אנמיה

הגורמים לאנמיה

אנמיה מתרחשת כשרמת ההמוגלובין בדם נמוכה מהרצוי. ישנם שלושה גורמים עיקריים לאנמיה:

  • ייצור מופחת של המוגלובין, לעיתים קרובות בגלל צריכת ברזל מועטה
  • ייצור מופחת של כדוריות דם אדומות במח העצם
  • הרס מוגבר של כדוריות דם אדומות – מחלה שידועה כהמוליזה, או תמס דם.

אנמיה אצל ילדים נובעת בדרך כלל ממחסור בברזל בגופם, מצב שנגרם לרוב מתזונה שאינה מכילה מספיק ברזל.

נערות מתבגרות עם דימום וסת ארוך, כבד או תדיר נמצאות בסיכון לאנמיה כתוצאה ממחסור בברזל.

ברזל

ילדכם זקוק לברזל כיוון שהוא מסייע בהיווצרות ההמוגלובין. בארבעת עד ששת החודשים הראשונים לחייו, התינוק משתמש בברזל שנאגר בגופו עוד ברחם, ומקבל ברזל מחלב האם ו/או מהתמ”ל. לכן, מחסור בברזל מופיע לעיתים רחוקות בלבד בגיל כה צעיר. ייתכן מחסור בברזל אם התינוק נולד טרם זמנו או היה חולה מאוד מיד לאחר הלידה, או אם לאֵם היה מחסור בברזל בשבועות ההיריון האחרונים.

ברגע שמאגרי הברזל של התינוק נגמרים, עליו להתחיל לאכול מזון שמכיל ברזל. לכן, כשתתחילו את החשיפה למזון מוצק, כדאי להתחיל במזונות עתירי ברזל, ולהמשיך לכלול אותם בתזונתו. לדוגמה, דייסת אורז לפעוטות, ירקות מבושלים, בשר או עוף טחון, מחית דגים מבושלים, טופו, אפונה, שעועית ועדשים.

רוב התינוקות מתחילים להביע עניין במזון מוצק בסביבות גיל שישה חודשים. אם התינוק שלכם גדול יותר ושותה הרבה חלב פרה, ייתכן שתזונתו אינה מכילה מספיק ברזל, כיוון שחלב פרה דל בברזל ואף עשוי למנוע את ספיגת הברזל כראוי במעיים. כמו כן, שתייה מרובה מדי של חלב עלולה להפחית את התיאבון של התינוק למוצקים.

התסמינים של אנמיה

ילד עם אנמיה עשוי להיראות חיוור מאוד. פעוט אנמי מתעייף בקלות רבה, אולם כיוון שרמת האנרגיה של פעוטות עולה ויורדת במהירות, קשה לעיתים לזהות זאת. ייתכן שילדכם יהיה עצבני וקשה להתמודד איתו. ילדים גדולים יותר עשויים להיות מפגינים עייפות רבה, תיאבון מועט ומתקשים להתרכז בבית הספר.

אם האנמיה של ילדכם נגרמת ממשהו שאינו מחסור בברזל, ייתכן שתראו תסמינים מסוימים של הסיבה האמיתית לכך.

מתי לפנות לרופא

קחו את ילדכם לרופא אם הוא:

  • חיוור מאוד
  • עצבני
  • נעדר אנרגיה
  • מתלונן על כאבי ראש תכופים.

כמו כן, כדאי לפנות לרופא או לאחות טיפת חלב אם אתם מעוניינים במידע נוסף על תזונה לתינוק – לדוגמה, אם הוא שותה כמויות גדולות של חלב ואינו אוכל מוצקים.

בדיקת אנמיה

אם ילדכם סובל מאנמיה, יזמין רופא הילדים בדיקות דם לבירור הסיבה. לפעמים, תוצאות בדיקת הדם הראשונית יעלו צורך בבדיקות נוספות. במקרה כזה, ייתכן שילדכם יצטרך להגיע למומחה למחלות דם.

טיפול באנמיה

הטיפול באנמיה תלוי בגורם. אם האנמיה נגרמת ממחסור בברזל, הוספת מזון עשיר בברזל לתזונה יכולה להעלות את רמות הברזל בדם. מזון עשיר בברזל כולל:

  • דגני בוקר מועשרים בברזל
  • קטניות – לדוגמה, עדשים ושעועית
  • בשר – למשל, בשר אדום, עוף ודגים
  • חלמון ביצה
  • ירקות עלים ירוקים
  • ממרח שומשום – כגון טחינה או חלווה.

בדרך כלל לא מספיק לשנות את התזונה של ילדכם, וייתכן שתצטרכו לתת לו גם תוספי מזון הכוללים ברזל (בטבליות או בסירופ) כדי להחזיר את רמות הברזל לטווח הנורמה. תוספי ברזל עלולים לגרום לצואה שלו להיות שחורה או אפורה, ולעיתים הם אף מובילים לעצירות או לכאבי בטן. שאלו את רופא הילדים על תופעות הלוואי הללו ואחרות.

לפעמים יזדקק ילדכם לזריקה או לעירוי ברזל. אם האנמיה נגרמת מתפקוד מופחת של מוח העצם או מהמוליזה, הוא יצטרך בדיקות נוספות וטיפול מעמיק. פנו לרופא הילדים לקבלת עזרה.

שימו לב: יש לאחסן את כל תוספי המזון בארון נעול, הרחק מהישג ידם של ילדים. מנת יתר של ברזל עלולה להיות קטלנית לילדים.

מניעת אנמיה

תזונה מאוזנת לאחר גיל ארבעה עד שישה חודשים יכולה למנוע אנמיה שנגרמת ממחסור בברזל. בגיל 12 חודשים אפשר לתת לתינוק חלב פרה מפוסטר, ללא תוספת טעמים ובאחוזי שומן גבוהים. למידע נוסף על התזונה המומלצת לילדכם, אפשר לפנות לאחות טיפת חלב, לרופא המשפחה או לדיאטנית.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

ללמד ילדים על צרכנות נבונה

צרכנות נבונה: עקרונות הבסיס

ילדכם לומד על צרכנות מהתבוננות בהחלטות ובהתנהגות שלכם כצרכנים. לכן, אחת הדרכים הטובות ביותר ללמד אותו היא להדגים לו מהי צרכנות נבונה בעצמכם. רצוי לעשות זאת בצורה קלילה ו”דרך-אגבית”, ולא בצורת נאום שיצור אצלו התנגדות להקשיב.

תוכלו פשוט לדבר איתו על מה שאתם קונים ומדוע. לדוגמה, “אריזת הגזר הגדולה הזו עולה בערך 12 שקלים, אבל אנחנו צריכים רק שלושה גזרים שעולים בערך ארבעה שקלים. זה יותר משתלם עבורנו”.

אפשר להדגים בחירות צרכניות שמשקפות את ערכי המשפחה שלכם. למשל, אם אתם מעדיפים לקנות ירקות אורגניים, הסבירו לילדכם מדוע אתם מוכנים לשלם עבורם מעט יותר.

עוד חלק חשוב בצרכנות נבונה הוא הכנת תקציב. כשאתם יוצאים עם ילדכם לקניות, קבעו מגבלת תקציב וערכו השוואת מחירים בין מוצרים, כדי לקנות בסכום שקבעתם.

שיטות פשוטות אלה יעזרו לילדכם ללמוד ערכים וכישורי חיים חשובים, כמו איך לחיות במסגרת תקציב, או שלא תמיד אפשר לקבל או לקנות כל מה שרוצים.

לילדים צעירים קשה לפעמים להבין את ערך הכסף אם אינם רואים אותו בפעולה. כשאתם מוציאים כסף מהכספומט, ספרו לילדכם איך הכסף הגיע לשם. בזמן הקניות תוכלו ללמד את ילדכם על בנקים, חובות וחסכונות, וכן להסביר לו כיצד פועלים כרטיסי אשראי או קניות מקוונות.

טיפים לצרכנות נבונה

עזרו לילדכם לקבל החלטות צרכניות נבונות. הנה כמה אפשרויות שתוכלו לנסות כשאתם יוצאים לקניות עם ילדכם.

מחיר, ערך ותקציב

  • השוו את מחירי המוצרים וערכיהם בכמה חנויות: בין אם אתם עושים קניות מקוונות או בקניון, ההשוואה תלמד את ילדכם על השונות בין מוצרים, איכויות, אחריות, שירות לאחר הקנייה וערך מוסף.
  • קבעו מגבלה לסכום שאתם עומדים להוציא; כך ילמד ילדכם על תקציב.
  • הכינו רשימת קניות לפני שאתם יוצאים, וקנו רק לפיה. כך תוכלו למנוע מראש קניות אימפולסיביות שמצטברות לסכום גדול.
  • בקשו מחיר טוב יותר למוצרים או לעסקאות יקרות. לפעמים, כל מה שצריך לעשות הוא לבקש. זוהי מיומנות מועילה לילדים ולמבוגרים כאחד.

שיווק, פרסום ולחץ לקנות

  • ערכו מחקר קטן לפני שאתם קונים: בדקו את מחיר המוצר בחנויות מקוונות, או שאלו את המוכר בחנות לפני שאתם מתחייבים לקנות את המוצר. הראו לילדכם שאתם זקוקים למידע לפני שאתם קונים משהו.
  • עצרו לפני הקנייה: האם זה המוצר שאנחנו רוצים? קראו את התווית, בקשו מהמוכר להראות לכם איך המוצר עובד ובדקו מה יש בתוך הקופסה.
  • אל תפחדו להגיד לא: כך תעזרו לילדכם ללמוד כיצד להימנע מהלחץ שמפעילים אנשי מכירות או מבצעים מיוחדים.
  • שמרו את הקבלה: הראו לילדכם שמותר להחזיר מוצר שאינו עובד או שחסרים בו חלקים – אך עליכם לשמור את הקבלה כדי להחזיר.
  • הסבירו לילדכם כיצד הפרסום עובד ומשפיע על החלטות הקנייה. למידע נוסף, קראו את המאמר ילדים ופרסום.

ערכי צרכנות אישיים

  • דברו על האופן שבו הערכים האישיים והחוויות שלכם משפיעים על החלטות הקנייה שלכם. לדוגמה, ייתכן שתשלמו יותר על איכות טובה יותר או על מותג בגדים שמאמין בהעסקה הוגנת, מוצר עם תקופת אחריות ארוכה יותר או מוצר ידידותי לסביבה. עם זאת, יתכן וגורמים אלו יהיו חשובים בעיני ילדכם רק בשלב מאוחר יותר בחיים, לכן לא כדאי ללחוץ עליו לקבל זאת, אלא רק להציגם כדוגמא אישית.
  • דברו על ההבדלים בין מוצרים ממותגים למוצרים גנריים. מוצרים ממותגים הם לרוב יקרים יותר, אך יכול להיות שתעדיפו לקנות אותם – וכדאי להסביר לילדכם מדוע.

“אפשר סוכרייה?”, “אני רוצה סיבוב!” או “בבקשה בבקשה בבקשה!” הם משפטים שנשמעים פעמים רבות בסופר או במרכזי קניות. למידע נוסף על דרכי התמודדות עם בקשות של ילדים בזמן קניות, קראו את המאמרים על נדנוד ומה לעשות כשילדכם מבקש דברים שונים.

כך תפיקו את המיטב מצרכנות נבונה עם ילדכם

כשילדכם עוזר לכם בקניות, יש לו הזדמנות ללמוד הרגלים לקנייה נבונה. הפיקו את המיטב מההזדמנות הזו וצאו לקניות כשהוא אינו עייף, רעב או נלהב מדי, וכשהחנויות אינן עמוסות מדי. מומלץ לתת לו משימות שונות, למשל:

  • להביא מוצרים מהמדף ולשים בסלסילה.
  • לקרוא את התוויות על המוצרים ולהחליט איזה מותג לקנות.
  • לחפש שלטים בחנויות שמצביעים על מבצעים ומכירות מיוחדות.
  • לארוז את המוצרים בשקיות.
  • לבחור פירות וירקות.
  • לשלם במזומן. ילדים גדולים יותר יכולים לקבל את העודף ולבדוק אותו.

על מנת ללמוד על האופן הנכון בו תוכלו לתת תקציב אישי לילדכם, שייתן לו את ההזדמנות ללמוד בעצמו כיצד לנהל תקציב וכיצד לקבל החלטות נבונות בעת קנייה, קראו את המאמר על ניהול כספים לבני נוער.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

ילדים וטלפונים ניידים

טלפונים ניידים, ילדים ובני נוער

כמו בהרבה תחומים אחרים, לא מדובר כאן בגיל רף או סף, ואין כללים נוקשים לקביעת הגיל הנכון שבו כדאי לתת לילדכם טלפון נייד. כשילדכם מגיע לבית הספר, סביר להניח שחבריו יתחילו לקבל טלפונים ניידים משלהם, והוא ירצה גם. ככלל, לא תמיד תבחרו לעשות מה שמקובל, וזו ההזדמנות ללמוד עם ילדכם ולחשוב יחד על הערכים והאמונות שתרצו להעביר להם.

כשילדכם מבקש מכם טלפון נייד, שאלו אותו מדוע. מה הוא רוצה לעשות איתו? האם לרבים מחבריו יש טלפון נייד? נסו להבין מדוע הוא מרגיש שחשוב שיהיה לו טלפון משלו. האם רק כדי להידמות לחבריו, או שיש בכך צורך אמיתי, מכיוון שהוא צריך לעדכן או להתעדכן עם הבית, הוא נוסע בתחבורה ציבורית לבדו ועוד. שיחות אלה יעזרו לכם להחליט אם הרעיון מתאים לכם.

אם אתם מחליטים ללכת על זה, בררו מה קיים בשוק, ומה מתאים לצרכים שלו ושלכם. אתם יכולים לדבר עם הורי החברים של ילדכם ולברר אילו טלפונים וחבילות יש לילדיהם, בכדי לקבל רעיונות.

כשאתם בוחרים טלפון וחבילה, זכרו שילדים משתמשים בטלפונים ניידים אחרת מאשר מבוגרים – לדוגמה, הם משתמשים בו יותר לשליחת הודעות טקסט מאשר מדברים בו. כמו כן, הם משתמשים בטלפון כדי לגלוש באינטרנט, לצלם תמונות ולהכין סרטונים, לשחק במשחקים, להאזין למוזיקה, להתעדכן ברשתות החברתיות ועוד ועוד. לכן, מומלץ מאוד לבדוק את חבילת הגלישה ואת מגבלת הודעות הטקסט והשיחות. לילדים קטנים אשר זקוקים לקשר רק עם הוריהם ישנם מכשירים ייעודיים המאפשרים חיוג למספרים שהוגדרו על ידי הוריהם בלבד.

כדאי לבחור בטלפון זול בתור התחלה. כשילדכם יראה לכם שהוא מסוגל לשמור על הטלפון, תוכלו לשקול  לרכוש לו דגם יקר יותר. דברו איתו מראש על אופן ההתמודדות שלכם במקרה של אובדן או נזק לטלפון – לדוגמה, החליטו יחד מי ישלם על טלפון חדש.

טלפונים ניידים: יתרונות

בטיחות

טלפונים ניידים מסייעים לכם לשמור על קשר עם ילדכם בעת הצורך. הם יכולים לתת לכם שקט נפשי ולעזור לשמור על בטיחותו בלי פיקוח של מבוגר – אך אל תסתמכו בלעדית על קיומו של הטלפון. הנה כמה רעיונות לשימוש בטלפונים ניידים לעידוד הבטיחות:

  • אמרו לילדכם שהוא יכול להתקשר או לסמס לכם בכל פעם שהוא זקוק לעזרה.
  • ודאו שמספרי החירום מופיעים בזיכרון הטלפון, ושהוא יודע כיצד להשתמש בהם.
  • ודאו שילדכם אינו משתמש בטלפון הנייד במצבים בהם נשקפת סכנה סביבתית כגון חציית כביש או רכיבה על אופניים.

רישוּת (נטוורקינג)

הטלפון הנייד של ילדכם יעזור לו להישאר בקשר עם חברים ובני משפחה, ולעודד את תחושת השייכות והחיבור שלו.

פיתוח מיומנויות

טלפונים ניידים מאפשרים לילדכם להתבטא ביצירתיות ולתרגל חשיבה ומיומנויות יצירתיות. לדוגמה, הוא יכול להשתמש בטלפון ליצירת ולעריכת תוכן דיגיטלי.

לעודד שימוש בטוח ואחראי בטלפון הנייד

כדאי לחשוב מראש על כמה כללים, למשל, מתי מותר לקבל שיחות או לענות להודעות טקסט, מתי הטלפון צריך להיות על שקט ומתי כדאי לכבות אותו, והיכן ילדכם יכול להשתמש בו. לדוגמה, כדי להימנע מבריונות ברשת ומקבלת הודעות סקסטינג, מומלץ שלא להרשות לילדים להכניס את הטלפון הנייד לחדרם בשעות הלילה. אפשר לטעון את הטלפון גם בסלון.

הסבירו לילדכם מדוע לא כדאי לו למסור את מספר הטלפון שלו לכל אחד, כדי לשמור על בטיחותו. אפשר, לדוגמה, להחליט שהוא נותן את המספר שלו לחברים קרובים ולבני משפחה בלבד.

כדי לעודד שימוש אחראי בטלפון, עשו זאת בעצמכם. למשל, אם קבעתם כלל שאסור להשתמש בטלפון בזמן ארוחות משפחתיות, מלאו את הכלל הזה בעצמכם. כדאי לדבר ולהחליט מה יהיו התוצאות במקרה של הפרת הכללים.

בדקו מה מדיניות בית הספר בנוגע לשימוש בטלפונים ניידים, וודאו שילדכם מכיר אותה.

להשתמש בטלפונים ניידים לגלישה באינטרנט

כמעט לכל הטלפונים כיום יש גישה לאינטרנט. כלומר, ילדכם יכול להוריד ולהעלות טקסטים, תמונות, סרטונים ויישומונים, לעדכן את הפרופיל שלו ולכתוב פוסטים ברשתות החברתיות.

אפשר לשקול שלא לרכוש חבילת גלישה עד שיגדל, ועד שתהיו בטוחים שהוא בוחר בצורה נכונה ומתנהג כאזרח דיגיטלי אחראי. כדאי להסביר לו שהורדת נתונים מסוימים – כמו מוזיקה וסרטוני וידיאו – עלולה לגרום לו לחרוג ממגבלת הנתונים בחבילה.

הזכירו תמיד לילדכם ש”הרשת לא שוכחת”- תוכן שהועלה לרשת יימצא שם לנצח.

אם ילדכם בן פחות מ-13 – הגיל המינימלי לפתיחת חשבון משתמש ברוב אתרי הרשתות החברתיות – כנראה עדיף שיהיה לו טלפון לשיחות קוליות ולהודעות טקסט בלבד. יחד עם זאת, טלפון מסוג זה ידיר אותו מחלק מקבוצות הווטסאפ הרלוונטיות לו. קיימים כיום מכשירים המאפשרים שימוש בווטצאפ בלבד, וללא אפשרויות גלישה חופשית באינטרנט.

חשוב לדעת כי כיום יש תנועה של הורים המציעים לרכוש טלפון “טיפש” – המאפשר שיחות אך לא גלישה. אופציה זו מתאימה יותר לילדים בגילאי בית הספר היסודי.

להשתמש בשירותי המיקום בטלפונים ניידים

טלפונים ניידים כוללים מאפיין איכון (גאולוקיישן), שמאפשר לזהות את מיקומו הפיזי של הטלפון. שירותים מבוססי מיקום (כגון מפות) משתמשים במידע הזה באופן אוטומטי, ואפשר לקשר אותו גם לתמונות שמצולמות בטלפון, או להעלאות ברשתות החברתיות. כדי לשמור על בטיחותו של ילדכם, בדקו אם שירותי המיקום מופעלים בטלפון הנייד שלו וכבו את אלה שאינו צריך.

כמו כן, דברו איתו על הדברים הבאים:

  • להיות זהיר כשהוא נכנס לרשת חברתית מהטלפון הנייד – אנשים זרים עלולים לדעת היכן הוא, מה הוא עושה ואיפה היה
  • לבדוק שאינו מציג את המיקום שלו לאנשים שאינו מכיר, כולל במשחקי רשת שלעיתים מהווים פלטפורמה נוחה ליצירת קשרים עם ילדים ונוער.
  • לוודא שהוא בודק עם חבריו לפני שהוא מתייג אותם בתמונות או מציין את מיקומם.

כיצד להימנע מהתמכרות לטלפון הנייד

מתבגרים רבים מפתחים תחושת בעלות והיקשרות חזקה מאוד לטלפונים הניידים שלהם, ועלולים להיות מוטרדים מאוד אם הטלפון נלקח או אובד. הנה כמה טיפים שיעזרו להימנע מכך:

  • פעם בכמה שבועות, גבו את התוכן שנמצא בטלפון של ילדכם במחשב הביתי.
  • הכניסו את הזמן שבו ילדכם משתמש בטלפון הסלולרי למגבלת זמן המסך היומית שלו, והסכימו על זמן “נטול טלפון” מדי יום או פעם בשבוע. כדאי במיוחד לעשות זאת אם אתם חוששים שילדכם נקשר מדי לטלפון שלו. שמשו לילדכם דוגמה אישית והראו לו שגם אתם יכולים לבלות בלי הטלפון!
  • הרחיקו ממנו את הטלפון רק אם הסכמתם מראש שזו תהיה התוצאה להפרת הכללים שנוגעים לשימוש בטלפון נייד. הבטיחו לו שלא תיקחו את הטלפון גם אם יספר לכם על משהו שהטריד אותו במהלך השימוש.

להתמודד עם מעשי בריונות וסקסטינג

השימוש בטלפונים ניידים עלול לחשוף את בני הנוער לבריונות ברשת. אם אתם חושדים שילדכם סובל מבריונות בטלפון הנייד, עודדו אותו לדבר איתכם על מה שקורה.

כדאי שתהיו מודעים גם לתופעת הסקסטינג. כדי לצמצם את הסיכונים, דברו עם ילדכם על הדברים הבאים:

  • שימוש נאות בטלפון הנייד – למשל, מתי מותר להשתמש בטלפון כדי לצלם תמונות או סרטון וידיאו
  • אילו תמונות ילדכם חושב שמותר לצלם ולשלוח לאחרים
  • אילו תמונות של עצמו ישמח לשתף
  • הגישה של ילדכם כלפי בני המין השני
  • ההשלכות החוקיות של סקסטינג.

בריונות ברשת וסקסטינג עלולים להיות מלחיצים מאוד. אם ילדכם הוא קורבן למעשי בריונות או מעורב בסקסטינג, הוא זקוק לעזרתכם. אם הוא זה שמתנהג בבריונות, תצטרכו להתחיל לפעול.

קרינה סלולרית

בשנים האחרונות נשמעות טענות על כך שהקרינה האלקטרומגנטית שנפלטת מטלפונים ניידים עלולה לגרום ליצירת גידולים סרטניים.

ארגון הבריאות העולמי (WHO) טוען כי לפי מחקרים רבים שנערכו בשני העשורים האחרונים בכל הנוגע לקרינה- “לא נמצא קשר בין השימוש בטלפונים ניידים לבין השפעות בריאותיות מזיקות”. עם זאת, הארגון מספק כמה עצות להפחתת החשיפה לקרינה האלקטרומגנטית מהטלפון הנייד.

אם אתם חוששים מהקרינה, בקשו מילדכם:

  • לא להחזיק את הטלפון על גופו (למשל, בכיס)
  • להעביר את הטלפון למצב טיסה כשאינו משתמש בו
  • להשתמש בדיבורית כשאפשר
  • להגביל את משך השיחות או שליחת ההודעות ככל האפשר
  • להשתמש בטלפון הנייד רק באזורים עם קליטה טובה, שבהם הטלפון משדר בעוצמה נמוכה יותר.
  • לא לדבר בטלפון הנייד או לשלוח ודעות בזמן שימוש במעלית
  • לא לטעון את הנייד סמוך לראש בלילה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

טכניקות הרפיה: תרגילי נשימות

נשימות והרפיה

בזמן לחץ, מתח או חרדה, הנשימה נעשית לפעמים שטוחה (מהחזה בלבד), וכוללת נשימות קטנות וקצרות. בנשימה עמוקה ניתן לראות שהבטן עולה ויורדת, והיא מרגיעה יותר. אפשר להשתמש בתרגילי נשימות שונים ורבים כדי להירגע. הנה כמה תרגילי נשימה שאפשר לעשות בכל מקום ובכל זמן.

תרגיל נשימות בסיסי

תרגיל זה יעזור לכם לנשום נשימות עמוקות יותר ולהרגיש רגועים יותר:

  • שבו, עמדו או שכבו בצורה נוחה.
  • עצמו עיניים.
  • שאפו פנימה דרך האף וספרו עד חמש.
  • כשאתם מרגישים שהריאות מלאות, החזיקו את האוויר בפנים וספרו שוב עד חמש. אם אתם יכולים, נסו להחזיק את האוויר עוד קצת. בדרך כלל, זהו החלק הקשה ביותר של תרגילי נשימות למתחילים.
  • כעת, נשפו החוצה באטיות דרך הפה, וספרו עד חמש.
  • חזרו על התרגיל עוד פעמיים (שלוש פעמים בסך הכל).
  • עברו לנשימה רגילה. אם אתם עדיין חשים מתח או חרדה, חזרו על התרגיל.

זכרו – חמש, חמש, חמש. בכל חלק של תרגיל הנשימה יש לספור עד חמש. ספרו מהר או לאט, לפי הצורך. יכול להיות שבהתחלה תספרו מהר יותר, אך ככל שתתרגלו אותו יותר, תוכלו להאט את הספירה.

תרגילי נשימה להקלה על מתח בשרירים

טכניקת הנשימה וההרפיה הבאה מתחילה בעצימת העיניים. שאפו ונשפו עמוקות, ובו בזמן, סרקו את גופכם מלמעלה עד למטה. בדקו היכן יש מתחים או אי נוחות. סביר להניח שתבחינו במתח במקום מסוים – אולי בצוואר, בחזה, ברגליים או בכתפיים.

כעת, דמיינו שאתם שואפים לאט את האוויר לאזורים המתוחים או המכווצים. חשבו על כך כעל נשימה חמה ומבריאה.

תרגיל נשימות ומתיחות

התרגיל הבא משלב נשימות ומתיחות בעשר שניות:

  • עמדו זקוף. שאפו פנימה דרך האף, הרימו את הזרועות גבוה מעל הראש והצמידו את כפות הידיים זו לזו.
  • נשפו דרך הפה והפנו את כפות הידיים קדימה.
  • מתחו את הידיים והאצבעות רחוק ככל האפשר, ותוך כדי כך הורידו את הידיים למטה.

שימו לב: תרגילי נשימות עמוקות אינם מומלצים אם הלחץ שאתם נתונים בו עלול לגרום להיפר-ונטילציה (נשימת יתר, או התקף חרדה). אם אתם מודאגים, דברו עם רופא המשפחה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

ביטחון עצמי אצל בני נוער

ביטחון עצמי וחוסן נפשי: עקרונות הבסיס

ביטחון עצמי הוא האמונה שאני יכול להצליח במצבים ומשימות מאתגרים, והנכונות לנסות להתמודד, ולהביא את היכולות לידי ביטוי, גם כאשר ההצלחה אינה וודאית. הביטחון העצמי קשור להערכה העצמית, שמשמעותה להרגיש טוב לגבי עצמכם ולדעת שאתם אדם ראוי בפני עצמכם. עם זאת, הערכה עצמית גבוהה אינה מובילה בהכרח לכך שתחושו ביטחון עצמי כל הזמן.

חוסן נפשי הוא היכולת להתאושש מחוויות קשות ולהתמודד עם מצבים מורכבים או מלחיצים. הביטחון העצמי קשור גם לחוסן הנפשי. אם לילדכם יש חוסן נפשי והוא לומד שביכולתו להתמודד גם כשהאתגרים נהיים קשים יותר, הוא בטוח יותר ביכולתו להתגבר על מצבים קשים והוא ימשיך להתמודד גם אם חווה חוסר הצלחה. זוהי מחזוריות חיובית.

מדוע חשוב לבנות ביטחון עצמי אצל בני נוער

ביטחון עצמי עוזר למתבגרים לקבל החלטות בטוחות שמבוססות על מידע. מתבגרים בעלי ביטחון עצמי יכולים להימנע מחברתם של אנשים או ממצבים שאינם בהכרח נכונים עבורם, לא להיגרר אחר דעות והשפעות לא רצויות שלהם, ולמצוא אנשים ומצבים טובים יותר.

אם ילדכם בטוח בעצמו, סביר להניח שיהיה אסרטיבי יותר, חיובי, מעורב, נלהב ומַתמיד גם לאחר אכזבות בלתי נמנעות. לדוגמה, נערה בעלת ביטחון עצמי שבן זוגה נפרד ממנה תהיה עצובה לזמן מה, ואז תבין שהיא יכולה להתאושש מהעצבות שהיא מרגישה כעת ולהתמקד בהיבטים החיוביים יותר בחייה, כמו החברים והמשפחה. מצד שני, נערה שאינה כה בטוחה בעצמה וביכולתה לנהל מערכת יחסים תהיה עצובה יותר ואפילו תאשים את עצמה, מה שעלול להשפיע על ההערכה העצמית שלה, ולגרום לה להאמין שהיא לא ראויה לכך שמישהו ירצה לצאת איתה.

בני נוער עם ביטחון עצמי נמוך צפויים שלא להצטרף לפעילויות, להיות עצורים בכיתה ולהיכנע ללחץ חברתי, ולא להעז לבטא את דעתם או לעמוד עליה. ילד עם ביטחון עצמי נמוך עלול לצפות להיכשל בכל דבר שהוא מנסה, או לא להשתדל מספיק כשהמצב נהיה מאתגר או מסובך יותר. הוא עלול להימנע מראש מהתמודדות, או לסבול מדחיינות.

כיצד תעזרו לילדכם לבנות ביטחון עצמי וחוסן נפשי

הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם לבנות ביטחון עצמי וחוסן נפשי אצל ילדכם.

היו מעשיים

חפשו את הדברים המעשיים והחיוביים שילדכם יכול לעשות כדי לבנות מיומנויות חשובות ולהגביר את סיכויי ההצלחה שלו. תוכלו להגיד לו, לדוגמה, “יובל, ככל שתתאמן יותר, היכולות שלך ישתפרו. אם אתה רוצה  להיבחר לנבחרת הכדורסל, כדאי לך להקשיב היטב למאמן ולהנחיות שלו ולתרגל בין האימונים”.

אפשרו לילדכם לנסות דברים חדשים

אם ילדכם מנסה מגוון דברים שונים, הוא יכול לגלות במה הוא טוב וממה הוא נהנה. עזרו לו להכיר ולקבל את עצמו. כמו כן,  חשוב שילמד שרוב האנשים מתעניינים ומצליחים בחלק מהדברים ואינם רוצים או מצליחים כל כך בדברים אחרים, וזה בסדר. בסופו של דבר, אנשים הם שונים! העולם מגוון ויש בו מקום וצורך לאנשים ונשים בעלי תחומי עניין ועיסוקים שונים. לא כולנו נועדנו  להיות ספורטאים אולימפיים, גאוני מחשבים או דוגמנים ! קרוב לוודאי שנהיה מאושרים יותר אם נבחר עיסוקים שמתאימים לנטיותינו.

עודדו את ילדכם להמשיך לנסות

אם ילדכם נכשל במשהו, עזרו לו להבין שכולנו עושים טעויות. ספרו לו על מקרים שבהם נכשלתם, או שהייתם צריכים להמשיך ולנסות עד שהצלחתם. מי שלא מנסה, לא מצליח.

כמו כן, לא חייבים להצליח במשהו בפעם הראשונה. כמו בלימוד רכיבה על אופניים, אם ממשיכים לנסות, בסוף משתפרים.

הדגימו ביטחון עצמי ביכולותיכם

שמשו דוגמה והראו לילדכם כיצד אתם מתנהלים. למשל, ספרו לו מה אתם עומדים לעשות כדי לנסות ולהצליח במשימה שעומדת בפניכם. אם אינכם מצליחים, הדגימו לו חוסן נפשי ודברו על מה שתנסו בפעם הבאה, או על איך אתם בוחרים להמשיך בדרככם כמו כן, תוכלו לדבר על דברים שעשיתם למרות שבהתחלה נראו לכם מפחידים או קשים, ושתפו אותם בכך שגם אתם עברתם אירועים מאתגרים שבהם נזקקתם לביטחון עצמי, והחששות הם טבעיים, אך לא כדאי שישתקו אותם

עודדו את ילדכם להתנהג בביטחון

כדי להיות בטוחים בעצמכם, כדאי לנסות להתנהג באופן שמשדר בטחון. הציעו לילדכם שייצור קשר עין עם אחרים, ידבר בחברה ויבטא את עמדותיו,  יעשה מה שהוא אוהב, ולא יוותר מראש על רצונותיו, ישתדל שלא להתמקד במה שאינו יכול לעשות ויעזוב מצבים שהוא יודע שאינם טובים בשבילו.

תרגלו מיומנויות חברתיות

אם ילדכם חש חרדה במצבים חברתיים, ייתכן שהוא זקוק למעט הכוונה. הדגימו לו מה יכול לבנות את הביטחון העצמי, כגון יציבה, חיוך, יצירת קשר עם אחרים, יוזמה והבעת עניין בפעילויות של אחרים והצטרפות לשיחות.

שבחו את ניסיונותיו של ילדכם

אם ילדכם עבר מבחן, ראיון או משחק ולא הצליח כפי שציפה, שבחו אותו על המאמצים שהשקיע. אפשר לתת לו כמה רעיונות לשינוי בפעם הבאה. חזקו אותו יותר על המאמץ, מאשר אם הוא קיבל ציון גבוה מבלי ללמוד. במקרים רבים הדרך חשובה יותר מאשר השגת המטרה- גם הרצינות שבדרך, וגם ההנאה ממנה. זכרו שפרפקציוניזם פוגע בביטחון וגורם להימנעות מפעולה ולכן עזרו לילדכם לקבל חולשות, קבלו אותו.

ביטחון עצמי מתבסס כשאנחנו מקבלים את כל החלקים שלנו, כולל החולשות, ומוכנים ‘לקחת את הסיכון’ שהחולשות ייחשפו, שלא נצליח, או שיהיו אנשים שלא יקבלו את דעתנו או יאהבו אותנו. כאשר אנחנו מתביישים ומסתירים חלקים בעצמנו, אנחנו מאבדים את הביטחון העצמי. כשאנחנו לומדים להכיר ולאהוב את מי שאנחנו, ביטחוננו העצמי גובר. הנער שלכם עדיין זקוק למערכת יחסים חזקה ותומכת איתכם, כדי שיוכל להרגיש בטוח בעצמו במהלך ההתמודדות עם אתגרי גיל ההתבגרות. אפשר לבנות מערכת יחסים כזו אם עובדים על תקשורת פתוחה ומקבלת ונשארים בקשר עם  ילדכם. כאשר אתם מקבלים אותו ומאמינים בו, ולא מצפים ממנו להיות מי שאינו, אתם מחזקים את בטחונו העצמי.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

ניהול עימותים עם בני נוער

מדוע צריך מיומנויות ניהול עימותים

סביר להניח שבמהלך שנות ההתבגרות תיכנסו עם ילדכם לעימותים לעתים קרובות יותר מאשר בעבר. יכולים להיות נושאים רבים לחוסר ההסכמה ביניכם, ובהם מה הוא לובש, מה הוא עושה בזמנו הפנוי או כמה זמן מותר לו לגלוש באינטרנט או לבלות ברשתות חברתיות. אם גדלתם במדינה אחרת ואתם רוצים לשמור על המסורת התרבותית והדתית שלכם, יכול להיות שתגלו שילדכם כבר לא מרגיש שהמסורות האלה רלוונטיות עבורו.

זה טבעי למדי. כשהחשיבה של ילדכם על העולם והאופן שבו הוא מבין אותו מתפתחים, הוא עשוי להתחיל לפקפק בכם ולאתגר אתכם יותר ויותר. זהו חלק ממסעו לחיים עצמאיים ואחראיים כמבוגר צעיר, וכפי שאתם לא הסכמתם על כל דבר עם הוריכם, כך גם הוא.

בכל מערכת יחסים בריאה יש עימותים מדי פעם. העימותים הם חלק בלתי נפרד מקשר קרוב, והם מוכיחים שכל אחד מכם הוא אדם נפרד עם דעות משלו. עימות יכול לעזור לכם להכיר זה את זה כמבוגרים, ולהביא בחשבון את צרכיו של האחר. עם זאת, מומלץ שלא להיקלע לעימותים רבים מדי, ולכן תזדקקו לשיטות ולמיומנויות לניהול עימותים.

ניהול העימותים מול ילדכם יעזור לכם להוריד את רמות הלחץ של כל בני המשפחה. בסופו של דבר, ההתמודדות הזו יכולה להעמיק ולחזק את מערכת היחסים עם ילדכם. התמודדות אפקטיבית תעזור לילדכם ללמוד מיומנויות חשובות לחיים.

בחרו היטב על מה אתם נלחמים. לעתים קרובות פורץ עימות בגלל דברים קטנים. לכן, גם אם אינכם אוהבים במיוחד את השיער הכחול של ילדכם, חשבו אם באמת שווה להתווכח על זה. כדאי לשמור את האנרגיה לדברים החשובים, כמו בטיחות וביטחון, למשל.

טיפים להתמודדות עם עימותים

הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם להתמודד עם עימותים מול ילדכם.

איך להתכונן לשיחה

  • נסו להיזכר ברגשות ובחוויות שלכם כאנשים צעירים כדי להבין טוב יותר את ילדכם.
  • זכרו כי מוחם של מתבגרים בתהליכי התפתחות, וסביר להניח שילדכם אינו יכול עדיין לראות את התמונה המלאה ולהבין את הסיכונים והתוצאות של פעולותיו. אולי הוא עדיין אינו מצליח לראות דברים מנקודת המבט שלכם.
  • אם אתם מוכנים להיות גמישים כשמדובר בדברים הקטנים, ייתכן שילדכם יהיה מוכן יותר  להקשיב ולדון בנושאים המשפחתיים החשובים, וכך גם תלמדו אותו גמישות מחשבתית.
  • אל תהיו קשים עם עצמכם, ואל תצפו מעצמכם להיות מושלמים. גם אתם רק בני אדם. אם אתם מגיבים בחומרה או מאבדים שליטה עצמית לרגע, פשוט התנצלו והתחילו מחדש.
  • עדיף שלא להתמודד עם העימות כשאתם וילדכם כועסים או מוטרדים. חכו עד ששניכם תירגעו מעט, ונהלו שיחה רגועה. גם כאשר לא מסכימים, אפשר וכדאי לנהל דיון באוירה נעימה.
  • הכינו מראש את מה שתרצו להגיד וחשבו על המילים שבהן תשתמשו.
  • נסו לוודא שלא כל שיחה עם ילדכם תהיה שיחה קשה. אל תשכחו לבלות יחד זמן איכות, וליהנות זה מחברת זה.

איך לדבר

  • הישארו רגועים, הפסיקו את מה שאתם עושים, צרו קשר עין, הקשיבו והתייחסו לילדכם בכבוד.
  • תנו לו לדבר. היו פתוחים והקשיבו לנקודת המבט שלו. אתם יכולים לדבר אחרי שיסיים.
  • דברו על רגשותיכם. כך יוכל ילדכם להבין מדוע אתם רוצים שיעשה או שלא יעשה דבר מסוים. לדוגמה, “אני דואגת לביטחון שלך כשאני לא יודעת איפה אתה נמצא”, או “אני מרגישה שחשוב שהמשפחה שלנו תמשיך לחגוג חלק מהמסורות התרבותיות שלנו”.
  • הסבירו את דעתכם בצורה פשוטה וקצרה, והבהירו שאתם דואגים בעיקר לרווחתו הכללית של ילדכם, עכשיו ובעתיד. בני נוער שמרגישים שהוריהם שואלים אותם שאלות בגלל שאכפת להם נוטים יותר לתת את המידע שתבקשו. לדוגמה, “אני צריך לוודא שאתה בטוח כשאתה יוצא החוצה בלילה. יעזור לי אם תגיד לי לאן אתה הולך ועם מי אתה נמצא”.
  • הכינו את עצמכם למשא ומתן עם ילדכם ולהתפשרות. התפשרות מדגימה היטב את מיומנויות פתרון הבעיות שלכם, ומלמדת אותו שראוי להתפשר על מנת לפתור עימותים. לדוגמה, ילדכם מבקש לצבוע את קירות חדרו בשחור, ואתם מזדעזעים מהרעיון. תוכלו להגיע לפשרה: לצבוע קיר אחד בשחור או שני קירות בצבע כהה.
  • אם אתם עומדים להגיד “לא”, עשו זאת בדרך רגועה, מבינה ומכבדת. למשל, “אני מבינה שאתה רוצה לעשות קעקוע, אבל אתה בן 13 ויש לך עוד המון זמן לחשוב על זה. אז בינתיים, התשובה היא לא”.
  • תוכלו גם להשתמש בשיטת ה “לא לא”- כלומר לא להשתמש במילה “לא” באופן מפורש. לדוגמא: ” אני מבינה שאתה רוצה לעשות קעקוע. מכיוון שמדובר במשהו בלתי הפיך, תצטרך להמתין לכך, תוכל לבחור לעשות זאת כשתגיע לגיל X”.

טיפים להתמודדות עם השלכות העימות

  • למרות כל המאמצים, ייתכן שילדכם עדיין ירגיש מאוכזב מאוד או שייקח לו זמן מה להירגע. נסו לזרום עם זה, אם אפשר.
  • עזרו לו להירגע והראו לו שאתם מבינים, תנו לו לשחרר קיטור או לקבל את המרחב שהוא צריך.
  • בדקו מאוחר יותר אם ילדכם זקוק לעזרתכם כדי להתמודד עם המצב, אך נסו שלא לקחת את זה אישית אם הוא רוצה להתמודד בעצמו.
  • טפלו בעצמכם – דברו עם מישהו שאתם סומכים עליו כדי להרגיש טוב יותר.

ילדכם עשוי לנסות להימנע מעימותים ולעשות דברם מאחורי גבכם, או לשקר לכם. אם אתם רוצים מערכת יחסים פתוחה וכנה, שבה אתם וילדכם מדברים גם על נושאים קשים, תצטרכו להיות מוכנים להתמודד עם הרגשות והתגובות שלכם כאשר אתם שומעים משהו שלא מוצא חן בעיניכם, ולהמשיך ולשדר לו שאפשר לדבר אתכם על הכל, גם אם זה לא נעים או מכעיס. חשבו מראש על נושאים שעלולים להיות קשים עבורכם – הפרת זמן הגעה הביתה, שתיית אלכוהול או שימוש בסמים, השתתפות בבריונות ברשת, יחסי מין ועוד, וחשבו על תגובותיכם. ניתן גם לא להגיב בצורה מיידית, ולחזור ולדבר עם ילדכם לאחר שגיבשתם דעה.

ניהול עימותים: התמודדות עם כעס

כחלק מניהול עימותים עם בני נוער, תצטרכו להיות מוכנים להתמודד עם כעס מצדו של ילדכם. זכרו שבני נוער עדיין לומדים כיצד להביע את רגשותיהם ודעתם. ילדכם עשוי להביע את דעותיו בעוצמה רבה כיוון שכך הוא מרגיש שיישמעו, לכן חשוב לתת לו מקום לבטא את עצמו. כמו כן, מתבגרים לומדים כיצד להתמודד עם רגשות חזקים. לכן, אם ילדכם כועס או משתמש בטון כעוס כשהוא מדבר איתכם, כדאי:

  • להישאר רגועים
  • לקחת כמה דקות הפסקה כדי שהרוחות יירגעו
  • להראות לו שאתם מקשיבים
  • להראות לו שאכפת לכם מרגשותיו וממחשבותיו
  • לנסות להישאר בנושא העימות, ולא לגלוש לאירועים שקרו בעבר או לנושאים אחרים.

אחרי ששמעתם את מה שילדכם רצה להגיד והראתם לו שאתם מבינים:

  • קחו את הזמן וחשבו היטב כיצד להביע את רגשותיכם, מחשבותיכם ורצונותיכם בדרך הטובה ביותר
  • דברו בפשטות ובקצרה, כדי לעודד את ילדכם להקשיב
  • פתחו במשא ומתן על החלטה ששניכם תוכלו לחיות איתה, או לפחות נסו להבהיר היטב מדוע אינכם מסכימים.

אם ילדכם כועס עליכם כי פגעתם בו, הראו לו שאתם מבינים כיצד זה השפיע עליו, התנצלו ואז נסו לוודא שדבר כזה לא יקרה שוב.

אם אתם כועסים, קחו כמה דקות הפסקה כדי להבין מדוע, גם אם אתם באמצע שיחה עם ילדכם. יכול להיות שתצטרכו לקחת הפסקה ארוכה יותר כדי לחשוב כיצד להתמודד עם רגשותיכם. גישה זו אינה קלה ודורשת תרגול. היו סלחניים כלפי עצמכם וכלפי ילדכם כל עוד אתם לומדים כיצד להתמודד עם עימותים בצורה טובה יותר.

כיצד להתמודד עם אלימות

יש הבדל בין עימות לאלימות. עימות, חוסר הסכמה ומעט כעס הם בסדר – אלימות היא לא בסדר. בני נוער עדיין לומדים מה מותר ומה אסור. הם בודקים היכן עובר הגבול בין עימות לאלימות – לדוגמה, בזמן מריבות עם אחים – ואתם יכולים לעזור.

עם זאת, אם מתבגר הופך לאלים – למשל, פוגע ברכוש, צועק או מקלל באופן מופרז, מכה או מאיים לפגוע במשהו או במישהו – תצטרכו להציב גבולות ברורים שיראו לו שחצה את הגבול ושהתנהגותו אינה מקובלת. אם ילדכם מראה סימנים מוקדמים של התנהגות אלימה, כדאי:

  • להעביר לו מסר ברור שההתנהגות הזו אינה מקובלת
  • להגיד לו שלא תדברו איתו כשהוא נמצא במצב זה
  • להבהיר שאתם מוכנים לדבר איתו ולפתור את הבעיה ביחד כשיירגע
  • לוודא שהוא יודע שיהיו תוצאות להתנהגותו
  • לוודא שאתם עצמכם מתנהגים באופן מכובד, מתמודדים היטב עם רגשותיכם ומדגימים לו שליטה עצמית, והרגעה עצמית במידה והייתם נסערים.

אם ילדכם חווה אלימות ממבוגר אחר או מילד אחר, ייתכן שיזדקק לעזרה מקצועית כדי להרגיש בטוח, להתמודד עם מה שחווה וללמוד כיצד להתנהג. אם אתם מתקשים לשלוט בכעס או באלימות מצדכם, פנו לקבלת עזרה מקצועית.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

בני נוער ויצירת תוכן דיגיטלי

יצירת תוכן דיגיטלי: עקרונות הבסיס

ילדים ובני נוער רבים אוהבים ליצור ולשתף תוכן דיגיטלי באינטרנט, כגון טקסטים, תמונות, סרטוני וידיאו, אנימציות ובלוגים. הם יוצרים את התוכן במכשירים דיגיטליים כגון מחשבים, לפטופים, טלפונים ניידים וטאבלטים, ומשתפים אותו באתרי רשתות חברתיות ובערוצים אחרים כגון פייסבוק, פליקר, וורדפרס, טוויטר, סנאפצ’ט, אינסטגרם, טאמבלר, בלוגים, פורומים, וואטסאפ ויוטיוב.

חלק מהילדים אוהבים ליצור משחקים או סיפורים באתרים שמלמדים אותם את עקרונות הבסיס של תכנות מחשבים, כמו סקראץ’ (Scratch), טינקר (Tynker) וקוד מנקי (CodeMonkey).

כדי לתמוך בפעילויות היצירתיות של ילדכם באינטרנט:

  • תנו לו להתנסות בדרכים שונות לביטוי רעיון או להבעת היצירתיות שלו.
  • ·עודדו אותו להתנסות ביצירת תוכן וללמוד מניסוי וטעייה.
  • עודדו אותו להראות לכם מה הוא ואחרים יצרו – לדוגמה, תוכן שנראה לו מצחיק או שנון.
  • תנו לו הצעות לשיפור רק אם הוא שואל לדעתכם.
  • צפו ותיהנו ביחד מהיצירתיות של ילדכם באינטרנט; זו דרך נהדרת לשמור איתו על קשר.
  • הזכירו לו שמה שעולה לרשת נשאר ברשת לעולם.
  • הדריכו אותו שיש להימנע מלהפוך לבריון רשת ולהיזהר מהשפלתם והבכתם של אחרים.

מה מקבלים בני הנוער מיצירת תוכן דיגיטלי

בני נוער שיוצרים תוכן באינטרנט מפתחים את היצירתיות שלהם. יצירת תוכן – בין אם מדובר בעריכת חומרים של מישהו אחר או ליצור משהו מאפס – משפרת את תחושת היצירתיות של ילדכם ואת ההישגיות האישית שלו. פרסום העבודה באינטרנט היא צורה של הבעה עצמית, שיכולה להגביר את הביטחון העצמי שלו ולעזור לו ללמוד ולהכיר את חוזקותיו. קבלת פידבק מחבריו וממשתמשים זרים יכולה להסב הנאה רבה, אך יכולה גם להיות נעימה פחות.

יצירת והעלאת תוכן – והשתתפות בקהילה מקוונת – היא דרך נוספת ליצור קשר. רוב בני הנוער מפרסמים את עבודתם במקום שבו אחרים יוכלו לראות אותה, ונהנים לדבר על עבודתם. שיתוף תוכן יצירתי יכול להשפיע בצורה חיובית על תחושת הקהילתיות של אנשים צעירים, על הזהות, השייכות והחיבור שלהם.

פעילויות יצירתיות באינטרנט יכולות לשפר גם את האוריינות הדיגיטלית של ילדכם ולעזור לו ללמוד כיצד להשתמש במגוון רחב של תוכנות, פלטפורמות אינטרנטיות ויישומים. גם המורים מתחילים להשתמש באוריינות הדיגיטלית ובמיומנויות של בני הנוער בבית הספר.

יצירתיות באינטרנט עוזרת לבני נוער להביע את עצמם, לפתח ביטחון עצמי ולבנות מיומנויות, ולכן גם טובה לרווחתם ולבריאותם הנפשית.

דרכים בטוחות ליצור תוכן באינטרנט

כל תוכן שמעלים לאינטרנט נשאר שם באופן קבוע. כל אחד שמחזיק בטכנולוגיה ובמיומנויות הנכונות יכול לגשת אליו ולצפות בו, וגם להוריד אותו, לערוך ולהעלות מחדש בדרך אחרת במקום שונה באינטרנט. משמעות הדבר היא שעליכם להיות זהירים ולחשוב היטב על מה שאתם מעלים לרשת.

כדי לעזור לילדכם ליצור תוכן באינטרנט בצורה בטוחה, כדאי לעבור איתו על הדברים הבאים.

איזה תוכן ראוי להעלות ולהוריד

קבעו כמה כללי יסוד בנוגע לתוכן שראוי להעלות ולשתף. דברו על הדברים הבאים:

  • כיצד להגן על הפרטיות
  • לא ליצור או לשתף תוכן מיני
  • לקבל רשות מהאנשים שמצולמים בתמונה או בסרטון הווידיאו לפני הפרסום ברשת
  • לכבד אנשים אחרים.

כמו כן, כדאי לזכור שחלק מהטלפונים והמצלמות מוסיפים מידע לתמונות שמאפשר לאחרים לזהות היכן צולמו. בדקו אם שירותי המיקום מופעלים בטלפון הנייד של ילדכם, וכבו את אלה שאינו צריך.

תוכן אישי

איזה מידע ותמונות אישיים רוצה ילדכם לשתף בציבור, כך שיהיו חשופים לעולם וזמינים לעריכה מחדש?

אווטארים

אווטארים הם דימויים, תמונות או דמויות בדיוניות שמייצגות אותנו במשחקי וידיאו, בפרופילים של הרשתות החברתיות, בקהילות מקוונות ובפלטפורמות אחרות. אם ילדכם משתמש באווטארים, עליו לחשוב על הקשר בינו לבינם. אם הקשר קרוב מדי, הוא עלול לחשוף מידע רב מדי על עצמו.

תוכן שנוצר על ידי אחרים וילדכם מופיע בו

איזה סוג של תוכן ישמח ילדכם שאנשים אחרים יפרסמו? דברו על התרחישים שעשויים להעציב או לפגוע בילדכם, וכיצד אפשר להתמודד איתם. לדוגמה, יכול להיות שיהיה מוטרד אם חבר מעלה תמונה שהוא לא אוהב או סרטון שמביך אותו.

זכויות יוצרים

חלק ניכר מהתוכן באינטרנט מוגן בזכויות יוצרים, כלומר, שייך למישהו אחר ואסור להעתיק אותו או להשתמש בו. אם ילדכם רוצה להעתיק או לשנות תוכן שמצא באינטרנט, עדיף שישתמש ב”תוכן חופשי” – תוכן שמותר להעתיק, להשתמש, לערוך מחדש ולשתף.

גיבוי התוכן

ילדכם עלול להיות עצוב מאוד אם יאבד את כל היצירות שלו. ניתן בדרך כלל להוריד שוב תוכן שהועלה לאינטרנט, אך אפשר לחסוך זמן ואנרגיה באמצעות גיבוי כל העבודה של ילדכם על המחשב בבית.

לקבלת טיפים נוספים לשמירה על בטיחות ברשת, קראו את המאמרים אודות סקסטינג, רשתות חברתיות ובריונות ברשת.

איזה תוכן יוצרים בני הנוער?

בגדול, כל סוג של תוכן שקיים ברשת. הנה כמה מסוגי התוכן שרבים מבני הנוער אוהבים ליצור.

תמונות וסרטוני וידיאו

בני נוער רבים מעלים לרשת תמונות וסרטוני וידיאו. לעתים הם עורכים אותם לפני ההעלאה, ומעלים אותם לאתרים כגון יוטיוב או וואטסאפ. יש אתרים ויישומונים לטלפון נייד שיכולים לפרסם את התוכן באתרים בו זמנית באינסטגרם, בפייסבוק או בטוויטר. משמעות הדבר היא שהתמונה, הסרטון או התגובה שפורסמו באתר אחד מופיעים גם באתרים אחרים באותו זמן.

פרופילים ברשתות החברתיות

הפרופילים ברשתות החברתיות כמו אינסטגרם או פייסבוק יכולים לכלול תמונות, מידע אישי ותיאורים שונים, כגון פרטים על דברים שהמשתמש מחבב.

בלוגים

בלוגים הם יומנים רגילים או רשימות על חייהם של אנשים או על נושאים שמעניינים אותם. בלוגים יכולים לכלול טקסטים, תמונות או סרטוני וידיאו (ואז הם נקראים ולוג). זוהי דרך פופולרית שמאפשרת לבני הנוער לשתף רעיונות או היבטים מחייהם.

הודעות מיידיות

הודעות מיידיות מאפשרות לשלוח ולקבל הודעות מרגע לרגע – טקסטים, תמונות או וידיאו – באמצעות הטלפונים הניידים והמחשבים שלהם. בני הנוער משתמשים ביישומונים כגון וואטסאפ, טלגרם, פייסבוק, טוויטר, סנאפצ’ט ואינסטגרם.

רמיקס ומאש-אפ

רמיקס ומאש-אפ הם שמות לעריכה של תוכן קיים כמו טקסטים, תמונות וקובצי קול – למשל, יצירת צלצול חדש לטלפון באמצעות ערבוב בין שני קובצי MP3. דוגמה נוספת היא הורדת ועריכת תמונות או גרפיקה מהאינטרנט, ואז העלאתם מחדש כדי לקשט פרופיל אישי, בלוג או עמוד באינטרנט.

ספרות חובבים (פאנפיק) וכתיבה משותפת

זוהי כתיבה יצירתית מחדש או התנסות בז’אנרים, עלילות ודמויות קיימים מסרטים ומספרים פופולריים.

מודים (שינויים) במשחקי מחשב

יצירת שינויים או תוספים למשחקי מחשב מקוונים – לדוגמה, יצירת עולמות חלופיים או כלים חדשים שבהם אפשר להשתמש במשחק רב משתתפים מקוון.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

המעבר מזוג למשפחה- מערכות יחסים בריאות בין הורים ובני זוג

השינוי במערכות היחסים של הורים טריים

רוב הזוגות חווים שינויים במערכת היחסים כשהם הופכים להורים. עבור רבים, לידתו של ילד מביאה עמה שינויים חיוביים. למשל, יכול להיות שתרגישו מחוברים זה לזה ברמה חדשה ושונה. אך אתם עשויים להיתקל גם במתחים חדשים, שלא היו חלק ממערכת היחסים לפני בוא הילדים.

כעת, כשאתם מטפלים בתינוק החדש, יש לכם פחות זמן לישון, פחות זמן לדבר, פחות זמן לבלות יחד – כל הדברים האלה מעמיסים על מערכת היחסים. השינויים והמתחים עלולים להוביל לוויכוחים תכופים יותר, ולתחושה שהיחסים לא לגמרי בסדר. יכול להיות שלא יהיה לכם כוח לטפל בבעיות כשהן עולות.

תקשורת פתוחה עוזרת לשמור על גמישות ביחסים ומאפשרת לשניכם להתמודד ולהשלים עם השינויים. תקשורת כזו יכולה לטפח ולחזק את מערכת היחסים שלכם עם בן או בת הזוג, וגם עם חברים וקרובי משפחה.

מערכות יחסים בריאות: טיפים להורים

הקשיבו זה לזה

יכולת הקשבה טובה היא מיומנות התקשורת החשובה ביותר. היא עוזרת לכם ולבן או בת הזוג שלכם להרגיש ששומעים אתכם, מבינים אתכם ותומכים בכם. כמו כן, היא מראה לכם את הדברים מנקודת המבט של בן או בת הזוג, ומחברת אתכם לרגשות שלהם. אם אתם רוצים שבן או בת הזוג שלכם יקשיבו לכם, היו מוכנים לשמוע גם את נקודת מבטם.

כדי להראות שאתם באמת מקשיבים, הפסיקו את מה שאתם עושים כשבן או בת הזוג רוצים לדבר, ותנו תשומת לב מלאה למילים ולשפת הגוף שלהם.

חשוב לעודד את בן או בת הזוג לדבר ולשאול שאלות פתוחות, כמו, “מה את חושבת על…”. שאלות אלה יעודדו דיון בנושאים שונים. כדי לבדוק אם הבנתם כראוי, חזרו על מה שבן או בת הזוג אמרו במילים אחרות.

וזכרו – אם אתם עסוקים בלחשוב על הדבר הבא שתגידו, אתם לא באמת מקשיבים. במקום זה, נסו למקד את תשומת הלב במה שבן או בת הזוג אומרים. אם אתם חוששים שתשכחו משהו חשוב, רשמו הערות במהלך השיחה. למידע נוסף, קראו את המאמר תקשורת בין הורים: איך להקשיב.

אמרו לבן או בת הזוג איך אתם מרגישים

לעיתים קרובות היינו רוצים שיבינו אותנו ללא מילים. בני הזוג שלכם לא קוראים מחשבות! דברו על התסכולים והפחדים שלכם, ועל הדברים שגורמים לכם אושר ושמחה, כדי שיהיה להם קל יותר להבין מה עובר עליכם.

משפטי “אני” קלים יותר לצד שמקשיב מאשר משפטי “את/ה”, שעלולים להיתפס כביקורת. לכן, כשאתם מדברים, אמרו דברים כמו, “אני מרגיש קצת בודד כי אנחנו מבלים פחות זמן ביחד”. משפט זה עדיף על פני “את לא מקדישה לנו זמן יותר”.

לפעמים קשה להתפנות לשיחה בין החלפת חיתול אחת לשנייה, ויכול להיות שתצטרכו לקבוע זמן מראש. למידע וטיפים נוספים, קראו את המאמר תקשורת בין הורים: איך לדבר.

קבלו את השינויים

במקום לחשוב שמערכת היחסים שלכם “ירדה מהפסים”, נסו לחשוב שהיא מתפתחת ועוברת לשלב חדש. כדאי לדבר על משמעות השלב החדש הזה עבור שניכם, וכיצד תוכלו להתמודד איתו.

אם קשה לכם יותר למצוא זמן פנוי אחד לשני באופן ספונטני,, נסו גישה חדשה – למשל, תכננו זמן שמוקדש רק לשניכם.

להתמודד עם עימותים

לעיתים ההורות מביאה איתה או מחדדת את ההתמודדות עם הבדלים בגישות ובדעות. דברו על ההבדלים האלה כדי להבין טוב יותר את נקודת המבט של השני. מותר לכם שלא להסכים זה עם זה.

כדי להקל על המתחים ביניכם, קבלו את העובדה שיש דעות שונות משלכם, ובו בזמן הסבירו את נקודות מבטכם. השתמשו בטיפים שהזכרנו בנוגע להקשבה כדי לגלות למה בן או בת הזוג מתכוונים, במקום לתקוף בחזרה – מה שעלול להרע את המצב.

כשאתם מקבלים החלטות יחד, התחילו באלה שמקובלות על שניכם – ובעיקר החלטות בנוגע להורות. כהורים, חשוב שתסכימו על דברים מסוימים, אך יכול להיות שתגלו שדרושה עבודת צוות וגמישות כדי להסכים על דברים כמו שגרות, משמעת והשכבה.

המאמר להתמודד עם עימותים יעזור לכם לעבוד על חילוקי הדעות ביניכם.

הישארו קרובים זה לזה

דברים פשוטים, כמו לשאול את בן או בת הזוג על היום שלהם (“מה הלך טוב ביום שלך?”, “מה הלך לא כל כך טוב?”), עוזרים לכם לשמור על קשר. אפשר להיעזר במחוות קטנות שמראות שאכפת לכם – להכין כוס תה או להציע ללכת לתפוס תנומה.

צאו לפסק זמן זוגי

ההורות מצריכה אנרגיות ומשאבים רבים. למרות זאת, הקדישו זמן לבילוי משותף כזוג, כדי ליהנות מההזדמנות לדבר, להתחבר מחדש, ליהנות זה מחברת זה ולטפח את מערכת היחסים. כשאתם מוכנים, אפשר:

  • להזמין בייביסיטר ולצאת למקום ששניכם אוהבים במהלך היום או הערב – ארוחה, הליכה או סרט.
  • לעשות משהו מיוחד ביחד בבית – לדוגמה, לבשל יחד ארוחת ערב מיוחדת או לצפות בסרט אחרי שהילדים הלכו לישון
  • להיזכר מה אהבתם לעשות לפני שהפכתם להורים, ולהבין כיצד תוכלו לעשות זאת שוב – גם אם תעשו זאת בדרך טיפה שונה.

הסבירות שתעשו את הדברים האלה תעלה אם תתכננו אותם מראש.

לשמור על חיי המין

תאמינו או לא, רוב הזוגות מצליחים, בסופו של דבר, לחזור למערכת יחסים מינית. הקדשת זמן רב יותר לשיחה ולבילוי משותף תחזיר את הקרבה ביניכם ותעזור גם לחיי המין.

אם אתם עייפים מדי או שדעתכם מוסחת מכדי לחשוב על סקס, נסו לדבר עם בן או בת הזוג ולספר להם איך אתם מרגישים. בדיוק כפי שתצטרכו להקדיש זמן מיוחד לשיחה, יכול להיות שתצטרכו לתכנן גם את חיי המין. לקבלת רעיונות לשחזור האינטימיות, קראו את המאמר סקס ואינטימיות אחרי לידת תינוק.

לקחת את מערכת היחסים לידיים

כדי לעשות זאת, דברו בכנות על השינויים במתרחשים בחייכם. ייתכן שתצטרכו לדבר על הרגשות שלכם בנוגע לתפקידים החדשים, ומה לדעתכם הם כוללים.

הבאת ילדים לעולם מעלה לעיתים קרובות נושאים לא פתורים מהילדות. דברו על הדברים האלה, כדי שתוכלו להבין כיצד הנושאים האלה משפיעים על מה שאתם עושים ואומרים כהורים.

אם המצב נהיה קשה, כדאי לפנות לקבלת תמיכה. דברו עם רופא המשפחה, או לטיפול זוגי. מידע על מטפלים זוגיים באזור מגוריכם ניתן למצוא באתר האגודה הישראלית לטיפול בחיי משפחה ונישואין.

 

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

התנהגות בגיל ההתבגרות המוקדם: סקירה

הידעתם?

  • בגיל ההתבגרות המוקדם ובגיל ההתבגרות עצמו, ההשפעה החברתית היא חזקה ביותר.
  • בנים נוטים להיות מושפעים יותר מלחץ חברתי מאשר בנות.
  • שיא נטילת הסיכונים מגיע בסביבות גיל 16-15, ונוטה להצטמצם בתחילת שנות הבגרות.

רוב הילדים בודקים את הגבולות בשנות ההתבגרות המוקדמות. למעשה, זהו שלב חשוב במסעם לעצמאות. ניהול התנהגותי חיובי למתבגרים צעירים מתבסס בעיקר על כללים ברורים, מערכות יחסים חמות וההבנה מדוע הם מתנהגים כך.

התנהגות מתבגרים צעירים: למה לצפות

פיתוח עצמאות ותחושת אחריות הוא אחד החלקים החשובים ביותר בהתבגרות. כדי לעשות זאת, ילדכם צריך לבחון רעיונות ודרכי התנהגות עצמאיים. לפעמים הוא לא יסכים איתכם, לפעמים יתנהג קצת ב”דווקא”, יבחן את הגבולות והמגבלות שאתם מציבים לו, ירצה להיות יותר כמו החברים שסביבו ואפילו ייקח סיכונים. אף שתהיה זו תקופה מלחיצה עבורכם, זכרו שזהו חלק נורמלי מגיל ההתבגרות, ושהשלב הזה יעבור.

חלק מהשינויים בהתנהגותם של בני נוער מוסבר באופן שבו מוחם מתפתח. החלקים במוח המתבגרים שאחראיים על שליטה בדחפים אינם מבשילים לגמרי עד גיל 25. השינויים במוח מובילים לעליות ולירידות תכופות – בני נוער הם מלאי דמיון ותשוקה, רגישים, אימפולסיביים, אך מאידך עשויים באותה מידה להיות גם עגמומיים ובלתי צפויים.

מתבגרים בעלי ביטחון עצמי יכולים להימנע מחברתם של אנשים או ממצבים שאינם נכונים עבורם, ולמצוא אנשים ומצבים טובים יותר. עזרו לילדכם לבנות ביטחון עצמי באמצעות פעילויות פרקטיות וחיוביות עם סיכויי הצלחה גבוהים, ושבחו אותו על המאמצים שהשקיע.

ניהול התנהגותי למתבגרים צעירים

כללים, גבולות ומגבלות יעזרו לילדכם ללמוד מהי עצמאות, להתמודד ולקבל אחריות על התנהגותו, וגם לפתור בעיות. ילדכם זקוק למיומנויות האלה כדי להפוך למבוגר צעיר עם סטנדרטים משלו להתנהגות נאותה ולמתן כבוד לאחרים.

כדי לעודד התנהגות חיובית אצל מתבגרים צעירים יש להשתמש במשמעת באופן יעיל. משמעת למתבגרים צעירים מתמקדת בקביעת גבולות מוסכמים ועוזרת לילדים לעבוד בתוך הגבולות האלה. הקניית המשמעת לבני נוער תהיה אפקטיבית יותר אם תשמרו על תקשורת פתוחה עם ילדכם, תהיו עקביים ותשמרו על סביבה משפחתית חמה ואוהבת.

שבחים וחיזוקים יכולים לספק מוטיבציה חזקה מאוד. אמנם נראה שבגיל זה הילדים עומדים ברשות עצמם, אך הם עדיין זקוקים לאישורכם. כשאתם משבחים את ילדכם על התנהגות חיובית, אתם מעודדים אותו להמשיך ולהתנהג כך.

כיצד להתמודד עם התנהגות חצופה

התנהגות חצופה או חסרת כבוד נפוצה למדי אצל ילדים בשנות ההתבגרות המוקדמת, אף שלא כולם מתנהגים כך. אם ילדכם אינו מתנהג בצורה מכובדת, כדאי לקבוע כללים ברורים כדי שיידע למה אתם מצפים. לדוגמה, תוכלו להגיד, “במשפחה שלנו מדברים בצורה מכובדת. אנחנו לא קוראים לאף אחד בשמות”.

בקשו מילדכם להשתתף בדיונים האלה, וכך תוכלו להזכיר לו בהמשך שהוא עזר לקבוע את הכללים והסכים לפעול לפיהם. שמשו דוגמה אישית: התנהגו גם אתם בהתאם לכללים, והראו לו שאתם מתכוונים למה שאתם אומרים.

אם אתם צריכים לשוחח עם ילדכם על התנהגות חצופה, הישארו רגועים ובחרו בזהירות את זמן השיחה כדי שתתנהל באופן חלק. מומלץ להתמקד בהתנהגותו ולא בו עצמו. במקום להגיד, “אתה חצוף”, אמרו משהו כמו, “זה לא מכובד וגם פוגעני כשמדברים באופן הזה”.

בעיות נפוצות

מריבות עם אחים

מריבות עם אחים בגיל ההתבגרות יכולות להיות מלחיצות, אבל הן נורמליות ועוזרות לילדים ללמוד כישורי חיים חשובים – כיצד לפתור בעיות, להתמודד עם דעות שונות משלהם ולהתנהג לאחרים בכבוד.

עזרו לילדכם לפתח מיומנויות לפתרון בעיות, כדי שיוכלו להתמודד לבדם עם סכסוכים ומריבות. אפשר לעודד אותם לפתור את המריבות בעצמם. לדוגמה, אם הם רבים על המחשב, מנעו מהם גישה למחשב עד שיחליטו על פתרון ביחד.

לחץ חברתי

השפעה חברתית היא מה שקורה כאשר ילדים רוצים להרגיש מקובלים ומוערכים בחברה, ולכן הם עושים משהו שלא היו עושים לבדם. ההשפעה החברתית לא חייבת לגרום להם לעשות משהו בניגוד לרצונם, והיא עשויה אפילו להיות חיובית. ילדים גדולים יותר ובני נוער ירצו לפעמים להשתתף באירועים, בטרנדים ובאופנות שונים כדי להרגיש שהם חלק מקבוצה חברתית. אם ילדכם בטוח בעצמו ויודע היטב מיהו ובמה הוא מאמין, סביר להניח שיידע להציב את הגבול במקרה הצורך.

בריונות ברשת

בריונות ברשת היא שימוש באמצעי התקשורת והטכנולוגיה המודרניים כדי להטריד, להשפיל, להביך, להתעלל, לאיים, להציק או להפחיד מישהו אחר שוב ושוב באופן מכוון. לעתים קשה לאתר אותה, אך ישנם כמה צעדים שאתם וילדכם תוכלו לעשות כדי למנוע ולהפסיק בריונות ברשת. היכנסו ללינק כדי לקבל מידע נוסף בנושא. חשוב לשים לב גם לקיומן של התנהגויות חברתיות פוגעניות שמתרחשות מחוץ לרשת, באינטראקציות יום-יומיות בין ילדכם לחבריו ומכריו.

לקיחת סיכונים

לקיחת סיכונים היא אחת הדרכים החשובות שבהן ילדים גדולים יותר ובני נוער לומדים על עצמם ומנסים דברים חדשים. הילדים עשויים לנסות טריקים חדשים עם הסקייטבורד, להישאר מאוחר מדי במסיבות, להיעדר מבית הספר, אך גם לעשן, לקחת סמים, לשתות אלכוהול, להשתתף בהתנהגות מינית לא בטוחה בגיל צעיר מדי ואפילו להמר. שימו לב גם להתפתחותם של הרגלי אכילה לא בריאים ולא תקינים.

עזרו לילדכם ללמוד כיצד להעריך את הסיכונים שהוא לוקח. דברו על הערכים המשפחתיים ושמרו על תקשורת משפחתית פתוחה ומקבלת. אפשר לנסות ולתעל את הרצון לקחת סיכון לכיוון פעילויות שמחוץ לתוכנית הלימודים או פעילויות קהילתיות כמו חוגי ספורט, מוזיקה או דרמה.

התנהגות מסוכנת כזו עלולה להתרחש אף יותר אם לילדכם יש אחים בוגרים. דברו על כך באופן פתוח עם המתבגר הצעיר שלכם ועם אחיו. הציבו גבולות ברורים והחליטו יחד במה יוכל ילדכם להתנסות במסגרת רצונו לפתח עצמאות.

שמשו אתם דוגמא אישית לילדכם. כאשר אתם מבצעים פעולות כגון עישון או שתייה מופרזת, ילדכם מבין שגם הוא יכול להתנסות בכך.

מה לעשות אם התנהגותו של ילדכם מדאיגה אתכם

חלק גדול מהתנהגותם של מתבגרים צעירים וגדולים יותר הוא פשוט שלב נורמלי בהתפתחותם למבוגרים צעירים. עם זאת, ייתכן שתהיו מודאגים משינויים בגישה או בהתנהגות של ילדכם, לצד שינויים אחרים כגון מצבי רוח, התנהגות בלתי רגילה, הימנעות מהמשפחה ומהחברים ומפעילויות רגילות, או נוכחות מועטה בבית הספר.

אם אתם מודאגים מהתנהגותו של ילדכם, תוכלו:

  • לדבר על זה כמשפחה, ולנסות למצוא כיצד לתמוך זה בזה
  • לדבר עם הורים אחרים ולראות מה הם עושים
  • לשקול ללכת לטיפול מקצועי – מומלץ לפנות ליועץ או ליועצת בבית הספר, למורים ולרופא המשפחה.

שיחה עם הורים אחרים תיתן לכם נקודת מבט נוספת על התנהגותו של ילדכם, וההורים יוכלו לתמוך בכם כשתתקשו.

שימו לב לשמור על פרטיותו של ילדכם, גם כשאתם מתייעצים עם אחרים, ושיקלו את מי ובמה כדאי לשתף.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

היגיינת פה לילדים בתחילת גיל ההתבגרות: בני 9-11

התפתחות השיניים

השיניים הקבועות מתחילות להתפתח בתוך החניכיים אחרי הלידה. לאחר ששיני החלב נושרות, תופסות את מקומן שיניים קבועות של מבוגרים.

לילדים בני 6-12 יש תערובת של שיני חלב ושיניים קבועות. עד גיל 12 בוקעות השיניים הקבועות אצל רוב הילדים, מלבד הטוחנות האחוריות (שיני הבינה). שיני החלב האחרונות הטוחנות (השניות) נושרות בסביבות גיל 12.

טיפים להתמודדות עם בקיעת השיניים הקבועות

ייתכן שילדכם יתקשה ללעוס עם שיניים מתנדנדות או חסרות, אך עדיין עליו לאכול מזון בריא.

חשוב לשמור על שגרת צחצוח השיניים, ולהתייחס במיוחד לשיניים המתנדנדות או לאזורים הרגישים. עם זאת, תנו לשיניים המתנדנדות ליפול מעצמן.

לפעמים השיניים הקבועות בוקעות לפני ששיני החלב נשרו. במקרה כזה כדאי לפנות לרופא שיניים מומחה לילדים.

חשוב לטפל גם בשיני החלב של ילדכם. יש להן תפקיד חשוב – בין השאר הן מכוונות את השיניים הקבועות לצמוח בדיוק בנקודה הנכונה. אם ילדכם מאבד שן חלב מוקדם מדי, השן הקבועה עשויה לצמוח במקום הלא נכון. במקרה כזה, יתכן והוא יזדקק לטיפול אצל אורתודנט.

לשמור על ניקיון השיניים

צחצוח השיניים חשוב במיוחד לשמירה על שיניים נקיות, וכן למניעת ריח רע מהפה, עששת ומחלות חניכיים. בגיל זה, סביר להניח שילדכם אינו זקוק לעזרתכם בצחצוח השיניים, אך כדאי שתהיו נוכחים בעת הצחצוח ובמידת הצורך העניקו לו הכוונה.

אם ילדכם צריך תזכורת, הנה כמה צעדים בסיסיים:

  1. להשתמש בכמות קטנה מאוד (בגודל אפונה) של משחת שיניים שמכילה פלואוריד.
  2. לכוון את מברשת השיניים בזווית של 45 מעלות לכיוון קו החניכיים.
  3. לצחצח בתנועה מעגלית עדינה.
  4. לחזור על הפעולה במשטחי השן הפנימיים.
  5. להשתמש בתנועת קדימה ואחורה עדינה על משטחי הלעיסה.
  6. לירוק החוצה את משחת השיניים ולשטוף את הפה במים.

שאלו את רופא השיניים האם ובאיזו תדירות ילדכם צריך להשתמש בחוט דנטלי או קיסם דנטלי. אם כן, הרופא יראה לכם כיצד לנקות את המרווחים בין השיניים בצורה הנכונה.

לבחור מברשת שיניים

יש בשוק מגוון רחב כל כך של מברשות שיניים, שהבחירה עלולה להיות מעט מבלבלת. כשתבחרו מברשת שיניים, חפשו את הדברים הבאים:

  • סיבים רכים: שלא יפגעו בחניכיים או בציפוי האמייל של השן.
  • ידית ארוכה: שתעזור לילדכם להגיע לכל השיניים בפה.
  • ראש קטן: שיקל עליו להניע את המברשת בתוך הפה.

מברשות שיניים חשמליות טובות בדיוק כמו מברשות רגילות. הן מועילות במיוחד אם לילדכם אין שליטה טובה כל כך במוטוריקה העדינה.

בין אם מדובר במברשת חשמלית או רגילה, כדאי להחליף אותה כשהסיבים מתחילים להיראות שחוקים ובלויים, אחת לשלושה חודשים לערך.

משחת שיניים ופלואוריד

בגיל זה ילדכם יכול להשתמש במשחת שיניים רגילה למבוגרים המכילה פלואוריד. פלואוריד הוא מינרל שעוזר בחיזוק האמייל ומונע עששת. ילדים בגיל צעיר שבולעים פלואוריד בכמות גדולה עלולים לפתח פלואורוזיס – שיכולה להתבטא כהצטברות של סימנים לבנים על השיניים. למרות ההשפעה על מראה השיניים, המצב אינו משפיע בדרך כלל על הבריאות הכללית.

מי השתייה בישראל מועשרים בפלואוריד. השימוש בו בטוח ועוזר לצמיחת שיניים חזקות. הפלואוריד עובד בצורה מיטבית בריכוזים נמוכים מאוד (1 מ”ג לליטר) ובשימוש יומיומי באמצעות מי שתייה מופלרים, מזון ומשקאות שמכילים פלואוריד ומשחת שיניים עם פלואוריד.

רופאי השיניים עשויים להמליץ על מי פה מועשרים בפלואוריד לילדים שנמצאים בסיכון גבוה לפתח עששת.

איטום חריצים

רופא השיניים עשוי להמליץ לכם ולילדכם על תהליך שנקרא איטום חריצים. זהו ציפוי פלסטיק דקיק שמונח על משטחי הלעיסה של השיניים – המקום שבו נוטה להתפתח עששת וחורים אצל ילדים. האיטום מונע הצטברות חיידקים (פלאק) בחריצי השיניים ועוזר למנוע עששת. התקנת האיטום פשוטה ומהירה, ואינה כרוכה בכאב אלא באי נוחות קל בלבד.

הציפוי אינו נשאר על שיניו של ילדכם לנצח. רופא השיניים יבדוק אותו באופן קבוע, ולעתים יש צורך לתקן אותו או להחליפו. אם אתם מעוניינים באיטום חריצים, פנו לרופא השיניים.

לבקר אצל רופא השיניים

לכל אחד יש צרכים וסיכונים דנטליים שונים. הצרכים האלה משפיעים על תדירות הביקורים שילדכם צריך אצל רופא השיניים. רופא שיניים מומחה לילדים ינחה אתכם מה התדירות המתאימה לביקורים במרפאה וכן לביקור אצל השיננית.

טיפולי שיניים בישראל

טיפולי השיניים בישראל ניתנים חינם או בעלות נמוכה במערכת הבריאות הציבורית, עד גיל 15. הטיפולים נערכים דרך מרפאות השיניים של קופות החולים השונות.

כמו כן, אפשר לבקר במרפאות שיניים פרטיות. עלות הביקורים יקרה יותר, אך במקרים מסוימים אפשר לקבל החזרים מחברות הביטוח הרפואי. היכנסו לאתר משרד הבריאות כדי לראות אילו טיפולים כלולים בסל. וכן לאיתור רופא שיניים מומחה לילדים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

סקס ואינטימיות אחרי לידת תינוק

סקס אחרי לידת התינוק: השינוי בחיי המין

לעיתים קרובות, הורים טריים מתקשים לתחזק את חיי המין והאינטימיות שלהם, בעיקר בגלל פחות זמן, עייפות, שינויים הורמונליים ודאגות בנוגע לאמצעי מניעה.

אם המצב קצת התקרר ביניכם, זו לא בעיה. זהו מצב טבעי המתרחש אצל כל זוג במצבכם. עם זאת, רמת תשוקה שונה אצל בני הזוג עלולה לגרום למתחים במערכת היחסים. ברוב מערכות היחסים המצב חוזר לעצמו, אך חשוב להתאזר בסבלנות. אם אתם חוששים שחיי המין שלכם יצאו מפוקוס, כדאי שתדברו על כך עם בן או בת הזוג. אם אתם מרגישים שאתם צריכים עזרה,  דברו עם איש מקצוע שאתם חשים איתו בנוח: רופא המשפחה, רופא הנשים, איש טיפול, יועץ ועוד.

נשים: תחושת המיניות אחרי לידה

יכול להיות שאחרי הלידה את מרגישה שלעולם לא תחזרי לקיים יחסי מין. אך גופך יחלים והעניין שלך בסקס יחזור לעצמו. אצל נשים רבות, זה קורה חודש עד שלושה חודשים אחרי הלידה, אך לעיתים זה לוקח זמן רב יותר.

יש אימהות שמרגישות חושניות ומיניות יותר כשהן מניקות את התינוק, בין השאר בגלל שחרור הורמון האוקסיטוצין, שאחראי על רפלקס שחרור החלב וגם על עוררות מינית. זהו מצב נורמלי לגמרי. יש אימהות שמגלות שיש להן פחות עניין בסקס כשהן מניקות.

במחקר שנערך בנושא התגלה שכ-40% מהאימהות הטריות ניסו לקיים יחסי מין במהלך ששת השבועות שאחרי הלידה (משכב לידה). במהלך 12 השבועות אחרי הלידה, כמעט 80% מהן ניסו לקיים יחסי מין. אימהות שילדו בניתוח קיסרי או נתפרו אחרי הלידה חיכו בדרך כלל זמן רב יותר.

גופך אחרי הלידה

סביר להניח שגופך נראה שונה אחרי לידת התינוק, ואפילו כמה חודשים אחר כך. הצורה שלו עשויה להשתנות, וייתכן שאינך באותו משקל כמו לפני ההיריון. השינויים בגופך אחרי הלידה יכולים לכלול:

  • עור ושרירים רפויים בתחתית הבטן
  • שדיים מוגדלים (ייתכן ששדייך יקטנו אם אינך מניקה)
  • ·שינויים בצבע הפטמות
  • סימני מתיחה על הבטן, החזה, המותניים או הירכיים
  • שפשופים בנרתיק
  • צלקות בחתך החיץ או בתחתית הבטן מניתוח קיסרי
  • ורידים דליתיים (דליות) ברגליים
  • עלייה במשקל (מיד לאחר הלידה ירד משקלך בגלל שחרור התינוק, השלייה ומי השפיר).

חלק מהשינויים אינם קבועים, ואחרים יישארו עמך. יש אימהות שנהנות מהשינויים בגופן – למשל, מהחזה המוגדל – ואחרות אינן מרגישות טוב עם עצמן.

בכל מקרה, אכילה בריאה והתעמלות בתוספת שינה (כשאפשר) יעזרו לך להרגיש טוב יותר. אם קשה לך לקבל את השינויים בגופך, פני לרופא הנשים שלך או לאיש מקצוע אחר, למישהו מהמשפחה, לחבר קרוב, לאחות טיפת חלב או למדריך כושר.

מתי לחזור לקיים יחסי מין

התשובה לשאלה הזו תלויה בעיקר בך- האישה שילדה, וברמת המוכנות שלך (אלא אם כן הרופא יעץ לך להמתין לאישורו).

אם הייתה לך לידה קשה או תפרים, הגוף שלך זקוק לזמן כדי להחלים. אימהות רבות חוות כאב או אי נוחות במהלך קיום יחסי מין, אך בדרך כלל חל שיפור עם הזמן. אפשר להשתמש בחומרי סיכוך או בקרם אסטרוגן. אי הנוחות עשויה לעיתים להצביע על עוויתות בשרירים או על חרדה.

מצד שני, יש אימהות טריות שמגלות כי הסקס מספק פחות בגלל התרפות השרירים באזור הנרתיק, שנמתחו במהלך הלידה. כדי לחזק את טונוס השרירים בנרתיק, מומלץ להיעזר בתרגילים לחיזוק רצפת האגן. ניתן לפנות לפיזיותרפיסטים המתמחים בנושא.

אם את מניקה, ייתכן שתבחיני בנזילת חלב מהשדיים בזמן קיום יחסי מין ובבעיה של יובש נרתיקי. נסי להניק את התינוק או לסחוט מעט חלב ממש לפני שאתם שוכבים. אפשר גם להשתמש בחומרי סיכוך.

אמצעי מניעה אחרי לידת תינוק

כרגע הפכתם להורים, וייתכן שאינכם מוכנים להביא לעולם עוד תינוק עדיין. לכן, כדאי לחשוב על אמצעי מניעה לפני שאתם חוזרים לקיים יחסי מין. בביקורת משכב הלידה ימליץ לך הרופא על אמצעי מניעה. אם חזרתם לקיים יחסי מין לפני הביקורת, שאלי את רופא הנשים בנוגע לאמצעי מניעה.

חלק מהנשים פוריות ומתחילות לבייץ עוד לפני שהן חוזרות לקבל מחזור, מה שמגביר את סיכוייהן להיכנס להיריון בקיום יחסי מין ללא אמצעי מניעה.

אולי שמעת שהנקה מפחיתה את הסיכוי להיכנס להיריון. מצב זה יכול לפעמים להתקיים כאשר:

  • האם מניקה הנקה מלאה יומם וליל
  • האם אינה נותנת לתינוק שום מזון או שתייה אחרים (רק חלב אם)
  • התינוק בן פחות משישה חודשים
  • האם לא קיבלה מחזור מאז הלידה.

עם זאת, זכרו: אין שום ערובה לכך. אם את מקיימת יחסי מין ללא אמצעי מניעה, את עשויה להיכנס להיריון. בדקי עם רופא הנשים מה האפשרויות שעומדות בפנייך בנושא זה. שימי לב שחלק מאמצעי המניעה אינם מתאימים לאימהות מניקות.

הרגשות שלך ושל בן או בת הזוג בנוגע לסקס

יכול להיות שאת מבולבלת או מודאגת אם אינך מעוניינת בסקס בחודשים שאחרי לידת התינוק. בן או בת הזוג שלך עשויים להרגיש דחויים או לא רצויים. הרגשות המעורבים והמבלבלים האלה אינם מהנים במיוחד, אבל הם נורמליים. אנשים רבים עוברים תקופה כזו בימים, בחודשים ובשנים הראשונות לחיי הילדים – ואתם לגמרי לא לבד.

דברו אחד עם השני על רגשותיכם, כדי שתוכלו להבין מה מתרחש במערכת היחסים ביניכם. כמו כן, אפשר לנסות לשמור על קשר ואינטימיות בדרכים חדשות.

רעיונות להחזרת האינטימיות

יש דרכים רבות לשמור על החיבור לבן או בת הזוג. דברו על רגשותיכם והקשיבו להם כדי לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים.

אם אחד מכם נשאר בבית כדי לטפל בתינוק בעוד השני עובד מחוץ לבית, בדקו אם שניכם חולקים כראוי את מטלות הבית – או שנוח לכם עם האופן שבו הן מתחלקות. מתחים בין בני הזוג עלולים לגרום לריחוק ולהקשות על בניית האינטימיות מחדש .

יציאה לבילוי משותף עשויה להוות אתגר רציני יותר להורים טריים, אך היא עדיין חשובה מאוד. תוכלו לצאת להליכה או לאכול ביחד ארוחת ערב. אם אינכם יכולים למצוא בייביסיטר, קחו את התינוק איתכם בעגלה, או אכלו את ארוחת הערב כשהוא ישן.

חשבו על סקס כעל נקודת הסיום ולא כעל נקודת ההתחלה. יש המון דרכים לקבל ולהעניק עונג מיני. התחילו בדברים פשוטים כמו להחזיק ידיים ולהתכרבל. הבעת החיבה הגופנית יכולה להוביל לסקס כששניכם מוכנים.

לטפל בעצמכם

התעמלות קבועה, תזונה בריאה ושינה מספקת עוזרות לכם לטפל בעצמכם. קשה לחשוב על סקס כשאתם עייפים, חולים או לחוצים. אם התינוק מתעורר בלילה, נסו לנוח במהלך היום,ובדקו את האיזון בחייכם. כשיש ילדים קטנים, קל להתעסק בעיקר בצרכים היומיומיים שלהם ולשכוח לטפל בצרכים שלכם. לכן, פנו זמן – אפילו 15 דקות ביום – ועשו משהו למען עצמכם.

אפשר להתקשר לחבר או לחברה ולהתעדכן, לצאת להליכה או לקרוא ספר. אפשר לעשות זאת כשהתינוק ישן, לפני שהוא מתעורר בבוקר או בזמן הפסקת הצהריים בעבודה. דברו עם הורים אחרים ושאלו אותם איך הם מקדישים זמן לעצמם.

מתי לקבל עזרה

אם אתם זקוקים לעזרה, דברו עם רופא המשפחה או אחות טיפת חלב, שידעו להפנות אתכם לגורם המתאים.הם יוכלו להפנות אתכם לטיפול זוגי.תוכלו לקבל רעיונות טובים ותמיכה מהורים אחרים ומחברים.

תחושות דכדוך ואובדן עניין מוחלט בסקס עלולים להצביע על דיכאון אחרי לידה. חשוב שתיידעו בכך את הרופא או אחות טיפת חלב, כדי שיוכלו להפנות אתכם לקבלת עזרה. למידע נוסף, קראו את המאמרים על דיכאון אחרי לידה אצל נשים ודיכאון אחרי לידה אצל גברים.

 

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

כיצד לטפל בהתנהגות מסוכנת אצל בני נוער

חיפוש ריגושים והתנהגות מסוכנת: מדוע בני נוער עושים זאת?

אך טבעי שבני נוער רוצים להתנסות בדברים חדשים, גם אם זה מלחיץ אתכם, ההורים. מתבגרים צריכים לחקור את גבולותיהם ואת יכולותיהם, וגם את המגבלות שאתם קובעים להם. במקרים מסוימים, בני הנוער מקבלים החלטות בנוגע לדברים שעלולים להיות מסוכנים רק כדי להתאים לקבוצה. נוסף על כך, הם צריכים להביע את עצמם כבני אדם אינדיבידואליים. כל זה הוא חלק מהפיכתם למבוגרים צעירים ועצמאיים, בעלי זהות משלהם.

מלבד זאת, החלקים במוחם של מתבגרים שאחראיים על תכנון ושליטה בדחפים אינם מבשילים לגמרי עד גיל 25. משמעות הדבר היא שבני נוער צפויים לקבל החלטות מהר יותר ממבוגרים, בדרך כלל בלי לעצור ולחשוב על ההשלכות.

פעמים רבות התנהגות מסוכנת מתרחשת כיוון שלבני הנוער אין עולם תוכן שהם יכולים להתנסות בחוויות חדשות במסגרתו. למשל- תנועות נוער, קבוצות ספורט מאורגן או מועדונים מסוגים שונים מספקים לבני הנוער עולם תוכן ומסגרת חברתית המאפשרת להם להתנסות, לבדוק נושאים חדשים ולחוות ריגושים- במסגרת בטוחה יותר.

התנהגות מסוכנת נפוצה

סביר להניח שתהיו מודאגים בגלל התנהגות מסוכנת כמו:

  • מריבות
  • היעדרות מבית הספר
  • פעילות מינית בלתי מוגנת
  • עישון סיגריות, שתיית אלכוהול ושתייה כבדה
  • שימוש בסמים ו/או חומרים מסוכנים אחרים
  • נהיגה מסוכנת
  • פעילויות לא חוקיות כמו הסגת גבול, פריצות, גניבה או ונדליזם
  • הצטרפות לקבוצה אידיאולוגית שעשויה להיות קיצונית

רצונם של בני הנוער להתנסות בחוויות חדשות ולחפש ריגושים יכול לכלול גם התנהגות פחות מדאיגה, כמו לנסות טריקים חדשים עם הסקייטבורד או להביע דעה לא מקובלת. התנהגות זו מגיעה לשיא בסביבות גיל 16-15, ונוטה להצטמצם בתחילת שנות הבגרות.

כיצד לשמור על ביטחונו ובטיחותו של ילדכם

הידיעה שבני נוער בוחנים את הגבולות אינה מקלה עליכם לחיות עם החיפוש אחר ריגושים ועם התנהגותם המסוכנת. הנה כמה רעיונות שיעזרו לילדכם לחשוב על ההשלכות ולשמור על בטיחות וביטחון:

  • דברו על הערכים שלכם מוקדם ככל האפשר. אם ילדכם יידע מה חשוב למשפחה, הוא יוכל לפתח תחושת אחריות וערכים אישיים.
  • גבו את הערכים המשפחתיים והציגו דוגמה אישית בדברים כגון שתיית אלכוהול, נהיגה והתנהגות מנומסת כלפי אנשים אחרים.
  • הכינו כמה כללי בסיס מוסכמים עליכם ועל ילדכם. החליטו ביחד אילו השלכות יהיו להפרת הכללים. תצטרכו לשמור על גמישות ולהתאים את כללי הבסיס ככל שילדכם גדל ומראה אחריות רבה יותר.
  • דברו על ההתנהגות והשלכותיה – תוכלו לדבר על אדם אחר שאינו ילדכם. למשל, “אם הוא לא היה נוהג מהר כל כך, הוא לא היה מאבד את הרישיון שלו. עכשיו הוא עומד גם לאבד את מקום העבודה שלו”. כך תוכלו לעזור לילדכם להעריך את מידת הסיכון בסיטואציות שונות.
  • השגיחו היטב על ילדכם. תצליחו להגן עליו טוב יותר אם תדעו עם מי הוא נמצא והיכן.
  • נסו להישאר מחוברים לילדכם. אם מערכת היחסים ביניכם חזקה, סביר יותר להניח שילדכם יידע להתמודד עם מצבים קשים כגון לחץ חברתי להשתמש בסמים או להשתתף בפעילות מינית.
  • קיומה של ארוחה משפחתית מספר פעמים בשבוע הוכחה כמורידה את הסיכויים להתנהגות מסוכנת. ישיבה משותפת מעוררת שיח ומאפשרת לקיים דיון משפחתי פתוח, כמו גם לצפות בהתנהגותו של ילדכם המתבגר מקרוב. על אף שנדמה לנו לעיתים שגילו של ילדנו המתבגר מאפשר לנו דווקא זמן פנוי רב יותר, דווקא בגיל זה יש משמעות רבה לזמן משפחתי משותף ולנוכחות ההורית.
  • עודדו יצירת רשת חברתית רחבה. סביר להניח שלא תוכלו למנוע מילדכם להתחבר עם אדם או קבוצה מסוימים, אבל תוכלו לספק לו הזדמנויות להכיר חברים נוספים דרך חוגי ספורט, תנועות נוער, אירועים בקהילה או פעילויות משפחתיות. קבלו בברכה את החברים של ילדכם כדי שתלמדו להכיר אותם.
  • עזרו לילדכם למצוא מוצא. אם ילדכם מרגיש לחץ חברתי להשתלב, עזרו לו לחשוב על דרכים לצאת מהפעילות בלי לאבד מכבודו. לדוגמה, הוא יכול להגיד לחבריו שעישון גורם לו לחוש ברע.

חשוב שילדכם יידע שביכולתו לשלוח לכם הודעה בכל פעם שהוא מרגיש לא בטוח וזקוק לטרמפ הביתה, בלי לחשוש שתכעסו.

לעודד חיפוש ריגושים בטוח

בני נוער צריכים לקחת כמה סיכונים כדי ללמוד על עצמם ולבחון את יכולותיהם. לא מומלץ לעטוף אותם בצמר גפן, כיוון שזה עלול להתנקם בכם. אם ילדכם מתלהב מריגושים, נסו לתעל את האנרגיה הזו לפעילויות בטוחות ובונות, כמו טיפוס על קירות, אמנויות לחימה, שיט או רכיבה אתגרית על אופניים. חלק מבני הנוער יגלו שהם אוהבים את הריגוש שבהופעה על במה או באמנות יצירתית.

אסטרטגיה נוספת היא לתת לילדכם אוטונומיה ועצמאות בחלק מהתחומים, כדי שיוכל לחקור את החופש שלו בלי למרוד. יכול להיות שלא תתלהבו אם הבת שלכם תופיע עם שיער כחול או תתלבש בבגדים קרועים, אבל אלה דרכים בטוחות להתנסות בדברים חדשים ושונים. למידע נוסף, קראו את המאמר על העברת אחריות לילדכם.

לקבל תמיכה בטיפול בהתנהגות מסוכנת

חיפוש אחרי ריגושים הוא חלק נורמלי למדי בהתבגרות, ורוב המתבגרים אינם מרחיקים לכת. אל תדאגו יותר מדי אם ילדכם חוזר הביתה לפעמים אחרי השעה שנקבעה. עם זאת, אם הוא עושה דברים שיש להם השלכות מסוכנות באופן קבוע – כמו להשתמש בסמים, ללכת מכות, לשתות או לעבור על החוק – כדאי שתשקלו לפנות לעזרה ותמיכה.

פנו לקבלת עזרה אם אתם חוששים שהתנהגותו נוטה להרס עצמי או עלולה להיות סימן לבעיה עמוקה יותר. מומלץ לבקש מרופא המשפחה הפניה לפסיכולוג, למרפאת מתבגרים או למומחה אחר לבריאות הנפש.

אם אתם מתקשים לדבר עם ילדכם על ההתנהגות המסוכנת, בקשו מקרוב משפחה או מחבר קרוב להעלות את הנושא. יש מתבגרים שמתקשים לדבר על נושאים רגישים כמו יחסי מין ושימוש בסמים עם ההורים שלהם, אך יסכימו לדבר עם מישהו אחר. אפשר גם לפנות ליועץ בית הספר.

מידע נוסף על התנהגות מסוכנת אצל מתבגרים

התנהגות מסוכנת משתנה בהתאם למגדר. בנים נוטים יותר ללכת מכות ולהיעדר מבית הספר, ובנות נוטות יותר לעשן.

חלק מבני הנוער נוטים יותר להתנהג בצורה מסוכנת. ישנם צעירים שנוטים לחפש התרגשות עזה יותר מאחרים, נהנים מהריגוש שבהרפתקה ורוצים להתנסות בחוויות חדשות ומסעירות.

אחרים מסתכלים על הסכנה מנקודת מבט שונה מזו של הוריהם, ולכן אינם רואים את הסכנה האמיתית במה שהם עושים. כשבני נוער יודעים שלפעולותיהם יהיו השלכות שליליות, הם עוצרים יותר לחשוב על הפעולה (אף שלא בטוח שבאמת ישנו את התנהגותם).

חלק מבני הנוער מושפעים מאוד מחברים ומהצורך שלהם להשתלב בקבוצה, ולכן הם עושים את מה שנחשב “נורמלי” בקבוצתם. אחרים רוצים דווקא לעשות הצגות, להרשים, להשוויץ או להיות שונים. בני נוער פופולריים, המהווים גורם בעל השפעה על התנהגות חבריהם, נמצאים בסיכון גדול אף יותר להימצא במצבי סיכון. למעשה, בני נוער לוקחים פי שניים יותר סיכונים כשהחברים שלהם בסביבה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

בעיות שיניים אצל ילדים בתחילת גיל ההתבגרות, בני 9-11

חריקת שיניים

אין צורך לטפל בחריקת שיניים מזדמנת שאינה גורמת לבעיות. אך כדאי לפנות לרופא השיניים אם החריקה ממשיכה – היא עשויה לגרום לכאבי ראש, כאבים במפרקי הלסת, כאבי שיניים, או לשחיקת השיניים.

אפשר להיעזר בסד לילה או מגן לשיניים, שמגן עליהן מפני החריקה וההידוק.

פגיעות בשיניים

ילדכם עלול לסבול מפגיעות בפנים ובשיניים כשהוא רץ, מטפס, רוכב על אופניים וכדומה. כדאי לפנות לרופא שיניים מומחה לילדים אם ילדכם מקבל מכה בשיניים או בפנים. יש לשים לב לדימום, מצב החניכיים, שינויים במנח השן, בתפקוד וכן באם השן משנה צבע.

אם אחת משיני החלב של ילדכם יוצאת החוצה בגלל מכה, לא מקובל להחזיר שן כזאת למקומה אך מאוד חשוב להגיע לבדיקה אצל רופא שיניים לילדים. זאת כיוון ש הדבר יכול להשפיע רבות על התפתחות ובקיעה השן הקבועה.

אובדן שן קבועה הוא מצב חמור יותר. הנה הדברים שחשוב לבצע:

  • מצאו את השן.
  • החזיקו אותה בחלקה העליון (בכתר), ולא בשורש.
  • אם השן מלוכלכת, טבלו אותה בחלב או בסיילין (תמיסת מי מלח) למשך כמה שניות.
  • אל תתנו לה להתייבש.
  • החזירו מיד את השן לשקע שלה בפה.
  • החזיקו את השן במקום באמצעות נשיכה של ילדכם על האזור. בקשו מילדכם לנשוך מעט את המקום באמצעות ממחטה או פיסת בד.
  • פנו לרופא  שיניים מומחה לילדים  מיד – הזמן דוחק, ולכן כדאי לראות רופא במהירות האפשרית. משך הזמן עד לטיפול מיטבי – הוא קריטי ומשפיע באופן מוחלט על הצלחת הטיפול.

אם מסיבה מסוימת אינכם יכולים להחזיר את השן לשקע – למשל, כיוון שילדכם מחוסר הכרה – השקיעו את השן בחלב או בתמיסת מי מלח ופנו מיד לרופא השיניים.

אם ילדכם שובר או סודק שן, שמרו את חתיכת השן ואחסנו אותה בחלב. פנו לרופא השיניים במהירות האפשרית.

מגני פה

אם ילדכם משחק בענף ספורט כלשהו, כדאי לתת לו להשתמש במגן פה מגיל צעיר. ישנם שלושה סוגי מגני פה:

  • מוכנים מראש
  • “boil and bite” – מגני פה שמתעצבים בהתאם לשיניים וללסת של ילדכם
  • מותאמים אישית, שנעשים על ידי אנשי מקצוע. מגני הפה הללו מספקים את ההגנה הטובה ביותר כיוון שהם מתאימים בדיוק למבנה הלסת והשיניים של ילדכם.

מגני הפה צריכים:

להיות עבים מספיק (4 מ”מ) כדי לספק הגנה מפני פגיעה

  • להתאים בנוחות
  • להיות חסרי טעם וריח
  • לאפשר נשימה ובליעה רגילות
  • לאפשר דיבור רגיל.

כדי לשמור על מגן הפה במצב נקי ובמצב טוב, ודאו שילדכם:

  • רוחץ אותו היטב לפני כל שימוש, ומצחצח אותו עם משחת שיניים שאינה שורטת אחרי השימוש
  • מנקה אותו מדי פעם במי סבון, ורוחץ אותו היטב לאחר מכן
  • נושא אותו במיכל מאוורר
  • אינו משאיר אותו בשמש או במים חמים.

קחו את מגן הפה לכל ביקור של ילדכם אצל רופא השיניים, כדי לוודא שהוא עדיין מתאים היטב. סביר להניח שיזדקק למגן חדש כשפיו יגדל וכשהשיניים הקבועות יתחילו לבקוע. יש להשתמש במגן הפה בזמן אימונים ומשחקים שבהם יש סכנה לפגיעה או לנפילה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

להשתמש בשירותי בייביסיטר

למצוא בייביסיטר

אם אתם מחליטים לשכור בייביסיטר, חשוב לבחור את האדם המתאים לתפקיד. אם בן משפחה או חבר קרוב שאתם סומכים עליו אינם יכולים לשמור על ילדכם, חשבו על האפשרויות הבאות:

  • שאלו הורים אחרים שאתם מכירים או בדקו בקבוצת ההורים השכונתית בפייסבוק אם הם מכירים בייביסיטר טובה – מישהי שהשתמשו בשירותיה בעבר והיו מרוצים.
  • אם ילדכם הולך למסגרת חינוכית פורמלית, תוכלו לשאול את הצוות אם יש מי שמעוניין לעשות בייביסיטר אחרי שעות העבודה, במידה והדבר מותר.
  • בדקו את לוחות המודעות בגן, בבית הספר הקרוב, במתנ”סים, באוניברסיטאות ובספריות. אפשר גם לבדוק בעיתון המקומי או ברשת. אם אינכם מכירים את הבייביסיטר, בדקו היטב אם יש לה ניסיון והמלצות. אם היא אינה מציעה לכם המלצות, אל תשכחו לבקש.

החברים שלכם או הורי החברים של ילדיכם יכולים לשמש כבייביסיטרים מצוינים. אפשר לערוך הסדרי בייביסיטר שונים. למשל, תוכלו לשלם להם את התעריף הנהוג, או לנסות לעשות החלפות – אתם שומרים על ילדיהם, ובתמורה הם שומרים על ילדיכם. אפשר גם להקים או להצטרף לקבוצת בייביסיטר עם הורים אחרים. סביר שהילדים שלכם ירגישו יותר בנוח עם אדם שהם מכירים.

מה לחפש בבייביסיטר

בייביסיטר טובה היא מישהי שאתם סומכים עליה מספיק כדי להשאיר איתה את ילדכם, ושכולכם מסתדרים איתה. כדאי לבדוק אם יש לה ניסיון בטיפול בילדים בני גילו של ילדכם. בדקו אם יש לה המלצות, וודאו שיש לה ניסיון מוכח בטיפול בילדים.

כדאי לשקול גם עניינים פרקטיים כמו מידת הזמינות שלה. אם אתם זקוקים לבייביסיטר בימי שישי בערב, סביר להניח שלא כדאי לבקש מהבת המתבגרת של החברים אם תוכל לעזור. בדומה לכך, אם אתם בדרך כלל זקוקים למישהי בהתראה קצרה, אל תסמכו על הדודים העמוסים. מעל לכל, הילד שלכם נמצא בעמדה הטובה ביותר להחליט אם הבייביסיטר מתאימה לו ולמשפחה.

תינוקות, ילדים צעירים וילדים גדולים יותר זקוקים לסוגים שונים של טיפול. אם אתם שוכרים בייביסיטר שצריכה לטפל בתינוק, חשוב וחיוני שיהיה לה ניסיון בטיפול בתינוקות. באופן כללי, ככל שהילד צעיר יותר, כך חשוב יותר הניסיון שהבייביסיטר מביאה עימה. שימו לב: אם הבייביסיטר בת פחות מ-18, אתם אחראים גם לשלומה וגם לשלום ילדכם במקרה שמשהו משתבש.

כשהבייביסיטר מגיעה: צ’קליסט

כדאי להקדיש זמן ולהציג את הבייביסיטר בפני המשפחה והבית. כמו כן, תנו לה את כל המידע הדרוש לטיפול בילדכם. הנה רשימת דברים בתור התחלה.

עבור הבייביסיטר

  • הראו לה את הבית. הסבירו לה על המפתחות והמנעולים, מערכות הקירור או החימום בבית והיכן נמצא הטלפון.
  • השאירו לה שמיכה, כרית וחטיפים, והוראות לשימוש בטלוויזיה ובדי.וי.די.
  • אמרו לה לאן אתם יוצאים ומתי בערך תחזרו. השאירו לה את מספר הטלפון הנייד שלכם, ומספר טלפון של מבוגר אחר שאתם בוטחים בו, שנמצא באיזור, למקרה שאינכם זמינים.

עבור רווחתו של ילדכם

  • במידת הצורך, הסבירו לבייביסיטר על מתן תרופות לילדכם. ידעו אותה בנוגע לכל עניין רפואי – לדוגמה, מה לעשות אם יש לו התקף אסתמה.
  • הסבירו לה על אלרגיות או רגישויות למזון, או על המזון שאסור לאכול בבית.
  • אמרו לה מה לעשות אם ילדכם מוטרד ובוכה או מתעורר בלילה אחרי שהלך לישון.

שגרות, כללים והתנהגות

  • ספרו לבייביסיטר על השגרות השונות שנהוגות בבית, ובעיקר אלה הקשורות לארוחות, לזמני מנוחה ולשעת ההשכבה.
  • הסבירו לה כיצד להתמודד עם התנהגות מאתגרת, למשל, מה לעשות אם ילדכם מסרב ללכת למיטה.
  • הסבירו את כללי הבית שקשורים אליו, למשל – מותר לאכול ליד השולחן בלבד, אסור לצפות במסכים אחרי השעה שש בערב.
  • הציגו את הכללים שנוגעים לרכוש ולבית עצמו, למשל, אסור לאכול בסלון, אסור לעשן בבית ואסור לשתות אלכוהול.
  • אמרו לה אם אינכם מעוניינים שתעשה פעולות מסוימות, כמו לרחוץ את הילד או לצאת לנסיעה במכונית.

בטיחות

  • אם הבייביסיטר רוחצת את ילדכם, הסבירו לה על כללי בטיחות באמבטיה, טמפרטורת מים בטוחה ועל כך שאסור לה לעזוב את הילד לבד.
  • אם ילדכם אוכל את ארוחת הערב עם הבייביסיטר, הזכירו לה להשגיח עליו במטבח ובזמן הארוחה. כמו כן, עליה להרחיק ממנו משקאות חמים.
  • תנורים וכיריים – אם אתם מאשרים לה להשתמש במכשירים הללו, הסבירו כיצד להשתמש בהם כהלכה.
  • ודאו שהיא מכירה את כללי הבטיחות בשינה.
  • אם הבייביסיטר עתידה להשתמש בעגלה שלכם, הסבירו לה כיצד לפתוח אותה ולהשתמש בה.
  • אם מותר לה לנהוג ברכבכם, ודאו שהיא מכירה את כללי הבטיחות ברכב. אם הרכב שלה, ודאו שיש לה מושב מתאים לילדכם.

במקרה חירום: הציגו בבירור את מספר החירום שאליו עליה להתקשר, וגם את מספרי הטלפון של המוקד הרפואי ומידע על הרעלות. הראו לה היכן אתם מחזיקים ערכת עזרה ראשונה, מטף לכיבוי שריפות ופנסי חירום.

להכין את ילדכם לבייביסיטר

גם ילדים שרגילים לבלות בנפרד מכם עלולים להתנגד לכך שאתם יוצאים ומשאירים אותם עם בייביסיטר. נסו את הצעדים הבאים:

  • מומלץ לקיים מפגש מקדים עם הבייביסיטר בנוכחותכם. הזמינו אותה להיכרות קצרה עם הילד בזמן שאתם נמצאים בבית. תוכלו לבחון את התקשורת שלה עם הילד וכן להרגיל את ילדיכם לנוכחותה.
  • הודיעו מראש. ביום שבו הבייביסיטר מגיעה, ספרו לילדכם שמישהי אחרת תשמור עליו הערב, וכמה זמן.
  • הכינו פעילויות מיוחדות או מזון מיוחד. אם הבילוי עם הבייביסיטר כולל פעילות מיוחדת, הוא יהפוך למשהו שילדכם יצפה לו.
  • תנו לילדכם להיות המארח. ילד גדול יותר ייהנה לעזור ולהראות לבייביסיטר את המקום – להראות לה כיצד להפעיל את הטלוויזיה, או אפילו להסביר לה כמה מהכללים המשפחתיים.
  • תנו לילדכם משהו שיוכל להראות לבייביסיטר. ילדים צעירים ישמחו להראות לבייביסיטר משהו מיוחד או חשוב – כמו בובה, ציור או תמונה שהם אוהבים. הצגת הפריט המיוחד תאפשר לה לפתוח במשחק או בשיחה שיקלו על הרגעים הראשונים.
  • תמיד היפרדו מילדכם כשאתם הולכים. מפתה להתגנב החוצה כשהבייביסיטר מסיחה את דעתו של ילדכם באמצעות משחק, אך הוא עלול להיות מוטרד מאוד ברגע שיבחין שאינכם שם. אמרו לו מתי תחזרו הביתה, והתקשרו לבייביסיטר להודיע במקרה שתאחרו. לפעמים ילדכם יירגע אם תגידו לו שתתנו לו נשיקת לילה טוב כשתחזרו, גם אם יישן עד אז.

חששות בנוגע לבייביסיטר

אם יש לכם חששות בנוגע להתנהגותה של הבייביסיטר, יש לכם כמה אפשרויות:

אפשר לדבר איתה על החששות ולהודיע לה למה אתם מצפים, או להגיד לה שמעתה והלאה תשתמשו בשירותיה של מישהי אחרת.

אם אתם חושדים שהתנהגותה מזיקה לילדכם – צעקות מוגזמות, מכות או התעללות גופנית אחרת – יש לכם כל זכות שבעולם לבקש ממנה ללכת. מומלץ לדווח על התנהגותה לאדם שהמליץ לכם עליה, ואפשר לשקול אם לדווח על מעשיה למשטרה.

*לתשומת ליבכם: מאמר זה כתוב בלשון נקבה, אך הכוונה היא לבייביסיטר משני המינים

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

בני נוער במצוקה או במצבי סיכון

בני נוער במצוקה: מה תקין, מה לא

כשמדובר בהתנהגות בני נוער, קשה לפעמים לדעת מה נורמלי ומה לא. ילדים מתפתחים בקצב שונה מבחינה גופנית, רגשית ומנטלית. הדימויים של בני נוער במדיה אינם מתאימים תמיד לאופן שבו רוב המתבגרים מתנהגים באמת.

חלק מתפקידו של ילדכם בשנות ההתבגרות הוא ללמוד כיצד להפוך לעצמאי יותר, ולבחון כמה מהגבולות והמגבלות שמוצבים בפניו. יש ילדים, ובעיקר ילדים שיש להם אחים גדולים, שמתחילים  להתנהג בחוצפה כבר בגיל עשר (ואפילו פחות!). אחרים עושים זאת בסביבות גיל 15 ואפילו מאוחר יותר, ויש כאלה שמדלגים על השלב הזה לגמרי. אולי תשמעו כמה סיפורי אימה, אבל משפחות רבות עוברות את השלב הזה בלי בעיות מיוחדות.

שינויים בהתנהגות ובגישות

ייתכן ששמתם לב שילדכם רוצה לצאת מתי שהוא רוצה, ואינו רוצה לספר לכם לאן. הוא מבקש פרטיות רבה יותר, לא מתקשר איתכם כבעבר ומשקיע הרבה יותר במראה שלו, בבגדים ובשיער. ייתכן שיפסיק להתעניין בתחביבים שאהב פעם, בחוגי ספורט או בפעילויות משפחתיות, וירצה פחות לעשות את שיעורי הבית.

במקרים רבים הוא מוטרד מאוד ממה שהחברים שלו חושבים עליו, מה הם רוצים לעשות ומהרכוש החומרי שיש או אין להם. הוא רוצה להיות בקשר עם החברים ללא הפסקה בטלפון, בסמסים או ברשתות החברתיות, וסביר להניח שיתחיל להביע עניין במערכות יחסים רומנטיות וביחסי מין – למשל, נשיקות ומזמוזים. נוסף על כך, יכול להיות שיתנסה בשתיית אלכוהול, עישון או התנהגות שמפרה את החוק כמו גנבה.

מוחם של מתבגרים נמצא בתהליכי התפתחות. החלקים במוחם שאחראיים על שליטה בדחפים אינם מבשילים לגמרי עד גיל 25. משמעות הדבר היא שבני נוער צפויים לקבל החלטות אימפולסיביות ורגשיות בלי לעצור ולחשוב על ההשלכות.

לעזור לילדכם להפוך לעצמאי

כהורים לנער מתבגר, חלק מתפקידכם הוא “לשחרר” ולהעביר יותר אחריות לילדכם. אך טבעי שתדאגו. אחת הדרכים להפיג את הדאגה היא להתמקד בדברים החיוביים שיאפשרו לכם לתמוך בעצמאותו הגוברת של ילדכם.

חשבו כיצד יוכל ילדכם להישאר מחובר אליכם ולשאר המשפחה. שמשו דוגמה חיובית ותחזקו מערכות יחסים חיוביות כדי להעלות את ההערכה העצמית ואת תחושת השייכות שלו. עודדו את ילדכם להשתתף בפעילויות קהילתיות, למשל, שבונות ביטחון עצמי ומיומנויות שיעזרו לו בהשכלה ובתעסוקה מאוחר יותר כמו לדוגמא הדרכה בתנועת נוער.

סימני מצוקה מוקדמים

רוב בני הנוער מחפשים חוויות חדשות כחלק מההתבגרות, ויש כאלה שעושים זאת יותר מאחרים. אבל לפעמים, התנהגות כזו עלולה לסכן את ילדכם ולהוות סימן מקדים למצוקה.

שימו לב אם ילדכם:

  • נעדר משיעורים או מימים שלמים בבית הספר, באימון או בעבודה
  • אינו מכין שיעורי בית, מקבל תוצאות נמוכות מהרגיל ומתחיל להיכשל בנושאים שונים בבית הספר
  • מתנהג בחוצפה ובאגרסיביות כלפי ההורים, המורים ומבוגרים אחרים או בני משפחה
  • אינו חוזר הביתה בזמן שהוסכם, נשאר בחוץ כל הלילה ואפילו בורח מהבית
  • נראה כאילו שתה או נטל סמים
  • נתפס עם חברים שמחפשים ריגושים מסוכנים
  • מקיים יחסי מין לא מוגנים
  • אינו נפגש עם חברים כלל ונראה מבודד. היו ערים להצקות ולחץ או נידוי חברתי
  • נראה מדוכא או בחרדה
  • נמנע מחברת המשפחה והחברים ומבלה את כל היום והלילה בחדרו או באינטרנט.

אם תפעלו עכשיו, תוכלו לעזור לילדכם לחזור לדרך הנכונה. לא בהכרח צריך ‘לרדת עליו חזק’. עדיף לקחת צעד אחורה, להירגע, לשבת יחד לדבר ולהסביר בבירור איך כדאי לטפל במצב. לפעמים תצטרכו אפילו לפנות לקבלת עזרה מקצועית לכם ולילדכם גם יחד.

חשוב מאוד לשים לב האם חל שינוי דרסטי בהתנהגותו של ילדכם ולברר האם עומד מאחורי שינוי זה אירוע טראומטי כלשהו. במידה וכן, פנו לסיוע של איש מקצוע במהירות האפשרית.

בני נוער במצוקה: בעיות התנהגות קשות

סימני מצוקה מוקדמים עלולים להתפתח להתנהגות מדאיגה מאוד. למשל:

  • היעדרות מלאה מבית הספר, אירועי ספורט, אימונים או עבודה
  • נוכחות נדירה בבית, ללא מקום קבוע להישאר בו
  • רמת עצבנות או נסערות גבוהה
  • שמירה על רמה נמוכה מאוד של היגיינה, בריאות ומראה חיצוני
  • שהייה בחברת אנשים או מבוגרים צעירים שמשתמשים בסמים או בעלי היסטוריה פלילית משמעותית
  • בילוי זמן רב במקומות ציבוריים
  • הצגת סימנים של שימוש יומיומי או קבוע בסמים – לדוגמה, תסמיני גמילה או הזדקקות לסכומי כסף גדולים ללא סיבה
  • הסתבכות עם המשטרה
  • הצגת סימנים של בעיות הקשורות לבריאות הנפש – לדוגמה, דיכאון עמוק, פרנויה, חוסר היגיון קיצוני, ראיית דברים שאינם במציאות, בעיות אכילה, בידוד חברתי קיצוני או הימנעות מהחברה
  • קיום יחסי מין לא מוגנים תוך הסתכנות בהיריון בגיל הנעורים או קבלת והעברת מחלות מין
  • איומים אובדניים או סימנים לפגיעה עצמית

אם ילדכם במצוקה או בצרה, אתם עשויים לחשוב שזה באשמתכם, אך ישנם גורמים רבים שמשפיעים על התנהלותו של ילדכם בחייו – אישיותו, בריאותו הפסיכולוגית, החברים והקהילה. ככל שילדכם גדל, עליו לקחת אחריות רבה יותר על עצמו ועל החלטותיו.

להתערב בשלב מוקדם

אם ילדכם מראה סימני מצוקה מוקדמים, מומלץ להתערב בשלב מוקדם כדי למנוע הידרדרות. חשבו על הגישה שלכם להורות, על אסטרטגיות המשמעת שבהן אתם משתמשים וכיצד אתם וילדכם מסתדרים זה עם זה. חשוב מאוד לנהל עם ילדכם דיאלוג, להכיר בצרכיו ולהבהיר לו שאתם דואגים לשלומו הפיזי והנפשי. אם תנהלו את השיחה המורכבת הזו באופן שאינו תוקף או שופט, יהיה יותר סיכוי להידברות ולהשפעה על ילדכם, ופחות התבצרות והתרחקות מצידו.

שוחחו עם בני משפחה אחרים, חברים שיש להם מתבגרים בבית או הורי החברים של ילדכם, כדי ללמוד מניסיונם ולראות כיצד הם מתמודדים עם ילדיהם. כמו כן, ניתן לקבל מידע וייעוץ משירותי הייעוץ למשפחה ולצעירים בקהילה או בבית הספר.

כדאי לדבר גם עם ההורה השני או המטפל של ילדכם. חשבו יחד על גבולות ששניכם מסכימים עליהם ויכולים לשמור עליהם בעקביות, כדי שתוכלו לראות שינוי בהתנהגותו של ילדכם.

כמו כן, דברו על הגבולות הללו עם ילדכם, וגם על התוצאות של הפרתם. אם תתנו לילדכם אפשרות להשפיע מעט על הכללים, סביר יותר להניח שיתנהג לפיהם. כדאי לחשוב על האופן שבו תדברו עם ילדכם על התנהגותו; אולי עדיף לבקש ממבוגר אחר לדבר איתו. בכל מקרה, ילדכם צריך לשמוע שאתם דואגים לו ולמעשיו. עם זאת, שימו לב: אם אתם רוצים שילדכם יקשיב לחששות שלכם, עליכם להישאר רגועים ולהסביר את עצמכם.

בסופו של דבר, ילדכם הוא שאחראי לבריאותו, לרווחתו ולעתידו. עזרו לו לראות שהוא זה ששולט בהחלטותיו, ושביכולתו להפוך החלטות גרועות להחלטות טובות. שמשו דוגמה אישית והראו לו כיצד אפשר למצוא פתרונות חיוביים לבעיות, לטפל ברווחתו האישית ולקבל עזרה מבחוץ בעת הצורך. היו עבורו כתובת נגישה וקרובה, אך גם סמכותית. תוכלו לקרוא עוד על חשיבות ההורים לבני הנוער ועל שמירה על קשר חיובי איתם.

מומלץ:

  • לעמוד במילה שלכם ולהוציא לפועל את התוצאות שאתם וילדכם הסכמתם עליהם אם לא התנהג בהתאם
  • לאפשר ל”תוצאות הטבעיות” להגיע גם מגורמים אחרים כמו בית הספר, המשטרה ואחרים
  • להמשיך לחפש דרכים להקל את הלחץ שילדכם מרגיש, ולבלות איתו זמן רגוע ומהנה
  • לנסות לשתף פעולה עם בית הספר והורים אחרים כדי להתמודד עם התנהגותו, ולהוציא לפועל את התוצאות למעשיו גם מחוץ לבית
  • לעודד את ילדכם לבקש עזרה כשהוא נמצא בתקופה קשה
  • להשתמש בשבחים תיאוריים לחיזוק התנהגות טובה

ולא משנה מה, אמרו לילדכם שאתם אוהבים אותו – גם אם אינכם אוהבים את התנהגותו.

דברו עם הורים נוספים כדי לגלות אם התנהגותו של ילדכם דומה במידה זו או אחרת להתנהגותם של ילדים אחרים, ולקבל תמיכה ועצות מועילות.

לעזור לבני נוער במצוקה

בזמן הקרוב, כשאתם וילדכם תעבדו יחד לשינוי התנהגותו, כדאי לשנות את התקוות והציפיות שאתם תולים בו. כדי להקל את הלחץ, היו ריאליסטיים ושימו לכם למטרה לשנות דברים קטנים לטובה לאורך זמן. יכול להיות שתצטרכו לחשוב על הגבולות שאתם מציבים לעצמכם ועל רמת התמיכה שביכולתכם לתת לילד.

המשיכו לפעול לפי האסטרטגיות שצוינו קודם, אך פנו גם לקבלת עזרה מקצועית. דברו עם רופא הילדים, היועץ בבית הספר, המורה או אנשי צוות אחרים, שיוכלו להציע אסטרטגיות נוספות ולתת עצות מועילות. זכרו- הפנייה לעזרה, כמו גם להדרכת הורים, היא נורמלית, ותסייע לכם להיטיב את מצב ילדכם ואת מצבכם כאחד.

היכן לקבל עזרה

אנשים צעירים נוטים שלא לבקש עזרה מרופאים או מהשירותים הפורמליים. הם מעדיפים לדבר עם חברים או עם מבוגר שהם סומכים עליו. עודדו את ילדכם לבקש עזרה בכל זאת והראו לו לאן יוכל לפנות. אם אינו רוצה לדבר איתכם, הציעו לו לדבר עם אנשים אחרים כמו דודים או דודות, חברי משפחה קרובים, יועץ בבית הספר, רב, רופא הילדים או המשפחה או קו תמיכה לנוער במצוקה כמו ער”ן, בטלפון 1200.

מומלץ לפנות לקבלת עזרה בעצמכם, ולבקש מידע וייעוץ מארגונים מתמחים שונים, או תמיכה מהורים או חברים שעברו חוויות דומות, ויכולים להבין אתכם לחלוק רעיונות ותקוות.

אם אתם חוששים מבעיה רצינית, כמו שימוש באלכוהול או בסמים, מין לא מוגן או חשש לבריאות הנפש והרווחה הכללית של ילדכם, אתם חייבים לפעול. אם אתם חושבים שילדכם נמצא בסכנה מיידית ועלול לפגוע בעצמו או במישהו אחר, התקשרו לאחד ממוקדי החירום או קחו אותו לחדר המיון בבית החולים הקרוב אליכם.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

חשיבה חיובית: תרגיל

חשיבה חיובית, מחשבות חיוביות

קל להעביר זמן רב בחשיבה על איך הדברים השתבשו. אף שכולנו יכולים ללמוד מטעויות, אין טעם לבלות זמן רב מדי בחשיבה על הדברים השליליים, כיוון שהמחשבות עלולות לגרום לדאגה וללחץ. כאן נכנסות לפעולה החשיבה החיובית והמחשבות החיוביות.

תרגיל לחשיבה חיובית

תרגיל זה יעזור לכם להתרגל לבלות זמן רב יותר בחשיבת מחשבות חיוביות על דברים שהצליחו ומדוע. אנשים שמתרגלים חשיבה חיובית אומרים שהם מרגישים שמחים יותר, מודאגים פחות ועצובים פחות.

  1. כל ערב במהלך השבוע הבא, הקדישו 15-10 דקות לפני השינה לכתיבת שלושה דברים שהצליחו היום, ומדוע. זה יכול להיות משהו פשוט כמו, “אח שלי חייך אליי הבוקר”, או משהו גדול יותר – לדוגמה, “היום הצלחתי לסיים משימה ענקית שהדאיגה אותי”.
  2. מתחת לכל דבר שהצליח, כתבו מה עשיתם כדי לגרום לו להצליח. למשל, מתחת ל”אח שלי חייך אליי הבוקר”, כתבו, “חייכתי אליו והוא חייך בחזרה”.
  3. בהתחלה זה ייראה לכם קצת מוזר, אבל זה ישתפר. נסו לעשות זאת במשך שבוע. בדקו את הרשימות שלכם בסוף השבוע.
  4. שתפו את התרגיל הזה עם משפחה וחברים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

להיות סבא וסבתא

להפוך לסבא ולסבתא

משפחות משתנות. ילדים גדלים, עוזבים את הבית, מתאהבים ומביאים לעולם ילדים משלהם. התינוק הקטנטן שלכם, הפעוט המתוק והמתבגר המתסכל הוא הורה בעצמו עכשיו – ואתם סבים וסבתות. איך זה קרה?

כשסבים וסבתות נשאלים על הנכדים שלהם, הם מספרים בעיקר על השמחה שהם שואבים מלאהוב ולהיות נאהבים, מצפייה בילדים גדלים ומהאפשרות לחיות בעצמם דרך הנכדים. אחד הדברים הנפלאים בהפיכתכם לסבא ולסבתא הוא האפשרות לאהוב ולדאוג לנכד שלכם בלי האחריות הנלווית.

התפקיד שלכם

אתם אלה שמחליטים מה יהיה תפקידכם כסבא וסבתא. יכול להיות שתרצו להיות מעורבים מאוד בגידול הילדים, או לקחת את העניינים לאט יותר בהתחלה.

סבים וסבתות רבים מגלים שהגעתו של הנכד לעולם מעניקה להם תחושת תכלית חדשה – אך עליהם להבין עם עצמם היכן עומד הגבול בינם לבין ההורים הטריים. כדי להקל על הדברים, כדאי לדבר בפתיחות ובכנות על התפקידים והציפיות שלכם כסבא וסבתא. סבים וסבתות ממלאים תפקיד משמעותי בתמיכה בהורי הנכד. התמיכה יכולה לנוע מפעולות פרקטיות – כמו לבשל ארוחות – ועד הקשבה לדאגות ולחששות.

ייתכן שתרצו להשתתף בטיפול בנכד וייתכן שלא, וזה בסדר גמור. הכי חשוב להגיד בבירור מה תוכלו לעשות ומה לא תוכלו לעשות.

אם הוריו של הנכד אינם יכולים לטפל בו, יכול להיות שתהפכו לאומנת קרובי משפחה. מקרה כזה יציב בפניכם כמה אתגרים, אך גם המון יתרונות.

מה תרגישו

סבים וסבתות רבים נדהמים ומתענגים על ההנאה, השמחה והאהבה שהנכדים החדשים מכניסים לחייהם. הקשרים המיוחדים שיכולים להתפתח ביניכם לבין הנכדים עשויים להוביל למערכת יחסים נפלאה ומתגמלת מאוד.

אבל לא תמיד הכל ורוד. על פי ההערכה של ארגון “משפחה חדשה”, כ-300,000 סבים וסבתות בישראל נתקלים בבעיה כלשהי עם הורי הנכדים שלהם. לעיתים, הבעיות מובילות לנתק בין הנכדים לבין הסבים והסבתות. יש סבים וסבתות שעברו תקופה שבה לא הסתדרו היטב עם הורי הנכדים, אך הצליחו לעבור אותה.

כדאי לשמור על ערוצי התקשורת המשפחתיים פתוחים ומכבדים, כדי שתוכלו לדון בבעיות עם הורי הנכד, ובעיקר אם אתם מודאגים בגללו. נסו שלא להתערב במקומות שאינם דורשים את התערבותכם או אם לא התבקשתם לכך.

מערכות היחסים שלכם

לעיתים קרובות, נכדים חדשים מחזקים ומקרבים את מערכות היחסים בתוך המשפחה. מלבד זאת, למערכות היחסים בין הסבים והסבתות לבין הנכדים עשויה להיות השפעה חיובית מאוד על התפתחות הילדים. מחקרים בינלאומיים שונים הראו כי ילדים שנהנו ממערכת יחסים חמה עם סבא או סבתא מתאוששים טוב יותר מהעליות והירידות בחיים. הדבר נכון לכל המשפחות, אך בעיקר לילדים במשפחות בסיכון גבוה – לדוגמה, ילדים עם מוגבלויות וילדים במשפחות אחרי פרידה.

גם מערכות היחסים יכולות להשתנות, וייתכן שתגלו שמקומכם כסבא וסבתא הוא משמעותי מאוד כשילדכם מתמודדים עם פרידה או גירושים. מתן תמיכה לנכד ולהוריו בתקופות כאלה תעזור לכולם להסתגל לשינויים.

לטפל בעצמכם

רוב הסבים והסבתות עדיין בריאים ופעילים כשנכדיהם צעירים, אך לחלקם יש בעיות בריאותיות. נוסף על היותכם סבא וסבתא, יש לכם בוודאי מחויבויות אחרות – למשל, עבודה, טיפול בהורה קשיש או סתם צורך ליהנות מזמנכם הפנוי.

חשוב לטפל בעצמכם ולהמשיך בשגרת התעמלות קבועה, מנוחה ותזונה בריאה, כדי שתוכלו לעמוד בקצב של הנכדים ופשוט ליהנות מהחיים.

טיפים: איך להיות סבא וסבתא

הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם לשמור בתפקידכם כסבא וסבתא:

  • לפני שהנכד שלכם נולד, דברו עם ההורים לעתיד על רגשותיכם. הקשיבו למה שהם חושבים על תפקידכם וכיצד תוכלו לעזור, וספרו להם מה אתם חושבים. הפגינו עניין וספרו להם מה הציפיות שלכם ומה תוכלו לעשות.
  • אף אחד לא מרוויח אם תשחקו את עצמכם עד כלות. לכן, היו חיוביים בנוגע לתרומה שתוכלו לתת, אבל גלויים וכנים – ספרו לילדיכם על מצבכם הבריאותי, על רמות האנרגיה שלכם ועל המחויבויות האחרות שלכם.
  • ברגע שנכדכם יגיע לעולם, הדברים עשויים להשתנות. ייתכן שההורים החדשים יזדקקו למעט יותר עזרה או להפך – לזמן ביחידות עם התינוק שלהם, כדי לגלות את עצמם כהורים.
  • אם יש לכם כמה נכדים, התייחסו לכל אחד מהם כאל אדם נפרד כדי שירגישו כמה הם מיוחדים בעיניכם.
  • משחק ובילוי עם הנכד יעזרו להתפתחותו. אחד המחקרים הראה קשר בין התפתחות המוח של ילדים בני שבעה חודשים לבין ההזדמנויות שקיבלו לפגוש ולשחק עם הסבים והסבתות שלהם באופן קבוע.
  • עם המשך התבגרותכם, או אם יש לכם בעיות בריאותיות שונות, ייתכן שתצטרכו להתאים את המפגשים עם הנכדים ולמצוא פעילויות שקטות יותר. אפשר למשל לקרוא יחד, או לשחק במשחקי קופסה.
  • הרפו מעט מהסטנדרטים הקשוחים שלפיהם אתם מנהלים את משק הבית שלכם. הרחיקו חפצים יקרים. זה יאפשר לכם ליהנות מהזמן עם הנכדים. מניסיונכם כהורים, אתם יודעים כמה קצרות השנים האלה.
  • מושגי גידול הילדים והמחקרים בוודאי השתנו מאז שילדיכם היו צעירים. תוכלו לקרוא עוד על המושגים הנוכחיים במאמרים לטפל בעצמכםהתפתחות ילדים: חמש השנים הראשונותשינההתנהגותמשמעת ועוד.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

בריונות ברשת: כיצד לזהות את הסימנים ולעזור לילדכם

כיצד לזהות בריונות ברשת

קשה לזהות בריונות ברשת, כיוון שרבים מהאנשים הצעירים שנפגעים ממנה אינם מבינים מה קורה בהתחלה. לפעמים הם חשים מבוכה ואינם רוצים לספר למורים או להורים. לעתים הם מפחדים שהמצב יחמיר אם מבוגר ינסה לעשות משהו, או חוששים לאבד את זכויות השימוש במחשב שלהם או בטלפון הנייד.

אם אתם חושבים שילדכם נפגע מבריונות ברשת, חפשו שינויים בחיי החברה שלו בבית הספר, באופן השימוש שלו בטכנולוגיה, ברגשותיו ובהתנהגותו. זכרו שאתם מכירים את ילדכם ואת התנהגותו הרגילה, גם אם קשה לכם לעמוד בקצב של הטכנולוגיות שבהן הוא משתמש והדרכים השונות שבהן עלולה להתרחש בריונות ברשת. באפשרותכם להוריד ולהתקין מגוון אפליקציות המדווחות לכם בזמן אמת על תוכן פוגעני העולה תוך שימוש של ילדכם בפלאפון או במחשב.

הנה כמה סימני אזהרה לבריונות ברשת.

בית הספר וחיי החברה

ילדכם:

  • מסרב ללכת לבית הספר
  • מתחיל לקבל ציונים נמוכים מהרגיל
  • אינו רוצה לפגוש חברים
  • אינו רוצה להשתתף באף אחת מפעילויות הספורט או הפעילויות האחרות שנהג להשתתף בהן
  • נמנע מפגישות קבוצתיות.

שימוש בטכנולוגיה

ילדכם:

  • מוטרד במהלך הגלישה באינטרנט או אחריה
  • מבלה זמן רב יותר מהרגיל ברשת, או מסרב להשתמש במחשב או בסמארטפון לגמרי
  • מפסיק את מעשיו במחשב כשאתם עוברים לידו.

רגשות והתנהגות

ילדכם:

  • מצוברח יותר מהרגיל
  • חווה שינויים ניכרים בהתנהגות, בהרגלי השינה או בתיאבון
  • כועס יותר מהרגיל בבית
  • מרגיש חולה או מתלונן על כאבי ראש או כאבי בטן תכופים.

אם אתם חוששים שילדכם הוא זה שפוגע בילדים אחרים, הסבירו לו כיצד להיות משתמש דיגיטלי אחראי וכיצד להתייחס בכבוד לאנשים אחרים ברשת. קשה להכיר בכך שילדכם הוא זה שמתנהג באופן פוגע, אך חשוב שתנקטו פעולה כדי שיפסיק.

לעזור לילדים ולמתבגרים להתמודד עם בריונות ברשת

ילדים ומתבגרים שנפגעים מבריונות ברשת צריכים להרגיש שיש להם כוח לעשות צעדים לפתרון הבעיה. הנה שישה צעדים שיעזרו לילדכם להיפטר מבריון ברשת. עברו עם ילדכם על הצעדים האלה ודווחו על מקרים של בריונות ברשת בעת הצורך. התמיכה שלכם יכולה לשנות את הכל, כיוון שחלק מהמתבגרים מרגישים מותשים מדי נפשית מכדי לדווח על התקריות בעצמם.

1. חסמו או מחקו את האדם שמתנהג בבריונות 
כדי לעצור אדם שמשתתף בבריונות רשת ולמנוע ממנו לפרסם או להעלות תוכן פוגעני, מומלץ להסיר אותו מרשימת החברים ולחסום אותו (“בלוק”).

אם הבריונות מתרחשת שוב באמצעות סמסים, וואטסאפ או שיחות טלפון, בקשו מספק הרשת, אם אפשר, לנטר את השיחות או ההודעות. במקרה הצורך, ספק השירות יכול ליצור קשר עם השולח, כיוון שמחזיקי הטלפונים מפרים את הסכמי השימוש מול החברה כשהם משתמשים בטלפון לאיום ולהפחדה. במקרים חמורים, אפשר לשנות את מספר הטלפון.

2. שמרו את העדויות לבריונות 
צלמו את המסך ושמרו כל הודעה פוגענית. השתמשו במקש Print Screen במקלדת המחשב. אפשר לצלם את המסך גם בטלפונים סלולריים.

3. ספרו למישהו 
ילדכם ירגיש פחות מבודד אם יספר כיצד הוא מרגיש להורה, לאח גדול, לקרוב משפחה, או לחבר קרוב מהר ככל האפשר.

4. דווחו על ההתעללות 
אפשר לדווח על בריונות ברשת למנהלי האתר באמצעות לחיצה על הקישור “דווחו על שימוש פוגעני” (report abuse) באתר. האתר יסיר את התוכן הפוגעני, אבל זה עלול לקחת זמן מה. אם התוכן אינו מוסר בתוך 48 שעות, אפשר לשלוח תלונה לאיגוד האינטרנט הישראלי.

אם מישהו איים על ילדכם, עליכם לדווח על כך למשטרה. אם ילדכם נמצא בסכנה מיידית, עליכם להתקשר למשטרה. דיווח על ההתעללות יכול להוביל להשלכות על האדם הפוגע. שבו עם ילדכם והתבוננו יחד באתרי הרשתות החברתיות, כדי לוודא שהוא יודע כיצד לדווח על התעללות.

5. החזירו לעצמכם את השליטה
ילדכם ירגיש בטוח יותר אם יחזיר לעצמו את השליטה בסיטואציה הפוגענית. חלק גדול מהחזרת השליטה הוא דיווח על ההתעללות, בלי לנקום בחזרה או להגיב באגרסיביות לפוגע. למעשה, עדיף שילדכם לא ייצור קשר עם הפוגע בכלל. אם ינסה לנקום או אפילו יגיד לפוגע להפסיק, מעשי הבריונות עלולים להחמיר.

6. מחקו את ההודעה הפוגענית 
אחרי צילום המסך ושמירת העדות לבריונות, מחקו את ההודעה או הפוסט. אל תעבירו אותה, תפרסמו אותה מחדש, תצייצו אותה מחדש או תשלחו אותה לאנשים אחרים בשום אופן, כיוון שגם הם עלולים להעביר אותה.

לעזור לילדים שנפגעו מבריונות ברשת

לא תמיד יוכל ילדכם לפתור את בעיות הבריונות ברשת בעצמו. אם אתם מודאגים, חשוב שתתערבו במצב. תמיכתכם חיונית לרווחתו של ילדכם. הנה כמה דרכים להציע עזרה ותמיכה נפשית פרקטיות ומיידיות:

  • הקשיבו לילדכם. התערבות מהירה מדי לצורך תיקון הבעיה עלולה להחמיר את המצב, ולכן היו רגישים לצרכיו של הילד.
  • אמרו לו שתעזרו אם ירצה בכך, ושהמצב ישתפר אם יציף את הבעיה.
  • אם עליכם לערב את בית הספר, ודאו שילדכם יודע על כך ויכול להשתתף בתהליך. כדאי שיידע שביכולתו לפנות למורה אם הוא חושב שמישהו מבית הספר מעורב במעשי הבריונות.
  • הישארו רגועים ואל תתפתו לאסור על ילדכם להשתמש באינטרנט או בטלפון הסלולרי. איסור גישה לרשת עלול לגרום לו שלא לרצות לשתף את בעיותיו באינטרנט.
  • פנו לקבלת עזרה מקצועית אם ילדכם נראה מוטרד או מכונס יותר מהרגיל. אפשר להתקשר לאחד מקווי הייעוץ לבני נוער.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

שינה וילדים: 20 שאלות נפוצות

לבת השלוש שלנו יש עוויתות בזמן שהיא נרדמת. זה נורמלי?

כן. אלה “קפיצות הירדמות” – מן “קפיצות”  מהירות של הרגליים והידיים שמתרחשות בזמן ההירדמות. זוהי תופעה נפוצה מאוד, שמופיעה אצל עד 70% מהילדים והמבוגרים. עייפות, לחץ וחוסר שינה עלולים להחמיר אותה, ולכן כדאי לבדוק את הרגלי השינה של בתכם.

זה בסדר שעלינו להעיר את בן השמונה שלנו בבוקר לבית הספר?

ייתכן שזה תקין, אך בני שמונה מתעוררים לבד בדרך כלל. יכול להיות שלילדכם יש בעיית שינה. בדקו את הרגלי השינה שלו – ובעיקר אם הוא ישן מספיק לגילו. אם אתם מודאגים, פנו לרופא.

הילד שלנו נוחר ומשתנק במהלך הלילה. אנחנו צריכים לדאוג?

נחירות עשויות להיגרם מצינון או מאף סתום. אם ילדכם בריא ונוחר בעיקר בלילה, ייתכן שזהו סימן לדום נשימה בשינה. במקרה כזה, ישנה חסימה בדרכי האוויר העליונות שמונעת ממנו לנשום בזמן השינה. פנו לרופא אם  נוחר, מפסיק לנשום בזמן השינה, משתנק,  מתקשה לנשום, נושם מהפה, מתהפך הרבה בלילה, מזיע, עייף ואינו יכול להתרכז במהלך היום.

האם הבת שלנו ישנה מספיק מדי לילה? כמה שעות ילדים צריכים לישון?

ילדים שונים זקוקים לכמויות שינה שונות, ולכן, קשה לדעת אם ילדכם ישן מספיק. אפשר לבדוק את כמות השינה המומלצת לילדים בגילאים שונים במאמרים הבאים:

מתי נפסקת שנת הצהריים, ומה אמור להיות אורכה?

כרבע  מהילדים מפסיקים לישון בצהריים עד גיל שלוש. וכמחצית מפסיקים בגיל שלוש-ארבע. רוב הילדים מפסיקים לגמרי לישון בצהריים עד גיל חמש – אם הם ישנים מספיק בלילה. אורך שנת הצהריים יכול לנוע מחצי שעה ועד שעתיים.

אם ילדכם נאבק בכם בשעת ההשכבה בערב, אפשרו לו לישון פחות בצהריים. אם הוא לא מסכים לישון במהלך היום אף שאתם חשים שהוא זקוק לשינה זו, תנו לו לשבת בשקט ולנוח בחדרו, או לקרוא ספר.

הבת שלנו מתעוררת עצבנית. מה זה אומר?

אם בתכם מתעוררת עצבנית, ייתכן שהיא אינה ישנה מספיק או שאינה מצליחה להגיע לשינה עמוקה. אם אתם מודאגים שהעצבנות של בתכם עלולה להיגרם מבעיית שינה או מהפרעת שינה, פנו לרופא.

איך אפשר לגרום לנער שלנו ללכת לישון לפני חצות?

הנה כמה רעיונות שיעזרו לו ללכת לישון מוקדם יותר:

  • עודדו אותו ללכת לישון ולקום בערך באותה שעה מדי יום, כדי לעזור לשעון הביולוגי שלו להיכנס לקצב קבוע. לדוגמה, תנו לו לישון עוד שעה בסופי שבוע, אבל לא יותר. קימה מאוחרת יותר עלולה להוביל לכך שלא יהיה עייף בלילה.
  • תנו לו המון זמן – למשל, 40 דקות – לעשות פעילויות מרגיעות לפני השינה, כמו אמבטיה חמה, שתיית משקה חם, כתיבה ביומן, קריאת ספר או עיתון או האזנה למוזיקה שקטה.
  • כבו את כל האמצעים האלקטרוניים בחדרו לפחות שעה לפני שהוא הולך לישון, כולל מוזיקה רועשת, טלפונים סלולריים, מסכי מחשב וטלוויזיה.

בשנות ההתבגרות, ילדים מתחילים לייצר מלטונין בשעה מאוחרת יותר בלילה מאשר בילדותם. שינוי זה משפיע על השעון הביולוגי שלהם. לכן, בנכם או בתכם המתבגרים ירצו ללכת לישון מאוחר יותר בלילה, ולקום מאוחר יותר בבוקר.

מחקרים מראים כי בני נוער ישנים ומתפקדים טוב יותר במהלך היום כשהוריהם מציבים שעת שינה קבועה במהלך השבוע.

מה אפשר לעשות במהלך היום כדי לשפר את השינה של ילדנו?

הטיפים הבאים יעזרו לכם לשפר את שנת הלילה של ילדכם:

  • תנו לו ארוחת בוקר בריאה שתעזור לו להתניע את השעון הביולוגי.
  • עודדו אותו להיחשף כמה שיותר לאור טבעי במהלך היום, ובעיקר בבוקר. החשיפה לאור השמש תעזור לגופו לייצר מלטונין בזמן הנכון למחזור השינה הרצוי.
  • עודדו אותו להיות פעיל מבחינה גופנית ולהתעמל. פעילות גופנית עוזרת לילדים לישון זמן רב יותר.
  • הרחיקו מילדכם משקאות המכילים קפאין – משקאות אנרגיה, קפה, תה, שוקולד וקולה – ובעיקר בשעות אחר הצהריים או הערב.
  • ודאו שהוא אוכל ארוחת ערב משביעה בשעה סבירה. תחושות רעב או מלאות לפני השינה גורמות לגוף להיות ערני או לחוש לא בנוח, ומקשות על ההירדמות.
  • ודאו שהתזונה של ילדכם מכילה ברזל. מזונות שמכילים ברזל כוללים בשר אדום, ירקות עליים ירוקים, קטניות ועוד.

איך אפשר לגרום לילדים להפסיק להשתולל כשהם הולכים לישון – בדיוק בשעה שבן או בת הזוג מגיעים מהעבודה?

דברו עם בן או בת הזוג שלכם על יצירת שגרה משפחתית, שתכלול שעה שקטה באור עמום לפני השינה. לדוגמה, בן או בת הזוג יוכלו להגיע מוקדם יותר כדי לעזור בשעת ההשכבה. אם זה לא אפשרי, בן או בת הזוג יכולים לקרוא לילדים סיפור לפני השינה.

כיצד להזיז את שעת ההשכבה לשעה מוקדמת יותר?

כדי לעזור לילדכם להירדם מוקדם יותר, התחילו את שגרת ההשכבה רבע שעה מוקדם יותר במשך כמה ימים. רוב הילדים נרדמים בתוך 20 דקות מרגע שנשכבו במיטה. אם ילדכם שוכב ער במיטה למשך יותר מ-30-20 דקות אחרי כיבוי האורות, ייתכן שתצטרכו להשאיר את שעת ההשכבה באותו זמן למשך כמה שבועות, לפני שתוכלו להקדים אותה ברבע שעה נוספת.

נסו להעיר את ילדכם באותה שעה בבוקר, גם בסופי שבוע. שעת התעוררות קבועה בבוקר תעזור לכם לשמור על שעת השכבה קבועה.

איך לגרום לבן השש שלנו לישון במיטה שלו?

הנה כמה רעיונות שיעזרו לילדכם להירדם במיטתו שלו:

  • בססו שגרת השכבה קבועה שכוללת אמבטיה, סיפור ולמיטה.
  • ודאו שחדר הילדים חשוך, שקט ופרטי.
  • השתמשו בשיטת ההתרחקות ההדרגתית – טכניקה עדינה שבה אתם יושבים ליד ילדכם עד שהוא נרדם, ואז מרחיקים בהדרגה את הכיסא מהחדר במהלך שבוע עד שלושה שבועות.
  • חזקו את הרגלי השינה הטובים במהלך היום – לדוגמה, אפשרו לילדכם להיחשף מספיק לשמש ולהתעמל.
  • שבחו את ילדכם אם אתם רואים שהוא מנסה לשנות את דפוסי השינה שלו, ואפשר גם להשתמש בטבלת התנהגות.

אם אתם מתכננים לשנות את הרגלי השינה ושגרת ההשכבה שלכם, מומלץ לספר לילדכם על התוכניות ועל השגרה החדשה. היו עקביים והיצמדו לתוכנית.

הבן שלנו בן שמונה. כיצד להתמודד עם הפחדים והחרדות שלו לפני השינה?

אפשר לנסות לטפל בדאגות הליליות במהלך היום. דברו עם ילדכם על הפחדים שלו ובקשו ממנו לכתוב את מחשבותיו ביומן. אפשר להשתמש גם בטכניקות הירגעות והרפיית שרירים.

בתנו קוראת לנו בלילה ויוצאת כל הזמן מהמיטה. איך מפסיקים את זה?

בססו שגרת השכבה חיובית כדי להפסיק את הקרבות בשעת ההשכבה. ברגע שבתכם במיטה, אמרו לה שאתם מצפים שתישאר במיטה בשקט עד שתירדם. למידע נוסף, טיפים ושיטות לטיפול קראו את המאמר כשהילד קורא לעזרה בלילה ויוצא מהמיטה.

בתנו מתנדנדת וחובטת את ראשה במיטה כדי להירדם. מה עושים?

נדנודי גוף, הזזת הראש מצד לצד או חבטות במיטה הן פעולות בלתי מזיקות בדרך כלל, וסביר להניח שיפסיקו כשבתכם תגדל. כ-5% מבני החמש מרגיעים את עצמם ונרדמים בדרך זו.

נסו להתעלם מהתנהגות זו, חשבו כיצד אפשר להפחית את הרעש שהיא עושה ושמרו על בטיחותה. לדוגמה, אפשר להרחיק את המיטה מהקיר ולהדק את בורגי המיטה. אם אתם מודאגים, פנו לרופא.

בן השלוש שלנו דורש בקבוק חלב במשך הלילה. איך להפסיק את הדפוס הזה?

בדרך כלל, ילד בגיל כזה שדורש “שירות חדרים” פיתח הרגל שבו הוא זקוק לבקבוק כדי להירדם. כשהוא מתעורר באמצע הלילה ואינו מצליח להירדם, הוא מבקש בקבוק.

הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם להפסיק בהדרגה את האכלות הלילה ולעזור לילד ללמוד לישון באופן עצמאי:

  • בחרו את התזמון. עדיף שלא לוותר על הבקבוק בתקופה של שינויים או לחץ.
  • ניתן לוותר על האכלות הלילה באופן הדרגתי- על ידי הקטנת הכמות שתשימו בבקבוק מדי לילה, ו/או על ידי מהילה של החלב בבקבוק הלילי עם מים בהדרגה.
  • הסבירו לילדכם שכילד גדול עליו לוותר על הבקבוק.
  • עודדו אותו להשתמש באביזרים מנחמים אחרים, כמו שמיכה או דובון.
  • כשילדכם מצליח לוותר על הבקבוק, ציינו זאת בחגיגה גדולה ותנו לילדכם פרס.
  • וחשוב מאוד: אל תחזרו לאחור. צפו לכמה אי נעימויות ואפילו מחאות, ולא משנה עד כמה הכנתם את ילדכם לשינוי.

כיצד לגרום לבננו בן החמש להפסיק ללכת מתוך שינה?

ראשית, בדקו אם ילדכם ישן מספיק. שעת השכבה מוקדמת יותר או שגרת השכבה קבועה עשויה להפחית את הסהרוריות. 15%-7% מהילדים הולכים בשנתם, ובדרך כלל זו התנהגות תקינה.

ילדכם עשוי גם לדבר בשנתו. שוב, זה נורמלי, ובדרך כלל אין מה לדאוג. הפרעת השינה אמורה להיעלם כשילדכם יגדל ויגיע לגיל ההתבגרות. אם אתם מודאגים, פנו לרופא.

יש לילות שבהם בתנו מתעוררת מבועתת, בוכה ואי אפשר לנחם אותה. מה עושים?

אם בתכם אינה מגיבה לניסיונכם לנחם ולהרגיע אותה אך היא חשה בטוב, ייתכן שהיא סובלת מביעותי לילה. הישארו רגועים ואל תיגעו בה, אלא אם כן היא עלולה לפגוע בעצמה. לא בטוח שאם תעירו אותה מההתקף זה אכן יקצר אותו. ביעותי הלילה אינם מזיקים לה, והיא לא תזכור אותם בבוקר.

עייפות יתר או חרדה עלולות להחמיר את ההתקפים, ולכן כדאי לבדוק את הרגלי השינה שלה. אם אתם מודאגים מאוד, או שביעותי הלילה נראים ארוכים מאוד או אלימים, פנו לקבלת עזרה מקצועית.

מה לעשות כשילדנו סובל מסיוטים?

אם ילדכם מתעורר אחרי סיוט, הסבירו לו שחלם חלום רע. הבטיחו לו שהכל בסדר ושהוא בטוח. תנו לו נשיקה וחיבוק, כדי לעזור לו להירגע ולהירדם. סביר להניח שעד גיל שבע הוא ילמד כיצד להתמודד עם הסיוטים בלי לקרוא לכם לעזרה.

אם ילדכם חולם חלומות רעים מאוד בתכיפות גבוהה וחרד מכך במהלך היום, כדאי לפנות לקבלת עזרה מקצועית. כמו כן, מומלץ לקבל עזרה אם הסיוטים הם חלק מתגובתו של הילד לאירוע טראומטי.

לילדנו יש עיכוב התפתחותי. כיצד אפשר לעזור לו לישון טוב יותר?

אפשר להתמודד ולהתגבר על רבים מקשיי השינה של ילדכם באמצעות שיטות התנהגות נפוצות. שגרת השכבה קבועה וצפויה תעזור לו לדעת מתי הגיע הזמן ללכת לישון. כדי לחזק את המסר, אמרו לו שאתם מצפים ממנו להישאר במיטה. כמו כן, אפשר לנסות שיטות כמו התרחקות הדרגתית או החזרת ילדכם למיטה. יהיו לילות שבהם תצטרכו להחזיר אותו למיטה כמה פעמים. אם אתם מודאגים, דברו עם רופא הילדים.

ואחרון חביב:

אם אתם חושבים שילדכם סובל מבעיה רפואית שמשפיעה על שנתו – למשל, דום נשימה בנשימה, אפליפסיה, אסתמה או ריפלוקס – פנו לרופא.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

מתחילים לאכול מוצקים

מדוע התינוק זקוק למוצקים?

בארבעת עד ששת החודשים הראשונים לחייו, התינוק שלכם משתמש בברזל שנאגר בגופו עוד ברחם. כמו כן, הוא מקבל ברזל מחלב האם ו/או מהתמ”ל. ככל כשהוא גדל, מאגרי הברזל שלו מידלדלים. כלומר, הוא צריך לקבל ברזל ורכיבים תזונתיים נוספים ממזון מוצק, נוסף על חלב האם ו/או התמ”ל.

הצגת המוצקים עוזרת לתינוק ללמוד כיצד לאכול, מאפשרת לו להתנסות בטעמים ובמרקמים חדשים ממגוון מאכלים, לפתח את השיניים והלסת ולבנות מיומנויות נוספות שיזדקק להן בהמשך, להתפתחות השפה.

המוצקים אינם מחליפים את ההנקה או את התמ”ל. עד גיל 12 חודשים לפחות, התינוק עדיין זקוק לחלב אם ו/או לתמ”ל יחד עם המוצקים. אם המזון המוצק מחליף את חלב האם ו/או התמ”ל מוקדם מדי, הוא עלול לאבד רכיבי תזונה חשובים.

איך תדעו שהגיע הזמן?

כדי להבין מתי כדאי להציג לתינוקכם מזון מוצק, שימו לב להתפתחותו ולהתנהגותו. תדעו שהגיע הזמן להציג מוצקים כשהתינוק:

  • שולט היטב בראשו ובצווארו ויכול לשבת זקוף יחסית עם תמיכה
  • מתעניין באוכל – לדוגמה, מנסה לראות מה יש בצלחת שלכם
  • מושיט ידיים למזון שלכם
  • פותח את פיו כשאתם מציעים לו מזון בכפית.

סימנים אלה מופיעים בזמנים שונים אצל תינוקות שונים, אך אצל רובם הם מופיעים בסביבות גיל שישה חודשים. אם התינוק שלכם כבר כמעט בן שבעה חודשים ועדיין לא החל לאכול מוצקים, כדאי להתייעץ עם אחות טיפת חלב או עם רופא.

התזמון

כדאי להציג את המוצקים בפעם הראשונה כשגם אתם וגם התינוק רגועים ושמחים. סביר להניח שהוא יהיה מעוניין יותר לנסות מוצקים לאחר שינק או קיבל בקבוק. תינוק רעב מאוד עלול לרצות רק לינוק או לקבל בקבוק תמ”ל, כדי להשביע את הרעב. אל דאגה: גם אחרי הנקה או בקבוק, עדיין יהיה לו מקום לנסות מזון חדש. עם הזמן תלמדו מתי התינוק שלכם רעב או שבע, אינו מעוניין או עייף.

כמה מזון עליכם לתת בהתחלה? התחילו עם כפית אחת או שתיים, ואז הגדילו כל פעם בכפית או שתיים נוספות, בהתאם לתיאבון של התינוק.

כשהתינוק רעב, הוא:

  • מתרגש כשהוא רואה אתכם מכינים את האוכל
  • נוטה קדימה כלפיכם, כשהוא יושב על כיסא האוכל
  • פותח את פיו כשאתם מתכוננים להאכיל אותו.

כשהתינוק אינו מעוניין יותר, הוא:

  • מפנה את ראשו הצדה
  • מאבד עניין או שדעתו תוסח
  • מרחיק את הכפית
  • סוגר את פיו.

מרקמי המזון

המאכלים הראשונים שאתם מציעים יכולים להיות טחונים, מעוכים, מרוסקים או חתוכים לחתיכות קטנות ורכות – תלוי בכם.

אף שאין צורך למעוך את כל המזון, ישנם מאכלים – בשר, למשל – שקל יותר לתינוק לאכול אותם כשהם מרוסקים. אם אתם מתחילים במאכלים טחונים או מרוסקים לרסק חלק, שנו את המרקם לאחר כמה שבועות למאכלים מעוכים או חתוכים לחתיכות קטנות ורכות.

נסו לשנות את המרקם בהתאם לתגובות של ילדכם. ברגע שהוא מתרגל למרקם מסוים, תוכלו לנסות ולהציע לו מרקם גושי יותר. המרקם הגושי עוזר לו ללמוד ללעוס ולפתח את השרירים שבהם ישתמש מאוחר יותר כדי לדבר.

תזדקקו לזמן ולסבלנות כשהתינוק שלכם לומד לאכול. אם הוא אינו אוהב מאכל מסוים, נסו שוב אחרי זמן מה. לפעמים אתם עשויים לנסות פעמים רבות לפני שיסכים להתנסות בטעם או במרקם חדשים.

סוגי המזון

כל סוגי המזון יכולים להיות מרגשים עבור התינוק שלכם – אין צורך לבשל שום מזון “מיוחד”.

הציגו את המוצקים בכל סדר שהוא. לדוגמה, אפשר לנסות דייסת אורז לתינוקות, ירקות מבושלים היטב ופירות מאודים או מרוסקים. לאחר מכן עברו למזונות מרוסקים כמו ביצים מבושלות היטב, דגנים כגון חיטה, דגים מבושלים, בשר מרוסק או קצוץ ופירות וירקות נוספים. אפשר לנסות טופו, שעועית, עדשים, ממרחי אגוזים וכן הלאה.

כמו כן, אפשר לערבב את המזונות הראשונים – אין צורך להציג סוג אחד בכל פעם. עם זאת, אם יש במשפחתכם היסטוריה של אלרגיות למזון, עדיף להציג מזון אחד בכל פעם כדי לזהות תגובות אלרגיות.

נסו להציע ארוחות שבישלתם בבית ומגוון מאכלים, כגון:

  • ירקות – לדוגמה, תפוח אדמה, גזר או שעועית מבושלים
  • פירות – לדוגמה, בננה, תפוח, מלון או אבוקדו
  • חיטה, שיבולת שועל, לחם, אורז ופסטה
  • מוצרי חלב כגון יוגורט וגבינה לבנה
  • ביצה מבושלת

בסביבות גיל שמונה חודשים, כדי לעודד לעיסה ואכילה עצמאית, הציעו לתינוק מזון אצבעות כגון חתיכות ירק מבושל ופיסות לחם רכות. הלעיסה עוזרת להתפתחות הדיבור של התינוק.

המשיכו להניק את התינוק או לתת לו תמ”ל עד גיל 12 חודשים לפחות, נוסף על הצגת המוצקים.

אלרגיות למזון

תינוקות הסובלים מאקזמה או שיש להם היסטוריה משפחתית של אלרגיות נוטים יותר לפתח אלרגיות ורגישויות למזון. עם זאת, גם ילדים שאין להם כל היסטוריה כזו עלולים לפתח אלרגיות למזון.

אם התינוק שלכם כבר הראה סימנים של אלרגיה למזון, אם במשפחתכם יש היסטוריה של אלרגיה למזון או שאתם מודאגים מהתגובות שלו למאכלים, כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה, אחות טיפת חלב, רופא הילדים או אלרגולוג. המלצות האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית הן שאין צורך להימנע ממתן מזונות שידועים כגורמים אלרגיות. כלומר, אפשר לתת לילדכם מאכלים כגון ביצים או בוטנים גם אם יש במשפחתכם היסטוריה של אלרגיות למזון.

הגישה הנפוצה להצגת מוצקים

הצגת המוצקים חשובה לא רק בגלל מהמזון עצמו! זהו גם זמן נהדר שבו תוכלו לדבר ולהקשיב, וליצור קשר זה עם זה. כל משפחה מציגה מוצקים לכל ילד באופן שונה. אם אינכם בטוחים כיצד להתחיל, הנה הגישה הנפוצה.

שלבי ההאכלה

  • בחרו זמן שבו אתם והתינוק רגועים ונינוחים.
  • רסקו או מעכו את המזון, בהתאם להעדפה שלכם. אם אתם מתחילים במאכלים מרוסקים לרסק חלק, שנו במהירות את המרקם לאחר כמה שבועות למאכלים מעוכים או חתוכים לחתיכות קטנות ורכות.
  • הושיבו את התינוק בכיסא אוכל או במקום בטוח אחר, והאכילו אותו בכפית. תוכלו גם להציע לו חתיכות קטנות באצבעותיכם.
  • חפשו סימנים לכך שהתינוק אינו מעוניין או אינו רעב יותר, כדי לדעת מתי להפסיק.

כיצד לגרום לתינוק שלכם להתעניין באוכל?

  • ברגע שהתינוק שלכם יודע מה לעשות עם מזון מרוסק או עם גושים רכים, הציגו בפניו מזון אצבעות מגוון.
  • הציעו לתינוק מאכלים שהוא מעוניין בהם – כלומר, מאכלים שהוא מנסה לקחת או מתבונן בהם.
  • תנו לו כפית שיוכל להתאמן איתה.
  • דברו עם התינוק על המזון שהוא אוכל – על צבעו, טעמו, היכן הוא גדל וכיצד בישלתם אותו.
  • הציעו לו לטעום ממה שאתם אוכלים, כדי להרגיל אותו לטעמי הארוחות הביתיות. כך תוכלו גם לחשוב על מה שאתם אוכלים, ולהתחיל ליהנות ביחד מארוחות בריאות ומשפחתיות.
  • לכו בעקבות מידת העניין של התינוק והתיאבון שלו, שעשויים להשתנות מיום ליום, ויגדלו עם הזמן. נסו להגיע לשלוש ארוחות מוצקים מדי יום ועוד ארוחות קלות. עם זאת, לא תמיד הוא יהיה מעוניין בכמות כזו או יזדקק לה.

מה להציע לתינוק בן 12 חודשים

בגיל 12 חודשים, התינוק יכול לאכול את רוב המזונות הבריאים ששאר המשפחה אוכלת, כגון פירות, ירקות, אגוזים (בצורת ממרח בלבד, כדי למנוע חנק), דגנים, דגני בוקר, בשר, דגים, עוף, ביצים, טופו, עדשים, פסטה, אורז ולחם.

מבחינת שתיית נוזלים, כעת הוא יכול לשתות גם חלב פרה מכוס. נסו להגביל את צריכת החלב ומוצרי החלב לשתי כוסות ביום, כולל גבינה או יוגורט. כעת יכול התינוק להפסיק להשתמש בבקבוקים ולהתחיל להחזיק בכפית – במידות שונות של הצלחה!

מזון מעובד או ארוז, המכיל כמויות גבוהות של שומן, סוכר ו/או מלח – לדוגמה, עוגות, ביסקוויטים, צ’יפס ומזון מטוגן – אינם מומלצים לתינוקות ולילדים. כשאתם משמשים דוגמה אישית ואוכלים באופן בריא עם התינוק, אתם עוזרים לו לפתח הרגלי אכילה טובים ובריאים לעתיד.

לכלוך ומשחק בזמן הארוחה

תהליך האכילה של התינוק צפוי להיות מלוכלך ואטי מאוד, כיוון שזוהי מיומנות חדשה שעליו ללמוד – כולל כיצד להביא את המזון לפיו. כמו כן, כשהתינוק נוגע במרקמים של המאכלים החדשים, הוא חוקר את סביבתו. כדאי לעודד אותו לעשות זאת, כיוון שכך הוא מפתח מיומנויות בתחומי התפתחות אחרים, כגון מיומנויות מוטוריקה עדינה ומיומנויות חשיבה.

אם התינוק שלכם יושב בכיסא אוכל, הוא יכול ללמוד מושגים כגון גובה ועומק, כשהוא זורק דברים מהכיסא על הרצפה. אך שימו לב: אם הוא זורק את האוכל, ייתכן שהוא אינו רעב עוד. יכול להיות שהגיע הזמן למשחק אחר.

זמן הארוחה הוא זמן משפחתי. אם אתם נשארים רגועים וסבלניים למרות הבלגן, התינוק שלכם ייהנה ממנו יותר. תוכלו לנקות בקלות רבה יותר אם תפרשו ניירות עיתון או יריעת ניילון מתחת לכיסא האוכל, ותכינו מטלית בהישג יד.

כיצד למנוע חנק

יש לפקח תמיד על תינוקות וילדים קטנים כשהם אוכלים מזון מוצק. הישיבה עם התינוק כשהוא אוכל אינה עוזרת רק למניעת חנק, אלא גם מעודדת אינטראקציה חברתית ועוזרת לתינוק ללמוד על הרגלי האכילה.

כשהתינוק מוכן למוצקים, הוא כבר מצליח לשלוט בפיו ובלשונו מספיק כדי להתעסק עם אוכל רך, חלק או מרוסק. בהתחלה כדאי להימנע מחתיכות מזון קשות כגון גזר חי – אך אפשר לתת לו גזר מרוסק. כמו כן, אל תיתנו לו שקדים ואגוזים, חתיכות בשר קשות הדורשות לעיסה מרובה, או דגים המכילים אדרות (עצמות קטנות).

מלח וסוכר

התינוק שלכם אינו זקוק לתוספת מלח או סוכר. אם אינכם מוסיפים מלח או סוכר, אתם נמנעים מלהציף את החך העדין שלו ומרגילים אותו שלא להזדקק לתבלינים האלה כדי ליהנות מהאוכל.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

בניית הערכה עצמית אצל ילדים בני 1-8

הערכה עצמית: עקרונות הבסיס

הערכה עצמית משמעותה לחבב את עצמכם ואת מי שאתם. לא מדובר בביטחון יתר – רק בכך שאתם מאמינים בעצמכם ויודעים מה אתם שווים ומהן נקודות החוזק שלכם. ההערכה העצמית של ילדים נובעת מהידיעה שהם אהובים ושייכים למשפחה שמעריכה אותם. כמו כן, היא נובעת מקבלת שבחים וחיזוקים על הדברים שחשובים להם, ומתחושת ביטחון בנוגע לעתיד.

לטפח את ההערכה העצמית של ילדכם

אמרו לילדכם שאתם אוהבים אותו. אמרו זאת לעיתים קרובות ובלי שום סיבה, מלבד להראות לו כמה אתם מעריכים אותו. הנה כמה טיפים נוספים שיעזרו לכם לטפח את ההערכה העצמית של ילדכם.

מערכות יחסים

  • תנו לילדכם להרגיש חלק מהמשפחה, מהתרבות ומהקהילה. עזרו לו להכיר את קרובי המשפחה, המשפחה הקרובה, ההיסטוריה המשפחתית וכן אמונות ומסורות נפוצות בתרבות.
  • עודדו את ילדכם להעריך את העובדה שהוא חלק מהמשפחה שלכם. אחת הדרכים לעשות זאת היא לשלב את הילדים במטלות הבית. כשכל אחד תורם לניהול משק הבית, כולם מרגישים חשובים ומוערכים.
  • קבלו בברכה את החברים של ילדכם ולמדו להכיר אותם. עודדו את ילדכם להזמין חברים הביתה, ואפשרו לו ללכת לבקר בבתיהם.

זמן ופעילויות

  • בססו טקסים משפחתיים, כמו קריאת סיפור לפני השינה, נשיקה מיוחדת כשאתם נפרדים או דברים אחרים שמייחדים את משפחתכם.
  • עזרו לילדכם להתנסות בתחביבים שהוא מתעניין בהם, אך אל תדחפו אותו לעשות משהו שהוא אינו מתלהב לגביו, או לא טוב בו.
  • תנו לו לעזור לכם במשהו, כדי שירגיש מועיל. לדוגמה, ילד בגיל בית הספר יכול לעזור לערוך את השולחן לפני ארוחת הערב.

הישגים ואתגרים

  • עודדו את ילדכם לחשוב על פתרון בעיות. כך תתנו לו את הכלים שלהם הוא זקוק כדי להתמודד עם אתגרי החיים.
  • ציינו את ההישגים וההצלחות שלו, בין אם הם גדולים או קטנים. עודדו את ילדיכם לזהות את ההצלחות של אחיהם, וספרו עליהן לאנשים אחרים (בלי לשעמם אותם יתר על המידה…).
  • תעדו את ההצלחות וההתקדמות של ילדכם. תוכלו לעיין בתיעוד ביחד, ולדבר על הזיכרונות המיוחדים מהאירוע ועל הדברים שהצליח להשיג.

בלו זמן איכות עם ילדכם. הקשיבו לו ועזרו לו ללמוד דברים חדשים ולהשיג את מטרותיו. כשילדכם עדיין צעיר, משמעות הדבר היא לשבח ולחזק אותו כשהוא לומד משהו חדש, כמו לרכב על אופניים או לכתוב את שמו. אם ילדכם גדול יותר, אפשר לקחת אותו לאירוע ספורט בסוף השבוע, לעזור לו לתרגל במהלך השבוע ולהתעניין בדברים שהוא מעריך.

תינוקות

תינוקות רכים וקטנים אינם תופסים את עצמם כאדם נפרד. כלומר, אין להם תחושה אמיתית של הערכה עצמית. עם זאת, תוכלו להניח את היסודות להערכה עצמית בריאה באמצעות טיפול עדין בתינוקכם, במתן תגובה לבכיו, ובהמון חיבוקים וחיוכים. כל זה משדר לתינוק שלכם שהוא אהוב.

פעוטות

פעוטות מתחילים לפתח הבנה טובה יותר של עצמם, של הדברים שהם יכולים לעשות ושל התכונות שהופכות אותם למי שהם. הפעוט שלכם רוצה לקבל החלטות רבות יותר  ואכן כדאי לתת לו לנסות לבחור בין אפשרויות בטוחות וידידותיות לגילו (כגון באיזה צעצוע לשחק, או איזה כובע לחבוש). כשהפעוטות לומדים, הם מבינים שיש להם כוח לגרום לדברים לקרות, מה שמוסיף להתפתחות ההערכה העצמית שלהם.

פעוטות לומדים על עצמם בכך שהם מגלים כיצד הם נראים (מראות יכולות לספק שעות של הנאה), מה הם יכולים לעשות (“אני לבד!” הוא אחד הביטויים החביבים עליהם), ולאן הם שייכים (הם מחפשים את יקיריהם).

עם זאת, ילדים בגיל זה עדיין רואים את עצמם דרך עיניכם, כך שיש לכם תפקיד חשוב בבניית ההערכה העצמית של הפעוט:

  • תנו לילדכם לדעת שאתם תופסים אותו כאדם נבון, מיוחד ומוערך, וספרו לו שהוא עושה דברים היטב.
  • תנו לילדכם לקבל החלטות הגיוניות – לדוגמה, לבחור בין טחינה לגבינה למריחה על הטוסט. ההחלטה נותנת לפעוט תחושה של שליטה, שעוזרת לו לפתח ביטחון ותחושת עצמיות.
  • אפשרו לילדכם להגיד “לא”. פעוטות צריכים לעמוד על שלהם. לדוגמה, אם ילדכם מסרב ללבוש את המעיל, תנו לו. הוא עלול להצטנן מעט, אך זה לא יזיק לו. ילדכם לומד לקבל החלטות ולעיתים קרובות הוא מתאמן עליהן באמירת “לא”, גם אם הוא למעשה מעוניין במה שאתם מציעים.
  • הדריכו את ילדכם בסיטואציות חברתיות מבלבלות. פעוטות עשויים להתקשות לחלוק ולשחק בתורים, כיוון שהם לומדים מי הם ומה שייך להם. תוכלו לומר, “עכשיו תורי לשחק בקובייה האדומה”, או “כל הכבוד שחלקת – יפה מאוד!”

ילדים בגיל הגן

בסביבות גיל שלוש, ילדכם מבין שגופו ודעתו שייכים לו. רוב הילדים יכולים להתמודד עם פרק זמן מסוים הרחק מכם, כיוון שהם חשים בטוחים ואהובים. בגיל זה הם אוהבים בדרך כלל להשוות את עצמם לאחרים, וישאלו אתכם אם הם הכי גדולים, הכי מהירים או הכי טובים במה שהם עושים. כדאי לתת להם משוב מאוזן. אפשר לומר, למשל:

  • “אני חושב שאתה הצייר בן הארבע הטוב ביותר שאני מכיר!”
  • “אייל רץ מהר יותר ממך, אבל אתה תופס את הכדור טוב ממנו.”

תשובות כאלה מאפשרות לילדים לחוש גאווה בעצמם, אך שולחות את המסר שגם אנשים אחרים חשובים ויכולים לעשות דברים היטב.

ילדים בגיל בית הספר היסודי

ילדים בבית הספר עשויים להשוות את עצמם לחבריהם הטובים ולבני כיתתם. השוואה כזו עלולה להותיר חותם בהערכה העצמית שלהם. לראשונה בחייהם, הם עלולים להרגיש שהם כשירים פחות מאחרים. אצל ילדים בבית הספר היסודי, ההערכה העצמית נוטה להתקשר לדברים רבים – למשל, האם הם לומדים היטב, כיצד הם נראים, איך הם מסתדרים בספורט ובאיזו קלות הם מכירים חברים חדשים. למידת הכללים החדשים והסביבה השונה עשויה להיות מאתגרת לחלק מהילדים. הנה כמה דרכים שבהן תוכלו לעזור:

  • תנו לילדכם הרבה יותר חיבוקים ואהבה בסוף יום הלימודים.
  • תמכו בלימודיו ובחיי בית הספר. התעניינו במעשיו ושאלו אותו מה עשה במהלך היום, אילו שיעורי בית קיבל ואם הוא זקוק לעזרה.
  • היו מעורבים בחיי בית הספר: היפגשו עם המורה, עזרו בכיתה או התנדבו בטיולים, אם אפשר.
  • התמקדו בחוזקות של ילדכם ובמאמצים שהוא משקיע. שבחו את ילדכם על הדברים שהוא טוב בהם, וספרו לו כמה אתם גאים בו על כך שהוא מתנסה גם בדברים קשים.
  • דברו עם המורה כדי לדעת איך ילדכם מסתדר בכיתה. מערכת יחסים טובה בין הבית לבית הספר תוביל לתוצאות הטובות ביותר עבור ילדכם.
  • למדו את ילדכם מהו משחק הוגן. הוא צריך לקבל הזדמנויות לנצח ולהפסיד.
  • הדריכו את ילדכם בסיטואציות חברתיות מבלבלות – לדוגמה, “כשאתה רוצה להצטרף למשחק, נסה לדבר בנעימות ולחייך כשאתה מבקש להצטרף”.
  • אפשרו לילדכם לנסות פעילויות חדשות וללמוד דברים חדשים.
  • שימו לב לסימנים של בריונות, בעיות למידה או קשיים חברתיים אחרים שיכולים להשפיע על ההערכה העצמית של ילדכם.

מה עלול לפגוע בהערכה העצמית של ילדים

מסרים כגון “אתה איטי, רע, בריון, פחדן…” אומרים משהו רע על הילדים כבני אדם. אם הילד עושה משהו שאינכם אוהבים, עדיף להגיד לו מה הוא יכול לעשות במקום זאת. לדוגמה, “לא הכנת את שיעורי הבית. אתה צריך לשבת ולסיים את השאלות במתמטיקה”.

לעולם אל תאיימו לעזוב את הילדים אם לא יעשו מה שאתם רוצים, ואל תעבירו להם מסרים שמרמזים על כך שעדיף לכם בלעדיהם, כיוון שאתם עלולים לפגוע בהערכה העצמית שלהם. לדוגמה, אל תגידו “אם לא היו לנו ילדים, היינו יכולים לקנות רכב חדש”.

אם אתם מתעלמים מהילדים, מתייחסים אליהם כאל מטרד או לא מתעניינים בהם, או שולחים להם מסר כלשהו שאתם לא מחבבים אותם – אתם עלולים לפגוע בהערכה העצמית שלהם. דוגמה למסר כזה היא “נמאס לי ממך לגמרי”. אם אתם מזעיפים פנים או נאנחים בכל פעם שילדכם רוצה לדבר איתכם או מבקש מכם משהו, אתם מעבירים את אותו מסר. כל ההורים עושים זאת מדי פעם, אך אם אתם עושים זאת כל הזמן, הילדים מקבלים מסר שהם מטרד.

השוואות שליליות לילדים אחרים, בעיקר לאחים או לאחיות, אינן עוזרות גם הן. כל ילד במשפחה הוא שונה, ויש לו חוזקות וחולשות משלו. עדיף לזהות את ההצלחות וההישגים של כל ילד.

מעבר דירה, גירושים או הגירה למקום אחר – כל אלה הם שינויים שעשויים גם הם להשפיע על ההערכה העצמית של ילדכם. תוכלו לשמור על הקשר של ילדכם לשורשיו באמצעות יומן ובו תמונות של המקומות שהיה בהם.

לטפל בהערכה העצמית שלכם

כשמדובר ברווחה האישית שלכם, זכרו שילדים לומדים המון על הערכה עצמית מצפייה בהוריהם. הנה כמה טיפים שיעזרו לשפר את ההערכה העצמית שלכם – ובו בזמן, להדגים לילדכם מהי הערכה עצמית טובה:

  • התגאו בהישגים שלכם, ודברו על הדברים שאתם טובים בהם. לדוגמה, “הערב בישלתי אורז מעולה”.
  • השתמשו בדיבור פנימי חיובי. הימנעו מלבקר את עצמכם מול ילדיכם. תוכלו לומר, לדוגמה, “אני לא אוהב להתעמל כל כך, אבל זה טוב לגוף שלי, אז קדימה – אני יוצא להליכה!”.
  • טפלו בעצמכם. עשו דברים כיפיים. לדוגמה, למדו משהו חדש, היכנסו לאמבטיה מרגיעה, צאו לעשות ספורט, קראו ספר, לכו לטייל או האזינו למוזיקה.
  • בלו זמן עם חברים חיוביים שתומכים בכם.
  • פנו זמן קבוע לבלות יחד עם הקרובים אליכם.
  • אם ישנה בעיה בריאותית שמשפיעה על ההערכה העצמית שלכם, כדאי לדבר עם רופא המשפחה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

 

שומנים טובים ושומנים רעים: 10 טיפים לשמירה על איזון

1. הנקה מספקת לתינוקות רכים את חומצות השומן הדרושות להם

הנקה מספקת לתינוקות רכים את כל חומצות השומן החיוניות להם בדיוק במידה הנכונה. אם התינוק שלכם ניזון מתכשירי מזון לתינוקות (תמ”ל) – התחליפים המאושרים לשיווק בארץ, מאוזנים ומכילים את חומצות השומן החיוניות הדרושות. לא מומלץ לתת חלב אורז, חלב סויה או חלב שקדים  לתינוקות רכים. ניתן לפי הנחיית רופא או דיאטנית לתת תמ”ל על בסיס סויה

2. תנו לתינוק מאכלים עם אחוזי שומן גבוהים

כשהתינוק שלכם מתחיל לאכול מוצקים, תנו לו מאכלים עם אחוזי שומן גבוהים, כגון אבוקדו, טחינה ועוד. תינוקות קטנים זקוקים לאנרגיה המגיעה מאחוזי השומן הגבוהים לצורך קפיצות הגדילה. מוצרי חלב מופחתי שומן אינם מכילים מספיק ויטמינים ואנרגיה לילדים בני פחות משנתיים. חלב דל שומן ומוצרי חלב דלי שומן ניתן לתת מגיל שנתיים

3. הציעו מוצרי חלב מופחתי שומן (עד 5%)

כשילדכם מגיע לגיל שנתיים, הציעו לו חלב ומוצרי חלב מופחתי שומן, כל עוד הוא מקבל מספיק אנרגיה ממגוון המזונות האחרים שהוא אוכל מדי יום.

4. הציעו ארוחות דלות שומן לילדים גדולים יותר

לפעוטות וילדים בגיל הגן אפשר להתחיל להציע ארוחות דלות שומן. כשאתם בונים את התפריט של ילדכם השתמשו במגוון רחב של מזונות, ונסו לכלול בהם כמה סוגי שומנים. בגיל זה אפשר להתחיל לבנות הרגלי אכילה נכונים להמשך החיים.

5. שלבו מזונות עשירים באומגה 3 ושמני קנולה ופשתן

שומן מסוג אומגה-3 נמצא באופן טבעי בחלב אם, ובתמ”ל. לאחר שהילד נגמל מהנקה או מתמ”ל, מגיל שנה ניתן להתחיל לחשוף תינוקות לדגים העשירים באומגה 3 וכן לשמן קנולה ושמן פשתן, המהווים מקורות צמחיים לאומגה 3.

6. בדקו את התפריט היומי של משפחתכם

כמה מזונות שמכילים שומנים טובים אתם אוכלים? כמה מכילים שומנים רעים? כדאי לנסות ולהגביל את כמות השומן הרווי לעד 10% מן התפריט היומי.

7. בדקו את טבלאות הרכיבים התזונתיים הנמצאות על אריזות המזון

לעיתים מצוין השומן הרווי בנפרד מסך השומנים הכולל. כך תוכלו להבין כמה שומן רווי צורכת משפחתכם מדי יום. הוציאו מזונות המכילים שומנים רעים מהתפריט המשפחתי, למשל: נתחי בשר שמנים, מוצרי חלב עתירי שומן, חמאה, גבינות שמנות, מזונות בטיגון עמוק, עוגות ועוגיות קנויות, בורקס ומיני מאפה דומים אחרים, חטיפים וסוכריות. החליפו אותם במזונות המכילים שומנים טובים – בשר רזה, מוצרי חלב דלי שומן, אבוקדו, טחינה משומשום מלא, ממרח חומוס, חמאת בוטנים טבעית ללא תוספת שומן מוקשה, אגוזים רק מגיל חמש – זהירות, סכנת חנק!!! ניתן להגישם עם פירות וירקות טריים.

8. שמשו דוגמא אישית לילדיכם

בחרו מזון בריא בעצמכם. בחרו מזונות המכילים שומן טוב כגון שמן זית, אגוזים ואבוקדו. הגבילו את צריכת המזון המעובד.

9. הגבילו מזון לא בריא מעובד ל”מדי פעם”

אפשרו לילדיכם לצרוך מזון כזה רק פעם עד פעמיים בחודש. מזון מזיק כולל למשל ג’אנק פוד, חטיפים וטייק אווי, עוגות ומאפים, גלידה, ממתקים, ושוקולד.

10. תיהנו עם האוכל!

נסו מגוון רחב של דברים כדי ליהנות וליצור גישה בריאה כלפי מזון.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

כללים משפחתיים

כללים משפחתיים: עקרונות הבסיס

כללים יכולים לעזור לבני המשפחה להסתדר טוב יותר זה עם זה, ולהפוך את החיים לשלווים יותר. כללים אפקטיביים הם הצהרות חיוביות בנוגע לאופן שבו משפחתכם רוצה להגן על כולם ולהתייחס אליהם.

כשהכללים מנוסחים בבהירות ובאופן חד משמעי, הם עוזרים לילדים ולאנשים צעירים ללמוד היכן הגבול, ומה מצופה מהם; ולמבוגרים – להיות עקביים באופן שבו הם מתייחסים לחברי המשפחה הצעירים יותר.

מי קובע את הכללים?

חשוב לערב את כל בני המשפחה ככל האפשר בקביעת הכללים המשפחתיים. ילדים יכולים להשתתף בדיונים חשובים עם הוריהם כבר מגיל שלוש, ולדבר על הכללים ומדוע אנו זקוקים להם.

ככל שהילדים גדלים, הם יכולים לתרום יותר לקביעת הכללים וכן לקביעת התוצאות להפרתם. עד גיל ההתבגרות, המעורבות בקביעת החוקים תיתן לילדים התנסות רבת ערך בקבלת אחריות על התנהגותם. שילוב ילדכם בקביעת הכללים המשפחתיים והתוצאות להפרתם תעזור לו להבין ולקבל אותם.

למה הכללים מתייחסים?

לכל משפחה יש כללים משלה. הכללים שאתם מציבים יושפעו מהאמונות והערכים שלכם, ממצבכם בחיים ומגילם וצורכיהם של ילדיכם.
הציבו כללים לדברים החשובים לכם ביותר – לדוגמה, כלל שאוסר על פגיעה גופנית במישהו אחר הוא אחד מכללי היסוד אצל רוב המשפחות. אפשר להציב כללים בנוגע לדברים הבאים:

  • בטיחות
  • נימוסים
  • אדיבות
  • שגרות יומיומיות
  • האופן שבו בני המשפחה מתייחסים זה לזה.

סוגי כללים

כללים מגיעים בשלל צורות, אך לכל הכללים יש מאפיין אחד משותף: הם ספציפיים וקלים להבנה.

כללי “עשה”

כללי “עשה” הם כלי הוראה טובים, ומועילים מאוד ברוב המצבים כיוון שהם מכוונים את התנהגותו של ילדכם באופן חיובי. הנה כמה דוגמאות:

  • לשבת בזמן הארוחה.
  • לדבר בטון מנומס.
  • לחגור חגורת בטיחות במכונית.
  • להתנהג בעדינות לאנשים אחרים.
  • לחזור הביתה עד השעה שנקבעה מראש.

כללי “אל תעשה”

עדיף להציב יותר כללי “עשה” מכללי “אל תעשה” – השתמשו בכללי “אל תעשה” כשקשה להסביר בדיוק מה לעשות במקום זאת. הנה כמה דוגמאות:

  • לא לירוק.
  • לא לבקש דברים בסופרמרקט.
  • לא לנסוע עם נהג ששתה אלכוהול.

כללי יסוד

כללים אלה חלים בכל מקום, כל הזמן. חלק מכללי היסוד חלים על כל בני המשפחה, ואחרים חלים רק על הילדים הקטנים יותר, או רק על בני הנוער. כללי יסוד הם, למשל, כללים הנוגעים להתנהגות אדיבה ולאיסור על פגיעה אחד בשני.

כללים תלויי מצב

לפעמים כדאי להכין כמה כללים קצרים למצבים מסוימים. כללים לדוגמה:

  • לנסיעה במכונית
  • לביקור אצל מישהו אחר
  • לשימוש במחשב
  • ליציאה לקניות.

כמה כללים צריך?

רשימה קצרה של כללים ברורים וספציפיים יעילה יותר מרשימה ארוכה מאוד. הדבר נכון במיוחד לילדים קטנים יותר, שאינם מסוגלים לזכור דברים רבים. כשהילדים גדלים ומתבגרים, הכללים יכולים “לגדול” איתם. אם ילדכם נוטה להפר את הכללים, ייתכן שתצטרכו לבחור היטב על מה להילחם, ולהתמקד בנושאים בסיסיים כמו בטיחות והוגנוּת.

כיצד לקבוע כללים

ילדים ובני נוער מעריכים מאוד אם משתפים אותם בתהליך קביעת הכללים. אף שההשתתפות בדיונים אינה בהכרח מונעת מילדים צעירים להפר אותם, היא יכולה לעזור להם להבין מהם הכללים ומדוע אנו זקוקים להם.

משפחות רבות כותבות רשימת כללים הנוגעים להתנהגותם של בני המשפחה. כתיבת הכללים הופכת אותם לברורים יותר, ויכולה למנוע ויכוחים בנוגע לאסור או מותר. הצמידו את רשימת הכללים למקרר או למקום בולט אחר, כדי לעזור לילדים הצעירים יותר להיות מודעים אליהם באופן קבוע.

הכללים הכתובים מועילים גם לבני נוער. תנו לילדים בגיל זה להניח את רשימת הכללים במקום פרטי יותר מאשר על המקרר, אך עדיין בהישג יד, לעת הצורך.

ילדים צעירים יותר יכולים לצייר תמונות שמציגות את הכללים. אפשר להפוך את היצירה לפוסטר ולתלות אותו במקום בולט. אם תשלבו את הילדים בציור ובצביעת הפוסטר, תוכלו לקבל הזדמנות לדון יחד בכללים.

מתי להתחיל לקבוע כללים?

אפשר להתחיל לקבוע כללים פשוטים ברגע שמיומנויות השפה של ילדכם מאפשרות לו להבין אותם. כך אתם מלמדים אותו למה אתם מצפים.

ילדים צעירים יזדקקו להשגחה ולתמיכה כדי למלא את הכללים. ילדים בגיל הגן נוטים לשכוח, התנהגותם אינה עקבית ודעתם מוסחת בקלות. זכרו: תחושת ביטחון כוזבת בכללים עלולה להוביל לתוצאות טרגיות (למשל, “הוא יודע שאסור ללכת ליד הכביש”, או “היא יודעת שאסור לגעת בגפרורים”).

ילדים בעלי צרכים מיוחדים עשויים גם הם להזדקק לעזרה כדי להבין ולזכור את הכללים.

כל הילדים שונים זה מזה, אך בדרך כלל, רק בסביבות אמצע עד סוף בית הספר היסודי אפשר להתחיל לסמוך עליהם שימלאו את הכללים בלי השגחה.

כללים לבני נוער

שנות ההתבגרות מציבות בפניכם אתגרים חדשים. בשלב זה, מבוגרים צעירים מתחילים לחקור את כוחם, ועשויים לשאוף עוד יותר לאוטונומיה ועצמאות. בדרך כלל, משמעות הדבר היא שיש לשנות את הכללים המשפחתיים. ייתכן שבן הנוער שלכם חש במתח בין הכללים המשפחתיים לבין הציפיות מצד חבריו, ועובד קשה כדי לאזן ביניהם.

עם זאת, הכללים עדיין חשובים מאוד לבני הנוער בדיוק כפי שהם חשובים לילדים צעירים יותר, ולעולם לא מאוחר מדי ליצור אותם או לאכוף אותם. כללים וגבולות ברורים יעזרו לכם לתת לבן הנוער שלכם תחושת ביטחון והבנת מקומו בעולם. הדבר חשוב במיוחד במהלך שנות ההתבגרות, כיוון שדברים רבים מאוד בחייו משתנים בתקופה זו. שלבו את בן הנוער שלכם בקביעת כללי המשפחה החדשים כדי להראות לו שאתם מקשיבים לו. סביר להניח שיראה שאתם מנהלים תהליך הוגן, ויסכים לעמוד בכללים שתקבעו יחד.

כדאי לקבוע כללים שנוגעים להתנהגות בטוחה, למשל כללים הנוגעים לשימוש באלכוהול, מין, יציאות לדייטים ושעות חזרה הביתה. יש משפחות שמנהלות עם ילדיהן משא ומתן וחותמות על “חוזה בטיחות”. היו מוכנים לדון בכללים ולהתאים אותם ככל שבן הנוער שלכם מתבגר – לדוגמה, אפשרו לו לחזור הביתה בשעה מאוחרת יותר.

לשנות את הכללים

הכללים משתנים כשילדיכם גדלים ומתפתחים והמצב המשפחתי משתנה. לדוגמה, כשהילדים גדלים, חשיבותם של כללי הפרטיות גדלה. עברו על רשימת הכללים מדי פעם והעבירו את הכללים החשובים ביותר לקדמת הבמה, כך שכולם יזכרו אותם. שלבו את ילדיכם הגדולים בקבלת החלטות הנוגעות לשינוי הכללים.

לגבות את הכללים במעשים

הכללים יעילים רק אם הם נאכפים. כשאתם קובעים כלל, החליטו מה יקרה כשמפרים אותו. דברו על התוצאות כמשפחה, וודאו שכולם מבינים ומסכימים.

כשילדכם מפר כלל, תוכלו להזכיר לו בפשטות את הכלל ולתת לו הזדמנות נוספת – בעיקר לילדים קטנים. עם זאת, בסופו של דבר יעיל יותר ליישם את התוצאות שעליהן הסכמתם. כבר מגיל שלוש, ילדים שמסכימים לקבל את ההשלכה למעשיהם מראש צפויים לזכור את הכללים בעת צורך.

כשהילדים מגיעים לשנות ההתבגרות, כדאי להסכים על סדרה ברורה של כללים ותוצאות כדי לעזור להם לפתח משמעת עצמית ואוטונומיה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

מהי התנהגות מינית מדאיגה בילדוּת

התנהגות מינית מדאיגה בילדוּת

חלק מההתנהגויות המיניות והמשחקים המיניים של הילדים אינם טיפוסיים, ועשויים לעורר דאגה. אם ילדכם מתנהג בדרכים שנפרט בהמשך לעיתים קרובות, וממשיך אף שביקשתם ממנו להפסיק, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע. אחות טיפת חלב ורופא הילדים יכולים לעזור, ולהפנות אתכם לאיש מקצוע מומחה.

פעוטות

פעוטות המפגינים התנהגות מינית מדאיגה עשויים:

  • להעדיף אוננות על פני פעילויות אחרות, ולא להפסיק כשהם מתבקשים
  • להכריח ילד אחר להשתתף במשחק מיני
  • לשחק עם בובות באופן מיני – למשל, להתחכך בדובון צעצוע
  • לגעת באיברים המוצנעים של מבוגרים שאינם מכירים
  • להציץ בעקשנות על מבוגרים אחרים בעת שימוש בשירותים או עירום.

ילדים בגיל הגן

ילדי גן המפגינים התנהגות מינית מדאיגה עשויים:

  • לגעת באיברי מינם או לשפשף אותם בציבור ללא הרף, ולא להגיב להסחות דעת
  • להשתמש דרך קבע בשפה מינית בוטה אף שהתבקשו שלא לעשות זאת
  • לגעת בילדים אחרים באופן תוקפני.

ילדים בגיל בית הספר

ילדים בגיל בית הספר המפגינים התנהגות מינית מדאיגה עשויים:

  • לגעת באיברי מינם או לשפשף אותם בציבור ללא הרף
  • להשתמש דרך קבע בשפה מינית בוטה
  • לרצות לשחק במשחקים מיניים עם ילדים גדולים יותר או קטנים יותר
  • לרצות לגעת שוב ושוב באיברים המוצנעים של ילדים אחרים
  • להציץ שוב ושוב על מבוגרים אחרים בעת פעילות מינית, שימוש בשירותים או בעירום.

התנהגות מינית חריגה

חלק מההתנהגויות המיניות והמשחקים המיניים של ילדים אינם טיפוסיים ועשויים להיות סימן לבעיות רציניות יותר. ההתנהגויות המיניות הבאות הן מזיקות ואינן תקינות. ילד שמתנהג כך זקוק לעזרה מקצועית באופן מיידי. צרו מיד קשר עם רופא ילדים או אחות טיפת חלב אם אתם רואים שילדכם או ילד אחר בסביבתכם עושה את הדברים שנפרט בהמשך. רופא הילדים יוכל להפנות אתכם לאיש מקצוע מומחה.

פעוטות

פעוטות המפגינים התנהגות מינית חריגה עשויים:

  • לגעת בעצמם או לשפשף את איבר מינם ללא הרף, מה שמוביל לכך שהם מוחרגים מהפעילויות הרגילות
  • לדמות פעילות מינית עם ילדים אחרים, עם או בלי בגדים
  • לדבר ולשחק בנושאים מיניים ללא הרף
  • להחדיר חפץ לפי הטבעת או לנרתיק של עצמם או של מישהו אחר.

ילדים בגיל הגן

ילדי גן המפגינים התנהגות מינית חריגה עשויים:

  • לגעת בעצמם או לשפשף את איבר מינם בפרטיות או בפומבי, ללא רצון לעשות שום פעילות אחרת
  • לגעת או לשפשף את איברי המין של ילדים אחרים
  • להכריח ילדים אחרים לשחק איתם במשחקים מיניים
  • לדעת יותר על מין ממה שרצוי לגילם
  • לדבר ללא הרף על מין ועל פעולות מיניות
  • לגעת באזור המפשעה של מבוגרים.

ילדים בגיל בית הספר

ילדים בגיל בית הספר המפגינים התנהגות מינית חריגה עשויים:

  • לגעת בעצמם או לשפשף את איבר מינם בפרטיות או בפומבי, ללא רצון לעשות שום פעילות אחרת
  • לשפשף את איברי המין של אנשים אחרים
  • להכריח ילדים אחרים לשחק איתם במשחקים מיניים
  • לדעת יותר על מין ממה שרצוי לגילם
  • לדבר ללא הרף על מין ועל פעולות מיניות
  • להכריח ילד אחר להיכנס למקום מבודד כגון ארון, תא שירותים, מחסן או לשיחים למטרות משחק מיני.

אם אתם מודאגים בנוגע להתנהגות המינית של אחד הילדים בסביבתכם, פנו לעזרה. התנהגות מדאיגה עשויה להיגרם מדברים רבים, ובהם שעמום, קושי להתמודד עם רגשות, צפייה בחומרים מיניים ובוטים באינטרנט או התעללות מינית. קבלת עזרה מקצועית תוכל לעזור לכם להבין מה מתרחש וכיצד תוכלו לפעול.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

 

הבעת רגשות אצל ילדים בגיל בית הספר

הבעת רגשות ומשחק אצל ילדים בגיל בית הספר

ילדים בגיל זה מתחילים ליישם הלכה למעשה את כל הדברים שלמדו על רגשות בשנים הקודמות. השליטה ברגשות והבעתם בדרך הנכונה חשובות מאוד להיכרות עם חברים בבית הספר וללמידה בסביבת הכיתה הפורמלית. משחק הוא עדיין אחת הדרכים העיקריות שבהן הילדים חוקרים את רגשותיהם ומתרגלים כיצד להביע אותם ולהתמודד איתם.

ייתכן שלילדכם יש הזדמנויות רבות לשחק עם ילדים אחרים, אך המשחק איתכם עדיין חשוב מאוד ויש לו תפקיד מיוחד. כשאתם משחקים ביחד – למשל, מתמסרים בכדור או משחקים במשחקי לוח – אתם תומכים בו ומאפשרים לו להתנסות ולהביע רגשות חדשים ומוכרים כאחד, וגם מחזקים את מערכת היחסים ביניכם. התרגול יעזור לילדכם להתמודד טוב יותר עם רגשותיו כשאינכם בסביבה.

רגשות אצל ילדים בגיל בית הספר: למה לצפות

בבית הספר, ילדכם:

  • יתחיל ללמוד כיצד להיות עצמאי
  • יתחיל לחוות רגשות חזקים כמו קנאה, כעס, אושר וגאווה
  • יבין שגם לאנשים אחרים יש רגשות חזקים משלהם
  • יתחיל להבין את נקודת המבט של אחרים, בסביבות גיל שמונה-תשע
  • יבין במידה מסוימת מה נכון ומה לא נכון, אך עדיין עלול לעשות דברים כמו לשקר או לגנוב.
  • יש ילדים שעוברים שלב שבו הם רועשים ומלאי ביטחון, ואז שקטים וביישנים.

בסביבות גיל שמונה יתחיל ילדכם ליצור חברויות קרובות יותר. בדרך כלל בנים מתקבצים בקבוצות גדולות, ובנות מעדיפות קבוצות קטנות יותר ואפילו זוגות. עם זאת, זהו הדפוס הכללי; ילדכם יבחר את חבריו בדרכו שלו.

ילדים בגיל זה עדיין אוהבים לפעול לפי הכללים, בדרך כלל. עם זאת, לעיתים ישנה חוסר הסכמה על הכללים, שעלולה להוביל לוויכוחים בין הילדים. לכן, כדי שהמשחק יתנהל יפה, הם עדיין זקוקים להשגחה ולתיווך. ילדים בגיל בית הספר חווים רגשות חדשים רבים, וילדכם עשוי להיות מוצף. הקשיבו לו כשהוא רוצה לדבר, ותנו לו המון חיבה ותמיכה כדי שירגיש מוגן, מוערך ואהוב.

“איך היה בבית הספר?” היא שאלה גדולה. כדי לענות עליה, ילדכם צריך לסכם לעצמו את כל הפעילויות והרגשות שהתרחשו באותו יום – משימה קשה למדי לילדים (ואפילו למבוגרים!). אם אתם מעוניינים בכמה רעיונות שיעזרו לכם לשוחח עם ילדכם על הנושא, קראו את המאמר לדבר על בית הספר.

לוח רגשות והבעות פנים

לא תמיד אנחנו יודעים לזהות את הרגש שמניע אותנו. הנה לוח רגשות והבעות פנים בו תוכלו להשתמש כדי לסייע ולילדכם (ולכם!) לזהות את הרגשות איתם הוא מתמודד ולשוחח עליהם. הדפיסו ותלו במקום מרכזי בבית!

----

רעיונות למשחק

משחק מאפשר לילדים להביע את רגשותיהם ולהתמודד איתם. ייתכן שיהיה לו קל יותר להביע את רגשותיו אם ירגיש שהוא זה שמחליט. תנו לו לבחור במה לשחק וכיצד לשחק. ילדכם יכול לחקור ולהתנסות ברגשות באמצעות:

  • יצירת אמנות – צביעה וציור
  • מוזיקה – אפשר להקשיב למוזיקה, לקפץ ולבטא אותה בתנועות הגוף, ליצור כלי נגינה מחפצים שונים ברחבי הבית וללמוד לנגן על כלי נגינה
  • משחק “מלוכלך”, למשל עם חול או בוץ
  • משחק עם בובות או צעצועים
  • תחפושות
  • יציאה לפארק או לכל מקום פתוח שבו יוכל לשחק – לרוץ, ליפול או לחבוט בכדור. הכי כיף לבעוט בכדור ממש חזק כדי לשחרר מתחים!

בריונות בבית הספר נפוצה יותר ממה שאתם חושבים. אם אתם חושדים שילדכם סובל מבריונות – חשוב להתערב ולעזור. הוא זקוק לעזרתכם כדי לפתור את הבעיה. כמו כן, כדאי לפנות לצוות בית הספר ולדבר איתם על כך.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לבנות מערכת יחסים טובה עם צוות בית הספר

יתרונותיה של מערכת יחסים טובה בין ההורה לבית הספר

כהורים, אתם מכירים את ילדכם טוב יותר מכל אחד אחר. מוריו בבית הספר ירצו גם הם להכיר אותו היטב. מערכת יחסים טובה ומכבדת ביניכם לבין צוות בית הספר והמורים תאפשר לכם לספק להם את המידע הנחוץ כדי לעזור לילדכם להפיק את המיטב מהחינוך שהוא מקבל. וכשכולם עובדים יחד, בשיתוף פעולה לטובת האינטרסים של הילד, סביר להניח שהוא יגיע להישגים אקדמיים וחברתיים טובים יותר כגון:

  • הגעה סדירה יותר לבית הספר
  • הישגיות בבית הספר
  • גישה חיובית כלפי בית הספר
  • סיום 12 שנות לימוד בהצלחה
  • רצון להמשיך וללמוד לאחר סיום התיכון.

כדי לעזור לילדכם להפיק את המיטב מבית הספר, צרו קשר ובנו מערכות יחסים עם המורים, הורים ותלמידים אחרים כבר מהיום הראשון בבית הספר. עדיף לעשות זאת מאשר ליצור קשר לראשונה רק כשיש בעיה.

כיצד לבנות מערכת יחסים טובה בין ההורה לבית הספר

אפשר ליצור מערכת יחסים בכמה דרכים:

  • שוחחו בקצרה עם המורים באופן בלתי רשמי בשעת ההגעה והאיסוף. במדיה ואתם מעוניינים בשיח ארוך יותר, עשו זאת בשעות שתקבעו ביניכם מראש.
  • לכו ליום הורים.
  • התנדבו לאחת מפעילויות בית הספר.
  • הצטרפו לטיול השנתי.
  • עזרו בארגון החוגים בבית הספר, תוכניות שונות או אימון קבוצות ספורט.
  • השתתפו בהופעות ובאירועים אחרים מטעם בית הספר.
  • השתתפו בוועד ההורים או באסיפות הורים.

מלבד הקשר היומיומי עם הצוות, אפשר לנסות ללמוד יותר על בית הספר באמצעות אתר האינטרנט של בית הספר, ביצועי בית הספר ואירועים אחרים – כגון טיולים שנתיים, אירועי תרבות ומוזיקה או ירידים בבית הספר. כל אלה הם הזדמנויות להיות מעורבים, להגיב, להעיר, לשאול שאלות ולבנות את מערכת היחסים.

בניית מערכת היחסים עם צוות בית הספר היא תהליך דו-סטרי. לדוגמה, אפשר לבקש מהמורים ומצוות בית הספר לקבל מידע נוסף או משוב כשאתם צריכים. כמו כן, אפשר להתעדכן בנעשה בבית הספר באמצעות פתקים או דוא”ל מהמורה, בדיקת אתר בית הספר וקריאת לוח המודעות במקום.

לא כל ההורים יכולים להיות מעורבים כפי שהם רוצים, אך רצוי להראות לילדכם שבית הספר חשוב למשפחה שלכם. דברו איתו על בית הספר, השתתפו באירועים בית ספריים והיו חמים וחברותיים, ושמרו על גישה חיובית כלפי בית הספר והצוות – כל זאת כדי להעביר את המסר שאתם מעריכים את החינוך שהוא מקבל ומתעניינים בנעשה בחייו.

לכל הורה יש מערכת יחסים שונה עם בית הספר. מלבד מערכת יחסים הכוללת קשר ישיר עם בית הספר, אפשר גם ליצור מערכות יחסים עם הורים אחרים, החברים של ילדכם והמורים עצמם. מערכת היחסים עשויה להשתנות כשילדכם יגדל, או כשחל שינוי בבית או בעבודה.

אסיפות הורים

אסיפות הורים ודיווחים על התקדמות התלמיד הם הדרך העיקרית שבה רוב ההורים מתעדכנים בחינוך ילדיהם. זו יכולה להיות דרך נפלאה להפגיש בין כל האנשים החשובים – אתם, המורה וילדכם – ולדבר זה עם זה.  בחלק מבתי הספר מקובל לערוך את הפגישות יחד עם הילדים. הכינו עם הילד את האסיפה, שוחחו איתו על התקדמותו וקשייו לקראת המפגש עם המורה, כדי להציב מטרות משותפות וכדי שיוכל לחשוב ולעקוב יחד איתכם על הישגיו והתקדמותו.

אפשרויות לתמיכה בבית הספר

חלק מבתי הספר מציעים אפשרויות שונות לתמיכה ולהעברת מידע, למשל:

  • הרצאות שונות להורים
  • תכניות עיצוב התנהגות וחינוך נגד אלימות
  • חינוך למניעת שימוש בסמים
  • שירותי ייעוץ והכוונה בבית הספר
  • קשרים לארגונים בקהילה.

כיצד תמצאו את השירותים הללו? קראו את עלון המידע מבית הספר, בדקו את אתר האינטרנט או צרו קשר עם המזכירות.

אם קשה לכם ליצור את הקשר הראשוני או העיקרי, או שאתם חשים שמעורבותכם אינה מתקבלת בברכה, חפשו אפשרויות אחרות מהרשימה שהזכרנו. כמו כן, אפשר לנסות ליצור קשר עם אנשים בתפקידים שונים בבית הספר – למשל, המנהלת, רכזת השכבה, היועץ וכן הלאה.

כיצד להיות מעורבים בבית הספר היסודי

לעיתים קרובות, בתי הספר היסודיים מאפשרים להורים להיות מעורבים יותר, כיוון שהם קטנים יותר מתיכונים ומחטיבות ביניים. הנה כמה מהדרכים להיות מעורבים בבית הספר:

  • להתנדב בבית הספר – לדוגמה, להשתתף באירועים או בטיולים שנתיים
  • לפעול בהנהגת ההורים הבית ספרית
  • לדבר עם המורה המחנכת, לבקר בכיתה או לשוחח איתה באופן בלתי פורמלי לפני ואחרי בית הספר
  • להשתתף בפעילויות חברתיות עם הורים ומשפחות אחרות
  • להשתמש באתר האינטרנט של בית הספר ובפעילויות אחרות של תקשורת מקוונת.

כיצד להיות מעורבים בתיכון

תיכונים הם מערכות גדולות ומורכבות יותר מאשר רוב בתי הספר היסודיים, וסביר להניח שילדכם ייתקל בנושאי לימוד ובמורים אחרים. השינוי עלול להקשות על ההורים, המורים והתלמידים לפתח ולתחזק מערכות יחסים פוריות.

עם מי לדבר קודם?

בתור התחלה, כדאי להכיר את המורה המחנך של ילדכם. בדרך כלל, המחנך הוא זה שאחראי לעקוב אחרי ההתקדמות הכללית של ילדכם בבית הספר, לבדוק את הנוכחות, ההתנהגות וההתקדמות האקדמית שלו. חשוב להכיר גם את רכזת השכבה ואת רכזי המקצועות המורחבים. אם אתם זקוקים לעזרה נוספת או למומחיות מסוימת, אפשר ליצור קשר עם יועץ בית הספר או הפסיכולוג החינוכי.

כדאי להשתתף באסיפות הורים, כדי להכיר את האנשים שאחראים על היבטים שונים בטיפול ובחינוך של ילדכם. אם לבית הספר יש אתר אינטרנט, אפשר להתעדכן באמצעותו בנעשה בבית הספר, או לשלוח דרכו דוא”ל או הודעות ישירות למורה.  רבים מבתי הספר מעדכנים את ההורים בתפקודו של הילד דרך מערכת משו”ב אינטרנטית.

לשנות את מערכת היחסים כשילדכם גדל

רוב ההורים מכירים את השלב שבו הילד אומר, “די, אתם מביכים אותי”, גם אם ילדם עדיין לא הגיע לשם. כשילדכם יהיה עצמאי יותר, האופן שבו תתקשרו זה עם זה ישתנה. שינויים אלה עשויים להשפיע גם על הדרך שבה אתם מתקשרים עם בית הספר שלו.

עם זאת, עדיין אפשר לנהל מערכת יחסים עם הצוות, ולהתאים אותה לצרכיו החברתיים המשתנים של ילדכם. גם אם אתם מעורבים פחות בבית הספר באופן פיזי, אחת הדרכים הטובות ביותר להמשיך ולעזור לילדכם היא ליצור סביבה חינוכית תומכת בבית – סביבה שמעריכה חינוך.

אפשר פשוט לדבר זה עם זה על שיעורי הבית, לדון בתוכניות ובשאיפות של ילדכם לעתיד, או לבדוק את הקשר בין העבודה שהוא עושה בבית לבין היעדים העתידיים שלו.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

ניהול התנהגותי של ילדים: כללי הבסיס

ניהול התנהגותי

ניהול התנהגותי משמעו לכוון את התנהגותו של ילדכם כך שילמד מהי ההתנהגות המתאימה. גישה חיובית ובונה היא לרוב הדרך הטובה ביותר להכוונת התנהגותו של ילדכם – כלומר, לתת לו תשומת לב כשהוא מתנהג יפה, במקום להעניש אותו כשהוא עושה משהו שאינכם אוהבים.

עם זאת, בשלבים שונים ובמצבים שונים, כל הילדים מתנהגים בצורה מאתגרת. חשוב לנסות ולהבין את התנהגותו של ילדכם, כדי לבחור אפשרות ניהול התנהגותי אמינה שתתאים היטב לגורמים שהובילו להתנהגותו. השימוש בשיטות הניהול ההתנהגותי בשילוב עם טיפוח מערכות יחסים חזקות בתוך המשפחה יעזרו לילדכם ללמוד מהי ההתנהגות הנכונה.

הבנה: הצעד הראשון בניהול התנהגותי לילדים

התמודדות עם התנהגותם של הילדים היא אחד ההיבטים המאתגרים ביותר של ההורות. הצעד הראשון בהתמודדות עם האתגר הוא להבין מהן הסיבות להתנהגותו של ילדכם. לכן, לפני שאתם בוחרים באחת האפשרויות של ניהול התנהגותי, כדאי לבדוק כמה דברים.

ראשית, אם התנהגותו של ילדכם משתנה במפתיע, בדקו אם הוא בריא וישן היטב. התנהגות מאתגרת עשויה לפעמים להיות הסימן הראשון לכך שהילד חולה. אם אינכם בטוחים, קחו את ילדכם לבדיקה אצל רופא הילדים.

שנית, חשבו על התפתחותו של ילדכם. כדאי לזכור שסוגים שונים של התנהגות מאתגרת הם תקינים לגמרי בשלבי התפתחות שונים. לדוגמה, התקפי זעם נפוצים מאוד בקרב פעוטות בגיל שנתיים וילדים בגיל הגן, כיוון שבגיל זה, הילדים מתמודדים עם רגשות חזקים אך אוצר המילים שלהם אינו גדול מספיק כדי להביע אותם.

שלישית, האם התרחשו שינויים בחיי המשפחה שעלולים להשפיע על התנהגותו של ילדכם? בדרך כלל צפויה התנהגות מאתגרת לאחר הולדתו של תינוק חדש, כשילדכם נכנס לבית הספר לראשונה או לאחר מוות במשפחה.

הבנת הסיבות ההתפתחותיות והרגשות מאחורי התנהגותו של ילדכם אינה אומרת שעליכם להתעלם מההתנהגות המאתגרת, אך היא יכולה לכוון אתכם לאופן התגובה הראוי. כמו כן, רצוי להכיר את ההתנהגויות הטיפוסיות לכל שלב ולנסיבות השונות כדי להבין אם אתם זקוקים לעזרה נוספת.

כיצד לבחור את כלי הניהול ההתנהגותי שמתאימים לכם

אף שיטת ניהול התנהגותי לא תתקן את הכל. חלק מהשיטות יטפלו טוב יותר במצב הספציפי ובמשפחה הספציפית שלכם. סביר להניח שיהיה עליכם לשלב כמה שיטות. אם אתם מתקשים להשתמש בשיטות הבאות, או שהן אינן מסייעות לכם, רצוי לקבל תמיכה מהרופא, מאחות טיפת חלב או מהיועץ בבית הספר.

שיטות ניהול התנהגותי מנוסות ומוכחות

כשאתם בוחרים בשיטה לניהול התנהגותו של ילדכם, אתם בוודאי מעוניינים בשיטות שעובדות. כל אפשרויות הניהול בארגז הכלים ההתנהגותי שלנו מבוססות על ראיות מהימנות שעלו ממחקרים, שנוסו ונבדקו פעמים רבות במצבים פרקטיים רבים המתרחשים במשפחה.

עם זאת, סביר להניח שעדיין תצטרכו לנסות כמה אפשרויות, כדי להבין מה השיטה המתאימה ביותר לגילו ולשלב ההתפתחותי של ילדכם, וכן לנסיבות המיוחדות למשפחתכם.

להבנת השיטות השונות, תוכלו לקרוא את:

יותר מניהול התנהגותי

שיטות לניהול התנהגותי עובדות בצורה הטובה ביותר כשאתם מקדישים זמן ומאמץ כדי לבנות אווירה חיובית בבית, ומחזקים את מערכות היחסים המשפחתיות בעזרת חיבה ותקשורת טובה. מערכות יחסים משפחתיות טובות עוזרות לילדכם להרגיש מוגן ואהוב, וזה בדיוק מה שילדים זקוקים לו כדי ללמוד ולגדול.

טפלו בעצמכם

הטיפול בהתנהגות מאתגרת של ילדים אינו תמיד קל. אם תטפלו בעצמכם ותדאגו לקבל מזון בריא, מנוחה והתעמלות, תרגישו טוב יותר ותגלו שקל לכם להישאר רגועים ולהגיב בשלווה להתנהגותו של ילדכם.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לדבר ולהקשיב לפעוט

להפוך את שפת הגוף למילים

כדי לדבר ולהקשיב לפעוטות בהצלחה צריך לא רק לשמוע את המילים שהם אומרים, אלא גם לקרוא את שפת גופם. גם הפעוט שלכם אינו מסתפק בהקשבה למילותיכם. הוא קורא את המחוות שלכם, את הבעות הפנים ואת טון הדיבור.

בתקופה זו, שבה הילדים לומדים לדבר ולהשתלט על רגשותיהם, הם מסתמכים גם על אמצעים אחרים כדי להגיד לכם מה הם חושבים ומרגישים. כשפעוט ‘נתקע’ ואינו מוצא את המילה שהוא רוצה, הוא משתמש במעשים כדי להעביר את רצונותיו וצרכיו. לדוגמה, ילדכם עשוי למשוך במכנסיים שלכם כדי שתרימו אותו, לנענע את ראשו או להנהן, ולהשתמש במחוות מובחנות כדי להגיד לכם “לכו מפה”.

כשהפעוט מסתמך על שפת גוף, חזרו במילים על מה שאתם חושבים שילדכם רוצה ותוך כדי כך, הסבירו את תגובתכם. למשל, “אתה רוצה שאני ארים אותך, אבל אימא מחזיקה משהו ביד, ולכן תצטרך להחזיק לי את היד השנייה”, או “אני רואה שאת לא רוצה את זה. אולי תיקח את זה במקום?” כשאתם מסבירים מה אתם עושים בזמן ביצוע הפעולות, אתם עוזרים לילדכם להבין אילו מילים מלוות את הפעולות הללו.

להרחיב את אוצר המילים

בגיל שנה עד שנתיים, הפעוט מתחיל להשתמש במילות פעולה כגון “כלב לך מפה”, או “אבא בוא הנה”. לעיתים קרובות, המשפטים הפשוטים הללו מלווים במחוות. אפשר להרחיב את המשפט ל”אתה רוצה שאבא יסלק את הכלב מפה?”, ולעזור לילדכם להבין כיצד לחבר מילים יחד, ולהגדיל את אוצר המילים שלו. הרחבת המשפט עוזרת גם כשהפעוט משתמש בפעלים מומצאים כגון “ללכתי” במקום “הלכתי”. במקום לתקן את ילדכם, פשוט חזרו על המשפט בצורה הנכונה. לדוגמה, “כן, הלכת לכיוון הדלת”.

כיוון שאחד השלבים ההתפתחותיים המרכזיים של שנות הפעוטות היא דעתנות ועמידה על שלהם (חשבו: לא! אני! שלי! עכשיו!), פעוטות מגיבים היטב לשפה שמדברת עליהם, ולרעיון החדש והמרגש שהם יכולים לשלוט בעולם שסביבם. אחת הטקטיקות היא לתת לפעוט שלכם אפשרויות בחירה. לדוגמה, “מתחיל להיות קר. אתה רוצה ללבוש את הצעיף האדום או הכחול?” במקום להגיד, “קר, תלבש צעיף”. גישה זו נותנת לפעוטות תחושה שהם בשליטה, וסיפוק מכך שדעתם מוערכת.

לעזור לילדים להבין

בתור מבוגרים, לפעמים אנחנו שוכחים שילדים אינם מבינים את כל מה שאנחנו אומרים. אם הפעוט שלכם נראה מבולבל כשאתם אומרים משהו:

  • נסו להגיד זאת בדרך אחרת.
  • חשבו שנית על המילים שבהן השתמשתם.
  • בדקו את טון הדיבור שלכם. בדומה לתינוקות, פעוטות מגיבים לטון הדיבור שלכם בדיוק כמו לתוכן המילים.

אם הפעוט שלכם אינו משתמש במחוות גופניות כגון נענועי ראש או הצבעה, או אם הוא אינו משתמש במילים כדי לתקשר, כדאי לדבר עם איש מקצוע.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

כיצד ילדים לומדים: שנות בית הספר

כיצד ילדים לומדים

ילדים ובני נוער לומדים מהתבוננות, הקשבה, חקירה, התנסות ושאילת שאלות. כשהילדים נכנסים לבית הספר, חשוב שיתעניינו בלמידה וייהנו ממוטיבציה גבוהה, ועדיף שיבינו מדוע הם לומדים. כשילדכם יתבגר, הוא יעדיף להיות אחראי יותר על הלמידה שלו, ולהחליט מה ילמד ובאילו פעילויות ישתתף.

תפקידכם בלמידה

גם אם אינכם חושבים שאתם יודעים יותר מדי על למידה והוראה, אתם המורה הראשון של ילדכם, והוא ימשיך ללמוד מכם כשיגדל. גם אם ניסיונכם בבית הספר לא היה חיובי, כדאי לזכור שגישת בתי הספר כלפי הלמידה השתנתה בשנים האחרונות. החוויה של ילדכם בבית הספר תהיה שונה מזו שלכם, אז נסו לשמור על גישה חיובית, כדי שגם הוא יסתכל על החוויה באופן חיובי.

אחת הדרכים הטובות ביותר לתמוך בלמידה ובחינוך של ילדכם היא לבנות מערכת יחסים טובה עם צוות בית הספר, ולבדוק עם המורה כיצד ילדכם מסתדר מבחינה אקדמית, חברתית והתנהגותית.

ללמוד בתחילת בית הספר היסודי

ילדים לומדים בדרכים שונות – יש כאלה שלומדים מהתבוננות, אחרים מהקשבה, אחרים מקריאה ויש שלומדים מעשייה. בשלב זה, הילדים עדיין לומדים באמצעות משחק. כשהילדים מקבלים זמן חופשי לשחק כרצונם, הם שומרים על איזון נכון יותר בין המשחק לשיעורים הרשמיים בכיתה, ויכולים להתאוורר מעט מהשגרות והכללים בבית הספר.

ילדים לומדים גם באמצעות שימוש בחפצים שונים בדרכים שונות. כשילדכם מתנסה, חוקר ויוצר עם מגוון חומרים, הוא לומד כיצד לפתור בעיות במצבים שבהם אין תשובות קבועות או “נכונות”.

ילדים אינם נולדים עם מיומנויות חברתיות – הם צריכים ללמוד אותן, בדיוק כפי שהם לומדים לקרוא ולכתוב. תנו לילדכם הזדמנות לשחק עם ילדים אחרים – משחק הוא דרך נהדרת שמאפשרת לו לפתח את המיומנויות הדרושות כדי להסתדר עם אחרים. אין צורך לארגן מפגשים מיוחדים. אפשר, למשל, לקחת אותו לפארק כדי לעזור לו ללמוד כיצד לתקשר עם ילדים אחרים ולחלוק איתם את המרחב המשותף.

עוד חוויית למידה בעלת ערך היא לחבר את ילדכם לקהילה המקומית. אפשר, לדוגמה, לבקר בחנויות, בפארקים, במגרשי המשחקים או בספרייה בשכונה, או לטייל בשכונה כדי שילדכם יראה כיצד הקהילה פועלת. בזמן הטיול, דברו איתו על הדברים המעניינים שאתם רואים, וספרו לו פרטים נחמדים שאתם יודעים.

אם משפחתכם מדברת בבית בשפה שאינה עברית, אף שלמידת שתי שפות או יותר עשויה להיות מאתגרת ומורכבת, היא אינה מפריעה להתפתחותם של הילדים, אינה מזיקה ואינה מעכבת. למעשה, ילדים דו לשוניים יכולים לפתח מיומנויות חשיבה חשובות, שעשויות להוביל להזדמנויות נהדרות בהמשך.

אפשרו לילדכם ללמוד במגוון דרכים, כדי שתוכלו להבין ביחד באיזו דרך הוא לומד באופן הטוב ביותר. ברגע שתדעו כיצד הוא לומד היטב, השתמשו בכך כדי לעזור לו ללמוד גם בתחומים אחרים. לדוגמה, אם נראה שהוא לומד היטב באמצעות התבוננות ועשייה, ועליו לכתוב סיפור לבית הספר, הוא יכול ליצור קומיקס שיעזור לו לארגן את הרעיונות.

טיפים ללמידה בבית הספר היסודי

כשאתם עוזרים לו ללמוד, נסו לתת לו מספיק מידע ברור ומובן לרמתו. לדוגמה, תנו לו הסבר פשוט שכולל את הנקודות העיקריות, ולא הסבר מפורט. אם הוא מבקש מידע נוסף, אפשר לתת לו עוד כמה פרטים. הנה כמה טיפים מעשיים שיעזרו לילדכם ללמוד בבית הספר היסודי:

  • שחקו משחקי חריזה, משחקי אותיות ומשחקי צורה ומספרים, ותרגלו משחק לפי תורות.
  • השתמשו בשפה פשוטה, ושחקו עם המילים ועם משמעויותיהן. למשל, מחאו כפיים בקצב ההברות, או שחקו במשחקי אסוציאציה.
  • המשיכו להקריא לילדכם גם אחרי שלמד לקרוא בעצמו.
  • תנו לו לשמוע ולראות את המילים החדשות בספרים, בטלוויזיה או בשיחה רגילה, והסבירו לו מה משמעותן.
  • כשילדכם מראה או מספר לכם על משהו שקרה בזמן המשחק, עצרו, תנו לו את תשומת לבכם המלאה ושאלו אותו שאלה או שתיים.
  • עזרו לו לגלות במה הוא טוב, ועודדו אותו להתנסות בפעילויות רבות ושונות.

ללמוד בחטיבת הביניים ובתיכון

ככל שילדכם גדל, הוא נהיה עצמאי יותר ויותר. ייתכן שירצה לצמצם את השפעתכם על הלמידה שלו, אך הוא עדיין זקוק למעורבות ולעידוד מצדכם – פשוט בדרכים אחרות. גם אם הוא חולק איתכם פחות מידע, הראו לו שאתם מתעניינים בלימודיו וכשהוא מדבר, הקשיבו לו בצורה פעילה. כך תעבירו לו מסר שהלמידה שלו חשובה לכם, ושאתם זמינים במקרה שיזדקק לעזרה.

כשאתם מדברים איתו על לימודיו, נסו להתמקד באופן שבו הוא לומד את הנושא, ולא בכמות הידיעות שלו. למשל, תוכלו להגיד, “איך היה לעבוד בקבוצה כדי להכין את הסרטון?”, במקום, “איזה ציון קיבלת על הפרויקט בצילום?”.

לרוב הילדים יש תחום או שניים שהם לא נהנים מהם, או שאינם כל כך טובים בהם. בשנות החטיבה, תוכלו לבדוק יחד עם ילדכם אם אפשר להפסיק ללמוד את אחד הנושאים שאינם מעניינים אותו.

טיפים ללמידה בחטיבת הביניים ובתיכון

הנה כמה טיפים מעשיים שיעזרו לילדכם ללמוד לקראת חטיבת הביניים:

  • עודדו אותו לנסות דברים חדשים, לעשות טעויות וללמוד עוד על עצמו דרך התנסויות חדשות. התמקדו במאמצים שהוא משקיע, ולא בהצלחה או בכישלון.
  • הפגינו עניין בפעילויות של ילדכם – למשל, אם הוא אוהב לתופף, שאלו אותו איזו מוזיקה הוא מנגן ואם ירצה לנגן עבורכם.
  • צפו בחדשות ודברו על מה שמתרחש בעולם.
  • בססו שגרת למידה ותרגול שיעורי הבית אחרי בית הספר – למשל, בקשו מילדכם להכין את שיעורי הבית בערך באותה שעה מדי יום ובאזור מסוים של הבית, הרחק מהסחות דעת כמו הטלוויזיה.

לפעמים הוא יזדקק לתמיכה רגשית כדי ללמוד, וגם לעזרה מעשית. כדי לתמוך בילדכם מבחינה רגשית:

  • היו ערים למצבו – לדוגמה, אם הוא נאבק לבצע משימה, שאלו אותו איך הוא מתמודד
  • חשבו על נקודת מבטו – למשל, אם אינו רוצה להמשיך בפעילות מסוימת, תנו לו לסיים אותה ולעשות משהו אחר
  • בטחו בשיקול הדעת שלו – לדוגמה, אם הוא חושב שהוא מוכן לשחק בספורט שדורש מגע פיזי, או ללמוד נושא חדש, תנו לו לנסות
  • הכירו בו כאדם נפרד – כלומר, קבלו את העובדה שהוא חזק בתחומים מסוימים, ופחות חזק באחרים
  • הגיבו לרגשותיו – לדוגמה, חלקו איתו את ההתרגשות כשהוא מצליח להתמחות במשהו חדש, ותמכו בו אם אינו מצליח
  • הבינו מה עובר עליו – אפשר לנסות ולהיזכר בתהליכי הלמידה שלכם, המהנים והמאתגרים כאחד.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.