ילדים וטלפונים ניידים

טלפונים ניידים, ילדים ובני נוער

כמו בהרבה תחומים אחרים, לא מדובר כאן בגיל רף או סף, ואין כללים נוקשים לקביעת הגיל הנכון שבו כדאי לתת לילדכם טלפון נייד. כשילדכם מגיע לבית הספר, סביר להניח שחבריו יתחילו לקבל טלפונים ניידים משלהם, והוא ירצה גם. ככלל, לא תמיד תבחרו לעשות מה שמקובל, וזו ההזדמנות ללמוד עם ילדכם ולחשוב יחד על הערכים והאמונות שתרצו להעביר להם.

כשילדכם מבקש מכם טלפון נייד, שאלו אותו מדוע. מה הוא רוצה לעשות איתו? האם לרבים מחבריו יש טלפון נייד? נסו להבין מדוע הוא מרגיש שחשוב שיהיה לו טלפון משלו. האם רק כדי להידמות לחבריו, או שיש בכך צורך אמיתי, מכיוון שהוא צריך לעדכן או להתעדכן עם הבית, הוא נוסע בתחבורה ציבורית לבדו ועוד. שיחות אלה יעזרו לכם להחליט אם הרעיון מתאים לכם.

אם אתם מחליטים ללכת על זה, בררו מה קיים בשוק, ומה מתאים לצרכים שלו ושלכם. אתם יכולים לדבר עם הורי החברים של ילדכם ולברר אילו טלפונים וחבילות יש לילדיהם, בכדי לקבל רעיונות.

כשאתם בוחרים טלפון וחבילה, זכרו שילדים משתמשים בטלפונים ניידים אחרת מאשר מבוגרים – לדוגמה, הם משתמשים בו יותר לשליחת הודעות טקסט מאשר מדברים בו. כמו כן, הם משתמשים בטלפון כדי לגלוש באינטרנט, לצלם תמונות ולהכין סרטונים, לשחק במשחקים, להאזין למוזיקה, להתעדכן ברשתות החברתיות ועוד ועוד. לכן, מומלץ מאוד לבדוק את חבילת הגלישה ואת מגבלת הודעות הטקסט והשיחות. לילדים קטנים אשר זקוקים לקשר רק עם הוריהם ישנם מכשירים ייעודיים המאפשרים חיוג למספרים שהוגדרו על ידי הוריהם בלבד.

כדאי לבחור בטלפון זול בתור התחלה. כשילדכם יראה לכם שהוא מסוגל לשמור על הטלפון, תוכלו לשקול  לרכוש לו דגם יקר יותר. דברו איתו מראש על אופן ההתמודדות שלכם במקרה של אובדן או נזק לטלפון – לדוגמה, החליטו יחד מי ישלם על טלפון חדש.

טלפונים ניידים: יתרונות

בטיחות

טלפונים ניידים מסייעים לכם לשמור על קשר עם ילדכם בעת הצורך. הם יכולים לתת לכם שקט נפשי ולעזור לשמור על בטיחותו בלי פיקוח של מבוגר – אך אל תסתמכו בלעדית על קיומו של הטלפון. הנה כמה רעיונות לשימוש בטלפונים ניידים לעידוד הבטיחות:

  • אמרו לילדכם שהוא יכול להתקשר או לסמס לכם בכל פעם שהוא זקוק לעזרה.
  • ודאו שמספרי החירום מופיעים בזיכרון הטלפון, ושהוא יודע כיצד להשתמש בהם.
  • ודאו שילדכם אינו משתמש בטלפון הנייד במצבים בהם נשקפת סכנה סביבתית כגון חציית כביש או רכיבה על אופניים.

רישוּת (נטוורקינג)

הטלפון הנייד של ילדכם יעזור לו להישאר בקשר עם חברים ובני משפחה, ולעודד את תחושת השייכות והחיבור שלו.

פיתוח מיומנויות

טלפונים ניידים מאפשרים לילדכם להתבטא ביצירתיות ולתרגל חשיבה ומיומנויות יצירתיות. לדוגמה, הוא יכול להשתמש בטלפון ליצירת ולעריכת תוכן דיגיטלי.

לעודד שימוש בטוח ואחראי בטלפון הנייד

כדאי לחשוב מראש על כמה כללים, למשל, מתי מותר לקבל שיחות או לענות להודעות טקסט, מתי הטלפון צריך להיות על שקט ומתי כדאי לכבות אותו, והיכן ילדכם יכול להשתמש בו. לדוגמה, כדי להימנע מבריונות ברשת ומקבלת הודעות סקסטינג, מומלץ שלא להרשות לילדים להכניס את הטלפון הנייד לחדרם בשעות הלילה. אפשר לטעון את הטלפון גם בסלון.

הסבירו לילדכם מדוע לא כדאי לו למסור את מספר הטלפון שלו לכל אחד, כדי לשמור על בטיחותו. אפשר, לדוגמה, להחליט שהוא נותן את המספר שלו לחברים קרובים ולבני משפחה בלבד.

כדי לעודד שימוש אחראי בטלפון, עשו זאת בעצמכם. למשל, אם קבעתם כלל שאסור להשתמש בטלפון בזמן ארוחות משפחתיות, מלאו את הכלל הזה בעצמכם. כדאי לדבר ולהחליט מה יהיו התוצאות במקרה של הפרת הכללים.

בדקו מה מדיניות בית הספר בנוגע לשימוש בטלפונים ניידים, וודאו שילדכם מכיר אותה.

להשתמש בטלפונים ניידים לגלישה באינטרנט

כמעט לכל הטלפונים כיום יש גישה לאינטרנט. כלומר, ילדכם יכול להוריד ולהעלות טקסטים, תמונות, סרטונים ויישומונים, לעדכן את הפרופיל שלו ולכתוב פוסטים ברשתות החברתיות.

אפשר לשקול שלא לרכוש חבילת גלישה עד שיגדל, ועד שתהיו בטוחים שהוא בוחר בצורה נכונה ומתנהג כאזרח דיגיטלי אחראי. כדאי להסביר לו שהורדת נתונים מסוימים – כמו מוזיקה וסרטוני וידיאו – עלולה לגרום לו לחרוג ממגבלת הנתונים בחבילה.

הזכירו תמיד לילדכם ש”הרשת לא שוכחת”- תוכן שהועלה לרשת יימצא שם לנצח.

אם ילדכם בן פחות מ-13 – הגיל המינימלי לפתיחת חשבון משתמש ברוב אתרי הרשתות החברתיות – כנראה עדיף שיהיה לו טלפון לשיחות קוליות ולהודעות טקסט בלבד. יחד עם זאת, טלפון מסוג זה ידיר אותו מחלק מקבוצות הווטסאפ הרלוונטיות לו. קיימים כיום מכשירים המאפשרים שימוש בווטצאפ בלבד, וללא אפשרויות גלישה חופשית באינטרנט.

חשוב לדעת כי כיום יש תנועה של הורים המציעים לרכוש טלפון “טיפש” – המאפשר שיחות אך לא גלישה. אופציה זו מתאימה יותר לילדים בגילאי בית הספר היסודי.

להשתמש בשירותי המיקום בטלפונים ניידים

טלפונים ניידים כוללים מאפיין איכון (גאולוקיישן), שמאפשר לזהות את מיקומו הפיזי של הטלפון. שירותים מבוססי מיקום (כגון מפות) משתמשים במידע הזה באופן אוטומטי, ואפשר לקשר אותו גם לתמונות שמצולמות בטלפון, או להעלאות ברשתות החברתיות. כדי לשמור על בטיחותו של ילדכם, בדקו אם שירותי המיקום מופעלים בטלפון הנייד שלו וכבו את אלה שאינו צריך.

כמו כן, דברו איתו על הדברים הבאים:

  • להיות זהיר כשהוא נכנס לרשת חברתית מהטלפון הנייד – אנשים זרים עלולים לדעת היכן הוא, מה הוא עושה ואיפה היה
  • לבדוק שאינו מציג את המיקום שלו לאנשים שאינו מכיר, כולל במשחקי רשת שלעיתים מהווים פלטפורמה נוחה ליצירת קשרים עם ילדים ונוער.
  • לוודא שהוא בודק עם חבריו לפני שהוא מתייג אותם בתמונות או מציין את מיקומם.

כיצד להימנע מהתמכרות לטלפון הנייד

מתבגרים רבים מפתחים תחושת בעלות והיקשרות חזקה מאוד לטלפונים הניידים שלהם, ועלולים להיות מוטרדים מאוד אם הטלפון נלקח או אובד. הנה כמה טיפים שיעזרו להימנע מכך:

  • פעם בכמה שבועות, גבו את התוכן שנמצא בטלפון של ילדכם במחשב הביתי.
  • הכניסו את הזמן שבו ילדכם משתמש בטלפון הסלולרי למגבלת זמן המסך היומית שלו, והסכימו על זמן “נטול טלפון” מדי יום או פעם בשבוע. כדאי במיוחד לעשות זאת אם אתם חוששים שילדכם נקשר מדי לטלפון שלו. שמשו לילדכם דוגמה אישית והראו לו שגם אתם יכולים לבלות בלי הטלפון!
  • הרחיקו ממנו את הטלפון רק אם הסכמתם מראש שזו תהיה התוצאה להפרת הכללים שנוגעים לשימוש בטלפון נייד. הבטיחו לו שלא תיקחו את הטלפון גם אם יספר לכם על משהו שהטריד אותו במהלך השימוש.

להתמודד עם מעשי בריונות וסקסטינג

השימוש בטלפונים ניידים עלול לחשוף את בני הנוער לבריונות ברשת. אם אתם חושדים שילדכם סובל מבריונות בטלפון הנייד, עודדו אותו לדבר איתכם על מה שקורה.

כדאי שתהיו מודעים גם לתופעת הסקסטינג. כדי לצמצם את הסיכונים, דברו עם ילדכם על הדברים הבאים:

  • שימוש נאות בטלפון הנייד – למשל, מתי מותר להשתמש בטלפון כדי לצלם תמונות או סרטון וידיאו
  • אילו תמונות ילדכם חושב שמותר לצלם ולשלוח לאחרים
  • אילו תמונות של עצמו ישמח לשתף
  • הגישה של ילדכם כלפי בני המין השני
  • ההשלכות החוקיות של סקסטינג.

בריונות ברשת וסקסטינג עלולים להיות מלחיצים מאוד. אם ילדכם הוא קורבן למעשי בריונות או מעורב בסקסטינג, הוא זקוק לעזרתכם. אם הוא זה שמתנהג בבריונות, תצטרכו להתחיל לפעול.

קרינה סלולרית

בשנים האחרונות נשמעות טענות על כך שהקרינה האלקטרומגנטית שנפלטת מטלפונים ניידים עלולה לגרום ליצירת גידולים סרטניים.

ארגון הבריאות העולמי (WHO) טוען כי לפי מחקרים רבים שנערכו בשני העשורים האחרונים בכל הנוגע לקרינה- “לא נמצא קשר בין השימוש בטלפונים ניידים לבין השפעות בריאותיות מזיקות”. עם זאת, הארגון מספק כמה עצות להפחתת החשיפה לקרינה האלקטרומגנטית מהטלפון הנייד.

אם אתם חוששים מהקרינה, בקשו מילדכם:

  • לא להחזיק את הטלפון על גופו (למשל, בכיס)
  • להעביר את הטלפון למצב טיסה כשאינו משתמש בו
  • להשתמש בדיבורית כשאפשר
  • להגביל את משך השיחות או שליחת ההודעות ככל האפשר
  • להשתמש בטלפון הנייד רק באזורים עם קליטה טובה, שבהם הטלפון משדר בעוצמה נמוכה יותר.
  • לא לדבר בטלפון הנייד או לשלוח ודעות בזמן שימוש במעלית
  • לא לטעון את הנייד סמוך לראש בלילה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

טכניקות הרפיה: תרגילי נשימות

נשימות והרפיה

בזמן לחץ, מתח או חרדה, הנשימה נעשית לפעמים שטוחה (מהחזה בלבד), וכוללת נשימות קטנות וקצרות. בנשימה עמוקה ניתן לראות שהבטן עולה ויורדת, והיא מרגיעה יותר. אפשר להשתמש בתרגילי נשימות שונים ורבים כדי להירגע. הנה כמה תרגילי נשימה שאפשר לעשות בכל מקום ובכל זמן.

תרגיל נשימות בסיסי

תרגיל זה יעזור לכם לנשום נשימות עמוקות יותר ולהרגיש רגועים יותר:

  • שבו, עמדו או שכבו בצורה נוחה.
  • עצמו עיניים.
  • שאפו פנימה דרך האף וספרו עד חמש.
  • כשאתם מרגישים שהריאות מלאות, החזיקו את האוויר בפנים וספרו שוב עד חמש. אם אתם יכולים, נסו להחזיק את האוויר עוד קצת. בדרך כלל, זהו החלק הקשה ביותר של תרגילי נשימות למתחילים.
  • כעת, נשפו החוצה באטיות דרך הפה, וספרו עד חמש.
  • חזרו על התרגיל עוד פעמיים (שלוש פעמים בסך הכל).
  • עברו לנשימה רגילה. אם אתם עדיין חשים מתח או חרדה, חזרו על התרגיל.

זכרו – חמש, חמש, חמש. בכל חלק של תרגיל הנשימה יש לספור עד חמש. ספרו מהר או לאט, לפי הצורך. יכול להיות שבהתחלה תספרו מהר יותר, אך ככל שתתרגלו אותו יותר, תוכלו להאט את הספירה.

תרגילי נשימה להקלה על מתח בשרירים

טכניקת הנשימה וההרפיה הבאה מתחילה בעצימת העיניים. שאפו ונשפו עמוקות, ובו בזמן, סרקו את גופכם מלמעלה עד למטה. בדקו היכן יש מתחים או אי נוחות. סביר להניח שתבחינו במתח במקום מסוים – אולי בצוואר, בחזה, ברגליים או בכתפיים.

כעת, דמיינו שאתם שואפים לאט את האוויר לאזורים המתוחים או המכווצים. חשבו על כך כעל נשימה חמה ומבריאה.

תרגיל נשימות ומתיחות

התרגיל הבא משלב נשימות ומתיחות בעשר שניות:

  • עמדו זקוף. שאפו פנימה דרך האף, הרימו את הזרועות גבוה מעל הראש והצמידו את כפות הידיים זו לזו.
  • נשפו דרך הפה והפנו את כפות הידיים קדימה.
  • מתחו את הידיים והאצבעות רחוק ככל האפשר, ותוך כדי כך הורידו את הידיים למטה.

שימו לב: תרגילי נשימות עמוקות אינם מומלצים אם הלחץ שאתם נתונים בו עלול לגרום להיפר-ונטילציה (נשימת יתר, או התקף חרדה). אם אתם מודאגים, דברו עם רופא המשפחה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

ביטחון עצמי אצל בני נוער

ביטחון עצמי וחוסן נפשי: עקרונות הבסיס

ביטחון עצמי הוא האמונה שאני יכול להצליח במצבים ומשימות מאתגרים, והנכונות לנסות להתמודד, ולהביא את היכולות לידי ביטוי, גם כאשר ההצלחה אינה וודאית. הביטחון העצמי קשור להערכה העצמית, שמשמעותה להרגיש טוב לגבי עצמכם ולדעת שאתם אדם ראוי בפני עצמכם. עם זאת, הערכה עצמית גבוהה אינה מובילה בהכרח לכך שתחושו ביטחון עצמי כל הזמן.

חוסן נפשי הוא היכולת להתאושש מחוויות קשות ולהתמודד עם מצבים מורכבים או מלחיצים. הביטחון העצמי קשור גם לחוסן הנפשי. אם לילדכם יש חוסן נפשי והוא לומד שביכולתו להתמודד גם כשהאתגרים נהיים קשים יותר, הוא בטוח יותר ביכולתו להתגבר על מצבים קשים והוא ימשיך להתמודד גם אם חווה חוסר הצלחה. זוהי מחזוריות חיובית.

מדוע חשוב לבנות ביטחון עצמי אצל בני נוער

ביטחון עצמי עוזר למתבגרים לקבל החלטות בטוחות שמבוססות על מידע. מתבגרים בעלי ביטחון עצמי יכולים להימנע מחברתם של אנשים או ממצבים שאינם בהכרח נכונים עבורם, לא להיגרר אחר דעות והשפעות לא רצויות שלהם, ולמצוא אנשים ומצבים טובים יותר.

אם ילדכם בטוח בעצמו, סביר להניח שיהיה אסרטיבי יותר, חיובי, מעורב, נלהב ומַתמיד גם לאחר אכזבות בלתי נמנעות. לדוגמה, נערה בעלת ביטחון עצמי שבן זוגה נפרד ממנה תהיה עצובה לזמן מה, ואז תבין שהיא יכולה להתאושש מהעצבות שהיא מרגישה כעת ולהתמקד בהיבטים החיוביים יותר בחייה, כמו החברים והמשפחה. מצד שני, נערה שאינה כה בטוחה בעצמה וביכולתה לנהל מערכת יחסים תהיה עצובה יותר ואפילו תאשים את עצמה, מה שעלול להשפיע על ההערכה העצמית שלה, ולגרום לה להאמין שהיא לא ראויה לכך שמישהו ירצה לצאת איתה.

בני נוער עם ביטחון עצמי נמוך צפויים שלא להצטרף לפעילויות, להיות עצורים בכיתה ולהיכנע ללחץ חברתי, ולא להעז לבטא את דעתם או לעמוד עליה. ילד עם ביטחון עצמי נמוך עלול לצפות להיכשל בכל דבר שהוא מנסה, או לא להשתדל מספיק כשהמצב נהיה מאתגר או מסובך יותר. הוא עלול להימנע מראש מהתמודדות, או לסבול מדחיינות.

כיצד תעזרו לילדכם לבנות ביטחון עצמי וחוסן נפשי

הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם לבנות ביטחון עצמי וחוסן נפשי אצל ילדכם.

היו מעשיים

חפשו את הדברים המעשיים והחיוביים שילדכם יכול לעשות כדי לבנות מיומנויות חשובות ולהגביר את סיכויי ההצלחה שלו. תוכלו להגיד לו, לדוגמה, “יובל, ככל שתתאמן יותר, היכולות שלך ישתפרו. אם אתה רוצה  להיבחר לנבחרת הכדורסל, כדאי לך להקשיב היטב למאמן ולהנחיות שלו ולתרגל בין האימונים”.

אפשרו לילדכם לנסות דברים חדשים

אם ילדכם מנסה מגוון דברים שונים, הוא יכול לגלות במה הוא טוב וממה הוא נהנה. עזרו לו להכיר ולקבל את עצמו. כמו כן,  חשוב שילמד שרוב האנשים מתעניינים ומצליחים בחלק מהדברים ואינם רוצים או מצליחים כל כך בדברים אחרים, וזה בסדר. בסופו של דבר, אנשים הם שונים! העולם מגוון ויש בו מקום וצורך לאנשים ונשים בעלי תחומי עניין ועיסוקים שונים. לא כולנו נועדנו  להיות ספורטאים אולימפיים, גאוני מחשבים או דוגמנים ! קרוב לוודאי שנהיה מאושרים יותר אם נבחר עיסוקים שמתאימים לנטיותינו.

עודדו את ילדכם להמשיך לנסות

אם ילדכם נכשל במשהו, עזרו לו להבין שכולנו עושים טעויות. ספרו לו על מקרים שבהם נכשלתם, או שהייתם צריכים להמשיך ולנסות עד שהצלחתם. מי שלא מנסה, לא מצליח.

כמו כן, לא חייבים להצליח במשהו בפעם הראשונה. כמו בלימוד רכיבה על אופניים, אם ממשיכים לנסות, בסוף משתפרים.

הדגימו ביטחון עצמי ביכולותיכם

שמשו דוגמה והראו לילדכם כיצד אתם מתנהלים. למשל, ספרו לו מה אתם עומדים לעשות כדי לנסות ולהצליח במשימה שעומדת בפניכם. אם אינכם מצליחים, הדגימו לו חוסן נפשי ודברו על מה שתנסו בפעם הבאה, או על איך אתם בוחרים להמשיך בדרככם כמו כן, תוכלו לדבר על דברים שעשיתם למרות שבהתחלה נראו לכם מפחידים או קשים, ושתפו אותם בכך שגם אתם עברתם אירועים מאתגרים שבהם נזקקתם לביטחון עצמי, והחששות הם טבעיים, אך לא כדאי שישתקו אותם

עודדו את ילדכם להתנהג בביטחון

כדי להיות בטוחים בעצמכם, כדאי לנסות להתנהג באופן שמשדר בטחון. הציעו לילדכם שייצור קשר עין עם אחרים, ידבר בחברה ויבטא את עמדותיו,  יעשה מה שהוא אוהב, ולא יוותר מראש על רצונותיו, ישתדל שלא להתמקד במה שאינו יכול לעשות ויעזוב מצבים שהוא יודע שאינם טובים בשבילו.

תרגלו מיומנויות חברתיות

אם ילדכם חש חרדה במצבים חברתיים, ייתכן שהוא זקוק למעט הכוונה. הדגימו לו מה יכול לבנות את הביטחון העצמי, כגון יציבה, חיוך, יצירת קשר עם אחרים, יוזמה והבעת עניין בפעילויות של אחרים והצטרפות לשיחות.

שבחו את ניסיונותיו של ילדכם

אם ילדכם עבר מבחן, ראיון או משחק ולא הצליח כפי שציפה, שבחו אותו על המאמצים שהשקיע. אפשר לתת לו כמה רעיונות לשינוי בפעם הבאה. חזקו אותו יותר על המאמץ, מאשר אם הוא קיבל ציון גבוה מבלי ללמוד. במקרים רבים הדרך חשובה יותר מאשר השגת המטרה- גם הרצינות שבדרך, וגם ההנאה ממנה. זכרו שפרפקציוניזם פוגע בביטחון וגורם להימנעות מפעולה ולכן עזרו לילדכם לקבל חולשות, קבלו אותו.

ביטחון עצמי מתבסס כשאנחנו מקבלים את כל החלקים שלנו, כולל החולשות, ומוכנים ‘לקחת את הסיכון’ שהחולשות ייחשפו, שלא נצליח, או שיהיו אנשים שלא יקבלו את דעתנו או יאהבו אותנו. כאשר אנחנו מתביישים ומסתירים חלקים בעצמנו, אנחנו מאבדים את הביטחון העצמי. כשאנחנו לומדים להכיר ולאהוב את מי שאנחנו, ביטחוננו העצמי גובר. הנער שלכם עדיין זקוק למערכת יחסים חזקה ותומכת איתכם, כדי שיוכל להרגיש בטוח בעצמו במהלך ההתמודדות עם אתגרי גיל ההתבגרות. אפשר לבנות מערכת יחסים כזו אם עובדים על תקשורת פתוחה ומקבלת ונשארים בקשר עם  ילדכם. כאשר אתם מקבלים אותו ומאמינים בו, ולא מצפים ממנו להיות מי שאינו, אתם מחזקים את בטחונו העצמי.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

ניהול עימותים עם בני נוער

מדוע צריך מיומנויות ניהול עימותים

סביר להניח שבמהלך שנות ההתבגרות תיכנסו עם ילדכם לעימותים לעתים קרובות יותר מאשר בעבר. יכולים להיות נושאים רבים לחוסר ההסכמה ביניכם, ובהם מה הוא לובש, מה הוא עושה בזמנו הפנוי או כמה זמן מותר לו לגלוש באינטרנט או לבלות ברשתות חברתיות. אם גדלתם במדינה אחרת ואתם רוצים לשמור על המסורת התרבותית והדתית שלכם, יכול להיות שתגלו שילדכם כבר לא מרגיש שהמסורות האלה רלוונטיות עבורו.

זה טבעי למדי. כשהחשיבה של ילדכם על העולם והאופן שבו הוא מבין אותו מתפתחים, הוא עשוי להתחיל לפקפק בכם ולאתגר אתכם יותר ויותר. זהו חלק ממסעו לחיים עצמאיים ואחראיים כמבוגר צעיר, וכפי שאתם לא הסכמתם על כל דבר עם הוריכם, כך גם הוא.

בכל מערכת יחסים בריאה יש עימותים מדי פעם. העימותים הם חלק בלתי נפרד מקשר קרוב, והם מוכיחים שכל אחד מכם הוא אדם נפרד עם דעות משלו. עימות יכול לעזור לכם להכיר זה את זה כמבוגרים, ולהביא בחשבון את צרכיו של האחר. עם זאת, מומלץ שלא להיקלע לעימותים רבים מדי, ולכן תזדקקו לשיטות ולמיומנויות לניהול עימותים.

ניהול העימותים מול ילדכם יעזור לכם להוריד את רמות הלחץ של כל בני המשפחה. בסופו של דבר, ההתמודדות הזו יכולה להעמיק ולחזק את מערכת היחסים עם ילדכם. התמודדות אפקטיבית תעזור לילדכם ללמוד מיומנויות חשובות לחיים.

בחרו היטב על מה אתם נלחמים. לעתים קרובות פורץ עימות בגלל דברים קטנים. לכן, גם אם אינכם אוהבים במיוחד את השיער הכחול של ילדכם, חשבו אם באמת שווה להתווכח על זה. כדאי לשמור את האנרגיה לדברים החשובים, כמו בטיחות וביטחון, למשל.

טיפים להתמודדות עם עימותים

הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם להתמודד עם עימותים מול ילדכם.

איך להתכונן לשיחה

  • נסו להיזכר ברגשות ובחוויות שלכם כאנשים צעירים כדי להבין טוב יותר את ילדכם.
  • זכרו כי מוחם של מתבגרים בתהליכי התפתחות, וסביר להניח שילדכם אינו יכול עדיין לראות את התמונה המלאה ולהבין את הסיכונים והתוצאות של פעולותיו. אולי הוא עדיין אינו מצליח לראות דברים מנקודת המבט שלכם.
  • אם אתם מוכנים להיות גמישים כשמדובר בדברים הקטנים, ייתכן שילדכם יהיה מוכן יותר  להקשיב ולדון בנושאים המשפחתיים החשובים, וכך גם תלמדו אותו גמישות מחשבתית.
  • אל תהיו קשים עם עצמכם, ואל תצפו מעצמכם להיות מושלמים. גם אתם רק בני אדם. אם אתם מגיבים בחומרה או מאבדים שליטה עצמית לרגע, פשוט התנצלו והתחילו מחדש.
  • עדיף שלא להתמודד עם העימות כשאתם וילדכם כועסים או מוטרדים. חכו עד ששניכם תירגעו מעט, ונהלו שיחה רגועה. גם כאשר לא מסכימים, אפשר וכדאי לנהל דיון באוירה נעימה.
  • הכינו מראש את מה שתרצו להגיד וחשבו על המילים שבהן תשתמשו.
  • נסו לוודא שלא כל שיחה עם ילדכם תהיה שיחה קשה. אל תשכחו לבלות יחד זמן איכות, וליהנות זה מחברת זה.

איך לדבר

  • הישארו רגועים, הפסיקו את מה שאתם עושים, צרו קשר עין, הקשיבו והתייחסו לילדכם בכבוד.
  • תנו לו לדבר. היו פתוחים והקשיבו לנקודת המבט שלו. אתם יכולים לדבר אחרי שיסיים.
  • דברו על רגשותיכם. כך יוכל ילדכם להבין מדוע אתם רוצים שיעשה או שלא יעשה דבר מסוים. לדוגמה, “אני דואגת לביטחון שלך כשאני לא יודעת איפה אתה נמצא”, או “אני מרגישה שחשוב שהמשפחה שלנו תמשיך לחגוג חלק מהמסורות התרבותיות שלנו”.
  • הסבירו את דעתכם בצורה פשוטה וקצרה, והבהירו שאתם דואגים בעיקר לרווחתו הכללית של ילדכם, עכשיו ובעתיד. בני נוער שמרגישים שהוריהם שואלים אותם שאלות בגלל שאכפת להם נוטים יותר לתת את המידע שתבקשו. לדוגמה, “אני צריך לוודא שאתה בטוח כשאתה יוצא החוצה בלילה. יעזור לי אם תגיד לי לאן אתה הולך ועם מי אתה נמצא”.
  • הכינו את עצמכם למשא ומתן עם ילדכם ולהתפשרות. התפשרות מדגימה היטב את מיומנויות פתרון הבעיות שלכם, ומלמדת אותו שראוי להתפשר על מנת לפתור עימותים. לדוגמה, ילדכם מבקש לצבוע את קירות חדרו בשחור, ואתם מזדעזעים מהרעיון. תוכלו להגיע לפשרה: לצבוע קיר אחד בשחור או שני קירות בצבע כהה.
  • אם אתם עומדים להגיד “לא”, עשו זאת בדרך רגועה, מבינה ומכבדת. למשל, “אני מבינה שאתה רוצה לעשות קעקוע, אבל אתה בן 13 ויש לך עוד המון זמן לחשוב על זה. אז בינתיים, התשובה היא לא”.
  • תוכלו גם להשתמש בשיטת ה “לא לא”- כלומר לא להשתמש במילה “לא” באופן מפורש. לדוגמא: ” אני מבינה שאתה רוצה לעשות קעקוע. מכיוון שמדובר במשהו בלתי הפיך, תצטרך להמתין לכך, תוכל לבחור לעשות זאת כשתגיע לגיל X”.

טיפים להתמודדות עם השלכות העימות

  • למרות כל המאמצים, ייתכן שילדכם עדיין ירגיש מאוכזב מאוד או שייקח לו זמן מה להירגע. נסו לזרום עם זה, אם אפשר.
  • עזרו לו להירגע והראו לו שאתם מבינים, תנו לו לשחרר קיטור או לקבל את המרחב שהוא צריך.
  • בדקו מאוחר יותר אם ילדכם זקוק לעזרתכם כדי להתמודד עם המצב, אך נסו שלא לקחת את זה אישית אם הוא רוצה להתמודד בעצמו.
  • טפלו בעצמכם – דברו עם מישהו שאתם סומכים עליו כדי להרגיש טוב יותר.

ילדכם עשוי לנסות להימנע מעימותים ולעשות דברם מאחורי גבכם, או לשקר לכם. אם אתם רוצים מערכת יחסים פתוחה וכנה, שבה אתם וילדכם מדברים גם על נושאים קשים, תצטרכו להיות מוכנים להתמודד עם הרגשות והתגובות שלכם כאשר אתם שומעים משהו שלא מוצא חן בעיניכם, ולהמשיך ולשדר לו שאפשר לדבר אתכם על הכל, גם אם זה לא נעים או מכעיס. חשבו מראש על נושאים שעלולים להיות קשים עבורכם – הפרת זמן הגעה הביתה, שתיית אלכוהול או שימוש בסמים, השתתפות בבריונות ברשת, יחסי מין ועוד, וחשבו על תגובותיכם. ניתן גם לא להגיב בצורה מיידית, ולחזור ולדבר עם ילדכם לאחר שגיבשתם דעה.

ניהול עימותים: התמודדות עם כעס

כחלק מניהול עימותים עם בני נוער, תצטרכו להיות מוכנים להתמודד עם כעס מצדו של ילדכם. זכרו שבני נוער עדיין לומדים כיצד להביע את רגשותיהם ודעתם. ילדכם עשוי להביע את דעותיו בעוצמה רבה כיוון שכך הוא מרגיש שיישמעו, לכן חשוב לתת לו מקום לבטא את עצמו. כמו כן, מתבגרים לומדים כיצד להתמודד עם רגשות חזקים. לכן, אם ילדכם כועס או משתמש בטון כעוס כשהוא מדבר איתכם, כדאי:

  • להישאר רגועים
  • לקחת כמה דקות הפסקה כדי שהרוחות יירגעו
  • להראות לו שאתם מקשיבים
  • להראות לו שאכפת לכם מרגשותיו וממחשבותיו
  • לנסות להישאר בנושא העימות, ולא לגלוש לאירועים שקרו בעבר או לנושאים אחרים.

אחרי ששמעתם את מה שילדכם רצה להגיד והראתם לו שאתם מבינים:

  • קחו את הזמן וחשבו היטב כיצד להביע את רגשותיכם, מחשבותיכם ורצונותיכם בדרך הטובה ביותר
  • דברו בפשטות ובקצרה, כדי לעודד את ילדכם להקשיב
  • פתחו במשא ומתן על החלטה ששניכם תוכלו לחיות איתה, או לפחות נסו להבהיר היטב מדוע אינכם מסכימים.

אם ילדכם כועס עליכם כי פגעתם בו, הראו לו שאתם מבינים כיצד זה השפיע עליו, התנצלו ואז נסו לוודא שדבר כזה לא יקרה שוב.

אם אתם כועסים, קחו כמה דקות הפסקה כדי להבין מדוע, גם אם אתם באמצע שיחה עם ילדכם. יכול להיות שתצטרכו לקחת הפסקה ארוכה יותר כדי לחשוב כיצד להתמודד עם רגשותיכם. גישה זו אינה קלה ודורשת תרגול. היו סלחניים כלפי עצמכם וכלפי ילדכם כל עוד אתם לומדים כיצד להתמודד עם עימותים בצורה טובה יותר.

כיצד להתמודד עם אלימות

יש הבדל בין עימות לאלימות. עימות, חוסר הסכמה ומעט כעס הם בסדר – אלימות היא לא בסדר. בני נוער עדיין לומדים מה מותר ומה אסור. הם בודקים היכן עובר הגבול בין עימות לאלימות – לדוגמה, בזמן מריבות עם אחים – ואתם יכולים לעזור.

עם זאת, אם מתבגר הופך לאלים – למשל, פוגע ברכוש, צועק או מקלל באופן מופרז, מכה או מאיים לפגוע במשהו או במישהו – תצטרכו להציב גבולות ברורים שיראו לו שחצה את הגבול ושהתנהגותו אינה מקובלת. אם ילדכם מראה סימנים מוקדמים של התנהגות אלימה, כדאי:

  • להעביר לו מסר ברור שההתנהגות הזו אינה מקובלת
  • להגיד לו שלא תדברו איתו כשהוא נמצא במצב זה
  • להבהיר שאתם מוכנים לדבר איתו ולפתור את הבעיה ביחד כשיירגע
  • לוודא שהוא יודע שיהיו תוצאות להתנהגותו
  • לוודא שאתם עצמכם מתנהגים באופן מכובד, מתמודדים היטב עם רגשותיכם ומדגימים לו שליטה עצמית, והרגעה עצמית במידה והייתם נסערים.

אם ילדכם חווה אלימות ממבוגר אחר או מילד אחר, ייתכן שיזדקק לעזרה מקצועית כדי להרגיש בטוח, להתמודד עם מה שחווה וללמוד כיצד להתנהג. אם אתם מתקשים לשלוט בכעס או באלימות מצדכם, פנו לקבלת עזרה מקצועית.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

בני נוער ויצירת תוכן דיגיטלי

יצירת תוכן דיגיטלי: עקרונות הבסיס

ילדים ובני נוער רבים אוהבים ליצור ולשתף תוכן דיגיטלי באינטרנט, כגון טקסטים, תמונות, סרטוני וידיאו, אנימציות ובלוגים. הם יוצרים את התוכן במכשירים דיגיטליים כגון מחשבים, לפטופים, טלפונים ניידים וטאבלטים, ומשתפים אותו באתרי רשתות חברתיות ובערוצים אחרים כגון פייסבוק, פליקר, וורדפרס, טוויטר, סנאפצ’ט, אינסטגרם, טאמבלר, בלוגים, פורומים, וואטסאפ ויוטיוב.

חלק מהילדים אוהבים ליצור משחקים או סיפורים באתרים שמלמדים אותם את עקרונות הבסיס של תכנות מחשבים, כמו סקראץ’ (Scratch), טינקר (Tynker) וקוד מנקי (CodeMonkey).

כדי לתמוך בפעילויות היצירתיות של ילדכם באינטרנט:

  • תנו לו להתנסות בדרכים שונות לביטוי רעיון או להבעת היצירתיות שלו.
  • ·עודדו אותו להתנסות ביצירת תוכן וללמוד מניסוי וטעייה.
  • עודדו אותו להראות לכם מה הוא ואחרים יצרו – לדוגמה, תוכן שנראה לו מצחיק או שנון.
  • תנו לו הצעות לשיפור רק אם הוא שואל לדעתכם.
  • צפו ותיהנו ביחד מהיצירתיות של ילדכם באינטרנט; זו דרך נהדרת לשמור איתו על קשר.
  • הזכירו לו שמה שעולה לרשת נשאר ברשת לעולם.
  • הדריכו אותו שיש להימנע מלהפוך לבריון רשת ולהיזהר מהשפלתם והבכתם של אחרים.

מה מקבלים בני הנוער מיצירת תוכן דיגיטלי

בני נוער שיוצרים תוכן באינטרנט מפתחים את היצירתיות שלהם. יצירת תוכן – בין אם מדובר בעריכת חומרים של מישהו אחר או ליצור משהו מאפס – משפרת את תחושת היצירתיות של ילדכם ואת ההישגיות האישית שלו. פרסום העבודה באינטרנט היא צורה של הבעה עצמית, שיכולה להגביר את הביטחון העצמי שלו ולעזור לו ללמוד ולהכיר את חוזקותיו. קבלת פידבק מחבריו וממשתמשים זרים יכולה להסב הנאה רבה, אך יכולה גם להיות נעימה פחות.

יצירת והעלאת תוכן – והשתתפות בקהילה מקוונת – היא דרך נוספת ליצור קשר. רוב בני הנוער מפרסמים את עבודתם במקום שבו אחרים יוכלו לראות אותה, ונהנים לדבר על עבודתם. שיתוף תוכן יצירתי יכול להשפיע בצורה חיובית על תחושת הקהילתיות של אנשים צעירים, על הזהות, השייכות והחיבור שלהם.

פעילויות יצירתיות באינטרנט יכולות לשפר גם את האוריינות הדיגיטלית של ילדכם ולעזור לו ללמוד כיצד להשתמש במגוון רחב של תוכנות, פלטפורמות אינטרנטיות ויישומים. גם המורים מתחילים להשתמש באוריינות הדיגיטלית ובמיומנויות של בני הנוער בבית הספר.

יצירתיות באינטרנט עוזרת לבני נוער להביע את עצמם, לפתח ביטחון עצמי ולבנות מיומנויות, ולכן גם טובה לרווחתם ולבריאותם הנפשית.

דרכים בטוחות ליצור תוכן באינטרנט

כל תוכן שמעלים לאינטרנט נשאר שם באופן קבוע. כל אחד שמחזיק בטכנולוגיה ובמיומנויות הנכונות יכול לגשת אליו ולצפות בו, וגם להוריד אותו, לערוך ולהעלות מחדש בדרך אחרת במקום שונה באינטרנט. משמעות הדבר היא שעליכם להיות זהירים ולחשוב היטב על מה שאתם מעלים לרשת.

כדי לעזור לילדכם ליצור תוכן באינטרנט בצורה בטוחה, כדאי לעבור איתו על הדברים הבאים.

איזה תוכן ראוי להעלות ולהוריד

קבעו כמה כללי יסוד בנוגע לתוכן שראוי להעלות ולשתף. דברו על הדברים הבאים:

  • כיצד להגן על הפרטיות
  • לא ליצור או לשתף תוכן מיני
  • לקבל רשות מהאנשים שמצולמים בתמונה או בסרטון הווידיאו לפני הפרסום ברשת
  • לכבד אנשים אחרים.

כמו כן, כדאי לזכור שחלק מהטלפונים והמצלמות מוסיפים מידע לתמונות שמאפשר לאחרים לזהות היכן צולמו. בדקו אם שירותי המיקום מופעלים בטלפון הנייד של ילדכם, וכבו את אלה שאינו צריך.

תוכן אישי

איזה מידע ותמונות אישיים רוצה ילדכם לשתף בציבור, כך שיהיו חשופים לעולם וזמינים לעריכה מחדש?

אווטארים

אווטארים הם דימויים, תמונות או דמויות בדיוניות שמייצגות אותנו במשחקי וידיאו, בפרופילים של הרשתות החברתיות, בקהילות מקוונות ובפלטפורמות אחרות. אם ילדכם משתמש באווטארים, עליו לחשוב על הקשר בינו לבינם. אם הקשר קרוב מדי, הוא עלול לחשוף מידע רב מדי על עצמו.

תוכן שנוצר על ידי אחרים וילדכם מופיע בו

איזה סוג של תוכן ישמח ילדכם שאנשים אחרים יפרסמו? דברו על התרחישים שעשויים להעציב או לפגוע בילדכם, וכיצד אפשר להתמודד איתם. לדוגמה, יכול להיות שיהיה מוטרד אם חבר מעלה תמונה שהוא לא אוהב או סרטון שמביך אותו.

זכויות יוצרים

חלק ניכר מהתוכן באינטרנט מוגן בזכויות יוצרים, כלומר, שייך למישהו אחר ואסור להעתיק אותו או להשתמש בו. אם ילדכם רוצה להעתיק או לשנות תוכן שמצא באינטרנט, עדיף שישתמש ב”תוכן חופשי” – תוכן שמותר להעתיק, להשתמש, לערוך מחדש ולשתף.

גיבוי התוכן

ילדכם עלול להיות עצוב מאוד אם יאבד את כל היצירות שלו. ניתן בדרך כלל להוריד שוב תוכן שהועלה לאינטרנט, אך אפשר לחסוך זמן ואנרגיה באמצעות גיבוי כל העבודה של ילדכם על המחשב בבית.

לקבלת טיפים נוספים לשמירה על בטיחות ברשת, קראו את המאמרים אודות סקסטינג, רשתות חברתיות ובריונות ברשת.

איזה תוכן יוצרים בני הנוער?

בגדול, כל סוג של תוכן שקיים ברשת. הנה כמה מסוגי התוכן שרבים מבני הנוער אוהבים ליצור.

תמונות וסרטוני וידיאו

בני נוער רבים מעלים לרשת תמונות וסרטוני וידיאו. לעתים הם עורכים אותם לפני ההעלאה, ומעלים אותם לאתרים כגון יוטיוב או וואטסאפ. יש אתרים ויישומונים לטלפון נייד שיכולים לפרסם את התוכן באתרים בו זמנית באינסטגרם, בפייסבוק או בטוויטר. משמעות הדבר היא שהתמונה, הסרטון או התגובה שפורסמו באתר אחד מופיעים גם באתרים אחרים באותו זמן.

פרופילים ברשתות החברתיות

הפרופילים ברשתות החברתיות כמו אינסטגרם או פייסבוק יכולים לכלול תמונות, מידע אישי ותיאורים שונים, כגון פרטים על דברים שהמשתמש מחבב.

בלוגים

בלוגים הם יומנים רגילים או רשימות על חייהם של אנשים או על נושאים שמעניינים אותם. בלוגים יכולים לכלול טקסטים, תמונות או סרטוני וידיאו (ואז הם נקראים ולוג). זוהי דרך פופולרית שמאפשרת לבני הנוער לשתף רעיונות או היבטים מחייהם.

הודעות מיידיות

הודעות מיידיות מאפשרות לשלוח ולקבל הודעות מרגע לרגע – טקסטים, תמונות או וידיאו – באמצעות הטלפונים הניידים והמחשבים שלהם. בני הנוער משתמשים ביישומונים כגון וואטסאפ, טלגרם, פייסבוק, טוויטר, סנאפצ’ט ואינסטגרם.

רמיקס ומאש-אפ

רמיקס ומאש-אפ הם שמות לעריכה של תוכן קיים כמו טקסטים, תמונות וקובצי קול – למשל, יצירת צלצול חדש לטלפון באמצעות ערבוב בין שני קובצי MP3. דוגמה נוספת היא הורדת ועריכת תמונות או גרפיקה מהאינטרנט, ואז העלאתם מחדש כדי לקשט פרופיל אישי, בלוג או עמוד באינטרנט.

ספרות חובבים (פאנפיק) וכתיבה משותפת

זוהי כתיבה יצירתית מחדש או התנסות בז’אנרים, עלילות ודמויות קיימים מסרטים ומספרים פופולריים.

מודים (שינויים) במשחקי מחשב

יצירת שינויים או תוספים למשחקי מחשב מקוונים – לדוגמה, יצירת עולמות חלופיים או כלים חדשים שבהם אפשר להשתמש במשחק רב משתתפים מקוון.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

המעבר מזוג למשפחה- מערכות יחסים בריאות בין הורים ובני זוג

השינוי במערכות היחסים של הורים טריים

רוב הזוגות חווים שינויים במערכת היחסים כשהם הופכים להורים. עבור רבים, לידתו של ילד מביאה עמה שינויים חיוביים. למשל, יכול להיות שתרגישו מחוברים זה לזה ברמה חדשה ושונה. אך אתם עשויים להיתקל גם במתחים חדשים, שלא היו חלק ממערכת היחסים לפני בוא הילדים.

כעת, כשאתם מטפלים בתינוק החדש, יש לכם פחות זמן לישון, פחות זמן לדבר, פחות זמן לבלות יחד – כל הדברים האלה מעמיסים על מערכת היחסים. השינויים והמתחים עלולים להוביל לוויכוחים תכופים יותר, ולתחושה שהיחסים לא לגמרי בסדר. יכול להיות שלא יהיה לכם כוח לטפל בבעיות כשהן עולות.

תקשורת פתוחה עוזרת לשמור על גמישות ביחסים ומאפשרת לשניכם להתמודד ולהשלים עם השינויים. תקשורת כזו יכולה לטפח ולחזק את מערכת היחסים שלכם עם בן או בת הזוג, וגם עם חברים וקרובי משפחה.

מערכות יחסים בריאות: טיפים להורים

הקשיבו זה לזה

יכולת הקשבה טובה היא מיומנות התקשורת החשובה ביותר. היא עוזרת לכם ולבן או בת הזוג שלכם להרגיש ששומעים אתכם, מבינים אתכם ותומכים בכם. כמו כן, היא מראה לכם את הדברים מנקודת המבט של בן או בת הזוג, ומחברת אתכם לרגשות שלהם. אם אתם רוצים שבן או בת הזוג שלכם יקשיבו לכם, היו מוכנים לשמוע גם את נקודת מבטם.

כדי להראות שאתם באמת מקשיבים, הפסיקו את מה שאתם עושים כשבן או בת הזוג רוצים לדבר, ותנו תשומת לב מלאה למילים ולשפת הגוף שלהם.

חשוב לעודד את בן או בת הזוג לדבר ולשאול שאלות פתוחות, כמו, “מה את חושבת על…”. שאלות אלה יעודדו דיון בנושאים שונים. כדי לבדוק אם הבנתם כראוי, חזרו על מה שבן או בת הזוג אמרו במילים אחרות.

וזכרו – אם אתם עסוקים בלחשוב על הדבר הבא שתגידו, אתם לא באמת מקשיבים. במקום זה, נסו למקד את תשומת הלב במה שבן או בת הזוג אומרים. אם אתם חוששים שתשכחו משהו חשוב, רשמו הערות במהלך השיחה. למידע נוסף, קראו את המאמר תקשורת בין הורים: איך להקשיב.

אמרו לבן או בת הזוג איך אתם מרגישים

לעיתים קרובות היינו רוצים שיבינו אותנו ללא מילים. בני הזוג שלכם לא קוראים מחשבות! דברו על התסכולים והפחדים שלכם, ועל הדברים שגורמים לכם אושר ושמחה, כדי שיהיה להם קל יותר להבין מה עובר עליכם.

משפטי “אני” קלים יותר לצד שמקשיב מאשר משפטי “את/ה”, שעלולים להיתפס כביקורת. לכן, כשאתם מדברים, אמרו דברים כמו, “אני מרגיש קצת בודד כי אנחנו מבלים פחות זמן ביחד”. משפט זה עדיף על פני “את לא מקדישה לנו זמן יותר”.

לפעמים קשה להתפנות לשיחה בין החלפת חיתול אחת לשנייה, ויכול להיות שתצטרכו לקבוע זמן מראש. למידע וטיפים נוספים, קראו את המאמר תקשורת בין הורים: איך לדבר.

קבלו את השינויים

במקום לחשוב שמערכת היחסים שלכם “ירדה מהפסים”, נסו לחשוב שהיא מתפתחת ועוברת לשלב חדש. כדאי לדבר על משמעות השלב החדש הזה עבור שניכם, וכיצד תוכלו להתמודד איתו.

אם קשה לכם יותר למצוא זמן פנוי אחד לשני באופן ספונטני,, נסו גישה חדשה – למשל, תכננו זמן שמוקדש רק לשניכם.

להתמודד עם עימותים

לעיתים ההורות מביאה איתה או מחדדת את ההתמודדות עם הבדלים בגישות ובדעות. דברו על ההבדלים האלה כדי להבין טוב יותר את נקודת המבט של השני. מותר לכם שלא להסכים זה עם זה.

כדי להקל על המתחים ביניכם, קבלו את העובדה שיש דעות שונות משלכם, ובו בזמן הסבירו את נקודות מבטכם. השתמשו בטיפים שהזכרנו בנוגע להקשבה כדי לגלות למה בן או בת הזוג מתכוונים, במקום לתקוף בחזרה – מה שעלול להרע את המצב.

כשאתם מקבלים החלטות יחד, התחילו באלה שמקובלות על שניכם – ובעיקר החלטות בנוגע להורות. כהורים, חשוב שתסכימו על דברים מסוימים, אך יכול להיות שתגלו שדרושה עבודת צוות וגמישות כדי להסכים על דברים כמו שגרות, משמעת והשכבה.

המאמר להתמודד עם עימותים יעזור לכם לעבוד על חילוקי הדעות ביניכם.

הישארו קרובים זה לזה

דברים פשוטים, כמו לשאול את בן או בת הזוג על היום שלהם (“מה הלך טוב ביום שלך?”, “מה הלך לא כל כך טוב?”), עוזרים לכם לשמור על קשר. אפשר להיעזר במחוות קטנות שמראות שאכפת לכם – להכין כוס תה או להציע ללכת לתפוס תנומה.

צאו לפסק זמן זוגי

ההורות מצריכה אנרגיות ומשאבים רבים. למרות זאת, הקדישו זמן לבילוי משותף כזוג, כדי ליהנות מההזדמנות לדבר, להתחבר מחדש, ליהנות זה מחברת זה ולטפח את מערכת היחסים. כשאתם מוכנים, אפשר:

  • להזמין בייביסיטר ולצאת למקום ששניכם אוהבים במהלך היום או הערב – ארוחה, הליכה או סרט.
  • לעשות משהו מיוחד ביחד בבית – לדוגמה, לבשל יחד ארוחת ערב מיוחדת או לצפות בסרט אחרי שהילדים הלכו לישון
  • להיזכר מה אהבתם לעשות לפני שהפכתם להורים, ולהבין כיצד תוכלו לעשות זאת שוב – גם אם תעשו זאת בדרך טיפה שונה.

הסבירות שתעשו את הדברים האלה תעלה אם תתכננו אותם מראש.

לשמור על חיי המין

תאמינו או לא, רוב הזוגות מצליחים, בסופו של דבר, לחזור למערכת יחסים מינית. הקדשת זמן רב יותר לשיחה ולבילוי משותף תחזיר את הקרבה ביניכם ותעזור גם לחיי המין.

אם אתם עייפים מדי או שדעתכם מוסחת מכדי לחשוב על סקס, נסו לדבר עם בן או בת הזוג ולספר להם איך אתם מרגישים. בדיוק כפי שתצטרכו להקדיש זמן מיוחד לשיחה, יכול להיות שתצטרכו לתכנן גם את חיי המין. לקבלת רעיונות לשחזור האינטימיות, קראו את המאמר סקס ואינטימיות אחרי לידת תינוק.

לקחת את מערכת היחסים לידיים

כדי לעשות זאת, דברו בכנות על השינויים במתרחשים בחייכם. ייתכן שתצטרכו לדבר על הרגשות שלכם בנוגע לתפקידים החדשים, ומה לדעתכם הם כוללים.

הבאת ילדים לעולם מעלה לעיתים קרובות נושאים לא פתורים מהילדות. דברו על הדברים האלה, כדי שתוכלו להבין כיצד הנושאים האלה משפיעים על מה שאתם עושים ואומרים כהורים.

אם המצב נהיה קשה, כדאי לפנות לקבלת תמיכה. דברו עם רופא המשפחה, או לטיפול זוגי. מידע על מטפלים זוגיים באזור מגוריכם ניתן למצוא באתר האגודה הישראלית לטיפול בחיי משפחה ונישואין.

 

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

התנהגות בגיל ההתבגרות המוקדם: סקירה

הידעתם?

  • בגיל ההתבגרות המוקדם ובגיל ההתבגרות עצמו, ההשפעה החברתית היא חזקה ביותר.
  • בנים נוטים להיות מושפעים יותר מלחץ חברתי מאשר בנות.
  • שיא נטילת הסיכונים מגיע בסביבות גיל 16-15, ונוטה להצטמצם בתחילת שנות הבגרות.

רוב הילדים בודקים את הגבולות בשנות ההתבגרות המוקדמות. למעשה, זהו שלב חשוב במסעם לעצמאות. ניהול התנהגותי חיובי למתבגרים צעירים מתבסס בעיקר על כללים ברורים, מערכות יחסים חמות וההבנה מדוע הם מתנהגים כך.

התנהגות מתבגרים צעירים: למה לצפות

פיתוח עצמאות ותחושת אחריות הוא אחד החלקים החשובים ביותר בהתבגרות. כדי לעשות זאת, ילדכם צריך לבחון רעיונות ודרכי התנהגות עצמאיים. לפעמים הוא לא יסכים איתכם, לפעמים יתנהג קצת ב”דווקא”, יבחן את הגבולות והמגבלות שאתם מציבים לו, ירצה להיות יותר כמו החברים שסביבו ואפילו ייקח סיכונים. אף שתהיה זו תקופה מלחיצה עבורכם, זכרו שזהו חלק נורמלי מגיל ההתבגרות, ושהשלב הזה יעבור.

חלק מהשינויים בהתנהגותם של בני נוער מוסבר באופן שבו מוחם מתפתח. החלקים במוח המתבגרים שאחראיים על שליטה בדחפים אינם מבשילים לגמרי עד גיל 25. השינויים במוח מובילים לעליות ולירידות תכופות – בני נוער הם מלאי דמיון ותשוקה, רגישים, אימפולסיביים, אך מאידך עשויים באותה מידה להיות גם עגמומיים ובלתי צפויים.

מתבגרים בעלי ביטחון עצמי יכולים להימנע מחברתם של אנשים או ממצבים שאינם נכונים עבורם, ולמצוא אנשים ומצבים טובים יותר. עזרו לילדכם לבנות ביטחון עצמי באמצעות פעילויות פרקטיות וחיוביות עם סיכויי הצלחה גבוהים, ושבחו אותו על המאמצים שהשקיע.

ניהול התנהגותי למתבגרים צעירים

כללים, גבולות ומגבלות יעזרו לילדכם ללמוד מהי עצמאות, להתמודד ולקבל אחריות על התנהגותו, וגם לפתור בעיות. ילדכם זקוק למיומנויות האלה כדי להפוך למבוגר צעיר עם סטנדרטים משלו להתנהגות נאותה ולמתן כבוד לאחרים.

כדי לעודד התנהגות חיובית אצל מתבגרים צעירים יש להשתמש במשמעת באופן יעיל. משמעת למתבגרים צעירים מתמקדת בקביעת גבולות מוסכמים ועוזרת לילדים לעבוד בתוך הגבולות האלה. הקניית המשמעת לבני נוער תהיה אפקטיבית יותר אם תשמרו על תקשורת פתוחה עם ילדכם, תהיו עקביים ותשמרו על סביבה משפחתית חמה ואוהבת.

שבחים וחיזוקים יכולים לספק מוטיבציה חזקה מאוד. אמנם נראה שבגיל זה הילדים עומדים ברשות עצמם, אך הם עדיין זקוקים לאישורכם. כשאתם משבחים את ילדכם על התנהגות חיובית, אתם מעודדים אותו להמשיך ולהתנהג כך.

כיצד להתמודד עם התנהגות חצופה

התנהגות חצופה או חסרת כבוד נפוצה למדי אצל ילדים בשנות ההתבגרות המוקדמת, אף שלא כולם מתנהגים כך. אם ילדכם אינו מתנהג בצורה מכובדת, כדאי לקבוע כללים ברורים כדי שיידע למה אתם מצפים. לדוגמה, תוכלו להגיד, “במשפחה שלנו מדברים בצורה מכובדת. אנחנו לא קוראים לאף אחד בשמות”.

בקשו מילדכם להשתתף בדיונים האלה, וכך תוכלו להזכיר לו בהמשך שהוא עזר לקבוע את הכללים והסכים לפעול לפיהם. שמשו דוגמה אישית: התנהגו גם אתם בהתאם לכללים, והראו לו שאתם מתכוונים למה שאתם אומרים.

אם אתם צריכים לשוחח עם ילדכם על התנהגות חצופה, הישארו רגועים ובחרו בזהירות את זמן השיחה כדי שתתנהל באופן חלק. מומלץ להתמקד בהתנהגותו ולא בו עצמו. במקום להגיד, “אתה חצוף”, אמרו משהו כמו, “זה לא מכובד וגם פוגעני כשמדברים באופן הזה”.

בעיות נפוצות

מריבות עם אחים

מריבות עם אחים בגיל ההתבגרות יכולות להיות מלחיצות, אבל הן נורמליות ועוזרות לילדים ללמוד כישורי חיים חשובים – כיצד לפתור בעיות, להתמודד עם דעות שונות משלהם ולהתנהג לאחרים בכבוד.

עזרו לילדכם לפתח מיומנויות לפתרון בעיות, כדי שיוכלו להתמודד לבדם עם סכסוכים ומריבות. אפשר לעודד אותם לפתור את המריבות בעצמם. לדוגמה, אם הם רבים על המחשב, מנעו מהם גישה למחשב עד שיחליטו על פתרון ביחד.

לחץ חברתי

השפעה חברתית היא מה שקורה כאשר ילדים רוצים להרגיש מקובלים ומוערכים בחברה, ולכן הם עושים משהו שלא היו עושים לבדם. ההשפעה החברתית לא חייבת לגרום להם לעשות משהו בניגוד לרצונם, והיא עשויה אפילו להיות חיובית. ילדים גדולים יותר ובני נוער ירצו לפעמים להשתתף באירועים, בטרנדים ובאופנות שונים כדי להרגיש שהם חלק מקבוצה חברתית. אם ילדכם בטוח בעצמו ויודע היטב מיהו ובמה הוא מאמין, סביר להניח שיידע להציב את הגבול במקרה הצורך.

בריונות ברשת

בריונות ברשת היא שימוש באמצעי התקשורת והטכנולוגיה המודרניים כדי להטריד, להשפיל, להביך, להתעלל, לאיים, להציק או להפחיד מישהו אחר שוב ושוב באופן מכוון. לעתים קשה לאתר אותה, אך ישנם כמה צעדים שאתם וילדכם תוכלו לעשות כדי למנוע ולהפסיק בריונות ברשת. היכנסו ללינק כדי לקבל מידע נוסף בנושא. חשוב לשים לב גם לקיומן של התנהגויות חברתיות פוגעניות שמתרחשות מחוץ לרשת, באינטראקציות יום-יומיות בין ילדכם לחבריו ומכריו.

לקיחת סיכונים

לקיחת סיכונים היא אחת הדרכים החשובות שבהן ילדים גדולים יותר ובני נוער לומדים על עצמם ומנסים דברים חדשים. הילדים עשויים לנסות טריקים חדשים עם הסקייטבורד, להישאר מאוחר מדי במסיבות, להיעדר מבית הספר, אך גם לעשן, לקחת סמים, לשתות אלכוהול, להשתתף בהתנהגות מינית לא בטוחה בגיל צעיר מדי ואפילו להמר. שימו לב גם להתפתחותם של הרגלי אכילה לא בריאים ולא תקינים.

עזרו לילדכם ללמוד כיצד להעריך את הסיכונים שהוא לוקח. דברו על הערכים המשפחתיים ושמרו על תקשורת משפחתית פתוחה ומקבלת. אפשר לנסות ולתעל את הרצון לקחת סיכון לכיוון פעילויות שמחוץ לתוכנית הלימודים או פעילויות קהילתיות כמו חוגי ספורט, מוזיקה או דרמה.

התנהגות מסוכנת כזו עלולה להתרחש אף יותר אם לילדכם יש אחים בוגרים. דברו על כך באופן פתוח עם המתבגר הצעיר שלכם ועם אחיו. הציבו גבולות ברורים והחליטו יחד במה יוכל ילדכם להתנסות במסגרת רצונו לפתח עצמאות.

שמשו אתם דוגמא אישית לילדכם. כאשר אתם מבצעים פעולות כגון עישון או שתייה מופרזת, ילדכם מבין שגם הוא יכול להתנסות בכך.

מה לעשות אם התנהגותו של ילדכם מדאיגה אתכם

חלק גדול מהתנהגותם של מתבגרים צעירים וגדולים יותר הוא פשוט שלב נורמלי בהתפתחותם למבוגרים צעירים. עם זאת, ייתכן שתהיו מודאגים משינויים בגישה או בהתנהגות של ילדכם, לצד שינויים אחרים כגון מצבי רוח, התנהגות בלתי רגילה, הימנעות מהמשפחה ומהחברים ומפעילויות רגילות, או נוכחות מועטה בבית הספר.

אם אתם מודאגים מהתנהגותו של ילדכם, תוכלו:

  • לדבר על זה כמשפחה, ולנסות למצוא כיצד לתמוך זה בזה
  • לדבר עם הורים אחרים ולראות מה הם עושים
  • לשקול ללכת לטיפול מקצועי – מומלץ לפנות ליועץ או ליועצת בבית הספר, למורים ולרופא המשפחה.

שיחה עם הורים אחרים תיתן לכם נקודת מבט נוספת על התנהגותו של ילדכם, וההורים יוכלו לתמוך בכם כשתתקשו.

שימו לב לשמור על פרטיותו של ילדכם, גם כשאתם מתייעצים עם אחרים, ושיקלו את מי ובמה כדאי לשתף.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

היגיינת פה לילדים בתחילת גיל ההתבגרות: בני 9-11

התפתחות השיניים

השיניים הקבועות מתחילות להתפתח בתוך החניכיים אחרי הלידה. לאחר ששיני החלב נושרות, תופסות את מקומן שיניים קבועות של מבוגרים.

לילדים בני 6-12 יש תערובת של שיני חלב ושיניים קבועות. עד גיל 12 בוקעות השיניים הקבועות אצל רוב הילדים, מלבד הטוחנות האחוריות (שיני הבינה). שיני החלב האחרונות הטוחנות (השניות) נושרות בסביבות גיל 12.

טיפים להתמודדות עם בקיעת השיניים הקבועות

ייתכן שילדכם יתקשה ללעוס עם שיניים מתנדנדות או חסרות, אך עדיין עליו לאכול מזון בריא.

חשוב לשמור על שגרת צחצוח השיניים, ולהתייחס במיוחד לשיניים המתנדנדות או לאזורים הרגישים. עם זאת, תנו לשיניים המתנדנדות ליפול מעצמן.

לפעמים השיניים הקבועות בוקעות לפני ששיני החלב נשרו. במקרה כזה כדאי לפנות לרופא שיניים מומחה לילדים.

חשוב לטפל גם בשיני החלב של ילדכם. יש להן תפקיד חשוב – בין השאר הן מכוונות את השיניים הקבועות לצמוח בדיוק בנקודה הנכונה. אם ילדכם מאבד שן חלב מוקדם מדי, השן הקבועה עשויה לצמוח במקום הלא נכון. במקרה כזה, יתכן והוא יזדקק לטיפול אצל אורתודנט.

לשמור על ניקיון השיניים

צחצוח השיניים חשוב במיוחד לשמירה על שיניים נקיות, וכן למניעת ריח רע מהפה, עששת ומחלות חניכיים. בגיל זה, סביר להניח שילדכם אינו זקוק לעזרתכם בצחצוח השיניים, אך כדאי שתהיו נוכחים בעת הצחצוח ובמידת הצורך העניקו לו הכוונה.

אם ילדכם צריך תזכורת, הנה כמה צעדים בסיסיים:

  1. להשתמש בכמות קטנה מאוד (בגודל אפונה) של משחת שיניים שמכילה פלואוריד.
  2. לכוון את מברשת השיניים בזווית של 45 מעלות לכיוון קו החניכיים.
  3. לצחצח בתנועה מעגלית עדינה.
  4. לחזור על הפעולה במשטחי השן הפנימיים.
  5. להשתמש בתנועת קדימה ואחורה עדינה על משטחי הלעיסה.
  6. לירוק החוצה את משחת השיניים ולשטוף את הפה במים.

שאלו את רופא השיניים האם ובאיזו תדירות ילדכם צריך להשתמש בחוט דנטלי או קיסם דנטלי. אם כן, הרופא יראה לכם כיצד לנקות את המרווחים בין השיניים בצורה הנכונה.

לבחור מברשת שיניים

יש בשוק מגוון רחב כל כך של מברשות שיניים, שהבחירה עלולה להיות מעט מבלבלת. כשתבחרו מברשת שיניים, חפשו את הדברים הבאים:

  • סיבים רכים: שלא יפגעו בחניכיים או בציפוי האמייל של השן.
  • ידית ארוכה: שתעזור לילדכם להגיע לכל השיניים בפה.
  • ראש קטן: שיקל עליו להניע את המברשת בתוך הפה.

מברשות שיניים חשמליות טובות בדיוק כמו מברשות רגילות. הן מועילות במיוחד אם לילדכם אין שליטה טובה כל כך במוטוריקה העדינה.

בין אם מדובר במברשת חשמלית או רגילה, כדאי להחליף אותה כשהסיבים מתחילים להיראות שחוקים ובלויים, אחת לשלושה חודשים לערך.

משחת שיניים ופלואוריד

בגיל זה ילדכם יכול להשתמש במשחת שיניים רגילה למבוגרים המכילה פלואוריד. פלואוריד הוא מינרל שעוזר בחיזוק האמייל ומונע עששת. ילדים בגיל צעיר שבולעים פלואוריד בכמות גדולה עלולים לפתח פלואורוזיס – שיכולה להתבטא כהצטברות של סימנים לבנים על השיניים. למרות ההשפעה על מראה השיניים, המצב אינו משפיע בדרך כלל על הבריאות הכללית.

מי השתייה בישראל מועשרים בפלואוריד. השימוש בו בטוח ועוזר לצמיחת שיניים חזקות. הפלואוריד עובד בצורה מיטבית בריכוזים נמוכים מאוד (1 מ”ג לליטר) ובשימוש יומיומי באמצעות מי שתייה מופלרים, מזון ומשקאות שמכילים פלואוריד ומשחת שיניים עם פלואוריד.

רופאי השיניים עשויים להמליץ על מי פה מועשרים בפלואוריד לילדים שנמצאים בסיכון גבוה לפתח עששת.

איטום חריצים

רופא השיניים עשוי להמליץ לכם ולילדכם על תהליך שנקרא איטום חריצים. זהו ציפוי פלסטיק דקיק שמונח על משטחי הלעיסה של השיניים – המקום שבו נוטה להתפתח עששת וחורים אצל ילדים. האיטום מונע הצטברות חיידקים (פלאק) בחריצי השיניים ועוזר למנוע עששת. התקנת האיטום פשוטה ומהירה, ואינה כרוכה בכאב אלא באי נוחות קל בלבד.

הציפוי אינו נשאר על שיניו של ילדכם לנצח. רופא השיניים יבדוק אותו באופן קבוע, ולעתים יש צורך לתקן אותו או להחליפו. אם אתם מעוניינים באיטום חריצים, פנו לרופא השיניים.

לבקר אצל רופא השיניים

לכל אחד יש צרכים וסיכונים דנטליים שונים. הצרכים האלה משפיעים על תדירות הביקורים שילדכם צריך אצל רופא השיניים. רופא שיניים מומחה לילדים ינחה אתכם מה התדירות המתאימה לביקורים במרפאה וכן לביקור אצל השיננית.

טיפולי שיניים בישראל

טיפולי השיניים בישראל ניתנים חינם או בעלות נמוכה במערכת הבריאות הציבורית, עד גיל 15. הטיפולים נערכים דרך מרפאות השיניים של קופות החולים השונות.

כמו כן, אפשר לבקר במרפאות שיניים פרטיות. עלות הביקורים יקרה יותר, אך במקרים מסוימים אפשר לקבל החזרים מחברות הביטוח הרפואי. היכנסו לאתר משרד הבריאות כדי לראות אילו טיפולים כלולים בסל. וכן לאיתור רופא שיניים מומחה לילדים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

סקס ואינטימיות אחרי לידת תינוק

סקס אחרי לידת התינוק: השינוי בחיי המין

לעיתים קרובות, הורים טריים מתקשים לתחזק את חיי המין והאינטימיות שלהם, בעיקר בגלל פחות זמן, עייפות, שינויים הורמונליים ודאגות בנוגע לאמצעי מניעה.

אם המצב קצת התקרר ביניכם, זו לא בעיה. זהו מצב טבעי המתרחש אצל כל זוג במצבכם. עם זאת, רמת תשוקה שונה אצל בני הזוג עלולה לגרום למתחים במערכת היחסים. ברוב מערכות היחסים המצב חוזר לעצמו, אך חשוב להתאזר בסבלנות. אם אתם חוששים שחיי המין שלכם יצאו מפוקוס, כדאי שתדברו על כך עם בן או בת הזוג. אם אתם מרגישים שאתם צריכים עזרה,  דברו עם איש מקצוע שאתם חשים איתו בנוח: רופא המשפחה, רופא הנשים, איש טיפול, יועץ ועוד.

נשים: תחושת המיניות אחרי לידה

יכול להיות שאחרי הלידה את מרגישה שלעולם לא תחזרי לקיים יחסי מין. אך גופך יחלים והעניין שלך בסקס יחזור לעצמו. אצל נשים רבות, זה קורה חודש עד שלושה חודשים אחרי הלידה, אך לעיתים זה לוקח זמן רב יותר.

יש אימהות שמרגישות חושניות ומיניות יותר כשהן מניקות את התינוק, בין השאר בגלל שחרור הורמון האוקסיטוצין, שאחראי על רפלקס שחרור החלב וגם על עוררות מינית. זהו מצב נורמלי לגמרי. יש אימהות שמגלות שיש להן פחות עניין בסקס כשהן מניקות.

במחקר שנערך בנושא התגלה שכ-40% מהאימהות הטריות ניסו לקיים יחסי מין במהלך ששת השבועות שאחרי הלידה (משכב לידה). במהלך 12 השבועות אחרי הלידה, כמעט 80% מהן ניסו לקיים יחסי מין. אימהות שילדו בניתוח קיסרי או נתפרו אחרי הלידה חיכו בדרך כלל זמן רב יותר.

גופך אחרי הלידה

סביר להניח שגופך נראה שונה אחרי לידת התינוק, ואפילו כמה חודשים אחר כך. הצורה שלו עשויה להשתנות, וייתכן שאינך באותו משקל כמו לפני ההיריון. השינויים בגופך אחרי הלידה יכולים לכלול:

  • עור ושרירים רפויים בתחתית הבטן
  • שדיים מוגדלים (ייתכן ששדייך יקטנו אם אינך מניקה)
  • ·שינויים בצבע הפטמות
  • סימני מתיחה על הבטן, החזה, המותניים או הירכיים
  • שפשופים בנרתיק
  • צלקות בחתך החיץ או בתחתית הבטן מניתוח קיסרי
  • ורידים דליתיים (דליות) ברגליים
  • עלייה במשקל (מיד לאחר הלידה ירד משקלך בגלל שחרור התינוק, השלייה ומי השפיר).

חלק מהשינויים אינם קבועים, ואחרים יישארו עמך. יש אימהות שנהנות מהשינויים בגופן – למשל, מהחזה המוגדל – ואחרות אינן מרגישות טוב עם עצמן.

בכל מקרה, אכילה בריאה והתעמלות בתוספת שינה (כשאפשר) יעזרו לך להרגיש טוב יותר. אם קשה לך לקבל את השינויים בגופך, פני לרופא הנשים שלך או לאיש מקצוע אחר, למישהו מהמשפחה, לחבר קרוב, לאחות טיפת חלב או למדריך כושר.

מתי לחזור לקיים יחסי מין

התשובה לשאלה הזו תלויה בעיקר בך- האישה שילדה, וברמת המוכנות שלך (אלא אם כן הרופא יעץ לך להמתין לאישורו).

אם הייתה לך לידה קשה או תפרים, הגוף שלך זקוק לזמן כדי להחלים. אימהות רבות חוות כאב או אי נוחות במהלך קיום יחסי מין, אך בדרך כלל חל שיפור עם הזמן. אפשר להשתמש בחומרי סיכוך או בקרם אסטרוגן. אי הנוחות עשויה לעיתים להצביע על עוויתות בשרירים או על חרדה.

מצד שני, יש אימהות טריות שמגלות כי הסקס מספק פחות בגלל התרפות השרירים באזור הנרתיק, שנמתחו במהלך הלידה. כדי לחזק את טונוס השרירים בנרתיק, מומלץ להיעזר בתרגילים לחיזוק רצפת האגן. ניתן לפנות לפיזיותרפיסטים המתמחים בנושא.

אם את מניקה, ייתכן שתבחיני בנזילת חלב מהשדיים בזמן קיום יחסי מין ובבעיה של יובש נרתיקי. נסי להניק את התינוק או לסחוט מעט חלב ממש לפני שאתם שוכבים. אפשר גם להשתמש בחומרי סיכוך.

אמצעי מניעה אחרי לידת תינוק

כרגע הפכתם להורים, וייתכן שאינכם מוכנים להביא לעולם עוד תינוק עדיין. לכן, כדאי לחשוב על אמצעי מניעה לפני שאתם חוזרים לקיים יחסי מין. בביקורת משכב הלידה ימליץ לך הרופא על אמצעי מניעה. אם חזרתם לקיים יחסי מין לפני הביקורת, שאלי את רופא הנשים בנוגע לאמצעי מניעה.

חלק מהנשים פוריות ומתחילות לבייץ עוד לפני שהן חוזרות לקבל מחזור, מה שמגביר את סיכוייהן להיכנס להיריון בקיום יחסי מין ללא אמצעי מניעה.

אולי שמעת שהנקה מפחיתה את הסיכוי להיכנס להיריון. מצב זה יכול לפעמים להתקיים כאשר:

  • האם מניקה הנקה מלאה יומם וליל
  • האם אינה נותנת לתינוק שום מזון או שתייה אחרים (רק חלב אם)
  • התינוק בן פחות משישה חודשים
  • האם לא קיבלה מחזור מאז הלידה.

עם זאת, זכרו: אין שום ערובה לכך. אם את מקיימת יחסי מין ללא אמצעי מניעה, את עשויה להיכנס להיריון. בדקי עם רופא הנשים מה האפשרויות שעומדות בפנייך בנושא זה. שימי לב שחלק מאמצעי המניעה אינם מתאימים לאימהות מניקות.

הרגשות שלך ושל בן או בת הזוג בנוגע לסקס

יכול להיות שאת מבולבלת או מודאגת אם אינך מעוניינת בסקס בחודשים שאחרי לידת התינוק. בן או בת הזוג שלך עשויים להרגיש דחויים או לא רצויים. הרגשות המעורבים והמבלבלים האלה אינם מהנים במיוחד, אבל הם נורמליים. אנשים רבים עוברים תקופה כזו בימים, בחודשים ובשנים הראשונות לחיי הילדים – ואתם לגמרי לא לבד.

דברו אחד עם השני על רגשותיכם, כדי שתוכלו להבין מה מתרחש במערכת היחסים ביניכם. כמו כן, אפשר לנסות לשמור על קשר ואינטימיות בדרכים חדשות.

רעיונות להחזרת האינטימיות

יש דרכים רבות לשמור על החיבור לבן או בת הזוג. דברו על רגשותיכם והקשיבו להם כדי לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים.

אם אחד מכם נשאר בבית כדי לטפל בתינוק בעוד השני עובד מחוץ לבית, בדקו אם שניכם חולקים כראוי את מטלות הבית – או שנוח לכם עם האופן שבו הן מתחלקות. מתחים בין בני הזוג עלולים לגרום לריחוק ולהקשות על בניית האינטימיות מחדש .

יציאה לבילוי משותף עשויה להוות אתגר רציני יותר להורים טריים, אך היא עדיין חשובה מאוד. תוכלו לצאת להליכה או לאכול ביחד ארוחת ערב. אם אינכם יכולים למצוא בייביסיטר, קחו את התינוק איתכם בעגלה, או אכלו את ארוחת הערב כשהוא ישן.

חשבו על סקס כעל נקודת הסיום ולא כעל נקודת ההתחלה. יש המון דרכים לקבל ולהעניק עונג מיני. התחילו בדברים פשוטים כמו להחזיק ידיים ולהתכרבל. הבעת החיבה הגופנית יכולה להוביל לסקס כששניכם מוכנים.

לטפל בעצמכם

התעמלות קבועה, תזונה בריאה ושינה מספקת עוזרות לכם לטפל בעצמכם. קשה לחשוב על סקס כשאתם עייפים, חולים או לחוצים. אם התינוק מתעורר בלילה, נסו לנוח במהלך היום,ובדקו את האיזון בחייכם. כשיש ילדים קטנים, קל להתעסק בעיקר בצרכים היומיומיים שלהם ולשכוח לטפל בצרכים שלכם. לכן, פנו זמן – אפילו 15 דקות ביום – ועשו משהו למען עצמכם.

אפשר להתקשר לחבר או לחברה ולהתעדכן, לצאת להליכה או לקרוא ספר. אפשר לעשות זאת כשהתינוק ישן, לפני שהוא מתעורר בבוקר או בזמן הפסקת הצהריים בעבודה. דברו עם הורים אחרים ושאלו אותם איך הם מקדישים זמן לעצמם.

מתי לקבל עזרה

אם אתם זקוקים לעזרה, דברו עם רופא המשפחה או אחות טיפת חלב, שידעו להפנות אתכם לגורם המתאים.הם יוכלו להפנות אתכם לטיפול זוגי.תוכלו לקבל רעיונות טובים ותמיכה מהורים אחרים ומחברים.

תחושות דכדוך ואובדן עניין מוחלט בסקס עלולים להצביע על דיכאון אחרי לידה. חשוב שתיידעו בכך את הרופא או אחות טיפת חלב, כדי שיוכלו להפנות אתכם לקבלת עזרה. למידע נוסף, קראו את המאמרים על דיכאון אחרי לידה אצל נשים ודיכאון אחרי לידה אצל גברים.

 

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

כיצד לטפל בהתנהגות מסוכנת אצל בני נוער

חיפוש ריגושים והתנהגות מסוכנת: מדוע בני נוער עושים זאת?

אך טבעי שבני נוער רוצים להתנסות בדברים חדשים, גם אם זה מלחיץ אתכם, ההורים. מתבגרים צריכים לחקור את גבולותיהם ואת יכולותיהם, וגם את המגבלות שאתם קובעים להם. במקרים מסוימים, בני הנוער מקבלים החלטות בנוגע לדברים שעלולים להיות מסוכנים רק כדי להתאים לקבוצה. נוסף על כך, הם צריכים להביע את עצמם כבני אדם אינדיבידואליים. כל זה הוא חלק מהפיכתם למבוגרים צעירים ועצמאיים, בעלי זהות משלהם.

מלבד זאת, החלקים במוחם של מתבגרים שאחראיים על תכנון ושליטה בדחפים אינם מבשילים לגמרי עד גיל 25. משמעות הדבר היא שבני נוער צפויים לקבל החלטות מהר יותר ממבוגרים, בדרך כלל בלי לעצור ולחשוב על ההשלכות.

פעמים רבות התנהגות מסוכנת מתרחשת כיוון שלבני הנוער אין עולם תוכן שהם יכולים להתנסות בחוויות חדשות במסגרתו. למשל- תנועות נוער, קבוצות ספורט מאורגן או מועדונים מסוגים שונים מספקים לבני הנוער עולם תוכן ומסגרת חברתית המאפשרת להם להתנסות, לבדוק נושאים חדשים ולחוות ריגושים- במסגרת בטוחה יותר.

התנהגות מסוכנת נפוצה

סביר להניח שתהיו מודאגים בגלל התנהגות מסוכנת כמו:

  • מריבות
  • היעדרות מבית הספר
  • פעילות מינית בלתי מוגנת
  • עישון סיגריות, שתיית אלכוהול ושתייה כבדה
  • שימוש בסמים ו/או חומרים מסוכנים אחרים
  • נהיגה מסוכנת
  • פעילויות לא חוקיות כמו הסגת גבול, פריצות, גניבה או ונדליזם
  • הצטרפות לקבוצה אידיאולוגית שעשויה להיות קיצונית

רצונם של בני הנוער להתנסות בחוויות חדשות ולחפש ריגושים יכול לכלול גם התנהגות פחות מדאיגה, כמו לנסות טריקים חדשים עם הסקייטבורד או להביע דעה לא מקובלת. התנהגות זו מגיעה לשיא בסביבות גיל 16-15, ונוטה להצטמצם בתחילת שנות הבגרות.

כיצד לשמור על ביטחונו ובטיחותו של ילדכם

הידיעה שבני נוער בוחנים את הגבולות אינה מקלה עליכם לחיות עם החיפוש אחר ריגושים ועם התנהגותם המסוכנת. הנה כמה רעיונות שיעזרו לילדכם לחשוב על ההשלכות ולשמור על בטיחות וביטחון:

  • דברו על הערכים שלכם מוקדם ככל האפשר. אם ילדכם יידע מה חשוב למשפחה, הוא יוכל לפתח תחושת אחריות וערכים אישיים.
  • גבו את הערכים המשפחתיים והציגו דוגמה אישית בדברים כגון שתיית אלכוהול, נהיגה והתנהגות מנומסת כלפי אנשים אחרים.
  • הכינו כמה כללי בסיס מוסכמים עליכם ועל ילדכם. החליטו ביחד אילו השלכות יהיו להפרת הכללים. תצטרכו לשמור על גמישות ולהתאים את כללי הבסיס ככל שילדכם גדל ומראה אחריות רבה יותר.
  • דברו על ההתנהגות והשלכותיה – תוכלו לדבר על אדם אחר שאינו ילדכם. למשל, “אם הוא לא היה נוהג מהר כל כך, הוא לא היה מאבד את הרישיון שלו. עכשיו הוא עומד גם לאבד את מקום העבודה שלו”. כך תוכלו לעזור לילדכם להעריך את מידת הסיכון בסיטואציות שונות.
  • השגיחו היטב על ילדכם. תצליחו להגן עליו טוב יותר אם תדעו עם מי הוא נמצא והיכן.
  • נסו להישאר מחוברים לילדכם. אם מערכת היחסים ביניכם חזקה, סביר יותר להניח שילדכם יידע להתמודד עם מצבים קשים כגון לחץ חברתי להשתמש בסמים או להשתתף בפעילות מינית.
  • קיומה של ארוחה משפחתית מספר פעמים בשבוע הוכחה כמורידה את הסיכויים להתנהגות מסוכנת. ישיבה משותפת מעוררת שיח ומאפשרת לקיים דיון משפחתי פתוח, כמו גם לצפות בהתנהגותו של ילדכם המתבגר מקרוב. על אף שנדמה לנו לעיתים שגילו של ילדנו המתבגר מאפשר לנו דווקא זמן פנוי רב יותר, דווקא בגיל זה יש משמעות רבה לזמן משפחתי משותף ולנוכחות ההורית.
  • עודדו יצירת רשת חברתית רחבה. סביר להניח שלא תוכלו למנוע מילדכם להתחבר עם אדם או קבוצה מסוימים, אבל תוכלו לספק לו הזדמנויות להכיר חברים נוספים דרך חוגי ספורט, תנועות נוער, אירועים בקהילה או פעילויות משפחתיות. קבלו בברכה את החברים של ילדכם כדי שתלמדו להכיר אותם.
  • עזרו לילדכם למצוא מוצא. אם ילדכם מרגיש לחץ חברתי להשתלב, עזרו לו לחשוב על דרכים לצאת מהפעילות בלי לאבד מכבודו. לדוגמה, הוא יכול להגיד לחבריו שעישון גורם לו לחוש ברע.

חשוב שילדכם יידע שביכולתו לשלוח לכם הודעה בכל פעם שהוא מרגיש לא בטוח וזקוק לטרמפ הביתה, בלי לחשוש שתכעסו.

לעודד חיפוש ריגושים בטוח

בני נוער צריכים לקחת כמה סיכונים כדי ללמוד על עצמם ולבחון את יכולותיהם. לא מומלץ לעטוף אותם בצמר גפן, כיוון שזה עלול להתנקם בכם. אם ילדכם מתלהב מריגושים, נסו לתעל את האנרגיה הזו לפעילויות בטוחות ובונות, כמו טיפוס על קירות, אמנויות לחימה, שיט או רכיבה אתגרית על אופניים. חלק מבני הנוער יגלו שהם אוהבים את הריגוש שבהופעה על במה או באמנות יצירתית.

אסטרטגיה נוספת היא לתת לילדכם אוטונומיה ועצמאות בחלק מהתחומים, כדי שיוכל לחקור את החופש שלו בלי למרוד. יכול להיות שלא תתלהבו אם הבת שלכם תופיע עם שיער כחול או תתלבש בבגדים קרועים, אבל אלה דרכים בטוחות להתנסות בדברים חדשים ושונים. למידע נוסף, קראו את המאמר על העברת אחריות לילדכם.

לקבל תמיכה בטיפול בהתנהגות מסוכנת

חיפוש אחרי ריגושים הוא חלק נורמלי למדי בהתבגרות, ורוב המתבגרים אינם מרחיקים לכת. אל תדאגו יותר מדי אם ילדכם חוזר הביתה לפעמים אחרי השעה שנקבעה. עם זאת, אם הוא עושה דברים שיש להם השלכות מסוכנות באופן קבוע – כמו להשתמש בסמים, ללכת מכות, לשתות או לעבור על החוק – כדאי שתשקלו לפנות לעזרה ותמיכה.

פנו לקבלת עזרה אם אתם חוששים שהתנהגותו נוטה להרס עצמי או עלולה להיות סימן לבעיה עמוקה יותר. מומלץ לבקש מרופא המשפחה הפניה לפסיכולוג, למרפאת מתבגרים או למומחה אחר לבריאות הנפש.

אם אתם מתקשים לדבר עם ילדכם על ההתנהגות המסוכנת, בקשו מקרוב משפחה או מחבר קרוב להעלות את הנושא. יש מתבגרים שמתקשים לדבר על נושאים רגישים כמו יחסי מין ושימוש בסמים עם ההורים שלהם, אך יסכימו לדבר עם מישהו אחר. אפשר גם לפנות ליועץ בית הספר.

מידע נוסף על התנהגות מסוכנת אצל מתבגרים

התנהגות מסוכנת משתנה בהתאם למגדר. בנים נוטים יותר ללכת מכות ולהיעדר מבית הספר, ובנות נוטות יותר לעשן.

חלק מבני הנוער נוטים יותר להתנהג בצורה מסוכנת. ישנם צעירים שנוטים לחפש התרגשות עזה יותר מאחרים, נהנים מהריגוש שבהרפתקה ורוצים להתנסות בחוויות חדשות ומסעירות.

אחרים מסתכלים על הסכנה מנקודת מבט שונה מזו של הוריהם, ולכן אינם רואים את הסכנה האמיתית במה שהם עושים. כשבני נוער יודעים שלפעולותיהם יהיו השלכות שליליות, הם עוצרים יותר לחשוב על הפעולה (אף שלא בטוח שבאמת ישנו את התנהגותם).

חלק מבני הנוער מושפעים מאוד מחברים ומהצורך שלהם להשתלב בקבוצה, ולכן הם עושים את מה שנחשב “נורמלי” בקבוצתם. אחרים רוצים דווקא לעשות הצגות, להרשים, להשוויץ או להיות שונים. בני נוער פופולריים, המהווים גורם בעל השפעה על התנהגות חבריהם, נמצאים בסיכון גדול אף יותר להימצא במצבי סיכון. למעשה, בני נוער לוקחים פי שניים יותר סיכונים כשהחברים שלהם בסביבה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

בטיחות באינטרנט: ילדים עד גיל 11

מדוע חשוב לשמור על בטיחות באינטרנט

החיבור לאינטרנט מכניס את העולם כולו למחשב, לטלפון הסלולרי, לטאבלט, לטלוויזיה ולחיי המשפחה שלכם – על הצדדים הטובים והרעים שבו. נקיטת כמה אמצעי זהירות מעשיים לבטיחות באינטרנט תגן על ילדכם מפני תוכן ופעילויות מסוכנים ובלתי הולמים, ותאפשר לו להפיק את המיטב מהחוויה המקוונת, שמציעה פוטנציאל ללמידה, חקירה, יצירתיות ויצירת קשר עם אחרים.

כדי לעזור לילדיכם להשתמש באינטרנט בבטחה, השגיחו עליהם, הגנו עליהם ולמדו אותם. אם אינכם מכירים את האינטרנט ומרגישים איתו בנוח, מומלץ ללמוד את הנושא בעצמכם. כיצד ללמד את ילדיכם להשתמש באינטרנט בבטחה? בדיוק כפי שאתם מלמדים אותם לחצות את הכביש: באמצעות זמן, תרגול והדרכה זהירה מצדכם ומאנשים נוספים שאתם סומכים עליהם, כגון המורים בבית הספר.

השגיחו על הפעילות המקוונת של ילדכם

אפשר להשגיח על השימוש שילדכם עושה באינטרנט בכמה דרכים:

  • דברו עם כל בני המשפחה על הגישה לאינטרנט. דברו עם ילדכם באופן רגוע וישיר על פעילויותיו באינטרנט, כדי שתוכלו להשגיח עליו באופן הטוב ביותר.
  • שימו את המחשב בחלל המשותף בבית, או ודאו שהוא משתמש בטאבלט, בטלפון הסלולרי או בכל מכשיר אחר במקום שבו תוכלו לראות אותו. אם אפשר, מנעו פעילות מקוונת בחדר העבודה או בחדר השינה. כך תוכלו להשגיח על הזמן שילדכם מבלה בפעילות מקוונת, וכן על האתרים שבהם הוא גולש.
  • סגרו את הגישה לאינטרנט במהלך הלילה, כולל לטלפונים סלולריים, והחזיקו את המכשירים הניידים בחלל המשפחתי המשותף.
  • שבו עם ילדכם וקבעו כמה כללים פשוטים והוגנים הנוגעים לשימוש באינטרנט. לדוגמה, הציבו מגבלה סבירה לזמן המסך של ילדכם. דברו איתו כיצד הכללים חלים מחוץ לבית – למשל, בספרייה המקומית. כשילדכם פועל לפי הכללים, תנו לו משוב חיובי.
  • הסבירו לו שאתרי רשתות חברתיות כמו פייסבוק, טוויטר, פינטרסט, סנאפצ’ט ואינסטגרם אינם מרשים לילדים בני פחות מ-13 לפתוח חשבון. כוונו את ילדכם לאתרים שמתאימים יותר לגילו כמו מיקמק.
  • בדקו את האתרים שבהם גלש ילדכם באמצעות לשונית ההיסטוריה בדפדפן.

דברו עם ילדכם וכתבו יחד הסכם לשימוש באינטרנט, שיכלול למשל את זמן השימוש המקוון מדי יום, והיכן מותר לו להשתמש במכשיר. כמו כן, הכניסו כלל שמאפשר לכם לדעת את הסיסמה לחשבונותיו של ילדכם, ולבדוק את היסטוריית הגלישה שלו מדי פעם. כדאי להכניס גם את התוצאות של הפרת ההסכם. דוגמאות לקווים מנחים לשימוש בטוח ניתן למצוא באתר איגוד האינטרנט הישראלי.

הגנו על ילדכם באינטרנט

כך תוכלו להגן על ילדכם באופן אקטיבי כשהוא משתמש באינטרנט:

  • השתמשו בספק אינטרנט ידידותי למשפחה, שמציע שירותים וכלים המיועדים להגן על חוויית השימוש באינטרנט לילדים, או בתכנות פיקוח על גלישה.
  • עזרו לילדכם לזהות חומרים שאינם מתאימים לו, ואמרו לו מה עליו לחפש. לדוגמה, “אם אתה נכנס לאתר שיש בו תמונות מפחידות או גסות, קללות או מילים כועסות, תגיד לי. זה לא אתר טוב בשבילך”.
  • כשילדכם מוריד יישומון (אפליקציה) חדש, מצטרף לאתר חדש, פותח חשבון, נרשם לקבלת ניוזלטר וכדומה, בדקו מהר ככל האפשר את הגדרות הפרטיות וסדרו אותן בהתאם להעדפתכם. בחרו את הגדרות הפרטיות המחמירות ביותר, כבו את האפשרות לשתף את המיקום וכן הלאה.
  • אמרו לילדכם לא לשתף ברשת פרטים אישיים כמו שם משפחה, כתובת, מספר טלפון, תאריך לידה ובית הספר.
  • בקשו מילדכם לספר לכם אם מישהו שהוא אינו מכיר יוצר איתו קשר באמצעות הודעת דוא”ל, הודעת צ’ט, מסר ברשת החברתית ועוד. חסמו את אותו אדם מהחשבון של ילדכם.

ודאו שילדכם מבין שעליו לנהוג בזהירות רבה כשהוא פוגש ומשוחח עם אנשים ברשת. אנשים אלה עשויים להעמיד פנים שהם מישהו אחר, ולזכות באמונו של ילדכם. ישנם אנשים שאפילו מעמידים פנים שהם ילד אחר, כדי שיוכלו להתחבר לילדים ולנצל אותם.

למדו את ילדכם התנהגות מקוונת בטוחה ואחראית

עזרו לילדכם ללמוד כיצד להשתמש באינטרנט בבטחה, באחריות ובהנאה:

  • כשאתם מדריכים את ילדכם, התמקדו בהיבטים החיוביים של האינטרנט. הציגו בפניו אתרים מהנים, מעניינים או חינוכיים (ואז צרו להם סימנייה לשימוש עתידי). לדוגמה, תוכלו לעזור לילדכם למצוא מידע שהוא זקוק לו לשיעורי הבית.
  • הסבירו לו שישנם אתרים באינטרנט שפונים למבוגרים בלבד ואינם מיועדים לילדים.
  • הסבירו לו שלא כל המידע שהוא מוצא באינטרנט הוא טוב, אמיתי או מועיל. עודדו אותו להטיל ספק בדברים שהוא מוצא באינטרנט. כשהוא מוצא אתר חדש, הנחו אותו לשאול שאלות שונות: “מי אחראי על האתר הזה?”, “האם מצאתי מידע אמיתי או שזו רק דעה של מישהו?” ו”האם האתר הזה מנסה להשפיע עליי או למכור לי משהו?”
  • דברו עם ילדכם כיצד להיות אזרח דיגיטלי טוב ובטוח, על האופן שבו עליו להתנהג כלפי אחרים ברשת ועל הדברים שהוא חולק על עצמו – ובעיקר תמונות. באופן כללי, אם ילדכם לא היה אומר או עושה משהו נגד אדם מסוים פנים אל פנים, לא כדאי להגיד או לעשות אותו גם ברשת.

שימוש ממושך או תדיר במחשב עלול להשפיע על בריאותו וכושרו הגופני של הילד. עודדו את ילדכם לעשות פעילויות אחרות שיגרמו לו לזוז או לגרות את החשיבה והיצירתיות שלו. למידע ורעיונות נוספות, קראו את המאמרים פעילות גופנית לילדים צעירים.

למדו על האינטרנט בעצמכם

אם אינם מכירים את האינטרנט, התחילו ללמוד עליו בעצמכם:

  • כל מה שצריך כדי להשגיח ולכוון את ילדכם באינטרנט הוא הבנה בסיסית. אפשר לבדוק משאבים קהילתיים בספרייה המקומית או בתוכניות להורים מטעם משרד החינוך, או ליצור קשר עם איגוד האינטרנט הישראלי. ברבים מהם אפשר למצוא מידע נוסף ואפילו כיתות לימוד.
  • אינכם היחידים שילדם יודע כיצד להשתמש באינטרנט טוב מהם, אז למה שלא תבקשו מילדכם ללמד אתכם? שניכם תוכלו ליהנות מכך, והשיעור יעזור לכם להבין יותר מה וכמה ילדכם באמת יודע.
  • פתחו חשבון משלכם ברשת חברתית. תוכלו להתנסות עם הגדרות הפרטיות בחשבון שלכם וללמוד כיצד להגן על ילדכם באופן הטוב ביותר.

חששות בנוגע לשימוש באינטרנט

1. חשיפה לתוכן לא הולם

כשהילדים גולשים באינטרנט, הם נמצאים במרחק קליק אחד או שניים מחומרים אלימים, פורנוגרפיים או פוגעניים (גם אם במקרה), ובעיקר אם לא הותקנו תוכנות סינון על המחשב. ישנם אתרים שמכילים פרסומות לאלכוהול, סיגריות או הימורים. לעיתים קשה לחסום את הפרסומות הללו, כיוון שלרוב מדובר בתמונות ללא טקסט. כמו כן, ישנם פורומים שמעודדים התנהגות בלתי הולמת או מזיקה כמו דיאטות רצח, מין בגיל צעיר או שימוש בסמים.

אפשר להשתמש בתוכנות סינון או במסנן כדי לחסום את הכניסה לאתרים מסוימים. רכשו והתקינו תוכנות שיחסמו הודעות דוא”ל או עמודי אינטרנט המכילים מילות מפתח לא הולמות. ספקי אינטרנט רבים מציעים מסנני אינטרנט כחלק מהשירות.

אם ילדכם נתקל בתוכן בלתי הולם, דברו על כך ברוגע. אמרו לו כמה אתם מרוצים מכך שסיפר לכם, ובקשו ממנו שאם ייתקל בחומרים נוספים שמפחידים אותו או גורמים לו לחוש אי נוחות, שיספר לכם או למורה.

תוכנות סינון אינן יעילות ב-100% ואינן מחליפות את הצורך בהשגחה מצדכם. הן אינן יכולות לסנן הכל, ולעיתים, הילדים מוצאים דרכים לעקוף אותן. כמו כן, ביצועי המסנן תלויים באופן שבו אתם מגדירים אותו. בדקו את מאפייני תוכנת הסינון בזהירות רבה.

2. יצירת קשר עם זרים

קבוצות ווטס אפ, פורומים ומסרים פנימיים במשחקים הם דרכים מהנות ונהדרות להחליף רעיונות, אך הם גם עלולים להיות מסוכנים. הם מאפשרים לאנשים לתקשר באופן אנונימי, ואי אפשר להחיל עליהם מגבלות גיל. כמו כן, הילדים עשויים לקבל הזמנה להיפגש בעולם האמיתי עם אנשים שהכירו ברשת – מה שעלול להוביל למצבים מסוכנים מאוד.

כדי להימנע מסיכוני מעקב, הטרדה והתעללות בילדים ברשת, אמרו לילדכם לעולם לא לתת מידע אישי או לתקשר עם אנשים שאינם מכירים.

3. דליפות והפרת פרטיות

הפרת פרטיות עלולה לקרות כשנותנים פרטים אישיים באתרים שאינם מאובטחים, כשחולקים מידע אישי עם זרים שמכירים ברשת, או כשלא מעדכנים את הגדרות הפרטיות בחשבונות ברשת החברתית.

אמרו לילדכם שכל דבר שהוא כותב באתר אינטרנט או בחשבון מקוון – בהודעת דוא”ל או מסרון, פוסטים על הקיר בפייסבוק וכדומה – יכול להפוך לרכוש ציבורי. חשוב מאוד שילדכם יבדוק איתכם או עם מורה לפני שהוא נותן פרטים אישיים.

4. זמן מקוון ממושך מדי

ייתכן שאם מודאגים שילדכם מבלה יותר מדי זמן באינטרנט. אם ילדכם ביישן באופן טבעי ואינו מרגיש בנוח במצבים חברתיים, הוא עלול לבלות זמן רב מדי באינטרנט, ולסגת מהמשפחה והחברים. אם כל או רוב האינטראקציה שיוצר ילדכם עם חברים נעשית דרך המחשב – הודעות מיידיות, דוא”ל, פורומים – התפתחות המיומנויות החברתיות שלו עלולה להיפגע.

סגנון חיים משפחתי בריא כולל מגבלות על זמן המסך היומי. מומלץ שילדים בני פחות משנתיים לא ייחשפו למסכים בכלל. מומלץ להגביל את זמן המסך לילדים בני שנתיים עד חמש לשעה ביום. ילדים בני חמש עד 18 יכולים לצפות במסך לא יותר משעתיים ביום.

5. הפרת הכללים המשפחתיים שנוגעים לאינטרנט

אם הסכמתם על כללים לשימוש באינטרנט וילדכם מפר אותם, חסמו את גישתו לאינטרנט לזמן מוגבל. אפשר להזכיר לו שהסכמתם על הכללים והתוצאות להפרתם.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התרחקות הדרגתית

מהי שיטת ההתרחקות ההדרגתית?

התרחקות הדרגתית היא שיטת טיפול התנהגותי לפתרון בעיות הירדמות והתעוררות מתמשכות אצל תינוקות וילדים קטנים. השיטה יכולה לעזור גם לילדים גדולים יותר שמתקשים ללכת לישון, בעיקר אם הם חווים חרדה או מפחדים.

הטיפול מתבסס על הרעיון שלפיו יש לעזור לילדים להירגע ולהירדם בעצמם, במקום שאתם תאכילו אותם, תלטפו אותם או תערסלו אותם עד שיירדמו.

הצעדים להתרחקות הדרגתית

  1. הניחו מיטה או כיסא ליד מיטתו של התינוק.
  2. שכבו או שבו לצדו, ולטפו אותו עד שהוא נרדם.
  3. כשהוא ישן, צאו מהחדר.
  4. לאחר שהתינוק מתרגל להירדם כך (בדרך כלל אחרי שלושה לילות), שבו או שכבו בצד המיטה עד שהוא נרדם. אל תגעו בו.
  5. לאחר שהתינוק מתרגל להירדם כך (בדרך כלל אחרי שלושה לילות), הרחיקו מעט את הכיסא או המיטה (40-30 ס”מ). שבו בכיסא עד שהתינוק נרדם.
  6. הרחיקו את המיטה או הכיסא בהדרגה לכיוון הדלת, ומחוץ לחדרו. היציאה הסופית מהחדר עשויה להתרחש אחרי שבוע עד שלושה שבועות.
  7. אם התינוק מתעורר באמצע הלילה, החזירו את הכיסא או המיטה (עד לנקודה שאליה הגעתם קודם). הישארו שם עד שהתינוק חוזר לישון.

טיפים חשובים להתרחקות הדרגתית

  • כשאתם יושבים או שוכבים ליד התינוק, שמרו על השקט. אל תדברו ואל תשחקו איתו.
  • נסו להימנע מיצירת קשר עין כשאתם מרגיעים אותו. כל זה אומר לתינוק שלכם שזמן המשחק נגמר. תוכלו לעצום עיניים בזמן שאתם יושבים ליד התינוק.
  • יש תינוקות שכועסים מאוד שההורים אינם מרימים אותם, אבל חשוב לעמוד בפיתוי ולא להרים את התינוק. אם אתם מרימים אותו, אתם מסתכנים בפגיעה בהרגל. בסופו של דבר, התינוק ילמד שאתם שם כדי לנחם אותו, אך אינכם מרימים אותו.
  • כשמנסים שיטות הרגעה חדשות, הדבר החשוב ביותר הוא לשמור על עקביות. ככל שתשמרו על עקביות רבה יותר, כך ילמד התינוק להירדם לבדו מהר יותר.

אם המצב אינו משתפר אחרי שבועיים, דברו עם רופא המשפחה או עם אחות טיפת חלב. הם יוכלו לעזור לכם לפתח תוכנית שמתאימה במיוחד לצרכיו של הילד.

היכן לקבל תמיכה ועזרה נוספת

התרחקות הדרגתית אינה הטיפול היחיד שבו אפשר להשתמש. למידע נוסף על שינוי דפוסי השינה של התינוק שלכם, קראו את המדריך לפתרון בעיות השינה.

עבודה עם איש מקצוע אמין יכולה להגדיל את סיכויי ההצלחה שלכם לפתור את בעיות השינה של התינוק. שקלו להיעזר בתמיכה כזו לפני שאתם מתחילים בשיטת ההתרחקות ההדרגתית.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

זמן האמבטיה לתינוקות המסוגלים לשבת

מתי לעשות אמבטיה?

אם התינוק שלכם ממש נהנה מהאמבטיה ונראה שהיא מרגיעה אותו (עד כדי שינה!), כדאי לעשות לו אמבטיה מדי יום. עם זאת, נסו שלא לעשות לו יותר מאמבטיה אחת ביום, כיוון שעורו העדין עלול להתייבש.

עדיף לעשות אמבטיה בסוף היום. שעת האמבטיה עוזרת להיכנס לשגרת ההשכבה לישון. היא מאותתת לתינוק שהגיע הזמן לשכב במיטה, מרגיעה אותו ומכינה אותו לשינה.

היכן לעשות אמבטיה?

כעת התינוק שלכם בוודאי כבר גדול מכדי להיכנס לאמבטיית תינוק מפלסטיק, והוא יכול לשבת לבדו. משמעות הדבר היא שהגיע הזמן לעבור לאמבטיה גדולה יותר. חלק מהתינוקות פשוט אוהבים יותר את המרחב הגדול באמבטיה, ואחרים עלולים להיות מוטרדים מעט בגלל המעבר. תוכלו להקל על המעבר אם בפעמים הראשונות תניחו את אמבטיית התינוקות הקטנה בתוך האמבטיה הגדולה.

ברגע שהתינוק שלכם מוכן לאמבטיה הגדולה, אפשר לעשות אמבטיה יחד איתו (אך יש לשמור על זהירות, וכדאי שיהיה אדם נוסף בבית שיוכל לעזור). אימהות מניקות יכולות גם להניק אותו בתוך האמבטיה.

כמו כן, באמבטיה גדולה יש מקום רב יותר לצעצועים ומשחקים. התינוק אינו זקוק לצעצועים רבים באמבטיה, והם יכולים להיות פשוטים מאוד. למשל, התינוק יאהב להתבונן בכם מוזגים מים מתוך כוס פלסטיק, או לשחק עם מגבת קטנה. אפשר גם לתת לו “לשחות” באמבטיה – אך יש לתמוך בגופו ובראשו.

זהירות באמבטיה

זכרו תמיד להיות זהירים בשעת האמבטיה:

  • לעולם אל תשאירו את התינוק לבד באמבטיה, גם לא בתוך מתקן ישיבה.
  • בזמן הרחצה, רצוי לכבות את הטלפון או לשים אותו במצב שקט. כך פוחתים הסיכויים שדעתכם תוסח.
  • אם יש לכם טלפון חשוב או משימה אחרת, הוציאו את התינוק מהאמבטיה ורוקנו את המים.
  • כשאתם מוציאים את התינוק מהאמבטיה, הניחו אותו במקום בטוח, למשל במיטה שלו, ושמרו על חום גופו.
  • ודאו שכל הסבונים, השמפו ומכשירי החשמל רחוקים מהישג ידו.
  • פתחו קודם את ברז המים הקרים, לאחר מכן את ברז המים החמים וסיימו תמיד עם ברז המים הקרים. כסו את הברזים כדי למנוע כוויות.
  • הוציאו את הפקק מהאמבטיה כשאינכם משתמשים בו.
  • הניחו שטיח גומי נגד החלקה באמבטיה.

למידע נוסף על רחצת התינוק באמבטיה קטנה, קראו את המאמר רחצת תינוקות רכים.

רחצת התינוק: צעד אחר צעד

הנה כמה צעדים בסיסיים לרחצת התינוק באמבטיה:

  1. ודאו שכל מה שאתם צריכים (מגבת, מגבת פנים, צעצועי אמבטיה, סבון לתינוקות, תחליב או שמפו, בגדים נקיים וחיתול נקי) נמצא בהישג יד, כדי שלא תצטרכו לעזוב את התינוק באמבטיה. אל תכניסו לאמבטיה צעצועים רבים מדי.
  2. הניחו שטיחון גומי נגד החלקה על רצפת החדר ובתחתית האמבטיה.
  3. מלאו את האמבטיה במים חמים (אך לא רותחים) בגובה של כ-8 ס”מ. סגרו את ברז המים ובדקו את הטמפרטורה לפני שאתם מכניסים את התינוק.
  4. הורידו אותו בעדינות לתוך האמבטיה, והמשיכו להחזיק אותו היטב כל הזמן.
  5. כרעו ברך או שבו על שרפרף כדי שגבכם לא יכאב.
  6. סבנו את התינוק קודם, וחפפו את הראש בסוף (אין חובה לחפוף בכל יום. אפשר לחפוף את ראשו של ילדכם גם פעם או פעמיים בשבוע בלבד). כדי לחפוף את הראש, השכיבו אותו על גבו ושטפו את השיער בעדינות.
  7. הרימו אותו בעדינות, הוציאו אותו מהאמבטיה ועטפו אותו במגבת רכה ויבשה.
  8. לאחר הוצאת התינוק, רוקנו את מי האמבטיה מהר ככל האפשר.

אף שהתינוק שלכם גדול יותר, כדאי לצמצם כמה שיותר את השימוש בסבון, שמפו וקצף אמבט, שעלולים לגרות את העור ולגרום לתפרחת חיתולים.

תמיד הישארו עם ילדכם כשהוא נמצא באמבטיה. ילדים יכולים לטבוע בתוך כמה שניות אפילו במים רדודים מאוד. ייתכן שהתינוק ינסה להתרומם ולהיעמד באמבטיה. אם אינכם יכולים למנוע זאת ממנו, הקפידו להחזיק אותו היטב כדי שלא יחליק.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

שנת ילדים בגיל בית הספר: למה לצפות

ילדים בני שש עד תשע זקוקים ל-11-10 שעות שינה בלילה. לרוב הם עייפים אחרי יום הלימודים, ומבקשים ללכת לישון בסביבות שמונה בערב. כשילדכם ישן היטב, הוא רגוע, שמח ומוכן יותר לבית הספר. שינה מַספקת מחזקת את מערכת החיסון שלו ומפחיתה את הסיכון ללקות בזיהומים ובמחלות. כדורים ותרופות אינם פותרים בדרך כלל את בעיות השינה של ילדים  אלא אם הן נובעות מסיבות רפואיות. אם ילדכם סובל מקשיי שינה, יש בדרך כלל דרכים טובות יותר להתמודד איתם.

שגרת השכבה

שגרת ההשכבה בגיל זה חשובה מאוד, ועוזרת לילדכם להוריד הילוך ולהירגע אחרי היום העמוס שעבר עליו. הקפידו שחדר השינה יהיה חשוך, נעים ושקט, כדי שיוכל להירגע ולהירדם בקלות. הנה שגרת השכבה לדוגמה:

  • 18:30: להתקלח, ללבוש פיג’מה, לצחצח שיניים וללכת לשירותים.
  • 19:00: זמן מנוחה שקט בחדר: אפשר לקרוא ספר, לספר סיפור או לשוחח בשקט.
  • 19:15: אומרים לילה טוב ומכבים את האור.

אחרי יום מרגש ועמוס בבית הספר, סביר להניח שרוב האירועים והדאגות עדיין מסתובבים בראשו של ילדכם. אם הוא ממשיך לחשוב על כמה דברים לא פתורים כשהוא הולך לישון, שנתו עלולה להיות חסרת מנוחה או מלאה בחלומות רעים. עזרו לו להירדם ולהירגע לפני השינה ועודדו הרגלי שינה טובים.

ילדים רבים בגיל זה מדברים מתוך שינה, בעיקר אם הם מתרגשים או מודאגים ממשהו, למשל הופעה חשובה בבית הספר, טיול, חג או מבחן. בדרך כלל אין מה לדאוג. דברו עם ילדכם על אותו אירוע באופן רגוע ותומך, כדי להפחית את הפטפוט הלילי.

הרטבת לילה

ילדים אינם יכולים לשלוט בהרטבת לילה, אך כמעט תמיד הם מצליחים להתגבר על העניין בסופו של דבר. אם ילדכם עדיין מרטיב את המיטה בלילה, אל דאגה: סביר להניח שישנם ילדים נוספים בכיתתו שעדיין עושים זאת גם הם.

אחוז הילדים שמרטיבים בלילה:

  • גיל ארבע: 30%
  • גיל חמש: 20%
  • גיל שש: 10%
  • גיל עשר: 5%
  • גיל 15: 1%

ילדים שמרטיבים בלילה אינם מתעוררים כשהשלפוחית שלהם מלאה. רבים מהם ישנים עמוק יותר מאחרים, וקשה יותר להעיר אותם. יש ילדים שמייצרים יותר פיפי במהלך הלילה מאחרים, כתוצאה מרמה נמוכה של הורמון מיוחד שאחראי על ריכוז השתן.

הרגיעו את ילדכם ואמרו לו שהרטבת לילה היא דבר נפוץ בגילאים אלו, שאין צורך להתבייש ושזה יעבור. הוא בוודאי ישמח לשמוע אם אינו היחיד במשפחה שסבל מכך. כדי לעזור לו להתמודד עם העניין, הסבירו לו במונחים פשוטים מהן הסיבות להרטבת הלילה.

היבדקו אצל רופא אם:

  • ילדכם בן ה-4 ומעלה עדיין מפספס במהלך היום
  • ילדכם, שהיה יבש בלילה במשך שישה חודשים לפחות, חוזר להרטיב למשך יותר מלילה-שניים
  • אתם מוטרדים מאוד מהרטבת הלילה
  • ילדכם מוטרד מהרטבת הלילה או מתבייש בה מאוד
  • יש לכם חששות נוספים הקשורים להרטבת הלילה.

ביעותי לילה וסיוטים

ביעותי לילה נפוצים פחות מאשר סיוטים ולרוב נעלמים עד גיל שש. ביעותי הלילה אינם מזיקים לילדכם, ששקוע בשינה עמוקה ולרוב אינו זוכר דבר בבוקר. עם זאת, הם עלולים לערער מאוד את ההורים! על ההבדל שבין בעיתוי לילה לסיוטי לילה תוכלו לקרוא במאמרים לעיל.

כ-50% מבני החמש חווים סיוטים, ולעיתים קרובות, הם מפחידים עד כדי כך שהם מתעוררים מהשינה.  ככל שהילדים גדלים, הם מבינים טוב יותר שזהו רק חלום. סביר להניח שעד גיל שבע, ילדכם ילמד להתמודד עם הסיוטים בלי לקרוא לעזרתכם.

חריקת שיניים

ילדים רבים חורקים שיניים מתוך שינה. אין זה אומר שמשהו לא בסדר עם ילדכם, ובמרבית המקרים החריקה אינה גורמת נזק. במקרים של חריקה משמעותית ומתמשכת רצוי להתייעץ עם רופא שיניים כדי לבחון את הצורך להגן על השיניים.

כיצד ילדים ישנים

חלק מהילדים נרדמים במהירות רבה ומיד שוקעים בשינה עמוקה. אחרים ישנים שינה קלה, מתנועעים וממלמלים עד 20 דקות לפני שהם נכנסים לשלב השינה העמוקה. מחזור השינה של ילדכם אורך כ- 40-60 דקות בלבד, לעומת מחזור של 90 דקות אצל מבוגר. כל מחזור מורכב משלב של שינה קלה ושינה עמוקה, ולאחר מכן – התעוררות קצרה.

בתחילת הלילה, מרבית השינה של הילד היא שינה עמוקה. לאחר מכן, לקראת אמצע הלילה, המצב מתהפך, ומרבית השינה הופכת להיות קלה יותר. כך גם אצל מבוגרים, ועל כן קל יותר להעיר אותנו לקראת סוף השינה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

התעלמות שיטתית

עקרונות הבסיס

התעלמות שיטתית היא מניעה מכוונת של תשומת הלב מילד, כאשר הוא מתנהג באופן בלתי ראוי. משמעות הדבר היא שבזמן שהוא מתנהג באותו אופן, לא מביטים בו ולא מדברים אליו. השיטה מבוססת על העובדה שקבלת תשומת לב מאדם אחר היא גורם מניע רב ערך בהתנהגות האנושית. בגלל הצורך המובנה שלנו, כבני אדם, במגע ובקשר חברתי, התנהגות שמושכת תשומת לב צפויה להופיע יותר בעתיד.

קבלת תשומת לב מההורה היא פרס יקר במיוחד לילדים, בגלל ההתקשרות החזקה שקיימת בין הורים וילדים. תשומת לב הורית חזקה כל כך עד שלפעמים, כמעט אין זה משנה באיזה סוג של תשומת לב מדובר. מנקודת מבטו של הילד, תשומת לב שלילית עדיפה על אי קבלת תשומת לב בכלל. תשומת לב, גם אם היא שלילית, נחווית בעיני ילדים מסוימים כתשומת לב גם היא, ועל כן מתגמלת באיזשהו אופן, גם אם היא לא רצויה.
תגמלו את ילדכם בתשומת לב רבה כשהוא מתנהג היטב, אך אל תשימו לב אליו כשהוא מתנהג באופן בלתי ראוי. מתן תשומת לב  ומניעת תשומת הלב נקודתית בזמנים מתאימים באופן שיטתי יכולים לעצב את התנהגותו של ילדכם.

מדוע להשתמש בהתעלמות שיטתית?

כל יום, כל היום, ילדכם לומד כיצד למשוך את תשומת לבכם. לכן, עדיף כבר להשתמש בתשומת הלב כדי לעזור לילדכם לפתח התנהגות ראויה – התנהגות שאתם מאמינים שחשוב שילמד, ומתאימה לערכי המשפחה. זה לא עולה כסף, ודורש מאמץ קטן יחסית מצדכם. עם זאת, התכוננו – התנהגות שזוכה להתעלמות בדרך כלל מחמירה לפני שהיא משתפרת. זכרו זאת כשאתם מחליטים אם להשתמש בהתעלמות שיטתית ככלי התנהגותי.

ממה ניתן להתעלם?

התקפי זעם, רקיעות חוזרות ברגליים, השמעת קולות טיפשיים, עשיית פרצופים, התבכיינות , ויכוחים- כל אלה הן התנהגויות שיש להתעלם מהן. בחירת ההתנהגויות שמהן תבחרו להתעלם תלויה מאוד בהתנהגות עצמה (האם זו בעיה קלה או חמורה יותר) ובמידת הסיבולת שלכם לתסכול. אף על פי כן, התעלמות שיטתית היא כלי מצוין לארגז הכלים של ההורות.

לפני שמתחילים להשתמש בהתעלמות שיטתית

התעלמות אינה תמיד האפשרות הטובה ביותר לטיפול בהתנהגות שאתם מעוניינים לעצור. לפני שאתם מחליטים אם להתעלם מהתנהגות מסוימת, שאלו את עצמכם:

  • האם ההתנהגות הזו זוכה לתשומת לבכם? לפני שאתם מתחילים, ודאו שההתנהגות אכן זוכה לתשומת לבכם. אם היא זוכה לתשומת הלב של מישהו אחר – לדוגמה, אחד האחים או החברים – ההתעלמות שלכם לא תשנה דבר.
  • האם עליכם להתעלם מההתנהגות? יש התנהגויות שיזכו לתשומת לבכם, אך ייתכן שלא תוכלו או לא תרצו להתעלם מהן. אי אפשר להתעלם מהתנהגות שמסכנת את ילדכם או פוגעת באחרים או ברכוש (למשל, נשיכות, מכות, משיכת וילונות, זריקת חפצים ועוד). לפעמים ההתנהגות הבלתי רצויה מפריעה מדי או רועשת מדי מכדי להתעלם ממנה.
  • האם תוכלו להתעלם מההתנהגות אם היא מחמירה? נאמר שהתחלתם להתעלם מהתנהגות מסוימת, אך הנחישות שלכם מתערערת ואתם מתחילים לשים לב להתנהגות הזו כשהיא מחמירה. במקרה כזה, אתם מסתכנים בתגמול לא מכוון של ההתנהגות החמורה יותר, ומגבירים את הסיכוי שההתנהגות החמורה יותר תתרחש שוב. אם אתם מרגישים שלא תוכלו להתעלם מההתנהגות החמורה יותר, עדיף שלא לנסות את השיטה מלכתחילה.
  • האם תוכלו להתעלם מההתנהגות בכל מקום שהיא מתרחשת? אם אתם מתעלמים מההתנהגות הבלתי רצויה במקום אחד אך לא במקום אחר, היא תתרחש יותר במקום שבו אינכם מתעלמים ממנה.
  • האם תוכלו להתעלם מההתנהגות בכל פעם שהיא מתרחשת? זהו עניין קריטי. אם אתם מתעלמים לפעמים ולא כל הזמן, אתם מסתכנים ביצירת התנהגות שאפילו קשה יותר לשנות. כשהתגמול הוא רב ערך ובלתי צפוי, בני האדם נוטים לנסות להשיג אותו במאמץ ובעקביות רבים יותר. אם תתגמלו לפעמים את התנהגותו של ילדכם, אתם עלולים לחזק את ההתנהגות הבלתי רצויה אף יותר מאשר אם תתגמלו את ההתנהגות בכל פעם שהיא מתרחשת.
  • האם אנשים אחרים יתעלמו מההתנהגות? אם הצלחתם להתעלם מההתנהגות, אך בן או בת הזוג שלכם, חבר או קרוב משפחה מגיע פתאום ומזכה אותה בתשומת לב, כל העבודה הטובה שהשקעתם תרד לטמיון. ודאו שכל בני הבית מסכימים בנוגע להתנהגות הבלתי רצויה שממנה יש להתעלם. יהיו מקרים שבהם אנשים אחרים יתקשו להבין את השימוש בהתעלמות השיטתית ולא יצליחו לעשות זאת. בסביבה כזו, עדיף שלא להשתמש בשיטה.

כיצד להשתמש בהתעלמות שיטתית

הנה כמה רעיונות לשימוש מוצלח בהתעלמות שיטתית.

  • כשאתם מתעלמים מילדכם, חשוב להתעלם לגמרי. אל תביטו בו או תגידו לו משהו כל עוד הוא ממשיך להתנהג בהתנהגות הבלתי רצויה. מבטים חטופים, חיוכים ואפילו הזעפת הפנים – כל אלה עשויים להיות דווקא מתגמלים. אם אתם אומרים לו, “אני מתעלם ממך!”, אתם לא מתעלמים. אם המצב בטוח ואפשר לעשות זאת, התרחקו מעט מילדכם כשהוא מתנהג באופן לא ראוי.
  • התחילו להתעלם ממנו מיד כשהוא מתחיל להתנהג כך. הפסיקו להתעלם מיד כשהתנהגותו משתפרת לזמן מה.
  • אם קשה לכם להתעלם, תכננו כמה דברים שיסיחו את דעתכם או העסיקו את עצמכם בינתיים. תוכלו לעשות כמה תרגילים פשוטים כדי לשמור על שליטה ולהישאר רגועים.
  • באופן שיטתי, תנו תשומת לב להתנהגות הרצויה במקום להתנהגות שממנה אתם מתעלמים. כך תהפכו את ההתעלמות השיטתית ליעילה אף יותר.

האם עליי להגיד לילדי שאני עומד להתעלם מהתנהגותו?

כשאתם מתעלמים מהתנהגותו של ילדכם, אתם שולחים לו מסר שלא תגיבו כל עוד הוא ממשיך להתנהג כך. לדוגמה, “אם אתה ממשיך לדבר ככה, אני לא עונה לך יותר”. תשובה כזו תתאים בחלק מהנסיבות.

אפשר לבחור שלא לומר דבר, למשל אם ההתנהגות הבלתי רצויה היא קלה ולא חמורה. אפשרות נוספת היא להסביר פעם אחת לילדכם שאינכם עומדים להגיב כשיתנהג בצורה הבלתי רצויה. לאחר מכן, התעלמו מהתנהגות זו בכל פעם שהיא מתרחשת, בלי להגיד דבר נוסף. תצטרכו להחליט אם שווה לכם להגיד לילדכם מאיזו התנהגות אתם מתעלמים (כדי שיבין), אף שאתם מסתכנים בכך שתשומת הלב תתקבל כגמול.

מה קורה כשמתעלמים מהתנהגות?

התנהגות שזוכה להתעלמות בדרך כלל מחמירה לפני שהיא משתפרת. שימו לב לדוגמה הבאה. למישהו יש טלוויזיה פגומה. הוא דופק על הקופסה והתמונה משתפרת. כמה דקות אחר כך, התמונה מרצדת ונעלמת שוב. הוא דופק שוב על הקופסה, אך הפעם, התמונה אינה חוזרת. מה יעשה? הוא דופק שוב, ושוב, אולי אפילו בדפיקות חזקות ועקביות יותר, עד שבסופו של דבר הוא מפסיק, כשברור שהטלוויזיה לא תחזור לעבוד.

אנו נוטים להיצמד להתנהגות שהצליחה בעבר, ומתמידים לזמן רב יותר עד שאנו מוותרים ומחפשים דרך אחרת לטפל במצב. בדומה להתנהגותו של אותו אדם כלפי הטלוויזיה, התנהגותו של ילד שהתבססה היטב נוטה להפוך לתכופה ולאינטנסיבית יותר כאשר התגמול נלקח ממנה. התקפי הזעם יהפכו לרועשים וארוכים יותר, והיללות או ההתבכיינות יהיו עקביות יותר, אם תשומת הלב שפעם תגמלה את ההתנהגויות האלה תיפסק במפתיע. השיפור יגיע לאחר מכן.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

 

 

לאכול ארוחות משפחתיות עם פעוטות

מדוע ארוחות משפחתיות עם פעוטות הן חשובות

ארוחות משפחתיות הן הזדמנות נהדרת ללמד פעוטות על ניהול שיחה והתנהגות בחברה, וכמובן – על מאכלים ואכילה. זו גם הזדמנות להעניק לפעוטות תשומת לב, ליצור עימם קשר עין ולתקשר עימם באווירה משפחתית תומכת. אם הארוחות הן אירועים שמחים שבהם כל המשפחה מפטפטת מסביב לשולחן, הפעוטות לומדים לצפות לארוחות וליהנות מהן. הם יראו את שאר בני המשפחה נהנים ומנסים מאכלים חדשים ומזינים, וירצו להשתתף גם הם.  נסו לאכול ביחד לעיתים קרובות ככל האפשר, ושמרו על אווירה נינוחה וידידותית.

להדגים אכילה בריאה

אתם משמשים דוגמה אישית לילדכם. ילדכם לומד מכם ורוצה לחקות את מעשיכם. כלומר, הארוחות המשפחתיות הן הזדמנות נהדרת להדגים לו כיצד לאכול בריא. לכן, אם אתם רוצים שילדכם יאכל היטב, כדאי לאכול בריא בעצמכם. ילדים לומדים לאכול את כל המזונות הבריאים שהמשפחה אוכלת, אך יש להציע להם מנה קטנה יותר.

ילדים צעירים מתרגלים לאכול את המזון שהוריהם אוכלים. ככל שהם גדלים, הם חשופים יותר למאכלים שחבריהם (או הילדים בפרסומות) אוכלים. לכן, כל עוד ילדכם צעיר, יש לכם הזדמנות מצוינת להשפיע על בחירות המזון שלו באמצעות הכנת מאכלים בריאים לכל המשפחה ואכילתם.

הפעוט שלכם לא אוכל? אל תדאגו בנוגע למה שהפעוט אוכל – או לא אוכל! – בארוחה אחת או אפילו במהלך היום כולו. התיאבון והקיבולת של ילדים משתנים כל הזמן. אם תסתכלו על מה שהפעוט אוכל במהלך השבוע כולו במקום ביום אחד, סביר להניח שתראו שהוא אוכל מה שצריך.

הקפידו לחתוך ירקות  ופירות טריים בכל ארוחה והקפידו תמיד שתהייה מנת חלבון דלה בשומן (למשל עוף, טופו, דג, קטניות, גבינה עד 5% שומן) ולצידה מנת פחמימות מורכבות (למשל לחם מלא או אורז מלא).

ארוחות ושגרות משפחתיות

כשאתם אוכלים ארוחות משפחתיות כשאפשר, אתם עוזרים לפעוט ללמוד על ערכי המשפחה שלכם. לדוגמה, יש אנשים שמשתמשים בארוחות המשפחתיות כהזדמנות קבועה לשבת יחד ולהתעדכן בחדשות של כל אחד מבני המשפחה. כמו כן, שגרת הארוחות המשפחתיות תיתן לילדכם תחושת קרבה וביטחון.

קביעת זמני ארוחות מסודרים תעזור לילדכם להיכנס לשגרת אכילה. כשילדים יודעים מתי זמן הארוחה, הם מתעניינים יותר בהכנתה ומתרכזים באכילה. השגרה יכולה לעזור אם דעתו של ילדכם מוסחת מדברים אחרים שמתרחשים סביבו, או אם הוא עייף בסוף היום ופחות מתעניין בארוחת הערב. כמו כן, שגרת ארוחה קבועה מונעת נשנושים במהלך היום. הארוחות המשפחתיות עוזרות לילדכם ללמוד מכם מיומנויות אכילה.

אם נימוסי שולחן חשובים לכם, בארוחות המשפחתיות תוכלו לשמש דוגמה ולהראות לילדכם כיצד להתנהג ליד השולחן. כמו כן, תוכלו למנות בפניו את היתרונות של נימוסי שולחן טובים. לדוגמה, תוכלו להגיד, “הרבה יותר קל להבין מה אתה אומר כשאתה לא מדבר בפה מלא!” עם זאת, רוב הילדים אינם תופסים את הדקויות של נימוסי השולחן עד סביבות גיל חמש, ולכן, אל תצפו ליותר מדי.

שימו לב: חשוב לשבת בזמן האוכל כדי למנוע סכנת חנק. אם הפעוטות מסתובבים או משחקים בזמן האוכל, הם אינם מצליחים להתרכז במה שנמצא בפיהם. חשוב מאוד שאתם תרחיקו את כל המסכים (טלפונים, מחשבים, משחקים וטלוויזיה) מסביבת האכילה ותתרכזו באכילה בלבד. זו דוגמה אישית טובה לילד, והיא יכולה ללוות אותו לכל החיים.

לגרום לילדים להתעניין באוכל

ההתבוננות בהורים ובאחים או באחיות הגדולים אוכלים סוגים שונים של מזון בריא בארוחות המשפחתיות יכולה לעודד את הפעוט שלכם לנסות בעצמו. הארוחות המשפחתיות מומלצות במיוחד אם יש לכם סרבן אכילה במשפחה.

כדי לעורר בילדים התרגשות לגבי הארוחה, אפשר להכין ביחד ארוחות וחטיפים כמו כריכים או סלט פירות, ולהניח אותם על השולחן. כשילדכם עוזר לכם להכין את ארוחת הערב, סביר יותר להניח שיתגאה במעשיו וירגיש מעורב – וככל הנראה ישמח יותר לאכול את מה שהכנתם יחד. ילדים שעוזרים בהכנת הארוחות המשפחתיות לומדים הרבה על מזון, ומתחילים להעריך אותו באמת.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לתקשר עם הפעוט שלכם

פעוטות: מה צריך לדעת

המילה “פעוט” מייצגת ילדים בגיל שנה עד שלוש וחצי, בערך. –בגיל זה  קצב ההתפתחות והחשיבה המתרחשים במוחם של פעוטות הוא מדהים. עד גיל שלוש, מוחו של הילד גדל לכדי 80% ממוחו של מבוגר, ויש עוד עבודת התפתחות רבה לפניו.

פעוטות:

  • רוצים להיות עצמאים, אך מפחדים להיפרד מכם
  • מרגישים רגשות חזקים, אך אינם מצליחים תמיד לשלוט בהם או למצוא את המילים לבטא אותם
  • מגלים שהם יכולים לשנות את האופן שבו פועל העולם סביבם.

אם תוכלו לעזור לפעוט שלכם בכל הדברים החדשים הללו, תפתחו איתו מערכת יחסים נהדרת.

לעזור לפעוטות להתמודד עם פרידה

חרדת נטישה היא חלק טבעי בהתפתחותם של ילדים קטנים. אך יש מקרים שבהם עליכם להיפרד – למשל, כשילדכם הולך למסגרת חינוכית או כשמגיעים מטפלים אחרים לשמור עליו. הנה כמה רעיונות כדי לעזור לפעוט להתמודד עם הפרידה מכם.

הכינו אותו לפרידה

דברו עם הפעוט שלכם על מקרים שבהם תצטרכו להיפרד. ילדים מרגישים בטוחים יותר כשהם יודעים מה עתיד לקרות – מתי תתרחקו מהם, היכן הם יהיו, ומתי תחזרו – בעיקר אם הפרידה היא חלק משגרה מוכרת.

אם הפעוט שלכם הולך למסגרת חינוכית או שמישהו אחר מטפל בו, כדאי לאפשר למטפלים ולמחנכים להכיר את השגרות המשפחתיות. המטפלים יוכלו להמשיך בשגרה שלכם, כדי לעזור לילדכם לחוש בטוח יותר כשלא תהיו לידו.

השאירו אותו מחובר לבית

כשילדכם עובר לטיפולו של מישהו אחר, תנו לו לקחת איתו כמה חפצים אהובים מהבית, כמו שמיכה או צעצוע. כך הוא ירגיש שהוא לוקח את חיי הבית איתו, אף שהוא נמצא במקום אחר. רעיון נוסף הוא להכין ספרון עם תמונות של המשפחה, חיות המחמד והבית עצמו, כדי שייקח איתו למסגרת החינוכית.

למדו אותו שאתם עדיין קיימים, למרות שאינכם לידו

לפעוטות לוקח זמן ללמוד שהדברים ממשיכים להתקיים גם כאשר הם אינם רואים אותם – זוהי קביעות האובייקט. כדי לעזור לילדכם לדעת שאתם עדיין קיימים למרות שאינכם לידו, אפשר לשחק משחקים כמו “קוקו” ומחבואים, או לשחק משחק תפקידים עם חיות וצעצועים שנעלמים ומופיעים מחדש. כמו כן, כדאי לבקש מהמחנך או מהמטפל של ילדכם לדבר עליכם כשאינכם שם. כשאתם הולכים, אמרו לילדכם מתי תחזרו.

שמשו לו דוגמה

ילדכם לומד מכם, ולכן עליכם להראות לו שהפרידה אינה מדאיגה אתכם. כך תעשו זאת:

  • אם יש לכם דאגות בנוגע לפרידה, שמרו אותן לעצמכם
  • עזבו במהירות מיד אחרי שתגידו לו להתראות
  • אל תשתמשו בביטויים כמו “אל תפחד” או “תהיה אמיץ”
  • אל תבטיחו לתת לו מתנות כשתחזרו.

כיצד לעזור לפעוט שלכם להתמודד עם תסכול ורגשות חזקים

פעוטות נוטים להרגיש רגשות שעלולים להיות יותר מדי עבורם – הם רוצים להגיד מה הם מרגישים, אך לעיתים קרובות, אינם מצליחים למצוא את המילים המתאימות. זה יכול להיות מתסכל מאוד ולהוביל להתקפי זעם ולהתנהגויות מאתגרות אחרות. הנה כמה רעיונות שיעזרו לכך.

למדו אותו מיומנויות רגשיות

אם הפעוט שלכם נהיה מתוסכל, הישארו רגועים בעצמכם כדי למנוע מרגשותיו להחריף. פעוטות מרגישים טוב יותר כשהם יודעים שאתם בשליטה. כמו כן, עזרו לילדכם לתאר את רגשותיו במילים, ולמדו אותו מילים או מחוות שמביעות רגשות חזקים. לדוגמה, “אני רואה שאתה עצוב כי נקרע לך הציור”.

הגיבו לרגשות של ילדכם

תקשורת פנים אל פנים ובגובה העיניים תעזור לפעוט שלכם להרגיש שאתם מדברים איתו, ולא אליו. כשאתם מדברים איתו, רדו לגובה העיניים שלו, כרעו ברך או שבו בישיבה שפופה. אם הוא מתחיל לכעוס או חווה תסכול, נסו להסיח את דעתו או להסיט אותה לפעילות אחרת. לדוגמה, אם הוא רב עם ילד אחר על צעצוע של בוב הבנאי, התחילו לדבר על תומס הקטר.

כשילדכם חווה התקף זעם, הוא עושה זאת בין השאר כדי לראות כיצד אתם מגיבים. התגובה שלכם יכולה להשפיע מאוד על התנהגותו ועל יכולתו לשלוט ברגשותיו. כשאתם נשארים רגועים ולא נכנעים להתקפי הזעם, אתם מראים לילדכם כיצד להתמודד עם תסכול.

לתמוך בצורך של הפעוט בעצמאות

הנה כמה רעיונות מעשיים שיעזרו לכם לתמוך בעצמאות המתפתחת ובביטחון העצמי של ילדכם, באמצעות התכווננות לרצונותיו להחליט בעצמו:

  • שבחו את ילדכם על כך שניסה משהו חדש – גם אם לא הצליח או לא הסתדר.
  • תנו לו לבחור בין מספר מוגבל של אפשרויות פשוטות – לדוגמה, האם הוא רוצה לאכול בננה או תפוח לארוחת עשר, האם ירצה לנעול את הנעליים האדומות או הכחולות, או איזה ספר ירצה לקרוא לפני השינה.
  • אפשרו לו לעשות טעויות “בטוחות” – כך ילדים לומדים. כמו כן, אפשרו לו להתנסות בדברים כמו משחק במתקנים בגינה או בפארק.
  • עודדו אותו לעזור לכם בטאטוא הרצפה, בהכנת ארוחת ערב או במטלות אחרות בבית, כולל סידור הצעצועים.

מטלות עוזרות לפעוט להרגיש “גדול” ונותנות לו תחושה טובה בנוגע לעצמו. בו בזמן, חשוב להמשיך בשגרות מיוחדות כגון סיפור לילה טוב לפני השינה, כדי לאפשר לפעוט לדעת שהוא עדיין “התינוק” שלכם.

לעודד מיומנויות חשיבה, פתרון בעיות ומיומנויות נוספות

להשתמש במשחק כדי ללמוד

  • שחקו עם ילדכם, ותנו לו להחליט במה משחקים.  אם הוא רוצה שאתם תבחרו, בחרו במשחקים שכוללים משחק בתורות ושיתוף.
  • עודדו אותו לשחק במשחקי “כאילו”, שמגרים את הדמיון ומאפשרים לילדים לעבד רעיונות.
  • שלבו את המשחק בשגרות היומיומיות – למשל, שחקו באמבטיה, או שירו שיר כשאתם אוספים את הצעצועים.

לבנות את הקשרים במוח

  • אפשרו לילדכם לחזור על פעילויות אהובות. כך תעזרו למוחו לבנות קשרים שמחזקים את המיומנויות. לדוגמה, הוצאת הסכו”ם מהמגירה והכנסתו שוב ושוב עוזרת לו לפתח מיומנויות מוטוריות ומיומנויות פתרון בעיות.
  • ילדים אוהבים לקרוא את אותו ספר שוב ושוב. ייתכן שתשתעממו, אך ילדים אוהבים מאוד את ההכרות עם הספר. תוכלו לבנות את מיומנויות החשיבה של ילדכם ולשאול, “מה קורה בהמשך?”
  • נסו להימנע לגמרי מזמן מסך לילדים בני פחות משנתיים, ולא יותר מחצי שעה ביום לילדים בני יותר משנתיים. פעוטות מתפתחים באופן הטוב ביותר באמצעות משחק גופני והתנסויות מעשיות.

מערכת היחסים שלכם עם הפעוט – ומערכות היחסים שלו עם ילדים אחרים בהמשך – הן חשובות מאוד, כיוון שבאמצעותן הוא לומד מיומנויות חברתיות.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

הבעת רגשות אצל ילדים בגיל הגן

הבעת רגשות ומשחק אצל ילדי גן

ילדים בגיל הגן לומדים יותר ויותר על רגשות כל הזמן – כיצד להביע אותם ואפילו כיצד להתמודד איתם! כדי לעזור לילדכם ללמוד על רגשות, תנו לו מילים שבהן יוכל להשתמש כדי לתאר ולהסביר את רגשותיו. המילים חשובות במיוחד להתמודדות עם רגשות “גדולים” כמו תסכול וחוסר סבלנות, שבאים בד בבד עם הלמידה כיצד לחלוק, לשחק לפי התור ולשחק בצורה הוגנת.

המשחק חשוב גם הוא, כיוון שזוהי הדרך הטבעית שבה ילדים לומדים ומתפתחים. הוא מאפשר לילדי הגן להביע את רגשותיהם ולתרגל את יכולתם להתמודד איתם.

רגשות אצל ילדי גן: למה לצפות

בגיל שלוש-ארבע, ילדכם:

  • יידע להגיד סליחה כשעשה משהו לא בסדר – אף שסביר להניח שתצטרכו להזכיר לו פעמים רבות
  • יראה שהוא מבין את רעיון השיתוף ויכול לחלוק כשצריך – אך אל תצפו ממנו לעשות זאת כל הזמן.

בגיל ארבע-חמש, ילדכם:

  • ישתמש במילים כדי לתאר את רגשותיו, בעיקר אם אתם מעודדים אותו לעשות זאת מאז שהיה קטן
  • יסתיר את האמת לפעמים, ואפילו ישקר – לדוגמה, הוא יכול להגיד “לא עשיתי את זה”, למרות שעשה
  • ישלוט טוב יותר על התנהגותו ויחווה פחות התקפי זעם
  • יהיה קשור אליכם מאוד – לדוגמה, הוא עשוי לחוש חרדה מפני הכניסה לגן עירייה, בעיקר אם לא ביקר במסגרת חינוכית קודם לכן.

בגיל חמש, ילדכם:

  • ישתוקק לרַצות ולהכיר חברים חדשים
  • יהיה תחרותי פחות וישתף פעולה טוב יותר
  • ינסה מאוד לעמוד בכללים כדי לא להיכנס לצרות
  • יהיה סבלני יותר כשעליו להמתין.

לוח רגשות והבעות פנים

לא תמיד אנחנו יודעים לזהות את הרגש שמניע אותנו. הנה לוח רגשות והבעות פנים בו תוכלו להשתמש כדי לסייע ולילדכם (ולכם!) לזהות את הרגשות איתם הוא מתמודד ולשוחח עליהם. הדפיסו ותלו במקום מרכזי בבית!

----

משחקים וטיפים לעידוד הבעת הרגשות

המשחק איתכם ועם ילדים אחרים עוזר לילדכם להתנסות ולהבין את רגשותיו. הנה כמה טיפים למשחק:

  • תנו לילדכם לשחק בצורה מבולגנת, למשל עם חול, בוץ או צבעי ידיים. זוהי דרך נהדרת שמאפשרת לילדים להביע את רגשותיהם, אם הם שמחים או עצובים.
  • עודדו את ילדכם להציג את הרגשות שלו באמצעות בובות אצבע או צעצועים, או להשתמש בבגדים ישנים כדי להתחפש ולהעמיד פנים. בדרך כלל, ילדים בגיל הגן אוהבים מאוד לשחק במשחקי דמיון והעמדת פנים.
  • קחו את ילדכם לפארק או לאזור פתוח שיש בו מספיק מקום לשחק מחוץ לבית, למשל לרוץ, ליפול ולהתגלגל, ולהביע את רגשותיו.
  • עודדו את ילדכם לצייר ולצבוע.
  • עודדו אותו לקפוץ, לרקוד ו”להציג” את רגשותיו באמצעות השמעת מוזיקה או נגינה בכלי נגינה פשוטים.
  • קראו סיפורים המספרים על דמויות שחוות רגשות דומים לאלה של ילדכם – כדאי לעשות זאת במיוחד אם הוא מתנסה ברגשות חדשים כמו עצבות בגלל מוות של בעל חיים, למשל.
  • אין כמו דוגמה אישית – אם ילדכם שומע אתכם מנהלים שיח רגשי על החוויות שלכם, הן איתו והן עם מבוגרים אחרים, הוא ילמד מכם איך לעשות זאת.

ייתכן שיהיה לו קל יותר להביע את רגשותיו אם ירגיש שהוא זה שמחליט. תנו לו לבחור במה לשחק וכיצד לשחק. עם זאת, זכרו: כל ילד מתפתח בקצב שלו. אם אתם מודאגים בנוגע להיבט כלשהו בהתפתחותו של ילדכם, כדאי לפנות לאחות טיפת חלב, לרופא הילדים או לגננת.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

שלום כיתה א’! להכין את ילדכם לבית הספר

להכין את ילדכם לבית הספר

העלייה לכיתה אל”ף היא שינוי גדול מאוד עבור ילדכם, וגם עבור חיי המשפחה כולה. אף שזהו רגע מרגש, אך טבעי שתרגישו מודאגים ואולי אפילו עצובים מעט. שמרו את הדאגות לעצמכם והראו לילדכם שאתם חושבים שיצליח היטב בבית הספר, כדי לעזור לו להרגיש טוב בעצמו. הנה כמה טיפים שיעזרו לילדכם להתכונן לבית הספר.

להכיר את בית הספר

  • אם ילדכם הולך לגן חובה שמפעיל תוכנית מעבר לבית הספר, נסו לוודא שהוא אכן נמצא בגן בימים שבהם הילדים הולכים לבקר בבית הספר. אם ילדכם אינו הולך לגן חובה המשתתף בתכנית כזו, בקרו בבית הספר בעצמכם. כך יוכל להכיר את הסביבה בבית הספר, את הכיתה, חדרי השירותים, הברזיות, הרעש שעושים שאר הילדים וכן הלאה.
  • פגשו את המורה ביחד והסבירו לילדכם כמה ילדים יהיו איתו בכיתה. ספרו לו שחלק מתפקיד המורה הוא לעזור לו, והוא יוכל לבקש עזרה מתי שירצה.
  • השתתפו ב”יום פתוח” שמארגן בית הספר, עוד לפני תחילת שנת הלימודים.
  • הסבירו לו את הכללים הבסיסיים בבית הספר, כמו להצביע, לבקש רשות לצאת לשירותים, להקשיב בשקט כשצריך ולעשות מה שהמורים מבקשים.
  • אם אתם עומדים להשתמש בשירותי צהרון, הראו לו לאן עליו להגיע.

הכנות מעשיות בבית

  • לכו לקנות את חולצות בית הספר עם הילד, כך שיוכל למדוד אותן ולבחור את הצבעים המועדפים עליו.
  • קנו עם ילדכם את כל הציוד הנדרש לבית הספר.
  • בקשו מילדכם לפתוח ולסגור את הקלמר וקופסת האוכל כדי לוודא שהוא מצליח לעשות זאת – עדיף לפני שאתם קונים אותם.

רגשות

  • נסו לארגן מפגשי משחק עם ילדים אחרים בכיתה לפני היום הראשון ללימודים. כך יוכל ילדכם להכיר חברים מהכיתה לפני שייכנס לבית הספר.
  • תנו לו המון אהבה וחיזוקים. כשאתם מדברים על כיתה אל”ף, עשו זאת בשמחה ובהתרגשות והעבירו לילדכם מסר חיובי: כמה מרגש ללכת לבית הספר, ואתם בטוחים שהוא יצליח להתמודד וייהנה מהחוויה. אם נראה שהילד חושש או מודאג- חשוב לתת מקום גם לרגשות אלו, על ידי הקשבה, שיתוף בניסיונות עבר שלכם (למשל בחששות שהיו לכם כשהתחלתם את בית הספר או כיום כשמתחילים משהו חדש) ולקיים חשיבה משותפת אודות מה יכול לעזור לו כשהוא חושש (שיתוף ההורים ברגשות, קריאת סיפורים בנושא, לבוא עם חבר לבית הספר, להכיר את המבנה והמורה קודם וכדומה).
  • חשבו כיצד תתמודדו עם רגשותיכם באותו יום. גם אם אתם מודאגים או עצובים, השתדלו להקרין לילדיכם שמחה ובטחון בפרידה.
  • קראו ספרי ילדים שמספרים על עלייה לכיתה אל”ף – בקשו המלצה מהספרן בספרייה המקומית. הספרים יעזרו לכם לדבר עם ילדכם על רגשותיו.

לפעמים כדאי לדבר עם הורים אחרים על רגשותיכם, ואולי אפילו לבקש טיפים מועילים כדי להתכונן לבית הספר.

השבועות הראשונים בבית הספר

סביר להניח שילדכם יזדקק לתמיכה רבה מאוד בשבועות הראשונים. הנה כמה דברים פשוטים שיעזרו לו לעבור אותם בשלום:

  • הביאו את ילדכם לבית הספר לפני הצלצול הראשון בבוקר, ואספו אותו בזמן.  אם אתם מאחרים, ילדכם עלול לפחד ולחשוש.
  • במחצית הראשונה של השנה, נסו להגביל פעילויות אחר הצהריים – כמו שיעורי שחייה, למשל – ועמדו ככל האפשר בשגרת השכבה. סביר להניח שילדכם יהיה עייף מאוד אחרי בית הספר בתקופה זו.
  • נסו להפוך את הזמן אחר הצהריים למיוחד. אפשר לתת לילדכם חטיף ולשבת לדבר זה עם זה.
  • התאזרו בסבלנות: יכול להיות שילדכם ירצה “לשפוך” את כל קורותיו עד הפרט האחרון, וייתכן שישתתק לגמרי. כבדו את תגובתו לחוויה החדשה הזו.
  • נסו לשמור על זמני ארוחה גמישים. ילדכם עשוי לחזור רעב מאוד מהלימודים, לנשנש משהו אחרי בית הספר ולא לאכול את ארוחת הערב.
  • אל תצפו ממנו ליותר מדי בשבועות הללו. אם הוא שמח ונראה שהוא נהנה מבית הספר, זהו הישג כביר. השאר יסתדר בהמשך.
  • כשאתם מרגישים שילדכם מתמודד היטב עם העייפות שאחרי הלימודים, נסו לקבוע מפגשי משחק עם החברים החדשים לכיתה, כדי לחזק את הקשרים בין בית הספר לבין הבית.
  • אם ילדכם אינו מצליח להתמקם היטב, או שהוא מדווח על הצקות ועל בריונות, דברו עם המורה המחנכת.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לפתח את מיומנות האוריינות

כיצד לעודד את התפתחות האוריינות

התפתחותן של מיומנויות האוריינות היא חלק חיוני בהתפתחות הכוללת של ילדכם. זהו הבסיס להצלחה בבית הספר, להתנהגות בחברה, לפיתוח עצמאות, לטיפול נכון בכסף ולמציאת עבודה. אך לפני שילדכם לומד לקרוא ולכתוב, הוא צריך לפתח את אבני הבניין של האוריינות – היכולת לדבר, להקשיב, להבין, להתבונן ולצייר. עם הזמן ובעזרתכם, ילדכם יוכל להבין את הקשר בין האותיות שעל הדף לבין הצלילים שהוא שומע. כדי שקשר זה יתרחש, הוא זקוק להתנסויות רבות עם:

  • איורים וחפצים – האופן שבו אנו משתמשים במילים כדי לדבר עליהם
  • אותיות ומילים – צורותיהן, צליליהן ושמן
  • צלילים – האופן שבו מילים יכולות להתחרז, להתחיל ולהיגמר באותה אות, להתפרק לחלקים (למשל, הברות), להיווצר משילוב של צלילים שונים, וכן הלאה.

ההתנסויות הללו יכינו את ילדכם לבית הספר, שם יתחיל ללמוד את ההיבטים הרשמיים יותר של האוריינות. תוכלו לעזור להתפתחות האוריינות של ילדכם באמצעות תקשורת, קריאה ולמידה על צלילים בדרכים מהנות.

ההתנסויות השפתיות שילדים חווים לפני הכניסה לבית הספר עוזרות למוחם ליצור קשרים מרובים ובעלי עוצמה, שמשמשים לשפה, לחשיבה ולהבנה. ללא פעילויות כגון דיבור, שירה וקריאה, המוח אינו מפתח את רשת הקשרים המסועפת והעשירה הזו.

חשיבותה של התקשורת להתפתחות האוריינות

יצירת קשר ואינטראקציות עם התינוק או הילד עוזרות לו להרגיש מוגן, ומעוררות בו רצון ליצור איתכם אינטראקציות בתמורה. בוודאי שמתם לב שהתינוק שלכם מגיב כאשר אתם מחייכים אליו ומדברים בדיבור מתיילד. הוא מנסה לחקות את הצלילים שאתם משמיעים ואת הבעות פניכם. כשאתם חוזרים על המלמולים של הפעוט שלכם, הוא יודע שהוא מצליח לתקשר. כשאתם שרים לו, הוא לומד על העלייה והירידה בטונים, ומתחיל להכיר את המוזיקה והסיפורים הנפוצים בתרבות שהוא חי בה. כל האינטראקציות ההדדיות הללו מכינות אותו למיומנויות הדיבור והחִברות.

מה אפשר לעשות

  • חקו את הצלילים שהתינוק שלכם משמיע, ואל תפחדו להשתמש בדיבור מתיילד, שעוזר לתינוקות להבין כיצד השפה נבנית.
  • שירו לילדכם.
  • דברו עם ילדכם על הדברים היומיומיים שאתם עושים או רואים יחד. אמרו לו, לדוגמה, “בוא נלך לתלות כביסה”, “תראה את הציפור האדומה” או “מממ, איזו ארוחת צהריים טעימה אנחנו אוכלים”.
  • קראו בשמם של אנשים, פריטים בסופרמרקט או מאפיינים מיוחדים בחפצים שונים – לדוגמה, הסקוץ’ בנעליים או כפתורי החולצה.
  • דברו על רגשותיכם ושאלו את ילדכם אם הוא שמח או עצוב. תוכלו לעזור לו ולתת לו מילים לתיאור רגשותיו. כמו כן, השיחה על הרגשות תעזור לו להבין כיצד אחרים מרגישים.
  • הקשיבו לילדכם ודברו על הדברים שהוא מעלה. אם הוא שואל שאלה, תנו לו הזדמנות לחשוב על התשובה לפני שאתם מציעים תשובה משלכם. לדוגמה, תוכלו להגיד: “מה אתה חושב שזה?” או “למה אתה חושב שזה משמש?”
  • ספרו לילדכם סיפורים. אפשר לספר סיפורים מצחיקים או מעניינים מילדותכם, או על העבר של המשפחה. תוכלו ליצור את הסיפור יחד בתורות.
  • כשילדכם מתבגר, למדו אותו שאפשר לפרק מילים ליחידות. לדוגמה, המילה “איש” מורכבת מהאותיות א-י-ש. כמו כן, הראו לו כיצד אפשר להשתמש בחלקים של מילים מדוברות כדי ליצור מילים שלמות. לדוגמה, המילה “מחברת” מורכבת מהאותיות מ-ח-ב-ר-ת, אבל אפשר לפרק אותה גם לחלקים מח-ברת או מחב-רת.
  • תוכלו לשחק משחק שיגרום לילדכם לחשוב על הצלילים השונים במילה. לדוגמה, “תגיד את המילה מטבח. עכשיו תגיד אותה שוב, אבל בוא נוריד לה את ההתחלה. ילדכם יוכל להגיד “בח”, ולהבין שהמילים מורכבות מצלילים שונים.

חשיבותה של הקריאה להתפתחות האוריינות

חשוב לקרוא לילדכם לעיתים קרובות – אפשר להתחיל כבר מרגע הלידה. ילדים שהתנסו בשפה ובספרים מגיל צעיר נוטים לפתח בסיס אורייני מוצק. הקריאה המשותפת עם ילדכם:

  • מאפשרת לכם לחלוק פעילות משותפת ומהנה, להתבונן באיורים ולשחק עם המילים
  • עוזרת לו להתחיל להעריך את מה שהספרים יכולים להציע לו, ומראה לו שהספרים יכולים להיות מקור להנאה ולמידע גם יחד
  • עוזרת לו ללמוד את צלילי האותיות בשפה המדוברת
  • עוזרת לו להבין שהסיפורים אינם מגיעים מכם, אלא מהמילים שבספרים – כך הוא לומד על האופן שבו עובדת המילה הכתובה
  • עוזרת לו לפתח אוצר מילים גדול יותר, שמשפר את ההבנה, ההנאה והעניין בקריאה (כיוון שספרים מכילים בדרך כלל מילים נדירות יותר מאשר המילים שאנו משתמשים בהם בשפה היומיומית או בטלוויזיה)
  • משפרת את מיומנויות החשיבה ופתרון הבעיות שלו
  • יכולה לעזור לכם לפתוח בשיחה על מושג חדש, אירוע או משהו שמעניין את ילדכם.

מה אפשר לעשות

  • קראו עם ילדכם. אפשר להתחיל מרגע הלידה, אך לעולם לא מאוחר מדי.
  • אם ילדכם גדול מספיק, עודדו אותו להחזיק את הספר בעצמו ולהפוך את הדפים. כך הוא יתחיל להבין שעליו להחזיק את הספר בצורה מסוימת, ולהפוך את הדפים תמיד לאותו כיוון.
  • החליקו את האצבע מתחת למילים בעת הקריאה, וציינו כל מילה בנפרד. כך ילמד ילדכם שכשקוראים בעברית, מתחילים תמיד במילה הימנית ביותר וממשיכים שמאלה, ויתחיל להבין את חוקי הקריאה.
  • הראו לו את האיורים ודברו על האיורים שעליהם הוא מצביע.
  • השמיעו קולות של בעלי חיים או של חפצים אחרים בספר – תיהנו!

חשיבותה של החריזה להתפתחות האוריינות

החריזה מאפשרת לנו ללמד את הקשר בין צליל המילה לבין האופן שבו היא כתובה.

מה אפשר לעשות

  • שחקו משחקים שכוללים חריזה. החריזה עוזרת לילדים להבין ולהעריך את הצלילים הפותחים והסוגרים של כל מילה – לדוגמה, “בלון, חלון, מלון”. אפשר לשחק בחרוזים בכל מקום ובכל זמן – במכונית, בזמן הקניות או בארוחת הערב.
  • שחקו במשחקי מילים עם צלילים ומקצבים. אפשר לשחק “אני רואה”  (“אני רואה משהו שמתחיל בצבע אדום, אני רואה משהו שמתחיל באות ל’…”) או שעשועי לשון שוברי שיניים כגון “גנן גידל דגן בגן”.
  • קראו ספרים בחרוזים, כגון חתול תעלול של דוקטור סוס או איילת מטיילת מאת רינת הופר.

למידע נוסף, קראו את המאמר פעילויות לעידוד האוריינות.

סימנים לקשיי אוריינות מוקדמים

ילדים מתפתחים בקצב שונה. חלק מהילדים שנתקלים בקשיי אוריינות ידביקו את הפער. אולם לעיתים קרובות, חלק מהילדים שמתקדמים באטיות רבה זקוקים לעזרה נוספת. אם הקושי בא לידי ביטוי כבר בשלב מוקדם, הם עלולים לחוות עיכובים בהתפתחות האוריינות בטווח הארוך.

ישנם כמה סימנים מוקדמים המצביעים על כך שילדכם עשוי להתקשות ברכישת מיומנויות אוריינות מוקדמות. סימנים אלה קשורים הן לשפה המדוברת (אוצר מילים ומיומנויות הקשבה) והן להכרת מבנה המילה (הכרת אותיות, חריזה, חקירת צלילים ושילובם במילים פשוטות).

קשיי אוריינות בגיל שלוש-ארבע
כדאי לבקש עזרה אם רוב הזמן, ילדכם מתקשה בשלוש מהפעילויות הבאות או יותר:

  • לספר לכם אילו פעולות מתרחשות בספר – לדוגמה, ריצה, משחק בכדור, אכילה
  • להשתמש בכל המילים הדרושות ליצירת משפט שלם – לדוגמה, “הולך גן חיות”, במקום “אני הולך לגן החיות”
  • להקשיב למבוגר שקורא לו באופן קבוע
  • להיזכר בספר שקרא בעבר למראה הכריכה
  • להבדיל בין הכריכה הקדמית והאחורית של הספר, ולהחזיק את הספר בצורה הנכונה
  • לקרוא בשם לחפצים פשוטים המיוצגים בספרים
  • להתרכז במילים כתובות ולהגיב להן, כגון אותיות בשמות, בשלטי רחוב וכדומה
  • לחבר יחד מילים בעלות צליל דומה – כגון “חתול, תעלול”
  • לחזור על חלקים מסוימים משירי ילדים.

קשיי אוריינות בגיל חמש
כדאי לבקש עזרה אם רוב הזמן, ילדכם אינו מצליח לעשות את רוב הפעילויות שנזכרו עד כה, ומתקשה בשלוש מהפעילויות הבאות או יותר. בשפה המדוברת, ילדכם מתקשה:

  • להבין הוראות מילוליות יומיומיות
  • לשלב מילים חדשות בזמן שהוא מדבר, ולהאריך יותר ויותר את המשפטים שבהם הוא משתמש (למשפטים בני חמש מילים לפחות)
  • לזהות את תחילתן של מילים וצלילים שמתחרזים זה לזה, ולהפיק דוגמאות דומות
  • לפרק מילים פשוטות לחלקים (הברות או צלילים בודדים), ולהרכיב את הצלילים בחזרה כדי ליצור מילים
  • להשתמש בזמנים השונים ובהטיות המתאימות – למשל, “היא שיחקה איתי בכדור” לעומת “היא שיחק איתי בכדור”
  • להשתמש במילות השוואה, למשל “כבד יותר”, “חזק יותר” ו”קצר יותר”. לדוגמה, אם אתם אומרים, “מכונית היא גדולה, אבל אוטובוס הוא…?”, ילדכם אמור לענות “גדול יותר”.

בקריאה, ילדכם מתקשה:

  • להפגין עניין בספרים ובקריאה
  • לנסות לקרוא – לדוגמה, ילדכם עשוי לומר “כאן כתוב חתול. רואים? אני יכול לקרוא!”
  • לעקוב אחרי רצף האירועים בסיפורים
  • לקשור בין מה שמתרחש בספרים לבין האירועים בחייו
  • להאזין בתשומת לב לסיפורים המוקראים בקול רם, ללמוד וליהנות מהפעילות.

בהבנת מושגים בדפוס, ילדכם מתקשה:

  • להבין שהמילים הכתובות שונות מהאיורים, ושהן נמצאות שם כדי שנקרא אותן
  • להתבונן ולהעיר הערות על מילים בדפוס בסביבות שונות כגון בטלוויזיה, על אריזות מזון, בטאבלט וכדומה
  • לקרוא בשמן של שמונה אותיות לפחות
  • לשרבט את שמו, מסרים שונים וכדומה, גם אם אינכם יכולים לקרוא מה שרבט.

אם אתם זקוקים לעזרה או לעצה, כדאי לדבר עם אחות טיפת חלב, רופא המשפחה, רופא הילדים, קלינאי תקשורת או עם הגננת. אנשי המקצוע האלה יוכלו לכוון אתכם לשירותים הנדרשים.

כיצד לעזור להתפתחות האוריינות של ילד בגיל בית הספר

כדי להכין את ילדכם לקראת משימות הקריאה והכתיבה בבית הספר, תנו לו הזדמנויות רבות להתנסות בשפה ובדפוס על כל צורותיהם. אם אתם חושבים שילדכם נתקל בקשיים, נסו את הדברים הבאים:

  • דברו עם המורה שלו ובדקו כיצד הוא מתקדם בכיתה, ועבדו יחד על תוכנית סיוע. ככל שתעזרו לו מוקדם יותר, כך הוא יתקדם טוב יותר בטווח הארוך.
  • חזקו אותו ללא הרף על כך שהוא מנסה, גם אם הוא עושה את אותן טעויות (או טעויות דומות) שוב ושוב.
  • ודאו שילדכם מוכן ללימודים ועזרו לו להתארגן בבוקר. כדאי להכניס את ילדכם להרגלי שגרה וזמני מנוחה קבועים, שיעזרו לו לעשות את שיעורי הבית.
  • תכננו זמנים קבועים לקריאה עם ילדכם. תוכלו לקרוא בתורות – פעם אתם קוראים, ופעם הוא. אם הוא מתקשה לקרוא, הקריאה בתורות תמנע את התסכול לאורך זמן.
  • נצלו כל הזדמנות לקריאה ולכתיבה. לדוגמה, קראו את שלטי הרחובות ואת השלטים על חנויות, תפריטים במסעדות, מחירונים ותוויות על אריזות המזון בסופרמרקט. תוכלו לכתוב יחד אימייל, מכתב או מסרון (סמס) לחבר. כך תראו לילדכם עד כמה הכתיבה והקריאה הן מועילות.

אם אתם מודאגים בנוגע להתקדמותו של ילדכם, דברו עם המחנכת שלו. אם אתם עדיין מודאגים, דברו עם מורים נוספים, היועץ בבית הספר או רופא המשפחה, ובקשו הפניה לפסיכולוג חינוכי או איש מקצוע בתחום.

הדיבור ביותר משפה אחת טומן בחובו יתרונות רבים עבור הילדים. למידע נוסף וטיפים לעידוד התפתחות האוריינות של ילדכם הדו לשוני, קראו את המאמר לגדל ילדים דו לשוניים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

כיצד לעטוף תינוקות: בתמונות

© raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

כיצד לעטוף: שישה שלבים

כיצד לעטוף תינוקות בשישה שלבים

 

  1. קפלו מטה כ-20 ס”מ מחלקו העליון של הבד הקל שבו אתם משתמשים לעיטוף. הניחו את התינוק כאשר כתפיו נמצאות בקו הקיפול.
  2. הניחו אחת מידיו של התינוק תחת הקיפול.
  3. הביאו את קצה הבד מעל הגוף באלכסון, והדקו אותו מתחת לגופו של התינוק.
  4. הניחו את ידו השנייה של התינוק תחת הקיפול בצד השני.
  5. הביאו את קצה הבד השני מעל הגוף באלכסון, והדקו אותו מתחת לגופו של התינוק.
  6. קפלו את שאריות הבד שנותרו אל מתחת לרגליו של התינוק. עטפו במהודק, אך ודאו שהבד לא מהודק מדי ושתינוקכם יכול למתוח את רגליו קדימה באופן מלא. עיטוף מהודק מדי עלול לגרום לבעיות במפרק הירך ובנשימה.

התקפי זעם

התקפי זעם: עקרונות הבסיס

התקפי זעם נפוצים מאוד בקרב ילדים בני 36-18 חודשים, ומגיעים בשלל צורות וגדלים. התקפי הזעם עשויים לכלול התפרצויות מרשימות של כעס, תסכול והתנהגות לא מאורגנת (שבה ילדכם “מאבד את זה”). כמו כן, ייתכן שילדכם יבכה, יצרח, יקשה את איבריו, יקשית את גבו, יבעט, ייפול, ייטלטל בחוזקה או ירוץ מכם. בחלק מההתקפי הזעם הילדים עוצרים את הנשימה (חלקם יכולים אף להכחיל ולאבד את ההכרה), מקיאים, שוברים דברים או נהיים אגרסיביים.

הסיבות להתקפי זעם

  • מזג – מזגו של הילד משפיע על מידת ההתרגשות שלו כשהוא מתוסכל. יש ילדים שפשוט חווים התקפי זעם רבים יותר מאחרים
  • לחץ, רעב, עייפות או גירוי יתר
  • מצבים שהילדים אינם מצליחים להתמודד איתם – לדוגמה, כשאחיהם הגדול לוקח להם צעצוע.

התקפי הזעם פוחתים ככל שילדכם גדל ומתמודד טוב יותר עם רגשות רעים. כמו כן, עם הגיל, יצליח לתקשר טוב יותר את רצונותיו וצרכיו באמצעות מילים. עם זאת, אם התקפי הזעם מאפשרים לילד להשיג תמיד את מבוקשו, הם עשויים להימשך אפילו בשנות הבגרות. אפשר לעשות דברים רבים כדי שהתקפי הזעם לא ימשיכו מעבר לשנות בית הספר. הדבר החשוב ביותר הוא לוודא שאינכם מתגמלים את ילדכם בטעות על התקפי הזעם.

הגישה הרגועה להתמודדות עם התקפי זעם

גישה זו מתאימה לילדים צעירים מאוד (בני שנה עד שנתיים), לילדים שאינם חווים התקפי זעם לעיתים קרובות או שהתקפי הזעם שלהם אינם כה חמורים.

  • צמצמו את הלחץ. עייפות, רעב או גירוי יתר עלולים להוביל להתקפי זעם.
  • שימו לב לרגשותיו של ילדכם. אם אתם רואים שהתקף הזעם מתחיל להתבשל, התערבו ונסו להסיח את דעתו בפעילות אחרת.
  • זהו מה גורם להתקף הזעם. מצבים מסוימים – יציאה לקניות, ביקור אצל חברים או שעות הארוחה – עשויים להוביל להתקפי זעם לעיתים קרובות יותר. חשבו כיצד להפוך את המצבים האלה לקלים יותר עבור ילדכם. תוכלו למשל לתזמן את האירועים הללו ולוודא שילדכם אינו עייף, שאכל היטב לפני היציאה ואינו צריך להתנהג יפה לזמן רב מדי.
  • כשהתקף הזעם מתרחש, הישארו רגועים (או העמידו פנים!). כעס עלול להחמיר את המצב ולהקשות על שניכם. אם אתם חייבים לדבר, שמרו על טון נמוך ורגוע, ופעלו במתכוון ובאטיות.
  • המתינו עד שהתקף הזעם ייגמר. התעלמו מההתנהגות של ילדכם עד שתיפסק. כשהתקף הזעם בשיאו, כבר מאוחר מדי לדבר בהיגיון או להסיח את דעתו של הילד, כיוון שלא יצליח להקשיב. כמו כן, אתם עלולים ללמד את ילדכם שהתקפי הזעם שלו מקבלים את מלוא תשומת הלב והמעורבות שלכם.
  • ודאו שהתקף הזעם אינו משתלם. אם ילדכם חווה התקף זעם כיוון שהוא אינו רוצה לעשות משהו (כמו לצאת מהאמבטיה), התעקשו בעדינות שיעשה זאת (הרימו אותו והוציאו אותו מהאמבטיה). אם התקף הזעם מתרחש כיוון שילדכם רוצה משהו, אל תתנו לו את מה שהוא רוצה.
  • שמרו על גישה עקבית ורגועה. אם לפעמים אתם נותנים לילדכם את מבוקשו כשהוא בהתקף זעם, ולפעמים לא, הבעיה עלולה להחמיר.
  • תנו לו תמריץ על התנהגות טובה. שבחו את ילדכם בהתלהבות כשהוא מצליח להתמודד עם תחושות תסכול.

כיצד לטפל בהתקפי זעם מתמשכים או חמורים

השתמשו בגישות הבאות אם ילדכם בן שנתיים ויותר, וכן אם:

  • התקפי הזעם חמורים ומפריעים מאוד לחיי המשפחה
  • התקפי הזעם גורמים לכם ולילדכם לחץ משמעותי
  • אתם מתקשים להתעלם מהתקפי הזעם
  • אתם מודאגים שתכעסו ותפגעו בילדכם כשהוא חווה התקף.

הצעדים בגישה שנציג בהמשך נבחנו במשך שנים רבות של מחקר, והצליחו לעזור להורים להתמודד עם ההתנהגות המאתגרת של ילדיהם.

1. תעדו ביומן את התקפי הזעם של ילדכם במשך שבעה עד עשרה ימים. ציירו טבלה עם ארבעה טורים. תעדו את היום שבו אירע התקף הזעם, המקום שבו התרחש, מה קרה לפני כן ומה קרה מיד לאחר מכן.

2. זהו את המצבים שעלולים להוביל להתקפי זעם (לדוגמה, עייפות, יציאה לקניות, שעות הארוחה). תכננו כיצד להימנע מהמצבים הללו או להפוך אותם למלחיצים פחות עבור ילדכם.

3. זהו את הטריגרים שמובילים להתקפי הזעם של ילדכם. אחד הטריגרים הנפוצים הוא כשילדכם מקבל את התשובה “לא”, או נדרש לעשות משהו. חפשו כיצד לצמצם או להימנע מהטריגרים שמובילים להתקף זעם. הנה כמה רעיונות:

טריגר: כשילדכם מקבל את התשובה “לא” 

  • הניחו פריטים מושכים אך שבירים מחוץ להישג ידו של ילדכם (ובקשו מהילדים הגדולים יותר להרחיק את הצעצועים האהובים עליהם).
  • אמרו “כן” כשאפשר.
  • הציעו אפשרויות אחרות.
  • הסיחו את דעתו של ילדכם בפעילות אחרת.

טריגר: כשילדכם מתבקש או נדרש לעשות משהו

  • תנו לו פחות הוראות. קל יותר ליפול למלכודת ולהגיד לילדים מה לעשות כל הזמן.
  • בדקו אם ההוראות שלכם הגיוניות. התקפי זעם נוטים לקרות יותר כשילדכם אינו יכול לעשות את מה שהתבקש.
  • הבהירו לו מראש כשעליכם לעשות משהו. כך הוא יידע איזו פעילות עומדת לקרות.
  • הציעו אפשרויות אחרות, כשאפשר.

טריגר: כשילדכם מתוסכל מחפץ או מפעילות מסוימים (לדוגמה, לא מצליח לגרום לצעצוע לפעול)

  • עזרו לו לפני שהתקף הזעם מתרחש.
  • הרחיקו ממנו צעצועים או פעילויות שעלולים לגרום לתסכול.
  • הקדישו זמן ולמדו את ילדכם כיצד להשתמש באותו חפץ.

4. זהו את התוצאות של התקף הזעם. האם אתם מתגמלים בטעות את ילדכם לאחר התקף הזעם או במהלכו?

5. בנו מערכת תמריצים שתיתן לילדכם חיזוקים נוספים אם יישאר רגוע. אפשר להשתמש בטבלת כוכבים, או להעניק לו דברים קטנים שהוא אוהב – לדוגמה, מכוניות צעצוע.

6. עזרו לילדכם ללמוד ולתרגל מיומנויות התמודדות במצבים שבהם הוא עלול לחוות התקף זעם. למשל, “מיכאל, בעוד חמש דקות אבקש ממך לכבות את קונסולת המשחקים. זו הזדמנות טובה להראות לי כמה אתה יכול להיות רגוע ובוגר”. או, “סיון, נשמי עמוק והישארי רגועה. אני רוצה שתישארי רגועה אחרי שתשמעי את התשובה שלי. את יכולה לעשות את זה?”

7. הנה שתי אפשרויות להתמודדות עם התקף זעם:

  • התעלמו מהתקף הזעם. פנו הצידה, ואל תביטו בילדכם או תדברו איתו עד שההתקף נגמר. אם זה בטוח, אולי כדאי להתרחק ממנו מעט.
  • השתמשו בשיטת פסק זמן: זוהי שיטה יעילה להתמודדות עם התקפי זעם חמורים במיוחד, או אם קשה לכם להתעלם מהם.

כיצד להימנע מהתקפי זעם בעצמכם

ההתמודדות עם התקפי זעם עלולה להיות מתישה ומלחיצה מאוד עבור ההורים. אל תשפטו את עצמכם כהורים בהתבסס על כמות התקפי הזעם של ילדכם. זכרו שכל הילדים חווים התקפי זעם. במקום זה, התמקדו בתגובה שלכם, וגם אז, אפשרו לעצמכם להיות אנושיים ולעשות טעויות. הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם להישאר רגועים ולשמור על פרספקטיבה נכונה.

  • פתחו שיטה: תכננו בדיוק כיצד תתמודדו עם התקף הזעם בכל מצב שבו תהיו. כשהתקף הזעם מתרחש, התרכזו ביישום התוכנית שלכם.
  • הבינו שאינכם יכולים לשלוט על רגשותיו או על התנהגותו של ילדכם באופן ישיר. תוכלו רק לשמור על ביטחונו ולעשות מה שצריך כדי שהתקפי הזעם יתרחשו בתדירות נמוכה יותר בעתיד.
  • קבלו את העובדה שייקח זמן עד שהמצב ישתפר. ילדכם צריך להתבגר לפני שהתקפי הזעם יחלפו לגמרי.
  • אל תחשבו שילדכם עושה זאת בכוונה או מנסה להרגיז אתכם. ילדים אינם זוממים במתכוון להיכנס להתקפי זעם – הם שבויים בהרגל רע, או שעדיין לא פיתחו את המיומנויות הנכונות להתמודדות עם המצב.
  • שמרו על חוש ההומור. נסו לראות את הצד המצחיק בילד שמטיח את עצמו על רצפת הסופר. עם זאת, אל תצחקו כשההתקף מתרחש – כך אתם עלולים לתגמל את ילדכם על התקף הזעם, והוא עלול להיפגע עוד יותר אם הוא חושב שאתם צוחקים עליו.

·         התעלמו ממבטים של אנשים אחרים. או שאין להם ילדים, או שעבר זמן כה רב מאז שילדיהם היו קטנים עד ששכחו איך אתם מרגישים.

לקבל עזרה

אין צורך להתמודד עם רמות הלחץ הגבוהות לבדכם. כדאי לקבל עזרה מקצועית אם אתם:

  • מתקשים להסתכל על התקפי הזעם בפרספקטיבה הנכונה, והם הופכים למטרד גדול יותר
  • מתקשים לשלוט על רגשותיכם ומגלים שאתם כועסים ומתעצבנים
  • מתחילים להגביל את הפעילויות שלכם ושל שאר המשפחה בגלל התקפי הזעם של ילד אחד.

התקפי זעם: הסטטיסטיקות

גם אם ילדכם חווה התקפי זעם דעו שאינכם לבד. מרבית הילדים (עד 90%!) מהילדים בגילאי שנה וחצי עד שלוש חווים התקפי זעם הנמשכים אפילו עד 4 דקות, ולעיתים על בסיס יומיומי. ככל שילדכם יגדל, מספר ההתקפים יפחת, אך הם עשויים להיות ארוכים יותר.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לשמור על קשר חיובי עם ילד בגיל בית הספר

להבין ילדים בגיל בית הספר: עקרונות הבסיס

בבית הספר, ילדכם עסוק בדרך כלל בלימודים ובהיכרויות עם חברים. הוא מנסה להבין את הכללים בחיים, ללמוד מהם נימוסים וערכים, מה נכון ולא נכון, ולמצוא מודלים לחיקוי כגון מורים ומבוגרים אחרים שהוא סומך עליהם. בו בזמן, מוחו מתפתח במהירות רבה, ומוביל לבשלות רגשית גדלה והולכת, מיומנויות חברתיות ויכולות חשיבה מפותחות.

למרות כל ההשפעות החדשות הללו, החיים בבית ומערכות היחסים במשפחה עדיין משפיעים מאוד על התפתחותו של ילדכם. סביר להניח שמערכת היחסים שלכם תשתנה מעט כיוון שאתם מבלים פחות זמן יחד – ויכול להיות שילדכם אפילו יעדיף נפנוף לשלום בשעת הפרידה במקום לקבל נשיקה בציבור – אך התפקיד שלכם כהורים עדיין חשוב מאוד.

הילד הקטן שלכם יוצא לדרך, ונכנס לעולם מלא בברכיים חבולות, דמעות של חוסר הבנה ולמידה מרתקת. וכשכואב לו, כשאינו מוזמן למסיבת יום הולדת או זקוק לעזרה בשיעורי הבית, אתם הראשונים שירצה לדבר איתם.

לפתח את המיומנויות החברתיות של ילדכם

כשילדים עולים לכיתה אל”ף, הם נכנסים לעולם חברתי רחב יותר מזה שהכירו עד כה. ילדכם יבלה זמן במחשבות כיצד למצוא את מקומו, להסתדר עם החברים ולהרגיש חלק מקבוצה חברתית גדולה יותר. אף שאינכם נמצאים לידו בבית הספר, תוכלו לעשות דברים רבים כדי לעזור לו לפתח מיומנויות חברתיות:

  • עזרו לילדכם להכיר חברים: עודדו אותו לשחק עם ילדים אחרים אחרי הלימודים, לישון אצל חברים ולהצטרף לקבוצות וחוגים אחר הצהריים.
  • עזרו לו לפתח מיומנויות שיחה: למדו אותו לשאול שאלות ולהקשיב לילדים אחרים. שמשו דוגמה והראו לו כיצד אתם משתמשים במיומנויות הללו כשאתם משוחחים איתו.
  • עזרו לו להבין אילו הערות או משפטים עלולים להעליב אחרים, לגרום לילדים להציק לו ולהפריע ליצירת חברים – לדוגמה, “השיער שלך תמיד מבולגן”.
  • עזרו לו לפתח אמפתיה ולהבין את נקודות המבט השונות: בקשו ממנו לתאר את הרגשות שלו ודברו על רגשותיהם של אנשים אחרים.
  • הציעו לו דרכי התמודדות עם מצבים שונים בבית הספר ועם חברים – למשל, “אולי, אם תחלוק את הצעצוע החדש, תוכלו להסתדר”, או “כשמחייכים, קל יותר להכיר חברים. כדאי לחייך כשפוגשים אנשים בפעם הראשונה”.

ילדים בני שבע-שמונה מתחילים להיות מודעים לכך שהם אנשים נפרדים ופרטיים. הם מזהים רגשות ומחשבות שייחודיים להם, ומתחילים להשוות את עצמם לילדים אחרים. לאחר גיל שמונה, ההשפעה של חברים בגילם גדלה.

למצוא מודלים לחיקוי

בגיל חמש עד שמונה, ילדים בגיל בית הספר מפתחים את תחושת העצמי שלהם באמצעות מציאת אנשים שהם רוצים להיות כמוהם – מודלים לחיקוי. הם מתבוננים בקרובי משפחה גדולים יותר, בחברי משפחה, במורים ובילדים אחרים – בדרך כלל מאותו מגדר – כדי לראות ולהבין כיצד להתנהג בחברה. המודלים הללו עוזרים לילדים להבין אילו אנשים הם רוצים להיות.

המורה של ילדכם

בבית הספר, המודל החשוב ביותר לחיקוי בחייו של ילדכם הוא המורה שלו. ילדים לומדים מהתבוננות, הקשבה ואינטראקציה עם אחרים, ולכן קל להבין מדוע למורים יש השפעה אדירה על החשיבה, הגישה, ההתנהגות והדעות של הילד על בית הספר.

הבנת הכללים

בשנים הראשונות בבית הספר היסודי, הילדים עסוקים למדי בלמידת הכללים. משחקים וענפי ספורט שפועלים לפי כללים נהיים חשובים יותר, ומאפשרים לילדים להבין שהכללים מיושמים אחרת במצבים שונים.

כעת הם מתחילים להבין מה “נכון” ומה “לא נכון”. לדוגמה, יש כללים או התנהגויות שמקובלים בבית, אך אינם מקובלים כשמבקרים אצל חברים. בגיל זה, הילדים מתחילים להבין ולקבל שישנם כללים במשפחה וכללים בחברה, ועשויים לחוש אשמה כשהם עושים את הדבר הלא נכון.

כיצד לעזור לילדכם להבין כללים וערכים

  • הסבירו מדוע ישנם דברים שנחשבים נכונים ודברים שנחשבים כלא נכונים, ומדוע ישנן התנהגויות שאינן נסבלות בחברה – למשל, להציק או לגנוב.
  • חזקו את תחושת החמלה והאמפתיה שלו, ואמרו דברים כמו, “תחשוב איך היית מרגיש אם היית במקומו כרגע”.
  • שחקו במשחקים עם כללים שכוללים אלמנטים של מזל ומיומנות גם יחד. אפשרו לו לנצח חלק מהזמן, אך זכרו שההפסד חשוב גם הוא, כדי שילמד להתמודד עם אכזבות.
  • דברו עם ילדכם על ערכים, וחלקו עמו את הערכים האישיים והמשפחתיים שלכם. אפשר לדבר גם על הערכים בקהילה או במדינה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

 

 

לחלוק חדר עם אחים גדולים

הנה כמה רעיונות:

  • בשעת ההשכבה, בקשו מילדיכם הגדולים לצאת מהחדר לזמן מה, או להיות בשקט כשהם נכנסים.
  • עדיף להשכיב את התינוק לישון במיטתו שלו ולא במיטה של ילד אחר.
  • בשעת ההשכבה, הקדישו לתינוק זמן ללא הפרעות. אפשר להציע לאחים הגדולים פעילות שתעסיק אותם, למשל לקרוא ספר מועדף, לשחק במשחק או לצפות בטלוויזיה.
  • ספרו לילדים הגדולים שאחיהם התינוק עלול להעיר אותם במהלך הלילה, אולם הם אינם צריכים לדאוג, כיוון שאתם תטפלו בו. בדרך כלל, ילדים גדולים יותר ממשיכים לישון גם כשהתינוק בוכה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

ללמד את התינוק שימוש עצמאי במוצץ

לפני שאתם מנסים לשנות את הרגלי השינה של התינוק שלכם – כולל שינה עם מוצץ במהלך הלילה – קראו את המאמר כיצד לשנות את דפוסי השינה של התינוק. מאמר זה מציע טיפים למקרה שהתינוק פיתח תלות במוצץ כדי להירדם, או זקוק לעזרתכם כדי להחזיר את המוצץ לפיו במהלך הלילה.

שימוש עצמאי במוצץ

מגיל שמונה חודשים, רוב התינוקות יכולים ללמוד כיצד להחזיר את המוצץ לפיהם. רוב התינוקות זקוקים לשלושה-ארבעה לילות או יותר כדי ללמוד להחזיר את המוצץ לפה.

  1. כשאתם מניחים את התינוק במיטה, שימו את ידו על המוצץ. לאחר מכן, קחו את ידו האוחזת במוצץ והנחו אותה אל פיו.
  2. כל פעם שאתם מחזירים את המוצץ לפיו, שימו לב שידו מונחת על המוצץ. לאחר מכן, הנחו את המוצץ לפה, ושימו לב שהוא עדיין מחזיק בו.

לוותר על המוצץ

אפשרות נוספת להתמודד עם התלות של ילדכם במוצץ היא לעזור לו לוותר על המוצץ לגמרי. אפשר לעשות זאת בבת אחת (היו מוכנים לבכי!) או להפסיק את השימוש בהדרגה.

אחת הדרכים הטובות להפסקה הדרגתית של השימוש במוצץ היא להשתמש בו פחות ופחות בעת ההרדמה של התינוק במהלך הלילה. לדוגמה, בלילה השני, כשהתינוק מתעורר ובוכה, תנו לו את המוצץ כל פעם שנייה, בלילה השלישי תנו לו את המוצץ כל פעם שלישית וכן הלאה.

כדי להאיץ את התהליך, נסו להשתמש במוצץ פחות לצורך ניחומים במהלך היום.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

בתיאבון! אכילה אצל תינוקות, פעוטות וילדים

ללמוד לאכול

כשהתינוק שלכם לומד לאכול, הוא עובר מהשלב שבו הוא זקוק לכם כדי שתאכילו אותו, לשלב שבו הוא יכול לאכול לבדו. זהו צעד התפתחותי עצום וחשוב מאוד.

ילדכם לומד על המזון באמצעות מישוש, מעיכה והפלה על הרצפה, ולכן נתזים ואכילה מבולגנת הם חלק טבעי מהתהליך. כמו כן, עליו ללמוד את המיומנויות הגופניות הנדרשות לאכילה – לתאם את איברי גופו כדי לתפוס את האוכל, לשים אותו בפיו, ללעוס ולבלוע. לעיתים לוקח שנים לשכלל את המיומנויות האלה.

אפשר ליהנות מאוד מהתבוננות בילדכם לומד להבין איזה מזון הוא אוהב, וכיצד הוא אוהב לאכול אותו. עם זאת, עדיף לעזור לו לפתח הרגלי אכילה בריאה כבר מגיל צעיר.

התפתחות האכילה אצל תינוקות רכים

תינוקכם שזה עתה נולד תלוי בכם למילוי כל צרכיו התזונתיים. אם הוא מקבל מזון כשהוא רעב, הוא מרגיש מוגן ואהוב. התינוק שלכם מכוון ביולוגית להתבונן לתוך עיניכם כשהוא אוכל. זמן ההאכלה – בין אם בהנקה או מבקבוק – מצוין לבניית תחושות ורגשות של קרבה.

התפתחות האכילה אצל תינוקות רכים

בסביבות גיל שישה חודשים, כדאי להתחיל להציג מוצקים לתינוק. המזון הראשון הוא בדרך כלל דייסת אורז, או ירקות ופירות מאודים או מבושלים וטחונים, ועם הזמן, אפשר להציג לו כל אחת מקבוצות המזון העיקריות. בשלב זה, ילדכם צריך להתאמן בלעיסה ובבליעה ולא בהכרח בצורך לאכול הרבה. לכן, ניסיונות ההאכלה המוקדמים הללו יכולים להיות הרפתקה כיפית עם האוכל.

כשהתינוק מגיע לגיל תשעה חודשים בערך, הוא יתחיל להושיט ידיים לכפית או ינסה לקחת אוכל מהצלחת שלכם. טבעי לגמרי שהוא רוצה לקחת אחריות על האכילה שלו – אף שלעיתים קרובות, שלב זה עלול להיות מבולגן ומעט מתסכל עבורכם. עם זאת, ככל שילדכם מקבל יותר הזדמנויות להתאמן, כך הוא ישתפר מהר יותר. כמו כן, כדאי:

  • להשתמש בשתי כפיות – אחת לתינוק ואחת לכם – ולהאכיל אותו בתורות
  • לחתוך את המזון לחתיכות קטנות כדי שילדכם יוכל לאכול לבד – לדוגמה, נסו אצבעות טוסט או גבינה.

אכילה אצל פעוטות וילדים בגיל הגן

ילדכם עשוי כעת להחזיק בכמה דעות מוצקות מאוד בנוגע למה שהוא אוכל, כמה זמן הוא מבלה באכילה ומי מאכיל אותו. אם תתנו לו לקבל כמה מההחלטות בנוגע למזון שלו, הוא ירגיש עצמאי ושולט במצב. לדוגמה, “יעל, את רוצה שתי חתיכות של דלעת או שלוש?”, או “תמיר, אתה רוצה לאכול היום את ארוחת הצהריים בחצר או בבית?”

אפשר להכין לו צלחות עם מזונות שונים – הניחו כמה סוגי מזון על הצלחת כדי שילדכם יוכל להתנסות במרקמים ובטעמים שונים בבת אחת.

אכילה אצל ילדים בגיל בית הספר וגדולים יותר

עד שילדכם מגיע לגיל בית הספר, הוא אמור להשתמש בנימוסי שולחן נאותים. כמו כן, תוכלו להשתמש בזמן הארוחה כדי לפתח שיחה. הארוחות המשפחתיות מאפשרות לכם להתעדכן זה בחייו של זה ולבלות זמן ביחד.
בתחום זה, ישנה חלוקת אחריות: אתם ההורים אחראים להכנת מזון בריא באופן יומיומי. ילדיכם מקבלים שלוש ארוחות עיקריות ושלוש ארוחות קלות ביום, ואחראים להחליט כמה מהמזון הם אוכלים בכל פעם.

מתי לפנות לאיש מקצוע

התיאבון של ילדים משתנה לעיתים קרובות, ולפעמים הם אינם רוצים או צריכים לאכול כמו אחרים. זה בסדר גמור, כל עוד ילדכם בריא ופעיל. אם אתם מודאגים בנוגע לבריאותו, אופן האכילה או התזונה שלו, דברו עם אחות טיפת חלב או עם רופא הילדים. כמו כן, למידע נוסף קראו את המאמר כיצד לטפל באכלנים בררנים.

ילדים לומדים המון על אוכל מהתבוננות באחיהם, בהוריהם ובאנשים אחרים. אם אתם מראים לילדכם שאתם מוכנים לנסות מזונות חדשים ואוכלים ארוחות מאוזנות, סביר להניח שהוא ילך בעקבותיכם.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

כתמי לידה

הסיבה להופעת כתמי לידה

לכתמי לידה השונים סיבות שונות. חלקם נובעים מצמיחת יתר של כלי דם באזורים שונים בעור, וחלקם מצמיחת יתר של תאים אחרים, כגון תאי שומן, פיגמנט ועוד.
כתמי הלידה יכולים להופיע במגוון מקומות על פני הגוף, במגוון צורות ובשלל צבעים. הכתמים הנפוצים ביותר הם כתמים שטוחים, המנגיומות, כתמים מונגוליים, וכתמי יין-פורט.
ניתן לחלק את כתמי הלידה לשני סוגים עיקריים: כתמי פיגמנטריים (מלשון פיגמנט – צבע) וכתמים וסקולריים (המכילים כלי דם).

כתמים פיגמנטריים

כתמים מונגוליים (Mongolian spots)
אלו כתמי לידה שלרוב צבעם כחול או כחול-אפור ועשויים להיראות כמו שטף דם, אך לעיתים הם דווקא בעלי צבע חום. כתמים אלו מופיעים לאחר הלידה באזור הגב התחתון, העכוזים או הגפיים התחתונות, בעיקר אצל ילדים בעלי צבע עור כהה, אך עשויים להופיע גם אצל ילדים בהירים יותר. ברוב המקרים כתמים אלו נעלמים במהלך שנות החיים הראשונות, או עד גיל ההתבגרות.

שומות מלנוציטיות מולדות (Congenital melanocytic naevi, moles)
שומות מופיעות לרוב ככתמים עגולים בקוטר של עד 2.5 ס”מ. שומות גדולות יותר עשויות להגיע אפילו לקוטר של עד 20 ס”מ. השומות נגרמות בשל הצטברות של תאים מלנוציטים על העור, ולרוב צבען חום, אך הן עשויות להיות ורודות או שחורות. חלקן שטוחות וחלקות וחלקן בולטות מעל לעור. מרבית השומות מופיעות בפלג הגוף העליון – בראש, בצוואר ובגב.

שומה מולדת ענקית (giant congenital nevus)
בדומה לשומות רגילות, שומות ענקיות נוצרות בשל הצטברות גדולה של תאים מלנוציטים המכילים פיגמנט, ומכאן צבען הכהה. לעיתים תכלול השומה גם שיער. שומות אלו יכולות לגדול במהלך הילדות ולהגיע לקוטר של יותר מ-20 ס”מ. הן יכולות להופיע בחלקים שונים בגוף ולכסות חלקי עור נרחבים בבטן, גב, עכוזים, גפיים, פנים, ועוד. אחת מכל שש שומות (15%) עלולה לפתח ממאירוּת (סרטן העור), ועל כן יש חובת מעקב אצל רופא עור מומחה, שישקול אם ומתי יש לכרות אותן. כיום ניתן לטפל בשומות באמצעות ניתוחים שונים שמבצעים פלסטיקאים מומחים.

כתמי קפה בחלב (café-au-lait spots)
כתמי לידה אלה נקראים כך בשל צבעם, המזכיר קפה בחלב – חום בהיר, אצל בעלי עור בהיר. על בעלי עור כהה הכתמים עשויים להידמות יותר לצבעו של קפה שחור. הם מופיעים בגדלים שונים ובמקומות שונים בגוף, ונוטים לדהות עם השנים, אך לא להיעלם לגמרי. קיומם של שניים-שלושה כתמים הוא נפוץ למדי, אך אם יש לילדכם יותר מחמישה כתמי לידה כאלו, הם עשויים להעיד על תסמונת בשם נוירופיברומטוזיס, ועל כן מומלץ לפנות לרופא הילדים.

כתמים וסקולריים

כתמים שטוחים, מאקולריים
אלו הכתמים הנפוצים ביותר. הם נראים ככתמים שטוחים, בעלי גוון ורדרד או מעט כתמתם (בדומה לצבעו של סלמון) המופיעים בעיקר באזור הפנים והעורף, ובולטים יותר בזמן בכי. לעיתים הם מכונים “נשיקת מלאך” כשהם מופיעים בפנים, או “סימן  חסידה” כשהם נמצאים על העורף. רוב הכתמים דוהים עם הזמן, קודם בפנים ומאוחר יותר בעורף.

המנגיומות
המנגיומות הן צבר של כלי דם שיכול להופיע מתחת לפני העור, או באופן בולט מעל פני העור. ההמנגיומות הבולטות נקראות לעיתים כתם “תות שדה”, בשל הדמיון לשטח הפנים של התות, במרקם ובצבען האדום. המנגיומות מתחת לפני העור נראות מעט כחולות-סגלגלות יותר, והעור על פניהן עשוי להיות בולט או תפוח מעט. שני הסוגים עשויים לגדול במהלך שנת החיים הראשונה של התינוק, אך בשנת החיים השנייה ההמנגיומות מתחילות לקטון מאליהן, עד שלקראת גיל 10 רובן ייעלמו לחלוטין. לעיתים הן יותירו אחריהן סימן שטחי על פני העור. למרות שמן המפחיד, המנגיומות הן לרוב תמימות ואינן דורשות טיפול.

כתמי יין-פורט (Port Wine stains)
אלו כתמי לידה מולדים, הנראים כוורודים בחודשי החיים הראשונים של הילד אך הופכים כהים יותר עם הזמן, עד לצבע אדום כשל יין. כתם כזה מופיע בשכיחות של שלושה לכל 1,000 ילדים. כתמי לידה אלו נובעים מריבוי של כלי דם קטנים (נימים) מתחת לעור, שממשיכים להתפשט ומאפשרים זרימת דם גדולה יותר באזורים אלו שמתחת לעור, ומכאן צבעם.

הכתמים יכולים להופיע בכל מקום בגוף, אבל נפוצים יותר באזור הפנים, הצוואר, הקרקפת והגפיים. הם עשויים להופיע בגדלים שונים, וממשיכים לגדול באופן יחסי לגודלו של הילד. כמו כן, הם עשויים להשתנות אצל מבוגרים, ולהפוך מכתמים שטוחים וחלקים לבעלי מרקם גרגירי מתחת לעור.

רוב הכתמים הללו חסרי משמעות רפואית, אלא אם כן הם מופיעים באזור המצח או העפעפיים. כתמי לידה באזור המצח עשויים להעיד על קיומה של תסמונת מורכבת יותר, המערבת גם את המוח. כתמים באזור העפעפיים עשויים להיות קשורים להתפתחות של לחץ תוך-עיני מוגבר (גלאוקמה). מסיבות אלו, אם לילדכם כתמים באזורים אלו, יש לבצע ביקורת אצל נוירולוג ילדים ו/או רופא עיניים.

הפגיעה המשמעותית ביותר בכתמים אלו היא פגיעה רגשית ופסיכולוגית. ילדים עם כתמי לידה באזור הפנים עשויים לחוות פגיעה ודחייה מצד חבריהם, ולחוש תחושת ירידה בערך העצמי ובביטחון העצמי.

ניתן לטפל בכתמי לידה אלו באמצעות לייזר.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

שימוש ב”פסק זמן” ככלי התנהגותי

מהו פסק זמן?

פסק זמן הוא שיטת התנהגות שיכולה לעזור כשילדכם מתנהג בצורה שאינה מקובלת. בשיטה זו אתם מרחיקים את הילד מפעילויות מעניינות ומונעים ממנו תשומת לב לזמן קצר. הדרך הטובה ביותר להשתמש בפסק זמן היא בשילוב עם שיטות התנהגות אחרות – למשל, עם מתן שבחים להתנהגות מקובלת.

איך זה עובד

פסק זמן הוא דרך רבת עוצמה שמאפשרת ללמד ילדים איזו התנהגות אינה מקובלת. אפילו ילדים צעירים מאוד יכולים להבין שכשהם מתנהגים שלא כראוי, הם מאבדים לזמן קצר את הזכות להיות בקרב אנשים אחרים ולהשתתף בפעילויות מעניינות. פסק הזמן מאפשר לילדכם לחשוב על מה שקרה, ומה עליו לשנות בפעם הבאה.

שיטת פסק הזמן עובדת היטב כשאתם וילדכם מבלים יחד בחמימות ובאהבה בדרך כלל, ולכן יעילה בשילוב עם השיטות החיוביות להקניית הרגלים ואווירה טובה בבית, כולל מתן חס ותשומת לב, וכדומה.  אם התנהגותו של ילדכם או דברים אחרים בחייכם משפיעים על הזמן שאתם מבלים יחד, התייעצו עם רופא הילדים או עם מומחה אחר להתנהגות ילדים.

זמן חשיבה ופסק זמן

שיטת פסק הזמן נחלקת לשני סוגים: זמן חשיבה ופסק זמן.

זמן חשיבה

זמן חשיבה מתרחש כאשר אתם מרחיקים את ילדכם מהסיטואציה החברתית, אך לא מהמקום. לדוגמה, בפארק, תוכלו לבקש מהילד לשבת מתחת לעץ. בבית, תוכלו לבקש ממנו לשבת על כיסא ליד הקיר בחדר. זמן החשיבה הולך איתכם לאן שתלכו. תוכלו להשתמש בו בפארק, בסופרמרקט או בביקור אצל חבר. כשילדכם בזמן חשיבה, הוא יכול:

  • להירגע ולהחזיר לעצמו את השליטה ברגשותיו
  • לראות כיצד ילדים אחרים מתנהגים בצורה ראויה יותר
  • לראות ילדים אחרים זוכים לתשומת לב על התנהגות חיובית
  • להבין שהתנהגות שלילית לא תזכה אותו בתשומת לב.

אם ילדכם אינו מצליח לשבת באותו חדר, הוציאו אותו לפסק זמן בחדר אחר.

פסק זמן

פסק זמן מתרחש כאשר ילדכם הולך למקום שהוגדר מראש כאזור פסק זמן, כגון חדר פנוי או מסדרון, לאחר שהתנהג שלא כראוי. אזור פסק הזמן הוא בדרך כלל חדר בטוח ומשעמם, או חלל שאין בו צעצועים או משחקים.

השאירו את הדלת פתוחה אם עליכם לפקח על ילדכם במהלך פסק הזמן, אך אם הוא יוצא לפני שאתם מאשרים לו, אפשר לסגור את הדלת עד שפסק הזמן נגמר. כך תוכלו למנוע מלחמות ביניכם לבין ילדכם. כדאי לסגור את הדלת אם פסק הזמן גורם להתנהגות רועשת או אגרסיבית מאוד – מצד ילדכם או מצדכם. אחד מחסרונות השיטה הוא שכאשר אתם יוצאים מהבית, ובעיקר כשאתם נמצאים בפומבי, אין לכם גישה לאזור פסק הזמן.

הצגת שיטת פסק הזמן למשפחתכם

הנה כמה דברים שכדאי לחשוב עליהם לפני שאתם מתחילים להשתמש בשיטת פסק הזמן.

להישאר רגועים

ראשית, כשאתם משתמשים בשיטה, חשוב להישאר רגועים. אם אתם מגלים שאתם נלחצים, נסו לקחת כמה נשימות עמוקות כדי להרגיע את הגוף והנפש.

בן כמה הילד שלכם?

שיטת פסק הזמן יעילה לילדים בני שנתיים עד שמונה. בדרך כלל, ילדים בני פחות משנתיים אינם מוכנים לפסק זמן. במקום זאת, נסו לשבח את הפעוט כשהוא עושה משהו טוב. כמו כן, פעוטות מגיבים היטב להסחות דעת או לשינוי הסביבה למניעת התנהגות בלתי ראויה.

כשילדכם מגיע לגיל תשע, תוכלו להתחיל לחשוב ביחד על מגבלות וכללים. כך תעזרו לו ללמוד לנהל את התנהגותו שלו ככל שהוא גדל.

האם אפשר להתחיל עכשיו?

לפעמים ילדים מתחילים להתנהג באופן מאתגר כשהם עוברים שינוי משמעותי – לדוגמה, הולדתו של אח או אחות חדשים, מעבר דירה, כניסה למסגרת חינוכית, לגן או לבית הספר. תוכלו לבחור להשתמש בפסק זמן, או להמתין עד שילדכם יסתגל לשינויים. בכל מקרה, כדאי לשאול את ילדכם כיצד הוא מרגיש בנוגע לשינויים.

על איזו התנהגות אתם רוצים לעבוד?

חשבו מה הייתם רוצים לשנות בהתנהגותו של ילדכם – לדוגמה, אם הוא מרביץ או מקלל. זכרו שעדיף לשנות התנהגות אחת בכל פעם. כשההתנהגות שבחרתם כבר אינה מהווה בעיה, תוכלו לעבוד על התנהגות נוספת – למשל, השלכת צעצועים.

האם אתם רוצים להשתמש בזמן חשיבה, בפסק זמן או בשתיהן?

אפשר להשתמש בזמן חשיבה כשאתם במקום ציבורי, ובפסק זמן כשאתם בבית.

מה צריך להיות אורך פסק הזמן או זמן החשיבה?

פרקי הזמן הללו לא צריכים להיות ארוכים כדי להיות אפקטיביים. כלל האצבע הוא דקה אחת לכל שנת חיים של הילד, ועד חמש דקות. לדוגמה, ילד בן שלוש יישב בפסק זמן שלוש דקות לכל היותר, וילד בן חמש עד שמונה יישב חמש דקות לכל היותר. כוונו שעון מעורר כדי לעמוד בזמנים.

היכן יהיה אזור פסק הזמן?

כדאי לקיים את פסק הזמן במקום משעמם ובטוח, כמו המסדרון או חדר פנוי. ודאו שאין בו צעצועים, אך גם שהחדר אינו חשוך או מפחיד בשום צורה.

האם להזהיר את הילד לפני פסק הזמן?

לפני השימוש בפסק זמן תוכלו לתת לילדכם הזדמנות לתקן את התנהגותו, או להחליט שהתנהגות מסוימת, כגון מכות או נשיכות, תוביל לפסק זמן מיידי. אם אתם מחליטים להזהיר אותו מראש והתנהגותו אינה משתפרת, עמדו בהחלטתכם. אם לא, פסק הזמן לא יעבוד.

כיצד להסביר את השיטה?

כדאי לדבר עם ילדכם מראש ולהסביר לו איזו התנהגות תוביל אותו לפסק זמן, ומה בדיוק יקרה, ועדיף ששניכם תהיו רגועים. לדוגמה, ספרו לו היכן יישב בשקט ולכמה זמן. ענו על שאלותיו. אם אינכם בטוחים שילדכם הבין את הדברים, בקשו ממנו לחזור על מה שאמרתם. אם ילדכם צעיר יותר, תוכלו לתרגל את מה שיקרה בעזרת דובון או בובה, או אפילו מבוגר אחר.

שבעה טיפים לפסק זמן יעיל יותר

1. צמצמו את תשומת הלב במהלך פסק הזמן או זמן חשיבה

פסק זמן או זמן חשיבה הם פרקי זמן שבהם ילדכם אינו זוכה לתשומת לב. לכן, אל תדברו איתו ואל תביטו בו. המשיכו בענייניכם כאילו לא היה שם.

2. הישארו רגועים

אם אתם מאבדים שליטה, אתם “מזכים” את ילדכם במנה של תשומת לב שלילית, ועלולים להוביל לכך שילדכם ימשיך לחזור על ההתנהגות הבלתי מקובלת. לפעמים כדאי לקחת כמה נשימות עמוקות כדי להירגע.

3. נסו לבלות זמן מיוחד ביחד

קיימו בילוי מהנה ומשמח עם ילדכם.  אפשר לבלות זמן מיוחד ביחד כשילדכם מתנהג היטב, ולשבח את התנהגותו הטובה. יצירת בילוי מיוחד עשויה להוות בעיה אם ילדכם פיתח דפוס של התנהגות שלילית, אך זכרו: ללא זמן זה, גם שיטת פסק הזמן תאבד מכוחה.

4. הקפידו על פרק זמן מוגדר וקצר

פסק הזמן וזמן החשיבה עוזרים לילדכם ללמוד שסוגי התנהגות שונים הם בלתי מקובלים. אך אם פרק הזמן ארוך מדי, הוא עשוי לשכוח מדוע הוא שם ולהתחיל לכעוס ולהתרגז. פסקי זמן קצרים שמתרחשים מיד אחרי ההתנהגות הבלתי מקובלת הם כלי למידה יעילים. כשאתם מקפידים על פרק זמן קצר, ילדכם יצטרך לחכות פחות כדי להראות לכם מה למד וכיצד הוא יכול להתנהג יפה.

5. כשזה נגמר, התחילו מחדש

כשפסק הזמן נגמר, התמקדו במשהו חיובי ונעים – למשל, “במה אתה רוצה לשחק עכשיו?” אל תזכירו לילדכם מה עשה לא בסדר – כמו “מעכשיו אתה לא מרביץ יותר לאחותך”. מיד לאחר סיום פסק הזמן, שבחו את ילדכם כשהוא מתנהג היטב.

6. התמידו

פסק הזמן עובד באופן הטוב ביותר כשילדכם יודע למה לצפות. עליו לדעת שאם הוא מתנהג באופן שאינו ראוי, הוא תמיד ייצא לפסק זמן או לזמן חשיבה. אם הוא יודע שלפעמים הוא יכול לחמוק מעונש, פסק הזמן או זמן החשיבה מאבדים מכוחם.

7. היו עקביים

אם יש לכם בן או בת זוג, חשוב ששניכם תשתמשו בשיטה באותו אופן עבור אותה התנהגות. פסק הזמן עובד היטב כשילדכם יודע למה לצפות משניכם. אם אתם מזהירים אותו, אך הוא אינו מפסיק את התנהגותו או מפסיק אותה רק ברגע האחרון, הוציאו אותו מיד לפסק זמן או לזמן חשיבה. אם אתם נותנים לו אזהרות רבות אך לעולם אינכם מקיימים את ההבטחה, ילדכם ילמד לא לקחת אתכם ברצינות.

ארבע בעיות נפוצות

1. הילד מסרב לצאת לפסק זמן

אם ילדכם צעיר, תוכלו לתת לו לבחור – לצאת לפסק זמן בעצמו, או שאתם תיקחו אותו. עד שיגדל, הוא כבר יתרגל לצאת בעצמו לפסק זמן או לזמן חשיבה.

2. הילד מתנהג בצורה מאתגרת במהלך פסק הזמן

אם התנהגותו של ילדכם נהיית מאתגרת כשאתם מכריזים על פסק זמן או זמן חשיבה, הזכירו לו שפסק הזמן מתחיל רק כשהוא שקט. אם, למשל, ילדכם מתחיל לצעוק ולצרוח לפני שפסק הזמן נגמר, תוכלו להתחיל את פרק הזמן מחדש.

3. הילד קם ללא הרף בזמן החשיבה

אם ילדכם מסרב להישאר בשקט ובלי תזוזה בזמן החשיבה, נסו להוציא אותו לפסק זמן בחדר אחר. פסק הזמן מאפשר לכם לסגור אחריכם את הדלת ולהעביר לו מסר ברור שאינכם נותנים לו תשומת לב.

4. “זה פשוט לא עובד”

אם לילדכם יש כוח רצון חזק מאוד, ייתכן שתתקשו מאוד להוציא אותו לפסק זמן. הרעיונות הבאים יכולים לעזור:

  • בדקו מהי הסיבה להתנהגותו. התנהגות מאתגרת עשויה להיות דרך להפגנת כעס או קנאה. אם תעזרו לילדכם להתמודד עם הרגשות הללו, תוכלו לשנות את התנהגותו בקלות רבה יותר.
  • שימו לב מתי ילדכם מתנהג יפה. הורים נמנעים לעיתים מלשבח את ילדם כשהוא מתנהג יפה, כיוון שהם לא רוצים להפריע לו ולהרוס את הרגע. כלומר, הילד מקבל תשומת לב רבה יותר על התנהגות רעה מאשר על התנהגות טובה. כשאתם משבחים את ההתנהגות הטובה בזמן אמת, אתם מגבירים את הסיכויים שתתרחש שוב.
  • השתמשו בתוצאות. לדוגמה, אם ילדכם אינו מוכן לצאת לפסק זמן או לזמן מנוחה, אמרו משהו כמו, “רותם, צאי עכשיו לפסק זמן או שלא תצפי בטלוויזיה אחר הצהריים”.
  • בלו ביחד עם ילדכם. תוכלו לצייר, לצבוע, לספר סיפורים או ללכת לפארק. לפעמים, התנהגות מאתגרת היא בעצם בקשת תשומת לב.
  • בקשו עזרה. איש מקצוע – כמו יועץ או פסיכולוג – יוכל לעזור לכם להתמודד עם התנהגות מאתגרת באמת. בקשו עצה והפניה מרופא הילדים או מאחות טיפת חלב.

שיטת פסק זמן לילדים עם צרכים מיוחדים

שיטות פסק הזמן הן כלים יעילים עבור חלק מהילדים על הספקטרום האוטיסטי או לילדים עם עיכוב התפתחותי, שנעשים נסערים מאוד או מוצפים יתר על המידה. באזור פסק הזמן ילדכם מוצא מקום בטוח שבו יוכל להרגיע את עצמו. לאחר זמן קצר, 3-2 דקות, תוכלו להתחיל בפעילות מרגיעה ומהנה ביחד.

שימו לב

שיטות פסק הזמן אינן מומלצות לילדים אוטיסטים שנוטים להשתמש בהתנהגות אגרסיבית או פוגענית כלפי עצמם, כיוון שהן עלולות לחזק את ההתנהגות. חלק מהילדים האוטיסטים שאינם אוהבים מגע עם אחרים עשויים להתנהג שלא כראוי כדי להישלח לפסק זמן. במקרים כאלה, עדיף שלא להשתמש בשיטה. דברו עם רופא הילדים או המרפאה בעיסוק על דרכים אחרות לטיפול בהתנהגותו של הילד.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לנהל משא ומתן עם ילדים

בין אם נרצה ובין אם לא, החיים עם ילדים כוללים לעיתים קרובות משא ומתן. משא ומתן בין הורים לילדים יכול להוות התנסות למידה עבור ילדים, וללמד אותם כיצד להתמודד עם “העולם האמיתי” באופן בונה, וכיצד עובדים עם אחרים להשגת מטרות, תוך פשרה בין הצדדים.

עם זאת, משא ומתן עם ילדים עשוי להיות תהליך מאתגר מאוד. “ההורים צריכים ללמוד כיצד להתמודד עם הרגשות והתסכולים שלהם. מתצפיות שערכנו באנשים בני כל הגילאים שמנהלים משא ומתן, גילינו שכשהרגשות סוערים, מיומנויות המשא ומתן צונחות פלאים”, אומר בראון, שעבד על פתרון סכסוכים ברחבי העולם. לפני שתפתחו במשא ומתן הבא עם ילדכם (מה שעשוי לקרות בעוד חמש דקות!), הנה כמה נקודות חשובות בניהול משא ומתן עם ילדים.

טיפים למשא ומתן מוצלח

פתחו בהסכמה, לא בטיעון. נסחו את בקשתכם כך שילדכם יכול לענות “כן”. אם תנסחו את הרעיון באופן שמתחשב בצורך שלו בשליטה ובעצמאות, ומאפשר לו בחירה, הוא יאזין לכם בקשב רב יותר. סביר להניח שתזכו לשיתוף פעולה טוב יותר אם תגידו “אתה רוצה להניח על השולחן את הצלחות או את הכפות?”, במקום “תערוך את השולחן עכשיו!”

ערבו את ילדכם בהחלטה. אם הגיע הזמן לישון, תוכלו להגיד, “כמה דקות תצטרך כדי לסיים את הפרויקט וללכת לישון בזמן?”.

הסבירו את נקודת המבט שלכם. תוכלו לומר, “אנחנו צריכים לעזוב את מגרש המשחקים כי אני צריכה להכין ארוחת ערב”.

משא ומתן אין פירושו כניעה. כשאתם עורכים משא ומתן על קניית רכב חדש, אתם לא נכנעים אלא מתמקחים. זכרו שמשא ומתן אינו אמור להוביל לניצחון או להפסד, אלא להסכמה כלשהי בין שני הצדדים.

ערכו משא ומתן בהתאם לגילו של הילד. אם ילדכם בגיל בית הספר ואינו אוהב אפונה, תוכלו לשאול אותו, “אילו ירקות אתה מעדיף במקום?” אם ילדכם בגן ואינו מעוניין לאכול בכלל, במקום להתווכח, נסו לחתוך את הכריך בצורה משעשעת ומעניינת, כדי להפוך אותו למושך יותר.

הגיבו לביקורת בשאלה הגיונית. אם ילדכם מבקש מכם להפסיק לנדנד לו על סידור החדר או כניסה לאמבטיה, תוכלו להגיד, “בוא נחליט ביחד מתי זה יהיה מתאים שתכנס לאמבטיה?” או “איך אתה רוצה שסידור החדר שלך יקרה, ואיך ניתן לדאוג שזה יקרה”.

קחו קצת זמן להירגע. אם ילדכם מכעיס אתכם או משגע אתכם לגמרי, צאו לחדר אחר והירגעו לפני שתמשיכו לדבר איתו. לרוב, תגובה רגשית לא פותרת את העימות אלא רק מחמירה אותו.

תנו לילדכם לנצח לפעמים. בחרו את הקרבות שלכם בחוכמה וזכרו שגם אם שיניתם את דעתכם, אין זה אומר שהפסדתם. תוכלו להגיד, “בסדר, אני מסכים איתך. אבל בוא נעשה עסק – בפעם הבאה, אתה תקשיב לי לפני שתתפוצץ”.

זכרו, אתם ההורים, ויש לכם זכות להגיד את המילה האחרונה. לא כולם חייבים להסכים איתכם בכל משא ומתן. לפעמים, מישהו פשוט יצטרך להחליט. חשוב להקשיב לנקודת המבט של ילדים ולשמור על הגינות, ובכל זאת ההורים הם אלו שיגידו את המילה האחרונה, וזה בסדר. ילדים ילמדו לכבד זאת, גם אם הם לא תמיד יאהבו את התוצאות, אם יבינו שזה הוגן.

זמן למשא ומתן, וזמן ללא משא ומתן

לאף אחד מאיתנו אין זמן לפצוח במשא ומתן על כל עימות, אך כולנו עושים זאת כל הזמן, בין אם אנחנו שמים לב ובין אם לא. לכן, השאלה אינה ‘האם עלי לערוך משא ומתן?’ אלא ‘מתי וכיצד?’. זכרו שיש עניינים שלא דנים בהם (ענייני בטיחות ובריאות, למשל) ושיש גם זמנים שלא נאה לשאת ולתת בהם כלל. בחרו בחכמה את הנושא ואת הזמן למשא ומתן מול הילדים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

לגדל ילדים עם מיניות בריאה

מיניות לאורך השנים

כשילדיכם מגיעים לגיל שנתיים, אפשר ללמד אותם מהם השמות התקינים של איברי גופם.

בגיל שלוש או ארבע, ילדים רבים מפגינים עניין במיניות – הם עשויים לגעת באיברי מינם, לשחק “רופא וחולה” עם ילדי הגן, ולשאול את הוריהם איך מגיעים תינוקות לעולם.

עד גיל שמונה לערך, אפשר להתחיל להכין את ילדיכם לשינויים שגופם עתיד לחוות עם הכניסה לבגרות המינית, ולוודא שהם מבינים את העובדות הבסיסיות הנוגעות למין ולהתרבות. כמו כן, תצטרכו לעזור להם להבין רבים מהמסרים הנוגעים למיניות שהם מקבלים מעולם התקשורת סביבם.

לקראת סוף בית הספר היסודי, ועד תחילת התיכון, מתבגרים צעירים זקוקים לעזרה כדי להתמודד עם לחץ חברתי, דימוי גוף ותחושות מיניות.

במהלך שנות ההתבגרות, ילדיכם זקוקים להדרכתכם כדי לקבל החלטות נכונות בנוגע למערכות יחסים, העברת מסרים על גבולות מיניים והתגוננות בפני מצבים לא בטוחים.

מיניות: ערכי המשפחה ורגעים בהם ניתן ללמד

לאורך כל הדרך, הדבר החשוב ביותר שתוכלו לעשות הוא לשתף את ילדיכם בערכים המיוחדים למשפחתכם.

חלק נכבד מהחינוך המיני שלהם יגיע משיעורי ביולוגיה או בריאות בבית הספר, מהטלוויזיה, מאתרי אינטרנט ומספרים שונים. אך רק אתם יכולים להעביר להם את ערכי המשפחה שלכם על מגוון רחב של נושאים מיניים, ובהם תפקידים מגדריים, נטייה מינית, התנזרות, כללי משפחה, דימוי גוף וחברויות. אלו לא יתבצעו באופן חד פעמי על ידי “השיחה” של הכניסה לגיל ההתבגרות, אלא דווקא לאורך זמן, בלמידה משמעותית בהקשרים שונים, לאורך השנים.

כשאתם חושבים כיצד לחלוק עם ילדיכם את ערכי הליבה הללו, נסו לחפש הזדמנויות אקראיות ללמידה – אותם רגעים יומיומיים שבהם אפשר להעלות את הנושאים החשובים בקלות ולשתף את הילדים במחשבותיכם. ערכה של למידה אקראית, המתרחשת בהתאם לגירויים חיצוניים, גבוה יותר, וישמר יותר לאורך זמן, בהשוואה ללמידה מכוונת, בה אתם קובעים “שיחה” עם הילד על נושא מסוים.

לדוגמה, כשאתם עושים אמבטיה לילד הגן שלכם או מחליפים לפעוט חיתול, תוכלו לקרוא בשמם של איברי הגוף ולספר לו כמה נפלא גופו. אם אתם צופים בטלוויזיה עם ילד בגיל בית הספר היסודי, והזוג על המרקע נכנס לחדר השינה – תוכלו לדבר על הערכים שלכם בנוגע לאינטימיות ולמערכות יחסים. אם אתם נוסעים במכונית עם בן ה-11 שלכם ובחדשות מספרים על הפלה – תוכלו לנצל את ההזדמנות כדי לשתף את אמונותיכם בנוגע להריונות לא רצויים.

כשאתם מנצלים הזדמנויות ללימוד, אתם יכולים לתת לילדיכם פיסות מידע קטנות וקלות לעיכול, ולהראות להם שאתם משפחה שאינה מתביישת לדבר על מיניות.

כיצד לדבר על מיניות

להורים לא תמיד קל לדבר עם ילדיהם על מיניות, אך אפשר להיעזר בתהליך בן שלושה שלבים שגורם לכולם להרגיש בנוח, ומתאים לכל הגילאים.

  • ראשית, בדקו מה ילדכם כבר יודע – לדוגמה, “מהיכן אתה חושב שתינוקות מגיעים לעולם?”
  • שנית, תקנו את המידע השגוי והסבירו את העובדות האמיתיות – לדוגמה, “לא, תינוקות לא גדלים בבטן של אמא. הם גדלים במקום מיוחד בגוף של אימא שנקרא רחם”.
  • שלישית, השתמשו בשיחה כהזדמנות להעביר את הערכים שלכם – לדוגמה, “כשמוכנים לטפל בתינוק, היריון הוא דבר נפלא”.

תהליך שלושת השלבים עובד אפילו עם בני נוער. למשל, אתם ובן או בת הנוער שלכם נוסעים במכונית ושומעים הערה טיפשית על אוננות בתוכנית ברדיו. תוכלו לומר, “שמעת על אוננות?” או “מדברים על אוננות בשיעורי חינוך בבית הספר? מה הם אומרים?”

הקשיבו בשלווה לדברים, ותקנו את המידע השגוי: “חלק מהאנשים מאוננים, וחלק לא” (חשוב לציין זאת כיוון שלעיתים קרובות, בני נוער תוהים אם ההרגלים שלהם “שונים” או “נורמליים”). לאחר מכן, הבהירו את דעותיכם באופן ענייני, למשל: “בדרך כלל, אנשים מאוננים לצורך הנאה מינית. האמת היא שאני חושבת שזו דרך שמאפשרת לבני נוער להתמודד עם התחושות המיניות שלהם, בתנאי שזה נעשה בזמן ובמקום מתאימים”. נסו לשמור על פתיחות ושלווה, ואפשרו לילדכם לדבר ולשאול שאלות. חשוב להקשיב היטב.

ברגע שתתרגלו להשתמש בגישת שלושת השלבים הזו לחינוך ילדכם על נושאים חשובים, קל למצוא רגעים רבים שבהם תוכלו ללמד אותם באופן טבעי ונוח.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.