להיות סבא וסבתא

להפוך לסבא ולסבתא

משפחות משתנות. ילדים גדלים, עוזבים את הבית, מתאהבים ומביאים לעולם ילדים משלהם. התינוק הקטנטן שלכם, הפעוט המתוק והמתבגר המתסכל הוא הורה בעצמו עכשיו – ואתם סבים וסבתות. איך זה קרה?

כשסבים וסבתות נשאלים על הנכדים שלהם, הם מספרים בעיקר על השמחה שהם שואבים מלאהוב ולהיות נאהבים, מצפייה בילדים גדלים ומהאפשרות לחיות בעצמם דרך הנכדים. אחד הדברים הנפלאים בהפיכתכם לסבא ולסבתא הוא האפשרות לאהוב ולדאוג לנכד שלכם בלי האחריות הנלווית.

התפקיד שלכם

אתם אלה שמחליטים מה יהיה תפקידכם כסבא וסבתא. יכול להיות שתרצו להיות מעורבים מאוד בגידול הילדים, או לקחת את העניינים לאט יותר בהתחלה.

סבים וסבתות רבים מגלים שהגעתו של הנכד לעולם מעניקה להם תחושת תכלית חדשה – אך עליהם להבין עם עצמם היכן עומד הגבול בינם לבין ההורים הטריים. כדי להקל על הדברים, כדאי לדבר בפתיחות ובכנות על התפקידים והציפיות שלכם כסבא וסבתא. סבים וסבתות ממלאים תפקיד משמעותי בתמיכה בהורי הנכד. התמיכה יכולה לנוע מפעולות פרקטיות – כמו לבשל ארוחות – ועד הקשבה לדאגות ולחששות.

ייתכן שתרצו להשתתף בטיפול בנכד וייתכן שלא, וזה בסדר גמור. הכי חשוב להגיד בבירור מה תוכלו לעשות ומה לא תוכלו לעשות.

אם הוריו של הנכד אינם יכולים לטפל בו, יכול להיות שתהפכו לאומנת קרובי משפחה. מקרה כזה יציב בפניכם כמה אתגרים, אך גם המון יתרונות.

מה תרגישו

סבים וסבתות רבים נדהמים ומתענגים על ההנאה, השמחה והאהבה שהנכדים החדשים מכניסים לחייהם. הקשרים המיוחדים שיכולים להתפתח ביניכם לבין הנכדים עשויים להוביל למערכת יחסים נפלאה ומתגמלת מאוד.

אבל לא תמיד הכל ורוד. על פי ההערכה של ארגון “משפחה חדשה”, כ-300,000 סבים וסבתות בישראל נתקלים בבעיה כלשהי עם הורי הנכדים שלהם. לעיתים, הבעיות מובילות לנתק בין הנכדים לבין הסבים והסבתות. יש סבים וסבתות שעברו תקופה שבה לא הסתדרו היטב עם הורי הנכדים, אך הצליחו לעבור אותה.

כדאי לשמור על ערוצי התקשורת המשפחתיים פתוחים ומכבדים, כדי שתוכלו לדון בבעיות עם הורי הנכד, ובעיקר אם אתם מודאגים בגללו. נסו שלא להתערב במקומות שאינם דורשים את התערבותכם או אם לא התבקשתם לכך.

מערכות היחסים שלכם

לעיתים קרובות, נכדים חדשים מחזקים ומקרבים את מערכות היחסים בתוך המשפחה. מלבד זאת, למערכות היחסים בין הסבים והסבתות לבין הנכדים עשויה להיות השפעה חיובית מאוד על התפתחות הילדים. מחקרים בינלאומיים שונים הראו כי ילדים שנהנו ממערכת יחסים חמה עם סבא או סבתא מתאוששים טוב יותר מהעליות והירידות בחיים. הדבר נכון לכל המשפחות, אך בעיקר לילדים במשפחות בסיכון גבוה – לדוגמה, ילדים עם מוגבלויות וילדים במשפחות אחרי פרידה.

גם מערכות היחסים יכולות להשתנות, וייתכן שתגלו שמקומכם כסבא וסבתא הוא משמעותי מאוד כשילדכם מתמודדים עם פרידה או גירושים. מתן תמיכה לנכד ולהוריו בתקופות כאלה תעזור לכולם להסתגל לשינויים.

לטפל בעצמכם

רוב הסבים והסבתות עדיין בריאים ופעילים כשנכדיהם צעירים, אך לחלקם יש בעיות בריאותיות. נוסף על היותכם סבא וסבתא, יש לכם בוודאי מחויבויות אחרות – למשל, עבודה, טיפול בהורה קשיש או סתם צורך ליהנות מזמנכם הפנוי.

חשוב לטפל בעצמכם ולהמשיך בשגרת התעמלות קבועה, מנוחה ותזונה בריאה, כדי שתוכלו לעמוד בקצב של הנכדים ופשוט ליהנות מהחיים.

טיפים: איך להיות סבא וסבתא

הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם לשמור בתפקידכם כסבא וסבתא:

  • לפני שהנכד שלכם נולד, דברו עם ההורים לעתיד על רגשותיכם. הקשיבו למה שהם חושבים על תפקידכם וכיצד תוכלו לעזור, וספרו להם מה אתם חושבים. הפגינו עניין וספרו להם מה הציפיות שלכם ומה תוכלו לעשות.
  • אף אחד לא מרוויח אם תשחקו את עצמכם עד כלות. לכן, היו חיוביים בנוגע לתרומה שתוכלו לתת, אבל גלויים וכנים – ספרו לילדיכם על מצבכם הבריאותי, על רמות האנרגיה שלכם ועל המחויבויות האחרות שלכם.
  • ברגע שנכדכם יגיע לעולם, הדברים עשויים להשתנות. ייתכן שההורים החדשים יזדקקו למעט יותר עזרה או להפך – לזמן ביחידות עם התינוק שלהם, כדי לגלות את עצמם כהורים.
  • אם יש לכם כמה נכדים, התייחסו לכל אחד מהם כאל אדם נפרד כדי שירגישו כמה הם מיוחדים בעיניכם.
  • משחק ובילוי עם הנכד יעזרו להתפתחותו. אחד המחקרים הראה קשר בין התפתחות המוח של ילדים בני שבעה חודשים לבין ההזדמנויות שקיבלו לפגוש ולשחק עם הסבים והסבתות שלהם באופן קבוע.
  • עם המשך התבגרותכם, או אם יש לכם בעיות בריאותיות שונות, ייתכן שתצטרכו להתאים את המפגשים עם הנכדים ולמצוא פעילויות שקטות יותר. אפשר למשל לקרוא יחד, או לשחק במשחקי קופסה.
  • הרפו מעט מהסטנדרטים הקשוחים שלפיהם אתם מנהלים את משק הבית שלכם. הרחיקו חפצים יקרים. זה יאפשר לכם ליהנות מהזמן עם הנכדים. מניסיונכם כהורים, אתם יודעים כמה קצרות השנים האלה.
  • מושגי גידול הילדים והמחקרים בוודאי השתנו מאז שילדיכם היו צעירים. תוכלו לקרוא עוד על המושגים הנוכחיים במאמרים לטפל בעצמכםהתפתחות ילדים: חמש השנים הראשונותשינההתנהגותמשמעת ועוד.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

בריונות ברשת: כיצד לזהות את הסימנים ולעזור לילדכם

כיצד לזהות בריונות ברשת

קשה לזהות בריונות ברשת, כיוון שרבים מהאנשים הצעירים שנפגעים ממנה אינם מבינים מה קורה בהתחלה. לפעמים הם חשים מבוכה ואינם רוצים לספר למורים או להורים. לעתים הם מפחדים שהמצב יחמיר אם מבוגר ינסה לעשות משהו, או חוששים לאבד את זכויות השימוש במחשב שלהם או בטלפון הנייד.

אם אתם חושבים שילדכם נפגע מבריונות ברשת, חפשו שינויים בחיי החברה שלו בבית הספר, באופן השימוש שלו בטכנולוגיה, ברגשותיו ובהתנהגותו. זכרו שאתם מכירים את ילדכם ואת התנהגותו הרגילה, גם אם קשה לכם לעמוד בקצב של הטכנולוגיות שבהן הוא משתמש והדרכים השונות שבהן עלולה להתרחש בריונות ברשת. באפשרותכם להוריד ולהתקין מגוון אפליקציות המדווחות לכם בזמן אמת על תוכן פוגעני העולה תוך שימוש של ילדכם בפלאפון או במחשב.

הנה כמה סימני אזהרה לבריונות ברשת.

בית הספר וחיי החברה

ילדכם:

  • מסרב ללכת לבית הספר
  • מתחיל לקבל ציונים נמוכים מהרגיל
  • אינו רוצה לפגוש חברים
  • אינו רוצה להשתתף באף אחת מפעילויות הספורט או הפעילויות האחרות שנהג להשתתף בהן
  • נמנע מפגישות קבוצתיות.

שימוש בטכנולוגיה

ילדכם:

  • מוטרד במהלך הגלישה באינטרנט או אחריה
  • מבלה זמן רב יותר מהרגיל ברשת, או מסרב להשתמש במחשב או בסמארטפון לגמרי
  • מפסיק את מעשיו במחשב כשאתם עוברים לידו.

רגשות והתנהגות

ילדכם:

  • מצוברח יותר מהרגיל
  • חווה שינויים ניכרים בהתנהגות, בהרגלי השינה או בתיאבון
  • כועס יותר מהרגיל בבית
  • מרגיש חולה או מתלונן על כאבי ראש או כאבי בטן תכופים.

אם אתם חוששים שילדכם הוא זה שפוגע בילדים אחרים, הסבירו לו כיצד להיות משתמש דיגיטלי אחראי וכיצד להתייחס בכבוד לאנשים אחרים ברשת. קשה להכיר בכך שילדכם הוא זה שמתנהג באופן פוגע, אך חשוב שתנקטו פעולה כדי שיפסיק.

לעזור לילדים ולמתבגרים להתמודד עם בריונות ברשת

ילדים ומתבגרים שנפגעים מבריונות ברשת צריכים להרגיש שיש להם כוח לעשות צעדים לפתרון הבעיה. הנה שישה צעדים שיעזרו לילדכם להיפטר מבריון ברשת. עברו עם ילדכם על הצעדים האלה ודווחו על מקרים של בריונות ברשת בעת הצורך. התמיכה שלכם יכולה לשנות את הכל, כיוון שחלק מהמתבגרים מרגישים מותשים מדי נפשית מכדי לדווח על התקריות בעצמם.

1. חסמו או מחקו את האדם שמתנהג בבריונות 
כדי לעצור אדם שמשתתף בבריונות רשת ולמנוע ממנו לפרסם או להעלות תוכן פוגעני, מומלץ להסיר אותו מרשימת החברים ולחסום אותו (“בלוק”).

אם הבריונות מתרחשת שוב באמצעות סמסים, וואטסאפ או שיחות טלפון, בקשו מספק הרשת, אם אפשר, לנטר את השיחות או ההודעות. במקרה הצורך, ספק השירות יכול ליצור קשר עם השולח, כיוון שמחזיקי הטלפונים מפרים את הסכמי השימוש מול החברה כשהם משתמשים בטלפון לאיום ולהפחדה. במקרים חמורים, אפשר לשנות את מספר הטלפון.

2. שמרו את העדויות לבריונות 
צלמו את המסך ושמרו כל הודעה פוגענית. השתמשו במקש Print Screen במקלדת המחשב. אפשר לצלם את המסך גם בטלפונים סלולריים.

3. ספרו למישהו 
ילדכם ירגיש פחות מבודד אם יספר כיצד הוא מרגיש להורה, לאח גדול, לקרוב משפחה, או לחבר קרוב מהר ככל האפשר.

4. דווחו על ההתעללות 
אפשר לדווח על בריונות ברשת למנהלי האתר באמצעות לחיצה על הקישור “דווחו על שימוש פוגעני” (report abuse) באתר. האתר יסיר את התוכן הפוגעני, אבל זה עלול לקחת זמן מה. אם התוכן אינו מוסר בתוך 48 שעות, אפשר לשלוח תלונה לאיגוד האינטרנט הישראלי.

אם מישהו איים על ילדכם, עליכם לדווח על כך למשטרה. אם ילדכם נמצא בסכנה מיידית, עליכם להתקשר למשטרה. דיווח על ההתעללות יכול להוביל להשלכות על האדם הפוגע. שבו עם ילדכם והתבוננו יחד באתרי הרשתות החברתיות, כדי לוודא שהוא יודע כיצד לדווח על התעללות.

5. החזירו לעצמכם את השליטה
ילדכם ירגיש בטוח יותר אם יחזיר לעצמו את השליטה בסיטואציה הפוגענית. חלק גדול מהחזרת השליטה הוא דיווח על ההתעללות, בלי לנקום בחזרה או להגיב באגרסיביות לפוגע. למעשה, עדיף שילדכם לא ייצור קשר עם הפוגע בכלל. אם ינסה לנקום או אפילו יגיד לפוגע להפסיק, מעשי הבריונות עלולים להחמיר.

6. מחקו את ההודעה הפוגענית 
אחרי צילום המסך ושמירת העדות לבריונות, מחקו את ההודעה או הפוסט. אל תעבירו אותה, תפרסמו אותה מחדש, תצייצו אותה מחדש או תשלחו אותה לאנשים אחרים בשום אופן, כיוון שגם הם עלולים להעביר אותה.

לעזור לילדים שנפגעו מבריונות ברשת

לא תמיד יוכל ילדכם לפתור את בעיות הבריונות ברשת בעצמו. אם אתם מודאגים, חשוב שתתערבו במצב. תמיכתכם חיונית לרווחתו של ילדכם. הנה כמה דרכים להציע עזרה ותמיכה נפשית פרקטיות ומיידיות:

  • הקשיבו לילדכם. התערבות מהירה מדי לצורך תיקון הבעיה עלולה להחמיר את המצב, ולכן היו רגישים לצרכיו של הילד.
  • אמרו לו שתעזרו אם ירצה בכך, ושהמצב ישתפר אם יציף את הבעיה.
  • אם עליכם לערב את בית הספר, ודאו שילדכם יודע על כך ויכול להשתתף בתהליך. כדאי שיידע שביכולתו לפנות למורה אם הוא חושב שמישהו מבית הספר מעורב במעשי הבריונות.
  • הישארו רגועים ואל תתפתו לאסור על ילדכם להשתמש באינטרנט או בטלפון הסלולרי. איסור גישה לרשת עלול לגרום לו שלא לרצות לשתף את בעיותיו באינטרנט.
  • פנו לקבלת עזרה מקצועית אם ילדכם נראה מוטרד או מכונס יותר מהרגיל. אפשר להתקשר לאחד מקווי הייעוץ לבני נוער.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

תקיפה מינית: בני נוער

תקיפה מינית: הגדרות

תקיפה מינית מתייחסת למגוון פעולות בעלות אופי מיני, אשר מתבצעות ללא הסכמתו של אחד הצדדים ובמטרה להביא לגירויו או סיפוקו של התוקף. תקיפה מינית מתייחסת למעשי אונס, מעשי סדום (החדרת איבר מין או חפץ לפי הטבעת), מעשים מגונים (תקיפה מינית שאינה כוללת חדירה), הטרדה מינית מילולית, הפעלת לחץ לקיום מגע מיני, התערטלות או הפעלת לחץ להתערטלותו של הצד השני. קורבנות התקיפה המינית עשויים להיות נשים, גברים, ילדות וילדים- החל מגיל 15 חודשים ועד לזקנה. נשים בגילאי 16-24 הינן בסיכון המשמעותי ביותר להיפגע.

אדם אינו יכול לתת את הסכמתו למגע מיני אם:

  • גילו נמוך מגיל ההסכמה החוקי או אם הוא מוגדר כחסר ישע
  • הוא נתון לאיומים, או שמופעל עליו כוח כדי לקבל הסכמתו
  • ·הוא נמצא תחת השפעת אלכוהול או סמים אחרים
  • הוא אינו בהכרה, בהכרה חלקית או אינו פועל בהיגיון

תקיפה מינית יכולה להתרחש בין מכרים או בין זרים ויכולה להתרחש  גם בין שני אנשים המקיימים מערכת יחסים רומנטית. היא יכולה להתרחש כאשר הקורבן החל במגע המיני בהסכמה אך בשלב מסוים הוא אינו מעוניין בו יותר.

  • ממצאי מחקרים מראים כי גם בנים  יכולים ליפול קורבן לאלימות ולפגיעה מינית ולא רק בנות.
  • מרבית הפגיעות מתרחשות על ידי אדם מוכר לנפגע.
  • לילדים ובני נוער קיים קושי לדווח על פגיעה מינית – בעיקר אם התקיימה על ידי אדם מוכר.
  • טיפול והקשבה לנפגעים חשוב מאוד, על מנת לאפשר לצעירים שחוו תקיפה מינית להתמודד עם פגיעה ולהקטין נזקים התפתחותיים, נפשיים ופיזיים.

תקיפה מינית: לעולם לא באשמת הקורבן

אם ילדכם נפל קורבן לתקיפה מינית, זו אינה אשמתו!

אם ילדכם המתבגר נפל קורבן לתקיפה מינית, עזרו לו/ה לקבל עזרה! אין במה להתבייש. התקיפה לא התרחשה בגלל האופן שבו התלבש/ה או התנהג/ה.

התקיפה המינית גם לא התרחשה באשמתכם, או בגלל אופן ההורות שלכם.

תקיפה מינית מתרחשת כיון שהתוקף משתמש לרעה בכוחו.

מה לעשות אם ילדכם מספר לכם שנפגע מינית?

אם ילדכם נפגע מינית, סביר להניח שיהיה במצוקה קשה. חשוב לזכור, כי ילדים ומתבגרים משתהים ולא תמיד מספרים על הפגיעה. חשוב להיות ערניים במידה ואתם רואים שינוי בהתנהגות של ילדכם.  לעתים ילדים ומתבגרים שעברו פגיעה נוטים להסתגר, לבכות, לכעוס. לעתים הם נוטים להזניח את עצמם גופנית או להתקלח באופן תכוף מאוד. במידה והילד אינו משתף מה הסיבה לשינוי בהתנהגות ניתן לשאול בעדינות אם מישהו פגע בו.

הנה כמה דברים שתוכלו לעשות כדי לתמוך בו אם הוא מספר לכם שהותקף מינית:

  • הקשיבו לדבריו בלי להפריע.  אל תשאלו “למה” או שאלות מפורטות. פשוט תנו לו לדבר על מה שקרה.
  • הישארו רגועים מבחוץ, גם אם אתם חווים סערת רגשות – כעס, דאגה, אשמה וכדומה – מבפנים.
  • האמינו למה שהוא אומר, גם אם זה מטריד ומעציב. אמרו לו שאתם מאמינים לו, גם אם הפרטים כלליים או שהמידע נראה לכם מוגזם.
  • אמרו לו שזו לא אשמתו – והזכירו לעצמכם שזו גם אינה אשמתכם.
  • אל תניחו שום הנחות בנוגע למה שקרה או כיצד ילדכם מרגיש.
  • התקשרו לאחד מקווי הסיוע או לבית לין- מרכז הגנה. קבלו מהם הנחיות כיצד עליכם לפעול.
  • היו שם בשבילו למקרה שירצה לספר עוד. אפשר להישאר בבית, לקחת יום חופש מהעבודה, לאסוף אותו מבית הספר, מהאוניברסיטה או מהעבודה וכן הלאה.
  • שאלו אותו איך תוכלו לעזור לו להרגיש מוגן, בטוח ואהוב. התכוננו למלא את בקשותיו.

להבין את טיבם של המגע או הפעילות המיניים

לפעמים, בני נוער מסכימים למגע מיני או לפעילות מינית, ואחר כך מתחרטים עליהם. זה עלול לקרות כאשר המגע או הפעילות המיניים אינם מתרחשים כפי שקיוו או ציפו, כשהאדם שמעורב בפעילות מתנהג לא יפה לאחר מכן, כשהם מבינים לא נכון את הרגשות של האדם השני וכן הלאה. מקרים אלה עלולים להוביל לפעמים להאשמות על תקיפה מינית, גם אם המתבגרים הסכימו למגע או לפעילות המינית בשלב מסוים.

טבעי שתרצו להגן על ילדכם, בעיקר אם הוא מוטרד ועצוב. אך חשוב לברר היטב מה קרה. מותר לשאול ברוגע את המתבגר אם קרה משהו שהוא מתחרט עליו. השאלה הזו תעזור לכם לבדוק את הנסיבות שהובילו למגע המיני או לפעילות המינית, ובו בזמן להמשיך לתמוך בילדכם בצורה לא שיפוטית.

אחרי תקיפה מינית

אחרי תקיפה מינית, הורים רבים רוצים שילדם ינקוט פעולה – יעשה משהו כמו לדווח על התקיפה המינית למשטרה, לפנות לטיפול רפואי, להתחיל הליכים משפטיים, לקבל טיפול נפשי ולבקש פיצוי. כדאי לבדוק את ההשלכות האפשריות של נקיטת כל אחת מדרכי הפעולה, כדי לעזור לילדכם לקבל החלטה מושכלת.

בדקו מהם התהליכים והשירותים הזמינים לאחר תקיפה מינית. המידע הזה יעזור לילדכם ולכם להחליט יחד מה לעשות.

כדי לבדוק מה אפשרויות התמיכה שיכול ילדכם לקבל, צרו קשר עם מרכזי ההגנה של בית לין 02-6448844 או עם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בקווי החירום: 1202 לנשים, 1203 לגברים, 04-6566813 לנשים ערביות, 02-6730002 לנשים דתיות, 02-5328000 לגברים דתיים.

לפי חוק חובת הדיווח, אדם שנודע לו על תקיפה מינית של ילד בן פחות מ- 18 אשר נפגע על ידי האחראי עליו, מחויב לדווח עליה, ובמיוחד אם מדובר באיש מקצוע כגון רופאים ואחיות, פסיכולוגים, מורים וגננות, עובדים סוציאליים ומדריכי נוער. אם אותו אדם אינו מדווח, הוא יכול להישפט לכמה שנות מאסר. פנו למרכזי הסיוע המקומיים ולמשטרה, כדי לבחון את הליכי הגשת התלונה, הפן המשפטי וזכויות הקורבן. מידע מפורט תוכלו למצוא באתר: https://www.mifkad.org.il/.

לדווח על תקיפה מינית

תקיפה מינית היא עבירה פלילית. הצעד הראשון אחרי תקיפה מינית בילדים היא פניה לאחד ממרכזי ההגנה, או למרכזי הבדיקה בבית החולים.

מרכז הגנה שכזה מכיל תחת קורת גג אחת אנשי מקצוע מומחים בתחומים שונים, במסגרת ידידותית ונעימה שמאפשרת לנפגעים הקטינים ולבני משפחותיהם (שאינם הפוגעים) לקבל סיוע בתנאים מיטביים. כך, ילדכם אינו צריך לחזור על תיאור המקרה שוב ושוב בפני גורמים שונים.

במרכז ההגנה יעבור הילד הנפגע תהליכי הערכה, אבחון, חקירה והיוועצות על ידי צוות רב מקצועי. לאחר מכן יתרחש תהליך קבלת החלטות באשר להמשך הטיפול בנושא, תוך שמירה על טובתו וזכויותיו של ילדכם.

המרכזים מיועדים עבור:

  • ילדים ובני נוער בגילאי 3-18 שנים שנפגעו מינית, פיזית או נפשית, או סבלו מהזנחה קשה.
  • ילדים פוגעים מינית עד 12 שנים.
  • ילדים ובני נוער שהיו עדים לעבירות מין או אלימות.
  • ·בני משפחה נלווים שלא פגעו בילד.

טיפול רפואי אחרי תקיפה מינית

במידה והפגיעה התרחשה בטווח של השבוע האחרון, מומלץ לפנות עם בנכם או בתכם למרכזים ייעודים לטיפול בנפגעי תקיפה מינית הנמצאים במספר בתי חולים בארץ: סורוקה, הדסה עין כרם, וולפסון, בני ציון, ופורייה.

במרכזים אלה ניתן לקבל טיפול רפואי, טיפול נפשי ראשוני וכן איסוף ראיות משפטיות.

הרופא:

  • יבדוק אם ישנן פגיעות או חבלות גופניות
  • ידבר עם בתכם על אפשרות כניסה להיריון ושימוש באמצעי מניעה לשעת חירום
  • ידבר על מחלות המועברות במגע מיני ויערוך בדיקות לקיומן
  • יעריך את המצב הנפשי של ילדכם

ראיות משפטיות

אם תיגשו עם ילדכם לקבל סיוע רפואי זמן קצר לאחר התקיפה, ייאספו ראיות משפטיות. התהליך כולל איסוף ראיות בעלות חשיבות לחקירת המשטרה ולהליך הפלילי. הראיות המשפטיות נאספות ומתועדות בקפידה על ידי רופאים מומחים. חשוב לדעת כי איסוף ראיות משפטיות מתרחש רק במרכזי הסיוע ולא בכל בתי החולים. איסוף ראיות משפטיות דורש:

  • לערוך בדיקה רפואית מוקדם ככל האפשר אחרי התקיפה המינית – רצוי מידית או לכל המאוחר תוך 72 שעות לאחר התקיפה. ככל שתמתינו זמן רב יותר, כך ימצאו פחות ראיות.
  • איסוף ראיות משפטיות רפואיות כגון שאריות זרע, רוק ושיער.

עזרה ותמיכה במהלך הבדיקות הרפואיות

ילדכם יזדקק לעזרה ולתמיכה בקבלת החלטות במהלך הבדיקה הרפואית ותהליך איסוף הראיות. בכל מרכז, מלווה עובדת סוציאלית ייעודית את הנפגעים המגיעים לאורך כל התהליך. העובדת הסוציאלית תתמוך בכם ובילדכם, תסייע בהסבר על כל התהליך וכן על הזכויות שלכם. בהמשך היא תפנה אתכם לעזרה טיפולית.

טיפול נפשי אחרי תקיפה מינית

תקיפה מינית היא חוויה טראומטית. אם ילדכם הותקף מינית, כדאי ומומלץ להיעזר בטיפול נפשי גם אם נראה כי אין צורך, וודאי אם מופיעים אחד מהבאים

  • רגשות כעס, עצבות או אשמה קשים ומציפים
  • שינויים ניכרים בדפוסי השינה, התיאבון, ההתנהגות או הריכוז
  • מחשבות, זיכרונות או סיוטים שגורמים לחרדה ולמצוקה
  • נטייה לעימותים או תקשורת דלה מאוד עם אנשים אחרים במשפחה
  • קושי להמשיך ללכת לבית הספר או לעמוד בקצב הלימודים או העבודה.

טיפול נפשי יכול לעזור לכם, לילדכם ולמשפחתכם להבין כיצד התקיפה משפיעה על כולכם, לעבד ולצמצם את השפעתה.

חלק מהצעירים נעזרים יותר בטיפול נפשי מיד לאחר התקיפה, ואחרים עשויים שלא להיות מוכנים לטיפול עדיין, ולהיעזר בו מאוחר יותר. כיום, כל קטין בישראל שעבר פגיעה מינית זכאי לטיפול ייעודי בחינם, על ידי מומחים בטיפול בפגיעות מיניות.

כיצד לטפל בילדכם בבית אחרי תקיפה מינית

אחרי תקיפה מינית, בני נוער נוטים להרגיש חסרי כוח ולהטיל ספק בערך העצמי שלהם. אך יש כמה דברים פשוטים שיעזרו לילדכם לקבל בחזרה את תחושת השליטה בחייו, החופש והביטחון:

  • להיות רגישים וקשובים לילד, אך לעודד אותו במידה ומסוגל, להמשיך בשגרה הרגילה, למשל ללכת לבית הספר, לעבודה ולפעילויות אחר הצהריים, ולצאת עם חברים.
  • מומלץ להמשיך בשגרה ביתית רגילה וצפויה. מומלץ להתייחס ברגישות אך לא להפוך את הפגיעה ל”נכות”.
  • עודדו את ילדכם לקבל הצעות תמיכה מאחרים.

הרגשות שלכם כהורים אם ילדכם הותקף מינית

אם אתם חושדים או מגלים שילדכם המתבגר חווה תקיפה מינית, סביר להניח שתחושו מוטרדים ומודאגים מאוד. ייתכן שתחושו:

  • בהלם או לא תאמינו
  • עצובים או מוטרדים מאוד
  • אשמה
  • חוסר אונים
  • חרדה
  • בושה
  • כעס
  • אדישות או אי – תחושה כלל.

כל הרגשות הללו נורמליים. חשוב שתטפלו גם בעצמכם – על מנת שתוכלו להיות חזקים מספיק ולתמוך בילדכם. תוכלו לבחור אם לשתף חברים וקרובי משפחה, ובאיזו מידה, על מנת לשמור על פרטיותו של ילדכם ולמנוע השלכות של פגיעה נוספת בשל הפצת המידע הלאה. אמרו להם בבירור שאתם מבקשים מהם לכבד את פרטיותו של ילדכם. אם אתם מרגישים שאינכם יכולים לדבר עם אנשים שאתם מכירים, נסו לפנות לקבלת טיפול נפשי. במידה  וילדכם מטופל במסגרת השירותים הניתנים לטיפול בפגיעות מיניות, תקבלו הדרכת הורים.

אפשר לקבל גם טיפול נפשי תומך לבני משפחה במרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, שיפנו אתכם להמשך טיפול בהתאם לאזור המגורים.

יכול להיות שאתם ובן או בת זוגכם תרגישו אחרת בנוגע למצב. כדאי לפנות לקבלת טיפול נפשי ביחד, ולהבין כיצד לתמוך בילדכם בדרך הטובה ביותר ולהתמודד עם הלחץ על מערכת היחסים.

לרשימת שירותי הטיפול לאחר תקיפה מינית- לחצו כאן.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

סבים וסבתות ומערכות יחסים במשפחה

מערכות יחסים משתנות בתוך המשפחה

לאן הזמן עף? התינוקות שלכם כבר גדולים. הם מבוגרים עכשיו, ויש להם מערכות יחסים של מבוגרים. ועכשיו, לכם יש נכדים. המשפחה שלכם השתנתה.

כשהנכד שלכם יגיע לעולם, ייתכן שתרגישו קרובים יותר להוריו, וגם גאווה ושמחה כאשר אתם צופים בהם הופכים להורים טובים ודואגים. אבל לפעמים, לרגשות הללו לוקח זמן להתפתח. אחרי הכל, ההורים של הנכד שלכם לומדים כיצד להיות הורים, ואתם לומדים כיצד להיות סבא וסבתא.

אך טבעי שיהיו לכם רגשות מעורבים בנוגע לשלב החדש הזה בחייכם. אולי יועיל לכם לדעת שאתם יכולים למלא תפקיד משמעותי מאוד בתמיכה במשפחתכם שהתרחבה זה עתה.

טיפים: לתמוך בהורי הנכד ולתקשר איתם

  • אם אפשר, הראו שאתם נלהבים ומעוניינים לעזור – לדוגמה, הציעו לשמור על הנכד מדי פעם.
  • חשבו איך הנכד שלכם יקרא לכם – למשל, סבתא, סבא’לה, ננה, סבתוש, סבוש, ממה ועוד. סביר להניח שגם להורי הנכד יהיו רעיונות משלהם.
  • רוב ההורים יעריכו אם תציעו להם עזרה מסוימת, בין אם זו עזרה פרקטית – לאסוף את הילדים מהגן – או רגשית – פשוט להקשיב אם היה להם יום רע. חשבו עם מה תוכלו להתמודד, וכיצד להיות זמינים במידת האפשר.
  • אם אתם חיים במרחק מהנכדים, דברו על תוכניות הביקור שלכם או התקשרו בזמנים קבועים כדי לשמור על קשר. אפשר גם להשתמש באמצעים דיגיטליים דוגמת סקייפ.
  • כדי ללמוד להיות הורה דרוש זמן וקצת ניסוי וטעייה. מתן עזרה ועצה זה נהדר, אבל ההורים של הנכד שלכם זקוקים לזמן ולמרחב כדי ללמוד כיצד להיות הורים בדרך שלהם. דברו איתם על כך שאתם בעצמכם לומדים כיצד להיות סבא וסבתא.
  • אם אתם חושבים שהם עושים עבודה טובה, ספרו להם!
  • אם יש לכם חששות בנוגע לנכד, זכרו שייתכן שהוריו מתנהלים כהורים בצורה שונה מכם, ולכן מה שאתם רואים הוא פשוט סגנון הורות שונה. יכול להיות שזהו המזג של הנכד עצמו.
  • מערכת יחסים טובה עם בני הזוג של ילדיכם כבר מההתחלה תעזור לכולכם להחליק לשלב הבא בקלות. עזרו להם להרגיש חלק מהמשפחה, והפגינו עניין בחייהם. מערכת היחסים הזו תשמש בסיס איתן כשהנכדים יגיעו.
  • אם היחסים עם הורי הנכד שלכם התערערו לאחרונה, תוכלו לנצל את ההזדמנות של הגעת נכד חדש כדי ליצור קשר. לדוגמה, “אני יודעת שלא היה לנו קשר טוב כל כך לאחרונה, אבל אני מאוד מתרגש מהלידה של התינוק והייתי שמח להיות מעורב”.
  • זכרו: מציאת האיזון בין קרבה ומרחק ביניכם לבין המשפחה הצעירה היא משימה מתמשכת ומשותפת של כל בני המשפחה.

כיצד להתמודד עם התנהגות מזלזלת ולא מכבדת מצד בני נוער

זלזול או חוסר כבוד: מאין הם מגיעים?

לא כל המתבגרים יתנהגו בחוצפה או בזלזול,  אבל דיבור מתריס הוא חלק נורמלי בגדילתם ובהתפתחותם. אחרי השיחות הללו אתם, כהורים,  עלולים להרגיש פגועים, מודאגים ולא בטוחים מה בדיוק קרה. כשהמתבגר או המתבגרת שלכם היו ילדים, הם נהגו להעריך את דעתכם ואת העניין שהבעתם  בהם אבל עכשיו נראה שאפילו השיחות הפשוטות ביותר הופכות לוויכוחים. יש סיבות שונות להתנהגותו זו אבל יש גם חדשות טובות: בסופו של דבר, השלב הזה עובר. המתבגר לומד להביע ולבדוק רעיונות עצמאיים משלו, ולפעמים לא תסכימו זה עם זה. פיתוח עצמאות הוא אחד החלקים החשובים ביותר בהתבגרות.

כמו כן, מצבי הרוח של ילדכם עלולים להשתנות במהירות. בגלל האופן שבו מוחם של מתבגרים מתפתח, ילדכם המתבגר אינו תמיד יכול להתמודד במהירות עם רגשותיו ותגובותיו המשתנים והמציפים לאירועים יומיומיים ובלתי צפויים, והוא עלול להגיב לפעמים ברגישות יתר.

בני נוער מתחילים לחשוב בצורה מעמיקה יותר מאשר לפני כן, ולהתנסות במחשבות וברגשות שמעולם לא חוו בעבר. לפעמים נראה שחלק מהאנשים הצעירים הללו מתפרצים אל העולם עם נקודות מבט סותרות וקיצוניות על כל דבר. המעבר מחשיבה פשטנית לחשיבה מעמיקה יותר מעלה בו שאלות, וזהו חלק נורמלי בהתפתחות.

זכרו: לא משנה עד כמה ילדכם זועף או עצבני, הוא עדיין מעריך את הזמן שתקדישו לו לשיחה וקשר. פשוט תצטרכו לגלות הבנה אם יהיה מעט יותר קצר רוח או נוטה לשינויים. כדאי לזכור שבסופו של דבר, השלב הזה יעבור.

להתמודד עם התנהגות לא מכבדת בבית

טיפים להקניית משמעת

  • קבעו כללים ברורים בנוגע להתנהגות ולצורת התקשורת. לדוגמה, תוכלו להגיד, “במשפחה שלנו מדברים בצורה מכובדת. אנחנו לא קוראים לאף אחד בשמות”. בקשו מילדכם להשתתף בדיונים לקביעת הכללים, כדי שתוכלו להזכיר לו בהמשך שהוא עזר לקבוע את הכללים והסכים לפעול לפיהם.
  • התמקדו בהתנהגותו של ילדכם ובאופן שבו אתם מרגישים בגללה. אל תעירו הערות על אופיו או על האישיות שלו. במקום להגיד, “אתה חצוף”, אמרו משהו כמו, “פוגע בי/ לא נעים לי כשאתה מדבר אליי ככה”. מותר להגיד מדי פעם בדיוק איך אתם מרגישים – “אני ממש כועסת עליך כרגע. היית מרגיש אותו דבר במקומי”.
  • קבעו תוצאות ברורות למעשים והשתמשו בהן, אך נסו לא לקבוע יותר מדי תוצאות, או לקבוע סנקציות שלא תוכלו לעמוד בהן לעתים כדאי  להגדיר מה יהיו התוצאות בעקבות הפרת כללים כמו דיבור חצוף, קללות או קריאה בשמות.
  • השתמשו בשיקול דעת והחליטו מתי להבליג, להתעלם או להעיר מבלי להיכנס לעימות, למשל כאשר המתבגר מאד לחוץ, וההתנהגות לא חרגה מקוים אדומים שהוגדרו מראש.

טיפים לתקשורת מוצלחת

  • הישארו רגועים. חשוב מאוד לשמור על שלווה בעיקר אם ילדכם מגיב לשיחה  בהתפרצות או מתעלם מדבריכם. עצרו, קחו נשימה עמוקה והמשיכו לדבר בשקט.
  • השתמשו בהומור. צחוק משותף יכול לשבור את הקרח, להכניס נקודת מבט חדשה או להקל את טון השיחה. אפשר להתנהג בקלילות כדי לקרר את האווירה, אך בלי ללגלג, לחקות או להיות סרקסטיים.
  • צרו הזדמנויות לבילוי משותף ולחיזוק הקשר ביניכם.
  • התעלמו ממשיכות הכתפיים, הרמת הגבות או המבטים המשועממים, בעיקר אם בדרך כלל הוא מתנהג כפי שאתם מצפים ממנו.
  • מתבגרים מתנהגים לפעמים בחוסר נימוס בלי להתכוון. אפשר להגיב באופן מועיל ובונה, לדוגמה, “ההערה הזאת יצאה לך מעליבה. התכוונת ? למה שאמרת?”
  • שבחו את ילדכם על תקשורת חיובית ועל הבעה בוגרת של דעותיו. אם שוחחתם בצורה חיובית, ציינו זאת בפניו, כדי שיידע שאתם מודעים לדעותיו ומעריכים אותן.

טיפים למערכות יחסים מוצלחות

  • שמשו לילדכם דוגמה אישית. כשאתם ביחד, השתדלו לדבר ולהתנהג באופן שבו אתם רוצים שידבר ויתנהג אליכם.
  • אם יש ביניכם מתח רב, אפשר להיעזר במבוגר נוסף שאתם סומכים עליו, כמו דודה, דוד או חבר משפחה, כדי שיתמוך בילדכם המתבגר בתקופה הקשה. מישהו מבחוץ יכול להקל את המתח בצורה מצוינת, ולהוות דמות של מבוגר אחראי שהנער לא חש צורך להתמרד כנגדו.

ממה להימנע כשמדברים עם בני נוער חסרי כבוד

ויכוחים ישיגו את מה שתרצו לעתים רחוקות בלבד. כשאנחנו כועסים, אנחנו עלולים להגיד דברים שאיננו מתכוונים אליהם. עדיף לתת לעצמנו זמן להירגע.

כשאתם כועסים או נמצאים בעיצומו של הוויכוח, קשה לדבר עם ילדכם ברוגע ולהסביר לו למה אתם מצפים, וקשה לו להקשיב לכם. עדיף להגיד לו שאתם רוצים לדבר, ולקבוע שעה ייעודית לשיחה.

לא מומלץ להיכנס למגננה. אל תיקחו את הדברים האלה באופן אישי. נכון, יש לכם יותר ניסיון בחיים מאשר לילדכם, אבל אם תטיפו לו מוסר על איך להתנהג, סביר להניח שהוא יפסיק להקשיב. אם אתם רוצים שילדכם יקשיב לכם, כדאי לבלות זמן רב יותר ולהקשיב לו באופן פעיל.

גם נדנודים לא צפויים לעזור. הם עלולים לגרום לכם להיות מתוסכלים יותר, וסביר להניח שילדכם פשוט יתעלם.

שימוש בסרקזם מוביל כמעט תמיד ליצירת כעס וטינה, במקום לדיאלוג אמיתי, ומגדיל את המרחק ביניכם.

התנהגות מזלזלת: מתי להתחיל לדאוג

אם ההתנהגות של ילדכם כלפיכם וכלפי משפחתכם אינה משתנה בשום צורה למרות האסטרטגיות שהצענו, ייתכן שזהו תמרור אזהרה שמצביע על בעיה עמוקה יותר. סימני אזהרה נוספים הם שינוי בהתנהגות של ילדכם או במצב הרוח שלו, התרחקות מהמשפחה, מהחברים ומהפעילויות הרגילות שלו, בריחה מהבית או שילדכם מפסיק ללכת לבית הספר באופן סדיר.

אם אתם מודאגים בגלל התנהגותו, תוכלו:

  • לשקול ללכת לטיפול מקצועי – מומלץ לפנות ליועץ או ליועצת בבית הספר, למורים ולרופא המשפחה . ישנן גם תחנות לבריאות הנפש, מרכזים למתבגר, ואפשרות לקבל טיפול לנער/ה או הדרכת הורים דרך קופת החולים. ניתן לפנות לטיפול פסיכולוגי, או לסוגי טיפול אחרים, כמו ריפוי באמנות ועוד.
  • לדבר על זה כמשפחה, ולנסות למצוא כיצד לתמוך זה בזה
  • לדבר עם הורים אחרים ולראות מה הם עושים.

זכרו לטפל בעצמכם, בעיקר ברווחתכם הגופנית והרגשית, כדי שתוכלו להישאר רגועים ועקביים גם כשהמצב נהיה קשה. בקשו תמיכה מחברים, בני משפחה והורים של מתבגרים אחרים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

שעות שינה לפי גיל: שינה אצל בני נוער בני 12-15

מדוע שינה חשובה?

חשוב מאוד שילדכם יישן מספיק, ושאיכות השינה שלו תהיה טובה. שינה חשובה מאוד לדברים הבאים:

  • לשמור על בריאות הגוף ולעזור למערכת החיסונית
  • “לנקות” את הראש מכל החוויות איתן הוא מתמודד במהלך היום
  • לשפר את רמות האנרגיה, הלמידה, הזיכרון והריכוז
  • לשמור על מצב רוח חיובי
  • לשמור על איכות חיים טובה

צעירים רבים אינם ישנים מספיק. אחד המחקרים מצא כי יותר מ-90% מהמתבגרים אינם מקבלים את כמות שעות השינה המומלצת בלילות שלפני בית ספר.

היעדר שינה עלול להשפיע לרעה על ההתנהגות, הרגשות, תשומת הלב, מערכות היחסים החברתיות ועל רמת הביצועים בבית הספר, בנוסף להשפעותיו על הבריאות הגופנית.

צורכי שינה לילדים בני 12-15

מחקרים הראו  שבני נוער, לכל אורך גיל ההתבגרות, זקוקים למעט יותר מתשע שעות שינה מדי לילה בכדי לתפקד בצורה הטובה ביותר. כלומר, הם זקוקים ליותר שינה ממה שצריך מבוגר ממוצע כדי להיות ערני במהלך היום וגם כשהם מקבלים את מלוא שעות השינה הדרושות הם יותר ישנוניים במהלך הבוקר מאדם מבוגר. אולם, לא מדובר רק בכמות, גם האיכות חשובה, וכמות השינה העמוקה.

בשנות ההתבגרות, בנוסף להשפעות החיצוניות על שעת השינה, הפרשת המלטונין ע”י המח מתחילה בשעה מאוחרת יותר בלילה. שינוי זה משפיע על השעון הביולוגי שלהם. לכן, ילדכם המתבגר ירצה ללכת לישון מאוחר יותר בלילה, ולקום מאוחר יותר בבוקר. כמו כן, ככל שמוחם מתפתח בשנות ההתבגרות, לחץ השינה בערב פוחת והילדים מסוגלים להישאר ערים עד שעות מאוחרות יותר. למידע נוסף על מחזורי השינה אצל ילדים ומבוגרים, קראו את המאמר שינה.

סימנים לבעיות שינה

שינוי בדפוסי השינה של ילדכם – למשל, שעת שינה  מאוחרת יותר ממה שאתם רוצים – אינה מצביעה בהכרח על בעיית שינה. עם זאת, ייתכן שילדכם סובל מבעיות שינה או מחסך  שינה אם:

  • חסרה לו אנרגיה, הוא עייף או ישנוני כל הזמן
  • לוקח לו הרבה זמן להירדם
  • הוא מתעורר במהלך הלילה ואינו מצליח לחזור לישון
  • מתקשה להתעורר או מסרב לצאת מהמיטה בבוקר
  • מנמנם פרקי זמן ארוכים במהלך היום או נרדם בבית הספר
  • מתקשה להתרכז או לזכור מידע (כולל אבחנת הפרעת קשב וריכוז)
  • דפוסי השינה שלו משתנים מיום ליום
  • הולך בשנתו או קם לאכול באמצע הלילה בעודו ישן
  • סובל מסיוטים או מביעותי לילה לעתים קרובות

סיוטים וביעותים עלולים להוות סימן להפרעת שינה ניתנת לאבחון אך לרוב אינם מהווים עדות להפרעה. לעיתים, מדובר בבעיה זמנית שניתן לפתור באמצעות מספר שינויים פשוטים באורח החיים.

בקשו עזרה מאיש מקצוע אם אתם חוששים שבעיות השינה – אפילו הקלות ביותר – פוגעות ברווחתו של ילדכם, בתפקודו בבית הספר או במערכות היחסים שלו. כמו כן, בקשו עזרה אם הבעיות של ילדכם גורמות לו לחרדה, או אם הן נמשכות זמן ממושך.

שינויים באורח החיים לעידוד שינה טובה יותר – שמירה על היגיינת השינה

בעיות שינה בגיל ההתבגרות קשורות לעתים קרובות לדברים שילדכם עושה במהלך היום ולא רק בלילה. כדי לעודד שינה טובה יותר ולטפל בבעיות שינה, בדקו כיצד הוא מתנהג במהלך היום. שימו לב במיוחד לכך שילדכם צריך לאכול ארוחות בריאות בצורה סדירה, ליהנות ממערכות יחסים חיוביות עם חברים ולעשות מספיק פעילות גופנית. הנה כמה קווים מנחים  לשיפור כמות ואיכות השינה.

שגרה

  • ישנה חשיבות רבה לחשיפה לאור טבעי בבוקר ולשמירה על חושך יחסי בערב בהשפעה על תזמון השעון הביולוגי.
  • עודדו את ילדכם ללכת לישון ולקום בערך באותה שעה מדי יום. שמרו על פער של עד שעה בין ההשכמה בימי בית הספר לבין סוף השבוע, כדי לעזור לשעון הביולוגי לשמור על מחזור  קבוע.
  • אפשרו לו מספיק  זמן, אפילו כשעה – לפעילויות מרגיעות לפני השינה, כדי לעזור לגוף לתפוס את “גל” העייפות כשהוא מגיע. פעילויות כאלה משתנות מאדם לאדם אך יכולות להיות אמבטיה חמה, שתיית משקה חם ללא קפאין, קריאת ספר או עיתון או האזנה למוזיקה שקטה.
  • אם שגרת הבוקר עמוסה, עודדו אותו להשלים בערב חלק מהמשימות לקראת הבוקר, כדוגמת הכנת הבגדים ליום למחרת, עזרה בהכנת ארוחת הצהריים או בארגון התיק לבית הספר.
  • אם הוא מנמנם במהלך היום, ודאו שיישן בתחילת אחר הצהריים, ולא יותר מ- 20 דקות. שינה ארוכה מ- 20 דקות במהלך היום מקשה על ההירדמות בערב, הכניסה לשלב השינה העמוקה וההתעוררות בבוקר. שינה קצרה לעומת זאת, מעוררת יותר ואינה פוגעת בשינה בלילה.

סביבת השינה של ילדכם

  • כבו את כל האמצעים האלקטרוניים בחדרו לפחות 1-2 שעות לפני ההליכה לישון, כולל מוזיקה רועשת, טלפונים סלולריים, מסכי מחשב וטלוויזיה. לצעירים קשה לכבות את הטלפונים הסלולריים, אבל קבלת שיחות והודעות סמס מאוחר בלילה פוגעת באיכות ובכמות השינה. עודדו את ילדכם לתקשר עם חברים במהלך היום.
  • שנו את סביבת השינה של ילדכם, אם צריך. חדר חשוך, שקט ופרטי חשוב לשנת לילה טובה. דברו איתו על האופן שבו החדר שלו משפיע על השינה.
  • ודאו שהוא מרגיש מוגן ובטוח בלילה.
  • אם ילדכם מציץ כל הזמן בשעון, עודדו אותו להפנות את השעון לכיוון אחר או הזיזו אותו למקום שלא יראה אותו.
  • אם הוא אינו יכול ללכת לישון סתם כך, נסו לעשות משהו מרגיע כמו להאזין למוזיקה נעימה או לקרוא ספר באור עמום על כורסא או פוף מחוץ למיטה. כשיתעייף, יוכל לחזור למיטה. בבקרים, רצוי שייצא מהמיטה מיד כשהוא מתעורר, במקום לנסות להירדם בחזרה.

בריאות טובה ותזונה בריאה

  • ודאו שילדכם אוכל ארוחת ערב משביעה בשעה סבירה. תחושות רעב או מלאות לפני השינה גורמות לגוף להיות ערני או לחוש לא בנוח, ומקשות על ההירדמות.
  • עודדו אותו להיחשף כמה שיותר לאור טבעי במהלך היום, ובעיקר בבוקר. החשיפה לאור השמש תעזור לגופו לייצר מלטונין בזמן הנכון למחזור השינה הרצוי. ארוחת בוקר בריאה תעזור לו להתניע את השעון הביולוגי.
  • עודדו את ילדכם להימנע משתיית קפאין, הנמצא במשקאות אנרגיה, קפה, תה, שוקולד וקולה, בעיקר בשעות אחר הצהריים או הערב.
  • הוכח כי פעילות גופנית מגבירה את זמן השינה הכולל של ילדים בגיל ההתבגרות. עם זאת, לא כדאי לעסוק בספורט או בפעילות מעוררת אחרת בשעות הלילה. הגירוי והעלייה בטמפרטורת הגוף עלולות להקשות על ההירדמות.
  • בנוסף להשפעותיהם המזיקות האחרות שלאלכוהול וסמים בגיל ההתבגרות- חומרים אלה משפיעים לרעה על איכות השינה, ויכולים להזיק להתפתחות מוחם של צעירים.

רעיונות נוספים

אם שנתו של ילדכם מושפעת מדאגות וחרדות, תוכלו לעבוד על הבעיה ביחד בשעות היום. הציעו לו לכתוב את מחשבותיו ביומן. עודדו ושבחו אותו אם אתם רואים שהוא מנסה לשנות את דפוסי השינה שלו, או לנסות אסטרטגיות שעליהן דיברתם.

בעיות שינה אינן נפתרות בקלות. ייתכן שילדכם יצטרך לנסות אורח חיים חדש ודפוסי שינה שונים במשך שבועות רבים, עד שתראו שינוי משמעותי.

לעבוד עם ילדכם על בעיות שינה

ילדכם צריך להיות מעורב בפתרון בעיות השינה שלו. חשוב מאוד לשמוע את דעתו על האסטרטגיות שיעזרו לו לישון. כדי לחקור לעומק את הסיבות לבעיות השינה שלו, שאלו שאלות כגון:

  • האם לוקח לך הרבה זמן להירדם?
  • מה מקשה על ההירדמות?
  • מה לדעתך יעזור לך לישון יותר?

ילדכם מביא עמו מחשבות, לחצים ודאגות חדשים למיטה מדי לילה. חשבו על השינה שלו בהקשר הרחב יותר של כל מה שמתרחש בחייו – לחצים בבית הספר, החברויות ותחומי האחריות החדשים. נסו ללמד את ילדיכם שיטות הרגעה והרפיה עצמית.

תוכלו לשמש דוגמה אישית לשינה בריאה – לדוגמה, להירגע לפני שהולכים לישון, להתמודד עם לחץ ולהפחית את השימוש בחומרים מריצים כגון קפאין לפני זמן השינה.

שימו לב: ישנן תרופות רבות ללא מרשם לטיפול בשינה. אין להשתמש בהן לטווח ארוך. תמיד עדיף לפנות לקבלת עזרה מקצועית בנוגע להתנהגות השינה הייחודית של ילדכם ולשימוש בתרופות צמחיות.

שינה, בריאות ורווחה נפשית

ילדכם זקוק לשינה רבה באיכות טובה כדי ליהנות מבריאות ורווחה נפשית. בריאות נפשית ושינה קשורות בקשר הדוק. עייפות תמידית עלולה לתרום ליצירת בעיות בריאות נפשית כגון חרדה ודיכאון. שימו לב שגם בעיה נפשית כגון דיכאון עלולה להוביל לבעיות שינה.

צעירים שמתמודדים עם דיכאון מתקשים לעתים קרובות להירדם ולהתעורר, מרגישים עייפים מאוד במהלך היום, או ישנים עד מאוחר בבוקר. עם זאת, גם צעירים בריאים רבים מתמודדים עם בעיות כאלה.

בעיות שינה עשויות להצביע על בעיה נפשית. אם ילדכם הפגין אחד או יותר מהסימנים האלה במשך יותר משבועיים, כדאי לדבר איתו על חששותיכם, ולפנות לקבלת עזרה מקצועית מרופא המשפחה או מהיועצת בבית הספר.

הפרעות שינה שכיחות בגיל ההתבגרות ומושפעות משינויים העוברים על גופו ונפשו של המתבגר. אם נראה לכם שישנה הפרעה אחרת או שהשיטות שהזכרנו אינן עוזרות ואתם מודאגים, פנו לרופא, ליועץ בבית הספר או לפסיכולוג. אם יש צורך, מומחים אלה יוכלו להפנות אתכם למומחה שינה שיאבחן את ילדכם ויתאים לו פתרונות לפי צרכיו.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

שיתוק מוחין

מהו שיתוק מוחין?

שיתוק מוחין (CP) הוא מוגבלות המשפיעה על יכולתו של הילד לשלוט בשריריו. המוגבלות נגרמת מפגיעה במוח במהלך התפתחותו, ברחם או מחוצה לו. ילדים עם שיתוק מוחין מתמודדים עם בעיות כגון חולשה בשרירים, נוקשות, מגושמות, איטיות ומנחים לא תקינים של הגוף. כמו כן, עלולות להיות הפרעות נלוות, שגם מקורן באותה פגיעה מוחית שגרמה להפרעה התנועתית: לקות אינטלקטואלית, לקויות למידה, קשיי קשב וריכוז, קשיים רגשיים ואפילפסיה. בנוסף עלול להיות קושי בשיווי המשקל ובעיות אורתופדיות שנגרמו כתוצאה מההפרעה התנועתית. שיתוק מוחין מתרחש ב-3.5 מתוך 1,000 לידות בממוצע, ונפוץ יותר אצל תינוקות זכרים.

הגורמים לשיתוק מוחין

שיתוק מוחין מתרחש במקרה של פגיעה מוחית או בעיות בהתפתחות המוח, בחלקים שאחראים על השליטה בתנועות השרירים. פגיעה או בעיות בהתפתחות המוח יכולות לקרות כאשר:

  • מוחו של הילד אינו מתפתח כהלכה בזמן ההיריון
  • התינוק נולד טרם זמנו, כשמוחו אינו מפותח לגמרי, והוא פגיע יותר ממוחו של ילוד שנולד במועד
  • האם חשופה לווירוסים שונים במהלך ההיריון
  • התינוק אינו מקבל מספיק חמצן בזמן הלידה
  • התינוק שבץ במהלך ההיריון או לאחר הלידה
  • מוחו של התינוק נפגע בשל  זיהום חמור זמן קצר לאחר הלידה
  • הילד חווה פגיעות שונות בשנות חייו הראשונות – למשל תאונת דרכים חמורה.

סוגים שונים של שיתוק מוחין

ישנן כמה חלוקות מקובלות. כדי לא לבלבל ניתן לומר כי שיתוק מוחין נחלק לשלושה סוגים שונים, לפי ההפרעה התנועתית השלטת.

שיתוק מוחין ספסטי 
סוג זה מתאפיין בטונוס שרירי מוגבר, כלומר, בנוקשות או בהתכווצות אוטומטית של השרירים. הדבר קורה כיוון שהמסרים שמועברים ממוחו של הילד לשריריו אינם עוברים כהלכה.

נהוג להגדיר את שיתוק המוחין הספסטי לפי המיקום של הפגיעה במוח. אם פלג גוף אחד מעורב (צד ימני או שמאלי של הגוף) שתוק המוחין יקרא המיפלגי (ימני או שמאלי). אם רק פלג הגוף התחתון מעורב (רגליים ואגן) שיתוק המוחין יקרא דיפלגי. אם כל 4 הגפיים מעורבים שיתוק המוחין יקרא קוואדריפלגי. ישנה גם אפשרות שרק גפה אחת מעורבת (לרוב יד), ואז זהו שיתוק מוחין מונופלגי.

שיתוק מוחין שאינו ספסטי (אקסטרפירמידלי בשפה הנוירולוגית)
בסוג זה ההפרעה התנועתית יכולה להיות:

דיסקינזיה- תנועות חוזרות לא נשלטות או מנחים לא תקינים בזרועות, ברגליים ובכפות הרגליים, וכן מסביב לפה, בראש ובצוואר. תנועות אלה מקשות על המתמודדים איתן לתפקד- לשבת, לעמוד, להגיע לדבר מה או לתפוס אותו. דוגמאות לבעיות תנועתיות כאלו הן דיסטוניה ואתטוזיס.

אטקסיה 
הפרעה זו מתאפיינת ברעידות ובתנועות לא יציבות, וכן בבעיות שיווי משקל. ילדים עם שיתוק מוחין אטקטי נוטים ללכת ברגליים מפוסקות כדי לשמור על שיווי משקל.

היפוטוניה
טונוס שרירים נמוך מהתקין, המקשה מאד על התפקוד התנועתי

שיתוק מוחין מעורב
בחלק גדול מהמקרים התסמינים אינם ברורים לחלוטין ומשתייכים במובהק לסוג כזה או אחר. לעיתים ישנם מאפיינים תנועתיים מכמה סוגים. למשל- שכיח שבשיתוק מוחין קוואדריפלגי נמצא ספסטיות בגפיים, היפוטוניה של הגב, הראש והצוואר, ותנועות או מנחים לא נשלטים (דיסקינזיות).

תסמינים והשפעות

כל ילד עם שיתוק מוחין מתמודד עם שילוב תסמינים שונה, הקשור למיקום הפגיעה המוחית ולנרחבותה. גם חומרת התסמינים משתנה מילד לילד.

יש ילדים עם תסמינים קלים יחסית, שיכולים ללכת היטב ולתקשר בצורה יעילה. ילדים עם שיתוק מוחין חמור יותר עשויים להתקשות לעשות תנועות יומיומיות או דברים פשוטים. כשליש מהילדים עם שיתוק מוחין יזדקקו לעזרה נוספת להתנייד, ורבע מהם אינם יכולים לדבר.

ההשפעות של שיתוק מוחין משתנות גם הן מילד לילד. אצל ילד אחד תתבטא המוגבלות בעיקר בצד אחד של הגוף (בדומה למצב שאחרי שבץ אצל מבוגר), ואצל אחר – בשתי הרגליים. ילד שלישי יתמודד עם השפעות על הרגליים, הידיים ופלג הגוף העליון. ילדים רבים מתמודדים עם בעיה בשרירי הפנים, הפה והגרון, שעשויה להפריע לתקשורת, לאכילה ולשתייה.

תינוקות

תינוקות עם שיתוק מוחין עשויים לחוות:

  • בעיות באכילה
  • התפתחות איטית או מעוכבת – לדוגמה,  קושי להרים את הראש או עיכוב ביכולת להתיישב בהשוואה לתינוקות אחרים.
  • תנועות לא שוות לאורך הגוף – למשל, הם עשויים להתייחס ולהיות מודעים פחות לאחת מהגפיים שלהם, או להשתמש פחות באחת הגפיים.
  • בעיות בשליטה בשרירים
  • טונוס שרירים נמוך
  • עוויתות שרירים או נוקשות בניסיון להניע את המפרקים.

חלק מהתינוקות עם שיתוק מוחין היו חולים כתינוקות רכים, או נולדו טרם זמנם. עם זאת, כמחצית מהתינוקות שאובחנו מאוחר יותר עם שיתוק מוחין נולדו בזמן בלידה תקינה.

לעיתים, הסימנים אצל התינוק אינם ברורים כל כך, אך אתם עשויים להרגיש שמשהו לא בדיוק בסדר. אתם מכירים את התינוק שלכם הכי טוב, ולכן בטחו בתחושות הבטן ודברו עם אחות טיפת חלב או רופא הילדים על חששותיכם.

ילדים

מעבר לקושי בשליטה על תנועתיות הגוף, ילדים עם שיתוק מוחין יכולים לסבול ממגוון בעיות:

  • מוגבלות שכלית התפתחותית או לקויות למידה אצל 45% מהילדים
  • לקות ראייה
  • לקות שמיעה
  • קשיי אכילה
  • בעיות שינה
  • כאבים
  • בעיות בדיבור ובשפה
  •  קשיים בוויסות חושי
  • קשיים רגשיים וההתנהגותיים
  • קשיי קשב וריכוז

בעיות בריאות נוספות

ילדים רבים עם שיתוק מוחין מתמודדים עם בעיות בריאות נוספות, ובהן ריפלוקס קיבתי-ושטי, עצירות, אפילפסיה, בעיות אורתופדיות וזיהומי ריאות חוזרים.

אם ילדכם אובחן עם שיתוק מוחין, ישנו צוות נרחב של מומחים שיטפל בו. עבדו איתם בשיתוף פעולה כדי למצוא את האסטרטגיות הטובות ביותר לשמירה על בריאותו.

הפגיעה במוחו של תינוק עם שיתוק מוחין אינה מחמירה עם הזמן. עם זאת, ייתכן שגופו יתקשה להתמודד עם האתגרים הנוספים כשיגדל – למשל, להמשיך ללכת כשהוא נהיה גבוה יותר, במהלך פרצי הגדילה בשנות ההתבגרות. קבלת אבחנה של שיתוק מוחין מוקדם ככל האפשר וקבלת עזרה יתנו לילדכם את הסיכויים הטובים ביותר. גם אם ילדכם לא אובחן בגיל צעיר, לעולם לא מאוחר מדי להתחיל לטפל בכך. 

אבחנה ובדיקות

היות ששיתוק מוחין הוא מוגבלות מורכבת עם תסמינים רבים ושונים, לא תמיד קל לקבל אבחנה ברורה של שיתוק מוחין לפני גיל 12 חודשים.

כל התינוקות מתפתחים בקצב שונה. אם התינוק שלכם לא הגיע לאבני הדרך ההתפתחותיות או שאתם חוששים שהוא לומד לנוע, לשבת או להשתמש בידיו לאט יותר מהצפוי, מומלץ לדבר עם רופא הילדים, אחות טיפת חלב או מומחה.

הרופא יאבחן שיתוק מוחין לאחר נטילת היסטוריה רפואית מלאה ובדיקה גופנית מדוקדקת. הוא יתבונן בתנועות הרצוניות של ילדכם ובטונוס השרירים שלו, ויחפש בזהירות שרירים רפויים או שרירים נוקשים ומכווצים. לאחר מכן יבדוק אם היציבה של ילדכם אינה אופיינית לגילו או שהוא משתמש בצד אחד של גופו יותר מאשר בצד השני.

הרופא עשוי להזמין בדיקות נוספות כדי לשלול מצבים נדירים אחרים, שעלולים להחמיר עם הזמן.

חלק מהרופאים מזמינים בדיקת MRI (דימות תהודה מגנטית), שבה מצלמים את מוחו של הילד. עם זאת, בדיקות ה-MRI של כ-10% מהילדים עם שיתוק מוחין יוצאות תקינות.

קבלת אבחנה מאושרת עלולה לארוך זמן רב בגלל ההפניות למומחים שונים ולמגוון בדיקות. ההמתנה קשה, אך חשוב שהרופאים ישללו מצבים בריאותיים אחרים שקשורים לתנועתיות או לגורמים אחרים לעיכוב תנועתי, כיוון שהטיפול בהם שונה.

טיפול מוקדם

טיפול מוקדם יכול לשפר מאוד את התסמינים ואת מצבו של ילדכם. כדי לתמוך בו ולעזור לו למצות את מלוא הפוטנציאל שלו, עבדו עם אנשי מקצוע שמתמחים בטיפול מוקדם, כגון רופאי ילדים, פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק ומורים או גננות לחינוך מיוחד.

אתם ואנשי הצוות תבחרו יחד את הטיפול והאפשרויות הטובות ביותר לילדכם. גם כשיגדל, חשוב לשמור על קשר עם צוות הטיפול המוקדם, כדי להמשיך לבדוק את בריאות השרירים, העצמות והמפרקים שלו.

תמיכה כלכלית

ילדים עם שיתוק מוחין זכאים לגמלת ילד נכה בהתאם לרמה התפקודית שלהם. ההחלטה תתבסס על סמך בדיקות שנערכות במכונים להתפתחות הילד או במרפאות ייעודיות לשיתוק מוחין, וקובעות את התפקוד המוטורי של הילד בגפיים העליונות, בגפיים התחתונות, או בהתאם למבחן התלות- כלומר לצורך שלו בתמיכה.

ילד עם תפקוד לקוי בשתי גפיים, לדוגמא, זכאי לגמלה בשיעור של 50%, ילד עם חוסר תפקוד בשתי גפיים זכאי לגמלה של 100%, וילד מגיל שלוש, התלוי לחלוטין בעזרת הזולת, זכאי לקצבה בשיעור של 188%.ילדים המוגבלים בניידות זכאים גם לגמלת ניידות, הכוללת קצבה והטבות נוספות החל מגיל שלוש. למידע נוסף, פנו לאתר ביטוח לאומי.

לטפל בעצמכם

חיי המשפחה עם ילד שמתמודד עם שיתוק מוחין יכולים להיות אמוציונליים ומאתגרים. מומלץ לפתח רשת תומכת של בני משפחה, חברים, הורים לילדים אחרים עם שיתוק מוחין ואנשי מקצוע.

אף שקל לשקוע בטיפול בילדכם, חשוב מאוד שתטפלו גם בעצמכם ובבריאותכם. כשאתם בריאים מבחינה גופנית ונפשית, אתם יכולים לטפל טוב יותר בילדכם. אחיהם של ילדים עם צרכים מיוחדים יושפעו גם הם מבחינה רגשית, וחשוב למצוא תמיכה מתאימה גם עבורם.

ישנם שירותים וטיפולים רבים שיעזרו לילדכם להגיע למלוא הפוטנציאל שלו, אך לעיתים קשה להתמצא בנבכי הבירוקרטיה. אפשר לפנות לאתר כל זכות המרכז מידע על הנושא. כמו כן, תוכלו לדבר עם הורים אחרים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

להשאיר את הילדים לבד בבית – חוק השארת ילדים לבד בלילה

מתי מותר להשאיר את הילדים לבד בבית מבחינה חוקית?

במדינת ישראל קובע חוק העונשין: “המשאיר ילד שטרם מלאו לו שש שנים בלא השגחה ראויה ובכך מסכן את חיי הילד או פוגע או עלול לפגוע פגיעה ממשית בשלומו או בבריאותו, דינו – מאסר שלוש שנים, עשה כן ברשלנות – דינו מאסר שנה” (מתוך אתר ‘בטרם’).

עם זאת, ארגון ‘בטרם’ ממליץ שלא להשאיר ילד מתחת לגיל עשר לבד בבית לפרקי זמן ארוכים. בגיל 12-10 אפשר להשאיר את הילד לבד לפרק זמן של כשעתיים אחרי בית הספר.

ההורה מחויב באופן חוקי לוודא כי ילדו זוכה להשגחה מתאימה. על פי החוק, על ההורה לספק מזון, ביגוד, מקום מגורים, ביטחון והשגחה. אם ילד נמצא במצב מסוכן ללא השגחה, מזון, ביגוד או מקום מגורים, ניתן להאשים את הוריו בעברה. באפשרות המשטרה או שירותי הרווחה להרחיק ילדים ממצבים שבהם ביטחונם בסכנה, וכשאין הורה או אפוטרופוס נוכח בסביבה.

שימו לב: אם ילד גדול יותר מתחת לגיל 18 – הבן או הבת של השכנים, למשל – שומר על ילדכם, אתם אחראים גם לשלומו וגם לשלום ילדכם במקרה שמשהו משתבש.

להחליט מתי ילדכם מוכן להישאר לבד בבית

רק אתם יכולים להחליט מתי ילדכם מוכן להישאר לבד בבית. לא מדובר רק בגילו, אלא גם בבשלות שלו. יכול להיות שתרגישו נוח להשאיר את בן ה-10 שלכם בבית כיוון שהוא אחראי מאוד, אך תחששו להשאיר לבד את אחיו בן ה-12, שאוהב להסתכן. הנה כמה שאלות שיעזרו לכם להחליט אם אפשר להשאיר את ילדכם לבד בבית:

  • האם הוא יודע לקבל החלטות נבונות?
  • האם הוא יכול להישאר לבד לזמן מה בלי להיבהל?
  • האם הוא יוכל להתמודד עם מקרה חירום כמו שריפה או אזעקה?
  • האם הוא יודע להשתמש בטלפון?
  • עד כמה בטוחים הבית והשכונה שלנו?
  • האם הוא זוכר מידע חשוב כמו מספרי טלפון?
  • האם הוא מתנהג לפי כללי הבית, בין אם אנו נמצאים במקום ובין אם לא?
  • כמה זמן ניעדר מהבית?
  • מה התדירות שבה יישאר לבד?

אם אינכם בטוחים שילדכם מוכן, הקשיבו לתחושת הבטן שלכם וחכו שיגדל מעט. אם הוא לא בטוח או מפחד להישאר לבדו בבית, חכו בסבלנות והבטיחו לו שירגיש מוכן כשיתבגר. אין צורך למהר.

אם ילדכם אינו מוכן להישאר לבד בבית, חפשו בייביסיטריות, צהרונים ועוד.

יתרונות העצמאות לילדים

הרגע שבו ילדכם נשאר בבית הוא חלק ממסעו אל העצמאות. זוהי הזדמנות להעביר את האחריות לילדכם. תוכלו אפילו לתת לו כמה משימות לעשות בבית – לתלות כביסה או לערוך את השולחן לארוחת הערב כשאינכם נמצאים. כך יוכל להרגיש שהוא מסוגל ולפתח מיומנויות מועילות כגון פתרון בעיות. אם הבית שלכם עמוס והומה, השהות לבד נותנת לו זמן פרטי ושקט עם עצמו.

אם לילדכם יש צרכים מיוחדים, דברו עם הרופא שלו על יכולותיו לפתור בעיות. אפשר לקבל עזרה מקצועית כדי לתכנן תוכנית שתאפשר לו עצמאות מסוימת, שתנצל את יכולותיו וחוזקותיו.

איך להתכונן להשאיר את הילדים לבד בבית

אם החלטתם שילדכם מוכן להישאר לבד בבית, כדאי לעשות כמה הכנות. הדבר הראשון הוא להתחיל בהדרגתיות. לדוגמה, אפשר להשאיר אותו לבדו לכמה דקות כשאתם קופצים לחנות, ולהגיע בהדרגה לשעה אחרי בית הספר. השארתו לבד ליום שלם דורשת הרבה יותר עצמאות מאשר השארתו לשעה-שעתיים, ולכן כדאי לעשות זאת לאט לאט ולבדוק אם הוא מוכן.

כללים

הכינו רשימת דברים שילדכם יכול לעשות כשהוא לבדו בבית – למשל, לשחק בחדרו, להכין שעורי בית, לצייר או לקרוא. כדאי להכין גם רשימת דברים שאינו יכול לעשות בלי מבוגר בסביבה, כמו להזמין חברים הביתה ללא רשות, לעשות אמבטיה, להשתמש באינטרנט או לבשל. וודאו שיש לו מה לאכול.

כדאי לבקש ממנו להתקשר אליכם כשהוא חוזר מבית הספר, ולהתקשר אליו להתעניין בשלומו, או אם אתם מאחרים.

החליטו אם מותר לו לפתוח את הדלת כשהוא לבד בבית, ואת מי מותר לו להכניס הביתה.

אם ילדכם עושה בייביסיטר על אחיו הקטנים, כדאי לציין כללים ברורים שקובעים מי אחראי. אפשר להכין תוכנית פעולה למקרה שאחד מהאחים הקטנים אינו עושה את מה שהתבקש, או שהם נקלעים למריבה גדולה.

עצות מעשיות

  • ילדכם צריך לדעת איך כל דבר בבית עובד, כמו האזעקה ומנעולי הדלתות.
  • ילדים עלולים להשתעמם או להרגיש בודדים כשהם לבד בבית. מומלץ להשאיר לו כמה משימות או להזכיר לו את השגרה בבית – לעשות שיעורים, לערוך את השולחן ואז לשחק.
  • אם אתם משאירים אותו לבד למשך כל היום, בקשו ממבוגר לקפוץ במהלך היום, או התקשרו אליו מדי פעם. כמו כן, הוא יוכל לבלות חלק מהזמן אצל חברים.

בטיחות

לפני שאתם משאירים את ילדכם לבד בבית, בדקו את רמת הבטיחות. בדקו את מנעולי הדלתות והחלונות, גלאי העשן והתאורה.

הסבירו לילדכם מה לעשות אם הטלפון מצלצל או מישהו דופק על הדלת. יכול להיות שתחליטו שהוא לא עונה ולא פותח.

ודאו שילדכם יודע למי להתקשר בעת הצורך. כתבו את מספרי הטלפון החשובים למקרה שהוא זקוק לעזרה ואינכם בבית.

ילדים בגיל בית הספר מודעים יותר לנושא הבטיחות מאשר ילדים צעירים יותר. הזכירו לילדכם את כללי הבטיחות לעתים קרובות, ועשו כל שביכולתכם כדי שביתכם יהיה בטוח ככל האפשר.

מקרי חירום

חשוב להכין תוכנית למקרי חירום. הסבירו לילדכם מה עליו לעשות במקרה חירום. מתי עליו להתקשר למשטרה, ומתי עליו להתקשר לשכן. הרגיעו אותו, שמקרי חירום הם נדירים, ושהוא יודע כיצד עליו לפעול.

לדוגמה, במקרה של שריפה, עליו לצאת מיד מהבית, ללכת לשכנים ואז להתקשר לכיבוי האש או למשטרה משם. לעומת זאת, זאת, אם הכלב ברח החוצה, עליו להתקשר אליכם ולחכות עד שתחזרו הביתה.

כמו כן, הכינו תוכנית למקרה שילדכם מאבד את המפתח, או מגיע הביתה ומגלה שהדלת פתוחה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

נדנוד גוף, הזזת וחבטת ראש במיטה – מה עושים?

כשהתינוק מתנדנד, זז וחובט ראשו במיטה

נדנוד הגוף מתחיל בדרך כלל בסביבות גיל שישה חודשים, והזזת הראש מצד לצד וחבטתו מתחילות בדרך כלל בגיל תשעה חודשים. בנים חובטים את ראשם עד פי שלושה מאשר בנות. נדיר לראות את ההתנהגות הזו לאחר גיל שלוש. נדנודים, הזזות ראש וחבטות במיטה הם:

  • נפוצים וכמעט אף פעם אינם מזיקים
  • אלה התנהגויות חזרתיות וקצובות, שמתרחשות בדרך כלל כשהילדים נרדמים
  • עשויים להתרחש בכל זמן.

ילדכם עשוי:

  • להתרומם על שש ולהתנדנד קדימה ואחורה, להכות את המצח בראש המיטה או בסורגי העריסה
  • להתיישב במיטה ולחבוט את ראשו אחורה, על ראש המיטה
  • לשכב כשפניו כלפי מטה ולחבוט את ראשו ואת חזהו על הכרית או המזרון
  • לשכב על גבו ולהניע את ראשו ואת גופו מצד לצד
  • להשמיע קולות בזמן שהוא מתנדנד.

טיפים פשוטים להתמודדות

אם ילדכם מתפתח היטב בכל שאר ההיבטים, אתם יכולים להניח לכך שהוא מתנדנד, מזיז את ראשו או חובט אותו כשהוא כמעט נרדם. התנהגויות אלה יחלפו, בסופו של דבר. ילדים שמתנדנדים, מזיזים את ראשם בחוסר מנוחה או חובטים אותו בלילה נמצאים בדרך כלל במצב ישנוני, וההתנהגות תיפסק ברגע שיירדמו. ילד ללא בעיה התפתחותית או רפואית משמעותית לא ייפגע מאוד מהנדנוד, הזזת הראש או חבטתו. הנזק העיקרי עלול להיות לרהיטים ולקירות בבית!  אם מלבד הנדנוד לילדכם יש התנהגויות חריגות אחרות, או שההתפתחות שלו אינה כמצופה- מומלץ לדון על כך עם רופא הילדים.

הנה כמה רעיונות נוספים שעשויים לעזור:

  • נסו שלא לשים לב להתנהגות הזו. הילדים עשויים לחזור על ההתנהגות אף יותר אם הם רואים שזו דרך יעילה להשיג את תשומת לבכם, או להביא אתכם לחדר השינה (גם אם אתם רק רוצים להגיד להם להפסיק).
  • נסו לוודא שילדכם אינו מבלה זמן רב מדי במיטה לפני שהוא נרדם.
  • אם אתם מודאגים שילדכם חווה חרדה כלשהי, הקדישו מעט יותר זמן למנוחה ובלו אותו ביחד לפני השינה. אם הוא נראה חרד, נחמו אותו תמכו בו. אם תבלו יחד לפני השינה, ייתכן שילדכם יזדקק לכם פחות אחרי שתגידו לו לילה טוב.
  • אם אתם מודאגים שהילד ייפצע, הוציאו את ראש המיטה או הרחיקו את המיטה מהקיר, כדי להפחית את הסיכון לפגיעה.
  • לפעמים הרעש מפריע למשפחה כולה. כדי להפחית את הרעש, נסו להניח את המזרון של ילדכם על הרצפה או להעביר את מיטתו לחדר אחר.

מדוע ילדים מתנהגים כך במיטה?

התנהגות חזרתית וקצובה היא מנחמת ומרגיעה, אפילו לילדים שמתפתחים באופן תקין. ייתכן שתבחינו שילדכם עושה זאת עוד יותר אם הוא חש חרדה או לחץ במהלך היום. עם זאת, הנדנוד, חבטת הראש או הזזתו מצד לצד אינם מרמזים על בעיה רגשית.

אם אתם מבחינים שילדכם החל להתנהג כך בזמן שינוי גדול, או שנראה כי הוא מתקשה להתמודד עם משהו, נחמו אותו ותמכו בו. אם אתם עדיין מודאגים מכך או חוששים לגבי תחומי התפתחות אחרים, פנו לקבלת ייעוץ מקצועי – כדאי לדבר עם רופא הילדים או אחות טיפת חלב.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

טיפולי שיניים לבני נוער: בני 12-18

לצחצח שיניים

צחצוח השיניים חשוב במיוחד לשמירה על שיניים נקיות, וכן למניעת עששת ומחלות חניכיים. בני נוער אינם מצחצחים תמיד את השיניים, והסיבות לכך רבות. לדוגמה, יכול להיות שילדכם אינו מבין את חשיבות צחצוח השיניים, או פשוט שוכח לעשות זאת.

חפשו סימנים לכך שילדכם אינו מצחצח שיניים – לדוגמה, מברשת השיניים שלו אינה משומשת, השיניים נראות לא נקיות, או שתבחינו במחלת חניכיים או בריח רע מהפה.

עודדו את ילדכם לצחצח שיניים באופן קבוע. כדאי להסביר מדוע חשוב לצחצח את השיניים – למשל, צחצוח קבוע עוזר לשמור על שיניים נקיות, ומונע עששת וריח רע מהפה. צחצוח השיניים לבדו אינו ערובה למניעת עששת. גם התזונה חשובה לבריאות הפה – מזון ומשקאות דלי סוכר הם האפשרות הטובה ביותר.

למקרה שילדכם זקוק לתזכורת, הנה כמה שלבים בסיסיים לצחצוח השיניים:

  1. להשתמש בכמות מתאימה של משחת שיניים המכילה פלואוריד.
  2. לכוון את מברשת השיניים בזווית של 45 מעלות לכיוון קו החניכיים.
  3. לצחצח בתנועה מעגלית עדינה.
  4. לחזור על הפעולה במשטחי השן הפנימיים.
  5. להשתמש בתנועת קדימה ואחורה עדינה על משטחי הלעיסה.
  6. לירוק החוצה את משחת השיניים.
  7. שאלו את רופא השיניים האם ובאיזו תדירות ילדכם צריך להשתמש בחוט דנטלי. אם כן, הרופא יראה לכם כיצד לנקות את המרווחים בין השיניים בצורה הנכונה.

לבחור מברשת שיניים

יש בשוק מגוון רחב כל כך של מברשות שיניים, שהבחירה עלולה להיות מעט מבלבלת. כשתבחרו מברשת שיניים, חפשו את הדברים הבאים:

  • סיבים רכים: שלא יפגעו בחניכיים או בציפוי האמייל של השן.
  • ידית ארוכה: שתעזור לילדכם להגיע לכל השיניים בפה.
  • ראש קטן: שיקל עליו להניע את המברשת בתוך הפה.

מברשות שיניים חשמליות טובות בדיוק כמו מברשות רגילות, ושימושיות במיוחד אם לילדכם אינו שולט היטב כל כך במוטוריקה עדינה. בין אם מדובר במברשת חשמלית או רגילה, כדאי להחליף אותה כשהסיבים מתחילים להיראות שחוקים ובלויים ובכל מקרה כדאי להחליף כל שלושה חודשים.

משחת שיניים ופלואוריד

פלואוריד הוא מינרל שמחזק את האמייל ועוזר במניעת עששת. מי השתייה בישראל מועשרים בפלואוריד. גם כאשר מי השתייה מכילים פלואוריד- הוא מצוי במים בכמות המתאימה ושתייתם בטוחה). הפלואוריד עובד בצורה מיטבית בריכוזים נמוכים מאוד (1 מ”ג לליטר) ובחשיפה ובשימוש יומיומי באמצעות מי שתייה מופלרים, מזון ומשקאות שמכילים פלואוריד ומשחת שיניים עם פלואוריד.

רופאי השיניים עשויים להמליץ על מי פה מועשרים בפלואוריד לילדים שנמצאים בסיכון גבוה לפתח עששת.

איטום חריצים

רופא השיניים עשוי להמליץ לכם ולילדכם על תהליך שנקרא איטום חריצים. זהו ציפוי דקיק שמונח על משטחי הלעיסה של השיניים – המקום שבו נוטה להתפתח עששת וחורים אצל ילדים. האיטום מונע הצטברות חיידקים (פלאק) בחריצי השיניים ועוזר למנוע עששת. התקנת האיטום פשוטה ומהירה, ואינה כרוכה בכאב אלא באי נוחות קלה בלבד.

הציפוי עלול להישחק עם הזמן ואינו נשאר על שיניו של ילדכם לנצח. רופא השיניים יבדוק אותו באופן קבוע, ולעתים יש צורך לתקן אותו או להחליפו. אם אתם מעוניינים באיטום חריצים, כדאי לפנות לרופא שיניים מומחה לילדים.

לבקר אצל רופא השיניים

לכל אחד יש צרכים וסיכונים דנטליים שונים. הצרכים האלה משפיעים על תדירות הביקורים שילדכם צריך אצל רופא השיניים. דברו עם הרופא על התדירות הרצויה.

ודאו כי המפגשים של ילדכם עם רופא השיניים יהיו חיובים וטובים. חוויה דנטלית טובה אצל רופא שיניים מומחים לילדים ושיננית עם הגישה המתאימה חשובה להמשך שמירה על בריאות הפה והשיניים גם בגיל הבגרות.

טיפולי שיניים בישראל

טיפולי השיניים בישראל ניתנים חינם או בעלות נמוכה במערכת הבריאות הציבורית, עד גיל 15. הטיפולים נערכים דרך מרפאות השיניים של קופות החולים השונות.

כמו כן, אפשר לבקר במרפאות שיניים פרטיות. עלות הביקורים יקרה יותר, אך במקרים מסוימים אפשר לקבל החזרים מחברות הביטוח הרפואי. היכנסו לאתר משרד הבריאות כדי לראות אילו טיפולים כלולים בסל.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

לקות כפולה: חירשות ועיוורון

מהי חירשות ועיוורון?

לקות כפולה של חירשות ועיוורון משמעה שלילדכם יש בעיות בראייה ובשמיעה גם יחד. ישנם שני סוגים: חירשות ועיוורון מולדות, וחירשות ועיוורון שנרכשות בשלב מסוים בילדות. לקות כפולה של חירשות ועיוורון היא מצב מתמשך לאורך כל החיים. ילדים חירשים-עיוורים מתמודדים בדרך כלל עם אחד או יותר מהדברים הבאים:

  • אובדן שמיעה וראייה מרגע הלידה או מגיל צעיר מאוד.
  • עיוורון מלידה או מגיל צעיר מאוד, ואובדן שמיעה מאוחר יותר.
  • חירשות מלידה או מגיל צעיר מאוד, ואובדן ראייה מאוחר יותר.

ילד אינו צריך להיות חירש ו/או עיוור לגמרי כדי להיחשב כחירש-עיוור. למעשה, רוב הילדים שומעים או רואים מעט. הם יכולים להשתמש במעט הראייה או השמיעה שלהם, לצד החושים האחרים, כדי ללמוד כיצד לתקשר עם אחרים. ילדים חירשים-עיוורים יזדקקו לעזרה כדי לתקשר ולהכיר חברים. אם לא יקבלו עזרה כזו, הם עלולים לגדול בתחושת בידוד.

הגורמים לחירשות-עיוורון

עם הגורמים לחירשות-עיוורון אצל ילדים נמנים:

  • מצבים גנטיים כגון תסמונת אשר ו תסמונת CHARGE
  • זיהום ויראלי במהלך ההיריון
  • שיתוק מוחין
  • תסמונת אלכוהול עוברית
  • לידה מוקדמת
  • מחלה, טראומה ופציעות.

סימנים ותסמינים מוקדמים

עיניהם ואוזניהם של ילדים חירשים-עיוורים עשויים להיראות בדיוק כמו אלה של ילדים אחרים. לעיתים קרובות, דווקא התנהגותו של ילדכם או האופן שבו הוא משתמש בעיניו עשוי לגרום לכם לחשוב שיש בעיה כלשהי בראייה או בשמיעה שלו.

רוב התינוקות מתחילים להתמקד בפרצופים ובדברים בסביבות גיל ארבעה-חמישה שבועות. מגיל ארבעה חודשים, הם מפנים את ראשם כדי לשמוע מהיכן הגיע הקול ששמעו. אם התינוק שלכם חירש-עיוור, תבחינו שלא נראה שהוא עושה זאת. ייתכן שאינו יוצר קשר עין אתכם או עם אחרים, או אינו מנסה להושיט את ידו ולנוע לעבר דברים שונים.  כמו כן, תינוקות מפיקים קולות כבר בחודשים הראשונים לחיים. באופן תקין, תינוק שומע את הקולות שהוא מפיק ואת התגובות של הסביבה, וסביב גיל חצי שנה המלמול התינוקי מתחיל להתגבר, מופיעות הברות ובהמשך מילים. אצל תינוק שאינו שומע תהליך זה לא מתרחש והוא נשאר שקט מאוד.

תינוקות חירשים-עיוורים נוטים:

  • לישון הרבה, לבכות מעט ולא להניע הרבה את זרועותיהם ורגליהם
  • לא להוציא הגה, לא לנסות לתפוס חפצים, להתרומם לעמידה וללכת כצפוי
  • לא לפנות לרעשים חזקים, לקולות או לצלילים אחרים
  • להזדקק לזמן רב כדי להגיב כשאתם מדברים אליהם
  • להתנועע קדימה ואחורה, לחבוט את ראשם או לתחוב אצבעות בעיניהם
  • לא לאהוב מגע מאנשים או חפצים.

אם אתם דואגים להתפתחותו או להתנהגותו של התינוק או הילד שלכם, דברו עם רופא הילדים או עם אחות טיפת חלב.

אבחנה

מומלץ לאבחן חירשות-עיוורון מוקדם ככל האפשר, ויפה שעה אחת קודם. כל התינוקות עוברים בדיקות סינון שמיעה מיד לאחר הלידה. בדיקות אלה מגלות רבים מליקויי השמיעה.

אם אתם מודאגים מהראייה או השמיעה של ילדכם כשהוא גדל, פנו קודם כל לרופא הילדים. אם יש צורך, הרופא יפנה אתכם לבדיקת שמיעה, ולרופא אף אוזן גרון, ו/או לרופא עיניים לילדים. מומחים אלה יתבוננו באוזניים ובעיניים של ילדכם, ישאלו אתכם שאלות ויערכו בדיקות נוספות. בסופן יוכלו המומחים להגיד בדיוק מה הבעיה.

טיפול מוקדם

רופא העיניים, ורופא אף-אוזן-גרון  יפנו אתכם במידת הצורך לקבלת שירותי טיפול מוקדם. שירותים אלה מקשרים אתכם עם אנשי מקצוע בתחומי הבריאות והחינוך, שיכולים להעריך את יכולותיו של ילדכם, ולעזור לכם ללמוד כיצד לבלות איתו ולעודד את התפתחותו. ילדים לומדים הכי הרבה מהאנשים שמטפלים בהם ושאיתם הם מבלים זמן רב, ולכן, משחק ותקשורת יומיומיים יעזרו לילדכם מאוד.

אנשי המקצוע הללו יעזרו לכם להבין את סגנון התקשורת של ילדכם, שעשוי לכלול מחוות וסימנים, פעולות אישיות, ציורים, שפת גוף ומעט דיבור. כמו כן, שיקום מוקדם יעזור לילדכם ללמוד כיצד לתקשר, להכיר חברים ולשהות ליד אנשים אחרים, ולהרגיש בטוח מספיק כדי לחקור את סביבתו.

צוות אנשי המקצוע שיתמכו בכם ובילדכם יכלול רופאי ילדים, קלינאי תקשורת, מורים או גננות לחינוך מיוחד ו מורים שיקומיים. מומלץ שתכירו היטב את אנשי המקצוע הללו ותלמדו כיצד לעבוד איתם, כדי שיוכלו להבין היטב למה זקוק ילדכם כדי לגדול, ללמוד ולהפוך לעצמאי יותר.

השפעות

ילד עם אובדן שמיעה וראייה מתקשה בדרך כלל להבין מה מתרחש סביבו. כלומר, חירשות-עיוורון עשויה להשפיע גם על תחומים אחרים בהתפתחות:

  • תקשורת – למשל, אינו רואה או שומע כשמישהו מנופף או מחייך אליו, ואינו יכול ליצור קשר עין.
  • דיבור – לדוגמה, התינוק שלכם עשוי שלא להצביע על חפצים, ולכן אנשים סביבו לא יקראו לחפצים אלה בשמם.
  • הבחנה בין יום ללילה – מקשה עליו להיכנס לשגרת השכבה קבועה.
  • תנועה במרחב- ישיבה, זחילה והליכה – לדוגמה, אינו רוצה להתקדם לעבר חפצים שונים, כיוון שאינו רואה או שומע אותם.
  • קריאה וכתיבה – עשוי לחול עיכוב בלמידת המיומנויות המוטוריות ומיומנויות ההאזנה שדרושות ללימוד קריאה וכתיבה.
  • משחק – למשל, הוא עלול לפחד לגעת במרקמים מסוימים או לחקור אזורים שאינו רואה.
  • תגובה מהירה לסיטואציות שונות – כיוון שאינו יכול ללמוד באמצעות התבוננות, ייתכן שלא יידע כיצד להגיב למצב או לחוויה מסוימים ותגובתו תהיה איטית, במקום להגיב מיד.

כדי להתגבר על האתגרים הללו, יצטרך ילדכם הכוונה שתעזור לו לחבר ולהבין מילים, צלילים, מגע ופעולות שונים. שמרו על קשר תמידי עם הצוות הטיפולי והחינוכי  וקבלו מהם הדרכה וטיפים להתנהלות שלכם בבית, בעבודה פרטנית ומשפחתית מול הילד. אינטראקציות וחוויות חיוביות עם בני המשפחה ועם אנשי המקצוע יעודדו אותו לפתח תנועה בטוחה, עצמאית ובוטחת בביתו, בבית הספר ובקהילה, וללמוד לתקשר טוב יותר עם הסובבים. עזרו לו לחקור את הסביבה באמצעות הראייה והשמיעה שיש לו, בצירוף שאר החושים, כדי להצית את סקרנותו בנוגע לעולם שמסביב.

שירותים ותמיכה

אנשי מקצוע ושירותי רווחה רבים יכולים לעזור לכם ולמשפחתכם.

לקבל מידע

כדאי ללמוד ככל האפשר מאנשי המקצוע שמטפלים בכם. אל תחששו לשאול שאלות רבות.

אם אתם זקוקים למידע נוסף על חירשות ועיוורון, אפשר לפנות למרכז לחרש-עיוור – מכון בית דוד.

בנבכי הביורוקרטיה

ישנם שירותים וטיפולים רבים שיעזרו לילדכם להגיע למלוא הפוטנציאל שלו, אך לעיתים קשה להתמצא בנבכי הבירוקרטיה. אפשר לפנות לאתר כל זכות המרכז מידע על נושאים רבים הנוגעים למיצוי זכויות.

תמיכה כלכלית

ילדים עם חירשות ועיוורון זכאים לגמלת ילד נכה בהתאם לרמה התפקודית שלהם. למידע נוסף, פנו לאתר ביטוח לאומי. למידע על גמלה על עיוורון- לחצו כאן. למידע על גמלה על חרשות- לחצו כאן.

לטפל בעצמכם

אף שקל לשקוע בטיפול בילדכם, חשוב מאוד שתטפלו גם בעצמכם ובבריאותכם. כשאתם בריאים מבחינה גופנית ונפשית, אתם יכולים לטפל טוב יותר בילדכם. כמו כן, תוכלו לדבר עם הורים אחרים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

לחץ חברתי והשפעה חברתית אצל בני נוער

הידעתם?

  • בגיל ההתבגרות המוקדם ובגיל ההתבגרות עצמו, ההשפעה החברתית היא חזקה ביותר.
  • בנים נוטים להיות מושפעים יותר מלחץ חברתי מאשר בנות.

השפעה חברתית ולחץ חברתי

לחץ חברתי גורם לכך שאנחנו בוחרים לעשות משהו שלא היינו עושים לבדנו, כיוון שאנו רוצים להרגיש מקובלים ומוערכים בחברה. הלחץ החברתי לא בהכרח מוביל אותנו לעשות משהו בניגוד לרצוננו.

ייתכן ששמעתם גם את המונח “השפעה חברתית”. ייתכן ש”השפעה חברתית” הוא מונח טוב יותר לתיאור האופן שבו התנהגותם של מתבגרים מתעצבת בעקבות רצונם להרגיש שייכות לקבוצת חברים.

השפעה חברתית יכולה להיות חיובית. לדוגמה, השפעה חברתית יכולה לגרום לילדכם להיות אסרטיבי יותר, לנסות פעילויות חדשות או להשתלב יותר בבית הספר. אך היא גם יכולה להיות שלילית. חלק מהמתבגרים יבחרו לנסות דברים שבדרך כלל לא יתעניינו בהם, כגון עישון או השתתפות בהתנהגות אנטי- חברתית, כמו שקרים, גניבות או תוקפנות הרסנית.

השפעה חברתית עשויה להוביל לכך שהילדים:

  • יבחרו את אותם בגדים, תספורות או ‘פירסינגים’  כמו חבריהם
  • יאזינו לאותה מוזיקה או יצפו באותן תוכניות טלוויזיה כמו חבריהם
  • ישנו את אופן הדיבור שלהם, או את המילים שבהן הם משתמשים
  • יעשו דברים מסוכנים או יפרו את הכללים
  • יעבדו קשה יותר בבית הספר, או לא יעבדו קשה מספיק
  • ייצאו לדייטים או ישתתפו בפעילות מינית כשאינה מתאימה ורצויה להם.
  • יעשנו או ישתמשו באלכוהול או בסמים אחרים.
  • יפגעו בבני נוער אחרים וידחו אותם, בפניהם או ברשתות החברתיות.

כדי להתמודד היטב עם ההשפעה החברתית, צריך למצוא את האיזון הנכון בין להיות עצמנו לבין הרצון להשתלבות בקבוצה.

חלק מהילדים נוטים יותר להיות מושפעים לשלילה מחבריהם – למשל, ילדים בעלי הערכה עצמית נמוכה, ילדים שמרגישים שיש להם מעט חברים, וילדים בעלי צרכים מיוחדים. ילדים אלה עשויים לחשוב שהדרך היחידה שבה יתקבלו לקבוצות חברתיות או ישפרו את מעמדם החברתי היא להתנהג ולהיראות כמו הקבוצה.

ילדים בעלי הערכה עצמית גבוהה או צורך באינדיבידואליות מתנגדים טוב יותר להשפעה חברתית שלילית. אם ילדכם שמח בחלקו ושלם עם הבחירות שבחר, סביר פחות להניח שיושפע על ידי אנשים אחרים. הערכה עצמית עוזרת לבסס מערכות יחסים טובות, וחברויות חיוביות עוזרות בתורן להעלאת ההערכה העצמית.

לעזור לילדכם להתמודד עם השפעה חברתית ולחץ חברתי

ייתכן שאתם מודאגים שילדכם מושפע יותר מדי מחבריו, או שהוא מוותר על הערכים שלו (ושלכם) כדי להתאים יותר לחבריו. חשש נוסף הוא שילדכם לא יצליח להגיד ‘לא’ אם יחוש לחץ לעשות דברים מסוכנים, כמו לעשן.

עם זאת, האזנה לאותה מוזיקה ולבישת בגדים דומים אינן מובילות בהכרח לכך שיעשה דברים אנטי-חברתיים או מסוכנים כמו חבריו. יהיו דברים שיעשה כמותם, ודברים אחרים שלא. גם לכם יש השפעה על ילדכם, בעיקר בטווח הארוך. אם ילדכם יודע היטב מיהו ובמה הוא מאמין, סביר להניח שיידע להציב את הגבול במקרה הצורך, כשעליו להעריך סיכונים.

הנה כמה רעיונות שיעזרו לו להתמודד עם השפעה חברתית ולחץ חברתי:

  • שמרו על ערוצי תקשורת פתוחים. כדאי לשמור על קשר עם ילדכם, ולהתעניין בצורה לא ביקורתית במה שעובר עליו, כדי שירגיש בנוח לבוא ולדבר איתכם, כשהוא מרגיש שמנסים להשפיע עליו לעשות משהו שאינו שלם איתו. אם הוא יחשוש מתגובה שלילית שלכם, סביר להניח שלא ישתף אתכם.
  • עזרו לילדכם לגבש גבולות. שוחחו איתו על הסכנות שבכניעה ללחץ חברתי, וסייעו לו לגבש קווים אדומים ומערכת ערכים שינחו אותו, כמו הימנעות מפגיעה באחרים או ממעבר על החוק.
  • הציעו לו דרכים שונות להגיד ‘לא’, שיאפשרו לו לשמור על כבודו. לדוגמה, חבריו עלולים לעודד אותו לנסות לעשן. במקום להגיד פשוט “לא, תודה”, הוא יכול להגיד משהו כמו “לא, זה מחמיר את האלרגיה שלי”, או “לא, אני לא אוהב את הריח”. לחלופין, עודדו אותו להיות חזק מספיק כדי להביע את דעתו, מבלי לשלול את זכותם של אחרים לדעתם.
  • עזרו לילדכם למצוא מוצא. אם ילדכם מוצא את עצמו בסיטואציה מסוכנת או מסובכת, כדאי שיידע שהוא יכול לסמס או להתקשר אליכם כדי לקבל גיבוי בלי לדאוג שתכעסו. אם הוא נבוך מכדי להתקשר, אפשר להסכים על הודעה מוצפנת. לדוגמה, הוא יכול להגיד שהוא מתקשר לבדוק אם קניתם לו לחמנייה למחר, כשלמעשה, הוא זקוק לעזרה.
  • עודדו יצירת רשת חברתית רחבה. פיתוח חברויות ממקורות רבים, ובהם חוגי ספורט, פעילויות משפחתיות או תנועות נוער, יעזור לילדכם לקבל אפשרויות רבות לתמיכה אם אחת מהחברויות שלו מגיעה לקצה.
  • חזקו את תחושת ההערכה העצמית של ילדכם. הערכה עצמית גבוהה תעזור לילדכם לחוש ביטחון רב יותר בהחלטות שהוא מקבל, ולהדוף השפעה חברתית שלילית. בטאו הערכה מיוחדת ליכולתו לעמוד מול לחצים, ולפעול בהתאם לאמונותיו.

מה לעשות כשמודאגים מההשפעה החברתית והלחץ החברתי

עודדו את ילדכם להזמין חברים הביתה ותנו להם מרחב להסתובב בו, ונסו להכיר את החברים טוב יותר. כך תוכלו גם לבדוק אם ילדכם נתון להשפעה חברתית שלילית.

תקשורת טובה ומערכת יחסים חיובית ולא שיפוטית עם ילדכם תעודד אותו לדבר אתכם אם הוא מרגיש השפעות שליליות מצד חבריו.

אם אתם חוששים שחבריו של ילדכם משפיעים עליו באופן שלילי, אל תהיו ביקורתיים; אתם עלולים להרחיק את ילדכם ולגרום לו להיפגש איתם מאחורי גבכם. אם יחשוב שאינכם מאשרים את החברים שלו, הוא עלול לרצות לראות אותם עוד יותר.

במקום להתמקד באנשים שאינכם אוהבים, נסו לדבר עם ילדכם על ההתנהגות שאינכם מקבלים. דברו על ההשלכות האפשריות של אותה התנהגות, במקום לשפוט את חבריו.

כדאי להתפשר לפעמים. לדוגמה, תנו לו ללבוש בגדים מסוימים, לענוד עגילים או להסתפר כפי שהוא רוצה כדי שירגיש דומה לחבריו ויבטא את הצורך שלו בביטוי עצמי, גם אם אינכם מתלהבים משיער כחול או מג’ינס קרוע.

החברים ותחושת החיבור לקבוצה נותנים למתבגרים תחושת שייכות והערכה, ועוזרים להם לצבור ביטחון עצמי. חברויות עוזרות למתבגרים ללמוד מיומנויות חברתיות ורגשיות חשובות, כמו רגישות למחשבות, לרגשות ולרווחתם של אנשים אחרים.

במידה ואינכם מצליחים להשפיע על התנהגות של ילדכם שיש בה סיכון,  תוכלו לשקול לדבר עם הורים של חבריו, ולגבש עמדה מתואמת בין ההורים.

השפעה חברתית ולחץ חברתי: מתי להתחיל לדאוג

אם אתם מבחינים בשינויים במצב הרוח של ילדכם, בהתנהגות, בהרגלי האכילה או השינה, וחושבים שהם נובעים מהחברים שאיתם הוא מסתובב, כדאי לדבר איתו.

חלק מהשינויים במצבי הרוח ובהתנהגות נורמלי לגמרי אצל מתבגרים. אך אם נראה שמצב רוחו של ילדכם ירוד למשך יותר משבועיים, או שהוא אינו נהנה כבעבר מדברים או פעילויות מהם נהנה בדרך כלל, כדאי לבדוק את בריאותו הנפשית. חלק מסימני האזהרה כוללים:

  • מצב רוח ירוד, נטייה מוגברת לרגשנות יתר, דמעות או תחושת ייאוש וחוסר תוחלת
  • תוקפנות או התנהגות אנטי-חברתית  שאינה שכיחה אצל ילדכם
  • שינויים פתאומיים בהתנהגות, לעתים קרובות בלי כל סיבה נראית לעין
  • קושי להירדם, להישאר במצב שינה או להתעורר מוקדם
  • אובדן תיאבון או אכילת יתר
  • סירוב ללכת לבית הספר
  • הימנעות מפעילויות שנהג לאהוב
  • השמעת הצהרות על כך שהוא רוצה לוותר, שהחיים לא שווים שיחיה אותם.

אם בעיות אלה מדאיגות אתכם, דברו עם ילדכם. הצעד הבא הוא לדבר עם רופא המשפחה או הילדים, שיפנה אתכם לשירותים המקצועיים המתאימים, ליצור קשר עם מרפאת המתבגרים הקרובה, או לסייע לו להגיע לטיפול פסיכולוגי.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

ריפלוקס – החזר קיבתי- ושטי

ריפלוקס הוא מצב שבו תכולת הקיבה של ילדכם עולה בחזרה לוושט או לפה. תהליך זה מתרחש בשל חולשה של השריר המשמש כשער בין הושט לקיבה, ומאפשר לאוכל לעלות חזרה. מרבית התינוקות חווים ריפלוקס בדגרה מסוימת, ועשויים מדי פעם לפלוט או להקיא, אך מרביתם אינם סובלים ממנו, אין צורך לטפל בכך, ולרוב זהו מצב שחולף מעצמו. עם זאת, כאשר הריפלוקס מוביל לסיבוכים שונים, זהו כבר מצב הדורש התייחסות וטיפול.

הסיבות לריפלוקס

ריפלוקס מתרחש כאשר השרירים שבין הוושט של התינוק לבין הקיבה מתרפים לרגע, ומאפשרים לתכולת הקיבה לעלות בחזרה אל הוושט או אל הפה.

ריפלוקס אצל תינוקות נובע בדרך כלל מכך שהשרירים הללו אינם מפותחים מספיק. התוצאה היא פליטה או הקאה.

התסמינים של ריפלוקס

תסמיני ריפלוקס אצל תינוקות מופיעים בדרך כלל כחודש אחרי הלידה. התינוק עשוי להתחיל להקיא חלב במהלך ההאכלה, אחריה או בינה לבין ההאכלה הבאה. רוב הילדים מתגברים על ריפלוקס בעצמם עד שהם נהיים פעוטות, ככל הנראה כיוון שבגיל זה, הם מבלים יותר בתנוחה אנכית ואוכלים מזון מוצק יותר. חלק מהילדים ממשיכים להציג תסמינים גם לאחר מכן.

מחלת הריפלוקס הקיבתי ושטי

לעתים נדירות, ריפלוקס עלול להוביל לסיבוכים אצל חלק מהתינוקות ומהילדים. התסמינים כוללים כאב ואי נוחות בחזה או בבטן העליונה, ועלולים לגרום לתינוק להיות באי שקט, לבכות הרבה ולהקשית את הגב. הוא עשוי להתקשות לישון ולא לעלות מספיק  במשקל. לעיתים עלולה להיגרם מחלה נשימתית הבאה לידי ביטוי בקשיי נשימה, צפצופים או סטרידור. במקרים קשים החומר החומצי העולה מהקיבה לוושט עלול לגרום למעין כוויות כימיות בוושט, עד כדי יצירת צלקות והצירויות בוושט.

מתי לפנות לרופא

לכו לרופא אם:

  • הקיא של ילדכם מכיל נוזל מרה (בצבע ירוק) או דם
  • ילדכם מתקשה לבלוע
  • ילדכם סובל מחום
  • ילדכם עצבני וקשה להרגיע אותו מרבית שעות היום ילדכם מסרב לאכול,
  • ילדכם אינו עולה מספיק במשקל

בדיקות לריפלוקס

ברוב המקרים אין צורך בבדיקה לריפלוקס. לחלק מהילדים, ובעיקר אלה שסובלים מסיבוכים של ריפלוקס, ימליצו הרופאים לעבור בדיקת ניטור חומציות בוושט (pH), כדי לראות אם רמת החומציות שמגיעה מהקיבה גבוהה מדי. הבדיקה נערכת באמצעות החדרת צינורית קטנה עם חיישן לוושט התינוק לפרק זמן של 24 שעות.

לעתים יבקש הרופא להביט לאורך הוושט באמצעות מצלמה מיוחדת. בדיקה זו נקראת אנדוסקופיה ונעשית תחת הרדמה.

טיפול בריפלוקס

רוב מקרי הריפלוקס משתפרים עם הזמן ואינם נזקקים לטיפול מיוחד. אם הריפלוקס של התינוק שלכם קל למדי ואינו פוגע בעלייה במשקל, נסו להאכיל אותו בתנוחה זקופה יותר כדי להקל על הבעיה. החזיקו אותו בתנוחה זקופה למשך כחצי שעה לאחר ההאכלה. כמו כן ניתן לנסות האכלות תכופות יותר, אך בכמויות קטנות יותר.

אם התינוק שלכם ניזון מתמ”ל, הרופא עשוי להמליץ על תמ”ל סמיך יותר שמיועד לסובלים מריפלוקס. אם התינוק יונק, ניתן להסמיך את חלב האם באמצעים שונים, כולל על ידי מתן תרופה לאחר ההנקה, שתפקידה להפוך את החלב למרקם הדומה לג’לי, שאינו עולה בקלות חזרה לוושט.

אם נראה כי ילדכם סובל מכאבים אחרי שהקיא או אינו עולה במשקל, הרופא עשוי  לתת לכם מרשם לתרופה נוגדת חומציות, שתמנע את תופעות הלוואי הקשות של הריפלוקס הנובעות מחומציות תוכן הקיבה שעולה לוושט.  סמכו על רופא הילדים שימליץ על הטיפול הטוב ביותר לילדכם.

 

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר  Raising Children Network

בעיות שיניים אצל בני נוער: בני 12-18

חריקת שיניים

אין צורך לטפל בחריקת שיניים מזדמנת שאינה גורמת לבעיות. אך כדאי לפנות לרופא השיניים אם החריקה ממשיכה – היא עשויה לגרום לכאבי ראש, כאבים במפרקי הלסת, כאבי שיניים או לשחיקת השיניים. אם אתם מבחינים שילדכם חורק שיניים לעתים קרובות, כדאי לגשת לקבלת ייעוץ אצל רופא שיניים מומחה לילדים.

אפשר להיעזר בסד לילה או מגן לשיניים, שמגן עליהן מפני החריקה וההידוק. שאלו את רופא השיניים איזה מגן הכי מתאים לילדכם.

אורתודונטיה (יישור שיניים)

ייתכן שילדכם יזדקק לטיפול אצל אורתודונט שיעזור לתקן את מנח השיניים ואת הסגר (האופן שבו השיניים העליונות נסגרות מעל לשיניים התחתונות). מצב שבו השיניים והלסתות אינן מיושרות היטב עלול לגרום לבעיות כגון פגיעה בגדילת הלסת, בריאות החניכיים, שחיקת שיניים חריגה ובעיות דיבור. מתבגרים בעלי חוסר התאמה עלולים להתקשות לנקות היטב את השיניים. כמו כן יש לדבר ההשפעה על האסתטיקה והביטחון העצמי.

כיום, טיפולים אורתודונטיים נפוצים למדי – סביר להניח שלפחות אחד מחבריו של ילדכם עובר טיפול כזה גם הוא. אם לילדכם יש “גשר” או מכשירים אורתודונטיים אחרים, חשוב שישים לב במיוחד לצחצוח השיניים ולשימוש בחוט דנטלי. קשה מאוד במצב כזה לשמור על ניקיון השיניים ועל כן ההמלצה היא להגיע לביקורים במרפאה בתדירות גבוהה יותר וכן לבצע ניקוי מקצועי אצל שיננית בתדירות גבוהה.

פגיעות בשיניים

ילדכם עלול לסבול מפגיעות בפנים ובשיניים כשהוא עושה פעילות ספורטיבית, רץ, מטפס, רוכב על אופניים וכדומה. כדאי לפנות לרופא או לרופא השיניים אם ילדכם מקבל מכה בשיניים או בפנים.

אם הוא מקבל מכה חמורה בשן קבועה, הנה מה שעליכם לעשות:

  • מצאו את השן.
  • החזיקו אותה בחלקה העליון (בכתר), ולא בשורש.
  • אם השן מלוכלכת, טבלו אותה בחלב או בסיילין (תמיסת מי מלח) למשך כמה שניות.
  • אל תתנו לה להתייבש.
  • החזירו מיד את השן לשקע שלה בפה.
  • החזיקו את השן באמצעות נשיכה של ילדכם. בקשו מילדכם לנשוך מעט את המקום באמצעות ממחטה או פיסת בד.
  • פנו לרופא השיניים מיד – הזמן דוחק, ולכן כדאי לראות רופא במהירות האפשרית. זכרו כי משך הזמן עד למפגש אצל הרופא קריטי ומאוד משמעותי להצלחת הטיפול.

אם מסיבה מסוימת אינכם יכולים להחזיר את השן לשקע השקיעו את השן בחלב או בתמיסת מי מלח ופנו מיד לרופא השיניים.

אם ילדכם שובר או סודק שן, שמרו את חתיכת השן ואחסנו אותה בחלב. פנו לרופא השיניים במהירות האפשרית.

מגני פה

אם ילדכם משחק בענף ספורט כלשהו, כדאי לתת לו להשתמש במגן פה מגיל צעיר. יש להשתמש במגן הפה בזמן אימונים ומשחקים שבהם יש סכנה לפגיעה או לנפילה.

ישנם שלושה סוגי מגני פה:

  • מוכנים מראש
  • “boil and bite” – מגני פה שמתעצבים בהתאם לשיניים וללסת של ילדכם
  • מגנים המיוצרים באופן אישי במרפאה – מגני הפה הללו מספקים את ההגנה הטובה ביותר כיוון שהם מתאימים בדיוק למבנה הלסת והשיניים של ילדכם.

כשאתם בוחרים מגן פה, חשוב שהמגן יהיה :

  • עבה מספיק (4 מ”מ) כדי לספק הגנה מפני פגיעה
  • מתאים בדיוק ונוח לשימוש
  • חסר טעם וריח
  • מאפשר נשימה ובליעה רגילות
  • מאפשר דיבור רגיל.

כדי לשמור על מגן הפה במצב נקי ובמצב טוב, ודאו שילדכם:

  • רוחץ אותו היטב לפני כל שימוש, ומצחצח אותו עם משחת שיניים שאינה שורטת אחרי השימוש
  • מנקה אותו מדי פעם במי סבון, ורוחץ אותו היטב לאחר מכן
  • נושא אותו במיכל מאוורר
  • אינו משאיר אותו בשמש או במים חמים.

קחו את מגן הפה לכל ביקור של ילדכם אצל רופא השיניים, כדי לוודא שהוא עדיין מתאים היטב. סביר להניח שילדכם יזדקק למגן חדש כשפיו יגדל וכשהשיניים הקבועות יבקעו.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

תסמונת איקס שביר: מדריך לקבלת הערכה ואבחון

מהי תסמונת איקס שביר?

תסמונת איקס שביר היא תסמונת גנטית שגורמת למוגבלות שכלית התפתחותית, והיא אחת הסיבות הנפוצות לאוטיזם עם מרכיב גנטי. ילדים עם תסמונת איקס שביר מתקשים להבין או לעבד מידע. קשיים אלה מובילים לבעיות בלמידה, בהתנהגות ובהתפתחות.

תסמונת זו היא הגורם הנפוץ ביותר למוגבלות שכלית התפתחותית שעוברת בתורשה. היא נוטה להופיע יותר אצל בנים מאשר בנות, וחומרתה אצל בנים גדולה יותר מאשר אצל בנות. התסמונת מופיעה אצל כל הילדים מכל התרבויות ובכל סוגי הרקע האתני.

נשאי איקס שביר

הורים עשויים להיות  נשאים של התסמונת מבלי  להפגין תסמינים כלשהם.  כלומר, ניתן לשאת את הגן הפגוע ולהעביר אותו הלאה, לילדים, ללא ידיעה.

נשים וגברים שהם נשאים של תסמונת איקס שביר עלולים לסבול מ-תסמונת רעד ואטקסיה הקשורים לאיקס שביר, בשם FXTAS. מצב זה נפוץ יותר אצל גברים ומשפיע על שיווי המשקל, וכן על הזיכרון אצל גברים מבוגרים יותר שנושאים את הגן.

נשים נשאיות עשויות לסבול מכשל שחלתי מוקדם- בעיה שמובילה לחוסר פוריות ולהפסקת מחזור הווסת לפני גיל 40.

סימנים ותסמינים

הסימנים והתסמינים של תסמונת איקס שביר משתנים מאוד מילד לילד. יש ילדים שאצלם התסמונת מתבטאת בצורה חמורה, ואחרים חווים תסמינים קלים יותר.

מאפיינים גופניים

קשה לפעמים לזהות את תסמונת האיקס השביר מבחינה חיצונית, אך לחלק מהילדים עם התסמונת יש מאפיינים גופניים דומים:

  • פנים מוארכות וצרות
  • אוזניים בולטות
  • ראש גדול
  • טונוס שרירים נמוך – שיכול לגרום לפזילה או לצמצום עיניים, כיפוף גדול יותר בעמוד השדרה או שרירי פנים רפויים (בעיקר אצל ילדים קטנים)
  • גמישות יתר.
  • רגליים שטוחות (פלטפוס).
  • מגיל ההתבגרות בבנים- אשכים גדולים

סימנים קוגניטיביים והתפתחותיים

מוגבלות שכלית התפתחותית ועיכוב התפתחותי הם המאפיינים הנפוצים ביותר של התסמונת. ילדים רבים עם תסמונת איקס שביר עשויים להתקשות במיומנויות של מוטוריקה עדינה, מיומנויות של מוטוריקה גסה, קושי בתפיסה ובהבנה, קשיים בחשבון ועיכוב שפתי.

סימנים התנהגותיים

ילד עם התסמונת מתנהג בצורה שונה מילדים אחרים, או חווה קשיים בוויסות עצמי והבנה של מצבים חברתיים. כמו כן בולטים קשיים בקשב וריכוז, היפראקטיביות וקושי בדחיית סיפוקים.

סימנים נפוצים של התסמונת כוללים:

בעיות רפואיות נלוות

ילדים עם תסמונת איקס שביר עשויים לחוות בעיות רפואיות נוספות, כגון:

אם ילדכם חווה את הבעיות הללו, רופא הילדים יוכל  להפנות אתכם לאבחון במכון להתפתחות הילד, שם יוכלו  לבסס את האבחנה ולעזור לכם למצוא דרכים להתמודד עם הקשים והאתגרים בחיי היומיום, ולסייע לכם לקדם את ילדכם ככל הניתן.

יכולת ולא מוגבלות

רבים מהילדים עם תסמונת איקס שביר נהנים מחוש הומור מפותח ואוהבים ליהנות, תכונות שיכולות לעזור להם להתגבר על החרדות החברתיות. לעיתים קרובות הם טובים יותר בדברים כגון:

  • למידה חזותית, באמצעות תמונות או מחשבים
  • זיהוי מילים, מספרים ודפוסים
  • זיכרון של דברים מסוימים כמו שירים, סרטים ואירועי ספורט
  • מילוי משימות פרקטיות ונדרשות
  • מילוי מטלות יומיומיות חיוניות
  • חמלה, רצון לסייע וידידותיות רבה.

ילדים לומדים הכי הרבה מהאנשים שמטפלים בהם ושאיתם הם מבלים זמן רב, ולכן, משחק ותקשורת יומיומיים יעזרו לילדכם מאוד.

אבחנה ובדיקות

ניתן לאבחן את התסמונת בכל גיל, מרגע הלידה ועד הבגרות. עם זאת, עדיף להקדים לאבחן אותה ככל האפשר, כיוון שטיפול בגיל צעיר יכול לעזור לילדים למצות את מלוא הפוטנציאל שלהם.

ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, עיכוב התפתחותי או אוטיזם צריכים להיבדק גם לתסמונת איקס שביר. כמו כן, מומלץ לעבור את הבדיקה אם:

  • יש היסטוריה משפחתית של תסמונת איקס שביר, מוגבלות שכלית התפתחותית או עיכוב התפתחותי
  • לילדכם יש מאפיינים גופניים או התנהגותיים של התסמונת (ללא קשר להיסטוריה המשפחתית)
  • ילדכם חווה בעיות למידה משמעותיות, מתקשה להבין, או שיש לו ADHD או חרדה.

רופא הילדים או רופא המשפחה (או כל רופא אחר) יוכל להזמין בדיקת DNA להימצאות התסמונת. התוצאות מגיעות ארבעה עד שמונה שבועות לאחר הבדיקה.

פנו לקופת החולים כדי לבדוק אילו בדיקות מכוסות בביטוח לתסמונת איקס שביר. למידע נוסף, דברו עם רופא הילדים.

בדיקות לגילוי התסמונת לפני או במהלך ההיריון

אם את בהיריון או מתכננת להיכנס להיריון, תוכלי לעבור בדיקה גנטית שתבדוק אם את נשאית ובסיכון ללידת ילד עם תסמונת איקס שביר.

אם נמצאת כנשאית של תסמונת איקס שביר, מומלץ לעבור יעוץ גנטי על מנת לסייע לכם לבחור את הדרך המתאימה על מנת לוודא שילדכם ייוולד ללא התסמונת. אם אובחנת כנשאית במהלך ההיריון, תוכלו לבדוק אם לתינוק תהיה התסמונת באמצעות בדיקות כגון  בדיקת סיסי שליה (CVS) או בדיקת מי שפיר עוד בזמן ההיריון.

לפני הבדיקה הגנטית לגילוי תסמונת איקס שביר, כדאי לשקול ייעוץ גנטי, שיעזור לכם להבין מה האפשרויות העומדות בפניכם והשפעות האבחון עליכם ועל בני המשפחה. כמו כן, הייעוץ הגנטי יעזור לכם לקבל החלטות. בדיקות DNA חשובות לאבחון תסמונות גנטיות מובחנות כמו איקס שביר.

טיפול מוקדם

טיפול מוקדם יכול לשפר את מצבו של ילדכם ולקדם אותו מבחינה התפתחותית. כדי לתמוך בילדכם ולעזור לו למצות את מלוא הפוטנציאל שלו, עבדו עם אנשי מקצוע שמתמחים בכך כגון רופא התפתחות, יועצת גנטית, מרפאה בעיסוק, פיזיותרפיסט, פסיכולוג, מורים או גננות לחינוך מיוחד וקלינאי תקשורת.

אתם ואנשי הצוות תוכלו לבחור יחד את הטיפול והאפשרויות הטובות ביותר לילדכם. הטיפול הטוב ביותר לילדים עם תסמונת איקס שביר כולל גישה רב-תחומית שמטפלת בחינוך, בהתנהגות ובצרכים הרפואיים ביחד.

תמיכה כלכלית

ילדים עם תסמונת איקס שביר זכאים לגמלת ילד נכה בהתאם לרמה התפקודית שלהם. מומלץ לקרוא היטב את תקנות הביטוח הלאומי למתן גמלה לילד נכה, כדי לקבוע את שיעור הזכאות. ילדים המוגבלים בניידות זכאים גם לגמלת ניידות, הכוללת קצבה והטבות נוספות החל מגיל שלוש. למידע נוסף, פנו לאתר ביטוח לאומי

לטפל בעצמכם

אף שקל לשקוע בטיפול בילדכם, חשוב מאוד שתטפלו גם בעצמכם ובבריאותכם. כשאתם בריאים מבחינה גופנית ונפשית, אתם יכולים לטפל טוב יותר בילדכם. אם אתם זקוקים לעזרה, פנו לרופא המשפחה.

כמו כן, תוכלו למצוא מידע רב באתר העמותה לתסמונת האיקס השביר בישראל. העמותה מבקשת לתת מענה להיבטים רפואיים, מקצועיים, משפחתיים ואישיים של הנשאים והלוקים בתסמונת.

אם ילדכם קיבל אבחנה של תסמונת איקס שביר, אתם זכאים לשירותים ולתמיכה רבים. אך לעיתים קשה להתמצא בנבכי הבירוקרטיה. אפשר לפנות לאתר כל זכות המרכז מידע על הנושא. כמו כן, תוכלו לדבר עם הורים אחרים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

 

פעילות קהילתית והתנדבותית: לגרום למתבגרים להיות מעורבים

פעילויות בקהילה ואחריות אזרחית וחברתית

פעילויות קהילתיות הן חלק מ”האחריות החברתית והאזרחית” שלנו. אלו דברים שאנו עושים בקהילה כי אנחנו רוצים או מרגישים שצריך, ולא כיוון שהחוק מחייב אותנו. אפשר להשתתף באחריות האזרחית ולהיות פעיל בקהילה בדרכים הבאות:

  • התנדבות במד”א, בארגונים להגנת הסביבה וכדומה
  • חניכה של ילדים צעירים יותר בבית הספר או במרכז למידה, התנדבות עם ילדים בגן או במעון.
  • השתתפות בטיפוח הגינה הקהילתית או מועדון לנוער.
  • השתתפות בקבוצת מעורבות לנוער באמצעות הרשות המקומית
  • קידום מטרות טובות כמו איסוף תרומות, צעצועים, בגדים ומזון לנזקקים, לאזורים מוכי אסונות טבע, תמיכה בתושבים ומשלוח חבילות לחיילים בעת מתיחות ביטחונית, סיוע בחברה להגנת הטבע ובעמותות שונות
  • חברות והדרכה בתנועת נוער
  •  התנדבות עם עולים חדשים, קשישים, עם קהילות מוחלשות או עם בעלי מוגבלויות.
  • יוזמות סיוע ומעורבות מקוריות של בני נוער ברשת למען מטרה שנוגעת ללבם.

ילדכם עשוי להתעניין גם בפעילויות בקהילה המקוונת, למשל קמפיין מקוון להצלת החופים, או פארק מקומי. מעורבות בקהילה המקוונת יכולה להוביל את בני הנוער להשתתפות בפעילויות בקהילה במציאות.

מה מקבלים בני הנוער מהשתתפות בפעילויות בקהילה

לא משנה באיזו פעילות המתבגרים עוסקים. כל פעילות היא טובה! כמובן, כל היא עוד אינה מעודדת פגיעה באחרים, ההשתתפות בפעילויות בקהילה מספקת המון  רווחים אישיים ותחושת סיפוק, התנסות בתפקידים, שמחה, תקווה, שייכות, ואמונה ביכולת להשפיע ולשנות מציאות.

דוגמה והשראה מבוגרים חיוביים

ההשתתפות בפעילויות בקהילה מאפשרת לבני נוער ליצור קשר עם חברים ובני נוער בוגרים יותר שחושבים כמוהם, ועם מבוגרים נוספים מלבד הוריהם, שמשמשים להם דוגמה אישית חיובית. יצירת הקשר ושיתוף הפעולה עם המבוגרים הללו מעודדים את המתבגרים לראות את העולם מנקודות ראות שונות, וכך להרחיב את אופקיהם, ולהסתכל על החוויות והערכים המשפחתיים שלהם בהקשר רחב יותר.

זהות וקשר

אנשים צעירים מנסים כל הזמן להבין מי הם ומה מקומם בעולם. הם בוחנים זהויות שונות, מתנסים בסגנונות לבוש שונים ובודקים שלל פעילויות ותחביבים שונים. השתתפות בפעילויות בקהילה מאפשרת לילדכם להבין מיהו, ולראות את עצמו כמועיל, נדיב, בעל זהות פוליטית או סתם בן אדם טוב באופן כללי. נוסף על כך, ההשתתפות בפעילויות קהילתיות יוצרת תחושת שייכות לקבוצת המתנדבים, לקהילה המקומית ולעולם שמסביב.

מיומנויות והכנה לחיים

פעילויות בקהילה מאפשרות לבני הנוער ליישם את המיומנויות שכבר רכשו. לדוגמה, ילדכם יוכל להשתמש במיומנויות הבישול שלמד בבית בפעילות קהילתית למתן אוכל לנזקקים. פעילויות בקהילה והתנדבויות שונות הן דרך מצוינת להראות יוזמה ולפתח מיומנויות שיעזרו בעתיד להשגת עבודה.

לדוגמה, סיוע במתן אוכל לנזקקים מאפשר לילדכם לצבור ניסיון בשיחה עם האנשים סביבו ובניהול כלכלי. אם ילדכם רוצה להיות וטרינר כשיגדל, אפשר להתנדב בארגונים כמו צער בעלי חיים, לטייל עם כלבים בכלבייה העירונית, להפגין מחויבות ולקבל המלצה לעתיד.

מיומנות נוספת בעלת חשיבות גדולה לחיים היא היכולת לנהל את הזמן הפנוי ולאזן בין פעילויות פנאי, עבודה ולימודים, ולהימנע מהתמכרות למסכים. ההשתתפות בפעילויות בקהילה תגרום לילדכם להיות מאורגן ומסודר יותר, ולהתחיל לנהל את זמנו בעצמו.

ביטחון עצמי, בריאות נפשית ורווחה

פעילויות בקהילה יכולות לתרום מאוד לביטחון העצמי של בני נוער. ילדכם ילמד כיצד לקחת אחריות ולהתמודד עם אתגרים, לתקשר ולהסתדר עם אנשים שונים, לבנות את כישורי החיים שלו בסביבה תומכת ולשפר את ההערכה העצמית שלו.

זהו גם בסיס מצוין לבריאות נפשית ולרווחה כללית. ההשתתפות בפעילות הקהילתית מהווה גורם פסיכולוגי חיובי למתבגרים, כיוון שאנשים אחרים מצפים מהם להופיע לפעילות ולהשתתף בה, תומכים בהם ומעודדים אותם להשיג משהו גדול מהם כחלק מקבוצה. הרגשות החיוביים הללו מגנים על אנשים צעירים מעצבות ומדיכאון.

השתתפות בפעילות קהילתית כלשהי יכולה לצמצם את הסיכויים להשתמש בחומרים מסוכנים, להשתתף בפעילות פלילית ולסבול מבדידות וניכור חברתי ומבריאות נפשית לקויה.

לעודד השתתפות בפעילויות בקהילה

התחילו מוקדם ותנו דוגמא אישית

אפשר להשתתף בפעילויות רבות כבר מגיל צעיר. ילדים נוטים להיות מעורבים יותר כשהם רואים את הוריהם עושים זאת – משתתפים בוועד ההורים בגן, מבלים את סופי השבוע באירועים קהילתיים מקומיים או עוזרים לשכנים ולאנשים שנזקקים לסיוע במסגרות שונות. כדאי למצוא זמן ולפתח רשתות חברתיות עם השכנים והקהילה המקומית כבר מילדות, כדי להגביר את הסיכוי למעורבות בקהילה גם בגיל מבוגר יותר.

ילדים ירצו יותר להשתתף בפעילויות אם חבריהם משתתפים בהן. כשילדים נכנסים לגיל ההתבגרות, לחברים יש השפעה גדולה יותר על חייהם. כדי לעודד מעורבות בקהילה, הציעו לילדכם להשתתף בפעילות עם חבר.

חשבו על האישיות של ילדכם

ילדכם שקט, קשה לו להפשיר בחברה ומעדיף לצפות מהצד בפעמים הראשונות? אולי כדאי לבקש ממנו לצרף חבר טוב לפעילות ב’צער בעלי חיים’. ילדכם אוהב להוביל ולהיות במרכז העניינים? אולי ירצה להדריך בתנועת נוער..

כדי למצוא רעיונות נוספים, חשבו על סוג המשחקים שילדכם משחק, או על התכניות האהובות עליו והאתרים שבהם הוא גולש. כך תוכלו להבין טוב יותר באילו דברים הוא מתעניין.

הדגימו אחריות חברתית בעצמכם

אם אתם מתנדבים בפעילות כמו “בישולים ליולדת” או עוזרים למישהו לעבור דירה, קחו איתכם את ילדכם. ספרו לו שהעזרה לזולת עוזרת לכם להרגיש טוב. אפשר לקחת אותו להפגנה או לפעילות פוליטית כדי שיראה כיצד אנשים צעירים בקהילה מעורבים בפעילויות ובנושאים רחבים יותר.

עזרו לילדכם להתחיל

אם ילדכם רוצה להתחיל להתנדב אך חושש מכך, נסו להצטרף לכל הפעילות כמשפחה. אפשר להשתתף בפעילויות כגון חוג ספורט וחוגי אמנות. אתם וילדכם יכולים גם להצטרף יחד לקבוצת אמנות או למקהלה קהילתית ולעבוד אפילו מאחורי הקלעים.

ייתכן שילדכם יזדקק לעזרה כדי להכיר את הקבוצה בפעם הראשונה. קשה לעשות שיחות היכרות ראשוניות. עזרו לילדכם לעשות את עבודת השטח הראשונית, כדי להגביר את סיכויי ההצלחה שלו.

שימו לב: חלק מהארגונים מבקשים מתנדבים מגיל מסוים, וכדאי לברר זאת מראש. רוב בתי הספר, המכללות והאוניברסיטאות מפעילים תוכניות  של מחוייבות אישית או התנדבות בקהילה. אפשר להשתלב בתוכניות אלה ולדבר עם ילדכם על היתרונות שמציעות התוכניות לקהילה.

קדמו פעילויות שילדכם כבר משתתף בהן

אם ילדכם אינו מעוניין להשתתף בפעילויות בקהילה, קבלו זאת כעובדה ונסו לחפש הזדמנויות עתידיות. אך אם אתם מרגישים שהוא רק זקוק לדחיפה קלה, נסו להיעזר בפעילויות שהוא כבר משתתף בהן.

לדוגמה, אם הוא תלמיד טוב בבית הספר, יכול להיות שייהנה להצטרף לפעילות שלעזרה בלימודים לעולים חדשים,  אם הוא נהנה מחוג ספורט, אולי ירצה לעזור באימוני הקבוצה הצעירה. אם הוא בוועד הכיתה בבית הספר, יכול להיות שירצה להשתמש בניסיון הזה ולגייס תרומות ציוד ומימון למטרה קהילתית כמו הקמת מועדון במקלט השכונתי.

עודדו את ילדכם לבדוק במשפחה או בסביבה הקרובה ולראות אם מישהו זקוק לעזרה. לא חייבים להשתתף בפעילות נרחבות כדי לשמור על ראש פתוח לקהילה. אפשר לעשות דברים קטנים כמו לעזור לשכנה שילדה תינוק ולשמור ילדיה האחרים, , לסדר את החצר של סבא וסבתא או לעזור לשכן צעיר בשיעורי הבית.

להתמודד עם סיכונים

זה טבעי שתדאגו לביטחונו של ילדכם כשהוא יוצא לבדו  או עם קבוצה שאינכם מכירים היטב. מומלץ להתכונן מראש. לדוגמה, בררו פרטים על הארגון שבו ילדכם מתנדב, וודאו שמטרותיו חיוביות. בהתאם לגילו של ילדכם, נסו לפגוש מבוגרים אחרים שאיתם ילדכם פעיל או לוודא שלמתנדבים או לעובדים המבוגרים אין רישום פלילי י במשטרה. דברו עם ילדכם והחליטו על כללי בסיס – מה מותר ומה אסור לו לעשות בפעילות הקהילתית. לדוגמה, מותר לו להיפגש עם אנשים במקום ציבורי, אבל לא בבית פרטי.

לעזור לילדים עם צרכים מיוחדים להתחבר לקהילה

אנשים צעירים עם צרכים מיוחדים יכולים ליהנות ולהיתרם מאוד מהשתתפות בפעילויות בקהילה, בדיוק כמו ילדים רגילים. נוסף על כך, חשוב שיקבלו ייצוג בכל סוגי הפרויקטים הקהילתיים. אין זה אומר שעליהם להתנהל רק לפי המוגבלות שלהם. אפשר להציע לילדכם לחבור לקבוצה שמבינה את צרכיו המיוחדים – למשל, פרויקט ‘צמי”ד’ לילדים עם צרכים מיוחדים בצופים, או ארגון למען צעירים לקויי שמיעה.

יכול להיות שהוא יעדיף דווקא את האפשרויות הרגילות. הדעות שלו יקבלו הערכה רבה בפעילויות כאלה, ומעורבותו תועיל גם לצעירים אחרים. מומלץ להשתתף בהתנסויות מעשיות, בפעילויות בעלות תוצאות מוחשיות. ובארגונים עם פתיחות לנושא.

מנקודת מבט מעשית  חשבו כיצד להקל על ילדכם להשתתף בפעילויות. כדאי להביא בחשבון את צורכי ילדכם – מתן תרופות, שגרת שירותים, הרגלי אכילה ועוד.

ארגונים ופעילויות בקהילה (רשימה חלקית)

  • באתר המועצה הלאומית להתנדבות בישראל ניתן למצוא מגוון אפשרויות להתנדבות בארץ.
  • אתר בזכות, למשל, שם לו למטרה להשיג שוויון מלא לאנשים עם מוגבלות פיזית, שכלית ונפשית ושיתופם בחברה בכל תחומי החיים
  • בית השנטי הוקם כדי לטפל בבני נוער שברחו מביתם לאחר שסבלו מאלימות פיזית, מינית ומילולית
  • ארגון נוער לנוער מקדם אזרחות טובה, עזרה לזולת, פיתוח יכולת מנהיגות נוער, אהבת הארץ ועוד
  • תנועת תנו לחיות לחיות מפעילה כמה סניפים שבהם אפשר לעזור במשרדים, להתנדב בכלביות ולטפל בחתולים
  • ארגון חיים וסביבה הוא ארגון גג של שוחרי איכות החיים והסביבה, ודרכו אפשר למצוא ארגונים סביבתיים להתנדבות
  • איגי הוא ארגון נוער גאה שדרכו אפשר להדריך חניכים בקבוצות החברתיות, לדבר עם חניכים במועדון נוער ולהשתתף בפעילויות רבות
  • באתר נוער מתנדב ניתן למצוא אפשרויות רבות להתנדבות לפי אזורים בארץ ותחומי עניין.

אתרי תנועות הנוער בישראל:

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

בריונות ברשת

הידעתם?

  • נכון לשנת 2015, 47% מהילדים בכיתות ד’-ט’ בישראל דיווחו שחוו הצקה במרחבים הווירטואליים.
  • בריונות ברשת מתחילה לרוב סמוך לקבלת מכשיר סלולרי חכם ראשון. היא מגיעה לשיא בגילאי היסודי המאוחרים וגילאי החטיבה ויורדת בהדרגה בגילאי התיכון.
  • רוב קורבנות הבריונות ברשת ואלה שפוגעים בהם מכירים זה את זה במציאות. לעתים קרובות הם הולכים לאותו בית ספר, שייכים לאותו מגדר ומגדירים את עצמם כחברים.
  • בשונה מבריונות “מסורתית” בריוני הרשת הם לאו דווקא חזקים פיזית.

בריונות ברשת: מה צריך לדעת

בריונות ברשת היא מה שקורה כאשר מישהו משתמש בטכנולוגיה דיגיטלית כדי להטריד, להשפיל, להביך, להתעלל, לאיים, להציק או להפחיד מישהו אחר שוב ושוב באופן מכוון. היא מתרחשת בהמון דרכים שונות – בסמארטפונים, בהודעות סמס ודוא”ל, במשחקים מקוונים ובאתרי הרשתות החברתיות כמו וואטסאפ, פייסבוק, יוטיוב, טאמבלר, סנאפצ’ט ואינסטגרם.

דוגמאות לבריונות ברשת כוללות פעולות מכוונות כמו:

  • פרסום פוסט או שליחת הודעות שמאיימות על אנשים או משפילות אותם
  • הרחקת אנשים ממשחקים מקוונים או מפורומים חברתיים, שלעיתים נהפכת לחרם של ממש גם מחוץ למרחב הדיגיטלי
  • הפצת שמועות מרושעות ברשת
  • הקמת פרופיל מזויף (“פייק”) שמפיץ תכנים לא נעימים ולא נחמדים ומשתמש בתמונות אמיתיות ובפרטי קשר אמיתיים
  • הטרלה או מעקב אחרי אנשים ברשת
  • שליחת או העברת מידע אישי של מישהו או מישהי לאנשים אחרים
  • העלאת תמונות או סרטוני וידיאו מעליבים או מביכים של מישהו אחר
  • הצקה לאנשים אחרים בסביבה וירטואלית או במשחקים מקוונים

בריונות ברשת יכולה לקרות בכל זמן, ביום או בלילה, בכל מקום שבו יש גישה לאינטרנט או לרשת סלולרית. מוגבלות או בעיה נפשית כמו דיכאון או חרדה עלולים להפוך את ילדכם לפגיע אף יותר לבריונות מסוג זה. בריונות ברשת הרבה פעמים מתקדמת לבריונות פנים אל פנים- לדוגמה, בריונות בבית הספר. בהשוואה למצב בעבר, כאשר היתה הפוגה בהצקות כשהילד היה בבית-  הרשת נוכחת תמיד ולכן ההצקות יכולות להיות רציפות, ללא הפוגה. קורה גם שבריונות פנים אל פנים מתדרדרת גם לבריונות ברשת.

ההשפעות של בריונות ברשת

ילדים ובני נוער שחווים בריונות ברשת עלולים לסבול גם מבריונות בבית הספר. לעתים קרובות, בריונות ברשת גורמת להערכה עצמית נמוכה, הפגנת עניין מופחת בבית הספר והישגים אקדמיים נמוכים.

ילדים ובני נוער עשויים להתבלבל מהשינויים בקבוצות החברתיות שלהם, לחוש שהם לבד, בודדים ומבודדים. בריונות ברשת עלולה לגרום לבעיות נפשיות כמו דיכאון, חרדה, לחץ ובמקרים קיצוניים, אף מחשבות על התאבדות. חלק מקורבנות הבריונות ברשת מרגישים ששום מקום אינו בטוח.

לעזור לילדכם להימנע מבריונות ברשת ולהמנע מלהפוך לבריוני רשת

הנה כמה דברים שתוכלו לעשות כדי להפחית את הסיכויים שילדכם ייתקל בבריונות רשת.

הסכימו על כללים

החליטו על כללי שימוש ברורים בטלפונים ניידים, במחשב או בטאבלט. בריונות ברשת מתרחשת לעתים קרובות בלילה, באמצעות הודעות ואטסאפ, סמס ותמונות שמועברות בין אחד לשני. כדאי להחליט על כיבוי כל המכשירים בלילה והשארתם באזור המשפחתי בבית. הקפידו על קיום מרחב לא דיגיטלי כמו בארוחות ערב משפחתיות, טיול משפחתי קצר וכו’. חשוב לפתח מיומנויות חברתיות “לא דיגיטליות”.

דברו עם ילדכם על בריונות ברשת

כדאי לדבר עם ילדכם על בריונות ברשת כשהוא מתחיל להשתמש באתרי רשתות חברתיות, או כשהוא מקבל את הסמארטפון הראשון שלו. אפשר לדבר על:

  • כיצד נראית בריונות ברשת – למשל, “בריונות ברשת יכולה להיות כששולחים הודעות סמס מרושעות, מפיצים שמועות ברשתות החברתיות, ‘יורדים’ ביחד על אחד השחקנים במשחקים מקוונים או מפיצים תמונות מביכות עם אנשים אחרים”
  • כיצד ילדכם עלול להרגיש אם ייפול קורבן לבריונות ברשת – לדוגמה, “אם מפיצים עליך דברים מרושעים באינטרנט, אתה עלול להרגיש מאוד עצוב ובודד. זה עלול לגרום לך לא לרצות להצטרף לפעילויות שבהן נמצא מי שפוגע בך”.
  • מה התוצאות של בריונות ברשת – למשל, “אנשים שנפגעים מבריונות ברשת עלולים להפסיק להצליח בבית הספר ולחוש דיכאון או חרדה”.
  • ניתן לשחק במשחק סימולציות בו ילדכם הוא פעם הצד הפוגע ופעם הצד הנפגע. הבהירו שאתם זמינים לעזור להחלץ משני המצבים.
  • מומלץ להבהיר שאתם נגישים וזמינים לשמוע מה שעובר על ילדכם.

דברו על שימוש בטוח ברשת

אפשר לדבר על:

  • חברים מקוונים והוספת חברים לרשימת החברים – אם ילדכם מוסיף מישהו שאינו מכיר באמת לרשימת החברים שלו, אותו אדם מקבל גישה לכל המידע על ילדכם ויכול להשתמש בו כדי לפגוע בו או באחרים
  • לא לתת סיסמאות לחברים. חלק מבני הנוער עושים זאת כעדות לכך שהם סומכים על מישהו, אבל הסיסמה מאפשרת לאנשים אחרים להתחזות לילדכם ברשת
  • טביעת רגל דיגיטלית: לחשוב לפני שמפרסמים משהו – אם ילדכם מפרסם תגובות אישיות, תמונות או סרטוני וידיאו, הוא עלול לקבל תשומת לב בלתי רצויה או הערות שליליות. סביר להניח שהתגובות והתמונות יהיו זמינות ברשת לנצח.
  • לספר לכם, למורה או למבוגר אחר שהוא סומך עליו אם הוא מודאג ממשהו שמתרחש ברשת. חשוב לא להגיב בכעס גלוי כאשר הילד מספר לכם משהו שהוא מודאג ממנו.

אם אתם חוששים שילדכם נפגע מבריונות ברשת, חפשו סימנים כמו שינויים בחיי החברה שלו בבית הספר, באופן השימוש שלו בטכנולוגיה, ברגשותיו ובהתנהגותו. חשוב לדעת כיצד לזהות סימנים לבריונות ברשת ולעזור לילדכם. ישנם ארגוני מתנדבים בעלי נסיון בהתערבות בדיוק במצבים אלו. אתם לא לבד! תוכלו לפנות לעוד שאלות וסיוע לעמותת נתיבי רשת.

במה שונה בריונות ברשת מסוגי בריונות אחרים

בריונות ברשת שונה מסוגים אחרים של בריונות גם לפוגע וגם לנפגע. בדרך כלל, אנשים שמתנהגים בבריונות הם נועזים יותר ברשת מאשר במפגש פנים אל פנים עם הקורבן. האפשרות להציק ולהקניט מרחוק ובצורה אנונימית נותנת לפוגעים תחושה שהם בטוחים וחזקים יותר. הם לא יכולים לראות את התגובות הגופניות או הרגשיות של הקורבנות – תגובות שהיו יכולות להשפיע באופן מסוים על התנהגותו של הפוגע.

קשה מאוד להיפטר מהודעות פוגעות שמפורסמות ברשת. הודעות אלה מועברות מיידית ונחשפות בפני המון אנשים, במקום מעט אנשים שנוכחים בסיטואציות של בריונות פנים אל פנים.

לאנשים שנפגעים קשה מאוד להתמודד עם בריונות ברשת. כיוון שבני נוער משתמשים בסמארטפונים ובאינטרנט חלק ניכר מהזמן, הבריונות יכולה להתרחש 24 שעות ביממה, ולא רק בבית הספר. קורבנות הבריונות ברשת עלולים שלא לדעת מי עומד מאחורי הבריונות או מתי תגיע המתקפה הבאה, להרגיש נרדפים ולא בטוחים אפילו כשהם בבית.

raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

בילוי מיוחד עם אבא: כך עושים זאת

כיצד ליצור בילוי איכותי עם הילדים

אינטראקציות איכותיות עם הילדים מתרחשות כשאתה עושה קצת יותר ממה שצריך, במקום לטפל בהם וזהו. עם זאת, קשה למצוא זמן פנוי לילדים בשעות העבודה הארוכות, וגם למצוא זמן לעצמך וזמן לבת או בן הזוג. הנה כמה דרכים פשוטות שיעזרו לך להפוך את הבילוי עם אבא למיוחד יותר.

  • דבר עם הילדים. ספר להם סיפורים ובדיחות. האזנה לשיחות של מבוגרים עוזרת לתינוקות ולילדים צעירים ללמוד, גם אם אינם מבינים את הנאמר, ומקרבות אתכם מבחינה רגשית.
  • קרא עם הילדים. הקראת סיפורים היא דרך נהדרת לבלות יחד, ויותר מזה: הקריאה והסיפור עוזרים לקדם את התפתחות השפה, האוריינות והמוח.
  • הסבר וספר להם על כל מיני דברים. ציין בפניהם דברים ששווה לשים לב אליהם – לדוגמה, דחפור באתר בנייה, או נשל של ציקדה בחצר האחורית. אם ילדך שואל שאלות, הסבר לו כיצד הדברים עובדים.
  • מדוע חשוב לדבר? הרגעים שבהם ילדיך מקבלים ממך תשומת לב בלעדית שווים את משקלם בזהב. אם אתה מפסיק את מעשיך באותו רגע ונותן לילדך תשומת לב מלאה, אתה נותן דחיפה עצומה להתפתחותו ולהערכה העצמית שלו.
  • שמש דוגמה. ילדך לומד ממך ומהאינטראקציות ביניכם כיצד לתקשר עם אחרים. כל הורה חייב להגיד “לא” לפעמים, אך אפילו הרגעים האלה יכולים להיות “הזדמנויות ללמידה” אם אתה מציין בבירור לאיזו התנהגות אתה מצפה. שבח את ילדך כשהוא משתף פעולה, והדגם לו התנהגות מנומסת, כדי לתת לו דוגמה חיובית ומלאת עוצמה.
  • צור הזדמנויות למידה מאתגרות. אם תתבונן בקפידה, תבין כיצד לשחק עם ילדך בדיוק בהתאם ליכולתו – לא קשה מדי, ולא קל מדי. לדוגמה, תוכל להצביע לאן שייך חלק מהפאזל, במקום לתת לו להתחבט או לעשות זאת במקומו.
  • הצע אפשרויות אחרות, כשאפשר. למשל, במקום להגיד “תלבש את החולצה”, תוכל להגיד, “אתה רוצה ללבוש את החולצה האדומה או הירוקה?” אפשרויות לבחירה הן תחליף מצוין להוראה. הן עוזרות לבנות עצמאות ומעודדות אחריות, ונותנות לילד תחושה שיש לו שליטה מסוימת על קבלת ההחלטות.
  • השתמש בחוש ההומור כשאתה מקריא או מסביר דברים. אפשר להקניט את הילדים בצורה שובבית, אבל רק אם ילדך משתף פעולה. הקפד שלא לפגוע. השימוש בהומור ובשובבות עוזר לרווחת הילדים כשהם גדלים.
  • תוכל להשתמש במעט משחק תוקפני עם הילדים. שחק עם ילדך במשחקי התאבקות שבהם יוכל לנצח, עם קצת מאמץ. היה שמח ומלא דמיון. משחק משותף שאינו נגמר בדמעות עוזר לילדים ללמוד כיצד להיות חזקים בלי להיות אגרסיביים.

החדשות הטובות הן שאין צורך בהכשרה מיוחדת כדי ליצור את האינטראקציות האלה. רוב הסיכויים שאתה כבר עושה המון דברים טובים. לא כל דקה עם הילדים חייבת להיות איכותית, אך אם תדע כיצד נראות אינטראקציות טובות, תוכל לחפש וליצור אותן יותר.

נמצא כי חום והפגנת חיבה גופנית מאבות הובילו להערכה עצמית גבוהה יותר של הילדים, ולסיכוי נמוך יותר להופעת בעיות רגשיות וחברתיות.

משחק תוקפני

משחק תוקפני יכול להיות מהנה לילדים ולמבוגרים כאחד. הוא נותן לילדים הזדמנות לעשות קצת כושר, וגם מאפשר להם לבחון בבטחה את היכולות והמגבלות הגופניות שלהם. משחק תוקפני מעט עם אבא עוזר לילדים ללמוד כיצד להתמודד עם רגשות כמו כעס והתלהבות, וגם עם הרצון לנצח. כמו כן, משחק כזה עוזר לילדך ללמוד שיעורים חברתיים חשובים כמו איך לשחק בצורה הוגנת (ובלי לרמות!).

הנה כמה רעיונות שיעזרו לך להפיק את המיטב ממשחק תוקפני:

תזמן את המשחק היטב. המשחק עשוי לרגש את הילדים כל כך עד שהם יזדקקו למעט זמן להירגע לפני שהם הולכים לישון, לאכול או להתלבש. פנה זמן להירגע אחרי המשחק.

קבע כללי יסוד. לדוגמה, כשמישהו אומר די או אם מישהו נפגע, הגיע הזמן לעשות הפסקה.

אם קרתה איזו התנגשות מקרית או שמישהו קיבל מכה קטנה, הרגע את העניינים, ודא שילדך מבין שזה היה בטעות והתחל את המשחק מחדש, אחרי שהדמעות יתייבשו.

עודד את הילדים להמשיך לנסות גם כשהם “מפסידים”.

וזכור – כשחקן הגדול והחזק יותר, תצטרך לתת לילדים להכניע אותך או לתפוס אותך, כדי לאפשר לשחקן אחר “לנצח” לפחות כמה פעמים במהלך המשחק!

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

תסמונת הרצף האוטיסטי (אוטיזם): סקירה

מהו אוטיזם?

תסמונת הספקטרום האוטיסטי (אוטיזם) הוא תסמונת נוירולוגית- התפתחותית, כלומר שהבסיס שלה הוא בשינויים בהתפתחות המח. תסמונת זו מכונה “רצף” מכיוון שילדים שונים עם אוטיזם יכולים להראות שונות רבה ביניהם, עם חוזקות וקשיים ברמות שונות .לכל ילד יהיה תמהיל אחר של התנהגויות. לדוגמא:

  • קושי ליצור קשר ולתקשר עם אחרים – למשל, לא ליצור קשר עין כדי לקבל תשומת לב, לדבר בטון חריג וטכני, לא להבין ציניות או הומור.
  • תחומי עניין צרים – לדוגמה, לשחק כמעט ורק עם מכוניות, לנהל שיחות חוזרות על דינוזאורים, ועוד.
  • התנהגות חזרתית – למשל, לסדר משחקים בשורה או למיין לפי צבעים, לחזור שוב ושוב על מילים או משפטים ועוד.

כמו כן, ילדים על הרצף האוטיסטי מפגינים לעיתים קרובות תת-רגישות או רגישות יתר לטעמים, למגע, למראות ולצלילים. לדוגמה, הם עשויים להיות מוטרדים בקלות מצלילים מסוימים, או לאכול רק מזון עם מרקם מסוים, או לחפש חפצים רוטטים כמו מכונת הכביסה, או לטפוח על עפעפי העיניים כדי לראות את האור מהבהב.

מה גורם לאוטיזם?

איננו יודעים בדיוק מה גורם לאוטיזם. ידוע שאצל ילדים אוטיסטים, החלקים השונים של המח אינם “מדברים” זה עם זה בדרך רגילה.

ישנן ראיות מוצקות שמצביעות על בסיס גנטי לאוטיזם. עם זאת, נראה שאין גן ספציפי אחד שאחראי על התסמונת. סביר יותר להניח שמדובר בשילוב של כמה גנים שפועלים יחד. מחקרים גילו גנים אפשריים רבים בעלי תפקיד בהתפתחות אוטיזם.

אין תשובה אחת לשאלה מה גורם לאוטיזם, אך ברור שמעשיהם של ההורים אינם גורמים לכך.

סימנים לאוטיזם

ישנם סימנים מוקדמים לאוטיזם שניתן לעיתים לשים לב אליהם עוד לפני  גיל שנתיים. העדר, איחור או איכות נמוכה של התנהגויות חברתיות תקינות כמו: התעניינות חברתית בבני אדם ולא רק בצעצועים או חפצים דוממים, משיכת תשומת לב באמצעות קול ,מבט הבעות פנים, הצבעה או מחוות גוף, חיוכים חברתיים, הנאה משותפת במשחק ועוד.  סימנים נוספים הם חוסר תגובה לקריאה בשמו של הפעוט, או התמקדות בפעילויות חוזרות כמו סידור צעצועים בשורה- סימנים אלה מהווים דגלים אדומים, ורצוי להיבדק ולעבור הערכה אצל איש מקצוע בתחום התפתחות הילד (רופא, פסיכולוג, קלינאית תקשורת).

הסימנים לאוטיזם נהיים מובהקים יותר כשהתינוק הופך לפעוט, ואמור להתחיל לדבר ולשחק עם ילדים אחרים. ילדים אוטיסטים עשויים שלא להתעניין במשחק עם ילדים אחרים, או לדבר באופן בלתי רגיל – למשל, בטון אחיד שעשוי להישמע מכני.

הסימנים לאוטיזם אצל ילדים ובני נוער עשויים להתבטא בקושי של הילד להסתגל למצבים חדשים, קושי ביכולת  להכיר, ליזום ולשמר חברויות, להתעניין בנושאים מגוונים המתאימים לגילו, להתמודד עם שינויים, ועם סיטואציות חברתיות שונות.

אבחון

ניתן לאבחן הפרעה על הרצף האוטיסטי עוד לפני גיל שנתיים, אולם לעיתים עם מתן טיפול מתאים יתכן והתמונה בגילאים הבוגרים יותר תשתנה, ולרוב יידרש אבחון חוזר. האבחון הוא אבחון רב צוותי הכולל מספר אנשי מקצוע, ומחייב נוכחות של רופא ילדים התפתחותי/נוירולוג ילדים או פסיכיאטר ילדים, ועשוי לכלול גם פסיכולוג , קלינאי תקשורת או מרפאה בעיסוק.

אין מבדק בודד לאבחון אוטיזם. במקום זאת, אבחון אוטיזם מבוסס על:

  • תצפית על הילד, כולל איכות ואופי המשחק, יצירת  קשר עם אחרים  ועוד התצפית עדויה להיות חופשית או מובנית באמצעות סט של פעילויות מוגדרות שנועדו לבחון התנהגויות של הילד בתגובה לפעילויות שונות, כולל תגובות  חברתיות , חזרתיות ותחושתיות.
  • ראיון עם ההורים
  • קבלת מידע מאנשי מקצוע אחרים המכירים את הילד – במסגרת חינוכית או טיפולית
  • סקירת היסטוריית ההתפתחות של הילד .
  • שאלונים להורים ולאנשי מקצוע אודות מגוון תפקודים והתנהגויות של הילד

אבחון אוטיזם ניתן בצירוף מידת החומרה של התסמינים ומידת התמיכה הדרושה לילד, שנעה מ”דורש תמיכה” ועד “דורש תמיכה משמעותית מאוד”. כמו כן, אנשי המקצוע מעריכים את היכולות השפתיות והקוגניטיביות של הילדים.

ילדים שמתקשים בתקשורת חברתית בלבד , ללא סימפטומים של חזרתיות, צמצום בתחומי עניין או בעיות בתחום התחושתי, עשויים לקבל אבחנה של הפרעה בתקשורת חברתית, ולאו דווקא אוטיזם.

מה לעשות אם אתם מודאגים מהתפתחותו של ילדכם

אם אתם מודאגים בנוגע להיבט כלשהו בהתפתחותו של ילדכם, כדאי לפנות לאחות טיפת חלב או לרופא הילדים ולבקש הפניה להערכה התפתחותית ביחידה או מכון מוכרים להתפתחות הילד. האבחנה והאבחון הם הצעד הראשון לקראת מתן עזרה לילדכם וקבלת השירותים והתוכניות המתאימים לצרכיו.

חשוב לקבל עזרה ותמיכה מוקדם ככל האפשר. ככל שהילדים מקבלים את שירותי הטיפול המוקדם מהר יותר, כך עולה מידת יעילותם של השירותים.

“הלוואי שהייתי יודעת שאוטיזם נראה אחרת אצל כל ילד. הבן הקטן של חברים אובחן כאוטיסט אבל הוא היה שונה מאוד מהבן שלי – הוא לא דיבר בכלל ואיבד את היכולת ליצור כל קשר עין עם אנשים. אף שידעתי שמשהו לא בסדר עם הבן שלי, לא חשבתי שמדובר באוטיזם כיוון שלא רק שהוא אמר כמה מילים, הוא היה מתבונן בי ומחייך”.
-ג’ני, אימא של אלכס, בן חמש

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

מריבות בין אחים בגיל ההתבגרות

מריבות בין אחים: מה צריך לדעת

“מי אמר שאת יכולה ללבוש את הבגדים שלי?”, “צא מהחדר שלי!”, “אתה משתמש במחשב כבר שעות!”. אך טבעי שאחים בגיל ההתבגרות רבים על כל מיני דברים. אחים בגיל זה מתווכחים באותה כמות ותדירות כמו ילדים צעירים יותר, אך הם נוטים לריב על דברים שונים ולהשתמש בשפה שונה ומבוגרת יותר.

מריבות בין אחים  יכולות להיות דבר מלחיץ, אך יש להן מטרה מועילה: כשילדים יוצרים קשר עם מבוגרים, הם לומדים על סמכות. אינטראקציות בין אחים ואחיות עוזרים להם ללמוד כיצד ליצור קשר עם ‘קבוצת השווים’ שלהם ובהמשך החיים- עם אנשים בגילם ובמצבם. אמנם הם רבים עכשיו, אך אותם אחים יכולים לתת אחד לשני תמיכה והגנה בסיטואציות או בתקופות אחרות. ויכוחים בין אחים עוזרים לילדים ללמוד כיצד להיות חברים, בני זוג ועובדים טובים יותר בחיים. אם מטפלים בהן נכון, מריבות בין אחים הן הזדמנויות שעוזרות לילדים ללמוד כישורי חיים חשובים כגון:

  • איך לפתור בעיות וליישב עימותים
  • איך להתייחס לאחרים באמפתיה
  • איך להתמודד עם דעות שונות
  • איך לבטא את הצרכים שלהם
  • איך להציב גבולות
  • איך להתפשר ולנהל משא ומתן
  • איך להתנצל ולהתפייס אם טעית.

כיצד לפתור מריבות בין אחים

הנה כמה הצעות שיעזרו לכם להתמודד עם מריבות בין אחים בגיל ההתבגרות.

אל תתערבו בכל פעם כדי לפתור לילדיכם את הבעיה, גם אם התערבות מצדכם תפתור את העניין במהירות רבה יותר ובלי לחץ. תנו להם לפתור את הוויכוחים בינם לבין עצמם וללמוד מיומנויות חיוניות לחיים. עם זאת, ניתן לשים גבולות להתנהגויות אלימות ופוגעניות, שאין להן מקום בבית. בקשו מילדיכם להקשיב אחד לשני, לתת ביטוי ולשמוע את נקודת המבט של כל אחד. לאחר מכן כוונו אותם לפשרה. אפשר להשתמש במדריך לפתרון בעיות.

אם ילדיכם זקוקים לעזרה כדי לפתור עימות, הדריכו אותם כיצד לעבור אותו. הראו להם כיצד אתם פותרים בעיות: עזרו להם להבין על מה הם מתווכחים, שאלו מה כל אחד מהם רוצה ועודדו אותם לחשוב על פתרון ביחד, שעונה על הצרכים העיקריים של כולם.

בדקו על מה ניסוב הוויכוח במקום לבדוק מי התחיל אותו. ממילא לא תמיד ניתן לדעת איך התחיל הוויכוח, ואם היו פרובוקציות או פגיעות קודמות. בסופו של דבר, מבחינתכם, אם שניהם רבים, שניהם אחראים לכך.

אם תצדדו באחד הילדים, השני עלול לחוש שהתנהגתם אליו בצורה לא הוגנת ושאתם מעדיפים את אחיו. עדיף לתת לשני המתבגרים להציג את הבעיות שלהם, ואז לחשוב כולם יחד על פתרונות אפשריים. תוכלו לכתוב את האפשרויות שהעליתם כדי לוודא שלא תשכחו אף רעיון.

עודדו אותם לפתור את המריבות בעצמם. לדוגמה, אם הם רבים על המחשב, אם תמנעו מהם גישה למחשב עד שיחליטו על פתרון ביחד, הדבר יאלץ אותם למצוא פתרון מוסכם. לא תמיד קל לעשות זאת, אבל נסו לשמור על אווירה רגועה שתעודד את ילדיכם להירגע ולחשוב על פתרון.

שמרו תיעוד של פתרון הבעיות כדי לוודא שאף אחד מילדיכם לא “משתלט” על השני. ודאו שהפשרה שהסכמתם או שהם הסכימו עליה אכן מתרחשת, ושכל אחד מהם מקבל משהו שרצה. אם אינם מצליחים להתפשר, תצטרכו לחשוב על תוצאות שישפיעו על שניהם.

אלימות מילולית ומריבות גופניות פוגעות בגוף ובנפש, של קרבן האלימות, ומזיקות גם למי שנקט באלימות. הן עלולות לפגוע במערכת היחסים בין האחים לטווח הארוך. אם ילדיכם מתנהגים באלימות מילולית או גופנית זה לזה, עליכם להתערב ולעצור זאת במהירות.

כיצד למנוע מריבות עתידיות בין אחים

עבודת הכנה קלה יכולה למנוע מריבות בין אחים בגיל ההתבגרות.

יחס הוגן

  • היו הוגנים. הימנעו מאפליה. בני נוער שמים לב מהר מאוד כשהם מקבלים יחס שונה.
  • נסו לא לערוך השוואות בין האחים. במקום זה, התמקדו בחוזקות של כל ילד. אמנם מפתה לפעמים להגיד משפטים כמו “למה אתה לא יכול להיות יותר דומה לאחיך”, או “אחותך אף פעם לא עשתה את זה”, אבל מסרים כאלה עלולים ליצור עוינות גדולה בין אחים. גם בתוככם, קבלו את זה שכל ילד שונה, ומהווה עולם בפני עצמו.
  • הפגינו חיבה לכל ילדיכם. נסו לבלות זמן איכות אישי במשותף עם כל אחד ואחד מהם.
  • אל תשימו תגיות על ילדיכם. לדוגמה, אם אתם מכנים את אחד הילדים כילד “קשה”, אתם עלולים לגרום לעימותים או להתנהגות מאתגרת מצדו, והוא עלול אף להזדהות עם התווית שהופכת לאמונה שמגשימה את עצמה

מרחב אישי ומערכות יחסים חיוביות בתוך המשפחה

  • תנו לכל אחד מהילדים פינה משלו – מיטה או פינת ישיבה שאפשר לשבת או לשכב עליה בשקט וללא הפרעה, חפצים שאינו צריך לחלוק ומקום לאחסנם, וזמן משלו עם חברים.
  • עודדו תחומי עניין משותפים או פעילויות משפחתיות כמו פעילות ספורטיבית משותפת , יציאה לקניות או צפייה בסרטים ביחד. אפשר גם להציב להם מטרה שעליה יעבדו יחד, כמו לבשל ארוחה מיוחדת לכל המשפחה או לתכנן את מסלול הטיול..
  • נסו להישאר מחוברים לילדיכם. שמרו על ערוצי התקשורת פתוחים. ודאו שילדיכם יודעים שהם יכולים לדבר איתכם על כל דבר או בעיה, ושתמיד תעזרו להם למצוא פתרון.
  • קבעו כללים משפחתיים ברורים. למשל “במשפחתנו נוהגים בכבוד  אחד כלפי השני, ומכבדים את הגוף והפרטיות של האחר”. הבהירו באיזה סוג שפה מותר להשתמש. אחד מכללי המשפחה, למשל, יכול להיות “אנחנו מדברים זה לזה בנימוס ובאופן מכבד”, ו”אנחנו לא מוכנים לסבול קללות, עלבונות או התנהגות מאיימת”.

תקשורת חיובית

  • אל תיכנסו לוויכוחים על מה הוגן ומה שווה. הסבירו לילדיכם שהבדלי הגילאים ביניהם מובילים להבדלים במה שמותר לכל אחד מהם לעשות, וגם לאחריות שכל אחד נושא.  השתדלו לתת את  אותו יחס באותו גיל, אך שמרו על זכותכם ללמוד מטעויות העבר ולשנות גישה חינוכית, או להתאימה לצרכי הילדים
  • תנו להם הזדמנות להגיד מה מטריד אותם בצורה נאותה. אפשר לקבוע פגישות משפחתיות כדי לדבר על הבעיות ולהציע פתרונות.
  • שמשו דוגמה חיובית והראו לילדכם כיצד אתם מתמודדים עם חילוקי דעות, ונמנעים ככל הניתן ממריבות. ילדים בכל הגילאים לומדים כיצד לנהל משא ומתן ולהתמודד עם הבדלים ביניהם באמצעות התבוננות והאזנה להוריהם.

לקבל עזרה בהתמודדות עם מריבות בין אחים

אם ילדיכם רבים זה עם זה כל הזמן, הולכים מכות, מסכנים זה את זה ומתנהגים בתוקפנות, עליכם לטפל בכך. אם אתם נתקלים בעימות שאינו נפתר ומשפיע באופן שלילי ומלחיץ על האחרים, כדאי מאוד לבקש עזרה. רופא המשפחה או הילדים יוכל לייעץ לכם ובמקרה הצורך, להפנות אתכם לפסיכולוג שמתמחה בטיפול בהתנהגות ילדים ובני נוער.

עובדות נוספות על מריבות בין אחים

  • מריבות בין אחים מגיעות לשיאן בתחילת גיל ההתבגרות, ובעיקר כשהאח הצעיר יותר מתחיל להתבגר. אם מתבגר צעיר מסתכל על אחיו הגדול כעל דמות סמכותית, המריבות עלולות להתגבר כיוון שהאח הצעיר מנסה לזכות בעצמאות גם מול ההורים וגם מול האחים.
  • התנגחות בין אחים היא אחת הדרכים שבהן בני נוער מבססים את עצמם כבני אדם נפרדים, בעלי תחומי עניין מובהקים. זהו חלק מהמסע ההתפתחותי שלהם לעבר אוטונומיה ועצמאות. האופן שבו אחים מתמודדים עם הוויכוחים ביניהם מעצב את האופן שבו הם מרגישים אחד כלפי השני ומתייחסים זה לזה.
  • בני נוער בוחרים את חבריהם לפי הטעמים ותחומי העניין שלהם, אבל הם לא יכולים לבחור את אחיהם. לפעמים הם מרגישים שאין להם הרבה במשותף עם אחיהם מלבד מאגר גנים זהה, מכיוון שהם יכולים להיות שונים מאד באישיותם
  • הסיבות השכיחות ביותר לעימותים בין אחים בגיל ההתבגרות הן הוגנות ושוויון, מרחב אישי, בעלות על חפצים וחברויות.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

מה גורם לבעיות התעוררות והירדמות אצל תינוקות ופעוטות?

שינה אצל תינוקות, בעיות הירדמות והתעוררות

היכולת להירדם בחזרה בלי עזרת מבוגר נקראת שינה עצמאית.

כדי לנסות ולעודד שינה עצמאית או לשנות את הרגלי השינה של התינוק, מומלץ להבין כיצד פועלת שינה תקינה ומה גורם להתעוררויות ליליות מתמשכות.

כיצד מתפתחת בעיית ההתעוררות

 

מעגל התעוררות והירדמות של תינוקות

חלק מהתינוקות מתעוררים בסיומו של כל מחזור שינה ואינם מצליחים להירדם בחזרה. הם קוראים לעזרה. הם ממשיכים לבכות עד שמישהו בא לעזור להם להירדם. לעיתים קרובות, אותו מישהו הוא אמא או אבא שבאים להאכיל את התינוק, לתת לו מוצץ, ללטף אותו או לערסל אותו עד שיירדם.

הערסולים או ההאכלה עשויים להפוך להרגל שהתינוק תלוי בו כדי להירדם בחזרה. כך נבנה לו מעגל קסמים: התינוק מתעורר אחרי שינה עמוקה ואינו יכול להירדם בחזרה בלי עזרת מבוגר.

הבעיה היא שרבים מהתינוקות האלה מעולם לא למדו כיצד להרדים את עצמם מלכתחילה. הם נרגעים ונרדמים בזרועות הוריהם בתחילת הלילה או התנומה, ושוב כשהם מתעוררים. כשהם מתעוררים במהלך הלילה כחלק ממחזור השינה הטבעי, אין להם מושג איך להרדים את עצמם בחזרה!

יש הורים שאינם רואים בכך כל בעיה, ובמילא, ההתעוררויות הליליות אינן פוגעות בבריאותו או בהתפתחותו של התינוק. עם זאת, לאחר שישה חודשים, אנו יודעים שההתעוררויות עלולות לגרום לבעיות ברווחתו של ההורה ובמערכת היחסים שלו עם התינוק.

הקריאה לעזרה או הבכי לאחר ההתעוררות בלילה נקראים “איתותים”. כל התינוקות מתעוררים במהלך הלילה, אולם לא כולם יאותתו להורים שלהם שהם זקוקים לעזרה. תינוקות שיודעים להרדים את עצמם בחזרה משתמשים בהרגעה עצמית, ועל כן לא זקוקים לאותת להוריהם שהם ערים. אולם, יכולת זו להרגיע את עצמם היא יכולת משתנה מאוד. יתכן שאותו התינוק שהצליח להרגיע את עצמו ולהירדם לבד באחד הלילות, לא יצליח לעשות זאת בלילה שלאחריו.

גורמים אחרים שמפריעים לשינה

לעתים, תסמונות או הפרעות שינה על רקע רפואי עלולות לגרום לבעיות הירדמות או להתעוררויות ליליות אצל תינוקות. אם אתם מודאגים מאפשרות כזו, כדאי לדבר עם רופא הילדים לפני שאתם מתחילים בתוכנית לשינוי הרגלי השינה.

גורם נוסף הוא מזגו של ילדכם. מחקרים הראו כי תינוקות בעלי מזג שלו ונינוח – לדוגמה, סתגלנים, קצביים, פחות נלהבים ושדעתם מוסחת בקלות – סובלים מפחות בעיות שינה מאשר תינוקות בעלי תכונות המקושרות למזג מאתגר יותר.

עם זאת, רוב התינוקות שסובלים מקשיי שינה פשוט לא למדו כיצד לחזור לישון בצורה עצמאית כשהם מתעוררים בלילה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

 

בעיות שיניים אצל ילדים בגיל בית הספר

מציצת אצבע

ילדים נוטים למצוץ יותר את אצבעם כשהם עייפים, לחוצים או רעבים. רוב הילדים נגמלים ממציצת האצבעות בסביבות גיל שנתיים עד ארבע. בדרך כלל אפשר לשנות את השפעת המציצה עד גיל חמש-שש, כששיני החלב עודן בפה. אם הילדים עדיין מוצצים את האצבע לאחר גיל זה, עלולות לצוץ בעיות דנטליות.

מציצת אצבע נמרצת (מה שקורה כאשר הילדים מוציאים את האצבע מהפה ונשמע קול פקיקה), ומציצת אצבע שנמשכת שנים רבות עלולות להשפיע על צמיחת הלסתות של הילד ועל האופן שבו השיניים מסודרות בפה. אם אתם מודאגים בגלל מציצת האצבע, דברו עם רופא השיניים.

חריקת שיניים

חריקת שיניים אצל ילדים בגיל בית הספר היא נפוצה למדי ואינה זקוקה לטיפול בדרך כלל. חלק מהילדים נועלים את לסתותיהם בחוזקה, ואחרים חורקים את שיניהם חזק כל כך עד שהם משמיעים רעש. חלק מהילדים חורקים שיניים תוך כדי שינה. ברוב המקרים הם אינם מתעוררים מכך, אך אנשים אחרים עלולים להתעורר!

בדרך כלל חריקת השיניים אינה נמשכת לאורך זמן ואינה מזיקה לשיניו של ילדכם. אם החריקה נמשכת, כדאי לדבר עם רופא השיניים. היא עשויה לגרום לכאבי ראש, כאבי שיניים או כאבי לסת, או לשחיקת השיניים. אפשר להיעזר בסד לילה, שמגן על השיניים מפני החריקה וההידוק. שאלו את רופא השיניים בנוגע לשינה עם סד לילה.

פגיעות בשיניים

ילדכם עלול לסבול מפגיעות בפנים ובשיניים כשהוא רץ, מטפס, רוכב על אופניים וכדומה. כדאי לפנות לרופא או לרופא השיניים אם ילדכם מקבל מכה בשיניים או בפנים, ובעיקר אם אחת משיניו משנה את צבעה לשחור או לסגול.

אם אחת משיני החלב של ילדכם יוצאת החוצה בגלל מכה, אל תנסו להכניס אותה בחזרה פנימה, כיוון שהדבר עלול לגרום לבעיות מאוחר יותר, כשהשיניים הקבועות יתחילו לבקוע.

בדרך כלל, אובדן שן חלב לפני שהיא מוכנה לצאת אינו מהווה בעיה דנטלית חמורה, אך חשוב לקחת את הילד לרופא השיניים מיד לבדיקה. הבדיקה אצל הרופא תוכל להרגיע אתכם ואת ילדכם, וכמובן למנוע נזק פוטנציאלי עתידי.

אובדן שן קבועה הוא חמור מעט יותר, אך עדיין ישנם כמה דברים שאפשר לעשות כדי למנוע ממנו לאבד את השן לגמרי:

  • מצאו את השן.
  • החזיקו אותה בחלקה העליון (בכתר), ולא בשורש.
  • אם השן מלוכלכת, טבלו אותה בחלב או בסיילין (תמיסת מי מלח) למשך כמה שניות. אל תטבלו אותה במים.
  • אל תתנו לה להתייבש.
  • החזירו מיד את השן לשקע שלה בפה.
  • החזיקו את השן במקום באמצעות נייר כסף. אם אין לכם נייר כסף בהישג יד, בקשו מילדכם לנשוך מעט את המקום באמצעות ממחטה.
  • פנו לרופא השיניים מיד – הזמן דוחק, ולכן כדאי לראות רופא במהירות האפשרית.

אם מסיבה מסוימת אינכם יכולים להחזיר את השן לשקע – למשל, כיוון שילדכם מחוסר הכרה – השקיעו את השן בחלב או בתמיסת מי מלח או עטפו אותה בניילון נצמד. פנו לרופא השיניים במהירות האפשרית.

אם ילדכם שובר או סודק שן, שמרו את חתיכת השן ואחסנו אותה בחלב. פנו לרופא השיניים במהירות האפשרית.

מגני פה

מגני פה יכולים להגן על שיני הילדים מפני מכות ונפילות. אם ילדכם משחק בענף ספורט כלשהו, כדאי לתת לו להשתמש במגן פה מגיל צעיר. יש להשתמש במגן הפה בזמן אימונים ומשחקים שבהם יש סכנה לפגיעה או לנפילה.

ישנם שלושה סוגי מגני פה:

  • מוכנים מראש
  • “boil and bite” – מגני פה שמתעצבים בהתאם לשיניים וללסת של ילדכם
  • מותאמים אישית, שנעשים על ידי אנשי מקצוע. מגני הפה הללו מספקים את ההגנה הטובה ביותר כיוון שהם מתאימים בדיוק למבנה הלסת והשיניים של ילדכם.

מגני הפה צריכים:

  • להיות עבים מספיק (4 מ”מ) כדי לספק הגנה מפני פגיעה
  • להתאים בנוחות
  • להיות חסרי טעם וריח
  • לאפשר נשימה ובליעה רגילות
  • לאפשר דיבור רגיל.

כדי לעזור למגן הפה להישאר נקי ובמצב טוב, ודאו שילדכם:

  • רוחץ אותו היטב לפני כל שימוש, ומצחצח אותו עם משחת שיניים שאינה שורטת אחרי השימוש
  • מנקה אותו מדי פעם במי סבון, ורוחץ אותו היטב לאחר מכן
  • נושא אותו במיכל מאוורר
  • אינו משאיר אותו בשמש או במים חמים.

קחו את מגן הפה לכל ביקור של ילדכם אצל רופא השיניים, כדי לוודא שהוא עדיין מתאים היטב. סביר להניח שילדכם יזדקק למגן חדש כשפיו יגדל וכשהשיניים הקבועות יתחילו לבקוע.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

ביעותי לילה

ביעותי לילה: עקרונות הבסיס

ביעותי לילה מתרחשים כשילדכם קם באמצע הלילה נסער מאוד, אך עדיין שקוע בשינה. התקף כזה יכול לארוך דקות ספורות עד 40 דקות.

ילדים שסובלים מביעותי לילה עשויים להתיישב או להיעמד, לזוז ולהתהפך, לבכות ולצרוח בקול רם. הם עשויים להיראות כאילו הם בפניקה אדירה, אי אפשר לנחם אותם והם אינם מגיבים לניסיונות ההרגעה והנחמה שלכם. ייתכן שעיניו של ילדכם יהיו פקוחות במהלך ההתקף, הוא ינוע ויחבוט בידיו לכל עבר, דופק ליבו יהיה מואץ, והוא עשוי אף להזיע, אך למעשה, הוא עדיין שקוע בשינה.

לביעותי לילה יש מרכיב גנטי והם עוברים במשפחה. לכן, אם אחד מבני המשפחה סובל מהם, יש סיכוי  שגם ילדכם יסבול מהם.

ביעותי לילה הם אירועים טבעיים הקשורים להתפתחות התקינה של שינה בקרב ילדים. הם עשויים להיראות לכם מפחידים, אך הם אינם פוגעים בילד. ילדים אינם זוכרים את ביעותי הלילה בבוקר, ואינם מודעים לכך שהם התרחשו. הילדים נוטים לחוות אותם בגילאים 18 חודשים עד שש שנים. ביעותי הלילה מפסיקים כשהילדים מפתחים שינה עמוקה בוגרת ובשלה יותר.

מה לעשות אם ילדכם סובל מביעותי לילה

  • לרוב, אין צורך להעיר את ילדכם במהלך ביעות לילה. ילד שמתעורר מביעות לילה עלול להיות מבולבל ולא לדעת היכן הוא נמצא, וייתכן שייקח לו זמן רב יותר להירדם בחזרה. יחד עם זאת, אם הביעות נוטה להיות ממושך וקשה, יש מומחים הממליצים לעזור לילד להתעורר (על ידי שטיפת פניו למשל) כדי לקצר אותו. במצבים כאלה, ילדים יכולים להירדם מהר ולחזור לישון בקלות יחסית.
  • דאגו לכך שילדכם אינו פוגע בעצמו או נפגע בשל תנועותיו. לדוגמה, שימו לב שהוא אינו חובט בראשו בסורגי המיטה, ואם כן, דאגו שסביבתו תהיה מרופדת כדי שלא יפגע.
  • המתינו עד שיפסיק לנופף בזרועותיו. כוונו אותו בעדינות בחזרה למיטה (אם יצא ממנה) וכסו אותו היטב. בשלב זה, ילדים בדרך כלל נרדמים בחזרה במהירות. אם אתם חוששים שילדכם ייפגע, הישארו לידו וכוונו את דרכו כדי שלא ייפגע מצדי המיטה או ממכשולים אחרים.
  • אין צורך לדאוג מביעותי הלילה. הם אינם מצביעים על כך שמשהו לא בסדר עם ילדכם.

ביעותי לילה וסיוטים

ביעותי לילה שונים מסיוטים. ביעותי הלילה מתרחשים בשעות הראשונות של הלילה, כשילדכם ישן עמוק מאוד. סיוטים נוטים להתרחש במחצית השנייה של הלילה, במהלך שלבי שנת התע”ם (REM).

ביעותי לילה נפוצים פחות מאשר סיוטים. הטיפול בסיוטים שונה לגמרי מהטיפול בביעותי לילה, כיוון שילד שחווה סיוט עלול להתעורר, לזכור את הסיוט ולהיות מוטרד, בעוד שילדים החווים ביעותי לילה אינם זוכרים אותם כלל. למידע נוסף, קראו את המאמר על סיוטים.

כיצד למנוע ביעותי לילה?

לא תמיד ניתן למנוע ביעותי לילה, אולם ידוע כי הם מחמירים בזמנים של מחסור בשינה, ועל כן הקפידו עם ילדכם הסובל מביעותי לילה על שעות שינה מסודרות.

מתי לקבל עזרה

אם אתם עדיין מודאגים, או שביעותי הלילה נראים ארוכים מאוד או אלימים,  או שביעותי הלילה מתרחשים לצד קשיי שינה נוספים, כדאי להתייעץ עם רופא ילדים.

אם אתם מוטרדים מתנועות חריגות של ילדכם בזמן ביעותי לילה- תוכלו לצלם את האירועים ולהראות אות לרופא.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

 

להשתמש בשגרה לניהול ההתנהגות

מדוע שגרה עוזרת לניהול ההתנהגות?

השגרה המשפחתית עוזרת לבני המשפחה לדעת מי עושה מה, מתי, באיזה סדר ובאיזו תדירות. כמו כן, היא מסייעת להפחית התנהגות בלתי הולמת שקשורה לדברים משעממים כגון צחצוח השיניים, איסוף הצעצועים או כיבוי הטלוויזיה. במקרים שבהם ילדכם עלול להתפרע, כגון יציאה לקניות, בזמן הנהיגה ברכב או בביקור אצל חברים, השגרה תעזור לכם להתכונן מראש.

לילדים צעירים אפשר לבנות שגרת משחק, שגרת ארוחות ושגרת שינה. ילדים שמקבלים שינה איכותית ומספקת, אוכל מזין והמון זמן לשחק, מתנהגים בדרך כלל כפי שאתם רוצים.

השגרה עוזרת לילדים לחוש בטוחים ומוגנים – בדיוק מה שהם זקוקים לו כדי לגדול וללמוד כיצד להתנהג כראוי.

ליצור שגרה

הנה כמה טיפים שיעזרו לכם ליצור שגרות משפחתיות:

  • אם ילדכם גדול מספיק – בסביבות גיל בית הספר – תוכלו לדבר איתו על השגרה הרצויה. עריכת דיונים על השגרות השונות היא דרך מצוינת לעזור לו ללמוד דברים חשובים כגון כיצד להתארגן בעצמו, וכיצד להיות מוכן בזמן.
  • תכננו שגרה לזמנים לחוצים במיוחד במהלך היום – לדוגמה, לפני היציאה לעבודה ולבית הספר ובשעת החזרה. בשגרה שבה לכל אחד יש מה לעשות – או לפחות כזו המאפשרת לילדים להיות עסוקים בזמן שאתם מתארגנים – הכל יכול להתנהל בצורה חלקה יותר.
  • הוסיפו זמן מנוחה לשגרה של ילדכם. כך הוא יוכל להקדיש זמן לשינה או למנוחה, מה שיסייע להתנהגותו ויאפשר לו ללמוד כיצד להעסיק את עצמו.
  • אפשר לכלול בשגרה גם הגבלות זמן על פעילויות מסוימות, כגון זמן מסך. לדוגמה, ילדים יכולים לצפות בטלוויזיה או להשתמש בטאבלט שלהם, אך רק בין השעות 17:00 עד 17:30 (או מה שמתאים למשפחתכם).

לגרום לילדים לפעול לפי השגרה

תכננתם תוכנית שתעמוד בבסיס השגרה החדשה. אך איך אפשר לגרום לילדים לפעול לפיה, בלי לנדנד להם? הנה כמה רעיונות:

  • הכינו פוסטר מאויר של השגרה במקום בולט. הכנת הפוסטר יכולה להיות פעילות מהנה עבורכם ועבור ילדכם, ולתת לכם הזדמנות לדבר על השגרה הרצויה.
  • ספרו לילדכם על החלקים בשגרה שהוא יכול לעשות בעצמו – למשל, לרחוץ ידיים לפני הארוחה.
  • מצאו דרכים להזכיר לילדכם שעליו לפעול לפי השגרה בלי עזרתכם. לדוגמה, שימו בחדרו רדיו-שעון מעורר. המוזיקה תאותת לו שהגיע הזמן לקום, להתכונן לבית הספר או לצאת מהחדר בבוקר.
  • חשבו אילו חלקים בשגרה יכולים להיות באחריותו של ילדכם. הוא יכול ללמוד מיומנויות חדשות ולעזור למשפחה במטלות הבית – לדוגמה, ילד בגיל הגן יכול לערוך את השולחן לפני הארוחה.
  • שימו לב לילדכם ושבחו אותו כשהוא פועל לפי השגרה ללא עזרה.

עם זאת, זכרו שהשגרה אינה מחייבת אתכם ואת משפחתכם להיות נוקשים ובלתי גמישים. שינויים והפתעות של הרגע האחרון הם חלק טבעי מהחיים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

ויטמינים ומינרלים

ויטמינים ומינרלים: עקרונות הבסיס

ילדכם זקוק לויטמינים ולמינרלים חיוניים כדי לגדול ולהתפתח, ובהם ויטמינים A, B, C, D ו-E, ומינרלים כגון סידן, ברזל, יוד ואבץ. הדרך הטובה ביותר לספק לילדכם את הוויטמינים והמינרלים הדרושים לו היא לתת לו לאכול מגוון רחב של מזונות בריאים בלתי מעובדים, כמו למשל:

  • ירקות
  • פירות
  • דגנים מלאים – לחם ופסטה מקמח מלא, אורז מלא, תירס, תפוחי אדמה בקליפתם ועוד
  • מוצרי חלב עד 5% שומן – חלב, יוגורט וגבינה וכן תחליפי חלב כמו משקאות סויה
  • בשר, דגים, עוף, ביצים וקטניות (כמו אפונה, שעועית, עדשים, חומוס ועוד)
  • אגוזים, בוטנים וזרעים- זהירות סכנת חנק בילדים מתחת לגיל חמש

גופנו סופג את הוויטמינים, המינרלים ורכיבים תזונתיים אחרים טוב יותר כאשר הם מגיעים ממזון, ולא מתוספי תזונה המכילים ויטמינים ומינרלים.

ויטמינים ומינרלים במזונות שונים

ויטמין A
מצוי במזונות הבאים: כבד, בשר, חלב וביצים, וכן פירות וירקות כתומים כגון גזר ובטטה
ויטמין A נדרש לצורך תפקוד תקין של הראייה, העור, הגדילה, ההתפתחות ותפקוד מערכת החיסון.

ויטמין B1 (תיאמין)
מצוי במזונות הבאים: דגים, בשר, לחמים ודגני בוקר מדגנים מלאים
ויטמין B1 עוזר לשחרר אנרגיה מן המזון, כדי שמערכת העצבים והשרירים יעבדו כראוי.

ויטמין B2 (ריבופלאבין)
מצוי במזונות הבאים: חלב, בשר, גבינה, ביצים, לחמים ודגני בוקר מדגנים מלאים
ויטמין B2 עוזר לפרק שומנים, חלבונים ופחמימות.

ויטמין B3 (ניאצין)
מצוי במזונות הבאים: בשר, דגים, עוף, אגוזים
ויטמין B3 עוזר לגוף לספוג את המזון ומעודד גדילה וקבלת אנרגיה.

ויטמין B6 (פירידוקסין)
מצוי במזונות הבאים: בשר, דגים, מזונות מדגנים מלאים, ירקות ואגוזים
ויטמין B6 מפרק את החלבון ליחידות האנרגיה שלו ועוזר לייצור כדוריות הדם האדומות ולתפקוד המוח.

ויטמין B12 (קובלמין)
מצוי במזונות הבאים: מוצרים מן החי כגון בשר, דגים, ביצים וחלב
ויטמין B12 עוזר לייצור כדוריות הדם האדומות ומעודד גדילה. חוסר בוויטמין B12 עלול להוביל לסוג של אנמיה. טבעונים עלולים להתקשות לקבל מספיק ויטמין B12 מן התפריט היומי שלהם, ועשויים להזדקק לתוסף תזונה.

ויטמין C (חומצה אסקורבית)
מצוי במזונות הבאים: פירות וירקות, בעיקר פירות הדר ,קיווי, פלפלים אדומים וצהובים
ויטמין C בונה את הקולגן בגוף ועוזר להילחם בזיהומים, לרפא פצעים ולספוג ברזל מהמזון. כמו כן, הוא שומר על בריאות השיניים, העצמות והחניכיים. חלק מהוויטמין הולך לאיבוד בעת בישול המזון.

חומצה פולית (פולאט)
מצוי במזונות הבאים: ירקות עליים ירוקים, כבד ודגני בוקר מדגנים מלאים
החומצה הפולית עוזרת לגוף לספוג חלבון ולייצר כדוריות דם חדשות ו-DNA. בישול ועיבוד מזון – לדוגמה, כחלק מתהליך השימור – מפחיתים את כמות החומצה הפולית במזון.

ויטמין D
גופנו מייצר את רוב הויטמין D שאנו צריכים כשעורנו מקבל מספיק אור שמש ישיר. ישנן כמויות קטנות של ויטמין D בדגים שומניים, שמני כבד דגים, חלמון ביצה וחמאה.
ויטמין D עוזר לגופנו לספוג סידן כדי לשמור על בריאות וחוזק העצמות.

ויטמין E
מצוי במזונות הבאים: שמן חמניות ושמן קנולה, מרגרינה ואגוזים
ויטמין E ממריץ את מערכת החיסון ועוזר להתפתחות בריאה של העור והעיניים.

ברזל
מצוי במזונות הבאים: בשר, כבד, עוף, שעועית יבשה, חלמון ביצה ודגני בוקר מועשרים
הברזל חשוב במיוחד לתפקוד המוח והדם, ועוזר לנשיאת החמצן ברחבי הגוף. ילדים נמצאים בסיכון גבוה ללקות בחוסר בברזל, בעיקר כיוון שהם זקוקים ליותר ברזל בזמן קפיצות הגדילה.

יוד
מצוי במזונות הבאים: מוצרי חלב, ירקות שגודלו על קרקעות מסוימות, מלח מועשר ביוד (הימלאיה) ולחם המיוצר באמצעות מלח מועשר ביוד
היוד חיוני לגדילה תקינה ולהתפתחות הרקמות, ועוזר לנטר את הדרכים שבהן התאים מייצרים אנרגיה ומשתמשים בחמצן. נשים הרות זקוקות לרמות גבוהות יותר של יוד.

סידן
מצוי במזונות הבאים: מוצרי חלב כגון חלב, גבינה, יוגורט ודגים שניתן לאכול את עצמותיהם, כגון סרדינים וסלמון
הסידן בונה עצמות ושיניים חזקות. עם זאת, צריכת כמויות גדולות של סיבים תזונתיים ושל ברזל עלולה להשפיע על ספיגת הסידן.

אבץ
מצוי במזונות הבאים: בשר, עוף, חלב ודגני בוקר מדגנים מלאים
האבץ עוזר לגדילה, להחלמת פצעים ולתפקוד מערכת החיסון.

לרעיונות וטיפים אודות הדרכים לשילוב מזונות עשירים בויטמינים בתזונת ילדכם, קראו את המאמר כיצד לעודד את הילדים לאכול ירקות.

מחסורים בוויטמינים ומינרלים

אם ילדכם אינו מקבל מספיק ויטמינים ומינרלים לאורך זמן, הוא עלול לסבול ממחסורים. משמעות הדבר היא שישנו חוסר באחד או יותר מהוויטמינים והמינרלים בגופו.

מחסורים נפוצים בוויטמינים
ילדים בישראל נוטים לסבול ממחסור בשני ויטמינים:

  • ויטמין D: ויטמין זה מגיע בכמויות קטנות בחלק מהמזונות, אך דרך הייצור העיקרית שלו היא כאשר הגוף נחשף לאור שמש. חוסר בוויטמין D הוא נפוץ במדינת ישראל, למרות היותנו ארץ שטופת שמש ובמיוחד בחורף, ובאוכלוסיות ייחודיות המקפידות על כיסוי מרבית שטח הגוף. מחסור בוויטמין D עלול להוביל לרככת ולמחלות עצם. הרמה של ויטמין D אצל תינוקות תלויה ברמת הוויטמין של האם במהלך ההיריון, ואז בכמות אור השמש והמזון שהוא מקבל. משרד הבריאות ממליץ על מתן ויטמין D3 לכלל התינוקות ללא קשר לסוג המזון, מרגע הלידה ועד גיל 12 חודשים. כמו כן יש להקפיד על רמות תקינות של ויטמין D בנשים בהריון.
  • ויטמין B12: ויטמין זה נדרש לצורך ייצור כדוריות הדם והתפתחות המוח. חלק מהתינוקות היונקים אינם מקבלים מספיק ויטמין B12 אם רמת הוויטמין של אמם נמוכה. תזונה טבעונית בלתי מאוזנת וללא פיקוח של דיאטנית יכולה לגרום למחסור בוויטמין B12.

מחסורים נפוצים במינרלים
ילדים בישראל נוטים לסבול ממחסור במינרלים הבאים:

  • ברזל: מחסור ברזל הוא המחסור הנפוץ ביותר בקרב ילדים במדינת ישראל. זו הסיבה שבמדינת ישראל קיימת המלצה לטיפול מניעתי בברזל מגיל 4 חודשים ועד גיל 18 חודשים, ללא תלות בסוג התזונה אותו מקבל התינוק. כמו כן ישנה המלצה לביצוע בדיקת דם לתינוקות בגיל שנה, כדי לאתר מקרים של אנמיה מחסר ברזל.  ילדים  טבעונים או צמחונים, ילדים ששותים הרבה חלב ואינם אוהבים לאכול מזונות אחרים, וכן ילדים  הסובלים ממחלת צליאק או ממחלות מעיים ומחלות כרוניות – נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול מחסר ברזל. מחסור חמור בברזל מוביל לאנמיה, מה שעלול להוביל להשפעות ארוכות טווח על התפתחות המוח, וכן לגרום לעייפות, אי יכולת להתרכז ועור חיוור.
  • יוד: מחסור ביוד אצל נשים בהריון יכול לגרום בעיות בפעילות התריס ולמצבים אחרים כגון מוגבלות שכלית התפתחותית.
  • אבץ: פעוטות שמקבלים תזונה מוגבלת או ייחודית לאורך זמן, וכן טבעונים וצמחונים, נמצאים בסיכון למחסור באבץ. מחסור באבץ עלול להאט את גדילתו של ילדכם.

כיצד משפיעה התזונה על קבלת הוויטמינים והמינרלים

אם ילדכם אוכל דיאטה מוגבלת, מסיבות שונות (רפואיות או אורח חיים) ייתכן שתצטרכו להיות זהירים במיוחד ולוודא שהוא מקבל את כל הוויטמינים והמינרלים שהוא צריך. לדוגמה, דיאטה של צמחונים וטבעונים עלולה להקשות עליהם לקבל מספיק ברזל. אלרגיות ורגישויות למזון יכולות להקשות על ילדכם לקבל מספיק סידן. תכנון זהיר ומעט מחקר על דרכים אחרות להשגת הרכיבים התזונתיים הללו יסייעו  לכם לעקוף את הבעיה.

אם ילדכם סובל ממחלה כרונית המשפיעה על האופן שבו גופו סופג מזון – כגון צליאק או קרוהן – הוויטמינים והמינרלים שנמצאים בדיאטה בריאה ורגילה אינם מספיקים בשבילו. רופא הילדים או התזונאית יוכלו לעזור לכם להבין מה לעשות.

ילדים שאוכלים הרבה מזון מזיק ואולטא-מעובד כמו למשל משקאות ממותקים, חטיפים מתוקים ומלוחים, עוגות ועוגיות, עלולים להתמלא מהם ולא להשאיר מספיק מקום למזון שייתן להם אספקה חיונית של ויטמינים ומינרלים. במקרים אלה גדל הסיכוי שילדים אלה יפתחו מחסורים בוויטמינים ומינרלים. יש להגביל את הצריכה של מזון זה לאירועים מיוחדים לעיתים רחוקות.

תוספי ויטמינים ומינרלים

גופנו זקוק לכמויות זעירות של ויטמינים ומינרלים – כמות גדולה יותר אינה בהכרח טובה יותר ולמעשה, כמויות גדולות של חלק מהוויטמינים עלולות להיות מסוכנות ולגרום לעודפים. עודפי ויטמינים ומינרלים נגרמים באמצעות צריכת תוספי תזונה ו/או מזון מועשר.

אם אתם מודאגים שהתזונה של ילדכם אינה מספקת לו את כל הוויטמינים והמינרלים הדרושים, והוא אינו יכול לאכול מזון נוסף שישלים את החסר, התייעצו עם הרופא או עם דיאטנית. הדיאטנית תוכל לבצע הערכה תזונתית מקיפה ולייעץ לכם לגבי הצורך, אם קיים, בנטילת תוספים. התוספים יכולים אמנם לשפר את תזונתו של ילדכם אם הוא זקוק להם, אך הם לא מהווים תחליף לתזונה בריאה ומגוונת. גופנו סופג את הוויטמינים והמינרלים טוב יותר כאשר הם מגיעים ממזון טרי.

שימו לב שתוספי ויטמינים ומינרלים עלולים להשפיע על נטילת תרופות שונות. אם ילדכם נוטל תוספי ויטמינים או מינרלים כשהוא נוטל גם תרופות מרשם אחרות, חשוב ליידע את הרופא.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התקשרות וקשר

הבסיס להתקשרות

התקשרות היא הדחף המולד לחפש נחמה ובטחון בעת מצוקה, ואף לקבל אותו, והוא מהווה חיבור חזק וארוך טווח בין התינוק לבין מי שמטפל בו.

התקשרות בטוחה מתפתחת בתגובה לאהבה ולטיפול עקביים ורגישים בחודשים הראשונים לחיי התינוק, ומתן מענה רגיש ומותאם לצרכים של התינוק. היא מספקת לתינוק בסיס חשוב להתפתחות חברתית, רגשית וקוגניטיבית בריאה, בונה את היסודות לתחושת הגנה וביטחון ולמיומנויות התמודדות טובות.

הקשר עם התינוק נבנה באמצעות מגוון דרכי תקשורת, וכולל בתוכו את ההבנה, החום, והמגע ובאותה מידה כולל גם הצבת גבולות.

תינוקות נקשרים למבוגרים משמעותיים בחייהם. בדרך כלל אלה ההורים שלהם, אך הם יכולים להיקשר גם לאנשים אחרים שמטפלים בהם דרך קבע, כגון סבים, סבתות ומטפלת. ילדים יכולים להיקשר ליותר מאדם אחד, והם אכן עושים זאת.

ההתקשרות וקשר לאנשים אחרים אינה משפיעה על ההתקשרות והקשר של התינוק אליכם – להפך. היא מסייעת לו ללמוד כיצד להיות קרוב לאנשים. תינוקות שמקבלים טיפול שאינו נענה לצרכיהם, בלתי צפוי או מאיים, עלולים לפתח בעיות התקשרות שיאטו את התפתחותם.

תוכלו לחשוב על ההתקשרות כעל חיבור בין שני כוכבי לכת – כוכב גדול וכוכב קטן סמוך לו. אם תפתחו חיבור חזק ביניהם, הכוכב הקטן יוכל להסתובב סביב הגדול ולעסוק בענייניו, ללא חשש שייסחף אל החלל.

הבנת התנהגות שמטרתה התקשרות

תינוקות ופעוטות מנסים לקבל נחמה והגנה מהאנשים שהם קשורים אליהם. תינוקות משתמשים בהתנהגויות התקשרות שונות כדי להביע צרכים שונים.

לדוגמה, כדי להראות שהם זקוקים לתשומת לב, תינוקות קטנים עשויים:

  • לחייך אליכם או ליצור קשר עין – תינוקות אוהבים להתבונן בעיניכם
  • להשמיע רעשים קטנים, כמו מלמולים או צחוק
  • לזחול אחריכם או להושיט את ידיהם
  • לחקות את המחוות שאתם עושים
  • להיראות רגועים ומתעניינים
  • לבכות

כדי להראות מתי הם זקוקים להפסקה או לגישה שונה ועדינה יותר, תינוקות קטנים עשויים:

  • להסיט את מבטם, לעצום עיניים או לפהק
  • לנסות להיאבק או להרחיק את עצמם
  • להיראות מתוחים ובלתי נינוחים
  • לבכות

כיצד להגיב להתנהגות שמטרתה התקשרות

חשוב להגיב להתנהגויות אלה בדרך שעונה על צורכי התינוק.

כשהתינוק שלכם מקבל את מה שהוא צריך, כמו חיוך, מגע או חיבוק קצר, הוא מרגיש בטוח. הוא יודע שהוא יכול להירגע ולהמשיך לשחק, לחקור את סביבתו וללמוד. באופן זה, ההתקשרות יוצרת את הבסיס להתפתחות בריאה.

כאשר ההתנהגות שמטרתה התקשרות אינה נענית, התינוקות עלולים להגיב בתחושת פחד ובהיצמדות גדולה אף יותר. לדוגמה, הדבר יכול לקרות כאשר ההורה מעודד את הפעוט להיות “אמיץ” ועצמאי לפני שהוא מוכן לכך.

חלק מצרכיו של התינוק נותרים זהים למשך שנים, כולל הצורך שלו באהבה ותשומת לב, בתזונה טובה, בשינה מרובה ועוד. חלק מהצרכים הללו משתנים עם הזמן. כדאי להבין באיזה שלב התפתחות הוא נמצא.

טיפוח רגשי

קבלת חום ואהבה גורמת למוחו של התינוק לייצר כימיקלים שיוצרים קשרים בין התאים, ועוזרים להם להתפתח. כך, אהבה באמת תורמת לגדילת התינוק מבחינה גופנית. מעשית, תוכלו לתרום ליצירת הקשרים הללו באמצעות:

  • חיבה גופנית: חיבוק, ליטוף, נשיקה
  • מתן תגובה לתינוק כשהוא בוכה ומחפש אתכם
  • מתן תחושת ביטחון לתינוק.
  • הצבת גבולות (אם הוא נושך בעת הנקה, מושך בשיערך ועוד)

חיבה גופנית

אפשר להחזיק את התינוק, לחבק ולנענע אותו בעדינות, לדבר אליו ולשיר לו. תינוקות מרגישים רגועים ובטוחים כשמחזיקים אותם – הם יכולים לזהות את הריח של אימא, של אבא או של מי שמטפל בהם דרך קבע. תינוקות אוהבים במיוחד מגע עור-לעור וליטופים רכים ומרגיעים. מגע שניתן כחלק משגרת יומו של התינוק (כגון החלפת חיתול, אמבטיה והנקה) אינו רק מקור להנאה לרוב התינוקות הרכים, הוא גם נותן להם תחושת ביטחון.

איך להגיב לבכי

תינוקות בוכים לפעמים כי משהו מפריע להם – החיתול שלהם רטוב, או שהם רעבים, או שהאור חזק מדי. כשאתם מטפלים בבעיה, התינוק שלכם מרגיש נינוח ובטוח יותר. לפעמים אינכם יכולים לדעת מדוע התינוק בוכה, אולם כשאתם מגיבים אליו, אתם מלמדים את התינוק לבטוח בכם – לדעת שהוא יכול לסמוך עליכם. אי אפשר להפוך תינוק קטן למפונק.

מתן תחושת ביטחון לתינוק

תוכלו לתת לתינוק שלכם תחושת ביטחון באמצעות תמיכה טובה לראשו ולצווארו כשאתם מחזיקים אותו. כמו כן, אפשר להשתמש בעיטוף, שמדמה את תחושת הביטחון שחש בתוך הרחם. העיטוף מרגיע את התינוק כשהוא נהיה חסר מנוחה או צריך ללכת לישון.

גירוי שכלי

עולמו של התינוק הרך שלכם מורכב מהתבוננות, מהקשבה ומתחושה, ופחות מחשיבה. כשעיניו של התינוק, אוזניו ועורו חווים התנסויות תחושתיות, המוח שלו עובד וגדל. ההתנסויות הללו עוזרות לחלקי המוח שאחראיים על הזיכרון, המחשבה והשפה ליצור קשרים חדשים ולהתפתח.

הנה כמה רעיונות לגירוי שכלי עבור התינוק הרך:

  • דברו עם התינוק שלכם לעיתים קרובות ככל האפשר, בטונים שקטים ומרגיעים. כך יוכל התינוק שלכם לזהות את קולכם וללמוד את הבסיס לשפה. יכול להיות שתרגישו קצת טיפשי לדבר למישהו שאינו יכול לענות, אך חשוב שתדעו כי תינוקות לומדים לזהות צלילים וקולות שהם שומעים לעיתים קרובות.
  • ספרו לתינוק סיפורים או שירו לו שירים. יש להם אותו אפקט כמו לדיבור. כמו כן, תינוקות בגיל זה נמשכים מאוד לגובה הצליל ולמקצב, ויכולים ליהנות מצליליה של מוזיקה מרגיעה.
  • כשאתם מדברים ושרים, הביטו בעיני התינוק והשתמשו בהבעות פנים שונות. כך יוכל התינוק שלכם ללמוד על הקשר בין מילים לרגשות.
  • געו בתינוק הרך שלכם וחבקו אותו דרך קבע. כבר מרגע הלידה, התינוק שלכם יכול להרגיש אפילו את המגע הקל ביותר. המגע גורם לו לחוש מוגן ובטוח. מוחם של תינוקות שזה עתה נולדו מגיב למגע וגורם לו לייצר כימיקלים, שמסבים לתינוק תחושת אושר.

בניית בסיס בטוח להתפתחות התינוק

הטיפים הבאים יכולים לעזור לכם להשתמש בהתקשרות כדי לבסס את צמיחתו והתפתחותו של התינוק.

  • נחמו אותו כשהוא בוכה או מוטרד. כשההורים מנחמים את התינוק, הוא לומד שהעולם הוא מקום בטוח ובוכה פחות.
  • הקדישו זמן לבילוי עם התינוק. נסו ללמוד “לקרוא” את המסרים שלו – התינוק סומך עליכם שתבינו מה הוא מנסה להגיד.
  • חשבו על התינוק שלכם כעל אדם נפרד, בעל צרכים ורגשות משלו. לדוגמה, חשבו כיצד התינוק מרגיש כשמרימים אותו ואז מורידים אותו במקום אחר ללא אזהרה, או כיצד ירגיש אם ימסרו אותו לאדם זר. היו עדינים כאשר אתם מציגים בפניו דברים חדשים או אנשים חדשים, וספרו לו מה אתם מתכוונים לעשות, כדי שילמד שהעולם הוא מקום שניתן לצפות אותו.
  • התבוננו בעולם מנקודת המבט של התינוק. נסו לחשוב על מה הוא מתבונן, מה הוא מרגיש או מה הוא מנסה לעשות. גלו מה הוא אוהב מאוד ומה הוא לא אוהב.
  • שמרו על גמישות. למדו מה מתאים יותר לתינוק שלכם, ואל תיצמדו לשגרה מסוימת שאינה מתאימה לשניכם.
  • תנו לתינוק הזדמנויות להצליח, ותאפשרו להן לקרות. שימו לידו רעשן שעליו יוכל להכות ולהשמיע רעש, או לזחול כדי להגיע אליו.
  • קבלו תמיכה. כשאתם בריאים מבחינה גופנית ונפשית, אתם יכולים לתת לתינוק את האהבה והביטחון שהוא זקוק להם כדי להיקשר. חפשו מישהו לדבר איתו, שיעודד אתכם כשאתם פועלים היטב ויאפשר לכם לצאת להפסקה כשאתם זקוקים לה. אתם הגורם החשוב ביותר בחיי התינוק. אם אתם מודאגים ממערכת היחסים שלכם עם התינוק, בקשו עזרה. קבלת עזרה כשהתינוק עדיין קטן יכולה לשנות את כל מערכת היחסים שלכם.

התקשרות והיפרדות

בגיל שישה חודשים לערך, רוב התינוקות כבר מפתחים התקשרויות משמעותיות אך עלולים לפחד מאנשים שאינם מכירים היטב. זהו חלק טבעי בתהליך הלמידה שלהם להרגיש בטוחים בעולם, ובתוך זמן קצר הם יתרגלו גם לאנשים חדשים. נסו להישאר בסביבה כדי שיחושו רגועים.

תינוקות בגיל זה נוהגים לבכות ולחוות חרדת נטישה כשאתם עוזבים אותם עם מישהו אחר.
במהלך השנים הבאות, התינוקות והפעוטות ילמדו בהדרגה להתמודד עם פרידות ארוכות יותר מהאנשים האהובים עליהם. בהתחלה הם יבדקו אם אתם בסביבה – הם עשויים אפילו ללכת אחריכם לשירותים! הפעולות הללו הן חלק מתהליך של בניית אמון.

בגיל שלוש או ארבע, הילדים יכולים בדרך כלל להסתדר במשך חצי יום עם אנשים שאינם מכירים (מחוץ למעגל המטפלים הרגיל שלהם) בלי להיות מוטרדים. לילדים אחרים לוקח זמן רב יותר. הדבר תלוי במזג שלהם ובחוויות המוקדמות שחוו.

היפרדות ושינה

תינוקות שישנים היטב בששת החודשים הראשונים לחייהם עשויים להתחיל להתעורר בלילה, או לסרב ללכת לישון. ייתכן שהם חווים חרדת נטישה; תוכלו לקרוא על דרכים לעידוד שינה עצמאית אצל תינוקות בני יותר משישה חודשים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

 

מניעת חנק

גורמי הסיכון לחנק

דרכי הנשימה של הילדים הן צרות יותר משל מבוגרים ולכן סכנת החנק רבה יותר, זאת עקב שאיפת מזון וגופים זרים אחרים לריאות תוך כדי אכילה.

גורמי החנק העיקריים הינם מזון, גופים זרים המוכנים לפה ונשאפים וכן לחץ חיצוני על דרכי הנשימה.

כל חפץ שקטן מקופסת ההפתעה של ביצת הפתעה עלול להוות גורם סיכון לחנק עבור תינוקות ופעוטות. למשל:

  • חלקי מזון כגון סוכריות, תפוחים שלמים, חתיכות בשר (וכן עוף ודגים), אגוזים, גזר חי, אפונה לא מבושלת, זרעים (כולל גרעיני פופקורן), ענבים, חרצני וגלעיני פירות, נקניקיות ונקניקים
  • פריטים שנמצאים בבית כגון מטבעות, חרוזים, סוללות קטנות, מכסי עטים וטושים ותכשיטים
  • צעצועים וחלקי צעצועים כגון צורות פלסטיק, גולות, עיניים של דובונים ובלונים (לא מנופחים או מפוצצים)
  • חפצים בגינה כגון חלוקי נחל
  • כל פריט קטן אחר.

קשה לתת רשימה של כל המוצרים האסורים לשימוש על ידי ילדים קטנים, תצטרכו להיות זהירים ולחשוב מספר צעדים קדימה- פשוט הרחיקו מילדכם כל חפץ קטן שתוכלו לחשוב עליו.

מניעת חנק: עקרונות הבסיס

הסדרי שינה
הניחו את ילדכם במיטה בתנוחת שינה בטוחה על גבו, מכוסה היטב בשמיכות. כך תפחיתו את הסיכון למוות פתאומי בלתי צפוי אצל תינוקות (SUDI, כולל תסמונת המוות בעריסה).

  • השתמשו במזרון תינוקות בטיחותי ובמיטה או עריסה העומדות בתקן של מכון התקנים הישראלי.
  • הרחיקו ממיטתו ומעגלתו של ילדכם כריות, מגני ראש למיטה, בובות רכות, כרים או ערימות בגדים, לפחות עד גיל שנתיים.
  • הרחיקו ממיטתו וילונות ותריסי רפפה – ילדים עלולים לתלות את עצמם בקלות מסרטי הקשירה של וילונות.
  • הרחיקו מוביילים תלויים מהישג ידו של ילדכם.
  • אל תשכיבו תינוקות לישון על משטחים רכים כגון ספות, פופים או מיטות מים, כיוון שהם עלולים להתגלגל לתנוחת שינה שאינה בטוחה.
  • אל תשכיבו את הילדים לישון במיטות של מבוגרים.

בגדים, מוצצים ובקבוקים

  •  אל תשתמשו בשום דבר כדי להשאיר את המוצץ בפיו של התינוק כגון סרטים, רצועות או שרשראות. אם לא יוכל לירוק את המוצץ החוצה בעת הצורך, הוא עלול להיחנק.
  • החזיקו את התינוק והישארו איתו כשהוא שותה מבקבוק. אל תשימו את הבקבוק בפיו בעזרת תמיכה, כיוון שאז לא יוכל להוציא אותו החוצה אם אינו יכול לנשום.
  • לפני שאתם משכיבים את התינוק לישון, הפשיטו ממנו את הסינר או את הקפוצ’ון. שימו לב למיתרים או חוטי גומי על הקפוצ’ון או הבגד, שיכולים להיתפס בצעצוע ולחנוק את ילדכם.
  • אל תענדו לילדכם שרשראות או תכשיטים אחרים.

עצות כלליות

גם העצות הבאות יעזרו לכם להגן על ילדכם מפני סכנת חנק:

  • שבו בזמן הארוחה. ילדכם נמצא בסיכון גבוה יותר לחנק אם הוא אוכל בזמן ריצה או משחק, ולכן הישיבה ליד שולחן או אפילו על הרצפה תפחית את הסיכון. אם אתם יושבים יחד איתו כשהוא אוכל, מדברים איתו ומשעשעים אותו, הוא יתפתה פחות לקום ולהתרוצץ.
  • חתכו את המזון לחתיכות קטנות. עד שילדכם יידע ללעוס היטב, חתכו את המזון שלו לחתיכות קטנות בגודל אפונה. כל חתיכת מזון גדולה יותר מקשה על ילדים קטנים לאכול בבטחה, כיוון שדרכי האוויר שלהם קטנות והם עדיין לומדים כיצד ללעוס ולבלוע כראוי.
  • בשלו, טחנו או מעכו מזון קשה, ובעיקר פירות וירקות קשים כגון גזר ותפוח.
  • אל תתנו לילדכם אגוזים ופיצוחים שונים. ילדים מצליחים ללעוס אגוזים ופיצוחים היטב בסביבות גיל חמש, אלא אם כן הם סובלים מאלרגיה.
  • מאכלים עגולים- כמו נקניקיות, ענבים, בננות ועוד- יש להגיש לילדים עד גיל חמש בצורה חתוכה, ולא בטבעות, אלא פרוס לאורך.
  • השתדלו להרחיק כל חפץ קטן מהישג ידו של ילדכם. סקרנותם של ילדים גורמת להם לשים בפיהם דברים שונים ומשונים. התכופפו ובדקו אם יש חפצים קטנים בגובה העיניים של ילדכם.
  • תנו לילדכם לשחק בצעצועים מוצקים וקשיחים, והימנעו מצעצועים המכילים חלקים קטנים, שבירים או בעלי משטחים עדינים. בדקו אם הצעצועים פגומים, אם המילוי נחשף או אם יש בהם ברגים או כפתורים רופפים.
  • החזיקו קופסאות נפרדות לצעצועי הילדים הקטנים ולצעצועי הגדולים. עודדו את האחים הגדולים להרחיק את הצעצועים הקטנים שלהם, ובהם לגו, בגדי בובות, חרוזים, חלקי מכוניות וכדומה.
  • אל תאפשרו לילדים קטנים לשחק עם בלונים.
  • היו קשובים לחדשות: מדי פעם מפורסמת קריאה לאיסוף חלקי צעצועים פגומים.

מניעת חנק: מזון וארוחות

מזון ומוצרים עגולים, בעלי מרקם חלק, מהווים סכנה ראשונה לחנק. ילדים קטנים אינם יודעים ללעוס ולבלוע היטב את המזון ועלולים לשאוף אותו לריאות. הנה כמה כללים לשמירה על בטיחות בזמן אכילה:

  • בזמן האוכל הקפידו להושיב את הילד ליד השולחן
  • חתכו את האוכל לחתיכות קטנות לילדים צעירים
  • אין לתת פיצוחים לילדים בני פחות מ- 5 שנים
  • בזמן ארוחה או האכלת תינוקות אל תשאירו את הילדים לאכול לבד ללא השגחה, גם לא לזמן קצר מאוד
  • אל תתנו לתינוק בקבוק כשהוא נמצא לבד במיטה, כיוון שהוא עלול להירדם בזמן ההאכלה ויש בכך סכנת חנק.
  • חשוב ללמד ילדים כיצד ללעוס היטב ולהשגיח בהתאם לגיל ולהתפתחות, להגיש באופן הדרגתי מרקמים שונים ולהתאמן יחד עם ילדכם על אכילתם.

מניעת חנק: תריסי רפפה, כבלים וחבלים

  • הרחיקו את כל הכבלים מהישג ידם של פעוטות, והרחיקו כיסאות מתריסי הרפפה, כדי שפעוטות לא יוכלו לטפס עליהם.
  • אם תריסי הרפפה שלכם נסגרים בחבל או במיתר, קשרו היטב את המיתרים בזיז שניתן לקנות בחנות כלי עבודה, וחברו אותו לקיר בגובה של 1.6 מטרים לפחות מהרצפה. קשרו את החבל הנותר מסביב לזיז.
  • כשילדיכם הקטנים מחוץ לבית, ודאו שאין להם גישה לנדנדות חבלים שעלולות להוות סכנת חנק.

מניעת חנק: שקיות, קופסאות ואריזות

  • התקינו מנעולים נגד ילדים על קופסאות אטומות שילדכם עלול לטפס אליהן, כולל מקפיאים – ילד שנסגר בטעות בתוך קופסה אטומה עלול להיחנק לפני שיימצא.
  • קשרו שקיות ניילון לאחר שרוקנתם אותן, ואז השליכו אותן או אחסנו אותן מחוץ להישג יד – כך פוחת הסיכון שילדכם יפתח את הקשר וילביש את השקית על ראשו. היפטרו מהר ככל האפשר מאריזות פלסטיק.
  • הסירו את כל חלקי הפלסטיק ממזרון העריסה או המיטה והשליכו אותם. אל תשתמשו באריזות פלסטיק כתחליף למגן מיטה עמיד במים.
  • כשאתם קונים בלונים, בחרו בלונים העשויים מרדיד אלומיניום, כיוון שבלוני גומי מתפוצצים בקלות רבה יותר ואפשר לשאוף את תוכנם. סרטים ארוכים עלולים להיכרך סביב צוואר הילדים, ולכן יש לשמור שאורכם של הסרטים לא יעלה על 30 ס”מ. אל תאפשרו לילדים קטנים לשחק בבלונים.

חסימה בדרכי האוויר וחנק

ילדים נחנקים כאשר דרכי האוויר שלהם נחסמות. ישנם גורמים נוספים שמובילים לחסימה חלקית או מלאה בדרכי האוויר ולחנק, ובהם:

  • אסתמה
  • פרכוסים (פרכוסי חום או פרכוסים הנובעים מאפילפסיה)
  • דלקת ריאות
  • טראומה
  • תגובה אנפילקטית
  • שאיפת גוף זר.

חסימת דרכי האוויר עלולה להתרחש גם כאשר הילד מחוסר הכרה והשרירים בדרכי האוויר שלו מתרפים מסיבה כלשהי.

סימנים לחסימה בדרכי האוויר של ילדים

הסימנים הבאים מעידים על חסימה חלקית בדרכי האוויר של ילדים:

  • אובדן קול
  • רעשי היחנקות
  • שיעול מחמיר
  • השתנקות
  • צפצופים
  • חרדה וסערת נפש
  • סטרידור (שיעול נבחני)
  • כאב פתאומי בחזה

הסימנים הבאים מעידים על חסימה מלאה בדרכי האוויר של ילדים:

  • הילד מנסה לנשום.
  • הילד אינו מצליח להשמיע קול.
  • אין זרימת אוויר מפיו ו/או מאפו של הילד.
  • עורו של הילד מחוויר או מכחיל.
  • הילד מתחיל לאבד הכרה במהירות.

כיצד לפנות חסימה בדרכי האוויר

אם אתם חושבים שהתינוק או הילד מולכם סובלים מחסימה בדרכי האוויר, התקשרו מיד למד”א בטלפון 101.

אם מדובר בתינוק בן פחות משנה, מלאו את ההוראות הבאות:

  • השכיבו את התינוק על זרועכם או על הירך שלכם.
  • תמכו כל הזמן בראשו ובצווארו.
  • בזמן שאתם מחכים לאמבולנס, בעזרת בסיס כף ידכם השנייה, הכו מכה נמרצת על גבו, בין השכמות. תנו לו עד חמש מכות, ובדקו לאחר כל מכה אם הגוף הזר נפלט החוצה. השתמשו בזרת לפינוי הגוף הזר מפיו של התינוק.

אם מדובר בילד בן יותר משנה, מלאו גם את ההוראות הבאות:

  • עודדו את הילד להתכופף קדימה.
  • בזמן שאתם מחכים לאמבולנס, עודדו אותו להשתעל.

קראו את המדריך המאויר לעזרה ראשונה במקרה של חנק. אפשר להדפיס את המדריך ולהצמיד אותו לקיר בולט או למקרר.

ילדים בסיכון גבוה

ילדים עם צרכים מיוחדים או מחלות כרוניות עלולים להימצא בסיכון גבוה יותר לחנק מאשר ילדים אחרים. הסיכון גבוה מאוד אם לילדים יש  שיתוק מוחין או אפילפסיה, מוגבלות שכלית התפתחותית, אסתמה כרונית או ריפלוקס קיבתי ושטי. אם ילדכם סובל מאחת הבעיות הללו, דברו עם הרופא כדי לדעת מהי הדרך הטובה ביותר להימנע מחנק.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התנהגות, רגשות והתפתחות חברתית של ילדים מחוננים ומוכשרים

רגשות והתפתחות רגשית של ילדים מחוננים ומוכשרים

אם ילדכם מחונן או מוכשר, ייתכן ששמתם לב שהוא מפגין רגשות חזקים מאוד בהשוואה לילדים אחרים בגילו. ייתכן שהוא נלהב מאוד מתחומי העניין שלו או מנושאים שחשובים לו. ייתכן שהוא חרד מדברים חדשים.

התנהגויות כאלה הן טבעיות למדי בקרב ילדים מחוננים ומוכשרים, כיוון שהם חושבים על דברים בצורה עמוקה יותר, והמחשבות מובילות ליצירת רגשות חזקים. לפעמים הם אינם מצליחים להתמודד עם הרגשות הללו, ולכן מבטאים אותם בהתנהגות מאתגרת. הרגשות החזקים של ילדכם עשויים לעיתים להוביל אפילו להתנהגות שנראית כמו התנהגות של ילד צעיר יותר.

לדוגמה, ילד צעיר מחונן עשוי להיות מוטרד מאוד כשהוא צופה בחרק מת. ילד בגיל בית הספר עשוי לחשוש בנוגע לחברויות שלו, או לא להצליח לעשות דברים “כמו שצריך” בכיתה. ילדים גדולים יותר עלולים לחוש חרדה כיוון שאינם יכולים לטפל בשינויי האקלים או לעזור למבקשי מקלט.

כיצד להתמודד עם רגשות חזקים אצל ילדים מחוננים ומוכשרים

תקשורת טובה היא המפתח לתמיכה בהתפתחות הרגשית של ילדכם המחונן, והיא זו שתעזור לכם ללמד אותו כיצד להתמודד עם רגשותיו.

כל מה שצריך הוא לדבר, להקשיב ולהגיב בצורה רגישה, גם אם רגשותיו של ילדכם נראים לא פרופורציונליים למה שקרה. הדיבור וההקשבה מאפשרים לילדכם לחשוב על רגשותיו, ונותנים לכם הזדמנות להבין את רגשותיו באמת. אם ילדכם גדול יותר, אפשר להיעזר בהקשבה פעילה כדי להתחבר אליו.

התפתחות ומיומנויות חברתיות של ילדים מחוננים ומוכשרים

לעיתים קרובות הם מגבשים דעה מוצקה על צדק, הגינות והוגנות. הודות ליכולתם האינטלקטואלית המתקדמת, ילדים מחוננים ומוכשרים רבים יודעים היטב לדמיין ולהכניס את עצמם לנעליו של האחר. תכונות אלה עשויות להוביל לכך שילדכם יסתדר היטב עם אנשים אחרים אולם לעיתים ידמה לכם שילדכם לא ממש מתאים לילדים אחרים בגילו. כמו כן, ייתכן שתפיסת האמת האבסולוטית שלו תקשה עליו להתגמש.

לעיתים קיים פער בין התפתחותו השכלית המואצת של ילדכם לבין התפתחותו הרגשית-חברתית. פער זה גורם לעיתים קרובות לתחושות תסכול וחוסר הבנה, הן של הסביבה כלפי ילדכם והן של ילדכם כלפי עצמו.

למעשה, ייתכן שהבחנתם שילדכם המחונן מעדיף לשחק או להימצא בקרבת ילדים גדולים יותר – אחים, אחיות, בני דודים ושכנים. זה נורמלי, כיוון שילדכם חושב ברמה המתקרבת יותר לרמתם של ילדים גדולים ממנו.

כיצד לעזור לילדים מחוננים ומוכשרים להסתדר עם אחרים

בדומה לכל הילדים, ילדכם יזדקק לעזרתכם לפעמים כדי ללמוד כיצד להסתדר עם אחרים. כדי לתת לו נקודת פתיחה טובה, למדו אותו שלאנשים שונים יש נקודות חוזק שונות. עזרו לו ללמוד זאת כחלק משגרת המשפחה היומיומית.

כמו כן, אפשר לתת לו הזדמנויות לבנות ולתרגל מיומנויות חברתיות:

  • אם ילדכם צעיר, צאו למגרשי משחקים ולגינות
  • אם ילדכם גדול יותר, הוא יכול להשתתף בקבוצות בתחום עניין מסוים – כמו להקת נוער, כיתת דרמה, תנועת נוער וכדומה.

התנהגותם של ילדים מחוננים ומוכשרים

בדומה לכל הילדים, גם ילדים מחוננים ומוכשרים מתנהגים לפעמים באופן מאתגר. עם זאת, להתנהגות המאתגרת שלהם עשויות להיות סיבות מסוימות, למשל ריכוז וסקרנות, תסכול והיעדר הזדמנויות למידה.

ריכוז וסקרנות

סביר להניח שלילדכם יש זיכרון מצוין, ולכן הוא זוכר היטב כללים ושגרות. עם זאת, יכול להיות שקשה לו לפעול לפיהם. לדוגמה, ילדכם עשוי להתקשות ללכת לישון באמצע קריאת ספר שהוא מתעניין בו מאוד. יכול להיות שהוא יעלה בפניכם כמה טיעונים טובים מאוד מדוע קריאה חשובה יותר משינה!

תסכול

לעיתים קרובות, ילדים מחוננים מציבים לעצמם סטנדרטים גבוהים מאוד ועלולים לחוות תסכול כשאינם עומדים בהם. התסכול עשוי להוביל להתקפי זעם ולהתנהגות מאתגרת אחרת. העובדה שילדכם שואף לסטנדרטים גבוהים היא נהדרת, אך עליו להבין שאי אפשר להעמיד סטנדרטים גבוהים לכל דבר. זה בסדר להיכשל לפעמים ולעשות טעויות. דברו עם ילדכם על האופן שבו טעויות מלמדות אותנו לעשות דברים באופן שונה בפעם הבאה.

אחת הדרכים החשובות ביותר שבהן תוכלו לעזור לילדכם ללמוד זאת היא להוות לו דוגמה. למשל, כשאתם עושים טעות, ציינו זאת בפניו ברוגע והראו לו כיצד אתם מתמודדים איתה.

היעדר הזדמנויות למידה

אם ילדכם אינו מקבל מספיק הזדמנויות ללמוד, ייתכן שתראו סימנים לכך בהתנהגותו – בעיקר בבית הספר. לדוגמה, הוא עשוי להסיח את דעתם של חבריו לכיתה במקום לעשות את העבודה שביקשה המורה. הוא עלול להשתעמם בבית הספר ולבהות בחלון. ייתכן שהוא יתנהג היטב בבית הספר, אך בבית ייראה מוטרד ועצוב.

ראשית, דברו עם ילדכם ושאלו אותו מה קורה בבית הספר. הקשיבו וחפשו רמזים לכך שהוא זקוק להזדמנויות למידה חדשות. לדוגמה, הוא עשוי לומר משהו כמו, “אני כבר יודע את החומר אבל המורה ממשיכה לתת לי את אותה עבודה”.

השלב השני הוא לשוחח עם המורים של ילדכם על התנהגותו ועל צורכי הלמידה שלו. אם תצליחו לעבוד בשיתוף פעולה עם המורים ולתמוך בצורכי הלמידה שלו, סביר להניח שהקשיים שלו יפחתו וישתפרו.

אם אתם מרגישים שילדיכם מתקשה להתמודד בבית ובבית הספר, שיקלו פניה לאיש מקצוע מתאים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

כיצד להגביר את ייצור החלב

אין מספיק חלב אם: לקבל עזרה

אם את זקוקה לעזרה בהנקה, תוכלי לפנות לשירותי תמיכה, כמו לאחות טיפת חלב, לרופא הילדים או לליגת לה לצ’ה – קו התמיכה בטלפון 1599-525-821. במקרה הצורך, הם יוכלו לעזור לך למצוא יועצת הנקה.

מאמר זה מסביר כיצד להגביר את ייצור החלב. לנושאים אחרים בענייני הנקה, קראי את המאמרים עודף חלב אם, הנקה- כיצד להצמיד את התינוק לשד והנקה- גודש וכאבים בפטמות או בשד.

תיאום ציפיות

בניהול נכון של הנקה, למעל מ- 97% של הנשים יש את היכולת ליצר מספיק חלב לילדיהם. בעיות ביצור חלב כמעט תמיד קשורות לבעיות בניהול ההנקה ולכן קבלת הדרכה נכונה עוד לפני הלידה ועזרה מידית במידה של שאלות או קשיים חשובה מאוד. יצור חלב קשור לביקוש והיצע. ביקוש נכון קשור לתדירות ההנקה (לפי בקשת התינוק –בשבועות הראשונים מדובר על 10-12 פעמים ביום) והצמדות נכונה של התינוק לשד. כמו כל דבר, מניעה יותר חשובה מטיפול ולכן הקפדה על כללים אלו יכולה למנוע בעיות.

זכרי שתינוקות רכים בוכים ממגוון רחב של סיבות. כשהתינוק שלך בוכה, יכול להיות שהוא אומר לך, “אני עדיין רעב”. אבל באותה מידה, יכול להיות שהוא אומר “אני עייף”, או “אני לא רעב עכשיו, כואבת לי הבטן”.

כיצד צפוי להתנהג תינוק המקבל מספיק חלב

  • עושה פיפי 8-6 פעמים ביממה- תלוי גם בתדירות שבה בודקים את החיתול. כמו כן, כדאי לשים לב כי בימים הראשונים הכמות של הפיפי היא קטנה ולא סופגת את כל החיתול
  • בשבועות הראשונים הוא עושה קקי רך מאוד 4 פעמים ביממה. עם הזמן התדירות יורדת כך שיתכן שיעשה אפילו פעם בשבוע.
  • צבע הצואה משתנה משחור (מיד אחרי הלידה) לצהוב עם גרגירים תוך כשבוע. אם הקקי נשאר בחיתול הרבה זמן, צבעו ישתנה לירוק.
  • התינוק יפסיק לרדת במשקל עד גיל שבוע.
  • התינוק יחזור למשקל הלידה עד גיל שבועיים (אם היו קשיים סביב הלידה, התהליך יכול לקחת זמן ארוך יותר).
  • עולה במשקל בקצב הנכון (בחודשיים הראשונים, והחל מהשבוע השלישי לחיים,  צפוי כי התינוק יעלה כ-30 גר’ ליום, או כ-150 גר’ לשבוע בממוצע). שימו לב כי מדובר על ממוצע – אין צורך להיבהל משבוע אחד בו התינוק עלה פחות במשקל. בדקו את העלייה לאורך כמה שבועות.

כיצד להגביר את ייצור החלב

ראשית- דאגי לטפל בעצמך – בקשי עזרה למשך יומיים, בהם תדאגי לנוח קצת יותר, ולאכול ולשתות באופן מסודר.

הנקה- בכל פעם שהתינוק יונק חלב משדייך, השדיים מקבלים מסר שאומר: ‘ייצרו עוד חלב’. תדירות תקינה של הנקה לתינוק בחודשיים הראשונים היא בין 10-12 פעמים ביממה. לא מדובר על האכלה בכל X שעות, אלא על הכמות הכוללת שאוכלת התינוק ב- 24 שעות. אם התינוק מבקש לינוק אחרי שעה וחצי– זה תקין, תני לו. יש בדרך כלל כשעתיים ביום (בדרך כלל בערב) שהתינוק ירצה לינוק בתדירות אפילו גדולה יותר. אם התינוק לא מבקש בתדירות הזו, נסי להציע לו להוסיף עוד הנקות מדי יום.

אם התינוק אינו נרגע לאחר ההנקה בשני שדיים, חזרי לשד הראשון שבו התחלת.
זכרי- לא כל בכי אומר שהתינוק רעב. אם כבר ינק פעמיים מכל שד, נסי לשים אותו במנשא או עגלה ולצאת לטיול.

אם העלאת תדירות ההנקה לא פתרה את הבעיה או שהתינוק לא משתף פעולה, ניתן לשאוב ולתת לתינוק תוספת של החלב השאוב בבקבוק. אם את מודאגת בנוגע להשפעה של הבקבוק, תני לתינוק חלב אם שאוב בכפית או מזרק.

אם המלצות אלו אינן פותרות את הבעיה, או אם את ממשיכה להיות מודאגת, חשוב לפנות להערכה מקצועית של המצב. אל תמהרי לתת לתינוק תחליפי חלב שבאים על חשבון חלב האם ותרומתו לבריאות התינוק והאם– רוב רובם של התינוקות יכולים לגדול טוב בהנקה בלעדית של כחצי שנה ובהמשך עם הנקה בתוספת אוכל מוצק.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

מיומנויות כתיבה בכתב יד לילדים

מדוע חשוב לכתוב בכתב יד

אף שמרבית הילדים והמבוגרים משתמשים כיום במחשבים ובטאבלטים בבית, בבית הספר ובעבודה, כתיבה בכתב יד היא עדיין מיומנות חיונית. לדוגמה, ילדים שלומדים לכתוב בצורה חלקה וברורה יודעים טוב יותר כיצד להשתמש בכתיבה כדי לתעד את מחשבותיהם ורעיונותיהם. כשהכתיבה אוטומטית, המחשבות יכולות לזרום בנחת. כמו כן, ילדים צריכים לדעת לכתוב כדי לעשות את שיעורי הבית, המבחנים והעבודות שיקבלו בבית הספר.  אנו משתמשים במיומנויות הכתיבה גם במילוי משימות בהמשך החיים, כגון כתיבת כרטיסי ברכה, מילוי טפסים וחתימה על מסמכים חשובים.

כיצד ילדים לומדים לכתוב

כתיבה בכתב יד היא מיומנות מורכבת. כדי ללמוד לכתוב בכתב יד, הילדים צריכים לשלב מיומנויות מוטוריקה עדינה, שפה, זיכרון וריכוז. עליהם לתרגל ולמלא הוראות.

הלמידה נעשית בהדרגה. היא מתחילה בשרבוט וציור, וממשיכה ביצירת אותיות ומילים. כדי לעודד את ילדכם לפתח עניין בכתיבה בכתב יד, עודדו אותו לצייר, לשרבט ולכתוב. כך תכינו את ילדיכם הצעירים ללימודי כתיבה פורמליים בבית הספר.

כתיבה ביד שמאל
רוב הילדים נוטים לכתוב ולצייר ביד ימין, אולם יש ילדים שבוחרים ביד שמאל. זה בסדר. אם ילדכם כותב ביד שמאל, אין צורך לגרום לו להחליף ידיים.

פעוטות: מיומנויות ציור וכתיבה מוקדמות

אצל פעוטות, ציור הוא תחילתו של כתב היד. פעוטות מתחילים בדרך כלל להפגין עניין בציור עם צבע או גיר בסביבות גיל שנתיים. הנה כמה רעיונות שיעזרו לפעוט שלכם לצייר, לשרבט ו”לכתוב”:

  • החזיקו בהישג יד צבעים ונייר, או גיר ולוח. חתיכות קטנות של גיר או צבעים יעודדו את ילדכם להשתמש באחיזה באמצעות קצות האצבעות, שתעזור לו מאוחר יותר להחזיק עיפרון.
  • עודדו את ילדכם לצייר דברים שמעניינים אותו. לדוגמה, אם הוא אוהב חרקים, ציירו לו נדל (מרבה רגליים) ובקשו ממנו להוסיף הרבה רגליים. ביום גשום תוכלו לצייר ענן גדול והוא יוסיף טיפות גשם.
  • תנו לילדכם פעילויות רבות שבהן יוכל ללחוץ, לצבוט ולתפעל דברים, למשל השחלת חרוזים גדולים, לחיצה וצביטת בצק משחק כדי ליצור צורות, ובניית מגדלים בקוביות ובלגו דופלו. פעילויות אלה יעזרו לו לפתח את שרירי היד הדרושים לשימוש בעיפרון.
  • הטו מעט את משטח הציור שלו, בדומה לכן ציור או לוח, כדי לעזור לו ליצור משיכת קו שפונה כלפי מטה – מיומנות שיזדקק לה כדי לכתוב בהמשך.
  • אל תתנו לו טושים או עפרונות עדיין, כיוון שהוא עשוי להתקשות לאחוז בהם עד שיפתח את שרירי היד הקטנים הנדרשים לאחיזה טובה יותר.

לחצו כאן להורדת אוגדן צפי ציור שהכנו במיוחד בשבילכם!

ילדי גן: כיצד להתחיל לכתוב

ילדים מתחילים בדרך כלל לצייר בקווים אופקיים, אנכיים ומעגליים כשהם מגיעים לגן. ילדכם עשוי אפילו לחבר את הקווים והצורות הללו ולצייר אנשים וחפצים. ייתכן שהוא כבר מתחיל ליצור אותיות. תנו לו הזדמנויות רבות לצייר, כדי שיוכל לפתח את המיומנויות הדרושות לכתיבה בכתב יד. כך תעזרו לו:

  • המשיכו לתת לילדכם צבעים וגירים גדולים עד שיתחיל לפתח אחיזה בין האצבע לאגודל -האחיזה הדרושה להחזקת עיפרון.
  • עודדו אותו לעקוב בצבע אחרי קווים מנחים פשוטים, מלמעלה למטה ומימין לשמאל. המציאו סיפור קצר כדי להוסיף עניין לפעילות: למשל, “בוא נעזור לילדה למצוא את הבית שלה”. עודדו את ילדכם להתבונן בצבע שלו ולהישאר על הקו לאורך כל הדרך.
  • תרגלו ציור במעגלים עם כיוון השעון ונגד כיוון השעון, שמתחילים בפינה העליונה של הדף. זהו הדפוס שבו נשתמש כדי ליצור אותיות.
  • כשהשליטה של ילדכם בצבע או בעיפרון תשתפר, עודדו אותו לצייר דמויות אדם פשוטות. הצמידו את הציור של ילדכם למקרר כדי שיתגאה בעבודתו.
  • עזרו לו לזהות ולכתוב את שמו, והתחילו באות הראשונה. כתבו את שמו באותיות גדולות, ועודדו אותו לעקוב אחרי הקווים המנחים עד שילמד לכתוב אותן. בהתחלה יהיה עליכם להניח את ידכם על ידו של הילד, כדי לעזור לו להשתמש בתנועות הנכונות.
  • עזרו לילדכם ללמוד את סדר האלפבית. אפשר, למשל, למחוא כפיים בקצב קבוע ולהקריא את שמות האותיות.
  • תנו לו הזדמנויות לכתוב ולצייר בחומרים שונים – למשל, לצייר קווים בחול או בבוץ, לעקוב אחרי קווי האותיות בשלטים באצבעו, ליצור אותיות בתלת ממד מבצק משחק וכדומה. צלמו את האיורים הללו והציגו אותם.

משחק יצירתי והעמדת פנים יכולים לשפר את כישורי האוריינות של ילדכם ולאפשר לו לתרגל את מיומנויות הציור שלו.

הוראת כתיבה בבית הספר

בשנתיים הראשונות בבית הספר, ילדכם ילמד:

  • לכתוב אותיות
  • לזהות ולאיית מילים נפוצות
  • לשים רווחים בין המילים
  • לכתוב על אירועים מוכרים.

ילדים מפתחים את יכולתם לכתוב בכתב יד בקצב שונה, אך רוב הילדים מתמקצעים במיומנויות הבסיסיות בשנתיים הראשונות בבית הספר. מהשנה השנייה ואילך, הם מתחילים לכתוב משפטים מורכבים יותר ולתאר את חוויותיהם.

ילדי גן חובה ובית ספר: כיצד לעודד את ילדכם לכתוב בכתב יד

הנה כמה טיפים שיחזקו את כתב היד של ילדכם:

  • הקדישו מקום מיוחד לכתיבה בבית. הכינו כיסא יציב ושולחן עבודה בגובה המתאים לילדכם – בערך בגובה הטבור. אם השולחן במטבח גבוה מדי, אפשר להשתמש בכרית או בכיסא גבוה כדי להגביה את הילד, ולהניח שרפרף מתחת לרגליו.
  • בקשו מהמורה של ילדכם דפי עבודה עם קווים מקווקווים לתרגול כתיבת האותיות, או הורידו דפי עבודה מהאינטרנט. כך תוכלו לעזור לו לתרגל בבית את מה שלמד בבית הספר.
  • כדי לעזור לו ללמוד לכתוב את אחת האותיות, שרטטו אותה בקווים עדינים וברורים ותנו לו לעקוב אחרי הקווים. הראו לו היכן להתחיל לצייר את האות.
  • כשילדכם מצייר ועוקב אחרי הקווים, אמרו את שמה של האות ותרגלו ביחד את הצליל שהיא מסמנת.
  • השתמשו בהזדמנויות יומיומיות לתרגול הכתיבה – לדוגמה, תנו לילדכם להוסיף פריטים לרשימת הקניות המשפחתית, לכתוב פתק לסבא וסבתא, לעזור לכתוב כרטיסי יום הולדת או להכין תוויות ממדבקות.
  • הפכו את הפעילות למהנה. ציירו אותיות גדולות על הקרקע או בחוף הים עם מקל, ומלאו את האותיות באבנים קטנות או בצדפים. אפשר להשתמש בטושים מחיקים, לצייר אותיות על החלון ולחזור עליהן פעמים רבות.

קשה ללמוד לכתוב! שבחו את ניסיונותיו של ילדכם. עזרו לו לזהות אילו אותיות הוא מצייר הכי טוב, ועודדו אותו לכתוב עוד. התמקדו באותיות שהוא כותב היטב במקום בשגיאותיו.

סימנים לבעיות בכתיבה בשנים הראשונות בבית הספר

הלמידה לכתוב משלבת מיומנויות ויכולות שונות, וכן הבנה של השפה. אם ילדכם מתקשה באחת מהמיומנויות הללו או יותר, ייתכן שתהיה לו בעיה מסוימת ללמוד כיצד לכתוב בכתב יד. הנה כמה מהסימנים המוקדמים שמעידים על כך שילדכם מתקשה לפתח את המיומנויות הדרושות לכתיבה בבית הספר. ילדכם:

  • עדיין מחליף ידיים כשהוא מצייר או כותב בשנה הראשונה בבית הספר. רוב הילדים מעדיפים להשתמש ביד אחת לציור לפני שהם מגיעים לבית הספר, אך יש ילדים שמתחילים ללמוד לפני שהם מראים העדפה ליד מסוימת.
  • כותב באטיות או מתקשה לצייר את האותיות בצורה הנכונה. ייתכן שהוא יזדקק לעזרה בפיתוח המיומנויות המוטוריות, כדי שיוכל לעשות תנועות חלקות ומדויקות.
  • אוחז בעיפרון באחיזה שונה מהדרך שלמד, או שאחיזת העיפרון שלו אינה חזקה. אחיזת עיפרון חלשה עלולה להאט את התקדמות הכתיבה של ילדכם ולהקשות עליו להשלים עבודה במסגרת זמן סבירה.
  • מאבד עניין בציור או בכתיבה או נמנע מהפעילויות הללו. ילדכם עשוי לאבד עניין בכתיבה אם אינו בטוח לגבי יכולתו לצייר, או שהכתיבה שלו אינה מתקדמת כמו של חבריו לכיתה.
  • כותב בכתב יד לא קריא. כתב יד לא קריא עשוי לכלול אותיות הפוכות, אותיות שאינן סגורות כמו שצריך, גודלי אותיות לא עקביים, אותיות שאינן נכתבות על השורה ורווחים לא עקביים בין אותיות ומילים.
  • אינו מצליח למלא את הוראות המורה כשהוא לומד לכתוב. ייתכן שהוא מתקשה להתרכז, לשים לב או להבין את הוראות המורה.

אם אתם מבחינים בסימנים האלה, ייתכן שילדכם אינו מצליח לראות היטב את הלוח, את כתב ידו או את המילים הכתובות בספרים. כמו כן, ייתכן שיש לו קשיי לימוד נוספים שמשפיעים על התפתחות הכתיבה.

לקבל עזרה

דברו עם המורה של ילדכם או עם רופא הילדים אם אתם מבחינים שילדכם מתקשה במיומנויות הכתיבה. רופא הילדים עשוי להמליץ לכם לקבוע פגישה עם מרפאה בעיסוק, אודיולוג או אופטומטריסט.

ילדים בעלי קשיים בכתיבה בכתב יד זקוקים לעזרה ולעזרים נוספים. למשל:

  • לוחות כתיבה מוטים בזווית
  • עפרונות עבים
  • אוחזי עיפרון
  • דפי עבודה עם אותיות מקווקוות וצבעוניות, קווים עבים או מובלטים.

מרפאה בעיסוק תעזור לכם להכיר את העזרים הדרושים לילדכם.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.