהתבוננות בפניכם, מהאזנה לקולכם ופשוט, מלהיות איתכם. הוא יכול ליהנות גם מהתבוננות במובייל צבעוני, מהאזנה לצעצוע מוזיקלי נמתח או מכך שילמד להגיע לרעשן. לאחר שהתינוק לומד להתיישב, הוא יכול להתעניין גם בחפצים שיוכל להקיש עליהם או איתם. הקשה בכף עץ על סיר מהנה באותה מידה כמו צעצוע קנוי שייוצר במיוחד לכך.

פעוטות אוהבים לשחק בקופסאות, ולעתים קרובות מגלים שקריעת העטיפה ממתנה מהנה הרבה יותר מהמתנה עצמה. פעוטות יכולים לשחק גם בצעצועי הרכבה (כמו דופלו) ובתחפושות.

ילדים גדולים יותר אוהבים לעתים קרובות לפתור בעיות ולהשתמש בדמיון. הם יכולים ליהנות מפאזלים, או ממשחקים שאפשר לשחק בחברה.

צעצועים שאינכם חשים איתם בנוח

ישנם צעצועים שאינם מתאימים לערכי המשפחה שלכם. לדוגמה, יש הורים שאינם חשים בנוח עם רובי צעצוע, בעוד שאחרים אינם אוהבים את צורת הגוף או את הבגדים של חלק מהבובות.

רובי צעצוע

משחק עם רובה צעצוע כולל בדרך כלל תוקפנות ואלימות, וכשילדים משחקים בתוקפנות זה עם זה, הביטחון העצמי שלהם ורווחתם הכללית עלולים להיפגע. עם זאת, רובי צעצוע יכולים לשמש גם בדרכים חיוביות. צריך להתבונן בדרך המשחק של ילדכם עם הצעצוע, ולהבין מה הוא בעצם עושה. לדוגמה, ילדכם יכול להשתמש בצעצוע כאביזר במשחק דמיון של שוטרים וגנבים. קרוב לוודאי שזה בסדר. אך אם ילדכם משתמש בצעצוע בתוקפנות כלפי ילדים אחרים, ייתכן שעליכם להסביר לו מעט כיצד לשחק עם אחרים. במקרה זה, הרובה עצמו אינו חשוב. לעיתים קרובות, ילדים משתמשים בחפצים יומיומיים אחרים בתור רובים, למשל מקלות, פרוסות טוסט או לגו. ייתכן שלא תרצו לעודד את ההתנהגות הזו, אולם זכרו: כוחו של רובה שעשוי מפרוסת טוסט אינו זהה לרובה צעצוע. רובה עשוי טוסט הוא סמל בלבד, ופחות סביר שישמש כדי להפחיד אחרים.

בובות בעלות מראה “סקסי”

משחק בבובות יכול להיות מהנה מאוד עבור ילדיכם, אולם לחלק מהבובות יש מראה מבוגר ו”סקסי”. לדוגמה, חלק מהבובות מגיעות עם תלבושות כגון חצאיות מיני, גרביוני רשת ועקבים גבוהים. זה אולי נראה כיפי ותמים לגמרי, אך זה יכול ליצור דימוי נשי שאולי לא תרצו שילדכם או ילדתכם יגדלו איתו או יאמצו בעצמם. למעשה, בשנת 2009 פורסם דו”ח של הארגון הבריטי object לזכויות אדם, שלפיו הסקסואליזציה של צעצועים ופרסום מוצרים יכולה להשפיע ישירות על התפתחות הזהות המינית של ילדכם, וכן על עמדותיו והתנהגויותיו.

שוב, כדאי להתבונן ולראות כיצד ילדיכם משחקים עם בובות. אם אתם מודאגים, כדאי להציע להם בובות בעלות מאפיינים ילדיים יותר, כדי שייחשפו לבובות בסגנונות שונים ובעלות גזרה שונה.

מומלץ לנקוט גישה רגועה בכל הנוגע לרובי צעצוע או לבובות סקסיות. סביר להניח שזהו שלב שיחלוף מעצמו. אם זה באמת מדאיג אתכם, תוכלו להציע לילדיכם לשחק במשהו אחר.

לדבר על בחירות הצעצועים

אתם אלה שמחליטים עם אילו צעצועים ילדכם יכול לשחק בבית.

אם אתם מתנגדים מאוד לצעצועים מסוימים, כדאי לדבר עם ילדכם, בעיקר ככל שהוא מתבגר. תוכלו לדבר על ערכי המשפחה שלכם. למשל, “רובים הם מפחידים ועלולים לפגוע באנשים מאוד. הם לא משחק.”

אין טעם להרצות לילדים או לאסור על משחק בצעצועים מסוימים. זה עלול לגרום לילד לרצות עוד יותר את הצעצועים שאינכם אוהבים. במקום זאת, תוכלו למשל להשתמש במשחק המלחמה של ילדכם כהזדמנות ללמד על הערכים שלכם בנוגע לנשק, מלחמה ואלימות.

ילדים מקבלים לעתים מסרים סותרים בנוגע לצעצועים. לדוגמה, אם לילדים מותר לצפות בתוכניות טלוויזיה או לשחק במשחקי מחשב הכוללים אלימות, הם עשויים להתבלבל כשהוריהם אוסרים עליהם לשחק ברובה.

אם אינכם מעוניינים שמבוגרים אחרים יתנו לילדכם צעצועים מסוימים במתנה, תוכלו להסביר להם מה דעתכם באופן קצר ורגוע. בסופו של דבר, זו ההחלטה שלכם.

כוחו של הפרסום

צעצועים רבים מפורסמים במקומות המכוונים בדיוק לעיני ילדכם. לעתים קשה מאוד להתנגד כשילדכם מבקש צעצוע “כי לכולם יש”. תוכלו לקרוא על כך יותר במאמר כיצד ילדים צופים בטלוויזיה.

צעצועים מפורסמים מבוססים בדרך כלל על סרט או על תוכנית טלוויזיה, ולכן מעודדים סוג מסוים מאוד של משחק. אלה לא צעצועים רעים, אך הם עלולים להגביל את אפשרויות המשחק של ילדכם, אם הוא משתמש בצעצועים כדי לחקות ולהעתיק את תוכנית טלוויזיה במקום להשתמש בדמיון.

ברוב המקרים, האופן שבו ילדכם משתמש בצעצוע חשוב הרבה יותר מהצעצוע עצמו בקביעת ההשפעות של הצעצוע על התפתחות ילדכם. השקעת מחשבה בדרך שבה ילדכם ישחק עם הצעצוע יכולה לעזור לכם להחליט אם זהו הצעצוע הנכון עבור ילדכם.

 

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

 

אסור לרמות!

רמאות: מדוע ילדים עושים את זה?

ילדים מרמים מכמה סיבות. חלקם מרגישים שעליהם לעמוד בציפיות גבוהות – מצדם או מצד אחרים – ואינם יכולים לעשות זאת בלי לרמות. אחרים רוצים לנצח, כיוון שאינם יודעים כיצד להתמודד עם אכזבת ההפסד. הרי צריך ללמוד איך להפסיד, וזה לוקח זמן. כמו כן, ילדים עשויים לרמות כיוון שהמטלה שקיבלו קשה מדי עבורם. ייתכן שרמת הקושי של שיעורי הבית או שיעורי הספורט עולה, והם מנסים לעמוד בקצב.

ברוב המקרים, רמאות מזדמנת אינה מזיקה, ואין צורך לדאוג אם הם נעשית בשנים שבהן ילדכם עדיין מנסה ללמוד מה נכון ומה לא נכון. עם זאת, כדאי להתערב אם הילדים מרמים כיוון שהם חשים לחץ לנצח או להצליח, או אם הרמאות הופכת לדפוס ככל שהם מתבגרים.

לפני שהילדים מתחילים לרמות, עליהם להבין את המונח “כללים”, ומהו ההבדל בין נכון ללא נכון. ילדים צעירים יותר עשויים להפר את הכללים או לשנות אותם “על הדרך”, תוך כדי משחק, אך זו אינה רמאות באמת. ילדים בגיל בית הספר מבינים מהם כללים בדרך כלל, ולכן אפשר ללמוד אותם מהו משחק הוגן.

מה לעשות אם ילדכם מרמה: טיפים מעשיים

השיטות בהמשך יעזרו לכם להעביר את המסר שאסור לרמות, ושרמאות אינה מתקבלת. אל תגידו לילדכם שהוא “רמאי” – התווית הזו עלולה לדבוק בו.

  • נסו להבין מדוע ילדכם מרמה. שאלו אותו מדוע הוא חש צורך לרמות. הגיבו לו בהתאם לתשובה שתקבלו. לדוגמה, אם רימה כיוון שרצה לרַצות אתכם, אמרו לו שניצחון אינו הדבר החשוב ביותר ושאתם גאים בו מאוד על מאמציו – בין אם הצליח ובין אם לא.
  • תגמלו את המאמץ ולא את התוצאה. שבחו את ילדכם על דבקותו במאמץ להשלים את המשימה שקיבל. אם מדובר בהכנת שיעורי הבית, אמרו לו שמה שלמד, והמאמצים שהשקיע בניסיון להשלים אותם, חשובים יותר מהציון שקיבל. לאחר משחק ספורט, התמקדו בהתנהגות הספורטיבית ובמאמץ הקבוצתי, ולא בשאלה מי ניצח או הפסיד.
  • שמשו לילדכם דוגמה אישית. אם הוא רואה שאתם מרמים, הוא עשוי לחשוב שזה בסדר. כשאתם תופסים אותו מרמה, התגובה שלכם חשובה גם היא. קחו את הזמן והסבירו לו באופן רגוע מדוע אסור לרמות.
  • תנו לו הזדמנויות לתרגל. שחקו ביחד במשחקים שונים כדי שילמד כיצד לנצח וכיצד להפסיד.
  • בדקו את הציפיות שלכם. לפעמים, הציפיות שלנו גבוהות מדי ליכולותיו של הילד. אם נלחיץ את ילדינו לקבל ציון גבוה או להצליח בענף ספורט מסוים, אנו עלולים לעודד ולחזק את ההתנהגות המשתמשת בשקרים או ברמאות.
  • נסו מגוון פעילויות. אם ילדכם אינו מצליח לעשות משהו מסוים, אפשרו לו למצוא דברים אחרים שיעשה היטב, ולפתח מיומנויות אחרות. כך תוכלו לעזור לו לפתח הערכה עצמית.

להבין את התוצאות

כדי לשנות את התנהגותו של ילדכם, עזרו לו להבין מהן התוצאות לכך שהוא מרמה. למשל, דברו איתו על מה שעלול לקרות אם ירמה:

  • הוא עלול להעציב ילדים אחרים.
  • הילדים לא יבטחו בו בפעם הבאה שישחק איתם.
  • ייתכן שלא יגלה לעולם מה הוא יכול לעשות היטב בלי לשקר או לרמות.
  • הוא עלול להיתפס. כיצד זה יגרום לו להרגיש?
  • השקר עלול למנוע ממנו להשתפר במשחק.
  • הוא עשוי להרגיש שלא יוכל לנצח או לסיים משימה בלי לרמות.

חשוב להתאזר בסבלנות. ייתכן שהילדים ימשיכו להפר כמה כללים בזמן שהם לומדים. השתמשו ב”הזדמנויות הלמידה” הללו כדי לדבר איתם על שקרים ולהסביר להם מדוע הרמאות אינה מתקבלת.

לקבל עזרה נוספת

אם השקרים או הרמאות ממשיכים להוות בעיה גם כשילדכם גדול מספיק להבין מה הוא עושה, דברו עם היועץ בבית הספר או עם פסיכולוג לקבלת עזרה נוספת.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

 

עששת

מהי עששת?

עששת היא ריקבון בשיניים. זוהי מחלה שגורמת נזק למבנה השיניים. כאשר חתיכות מזון נותרות בין השיניים אחרי האכילה והשתייה, החיידקים בפיכם (שנקראים פלאק) הופכים את חלקי המזון הקטנים לחומצה. עם הזמן, החומצה מאכלת את שטח פני השן ויוצרת חורים, או “חללים”.

עששת יכולה לגרום לכאב, זיהום ואפילו להשפיע על תהליך הגדילה של ילדים. ריקבון חמור בשיני חלב יכול להשפיע מאוד על התפתחות הדיבור והלסת של ילדכם. עששת שאינה מטופלת לאורך זמן עלולה לגרום לילדכם:

  • לחוות כאב ואי נוחות
  • להסתכן בעששת נוספת בשיני חלב או בשיניים הקבועות
  • לעבור טיפולים מורכבים ויקרים
  • ללמוד לקשר בין רופאי שיניים לכאב, ולחוות חרדה כשהוא מבקר אצל רופא השיניים
  • לאבד זמן לימודים בבית הספר או בגן.

סימנים מוקדמים של עששת

קשה לגלות עששת מוקדמת, בעיקר אם לא עברתם הכשרה מיוחדת. הסימן הראשון לעששת מוקדמת הוא הופעת פס לבן ועמום על השיניים החותכות העליונות, לאורך קו החניכיים (האזור שבין בסיס השן, ליד החניכיים). ייתכן שתראו כתמים חומים על השן, או שהחניכיים ייראו אדומים ונפוחים. בשלבים מתקדמים יותר של עששת מופיעים אזורים מושחרים על השן, והחניכיים ממשיכים להיראות אדומים ונפוחים.

למנוע עששת בעזרת טיפול הולם בשיניים

בדיקות שיניים קבועות וביקורים אצל רופא השיניים, צחצוח השיניים והעברת חוט דנטלי – כל אלה הם צעדים חיוניים שיכולים למנוע עששת. מידע נוסף על טיפול הולם בשיניים לילדכם:

ניקיון וטיפול בשיני הילדים כבר בגיל צעיר מבססים הרגלי ניקיון שיניים טובים להמשך החיים.

למנוע עששת בעזרת אכילה ושתייה בריאים

ניקוי שיניים לבדו אינו ערובה למניעת עששת. סוגי המזון והשתייה שאתם נותנים לילדכם משפיעים גם הם על התפתחות המחלה.

תינוקות בני פחות מ-6-4 חודשים
תינוקות רכים ותינוקות קטנים זקוקים לחלב אם או לתחליף חלב לתינוקות (תמ”ל) בלבד. כאשר התינוק שלכם גדול מספיק כדי לשתות משהו שאינו חלב, האפשרות הטובה ביותר היא מים.

תינוקות בני יותר מ-8-6 חודשים
כשהתינוק שלכם מגיע לגיל 8-6 חודשים, הוא מתחיל להשתמש בכוס לשתייה. לאחר גיל 12 חודשים, אין צורך להשתמש בבקבוק. הימנעו מלתת לתינוק שלכם חלב ממותק, מיצי פירות או נקטר פירות, שעלולים להגביר את הסיכון לעששת.

תינוקות גדולים יותר, ילדים ומתבגרים
ילדים זקוקים למגוון רחב של מזון וחטיפים בריאים. מזון ומשקאות דלי סוכר הם האפשרות הטובה ביותר. אל תתנו לילדיכם ביסקוויטים מתוקים או עוגות בתור פינוק. אם ילדכם אוכל משהו מתוק, תנו לו לשתות כוס מים או לאכול מזון “ידידותי לשיניים” לאחר מכן, כדי להפחית את רמת החומציות בפיו. “מזון ידידותי לשיניים” הוא מזון דל סוכר, המעודד לעיסה ומוביל להיווצרות רוק בפיו של ילדכם. דוגמאות למזון כזה הן פירות כגון תפוח או ירקות חתוכים כגון גזר וסלרי.

ריח רע מהפה עלול להוות בעיה לחלק מהמתבגרים. עם הגורמים לריח רע מהפה נמנים היגיינת פה לקויה, עששת, מחלות חניכיים, מזון או משקאות שונים ועישון. אם ילדכם מצחצח שיניים פעמיים ביום אך עדיין סובל מריח רע מהפה, כדאי לפנות לרופא השיניים.

ככל שהמזון והשתייה נשארים זמן רב יותר בפיו של ילדכם, כך גדל הסיכוי להתפתחות חומצה שתזיק לאמייל המכסה את פני השיניים. משמעות הדבר היא שכרסום מזון או שתיית משקאות בקש לתקופה ארוכה עלולה לגרום לעששת.

כך תעודדו את ילדכם להימנע מאכילה ושתייה לאורך זמן:

  • קבעו זמנים קבועים לארוחה ולקבלת חטיפים, במקום לנשנש לאורך כל היום
  • שימו לב שילדכם אוכל ושותה במקום אחד בלבד – ליד השולחן, למשל
  • הורידו את האוכל מהשולחן בתום זמן הארוחה או החטיף
  • עודדו את ילדכם לשתות מים אם הוא צמא (אם לא תחזיקו מיץ, נקטר או משקאות קלים במקרר או בארון, יהיה לכם קל יותר לשים לב למה ילדכם שותה)
  • תנו לילדכם מזון ממותק כחלק מהארוחה במקום כחטיף.

דרכים נוספות למניעת עששת

שמירה משפחתית על שיניים בריאות
החיידקים שגורמים לעששת מועברים בין אנשים. כלומר, חשוב שכל המשפחה תשמור על שיניים נקיות ובריאות. אם מברשות השיניים של כל בני המשפחה נמצאות באותו מקום, שימו לב שהן אינן נוגעות זו בזו – כך תפחיתו את הסיכון להעברת חיידקי עששת בין המברשות, ולתוך הפיות. לא חולקים מברשות שיניים! לכל בן משפחה צריכה להיות מברשת משלו.

האכלה מבקבוק והנקה
השכבת תינוקות לישון עם בקבוק חלב יכולה להוביל לעששת ילדות מוקדמת, בעיקר אם הדבר קורה לעיתים קרובות. הבעיה היא שהחלב מכיל סוכרים טבעיים, שיכולים להצטבר סביב שיניו של התינוק במהלך הלילה. החיידקים על השיניים הופכים את הסוכרים הללו לחומצות שמאכלות את האימייל על שיני התינוק. מומלץ שלא להשכיב את התינוק במיטה עם בקבוק חלב. אם התינוק שלכם זקוק לנוזלים נוספים בלילה, הניחו לידו בקבוק של מים מורתחים ומצוננים לפני שתשכיבו אותו לישון.

באופן כללי, אם אתם מזינים בבקבוק, הרחיקו את הבקבוק מהתינוק כשהוא מסיים לשתות. באותו אופן, אם אתן מניקות, הרחיקו את התינוק מהשד לאחר שסיים. נקיטת צעדים פשוטים כאלה יכולה לעזור למנוע עששת ילדות מוקדמת.

משאפי אסתמה
משאפים הם חלק חשוב בטיפול בילדים עם אסתמה, אולם האבקה המשמשת בחלק מהמשאפים היא חומצתית ועלולה לגרום לנזק לאמייל השן. עם הזמן, המשאפים עלולים לגרום לעששת, אם לא מטפלים היטב בהיגיינת הפה.

כדי למנוע עששת, שטפו את פיו של ילדכם במים מיד בתום כל שימוש במשאף. כמו כן, ודאו שילדכם מצחצח שיניים פעמיים ביום. עם זאת, אל תצחצחו את השיניים מיד לאחר השימוש במשאף; המתינו 60-30 דקות לפני הצחצוח.

תרופות אחרות
ישנן תרופות המכילות ריכוז סוכר גבוה ועלולות להשפיע על בריאות הפה של ילדכם. בדקו את עלון המידע של התרופה וחפשו תכולת סוכר, בעיקר אם ילדכם אמור לקחת את התרופה לזמן ממושך.

הרוק עוזר לנקות ולהגן על שיניו של ילדכם. ללא רוק, בעיות העששת ובעיות אוראליות נוספות יהיו נפוצות יותר. ישנן תרופות שעלולות לצמצם את ייצור הרוק בפה. שאלו את הרופא או הרוקח כיצד משפיעות התרופות על ייצור הרוק ועל השיניים. ילדים גדולים יותר ומתבגרים יכולים ללעוס מסטיק נטול סוכר. המסטיק מעודד את ייצור הרוק בפה ועוזר להגן על השיניים מפני עששת. תוכלו לעודד את ילדכם לשטוף את פיו במים מיד לאחר שנטל את התרופה, ושעה אחר כך, לצחצח שיניים במשחה המכילה פלואוריד.

משקאות ממותקים
משקאות ממותקים עלולים לשחוק את השיניים של ילדכם, בעיקר אם הוא שותה אותם באופן קבוע. עדיף לשתות משקאות כאלה לעיתים רחוקות בלבד, ובמקום זאת לשתות הרבה מאוד מים. כשילדכם שותה משקאות ממותקים, רצוי לשטוף את הפה מיד לאחר מכן ולצחצח שיניים במשחה המכילה פלואוריד.

מזון ומשקאות אינם הגורמים היחידים לשחיקת אמייל השן. גם להקאה ולריפלוקס עלולה להיות השפעה נבזית. אם ילדכם סובל מווירוס שגורם לו להקיא, אפשר להגן על שיניו באמצעות שטיפה במים מיד לאחר מכן ולצחצח שיניים במשחה המכילה פלואוריד.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

טיפול בחבל הטבור

גדם הטבור: למה לצפות

לאחר הלידה, המיילדת מניחה תפס פלסטיק חוסם על גדם הטבור. התפס מוסר לאחר יום-יומיים, לאחר שהגדם התייבש ונסתם. בימים הראשונים שלאחר הלידה הגדם ישחיר ויצטמק, ובסופו של דבר ינשור. זה יכול לקחת שבוע או שבועיים. אם הגדם לא נפל לאחר יותר משבועיים, פנו לבדיקה אצל אחות טיפת חלב או רופא הילדים.

בזמן שהגדם מתייבש ומיד לאחר שהוא נושר, אתם עשויים להבחין בהפרשה סביב הטבור. ההפרשה עשויה להיות צלולה, דביקה או חומה, והיא עשויה להשאיר סימן על בגדיו של התינוק או על החיתול. כמו כן, ייתכן שיהיה לה ריח קל. ההפרשה היא חלק מתהליך ההחלמה.

לנקות ולטפל בטבור

שטפו ידיים לפני שאתם מטפלים בגדם הטבור, והשתדלו שלא לגעת בו ללא צורך.

נקו את אזור הטבור במים.

ודאו שהגדם יבש לאחר האמבטיה. הגדם יתייבש ויחלים מהר יותר אם תחשפו אותו לאוויר במידה רבה ככל האפשר, לכן הקפידו שלא לכסות אותו בחיתול. קפלו את החיתול כלפי חוץ כדי להרחיק אותו מהגדם.

אם הגדם מתלכלך מפיפי או מקקי, שטפו אותו בעזרת מים נקיים וסבון.

מאמרים חודשים מוכיחים כי עבור תינוקות שנולדו בלידה סטרילית, אין צורך לחטא את גדם חבל הטבור באלכוהול אלא רק לנקות אותו היטב במים וסבון. חלק מבתי החולים כבר פועלים על פי הנחייה זו. עם הזמן, וככל שתמשיכו לנקות, בסיס הטבור יתייבש, וחבל הטבור יתנתק וינשור.
ניתן גם לנקות את גדם חבל הטבור באמצעות ספוגית/צמר גפן או מקלון אוזניים טבול באלכוהול לחיטוי או להשתמש בחומר הנקרא אלכוקסידין- אלכוהול עם חומר מחטא. הרימו את החלק היבש של חבל הטבור, ומירחו את החומר עם מקלון האוזניים בתוך הטבור, בחלק הרטוב. הפעולה לא מכאיבה לתינוק.
לעיתים גם לאחר נפילת חבל הטבור, תמשיכו לראות הפרשות לבנות/צהבהבות או דמיות. המשיכו למרוח את חומר החיטוי לעוד מספר ימים עד לסיום ההפרשות.

מתי לפנות לרופא

אם אתם עדיין רואים הפרשה מספר ימים לאחר שהגדם נשר, כדאי לפנות לרופא הילדים ולבדוק שהכל תקין.
פנו מיד לרופא אם בטנו של התינוק נהיית חמה, אדומה או נפוחה, אם יש לו חום או שהוא מרגיש לא טוב.
אם מתפתח גוש ליד הטבור ייתכן שזהו בקע טבורי. הבקע אינו מסוכן. ניתן לפנות לרופא הילדים או לאחות טיפת חלב לברר אם אכן זו האבחנה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

סיוטים

סיוטים: עקרונות הבסיס

סיוטים הם חלומות רעים שעלולים לגרום לילדים להתעורר בפחד ובמצוקה, ולעיתים קרובות בדמעות. ילדכם עשוי לסבול מסיוטים על:

  • סכנות מציאותיות כמו כלבים אגרסיביים, כרישים או עכבישים
  • יצורים דמיוניים כמו מפלצות.

ילדים שהתעוררו מסיוט יכולים במקרים רבים לתאר את תוכן החלום הרע לפרטי פרטים, בהתאם ליכולתם השפתית. ילדים צעירים יותר עשויים להתקשות להירדם בחזרה אחרי סיוט, ויצטרכו חיבוק וניחומים. ככל שהילדים גדלים, הם מבינים טוב יותר שזהו רק חלום. סביר להניח שעד גיל שבע, ילדכם ילמד כיצד להתמודד עם הסיוטים בלי לקרוא לעזרתכם.

טיפים להתמודדות עם סיוטים

  • אם ילדכם מתעורר במהלך סיוט או אחריו, הסבירו לו שחלם חלום רע. הבטיחו לו שהכל בסדר ושהוא בטוח. תנו לו נשיקה וחיבוק, כדי לעזור לו להירגע ולהירדם.
  • אם ילדכם בגיל הגן וחלם על מפלצות, הסבירו לו שמפלצות הן יצירי דמיון ואינן קיימות באמת. הסבירו לו שדברים מומצאים יכולים להיות מפחידים, אך לא לפגוע בילדים באמת. אל תצחקו על הסיוט ואל תגידו שמטופש מצדו לדאוג או לחשוש. סיוטים יכולים להיראות אמיתיים מאוד לילדים קטנים.
  • אם ילדכם מדבר על הסיוט ביום שלמחרת, היו סבלנים. הקשיבו לדאגותיו, ואל תפטרו אותן בביטול או תמעיטו בערכן. אם ילדכם שכח מהסיוט לגמרי, עדיף שלא להעלות את הנושא.
  • אם ילדכם חולם על אותו דבר שוב ושוב (סיוט חוזר), בדקו את התוכן של הסיוט, והאם הוא קשור  למקור ללחץ או לפחד בחייו. שאלו אותו בעדינות על המפגשים שלו עם ילדים אחרים, על תוכניות הטלוויזיה שבהן הוא צופה ועל חוויות אחרות במהלך היום. אם תצליחו להבין מה מקור הסיוטים, תוכלו לנקוט אמצעים כדי להפסיק או לצמצם את חשיפתו של ילדכם לאירועים שמטרידים אותו.

מה גורם לסיוטים?

מרבית הסיוטים אינם  מהווים סימן למצוקה רגשית ואין צורך לדאוג בגללם. למעשה, לעיתים קרובות סיוטים הם תוצר של דמיון פעיל ופורה. עם זאת, אם ילדכם חולם סיוט חוזר, או שתוכן החלום מטריד במיוחד, ייתכן שהוא חווה לחץ מסוים במהלך היום.

טראומה עלולה גם היא לגרום לסיוטים. אם ילדכם עבר אירוע טראומתי, הוא עשוי לסבול מסיוטים על כך למשך כמה שבועות ואפילו חודשים.

לקבל עזרה

אם ילדכם חולם חלומות רעים מאוד ורמת החרדה שלו גבוהה במהלך היום, כדאי לפנות לקבלת עזרה מקצועית. כמו כן, מומלץ לקבל עזרה אם הסיוטים הם חלק מתגובתו של הילד לאירוע טראומתי. תוכלו לדון בכך עם רופא הילדים שלכם, שיסייע לכם למצוא את איש המקצוע המתאים להמשך הטיפול.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

בקשות והוראות: כיצד לעזור לילדים לעשות כפי שהתבקשו

מה ההבדל בין בקשות והוראות?

בקשה היא כאשר אתם מבקשים מילדכם משהו, כגון “אתה יכול לעזור לי לקפל את הכביסה?” או “אני חושבת שכדאי שתלבש את המעיל. קר היום”. ילדכם יכול לענות על הבקשה ב”כן” ו”לא”.

הוראה היא כאשר אתם אומרים לילדכם לעשות משהו, כגון “תעזור לי בבקשה לקפל את הכביסה” או “תלבש בבקשה את המעיל עכשיו”. כך אתם אומרים לילדכם מה אתם רוצים שיעשה ומתי. ילדכם אינו יכול להגיד “לא” – לפחות לא בתיאוריה…

חשוב להבהיר אם אתם מבקשים מילדכם או מורים לו לעשות משהו. כשאתם מבקשים, אתם מאפשרים לו לבחור מה לעשות. אך כשאתם מורים לו, אתם מצפים שיעשה כפי שהתבקש. אם לא, יהיו לכך תוצאות.

לפעמים הילדים אינם מבינים בבירור אם משהו הוא בקשה או הוראה. לדוגמה, כשאתם אומרים “למה אף אחד לא יכול לעזור לי לסדר פה?” – האם אתם מבקשים עזרה מילדכם, אומרים לו מה לעשות או פשוט מתלוננים שאף אחד לא עוזר? אם מה שאתם רוצים אינו ברור או ספציפי, סביר להניח שלא תקבלו שום עזרה בסידור!

כיצד להשתמש בבקשות והוראות

עדיף להשתמש בשילוב של הוראות ובקשות. בקשות נותנות לילדכם אפשרויות בחירה, והבחירה עוזרת לו לבנות ביטחון עצמי ועצמאות. עם זאת, לפעמים עליכם לתת גם הוראות. מילוי ההוראות מכין את ילדכם לגן ולבית הספר. כשאתם משתמשים בבקשות בתכיפות רבה יותר מאשר בהוראות, ילדכם צפוי לעשות את מה שרציתם לעיתים קרובות יותר.

כשילדים מקבלים יותר מדי הוראות, הם עשויים לחוש מוצפים או לרצות להתמרד. אם אתם אומרים להם מה לעשות כל הזמן, הם עלולים פשוט להתעלם מכך. כמו כן, אך טבעי שילדכם רוצה לקבל יותר שליטה על מעשיו ככל שהוא מתבגר. כשאתם אומרים לילדכם מה לעשות רוב הזמן, אתם לוקחים ממנו את תחושת השליטה.

לפעמים אפשר להפוך הוראה לבקשה באמצעות מתן אפשרויות בחירה. כך תעזרו לילדכם להרגיש שיש לו אפשרויות לבחור, גם אם אתם אלה שמכוונים אותן. לדוגמה, “הגיע הזמן להיכנס לאמבטיה. אתה רוצה אמבטיה עם קצף או בלי קצף?” או, “צריך להתלבש – את רוצה ללבוש את המכנסיים האדומים או הכחולים?”

כשאתם צריכים לתת הוראה, כדאי להתכונן מראש ולדעת מה יהיו התוצאות אם ילדכם אינו משתף פעולה. לדוגמה, “תחזיק לי בבקשה את היד כשאנחנו חוצים את הכביש”. התוצאות לאי שיתוף פעולה יכולות להיות עמידה או ישיבה על המדרכה – משעמם מאוד! – עד שילדכם יחזיק את ידכם.

כדאי לשמור את מתן ההוראות ואת הדרישה לציות לדברים חשובים באמת – כמו לחבוש קסדה בזמן הרכיבה על האופניים, להחזיק יד כאשר חוצים את הכביש או להתנהג בעדינות עם ילדים אחרים. במקרים האלה, השתמשו בקול תקיף על מנת שילדכם ידע שאתם רציניים. ברוב המקרים, תוכלו לתת להם אפשרות, למשל: “אתה בטח רוצה את הז’קט שלך, קר היום”. אם הם לא ייקחו את הז’קט הפעם, יהיה להם קר, והם ילמדו לפעם הבאה.

איך לתת הוראות ביעילות

ודאו שתשומת הלב של ילדכם נתונה לכם

כשאתם נותנים לילדכם הוראה, הדרך הטובה ביותר להצליח היא להשיג את תשומת לבו ולוודא שהוא מקשיב. כך תעשו זאת:

  • התקרבו אליו, עדיף למרחק של פחות משני מטרים
  • רדו לגובה העיניים של ילדכם
  • קראו בשמו
  • השתמשו בקול נמוך ורגוע.

השתמשו בשפה ברורה

ההוראות צריכות להיות ברורות, קצרות ומתאימות לגילו של הילד. השתמשו במילים קצרות וקלות עם ילדים צעירים יותר, ובמילים ומשפטים ארוכים מעט יותר עם ילדים גדולים. לדוגמה, לפעוט תוכלו להגיד, “לאסוף צעצועים”. אולם לבן ארבע, אמרו “תאסוף בבקשה את הצעצועים עכשיו”.

לילדים צעירים יותר תנו רק הוראה אחת בכל פעם. אפשר להשתמש בטון דיבור מסוים להוראות ובטון אחר לבקשות. הוראות חיוביות עוזרות לילדכם להצליח, כיוון שהן אומרות לו בדיוק מה אתם רוצים שיעשה. לדוגמה, אמרו “תלעס בבקשה בפה סגור” במקום “אל תאכל ככה”, או “תרים בבקשה את האוכל”, במקום “אל תזרוק את האוכל על הרצפה”.

התכוננו לחזור על עצמכם

לעיתים קרובות, ילדים זקוקים לתזכורות. למשל, “שרון, אני אומרת לך שוב. זרוק עכשיו את הממחטות לפח”. שימו לב לא לחזור פעמים רבות מדי על בקשה/דרישה, כדי לא “לנדנד” לילד וליצור אווירה שלילית.   לפעמים תוכלו לעודד את העוזר הסרבן שלכם, ולהוסיף תמריץ או סיבה שיעזרו לו לעשות כפי שהתבקש. לדוגמה, “אחרי שתזרוק את הממחטות, יהיה לנו מקום לשחק במשחק החלליות החדש”. לילדים צעירים יותר אפשר להגיד, “קודם הנעליים, אחר כך הפארק”. אם דעתו של ילדכם נראית מוסחת, כדאי לגרום לו לחזור על ההוראות לפני שהוא מתחיל במשימה.

השתמשו בתוצאות

אם ילדכם אינו פועל לפי ההוראות, תצטרכו להשתמש בתוצאות או להמציא דרך יצירתית להתמודד עם המצב, בהתאם לחשיבות המשימה לדעתכם ולגילו של הילד. בסופו של דבר, אם אתם פועלים בתקיפות ובעקביות, ילדכם ילמד שלפעמים עליו לעשות דברים שאינו רוצה לעשות כדי לעזור למשפחה, לקבל שבחים, להימנע מאי נוחות או לקבל את מה שהוא רוצה. זהו שלב חשוב בפיתוח משמעת עצמית ועצמאות.

טיפים ללימוד שיתוף פעולה

לילדים לוקח זמן ללמוד לשתף פעולה עם הוראות ובקשות. הרעיונות הבאים יכולים לעזור:

  • השתמשו תמיד באותן מילים מוכרות – למשל, “תקשיב, בן”, “אתה צריך”, ו”עכשיו בבקשה”. המילים הללו פועלות כסימנים, ובסופו של דבר, ילדכם יבין מה משמעותן.
  • תנו לילדכם הרבה שבחים וחיזוקים כשהוא משתף פעולה – למשל, “כל הכבוד, לא הייתי מצליחה לעשות את זה בלעדיך”. כך סביר יותר להניח שילדכם יעשה מה שתבקשו בפעם הבאה.
  • בססו שגרות יומיומיות. שגרה יכולה לעזור לילדכם לעבור את המשימות שחוזרות על עצמן מדי יום. השגרות יכולות לעזור במיוחד לילדים צעירים ולילדים עם צרכים מיוחדים.

מדוע ילדכם עשוי שלא לשתף פעולה

ייתכן שילדכם אינו משתף פעולה כיוון שאתם מצפים ממנו ליותר ממה שהוא יכול לעשות. כשאתם נותנים לו הוראות, חשבו על גילו ועל רמת ההבנה שלו.

אם ילדכם רק למד לדבר, או שיש לו צרכים מיוחדים, לעיתים הוא לא יגיב או לא יבין את מה שאמרתם. כדאי להראות לו כיצד לעשות את מה שביקשתם. כמו כן, תוכלו לתת לו דוגמאות, לעזור לו למלא את ההוראות בפעמים הראשונות או לעשות זאת ביחד ולתת לו לחקות אתכם.

יכולה להיות עוד סיבה טובה לכך שילדכם לא יעשה את מה שביקשתם. ייתכן שהוא אינו מרגיש טוב, עייף או מפוחד, או שאינו יודע מה לעשות. לדוגמה, כשאתם מבקשים מילד עייף ורעב לנקות את החדר, סביר להניח שזה לא יקרה. אם ילדכם אינו משתף פעולה מסיבה טובה, תוכלו לדחות את מתן ההוראות לזמן שבו סביר יותר להניח שישתף פעולה. אמרו, למשל, “אני מבקש שתנקה את החדר שלך אחרי ארוחת הערב”.

אם המשימה שנתתם לו עשויה להיות קשה מדי (לסדר את החדר לדוגמה) תוכלו להציע לו עזרה, או לפרק לו את המשימה לחלקים, על מנת שהיא לא תראה מאיימת וקשה מדי.

לפעמים ילדים עוברים תקופות שבהן הם מסרבים לשתף פעולה באופן מוחלט. אך טבעי שהתנהגותו של הילד תשתנה ככל שהוא מתפתח, ושלעיתים, לא יסכים לשתף פעולה כלל. אם זה המצב, נסו את הדברים הבאים:

  • הפגינו חיבה רבה כשהוא מתנהג באופן הרצוי.
  • שבחו אותו כשהוא עושה את הדברים בצורה הנכונה.
  • כשאפשר, בקשו ממנו ואל תתנו לו הוראות, כדי להימנע ממלחמת שליטה.
  • נסו להפוך את המטלות לכיפיות או להפוך אותן למשחק.
  • ודאו שיש לכם קצת זמן לבלות ביחד בשקט.

היו עקביים, תקיפים ואוהבים, והתמקדו בהשגת שיתוף פעולה בדברים חשובים, כגון ענייני בטיחות.

אם לילדכם יש צרכים מיוחדים, כדאי להדריך אנשים אחרים – כגון האחים הגדולים, בני המשפחה המורחבת או שכנים – כדי שיידעו כיצד לתת לילדכם הוראות ובקשות אפקטיביות.

רוב הילדים נהנים מתשומת לב – ולרבים מהם לא אכפת אם זו תשומת לב חיובית או שלילית. אם ילדכם מקבל הרבה תשומת לב שלילית על כך שהוא מסרב לשתף פעולה, הוא עלול להמשיך להתנהג כך. במקום זאת, נסו לתת לו תשומת לב רבה יותר על התנהגות חיובית. כשהוא אינו משתף פעולה, הגיבו בטון מאופק.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לעודד את ילדכם לאכול ארוחת בוקר

מדוע ארוחת הבוקר חשובה כל כך

ארוחת הבוקר מספקת לילדים את האנרגיה הדרושה להם כדי להתמודד עם היום העמוס שלפניהם. ילדים האוכלים ארוחת בוקר בריאה מחזיקים מעמד זמן רב יותר בלי לחוש רעב. משמעות הדבר היא, שהם יכולים להתרכז טוב יותר במשחק, למידה, זיכרון ופתרון בעיות. מחקרים מראים שארוחת בוקר בריאה עוזרת לילדים לשפר את ביצועיהם בבית הספר.

ילדים שאוכלים ארוחת בוקר נוטים:

  • לשמור על אחוזי נוכחות גבוהים יותר בבית הספר לעומת ילדים שאינם אוכלים ארוחת בוקר
  • להיות בריאים יותר מבחינה רגשית
  • להזדקק פחות לחטיפים או למזונות מתוקים או משמינים – מה שעוזר להם לשמור על משקל בריא

היתרונות התזונתיים של ארוחת הבוקר

גוף האדם מפיק אנרגיה מפחמימות שהוא מפרק לסוכרים בשם גלוקוז. אחרי שנת הלילה, שבה איננו צורכים מזון, מאגרי הגלוקוז בגופנו נגמרים. במקומם, הגוף מתחיל להשתמש באנרגיה המאוחסנת בשרירים, כגון גליקוגן וחומצות שומן. לכן, לפני שאנחנו יוצאים לפעילויות היומיות, עלינו לתדלק את הגוף.
ארוחת הבוקר מספקת לילדכם אנרגיה ומתניעה את תהליך המטבוליזם, והיא גם עוזרת לגופו להשתמש במזון שהוא אוכל בצורה יעילה יותר לאורך היום. כמו כן, כדאי לזכור שילדים שמדלגים על ארוחת הבוקר עלולים שלא להשלים  את הרכיבים התזונתיים החסרים להם בהמשך היום.

כיצד נראית ארוחת בוקר בריאה

ארוחת בוקר בריאה צריכה לשמור על איזון בין פחמימות, חלבונים ושומנים, כדי לספק רמות אנרגיה יציבות לאורך כל הבוקר. תינוקות ופעוטות יכולים לאכול דייסת אורז, חלב ופירות. ילדים בגיל בית הספר ובני נוער ירצו כנראה לבחור בין כמה אפשרויות. אפשר להציע להם מזונות כמו דייסה משיבולת שועל או מוזלי, דגני בוקר מופחתי סוכר מדגנים מלאים, ביצים קשות, חביתות, טוסט מלחם מדגן מלא, סלט ירקות, גבינה עד 5% שומן, אבוקדו, טחינה משומשום מלא, פירות ויוגורט טבעי.

בחירת המזונות הבריאים ואכילתם בארוחת הבוקר תעזור לילדכם לפתוח את היום. שימו לב: דגני בוקר מעובדים ועתירי סוכר יתנו לילדכם אנרגיה מהירה, יגרמו לנזק לשיניים ועלולים להוביל לתחושת רעב מוקדמת יותר.

ארוחות בוקר מיוחדות לסרבני אכילה

כשמדובר באכילה, אתם המודל לחיקוי הטוב ביותר של ילדכם. הראו לילדכם שארוחת הבוקר היא חלק חשוב וטעים בשגרת יומכם, כדי לעודד אותו לאכול איתכם. אפשר לדבר על היתרונות הרבים של ארוחת הבוקר. הנה כמה רעיונות לארוחות בוקר, שמעודדים הרגלי אכילה בריאים:

  • הפכו את זמן ארוחת הבוקר למפגש איכות משפחתי, ושבו עם ילדיכם לאכול. אחת הדרכים הטובות ביותר לשנות את ההרגלים שלהם היא לשמש דוגמה טובה בעצמכם.
  • אם ילדכם אומר שהוא לא רעב בבוקר, נסו להכין שייק בריא שמכיל חלב, יוגורט ופרי כמו בננה, במקום לתת לו ארוחת בוקר מסורתית יותר. אפשר גם לשאול אותו מה הוא היה מעדיף לאכול מתוך רשימה של מזונות בריאים שתכינו מראש.
  • אפשרות נוספת היא לתת לו ארוחה קלה בבית, כמו קערת דגנים קטנה או פרי. כדי להשלים את ארוחת הבוקר, תנו לו סנדוויץ’ קטן  שיאכל לפני תחילת הלימודים – למשל, כריך עם גבינה או חומוס או יוגורט טבעי עם פירות.
  • אם שגרת הבוקר שלכם עמוסה ומפריעה לערוך ארוחת בוקר, נסו לכוון את השעון המעורר של ילדכם לשעה מוקדמת יותר (אפילו 10 דקות לפני הזמן), או לארוז את התיק שלו ולהכין לו את הבגדים בלילה הקודם. אפשר להכין גם את ארוחת הבוקר בלילה הקודם – שימו דגני בוקר יבשים בקערה מכוסה, או הניחו פירות חתוכים, אגוזים או צימוקים בתבנית של מאפינס.
  • סרבני אכילה עשויים להגיב טוב יותר לארוחות הבוקר כשהמזון נראה מזמין ומעניין יותר מהרגיל. ילדים צעירים אוהבים טוסט, פירות או יוגורט.
  • ילדים גדולים יותר ובני נוער עשויים לסרב לאכול ארוחת בוקר כדרך להפגין את עצמאותם. אל תעשו מזה סיפור גדול. תוכלו להציע לילדכם לקחת איתו פרי או שייק בריא עשוי מחלב, יוגורט ופירות לדרך. הציעו לו לבחור את ארוחת הבוקר שלו כשאתם יוצאים לקניות. אפשר גם לאכול את ארוחת הבוקר בהפסקה הראשונה בבית הספר. הארוחה יכול להכיל סנדוויץ’ מדגן מלא בתוספת של גבינות / חומוס 9% / טונה וירקות.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

הבעת רגשות אצל תינוקות

הבעת רגשות ומשחק אצל תינוקות

תינוקות יודעים היטב להגיד לכם מה הם צריכים – לדוגמה, “אני רעב – תאכילו אותי!” אך הם רק מתחילים ללמוד על רגשות וכיצד לבטא אותם. אחד מהתפקידים החשובים שלכם הוא לעזור לתינוק לתקשר את רגשותיו. אם אתם מתבוננים היטב באיתותיו של התינוק, עד מהרה תדעו מה הוא מנסה לומר לכם על רגשותיו.

משחק הוא דרך הלימוד וההתפתחות הטבעית של תינוקות וילדים קטנים, והוא מאפשר להם להביע את רגשותיהם. המשחק המועדף על תינוקות הוא אינטראקציות הדדיות איתכם, ולא עם צעצועים או חפצים שונים. גם אם אתם רק מתבוננים זה בזה ועושים פרצופים, מבחינת התינוק שלכם אתם משחקים נהדר, וגם בונים את מערכת היחסים ביניכם.

הבעת רגשות אצל תינוקות: למה לצפות

ילדים גדלים ומתפתחים בקצב שונה. רוב הרגעים החשובים בהתפתחות מתרחשים בערך באותו סדר, אך הגיל שבו הם קורים עשוי להשתנות אצל כל ילד וילד – אפילו אצל ילדים מאותה משפחה. אם אתם תוהים אם קצב ההתפתחות של ילדכם “נורמלי”, כדאי לזכור ש“הנורמה” היא טווח רחב.

מבחינת הבעת הרגשות, סביר להניח שהתינוק:

  • יצחק בקול רם בגיל חודשיים עד ארבעה חודשים
  • יתחיל להירתע מזרים בגיל שמונה חודשים
  • יעדיף אתכם על כל מבוגר אחר וייצמד אליכם מגיל שמונה חודשים
  • יהיה חרד יותר בסביבת אנשים חדשים מגיל שמונה חודשים – תופעה זו נקראת פחד מזרים
  • ייתן לכם חיבוקים אוהבים מגיל עשרה חודשים
  • יחווה חרדת נטישה גדלה והולכת בגיל 18-10 חודשים, גם אם אתם רק יוצאים לרגע מהחדר בביתכם
  • יחווה פחד לראשונה בגיל 12 חודשים
  • יתחיל להגיד כיצד הוא מרגיש, למשל “כואב”  או “בובו” על פצע, או “יש” כהבעת שמחה, מגיל 14 חודשים.

משחקים לעידוד הבעת הרגשות

משחק מאפשר לילדים קטנים לגלות כיצד להביע את רגשותיהם. עם זאת, זכרו שאף שהמשחק חשוב ללמידה ולהתפתחות, הוא נועד בעיקר להנאה! אם זה לא מהנה, זה כבר לא משחק. הנה כמה רעיונות למשחקים שיעזרו לתינוק שלכם לחקור ולהביע רגשות:

  • משחק מלוכלך עם חול, בוץ, צבעי גואש או ידיים וחומרים דביקים אחרים יכול לעזור לתינוק להבין כיצד הוא מרגיש כשהוא בא במגע עם דברים שונים.
  • המשחק המלוכלך עוזר לו גם להביע רגשות שליליים. אם הוא רוצה, הוא יכול להטיח את הבוץ לכל עבר, להתבוסס במים בכעס ולרמוס אותם.
  • התינוק יכול להביע את רגשותיו באמצעות בובות או צעצועים.
  • בפארק או בכל מקום פתוח אחר שהוא הוא יכול לזחול, להתגלגל ולחקור דברים שונים, יכול התינוק לתת דרור לרגשותיו. ככל שיגדל ויהפוך לפעוט, הוא ירצה לצאת החוצה יותר ויותר.
  • השמיעו מוזיקה ושירו לתינוק – ומאוחר יותר, רקדו איתו. ילדים רבים אוהבים מאוד להביע רגשות בדרך זו.

המשחק מקבל משמעות גדולה מאוד עבור התינוק כשהוא יכול להוביל אותו. אם אתם לוקחים צעד אחורה ונותנים לתינוק להיות הבוס, הוא ילמד לקבל החלטות ולהשתמש בדמיון שלו.

המשחק מאפשר לילדכם גם להפגין רגשות כגון פגיעה או בלבול. ילד שמשחק בצורה אגרסיבית ליד אחיו שזה עתה נולד, למשל, עשוי להביע רגשות של בלבול ופגיעה מכך שמישהו “תופס את מקומו”. העובדה שילדים יכולים להביע את רגשותיהם באמצעות משחק משמעה שהמשחק הוא תרפיה אפילו לילדים צעירים מאוד.

מודאגים בנוגע להבעת הרגשות של התינוק? מתי לבקש עזרה

אם ילדכם הגיע לגיל 18 חודשים ועדיין אינו מראה כל סימן לחרדת נטישה, או העדפה לפנים מוכרות, ייתכן שכדאי לבדוק את מצבו אצל איש מקצוע. כמו כן, כדאי לבקש עזרה אם:

  • קשה להבין את רגשותיו של התינוק
  • רגשותיו של התינוק אינם הולמים או נראה שאינם מתאימים לסיטואציה
  • התינוק מביע את רגשותיו לעיתים נדירות בלבד.

כל תינוק גדל ומתפתח בקצב שלו. אם אתם מודאגים בנוגע להיבט כלשהו בהתפתחותו של התינוק שלכם, כדאי לפנות לאיש מקצוע.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

 

בטיחות בדרכים להולכי רגל

בטיחות בדרכים לילדים

עד גיל 9, ילדים זקוקים להשגחה הורית פעילה כדי לעזור להם לעבור בבטחה בחניות, במכוניות, בכבישים, בחניונים ובדרך לבית הספר. אפילו ילדים שמכירים את כללי הבטיחות בדרכים עלולים שלא לזכור אותם בעת הצורך.

ילדכם ילמד על בטיחות בדרכים להולכי רגל מהתבוננות בכם, ולכן, התנהגו בבטחה בקרבת מכוניות, כבישים, מדרכות וחניונים. תמיד עצרו, הביטו, הקשיבו וחשבו לפני שאתם חוצים את הכביש, והשתמשו במעבר חציה כשאפשר. חצו תמיד את הכביש בנקודה הבטוחה ביותר, גם אם עליכם ללכת מעט יותר. אם זהו מעבר חציה מרומזר, תמיד המתינו לאור הירוק.

תמיד החזיקו בידו של ילדכם כשאתם מתקרבים למכוניות. כמו כן, תוכלו ללמד את ילדכם על בטיחות בדרכים, כיצד להסתובב בבטחה ליד מכוניות חונות וכיצד ללכת על מדרכות ובחניה. כדי ללמד את הילדים על בטיחות בדרכים להולכי רגל, מומלץ מאוד לתאר את מעשיכם כל הזמן, כדי שיבין את חשיבותם.

כיצד למנוע תאונות בחניה

פעוטות נמצאים בסיכון גבוה לתאונות בחניה ובחצר. הם עשויים שלא להבין שמכוניות הן מסוכנות, והם נעים בשקט ובמהירות. לעיתים הם שקועים עמוק בפעילות שהם עוסקים בה, למשל, לרדוף אחרי כדור מאחורי המכונית. בדרך כלל הם אינם עוצרים, גם אם מבקשים מהם. ולא רק פעוטות נוהגים כך – גם ילדים גדולים יותר עלולים להיפגע באותו אופן.

הנה כמה כללי בטיחות בחניה:

  • לפני שאתם מזיזים את הרכב בחניה, בדקו שאף אחד מהילדים אינו נמצא לפני הרכב או מאחוריו. אל תסתמכו על חיישנים או מצלמות ברכב. תמיד ערכו בדיקה פיזית מסביב לרכב.
  • לעולם אל תשאירו ילדים קטנים לשחק לבד ליד מכוניות חונות או מכוניות בתנועה בחניה.
  • ערכו הפרדה ברורה בין אזורי המשחק של הילדים לבין החניה. לדוגמה, אפשר לגדר את החניה כך שילדכם לא יוכל לרוץ לעברה.
  • עשו לכם הרגל: נופפו לשלום למי שנוסע מתוך הבית.

כדאי לציין שחניונים דומים לחניות ביתיות: נהגים שנוסעים לאחור מתקשים לראות אם יש ילדים קטנים מאחורי רכבם. השתמשו באותם כללי בטיחות כשאתם בחניון.

להיכנס ולצאת מהרכב בבטחה

כשאתם מכניסים את ילדכם למושב הבטיחות, תמיד הכניסו אותו מדלת הנוסע האחורית הקרובה למדרכה. כך, ילדכם יתרגל להיכנס ולצאת מהרכב דרך הדלת הבטוחה ביותר – זו שהכי רחוקה מהתנועה.

אם יש לכם תינוק ופעוט, שמרו על בטיחותו של הפעוט בתוך הרכב בזמן שאתם משגיחים על התינוק. מחוץ לרכב, החזיקו את ידו של הפעוט והבינו ביחד מאין המכוניות עלולות להגיע, לפני שאתם מתרחקים מהרכב. כשאתם חוזרים לרכב, עזרו לפעוט להיכנס קודם, כיוון שהתינוק אינו צפוי להתרחק מכם.

בטיחות בדרכים להולכי רגל: הליכה וחציית כבישים

כדי לעזור לילדים לפתח מיומנויות בטיחות בדרכים להולכי רגל, תנו להם הרבה הזדמנויות לתרגל בקרבת כבישים אמיתיים – לדוגמה, לכו עם הילדים מהגן ובחזרה, טיילו ברחבי השכונה או לכו לחנויות במרכז המסחרי. למדו את כללי הבטיחות הבאים כדי למנוע תאונות:

  • החזיקו את ידו של ילדכם כשאתם חוצים כבישים ביחד, ובכל מקום שבו יש תנועה או מכוניות. שימו לב במיוחד כשיש תנועה כבדה, בכביש מהיר, ברחוב שבו המדרכות צרות במיוחד או לא קיימות או כאשר חפצים שונים חוסמים את שדה הראייה, למשל מכוניות חונות, משאיות, עצים, גבעות או מדרכות עמוסות אדם.
  • תמיד חצו את הכביש במעבר חציה, המתינו לאור הירוק ברמזור והביטו לכל כיוון כדי לבדוק שאף רכב אינו מגיע. כדי לעזור לילדכם להבין מתי בטוח לחצות והיכן, הסבירו לו מה אתם עושים.
  • עצרו ליד חניות ובדקו שאף רכב אינו נוסע לאחור או נכנס לחניה.
  • דברו עם ילדכם על בטיחות בדרכים מגיל צעיר, אפילו כשהוא נוסע בעגלה. לדוגמה, “אוי, בא אוטו. בוא נחכה עד שהוא יעבור כדי שנוכל לחצות”. המשיכו לדבר על בטיחות בדרכים גם כשהוא גדל.

כשאתם הולכים יחד, שאלות את ילדכם שאלות פשוטות שיגרמו לו לחשוב על הולכי רגל ועל בטיחות בדרכים:

  • מהו המקום הבטוח ביותר לחצות את הכביש?
  • מה צריך לעשות לפני שחוצים את הכביש ביחד?
  • מדוע אנחנו מחזיקים ידיים כשאנחנו חוצים יחד את הכביש?
  • מתי בטוח לחצות את הכביש?
  • מה אנחנו מחפשים כשאנחנו חוצים את הכביש?
  • לאילו קולות אנחנו מקשיבים כשאנחנו חוצים את הכביש?

לדעת מתי ילדכם מוכן ללכת לבד

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ממליצה לא לאפשר לילד לחצות כביש לבד לפני גיל תשע. נוסף על כך, רמת המוכנות של ילדכם להתמודד לבדו בבטחה עם התנועה תלויה בהתפתחות שלו ובמידת התרגול שקיבל בקרבת כבישים אמיתיים ותנועת כלי רכב.

באופן כללי, ילדכם מוכן לנווט לבדו בכבישים בבטחה כשהוא מכיר ומבין היטב את כללי הבטיחות בדרכים. כמו כן, עליו להבין שגם אם הוא עומד בכללים, הנהגים אינם תמיד עושים זאת. ילדכם צריך להצליח לשים לב למכוניות בכביש ולהבין כמה הן רחוקות ממנו, וכמה מהר הן נוסעות לקראתו. וכמובן, הוא צריך לדעת כיצד לבחור מקומות בטוחים לחציית הכביש.

כך תוכלו לעזור:

  • בדקו אם ילדכם עוצר, מתבונן, מקשיב וחושב לפני שהוא חוצה את הכביש.
  • למדו את ילדכם לא לחצות כביש בין מכוניות חונות, מאחורי אוטובוסים או שיחים.
  • למדו את ילדכם לוודא שכל המכוניות עוצרות בכל המסלולים וליצור קשר עין עם הנהגים ולוודא שהם הבחינו בו.
  • דברו על כללי הבטיחות במונחים פשוטים
  • צאו עם ילדכם לסיבוב ברחובות השכונה ודברו איתו
  • ודאו שילדכם לובש צבעים זוהרים שקל לראות בחשכה.
  • בחרו יחד איתו את המסלול הבטוח ביותר לבית הספר ותרגלו אותו יחד.
  • היו אתם מודל להליכה בטוחה- הקפידו על כללי זהירות בדרכים בעצמכם.

להמלצות ארגון ‘בטרם’ לבטיחות ילדים להליכה בטוחה לחצו כאן.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

מה לעשות כשילדכם מתנהג בבריונות כלפי אחרים

אם ילדכם דוחף ילדים אחרים שאינם יכולים להגן על עצמם, אומר עליהם דברים מרושעים או גורם להם להרגיש רע באופן כללי, ייתכן שהגיע הזמן לדבר איתו על בריונות.

בריונות: עקרונות הבסיס

  • בריונות יכולה לכלול אלימות פיזית או פסיכולוגית, הצקה למישהו, או החרגתו מפעילות מסוימת או מהקבוצה כולה. בריונות יכולה להתרחש פנים אל פנים, בהודעת טקסט או באינטרנט.
  • גם בנים וגם בנות קוראים לילדים בשמות מרושעים כשהם מתנהגים בבריונות. זו התנהגות נפוצה שקשה יותר להבחין בה מאשר באלימות גופנית.
  • בנים נוטים יותר להתנהג בבריונות, וגם לסבול ממנה.
  • חלק מהילדים לא יתחילו להתנהג בבריונות מעצמם, אך יצטרפו בהמשך או יעודדו את הבריונות. גם התנהגות זו נחשבת בריונות.

מדוע ילדים נוהגים בבריונות

רוב הילדים מציקים לילדים אחרים בשלב זה או אחר. ככל שהם מתבגרים, הם לומדים כיצד התנהגותם משפיעה על רגשותיהם של אחרים, ולכן ההתנהגות הזו נוטה להיפסק. ילדים שלא פיתחו אמפתיה עשויים להמשיך להתנהג כך, ולהפוך לבריונים. כמו כן, לחלק מהילדים יש מזג מסוים שגורם להם להשתמש יותר בהתנהגות בריונית, בעוד שאחרים מגיעים ממשפחות שבהן ישנו שימוש נפוץ באלימות ודיכוי.

סימנים לכך שהילד מתנהג בבריונות

אם ילדכם מתנהג בבריונות, סביר להניח שמישהו יספר לכם – המורה, הורה של אחד הילדים או אחד מילדיכם האחרים. אם אתם חושדים שילדכם מתנהג בבריונות, חפשו את הסימנים הבאים:

  • ילדכם מדבר על ילדים אחרים בבית הספר באופן אגרסיבי או שלילי
  • ילדכם מחזיק בכסף, צעצועים או דברים אחרים שאינם שייכים לו.

אף אחד מהסימנים האלה אינו מצביע בוודאות על כך שילדכם נוהג בבריונות, אך כדאי לדבר עם המורה כדי לגלות אם היו בעיות כלשהן בבית הספר.

מה לעשות אם ילדכם מתנהג בבריונות

חשוב להגיד לילדכם שאתם חושבים שהתנהגותו אינה מקובלת עליכם ושאתם מעוניינים שתיפסק.

  • הסבירו לו מהי בריונות. הישארו רגועים. דברו איתו על מעשיו, ושאלו אותו מדוע הוא עושה זאת.
  • השגיחו על השימוש שילדכם עושה באינטרנט ובטלפון הסלולרי.
  • דברו עם צוות בית הספר (או הארגון שבו מתרחשת הבריונות) על גישתם כלפי בריונות. שאלו מה אפשר לעשות מהבית כדי לעזור. בדקו דרך קבע כיצד ילדכם מתנהג.
  • חלק מהילדים מתנהגים בבריונות כיוון שהם עצמם סובלים ממנה. הקשיבו לילדכם וחפשו סימנים לכך שנפל קורבן לבריונות.
  • ילדים מצטרפים לפעמים לקבוצה שמתנהגת בבריונות כדרך להימנע מכך בעצמם. אם ילדכם משתמש בבריונות כדי להשתלב בקבוצה, דברו עם בית הספר או עם הארגון כיצד לעזור לו ללמוד להתנגד לקבוצה.

כשמדובר בטיפול בבריונות, מוטב מוקדם מאשר מאוחר. הסיכוי הטוב ביותר שלכם להשפיע על התנהגותו הבריונית של ילדכם הוא כשהוא עדיין צעיר – ככל שיהיה צעיר יותר, כך סביר יותר להניח שישנה את התנהגותו. אל תתפתו לשבח את ילדכם על כך ש”עמד על שלו”, כיוון שהערות חיוביות בנוגע לבריונות עלולות לעודד אותו להמשיך.

מה לעשות אם ילדכם ממשיך להתנהג בבריונות

אם אין זו הפעם הראשונה שילדכם מתנהג בבריונות, וכבר ניסיתם את השיטות שהצענו, תצטרכו לנקוט צעדים נוספים. אם הבריונות מתרחשת בבית הספר או במועדון ספורט, שתפו פעולה עם הארגון ונסו לשנות ביחד את התנהגותו של ילדכם בצורה הטובה ביותר.

  • סביר להניח שלבית הספר או למועדון יש מדיניות ברורה להתמודדות עם בריונות, והם ישתמשו בה כדי להחליט מה יהיו ההשלכות על ילדכם. הדבר היעיל ביותר שתוכלו לעשות הוא לתמוך בהחלטתו של הארגון.
  • כמו כן, תוכלו להכין לילדכם “חוזה התנהגות”. החוזה נערך מולכם, מול בית הספר ומול הילד, כדי שיידע שכולכם עובדים יחד. הוא יכול לכלול דברים כמו מה יקרה אם הוא מתנהג בבריונות, ומה יקרה אם יפסיק להתנהג כך. כמו כן, אפשר לכלול דברים שירצה לעשות במקום להתנהג בבריונות.
  • שאלו את היועץ בבית הספר אם ילדכם זקוק לייעוץ שיעזור לו להפסיק להתנהג בבריונות, או בקשו הפניה למישהו אחר. הייעוץ הוא שימושי במיוחד אם ילדכם סובל מבעיות בהערכה העצמית, מתקשה להתמודד עם כעס או לשלוט בדחפיו.

כיצד להפסיק את הבריונות

  • כדי למנוע בריונות, יש ללמד את הילדים כיצד להסתדר היטב עם אחרים, ולעזור להם ללמוד מהי אמפתיה וכבוד, וכיצד לתמוך בחבריהם. ילדים בעלי מיומנויות כאלה נוטים פחות להתנהג בבריונות. למידע נוסף כיצד לעזור לילדכם לפתח מיומנויות חברתיות, קראו את המאמר לדבר עם ילדכם בגיל בית הספר.
  • כדאי לבנות את ההערכה העצמית של ילדכם. אפשר להציע לו מגוון רחב של פעילויות שונות, ולעודד אותו לעשות מה שהוא אוהב – ספורט, יצירה, מוזיקה, דרמה או משהו שונה לגמרי.
  • מחקרים מראים כי ילדים שהוריהם נותנים להם תשומת לב חיובית נוטים פחות להתנהג בבריונות. ילדים שחשים שאינם אהובים או שחווים אלימות במשפחה נוטים יותר להתנהג בבריונות כלפי אחרים.
  • שימוש בכללי משמעת סמכותיים יכול לעזור גם הוא – כלומר, הצבת גבולות ושימוש בתוצאות לא גופניות אם ילדכם אינו נשמע להם. אם אתם רוצים שילדכם ילמד כיצד לפתור בעיות בלי להזדקק לבריונות, חשוב שתלמדו כיצד להתמודד עם בעיותיכם באופן בונה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

גמילה מהנקה בגיל מאוחר: ילדים גדולים

מתי לגמול מהנקה?

ילדים שונים נקשרים להנקה ברמות שונות, אך כולם ייגמלו בזמן המתאים להם. אם אינך רוצה להמתין שילדך יגמול את עצמו, תוכלי לגמול אותו כשתהיי מוכנה.

לתכנן מראש

פעוטות וילדים רבים מרגישים שההנקה מספקת להם לא רק מזון אלא גם ביטחון ונחמה, ולכן הגמילה עשויה להיות מלחיצה מאוד עבורם. אחרים עשויים להחליט בעצמם מתי הם מוכנים לוותר עליה..

סיום ההנקה הוא שינוי משמעותי לכל ילד גדול. כלומר, עדיף להימנע מגמילה יזומה אם את יודעת שעומדים להתרחש שינויים גדולים אחרים בחייו – למשל, גמילה מחיתולים, כניסה למסגרת חינוכית או מעבר דירה. תוכלי להקל על המעבר ולדבר עם ילדך על השינוי כמה שבועות או חודשים לפני שאת מתחילה לגמול אותו, כדי לתת לו זמן להתרגל לרעיון.

טיפים לגמילה

הנה כמה רעיונות לגמילה מהנקה. התחילי עם הרעיון שיתאים לילדך, או השתמשי בכמה רעיונות שמתאימים לשניכם.

  • אחת הדרכים הטובות להתחיל את תהליך הגמילה היא לא להציע, אך גם  לא לסרב, לפחות בשלב הראשון.
  • הציגי כמה מגבלות על ההנקה – לא להניק בחוץ, או להניק רק אחרי ארוחת הצהריים במהלך היום.
  • כדאי להוריד קודם כל את ההנקה שאת חשה שהיא פחות משמעותית לילד, או זו שהכי מפריעה לך.
  • הורידי הנקה אחת בכל פעם, והמתיני כמה שבועות לפחות לפני שאת מורידה את ההנקה הבאה. כך תוכלי להקל גם על שדייך, שעלולים לסבול מגודש אם תפסיקי בפתאומיות. התחילי בהנקה הכי פחות משמעותית לילדך.
  • הכניסי לשגרה היומיומית מגוון פעילויות ויציאות מהבית, כדי שילדך יהיה עסוק ולא יחשוב על ההנקה.
  • מדי פעם, החליפי את ההנקה בפעילות “של גדולים”. למשל, ילדך עשוי להתרגש מאוד אם יקבל משקה מיוחד בבית קפה, כגון שייק פירות, בשעה שבה הוא נמצא בדרך כלל בבית ויונק.
  • עיקרון ה”רחוק מהעין, רחוק מהלב” עשוי לעבוד היטב. תוכלי להשאיר את ילדך עם מישהו שהוא מכיר היטב כשאת אמורה להניק, כיוון שסביר להניח שירצה לינוק פחות כשאינך בסביבה.
  • אם ילדך מתעורר להנקה באמצע הלילה, בן או בת הזוג שלך יכולים להרגיע אותו מבלי להשתמש באוכל – בגיל זה תינוק אינו זקוק להאכלה בשעות הלילה.
  • נסי שלא להתלבש ולהתפשט כשילדך נמצא בסביבה, ולבשי בגדים שמקשים על ההנקה – למשל, שמלות במקום חולצות.

גמילה מהנקות בוקר ולילה

ההנקה האחרונה שנשארת בסוף תהליך הגמילה ההדרגתי עשויה להיות בשעת ההשכבה או הקימה בבוקר. כדי להפסיק את הנקת הבוקר, השתדלי לקום ולהתלבש לפני שילדך מתעורר, ואז להציע לו כוס חלב וארוחת בוקר.

כדי להפסיק את הנקת הערב, נסי לשנות את השגרה הישנה ולהיכנס לשגרה חדשה. תוכלי להציע לילדך שבן או בת הזוג שלך יקריאו לו סיפור לפני השינה. אם הוא רגיל לינוק עד שהוא נרדם, הציעי לקרוא לו סיפור אחרי ההנקה כתמריץ להישאר ער ולאחר שיתרגל לכך תוכלי להפסיק את הנקת הערב.

עם הזמן, הורידי את ההנקה בהדרגתיות. כמו כן, תוכלי להניק אותו בחדר אחר ולא בחדר השינה, כדי לשבור את הקישור בין הנקה ושינה. כשילדך נגמל מהנקות הלילה, ודאי ששגרת ההשכבה שלו רגועה, נעימה ומלאת חיבוקים.

אם ההנקה האחרונה ממלאת אותך בעצב, דעי שזה נורמלי לגמרי. זכרי שעשית עבודה מצוינת עד כה, ונתת לילדך נקודת פתיחה בריאה לחיים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

תנועתיות אצל ילדים בגיל בית הספר

מדוע תנועה יומיומית חשובה לילדים?

ילדים זקוקים לתנועה ולפעילות גופנית רבה מדי יום. התנועה חיונית לבריאותם ולרווחם הכללית. זהו חלק חשוב בלמידה ובהתפתחות המיומנויות הגופניות והחברתיות של ילדים, וכן בהתפתחות מיומנויות החשיבה. משחק הוא אחת הדרכים העיקריות שבהן ילדים לומדים ומתפתחים, ולכן, אפשרו לילדכם לשחק, לנוע ולהיות פעיל מדי יום. כך גם תוכלו להראות לו שאפשר להפוך את התנועה והפעילות הגופנית לכיף גדול.

לחלק מענפי הספורט יש גרסאות מותאמות לילדים, למשל קט-רגל, קט-עף או חוגי אתלטיקה, וילדים רבים נהנים להשתתף בהם. אך גם אם ילדכם לא אוהב את ענפי הספורט האלה, זה בסדר. פעילות גופנית כוללת גם דילוג, הליכה, ריצה, שחייה – ואפילו עזרה במטלות הבית וגינון.

תנועתיות אצל ילדים בגיל בית הספר: למה לצפות

באופן כללי, ככל שילדכם יקבל יותר הזדמנויות לתנועה ולפעילות גופנית, כך יצליח לפתח מיומנויות רבות יותר ולעשות דברים רבים יותר. בסביבות גיל חמש עד שמונה, ילדכם יוכל:

  • לרכוב על אופניים דו-גלגליים
  • לטפס ולשחות
  • לזרוק ולתפוס כדורים בגדלים ובצורות שונים
  • להתחיל ליהנות מחוגים ומקבוצות ספורט, בסביבות גיל שמונה.

ילדים בגיל זה אוהבים בדרך כלל להתנסות במגוון פעילויות שמאפשרות להם לרוץ מהר, לשחק היטב בכדור, להתנדנד על מתח, לעשות גלגלונים או לדלג. אפשר לתת לילדכם להתנסות בפעילויות חדשות כמו החלקה על סקייטבורד או גלגיליות. פשוט צריך לוודא שהוא מצויד בכל ציוד הבטיחות המתאים לשימוש באופניים, סקייטבורד וגלגיליות, כולל קסדה, מגני מרפקים ומגני ברכיים, בסביבה בטוחה.

משחקים לעידוד התנועה

ילדים נהנים לעשות פעילויות שונות עם המשפחה – למשל, לבעוט בכדור, לשחק במסירות או לזרוק צלחת מעופפת איתכם ועם אחיהם. ההליכה לבית הספר וחזרה היא הזדמנות מצוינת לפעילות גופנית ולשיחה, ואפשר גם לשחק מחוץ לבית.

אם ילדכם מתעניין בכך, רשמו אותו לתוכנית אתלטיקה קלה שכוללת מגוון פעילויות כמו קפיצה, זריקה, הליכה וריצה – כדאי להתחיל בסביבות גיל חמש. ילדים בגיל זה נהנים מאוד מחוגי ספורט, אך עדיין חשוב לאפשר להם לשחק בצורה חופשית. תנו לילדכם לבחור במה לשחק וכיצד לשחק – לרקוד לצלילי המוזיקה או לשחק בהעמדת פנים.

זמן מסך
סגנון חיים משפחתי בריא כולל מגבלות על זמן המסך היומי, כיוון שהפעילות הגופנית פוחתת כשהילדים ישובים מול המסך. ילדים בני חמש עד 18 יכולים לצפות במסך לא יותר משעתיים ביום.

ילדים שנחשפים לזמן מסך ארוך צפויים יותר לסבול משלל בעיות בריאות וליקויי למידה. כמו כן, יותר מדי זמן מול המסך ופחות מדי פעילות גופנית עלולים להשפיע על משקלו של הילד.

ילדכם הוא אדם ייחודי עם תחומי עניין, מיומנויות, יכולות ודרכי למידה משלו. כל אלה, בשילוב עם ההתנסויות וההזדמנויות שקיבל בעבר, מעצבים את יכולותיו הגופניות. אם אתם מודאגים בגלל התפתחותו הגופנית של ילדכם, דברו עם המורה או עם רופא הילדים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

אצלנו בבית לא נושכים!

מדוע תינוקות ופעוטות נושכים, צובטים ומושכים בשיער

ילדים קטנים נושכים, צובטים ומושכים בשיער כדי להתנסות ולחקור את סביבתם.

תינוקות בני 12-6 חודשים נעזרים בפעולות הללו כדי להבין מהן סיבה ותוצאה. כך, לדוגמה, התינוק שלכם עשוי לנשוך אתכם ואז לחכות ולראות מה תעשו. אם אתם צוחקים והופכים את זה למשחק, הוא עשוי לנסות זאת שוב ולראות אם יקבל את אותה תגובה. אם אתם מתרגזים, הוא עשוי להסתקרן מהתגובה הקיצונית – ולנסות שוב כדי לראות אם תתרגזו!

פעוטות עשויים להרביץ, לנשוך או לצבוט כיוון שהם באמת כועסים, מוטרדים או פגועים. לפעמים עדיין אין להם את היכולת להשתמש במילים כדי להגיד מה מטריד אותם. יש פעוטות שמחקים התנהגות שראו אצל ילדים אחרים, או שילדים אחרים עשו זאת להם.

כיצד להגיב לנשיכות, צביטות ומשיכות בשיער

טבעי להרגיש מבוכה או אפילו להתרגז כשילדכם פוגע בכם או במישהו אחר, אך אופן התגובה שלכם להתנהגות זו ישפיע על התנהגותו של הילד בעתיד. כשאתם נשארים רגועים ומוצאים דרך בונה לטפל במצב, ילדכם יכול ללמוד על התנהגות נאותה. תגובה רגועה מצדכם היא הצעד הראשון לעידוד התנהגות חיובית בעתיד. האופן שבו אתם מתמודדים עם נשיכות, צביטות או משיכות בשיער תלוי בגילו של ילדכם.

תינוקות

התינוק שלכם לומד להבין מהן סיבה ותוצאה. אם הוא מכה, נושך אתכם (בזמן הנקה למשל) או מושך בשערכם, הוא כנראה פשוט מתנסה בסביבתו המיידית. כשאתם מגיבים לילדכם בצורה מילולית ברורה, אתם אומרים לו בפירוש שאינכם אוהבים את מה שהוא עושה. תוכלו, למשל, לומר “לא, אנחנו לא מושכים בשיער”. הצעד הבא הוא להזיז את ידו של ילדכם (או את פיו!) ולהניח אותו. כך אתם מסיטים את תשומת הלב מההתנהגות הלא רצויה. אם התינוק שלכם מכה, נושך או מושך שוב בשיער, הגיבו באותו אופן.

תינוקות נוטים לחזור על התנהגות שמזכה אותם בתשומת לב רבה. לכן, ברגע שילדכם מתנהג באופן חיובי – למשל, מחבק אתכם או נוגע בכם בעדינות – תנו לו גמול חיובי בדמות תשומת לב רבה ושבחו אותו.

פעוטות

אם הפעוט שלכם מכה או נושך אנשים אחרים או מושך בשיערם, הצעד הראשון הוא להבין את הסיבה לכך. כלומר, עליכם לחשוב מהן הסיבות האפשריות להתנהגות זו, ולבדוק אם אופן התגובה שלכם החמיר את ההתנהגות.

לדוגמה, אם ילדכם מתפרץ כיוון שאינו מצליח למצוא את המילים הנכונות כדי להסביר את רגשותיו, לא יעזור אם תצעקו עליו. במקום זאת, נסו להישאר רגועים מבחוץ – אפילו אם אתם לא מרגישים רגועים כל כך מבפנים! כך תלמדו את ילדכם כיצד להתמודד עם תסכול.

לעיתים קרובות, התנהגות כזו מצד פעוטות נועדה למשוך את תשומת לבכם. לכן, הסטת תשומת הלב ממנו תשלח לו מסר חזק מאוד לגבי מה שאתם מרגישים. תוכלו, למשל, לפנות הצדה או להתרחק ממנו.

אם ילדכם ממשיך לנשוך, לצבוט או למשוך בשיער, הראו לו שאתם עדיין בשליטה. הישארו רגועים, אמרו לו בקצרה כיצד ההתנהגות שלו גורמת לכם להרגיש ותנו לו להבין שיש תוצאות להתנהגותו, כמו פסק זמן קצר בחדר. תוכלו להשתמש במילים כמו “אסור להרביץ! זה כואב. לך בבקשה לפסק זמן בחדר”.

כמו כן, תוכלו ללמד את ילדכם להשתמש במילים שמתארות את רגשותיו, כגון “נראה שאתה כועס!” כך תוכלו לעזור לו להשתמש במילים בעתיד. עליכם לחזור על כך כמה פעמים כדי שילמד.

אם ילדכם נושך ילד של מישהו אחר, הישארו רגועים, התקרבו במהירות למקום והתנצלו בפני ההורה והילד. תנו לילדכם משוב מילולי – למשל, תוכלו לומר “לא! הנשיכה שלך מכאיבה”. לאחר מכן, הרחיקו אותו מהסיטואציה לפסק זמן קצר. אם הילד השני מוטרד וכואב מאוד, כדאי לשלוח הודעת התנצלות קצרה להורה.

מה לעשות כשצריך עזרה נוספת

יש ילדים שממשיכים לנשוך, לצבוט או למשוך בשיער, ולא משנה כמה אתם מנסים לטפל בהתנהגות זו. אם אתם מרגישים מתוסכלים, מותשים או כועסים, או אם ההתנהגות הזו מדאיגה אתכם עד כדי כך שאתם מפסיקים את כל הדברים היומיומיים שאתם נוהגים לעשות – כמו למשל לפגוש חברים או לצאת לקניות – כדאי לבקש עזרה.

פנו לרופא הילדים או לאחות טיפת חלב, שיכולים להפנות אתכם לפסיכולוג ילדים או לרופא המתמחה בנושא. מומחים אלה יעזרו לכם להבין מה הסיבה להתנהגותו של ילדכם, ואם נדרשים אבחון נוסף או תוכנית טיפול מסוימת.

 

התנהגות ילדים בגיל בית הספר: למה לצפות

למה לצפות

השנים הראשונות בבית הספר היסודי הן תקופה מאתגרת לכם ולילדכם גם יחד. צריך להתרגל לשגרת בוקר, והשעון מתקתק ללא הרף. ייתכן שאתם מנסים למצוא קצב שיעזור לכולכם לצאת מהבית בזמן, בעיקר אם גם אתם צריכים להתכונן לעבודה. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם השגרה המלחיצה הזו היא להכין תוכנית – ולדבוק בה.

בגיל זה, הילדים עדיין מנסים ללמוד דברים יומיומיים שאנחנו מתייחסים אליהם כמובנים מאליהם, למשל כיצד לדבר זה עם זה. אתם עשויים לחשוב שילדכם אינו מקשיב לכם, אך הוא רק מנסה להבין מה אמר מישהו אחר לפני חמש דקות.

ילדים בגיל בית הספר מנסים להבין את העולם סביבם, ולכן צריך לסלוח להם על כך שדעתם מוסחת מעט. כשאתם עושים דברים עם ילד בגיל בית הספר, כדאי לזכור כלל אצבע חשוב: השאירו תמיד 30 דקות נוספות לכל מקרה.

טיפים להתנהגות ילדים בגיל בית הספר

הנה כמה דברים נוספים שכדאי לזכור בנוגע להתנהגותו של ילדכם:

  • תנו לילדכם לנסות. ילדכם יכול להתמודד עם רגשותיו במידה מסוימת של עצמאות. אם הוא מוטרד או עצוב, הוא יכול ללכת לחדר אחר כדי להירגע, או לנסות לערוך משא ומתן כדי לפתור את המצב. נסו שלא להתערב מיד כדי לפתור את הבעיה – תנו לו הזדמנות לנסות ולפתור אותה בעצמו.
  • פתרו בעיות ביחד. ילדכם הגיע לגיל שבו אתם יכולים לנסות לפתור איתו בעיות ביחד. לכן, במקום להגיד אוטומטית, “לך לחדר שלך!”, תוכלו לדבר על ההתנהגות הרצויה. אפשר לחשוב יחד על פתרון שמועיל לשני הצדדים, וסביר להניח שילדכם יפעל לפיו כיוון שעזר לחשוב עליו. לדוגמה, אפשר לומר, “כשאנחנו אוכלים את ארוחת הערב, אני רוצה שתישאר ליד השולחן במשך רבע שעה כדי שנוכל לדבר. מה אתה רוצה לעשות?” ייתכן שהוא ירצה לקום מהשולחן וללכת לשחק. אפשר להחליט יחד שיישאר ליד השולחן במשך רבע שעה ואז ילך לשחק. ברגע שהסכמתם, דבקו בהסכם.
  • הראו לילדכם כיצד אתם מרגישים. אם תגידו לו בכנות כיצד ההתנהגות שלו משפיעה עליכם, הוא יראה את רגשותיו שלו משתקפים בשלכם, כמו במראה, ויוכל להזדהות איתכם. למשל, תוכלו להגיד, “מפריע לי שיש כל כך הרבה רעש כשאני מנסה לדבר בטלפון”. כשאתם פותחים את המשפט ב”אני” או משתמשים ב”לי”, ילדכם יכול לראות את הדברים מנקודת המבט שלכם ולשנות את המצב לטובתכם.
  • עזרו לו לפתח מיומנויות הקשבה. כשאתם אומרים משהו חשוב מאוד, עדיף לדבר בגובה העיניים של ילדכם. בקשו ממנו לחזור על מה שאמרתם כדי לבדוק אם הקשיב.
  • הסכימו על התוצאות מראש. ילדכם יכול לעזור לקבוע את התוצאות להתנהגות הבלתי רצויה, או לפחות להסכים לתוצאות שתקבעו. מדהים כמה קל יותר להתנהל כשהילדים יודעים למה לצפות, כיוון שכבר הסכימו לכך. לפעמים אין צורך לקבוע תוצאות בכלל. תנו לילדכם להתנסות בתוצאות הטבעיות של התנהגותו, למשל, להרגיש שקר לו מדי אם סירב ללבוש את המעיל. כך תעזרו לו להתחיל לפתח אחריות.
  • ילדים בגיל בית הספר עשויים להתנסות בהתנהגות לא ראויה כמו קללות. דברו עם ילדכם על בחירת המילים שלו, במקום להתעלם מהתנהגותו. ייתכן שהוא אינו מודע לגמרי למשמעותה של הקללה שאמר. עם זאת, ילדים בגיל בית הספר מבינים בדרך כלל שמילים יכולות לפגוע באחרים או להעליב אותם.
  • ילדים בגיל זה לומדים לשקר כחלק מהתפתחותם – אך גם לומדים להגיד את האמת. היו חיוביים, והדגישו את חשיבותה של הכנות במשפחתכם.
  • כשילדכם מנדנד, הוא יכול לשגע אתכם. לכן כדאי להכין תוכנית מראש למקרה כזה. בתור התחלה, הבהירו לו שלא תשקלו את בקשתו אלא אם כן יתנהג בנימוס.

למידע נוסף, קראו את המאמר 15 טיפים לחיזוק התנהגות טובה. אפשר ללמוד עוד על חיזוק התנהגות טובה ומניעת התנהגות לא מקובלת בארגז הכלים ההתנהגותי.

בקרים במהלך השבוע

התנהלות הדברים במהלך הבוקר יכולה להשפיע על מהלך העניינים בהמשך היום. ילדים שמגיעים לבית הספר רגועים, שלווים, שבעים ומוכנים יכולים להפיק את המיטב מהשעות הראשונות של היום – וזה הזמן שבו הילדים לומדים באופן הטוב ביותר.

  • נסו לקום 30-15 דקות מוקדם יותר, כדי שתוכלו להתנהל בצורה חלקה יותר ובלי לחץ.
  • הבקרים יהיו קלים יותר אם ילדכם יכול לעשות דברים בעצמו. הכינו רשימת דברים שבהם יוכל לעזור – אם עדיין אינו יודע לקרוא, אפשר להכין רשימה מאוירת. בתחילה הוא יטעה ויעשה דברים באטיות, אך אם יקבל זמן לתרגל, עד מהרה הוא יתפוס את העניין.
  • הטלוויזיה עלולה להסיח את דעתו מהדברים שעליו לעשות כדי להתכונן, ומקשה עליו להקשיב לכם. כדאי להשאיר את הטלוויזיה כבויה בבוקר.

למידע וטיפים נוספים קראו את המאמר שגרת בוקר לבית הספר.

לפתור בעיות שקשורות לבית הספר

דברו עם המורה אם אתם רוצים לדעת כיצד מתנהל יומו של ילדכם בבית הספר. תפסו את המורה בתום הלימודים או תאמו איתה שיחה טלפונית ודברו איתה על חששותיכם, או קבעו פגישה כדי לדון בנושאים שונים בפירוט.

ילדים בגיל בית הספר נוהגים לפעמים לרמות או לשקר בעבודה בבית הספר או בפעילות ספורט. ברוב המקרים, רמאות מזדמנת אינה מזיקה, ואין צורך לדאוג אם הם נעשית בשנות הילדות המוקדמות. עם זאת, כדאי להתערב אם הילדים מרמים כיוון שהם חשים לחץ לנצח או להצליח, או אם הרמאות הופכת לדפוס ככל שהם מתבגרים. דברו עם ילדכם על הכללים והסבירו להם מהי הגינות.

בריונות

המסר החשוב ביותר שעליכם להעביר לילדכם בנוגע לבריונות הוא, “לא צריך להתמודד עם בריונות לבד”. חשוב שילדכם יידע שגם אם יספר על הבריונות ויקבל עזרה, הוא אינו מלשין – אלא דווקא אמיץ מאוד.

כדי לעזור לילדכם להתמודד עם בריונות, דברו עם צוות בית הספר ובקשו מהם לפתור את הבעיה מהר ככל האפשר. כדאי להתחיל עם המורה של ילדכם. בבית, חשוב לתת לילדכם המון אהבה וחיזוקים.

יריבות ומריבות בין אחים

סכסוכים ומריבות בין אחים קורים באופן טבעי במשפחות רבות. החדשות הטובות הן שהמריבות ילכו ויפחתו ככל שילדיכם יתבגרו ויפתחו מיומנויות חברתיות טובות יותר. כדי ללמוד כיצד לפתור את הבעיות, יצטרכו ילדיכם ללמוד כיצד להתווכח בצורה הוגנת ולא לפגוע זה בזה. ייתכן שתצטרכו להתערב כשהרוחות מתחממות, אם המצב יוצא משליטה או שמישהו נפגע.

משמעת

המילה משמעת משמעותה “ללמד” – לא בהכרח “להעניש”. המטרה האמיתית של המשמעת היא ללמד ילדים את כללי ההתנהגות הנאותים, כדי שיוכלו להשתמש בהם. ילדים לומדים משמעת עצמית כשהם גדלים במשפחה אוהבת, עם כללים וציפיות הוגנים וצפויים. עונשים עלולים אפילו להפריע להתפתחות המשמעת העצמית.

לקבלת טיפים נוספים על הכוונת ההתנהגות של ילדכם, קראו את המאמר ניהול התנהגותי של ילדים – כללי הבסיס. אם אתם חוששים בגלל התנהגותו של ילדכם, פנו לקבלת עזרה מקצועית.

חלק מההורים מכים את ילדיהם כיוון שהם מנסים להפיג מתח או לחץ משלהם. לעולם אל תכו את ילדכם! אם אתם זקוקים לעזרה כדי להתמודד עם לחץ וכעס, קראו את המאמר כשאתם פוחדים שתפגעו בילדכם.

חששות נוספים

לילדים רבים יש הרגלים שונים. רוב ההרגלים עוברים בעצמם. אם ההרגל של ילדכם מפריע לו בפעילויות היומיומיות, נהיה מביך או גורם לנזק, כדאי לנקוט פעולה. חרדה היא חלק טבעי בהתפתחותם של ילדים. אם ילדכם מראה סימני חרדה, תוכלו לתמוך בו בכמה דרכים:

  • הכירו בפחדו של הילד – אל תפטרו אותו כדבר של מה בכך או תתעלמו ממנו.
  • עודדו את ילדכם בעדינות לעשות דברים שהוא חרד מפניהם, אך אל תדחפו אותו למצבים שהוא אינו רוצה לעמוד בהם.
  • שבחו את ילדכם על כך שהוא עושה משהו שהוא חרד מפניו, במקום לבקר אותו על כך שהוא מפחד.
  • אל תגדירו את ילדכם כ”ביישן” או “חרד”.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

הרגעה מבוקרת

מהי הרגעה מבוקרת?

הרגעה מבוקרת היא שיטת טיפול התנהגותית לפתרון בעיות הירדמות והתעוררות מתמשכות אצל ילדים קטנים. הטיפול מתבסס על הרעיון שלפיו יש לעזור לילדים להירגע ולהירדם בעצמם, במקום שאתם תאכילו אותם, תלטפו אותם או תערסלו אותם עד שיירדמו. בשיטת ההרגעה המבוקרת, אתם בודקים את התינוק ומרגיעים אותו בקצרה בעודו לומד להירגע ולהירדם לבד.

האם הרגעה מבוקרת מזיקה?

למרות החשש מנזקים פוטנציאליים לתינוק, מחקרים שפורסמו בכתבי עת מדעיים מוכיחים כי השימוש בשיטות אלו אינו מוביל לנזקים פסיכולוגיים או רגשיים, גם לא בשנות הילדות המאוחרות.

למעשה, מחקרים שנערכו לאחרונה הראו כי תינוקות שהתנסו בשיטת ההרגעה המבוקרת נוטים לישון טוב יותר בטווח הקצר – ושנתם והתנהגותם הסתגלו היטב בטווח הארוך, בדיוק כמו תינוקות אחרים בגילם. כמו כן, מחקר עכשווי גילה כי הורים שהשתמשו בטכניקות הבאות עם ילדיהם דיווחו על פחות תסמיני דיכאון בטווח הקצר ובטווח הארוך גם יחד, לעומת הורים שלא השתמשו בהן.

לפני שמתחילים בתוכנית ההרגעה המבוקרת

הורים שמטפלים בבעיות שינה והירדמות עלולים להיות עייפים ולחוצים מאוד, בעיקר אם הם עצמם סובלים ממחסור בשעות שינה. הרגעה מבוקרת משמשת לפעמים הורים שמרגישים מוצפים, או שרווחתם נפגעת. אפשר להשתמש בהרגעה מבוקרת בנסיבות הבאות בלבד:

  • עם תינוקות בני יותר משישה חודשים ופחות משנתיים
  • כחלק מתוכנית כוללת לביסוס הרגלי שינה בריאים שכוללים שגרת השכבה חיובית
  • כשאתם בטוחים שהתינוק שלכם מקבל מספיק תשומת לב, זמן וחיבה במהלך היום.

לפני שאתם מתחילים, שימו לב שהתינוק שלכם חש בטוב, והפסיקו להשתמש בגישת ההרגעה המבוקרת אם התינוק נהיה חולה במהלך התוכנית.

כיצד לפעול בשיטת ההרגעה המבוקרת

  1. בססו שגרת השכבה חיובית ועקבית.
  2. כשהגיע הזמן להגיד לילה טוב, הניחו את התינוק במיטה וכסו אותו. דברו עם התינוק או לטפו אותו על גבו עד שהוא שוכב בשקט, או לפחות לדקה אחת.
  3. ברגע שהתינוק שקט, או אחרי דקה אחת, אמרו לו לילה טוב וצאו מהחדר. צאו לפני שהתינוק נרדם.
  4. הישארו מחוץ לחדרו ותנו לו הזדמנות להירגע בעצמו. התעלמו מרעשי רטנוניות.
  5. אם התינוק מתחיל לבכות באמת, המתינו מספר דקות קבוע מראש לפני שאתם ניגשים אליו – למשל, שתי דקות בתור התחלה.
  6. עזבו את התינוק לבדו לפרקי זמן קבועים מראש – לדוגמה, 2 דקות, 4 דקות, 6 דקות, 8 דקות ו-10 דקות, או ל-5 דקות, 10 דקות ו-15 דקות. קבעו את פרקי הזמן בעצמכם, בהתאם לזמן שתוכלו לעמוד בבכיו.
  7. אם התינוק עדיין בוכה לאחר כל פרק זמן קבוע מראש, חזרו לחדרו לזמן קצר מאוד. דברו איתו או לטפו אותו על הגב למשך דקה אחת, או המשיכו לדבר או ללטף עד שהוא שוכב בשקט (בהתאם להעדפה שלכם). אם אפשר, נסו להרגיע אותו בלי להרים אותו.
  8. שימו לב לחיתול. אם החיתול מלוכלך, החליפו אותו באור עמום ובכמה שפחות התעסקות.
  9. ברגע שהוא שוכב בשקט (או אחרי דקה אחת) – אך לפני שהוא נרדם – צאו שוב מהחדר והמתינו לפרק הזמן הקבוע הבא. אתם מנסים לתת לתינוק שלכם הזדמנות ללמוד להירדם בעצמו. הוא לומד שאינכם רחוקים ממנו, ושבסופו של דבר תחזרו.
  10. תהליך זה נמשך עד שהתינוק נרדם בעצמו.
  11. כשהתינוק מתעורר בלילה, עשו את אותן פעולות.

טיפים חשובים להרגעה מבוקרת

  • טיפול בגישת הרגעה מבוקרת אורך 14-3 ימים.
  • השתמשו בשעון או בטלפון הסלולרי כדי לתזמן את פרקי הזמן – ארבע דקות עלולות להיראות כמו זמן רב מאוד.
  • כבו את המוניטור של התינוק. ודאו שאתם עדיין יכולים לשמוע את תינוקכם.
  • אל תחכו מחוץ לחדרו. לכו לחדר אחר ונסו לחשוב על משהו אחר, הכינו כוס תה או הדליקו את הטלוויזיה. חזרו לבדוק את התינוק רק כשהגיע הזמן.
  • לפני שאתם מתחילים, דברו עם בן או בת הזוג כדי לוודא ששניכם מסכימים עם התהליך. קבעו איזה תפקיד יש לכל אחד – לדוגמה, לעזור בהרגעה או לתזמן. שקלו להחליף ביניכם את התפקידים בכל לילה.
  • אל תקבעו מחויבויות חשובות בלילות הראשונים לאחר תחילת הטיפול. תצטרכו להשלים את התהליך כולו ללא שינוי משמעותי בשגרה החדשה של התינוק.
  • זכרו לצאת מחדרו של התינוק לפני שהוא נרדם.
  • אם אתם חוששים מתגובת השכנים, תוכלו להכין אותם לכך מראש לכך שאתם מתחילים טיפול התנהגותי, שעשוי לבוא לידי ביטוי בבכי של ילדכם.

השתמשו בשיטה זו גם בשעת תנומות היום, כדי למנוע בלבול עבורכם ועבור התינוק גם יחד. אם התינוק מתעורר מתנומת היום אחרי פחות משעה, נסו להרדים אותו מחדש ל-20-15 דקות נוספות באמצעות שיטת ההרגעה המבוקרת. אם אחרי 20-15 דקות התינוק לא חזר לישון, הוציאו אותו מהמיטה ונסו שוב מאוחר יותר.

מלכודות נפוצות בשיטת ההרגעה המבוקרת

שינוי הרגלי השינה באמצעות טיפולים התנהגותיים לא תמיד עובר ללא קשיים. הנה כמה מהמלכודות הנפוצות, וטיפים מעשיים שיעזרו לכם להתמודד איתן.

מה עושים אם התינוק מקיא?

יש תינוקות שנוטים להקיא יותר מאחרים, ואחד מתוך חמישה עשוי להקיא בזמן ההרגעה המבוקרת. אם התינוק שלכם מקיא, גם אתם וגם התינוק עלולים להיות מוטרדים. נקו את הקיא מהמיטה ברוגע, והניחו מגן מזרון מתאים (שעוונית) מתחת לסדין. עדיף שלא לעשות סיפור גדול, להדליק את האורות או להחליף את בגדי התינוק לגמרי אלא אם כן זה הכרחי – אחרת, חלק מהתינוקות עשויים ללמוד שעליהם להקיא כל פעם שמניחים אותם במיטה.

מה עושים כשנמאס?

אם אתם עייפים מדי, או מרגישים לחוצים או מוטרדים מדי, הרימו את התינוק, הרגיעו אותו בכל דרך שתרצו – למשל, עם בקבוק קטן או ערסול – ונסו שוב בפעם הבאה. קחו בחשבון שהפעם הבאה עלולה להיות קשה ומאתגרת יותר, ולכן אולי תצליחו לגייס כוחות ולהמשיך ולהתמיד דווקא בניסיון הנוכחי.

מה עושים אם התינוק חולה?

אם התינוק חולה, יש להפסיק את שיטת ההרגעה המבוקרת ולהתחיל שוב כשירגיש טוב יותר. אם הוא סובל מנזלת קלה ומשיעול אך אין לו חום, אפשר עדיין להשתמש בשיטה.

מה עושים אם התינוק סובל מכאבים?

הורים רבים מודאגים שבקיעת השיניים גורמת לכאבים. אם אתם מרימים את התינוק מהמיטה והוא נרגע כמעט מיד, סביר להניח שהוא לא סובל מכאבים – הוא רק רוצה שתרימו אותו. אם אתם מודאגים מכאבים, אפשר לתת לו מנה של פרצטמול (נובימול ואקמולי).

מה עושים אם ההרגעה המבוקרת אינה מצליחה?

עשויות להיות כמה סיבות לכך שתוכנית השינה אינה עובדת.

האם אתם משתמשים בטיפול בצורה נכונה?

בדקו את עצמכם וקראו שוב את הצעדים שתיארנו כאן. האם יש משהו שאינכם עושים, או שאתם יכולים לעשות בצורה אחרת? תוכלו לשאול מומחה שמבין את השימוש בטיפול זה.

האם אתם חוזרים לתינוק מוקדם מדי?

האם אתם פועלים במדויק לפי פרקי הזמן הנדרשים? האם אתם משתמשים בשעון? האם אתם יכולים לעשות משהו אחר שיעזור לכם להתמודד בזמן שאתם ממתינים לפרק הזמן שיחלוף?

האם אתם נכנסים לחדר כשהתינוק שלכם רק רוטן ולא בוכה?

תינוקות רבים רוטנים כשהם נסחפים לשינה, וכשאתם נכנסים לחדר, אתם עלולים לעצור את תהליך ההירדמות של התינוק. חזרו לחדר רק אם התינוק שלכם בוכה.

האם אתם באמת רוצים להמשיך בטיפול?

האם המטרה להגיע לשנת לילה ללא הפרעות חשובה מספיק לכם ולתינוק? אם אתם משוכנעים שהדבר הטוב ביותר עבור התינוק שלכם הוא שילמד להירדם בצורה עצמאית בלילה, קל יותר למצוא את המוטיבציה להמשיך בשיטה בלילות הדרושים להצלחתה. אם לא, ייתכן שהבחירה הטובה ביותר עבורכם היא חזרה למצב הקודם.

האם פרקי הזמן שקבעתם מתאימים לתינוק שלכם?

יש תינוקות שנרגעים כאשר ההורה נכנס לחדר. תינוקות אחרים נהיים מוטרדים יותר. אם התינוק נהיה מוטרד יותר, האריכו את פרקי הזמן ל-5, 10 ו-15 דקות. כך התינוק יקבל זמן רב יותר להירדם בעצמו, ופחות זמן להיות מוטרד מחזרתכם.

האם רשת התמיכה שלכם באמת תומכת?

לא כולם מסכימים עם שיטת ההרגעה המבוקרת. בני משפחה או חברים שאינם מסכימים הם דבר אחד, אך אם בן או בת הזוג שלכם או אנשים קרובים אחרים אינם מסכימים לכך, ביצוע השיטה יכול להיות קשה במיוחד. רצוי שלפחות אדם אחד בבית יסכים איתכם על גישה עקבית ומתמשכת.

מה עושים כשההרגעה המבוקרת נראית קשה מדי

  • אפשר לשקול לפרק את השיטה לסדרת צעדים קטנים יותר. לדוגמה, בשבוע הראשון, נדנדו את התינוק עד שהוא שקט, והניחו אותו במיטה כשהוא חצי ישן. בשבוע שלאחר מכן, הניחו את התינוק במיטה כשהוא ער לגמרי.
  • נסו להשתמש בשיטה רק בשעות הלילה, כשסיכויי ההצלחה שלה גדולים יותר.
  • בקשו מבן או בת הזוג להוציא את השיטה לפועל (אם הוא או היא מסכימים לכך).
  • השתמשו בשיטת ההתרחקות ההדרגתית בתור חלופה.

אם המצב אינו משתפר אחרי שבועיים, דברו עם רופא הילדים או עם אחות טיפת חלב. הם יוכלו לעזור לכם לפתח תכנית שמתאימה במיוחד לצרכיו של הילד.

עבודה עם איש מקצוע אמין יכולה להגדיל את סיכויי ההצלחה שלכם לפתור את בעיות השינה של התינוק. שקלו להיעזר בתמיכה כזו לפני שאתם מתחילים בשיטת ההרגעה המבוקרת.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

תינוקות הניזונים מבקבוק: ציוד ותחליפי חלב לתינוקות (תמ”ל)

ציוד להאכלה מבקבוק

בקבוקים ופטמות
אם בחרתם להאכיל את התינוק מבקבוק, תצטרכו 6-4 בקבוקים גדולים, מכסים, וכמה פטמות. בחרו את הבקבוקים והפטמות בהתאם לטעמכם האישי. כולם דומים זה לזה. הפטמות עשויות מלטקס (צבען חום-צהוב) או מסיליקון (שקופות). שני הסוגים טובים באותה מידה. הפטמות מסווגות לפי גיל התינוק, אך הסיווג אינו מדעי. נסו פטמות עם חורים גדולים יותר או קטנים יותר עד שתמצאו את הפטמה שהתינוק מחבב.

להכין תמ”ל

כדי להכין תמ”ל, השתמשו במי ברז נקיים או במים מבקבוק (בתנאי שאלו נקנו במקום המחזיק את המים בתנאים נאותים, ולא בתחנות דלק) . אל תשתמשו במים ששכבו זמן רב בקנקן או בבקבוק. הביאו את המים לרתיחה בקומקום חשמלי או על הכיריים.  שימו לב כי יש להרתיח גם מים מינרליים

  1. תנו למים להצטנן לטמפרטורה בטוחה – מים פושרים או בטמפרטורת החדר, כ-30 דקות. לאחר מכן הוסיפו את האבקה. הנה כמה שלבים בסיסיים להוספת האבקה למים כדי להכין תמ”ל:
  2. מזגו לבקבוק את כמות המים המורתחים והמצוננים הרצויה.
  3. השתמשו בכפית המדידה שנמצאת בקופסת התמ”ל, והוסיפו לבקבוק מספר מתאים של כפיות מדידה. הקפידו לשטח כל כפית בעזרת החלק האחורי של סכין נקייה או שפת הקופסא.
  4. סגרו את הבקבוק בטבעת ובפטמה. ערבבו מעט כדי שהאבקה לא תיצמד לפטמה ותחסום אותה, ואז נערו את הבקבוק עד להמסה מלאה.
  5. אם אינכם משתמשים בתמ”ל מיד, אחסנו אותו באחורי המקרר, בנקודה הקרה ביותר, ולא ליד דלת המקרר. מומלץ להכין  תמ”ל רק לפני השימוש ולא מראש.
  6. זרקו שאריות תמ”ל שכבר עורבבו במים או נשמרו במקרר לאחר 8 שעות.

לנקות ולעקר ציוד להאכלה מבקבוק

מערכת החיסון של התינוק אינה חזקה מספיק כדי להילחם בזיהומים, ולכן חשוב לעקר את הציוד להאכלה מבקבוק עד גיל 12 חודשים, כדי לצמצם את הסיכון למחלות. כדי לנקות ולעקר את הבקבוקים, המכסים והפטמות, תזדקקו לדברים הבאים:

  • מברשת בקבוקים, לניקוי הבקבוקים והפטמות
  • ציוד עיקור – ציוד פשוט כגון סיר שבו אפשר להרתיח את הציוד או מעקרי אדים (סטריליזטור)
  • מיכל לאחסון הציוד המעוקר.

לאחר סיום ההאכלה, הפרידו את הבקבוקים והפטמות אלה מאלה. לפני העיקור סבנו את כל החלקים במי סבון חמימים. השתמשו במברשת בקבוקים לניקוי פנים הבקבוקים והפטמות. התיזו מים דרך הפטמה כדי לנקות את החור הקטן במרכזה. שטפו הכל היטב במים.

ניתן להדיח בקבוקים ופטמות במדיח כלים במקום לשטוף אותם ידנית, אולם פעולה זו אינה מחליפה את העיקור.

יש כמה דרכים לעקר את הציוד:

הרתחה
הדרך הפשוטה ביותר לעקר את הציוד היא להרתיח אותו.

  • הניחו את הבקבוקים, הפטמות, והמכסים בסיר גדול.
  • מלאו את הסיר במים עד שהכל מכוסה ואין בועות אוויר.
  • הניחו את הסיר על הכיריים, הביאו לרתיחה ושמרו על הרתיחה למשך חמש דקות.
  • לאחר מכן, צננו את הציוד בסיר עד שתוכלו להרים את הבקבוקים בלי להיכוות.
  • אחסנו מיד את הציוד שאינכם משתמשים בו במיכל נקי.
  • מדי 24 שעות הרתיחו את מברשות הבקבוקים, או כל ציוד אחר שאתם משתמשים בו לניקיון.

אם יש לכם ילדים נוספים, כדאי להרתיח את הבקבוקים לאחר שילכו לישון, כדי להוריד את הסיכון לכוויות.

מעקר אדים (סטריליזטור)
מכשירי עיקור באדים הם יחידות אוטומטיות ש”מבשלות” את הציוד בטמפרטורה גבוהה מספיק כדי להרוג את החיידקים. הניחו את הציוד ביחידה, הוסיפו מים בהתאם להוראות היצרן והפעילו את המכשיר. המכשיר מכבה את עצמו לאחר הסיום.

מעקרי אדים לשימוש במיקרוגל
ישנם מעקרי אדים שמתאימים לשימוש במיקרוגל.

  • מלאו את ההוראות בקפידה.
  • בדקו את עוצמת המיקרוגל – העוצמה משתנה בין המכשירים.
  • אל תניחו חלקי מתכת בתוך המכשירים.

לעולם אל תשימו את הציוד ישירות במיקרוגל כדי לעקר אותו. העיקור לא יצליח, והציוד עלול להימס או להינזק. המשיכו לעקר את הציוד עד שהתינוק בן 12 חודשים.

בלאי

הקפידו לזרוק ולהוציא משימוש פטמות שהתבלו והחלו להקרע, וכן בקבוקים שרוטים. רצוי שלא להעביר פטמות של בקבוקים בין ילדים. כמו כן מומלץ להחליף בקבוקים ופטמות לפחות אחת לשנה.

האכלה מבקבוק: עצות בטיחות

היגיינה כללית

  • שטפו ידיים ונקו היטב את משטחי העבודה לפני הכנת התמ”ל.
  • בדקו את הפטמות בזמן השטיפה, וזרקו פטמות סדוקות, שעלולות להיות מצע גידול לחיידקים.

הכנת תמ”ל ושימוש

  • הקפידו על היחס בין כפיות המדידה למים כפי שמצוין בקופסא. אל תכינו את החלב באופן מדולל או מרוכז יותר מהמומלץ.
  • בדקו את תאריך התפוגה על קופסת התמ”ל. זרקו קופסאות תמ”ל שפג תוקפן.
  • זרקו קופסאות תמ”ל שפתוחות יותר מחודש.

אחסון תמ”ל

  • אם אינכם משתמשים בתמ”ל המוכן מיד, הניחו אותו במקרר.
  • ניתן לאחסן בקבוקי תמ”ל בטמפרטורת החדר במשך פחות משעה. או במקרר למשך 24 שעות.
  • זרקו את תכולתם של בקבוקים שהתינוק החל לאכול ולא סיים לאחר שעה. אחסון בקבוקים חצי-מלאים  לשימוש עתידי הוא מסוכן, כיוון שהם עלולים להזדהם בקלות.

הכנת תמ”ל מחוץ לבית

  • קחו את המים המורתחים והמצוננים ואת אבקת התמ”ל במיכלים נפרדים, וערבבו אותם רק לפני ההאכלה. זוהי הדרך הבטוחה ביותר להעברת תמ”ל.
  • אם עליכם להעביר בקבוקי תמ”ל מוכנים או חלב אם שאוב, שימו לב שהבקבוקים קרים מאוד כשאתם יוצאים מהבית. כדאי לשאת אותם בצידנית עם קרחומים וכך לשמור על טמפרטורה נכונה וטובה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.