תסמונת הרצף האוטיסטי (אוטיזם): סקירה

מהו אוטיזם?

תסמונת הספקטרום האוטיסטי (אוטיזם) הוא תסמונת נוירולוגית- התפתחותית, כלומר שהבסיס שלה הוא בשינויים בהתפתחות המח. תסמונת זו מכונה “רצף” מכיוון שילדים שונים עם אוטיזם יכולים להראות שונות רבה ביניהם, עם חוזקות וקשיים ברמות שונות .לכל ילד יהיה תמהיל אחר של התנהגויות. לדוגמא:

  • קושי ליצור קשר ולתקשר עם אחרים – למשל, לא ליצור קשר עין כדי לקבל תשומת לב, לדבר בטון חריג וטכני, לא להבין ציניות או הומור.
  • תחומי עניין צרים – לדוגמה, לשחק כמעט ורק עם מכוניות, לנהל שיחות חוזרות על דינוזאורים, ועוד.
  • התנהגות חזרתית – למשל, לסדר משחקים בשורה או למיין לפי צבעים, לחזור שוב ושוב על מילים או משפטים ועוד.

כמו כן, ילדים על הרצף האוטיסטי מפגינים לעיתים קרובות תת-רגישות או רגישות יתר לטעמים, למגע, למראות ולצלילים. לדוגמה, הם עשויים להיות מוטרדים בקלות מצלילים מסוימים, או לאכול רק מזון עם מרקם מסוים, או לחפש חפצים רוטטים כמו מכונת הכביסה, או לטפוח על עפעפי העיניים כדי לראות את האור מהבהב.

מה גורם לאוטיזם?

איננו יודעים בדיוק מה גורם לאוטיזם. ידוע שאצל ילדים אוטיסטים, החלקים השונים של המח אינם “מדברים” זה עם זה בדרך רגילה.

ישנן ראיות מוצקות שמצביעות על בסיס גנטי לאוטיזם. עם זאת, נראה שאין גן ספציפי אחד שאחראי על התסמונת. סביר יותר להניח שמדובר בשילוב של כמה גנים שפועלים יחד. מחקרים גילו גנים אפשריים רבים בעלי תפקיד בהתפתחות אוטיזם.

אין תשובה אחת לשאלה מה גורם לאוטיזם, אך ברור שמעשיהם של ההורים אינם גורמים לכך.

סימנים לאוטיזם

ישנם סימנים מוקדמים לאוטיזם שניתן לעיתים לשים לב אליהם עוד לפני  גיל שנתיים. העדר, איחור או איכות נמוכה של התנהגויות חברתיות תקינות כמו: התעניינות חברתית בבני אדם ולא רק בצעצועים או חפצים דוממים, משיכת תשומת לב באמצעות קול ,מבט הבעות פנים, הצבעה או מחוות גוף, חיוכים חברתיים, הנאה משותפת במשחק ועוד.  סימנים נוספים הם חוסר תגובה לקריאה בשמו של הפעוט, או התמקדות בפעילויות חוזרות כמו סידור צעצועים בשורה- סימנים אלה מהווים דגלים אדומים, ורצוי להיבדק ולעבור הערכה אצל איש מקצוע בתחום התפתחות הילד (רופא, פסיכולוג, קלינאית תקשורת).

הסימנים לאוטיזם נהיים מובהקים יותר כשהתינוק הופך לפעוט, ואמור להתחיל לדבר ולשחק עם ילדים אחרים. ילדים אוטיסטים עשויים שלא להתעניין במשחק עם ילדים אחרים, או לדבר באופן בלתי רגיל – למשל, בטון אחיד שעשוי להישמע מכני.

הסימנים לאוטיזם אצל ילדים ובני נוער עשויים להתבטא בקושי של הילד להסתגל למצבים חדשים, קושי ביכולת  להכיר, ליזום ולשמר חברויות, להתעניין בנושאים מגוונים המתאימים לגילו, להתמודד עם שינויים, ועם סיטואציות חברתיות שונות.

אבחון

ניתן לאבחן הפרעה על הרצף האוטיסטי עוד לפני גיל שנתיים, אולם לעיתים עם מתן טיפול מתאים יתכן והתמונה בגילאים הבוגרים יותר תשתנה, ולרוב יידרש אבחון חוזר. האבחון הוא אבחון רב צוותי הכולל מספר אנשי מקצוע, ומחייב נוכחות של רופא ילדים התפתחותי/נוירולוג ילדים או פסיכיאטר ילדים, ועשוי לכלול גם פסיכולוג , קלינאי תקשורת או מרפאה בעיסוק.

אין מבדק בודד לאבחון אוטיזם. במקום זאת, אבחון אוטיזם מבוסס על:

  • תצפית על הילד, כולל איכות ואופי המשחק, יצירת  קשר עם אחרים  ועוד התצפית עדויה להיות חופשית או מובנית באמצעות סט של פעילויות מוגדרות שנועדו לבחון התנהגויות של הילד בתגובה לפעילויות שונות, כולל תגובות  חברתיות , חזרתיות ותחושתיות.
  • ראיון עם ההורים
  • קבלת מידע מאנשי מקצוע אחרים המכירים את הילד – במסגרת חינוכית או טיפולית
  • סקירת היסטוריית ההתפתחות של הילד .
  • שאלונים להורים ולאנשי מקצוע אודות מגוון תפקודים והתנהגויות של הילד

אבחון אוטיזם ניתן בצירוף מידת החומרה של התסמינים ומידת התמיכה הדרושה לילד, שנעה מ”דורש תמיכה” ועד “דורש תמיכה משמעותית מאוד”. כמו כן, אנשי המקצוע מעריכים את היכולות השפתיות והקוגניטיביות של הילדים.

ילדים שמתקשים בתקשורת חברתית בלבד , ללא סימפטומים של חזרתיות, צמצום בתחומי עניין או בעיות בתחום התחושתי, עשויים לקבל אבחנה של הפרעה בתקשורת חברתית, ולאו דווקא אוטיזם.

מה לעשות אם אתם מודאגים מהתפתחותו של ילדכם

אם אתם מודאגים בנוגע להיבט כלשהו בהתפתחותו של ילדכם, כדאי לפנות לאחות טיפת חלב או לרופא הילדים ולבקש הפניה להערכה התפתחותית ביחידה או מכון מוכרים להתפתחות הילד. האבחנה והאבחון הם הצעד הראשון לקראת מתן עזרה לילדכם וקבלת השירותים והתוכניות המתאימים לצרכיו.

חשוב לקבל עזרה ותמיכה מוקדם ככל האפשר. ככל שהילדים מקבלים את שירותי הטיפול המוקדם מהר יותר, כך עולה מידת יעילותם של השירותים.

“הלוואי שהייתי יודעת שאוטיזם נראה אחרת אצל כל ילד. הבן הקטן של חברים אובחן כאוטיסט אבל הוא היה שונה מאוד מהבן שלי – הוא לא דיבר בכלל ואיבד את היכולת ליצור כל קשר עין עם אנשים. אף שידעתי שמשהו לא בסדר עם הבן שלי, לא חשבתי שמדובר באוטיזם כיוון שלא רק שהוא אמר כמה מילים, הוא היה מתבונן בי ומחייך”.
-ג’ני, אימא של אלכס, בן חמש

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

מריבות בין אחים בגיל ההתבגרות

מריבות בין אחים: מה צריך לדעת

“מי אמר שאת יכולה ללבוש את הבגדים שלי?”, “צא מהחדר שלי!”, “אתה משתמש במחשב כבר שעות!”. אך טבעי שאחים בגיל ההתבגרות רבים על כל מיני דברים. אחים בגיל זה מתווכחים באותה כמות ותדירות כמו ילדים צעירים יותר, אך הם נוטים לריב על דברים שונים ולהשתמש בשפה שונה ומבוגרת יותר.

מריבות בין אחים  יכולות להיות דבר מלחיץ, אך יש להן מטרה מועילה: כשילדים יוצרים קשר עם מבוגרים, הם לומדים על סמכות. אינטראקציות בין אחים ואחיות עוזרים להם ללמוד כיצד ליצור קשר עם ‘קבוצת השווים’ שלהם ובהמשך החיים- עם אנשים בגילם ובמצבם. אמנם הם רבים עכשיו, אך אותם אחים יכולים לתת אחד לשני תמיכה והגנה בסיטואציות או בתקופות אחרות. ויכוחים בין אחים עוזרים לילדים ללמוד כיצד להיות חברים, בני זוג ועובדים טובים יותר בחיים. אם מטפלים בהן נכון, מריבות בין אחים הן הזדמנויות שעוזרות לילדים ללמוד כישורי חיים חשובים כגון:

  • איך לפתור בעיות וליישב עימותים
  • איך להתייחס לאחרים באמפתיה
  • איך להתמודד עם דעות שונות
  • איך לבטא את הצרכים שלהם
  • איך להציב גבולות
  • איך להתפשר ולנהל משא ומתן
  • איך להתנצל ולהתפייס אם טעית.

כיצד לפתור מריבות בין אחים

הנה כמה הצעות שיעזרו לכם להתמודד עם מריבות בין אחים בגיל ההתבגרות.

אל תתערבו בכל פעם כדי לפתור לילדיכם את הבעיה, גם אם התערבות מצדכם תפתור את העניין במהירות רבה יותר ובלי לחץ. תנו להם לפתור את הוויכוחים בינם לבין עצמם וללמוד מיומנויות חיוניות לחיים. עם זאת, ניתן לשים גבולות להתנהגויות אלימות ופוגעניות, שאין להן מקום בבית. בקשו מילדיכם להקשיב אחד לשני, לתת ביטוי ולשמוע את נקודת המבט של כל אחד. לאחר מכן כוונו אותם לפשרה. אפשר להשתמש במדריך לפתרון בעיות.

אם ילדיכם זקוקים לעזרה כדי לפתור עימות, הדריכו אותם כיצד לעבור אותו. הראו להם כיצד אתם פותרים בעיות: עזרו להם להבין על מה הם מתווכחים, שאלו מה כל אחד מהם רוצה ועודדו אותם לחשוב על פתרון ביחד, שעונה על הצרכים העיקריים של כולם.

בדקו על מה ניסוב הוויכוח במקום לבדוק מי התחיל אותו. ממילא לא תמיד ניתן לדעת איך התחיל הוויכוח, ואם היו פרובוקציות או פגיעות קודמות. בסופו של דבר, מבחינתכם, אם שניהם רבים, שניהם אחראים לכך.

אם תצדדו באחד הילדים, השני עלול לחוש שהתנהגתם אליו בצורה לא הוגנת ושאתם מעדיפים את אחיו. עדיף לתת לשני המתבגרים להציג את הבעיות שלהם, ואז לחשוב כולם יחד על פתרונות אפשריים. תוכלו לכתוב את האפשרויות שהעליתם כדי לוודא שלא תשכחו אף רעיון.

עודדו אותם לפתור את המריבות בעצמם. לדוגמה, אם הם רבים על המחשב, אם תמנעו מהם גישה למחשב עד שיחליטו על פתרון ביחד, הדבר יאלץ אותם למצוא פתרון מוסכם. לא תמיד קל לעשות זאת, אבל נסו לשמור על אווירה רגועה שתעודד את ילדיכם להירגע ולחשוב על פתרון.

שמרו תיעוד של פתרון הבעיות כדי לוודא שאף אחד מילדיכם לא “משתלט” על השני. ודאו שהפשרה שהסכמתם או שהם הסכימו עליה אכן מתרחשת, ושכל אחד מהם מקבל משהו שרצה. אם אינם מצליחים להתפשר, תצטרכו לחשוב על תוצאות שישפיעו על שניהם.

אלימות מילולית ומריבות גופניות פוגעות בגוף ובנפש, של קרבן האלימות, ומזיקות גם למי שנקט באלימות. הן עלולות לפגוע במערכת היחסים בין האחים לטווח הארוך. אם ילדיכם מתנהגים באלימות מילולית או גופנית זה לזה, עליכם להתערב ולעצור זאת במהירות.

כיצד למנוע מריבות עתידיות בין אחים

עבודת הכנה קלה יכולה למנוע מריבות בין אחים בגיל ההתבגרות.

יחס הוגן

  • היו הוגנים. הימנעו מאפליה. בני נוער שמים לב מהר מאוד כשהם מקבלים יחס שונה.
  • נסו לא לערוך השוואות בין האחים. במקום זה, התמקדו בחוזקות של כל ילד. אמנם מפתה לפעמים להגיד משפטים כמו “למה אתה לא יכול להיות יותר דומה לאחיך”, או “אחותך אף פעם לא עשתה את זה”, אבל מסרים כאלה עלולים ליצור עוינות גדולה בין אחים. גם בתוככם, קבלו את זה שכל ילד שונה, ומהווה עולם בפני עצמו.
  • הפגינו חיבה לכל ילדיכם. נסו לבלות זמן איכות אישי במשותף עם כל אחד ואחד מהם.
  • אל תשימו תגיות על ילדיכם. לדוגמה, אם אתם מכנים את אחד הילדים כילד “קשה”, אתם עלולים לגרום לעימותים או להתנהגות מאתגרת מצדו, והוא עלול אף להזדהות עם התווית שהופכת לאמונה שמגשימה את עצמה

מרחב אישי ומערכות יחסים חיוביות בתוך המשפחה

  • תנו לכל אחד מהילדים פינה משלו – מיטה או פינת ישיבה שאפשר לשבת או לשכב עליה בשקט וללא הפרעה, חפצים שאינו צריך לחלוק ומקום לאחסנם, וזמן משלו עם חברים.
  • עודדו תחומי עניין משותפים או פעילויות משפחתיות כמו פעילות ספורטיבית משותפת , יציאה לקניות או צפייה בסרטים ביחד. אפשר גם להציב להם מטרה שעליה יעבדו יחד, כמו לבשל ארוחה מיוחדת לכל המשפחה או לתכנן את מסלול הטיול..
  • נסו להישאר מחוברים לילדיכם. שמרו על ערוצי התקשורת פתוחים. ודאו שילדיכם יודעים שהם יכולים לדבר איתכם על כל דבר או בעיה, ושתמיד תעזרו להם למצוא פתרון.
  • קבעו כללים משפחתיים ברורים. למשל “במשפחתנו נוהגים בכבוד  אחד כלפי השני, ומכבדים את הגוף והפרטיות של האחר”. הבהירו באיזה סוג שפה מותר להשתמש. אחד מכללי המשפחה, למשל, יכול להיות “אנחנו מדברים זה לזה בנימוס ובאופן מכבד”, ו”אנחנו לא מוכנים לסבול קללות, עלבונות או התנהגות מאיימת”.

תקשורת חיובית

  • אל תיכנסו לוויכוחים על מה הוגן ומה שווה. הסבירו לילדיכם שהבדלי הגילאים ביניהם מובילים להבדלים במה שמותר לכל אחד מהם לעשות, וגם לאחריות שכל אחד נושא.  השתדלו לתת את  אותו יחס באותו גיל, אך שמרו על זכותכם ללמוד מטעויות העבר ולשנות גישה חינוכית, או להתאימה לצרכי הילדים
  • תנו להם הזדמנות להגיד מה מטריד אותם בצורה נאותה. אפשר לקבוע פגישות משפחתיות כדי לדבר על הבעיות ולהציע פתרונות.
  • שמשו דוגמה חיובית והראו לילדכם כיצד אתם מתמודדים עם חילוקי דעות, ונמנעים ככל הניתן ממריבות. ילדים בכל הגילאים לומדים כיצד לנהל משא ומתן ולהתמודד עם הבדלים ביניהם באמצעות התבוננות והאזנה להוריהם.

לקבל עזרה בהתמודדות עם מריבות בין אחים

אם ילדיכם רבים זה עם זה כל הזמן, הולכים מכות, מסכנים זה את זה ומתנהגים בתוקפנות, עליכם לטפל בכך. אם אתם נתקלים בעימות שאינו נפתר ומשפיע באופן שלילי ומלחיץ על האחרים, כדאי מאוד לבקש עזרה. רופא המשפחה או הילדים יוכל לייעץ לכם ובמקרה הצורך, להפנות אתכם לפסיכולוג שמתמחה בטיפול בהתנהגות ילדים ובני נוער.

עובדות נוספות על מריבות בין אחים

  • מריבות בין אחים מגיעות לשיאן בתחילת גיל ההתבגרות, ובעיקר כשהאח הצעיר יותר מתחיל להתבגר. אם מתבגר צעיר מסתכל על אחיו הגדול כעל דמות סמכותית, המריבות עלולות להתגבר כיוון שהאח הצעיר מנסה לזכות בעצמאות גם מול ההורים וגם מול האחים.
  • התנגחות בין אחים היא אחת הדרכים שבהן בני נוער מבססים את עצמם כבני אדם נפרדים, בעלי תחומי עניין מובהקים. זהו חלק מהמסע ההתפתחותי שלהם לעבר אוטונומיה ועצמאות. האופן שבו אחים מתמודדים עם הוויכוחים ביניהם מעצב את האופן שבו הם מרגישים אחד כלפי השני ומתייחסים זה לזה.
  • בני נוער בוחרים את חבריהם לפי הטעמים ותחומי העניין שלהם, אבל הם לא יכולים לבחור את אחיהם. לפעמים הם מרגישים שאין להם הרבה במשותף עם אחיהם מלבד מאגר גנים זהה, מכיוון שהם יכולים להיות שונים מאד באישיותם
  • הסיבות השכיחות ביותר לעימותים בין אחים בגיל ההתבגרות הן הוגנות ושוויון, מרחב אישי, בעלות על חפצים וחברויות.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

הקשבה פעילה

הקשבה פעילה: עקרונות הבסיס

הקשבה פעילה לילדכם היא יותר מסתם לשמוע את דבריו – הקשבה פעילה היא מיומנות.

כיצד להקשיב באופן פעיל?

  • התקרבו לילדכם כשהוא מדבר
  • תנו לו תשומת לב מלאה
  • אפשרו לו לדבר בלי להפריע
  • אל תשאלו שאלות שיפריעו לרצף המחשבה שלו
  • התמקדו במה שהוא אומר במקום לחשוב על הדבר הבא שתגידו
  • התבוננו בילדכם כדי שיידע שאתם מקשיבים לו ומבינים את דבריו
  • הראו לילדכם שאתם מתעניינים: הנהנו בראשכם והעירו הערות קטנות כמו “נכון”, “זה נשמע קשה / נהדר / מורכב…” וכדומה.

הקשבה אינה זהה להסכמה. אפשר להבין ולכבד את נקודת המבט של האחר בלי להסכים לה.

יתרונות ההקשבה הפעילה

תקשורת טובה היא מרכיב בסיסי וחיוני במערכות יחסים חזקות ובריאות. תקשורת מוצלחת תלויה מאוד באופן שבו אתם מקשיבים. השימוש בהקשבה פעילה מאפשר לכם לחזק את התקשורת ולשפר את מערכת היחסים עם ילדכם, כיוון שכך הוא רואה שאתם דואגים לו ומתעניינים במה שהוא אומר. ההקשבה הפעילה עוזרת לכם ללמוד ולהבין יותר מה מתרחש בחייו.

אין צורך לדבר יותר מדי בזמן ההקשבה הפעילה. כך יש פחות לחץ להעלות תשובות ורעיונות ולפתור בעיות. שימוש בהקשבה פעילה מעלה את הסבירות לכך שילדכם יבקש לשמוע את דעתכם.

כשילדכם מדבר איתכם, הוא מתרגל גם את תהליכי החשיבה ומקבל הזדמנות להבהיר לעצמו את מחשבותיו. הקשבה טובה היא הדרך הטובה ביותר להראות לו שאתם באמת מתעניינים בו ובאמת אכפת לכם, והיא עוזרת למנוע עימותים שנובעים מחוסר הבנה.

לשפר את מיומנויות ההקשבה הפעילה

תהיו איתו כאן ועכשיו

משמעות הדבר היא שבאמת תשימו לב. אם אתם מבחינים שדעתכם נודדת, החזירו את תשומת הלב למה שילדכם אומר.

כשהוא מדבר איתכם, כבו את הטלוויזיה והניחו את הטלפון הנייד ומכשירים אחרים בצד. כשאתם נותנים לילדכם תשומת לב מלאה ושלמה, אתם מעבירים לו מסר שהוא הדבר החשוב ביותר עבורכם כרגע, שאתם זמינים ומתעניינים במחשבותיו, ברגשותיו ובמעשיו.

נסו להבין

התמקדו במה שהוא אומר במקום לחשוב על הדבר הבא שתגידו. האם אתם מפספסים את הנקודה שהוא רוצה להעביר בזמן שאתם חושבים על הנקודה שלכם? מה הוא מנסה להגיד לכם ומדוע?

הראו לילדכם שאתם מנסים להבין

סכמו את הנקודות העיקריות שהעלה ואיך אתם חושבים שהוא מרגיש. נסו לחזור על דבריו במילים שלכם. לדוגמה, “בוא נראה אם הבנתי. אתה כועס כי לא דיברתי איתך לפני שעשיתי תוכניות לסוף השבוע. אני יכול להבין את זה”.

נסו להימנע משיפוטיות וביקורתיות כשאתם מסכמים את דבריו. לדוגמה:

  • “אתה רוצה להישאר בחוץ עד מאוחר מדי” – אמירה שיפוטית.
  • “אתה רוצה להישאר בחוץ עד חצות” – אמירה לא שיפוטית.

בקשו מילדכם לספר לכם יותר על מחשבותיו ורגשותיו. לעתים קרובות, כשאתם משתמשים בהקשבה פעילה וחוזרים על דברי המדבר, הפעולה משמשת כהזמנה לשיחה כיוון שילדכם מרגיש ששומעים אותו. כך תוכלו לעודד אותו להסביר לעומק ולחלוק עוד ממחשבותיו.

 

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר  Raising Children Network

 

אבהות: למצוא את האיזון בין העבודה למשפחה

למצוא את האיזון הנכון בין הבית לעבודה

אין איזון בית-עבודה “מושלם”. כל משפחה שונה ומיוחדת, ולכן האיזון בין הבית לעבודה משתנה ממשפחה למשפחה. בתור התחלה, כדי להבין מה יעבוד במשפחה שלך בצורה הטובה ביותר. דבר עם בת או בן הזוג ונסו יחד להבין מה יהיה נכון עבור המשפחה שלכם. הסיכוי למצוא איזון מוצלח טוב יותר כשעובדים יחד.

להבין מהם התפקידים החדשים במשפחה

אם אינך מרוצה מאיזון בית-עבודה הנוכחי, תצטרכו לחשוב יחד אם תוכל להיכנס לתפקיד חדש או אחר. התבוננו בתפקידים בתוך הבית ומחוצה לו. לדוגמה, אם תרצה להשתתף מאוד בגידול הילדים, סביר להניח שלא תשמח לעבוד 50 שעות בשבוע. באופן דומה, לא בריא לאם להיות בבית כל הזמן אם עבודתה חשובה לה והיא אומללה בלעדיה.

הנה כמה נקודות התחלה לפתיחת שיחה על התפקידים בבית:

  • מה צריך לעשות? הכינו רשימה של הדרישות והצרכים המשפחתיים, בין אם מדובר על לטפל בתינוק, לעשות קניות וכביסה, לבשל, לשטוף כלים או להרוויח משכורת. כך תוכלו להתחיל לתכנן מי יעשה מה.
  • כמה כל אחד מכם רוצה או צריך לעבוד? התבוננו בשאלה זו גם מבחינה אובייקטיבית (מי מרוויח יותר?) וגם מבחינה סובייקטיבית (האם מישהו מכם רוצה יותר להישאר עם התינוק בבית?).
  • כיצד אתה מבלה את זמנך כרגע? ברגע שתהיה לך תמונה שבועית ברורה, תוכל לחשוב על שינוי הרגלים ושגרות.
  • לכמה כסף אנחנו זקוקים? הכינו תקציב משפחתי שיעזור לכם להחליט אם אחד מכם או שניכם יכולים להרשות לעצמכם לקצץ באחוזי המשרה כדי לבלות זמן רב יותר בבית, אם זה מה שאתם רוצים לעשות.
  • למי יש משרה גמישה יותר? ייתכן שתגלו שאחד המעסיקים ידידותי יותר למשפחות מאשר השני.
  • מה יגרום לכם אושר? לא משנה מי לוקח את התפקידים בבית או בחוץ, כל עוד שני הצדדים מרגישים שמחים ומסופקים.

לבלות זמן עם הילדים

אם החלטת לבלות זמן רב יותר עם הילדים כחלק משיפור האיזון בין הבית לעבודה, יש דרכים רבות לעשות זאת. בתור אב טרי, מומלץ לקחת חופש מהעבודה כשהתינוק נולד. כך תקבל הזדמנות להשתתף בטיפול בילד – לקום בלילה, להאכיל, להלביש ולהחליף חיתול, וגם לשחק ולקרוא לו. כל הדברים האלה ישפרו ויעצימו את המיומנויות ההוריות ואת רמות הביטחון העצמי.

כדאי לבדוק את חופשת הלידה לאבות כאפשרות לבילוי זמן רב יותר עם התינוק החדש. חופשת הלידה כוללת שישה ימים לאחר לידת התינוק, והשלמה ל-15 שבועות החל מתום ששת השבועות הראשונים שהאם חייבת לקחת. מידע נוסף ניתן למצוא באתר “כל זכות”.

אם זה אינו הילד הראשון שלך, נסה להקדיש זמן לבילוי מיוחד עם אבא מדי יום, ולעשות מה שהילדים שלך רוצים. זוהי דרך נהדרת להקשיב להם, לגלות עוד על עולמם ולהראות להם שאתה מתעניין.

נסה להיות מעורב באופן פעיל בשגרה היומית של הילדים ובאירועים המיוחדים שלהם. לדוגמה, כשאפשר, קח אותם לגינת המשחקים, לגן או לבית הספר, שמש בתור הורה מתנדב או עזור בשיעורי הבית, בחוג ספורט או בשיעורי נגינה. תכנן עם בת הזוג את מסיבות יום ההולדת ואת האירועים המשפחתיים המיוחדים. כשהילדים גדלים, הצרכים שלהם משתנים, וסביר להניח שתצטרך להתאים את מערכת הזמנים שלך.

לדבר עם המעסיק בנוגע לאיזון בית-עבודה

ייתכן שתגלה שהמשפחה גורמת לשינוי במיקום העבודה בסדר העדיפויות. אבות רבים מתקשים לבחון את אפשרויות התעסוקה שלהם כמו שצריך ולדבר עם המעסיק, אך זוהי התחלה טובה.

נסה לדבר עם המנהל שלך ולהסביר כמה חשוב לך להיות אב מעורב, ולברר בנוגע למדיניות ידידותית למשפחות. אפשר גם לבדוק כמה שעות אתה עובד. האם יש מקום לשינוי? אחת האפשרויות היא לעבור למשרה חלקית. לקבלת רעיונות נוספים, קרא את המאמר לשנות את מיקום העבודה בסדר העדיפויות.

המעבר מהעבודה לבית

אם אתם לחוצים, עייפים, דואגים או מתוסכלים בגלל העבודה, אתם יכולים אמנם לחזור הביתה בגופכם, אך נפשכם נשארת בעבודה. המחשבה על העבודה עלולה לפגוע בזמן אתם מבלים עם הילדים.

לכן, בדרך מהעבודה הביתה, נסה לעשות דברים שיכינו אותך לשהות עם הילדים. אפשר להאזין למוזיקה במכונית או ללכת הביתה מתחנת האוטובוס או הרכבת. הזמן הזה יעזור לך לעשות מעבר חלק בין העבודה לחיי המשפחה.

כמו כן, כדאי לתכנן זמן פנוי לבילוי אישי, שימלא את עתודות האנרגיה ויאפשר לך ליהנות מהילדים כשאתה מגיע הביתה. יכול להיות שלחברים שלך יש רעיונות טובים בנוגע למעבר ממצב עבודה למצב משפחה. למידע נוסף, קרא את המאמר לעשות את המעבר היומיומי בין העבודה לבית.

היתרונות של איזון מוצלח

כשהוא מוצלח ועובד היטב לך ולמשפחה, לאיזון בית-עבודה יש יתרונות רבים. ילדים עם אבות מעורבים שמתעניינים בחייהם מרגישים בטוחים ומוגנים יותר, מאושרים ונהנים מביטחון עצמי. נמצא כי חום והפגנת חיבה גופנית מאבות הובילו להערכה עצמית גבוהה יותר של הילדים, ולסיכוי נמוך יותר להופעת בעיות רגשיות וחברתיות.

מלבד זאת, איזון בית-עבודה מוצלח עוזר לפתח מערכת יחסים טובה יותר עם הילדים ועם בת הזוג. למעשה, אבות שנהנים יותר ממערכת היחסים שלהם עם בני הזוג מבלים זמן רב יותר במשחק עם הילדים, ומשלבים אותם בפעילויות היומיומיות.

חיי משפחה מספקים מעלים את הסיכויים לסיפוק בעבודה. מחויבות חזקה לעבודה ולמשפחה גם יחד נותנת לך סיפוק ותחושת הגשמה בשני התחומים החשובים ביותר בחיים.

 

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

סימנים מוקדמים להפרעה על רצף האוטיזם

אבחון אוטיזם מוקדם

כל הילדים מתפתחים בקצב שונה. רופאי הילדים ואחות טיפת חלב בודקים את התפתחות הילדים ובוחנים אם הגיעו לאבני דרך התפתחותיות חשובות – בתחום הגופני, הרגשי, החברתי, השפתי או ההתנהגותי.

בשנת החיים הראשונה, התפתחות התקשורת החברתית של ילדים היא תחום חשוב, שיש לעקוב אחריו ולשים לב להתפתחותו התקינה. התנהגויות – או היעדר התנהגויות – כמו חיוך, יצירת קשר עין ושימוש במחוות יכולות לסמן אם הילד מתפתח בדרך תקינה או בלתי תקינה.

“כשהבן שלי היה בן 18 חודשים, חברה הביאה לביקור את התינוק שלה, בן תשעה חודשים. כל כך נהניתי לשחק איתו – הייתה בינינו אינטראקציה בלתי פוסקת. רק אז הבנתי שהבן הקטן שלי בכלל לא התנהג כך מעולם”. 
-אנה, אימא של ליעד, בן ארבע

מהם הסימנים המוקדמים לאוטיזם

ישנם סימנים מוקדמים לאוטיזם שניתן לראות עוד לפני גיל שנתיים. אצל חלק מהילדים יופיעו רבים מסימני האזהרה המוקדמים האלה, ואצל אחרים – מעט בלבד. חלק מהסימנים ההתנהגותיים משתנים עם הזמן, או נהיים ברורים יותר כשהילדים גדלים. כמו כן, אובדן של מיומנויות חברתיות או שפתיות במהלך תקופה זו צריך להעלות חשש. מספר הסימנים שמופיעים אצל הילד מכל רשימה משתנה בהתאם לגילו ולחומרת הפגיעה.

אם ילדכם מראה כמה מהסימנים שמופיעים ברשימת האזהרות שלהלן או רבים מהם, בקשו מרופא הילדים הפניה להערכה התפתחותית בהקדם האפשרי. הערכה ואבחון הם הצעדים הראשונים לקראת מתן עזרה ותמיכה לילדכם.

תקשורת חברתית: סימני אזהרה

אינטראקציה חברתית

ילדכם:

  • אינו מצביע על חפצים או מרים חפצים כדי להראות לאנשים, אינו חולק חוויות או מראה סימן לכך שהוא רוצה משהו – למשל, אינו מצביע על חפץ ומיד לאחר מכן מסתכל עליכם כדי לוודא שראיתם, או מפיל צעצוע לחיקכם ואז מתרחק מכם במקום להחזיק אותו מולכם כדי ליהנות מתגובתכם
  • אינו מגיב לשמו באופן עקבי
  • אינו נשמע כאילו הוא מנהל איתכם שיחה כשהוא ממלמל
  • מחקה את מה שהוא שומע מאחרים או מהטלוויזיה – לדוגמה, כשאתם שואלים אם הוא רוצה “עוד משהו לשתות”, הוא מהדהד בחזרה “משהו לשתות”
  • אינו מבין הוראות פשוטות בנות שלב אחד – למשל, “תן לי את הקובייה” או “תראה לי את הכלב”.

תקשורת בלתי מילולית

ילדכם אינו:

  • משתמש במחוות משלו – לדוגמה, אינו מנופף לשלום בלי שאומרים לו, או בלי לחקות מישהו אחר שמנופף לידו
  • משתמש ביצירת קשר עין כדי להשיג תשומת לב – למשל, אינו מביט בהורה ואז בחטיף כדי להראות שהוא רוצה אותו
  • מחייך למי שמטפל בו בלי שמחייכים אליו או מדגדגים אותו.

מערכות יחסים ומשחק

ילדכם אינו:

  • מתעניין בילדים אחרים
  • מתחיל לשחק במשחקים כמו “קוקו” או “אצבע לאצבע נחבר”
  • משחק בהעמדת פנים – לדוגמה, אינו מאכיל את הדובון או מחקה פעולות יומיומיות של ההורים כמו נעילת נעליים של ההורים, חבישת כובע של ההורה כמשחק “אני אבא/אמא”, פעולות “בישול” או “ניקוי” של הבית

התנהגות: סימני אזהרה

תחומי עניין מוגבלים

ילדכם:

  • מפגין עניין עז בחפצים מסוימים ו”נתקע” על צעצועים או חפצים מסוימים – למשל, מכבה ומדליק את האור שוב ושוב, או משחק רק עם מכוניות
  • מתעסק בצעצועים ובחפצים בדרך אחת בלבד, במקום להשתמש במגוון דרכים או באופן שבו הצעצועים נועדו למשחק – לדוגמה, רק מסובב את גלגלי מכונית הצעצוע במקום להעמיד פנים שהוא מסיע אותה על הרצפה
  • מתעניין מאוד בחפצים או בפעילויות בלתי רגילים – למשל, בחפצי מתכת או בפרסומות מסוימות בטלוויזיה
  • מתמקד באופן צר בחפצים ובפעילויות, כמו להעמיד חפצים בשורה.

שגרות

הילד מוטרד בקלות משינויים וזקוק לשגרות ברורות – למשל, צריך לישון, לאכול או לצאת מהבית בדיוק באותה צורה מדי יום.

תנועות חזרתיות

הילד חוזר על תנועות גוף או מפגין תנועות גוף בלתי רגילות, כמו הקשתת הגב, נפנופי ידיים, התקשות של הזרועות או הליכה על קצות האצבעות.

רגישויות תחושתיות

ילדכם:

  • רגיש מאוד להתנסויות תחושתיות – לדוגמה,  מוטרד בקלות מרעשים, אוכל רק מזון עם מרקם מסוים
  • מחפש גירויים תחושתיים – למשל, משפשף חפצים ליד פיו או פניו, או מחפש חפצים רוטטים כמו מכונת הכביסה, או טופח באצבעותיו על העפעפיים כדי לראות את האור מהבהב.

“חשבתי שאולי הוא פשוט ממש חכם, כי הוא זכר את השמות של כולם ואת אותיות האל”ף-בי”ת והמספרים, וחיקה דמויות מספרי ילדים ומגישי חדשות. הוא דיבר כמו מבוגר וקרא שלטים במרכזי הקניות כבר בגיל שנתיים. אולי הוא לא השתלב טוב עם ילדים אחרים כי הם לא היו ברמה האינטלקטואלית שלו? הוא אהב לשבת ולדבר עם האימהות במקום ללכת לשחק”.
-סוניה, אימא של דין, בן שבע

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

שיטות להקניית משמעת לבני נוער

הקניית משמעת למתבגרים: עקרונות הבסיס

כשאנחנו מדברים על משמעת, איננו מתכוונים בהכרח למתן עונשים אלא ללימוד דרכים נאותות להתנהג. עבור מתבגרים, משמעת היא לקבוע את המגבלות המתאימות ולהסכים עליהן, ולעזור להם להתנהג כראוי בתוך המגבלות האלה.

כשילדכם היה צעיר יותר, השתמשתם במגוון שיטות משמעת שהתאימו לגילו כדי ללמד אותו את הבסיס להתנהגות טובה. כעת, כשהוא מתבגר, אפשר להשתמש בגבולות ובמגבלות כדי ללמד אותו כיצד להיות עצמאי, לקחת אחריות על התנהגותו ועל תוצאותיה ולפתור בעיות.

ילדכם זקוק למיומנויות האלה כדי להפוך למבוגר צעיר עם סטנדרטים משלו להתנהגות ראויה  ולמתן כבוד לאחרים. עליו ללמוד כיצד לפעול על פי כללים ברורים שהוסכמו מראש ותוצאותיהם.

משא ומתן הוא אחד מעקרונות המפתח של תקשורת עם מתבגרים, שיעזור לכם למנוע בעיות. ניהול משא ומתן עם ילדכם מראה לו שאתם מכבדים את רעיונותיו , ועוזר לו ללמוד להתפשר כשצריך, כחלק מתהליך קבלת ההחלטות.

בני נוער אינם מחזיקים עדיין בכל המיומנויות הדרושות לקבלת כל ההחלטות בעצמם, ולכן למגבלות ההתנהגותיות יש השפעה גדולה מאוד. הקניית משמעת לבני נוער תהיה אפקטיבית יותר אם:

  • תְתקשרו בפתיחות עם ילדכם, כדי שתוכלו לבדוק ביחד מדי פעם אם המגבלות והכללים עובדים כמו שצריך. אמון הדדי וגישה מקבלת ולא שיפוטית, ייצרו פתיחות רבה יותר.
  • תבנו ותתחזקו סביבה משפחתית חמה ואוהבת, כדי שילדכם ירגיש שיש לו מרחב בטוח לעשות טעויות. ילדים שנהנים ממערכות יחסים משפחתיות חמות לומדים כיצד לשלוט בהתנהגותם, בעיקר כשהם מקבלים הכוונה מההורים.

להסכים על מגבלות ברורות

מגבלות וציפיות ברורות יכולות למנוע מההתנהגות הבעייתית להתקיים מלכתחילה, עוזרות לילדכם לפתח התנהגות חברתית חיובית ולהפגין דאגה לאחרים. הנה כמה טיפים לקביעת מגבלות ברורות:

  • חשבו ביחד עם ילדכם על המגבלות והכללים. אם הוא ירגיש שאתם מקשיבים לו ולתרומתו לשיחה, סביר להניח שיראה שאתם מנהלים תהליך הוגן ויעמוד בכללים המוסכמים. כדאי להתחיל בכך שתתנו מקום והכרה לדברים שחשובים לילדכם, ואז תציגו את הדברים שחשובים לכם. נסו להגיע להסכמה שלוקחת בחשבון את הצרכים הבסיסיים של כולם.
  • הסבירו לילדכם את הסיבה להצבת הגבולות, מתוך הצורך שלכם לשמור על ביטחונם.
  • קבעו כללים ברורים בנוגע להתנהגות הרצויה, וודאו שילדכם אכן הבין את הציפיות שלכם. לדוגמה, אתם עשויים להבין כלל כמו “בוא הביתה אחרי הסרט” בדרך אחת, בעוד שילדכם יבין משהו אחר. אמרו משהו מדויק יותר, כמו ” ברגע שהסרט נגמר אני מבקש שתחזור הביתה ולא תלך לאף מקום אחר”.
  • דברו על תחומי האחריות עם ילדכם. לדוגמה, “אני אחראי לכלכל אותך ולדאוג לביטחון ולצרכים שלך. גם לך יש אחריות, למשל לסדר את החדר”.
  • הסכימו עם ילדכם מראש על התוצאות של הפרת הכללים.
  • השתמשו בשבחים מתארים כשילדכם מתנהג לפי המגבלות. לדוגמה, “תודה שחזרת הביתה מיד אחרי הסרט”, וקשרו זאת לאמון בו ”אני גאה בך שאתה עומד במה שהתחייבת עליו” או ”זה היה מאד בוגר מצדך”
  • היו גמישים- היו מוכנים לדון בכללים ולהתאים אותם למציאות המשתנה– ככל שילדכם מתבגר ומראה אחריות גדולה יותר – לדוגמה, אפשרו לו לחזור הביתה בשעה מאוחרת יותר. מידת ההשגחה הדרושה, מותאמת למידת האמון והעמידה בכללים של ילדכם. כדאי להתמקד בגבולות החשובים לכם, ולאפשר למתבגר חופש בחירה איפה שניתן. הקווים האדומים יוצבו על ידיכם.

לכל משפחה יש סטנדרטים וכללי התנהגות שונים. כדי לבדוק אם הכללים שלכם הגיוניים ומציאותיים, דברו עם הורים וחברים שילדיהם באותו גיל. תוכלו להיעזר בהורים של חברים על מנת לתאם עמדות ולמנוע מניפולציות של מתבגרים שטוענים שכל ההורים האחרים מאפשרים דברים שאתם מונעים, או למנוע מצב שבו רק ילדכם אכן מנוע מלהשתתף בפעילויות חברתיות חשובות.

זכרו: בני נוער בוחנים לפעמים את המגבלות שניתנו להם ומפרים את הכללים. כל עוד זה נעשה בצורה שאינה מסכנת אותם או אחרים, הגיבו בצורה מתונה מתוך ההבנה שזוהי דרכם למצוא את מקומם בעולם כמבוגרים צעירים.

להשתמש בתוצאות

ילדכם יבחן לפעמים את המגבלות שהצבתם ויפר את הכללים המוסכמים. מערכת יחסים חיובית ושיחה, בירור וביטוי האכזבה וההשלכות על האמון שלכם, הם הדרך העדיפה על מנת להחזיר את המתבגר למסלול. כדאי להדגיש את החשיבות של מערכת היחסים, ואת האופן שבו הוא בונה את עצמו כבוגר.

במידה ושיחות לא מועילות, אחת הדרכים להתמודד עם מצב זה היא שימוש בתוצאות או השלכות של מעשיו.

התאימו את התוצאות להתנהגות

התאמת התוצאות להתנהגות הבלתי ראויה תגרום לילדכם לחשוב על הנושא ותהיה הוגנת יותר כלפיו. לדוגמה, אם הוא חוזר הביתה מאוחר יותר ממה שהסכמתם, התאמת התוצאה משמעותה שביום למחרת יצטרך לחזור הביתה מוקדם.

ביטול שיתוף פעולה

מטרתה של שיטה זו היא לעזור לילדכם להבין את נקודת המבט שלכם, וללמוד שעליו לתת ולקבל גם יחד. לדוגמה, אם הוא רוצה שתסיעו אותו למפגש חברתי, תוכלו להגיד לו שתעשו זאת אם ישמור על הכללים. נסו שלא להפוך את מילוי בקשתו לשוחד.
אמרו לו מראש שלא תשתפו איתו פעולה אם לא יתנהג כראוי. למשל, “אם אתה רוצה שאמשיך להסיע אותך, תצטרך לחזור הביתה בזמן. אם אתה מאחר, לא אסיע אותך בפעם הבאה”.

ביטול ‘זכויות’

בתוצאה זו יש להשתמש בצורה חסכנית – אם משתמשים בה יותר מדי, היא לא תעבוד היטב. הרעיון הוא לבטל משהו שילדכם נהנה ממנו, למשל, ללכת לבקר חבר בביתו. הבהירו לו מראש שזה מה שאתם מתכננים לעשות. אין צורך לבטל זכויות יתר לזמן רב. בטלו את הזכויות לזמן קצר וממוקד, בימים שלאחר ההתנהגות הבלתי ראויה.

לחזק את התוצאות​

השיטות הבאות יעזרו לכם לשמור על כל תוצאה שתבחרו להשתמש בה ולחזק אותה:

  • תקשורת: הסבירו לילדכם ברוגע ובשקט מה הבעיה לדעתכם. תוכלו לתת אזהרה ואפשרות לתיקון. אם זה לא עזר, אמרו לו שלא עמד בכללים המוסכמים, וכתוצאה מכך אתם נאלצים להוציא לפועל את התוצאות שהסכמתם עליהן.
  • חשיבה עצמית: עודדו את ילדכם לחשוב על התנהגותו וכיצד לשנות אותה בעתיד. דברו איתו על ההסכמים שערכתם, והזכירו לו את הסיבות להם, מתוך אחריותכם כלפיו. בדקו מה לדעתו צריכה להיות התוצאה לכך שהפר אותם. לעתים קרובות, התוצאה שבני הנוער מציעים חמורה יותר מזו שהוריהם חשבו עליה. כך תוכלו להחליט על תוצאות עתידיות שנראות הוגנות לשניכם.

מומלץ לשמור על מאזן חיובי בין הכללים לבין התוצאות: נסו לתת כשש הערות חיוביות על כל הערה שלילית.

מומלץ שלא להיגרר למאבקי כוחות, אלא לבחון ולחשוב ביחד איך לשמור על יחסים טובים ולמצוא פתרונות יצירתיים שלוקחים בחשבון את הצרכים של המתבגר לצד הצרכים והעקרונות שלכם. הקשר הטוב אתכם חשוב למתבגר, כל שכן למתבגר כועס ומרדן.

מדוע בני נוער בודקים גבולות

בני נוער צריכים להתפתח ולהפוך למבוגרים עצמאיים. אחת הדרכים לעשות זאת היא למתוח את הגבולות, ואז לראות כיצד אחרים מגיבים. פעולה זו מלמדת אותם על הציפיות החברתיות. כשהם מקבלים משוב, הם לומדים מה מקובל.

נוסף על כך, מוחם של מתבגרים עובר שינויים התפתחותיים מסיביים במהלך גיל ההתבגרות. כתוצאה מכך, בני נוער מנסים דברים חדשים אך לא תמיד מחליטים החלטות נבונות. הם מושפעים יותר מחבריהם, ומרגישים רגשות אינטנסיביים יותר ממבוגרים.

בו בזמן, בני נוער משתפרים בנימוק החלטותיהם ומצליחים לראות את התמונה המלאה טוב יותר. בעקבות זאת, הם בוחנים יותר את עולמם ומשתמשים בדרכים יצירתיות לפתרון בעיות. בדיקת הגבולות היא גם שלב חשוב בגיבוש אישיות וזהות עצמית והשקפת עולם אישית ובוגרת.

כל הדברים הללו מובילים לכך שלפעמים, נראה שאתם וילדכם נמצאים במסלול התרסקות. נסו להישאר דמות משמעותית עבורם. עבדו יחד עם ילדכם כדי לעבור את המכשולים בדרך, והדריכו אותו כיצד להימנע ממצבים מסובכים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

פורנוגרפיה: איך לדבר עם ילדים בני 9-11

מה זה פורנוגרפיה?

הרבה הורים שואלים את עצמם מהי הדרך הנכונה להסביר לילדים מה זה פורנוגרפיה בשפה ובצורה אשר הילדים יוכלו להבין בצורה נכונה. אז, מה זה פורנוגרפיה? פורנוגרפיה היא חומר בעל תכנים מיניים בוטים שנועדו לעורר מינית את האנשים שצופים בה. היא כוללת תמונות ווידאו של אנשים עירומים או עירומים חלקית, שמקיימים יחסי מין או נראים כאילו הם מקיימים יחסי מין, או עושים מעשים מיניים. בפורנוגרפיה לרוב לא מדובר בהתרחשויות אמיתיות אלא בהצגה מבויימת.

כיצד פורנוגרפיה משפיעה על ילדים, בני נוער ואנשים צעירים

היום ידוע שילדים רבים במחצית השניה של בית הספר היסודי נתקלים בפורנוגרפיה בדרך כלל במקרה. ההיתקלות הזו עשויה לבלבל אותם, כיוון שהם רואים דברים שאינם מבינים באופן מלא.

כמו כן, פורנוגרפיה יכולה להשפיע על הגישה של בני נוער ואנשים צעירים כלפי מין, על טעמים מיניים ועל מערכות יחסים. לדוגמה, חלק גדול מהפורנוגרפיה ה”רגילה”, שניתן למצוא בקלות יחסית, יכול להעביר מסרים קשים כגון:

  • הסכמה הדדית ומין בטוח אינם חשובים
  • מעשים מיניים שנעשים באלימות או באגרסיביות הם טבעיים ומושכים
  • מערכות יחסים אוהבות אינן חשובות
  • התנהגות אגרסיבית כלפי נשים היא טבעית ומקובלת.
  • דימוי הגוף בראי שחקני הפורנוגרפיה- כגון היעדר שיער גוף, אברי מין ושדיים גדולים וכו’

המסרים האלה יכולים להשפיע לרעה על בנים ובנות גם יחד. צפייה קבועה בפורנוגרפיה עלולה להשפיע על יכולתם של הילדים ליצור מערכות יחסים בריאות. חשוב לדבר על פורנוגרפיה עם בנים ובנות כאחד.

לדבר עם ילדים על פורנוגרפיה

דיבור על פורנוגרפיה לא יגזול מילדכם את תמימותו – להפך: שיחה פתוחה על פורנוגרפיה היא אחת הדרכים הטובות להגן עליו מפני השפעתה. ניתן לשלב את השיחה על כך כחלק משיחה על מין ומיניות שתנהלו עם ילדכם ועל מערכות יחסים מכבדות, או כשמדברים על שימוש בטוח באינטרנט.

אפשר להתחיל לדבר עם ילדכם על פורנוגרפיה כבר בסביבות גיל שבע, בהתאם לבשלותו של הילד, אם אתם חושבים שהוא מוכן וכמה הוא משתמש באינטרנט. לדוגמה, מומלץ לדבר איתו אם ילדכם משתמש באתרי משחקים חינמיים לילדים, שכוללים לעתים קרובות פרסומות בעלות אופי מיני.

כדי להתחיל את השיחה, שאלו כמה שאלות. לדוגמה:

  • האם שמעת על פורנוגרפיה?
  • מה שמעת על זה?
  • האם מישהו מדבר על זה בבית הספר?
  • האם אי פעם צפית בפורנוגרפיה – למשל, בתמונות של מבוגרים עירומים?
  • יש לך שאלות על דברים ששמעת?

כך, למשל, תסבירו לילדכם מה זה פורנוגרפיה, מדוע היא נמצאת באינטרנט ומדוע עדיף להימנע ממנה: “פורנוגרפיה כוללת תמונות וסרטוני וידיאו על מין. יש מבוגרים שמתבוננים בסרטונים של אנשים שמקיימים יחסי מין, אבל התמונות האלה מיועדות למבוגרים בלבד, לא לילדים. יש הרבה פורנוגרפיה שמראה אנשים עושים הצגה של דברים שאתה לא ממש יכול להבין עדיין ושאינם מתבצעים כך במציאות, במערכות יחסים בריאות ובוגרות. אז אני רוצה לבקש ממך לא להסתכל בפורנוגרפיה, גם אם אתה נתקל בה במקרה. אם אתה נחשף לתמונות של אנשים עירומים אני מבקש שתספר לי”.

אם יש לו שאלות, עדיף לענות עליהן בקצרה ובכנות ולא להיכנס לפרטים. אם אינכם יודעים את התשובה לשאלה, מותר לכם להודות בכך – פשוט אמרו לו שתחשבו על התשובה ותחזרו אליו בהמשך.

מומלץ להיכנס לאינטרנט עם ילדכם באופן קבוע, כדי לשחק במשחקים או לחפש דברים שמעניינים את שניכם. אם אתם נתקלים בדימויים פורנוגרפיים או מיניים בזמן הגלישה, השתמשו בכך כהזדמנות להסביר לו מדוע הדימויים הללו שם, ומה עליו לעשות אם הוא נתקל בהם.

היכן הילדים מוצאים פורנוגרפיה?

בדרך כלל, ילדים נתקלים בפורנוגרפיה באינטרנט. יש פורנוגרפיה רבה ברשת, והאינטרנט המהיר והסמארטפונים מובילים לכך שכל אחד יכול למצוא אותה במהירות ובקלות.

רוב הילדים הצעירים שנתקלים בפורנוגרפיה עושים זאת במקרה. לדוגמה, הם עשויים:

  • ללחוץ על מודעות פופ-אפ באתרי משחקים לילדים – מודעות אלה עשויות לכלול חומרי פרסום בעלי דימויים מיניים וקישורים לתוכן מפורש יותר
  • לחפש מידע ברשת ולהגיע בטעות לתמונות בעלות תוכן מיני – למשל, ילד שמחפש תמונות של חתולים באינטרנט ומקיש את המילה האנגלית “pussy”, או הקלדה בטעות של XXX.
  • לצפות בפורנוגרפיה שחברים  או אחים בוגרים מראים להם
  • לראות מעשים מיניים ותכני אלימות מינית בתוכניות טלוויזיה כגון משחקי הכס או במשחקי וידיאו כמו GTA.
  • להתקל בסרטים מצויירים שהוחדר לתוכם תכנים מיניים כמו דיבוב אלטרנטיבי למקור בשפה גסה
  • לקבל פניה עם תוכן מיני מפדופילים ברשת

למנוע גישה לפורנוגרפיה בבית: עצות מעשיות

הנה כמה רעיונות שיעזרו לילדכם להימנע מלהיתקל במקרה בפורנוגרפיה בבית:

  • עודדו את ילדכם להשתמש במחשבים, מחשבים ניידים, טאבלטים וסמארטפונים באזורי המשפחה בבית, כדי שתדעו מתי הוא גולש באינטרנט.
  • אמרו לילדכם לא ללחוץ על מודעות קופצות (“פופ-אפ”) או מודעות בצדי העמוד (“סיידבר”).
  • הפעילו בקרת הורים על גלישה ברשתות חברתיות, משחקים מקוונים ודפדפנים. הסבירו לילדכם שהפעלתם את הבקרה כדי להגן עליו מפני היתקלות פתאומית בתכנים למבוגרים. השתמשו בתוכנות סינון לגלישה באינטרנט כגון ‘רימון’ או Netspark, על מנת להגביל ולנטר את התוכן אליו נחשפים ילדיכם.
  • אם אתם צופים בתוכניות טלוויזיה בעלות תוכן מיני מפורש – כמו משחקי הכס למשל- ודאו שילדכם ישן או נמצא מחוץ לבית בזמן הצפייה. ודאו שילדכם אינו יכול לצפות בתכנים כאלה באמצעות שימוש באתרי סטרימינג או טלוויזיה בתשלום.
  • אם בצפיה משותפת אתם נתקלים בתכנים הכוללים מגע בהסכמה – הפנו את תשומת הילדים בשיחה הולמת גיל (“לדג’ איזה חמודים שהם מתנשקים, רואים על הפנים שלהם ששניהם מעוניינים בכך ונהנים”). אם נתקלים במגע כפוי שוחחו גם על זה- תראו”: “הוא לא מעוניין. במצב כזה ממש אסור לה להמשיך לגעת בו”.

אפשר לדבר על הדברים שעליו לעשות במצבים שונים. לדוגמה:

  • מה לעשות אם מישהו מתחיל לצפות בפורנוגרפיה בזמן מסיבת פיג’מות?
  • מה לעשות אם חבר אומר, “היי, תראה את האתר הזה – הוא ממש מגניב”?
  • מה לעשות אם רוצים לדעת יותר על מין ועל גוף האדם?
  • מה לעשות אם במקרה לחצת על קישור שמוביל לאתר פורנוגרפי

מומלץ לקיים שיחות פתוחות וכנות עם ילדכם על מין ופורנוגרפיה, ולהגיד משהו בסגנון, “גם אם משהו מכל הדברים האלה קורה, אתה לא תסתבך. אתה יכול לבוא ולדבר איתי על זה. אם אני לא נמצא, ספר למבוגר שאתה סומך עליו”.

חלק גדול מהמומחים סבור שעדיף שלא להשתמש ביישומים הכוללים מצלמות שמאפשרים לכם להשגיח בחשאי על פעילותו של ילדכם באינטרנט. השגחה כזו מעבירה מסר שאינכם סומכים עליו, ועלולה לפגוע במערכת היחסים שלכם.

מה לעשות אם הילדים צופים בפורנוגרפיה

אם אתם מגלים שילדכם צופה בפורנוגרפיה, הישארו רגועים. כשאתם רגועים, אתם יכולים לדבר עם ילדכם בצורה אוהבת, בונה ותומכת. חשוב לדבר על כך כדי לוודא שמה שראה לא גרם לו טראומה, ולהעביר מסר שהוא יכול לדבר איתכם בכל עת על דברים מפחידים או מבלבלים. כך יכול ילדכם להרגיש מוגן ובטוח.

כיצד לדבר עם ילדים שצפו בפורנוגרפיה בטעות

בתחילת השיחה, הבטיחו לילדכם שהכל בסדר והוא לא הסתבך בשום דבר. אמרו, למשל, “שמעתי שמישהו בבית הספר הראה לכמה מכם תמונות מיניות. זה לא מסבך אותך, אבל אנחנו יכולים לדבר על זה?”

אם ילדכם אומר לכם שראה משהו מפחיד או מגעיל באינטרנט, שאלו אותו כמה שאלות שיעזרו לו לדבר יותר:

  • איפה הייתה התמונה כשראית אותה?
  • איך הרגשת כשראית אותה?
  • מה עשית אחרי שראית אותה?

אין צורך לבקש ממנו להסביר מה ראה בפירוט. אפשר לבקש ממנו להראות לכם. הפרטים עשויים לצוץ בשיחות הבאות.

אמרו לו שמרגישים הרבה יותר טוב אם מדברים על דברים שמטרידים אותנו. לדוגמה, “כשלא מספרים משהו שמדאיג אותנו, אנחנו עלולים לדאוג עוד יותר. המחשבות ממשיכות לתסוס בנו, ואנחנו עלולים להרגיש מאוד בודדים ולחוצים”. כך ירגיש ילדכם שאפשר לדבר איתכם.

מה להגיד כשילדים צופים בפורנוגרפיה במכוון

ייתכן שילדכם חיפש פורנוגרפיה במכוון או מצא אותה בחיפוש של מילים כגון “נשיקות” או “תחת”. אם זה קורה, אמרו לילדכם שמותר לו להיות סקרן ולתהות מהם יחסי מין. לאחר מכן, הסבירו מדוע אתם חוששים מפורנוגרפיה.

לדוגמה, “מין הוא משהו שמבוגרים עושים כששניהם רוצים ודואגים זה לזה. פורנוגרפיה נועדה למבוגרים, לא לילדים. זו לא דרך טובה לקבל מידע על מין כיוון שפורנוגרפיה אינה אמיתית, ולפעמים היא מראה אנשים שעושים דברים שאינם רוצים באמת לעשות. אז אני רוצה לבקש ממך לא להסתכל בפורנוגרפיה אם אתה נתקל בה במקרה”.

מה יכול ילדכם לעשות בעתיד
ילד שיודע מה לעשות אם הוא נתקל שוב בפורנוגרפיה ירגיש פחות מבוהל או מודאג. לדוגמה, אפשר להגיד לו שיש דברים שלא נועדו לעיני ילדים, ולכן כדאי לו להסתכל במהירות הצדה או להסתיר את עיניו. כמו כן, אם הוא רואה משהו שגורם לו להרגיש לא נוח או מבולבל, עליו לדבר איתכם או עם מבוגר אמין אחר בהקדם.

כדאי לדבר עם ילדכם גם על סקסטינג (שליחת הודעות מיניות). סקסטינג שונה מצפייה בפורנוגרפיה, כיוון שמדובר בשיתוף או בהעלאת תמונות מיניות של עצמם או של אנשים אחרים שאתם מכירים.

מידע חשוב נוסף להורים תוכלו למצוא באתר מידע אמין על מין.

 

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר  Raising Children Network

אכילה בריאה והתעמלות להורים

אכילה בריאה והתעמלות: עקרונות הבסיס

קל ומהנה יותר להיות הורים כשמרגישים טוב. שמירה על בריאות ואורח חיים פעיל תעזור לכם להיות ההורים שאתם רוצים להיות, ולהרגיש בריאות ורווחה כללית.

הדברים החשובים ביותר לבריאות טובה הם אכילה בריאה והתעמלות – לאזן בין מה שאתם אוכלים ושותים כדי לקבל מספיק אנרגיה, ולנוע מדי יום כדי לשמור על כושר גופני.

פעילות גופנית: טיפים להורים

יכול להיות שאתם עסוקים מכדי לדחוס התעמלות לשגרה היומית. ייתכן שבסוף היום – ולפעמים אפילו כבר בתחילת היום! – אתם עייפים ורק רוצים לנצל כל דקה למנוחה. אך האם ידעתם שפעילות גופנית מגבירה את רמות האנרגיה ומשפרת את ההרגשה?

אם זמנכם קצר, הדרך הקלה יותר היא להכניס את הפעילות הגופנית לתוך הפעילויות היומיומיות הרגילות. אפשר לצאת לסיבוב עם הילד, לבעוט בכדור יחד בגינה, או ללכת לסופר לקנות כמה דברים במקום לנסוע ברכב. אפשר אפילו לרקוד טנגו עם שואב האבק, אם זה מה שעושה לכם את זה!

מה שחשוב הוא התנועה עצמה – כ-30 דקות מדי יום. אפילו כמויות קטנות של פעילות גופנית, שמסתכמות בחצי שעה ביום, יכולות לרומם את האנרגיה. כדאי גם להכניס כמה תרגילים קבועים נמרצים יותר, שממש עוזרים לשמירה על הבריאות.

יש עוד שלוש סיבות טובות להישאר פעילים:

  • הרפיה
  • הנאה בחברה – הפעילות מאפשרת לכם להתעדכן עם חברים, לשחק או לצאת להליכה עם אנשים
  • סיפוק אישי מהבריאות והרווחה הכללית.

למידע נוסף, קראו על אפשריבריא – התוכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים של משרד הבריאות.

אכילה בריאה

אכילה בריאה מספקת לכם את האנרגיה הדרושה לפעילות במהלך היום ושומרת על תזונת הגוף כדי שיוכל לפעול באופן מיטבי.הכנת ארוחות מאוזנות ובריאות עלולה להישמע כמו משימה גדולה מדי להורה העסוק. אבל ברגע שיודעים אילו מזונות מספקים את הרכיבים התזונתיים הדרושים, קל יותר לבחור מזון בריא ולאכול היטב.

הגוף שלכם צריך:

  • פחמימות – כגון תפוחי אדמה, אורז ולחם – לצורך אנרגיה
  • מקור קבוע של חלבון כגון בשר, דגים וקטניות, לתיקון הרקמות ולשמירה על הגוף במצב טוב
  • ויטמינים למערכת החיסון והבריאות הכללית
  • מינרלים חיוניים כגון ברזל, סידן ואבץ לתהליכים הכימיים שמתרחשים בגוף ולצמיחתו
  • מזון שמכיל פיטוכימיקלים שעוזרים להגן על הגוף מפני שלל מחלות.

שתיית משקאות רבים תעזור למניעת התייבשות, שעלולה לגרום לכם להרגיש עייפים ותשושים אף יותר. מים הם הנוזל הטהור, הפשוט והזול ביותר – הכמות המומלצת היא שמונה כוסות ביום.

משקאות שמכילים אלכוהול וקפאין למעשה שואבים נוזלים ממערכות הגוף. אם אתם שותים משקאות כאלה, הוסיפו עליהם עוד כוס מים.

טיפים לאכילה בריאה ומהירה

הטיפים הבאים יעזרו לכם לחסוך זמן, להכין ארוחות בריאות במהירות, ולשמור על תזונה טעימה ומאוזנת בלי להיות טבחי גורמה או להוציא המון כסף.

רעיונות לארוחות בזק

  • אפשר להכין ארוחות כמו פסטה טרייה עם ירקות או סלט, שממש ממריצות את הגוף, בדקות ספורות בלבד.
  • ביצים מקושקשות, ביצים קשות או חביתה הן אפשרות מהירה, בריאה ומגוונת.
  • פירות, מקלוני ירקות, גבינה, מטבלים ויוגורט הם חטיפים בריאים וקלים כשאתם עסוקים עם התינוק או בעבודה.
  • ירקות קפואים הם קיצור דרך מעולה להכנת ארוחות בריאות, טעימות ומזינות.
  • אם נגמרו לכם המצרכים והאנרגיה, חפשו אפשרויות טייקאווי בריאות, כמו אורז מוקפץ עם ירקות (הקפידו על כמויות השמן).

מזון שתמיד כדאי להחזיק במזווה

  • החזיקו בבית ירקות עם אורח חיים ארוך כמו תפוחי אדמה, גזרים ובצלים.
  • כדי לקבל אנרגיה, אחסנו במזווה פסטה יבשה מקמח מלא ומקורות אחרים לפחמימות, כמו אורז עם מדד גליקמי נמוך, אטריות יבשות, קטניות וקוסקוס.
  • החזיקו במזווה מזון יבש כמו צנוברים, עגבניות מיובשות ופטריות שיטאקה.
  • אגוזים כגון שקדים וקשיו הם מקור נהדר לחלבון ושומן בריא ואפשר לאכול אותם בתור ארוחה קלה או כחלק מארוחה מלאה – אך נסו להימנע מקניית אגוזים מומלחים או מטוגנים.
  • שימורי עגבניות, תירס וירקות אחרים, וכן רוטב עגבניות, יכולים להיות פתרון מושלם לארוחות בסיר אחד כמו פסטה עם רוטב, מרקים ותבשילים.
  • בשר ודגים משומרים, כגון טונה, סלמון וסרדינים, הם מקור מצוין לחלבונים, וכך גם קטניות משומרות כמו עדשים.
  • כדאי להחזיק רטבים וממרחים כמו רוטב עגבניות, חרדל, סויה וצ’ילי כדי להוסיף טעם מיוחד לארוחות קלות מהירות.

רעיונות למזון בריאות קפוא

  • ירקות קפואים שומרים על רבים מהמרכיבים התזונתיים המשובחים שלהם.
  • השתמשו בבשר כגון סטייקים, בשר טחון, נקניקיות ועוף. הקפיאו בשר בלי העצמות.
  • גרדו גבינה לצורך הכנת פיצה ביתית ומאכלים אחרים.
  • אפשר להקפיא בלי בעיה כל מיני לחמים ומאפים.

רעיונות להכנת מזון

  • בשלו מזון בכמות המספיקה לשתי ארוחות במקום לאחת, או הקפיאו את המנות לשימוש מאוחר יותר.
  • שמרו את השאריות לצורך ארוחות קלות וכריכים.
  • חסכו את שטיפת הכלים: בשלו ארוחות בסיר אחד כגון מרקים ותבשילים.
  • חתכו את הירקות והבשר לחתיכות קטנות יותר כדי לחסוך זמן בישול. אם יש לכם זמן ואנרגיה, הכינו את המזון בלילה הקודם.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

איך מזהים ילד על הספקטרום? סימנים להפרעה על הרצף האוטיסטי אצל ילדים גדולים ובני נוער

איך מזהים ילד על הספקטרום? סימנים להפרעה על הרצף האוטיסטי

במאמר הבא מופיעים חלק מהסימנים ההתנהגותיים והסימנים הקשורים לתקשורת חברתית אצל ילדים על הרצף האוטיסטי בגיל ההתבגרות ולפניו. מרבית הילדים על הרצף האוטיסטי יאובחנו בגיל צעיר יותר, אולם יש ילדים שהשונות החברתית והסימנים המחשידים לאוטיזם עשויים היו שלא להיות כל כך בולטים בשנות חייהם הראשונות, אולם עם הדרישה החברתית העולה במהלך שנות ההתבגרות, יעשו חלק מהסימנים של אוטיזם בולטים יותר, והם יקבלו את האבחנה בגיל בוגר יותר.

אולי תגלו שחלק מהסימנים המוזכרים כאן כמאפיינים של ילדים על הרצף האוטיסטי  מזכירים מאוד את ילדכם, ואחרים נשמעים רחוקים ממנו מאוד. כולנו למעשה עשויים לגלות קשיים בחלק מהתחומים המוזכרים, בדרגות שונות, אך רק נוכחות מובהקת של רבים מהסימנים הללו יכולה להוביל לקבלת אבחון של אוטיזם.

אם אתם מודאגים בשל שילוב התנהגויות חריג, פנו לרופא הילדים, שיוכל להפנות אתכם לאיש המקצוע המתאים.

סימנים הקשורים לתקשורת חברתית

ילדים על הרצף האוטיסטי ובני נוער על הרצף האוטיסטי נתקלים בדרך כלל בקשיים הן בתקשורת מילולית והן בתקשורת בלתי מילולית למטרות חברתיות.

תקשורת מילולית

ילד או בן נוער עם אוטיזם עשוי:

  • להתקשות להשתתף בשיחות ולחכות לתורו – למשל, להיות היחיד שמדבר בשיחה, על נושא שלאו דווקא מעניין אחרים, מבלי להפסיק, או לחילופין להתקשות לענות על שאלות שנוגעות אליו, לחוויות שלו או לרגשות שלו
  • לדבר הרבה על נושא מועדף, אך להתקשות לדבר על מגוון נושאים
  • לא להבין את הכוונה שמאחורי המילים ולהתייחס לדברים באופן מילולי – למשל, לא להבין את הביטוי “קח את עצמך בידיים” או להתקשות להבין ציניות או הומור
  • להשתמש בטון דיבור בלתי רגיל, או להשתמש בדיבור באופן בלתי רגיל – לדוגמה, לדבר בקול מונוטוני או עם מבטא חריג
  • להשתמש באוצר מילים טוב בצורה יוצאת דופן ולא תואם לרמה הכללית של הדיבור שלו או לגילו,  או לדבר באופן רשמי ומיושן

תקשורת בלתי מילולית

ילד או בן נוער עם אוטיזם עשוי:

  • להתקשות לקרוא סימנים בלתי מילוליים, כגון שפת גוף או טון הדיבור, כדי להבין כיצד מישהו אחר מרגיש – למשל, לא להבין כאשר מבוגר כועס בהתבסס על טון הדיבור שלו, או לא לשים לב כשמישהו משתמש בציניות כדי להקניט אותו
  • להשתמש בקשר עין בדרך בלתי רגילה – לדוגמה, ליצור פחות קשר עין מאחרים, או לא ליצור קשר עין כשמדברים אליו או לחילופין לנעוץ מבטים באופן לא נעים
  • להביע פחות רגשות באמצעות פניו, או לא להצליח לקרוא את הבעות הפנים של אחרים – למשל, לא לדעת אם מישהו מחבב או אוהב אותו
  • להשתמש במעט מאוד מחוות כדי להביע את עצמו.
  • לא מצליח לשלב בין כל אלה כלומר- הבעת הפנים, שפת הגוף וקשר העין לא מתאימים לנושא שעליו מדבר (למשל- מספר שהיה אירוע מרגיז עם חיוך על הפנים)

פיתוח מערכות יחסים

ילד או בן נוער עם אוטיזם עשוי:

  • להעדיף לבלות לבדו במקום עם חברים
  • לרצות שילדים אחרים ישחקו לפי החוקים שלו בלבד
  • להתקשות להבין את החוקים החברתיים של חברוּת
  • לקיים קשר חברי עם מעט ילדים , ובדרך כלל כאלה שגם להם יש קשיים חברתיים
  • להתקשות להיקשר לילדים בני גילו, ולהעדיף לשחק עם ילדים צעירים יותר או עם מבוגרים
  • להתקשות להתאים את התנהגותו למצבים חברתיים שונים. למשל, לא מתבייש בכלל במקום חדש לו
  • לפלוש למרחב האישי ולהתקרב יותר מדי לאנשים.

סימנים התנהגותיים

ישנם כמה סימנים התנהגותיים שיופיעו לעיתים אצל ילדים על הרצף האוטיסטי או בן נוער עם אוטיזם.

התנהגות ותחומי עניין חזרתיים

ילד או בן נוער עם אוטיזם עשוי:

  • להפגין התעניינות או אובססיה בלתי רגילה – למשל, להתעניין באופן חריג בתחום מסוים, לאסוף באובססיביות פריטים מסוימים, או להתעניין ולצטט סטטיסטיקות של משחקי כדורסל, למשל, בלי להתעניין באמת במשחק עצמו
  • להתנהג בצורה טורדנית (קומפולסיבית) – לדוגמה, להעמיד חפצים בשורה או להרגיש שעליו לסגור את כל הדלתות בבית
  • להיקשר באופן בלתי רגיל לחפצים – למשל, לשאת איתו צעצוע גם כנער מתבגר, או לאסוף פריטים לא רגילים כמו אריזות חטיפים או שרוכי נעליים
  • להיות מוטרד בקלות משינויים ולחבב מאוד שגרות – לדוגמה, לרצות לשבת תמיד באותו מושב בכל ארוחה או לשמור על סדר התארגנות קבוע מאוד בבוקר
  • לחזור על תנועות גוף או להתנועע בצורה בלתי רגילה, למשל במחיאות כפיים או נדנוד

רגישויות תחושתיות

ילד או בן נוער עם אוטיזם עשוי:

  • להיות רגיש מאוד להתנסויות תחושתיות – לדוגמה, להיות מוטרד בצורה חריגה מרעשים שאחרים חושבים שהם קצת לא נעימים, או לאכול רק מזון עם מרקם מסוים

סימנים נוספים

ילדים על הרצף האוטיסטי ובני נוער עם אוטיזם נתקלים גם בקשיים נוספים, למשל:

  • בעיות שינה – לדוגמה, קושי להירדם, או התעוררות מוקדמת וחוסר יכולת להירדם חזרה
  • חרדה או תחושת הצפה – למשל, חרדה מההגעה למקום חדש או להשתתפות במצבים חברתיים
  • דיכאון – ילדים ובני נוער שמודעים לשוֹנוּת שלהם מודעים, בדרך כלל, גם לאופן שבו אחרים רואים אותם, ומרגישים מבודדים. רגשות אלה מוגברים מרמות ההורמונים המשתנות במהלך גיל ההתבגרות
  • התנהגות תוקפנית – לעיתים קרובות, הרגישות התחושתית עשויה להוביל להתנהגות תוקפנית פתאומית. הילדים עלולים להתקשות להבין מה קורה סביבם, מה שמוביל להצטברות תסכול ולהתפרצות
  • קושי במיומנויות ארגוניות – לדוגמה, להתקשות להתמודד עם המורכבות הגוברת במעבר לחטיבת הביניים- עם ריבוי מקצועות, מעבר בין כיתות לימוד שונות, חלוקה להקבצות עם ילדים משתנים מדי שיעור ועוד.
  • סרבנות בית ספר או חוסר רצון ללכת לבית הספר – תחושת הצפה או בלבול בבית הספר.

הופעת סימנים אלה עשויה להיות נקודת ההתחלה לאבחון אוטיזם בגיל מאוחר. קבלת האבחנה עשויה להפתיע אתכם, או לחילופין להביא לתחושת הקלה, על שמצאתם סוף סוף מענה והסבר לקשיים וההתנהגויות החריגות של ילדכם.  קבלת האבחנה היא השלב הראשון בדרך למתן טיפולים שיסייעו לו להתקדם.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

לעודד התנהגות חיובית אצל מתבגרים

הידעתם?

  • מערכות יחסים חזקות במשפחה חיוניות להתפתחות רגשית וחברתית בריאה אצל בני נוער.
  • הורים משפיעים על ההחלטות של ילדיהם לטווח ארוך, כגון בחירת קריירה, ערכים ומוסר.

20 הטיפים הבאים יעזרו לכם לעודד התנהגות טובה אצל מתבגרים.

1. פנו זמן להקשבה פעילה 
הקשבה פעילה משמעה לשים לב היטב ולהביע עניין במה שילדכם אומר ומרגיש, במקום לחשוב על הדבר הבא שתגידו. כך תראו לילדכם שאתם דואגים לו ומתעניינים במה שהוא אומר.

2. קבעו כללי התנהגות ברורים
כללים ברורים מבהירים את הציפיות שלכם מילדיכם. אם אפשר, שלבו את כל חברי המשפחה בדיון על קביעת הכללים. נסו לקבוע כללים חיוביים. לדוגמה, במקום להגיד “אל תתנהגו בחוסר נימוס”, אמרו “אנחנו מדברים אחד לשני בכבוד”.

3. הפרת הכללים: הגיבו ברוגע, בתקיפות ובעקביות 
אם ילדכם מפר את הכללים, הגיבו בתוצאות קצרות והוגנות שהסכמתם עליהן מראש. תגובה כזו תעזור לכם להבהיר את הציפיות שלכם מהתנהגותו בעתיד. למידע נוסף שיעזור לכם לקבוע גבולות ולהשתמש בתוצאות, קראו את המאמר שיטות להקניית משמעת לבני נוער.

4. עודדו חשיבה עצמית
אם עליכם להשתמש בתוצאות, הסבירו מדוע אתם עושים זאת. כך יוכל ילדכם לחשוב מה יוכל לשנות כדי למנוע מהבעיה לצוץ שוב. לדוגמה, אמרו משהו כמו “שחר, אני דואגת כשאתה נשאר בחוץ עד מאוחר ולא אומר לי מה אתה עושה. בפעם הבאה אאסוף אותך בעשר בלילה. מה תוכל לעשות אחרת בפעם הבאה?” בהמשך, שאלו את ילדכם מה לדעתו תהיה התוצאה המתאימה אם ימשיך להתנהג באופן בלתי ראוי.

5. שמשו דוגמה חיובית 
ילדים – אפילו בני נוער – עושים מה שאתם עושים, ולכן מומלץ לשמש דוגמה אישית כדרך חזקה וחיובית לכוון את התנהגותם. למשל, אם אתם נוהגים לשבת בחוף הים ולשתות עם חברים, תוכלו להדגים שימוש סביר באלכוהול אם תסרבו לשתייה נוספת ותאמרו “לא תודה, כבר שתיתי בקבוק בירה אחד, אני חושב שזה מספיק”. כדאי להתחיל בקביעת כללים משפחתיים. אם ילדכם רואה שאתם מתנהגים לפי הכללים בעצמכם, גם הוא יתנהג כך. אין צורך להגיד “תעשה מה שאני עושה, ולא רק מה שאני אומר”- ילדים קולטים זאת לבד.

6. בחרו היטב על מה להילחם
לפני שאתם נכנסים לעימות על התנהגותו של ילדכם, שאלו את עצמכם, “זה באמת משנה?” וגם “באמת שווה להילחם על זה?” פחות משובים שליליים מובילים לפחות הזדמנויות לעימותים ולתחושות שליליות. השתדלו להבליג על התנהגויות או מעשים שלא מוצאים חן בעינכם, אך אינם באמת בעלי משמעות כגון סגנון לבוש, תספורת, וכו’. התרכזו בדברים החשובים ביותר בעיניכם.

7. התייחסו לילדכם ברצינות
ילדכם הוא אדם בפני עצמו ועליו לדעת שאתם מעריכים ומקבלים אותו. אחת הדרכים שבהן תפגינו הערכה וקבלה היא להתייחס לדעות ולרעיונות המתפתחים שלו ברצינות, גם אם אינכם מסכימים איתם.

8. ותרו על השליטה לפעמים
אחד האתגרים הגדולים ביותר בגיל ההתבגרות הוא ללמוד להתמודד עם אחריות. תנו לילדכם אחריות בתחומים מסוימים – למשל, תנו לו לבחור את הבגדים שלו או התסרוקת – כדי שילמד כיצד להיות אוטונומי ועצמאי. ויתור על השליטה יכול לעזור לכם להימנע מקרבות מיותרים על דברים קטנים.

9. התמודדו עם בעיות בדרך חיובית
בין אם אתם מתווכחים עם ילדכם או עם בן או בת הזוג שלכם, השתמשו במיומנויות חיוביות לפתרון בעיות כדי לפתור את העניין בצורה רגועה. כך גם תציבו לילדכם מודל חיובי לחיקוי.

10. שבחו את ילדכם
שבחים וחיזוקים יכולים לספק מוטיבציה חזקה מאוד. אמנם נראה שבני הנוער עומדים ברשות עצמם, אך ילדכם עדיין זקוק לאישורכם. שימו לב והגיבו לבחירות האחראיות שהוא עושה ולהתנהגותו החיובית, כדי לעודד אותו להמשיך להתנהג כך.

11. תכננו שיחות קשות מראש
כשאתם צריכים לנהל שיחה קשה, כדאי לתכנן מראש מה תגידו ואיך ילדכם ירגיש, כדי להימנע מעימותים. ערכו את השיחה במקום ובזמן שיאפשר לכם פרטיות. לדוגמה, “אור, אני רוצה לדבר איתך על משהו שקורה בבית. נוכל לשבת על כוס תה בערב ביום שלישי ולדבר על זה, טוב?”

12. המשיכו להשקיע במערכת היחסים שלכם
חשבו על מערכת היחסים עם ילדכם כעל חשבון בנק. כשאתם מבלים ביחד, נהנים ונותנים לו תמיכה ועזרה, אתם “מפקידים” בחשבון, וכשאתם מתווכחים, מאשימים ומבקרים אתם “מושכים” מהחשבון. הרעיון הוא לשמור על חשבון הבנק בפלוס או לכל הפחות מאוזן.

13. ספרו מה אתם מרגישים
אמרו לילדכם בכנות כיצד ההתנהגות שלו משפיעה עליכם. השתמשו הרבה ב”אני”. לדוגמה, משפט כמו “אני ממש דואגת כשאת לא מגיעה הביתה בזמן” יוביל לתגובה טובה יותר מאשר “את יודעת שאת אמורה להתקשר אליי אחרי בית הספר!”

14. למדו לחיות עם טעויות
כולם עושים טעויות, ואף אחד אינו מושלם. מה שחשוב הוא כיצד אתם מתמודדים עם הטעויות – שלכם ושל ילדכם – כשהן מתרחשות. בתור התחלה, יש לקחת אחריות על הטעויות, ואז לנסות להבין מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב בפעם הבאה. כשאתם עושים טעויות, כדאי להתנצל בפני ילדכם כדי לעזור למערכת היחסים שלכם להתפתח היטב.

15. בדקו כיצד להישאר מחוברים לילדכם
בלו ביחד ועשו דברים מהנים כדי להישאר מחוברים לילדכם. לפעמים, הרגעים הטובים ביותר הם ספונטניים ובלתי מתוכננים, כמו למשל כשילדכם מחליט לספר לכם איך היה היום שלו תוך כדי שטיפת כלים. כשהרגעים האלה מתרחשים, הפסיקו את מה שאתם עושים באותו רגע ותנו לו תשומת לב מלאה. כך תעבירו לו את המסר, “אתה חשוב לי ואני אוהב/ת אותך”.

16. כבדו את הצורך של ילדכם בפרטיות 
בני נוער משוועים לקצת פרטיות ולמקום משלהם. הפגינו כבוד כלפי ילדכם: בקשו ממנו רשות להיכנס לחדרו, אל תקראו ביומנו או תחטטו בחפציו. חשבו היטב מה אתם באמת צריכים לדעת, ומה יכול להישאר פרטי בינו לבין חבריו.

17. עודדו תחושת שייכות
שגרות משפחתיות נותנות לילדכם תחושת יציבות ושייכות גם כשהכל משתנה סביבו – ובתוכו. אפשר לערוך ערב פיצה שבועי, פנקייקים לארוחת בוקר בשבת או לקיים מסורות קבועות ואהובות לחגיגת ימי הולדת.

18. עמדו בהבטחות 
כשאתם עומדים בהבטחות שלכם, טובות או רעות, ילדכם לומד לבטוח בכם ולכבד אתכם. היו ברורים ועקביים.

19. שמרו על ציפיות מציאותיות
בני נוער הם בני נוער. בדיוק כמוכם, גם ילדכם ימעד לפעמים ויפר חלק מהכללים. בני נוער והמוח שלהם עדיין מתפתחים ומנסים להבין מי הם יהיו כשיהיו גדולים. מתיחת הגבולות היא חלק מהתהליך, ולכן מומלץ לשמור על ציפיות מציאותיות מהתנהגותו של ילדכם, ולהתגמש לעיתים.

20. הסתכלו על חצי הכוס המצחיקה 
צחוק ובדיחות יכולים להקל את המתח ולהקטין עימותים אפשריים, ומונעים מכם ומילדכם לקחת את הכל באופן אישי מדי. כמו כן, תמיד אפשר להשתמש בבדיחה כדי להתחיל שיחה קשה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

משחקי וידיאו לילדים

מהם משחקי וידיאו

משחקי וידיאו הם משחקים אלקטרוניים ואינטראקטיביים שמגיעים בצורות רבות: די.וי.די, הורדות מהאינטרנט, משחקים מקוונים ויישומונים (אפליקציות). אפשר לשחק בהם במחשב הביתי, בטלוויזיה, בטלפון או בקונסולת משחקים. משחקים רבים (כולל משחקים מקוונים) הם רבי-משתתפים – כלומר, מאפשרים לכמה אנשים לשחק בהם בו זמנית. המותגים הגדולים בתחום הם סוני פלייסטיישן, מיקרוסופט אקס בוקס ונינטנדו.

משחקי הווידיאו הטובים ביותר לילדים

משחקי הווידיאו הטובים ביותר לילדים מכילים ערך לימודי כלשהו וכמה מסרים חיוביים. באופן אידיאלי, משחקי וידיאו לילדים צריכים:

  • לחקור פעילויות יומיומיות ואמיתיות
  • לחשוף עולמות פנטסטיים בדרכים יצירתיות ודמיוניות
  • ללמד את ילדכם שעדיף לשחק בצורה הוגנת מאשר לנצח
  • לאפשר לו לשחק בתורו ולשחק בצוות עם ילדים אחרים
  • להציע רמות שונות של קושי, כך שיוכל להתקדם משלב לשלב ככל שהמשחק מתפתח
  • להיות אינטראקטיביים ולדרוש קבלת החלטות, מה שייתן לילדכם תחושת שליטה ועצמאות גדלה והולכת
  • לאפשר משחק עם כמה שחקנים
  • לא לכלול גיבורים אלימים, סטריאוטיפים מיניים או דמויות עם דימוי גוף לא מציאותי.

דירוג משחקי וידיאו

אם אתם תוהים מהם משחקי הווידיאו הטובים ביותר לילדכם, כדאי להתחיל בבדיקת דירוג המשחקים. משחקי וידיאו מדורגים על ידי ארגון PEGI האירופי לפי חמש קבוצות גיל – 3, 7, 12, 16 ו-18. שלוש הקבוצות העיקריות הן:

  • PEGI 3: מתאים לכל גיל. עשויה להיות אלימות קלה, בדרך כלל בהקשרים קומיים. על המשחק שלא להכיל צלילים או תמונות שעלולים להפחיד ילדים קטנים. עם זאת, עדיין חשוב לבדוק גם משחקים שמדורגים כך. משחקים המדורגים PEGI 7 מכילים כמה סצנות או צלילים שעלולים להפחיד את הילד.
  • PEGI 12: משחקים שמראים באופן ריאליסטי יותר אלימות כלפי דמויות פנטסטיות, או אלימות לא ריאליסטית כלפי דמויות אנושיות או חיות. משחקים אלה עשויים להכיל עירום עם פרטים ריאליסטיים, אך השימוש בשפה בוטה צריך להיות מתון וחופשי מביטויים בעלי משמעות מינית.
  • PEGI 18: קטגוריה “למבוגרים בלבד”, שאינו מומלץ לילדים בני פחות מ-18. בישראל אין אכיפה רשמית של הדירוג והוא מוגדר כהמלצה בלבד. המשחקים עשויים לכלול תיאור אלימות קשה, שפה בוטה וקיצונית, עישון טבק או שימוש בסמים ותיאור פעילות עבריינית.

כמו כן, הדירוג של PEGI כולל סימנים על גבי הקופסה שמציינים מהו תוכן המשחק: הימורים, אפליה, סמים, מין, מפחיד, שפה גסה, אלימות והגבלת גיל.

שימו לב: משחקי הווידיאו הרשמיים שתרכשו בחנות אמנם מדורגים, אך משחקים שילדיכם מורידים מהאינטרנט או יישומונים לטלפון סלולרי אינם מדורגים באותו אופן. כדאי להיעזר בפורומים שמדרגים את המשחקים באינטרנט. בסופו של דבר, אתם אלה שמחליטים איזה תוכן מתאים לילדיכם.

להפיק את המיטב ממשחקי וידיאו לילדים

הילדים ילמדו באופן הטוב ביותר ממשחקי הווידיאו אם ישחקו איתכם,  ויש גם בונוס: תוכלו לבלות זמן יחד וליהנות! הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם להפיק את המיטב ממשחקי וידיאו עם ילדיכם.

  • קבעו כללים בסיסיים בנוגע לזמן המסך: זמן המסך הוא כמות הזמן שאנו מבלים מדי יום בצפייה בטלוויזיה, די.וי.די, מחשבים ומסכים אחרים. מומלץ שילדים בני שנתיים עד חמש לא יחשפו למסכים יותר משעה אחת ביום, וילדים בני חמש עד 18 לא יותר משעתיים ביום.
  • שמרו על איזון בפעילויות המשפחתיות: ודאו שכולם משתתפים בפעילות גופנית, משחק יצירתי ומשחקים חברתיים. דברו עם ילדיכם על האיזון הנכון בין משחק בתוך הבית, השתוללות כיפית מחוץ לבית, שיעורי הבית וזמן שהם מבלים עם חברים.
  • שחקו עם הילדים: בקשו מהם להראות לכם איך עובד המשחק בדרך הטובה ביותר, כדי להבין מה הם לומדים. נסו לזכור את סוג המשחקים המאתגרים שמהם הם נהנים. לדוגמה, אם ילדכם אוהב לשחק בדינוזאורים, תוכלו להרחיב את אופקיו ולמצוא ספרים או סרטים על הנושא.
  • כשיש לכם זמן, שחקו איתם במשחק מההתחלה ועד הסוף.
  • דברו עם ילדיכם על המשחק. שאלו אותם מה הם אוהבים או לא אוהבים, ומה היה משנה או מוסיף למשחק כדי שיהיה טוב יותר. שיחה כזו יכולה לפתח את מיומנויות החשיבה שלהם.
  • היו מעודכנים: קראו סקירות של משחקים שעשויים להתאים לילדכם. קראו בקפידה את הכיתוב על עטיפת המשחק, ואל תשכחו לבדוק את דירוג המשחק – משחקים שמדורגים PEGI 3 עד PEGI 7 עשויים להתאים טוב יותר לילדים קטנים.
  • בדקו את המשחק לפני שאתם קונים אותו: אם אפשר, נסו לשאול את המשחקים מהספרייה, מחנות די.וי.די או מחבר לפני הקנייה. יכול להיות שתגלו שילדכם אינם מתעניינים במשחק מסוים, או שאינכם מרוצים מתוכן המשחק.

יתרונות המשחק במשחקי וידיאו

  • היתרונות של משחקי הווידיאו לילדים תלויים בתוכן המשחק, בכמות הזמן שהילדים מבלים במשחק ובשאלה אם המשחק נועד למשתתף אחד או למשתתפים מרובים. לחלק מהמשחקים יש יתרונות התפתחותיים. לדוגמה, הם יכולים לשפר:
    קשר עין-יד ומיומנויות מוטוריות
  • מיומנויות של פתרון בעיות, אסטרטגיה ותכנון, קבלת החלטות ומיומנויות לוגיות
  • יכולת לקבוע יעדים ולהשיג אותם
  • יכולת לעשות כמה דברים במקביל
  • הערכה עצמית, ככל שהילדים משתפרים במשחק ועוברים לרמות גבוהות יותר
  • מיומנויות ניהול זמן.

היתרונות החברתיים של משחקי הווידיאו כוללים שיפור יכולותיהם של הילדים:

  • לשחק בצוות ולעבוד כחלק מקבוצה
  • לשחק בצורה הוגנת
  • לשחק בתורות
  • ליצור אינטראקציה חיובית עם אחרים ברשת.

משחקי וידיאו עשויים לכלול גם כמה יתרונות חינוכיים, למשל שיפור יכולותיהם של הילדים:

  • לזכור דברים
  • לחשוב על דברים
  • לזהות ולהבין נתונים חזותיים
  • להבין מושגים שלמדו בבית הספר, כגון מתמטיקה
  • ללמוד מילים חדשות.

מחקר שנערך ב-2013 מצא כי בני נוער שלא שיחקו במשחקי וידיאו היו קרובים יותר למשפחותיהם, מעורבים יותר בפעילויות וקשורים יותר לבית הספר מאשר בני נוער ששיחקו במשחקי וידיאו. כמו כן, בריאותם הנפשית הייתה טובה יותר. מחקר נוסף גילה כי משחקי וידיאו שכוללים מתן סיוע, חלוקה, שיתוף פעולה ואמפתיה עזרו לבני נוער צעירים לפתח את התכונות הללו.

היבטים שליליים במשחק במשחקי וידיאו

כדי להימנע מרוב הבעיות שעלולות לנבוע ממשחקי וידיאו, חשוב לשמור על מתינות. הבעיות נוטות לצוץ כשהילדים מבלים זמן רב מדי במשחק מול המסך.

תופעות הלוואי הגופניות הנפוצות ביותר ממשחק ממושך מדי הן מאמץ בעיניים, כאבי ראש ופציעת מאמץ חוזרני (כמו למשל תסמונת מנהרת שורש כף היד). מספר מועט מאוד של שחקנים חווה התקפים אפילפטיים,  שבילדים עם התקפים אפילפטיים משחקי ממוחשבים עשויים להוריד את הסף להתקפים. כמו כן ייתכנו שינויים בקצב הלב ובלחץ הדם.

תופעות לוואי רגשיות וחברתיות כוללות התנהגות אובססיבית – כלומר, הילדים רוצים לשחק כל הזמן. ילדים שמשחקים במשחקי מחשב אלימים לתקופות ארוכות עלולים להיות פחות אמפתיים, בעיקר כשמדובר בבנים. במשחקים רבי-משתתפים כגון Minecraft עלולים להתרחש מקרי בריונות. לדוגמה, קבוצת ילדים יכולה להטריד בכוונה תחילה שחקנים אחרים במשחק ואפילו להוציא אותם מהמשחק.

ילדים שאינם אוהבים פעילויות קבוצתיות והוראות בכיתה נוטים יותר לשחק במשחקים שמיועדים לשחקן יחיד, מה שעלול לגרום להם להיות אנטי-סוציאליים אף יותר.

ילדים שמשחקים במשחקי וידיאו לפרקי זמן ארוכים מבלים פחות זמן במשחק מחוץ לבית ויושבים יותר בין ארבעה קירות. אחד הגורמים המובילים להשמנת יתר אצל ילדים הוא זמן מסך מופרז שבא על חשבון פעילות גופנית.

אלימות במשחקי וידיאו

השימוש במשחקי וידיאו שכוללים תוכן אלים עלול להשפיע לרעה על הילדים בטווח הקצר ובטווח הארוך. השפעות אלה עשויות לכלול אגרסיביות גדלה והולכת. ילדים נוטים לשחק פחות במשחקים אלימים ולהתנהג פחות באגרסיביות אם הוריהם מעורבים במשחקיהם. הנה כמה שאלות שכדאי לשאול אם אתם מודאגים מאלימות במשחקי הווידיאו שבהם ילדכם משחק:

  • האם המשחק כולל דמויות שמנסות לפגוע בדמויות אחרות?
  • האם הפגיעה הזו מתוגמלת באיזה שהוא אופן?
  • האם הפגיעה מתרחשת לעיתים קרובות במשחק – נאמר, יותר מפעם-פעמיים בחצי שעה?
  • האם המשחק מציג את הפגיעה כמשהו מצחיק?
  • האם הפתרונות שאינם אלימים פחות כיפיים מהפתרונות האלימים, או פשוט לא קיימים?
  • האם המשחק מראה מה קורה בחיים האמיתיים כשאנשים מתנהגים בדרך אלימה?

אם התשובה לשתי שאלות או יותר היא “כן”, כנראה עדיף למנוע מילדיכם לשחק במשחק שמעביר מסרים כאלה בנוגע לאלימות.

כיצד לדבר עם ילדיכם על אלימות במשחקים
כדי לצמצם את ההשפעות השליליות של האלימות במשחקי הווידיאו, דברו על כך עם ילדיכם. הנה כמה שאלות שאפשר לשאול:

  • מדוע משחקי הווידיאו מציגים אלימות לפעמים, וכיצד המשחק שונה ממה שקורה בחיים האמיתיים?
  • בחיים האמיתיים, איך אנחנו מתמודדים עם כעס או אנשים שמרגיזים אותנו?
  • כיצד מתוארים אנשים ונשים בעלי רקע אתני שונה במשחקים? האם הנשים הן תמיד קורבנות? האם הן מופיעות לפעמים כדמויות הראשיות?
  • האם טוב או רע להיות בריון?

האם אתם מודאגים בשל משחקי הווידיאו של ילדיכם?

אם אתם דואגים בנוגע לכמות הזמן שילדיכם מבלים מול המחשב או חושבים שמשחקי הווידיאו משפיעים לרעה על התנהגותם, כדאי לשוחח איתם. ביחד תוכלו לקבוע כמות סבירה של זמן למשחק, ובאילו משחקים מותר לשחק.

אם נראה שילדיכם מתנהגים בצורה אלימה מהרגיל, מתחילים להימנע מפגישות עם חברים או רוצים לשחק במשחקי הווידיאו יותר מאשר עם חברים, מומלץ לפנות לקבלת עזרה מקצועית. אפשר לדבר עם רופא הילדים או עם היועצים בבתי הספר.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

הימים הראשונים בחיי התינוק

השבוע הראשון

מראה
מראהו של התינוק שלכם ישתנה במהלך השבוע הראשון. אם ראשו של התינוק מוארך מעט לאחר מסעו בתעלת הלידה, או שנולד בלידת ואקום, הוא יחזור למצבו הטבעי. הנפיחויות בפניו ובעפעפיו ירדו מעט בתוך כמה ימים. אם פניו או ראשו של התינוק נחבלו בלידת מלקחיים, למשל, החבלות ייעלמו. בעשרת הימים הראשונים יתייבש חבל הטבור של התינוק לאטו, ישחיר וינשור.

בזמן הלידה או אחריה עשויים להופיע כתמי לידה על גופו של התינוק שלכם. רוב כתמי הלידה הנפוצים אינם דורשים בדיקה רפואית, למשל כתמי לידה “מונגוליים” או מלנוזיס עורי בשמם העכשווי (כתמים כחלחלים וכהים המופיעים בגב התחתון, בעכוז או על פני הגפיים התחתונות), או כתמים שטוחים אדמדמים בעורף ” (“סימני החסידה”). סוגים מסוימים של כתמי לידה כן כדאי לבחון אצל רופא הילדים, ובהם שומות  מולדות, המנגיומות (כתמים מורמים אדומים דמויי תות שדה) , כתמי יין-פורט (כתמים אדומים כהים גדולים המופיעים בפנים), או כתמי “קפה בחלב” (כתמים בצבע חום בהיר המפוזרים על פני הגוף). תוכלו לשאול את אחות טיפת החלב בזמן ביקורכם השגרתי האם ישנה סיבה לגשת לבדיקת רופא הילדים.

האכלה ושינה
התינוק שלכם מבלה את השבוע הראשון בחייו בהסתגלות לסביבתו החדשה. הוא זקוק לחום, שקט וביטחון, ולהרבה חיבוקים וזמן על הידיים. את כל אלה תוכלו לספק לו אתם. ימיכם ולילותיכם יוקדשו למחזור השינה וההאכלה של התינוק. הוא יישן רוב הזמן, ויתעורר כל כמה שעות רק כדי לאכול. זכרו שיש שוני גדול בין תינוקות. האחד ישן יותר והשני פחות. ברוב המחולט של המקרים, תינוקות לא ישנים לילה שלם לפחות עד גיל 3 חודשים.

תינוקות רכים אוכלים בין 10-12 פעמים ביממה. הזמן בין האכלות משתנה. לפעמים ישנו מרווחת של שעה וחצי בלבד בין שתי האכלות ואילו בהאכלה הבאה יהיה מרווח גדול. לעיתים יתרחשו האכלות קרובות מאוד אחת לשנייה במהלך היום, בעיקר בשעות הערב. שעות הערב מתאפיינות בחוסר שקט גדול יותר של התינוק ועל כן הוא גם אוכל בתדירות גבוהה יותר בשעות אלו. אם תינוקכם אוכל לפחות 8 פעמים במהלך כל 24 שעות, אין צורך להעירו מהשינה לצורך האכלה, אלא אם כן קיבלתם הוראה מפורשת מרופא הילדים לעשות זאת. ככל שתקפידו להאכיל את התינוק כאשר הוא דורש זאת, כך סביר יותר שהוא יפתח דפוס האכלה ושינה קבוע.

בשבועות הראשונים חשוב שתזכרו לטפל בעצמכם. לכו לישון כשהתינוק ישן, כדי שתוכלו להשלים שעות שינה ולהתמודד טוב יותר עם התינוק החדש. חשוב לשתות הרבה ולשמור על תזונה בריאה. אם את מניקה, הקפידי לשתות כוס מים בכל פעם שאת מניקה את תינוקך, או יותר אם את חשה צמאה. כך תוכלי לשמור על עצמך מהתייבשות.

התפתחות
בעת מגע עם חפץ או אצבע בכף ידו, התינוק שלכם יסגור את ידיו בצורה לא רצונית כחלק מרפלקס הלפיתה, וייבהל מקולות חזקים ופתאומיים. כמו כן, הוא עשוי להניע את  ידיו ורגליו בפתאומיות בזמן השינה.

חלק חשוב נוסף בהתפתחות התינוק, מלבד הסימנים הגופניים שמנינו, הוא ההתקשרות ביניכם לבין התינוק.

להתחבר ולתקשר עם תינוקכם
לעיתים קרובות התינוקות מזהים את קולכם. בכל זאת, התינוק שלכם הקשיב לכם מתוך הרחם במשך תשעה חודשים! תוכלו לתקשר עם התינוק הרך באמצעות הקול, המגע, המראה והריח שלכם, והתינוק יראה לכם מה הוא צריך בדרכים משלו – גם אם עדיין לא התחיל אפילו לחייך. בשבוע הראשון תתחילו להכיר את שפת הגוף של התינוק שלכם. קראו עוד על תהליך ההתקשרות במאמר להתחבר ולתקשר עם תינוקכם.

בכי הוא דרכו העיקרית של התינוק להגיד לכם מה הוא צריך. למידע נוסף על בכי, קראו את המאמר בנושא זה.

בעיות נפוצות בשבוע הראשון

אובדן משקל
תינוקות נולדים עם כמות נוזל עודפת בגופם, אותה הם מאבדים בהדרגה בימים הראשונים שלאחר הלידה. אובדן משקל זה נפסק בדרך כלל לאחר השבוע הראשון, וכל המשקל שאבד אמור לעלות בחזרה עד גיל שבועיים. באופן כללי, אובדן המשקל הראשוני מהווה כ- 5% ממשקל הלידה של ילדכם. אם אובדן המשקל מהווה 7% או יותר ממשקל הלידה, חשוב לוודא שטכניקת ההנקה וההאכלה היא נכונה. הקפידו לגשת לטיפת חלב או לרופא הילדים לצורך שקילה של תינוקכם במהלך 2-3 הימים לאחר השחרור מבית החולים, על מנת לוודא שהוא לא מאבד ממשקלו בצורה חריגה ולקבל עזרה במידה ויש בה צורך.

הפרשות עיניים
אחת התופעות השכיחות אצל תינוקות רבים במהלך השבועות הראשונים היא הפרשה מהעיניים. הפרשות  אלו נובעות בדרך כלל כתוצאה מחסימה בתעלות הדמעות, ולרוב הן חולפות מעצמן. נקו את העיניים ועסו אותן בעדינות. אם תינוקכם סובל מהפרשה או יש אודם בלחמית, כדאי לפנות לרופא הילדים.

פריחה
תינוקות שזה עתה נולדו יכולים לפתח סוגים שונים של פריחה, שלרוב היא  בלתי מזיקה. אם תינוקכם סובל מפריחה, כדאי לפנות לרופא הילדים או לאחות טיפת חלב על מנת לאשר שאכן מדובר בתופעה תקינה. סוגי פריחה נפוצים כוללים קשקשת בקרקפת של התינוק,  תפרחת חיתולים (פריחה אדמדמה ומציקה באיזור החיתול), מיליארה או “חררה” בלשון העממית ( שלפוחיות קטנות המופיעות בצוואר, בגו ובפנים,) ואקזמה (עור אדום, מחוספס ויבש בקפלי עור, בלחיים  מאחורי האוזניים ועוד).

בעיות נוספות הנפוצות אצל תינוקות רכים הן עור יבש וצהבת. לעור יבש, השתמשו בקרם לחות לא מבושם לתינוקות. אם תינוקכם נראה לכם צהוב יותר ממה שהיה כששוחרר מבית החולים, גשו עוד באותו יום לרופא הילדים שלכם להערכה ולבדיקה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לעבור למיטה “של גדולים”

רוב הילדים עוברים ממיטת התינוק למיטה רגילה או למיטת מעבר בסביבות גיל שנה וחצי עד שנתיים וחצי. אך אין כל צורך למהר. יש אפילו יתרון או שניים בהשארת הילדים במיטת התינוק, אם הם מרוצים שם. לפעמים, המעבר למיטה גדולה יותר מביא עמו קרבות חדשים בשעת ההשכבה, ותוכלו לבחור מתי להתמודד איתם. כמו כן שימו לב לבטיחות של ילדכם. ילדים צעירים זזים הרבה במהלך השינה, ועל כן מומלץ לדאוג למעקה תקני שיגן עליו מפני נפילה במהלך הלילה.

ייתכן שתיאלצו להעביר את ילדכם למיטת מעבר מוקדם משתכננתם, אם ילדכם השובב מראה סימנים שהוא מסוגל לצאת ממיטת התינוק בכוחות עצמו, או אם הוא כבר קפץ או נפל מהמיטה.

כמה סיבות לעבור למיטה “של גדולים”

  • ייתכן שילדכם החל לטפס ולצאת החוצה ממיטת התינוק.
  • אם ילדכם נגמל מחיתולים, אולי תרצו לאפשר לו ללכת לשירותים בקלות רבה יותר במהלך הלילה.
  • ייתכן שיש לכם תינוק חדש שזקוק למיטה,
  • או שהחלטתם להוציא את הילד מהמיטה שלכם ולהעביר אותו למיטה גדולה משלו.

אם אתם מעבירים את ילדכם למיטה גדולה כדי לשחרר את המיטה הקטנה לתינוק חדש, נסו לעשות זאת כמה חודשים לפני הלידה או כמה חודשים אחריה. כך ילדכם לא ירגיש שהמעבר נעשה בגלל התינוק החדש, ולא יחוש טינה כלפי האח או האחות החדשים שלו.

להפוך את חדר השינה לבטוח

כשילדים עוברים ממיטת תינוק למיטה גדולה, הם יכולים לצאת ממנה בקלות רבה יותר. משמעות הדבר היא שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים בחדרם. מומלץ לעשות בדיקת בטיחות בחדרם כדי למנוע תאונות. מה כדאי לבדוק?

  • חלונות שנפתחים כלפי חוץ – אם חדרו של ילדכם נמצא בקומה העליונה, הוא עלול לטפס החוצה ולהיפצע בצורה חמורה. התקינו מנעולי בטיחות על החלונות כך שייפתחו רק מעט, והרווח אינו גדול מספיק למעבר של ילד, או התקינו סורגים.
  • אבטחו וילונות וחבלי רפפות – על מנת למנוע חנק
  • ודאו כי ילדכם לא יכול להיכוות  או להתחשמל ממכשירי חשמל ומכשירי חימום
  • גרמי מדרגות – אפשר להתקין שערי בטיחות כדי שילדכם לא ייפול במורד המדרגות בחושך או כשהוא ישנוני.

לעזור לילד להירדם

הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם לעבור בהצלחה ממיטת התינוק למיטה הגדולה.

  • ספרו לילדכם כמה אתם גאים בו. בכל זאת, המעבר למיטה גדולה הוא שלב מרגש בדרך להיותו בוגר ועצמאי!
  • ספרו לו על כל התוכניות שהכנתם למיטה החדשה – זה הולך להיות כיף גדול!
  • ילדכם יוכל לעזור לכם להרכיב את המיטה החדשה. אם זה נראה לכם כמו רעיון מהנה, תוכלו לקחת אותו לקניות, כדי שיבחר את הסדינים או את המיטה עצמה. תנו לו לצפות בכם מעבירים את המיטה לחדרו. ילדים שמחים יותר אם מאפשרים להם להגיד מה דעתם.
  • אפשר לערוך מסיבת פיג’מות גדולה כדי לחגוג!

להכיר לילדכם שגרה חדשה במיטה “של גדולים”

המעבר למיטה גדולה עלול להיות מבלבל. כדי להקל על המעבר, כדאי לבסס שגרת השכבה חדשה.

  • בלו ביחד זמן מנוחה שקט לפני השינה. אספו את הצעצועים והפכו את חדר השינה למקום שאפשר לנוח בו ולא למקום מרגש.
  • עודדו את ילדכם לטפס לבד למיטה, אם אפשר. כמו כן, בקשו ממנו לסדר את השמיכה, הכרית והצעצועים כמו שהוא אוהב, כדי לתת לו תחושת ביטחון. שימו לב שכריות עלולות להוות סכנה לילדים בני פחות משנתיים, כיוון שהם עלולים להיחנק.
  • תנו לילדכם שמיכה ממיטת התינוק הישנה שלו, כדי לעזור לו להרגיש בטוח ונינוח.
  • אמרו לו לילה טוב, וספרו לו לאיזו התנהגות אתם מצפים ממנו כעת. כדאי לומר משהו ברור וחיובי, כמו “הגיע הזמן ללכת לישון – נתראה בבוקר!” כך אפשר להפוך את שעת ההשכבה למשהו פחות מאיים.

מה עושים כשילדכם יוצא מהחדר

  • עזרו לילדכם לחזור לחדר מיד.
  • אמרו לו, “הגיע הזמן ללכת לישון – נתראה בבוקר!” וצאו מהחדר.
  • חזרו על התהליך עד שילדכם יישאר בחדרו או יירדם. קחו בחשבון שתהליך זה עשוי להיות מייגע, מתיש וארוך בלילות הראשונים. אם תתמידו ותהיו עקביים בהחזרת הילד מיד לחדרו לישון, הוא ילמד ותוך מספר לילות ילך לישון בקלות יותר.
  • אם ילדכם מגלה סימני חרדה ובוכה ממושכות בעת ההשכבה לישון, תוכלו לנסות לשכב איתו מעט ובאופן הדרגתי בלילות הבאים להתרחק ממנו וללמד אותו להירדם בכוחות עצמו.

אם היציאה מהמיטה הופכת להרגל מתמשך, קראו את המאמר כשהילד קורא לעזרה בלילה ויוצא מהמיטה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

שבחים, חיזוקים ותגמולים

שבחים

כשאתם משבחים את ילדכם, אתם אומרים לו מה אתם אוהבים בו ובהתנהגות שלו. השבחים מסייעים לילדכם להרגיש טוב עם עצמו.

שבח תיאורי הוא תיאור מדויק של מה שאתם אוהבים במה שילדכם עושה.  לדוגמה, “מאוד אהבתי את זה שחלקת את הלגו עם אחיך כרגע”. השבח התיאורי טוב להעלאת ההערכה העצמית וליצירת התנהגות טובה – כשילדים מקבלים שבחים על התנהגות טובה, סביר להניח שירצו להמשיך ולהתנהג יפה.

אפשר לשבח ילדים מכל הגילאים עבור דברים שונים. תוכלו לשבח ילד צעיר על כך שהסכים לצאת מהפארק כשהתבקש, או כשניסה לקשור את שרוכי הנעליים לבדו. אפשר לשבח בני נוער על כך שחזרו הביתה בשעה שביקשתם, או שהתחילו להכין את שיעורי הבית בלי תזכורת.

כיצד להשתמש בשבחים כדי לשנות את ההתנהגות

אפשר להשתמש בשבחים ככלי לשינוי התנהגות מאתגרת, ולהחליף אותה בהתנהגות הרצויה. הצעד הראשון הוא לחפש זמנים שבהם ילדכם מתנהג באופן הרצוי. כשאתם רואים שהוא מתנהג כך, או מתנהג באופן אחר שאתם אוהבים, נסו מיד לתפוס את תשומת לבו.

לאחר מכן אמרו לו בדיוק מה אהבתם בהתנהגותו. תוכלו לשבח את המאמצים שעשה וגם את ההישגים – לדוגמה, “השתמשת במילים בצורה נהדרת כדי לבקש את הצעצוע!”. אפשר לתגמל אותו על התנהגות רצויה בדרכים נוספות – למשל, לתת לו כיף או חיבוק מיוחד.

כשאתם מתחילים להשתמש בשיטה, שבחו אותו בכל פעם שאתם רואים את ההתנהגות הרצויה. כשילדכם מתחיל להתנהג כך לעיתים קרובות יותר, תוכלו לשבח אותו מעט פחות.

חיזוקים

חיזוקים הם שבחים על מאמץ – לדוגמה, “עבדת קשה מאוד על שיעורי הבית במתמטיקה”. דברי שבח על מאמץ יכולים לעודד את ילדכם להתאמץ יותר בעתיד. אפשר להשתמש בהם כדי לעזור לילדכם לפני ובמהלך פעילות, או כשעליו להתנהג בצורה מסוימת.

לדוגמה, “בוא תראה לי איך אתה יודע לאסוף את הצעצועים”, או “אני יודע שאתה לחוץ בגלל המבחן, אבל למדת הרבה מאוד. לא משנה מה יהיה הציון, אני יודעת שעשית את הכי טוב שיכולת”.

חלק מהילדים, ובעיקר ילדים שאינם כה בטוחים בעצמם, זקוקים לחיזוקים רבים יותר מאחרים. חיזוקים חשובים במיוחד לילדים גדולים יותר.

תגמולים

תגמול הוא תוצאה של התנהגות טובה. זו יכולה להיות דרך להגיד “כל הכבוד” אחרי שילדכם עשה משהו היטב או התנהג יפה. התגמול יכול להיות פינוק קטן, הפתעה או רשות לעשות משהו מיוחד.

תגמולים יכולים לשפר את יעילותם של השבחים והחיזוקים ולחזק התנהגות טובה. רוב סוגי ההתנהגות מושפעים מהתוצאות שלהם, כך שאם אתם מתגמלים את ילדכם על התנהגותו, סביר להניח שהוא יתנהג כך יותר בעתיד.

לפעמים קל יותר לבקר מאשר להחמיא. התנהגות “רעה” היא ברורה יותר מהתנהגות “טובה” – סביר יותר להניח שתשימו לב לילד צורח מאשר לילד שקורא ספר בשקט. נסו לשים לב גם להתנהגות טובה!

טיפים לשימוש בשבחים, חיזוקים ותגמולים

  • כשהילד שלכם גורם לכם להרגיש טוב, אמרו לו. נסו לתת לילדכם כמה מילות שבח וחיזוקים מדי יום. עם הזמן, הדברים הקטנים שאתם אומרים מצטברים ומשפיעים עליו מאוד.
  • תארו בדיוק מה אתם אוהבים. שבח זה נקרא “שבח תיאורי”. כשאתם אומרים בדיוק מה משמח אתכם, ילדכם יודע למה אתם מתכוונים. לדוגמה, “אהבתי את הדרך שבה סידרת את החדר. מצאת בדיוק את המקום הנכון לכל דבר!” או “אני אוהבת את הציור שציירת. התאמת את הצבעים בצורה נהדרת”. תיאור מדויק של מה שאהבתם הוא משכנע ואמיתי יותר מאשר שבח כללי כמו “אתה ילד טוב”.
  • שבחו את ילדכם על התכונות החזקות שלו. לכל ילד יש מערכת ייחודית של חוזקות וחולשות. העריכו את הנקודות הטובות של ילדכם. נסו להימנע מהשוואת ילד אחד לאחר, כיוון שההשוואה עלולה להוביל לתרעומת וכעס או ליצור ציפיות בלתי מציאותיות.
  • חזקו את ההתנהגות הטובה באמצעות שבחים, במקום לציין את ההתנהגות הרעה. כלומר, נסו לתת יותר שבחים מאשר דברי ביקורת.
  • נדרשים הרבה יותר שבחים כדי לנצח ביקורת אחת. מומחים טוענים כי כדאי לתת לילדים שישה שבחים על כל ביקורת.
  • חפשו את השינויים וההצלחות הקטנים. אם אתם מחכים עם מתן המחמאה עד שילדכם יעשה משהו מושלם, ייתכן שתחכו לנצח.
  • קבלו את העובדה שכולם שונים זה מזה, וחבבו את ההבדלים. עודדו כל ילד לפתח תחומי עניין שונים ולהתרגש מהם. עזרו לילדכם לפתח תחושת גאווה וביטחון בבחירותיו ובפעילויותיו.
  • הפתיעו את ילדכם ותגמלו אותו על התנהגות טובה. לדוגמה, “תודה שאספת את הצעצועים – עכשיו בוא נלך לפארק ונחגוג”, או “תודה שעזרת לי להכין ארוחת ערב. עכשיו תוכל לבחור את הקינוח”.
  • שבחו את המאמצים וגם את ההישגים. זהו ושבחו את המאמצים של ילדכם – למשל, “עבדת ממש קשה על העבודה הזאת”, או “תודה שזכרת לתלות את המעיל על הקולב”.

שאלות נפוצות

האם הילד שלי יהפוך ליהיר אם אשבח אותו יותר מדי?

יש הורים שמודאגים שאם ישבחו את ילדם יותר מדי, הוא יהפוך ליהיר או רברבן. ילדים מרגישים טוב ונוטים יותר לחזור על התנהגויות שמזכות אותם בשבחים, והשבחים מטפחים את ההערכה העצמית ואת הביטחון שלהם. הסכנה העיקרית היא לשבח את ילדיכם פחות מדי, ולא יותר מדי.

האם הילד שלי יתחיל להזדקק לשבחים כדי להרגיש טוב?

ייתכן שאתם מודאגים שילדכם יתחיל להזדקק לאישור מצד אחרים כדי להרגיש טוב, אך אין זה כך. למעשה, ילדים שמקבלים ביקורת בלתי פוסקת נוטים יותר לחפש אישורים כדי להרגיש טוב. כשאתם משתמשים בשבחים, אתם מראים לילדכם כיצד לחשוב ולדבר עליו באופן חיובי. אתם עוזרים לו ללמוד לזהות כשהוא פועל היטב, וכיצד לטפוח לעצמו על הגב.

מדוע מתן שבחים מרגיש כמו עבודה קשה כל כך?

מתן השבחים אכן עשוי להיות מאומץ, ואפילו לגרום לכם להרגיש קצת מוזר בהתחלה. אך אם אתם עושים זאת דרך קבע, עד מהרה תתחילו להרגיש טבעי ואפילו נורמלי. נסו להתאים את השבחים להתנהגותו של ילדכם ולא לתחושותיכם. ייתכן שתגלו שההרגשה שלכם משתפרת בעקבות ההתנהגות – ככל שתחפשו התנהגות טובה שראויה לשבחים, כך תרגישו חיוביים יותר.

האם מתן שבחים רבים מדי יגרום להם לאבד את ההשפעה?

השימוש בשבח תיאורי עובד כיוון שאתם אומרים לילדכם בדיוק מה אתם אוהבים בהתנהגותו. השבחים עלולים לאבד את השפעתם אם הם עמומים ולא מכוונים, או אם אתם משתמשים בהם גם כשילדכם לא עשה דבר, כיוון שאז הוא עשוי ללמוד שאין צורך לעשות דבר כדי לקבל שבחים.

האם תגמול זהה לשוחד?

הורים רבים חשים שמתן תגמולים לילדיהם על התנהגות טובה נראה מעט כמו שוחד – אולם שוחד ותגמולים אינם זהים. ההבדל הוא ששוחד ניתן לפני ההתנהגות המבוקשת, או שאתם מודיעים מראש לפני ביצוע ההתנהגות שאם הוא יתנהג בצורה כזו הוא יקבל אותו, ותגמול ניתן אחריה, ללא שהודעתם על כך מראש. תגמולים מחזקים התנהגות טובה, אך השוחד אינו עושה זאת. לדוגמה, כתגמול על כך שחדרו נשאר נקי ומסודר, תוכלו להציע לילדכם לבחור מה לאכול לארוחת הערב.

תגמולים יכולים להיות יעילים מאוד (בעיקר בתור התחלה), אך לא כדאי להשתמש בהם יותר מדי. אם אתם זקוקים להם לעיתים קרובות, אולי כדאי לחשוב מחדש על המצב – האם תוכלו לנסות שיטות חדשות שיחזקו את ההתנהגות הרצויה? האם המשימה או ההתנהגות קשות מדי עבור ילדכם?

למידע נוסף על שיטות ורעיונות אחרים, קראו את המאמר 15 טיפים לעידוד התנהגות טובה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

כיצד לבחור מזון בריא לילדכם

מהו מזון בריא?

מזון בריא משמעו מגוון רחב של מזונות גלמיים, בלתי מעובדים, המגיעים מקבוצות המזון העיקריות – פירות, ירקות, דגנים, קטניות, אגוזים, דגים, מוצרי בשר, עוף ומוצרי חלב דלי שומן. כל קבוצת מזון מספקת רכיבים תזונתיים שונים. לכן עלינו לאכול מגוון רחב של מאכלים מכל קבוצות המזון.

קבוצות המזון

פירות וירקות
פירות וירקות עוזרים להגן על גופו של ילדכם מפני מחלות שונות, כיוון שהם מספקים לו אנרגיה, ויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון, סיבים תזונתיים ומים.

במקום לתת לילדכם את מנת הירקות המומלצת המלאה מאותו ירק, תוכלו לתת לו כמה מנות קטנות יותר של מגוון ירקות מדי יום.

אכילת פירות וירקות בצבעים שונים היא דרך נהדרת לגרום לילדכם לקבל מגוון מצוין של רכיבים תזונתיים. עם זאת, אתם עלולים להתקשות בכך אם ילדכם בררן בנוגע לפירות וירקות – וילדים רבים אינם אוכלים מספיק מהמזונות הללו. למעשה, מעטים הילדים שאוכלים את הכמות המומלצת. למידע נוסף, קראו את המאמר כיצד לעודד את ילדכם לאכול ירקות.

דגנים
דגנים מספקים לילדכם את האנרגיה שהוא זקוק להם לגדילה, להתפתחות וללמידה. מזונות אלה כוללים דגני בוקר ללא תוספת סוכר, לחמים, אורז, פסטה, תפוחי אדמה, תירס ודגנים נוספים. כדאי להציע אותם בכל ארוחה. מזונות המכילים עמילן בעלי ערך גליקמי נמוך, כגון פסטה ולחם מדגנים מלאים, יספקו לילדכם אנרגיה לטווח ארוך.

קבוצת המזונות העשירים בחלבונים
קבוצה זו כוללת בשר רזה, דגים, עוף, ביצים, מוצרי חלב דלי שומן, מגוון קטניות (למשל שעועית , אפונה, עדשים, חומוס, סויה ומוצריה כמו טופו) וכן אגוזים (זהירות סכנת חנק לילדים מתחת לגיל חמש). קבוצה זו מספקת בנוסף לחלבון רכיבי תזונה רבים נוספים, על פי המזונות השונים, למשל ברזל, אבץ, ויטמין B12, חומצות שומן אומגה 3, סידן ועוד.

מים
מים הם המשקה הטוב ביותר עבור ילדכם. משקאות ממותקים – כולל מיץ פירות, נקטר, משקאות אנרגיה, מים בטעמים, משקאות קלים וחלב ממותק – מכילים כמויות גדולות של סוכר ולכן לעיתים ילדים צורכים אותם במקום ארוחה. כדאי להימנע מהם.

שתיית משקאות ממותקים יכולה גם להוביל לעלייה במשקל, להשמנת יתר ולעששת. ילדים שמתחילים לשתות משקאות כאלה בגיל צעיר עלולים לפתח הרגל קלוקל לחיים.

מזון מזיק, אולטרא מעובד

כולל צ’יפס, שוקולד, סוכריות, עוגיות, מאפים, חטיפים מתוקים ומלוחים, משקאות קלים, מיצים, מזון טייק אווי ועוד רשימה ארוכה של מזונות. אלה עשירים בסוכר, מלח ו/או שומן, ודלים ברכיבים תזונתיים. צריכתם גורמת להשמנת יתר ולתחלואה. ילדים ומבוגרים מתפתים במקרים רבים לאכול יותר מדי מהמזונות הללו.

מזונות אולטרא מעובדים נצרכים במקרים רבים במקום מזונות טבעיים או כאלה שעברו עיבוד מינימאלי, דבר היכול להביא לתחלואה: הן מעודף חומרים מזיקים והן מחוסר חומרים חיוניים. מזונות אלו נצרכים במשך היום במקום מזונות כמו ירקות, פירות, דגנים, חלב ומים או כמנה עיקרית במקום ארוחה. הם נאכלים במקרים רבים בהיסח הדעת, ללא כלי אוכל וללא צורך בישיבה ליד שולחן (בעת צפייה בטלוויזיה, נהיגה, הליכה ברחוב ובעבודה). אם אתם בוחרים לצרוך מהם או מאפשרים לילדכם לאכול מהם- ודאו שהדבר נעשה לעיתים רחוקות ביותר ובכמויות קטנות.

תינוקות: כיצד להתחיל לאכול מזון בריא

המעבר משתיית חלב אם או תמ”ל לאכילת הארוחות המשפחתיות לוקח זמן, והצעד הראשון הוא הצגת מוצקים לתינוק. בין גיל 4 ל-6 חודשים, ניתן לחשוף את התינוק, אם הוא מוכן לכך ומראה נכונות (ראשו יציב, הוא מסוגל לשבת בתמיכה, מראה סקרנות ועניין באוכל ומנסה לקרב אותו לפיו)- לכמויות קטנות של מזון מצוק. על מזון זה להיות מרוסק ומחיתי, ולהוות טעימה בלבד, ולא תחליף לארוחה של הנקה או תמ”ל. מגיל חצי שנה ניתן להוסיף לתינוק מאכלים מתפריט המשפחה כולל ירקות, פירות ובשר טחונים, מוצרי חלב בכמות קטנה, דגים, דגנים וביצים. שימו לב כי ניתן לתת דבש לתינוקות רק מגיל שנה ואילך.

מזון בריא ואכילה אצל פעוטות

הורים רבים מתארים את הפעוטות שלהם כבררנים. הקושי הזה עלול להפוך את שעת הארוחה למלחיצה, בעיקר אם אתם מודאגים שהפעוט שלכם אינו אוכל מספיק.

ייתכן שנראה כי הפעוט אוכל פחות ממה שאכל כשהיה תינוק, אך הוא גם גדל באטיות רבה יותר. עם זאת, הוא עדיין זקוק לשלוש ארוחות מלאות ביום וכמה ארוחות קלות. אם הפעוט שלכם אינו אוכל, כדאי לזכור שאתם מחליטים מה הוא אוכל, והוא מחליט כמה. תוכלו להציע לו מגוון מזונות מהקבוצות העיקריות, אך הגבילו את הצריכה של מזון מזיק.

כמו כן, כדאי להימנע ממתן בקבוקים עם תמ”ל לפעוט מעבר לגיל שנתיים. שימוש בבקבוק נמצא קשור לבעיות שיניים, לאנמיה שמקורה מחסור בברזל ועלול להיות קשור לסיכון גבוה יותר למשקל עודף ולהשמנת יתר.

מזון בריא ואכילה אצל ילדי גן

ילדכם זקוק לאנרגיה רבה כדי לשחק וללמוד. ארוחת בוקר טובה חשובה מאוד ועוזרת לו לפתוח את היום עם הצרכים התזונתיים הדרושים לו.

בגיל זה, ילדכם עדיין עשוי להיות בררן בנוגע לאוכל. אם הוא אינו נלהב לנסות מזונות חדשים, תוכלו לבקש ממנו לעזור לכם לבחור ולהכין את ארוחות המשפחה הבריאות. כשהילדים עוזרים לקבוע מה יהיה להם בצלחת, סביר יותר להניח שיאכלו.

מזון בריא ואכילה אצל ילדים בגיל בית הספר

בגיל זה ילדכם כבר נהנה מחיי חברה עמוסים, יש לו דמי כיס משלו וכמה העדפות מובהקות למדי בנוגע למזון. כמו כן, הוא מושפע מחברים ומטרנדים, לכן זה הזמן להתחיל לחזק את המסרים הנוגעים למזון בריא. לדוגמה, תוכלו להסביר לילדכם שארוחת בוקר בריאה תעזור לו להתרכז בשיעור ותיתן לו אנרגיה להמשך היום.

ארוחות בריאות ומשותפות עם ילדכם יעודדו אותו לאכול מזון מזין ולפתח הרגלי אכילה שגרתיים וטובים. כשאתם אורזים את קופסת האוכל של ילדכם, הכניסו אליה מגוון של מזונות בריאים. אפשר לשים בה ירקות, פירות, יוגורט, ביצה, מזון המכיל עמילן (לחם, לחמנייה, פיתה או לאפה) ומים.

מזון בריא ואכילה אצל בני נוער

המתבגר שלכם חוקר את עצמאותו, בין השאר באמצעות בחירות המזון שהוא אוכל. הוא חווה הרבה מאוד לחצים חדשים בחיים. בזמן זה, חשוב עוד יותר לקיים ארוחות משפחתיות בריאות ביחד ולשמש דוגמה אישית.

מכיוון שיום הלימודים של ילדכם הוא ארוך, תכננו יחד איתו את מספר והרכב הארוחות שייקח עימו לבית הספר. תפריט מסודר כזה יסייע לילדכם לשמור על סדר יום בריא ולפתח הרגלי תזונה בריאים.

בחירת מזון בריא בכל גיל

בכל גיל ובכל שלב שבו נמצא ילדכם, אתם ממלאים תפקיד חשוב בבחירת מזון  בריא ומזין. הנה כמה מהדרכים הטובות ביותר – והמהנות ביותר – לחזק את הרגלי האכילה הנכונה והבריאה שלכם:

  • שלבו את ילדכם בתכנון הארוחה ובהכנתה.
  • אכלו ארוחות יחד, כמשפחה, באופן קבוע – אפילו מדי ערב.
  • הכינו מראש קערת פירות או מקלוני ירקות לנשנוש.
  • הגדילו את מגוון המזון ככל האפשר, והציעו מזונות טובים.
  • מלאו את המקרר והמזווה בהמון אפשרויות בריאות ומזינות, והשאירו את המזון המזיק על מדפי החנויות.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

עצירת נשימה (Breath Holding)

התקפי עצירת נשימה

התקפי עצירת נשימה מתרחשים בדרך כלל אצל תינוקות וילדים כשהם:

  • בוכים
  • מפחדים או מוטרדים
  • עברו תאונה קלה ונכנסו למצב של הלם.

במקרה זה הילדים בוכים, ואז עוצרים את הנשימה ומחזיקים אותה בפנים. הם אינם עושים זאת בכוונה – גם אם נראה שהם עוצרים את הנשימה כחלק מהתקף זעם (טנטרום) חמור.

טבעי שתיכנסו ללחץ בפעם הראשונה שילדכם חווה התקף עצירת נשימה, בעיקר אם מעולם לא שמעתם על התופעה לפני כן. כדאי לדעת שעצירת הנשימה אינה גורמת לנזק לטווח ארוך, ואין כל ראיות לכך שיש לה השפעות מזיקות על המוח:

מפחידים ככל שיהיו, התקפי עצירת נשימה נגמרים בדרך כלל בתוך 60-30 שניות, ואז הילדים חוזרים לנשום ומתחילים לבכות או לצרוח. במקרים מסוימים, ילדים עשויים לעצור את נשימתם עד כדי אובדן הכרה. כשזה קורה, גופם חוזר לנשום בצורה אוטומטית.

התקפי עצירת נשימה יכולים להתרחש כמה פעמים ביום או פעם בשנה. ילדים עלולים לחוות התקפי עצירת נשימה כבר מגיל שישה חודשים. כ-90% מהילדים מפסיקים לעשות זאת עד גיל שש.

חלק ממקרי עצירת הנשימה נמצאו כקשורים לאנמיה מחוסר ברזל. רופא הילדים יכול להפנות אתכם לבדיקת דם פשוטה שתקבע אם אכן זהו הגורם.

שני סוגי עצירת הנשימה

עצירת נשימה שמובילה לכיחלון היא הסוג השכיח. הילדים שחווים את ההתקף:

  • בוכים או מתעצבנים
  • עוצרים את נשימתם ואז משתנה צבעם לכחלחל-סגלגל, בעיקר מסביב לפה.

עצירת נשימה שמובילה לחיוורון היא הסוג הפחות שכיח. הילדים:

  • עשויים שלא לבכות
  • עוצרים את נשימתם – קצב לבם מאט ועורם מחוויר
  • מזיעים ועייפים יותר בתום ההתקף
  • ילדים שחווים התקפים כאלה עשויים להתעלף יותר כמתבגרים או מבוגרים.

הילדים עשויים להתעלף בזמן שני סוגי עצירת נשימה. כשהם מתעלפים, הגוף שלהם חוזר לנשום בצורה אוטומטית. יש ילדים שחווים תנועות עוויתיות או פרכוסים, אך זוהי תופעה נדירה יותר.

מה לעשות בזמן התקף עצירת נשימה

פנו לקבלת עזרה רפואית בפעם הראשונה שילדכם חווה התקף עצירת נשימה. הרופא יבדוק ויוודא שמצבו של הילד אינו חמור יותר.
הטיפים הבאים יעזרו לילדכם להתמודד עם התקפי עצירת נשימה:

  • הישארו רגועים. סביר להניח שההתקף יחלוף בתוך דקה.
  • השכיבו את הילד על צדו והשגיחו עליו עד שההתקף ייגמר.
  • אל תשימו שום דבר בפיו כדי לפנות את מעבר האוויר, אפילו לא את אצבעותיכם. אם ילדכם מתחיל להתנועע בעוויתיות, החזיקו את ראשו, זרועותיו ורגליו כדי למנוע פציעה.
  • אל תטלטלו את התינוק או את הילד. הטלטול לא יפסיק את ההתקף, ועלול לגרום נזקים.
  • הרגיעו את הילדים או המבוגרים האחרים שנוכחים במקום, ואמרו להם שמדובר בהתקף שאינו מזיק ושהוא יחלוף בקרוב.
  • לעיתים עלולים הילדים ליפול ולהיפגע במהלך ההתקף. אם אתם חושבים שכך קרה, כדאי לדבר עם רופא.

מתי לפנות לרופא

כדאי להתייעץ עם רופא אם ילדכם:

  • בן פחות משישה חודשים
  • חווה התקפים תכופים (יותר מפעם בשבוע) במקרה זה, כדאי לשאול אם מדובר באנמיה. אם כן, בדקו אפשרות להשתמש בתוספי ברזל
  • נראה מבולבל או ישנוני אחרי התקף עצירת נשימה
  • חווה רעד או נוקשות למשך יותר מדקה, ומתאושש לאט. במקרה כזה, ייתכן שלא מדובר בעצירת נשימה פשוטה.

כיצד למנוע עצירת נשימה

אי אפשר למנוע עצירת נשימה, אך אפשר למנוע את האירועים שמובילים לכך:

  • נסו להסיח את דעתו של ילדכם לפני שהוא מתעצבן או מוטרד.
  • הרגיעו את הילד לאחר שנבהל ממשהו או נתקף בהלם.
  • הזהירו אותו מראש אם עליכם לשנות את הפעילות או המצב שתכננתם מראש, כדי שלא ייבהל מדי כשמשהו משתנה.
  • למידע נוסף, קראו על התקפי זעם. אל תתפתו להיכנע לילדכם במהלך התקף זעם בגלל חשש שיחווה עצירת נשימה. הכניעה להתקפי הזעם מובילה לעיתים קרובות להתקפי זעם נוספים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

 

בטיחות במים

מה צריך לדעת במקרה של טביעה

לפי דו”ח ארגון בטרם שנת 2014, טביעה היא גורם המוות השני הנפוץ ביותר בקרב ילדים. ראשם של תינוקות ופעוטות כבד במיוחד, ולכן הם פגיעים במיוחד לסכנת טביעה. אם תינוק נופל למים – רדודים ככל שיהיו – הוא יתקשה מאוד להרים את עצמו החוצה. ילדים עלולים לטבוע במהירות ובשקט, בלי כל רעשי התרעה.

ילדים עלולים לטבוע גם במקומות פחות הגיוניים, כמו מיכלי מים, אלמנטים של מים בגינות או בריכות דגים – אפילו בקעריות המים של בעלי חיים.

על כל מקרה טביעה קטלני מאושפזים כשלושה ילדים נוספים כתוצאה מתאונות טביעה לא קטלניות. חלק מתאונות הטביעה נגמרות בנזק מוחי חמור. מניעה ו-100% השגחה הן הדברים החשובים ביותר לשמירה על בטיחות ילדכם בקרבת מים.

בטיחות במים: עקרונות הבסיס

חשוב מאוד להישאר תמיד בקרבת ילדכם ולהשגיח עליו כשהוא נמצא בקרבת מים – גם אם הוא יודע לשחות. השגחה משמעותה לשמור על קשר עין רציף ולהישאר במרחק נגיעה מילדכם בכל זמן. עליכם להיות במצב שבו תוכלו להגיב במהירות, בין אם אתם בחוף הים או בבריכת השחייה, בנחל או באגם, או בחדר האמבטיה בבית, כשהאמבטיה מלאה. החזיקו את ידו של ילדכם כשאתם בקרבת גלים בים.

אם אתם רק מעיפים מבט חטוף בעיניים חצי עצומות, בזמן הקריאה, הדיבור בטלפון או מילוי מטלות הבית, או אם אתם מסתכלים על הילדים משחקים בחוץ כשאתם נמצאים בפנים – זוהי אינה השגחה! בנוסף, תמיד עדיף שמבוגר ישגיח על הילדים ולא ילד גדול יותר.

כמו כן, תוכלו ללמד את ילדכם על בטיחות במים וכיצד לשחות. ילדים רבים יכולים ללמוד לשחות בהגיעם לגיל ארבע או חמש. למעשה- לימודי שחיה הם הגורם המרכזי למניעת טביעות! 

עזרה ראשונה היא מיומנות חיונית שכל בני המשפחה צריכים ללמוד. ידע בהחייאה ומה לעשות במקרה חירום הן מיומנויות שיכולות להציל את חיי ילדכם.

עוד טיפים שימושיים לבטיחות במים

בטיחות במים ברחבי הבית
הנה כמה טיפים לשיפור הבטיחות במים ברחבי ביתכם:

  • עד גיל 5- יש להשגיח על ילדים באופן צמוד בקרבת מים.
  • היו תמיד עם ילדכם בזמן הרחצה באמבטיה. אביזרי עזר, כגון בתיה או דפני אינם מהווים תחליף להשגחה של ההורים. הכינו מראש את כל שתזדקקו לו לאמבטיה כך שלא תצטרכו להשאיר את ילדכם לבד.
  • רוקנו תמיד את מי האמבטיה לאחר שסיימתם את רחצת התינוק, כדי שאחיו הגדולים לא ייכנסו למים.
  • רוקנו כיורים, גיגיות, דליים, אמבטיות ובריכות מתנפחות בתום השימוש.
  • כל הבריכות הפרטיות חייבות להיות מגודרות. כל גדרות הבטיחות של בריכות השחייה חייבות לעמוד בדרישות הבטיחות של גובה מינימלי של 1.3 מטרים. הרחיקו מהחצר חפצים שעלולים לשמש לטיפוס מעבר לגדר בריכת השחייה ואל תשאירו צעצועים במים.
  • הרחיקו מיכלי מים מסביבות הבית וודאו שילדכם אינו מתקרב לבדו לגופי מים, כולל לאמבטיה.
  • רוקנו תמיד את מי האמבטיה לאחר שסיימתם את רחצת התינוק, כדי שאחיו הגדולים לא ייכנסו למים.
  • כסו היטב בריכות, אמבט ציפורים ואלמנטי מים אחרים ברשת תיל, או רוקנו אותם עד שילדכם יגיע לגיל חמש לפחות.
  • הרחיקו אקווריומים מהישג ידם של ילדים קטנים.

בטיחות במים בטבע

ילדים אינם יכולים תמיד להבין, ליישם או לזכור חוקים, בעיקר כשדעתם מוסחת על ידי משחק. לכן יש לקבוע אזור משחק בטוח ומגודר היטב כמחסום יעיל בין ילדים קטנים לבין גופי מים שעלולים להוות סכנה.

אזור משחק בטוח יכול למנוע מילדכם לשוטט לגופי מים שונים, וכן למנוע ממנו להתקרב לסכנות אחרות כגון ציוד כבד בחוות, סוסים וכלי רכב חקלאיים.

הנה כמה טיפים לשיפור הבטיחות במים בחצר ביתכם:

  • גדרו את האזורים שבין הבית לבין גופי מים.
  • למדו את ילדכם שלא להתקרב למאגרי מים בלעדיכם.
  • נעלו מיכלי מים במכסה בטיחותי נגד ילדים.
  • גדרו, יבשו או סגרו בריכות אם ילדכם – או ילד המבקר בביתכם – הוא בן פחות מחמש.
  • ודאו שאין סורגים, סולמות, חלונות או עצים שעליהם יכול ילדכם לטפס כדי להגיע למיכל המים.

בטיחות במים בחוף הים

הנה כמה טיפים לשיפור הבטיחות במים בחוף הים:

  • הישארו תמיד בקרבת ילדכם כשהוא משחק ליד הים. החזיקו בידו של הפעוט שלכם בקרבת גלים בכל עת.
  • קחו את ילדכם לחופים מסודרים בעלי שירותי הצלה בלבד, ושחו אך ורק בין הדגלים.
  • אם ילדכם בגיל בית הספר, למדו אותו מה עליו לעשות אם הוא זקוק לעזרה – להישאר רגוע, להרים ידו ולאותת למציל.

תוכלו להיכנס לאתר בטרם לקבלת מידע נוסף אודות בטיחות באמבטיה או בקרב מקורות מים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

ילדים מחוננים ומוכשרים: מהגן לבית הספר

כיצד לבחור מסגרת חינוכית לילדים מחוננים ומוכשרים

אתם וילדכם המחונן יודעים בוודאי כיצד הוא לומד באופן הטוב ביותר עבורו. אם יש לכם אפשרות לבחור את המסגרת החינוכית שאליה ילך ילדכם, תוכלו לנסות לבחור מקום שיתמוך ביכולותיו ובצורכי הלמידה שלו. כדאי להביא עמכם את הנתונים ששימשו לזיהוי ילדכם כמחונן לתהליך הבחירה, ולבדוק עם המורים מה יוכלו לעשות למען ילדכם.

בית ספר נפרד או בית הספר של האחים הגדולים?

אם יש לכם ילד מחונן וילדים נוספים שמתפתחים באופן נורמלי, חשוב לשקול מבחינה פרקטית לאיזו מסגרת חינוכית תשלחו אותם. אם לילדיכם יש צרכים לימודיים שונים מאוד, ייתכן שתבחרו לשלוח אותם למסגרות שונות. כך תאפשרו לכל אחד מילדיכם ללמוד ולהתפתח באופן הטוב ביותר עבורם. כמו כן, יתרון נוסף הוא שהילדים שמתפתחים באופן נורמלי יוכלו ללמוד בלי עומס ציפיות מצד מורים שכבר לימדו את אחיהם המחוננים.

אפשר לשלוח את כל ילדיכם לאותו בית ספר אם הוא יכול לעמוד בצרכיהם השונים, או אם אפשרויות הבחירה באזורכם מוגבלות. שליחת כל הילדים לאותו מקום יכולה להועיל למשפחה, כיוון שתתמקדו ביצירת מערכות יחסים בבית ספר אחד בלבד, ותצליחו לעקוב אחרי האירועים הבית ספריים ולהשתתף בהם בקלות רבה יותר.

להכין את ילדכם למסגרת חינוכית

סביר להניח שילדכם המחונן סקרן ונרגש לקראת הכניסה למסגרת חינוכית, ובגלל יכולותיו המתקדמות, הוא מודע יותר לשינויים מאשר ילדים אחרים בגילו. ייתכן שיש לו כמה רגשות חזקים מאוד בנוגע לשינויים הללו. הנה כמה טיפים מעשיים שיעזרו לכם להכין את ילדכם למעבר למסגרת החינוכית החדשה:

  • בקרו במסגרת החינוכית עם ילדכם והראו לו כיצד הילדים לומדים במקום.
  • בקרו ביום הפתוח, שמאפשר לכם ולילדכם להרגיש בנוח במקום החדש, לפגוש מורים וילדים אחרים.
  • אם לילדכם יש שאלות בנוגע לתוכנית הלימודים, עודדו אותו לשאול את המורים.
  • דברו איתו על האופן שבו המורים עובדים עם הילדים, ועל הדברים השונים שיצטרך ללמוד.
  • בקשו מהמורים לתמוך בילדכם כשהוא מתחיל את הלימודים. לדוגמה, ייתכן שיזדקק לעזרה כדי להכיר חברים.

למידע וטיפים נוספים, קראו את המאמרים נכנסים לגן ושלום כיתה א’!.

אתגרים של ילדים מחוננים ומוכשרים בבית הספר

ילדים מחוננים ומוכשרים עשויים להיתקל באתגרים ייחודיים להם כשהם נכנסים למסגרת חינוכית חדשה – למשל, היותם הצעירים ביותר בשכבה, האופן השונה שבו הם לומדים או הישגיות נמוכה יחסית ליכולותיהם. הצעד הראשון בדרך לפתרון האתגרים הללו הוא לערוך שיחה עם המורה. כמו כן, אפשר לדבר עם אנשי צוות אחרים בבית הספר, כמו היועץ, המנהל או הפסיכולוג החינוכי.

כשילדכם הוא הצעיר ביותר בכיתה

ילדים מחוננים נכנסים לפעמים לבית הספר בגיל צעיר יותר מהרגיל, או קופצים כיתה כדי לעמוד בצורכי הלימודים שלהם. כלומר, בדרך כלל הם הצעירים ביותר בכיתה. אם ילדכם מסתדר היטב עם ילדים אחרים, בדומה לילדים מחוננים רבים, זה יכול לעבוד מצוין. אך אם ההתפתחות החברתית והרגשית של ילדכם המחונן אינה מתקדמת כמו יכולותיו, הוא יזדקק לעזרה.

כשילדכם לומד באופן שונה

גם אם בחרתם את המסגרת החינוכית בקפידה, ייתכן שתגלו שילדכם אוהב ללמוד בדרך אחרת מהדרך שבה לומדים במסגרת החינוכית שלו. לדוגמה, יכול להיות שהוא לומד באופן הטוב ביותר כשהוא הולך בעקבות תחומי העניין שלו בבית. כשהוא נכנס למסגרת החינוכית, המורה היא זו שמכוונת את הלמידה. אם ילדכם מתקשה להתמודד עם השינוי, ייתכן שיזדקק לעזרה ולתמיכה מצדכם ומצד בית הספר.

הישגיות נמוכה בבית הספר

ילדים מחוננים שאינם מקבלים הזדמנויות למידה מתאימות עלולים שלא להצליח לנצל את יכולותיהם ולהשיג תוצאות טובות בבית הספר. כשזה קורה, הם עלולים לאבד את הביטחון העצמי, להתקשות להכיר חברים או להיראות קצת “אבודים”. כמו כן, ילד עשוי להראות תוצאות נמוכות בבית הספר אם יש לו לקות למידה שאינה מאובחנת, כמו דיסלקסיה. קבלת עזרה בנושא מהמורים ומההורים יכולה להוביל לכך שהילד יחזור להצליח בבית הספר.

לדבר עם המורים

אתם ומוריו של ילדכם צריכים לשתף פעולה כדי לאפשר לו ללמוד באופן הטוב ביותר עבורו ולהרגיש שהוא מצליח. מערכת יחסים טובה עם הצוות במסגרת החינוכית:

  • עוזרת למורים ללמוד יותר על יכולותיו של ילדכם
  • עוזרת לכם לוודא שצורכי הלמידה של ילדכם נענים
  • מאפשרת לכם לדבר בקלות על בעיות שעולות לאורך הדרך.

מתי לדבר עם המורים

התשובה הפשוטה היא – כשיש שינוי כלשהו, בין אם מדובר בשינוי של ילדכם או של המסגרת החינוכית. למשל, כשלילדכם יש מורה חדש, או כשהוא עובר לכיתה אחרת או עולה כיתה. כמו כן, כדאי ליידע את המורים אם ילדכם מרוצה מהלימודים. לדוגמה, “רוני הגיע הביתה נרגש מאוד אתמול, וסיפר לי את כל מה שלמד בבית הספר על כוכבי לכת”. אם הוא אינו מרוצה, שאלו את המורים אם הם יודעים מה הסיבה לכך.

כיצד לדבר עם המורים

הנה כמה רעיונות לתקשורת חיובית עם מוריו של ילדכם:

  • קבעו פגישה כדי לשוחח על התנהגותו ועל צורכי הלמידה שלו.
  • שתפו את המורים במידע על צורכי הלמידה שלו. המידע יכול לכלול את העבודות הקודמות שלו, הערות בנוגע ללימודיו, אבחונים קוגניטיביים, דידקטיים או אחרים.
  • שאלו את המורים מה הם חושבים על צורכי הלמידה ותחומי העניין של ילדכם.
  • אם עליכם לשוחח איתם על בעיות שונות, כדאי להתכונן מראש ולהציע הצעות או פתרונות פרקטיים וחיוביים.
  • אם הבעיה ממשיכה וילדכם אינו מאושר, בקשו להיפגש עם היועץ של בית הספר, הפסיכולוג או  מנהל המסגרת החינוכית.

אם לאורך זמן ישנה תחושה שצרכי הילד אינם נענים או אם אינכם יכולים לפתור את הבעיות והאתגרים בשיחה עם צוות בית הספר, כדאי לחשוב על מעבר לבית ספר אחר.

האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים במשרד החינוך מפעיל תוכניות לתלמידים מחוננים ברחבי הארץ, וכן כיתות מחוננים על-אזוריות בבתי ספר נבחרים. ייתכן שאפשרויות אלה יתאימו לילדכם.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

סרבנות הנקה ונשיכות בהנקה

סרבנות הנקה ונשיכות: לקבל עזרה

מאמר זה עוסק בסרבנות הנקה ובנשיכות תינוק בשד. לנושאים אחרים בענייני הנקה, קראי את המאמרים הנקה- גודש וכאבים בפטמות או בשד, כיצד להגביר את ייצור החלב, עודף חלב אם והנקה- כיצד להצמיד את התינוק לשד.

סרבנות הנקה

מדי פעם התינוק מסרב לינוק. לעיתים קרובות, סרבנות הנקה היא רק שלב חולף, והיא נובעת ממגוון רחב של סיבות, למשל:

  • התינוק מנוזל.
  • התינוק לא מרגיש בנוח או כואב לו.
  • התינוק מתקשה להיצמד היטב לשד.
  • התינוק מגורה יתר על המידה, עייף מדי או שדעתו מוסחת – מצב שכיח למדי אצל תינוקות גדולים יותר. נסי להניק במקום שקט.
  • טעמו של החלב שלך השתנה, אולי כיוון שאת לוקחת תרופה, חווה שינויים הורמונליים (ייתכן שהמחזור שלך חוזר) או שאכלת משהו חריג.
  • זרימת החלב שלך מהירה יותר, פחותה או איטית יותר מהרגיל.
  • התינוק מעדיף צד אחד על פני השני.

רוב הגורמים לסרבנות ההנקה ייעלמו מעצמם, ובדרך כלל אפשר לפתור אותם באמצעות מספר שינויים פשוטים בשגרת ההנקה. אין צורך להפסיק להניק.

כדי לעזור לתינוק שלך לינוק, תוכלי לנסות את הצעדים הבאים:

  • נסי תנוחת הנקה חדשה.
  • הגישי מעט חלב לתוך פיו של התינוק. החלב עשוי לעודד אותו לינוק.
  • תני לתינוק לינוק לאחר האמבטיה, כשהוא חמים ורגוע.
  • אם התינוק פשוט מסרב לקבל את השד, נסי להסיח את דעתו – תני לו צעצועים, שירי לו שיר או צאי החוצה לזמן מה. לאחר מכן נסי להניק שוב.
  • נסי ללכת ולהניק באותו זמן.
  • השמיעי מוזיקת רקע מרגיעה.
  • הניקי בכיסא נדנדה.
  • הציעי לתינוק לינוק מיד כשהוא מתעורר מהשינה.

נסי להישאר רגועה וסבלנית, והשתדלי שלא לכפות הנקה, כיוון שהדבר עלול להחמיר את הסרבנות. כל עוד שהתינוק נראה טוב ונותן שתן לפחות כל 6 שעות, הוא יכול להיות ללא אוכל.

חשוב שתשאבי את החלב כדי למנוע את התפתחותה של דלקת. ניתן להציע את החלב לתינוק בכוסית או מזרק.

במידה שהסרבנות ממשיכה למחרת, כדאי לפנות לבדיקת רופא על מנת לוודא שהסיבה אינה כזו הדורשת טיפול, כמו דלקת באוזן למשל.

לקבלת תמיכה בזמן הסרבנות, דברי עם יועצת הנקה או עם מתנדבת של ליגת לה לצ’ה.

כשהתינוק נושך את השד

כשהתינוקות גדלים, הם הופכים לשובבים יותר – ויש להם שיניים. בזמן ההנקה עצמה כמעט בלתי אפשרי לנשוך את הפטמה, אך התינוק יכול להשתעשע בנשיכת הפטמה לאחר שסיים, בעיקר אם הוא חושב שאת לא שמה לב אליו מספיק! למרבה המזל, נשיכות הן בדרך כלל שלב חולף.

אם התינוק שלך נושך, אמרי לו “לא” בצורה רגועה אך תקיפה, והזיזי אותו מהשד. אם את מתרגזת, התינוק עלול לחשוב שאת משחקת משחק או להיבהל ממך.

כאשר את מחזירה את התינוק לשד, המשיכי להחזיק אותו צמוד אליך ולהתייחס אליו במשך ההנקה.

אם התופעה חוזרת על עצמה, אפשר לנסות לסחוט מעט חלב כדי לגרות את הרפלקס לפני תחילת ההנקה כדי שהתינוק לא ינשוך על מנת לזרז את רפלקס שחרור החלב. כמו כן, תוכלי להציע לתינוק לנשוך משהו אחר, כמו נשכן.

אם התופעה עדיין ממשיכה (קורה במקרים נדירים)- יש אימהות שמפסיקות להניק ומתחילת לשאוב, אך כדאי להימנע מכך.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

טראומה: כיצד לתמוך בילדכם בשבועות שאחרי האירוע הטראומתי

אתם וילדכם בתקופה שאחרי האירוע

כשילדים חווים טראומה, הם זקוקים למקום מוגן ובטוח שבו יוכלו להתאושש ולעבד את רגשותיהם. לאחר התגובה הראשונית לטראומה, בססו שגרה קבועה של ארוחות ומטלות כדי לעזור למשפחתכם לחזור לחיי היומיום. החזירו את הילד בהדרגה למסגרת החינוכית, לגן או לבית הספר, כדי להזכיר לו שהמקומות הבטוחים שלהם והאנשים המוכרים להם עדיין שם עבורם. כמו כן, השגרה נותנת לכם זמן לארגן דברים עבור המשפחה ולהתמודד עם רגשותיכם.

אם האירוע הטראומתי התרחש באזורכם – לדוגמה, פיגוע או תאונת דרכים בשכונה – המסגרת החינוכית, בתי הספר או מרפאות הייעוץ המקומיות יוכלו להציע לכם עזרה נוספת. אם האירוע הטראומתי קרה למשפחתכם, ספרו לאנשי הצוות שמטפלים בילדכם מה קרה, כדי שיוכלו לעזור ולתמוך בכם.

דברים שמזכירים את האירוע הטראומתי

ילדכם עשוי לפחד מתזכורות לאירוע, למשל, עשן אחרי פיגוע או תמונות בטלוויזיה. הסבירו לו מה קורה ואמרו לו שמותר לפחד. הבטיחו לו שעכשיו הוא בטוח. לדוגמה, אמרו לו “אתה מבוהל מהסירנה של האמבולנס, כי זה מזכיר לך את התאונה. אבל זה רק אמבולנס שעבר בחוץ ועכשיו אתה בבית, אתה בטוח”. כשילדכם מתמודד עם רגשותיו, כדאי להגביל את מה שהוא רואה ושומע באמצעי התקשורת על האירוע שחווה.

אם ילדיכם גדולים יותר, דברו איתם על האופן שבו התזכורות לאירוע – כולל יום השנה – גורמות להם להרגיש וכיצד הם יכולים להתמודד. לדוגמה, “כשאתה רואה תמונות של הפיגוע באינטרנט, אולי זה גורם לך להרגיש מבוהל או חרד. זה קורה להרבה אנשים. זה יעזור אם תגיד לעצמך שהאירוע קרה בעבר והסתיים, שאתה בטוח עכשיו, ושהכל בסדר”.

החיים עשויים להיות עמוסים מאוד אחרי אירוע טראומתי, אך חשוב שתירגעו ותטפלו בעצמכם. עשו תרגילי הרפיה יומיים, שיעזרו לכם לישון טוב יותר, ישפרו את הריכוז שלכם ויתנו לכם אנרגיה כדי לטפל בילדכם. תרגילי ההרפיה יכולים לעזור גם לילדכם ללמוד כיצד להרגיע את עצמו.

כיצד לתמוך בילדכם

כדאי להתמקד בדברים הבסיסיים – למשל, להציע לילדכם ארוחות וחטיפים בריאים באופן קבוע, להקדיש זמן להתעמלות או למשחק מחוץ לבית, ולעודד שנת לילה טובה. כך תוכלו לשמור על בריאותו הנפשית והגופנית של ילדכם בזמן שהוא מתאושש.

ילדכם לומד להתמודד עם רגשות חזקים. הוא יזדקק לאהבה ולהבנה מצדכם כדי להצליח לעבד אותם. כשילדים מתמודדים עם רגשות חזקים, התנהגותם עשויה להיות מאתגרת. ייתכן שתיתקלו ביותר התקפי זעם, צעקות או הפרת כללים משפחתיים. ילדים אחרים עשויים להיות שקטים ולהתכנס בעצמם. האירוע הטראומתי יכול להשפיע גם על שנתם של הילדים – לדוגמה, ילדים בגיל הגן וילדים בגיל בית הספר עשויים לחוות חלומות מפחידים או סיוטים.

פעוטות, ילדים בגיל הגן וילדים בגיל בית הספר עשויים להתקשות להיפרד מכם – לדוגמה, כשיהיה עליהם ללכת למסגרת החינוכית.  הם עלולים לדאוג שמשהו יקרה לכם בזמן שאינכם לידם. הבטיחו לילדכם שאתם בטוחים ומוגנים ושהסכנה חלפה. כמו כן, בקשו מצוות הגן או בית הספר לעזור לילדכם להתמודד עם הפרידה.

פעוטות וילדים בגיל הגן 

  • אם ילדכם מוטרד, עזרו לו לקרוא לרגשותיו בשם. אמרו, למשל, “משהו רע קרה, ואתה עצוב. מותר להיות עצוב”. כשהוא נרגע, הסיחו את דעתו במשחק מהנה, בסיפור או בשיר.
  • אם ילדכם נעשה שקט ומכונס בתוך עצמו, עזרו לו לדבר על רגשותיו והזכירו לו את המילים המשמשות לתיאור הרגשות השונים. לדוגמה, “פחדתי כשהתאונה קרתה”.
  • אם ילדכם מתקשה להיכנס למיטה בלילה או להישאר במצב שינה, או שהוא קורא לכם ויוצא מהמיטה, נחמו אותו והשכיבו אותו בחזרה במיטה כשהוא נרגע. כדאי להשתמש בשגרת השכבה קבועה.
  • ילדכם עשוי “לשכוח” כיצד עושים דברים מסוימים שכבר למד – למשל, ללכת לשירותים או לדבר. זה נורמלי. ברגע שילדכם ירגיש בטוח, הוא יחזור לעשות את הדברים הללו.
  • ייתכן שכמה מההרגלים הישנים של ילדכם יחזרו – לדוגמה, הוא עשוי למצוץ את אצבעו, להרטיב את המיטה או לחוות חרדת נטישה. זה נורמלי. ההרגלים הללו יחלפו, בדרך כלל, כשילדכם ירגיש בטוח.

ילדים בגיל בית הספר ומתבגרים צעירים

  • אם ילדכם טורק את הדלת או כועס, הסבירו לו מדוע הוא מתנהג כך. לדוגמה, “טרקת את הדלת ממש חזק. אני מניח שאת כועסת. בואי נלך לבעוט קצת בכדור ונוציא חלק מהכעס החוצה!” למידע וטיפים נוספים, קראו את המאמר כיצד לחזק התנהגות טובה.
  • אם ילדכם סובל מכאבי ראש או בטן, הסבירו לו שאלה תופעות נורמליות אחרי אירוע טראומתי. אפשר ללמד אותו כיצד לדאוג לעצמו – למשל, לשתות כוס מים ולנוח. אם הבעיה ממשיכה, כדאי לפנות לרופא לכל מקרה.
  • אם ילדכם מאשים את עצמו במה שקרה וחש אשמה או בושה, הסבירו לו שהרגשות האלה נורמליים. אמרו לו שהאירוע לא התרחש בגלל משהו שאמר או עשה.
  • דברו איתו על תוצאות האירוע ומה הולך לקרות כעת. לדוגמה, “הבית שלנו התמוטט לגמרי בשריפה. עכשיו, בזמן שאנחנו מחכים שיבנו אותו מחדש, נגור אצל דודה מיכל ודוד ארנון. עדיין תוכל ללכת לבית הספר ולראות את כל החברים שלך”.
  • אפשרו לילדכם לשאול שאלות ולשתף אתכם בדאגותיו. נסו לענות על שאלותיו, ובדקו אם הבין את מה שאמרתם.
  • אם ילדכם ממשיך לחוות מחדש את האירוע כשהוא משחק או מצייר, אמרו לו שזה טבעי לחשוב על האירוע, ואז כוונו את המשחק, הציור או הסיפור שלו בעדינות לכיוון של פתרון בונה. לדוגמה, “אתה משחק הרבה עם מכוניות שמתנגשות. בוא נחשוב מה קורה אחר כך: איך לוקחים את האנשים לבית החולים ומטפלים בהם… מה לדעתך הכי מתחשק לילד לעשות אחרי שהוא הבריא מהתאונה…”.
  • אם ילדכם סובל מבעיות שינה, אפשר להתמודד ולהתגבר עליהן באמצעות שיטות התנהגות נפוצות.

בני נוער

  • אם ילדכם מאשים את עצמו במה שקרה וחש אשמה או בושה, הסבירו לו שהתחושות הללו נורמליות, אך האירוע לא התרחש בגלל משהו שעשה או אמר.
  • אם אתם חושבים שהוא מסתיר את רגשותיו, עודדו אותו להביע אותם. הסבירו לו שיהיה לו קל יותר להתמודד עם הזמן. לדוגמה, “אני חושבת שרובנו מרגישים די מתוחים או עצובים כרגע. אני יודעת שככה אני מרגישה. מותר להרגיש ככה. הרגשות האלה יעברו עם הזמן, אז צריך להיות סבלניים”. כמו כן, הציעו לו לבדוק מה שלום החברים שלו.
  • אם ילדכם מתעצבן או מתעלם מהכללים המשפחתיים, הסבירו לו מדוע הוא מתנהג כך. לדוגמה, “אני רואה שאתה עצבני עליי, כי אתה ממש כועס. בוא נצא לרוץ קצת ונוציא חלק מהכעס החוצה”.
  • אם ילדכם מתקשה בבית הספר, ספרו למוריו מה קרה. אפשר לבקש תמיכה מבית הספר – מהפסיכולוגית החינוכית או מהיועצת, למשל – וכן לבקש זמן נוסף להשלמת משימות בלימודים או הפחתת העומס על ילדכם.
  • אם ילדכם מתחיל להתנהג בצורה מסוכנת – לדוגמה, לשתות או לקחת סמים – דברו עם רופא המשפחה. כמו כן, כדאי לבקש מקרוב משפחה או מחבר קרוב לדבר עם ילדכם על נטילת סיכונים.
  • אם ילדכם רוצה להחליט במהירות החלטות חשובות ומשנות חיים – כמו לעזוב את בית הספר – הסבירו לו שעדיף להמתין עם ההחלטות החשובות האלה עד שהמצב יירגע מעט.

מה עושים כשהילד מתקשה להתמודד לאחר אירוע טראומתי

לפעמים, ילדים מתקשים מאוד להתמודד לאחר אירוע טראומתי. אם בעיות אלה מדאיגות אתכם, דברו עם רופא הילדים. ההתאוששות לאחר אירוע טראומתי לוקחת זמן, ואינכם צריכים לעבור זאת לבד. ישנם שירותים שונים שיכולים לתמוך בכם ובילדכם.

לעיתים, קשה מאוד לתמוך בילד אחרי אירוע טראומתי. כדאי לתת לעצמכם זמן להתמודד ולטפל בעצמכם, כדי שתצליחו לתמוך בילדכם ולטפל בו באופן הטוב ביותר. אם אתם מתקשים להתמודד, חשוב שתבקשו עזרה מהרופא או מחבר קרוב. התקשרו לער”ן (עזרה ראשונה נפשית בטלפון) במספר 1201 הפועל 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע.

אחרי אירוע טראומתי, טבעי שיהיו תגובות כפי שתיארנו לעיל. אם תפעלו לפי הכללים שהצגנו, ברוב המקרים התגובות הללו ייעלמו בהדרגה במהלך התקופה הקרובה. אם אתם לא רואים מגמת התאוששות אצל הילד או אם כבר חלף חודש ועדיין נותרו שינוים משמעותיים, בקשו מרופא הילדים שלכם להפנות אתכם לפסיכולוג ילדים המתמחה בילדים שעברו אירועי טראומה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

תשומת לב חיובית: להתגבר על המכשולים

במרכז ההתפתחות הבריאה של ילדכם עומדים הקשרים החיוביים והאינטראקציות בשנותיו הראשונות. עם זאת, ישנם ימים שבהם שמירה על גישה חיובית כלפי ילדכם יכולה להיות קשה מאוד – ימים שבהם כל חיוך, תשומת לב או אפילו יצירת קשר עין נראים כמו עבודה קשה.

אי אפשר להיות חיוביים כל הזמן. זה לא מציאותי ואפילו לא נורמלי. ילדים מסוגלים בהחלט להתמודד עם כך שהוריהם בלתי רגישים לפעמים, לא זמינים או שדעתם מוסחת. מעט מאוד אנשים יכולים להגיב לילדיהם תמיד לפי הספר, וממילא, אינכם חייבים למצות את כל הטוב כל הזמן. ילדכם לא יהיה נבון פחות, בריא פחות או עליז פחות אם תפספסו איזה רגע פה ושם. מה שקובע הוא ההתנהלות שלכם לאורך זמן, ולא במאורע מסוים.

כדאי לקחת פסק זמן ולבדוק אם אתם מתמודדים עם מכשולים גדולים בדרך לגישה חיובית, כמו אלה שיופיעו בהמשך. לפעמים, זיהוי המכשולים הוא הצעד הראשון בדרך לניצחונם.

אם אתם מרגישים שאינכם יודעים איפה להתחיל, שרוב האינטראקציות היומיומיות שלכם  עם ילדכם (או אפילו רבות מהן) הן שליליות ומטרידות, שאתם מתקשים להרגיש חיוביים או לפעול בצורה חיובית, בקשו עזרה. תוכלו לשוחח עם איש מקצוע כמו רופא המשפחה.

לחץ שקשור לעבודה

לחץ שקשור לעבודה יכול לגרום לכם להיות מתוחים וחרדים, ולהשפיע על יכולתכם לתת לילדכם תשומת לב כשאתם חוזרים הביתה.

לחץ כזה משפיע על אימהות ועל אבות בדרכים שונות. אולם יש הורים/כאלו שנוטים להיות שליליים יותר, בעיקר אם יש להם אינטראקציות חברתיות מלחיצות בעבודה. במאמר לעשות את המעבר היומיומי בין העבודה לבית תוכלו למצוא רעיונות כיצד להפסיק לחשוב על העבודה כשאתם חוזרים הביתה, כדי לשמור על גישה חיובית כלפי ילדכם.

לחצים יומיומיים

דאגות כלכליות, תחומי אחריות אישיים ושינויים גדולים בחיים כגון מעבר דירה, תכנון אירוע משפחתי גדול, התחלת עבודה חדשה או הכנה לחגים יכולים לגזול את כל זמנכם, ולהסב את תשומת הלב והאנרגיה מהילדים. לפעמים תגלו שאתם מוציאים חלק מהתסכול על ילדכם. זה קורה לרובנו, אבל ילדכם אינו מבין שמצב הרוח הרע שלכם לא קשור אליו – סביר יותר להניח שהוא יחשוב שהוא הגורם לכך.
במקרים מיוחדים, כגון הורים יחידנים או הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, ובעיקר הורים שמקבלים תמיכה מועטה בלבד, זה יכול להיות קשה במיוחד.

הנה כמה הצעות שיכולות לעזור:

  • כשאתם מוצפים ברגשות שליליים כמו כעס או חוסר סבלנות, עצרו הכל וקחו כמה נשימות עמוקות. התרחקו מהמקום – רגשית ופיזית – וחשבו מה באמת חשוב לכם.
  • במצבים כאלה, כדאי לנסות ולשים את עצמכם במקומו של ילדכם. איך המצב הזה גורם לו להרגיש? אילו מסרים הוא מקבל בנוגע לאהבה שאתם חשים כלפיו? מה אתם יכולים לעשות כדי להעביר לו מסרים חיוביים יותר?
  • אם ילדכם גדול דיו ויכול להבין, תוכלו להיות כנים ולספר לו מה מטריד אתכם. הורה חיובי אינו חייב להיראות תמיד שמח ועליז בפני ילדיו. מותר לו להיות עצוב, כועס או מוטרד. למעשה, אם אתם מצליחים למצוא דרכים בונות להביע את רגשותיכם ולטפל בהם, תוכלו לתת דוגמה טובה לילדכם. עם זאת, שימו לב שאתם שומרים על איזון בין כנות לבין העמסת דאגות של מבוגרים על ילדים צעירים.

בריאותכם ורווחכם הכללית

רמת הבריאות והאנרגיה הכללית שלכם משפיעה על יכולתכם לתת לילדכם תשומת לב חיובית.
התמודדות עם מחלה גופנית או נפשית עשויה להשפיע על מערכת היחסים עם בן או בת הזוג ועם ילדכם, וכן על הסביבה המשפחתית כולה. ההתמודדות הזו עלולה להקשות עליכם להיות קשובים ולהגיב לילדכם, להביע רגשות חיוביים או חיבה.

ייתכן שאתם פשוט עייפים. הורים צריכים להיות בכוננות 24 שעות ביממה. תחומי האחריות בעבודה והמשימות בבית עלולים לפעמים לדלדל את רמות האנרגיה שלנו. כלומר, לפעמים לא נשארת מספיק אנרגיה בשביל הילדים.

אחד הדברים החשובים ביותר שנוכל לעשות כדי להתגבר על המכשולים הללו הוא לשמור על עצמנו. גם אם אתם חייבים תמיד לשים את כולם במקום הראשון, שמירה על הבריאות והרווחה שלכם תועיל לכולם ותהפוך אתכם להורים חיוביים יותר. גם אם הבית לא יהיה תמיד מסודר, גם אם לא הגעתם לתחתית סל הכביסה או סיימתם לשטוף את הכלים, זכרו לא לבזבז על הפעולות הללו את כל האנרגיות שלכם, השאירו אנרגיה גם לילדים.

מערכות היחסים שלכם עם מבוגרים אחרים

מערכת יחסים חיובית עם בן או בת הזוג היא המוקד העיקרי שממנו יכול ילדכם ללמוד מהי “מערכת יחסים חיובית”. סכסוכים או מתח במערכת היחסים – גם אם הם קצרי מועד או קטנים יחסית – יכולים להשתלט על מחשבותיכם ורגשותיכם, ולא להותיר מספיק מקום לילדכם.

מערכות היחסים שלכם עם מבוגרים אחרים הן עוד חלק ניכר מחייכם – אינכם רק הורים, אתם גם בנים או בנות, אחים או אחיות, חברים או חברות. כל אחד מהתפקידים הללו נושא עמו רמת אחריות מסוימת ויכול לגרום לחץ ודאגות.

טפלו במערכות היחסים שלכם. זהו חלק חשוב מהטיפול בעצמכם.

מערכת היחסים עם ילדכם

סביר מאוד להניח שיהיו פעמים שבהן התנהגותו של הילד שלכם תאתגר אתכם. אתם עלולים לחוש מאוכזבים, מתוסכלים ואפילו כועסים. ברור שבפעמים האלה, ככל הנראה אינכם מעבירים לילדכם מסרים חמים, חיוביים ואוהבים.

לעיתים אתם עשויים לחוש שישנו חוסר התאמה בסיסי בין המזג שלכם למזגו של ילדכם. זה קורה לפעמים, וזו לא אשמתו של אף אחד. לדוגמה, לאימא שקטה במיוחד יש תינוק אנרגטי שמתרוצץ 24 שעות ביממה, או לאבא שאוהב לבלות בחוץ יש ילד שאינו אוהב ששגרת היומיום שלו מופרעת. חוסר ההתאמה הזה יכול לגרום ללחץ ולמריבות. מודעות להבדלים הללו עוזרת להורה להבין את השוני בינו לבין ילדו ואת מקור הלחץ, ובכך להפחיתו.

זה בסדר להתנתק לפעמים ולא להתרכז בילדכם. בזמנים כאלה אתם יכולים לחשוב, “זה הזמן שלי עכשיו“. לכם כהורים חשוב למצוא זמן פנוי להירגע ולעסוק בנושאים שמעניינים אתכם, בדיוק כמו לכל מבוגר אחר.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

 

לתקשר עם ילד בגיל הגן

הבנת ילדים בגיל הגן: עקרונות הבסיס

השנים שבהן ילדכם מבלה בגן נמנות עם התקופות החשובות ביותר בהתפתחותו הרגשית. ילדכם בונה כעת את הביטחון וההערכה העצמית שהחל לפתח מינקותו. האופן שבו ילדים מרגישים בנוגע ליכולותיהם המתפתחות במהירות ומתמודדים עם רגשות מורכבים יותר, משפיע מאוד על יכולתם להתמודד עם לחצים במהלך החיים.

תפקידכם בשנים אלה הוא לעזור לילדכם לפתח הערכה עצמית, מיומנויות התמודדות, מיומנויות פתרון בעיות ומיומנויות חברתיות. מיומנויות אלה יעזרו לו להתמודד עם השינויים הרגשיים שיחווה, להמשיך הלאה למרות התסכול, לפתח תקווה, לשלוט על דחפים רגשיים קיצוניים ולחוש חמלה ואמפתיה. כל אלה הם מרכיבים חשובים להצלחה ולרווחה בחיים.

רוב תהליכי ההתפתחות והלמידה של ילדכם מתרחשים באמצעות משחק – בבית, כחלק ממשחק עם עצמו או איתכם, וגם בגן, כחלק ממשחק עם הצוות ועם ילדים אחרים.

לטפח את ההערכה העצמית של ילדכם

הערכה עצמית טובה משמעה להסתכל על עצמכם ועל יכולותיכם באופן חיובי. ילדים בעלי הערכה עצמית טובה מרגישים שהם מוערכים ויכולים להתמודד עם העולם. הערכה עצמית טובה עוזרת לנו להתמודד עם האכזבות והבעיות בחיים. היא מאפשרת לנו להבין ולקבל את העובדה שדברים אינם תמיד עובדים כמו שרצינו, ולהגיב לכך באופן חיובי – לדוגמה, “איך אפשר לתקן את הדבר הרע הזה שקרה לי?”, או “דברים רעים קורים לכולם. אני יכול להתגבר על זה”.

כך תוכלו לעזור לילדכם לפתח את ההערכה העצמית:

טפחו את התפיסה העצמית של ילדכם

ההערכה העצמית של ילדכם נובעת מהידיעה שהוא קשור לאחרים, אהוב ומוערך בגלל מי שהוא. הנה כמה רעיונות לטיפוח הרגשות הללו:

  • למדו את ילדכם מי הוא: הכירו לו את בני המשפחה המורחבת, ספרו לו כיצד הם קשורים זה לזה ומה עשיתם כשאתם עצמכם הייתם ילדים.
  • הכינו אלבומי תמונות משפחתיים ובקשו מילדכם לאסוף אוצרות משפחתיים כגון מזכרות מאירועים.
  • שמרו והציגו לראווה את הציורים, המכתבים והתמונות של ילדכם. כך גם יוכל לראות עד כמה השתנה וגדל עם השנים.

עזרו לילדכם לפתח ביטחון ביכולותיו

  • עודדו את ילדכם לפתור בעיות ולקבל החלטות בעצמו. עם זאת, ודאו שהוא יודע שאתם נמצאים בסביבה אם יזדקק לעזרה.
  • כשילדכם לומד ומתמקצע במיומנות חדשה, עודדו אותו לתרגל אותה לפני שהוא מתחיל משהו קשה יותר. החזרתיות תעזור לו לבנות את הביטחון העצמי ולהבין שהפעולות נהיות קלות יותר כשמתרגלים אותן.

תנו לו  תשומת לב חיובית

  • כשילדכם עושה מה שהתבקש, או עושה עבורכם משהו נחמד, אמרו לו דברים כמו “תודה רבה”, “עזרת לי מאוד”, או “אתה עושה את זה ממש יפה”.
  • חלקו שבחים בנדיבות, אך היו אמיתיים – הוא יידע אם אתם מזייפים. אם אתם משבחים אותו יותר מדי, הוא ילמד שלא להעריך את המחמאה.
  • תנו את השבחים בצורה מכבדת ואמיתית, ולא כלאחר יד, רדו לגובה העיניים, הסתכלו עליו, ושלבו מגע יחד עם השבח, כך הוא יתקבל באופן אמיתי יותר.
  • השתדלו להיות מדויקים בשבח, ולא לתת סתם שבח כללי, במקום “איזה ילד טוב אתה” אמרו “האופן שבו חלקת היום את המשחקים שלך עם אחותך היה ממש יפה, אני גאה בך”
  • חבקו את ילדכם, הקשיבו לו, פנו לו זמן גם אם אתם עסוקים, תנו לו לעזור לכם, הציגו את ציוריו, והשתתפו באירועים של הגן ככל האפשר.
  • לעולם אל תגידו דברים שמשפילים את ילדכם, כמו “אתה מעייף אותי”, “בחיים לא ייצא ממך שום דבר” או “אתה כזה ילד רע”.

להשלים עם טעויות

  • היו מציאותיים, אך אפשרו לילדכם לקחת כמה סיכונים, ולעיתים גם לטעות. נסו שלא להגן על ילדכם יותר מדי.
  • אמרו לו שכולם עושים טעויות, והטעויות הן אלה שעוזרות לנו ללמוד. חשוב שילדים יבינו שגם אם עשו טעות בתחום מסוים, אין זה אומר שהם גרועים בכל דבר שיעשו.
  • עודדו את ילדכם לחשוב ולהגיד דברים חיוביים כגון “זה בסדר שהקבוצה שלי לא ניצחה היום”, “אוכל לפתור את הבעיה אם רק אמשיך לנסות”, ו”אני מרגיש טוב כשאני עוזר למישהו, גם אם הוא לא מודה לי”.

אם תגנו על ילדכם מכל כישלון, תתערבו תמיד ותתקנו את הטעויות, אתם עלולים למנוע ממנו ללמוד שלא הכל בחיים עובד כפי שהיינו רוצים. ייתכן שילדכם לא ילמד להתמודד עם אכזבות וכישלונות, ותמיד יזדקק לכם שתשפרו את מצב הדברים. מלבד זאת, הוא עלול לחשוב שלדעתכם, הוא אינו מסוגל להתמודד עם שום דבר בעצמו.

לפתח את מיומנויות ההתמודדות של ילדכם

מיומנויות התמודדות טובות עוזרות לנו להתמודד עם בעיות, תסכולים, איומים ואתגרים. האופן שבו ילדכם מתמודד עם הדברים הללו כתינוק וכפעוט – בכי והתקפי זעם – לא יתקבל בעין יפה כשיגדל! ההבנה כיצד ילדכם מרגיש במצבים שונים, ובעיקר במצבים קשים, היא הצעד הראשון לפיתוח מיומנויות התמודדות.

ילדים בגיל הגן נוטים להתמודד עם מצבים מאיימים באמצעות משחק דרמטי (או משחק סימבולי) – הם יוצרים מצבים מדומיינים שבהם הם מצליחים להביס את מה שמפחיד אותם. השליטה על המצב המפחיד בזמן המשחק עוזרת להם להרגיש טוב יותר. ילדים גדולים יותר יעדיפו לשמוע מה מתרחש באותו מצב מפחיד.

טיפים לחיזוק מיומנויות התמודדות טובות

  • למדו את ילדכם להיות מודע לרגשותיו ולהבין אותם. אפשר להשתמש במשחקי ילדים ובסיפורים כדי לדבר על האופן שבו ילדכם עשוי להרגיש במצבים שונים.
  • עזרו לו להבחין ברגשות השליליים ולהתמודד איתם – לדוגמה, עצבות, תסכול ומבוכה – כשהם מתרחשים בפעם הראשונה, לפני שהם מתחזקים וקשה להתמודד איתם.
  • למדו את ילדכם שאף שכולם אוהבים לנצח, הדבר החשוב ביותר הוא לעשות ככל יכולתו. שמשו דוגמה והראו לו כיצד אתם מתנהלים.
  • עזרו לו לחשוב אם דברים מסוימים הם הוגנים או לא הוגנים – למשל, להמתין לתורו במקום להידחף לפני ילד אחר.
  • הסבירו לילדכם שלפעמים דברים משתבשים גם אם הוא עושה את הדבר הנכון – למשל, “לא כולם חולקים את הצעצועים שלהם, אפילו אם אתה מבקש יפה”.
  • הדגימו לו חשיבה חיובית במצבים קשים – לדוגמה, “זה קצת מפחיד לבקש מרותם לשחק כיוון שאולי היא תגיד לא. אבל יכול להיות שהיא תגיד כן, ואז תוכל להצטרף אליה ויהיה לכם כיף ביחד”.

לטפח את מיומנויות פתרון הבעיות של ילדכם

מיומנויות פתרון בעיות חשובות לקבלת החלטות ולפתרון עימותים ובעיות. עימות אינו תמיד דבר רע, כיוון שהוא מאפשר לילדים ללמוד שאנשים חווים מחשבות ורגשות שונים. כמו כן, כך הילדים לומדים מהו ההבדל בין נכון ולא נכון, וכיצד התנהגותם משפיעה על אנשים אחרים.

טיפים לפיתוח מיומנויות פתרון בעיות

  • אם ילדכם מתווכח עם ילדים אחרים, עזרו לו למצוא פתרון לבעיה.
  • כשהילדים רבים, הימנעו מהאשמות. כשכולם רגועים מספיק בשביל לדבר בהיגיון, עודדו את הילדים לחשוב על דרכי פתרון שונות והסכימו על פתרון אחד שמתאים לכולם.
  • ודאו שהפתרון יוצא לפועל, ספרו לכולם שהבעיה נפתרה ושבחו את כולם על שעזרו לפתור אותה.

לפתח את המיומנויות החברתיות של ילדכם

חשוב מאוד לשמור על מערכות יחסים טובות עם מגוון אנשים למען הבריאות הנפשית. כדי לפתח מערכת יחסים כאלה, הילדים חייבים ללמוד מיומנויות חברתיות כגון:

  • מיומנויות תקשורת – שימוש במילים הנכונות למצב, חיוך, יצירת קשר עין והקשבה
  • מיומנויות כניסה לקבוצה – לדעת מתי הרגע הנכון להצטרף לקבוצה
  • מיומנויות שיתוף, השתתפות בתורות, עמידה בכללים, שיתוף פעולה, התמודדות עם עימותים ומתן עזרה לאחרים
  • מיומנויות של חברות טובה – לחשוב כיצד האחרים עשויים להרגיש, להיות אדיב, להראות חיבה ולעזור.

כיצד ילדים לומדים מיומנויות חברתיות

להורים יש ההשפעה הגדולה ביותר על פיתוח המיומנויות החברתיות של הילדים, אך הילד לומד גם מבני המשפחה האחרים, מחברים ומילדים במסגרת החינוכית. אין מערך שיעור מסודר שמסביר כיצד ללמד מיומנויות חברתיות – לרוב צריך להתבונן ולראות מה עובד עם ילדכם.

כשילדי גן לומדים מיומנויות חברתיות, הם עשויים להתקשות לשחק בתורות, לערוך משא ומתן במצבים קשים ולפתור עימותים. כדאי שתהיו מוכנים לכך. פיתוח מיומנויות חברתיות דומה לפיתוח כל מיומנות אחרת. הילדים צריכים לדעת כיצד נראות המיומנויות הללו, ולתרגל אותן. התרגול עוזר להם להשתפר ביצירת חברויות ושמירתן.

טיפים לפיתוח מיומנויות חברתיות

  • הראו לילדכם כיצד נראות מיומנויות חברתיות טובות – למשל, הקשיבו כשאנשים מדברים איתכם, היו נחמדים לאנשים ועשו דברים נחמדים עבור חבריכם. ילדכם ילמד מהאופן שבו אתם מתנהגים.
  • עודדו ילדי גן להיות מודעים לרגשותיהם של אחרים. לדוגמה, “יוני מחכה כבר כמה זמן לתורו. מעניין איך אתה היית מרגיש אם היית צריך לחכות כל כך הרבה זמן. מה חבר טוב היה עושה, לדעתך?”
  • תנו לילדכם המון הזדמנויות לשחק במשחקי דמיון, בתחפושות או בחנות, להציג סיפורים וחרוזים, לשחק עם ילדים אחרים, לבנות מגדלי קוביות, לגזור ולהדביק, לשחק בבצק ולעזור במטלות פשוטות ברחבי הבית. אלה הזדמנויות מהנות להראות לילדכם כיצד להיות נחמדים וידידותיים.
  • כשילדכם נכנס לבית הספר, עזרו לו לפתח את המיומנויות החברתיות באמצעות משחקים הכוללים ניצחון והפסד כמו “סולמות וחבלים” או “טאקי”, יציאה לטיולים משפחתיים והשתתפות בקבוצות ספורט או בפעילויות קבוצתיות.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

כיצד לשנות את דפוסי השינה של התינוק והפעוט

על קצה המזלג: דפוס שינה חדש

הצעד הראשון לקראת שנת לילה ללא הפרעות הוא לעזור לתינוק שלכם ללמוד להירדם בצורה עצמאית בשעת ההשכבה. משמעות הדבר היא שיש ליצור לו דפוס שינה חדש.

  • הניחו את התינוק במיטה כשהוא עייף אך ער. כך הוא יתחיל ללמוד מיומנויות הרגעה עצמית ולהרדים את עצמו לבד. תינוקות אינם יכולים ללמוד להירדם בעצמם אם אתם עושים זאת באופן קבוע בשבילם.
  • בדרך כלל, לאחר שהתינוק לומד להירדם לבדו בתחילת הלילה, הוא יכול לחזור לישון ללא עזרתכם גם במהלך הלילה.
  • שינוי דפוסי השינה של התינוק עשוי לארוך שלושה עד 14 ימים, בדיוק כמו אצל מבוגרים (למשל, מבוגרים שסובלים מג’ט-לג).
  • אפשר לשנות את דפוסי השינה של התינוק, אך התכוננו למחאות רמות מצדו בלילות הראשונים, עד שיתרגל לשינוי. לאחר מכן, שנתם של כל בני הבית צפויה להשתפר.

למידע נוסף על הגורמים לבעיות שינה נפוצות, קראו את המאמרים הבאים: צורכי השינה של תינוקות ופעוטות וכן מה גורם לבעיות התעוררות והירדמות אצל תינוקות ופעוטות?

ארבעה צעדים לשינה טובה יותר

הדבר החשוב ביותר הוא לשנות את ההרגלים הקשורים לאופן שבו התינוק הולך לישון, ולאפשר לו לפתח את היכולת להירדם בעצמו. הנה ארבעת הצעדים:

  1. זהו את ההרגל שקשור לבעיית השינה.
  2. הפסיקו את ההרגל בהדרגה.
  3. בססו שגרת השכבה חיובית.
  4. למדו את התינוק שלכם להירגע ולהירדם באופן עצמאי.

קבלת תמיכה מאיש מקצוע שאתם סומכים עליו תעזור לכם לשנות בהצלחה את דפוסי השינה של התינוק. דברו עם אחות טיפת חלב או עם רופא הילדים שלכם.

צעד מספר 1: זהו את הרגלי השינה של התינוק

בדרך כלל, האופן שבו התינוק נרדם בתחילת הלילה דומה לאופן שאנו מצפים שיירדם אחרי שהתעורר במהלך הלילה. כך שאם בתחילת הלילה אתם מאכילים אותו ומנדנדים אותו על הידיים, הוא יצפה לאותו טיפול כדי להירדם מאוחר יותר. זו עלולה להיות בעיה אם השינה שלכם מופרעת כדי לעזור לתינוק להירדם מחדש.

הדבר הראשון שעליכם לעשות הוא להבין מהם ההרגלים שהתינוק שלכם מקשר עם ההירדמות.
השאלות הבאות יעזרו לכם לחשוב על הרגלי השינה של התינוק שלכם:

היכן אתם משכיבים את התינוק לישון בדרך כלל?
האם זה אותו מקום שבו התינוק מתעורר באמצע הלילה? אם התינוק מתרגל להירדם בסלון, או בזרועותיכם, הוא עשוי להזדקק לאותו מיקום כדי להירדם בחזרה לאחר שהתעורר בלילה.

מה אתם עושים אם התינוק שלכם בוכה כשאתם מניחים אותו במיטה?
אם אתם רגילים להרים, לערסל או לנדנד אותו עד שיירדם, ייתכן שהוא פיתח תלות בנוכחותכם כדי להירדם. סביר להניח שיזדקק לה גם במהלך הלילה.

האם אתם מניחים את התינוק במיטה כשהוא ישן או ער?
אם התינוק ער, כיצד אתם מרדימים אותו? הדברים שאתם עושים כשאתם מרדימים אותו בתחילת הלילה (נדנוד, האכלה, ליטוף או ערסול) הם אותם דברים שיבקש כשיתעורר מאוחר יותר.

האם אתם משתמשים במוצץ?
האם התינוק שלכם יכול להחזיר את המוצץ לפיו ללא עזרתכם במהלך הלילה? אם לא, הוא עשוי לבקש את עזרתכם במידה והוא נרדם עם מוצץ.

האם אתם משתמשים במובייל או במוזיקה כדי להרדים את התינוק?
האם עליכם להדליק את המוזיקה שוב כשהוא מתעורר בלילה? אם כן, ייתכן שהתינוק שלכם פיתח תלות במובייל או במוזיקה כדי להירדם.

דברים נוספים שיש להביא בחשבון

  • האם לתינוק שלכם יש שגרת השכבה צפויה מראש? האם אתם עושים אותם דברים יחד כל ערב לפני ההשכבה? אם לא, הכנסת התינוק לשגרה תעזור לו להתכונן לשינה.
  • האם התינוק שלכם מקבל מספיק שינה במהלך היום? אם הוא אינו מקבל תנומות קבועות במהלך היום, הוא עלול להיות עייף מדי – וקשה יותר להרדים תינוקות עייפים מדי בלילה. זה יישמע מוזר, אבל ההירדמות היא התנהגות נרכשת. וכמו כל התנהגות נרכשת, ההירדמות קשה יותר כשהתינוק מותש. אולי כדאי שתשקלו להחזיר את התנומות במהלך היום.

צעד מספר 2: הפסיקו בהדרגה את הרגלי השינה שקשורים להתעוררויות בלילה

אם התינוק שלכם רגיל להירדם בחדר אחר, או שאתם מנדנדים אותו, מחזיקים אותו בזרועותיכם או מערסלים אותו עד שהוא נרדם, אפשר לנסות ולפתח הרגל חדש שבו תניחו את התינוק במיטה כשהוא ישנוני אך עדיין ער. כך הוא יוכל ללמוד הרגל שינה חדש שבו הוא אינו זקוק לנוכחותכם. במקרים נדירים, זה יעשה את העבודה.

כך תוכלו להפסיק בהדרגה את הרגלי השינה הקיימים:

האכלה בשעות הלילה
אם התינוק שלכם נרדם דרך קבע בעת הנקה או עם בקבוק, ייתכן שהוא זקוק להאכלה שתעזור לו להירדם. נסו לשנות את ההרגל באופן הבא:

  • נסו לסיים את ההאכלה האחרונה 20 דקות לפחות לפני ההשכבה
  • האכילו את התינוק בפעם האחרונה באותו יום מחוץ לחדר שבו הוא ישן, כדי להחליש את הקשר בין ההאכלה לשינה
  • אחד הצעדים החשובים להשגת פרקי שינה ארוכים יותר במהלך הלילה הוא הפסקת האכלות הלילה של התינוק בהדרגה.
  • תינוקות בני 9-8 חודשים ויותר, שמתפתחים היטב ועולים במשקל כצפוי, יכולים ללמוד להירדם מחדש במהלך הלילה ללא צורך בהאכלה.

מוצצים
אם המוצץ גורם לבעיות (לדוגמה, התינוק צריך שתמצאו את המוצץ ותחזירו אותו לפיו במהלך הלילה), תוכלו לנסות לוותר על המוצץ או ללמד אותו כיצד למצוא את המוצץ במהלך הלילה.

מוזיקה ומוביילים
באופן כללי, אם התינוק מתקשה להירדם מחדש בלילה, סביר להניח שעדיף להפסיק את נגינת המוזיקה בשעת ההשכבה – בעיקר אם עליכם לצאת מהמיטה ולהפעיל את המוזיקה באמצע הלילה כדי שיירדם.

מוניטורים לתינוק
באופן כללי, אין צורך להשתמש במוניטור כשאתם משתמשים בטכניקות ההרגעה. אפשר להשתמש במוניטור אם חדרו של התינוק רחוק מאוד מחדרכם. עם זאת, אל תגיבו אם הוא רק רוטן.

צעד מספר 3: בססו שגרת השכבה חיובית.

שגרת השכבה חיובית עוזרת לתינוק להתכונן לשינה. משמעות הדבר היא שיש להפוך את ההשכבה לסדרה מאורגנת של פעילויות ומשימות עקביות, שנעשות בערך באותו סדר ובאותה שעה מדי ערב. שגרה חיובית היא צפויה מראש וכוללת פעילויות מרגיעות.

נוסף על כך, עליכם לוודא שהתינוק מקבל מספיק שינה במהלך היום. תינוקות שנהיים עייפים מדי במהלך היום מתקשים להירדם בלילה. שגרת השכבה במהלך היום ושתי השיטות שיתוארו בהמשך יעזרו לכם לשפר את תנומות היום של התינוק.

צעד מספר 4: למדו את התינוק שלכם להירדם בחזרה

שגרת השכבה טובה סוללת את הדרך להצלחה, אך תצטרכו שיטה נוספת לטיפול בבכי בזמן ההשכבה או במהלך הלילה, כשהתינוק מתעורר.

אם אתם בטוחים שאתם מעניקים לתינוק שלכם מספיק תשומת לב במהלך היום, אך אתם מרגישים שהוא תלוי בכם כדי להירדם, תוכלו להשתמש בטכניקות של טיפול התנהגותי כגון הרגעה מבוקרת או התרחקות הדרגתית.

מחקרים גילו כי טכניקות לטיפול התנהגותי הן היעילות ביותר בפתרון בעיות שינה. טכניקות אלה מבוססות על ההבחנה שתינוקות שבוכים בעת ההתעוררות בלילה לא למדו כיצד להרגיע את עצמם ולהירדם לבד. מטרתן של הטכניקות הללו היא ללמד את התינוק להירדם לבדו ללא עזרת מבוגר.

בחרו את השיטה הנוחה לכם ביותר, ונסו להשתמש בה באופן עקבי לאורך זמן:

  • הרגעה מבוקרת: שיטה זו, הנקראת לפעמים “שיטת חמש הדקות” או “בכי מבוקר”, משמשת כבר משנות השבעים של המאה הקודמת, ומפחיתה באופן שיטתי והדרגתי את תשומת הלב שאתם נותנים לבכי ולקריאה לעזרה מצד התינוק.
  • התרחקות הדרגתית: מבוססת על הרעיון שהנוכחות ההורית מספקת רוגע ועידוד לתינוק. בשיטה זו, ההורה נשאר בחדר, ומפחית בהדרגתיות את כמות העזרה שהתינוק זקוק לה כדי להירדם. זוהי אפשרות טובה להורים שרוצים להישאר בקרבת הילד, אך ייתכן שאינה טובה במיוחד להורה שמוטרד או מתוסכל בקלות כשהוא שומע את התינוק שלו בוכה. מחקרים שנערכו טוענים כי התהליך מוביל לפחות בכי מאשר שיטת ההרגעה המבוקרת.

על פי מחקרים שונים, שתי הגישות הללו מצליחות ב-80% מהמקרים. למידע נוסף, קראו את המאמרים הרגעה מבוקרת והתרחקות הדרגתית.

דברים נוספים שיש להביא בחשבון

  • לפני שאתם מתחילים, בדקו את התזמון שלכם. שתי השיטות הן תובעניות ומעייפות. אם ילדכם חולה או שאתם עוברים שינוי גדול בחיים, כגון מעבר דירה, חכו מעט.
  • הפסיקו להשתמש בשיטת טיפול התנהגותי אם אתם או ילדכם נהיים חולים במהלך התוכנית.
  • אם אינכם יכולים להקדיש זמן במהלך היום למנוחה ולהשלמת שעות שינה, כדאי לחכות עד לזמן שבו תוכלו לעשות זאת.
  • בחרו את השיטה הנוחה לכם ביותר, שמתאימה בצורה הטובה ביותר למשפחתכם ולמצב שבו אתם נמצאים. זהו חלק חשוב מאוד בהצלחת התהליך. אף שאנו יודעים שהשיטות הללו מצליחות ב-80% מהמקרים, איננו יודעים מדוע הן אינן עובדות עבור כל תינוק ותינוק.

האם טכניקות הטיפול ההתנהגותי בשינה מזיקות?

מחקרים הראו כי תינוקות שהתנסו בשיטת ההרגעה המבוקרת נוטים לישון טוב יותר בטווח הקצר – ושנתם והתנהגותם הסתגלו היטב בטווח הארוך, בדיוק כמו תינוקות אחרים בגילם. למרות חששותיהם של אנשים שונים, אף מחקר לא הראה כי קיים נזק פסיכולוגי או גופני בגלל השימוש בטכניקות שתוארו כאן.

אחים גדולים

לעיתים קרובות, ההורים מודאגים שבכיו של התינוק יעיר את אחיו הגדולים במהלך הלילה. ישנן שתי גישות אפשריות לטיפול בבעיה זו:

לפני ההרדמה

  • אמרו לילדכם הגדול שאתם מתכוונים להרגיע ולהרדים את התינוק חמש דקות לפני שאתם עושים זאת. הבהירו לו שעליו להישאר מחוץ לחדר, או להיות בשקט אם עליו להיכנס.
  • העסיקו את ילדכם הגדול במשהו אחר בזמן שאתם מרדימים את התינוק. לדוגמה, תנו לו צעצוע או ספר, חטיף או משהו לשתות, או בקשו ממנו “להרדים” את הבובה (את כל הפעילויות האלה עדיף לעשות מחוץ לחדרו של התינוק).
  • תגמלו את ילדכם על כך שנשאר מחוץ לחדר או ששמר על שקט כשהיה בחדרו של התינוק.
  • ישנם אחים גדולים המסוגלים להמשיך את השגרה הרגילה שלהם ולהירדם בקלות, גם בנוכחות אחיהם הקטנים הבוכים. אם זה המצב אצלכם, ושנתו של הגדול לא מופרעת – זכיתם. השאירו אותו במיטתו גם במהלך השכבת אחיו הקטן.

בשעת ההתעוררות בלילה

  • זכרו שתינוקות שבוכים בלילה מעירים את אחיהם הגדולים לעיתים נדירות בלבד. אם אתם מודאגים, הזהירו את ילדכם מראש שהתינוק עלול להתעורר ולבכות. אמרו לו לא לדאוג, כיוון שאימא ו/או אבא יטפלו בו.
  • אם הבכי גורם לבעיות, עדיף שהילד הגדול יותר יישן בחדר אחר (אם אפשר).

לחלוק חדר או מיטה עם התינוק

אם אתם חולקים מיטה עם התינוק, תוכלו ללטף אותו בקצרה כדי לעודד אותו להירדם. הסתובבו הצדה כשהתינוק שקט, כדי לאפשר לו להירגע ולהירדם. למידע נוסף על שינה משותפת בטוחה, קראו את המאמר 11 טיפים לשינה בטוחה.

אם אתם חולקים את חדרכם עם התינוק ורוצים להשתמש בשיטת ההרגעה המבוקרת, אפשר לשים מחיצה בין המיטה שלכם לבין מיטתו של התינוק. כך הוא לא יוכל להתבונן בכם ישירות, ולא יהיה מוטרד כשלא תציעו לו ערסול נוסף. השתמשו בקרטון או תלו סדין בתור מחיצה, שימו לב שתינוקכם לא יוכל למשוך הסדין ולהסתבך בו, על מנת לשמור על בטחונו.

טפלו בעצמכם

שינוי דפוסי השינה של התינוק הוא משימה מאתגרת ומעייפת. עליכם לטפל בעצמכם היטב במהלכה:

  • נוחו לפחות פעם ביום. גם אם אינכם הולכים לישון, המנוחה עוזרת לכם לשקם את רמות האנרגיה ולהרחיק את העייפות.
  • היכנסו למיטה בלילה מיד אחרי שהתינוק הלך לישון. כך תוכלו לוודא שיש לכם לפחות שעתיים או שלוש שעות שינה ללא הפרעות.
  • אם מציעים לכם עזרה, קבלו אותה.

בקצרה: שנתו של התינוק

הנה כמה דברים שעליכם לדעת על שנתו של התינוק לפני שאתם מתחילים בתוכנית לשינוי הרגלי השינה שלו (לתינוקות בני שישה חודשים ויותר):

  • התינוק שלכם זקוק בדרך כלל לאותה כמות שינה ביום.
  • לתינוקות שונים יש צורכי שינה שונים.
  • שנתם של מבוגרים ותינוקות כאחד נעה במחזוריות בין שינה שקטה ושינה פעילה במהלך הלילה.
  • בשעות הראשונות של הלילה, התינוק ישן בדרך כלל שינה שקטה (עמוקה). בשאר הלילה הוא ישן שינה פעילה וקלה יותר – אז הוא בדרך כלל נוטה להתעורר.
  • ההתעוררות במהלך הלילה היא תקינה, אך היא עלולה לגרום בעיות אם התינוק אינו יודע להירדם בחזרה ללא עזרתכם.

הרעה במצב וקשיים אחרים

כ-20% מהתינוקות שלומדים להירדם לבד בלילה מתחילים להתעורר שוב ללא כל סיבה נראית לעין. אם התינוק שלכם בריא ומתפתח היטב, המשיכו בתוכנית שהתחלתם בה. בדרך כלל, לאחר כמה לילות קשים, רוב התינוקות חוזרים להרגלים הטובים שלמדו. במקרים רבים מתרחש פרץ של התעוררויות ליליות כשבועיים לאחר שהתינוק למד להרגיע את עצמו בלילה.

אם אתם עדיין חווים בעיות אחרי שבעה ימים של הרגעה מבוקרת או שבועיים של התרחקות הדרגתית, דברו עם הרופא או עם אחות טיפת חלב. אנשי המקצוע יוכלו לעזור ולהתאים לכם ולתינוקכם תוכנית טובה יותר.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

 

עקומות גדילה של ילדים

תהליך הגדילה אצל ילדים

גדילתם של ילדים היא סימן לבריאותם ולהתפתחותם הכללית. כל התינוקות והילדים מתפתחים בקצב שונה, ומה שנחשב “נורמלי” הוא חלק מטווח רחב מאוד. קצב הגדילה של ילדכם הוא ייחודי, ובדרך כלל ממשיך את דפוס הגדילה שמתאים לו. יחד עם זאת, גם קצב הגדילה של ילדם עשוי להיות לא אחיד. במידה וישנה חריגה קלה מהעקומה בה נמצא ילדכם במדידה אחת, נדרשת לרוב רק מדידה חוזרת לאחר תקופה קצרה, על מנת לראות שהקצב הממוצע הוא תקין.

כבר בימים הראשונים לאחר הגעתכם הביתה, תוכלו לראות שהתינוק שלכם גדל. למשל, תבחינו שהוא כבר אינו נכנס לבגדים הקטנטנים, או שדברים שנראו עצומים בגודלם כשרק נולד, כמו העריסה והאמבטיה כבר נראים מתאימים יותר.

מהן עקומות הגדילה (טבלאות אחוזונים)?

אנשי מקצוע בתחום הבריאות משתמשים בעקומות הגדילה כדי לעקוב אחרי גדילתו והתפתחותו של ילדכם בצורה מדויקת בשנים הראשונות. עקומות הגדילה מראות אם ילדכם גדל בקצב בריא. אלו גרפים שמציגים את השינויים בגובהו או אורכו, משקלו והיקף ראשו של התינוק שלכם לאורך זמן.

אחות ורופא טיפת חלב יבדקו את הנתונים הללו דרך קבע, ויסמנו את ערכי המדידות על הגרף בתיק הממוחשב של התינוק. אם רופא הילדים שלכם בקופת החולים רוצה לראות אותם, ניתן לבקש תדפיס. ישנן עקומות גדילה שונות לבנים ולבנות, לילדים צעירים ולילדים גדולים יותר, וכן עקומות ייחודיות לפגים או לתינוקות עם תסמונת דאון. במידה ואתם רוצים לנהל רישום לעצמכם, העקומות לילדים בריאים נמצאים באתר משרד הבריאות, בו תוכלו לראות את עקומות הגדילה השונות: https://www.health.gov.il/Subjects/KidsAndMatures/Pages/curves.aspx

להבין את עקומות הגדילה של ילדים

עקומות הגדילה מורכבות  מקווים מעוקלים רבים. הקווים המעוקלים הללו מתארים את התפלגות המשקל, הגובה, מדד מסת הגוף, והיקף הראש באוכלוסיית הילדים על פי מין וגיל. לאחר שהאחות או רופא\ה רושמת את ערכי המדידה של התינוק שלכם על עקומת הגדילה, תוכלו לראות אם קצב הצמיחה ממשיך במקביל לעקומה שלו ואיך העקומה שלו דומה לקצב הממוצע של תינוקות אחרים בגילו.

סביר להניח שתיתקלו במונח “אחוזון”. האחוזונים מחלקים את טווח הגדילה הטיפוסי בעקומות הגדילה. תינוק שנמצא באחוזון ה-5 מבחינת המשקל, שוקל פחות מ-95% מכלל התינוקות האחרים בגילו. תינוק שנמצא באחוזון ה-90 מבחינת משקל, שוקל יותר מ-90% משאר התינוקות. עם זאת, שני התינוקות נמצאים בטווח הנורמה, וקצב הגדילה שלהם תקין.

כל ילד גדל בהתאם לעקומה משלו. לעיתים, דפוס הגדילה שלו קרוב לאחת העקומות על הגרף, אך ברוב המקרים, הוא יימצא בין שתי עקומות שונות. האורך, המשקל והיקף הראש של רוב הילדים נמצא בין הקו העליון (אחוזון 97%) לקו התחתון (אחוזון 3%) בעקומות. מחצית מכלל הילדים גדלים בקצב הנמצא מעל קו האמצע על הטווח הטיפוסי, ומחצית גדלים בקצב הנמצא מתחתיו.

לא משנה על איזה אחוזון ילדיכם גדל, מה שחשוב הוא קצב הגדילה שלו, ולאחר תקופה מסוימת המשך הגדילה שלו לאורך אותה העקומה. מה שיקבע את האחוזון (העקומה) שבה ימצא ילדיכם, תלוי במספר גורמים כולל הגנטיקה שלו, התזונה שלו, נוכחות של מחלות כרוניות, ועוד. אחוזון משקל בלידה משקפת גם גודל רחם האם ולכן לא נדיר שיש מעבר בין עקומות משקל בחודשים הראשונים של החיים. מקומו בעקומות הוא רק מדד אחד לגדילה תקינה של תינוק.

כיצד מודדים את גדילת הילדים

האורך נמדד כאשר התינוק שלכם שוכב על גבו. גובהם של ילדים בני יותר משנתיים נמדד בעמידה.

המשקל של ילדים בני פחות משנתיים נמדד ללא בגדים, על משקל מיוחד לתינוקות. לאחר גיל שנתיים, המשקל נמדד בביגוד קל על משקל מבוגרים רגיל.

היקף הראש נמדד בדרך כלל בעזרת סרט מדידה המקיף את ראשו של התינוק. ראשיהם של תינוקות גדלים בקצב מהיר מאוד בשנה הראשונה, ולכן קל לבדוק אם הם גדלים בקצב בריא.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

כאבי בטן

סוגים של כאבי בטן

כאבים חדים, אקוטיים – מעידים לעיתים קרובות על בעיה חריפה, ממוקדת, הנמצאת לרוב במערכת העיכול.

כאבים כרוניים/חוזרים – עשויים להעיד על בעיה כרונית אם הם באים בשילוב תסמינים נוספים כגון שלשול, חום או ירידה במשקל. אם הכאבים החוזרים אינם מלווים בתלונות נוספות, ילדכם נראה בריא ועוצמת הכאבים אינה גבוהה במיוחד, ייתכן שכאבי הבטן עשויים לנבוע מדרך התמודדות של ילדיכם עם קשיים אחרים, בבית הספר או בבית.

מהן הסיבות לכאבי בטן?

הסיבות לכאבי בטן אצל ילדים הן רבות ומגוונות, וכוללות בין השאר:

  • בעיות במערכת העיכול – כמו עצירות או מחלות מעי דלקתיות
  • זיהומים – כגון גסטרואנטריטיס (שלשולים והקאות), דלקות גרון או דלקות בדרכי השתן, וכן טפילים
  • כאבים הקשורים לאוכל – הרעלות מזון, רגישות או אי סבילות למזון, אכילה רבה מדי
  • בעיות כירורגיות – כמו דלקת בתוספתן (אפנדיקס) או חסימת מעיים
  • כאבי מחזור – אצל נערות
  • כאבים הנובעים מלחץ או חרדה
  • כאבים ללא הסבר רפואי או רגשי – נפוצים מאוד אצל ילדים

לא תמיד פשוט לאבחן את הסיבה לכאבי הבטן, במיוחד בשלבים הראשונים. הזמן והתסמינים הנוספים שעשויים להופיע יכולים למקד את הבעיה.

איך ניתן להקל על ילדכם?

  • עזרו לילדכם לשתות, כדי למנוע התייבשות. הציעו לו נוזלים צלולים (מים, תה, מיץ קל ומדולל), או קרטיב קרח ואפילו ג’לי.
  • אם ילדכם רעב, הציעו לו לאכול אוכל פשוט שאינו מתובל, כגון קרקרים, צנים, ביסקוויט, אורז או בננה. אל תכריחו את ילדכם לאכול אם אינו רוצה.
  • עודדו את ילדכם לשבת בשירותים. שחרור צואה עשוי לפעמים להקל על הכאבים.
  • נסו להסיח את דעתו באמצעות עיסוי עדין לבטן, קריאת ספר ועוד.
  • אם ילדכם סובל מאוד, נסו משכך כאבים כגון פרצטמול (אקמול, נובימול, דקסמול וכד’).

מתי צריך ללכת לרופא?

אם ילדכם:

  • סובל מכאב שנמשך יותר מ-24 שעות
  • סובל מכאב חזק מאוד עד כדי כך שהוא מתפתל או גונח מכאבים
  • סובל מכאב המונע ממנו לזוז או להתנייד כרגיל
  • סובל מכאבים תכופים וקבועים
  • סובל מחום של יותר מ-38.5 מעלות נוסף על כאבי הבטן
  • סובל מהקאות חוזרות ואינו מצליח לשתות בלי להקיא, או שההקאות בצבע ירוק
  • מופיע דם בהקאה או בצואה
  • מסרב לשתות
  • מתלונן על קשיים או כאבים במתן שתן, או ממעט לתת שתן
  • סובל מכאבים או נפיחות במפשעות
  • מופיעה על גופו פריחה נרחבת
  • כאב הבטן התחיל לאחר חבלה בבטן
  • אם אתם מוטרדים מכל סיבה שהיא.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לתכנן מראש: כלי לניהול התנהגות

מדוע תכנון מראש עוזר לניהול ההתנהגות

קניות, נסיעה במכונית, שיחה בטלפון, פגישות חשובות, ביקור אצל חברים – כל אלה הם מצבים שבהם עלול להיות קשה לעמוד בצרכיו של הילד ולהשיג את מה שרציתם גם יחד. אפשר לחשוב עליהם כעל מצבי הורות מאתגרים – מצבים שבהם יש סיכון להתנהגות מאתגרת מצד ילדכם, ולתסכול, לחץ וכעס מצדכם. מצבי הורות מתאגרת מתרחשים בדרך כלל באחת הנסיבות הבאות או יותר:

  • כשאתם מנסים לטפל בילדכם ולבצע משהו נוסף.
  • כשאתם חייבים לעשות משהו מסוים או להיות במקום מסוים בשעה נקובה.
  • כשהילדים משועממים.

במצבים שבהם הילדים עלולים להתקשות להעסיק את עצמם, או כאשר הפגנת התנהגות קשה עלולה להיות מאתגרת ומלחיצה אף יותר, כדאי לנקוט גישה פעילה יותר למניעת השעמום.

פעילויות מתוכננות

כדי לעזור להורים להתמודד עם מצבי הורות מאתגרת פיתחו שני פסיכולוגים אוסטרלים, פרופ’ מתיו סנדרס ופרופ’ מארק דאדס, שגרות פעילות מתוכננת. השגרות מבוססות על שלושה עקרונות פשוטים:

  1. תכננו מראש כדי לצמצם את הסיכון לבעיות.
  2. למדו את הילדים להתמודד ביעילות עם דרישות המצב.
  3. חפשו דרכים לעזור לילדים להישאר עסוקים ופעילים, במקום להשתעמם או להפריע.

כך תהפכו את העקרונות הללו לפעולה, ותפתחו שגרת פעילות מתוכננת, שתעזור לכם ולילדכם במצבי הורות מאתגרת.

  1. זהו את המצב המאתגר.
  2. הבהירו לילדכם למה אתם מצפים.
  3. חשבו על ילדכם כעל “לומד”.
  4. תכננו כיצד לעזור לילדכם להישאר עסוק.
  5. חזקו התנהגות טובה.
  6. השתמשו בתוצאות להתנהגות בלתי רצויה.
  7. ערכו שיחת מעקב.

כל אחד מהצעדים האלה מוסברים בפירוט בהמשך.

1. זהו את המצב המאתגר

לפני שאתם מתחילים לתכנן, עליכם לזהות מהם המצבים ה”מסוכנים”/”מאתגרים” עבורכם, למשל, מקרים שבהם חשתם לחוצים, מתוסכלים או נבוכים בגלל התנהגותו של ילדכם. נסו להבין מה מקשה על המצב. האם מדובר ביותר מדי דרישות מתחרות, בלחץ של זמן או בסביבה משעממת? אולי זו סביבה שהותאמה במיוחד לגרום להתנהגות מאתגרת – לדוגמה, הקופה בסופרמרקט, שלידה מוצגים סוכריות וצעצועים בגובה עיניו של הילד? קראו את המאמר על חיזוק התנהגות טובה בעזרת שינוי הסביבה של ילדכם.

כמו כן, כדאי להבין אילו צעדים פרקטיים תוכלו לנקוט במצב נתון. האם אפשר להימנע מהפעילות לגמרי? האם תוכלו לקבל עזרה? האם קבלת העזרה תשנה משהו? אם אי אפשר להימנע מהמצב, או שאתם חושבים שהשהות במצב תעזור לילדכם ללמוד כיצד להתמודד איתו טוב יותר, שגרת פעילויות מתוכננות עשוי לעזור לכם.

2. הבהירו למה אתם מצפים

דברו עם ילדכם לפני שאתם נכנסים למצב מאתגר. הבהרת הציפיות מהמצב וההתנהגות המקובלת תעזור לכם ולילדכם גם יחד. אם ילדיכם צעירים, פשוט אמרו להם למה אתם מצפים, כדי לצמצם את הבלבול והתסכול. לילדים גדולים יותר כבר יש רעיונות משלהם, ולכן כדאי לקבוע ביחד כמה כללים מסוימים. במצב כזה, צעד הבהרת הציפיות מסתמך יותר על משא ומתן. עם זאת, אתם ההורים, ויש לכם זכות להגיד את המילה האחרונה.

כללים יעילים מזכירים לילדכם למה אתם מצפים, ומזכירים לכם למה לצפות ולמה להגיב. הכללים צריכים להיות ברורים, פשוטים וקשורים להתנהגות הרצויה. לדוגמה, כללים שנועדו לחדר ההמתנה במרפאה כוללים “לדבר בשקט”, “לבקש רשות לפני שנוגעים במשהו”, “לגעת בעדינות בצעצועים ובעיתונים”, ו”לשחק על הרצפה לידי”.

כמו כן, כדאי להחליט מראש מה קורה אם הילדים עומדים בכללים ומה קורה אם מפרים אותם. למשל, במרפאה, תוכלו להגיד, “אם תישאר קרוב אליי ותבקש רשות לפני שאתה נוגע במשהו, תוכל לשחק בצעצועים או לקרוא את הספרים. אם אתה שוכח שצריך להישאר קרוב אליי או נוגע במשהו בלי לבקש, תצטרך לשבת על הכיסא לידי במשך דקה אחת”.

בדקו אם ילדכם מבין, ובקשו ממנו להסביר לכם את הכללים והתוצאות. עשו זאת שוב ממש לפני שאתם נכנסים למצב בסיכון גבוה – למשל, ממש לפני שאתם נכנסים למרפאה. כמה כללים משפחתיים יכולים לעזור לבני המשפחה להסתדר טוב יותר זה עם זה ולהפוך את החיים לשלווים יותר.

3. חשבו על ילדכם כעל “לומד”

ילדכם עשוי להפגין “התנהגות מאתגרת” כיוון שעדיין לא פיתח את המיומנויות הדרושות להתמודדות עם המצב. שאלו את עצמכם מה תוכלו לעשות כדי לעזור לו ללמוד מה לעשות במצבים בסיכון גבוה. הנה כמה הצעות.

הפחיתו את הלחץ כשילדכם לומד

חשבו מה אפשר לעשות כדי להפחית את הלחץ על ילדכם במצב חדש, ואפשרו לו לתרגל את יכולות ההתמודדות שלו במצבים קלים יותר. כשהוא לומד מיומנות חדשה, תנו לו הזדמנויות רבות לחוות הצלחה. ברגע שהוא מצליח להתמודד טוב יותר, אפשר להעמיד אותו במצב מאתגר יותר. הנה כמה דוגמאות:

  • קניות: תכננו כמה מסעות קניות קצרים שבהם תרכשו רק כמה מוצרים.
  • ביקורים / מבקרים: צאו לסדרת ביקורים קצרים אצל חברים או קרובי משפחה, או בקשו מהם לבקר אצלכם.
  • שיחות טלפון: תכננו כמה שיחות טלפון קצרות.

חשבו על התזמון הנכון

אחת הדרכים לעזור לילדכם להתמודד עם מצב תובעני היא לוודא שהוא אינו רעב או עייף. לפעמים ילדים אינם מבינים שהם רעבים או עייפים, ופשוט מתנהגים בעצבנות. אם אפשר, תכננו את המצב בסיכון גבוה בהתאם לשגרה של ילדכם, כך שיהיה במצב רוח טוב. תנו לו לאכול משהו קטן לפני שאתם יוצאים לקניות, לדוגמה.

הבינו אילו מיומנויות צריך ילדכם ללמוד

לדוגמה, אם הבעיות מתרחשות בזמן שיחות טלפון, ייתכן שילדכם צריך ללמוד כיצד לומר “סליחה”, להמתין לתגובתכם, לקבל תשובה ולהמשיך בעיסוקיו בשקט. על כל הדברים הללו תוכלו לדבר איתו. כמו כן, תוכלו להראות לילדכם כיצד לעשות את הדברים האלה, ולשבח אותו כשהוא מצליח.

4. תכננו כיצד לעזור לילדכם להישאר עסוק

לילדים צעירים מאוד, תכננו כמה פעילויות שיעסיקו אותם בזמן מצבי הורות מאתגרת. הכינו “תיק לדרך”, ובו שתייה, חטיף וכמה פריטים קטנים אך מעניינים – למשל, נייר וצבעים, בועות סבון או מדבקות.

ילדים גדולים יותר יכולים לתכנן פעילויות מעניינות בעצמם, בעזרתכם. כמו כן, אפשר להפעיל אותם במצב עצמו. לדוגמה, בזמן הקניות במכולת, תוכלו לבקש מילדכם למצוא פריטים מסוימים על המדפים ולשים אותם בעגלה, או לזהות צבעים או מילים שמופיעים על התוויות. כשאתם עומדים בתור בדואר, תוכלו לשחק משחק שקט של “אני רואה” או “מי אני?” אפשר לתכנן פעילויות מיוחדות לנסיעות במכונית או לשיחות טלפון, למשל סיפורים או שירים מיוחדים בדיסק, או פאזל מיוחד. הכינו מראש כמה רעיונות או פעילויות שיעזרו לילדכם לא להשתעמם או להפריע.

5. חזקו התנהגות טובה

במהלך מצב מאתגר, זהו וחזקו את ההתנהגות הרצויה. אל תיכנסו למלכודת ותגיבו רק להתנהגות שאינכם אוהבים. במקום זאת, עצרו מדי פעם את מעשיכם, כדי להראות לילדכם שאתם אוהבים מה שהוא עושה.

לדוגמה, בזמן הקניות, תוכלו לשבח את ילדכם על כך שנשאר קרוב אליכם, שדיבר בשקט או שעזר לכם למצוא פריטים ברשימה. אם המצב בסיכון גבוה הוא שיחת טלפון, תוכלו לעצור לרגע קל את השיחה כדי לשבח את ילדכם על כך שהוא משחק בשקט.

6. השתמשו בתוצאות להתנהגות בלתי רצויה

הדרך הטובה לנהל התנהגות מאתגרת היא למנוע אותה מראש, במקום לטפל במצב. אם פעלתם לפי הצעדים שהזכרנו, ילדכם עשוי להתעצבן פחות. עם זאת, כדאי וחשוב לתכנן מראש מה תעשו אם ילדכם יתנהג באופן בעייתי, מכמה סיבות. ראשית, קשה להשתמש בתוצאות כשההתנהגות המאתגרת מתרחשת במקום שאינו ביתכם. שנית, המצב הקשה עלול להיות מלחיץ אף יותר אם אתם מנסים להחליט מה לעשות בלהט הרגע. תחושות כגון לחץ, מבוכה או בושה עלולות לתרום לכך שתרגישו שאינכם בשליטה.

החדשות הטובות הן שרוב התוצאות שבהן הייתם משתמשים בבית להתנהגות הבעייתית יכולות לשמש אתכם גם בחוץ, בשינויים קלים. לדוגמה, אם אתם משתמשים בפסק זמן בבית, תוכלו להתאים את השיטה לקניות – לבקש מילדכם לשבת בשקט לידכם על ספסל מחוץ לסופרמרקט לזמן מסוים, או לשבת איתו במכונית. לעולם אל תשאירו ילד לבד במכונית.

7. ערכו שיחת מעקב

כדאי לדבר עם ילדכם לאחר המצב המאתגר. במהלך השיחה, הדגישו בפניו את הדברים שעשה היטב, וציינו את ההתקדמות שעשיתם יחד. כמו כן, תוכלו להצביע על דבר או שניים שעליו לעשות באופן שונה בעתיד. אלה יכולים להיות היעדים שלכם לפעם הבאה.

מידע נוסף על מצבי הורות מאתגרת

מצבי הורות מאתגרת עשויים לכלול אחד או יותר מהמאפיינים הבאים.

דרישות מתחרות

דרישות מתחרות הן מה שקורה כשאתם מנסים לטפל בילדכם ולבצע משהו נוסף בו בזמן – כמו לדבר עם הפקיד בבנק, לשוחח בטלפון, לנהוג במכונית, לצאת לקניות או לאכול עם חברים.

לחץ של זמן

המצב עלול להיות קשה כשאתם חייבים לעשות משהו מסוים או להיות במקום מסוים בשעה נקובה. תחושת הזמן של ילדים צעירים אינה זהה לזו של מבוגרים. דוגמאות ללחצי זמן הן שעות ההתארגנות לבית הספר ולעבודה בבוקר, הגעה לפגישה בזמן, התכוננות לשינה ועוד.

סביבות משעממות לילדים

מקומות ומצבים רבים אינם מתוכננים היטב לילדים – כמו נסיעה במכונית, ישיבה בחדרי המתנה, עמידה בתורים או יציאה לקניות – ולכן הם משתעממים במהירות. שעמום אינו תמיד דבר רע. למעשה, השעמום יכול להוביל לחשיבה יצירתית אצל ילדים. תוכלו להציע להם כמה הצעות כדי לעזור להם לחשוב על דרכים להפיג את השעמום בעצמם. למשל, תוכלו “לכתוב” סיפור בקול רם, או לציין שמות של חיות שמתחילות באותיות שונות.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

מדוע ילדים ואחים רבים

מריבות ילדים: עקרונות הבסיס

ויכוחים בין אחים ואחיות הם נפוצים מאוד. לעיתים קרובות הם מתחילים כשהילדים חושבים שמצב מסוים אינו הוגן, או כשהם מנסים לעמוד על שלהם. לפעמים ילדים רבים כיוון שהם מסתכלים על המצב מנקודות מבט שונות. לדוגמה, ילד גדול יותר מציק לאחיו הקטן וחושב שזה משעשע, אך הילד הקטן אינו אוהב זאת. ויש פעמים שבהן אחים רבים כיוון שהם מתחרים זה עם זה על תשומת לב או אישור מההורים.

החדשות הטובות

כל הוויכוחים האלה הם חלק מתהליך ההתבגרות במשפחה. למעשה, זו יכולה להיות הזדמנות נהדרת לתרגול המיומנויות החברתיות שילדיכם זקוקים להן כמבוגרים. המריבות ילכו ויפחתו ככל שילדיכם יתבגרו ויפתחו מיומנויות חברתיות טובות יותר.

כשהוויכוחים בין אחים ואחיות נפתרים בצורה הוגנת ובלי שאף אחד נפגע, הם עוזרים לילדים לבנות מיומנויות פתרון בעיות כגון משא ומתן. כמו כן, הם לומדים כמה חשוב לראות את נקודת המבט של מישהו אחר, ולכבד את זכויותיהם, רגשותיהם ורכושם של אנשים אחרים.

אחד הדברים החשובים לצמצום המריבות הוא התנהגותכם כשהילדים אינם רבים. למשל, כדאי להראות להם כיצד להשתמש במיומנויות חברתיות ורגשיות טובות כגון ניהול כעסים, להזכיר להם את חשיבותו של המשא ומתן ולעזור להם ללמוד כיצד לשחק בצורה הוגנת. עם זאת, זכרו שילדים סופגים את כל השיעורים המעשיים הללו מגיל צעיר מאוד, אך לא נוהגים להתחיל לשתף פעולה ולחלוק עד גיל שנתיים. לפעמים הם מתחילים לבטא את ההתנהגויות שלמדו רק בגיל שלוש.

לוקח זמן ותרגול כדי ללמוד לחיות ביחד כמשפחה, וזה לא תמיד קל. למידע נוסף על צמצום המריבות בין ילדים בטווח הארוך, קראו את המאמרים כיצד למנוע מריבות בין אחים ומריבות בין אחים: דרכים להתמודדות.

כיצד המזג משפיע על מריבות הילדים

נדמה שחלק מהילדים רבים יותר מאחרים, כנראה בגלל המזג שלהם – חלקים מולדים באישיותם, שמובילים אותם להתנהג באימפולסיביות רבה יותר (בלי לחשוב) או באלימות. לכל בני האדם יש צד אלים מטבעם, המתבטא לעיתים במריבות. יש אנשים שמהירים יותר לכעוס מאחרים, או שאינם מסוגלים כל כך לשלוט על כעסם. אפילו למבוגרים לא קל תמיד לפתור סכסוכים בלי להידרדר להתנהגות רעה, ולילדים קשה אף יותר. ילדים אינם נולדים עם ההבנה כיצד להתמודד עם מחלוקות, אולם הם יכולים ללמוד את המיומנויות הנדרשות לצמצום כמות המריבות.

כיצד הסביבה משפיעה על מריבות הילדים

ילדים לומדים כיצד לפתור מחלוקות באמצעות התבוננות וחיקוי ההתנהגות שהם רואים בסביבתם. לכן, אם ילדיכם רואים אתכם פותרים מחלוקות בצורה חיובית, גם הם ילמדו להתנהג כך. זוהי דוגמה אישית של התנהגות טובה. תוכלו להדגים להם כיצד אתם משתפים פעולה, נשארים רגועים למרות הכעס, בודקים את העובדות לפני שאתם פועלים, מגיבים בדרך שמתאימה למצב ופתוחים לנקודת המבט של אחרים.

ילדים יכולים ללמוד גם מהתנהגויות שליליות. אם אתם מקנים לילדיכם משמעת באמצעות מכות, צורת הקניית משמעת אסורה ופסולה לחלוטין, סביר להניח שהם ירביצו לאחיהם, לאחיותיהם, לחבריהם – ואפילו לכם. כמו כן, סביר יותר להניח שיבחרו לריב אם:

  • הם רואים התנהגות אלימה באופן קבוע, בעיקר בקרב ההורים, אחים ואחיות גדולים וחברים
  • הם מקבלים את מה שרצו באמצעות דחיפות ומריבות
  • הוריהם אינם מציבים להם גבולות עקביים בנוגע למריבות או לאלימות
  • הם רואים אלימות בטלוויזיה, בסרטים ובמשחקי וידיאו.

כיצד הגיל והמיומנויות משפיעים על מריבות הילדים

האופן שבו ילדים מטפלים בקונפליקט תלוי במידה מסוימת בגילם וברמות המיומנות שלהם. התנהגות אלימה נפוצה יותר בקרב ילדים קטנים, והדבר נוטה להשתנות ככל שהם גדלים ולומדים דרכים טובות יותר לפתור סכסוכים.

ילדים בני פחות משנתיים:

  • נוטים לריב על חפצים, כגון צעצועים, ולהיות מתוסכלים מאוד אם משהו שהם רוצים נלקח מהם
  • נאבקים עם מושג התורות, ואינם מבינים עדיין את ההיגיון מאחורי כללים והוראות
  • אינם יכולים לפתור בעיות עם ילדים אחרים בהיגיון או להסביר כיצד הם מרגישים, ולכן נוטים יותר להביע את כעסם בפעולות גופניות כגון דחיפות.

ילדים בני שלוש עד ארבע:

  • מתחילים לשתף פעולה, לחלוק ולהשתתף בתורות – מיומנויות שיובילו, בסופו של דבר, לצמצום כמות המריבות
  • עדיין זקוקים לתמיכה, לתזכורות ולמשוב חיובי.

ילדים בני חמש עד שבע:

  • מתחילים להתמקצע במיומנויות כגון שיתוף, תורות, התפשרות ודיון באפשרויות שונות
  • משתפרים בפתרון נושאים שונים בלי להזדקק למבוגר שיתווך ביניהם, אף שהם עדיין צריכים חיזוקים.

ילדים בני שמונה עד 12:

  • נוטים למחות באופן מילולי יותר מאשר ילדים צעירים
  • הופכים לחברתיים יותר, ובדרך כלל מתחילים לעסוק בפעילויות קבוצתיות שדורשות שיתוף פעולה, משא ומתן והתפשרות.

כיצד ההורים מרגישים

ייתכן שראיתם את ילדיכם רבים כבר כשהיו פעוטות. אם אתם מתקשים להתמודד עם המריבות של ילדכם, אתם לא לבד. מריבות הן אחת הסיבות הנפוצות לכך שמשפחות מבקשות עזרה מקצועית. ייתכן שההורים חשים לחץ רב בגלל ריבים קטנוניים, ורוצים לטפל במריבות כדי שילדיהם יפתחו את המיומנויות החברתיות הדרושות לבניית מערכות יחסים וישחקו יפה ביחד. סיבה נוספת היא הצורך להגן על הילדים הצעירים יותר במשפחה, ולטפל בקנאת אחים.

אם ילדיכם רבים בתכיפות גבוהה, אם הם משתמשים באלימות גופנית או גורמים לכם ללחץ רב, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע כגון רופא הילדים או פסיכולוג.

ומה אומרים מחקרים?

  • בנים ובנות רבים בערך באותה רמה, אך הם נוטים לריב בדרכים שונות.
  • גם קרבת הגיל תורמת למריבות – ככל שגילם של האחים קרוב יותר זה לזה, הם נוטים לריב יותר.
  • אי אפשר להאשים את ההורים, אך יש להם השפעה כלשהי. כמות המריבות בין הילדים מושפעת מהמזג שלהם, מהמיומנויות ומהגיל – וגם מהתנהגותם של ההורים.
  • חשוב לשמור על שוויון. מריבות נוטות לפרוץ יותר כאשר הילדים חשים שלא מתייחסים אליהם בצורה הוגנת. אם הם מרגישים שמפלים או מאשימים אותם, הם צפויים יותר לנהוג באלימות כלפי אחיהם או אחיותיהם.

לפעמים, התעלמות ממריבות בין הילדים אינה האפשרות הטובה ביותר. עם זאת, גם תשומת לב הורית רבה מדי עלולה לחזק את המריבות. אם אתם נותנים למריבות תשומת לב רבה, אתם עשויים למעשה לעודד את ההתנהגות הזו. חשוב ללמוד מתי להתערב.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

להתחבר ולתקשר עם תינוקכם

תקופת הינקות מלאה בפרצופים, דיבור תינוקי (או מתיילד) וחיוכים. תינוקות מבלים את ימיהם בהתבוננות בפרצופים, בצפייה בהוריהם ובאחיהם הגדולים, ובליטוש ושכלול המיומנויות הרגשיות שלהם. כך הם מקבלים את האהבה, תשומת הלב והגירויים שהם זקוקים להם כדי להתפתח ולהרגיש מוגנים ובטוחים בעולם. חוקרים מאמינים כי כשהתינוק רואה את האופן שבו פניכם משתנים כשאתם מגיבים למעשיו או לקריאותיו, הוא מתחיל להבין את העולם שסביבו וליצור מערכות יחסים.

להבין את התינוק: גיל 6-2 חודשים

בתקופה זו, התינוק שלכם מתחיל ללמוד מהם רגשות ולמה נועדו. הוא מביע רגשות ומתבונן בתגובה שלכם ובאופן שבו אתם עצמכם מביעים רגשות, ומתחיל להבין מתי הוא מרגיש דברים מסוימים כמו אושר, עצב, התרגשות או פחד.

לאחר כשלושה חודשים מתחילים התינוקות ללמוד שפעולות מסוימות – חיוכים, השמעת קולות, בכי או קריאה פתאומית בקול רם – יכולות להוביל לתגובות רגשיות של מבוגרים.

איך לתקשר עם התינוק

  • כשהתינוק שלכם מתחיל ללכוד את מבטכם באופן מכוון, הביטו בחזרה בעיניו.
  • כשהוא משמיע רעשים, הראו לו שאתם מקשיבים. נסו לחייך, להנהן בראש, לפקוח עיניים לרווחה, להרים את הגבות ולגעת בו. אפשר לומר דברים כמו, “מה אמרת?” או “וואו, מה אתה אומר!” כל אלה מעודדים את התינוק שלכם להמשיך לתקשר.
  • עזרו לתינוק להירגע אחרי שחווה התרגשות כלשהי. לטפו אותו, אמרו לו מילים רכות והשמיעו מוזיקה מרגיעה. כל אלה עוזרים לו לפתח שליטה רגשית.
  • שמרו על שגרה קבועה, כדי לעזור לתינוק להרגיש בנוח ולהבין את כל המראות, הצלילים, הריחות והטעמים החדשים שמסביב.

להבין את התינוק: גיל 9-6 חודשים

בתקופה זו מתרחשת התפתחות אדירה והמוח גדל במהירות. עד גיל תשעה חודשים עבר מוחו של התינוק קפיצת גדילה משמעותית, שעזר לו ליצור קשרים בין מה שהוא רואה, שומע, טועם ומרגיש. כעת התינוק שלכם מתחיל להיות עצמאי יותר והמיומנויות המוטוריות שלו משתפרות. הוא יכול להתיישב לבדו לפרקי זמן קצרים, ואולי אפילו כבר החל לזחול. גם הזיכרון שלו משתפר, והוא מתחיל להבין מי הוא. אתם עתידים לגלות שהוא מתחיל ליצור התקשרויות לאנשים ולחפצים.

לעיתים קרובות, אל ההתקשרות נלווית חרדת נטישה. כדי להתמודד עם הדברים הללו, התינוק צריך ללמוד שכאשר דברים נעלמים, הם גם מופיעים מחדש. כך תוכלו לעזור לתינוק שלכם:

  • העניקו לו הרבה חיבה גופנית וצעצועים שאפשר לחבק, והזכירו לו היכן אתם נמצאים כשאתם מסתובבים בחדר
  • שחקו איתו משחקים כיפיים כמו “קוקו”, שמאפשרים לתינוק להתנסות בתורות
  • פנו זמן לבילוי עם מטפלים אחרים, מה שיאפשר לכם לצאת מדי פעם ולהשאיר את התינוק בטיפולו של אדם אחר.
  • הציבו לו גבולות ועימדו עליהם. אם תינוקכם מנסה להכות, למשוך בשיער, או לנשוך בעת הנקה, תוכלו להגיד לו “לא” בליווי הבעת פנים מתאימה והרחקתו מעט. כך הוא ילמד מה מותר ומה אסור.

כשהתינוק מתקרב לגיל 12 חודשים, הוא כבר משמיע יותר קולות. כשהוא מתחיל להשמיע צלילים כמו “בה בה בה”, “דה דה דה”, חזרו אחריו. כשאתם חוזרים על מילים מסוימות במהלך הדיבור – “אתה רעב?”, “בטח שאתה רעב!”, “אוי, כמה שאני רעבה” – אתם מלמדים את התינוק את משמעותן של המילים ומסייעים להתפתחות השפה והדיבור. לעולם לא מוקדם מדי לדבר עם התינוק שלכם. ההאזנה למילים רבות ככל האפשר עוזרת להתפתחותו האינטלקטואלית בהמשך.

להבין את התינוק: גיל 12-9 חודשים

בגיל זה, יכולתו של התינוק לחוות רגשות ומצבי רוח שונים כבר מפותחת מאוד. כמו כן, התינוק לומד לזהות ולהבין מתי אנשים אחרים חווים רגשות. אם אתם מגיבים להבעת רגשות, אתם עוזרים לו לזהות רגשות ולהבין את התהליך שבו הוא מרגיש טוב יותר או רע יותר. לדוגמה, תוכלו להגיד “כן, אני יודע שאתה עצבני, אני כבר חוזר”.

החלק הקדמי של המוח מתפתח בגיל זה, והתינוקות מצליחים להעסיק או להרגיע את עצמם טוב יותר באמצעות חפצים ואנשים מוכרים. יכולת התזוזה שלהם משתפרת, והם יכולים להתרחק מדברים שמטרידים או מרגיזים אותם. ייתכן שהתינוק שלכם מתחיל לרצות להיות עצמאי יותר! מחקרים מראים כי הורים שמדברים על רגשותיהם עם התינוקות שלהם עוזרים להם להבין את הרגשות של אחרים ולהגיב להם. העסיקו את התינוק ושמרו על ערנותו באמצעות:

  • עשיית דברים שגורמים לו אושר
  • שינוי הפעילות כשהוא מתחיל להשתעמם או להילחץ
  • רעיונות משחקיים שונים כמו קריאת ספרים, משחק בצעצועים וטיול בפארק תוך הצבעה על דברים שונים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

11 טיפים לשינה בטוחה

גורמי הסיכון למוות פתאומי בלתי צפוי אצל תינוקות (כולל תסמונת המוות בעריסה ותאונות שינה קטלניות)

כאשר תינוק נפטר ללא כל סיבה נראית לעין, לעיתים קרובות מתואר מותו כמקרה של מוות פתאומי בלתי צפוי אצל תינוקות (SUDI). זהו מונח רחב הכולל גם את תסמונת המוות בעריסה ותאונות שינה קטלניות אחרות. מוות פתאומי בלתי צפוי, עשוי לכלול בתוכו גם מקרי מוות של תינוקות מסיבות רפואיות שלא היו ידועות עד כה, או מסיבוכים מפתאומיים. תסמונות המוות בעריסה, לעומתה, מהווה אבחנה שבשלילה. כלומר מוות פתאומי בלתי צפוי בתינוק שגם לאחר בדיקה, כולל ניתוח לאחר המוות, לא נמצאה סיבה למוות. אף שתסמונת המוות בעריסה מוכרת יותר, לכל שלושת המקרים הללו יש גורמי סיכון משותפים.

בדיקות שנערכו על מותם של ילדים שנפטרו ממוות פתאומי בלתי צפוי העלו כי ישנו קשר עקבי בין גורמי הסיכון הבאים לבין פטירת תינוקות בשנות הינקות:

  • שינה על הבטן או על הצד
  • שינה על משטחים רכים (ספה, מזרון רך, כרית, מיטת מים ועוד), עם או בלי ההורה
  • כיסוי פניו וראשו של התינוק במצעים, שעלולים להוביל לחנק או לחימום יתר של גוף התינוק – אחת הסיבות הידועות למוות פתאומי.
  • עישון בזמן ההיריון או לאחר הלידה.

עם השנים פחת מספר מקרי המוות הפתאומי בתינוקות בישראל, כיוון שגילינו והתחלנו להשתמש בהרגלי שינה בטוחים יותר לתינוקות. הרגלי השינה הבטוחים הבאים יכולים להפחית את מקרי המוות הפתאומי הבלתי צפוי אצל תינוקות.

צעדים לשינה בטוחה

1. השכיבו את התינוק לישון על גבו
זוהי תנוחת השינה הבטוחה ביותר לתינוקות בריאים. תינוקות נמצאים בסיכון גדול יותר למוות פתאומי אם הם ישנים על הבטן או על הצד. אל תדאגו שהתינוק ייחנק מקיא או פליטה על גבו, כיוון שהסיכון לכך נמוך יותר מאשר אם היה שוכב על בטנו או על הצד.

ברגע שהתינוק מתחיל להתהפך (בסביבות גיל ארבעה עד שישה חודשים), המשיכו להשכיב אותו על גבו, אך תנו לו למצוא לבדו את תנוחת השינה המועדפת.

2. ודאו שראשו של התינוק אינו מכוסה כשהוא ישן
השכיבו את התינוק לישון כך שרגליו קרובות לקצה המיטה. תחבו את קצות השמיכה היטב מתחתיו, כדי שלא יכסו את ראשו. אפשר להשתמש בשק שינה לתינוקות במקום שמיכה. שקי השינה הבטוחים ביותר הם שקי שינה עם פתחים מותאמים לצוואר ולזרועות, וללא כובע.

3. הימנעו מעישון
ישנן ראיות מוצקות לכך שחשיפה לעישון פסיבי גורמת נזק לתינוקות, וכי עישון במהלך ההיריון ולאחר הלידה מעלה את הסיכון למוות פתאומי ולתסמונת מוות בעריסה. נמצא קשר חזק בין מוות בעריסה לבין עישון, גם כאשר ההורים מעשנים הרחק מילדיהם.

אם ברצונכם להפסיק לעשן אך אתם מתקשים לעשות זאת, התקשרו לאחת מקופות החולים ובררו פרטים בנוגע לסדנאות להפסקת עישון. כמו כן, תוכלו לדבר עם רופא המשפחה או עם אחות טיפת חלב.

4. השתמשו במיטה העומדת בתקני מכון התקנים הישראלי
המיטה הטובה ביותר עבור התינוק שלכם היא מיטה מתוחזקת היטב העומדת בתקנים המחמירים של מכון התקנים הישראלי. מיטות אלה כוללות תווית ברורה של תו תקן (ת”י 682 חלק 1 וחלק 2 מיטות לתינוקות, ת”י 682 חלק 3 לעריסות ות”י 681 ללולים לתינוקות).

מיטות שאינן עומדות בתקנים עלולות לכלול גורמים מסוכנים רבים, ובהם צבעי עופרת, מרווחים לא תקניים שהילד עלול להיתקע בהם, או צדדי מיטה נמוכים מדי שעליהם יכול הילד לטפס.

5. חלקו עם התינוק את חדרכם
שימו את מיטתו של הילד בחדרכם ב-6 החודשים הראשונים לחייו.

6. במידת האפשר, הניקי את התינוק
הנקה מפחיתה את הסיכון למוות פתאומי ביותר מ-50%. עם זאת, יש לשמור על הרגלי שינה בטוחים בין אם התינוק ניזון בהנקה או מבקבוק.

7. הימנעו משימוש במגני ראש, בובות רכות, כריות ושמיכות פוך טבעי
תינוקות עלולים להיחנק אם הם מתגלגלים לתוך מגני ראש, בובות רכות, כריות ושמיכות פוך טבעי, ולכן רצוי להרחיק אותם ממיטת התינוק.

8. השתמשו במזרון קשיח שמתאים למיטה
ודאו שאין רווחים בין המזרון לקצה המיטה שבהם עלול ראשו של התינוק להיתפס. אל תטו את המזרון. אם אתם משתמשים בלול או בעריסה ניידת, השתמשו אך ורק במזרון הקשיח והדק שמתאים להם. אל תוסיפו מזרון או ריפוד נוסף על המזרון.

9. אל תשכיבו את התינוק לישון על הספה או על מיטה מתקפלת
שינה על הספה, עם אדם נוסף או בלעדיו, מסוכנת מאוד לתינוקות. כמו כן, היזהרו ממיטות מתקפלות. התינוק עלול להיות בסכנה אם יילכד בין המזרון לקיר, בין כריות הספה או יחליק וראשו יכוסה בשמיכות.

10. הלבישו את התינוק בביגוד חם אך לא בשכבות רבות מדי
חימום יתר על המידה נמנה עם הגורמים העיקריים למוות פתאומי של תינוקות. בדקו מה אתם עצמכם לובשים לשינה והשתמשו בכך כמדריך. כשהתינוק ישן בבית, ראשו אינו צריך להיות מכוסה, כדי שיוכל להתקרר במקרה הצורך. אל תדאגו אם ידיו ורגליו של התינוק קרות – זה תקין לגמרי.

11. ודאו שכל מי שמטפל בתינוק יודע כיצד להיזהר ממוות פתאומי
עדיף לא להניח מראש שמי שמטפל בתינוק מכיר את הרגלי השינה הבטוחים, אפילו אם מדובר באנשי מקצוע. בדקו את הסדרי השינה המתוכננים בגן, וודאו שהתינוק שלכם שוכב לישון בצורה בטוחה. לדוגמה, לא מומלץ להשאיר את התינוק ישן בעגלה ללא השגחה.

מוניטור נשימה לתינוק

מוניטור נשימה משמיע התראה כאשר ילדכם מפסיק לנשום. עם זאת, תינוקות אינם נושמים בקצב קבוע כמו ילדים גדולים יותר ומבוגרים, ולעיתים הם עוצרים את נשימתם. ההפסקות הללו תקינות, אך הן עשויות לגרום למוניטור הנשימה לצפצף. אזעקות השווא הללו עלולות להיות מלחיצות מאוד להורים שחושבים שהתינוק שלהם הפסיק לנשום. וכשהן קורות במהלך הלילה, קשה מאוד להירגע אחר כך.

אין כל ראיות לכך שמוניטורים נשימתיים (או כאלה שמתריעים על דום נשימה) מגנים על תינוקות מפני מוות פתאומי בלתי צפוי אצל תינוקות (SUDI), מונח הכולל בתוכו גם את תסמונת המוות בעריסה (SIDS) ותאונות שינה קטלניות אחרות.

כיצד להשתמש במוניטור נשימה
הרופא עשוי להמליץ לכם על שימוש במוניטור נשימה אם התינוק שלכם נולד טרם זמנו או שיש לו בעיות נשימה. הרופא יסביר לכם מה לעשות במקרה שהאזעקה פועלת ולמי לפנות במקרה חירום.

אפשר להשתמש במוניטור נשימה גם אם לא קיבלתם המלצה מאיש מקצוע. יש הורים שחשים כי המוניטור מגביר את רמת החרדה שלהם, ואחרים חושבים שהוא דווקא מרגיע אותם. אם אתם תוהים אם לקנות מוניטור נשימה, שוחחו עם אחות טיפת חלב או רופא הילדים.

אם יש לכם מוניטור נשימה או שאתם מתכננים לרכוש, בדקו היטב שאתם יודעים למי להתקשר במקרה חירום. שמרו את מספרי החירום במקום בולט ומסרו אותם לכל מי שמטפל בתינוק. מומלץ לעבור סנדת החייאת תינוקות.

אזורים שטוחים בראש התינוק

עצמות ראשם של תינוקות קטנים עדיין רכות מאוד. השינה על הגב מובילה לפעמים לכך שהחלק האחורי של ראשם נהיה שטוח מעט. מצב זה נקרא פלגיוצפליה. בדרך כלל המצב משתפר ללא כל טיפול רפואי עד גיל 12 חודשים.

אם אתם מודאגים, תוכלו לשנות בעדינות את שיפוע ראשו של התינוק בכל פעם שאתם מניחים אותו על גבו במיטה. עם זאת, תמיד השכיבו את התינוק לישון על גבו. כשהתינוק ער, השכיבו אותו כמה שיותר על הבטן כדי להקל את המשקל על אחורי הגולגולת.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

כיצד לזהות בריונות

מהי בריונות?

על פני השטח, בריונות דומה להצקות, ורובנו יודעים איך זה מרגיש. אך לפעמים, הילדים מציקים לילדים אחרים שוב ושוב. ייתכן שהם מציקים כיוון שהם באמת רוצים לפגוע ברגשותיו של הילד האחר, או כדי לוודא שאותו ילד אינו משתתף במשחקים ובפעילויות. במקרה זה, ההצקות הופכות לבריונות.

דוגמאות נוספות לבריונות הן:

  • להגיד דברים מרושעים או לקרוא בשמות
  • להחריג ילדים מפעילויות או להפיץ עליהם שמועות זדוניות
  • להכות או לדחוף ילדים או לקחת את החפצים שלהם.

בנים נוטים להיות גופניים יותר. בנות נוטות להשתמש בבריונות בדרכים עקיפות שקשה יותר לזהות. כשמדובר בהתנהגות בריונית, ילדכם עשוי להיות זה שמושפע ממנה, או זה שמתנהג בבריונות. קראו את המאמר מה לעשות כשילדכם מתנהג בבריונות כלפי אחרים.

לעולם אל תתנו לילדים לפתור את בעיות הבריונות בעצמם. הם עלולים להיפגע מכך מאוד. חשוב שהמבוגרים יפסיקו את מעשי הבריונות לפני שהם מתחילים לקרות שוב ושוב, או פוגעים בביטחון העצמי של הילד.

כיצד לזהות סימני בריונות

אין דרך אחת שמאפשרת לנו לזהות אם הילד סובל מבריונות. הדרך שבה הילד מגיב לכך תלויה בחומרת הבריונות, וכן באישיותו של הילד. מלבד הסימנים הגופניים הברורים של בריונות, צריך לחפש שינויים בהתנהגותו החברתית או הרגשית של ילדכם.

חפשו, למשל:

  • סימנים פיזיים כגון חבלות, חתכים ושריטות, בגדים קרועים, קשיי שינה, הרטבה במיטה ובקשת כסף חוזרת ונשנית
  • שינויים הקשורים לבית הספר או לגן, למשל, ילד שלא רוצה ללכת יותר, נשאר קרוב למורה או לגננת בזמן המשחק בחוץ, מתקשה לשאול או לענות על שאלות בכיתה, אינו משתתף בפעילויות, יושב לבדו, ואיכות שיעורי הבית שלו מידרדרת לפתע
  • סימנים רגשיים כגון חרדה, עצבנות, לחץ, אומללות, דיכאון או בכי, נסיגה מהחברה, חשאיות, שינויים פתאומיים בהתנהגות, כעס המתפרץ במהירות או במפתיע ואומללות בסיום סוף השבוע, כאשר חוזרים לגן
  • סימנים נוספים, כגון ילד שמדבר על כך שמציקים לו, רודפים אותו, לועגים לו ומשפילים אותו, מאיימים עליו, שולטים עליו, מגחכים או צוחקים עליו. ייתכן שילדכם מוחרג מהחברה בזמן ארוחת הצהריים ובהפסקה, מאבד קשר עם חברים לכיתה אחרי שעות הלימודים, או נבחר אחרון לקבוצות או במשחקי ספורט.

כיצד לדבר עם ילדכם על בריונות

אחד מכל חמישה ילדים שומר בסוד את עניין הבריונות מפני האנשים הקרובים אליו, ולכן, קשה לדעת בוודאות אם ילדכם סובל מכך. אם אתם חושדים שילדכם סובל מבריונות, נסו להשתמש במשפטי הפתיחה הבאים. דברו באופן רגוע וידידותי, ואל תפגיזו את הילד בשאלות. ילדים נוטים להיסגר כשהם מרגישים לא בנוח.

ילדים צעירים (בני 6-4)

  • מה עשית היום בגן / בבית הספר?
  • היה משהו שאהבת במיוחד? היה משהו שלא אהבת במיוחד?
  • עם מי שיחקת?
  • באילו משחקים שיחקת? נהנית מהם?
  • היית רוצה לשחק במשהו אחר עם ילד אחר?
  • אתה שמח ללכת לגן / לבית הספר מחר?

ילדים גדולים יותר (8-7 ויותר)

  • מה עשית היום בהפסקת הצהריים?
  • אחד הילדים רוצה להזמין אותך הביתה?
  • אילו שיעורים בבית הספר אתה ממש אוהב, ואילו לא?
  • יש מישהו בבית הספר שאתה לא אוהב? למה?
  • אתה שמח ללכת לבית הספר מחר?

למידע נוסף, קראו את המאמר לדבר עם ילדכם על בית הספר.

כיצד לדבר על בריונות

אם ילדכם סובל מבריונות, אחת הדרכים הטובות להגן עליו היא לדבר על כך. הקשיבו לילדכם, עזרו לו להבין מה קורה, והראו לו שאתם דואגים לו ותטפלו בעניין.

  • הקשיבו. שאלו אותו שאלות פשוטות, והקשיבו לתשובות. אמרו דברים כמו, “אז מה קרה אחר כך?” ו”מה עשית אז?”
  • הישארו רגועים. זו הזדמנות טובה להראות לילדכם כיצד אתם פותרים בעיות. אם אתם מרגישים כעס או חרדה, המתינו עד שתירגעו לפני שתדונו בכך עם ילדכם או עם אנשים אחרים.
  • סכמו את הבעיה. אפשר לומר דברים כמו, “אז ישבת לבד ואכלת את ארוחת הצהריים, ומיקי בא ולקח לך את קופסת האוכל וזרק אותה לצד השני של המגרש”.
  • הסכימו שיש בעיה. לדוגמה, “נשמע שממש סבלת היום בהפסקת הצהריים”.
  • הרגיעו את ילדכם. עזרו לו להבין שהרגשות שהוא חווה הם נורמליים. לדוגמה, “אין פלא שאתה עצוב בגלל זה”.
  • שבחו את ילדכם. לדוגמה, “אני ממש גאה בך שסיפרת לי על זה”.
  • הבהירו לילדכם שתעזרו לו. אמרו לו, למשל, “נשמע שהמצב לא משהו. מה נוכל לעשות כדי לשפר אותו?”
  • דברו על הסיבות לכך שאנשים משתמשים בבריונות. תוכלו לעזור לו להבין כמה מהסיבות לבריונות. פתחו שיחה, למשל, במשפט: “לפעמים אנשים יכולים להיות מרושעים. למה לדעתך הם אומרים את הדברים האלה?”
  • הימנעו מהערות שליליות. הערות כאלה אינן פותרות את הבעיה בדרך כלל, ולכן השתדלו שלא לומר דברים כמו, “אל תספר לי על הבעיות שלך – תגן על עצמך!”, או “אוי, מסכן שלי. זה בסדר, אתה יכול להישאר בבית”.

אם הבריונות מדאיגה אתכם, פנו לצוות החינוכי בבית הספר ושתפו את הגורמים המתאימים בעירייה, בגופי הפיקוח ובשירות הפסיכולוגי הייעוצי.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.