הקשבה פעילה

הקשבה פעילה: עקרונות הבסיס

הקשבה פעילה לילדכם היא יותר מסתם לשמוע את דבריו – הקשבה פעילה היא מיומנות.

כיצד להקשיב באופן פעיל?

  • התקרבו לילדכם כשהוא מדבר
  • תנו לו תשומת לב מלאה
  • אפשרו לו לדבר בלי להפריע
  • אל תשאלו שאלות שיפריעו לרצף המחשבה שלו
  • התמקדו במה שהוא אומר במקום לחשוב על הדבר הבא שתגידו
  • התבוננו בילדכם כדי שיידע שאתם מקשיבים לו ומבינים את דבריו
  • הראו לילדכם שאתם מתעניינים: הנהנו בראשכם והעירו הערות קטנות כמו “נכון”, “זה נשמע קשה / נהדר / מורכב…” וכדומה.

הקשבה אינה זהה להסכמה. אפשר להבין ולכבד את נקודת המבט של האחר בלי להסכים לה.

יתרונות ההקשבה הפעילה

תקשורת טובה היא מרכיב בסיסי וחיוני במערכות יחסים חזקות ובריאות. תקשורת מוצלחת תלויה מאוד באופן שבו אתם מקשיבים. השימוש בהקשבה פעילה מאפשר לכם לחזק את התקשורת ולשפר את מערכת היחסים עם ילדכם, כיוון שכך הוא רואה שאתם דואגים לו ומתעניינים במה שהוא אומר. ההקשבה הפעילה עוזרת לכם ללמוד ולהבין יותר מה מתרחש בחייו.

אין צורך לדבר יותר מדי בזמן ההקשבה הפעילה. כך יש פחות לחץ להעלות תשובות ורעיונות ולפתור בעיות. שימוש בהקשבה פעילה מעלה את הסבירות לכך שילדכם יבקש לשמוע את דעתכם.

כשילדכם מדבר איתכם, הוא מתרגל גם את תהליכי החשיבה ומקבל הזדמנות להבהיר לעצמו את מחשבותיו. הקשבה טובה היא הדרך הטובה ביותר להראות לו שאתם באמת מתעניינים בו ובאמת אכפת לכם, והיא עוזרת למנוע עימותים שנובעים מחוסר הבנה.

לשפר את מיומנויות ההקשבה הפעילה

תהיו איתו כאן ועכשיו

משמעות הדבר היא שבאמת תשימו לב. אם אתם מבחינים שדעתכם נודדת, החזירו את תשומת הלב למה שילדכם אומר.

כשהוא מדבר איתכם, כבו את הטלוויזיה והניחו את הטלפון הנייד ומכשירים אחרים בצד. כשאתם נותנים לילדכם תשומת לב מלאה ושלמה, אתם מעבירים לו מסר שהוא הדבר החשוב ביותר עבורכם כרגע, שאתם זמינים ומתעניינים במחשבותיו, ברגשותיו ובמעשיו.

נסו להבין

התמקדו במה שהוא אומר במקום לחשוב על הדבר הבא שתגידו. האם אתם מפספסים את הנקודה שהוא רוצה להעביר בזמן שאתם חושבים על הנקודה שלכם? מה הוא מנסה להגיד לכם ומדוע?

הראו לילדכם שאתם מנסים להבין

סכמו את הנקודות העיקריות שהעלה ואיך אתם חושבים שהוא מרגיש. נסו לחזור על דבריו במילים שלכם. לדוגמה, “בוא נראה אם הבנתי. אתה כועס כי לא דיברתי איתך לפני שעשיתי תוכניות לסוף השבוע. אני יכול להבין את זה”.

נסו להימנע משיפוטיות וביקורתיות כשאתם מסכמים את דבריו. לדוגמה:

  • “אתה רוצה להישאר בחוץ עד מאוחר מדי” – אמירה שיפוטית.
  • “אתה רוצה להישאר בחוץ עד חצות” – אמירה לא שיפוטית.

בקשו מילדכם לספר לכם יותר על מחשבותיו ורגשותיו. לעתים קרובות, כשאתם משתמשים בהקשבה פעילה וחוזרים על דברי המדבר, הפעולה משמשת כהזמנה לשיחה כיוון שילדכם מרגיש ששומעים אותו. כך תוכלו לעודד אותו להסביר לעומק ולחלוק עוד ממחשבותיו.

 

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר  Raising Children Network

 

אבהות: למצוא את האיזון בין העבודה למשפחה

למצוא את האיזון הנכון בין הבית לעבודה

אין איזון בית-עבודה “מושלם”. כל משפחה שונה ומיוחדת, ולכן האיזון בין הבית לעבודה משתנה ממשפחה למשפחה. בתור התחלה, כדי להבין מה יעבוד במשפחה שלך בצורה הטובה ביותר. דבר עם בת או בן הזוג ונסו יחד להבין מה יהיה נכון עבור המשפחה שלכם. הסיכוי למצוא איזון מוצלח טוב יותר כשעובדים יחד.

להבין מהם התפקידים החדשים במשפחה

אם אינך מרוצה מאיזון בית-עבודה הנוכחי, תצטרכו לחשוב יחד אם תוכל להיכנס לתפקיד חדש או אחר. התבוננו בתפקידים בתוך הבית ומחוצה לו. לדוגמה, אם תרצה להשתתף מאוד בגידול הילדים, סביר להניח שלא תשמח לעבוד 50 שעות בשבוע. באופן דומה, לא בריא לאם להיות בבית כל הזמן אם עבודתה חשובה לה והיא אומללה בלעדיה.

הנה כמה נקודות התחלה לפתיחת שיחה על התפקידים בבית:

  • מה צריך לעשות? הכינו רשימה של הדרישות והצרכים המשפחתיים, בין אם מדובר על לטפל בתינוק, לעשות קניות וכביסה, לבשל, לשטוף כלים או להרוויח משכורת. כך תוכלו להתחיל לתכנן מי יעשה מה.
  • כמה כל אחד מכם רוצה או צריך לעבוד? התבוננו בשאלה זו גם מבחינה אובייקטיבית (מי מרוויח יותר?) וגם מבחינה סובייקטיבית (האם מישהו מכם רוצה יותר להישאר עם התינוק בבית?).
  • כיצד אתה מבלה את זמנך כרגע? ברגע שתהיה לך תמונה שבועית ברורה, תוכל לחשוב על שינוי הרגלים ושגרות.
  • לכמה כסף אנחנו זקוקים? הכינו תקציב משפחתי שיעזור לכם להחליט אם אחד מכם או שניכם יכולים להרשות לעצמכם לקצץ באחוזי המשרה כדי לבלות זמן רב יותר בבית, אם זה מה שאתם רוצים לעשות.
  • למי יש משרה גמישה יותר? ייתכן שתגלו שאחד המעסיקים ידידותי יותר למשפחות מאשר השני.
  • מה יגרום לכם אושר? לא משנה מי לוקח את התפקידים בבית או בחוץ, כל עוד שני הצדדים מרגישים שמחים ומסופקים.

לבלות זמן עם הילדים

אם החלטת לבלות זמן רב יותר עם הילדים כחלק משיפור האיזון בין הבית לעבודה, יש דרכים רבות לעשות זאת. בתור אב טרי, מומלץ לקחת חופש מהעבודה כשהתינוק נולד. כך תקבל הזדמנות להשתתף בטיפול בילד – לקום בלילה, להאכיל, להלביש ולהחליף חיתול, וגם לשחק ולקרוא לו. כל הדברים האלה ישפרו ויעצימו את המיומנויות ההוריות ואת רמות הביטחון העצמי.

כדאי לבדוק את חופשת הלידה לאבות כאפשרות לבילוי זמן רב יותר עם התינוק החדש. חופשת הלידה כוללת שישה ימים לאחר לידת התינוק, והשלמה ל-15 שבועות החל מתום ששת השבועות הראשונים שהאם חייבת לקחת. מידע נוסף ניתן למצוא באתר “כל זכות”.

אם זה אינו הילד הראשון שלך, נסה להקדיש זמן לבילוי מיוחד עם אבא מדי יום, ולעשות מה שהילדים שלך רוצים. זוהי דרך נהדרת להקשיב להם, לגלות עוד על עולמם ולהראות להם שאתה מתעניין.

נסה להיות מעורב באופן פעיל בשגרה היומית של הילדים ובאירועים המיוחדים שלהם. לדוגמה, כשאפשר, קח אותם לגינת המשחקים, לגן או לבית הספר, שמש בתור הורה מתנדב או עזור בשיעורי הבית, בחוג ספורט או בשיעורי נגינה. תכנן עם בת הזוג את מסיבות יום ההולדת ואת האירועים המשפחתיים המיוחדים. כשהילדים גדלים, הצרכים שלהם משתנים, וסביר להניח שתצטרך להתאים את מערכת הזמנים שלך.

לדבר עם המעסיק בנוגע לאיזון בית-עבודה

ייתכן שתגלה שהמשפחה גורמת לשינוי במיקום העבודה בסדר העדיפויות. אבות רבים מתקשים לבחון את אפשרויות התעסוקה שלהם כמו שצריך ולדבר עם המעסיק, אך זוהי התחלה טובה.

נסה לדבר עם המנהל שלך ולהסביר כמה חשוב לך להיות אב מעורב, ולברר בנוגע למדיניות ידידותית למשפחות. אפשר גם לבדוק כמה שעות אתה עובד. האם יש מקום לשינוי? אחת האפשרויות היא לעבור למשרה חלקית. לקבלת רעיונות נוספים, קרא את המאמר לשנות את מיקום העבודה בסדר העדיפויות.

המעבר מהעבודה לבית

אם אתם לחוצים, עייפים, דואגים או מתוסכלים בגלל העבודה, אתם יכולים אמנם לחזור הביתה בגופכם, אך נפשכם נשארת בעבודה. המחשבה על העבודה עלולה לפגוע בזמן אתם מבלים עם הילדים.

לכן, בדרך מהעבודה הביתה, נסה לעשות דברים שיכינו אותך לשהות עם הילדים. אפשר להאזין למוזיקה במכונית או ללכת הביתה מתחנת האוטובוס או הרכבת. הזמן הזה יעזור לך לעשות מעבר חלק בין העבודה לחיי המשפחה.

כמו כן, כדאי לתכנן זמן פנוי לבילוי אישי, שימלא את עתודות האנרגיה ויאפשר לך ליהנות מהילדים כשאתה מגיע הביתה. יכול להיות שלחברים שלך יש רעיונות טובים בנוגע למעבר ממצב עבודה למצב משפחה. למידע נוסף, קרא את המאמר לעשות את המעבר היומיומי בין העבודה לבית.

היתרונות של איזון מוצלח

כשהוא מוצלח ועובד היטב לך ולמשפחה, לאיזון בית-עבודה יש יתרונות רבים. ילדים עם אבות מעורבים שמתעניינים בחייהם מרגישים בטוחים ומוגנים יותר, מאושרים ונהנים מביטחון עצמי. נמצא כי חום והפגנת חיבה גופנית מאבות הובילו להערכה עצמית גבוהה יותר של הילדים, ולסיכוי נמוך יותר להופעת בעיות רגשיות וחברתיות.

מלבד זאת, איזון בית-עבודה מוצלח עוזר לפתח מערכת יחסים טובה יותר עם הילדים ועם בת הזוג. למעשה, אבות שנהנים יותר ממערכת היחסים שלהם עם בני הזוג מבלים זמן רב יותר במשחק עם הילדים, ומשלבים אותם בפעילויות היומיומיות.

חיי משפחה מספקים מעלים את הסיכויים לסיפוק בעבודה. מחויבות חזקה לעבודה ולמשפחה גם יחד נותנת לך סיפוק ותחושת הגשמה בשני התחומים החשובים ביותר בחיים.

 

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

סימנים מוקדמים להפרעה על רצף האוטיזם

אבחון אוטיזם מוקדם

כל הילדים מתפתחים בקצב שונה. רופאי הילדים ואחות טיפת חלב בודקים את התפתחות הילדים ובוחנים אם הגיעו לאבני דרך התפתחותיות חשובות – בתחום הגופני, הרגשי, החברתי, השפתי או ההתנהגותי.

בשנת החיים הראשונה, התפתחות התקשורת החברתית של ילדים היא תחום חשוב, שיש לעקוב אחריו ולשים לב להתפתחותו התקינה. התנהגויות – או היעדר התנהגויות – כמו חיוך, יצירת קשר עין ושימוש במחוות יכולות לסמן אם הילד מתפתח בדרך תקינה או בלתי תקינה.

“כשהבן שלי היה בן 18 חודשים, חברה הביאה לביקור את התינוק שלה, בן תשעה חודשים. כל כך נהניתי לשחק איתו – הייתה בינינו אינטראקציה בלתי פוסקת. רק אז הבנתי שהבן הקטן שלי בכלל לא התנהג כך מעולם”. 
-אנה, אימא של ליעד, בן ארבע

מהם הסימנים המוקדמים לאוטיזם

ישנם סימנים מוקדמים לאוטיזם שניתן לראות עוד לפני גיל שנתיים. אצל חלק מהילדים יופיעו רבים מסימני האזהרה המוקדמים האלה, ואצל אחרים – מעט בלבד. חלק מהסימנים ההתנהגותיים משתנים עם הזמן, או נהיים ברורים יותר כשהילדים גדלים. כמו כן, אובדן של מיומנויות חברתיות או שפתיות במהלך תקופה זו צריך להעלות חשש. מספר הסימנים שמופיעים אצל הילד מכל רשימה משתנה בהתאם לגילו ולחומרת הפגיעה.

אם ילדכם מראה כמה מהסימנים שמופיעים ברשימת האזהרות שלהלן או רבים מהם, בקשו מרופא הילדים הפניה להערכה התפתחותית בהקדם האפשרי. הערכה ואבחון הם הצעדים הראשונים לקראת מתן עזרה ותמיכה לילדכם.

תקשורת חברתית: סימני אזהרה

אינטראקציה חברתית

ילדכם:

  • אינו מצביע על חפצים או מרים חפצים כדי להראות לאנשים, אינו חולק חוויות או מראה סימן לכך שהוא רוצה משהו – למשל, אינו מצביע על חפץ ומיד לאחר מכן מסתכל עליכם כדי לוודא שראיתם, או מפיל צעצוע לחיקכם ואז מתרחק מכם במקום להחזיק אותו מולכם כדי ליהנות מתגובתכם
  • אינו מגיב לשמו באופן עקבי
  • אינו נשמע כאילו הוא מנהל איתכם שיחה כשהוא ממלמל
  • מחקה את מה שהוא שומע מאחרים או מהטלוויזיה – לדוגמה, כשאתם שואלים אם הוא רוצה “עוד משהו לשתות”, הוא מהדהד בחזרה “משהו לשתות”
  • אינו מבין הוראות פשוטות בנות שלב אחד – למשל, “תן לי את הקובייה” או “תראה לי את הכלב”.

תקשורת בלתי מילולית

ילדכם אינו:

  • משתמש במחוות משלו – לדוגמה, אינו מנופף לשלום בלי שאומרים לו, או בלי לחקות מישהו אחר שמנופף לידו
  • משתמש ביצירת קשר עין כדי להשיג תשומת לב – למשל, אינו מביט בהורה ואז בחטיף כדי להראות שהוא רוצה אותו
  • מחייך למי שמטפל בו בלי שמחייכים אליו או מדגדגים אותו.

מערכות יחסים ומשחק

ילדכם אינו:

  • מתעניין בילדים אחרים
  • מתחיל לשחק במשחקים כמו “קוקו” או “אצבע לאצבע נחבר”
  • משחק בהעמדת פנים – לדוגמה, אינו מאכיל את הדובון או מחקה פעולות יומיומיות של ההורים כמו נעילת נעליים של ההורים, חבישת כובע של ההורה כמשחק “אני אבא/אמא”, פעולות “בישול” או “ניקוי” של הבית

התנהגות: סימני אזהרה

תחומי עניין מוגבלים

ילדכם:

  • מפגין עניין עז בחפצים מסוימים ו”נתקע” על צעצועים או חפצים מסוימים – למשל, מכבה ומדליק את האור שוב ושוב, או משחק רק עם מכוניות
  • מתעסק בצעצועים ובחפצים בדרך אחת בלבד, במקום להשתמש במגוון דרכים או באופן שבו הצעצועים נועדו למשחק – לדוגמה, רק מסובב את גלגלי מכונית הצעצוע במקום להעמיד פנים שהוא מסיע אותה על הרצפה
  • מתעניין מאוד בחפצים או בפעילויות בלתי רגילים – למשל, בחפצי מתכת או בפרסומות מסוימות בטלוויזיה
  • מתמקד באופן צר בחפצים ובפעילויות, כמו להעמיד חפצים בשורה.

שגרות

הילד מוטרד בקלות משינויים וזקוק לשגרות ברורות – למשל, צריך לישון, לאכול או לצאת מהבית בדיוק באותה צורה מדי יום.

תנועות חזרתיות

הילד חוזר על תנועות גוף או מפגין תנועות גוף בלתי רגילות, כמו הקשתת הגב, נפנופי ידיים, התקשות של הזרועות או הליכה על קצות האצבעות.

רגישויות תחושתיות

ילדכם:

  • רגיש מאוד להתנסויות תחושתיות – לדוגמה,  מוטרד בקלות מרעשים, אוכל רק מזון עם מרקם מסוים
  • מחפש גירויים תחושתיים – למשל, משפשף חפצים ליד פיו או פניו, או מחפש חפצים רוטטים כמו מכונת הכביסה, או טופח באצבעותיו על העפעפיים כדי לראות את האור מהבהב.

“חשבתי שאולי הוא פשוט ממש חכם, כי הוא זכר את השמות של כולם ואת אותיות האל”ף-בי”ת והמספרים, וחיקה דמויות מספרי ילדים ומגישי חדשות. הוא דיבר כמו מבוגר וקרא שלטים במרכזי הקניות כבר בגיל שנתיים. אולי הוא לא השתלב טוב עם ילדים אחרים כי הם לא היו ברמה האינטלקטואלית שלו? הוא אהב לשבת ולדבר עם האימהות במקום ללכת לשחק”.
-סוניה, אימא של דין, בן שבע

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

שיטות להקניית משמעת לבני נוער

הקניית משמעת למתבגרים: עקרונות הבסיס

כשאנחנו מדברים על משמעת, איננו מתכוונים בהכרח למתן עונשים אלא ללימוד דרכים נאותות להתנהג. עבור מתבגרים, משמעת היא לקבוע את המגבלות המתאימות ולהסכים עליהן, ולעזור להם להתנהג כראוי בתוך המגבלות האלה.

כשילדכם היה צעיר יותר, השתמשתם במגוון שיטות משמעת שהתאימו לגילו כדי ללמד אותו את הבסיס להתנהגות טובה. כעת, כשהוא מתבגר, אפשר להשתמש בגבולות ובמגבלות כדי ללמד אותו כיצד להיות עצמאי, לקחת אחריות על התנהגותו ועל תוצאותיה ולפתור בעיות.

ילדכם זקוק למיומנויות האלה כדי להפוך למבוגר צעיר עם סטנדרטים משלו להתנהגות ראויה  ולמתן כבוד לאחרים. עליו ללמוד כיצד לפעול על פי כללים ברורים שהוסכמו מראש ותוצאותיהם.

משא ומתן הוא אחד מעקרונות המפתח של תקשורת עם מתבגרים, שיעזור לכם למנוע בעיות. ניהול משא ומתן עם ילדכם מראה לו שאתם מכבדים את רעיונותיו , ועוזר לו ללמוד להתפשר כשצריך, כחלק מתהליך קבלת ההחלטות.

בני נוער אינם מחזיקים עדיין בכל המיומנויות הדרושות לקבלת כל ההחלטות בעצמם, ולכן למגבלות ההתנהגותיות יש השפעה גדולה מאוד. הקניית משמעת לבני נוער תהיה אפקטיבית יותר אם:

  • תְתקשרו בפתיחות עם ילדכם, כדי שתוכלו לבדוק ביחד מדי פעם אם המגבלות והכללים עובדים כמו שצריך. אמון הדדי וגישה מקבלת ולא שיפוטית, ייצרו פתיחות רבה יותר.
  • תבנו ותתחזקו סביבה משפחתית חמה ואוהבת, כדי שילדכם ירגיש שיש לו מרחב בטוח לעשות טעויות. ילדים שנהנים ממערכות יחסים משפחתיות חמות לומדים כיצד לשלוט בהתנהגותם, בעיקר כשהם מקבלים הכוונה מההורים.

להסכים על מגבלות ברורות

מגבלות וציפיות ברורות יכולות למנוע מההתנהגות הבעייתית להתקיים מלכתחילה, עוזרות לילדכם לפתח התנהגות חברתית חיובית ולהפגין דאגה לאחרים. הנה כמה טיפים לקביעת מגבלות ברורות:

  • חשבו ביחד עם ילדכם על המגבלות והכללים. אם הוא ירגיש שאתם מקשיבים לו ולתרומתו לשיחה, סביר להניח שיראה שאתם מנהלים תהליך הוגן ויעמוד בכללים המוסכמים. כדאי להתחיל בכך שתתנו מקום והכרה לדברים שחשובים לילדכם, ואז תציגו את הדברים שחשובים לכם. נסו להגיע להסכמה שלוקחת בחשבון את הצרכים הבסיסיים של כולם.
  • הסבירו לילדכם את הסיבה להצבת הגבולות, מתוך הצורך שלכם לשמור על ביטחונם.
  • קבעו כללים ברורים בנוגע להתנהגות הרצויה, וודאו שילדכם אכן הבין את הציפיות שלכם. לדוגמה, אתם עשויים להבין כלל כמו “בוא הביתה אחרי הסרט” בדרך אחת, בעוד שילדכם יבין משהו אחר. אמרו משהו מדויק יותר, כמו ” ברגע שהסרט נגמר אני מבקש שתחזור הביתה ולא תלך לאף מקום אחר”.
  • דברו על תחומי האחריות עם ילדכם. לדוגמה, “אני אחראי לכלכל אותך ולדאוג לביטחון ולצרכים שלך. גם לך יש אחריות, למשל לסדר את החדר”.
  • הסכימו עם ילדכם מראש על התוצאות של הפרת הכללים.
  • השתמשו בשבחים מתארים כשילדכם מתנהג לפי המגבלות. לדוגמה, “תודה שחזרת הביתה מיד אחרי הסרט”, וקשרו זאת לאמון בו ”אני גאה בך שאתה עומד במה שהתחייבת עליו” או ”זה היה מאד בוגר מצדך”
  • היו גמישים- היו מוכנים לדון בכללים ולהתאים אותם למציאות המשתנה– ככל שילדכם מתבגר ומראה אחריות גדולה יותר – לדוגמה, אפשרו לו לחזור הביתה בשעה מאוחרת יותר. מידת ההשגחה הדרושה, מותאמת למידת האמון והעמידה בכללים של ילדכם. כדאי להתמקד בגבולות החשובים לכם, ולאפשר למתבגר חופש בחירה איפה שניתן. הקווים האדומים יוצבו על ידיכם.

לכל משפחה יש סטנדרטים וכללי התנהגות שונים. כדי לבדוק אם הכללים שלכם הגיוניים ומציאותיים, דברו עם הורים וחברים שילדיהם באותו גיל. תוכלו להיעזר בהורים של חברים על מנת לתאם עמדות ולמנוע מניפולציות של מתבגרים שטוענים שכל ההורים האחרים מאפשרים דברים שאתם מונעים, או למנוע מצב שבו רק ילדכם אכן מנוע מלהשתתף בפעילויות חברתיות חשובות.

זכרו: בני נוער בוחנים לפעמים את המגבלות שניתנו להם ומפרים את הכללים. כל עוד זה נעשה בצורה שאינה מסכנת אותם או אחרים, הגיבו בצורה מתונה מתוך ההבנה שזוהי דרכם למצוא את מקומם בעולם כמבוגרים צעירים.

להשתמש בתוצאות

ילדכם יבחן לפעמים את המגבלות שהצבתם ויפר את הכללים המוסכמים. מערכת יחסים חיובית ושיחה, בירור וביטוי האכזבה וההשלכות על האמון שלכם, הם הדרך העדיפה על מנת להחזיר את המתבגר למסלול. כדאי להדגיש את החשיבות של מערכת היחסים, ואת האופן שבו הוא בונה את עצמו כבוגר.

במידה ושיחות לא מועילות, אחת הדרכים להתמודד עם מצב זה היא שימוש בתוצאות או השלכות של מעשיו.

התאימו את התוצאות להתנהגות

התאמת התוצאות להתנהגות הבלתי ראויה תגרום לילדכם לחשוב על הנושא ותהיה הוגנת יותר כלפיו. לדוגמה, אם הוא חוזר הביתה מאוחר יותר ממה שהסכמתם, התאמת התוצאה משמעותה שביום למחרת יצטרך לחזור הביתה מוקדם.

ביטול שיתוף פעולה

מטרתה של שיטה זו היא לעזור לילדכם להבין את נקודת המבט שלכם, וללמוד שעליו לתת ולקבל גם יחד. לדוגמה, אם הוא רוצה שתסיעו אותו למפגש חברתי, תוכלו להגיד לו שתעשו זאת אם ישמור על הכללים. נסו שלא להפוך את מילוי בקשתו לשוחד.
אמרו לו מראש שלא תשתפו איתו פעולה אם לא יתנהג כראוי. למשל, “אם אתה רוצה שאמשיך להסיע אותך, תצטרך לחזור הביתה בזמן. אם אתה מאחר, לא אסיע אותך בפעם הבאה”.

ביטול ‘זכויות’

בתוצאה זו יש להשתמש בצורה חסכנית – אם משתמשים בה יותר מדי, היא לא תעבוד היטב. הרעיון הוא לבטל משהו שילדכם נהנה ממנו, למשל, ללכת לבקר חבר בביתו. הבהירו לו מראש שזה מה שאתם מתכננים לעשות. אין צורך לבטל זכויות יתר לזמן רב. בטלו את הזכויות לזמן קצר וממוקד, בימים שלאחר ההתנהגות הבלתי ראויה.

לחזק את התוצאות​

השיטות הבאות יעזרו לכם לשמור על כל תוצאה שתבחרו להשתמש בה ולחזק אותה:

  • תקשורת: הסבירו לילדכם ברוגע ובשקט מה הבעיה לדעתכם. תוכלו לתת אזהרה ואפשרות לתיקון. אם זה לא עזר, אמרו לו שלא עמד בכללים המוסכמים, וכתוצאה מכך אתם נאלצים להוציא לפועל את התוצאות שהסכמתם עליהן.
  • חשיבה עצמית: עודדו את ילדכם לחשוב על התנהגותו וכיצד לשנות אותה בעתיד. דברו איתו על ההסכמים שערכתם, והזכירו לו את הסיבות להם, מתוך אחריותכם כלפיו. בדקו מה לדעתו צריכה להיות התוצאה לכך שהפר אותם. לעתים קרובות, התוצאה שבני הנוער מציעים חמורה יותר מזו שהוריהם חשבו עליה. כך תוכלו להחליט על תוצאות עתידיות שנראות הוגנות לשניכם.

מומלץ לשמור על מאזן חיובי בין הכללים לבין התוצאות: נסו לתת כשש הערות חיוביות על כל הערה שלילית.

מומלץ שלא להיגרר למאבקי כוחות, אלא לבחון ולחשוב ביחד איך לשמור על יחסים טובים ולמצוא פתרונות יצירתיים שלוקחים בחשבון את הצרכים של המתבגר לצד הצרכים והעקרונות שלכם. הקשר הטוב אתכם חשוב למתבגר, כל שכן למתבגר כועס ומרדן.

מדוע בני נוער בודקים גבולות

בני נוער צריכים להתפתח ולהפוך למבוגרים עצמאיים. אחת הדרכים לעשות זאת היא למתוח את הגבולות, ואז לראות כיצד אחרים מגיבים. פעולה זו מלמדת אותם על הציפיות החברתיות. כשהם מקבלים משוב, הם לומדים מה מקובל.

נוסף על כך, מוחם של מתבגרים עובר שינויים התפתחותיים מסיביים במהלך גיל ההתבגרות. כתוצאה מכך, בני נוער מנסים דברים חדשים אך לא תמיד מחליטים החלטות נבונות. הם מושפעים יותר מחבריהם, ומרגישים רגשות אינטנסיביים יותר ממבוגרים.

בו בזמן, בני נוער משתפרים בנימוק החלטותיהם ומצליחים לראות את התמונה המלאה טוב יותר. בעקבות זאת, הם בוחנים יותר את עולמם ומשתמשים בדרכים יצירתיות לפתרון בעיות. בדיקת הגבולות היא גם שלב חשוב בגיבוש אישיות וזהות עצמית והשקפת עולם אישית ובוגרת.

כל הדברים הללו מובילים לכך שלפעמים, נראה שאתם וילדכם נמצאים במסלול התרסקות. נסו להישאר דמות משמעותית עבורם. עבדו יחד עם ילדכם כדי לעבור את המכשולים בדרך, והדריכו אותו כיצד להימנע ממצבים מסובכים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

פורנוגרפיה: איך לדבר עם ילדים בני 9-11

מה זה פורנוגרפיה?

הרבה הורים שואלים את עצמם מהי הדרך הנכונה להסביר לילדים מה זה פורנוגרפיה בשפה ובצורה אשר הילדים יוכלו להבין בצורה נכונה. אז, מה זה פורנוגרפיה? פורנוגרפיה היא חומר בעל תכנים מיניים בוטים שנועדו לעורר מינית את האנשים שצופים בה. היא כוללת תמונות ווידאו של אנשים עירומים או עירומים חלקית, שמקיימים יחסי מין או נראים כאילו הם מקיימים יחסי מין, או עושים מעשים מיניים. בפורנוגרפיה לרוב לא מדובר בהתרחשויות אמיתיות אלא בהצגה מבויימת.

כיצד פורנוגרפיה משפיעה על ילדים, בני נוער ואנשים צעירים

היום ידוע שילדים רבים במחצית השניה של בית הספר היסודי נתקלים בפורנוגרפיה בדרך כלל במקרה. ההיתקלות הזו עשויה לבלבל אותם, כיוון שהם רואים דברים שאינם מבינים באופן מלא.

כמו כן, פורנוגרפיה יכולה להשפיע על הגישה של בני נוער ואנשים צעירים כלפי מין, על טעמים מיניים ועל מערכות יחסים. לדוגמה, חלק גדול מהפורנוגרפיה ה”רגילה”, שניתן למצוא בקלות יחסית, יכול להעביר מסרים קשים כגון:

  • הסכמה הדדית ומין בטוח אינם חשובים
  • מעשים מיניים שנעשים באלימות או באגרסיביות הם טבעיים ומושכים
  • מערכות יחסים אוהבות אינן חשובות
  • התנהגות אגרסיבית כלפי נשים היא טבעית ומקובלת.
  • דימוי הגוף בראי שחקני הפורנוגרפיה- כגון היעדר שיער גוף, אברי מין ושדיים גדולים וכו’

המסרים האלה יכולים להשפיע לרעה על בנים ובנות גם יחד. צפייה קבועה בפורנוגרפיה עלולה להשפיע על יכולתם של הילדים ליצור מערכות יחסים בריאות. חשוב לדבר על פורנוגרפיה עם בנים ובנות כאחד.

לדבר עם ילדים על פורנוגרפיה

דיבור על פורנוגרפיה לא יגזול מילדכם את תמימותו – להפך: שיחה פתוחה על פורנוגרפיה היא אחת הדרכים הטובות להגן עליו מפני השפעתה. ניתן לשלב את השיחה על כך כחלק משיחה על מין ומיניות שתנהלו עם ילדכם ועל מערכות יחסים מכבדות, או כשמדברים על שימוש בטוח באינטרנט.

אפשר להתחיל לדבר עם ילדכם על פורנוגרפיה כבר בסביבות גיל שבע, בהתאם לבשלותו של הילד, אם אתם חושבים שהוא מוכן וכמה הוא משתמש באינטרנט. לדוגמה, מומלץ לדבר איתו אם ילדכם משתמש באתרי משחקים חינמיים לילדים, שכוללים לעתים קרובות פרסומות בעלות אופי מיני.

כדי להתחיל את השיחה, שאלו כמה שאלות. לדוגמה:

  • האם שמעת על פורנוגרפיה?
  • מה שמעת על זה?
  • האם מישהו מדבר על זה בבית הספר?
  • האם אי פעם צפית בפורנוגרפיה – למשל, בתמונות של מבוגרים עירומים?
  • יש לך שאלות על דברים ששמעת?

כך, למשל, תסבירו לילדכם מה זה פורנוגרפיה, מדוע היא נמצאת באינטרנט ומדוע עדיף להימנע ממנה: “פורנוגרפיה כוללת תמונות וסרטוני וידיאו על מין. יש מבוגרים שמתבוננים בסרטונים של אנשים שמקיימים יחסי מין, אבל התמונות האלה מיועדות למבוגרים בלבד, לא לילדים. יש הרבה פורנוגרפיה שמראה אנשים עושים הצגה של דברים שאתה לא ממש יכול להבין עדיין ושאינם מתבצעים כך במציאות, במערכות יחסים בריאות ובוגרות. אז אני רוצה לבקש ממך לא להסתכל בפורנוגרפיה, גם אם אתה נתקל בה במקרה. אם אתה נחשף לתמונות של אנשים עירומים אני מבקש שתספר לי”.

אם יש לו שאלות, עדיף לענות עליהן בקצרה ובכנות ולא להיכנס לפרטים. אם אינכם יודעים את התשובה לשאלה, מותר לכם להודות בכך – פשוט אמרו לו שתחשבו על התשובה ותחזרו אליו בהמשך.

מומלץ להיכנס לאינטרנט עם ילדכם באופן קבוע, כדי לשחק במשחקים או לחפש דברים שמעניינים את שניכם. אם אתם נתקלים בדימויים פורנוגרפיים או מיניים בזמן הגלישה, השתמשו בכך כהזדמנות להסביר לו מדוע הדימויים הללו שם, ומה עליו לעשות אם הוא נתקל בהם.

היכן הילדים מוצאים פורנוגרפיה?

בדרך כלל, ילדים נתקלים בפורנוגרפיה באינטרנט. יש פורנוגרפיה רבה ברשת, והאינטרנט המהיר והסמארטפונים מובילים לכך שכל אחד יכול למצוא אותה במהירות ובקלות.

רוב הילדים הצעירים שנתקלים בפורנוגרפיה עושים זאת במקרה. לדוגמה, הם עשויים:

  • ללחוץ על מודעות פופ-אפ באתרי משחקים לילדים – מודעות אלה עשויות לכלול חומרי פרסום בעלי דימויים מיניים וקישורים לתוכן מפורש יותר
  • לחפש מידע ברשת ולהגיע בטעות לתמונות בעלות תוכן מיני – למשל, ילד שמחפש תמונות של חתולים באינטרנט ומקיש את המילה האנגלית “pussy”, או הקלדה בטעות של XXX.
  • לצפות בפורנוגרפיה שחברים  או אחים בוגרים מראים להם
  • לראות מעשים מיניים ותכני אלימות מינית בתוכניות טלוויזיה כגון משחקי הכס או במשחקי וידיאו כמו GTA.
  • להתקל בסרטים מצויירים שהוחדר לתוכם תכנים מיניים כמו דיבוב אלטרנטיבי למקור בשפה גסה
  • לקבל פניה עם תוכן מיני מפדופילים ברשת

למנוע גישה לפורנוגרפיה בבית: עצות מעשיות

הנה כמה רעיונות שיעזרו לילדכם להימנע מלהיתקל במקרה בפורנוגרפיה בבית:

  • עודדו את ילדכם להשתמש במחשבים, מחשבים ניידים, טאבלטים וסמארטפונים באזורי המשפחה בבית, כדי שתדעו מתי הוא גולש באינטרנט.
  • אמרו לילדכם לא ללחוץ על מודעות קופצות (“פופ-אפ”) או מודעות בצדי העמוד (“סיידבר”).
  • הפעילו בקרת הורים על גלישה ברשתות חברתיות, משחקים מקוונים ודפדפנים. הסבירו לילדכם שהפעלתם את הבקרה כדי להגן עליו מפני היתקלות פתאומית בתכנים למבוגרים. השתמשו בתוכנות סינון לגלישה באינטרנט כגון ‘רימון’ או Netspark, על מנת להגביל ולנטר את התוכן אליו נחשפים ילדיכם.
  • אם אתם צופים בתוכניות טלוויזיה בעלות תוכן מיני מפורש – כמו משחקי הכס למשל- ודאו שילדכם ישן או נמצא מחוץ לבית בזמן הצפייה. ודאו שילדכם אינו יכול לצפות בתכנים כאלה באמצעות שימוש באתרי סטרימינג או טלוויזיה בתשלום.
  • אם בצפיה משותפת אתם נתקלים בתכנים הכוללים מגע בהסכמה – הפנו את תשומת הילדים בשיחה הולמת גיל (“לדג’ איזה חמודים שהם מתנשקים, רואים על הפנים שלהם ששניהם מעוניינים בכך ונהנים”). אם נתקלים במגע כפוי שוחחו גם על זה- תראו”: “הוא לא מעוניין. במצב כזה ממש אסור לה להמשיך לגעת בו”.

אפשר לדבר על הדברים שעליו לעשות במצבים שונים. לדוגמה:

  • מה לעשות אם מישהו מתחיל לצפות בפורנוגרפיה בזמן מסיבת פיג’מות?
  • מה לעשות אם חבר אומר, “היי, תראה את האתר הזה – הוא ממש מגניב”?
  • מה לעשות אם רוצים לדעת יותר על מין ועל גוף האדם?
  • מה לעשות אם במקרה לחצת על קישור שמוביל לאתר פורנוגרפי

מומלץ לקיים שיחות פתוחות וכנות עם ילדכם על מין ופורנוגרפיה, ולהגיד משהו בסגנון, “גם אם משהו מכל הדברים האלה קורה, אתה לא תסתבך. אתה יכול לבוא ולדבר איתי על זה. אם אני לא נמצא, ספר למבוגר שאתה סומך עליו”.

חלק גדול מהמומחים סבור שעדיף שלא להשתמש ביישומים הכוללים מצלמות שמאפשרים לכם להשגיח בחשאי על פעילותו של ילדכם באינטרנט. השגחה כזו מעבירה מסר שאינכם סומכים עליו, ועלולה לפגוע במערכת היחסים שלכם.

מה לעשות אם הילדים צופים בפורנוגרפיה

אם אתם מגלים שילדכם צופה בפורנוגרפיה, הישארו רגועים. כשאתם רגועים, אתם יכולים לדבר עם ילדכם בצורה אוהבת, בונה ותומכת. חשוב לדבר על כך כדי לוודא שמה שראה לא גרם לו טראומה, ולהעביר מסר שהוא יכול לדבר איתכם בכל עת על דברים מפחידים או מבלבלים. כך יכול ילדכם להרגיש מוגן ובטוח.

כיצד לדבר עם ילדים שצפו בפורנוגרפיה בטעות

בתחילת השיחה, הבטיחו לילדכם שהכל בסדר והוא לא הסתבך בשום דבר. אמרו, למשל, “שמעתי שמישהו בבית הספר הראה לכמה מכם תמונות מיניות. זה לא מסבך אותך, אבל אנחנו יכולים לדבר על זה?”

אם ילדכם אומר לכם שראה משהו מפחיד או מגעיל באינטרנט, שאלו אותו כמה שאלות שיעזרו לו לדבר יותר:

  • איפה הייתה התמונה כשראית אותה?
  • איך הרגשת כשראית אותה?
  • מה עשית אחרי שראית אותה?

אין צורך לבקש ממנו להסביר מה ראה בפירוט. אפשר לבקש ממנו להראות לכם. הפרטים עשויים לצוץ בשיחות הבאות.

אמרו לו שמרגישים הרבה יותר טוב אם מדברים על דברים שמטרידים אותנו. לדוגמה, “כשלא מספרים משהו שמדאיג אותנו, אנחנו עלולים לדאוג עוד יותר. המחשבות ממשיכות לתסוס בנו, ואנחנו עלולים להרגיש מאוד בודדים ולחוצים”. כך ירגיש ילדכם שאפשר לדבר איתכם.

מה להגיד כשילדים צופים בפורנוגרפיה במכוון

ייתכן שילדכם חיפש פורנוגרפיה במכוון או מצא אותה בחיפוש של מילים כגון “נשיקות” או “תחת”. אם זה קורה, אמרו לילדכם שמותר לו להיות סקרן ולתהות מהם יחסי מין. לאחר מכן, הסבירו מדוע אתם חוששים מפורנוגרפיה.

לדוגמה, “מין הוא משהו שמבוגרים עושים כששניהם רוצים ודואגים זה לזה. פורנוגרפיה נועדה למבוגרים, לא לילדים. זו לא דרך טובה לקבל מידע על מין כיוון שפורנוגרפיה אינה אמיתית, ולפעמים היא מראה אנשים שעושים דברים שאינם רוצים באמת לעשות. אז אני רוצה לבקש ממך לא להסתכל בפורנוגרפיה אם אתה נתקל בה במקרה”.

מה יכול ילדכם לעשות בעתיד
ילד שיודע מה לעשות אם הוא נתקל שוב בפורנוגרפיה ירגיש פחות מבוהל או מודאג. לדוגמה, אפשר להגיד לו שיש דברים שלא נועדו לעיני ילדים, ולכן כדאי לו להסתכל במהירות הצדה או להסתיר את עיניו. כמו כן, אם הוא רואה משהו שגורם לו להרגיש לא נוח או מבולבל, עליו לדבר איתכם או עם מבוגר אמין אחר בהקדם.

כדאי לדבר עם ילדכם גם על סקסטינג (שליחת הודעות מיניות). סקסטינג שונה מצפייה בפורנוגרפיה, כיוון שמדובר בשיתוף או בהעלאת תמונות מיניות של עצמם או של אנשים אחרים שאתם מכירים.

מידע חשוב נוסף להורים תוכלו למצוא באתר מידע אמין על מין.

 

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר  Raising Children Network

אכילה בריאה והתעמלות להורים

אכילה בריאה והתעמלות: עקרונות הבסיס

קל ומהנה יותר להיות הורים כשמרגישים טוב. שמירה על בריאות ואורח חיים פעיל תעזור לכם להיות ההורים שאתם רוצים להיות, ולהרגיש בריאות ורווחה כללית.

הדברים החשובים ביותר לבריאות טובה הם אכילה בריאה והתעמלות – לאזן בין מה שאתם אוכלים ושותים כדי לקבל מספיק אנרגיה, ולנוע מדי יום כדי לשמור על כושר גופני.

פעילות גופנית: טיפים להורים

יכול להיות שאתם עסוקים מכדי לדחוס התעמלות לשגרה היומית. ייתכן שבסוף היום – ולפעמים אפילו כבר בתחילת היום! – אתם עייפים ורק רוצים לנצל כל דקה למנוחה. אך האם ידעתם שפעילות גופנית מגבירה את רמות האנרגיה ומשפרת את ההרגשה?

אם זמנכם קצר, הדרך הקלה יותר היא להכניס את הפעילות הגופנית לתוך הפעילויות היומיומיות הרגילות. אפשר לצאת לסיבוב עם הילד, לבעוט בכדור יחד בגינה, או ללכת לסופר לקנות כמה דברים במקום לנסוע ברכב. אפשר אפילו לרקוד טנגו עם שואב האבק, אם זה מה שעושה לכם את זה!

מה שחשוב הוא התנועה עצמה – כ-30 דקות מדי יום. אפילו כמויות קטנות של פעילות גופנית, שמסתכמות בחצי שעה ביום, יכולות לרומם את האנרגיה. כדאי גם להכניס כמה תרגילים קבועים נמרצים יותר, שממש עוזרים לשמירה על הבריאות.

יש עוד שלוש סיבות טובות להישאר פעילים:

  • הרפיה
  • הנאה בחברה – הפעילות מאפשרת לכם להתעדכן עם חברים, לשחק או לצאת להליכה עם אנשים
  • סיפוק אישי מהבריאות והרווחה הכללית.

למידע נוסף, קראו על אפשריבריא – התוכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים של משרד הבריאות.

אכילה בריאה

אכילה בריאה מספקת לכם את האנרגיה הדרושה לפעילות במהלך היום ושומרת על תזונת הגוף כדי שיוכל לפעול באופן מיטבי.הכנת ארוחות מאוזנות ובריאות עלולה להישמע כמו משימה גדולה מדי להורה העסוק. אבל ברגע שיודעים אילו מזונות מספקים את הרכיבים התזונתיים הדרושים, קל יותר לבחור מזון בריא ולאכול היטב.

הגוף שלכם צריך:

  • פחמימות – כגון תפוחי אדמה, אורז ולחם – לצורך אנרגיה
  • מקור קבוע של חלבון כגון בשר, דגים וקטניות, לתיקון הרקמות ולשמירה על הגוף במצב טוב
  • ויטמינים למערכת החיסון והבריאות הכללית
  • מינרלים חיוניים כגון ברזל, סידן ואבץ לתהליכים הכימיים שמתרחשים בגוף ולצמיחתו
  • מזון שמכיל פיטוכימיקלים שעוזרים להגן על הגוף מפני שלל מחלות.

שתיית משקאות רבים תעזור למניעת התייבשות, שעלולה לגרום לכם להרגיש עייפים ותשושים אף יותר. מים הם הנוזל הטהור, הפשוט והזול ביותר – הכמות המומלצת היא שמונה כוסות ביום.

משקאות שמכילים אלכוהול וקפאין למעשה שואבים נוזלים ממערכות הגוף. אם אתם שותים משקאות כאלה, הוסיפו עליהם עוד כוס מים.

טיפים לאכילה בריאה ומהירה

הטיפים הבאים יעזרו לכם לחסוך זמן, להכין ארוחות בריאות במהירות, ולשמור על תזונה טעימה ומאוזנת בלי להיות טבחי גורמה או להוציא המון כסף.

רעיונות לארוחות בזק

  • אפשר להכין ארוחות כמו פסטה טרייה עם ירקות או סלט, שממש ממריצות את הגוף, בדקות ספורות בלבד.
  • ביצים מקושקשות, ביצים קשות או חביתה הן אפשרות מהירה, בריאה ומגוונת.
  • פירות, מקלוני ירקות, גבינה, מטבלים ויוגורט הם חטיפים בריאים וקלים כשאתם עסוקים עם התינוק או בעבודה.
  • ירקות קפואים הם קיצור דרך מעולה להכנת ארוחות בריאות, טעימות ומזינות.
  • אם נגמרו לכם המצרכים והאנרגיה, חפשו אפשרויות טייקאווי בריאות, כמו אורז מוקפץ עם ירקות (הקפידו על כמויות השמן).

מזון שתמיד כדאי להחזיק במזווה

  • החזיקו בבית ירקות עם אורח חיים ארוך כמו תפוחי אדמה, גזרים ובצלים.
  • כדי לקבל אנרגיה, אחסנו במזווה פסטה יבשה מקמח מלא ומקורות אחרים לפחמימות, כמו אורז עם מדד גליקמי נמוך, אטריות יבשות, קטניות וקוסקוס.
  • החזיקו במזווה מזון יבש כמו צנוברים, עגבניות מיובשות ופטריות שיטאקה.
  • אגוזים כגון שקדים וקשיו הם מקור נהדר לחלבון ושומן בריא ואפשר לאכול אותם בתור ארוחה קלה או כחלק מארוחה מלאה – אך נסו להימנע מקניית אגוזים מומלחים או מטוגנים.
  • שימורי עגבניות, תירס וירקות אחרים, וכן רוטב עגבניות, יכולים להיות פתרון מושלם לארוחות בסיר אחד כמו פסטה עם רוטב, מרקים ותבשילים.
  • בשר ודגים משומרים, כגון טונה, סלמון וסרדינים, הם מקור מצוין לחלבונים, וכך גם קטניות משומרות כמו עדשים.
  • כדאי להחזיק רטבים וממרחים כמו רוטב עגבניות, חרדל, סויה וצ’ילי כדי להוסיף טעם מיוחד לארוחות קלות מהירות.

רעיונות למזון בריאות קפוא

  • ירקות קפואים שומרים על רבים מהמרכיבים התזונתיים המשובחים שלהם.
  • השתמשו בבשר כגון סטייקים, בשר טחון, נקניקיות ועוף. הקפיאו בשר בלי העצמות.
  • גרדו גבינה לצורך הכנת פיצה ביתית ומאכלים אחרים.
  • אפשר להקפיא בלי בעיה כל מיני לחמים ומאפים.

רעיונות להכנת מזון

  • בשלו מזון בכמות המספיקה לשתי ארוחות במקום לאחת, או הקפיאו את המנות לשימוש מאוחר יותר.
  • שמרו את השאריות לצורך ארוחות קלות וכריכים.
  • חסכו את שטיפת הכלים: בשלו ארוחות בסיר אחד כגון מרקים ותבשילים.
  • חתכו את הירקות והבשר לחתיכות קטנות יותר כדי לחסוך זמן בישול. אם יש לכם זמן ואנרגיה, הכינו את המזון בלילה הקודם.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

איך מזהים ילד על הספקטרום? סימנים להפרעה על הרצף האוטיסטי אצל ילדים גדולים ובני נוער

איך מזהים ילד על הספקטרום? סימנים להפרעה על הרצף האוטיסטי

במאמר הבא מופיעים חלק מהסימנים ההתנהגותיים והסימנים הקשורים לתקשורת חברתית אצל ילדים על הרצף האוטיסטי בגיל ההתבגרות ולפניו. מרבית הילדים על הרצף האוטיסטי יאובחנו בגיל צעיר יותר, אולם יש ילדים שהשונות החברתית והסימנים המחשידים לאוטיזם עשויים היו שלא להיות כל כך בולטים בשנות חייהם הראשונות, אולם עם הדרישה החברתית העולה במהלך שנות ההתבגרות, יעשו חלק מהסימנים של אוטיזם בולטים יותר, והם יקבלו את האבחנה בגיל בוגר יותר.

אולי תגלו שחלק מהסימנים המוזכרים כאן כמאפיינים של ילדים על הרצף האוטיסטי  מזכירים מאוד את ילדכם, ואחרים נשמעים רחוקים ממנו מאוד. כולנו למעשה עשויים לגלות קשיים בחלק מהתחומים המוזכרים, בדרגות שונות, אך רק נוכחות מובהקת של רבים מהסימנים הללו יכולה להוביל לקבלת אבחון של אוטיזם.

אם אתם מודאגים בשל שילוב התנהגויות חריג, פנו לרופא הילדים, שיוכל להפנות אתכם לאיש המקצוע המתאים.

סימנים הקשורים לתקשורת חברתית

ילדים על הרצף האוטיסטי ובני נוער על הרצף האוטיסטי נתקלים בדרך כלל בקשיים הן בתקשורת מילולית והן בתקשורת בלתי מילולית למטרות חברתיות.

תקשורת מילולית

ילד או בן נוער עם אוטיזם עשוי:

  • להתקשות להשתתף בשיחות ולחכות לתורו – למשל, להיות היחיד שמדבר בשיחה, על נושא שלאו דווקא מעניין אחרים, מבלי להפסיק, או לחילופין להתקשות לענות על שאלות שנוגעות אליו, לחוויות שלו או לרגשות שלו
  • לדבר הרבה על נושא מועדף, אך להתקשות לדבר על מגוון נושאים
  • לא להבין את הכוונה שמאחורי המילים ולהתייחס לדברים באופן מילולי – למשל, לא להבין את הביטוי “קח את עצמך בידיים” או להתקשות להבין ציניות או הומור
  • להשתמש בטון דיבור בלתי רגיל, או להשתמש בדיבור באופן בלתי רגיל – לדוגמה, לדבר בקול מונוטוני או עם מבטא חריג
  • להשתמש באוצר מילים טוב בצורה יוצאת דופן ולא תואם לרמה הכללית של הדיבור שלו או לגילו,  או לדבר באופן רשמי ומיושן

תקשורת בלתי מילולית

ילד או בן נוער עם אוטיזם עשוי:

  • להתקשות לקרוא סימנים בלתי מילוליים, כגון שפת גוף או טון הדיבור, כדי להבין כיצד מישהו אחר מרגיש – למשל, לא להבין כאשר מבוגר כועס בהתבסס על טון הדיבור שלו, או לא לשים לב כשמישהו משתמש בציניות כדי להקניט אותו
  • להשתמש בקשר עין בדרך בלתי רגילה – לדוגמה, ליצור פחות קשר עין מאחרים, או לא ליצור קשר עין כשמדברים אליו או לחילופין לנעוץ מבטים באופן לא נעים
  • להביע פחות רגשות באמצעות פניו, או לא להצליח לקרוא את הבעות הפנים של אחרים – למשל, לא לדעת אם מישהו מחבב או אוהב אותו
  • להשתמש במעט מאוד מחוות כדי להביע את עצמו.
  • לא מצליח לשלב בין כל אלה כלומר- הבעת הפנים, שפת הגוף וקשר העין לא מתאימים לנושא שעליו מדבר (למשל- מספר שהיה אירוע מרגיז עם חיוך על הפנים)

פיתוח מערכות יחסים

ילד או בן נוער עם אוטיזם עשוי:

  • להעדיף לבלות לבדו במקום עם חברים
  • לרצות שילדים אחרים ישחקו לפי החוקים שלו בלבד
  • להתקשות להבין את החוקים החברתיים של חברוּת
  • לקיים קשר חברי עם מעט ילדים , ובדרך כלל כאלה שגם להם יש קשיים חברתיים
  • להתקשות להיקשר לילדים בני גילו, ולהעדיף לשחק עם ילדים צעירים יותר או עם מבוגרים
  • להתקשות להתאים את התנהגותו למצבים חברתיים שונים. למשל, לא מתבייש בכלל במקום חדש לו
  • לפלוש למרחב האישי ולהתקרב יותר מדי לאנשים.

סימנים התנהגותיים

ישנם כמה סימנים התנהגותיים שיופיעו לעיתים אצל ילדים על הרצף האוטיסטי או בן נוער עם אוטיזם.

התנהגות ותחומי עניין חזרתיים

ילד או בן נוער עם אוטיזם עשוי:

  • להפגין התעניינות או אובססיה בלתי רגילה – למשל, להתעניין באופן חריג בתחום מסוים, לאסוף באובססיביות פריטים מסוימים, או להתעניין ולצטט סטטיסטיקות של משחקי כדורסל, למשל, בלי להתעניין באמת במשחק עצמו
  • להתנהג בצורה טורדנית (קומפולסיבית) – לדוגמה, להעמיד חפצים בשורה או להרגיש שעליו לסגור את כל הדלתות בבית
  • להיקשר באופן בלתי רגיל לחפצים – למשל, לשאת איתו צעצוע גם כנער מתבגר, או לאסוף פריטים לא רגילים כמו אריזות חטיפים או שרוכי נעליים
  • להיות מוטרד בקלות משינויים ולחבב מאוד שגרות – לדוגמה, לרצות לשבת תמיד באותו מושב בכל ארוחה או לשמור על סדר התארגנות קבוע מאוד בבוקר
  • לחזור על תנועות גוף או להתנועע בצורה בלתי רגילה, למשל במחיאות כפיים או נדנוד

רגישויות תחושתיות

ילד או בן נוער עם אוטיזם עשוי:

  • להיות רגיש מאוד להתנסויות תחושתיות – לדוגמה, להיות מוטרד בצורה חריגה מרעשים שאחרים חושבים שהם קצת לא נעימים, או לאכול רק מזון עם מרקם מסוים

סימנים נוספים

ילדים על הרצף האוטיסטי ובני נוער עם אוטיזם נתקלים גם בקשיים נוספים, למשל:

  • בעיות שינה – לדוגמה, קושי להירדם, או התעוררות מוקדמת וחוסר יכולת להירדם חזרה
  • חרדה או תחושת הצפה – למשל, חרדה מההגעה למקום חדש או להשתתפות במצבים חברתיים
  • דיכאון – ילדים ובני נוער שמודעים לשוֹנוּת שלהם מודעים, בדרך כלל, גם לאופן שבו אחרים רואים אותם, ומרגישים מבודדים. רגשות אלה מוגברים מרמות ההורמונים המשתנות במהלך גיל ההתבגרות
  • התנהגות תוקפנית – לעיתים קרובות, הרגישות התחושתית עשויה להוביל להתנהגות תוקפנית פתאומית. הילדים עלולים להתקשות להבין מה קורה סביבם, מה שמוביל להצטברות תסכול ולהתפרצות
  • קושי במיומנויות ארגוניות – לדוגמה, להתקשות להתמודד עם המורכבות הגוברת במעבר לחטיבת הביניים- עם ריבוי מקצועות, מעבר בין כיתות לימוד שונות, חלוקה להקבצות עם ילדים משתנים מדי שיעור ועוד.
  • סרבנות בית ספר או חוסר רצון ללכת לבית הספר – תחושת הצפה או בלבול בבית הספר.

הופעת סימנים אלה עשויה להיות נקודת ההתחלה לאבחון אוטיזם בגיל מאוחר. קבלת האבחנה עשויה להפתיע אתכם, או לחילופין להביא לתחושת הקלה, על שמצאתם סוף סוף מענה והסבר לקשיים וההתנהגויות החריגות של ילדכם.  קבלת האבחנה היא השלב הראשון בדרך למתן טיפולים שיסייעו לו להתקדם.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

לעודד התנהגות חיובית אצל מתבגרים

הידעתם?

  • מערכות יחסים חזקות במשפחה חיוניות להתפתחות רגשית וחברתית בריאה אצל בני נוער.
  • הורים משפיעים על ההחלטות של ילדיהם לטווח ארוך, כגון בחירת קריירה, ערכים ומוסר.

20 הטיפים הבאים יעזרו לכם לעודד התנהגות טובה אצל מתבגרים.

1. פנו זמן להקשבה פעילה 
הקשבה פעילה משמעה לשים לב היטב ולהביע עניין במה שילדכם אומר ומרגיש, במקום לחשוב על הדבר הבא שתגידו. כך תראו לילדכם שאתם דואגים לו ומתעניינים במה שהוא אומר.

2. קבעו כללי התנהגות ברורים
כללים ברורים מבהירים את הציפיות שלכם מילדיכם. אם אפשר, שלבו את כל חברי המשפחה בדיון על קביעת הכללים. נסו לקבוע כללים חיוביים. לדוגמה, במקום להגיד “אל תתנהגו בחוסר נימוס”, אמרו “אנחנו מדברים אחד לשני בכבוד”.

3. הפרת הכללים: הגיבו ברוגע, בתקיפות ובעקביות 
אם ילדכם מפר את הכללים, הגיבו בתוצאות קצרות והוגנות שהסכמתם עליהן מראש. תגובה כזו תעזור לכם להבהיר את הציפיות שלכם מהתנהגותו בעתיד. למידע נוסף שיעזור לכם לקבוע גבולות ולהשתמש בתוצאות, קראו את המאמר שיטות להקניית משמעת לבני נוער.

4. עודדו חשיבה עצמית
אם עליכם להשתמש בתוצאות, הסבירו מדוע אתם עושים זאת. כך יוכל ילדכם לחשוב מה יוכל לשנות כדי למנוע מהבעיה לצוץ שוב. לדוגמה, אמרו משהו כמו “שחר, אני דואגת כשאתה נשאר בחוץ עד מאוחר ולא אומר לי מה אתה עושה. בפעם הבאה אאסוף אותך בעשר בלילה. מה תוכל לעשות אחרת בפעם הבאה?” בהמשך, שאלו את ילדכם מה לדעתו תהיה התוצאה המתאימה אם ימשיך להתנהג באופן בלתי ראוי.

5. שמשו דוגמה חיובית 
ילדים – אפילו בני נוער – עושים מה שאתם עושים, ולכן מומלץ לשמש דוגמה אישית כדרך חזקה וחיובית לכוון את התנהגותם. למשל, אם אתם נוהגים לשבת בחוף הים ולשתות עם חברים, תוכלו להדגים שימוש סביר באלכוהול אם תסרבו לשתייה נוספת ותאמרו “לא תודה, כבר שתיתי בקבוק בירה אחד, אני חושב שזה מספיק”. כדאי להתחיל בקביעת כללים משפחתיים. אם ילדכם רואה שאתם מתנהגים לפי הכללים בעצמכם, גם הוא יתנהג כך. אין צורך להגיד “תעשה מה שאני עושה, ולא רק מה שאני אומר”- ילדים קולטים זאת לבד.

6. בחרו היטב על מה להילחם
לפני שאתם נכנסים לעימות על התנהגותו של ילדכם, שאלו את עצמכם, “זה באמת משנה?” וגם “באמת שווה להילחם על זה?” פחות משובים שליליים מובילים לפחות הזדמנויות לעימותים ולתחושות שליליות. השתדלו להבליג על התנהגויות או מעשים שלא מוצאים חן בעינכם, אך אינם באמת בעלי משמעות כגון סגנון לבוש, תספורת, וכו’. התרכזו בדברים החשובים ביותר בעיניכם.

7. התייחסו לילדכם ברצינות
ילדכם הוא אדם בפני עצמו ועליו לדעת שאתם מעריכים ומקבלים אותו. אחת הדרכים שבהן תפגינו הערכה וקבלה היא להתייחס לדעות ולרעיונות המתפתחים שלו ברצינות, גם אם אינכם מסכימים איתם.

8. ותרו על השליטה לפעמים
אחד האתגרים הגדולים ביותר בגיל ההתבגרות הוא ללמוד להתמודד עם אחריות. תנו לילדכם אחריות בתחומים מסוימים – למשל, תנו לו לבחור את הבגדים שלו או התסרוקת – כדי שילמד כיצד להיות אוטונומי ועצמאי. ויתור על השליטה יכול לעזור לכם להימנע מקרבות מיותרים על דברים קטנים.

9. התמודדו עם בעיות בדרך חיובית
בין אם אתם מתווכחים עם ילדכם או עם בן או בת הזוג שלכם, השתמשו במיומנויות חיוביות לפתרון בעיות כדי לפתור את העניין בצורה רגועה. כך גם תציבו לילדכם מודל חיובי לחיקוי.

10. שבחו את ילדכם
שבחים וחיזוקים יכולים לספק מוטיבציה חזקה מאוד. אמנם נראה שבני הנוער עומדים ברשות עצמם, אך ילדכם עדיין זקוק לאישורכם. שימו לב והגיבו לבחירות האחראיות שהוא עושה ולהתנהגותו החיובית, כדי לעודד אותו להמשיך להתנהג כך.

11. תכננו שיחות קשות מראש
כשאתם צריכים לנהל שיחה קשה, כדאי לתכנן מראש מה תגידו ואיך ילדכם ירגיש, כדי להימנע מעימותים. ערכו את השיחה במקום ובזמן שיאפשר לכם פרטיות. לדוגמה, “אור, אני רוצה לדבר איתך על משהו שקורה בבית. נוכל לשבת על כוס תה בערב ביום שלישי ולדבר על זה, טוב?”

12. המשיכו להשקיע במערכת היחסים שלכם
חשבו על מערכת היחסים עם ילדכם כעל חשבון בנק. כשאתם מבלים ביחד, נהנים ונותנים לו תמיכה ועזרה, אתם “מפקידים” בחשבון, וכשאתם מתווכחים, מאשימים ומבקרים אתם “מושכים” מהחשבון. הרעיון הוא לשמור על חשבון הבנק בפלוס או לכל הפחות מאוזן.

13. ספרו מה אתם מרגישים
אמרו לילדכם בכנות כיצד ההתנהגות שלו משפיעה עליכם. השתמשו הרבה ב”אני”. לדוגמה, משפט כמו “אני ממש דואגת כשאת לא מגיעה הביתה בזמן” יוביל לתגובה טובה יותר מאשר “את יודעת שאת אמורה להתקשר אליי אחרי בית הספר!”

14. למדו לחיות עם טעויות
כולם עושים טעויות, ואף אחד אינו מושלם. מה שחשוב הוא כיצד אתם מתמודדים עם הטעויות – שלכם ושל ילדכם – כשהן מתרחשות. בתור התחלה, יש לקחת אחריות על הטעויות, ואז לנסות להבין מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב בפעם הבאה. כשאתם עושים טעויות, כדאי להתנצל בפני ילדכם כדי לעזור למערכת היחסים שלכם להתפתח היטב.

15. בדקו כיצד להישאר מחוברים לילדכם
בלו ביחד ועשו דברים מהנים כדי להישאר מחוברים לילדכם. לפעמים, הרגעים הטובים ביותר הם ספונטניים ובלתי מתוכננים, כמו למשל כשילדכם מחליט לספר לכם איך היה היום שלו תוך כדי שטיפת כלים. כשהרגעים האלה מתרחשים, הפסיקו את מה שאתם עושים באותו רגע ותנו לו תשומת לב מלאה. כך תעבירו לו את המסר, “אתה חשוב לי ואני אוהב/ת אותך”.

16. כבדו את הצורך של ילדכם בפרטיות 
בני נוער משוועים לקצת פרטיות ולמקום משלהם. הפגינו כבוד כלפי ילדכם: בקשו ממנו רשות להיכנס לחדרו, אל תקראו ביומנו או תחטטו בחפציו. חשבו היטב מה אתם באמת צריכים לדעת, ומה יכול להישאר פרטי בינו לבין חבריו.

17. עודדו תחושת שייכות
שגרות משפחתיות נותנות לילדכם תחושת יציבות ושייכות גם כשהכל משתנה סביבו – ובתוכו. אפשר לערוך ערב פיצה שבועי, פנקייקים לארוחת בוקר בשבת או לקיים מסורות קבועות ואהובות לחגיגת ימי הולדת.

18. עמדו בהבטחות 
כשאתם עומדים בהבטחות שלכם, טובות או רעות, ילדכם לומד לבטוח בכם ולכבד אתכם. היו ברורים ועקביים.

19. שמרו על ציפיות מציאותיות
בני נוער הם בני נוער. בדיוק כמוכם, גם ילדכם ימעד לפעמים ויפר חלק מהכללים. בני נוער והמוח שלהם עדיין מתפתחים ומנסים להבין מי הם יהיו כשיהיו גדולים. מתיחת הגבולות היא חלק מהתהליך, ולכן מומלץ לשמור על ציפיות מציאותיות מהתנהגותו של ילדכם, ולהתגמש לעיתים.

20. הסתכלו על חצי הכוס המצחיקה 
צחוק ובדיחות יכולים להקל את המתח ולהקטין עימותים אפשריים, ומונעים מכם ומילדכם לקחת את הכל באופן אישי מדי. כמו כן, תמיד אפשר להשתמש בבדיחה כדי להתחיל שיחה קשה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

סקסטינג: לדבר עם ילדים בני 6-11 על הנושא

מהו סקסטינג?

סקסטינג הוא יצירת ושליחת תמונות בעלות אופי מינית באמצעות טלפונים ניידים, או העלתן לאינטרנט ולרשתות החברתיות. התמונות עשויות להיות תמונות של עצמכם או של מישהו אחר, בעירום מלא או חלקי. אנשים צעירים עשויים לקרוא לתמונות האלה “סלפי עירום” או “סלפי סקסי”.

ילדים בני פחות מ-11 נוטים פחות לשלוח הודעות כאלה מבני נוער, ועשויים להרגיש מוטרדים אם קיבלו הודעה שלא על דעתם. כמו כן, הם עשויים לחוש מודאגים, מובכים, מבולבלים או מוטרדים אם מופעל עליהם לחץ לשתף את ההודעה.

מדוע חשוב לדבר מוקדם על סקסטינג

יש המון סיבות טובות לקיים שיחה על סקסטינג עם ילדכם כבר בגיל צעיר. בשיחה תוכלו לעזור לו להבין במה מדובר, למנוע ממנו להעביר תמונות לא ראויות של עצמו ושל אחרים ולוודא שהוא יודע מה לעשות אם קיבל תמונה שמדאיגה אותו.

ייתכן שתחושו מבוכה כשתדברו עם ילדכם על סקסטינג. זה טבעי. אולם השיחה על סקסטינג יכולה להיות עוד חלק בשיחה על מין ומיניות שתנהלו עם ילדכם, ואפשר לצרף גם דיון על בטיחות באינטרנט.

מתי להתחיל לדבר עם ילדכם על סקסטינג? זה תלוי בבשלות שלו, אם אתם חושבים שהוא מוכן ומהי מידת השימוש שלו באפליקציות לשליחת הודעות (כמו וואטסאפ), טלגרם, סנטפצאט וכו’. אם ילדכם קיבל תמונת עירום, תמכו בו והבטיחו לו שתתמודדו עם זה ביחד.

כיצד לדבר על סקסטינג

הנה כמה דברים שיעזרו לכם להתחיל לדבר עם ילדכם על סקסטינג:

להסביר מה זה סקסטינג

כדאי לברר קודם כל מה ילדכם כבר יודע על סקסטינג או על שליחת תמונות עירום. שאלו אותו, “האם שמעת על ילדים ששולחים תמונות עירום? מה אתה חושב על זה?”

אם עליכם להסביר לו מה זה סקסטינג, אמרו משהו כמו, “סקסטינג הוא לקחת תמונה שלך או של מישהו אחר בלי חלק מהבגדים או בלי בגדים בכלל , ואז לשלוח אותה לחבר או לשתף אותה באינסטגרם, בסנאפצ’ט או ברשת חברתית אחרת”.

לאחר מכן שאלו אותו שאלות נוספות. לדוגמה:

  • האם מישהו בבית הספר מדבר על שליחת תמונות עירום או על זה שהוא מצלם את הגוף שלו?
  • האם אתה מכיר מישהו ששלח או קיבל תמונת עירום?
  • האם אי פעם שלחת או קיבלת תמונת עירום?
  • יש לך שאלות על דברים ששמעת?

ענו על השאלות של ילדכם בפתיחות ובכנות. אמרו לו שאם הוא מקבל תמונה שמטרידה אותו, או שהוא מודאג מתמונה ששלח, הוא יכול לדבר איתכם בכל עת. הבטיחו לו שלא תכעסו.

לשתף תמונות

סקסטינג כולל שיתוף תמונות או סרטונים מיניים. לכן, כדאי להתחיל ולדבר על שיתוף תמונות באופן כללי. דברו עם ילדכם על סוג התמונות שמתאים לדעתכם לשתף. לדוגמה, “זה בסדר לשתף תמונות של הכלב שלנו, או תמונות של עוגות שהכנת, אבל אני לא רוצה שתשתף תמונות חושפניות של עצמך”.

כדאי לקבל את נקודת המבט של ילדכם בנושא, ולכן, שאלו אותו אילו תמונות מותר לדעתו לשתף. שאלו אותו אם הוא ישמח שאתם, המורה או הסבים שלו יראו את התמונות האלה. אם התשובה היא לא, הסבירו לו שסביר להניח שלא ראוי לשתף אותן.

ילדכם צריך לדעת מה עלול להשתבש כשהוא משתף תמונות. הסבירו לו שהתמונות שהוא שולח לאנשים אחרים עלולות להגיע לאנשים נוספים בקלות רבה. למשל, “ברגע ששולחים תמונה למישהו, מאבדים עליה את השליטה. מי ששלחת אליו יכול לשלוח אותה לאנשים אחרים, או להעלות אותה לאתר אינטרנט, שם כולם יוכלו לצפות בה”. תמונות שעלו לרשת אינן נעלמות מהרשת, גם אם מוחקים אותן מהמכשיר שלכם.

הזהירו מפני פדופילים: “אם אדם שאינכם מכירים מתעניין בתמונות שלכם, מבקש להיות חבר שלכם, מבקש לשלוח לכם תמונות שלו או מבקש מכם לשלוח תמונות שלכם – בבקשה לספר לי מיד. יכול להיות שמדובר באדם מסוכן, שפוגע בילדים”.

כמו כן, הסבירו לילדכם שאסור לשתף תמונות של אנשים בלי בגדים, או של אנשים מתנשקים או נוגעים זה בזה.

להתנהג בכבוד באינטרנט

אפשר לדבר על סקסטינג כחלק מהתנהגות מכובדת באינטרנט באופן כללי. אם ילדכם מסכים שאסור לרכל, להפיץ שמועות, להתנהג בבריונות או לפגוע ברגשותיו של מישהו באמצעות הודעות טקסט, סביר להניח שיסכים לכך ששיתוף תמונות מיניות אינו מכבד.

אחת הדרכים לגרום לילדכם לחשוב על מתן כבוד היא לעודד אותו לחשוב על האנשים בתמונות או בסרטונים שהוא רוצה לשתף. הוא יכול לשאול את עצמו:

  • האם קיבלתי רשות מאותו אדם לשלוח את התמונה או הסרטון?
  • איך הוא ירגיש אם אפרסם את זה?
  • איך הוא ירגיש אם חברים, הורים או מורים יראו את זה?

לנהל משא ומתן על כללים וגבולות

כללים משפחתיים ברורים ועקביים בנוגע לשימוש בטכנולוגיה יעזרו לילדכם לקבל החלטות נבונות. לדוגמה, אתם יכולים להסכים שהוא שולח רק הודעות טקסט ולא משתף תמונות, או שעליו לבדוק איתכם לפני שהוא משתף תמונה. אל דאגה, ברגע שמתחילים לדבר על סקסטינג, השיחות הבאות נהיות קלות יותר.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

אורח חיים בריא לאימהות ולאבות טריים

אכילה ושתייה בצורה בריאה בימים הראשונים

הטיפול בתינוק בן יומו דורש כמות עצומה של זמן ואנרגיה. כלומר, סביר להניח שיש לכם פחות זמן לעשות קניות ולהכין או לבשל ארוחות קלות וארוחות מכובדות יותר. עם זאת, אחת הדרכים החשובות ביותר להעלאת רמות האנרגיה היא לאכול היטב.

אחרי הלידה, אימהות רבות סובלות ממחסור בברזל, מה שעלול לגרום להן להרגיש עייפות ואפילו חולות. מומלץ לבדוק את רמות הברזל אצל הרופא.

כדי לשמור על בריאות טובה, עליכם לאכול מגוון מזונות מדי יום מחמש קבוצות המזון: פירות; ירקות; דגנים; בשר, דגים, עוף, ביצים וקטניות; ומוצרי חלב דלי שומן. לפניכם המנות המומלצות מכל קבוצה ליום, לפי משרד הבריאות:

פירות

שתי מנות לגברים ולנשים. מנה אחת שווה:

  • פרי אחד בינוני מסוג תפוח, בננה, תפוז או אגס
  • שני פירות קטנים מסוג שזיף, קיווי או אפרסק
  • כוס אחת של פירות טחונים, משומרים או מיובשים (ללא תוספת סוכר).

ירקות

שש מנות לגברים וחמש מנות לנשים. מנה אחת שווה:

  • חצי כוס ירקות מבושלים (ברוקולי, תרד או גזר)
  • כוס אחת של ירקות עלים ירוקים, או סלט ירקות
  • חצי כוס שעועית, קטניות או עדשים מבושלות, מיובשות או משומרות
  • חצי תפוח אדמה בינוני או ירק אחר המכיל עמילן (בטטה, דלעת או תירס).

דגנים

שש מנות לגברים ולנשים. מנה אחת שווה:

  • פרוסת לחם אחת
  • חצי כוס אורז, פסטה, אטריות, קינואה או פולנטה מבושלים
  • חצי כוס דייסה
  • שני-שליש כוס דגני בוקר מחיטה
  • רבע כוס גרנולה
  • מאפין אחד.

מוצרי חלב דלי שומן

שתי מנות וחצי לגברים ולנשים. מנה אחת שווה:

  • כוס אחת (250 מ”ל) של חלב דל שומן או חלב סויה מועשר בסידן
  • שתי פרוסות גבינה צהובה
  • שלושת-רבעי כוס (200 גר’) יוגורט
  • כוס אחת (250 מ”ל) של פודינג על בסיס חלב
  • חצי כוס גבינת ריקוטה.

בשר, דגים, עוף, ביצים וקטניות

שלוש מנות לגברים ושתי מנות וחצי לנשים. מנה אחת שווה:

  • 65 גר’ בשר רזה מבושל כגון בקר, עגל או כבש
  • 80 גר’ עוף או הודו רזה מבושל
  • 100 גר’ פילה דג מבושל
  • 170 גר’ טופו מבושל
  • שתי ביצים גדולות
  • כוס אחת של עדשים, חומוס או שעועית מבושלים
  • רבע כוס ממרח אגוזים – אפשר להשתמש כתחליף ל-30 גר’ אגוזים.

מותר לאכול מזון מהיר וג’אנק פוד בכמויות קטנות.

גוף בריא זקוק לנוזלים רבים. כדי לשמור על רמת הנוזלים הנאותה עליכם לשתות המון מים. מותר לשתות מיץ טבעי, נקטר או משקאות קלים מדי פעם, אך יש לזכור שהם מלאים בסוכר ולכן מים הם הבחירה הבריאה ביותר.

למידע נוסף על בחירות בריאות של מזון ומשקאות וטיפים להגברת צריכתם, דברו עם תזונאית מוסמכת.

רעיונות פשוטים לתזונה בריאה

הנה כמה טיפים לאכילה בריאה, קלה ומהירה:

  • הכינו מזון מראש והקפיאו אותו – לדוגמה, תבשילים ומרקים.
  • קבלו בתודה הצעות לארוחות מחברים ומשפחה. כדאי לשמור ארוחה אחת במקרר או במקפיא למחר.
  • השתמשו בירקות קפואים אם אין לכם זמן לקנות או להכין ירקות טריים.
  • קנו עוף צלוי ומיקס סלט חתוך מראש בסופרמרקט, לארוחה מהירה ונטולת טרחה.
  • כשאתם צריכים ארוחה בריאה במהירות, הכינו ביצים קשות או תבלו גבינה לבנה או טחינה גולמית והניחו על טוסט מחיטה מלאה, וחתכו כמה ירקות בצד.
  • שימו בסיר לבישול איטי ירקות חתוכים, בשר רזה או חומוס וכמה עגבניות טריות או משומרות בשעה מוקדמת בבוקר, וקבלו ארוחה חמה בערב.
  • הכינו ארוחות כמו פריטטה (חביתה עם ירקות), שאפשר לאכול חמות או קרות, וגם לארוז בתיקי אוכל כשצריך לצאת.
  • החזיקו המון פירות בבית.
  • הניחו בהישג יד יוגורט, אגוזים, מקלוני ירקות וחומוס, שישמשו בתור ארוחות קלות ובריאות במהלך היום.

כאב טרי, תוכל לעזור מאוד בהכנת ארוחות בריאות בשבועות הראשונים, גם אם לא לקחת חופשה מהעבודה. תוכל להביא מזון בריאות מוכן בדרך הביתה מהעבודה, או לבשל בסוף השבוע מזון לימים שאחריו.

הנקה: מה הגוף צריך

אימהות מניקות זקוקות לכ- 1800 קלוריות כדי לייצר חלב אם. כלומר, מדובר בשלוש ארוחות מלאות ושתיים-שלוש ארוחות קלות ובריאות ביום. כל אחת שונה מהאחרת, ולכן השתמשי בתחושות הרעב, הצמא והמלאות שלך כדי לדעת כמה לאכול ולשתות.

לעתים קרובות, אימהות טריות סובלות מעצירות כיוון שגופן משתמש בנוזלים לייצור חלב. לכן עלייך לשתות המון נוזלים במהלך היום. ההמלצה לנשים מניקות היא לשתות תשע כוסות מים ביום.

אם אינך בטוחה שאת שותה מספיק מים, העיפי מבט בשתן שלך. צבעו אמור להיות צהוב בהיר. שתן בצבע צהוב כהה משמעו שעלייך לשתות יותר מים.

סיבים תזונתיים שמקורם בלחמים, דגנים, עדשים, אפונה, שעועית, שיבולת שועל, פירות וירקות יעזרו גם הם להקלה על העצירות.

בין אם את מניקה או מאכילה את תינוקך מבקבוק, אכילה מועטה מדי עלולה לגרום לך לתחושת עייפות קשה, ולהקשות עלייך לטפל כראוי בתינוקך שזה עתה נולד ולהתמודד עם היעדר השינה.

יש נשים שחוששות שלא ישילו מעליהן את המשקל שהעלו בהיריון. חשוב לתת לגוף זמן להחלים לאחר הלידה, ולכן רצוי לאכול מזון בריא ולהתעמל בעדינות.

אלכוהול, עישון ותרופות

לטפל בתינוק בבטחה

בדקו עם הרופא או הרוקח אם לתרופות שאתם או בן או בת הזוג נוטלים – כולל תרופות צמחיות בנוזל או בטבליות – יש תופעות לוואי שעלולות להקשות עליכם לטפל בתינוק. תופעות לוואי אלה עשויות לכלול כל דבר שגורם לישנוניות, משפיע על שיווי המשקל או על על הרפלקסים – למשל, בעת נהיגה במכונית.

כעת, כשעליכם לדאוג לתינוק קטן, תצטרכו לתכנן מי ידאג לתינוק במקרה שאתם שותים אלכוהול או נוטלים תרופות שיגרמו לכם להיות ישנוניים או להשפיע על שיווי המשקל. לדוגמה, אפשר לבקש מבן או בת הזוג לקום לתינוק אם שתיתם יותר משני משקאות אלכוהוליים.

אלכוהול ועישון

ההמלצה היא לא לשתות יותר משתי מנות אלכוהול ביום כדי לשמור על רמה בריאה.

נמצא קשר בין עישון לבין סיכון גבוה לתסמונת המוות בעריסה אצל תינוקות. מומלץ שאתם והתינוק תשהו בסביבה נטולת עישון.

קפאין יכול להשפיע על איכות השינה, ולכן נסו שלא לשתות אותו מאוחר בלילה.

אימהות מניקות

מה שאת אוכלת, שותה או מעשנת מועבר דרך חלב האם לתינוק, ויכול להשפיע על התפתחות מוחו.אם את מניקה, מומלץ שלא לשתות אלכוהול, לעשן או להשתמש בסמים כלל, כולל מריחואנה.

עם זאת, אם את מתכננת לשתות, כדאי להגביל את הכמות למשקה אחד. כמו כן, מומלץ לתכנן את זמן השתייה לשעתיים (לכל משקה) לפני ההנקה הבאה.

אם את חייבת לעשן, הגני על התינוק ונסי לעשן תמיד הרחק מהתינוק, לשטוף היטב ידיים ואל תעשני שעה לפני ההנקה. ודאי שאנשים אחרים מעשנים הרחק ממך ומהתינוק. זכרי שגם אם העשן מהסיגריה אינו מגיע לתינוק, הוא נדבק לבגדים, לרהיטים, למושבים באוטו, לשטיחים וכו’. כל מגע של התינוק עם עצמים אלו מסכן אותו.

אל תשתי יותר מדי משקאות שמכילים קפאין, שעלול לגרום לתינוק להיות עצבני. אפשר לנסות קפה או תה נטולי קפאין, או חליטות צמחים.

אם עלייך ליטול תרופות, בדקי עם הרופא אילו תרופות בטוחות לשימוש בזמן הנקה, ומה צריך להיות תזמון נטילת התרופות בעת ההנקה עצמה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

תסמונת הרצף האוטיסטי: מתחים במשפחה

הקשר בין מתח במשפחה לילד עם אוטיזם

כל בן משפחה חווה מתח ודחק ומגיב אליו בדרכים שונות. אין דרך נכונה אחת שבה עליכם להרגיש או להגיב לילדכם עם האוטיזם, אך יש  לגלות הבנה ולתת תשומת לב מיוחדת גם  לרגשות בני הבית האחרים.

רגשות ומתח

טבעי להרגיש מגוון של רגשות. בשלבים שונים בחייו של ילדכם, אתם עשויים להרגיש הלם, עצב, כעס, הכחשה, בדידות והשלמה. הרגשות הללו מהווים מקור למתחים עבורכם ועבור שאר בני המשפחה. עם זאת, זכרו שאלה שלבי תהליך האבל שהורים לילדים עם צרכים מיוחדים עוברים לעיתים קרובות לאחר קבלת האבחון. טבעי לגמרי שתרגישו כל אחד מהרגשות הללו ברגעים שונים.

בסופו של דבר, סביר להניח שדמיינתם את עצמכם מלמדים את ילדכם לקרוא, לארח מסיבות ימי הולדת, ללכת לאירועי ספורט או לתהות איך יהיה כשיגדל. מה שדמיינתם כנראה יהיה שונה מהמציאות, בהתאם ליכולותיו של הילד, וייתכן שתצטרכו להתאים את הציפיות שלכם.  בין אם מדובר ברגש כזה או אחר, חשוב שתזהו את הרגשות הללו ותכירו בעובדה שמותר לכם להרגיש אותם.

בני משפחה שונים, רגשות שונים

ייתכן שהרגשות שלכם ושל בן או בת הזוג שלכם נמצאים בשלבים שונים כעת, מה שעלול להוביל למתח. כמו כן יש לזכור כי  אנשים שונים מגיבים אחרת לתחושות ורגשות, וחלקם עשויים לחוש בעקבות זאת במתח.

לדוגמה, אימהות נוטות להיות מתוחות יותר מאבות – אולי כיוון שהן בדרך כלל המטפלות העיקריות במשפחות רבות. מקורות ייחודיים למתח אצל אימהות כוללים דפוסי שינה בלתי ניתנים לחיזוי אצל הילדים, קשיים במיומנויות חברתיות, יכולת מוגבלת להביע רגשות וסרבנות אכילה. עבור אבות, ההתנהגות המאתגרת של הילדים היא המקור למתח.

אחים לילדים עם אוטיזם חווים גם הם מתח שקשור לכך. לפעמים הם מוטרדים מקשיי ההתנהגות של אחיהם – לעיתים קרובות כיוון שההתנהגות הזו מביכה אותם או מונעת מהם להזמין חברים למשחק בביתם.

בני המשפחה המורחבת עשויים לחוש במתח גם הם, כשהם רואים כיצד מגיבה המשפחה לילד עם אוטיזם. המתח אינו משפיע רק על בני המשפחה כיחידים אלא גם על מערכות היחסים שלהם אחד עם השני. שמרו על מערכות היחסים בתוך המשפחה כדי להתמודד היטב עם המתחים.

מתחים במשפחה ואוטיזם: סיבות נפוצות

בני משפחותיהם של ילדים עם אוטיזם חווים לעיתים קרובות רמות מתח ודחק גבוהות בהשוואה למשפחות אחרות. המתח עשוי לנבוע מכך שהם:

  • לומדים להשלים עם האבחון
  • חשים מוצפים מכל הדברים שעדיין אינם יודעים או מבינים על התסמונת ומה משמעותה עבור ילדיהם
  • מרגישים שיש להם שליטה מועטה בלבד על עתיד ילדיהם
  • מתקשים להתמודד עם ההתנהגות המאתגרת של ילדיהם, כולל האופן שבו הילדים מתקשרים זה עם זה, אוכלים או ישנים
  • מתקשים לנווט בתוך המערכת הביורוקרטית המורכבת שקשורה לתסמונת
  • מתקשים להתמודד עם חיי היומיום של הילדים עם האוטיזם – לעשות דברים עם ילד על הרצף האוטיסטי עלול לקחת זמן רב יותר, ולעיתים קרובות, התהליך מתסכל למדי
  • לחשוש מי ידאג לילדיהם בעתיד.

כיצד להימנע ממתחים

אף שהמתח הוא חלק מהחיים, יש כמה דברים שאפשר לעשות כדי להימנע מצבירת מתחים רבים מדי מלכתחילה.

להיות מאורגנים

מתח קשור לעיתים קרובות להרגשה שהדברים נמצאים מחוץ לשליטתכם. שמירה על סדר וארגון היא דרך יעילה מאוד כדי להשיג את השליטה – וגם את רמות המתח שלכם – בחזרה.

בחיי היומיום, למשל, אפשר להתמקד בעשיית דבר אחד בכל פעם. נסו להכניס כמה שגרות משפחתיות לפעולה. תוכלו להתאים את השגרות לילדים עם צרכים מיוחדים כמו אוטיזם.

במהלך המגעים עם המערכת שמטפלת בילדים עם אוטיזם, חפשו מידע על התמיכה שאמור ילדכם לקבל. אפשר להיעזר באתר המרכז לאוטיזם, שמרכז מידע רב על התסמונת, זכויות ההורים והילדים ודרכי הטיפול וכן באתר אלו”ט ואתר מרכז “קשר” למשפחה.

לטפל בעצמכם

כשאתם מטפלים בילד עם אוטיזם, קל לשכוח לפנות זמן לעצמכם. עם זאת, תוכלו לצמצם את רמות המתח במשפחה אם תוודאו שכל בני המשפחה – כולל אתם – מקדישים זמן לעשות דברים שגורמים לכם להרגיש טוב.

בקשו מכל בני המשפחה להכין רשימת דברים שהם נהנים לעשות. נסו לוודא שכל אחד עושה משהו אחד מתוך הרשימה מדי יום, או פעם בכמה ימים. הרשימה יכולה לכלול שלל פעילויות במגוון עלויות וזמנים, כך שכולם יזכו לעשות משהו שהם נהנים ממנו, גם בתקופות עמוסות מאוד. לוח תכנון שבועי יוכל לעזור לכם לעקוב אחרי הפעילויות. תלו את לוח התכנון במקום שבו כולם יכולים לראות אותו – על המקרר, למשל – כדי לזכור להכניס את הכיף וההנאה לחיי היומיום.

לתחזק מסורות משפחתיות

מסורות משפחתיות נותנות תחושת יציבות, גם בזמנים מתוחים. ייתכן שתצטרכו להתאים את המסורות שלכם כך שיתאימו לצרכיו של ילדכם – למשל, סביר להניח שסופשבוע קמפינג במרחק של כמה שעות נסיעה פחות יתאים לו, ותצטרכו להתקרב קצת יותר הביתה ולבלות פחות במכונית.

להתמודד עם מתחים

אף שהמתח הוא חלק מחיי המשפחה, אפשר ללמוד להתמודד איתו בצורה חיובית יותר.

תמיכה מבני המשפחה ומחברים

כשילד מאובחן על הרצף האוטיסטי , כדאי לחלוק את המידע עם בני המשפחה והחברים.

כמו כן, לימדו לבקש ולקבל  עזרה. זו יכולה להיות עזרה פשוטה, כמו לבקש מאחד מבני המשפחה המורחבת לשמש כבייביסיטר לכמה שעות באחד הלילות, או לבקש מאחיין או אחיינית גדולים יותר לקחת את הילדים לפארק בזמן שאתם עושים קניות. הילדים ייהנו מפעילות כיפית עם בני המשפחה המורחבת, ואתם תקבלו את ההפסקה שאתם זקוקים לה.

אפשר להיעזר בתמיכה מקוונת ולחלוק את חוויותיכם עם הורים אחרים במסגרת פורומים מקוונים להורים ומשפחות על הרצף האוטיסטי. תוכלו למצוא אותם ברשת, בין השאר באתרים של העמותות והאיגודים העוסקים בתחום.

פסק זמן

הטיפול היומיומי בילד על הרצף האוטיסטי , יחד עם שגרת יום יום עמוסה, עם מתן מענה לצרכי הבית והעבודה, עשויה להוביל לשחיקה. מדי פעם אתם עשויים להרגיש שאתם, כהורים, זקוקים למנוחה. חלק מהעמותות העוסקות בילדים ומשפחות עם צרכים מיוחדים, מציעים נופשונים או קייטנות, בהם ילדכם יקבל שלל פעילויות וטיפולים, במסגרת מוגנת ומפוקחת. זמנים אלו יאפשרו לכם לקחת פסק זמן לעצמכם כזוג, או כהורים לילדכם האחרים.

חשיבה חיובית ודיבור פנימי חיובי

חשיבה חיובית ודיבור פנימי חיובי הם דרכים יעילות להתמודדות עם מתחים, שמגבירות את התחושה החיובית ולכן משפרות את היכולת להתמודד במצבים מלחיצים.

לדוגמה, עולה בכם מחשבה שלילית כגון, “אנשים בטח חושבים שאני הורה גרוע”. כדי להתמודד עם המחשבה הזו, השתמשו במחשבות חיוביות יותר, כגון “למי אכפת מה אנשים אחרים חושבים?”, “אני יכול לעשות את זה”, או “אני אשאר רגוע”.

ככל שתתרגלו יותר דיבור פנימי חיובי, כך גדל הסיכוי שהוא יהפוך לחלק אוטומטי מחייכם. התחילו לתרגל אותו בסיטואציה מלחיצה אחת, ואז המשיכו לסיטואציות הבאות.

הרפיה וטכניקות נשימה

נסו לתרגל תרגילי נשימה וטכניקות להרפיית השרירים. תרגלו והשתמשו בטכניקות ההרפיה האלה מיד כשאתם מתחילים להרגיש את המתח נבנה, או אם אתם יודעים שבקרוב תתקלו בסיטואציה שגורמת לכם מתח, כדי להירגע במהירות רבה יותר.

אפשר גם להקדיש מעט זמן מדי יום להרפיה או למדיטציה. בתור התחלה, אפילו עשר דקות בסוף היום יכולות להספיק, לעזור לכם לישון טוב יותר ולהרגיש חיוביים יותר במהלך היום.

קראו את המאמר על התמודדות עם מתחים למידע נוסף על הסימנים למתח ועל טיפים להתמודדות.

שיטות להתמודדות עם התנהגות מאתגרת

ההתנהגויות המאתגרות של ילדים עם אוטיזם גורמות למתח רב אצל משפחות והורים רבים.

כדאי לשים לב במיוחד למצבים ייחודיים שמעוררים את התנהגותו של ילדכם, וכיצד או מדוע הם גורמים לכם למתח. הכרת המצבים הללו מראש תעזור לכם להימנע מהם או לשנות אותם.

כמו כן, חשוב מאוד לנסות ולהיצמד לשיטות ההתנהגות שתוכננו לילדכם. אם אתם מתקשים ליישם אותן, נסו לחשוב מה גורם לקושי. לדוגמה, אתם מרגישים שילדכם אינו מגיב לשיטות האלה? או שאתם עצמכם מתקשים להבין מה אתם אמורים לעשות?

בכל מקרה, תוכלו לבקש עזרה מאנשי המקצוע שמטפלים בכם.

לקבל עזרה

אם אתם זקוקים לעזרה כדי להתמודד עם המתח, ישנן כמה אפשרויות:

  • ייעוץ או טיפול – תוכלו לבקש המלצות מרופא המשפחה, או דרך העמותות והאיגודים העוסקים באוטיזם
  • סיוע כלכלי – צרו קשר עם ביטוח לאומי או עם עובדת סוציאלית בקהילה או בקופת החולים כדי לקבל גמלת ילד נכה
  • קבוצות תמיכה.

 

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

ניהול כספים לבני נוער

להדגים ניהול כספים אחראי

ילדכם לומד כשהוא מתבונן בכם מתנהלים עם כסף. לכן, אחת הדרכים הטובות ביותר ללמד אותו מיומנויות ניהול כספים היא להדגים לו גישה אחראית כלפי כסף וניהול כספים. בתור התחלה, חשבו על המסרים שאתם מעבירים בנוגע לניהול כספים. אפשר להעביר מסרים כאלה ללא קשר למצבכם הכלכלי. אפשר, לדוגמה:

  • לקבוע יעדים לחיסכון
  • לתת עדיפות לדברים שצריך לקנות על פני הדברים שתרצו לקנות
  • ליצור סדרי עדיפויות בין הדברים שאותם רוצים לרכוש
  • להיות מוכנים לעבוד קשה או לאורך זמן כדי לחסוך למשהו שאתם רוצים
  • לסדר את ההכנסות כדי לשלם חשבונות
  • להיות מודעים להכנסות ולהוצאות הקבועות ולהתנהל על פיהן
  • להימנע מקניות אימפולסיביות ולעשות השוואות מחירים.

לעודד ניהול כספים אחראי

ככל שילדכם מתבגר, כדאי לאפשר לו לשלוט יותר על כספו ועל האופן שהוא מוציא אותו, וללמוד מיומנויות ניהול כספים שיעזרו לו מאוד בהמשך חייו. אפשר להחליט שככל שילדכם ירוויח יותר כסף בעצמו, כך יקבל יותר חופש לעשות עם כספו מה שהוא רוצה. עם זאת, מומלץ לחשוב יחד על כמה קווים מנחים לשימוש בכסף – לדוגמה, שחלק ממנו ילך לחיסכון וחלק אחר  להוצאות שהוא בוחר בהן עכשיו.

הקווים המנחים הללו יחולו על דמי כיס שנתתם לילדכם או על כסף שהרוויח בעצמו ממשרה חלקית, למשל. חשוב שינסה לחסוך חלק מהכסף במקום לבזבז את כולו.

במוקדם או במאוחר, סביר להניח שילדכם יעשה טעות בניהול הכספים שלו: יאבד שטר של 50 שקל, יבזבז את דמי הכיס שלו בתוך יומיים,יוציא את כל כספו על משהו שלא ייראה לו כל כך טוב אחרי שקנה אותו, או שיגלה שלא תכנן את הוצאותיו, ונשאר ללא כסף. במקום לתת לו יותר כסף, דברו איתו על מה שלמד מהחוויה ומה יוכל לעשות אחרת בפעם הבאה.

מתבגרים עלולים להגיע לחשבונות טלפון סלולרי חריגים.  דברו איתו על סוגים שונים של תכניות לטלפון ועל המגבלות של כל תכנית. ידעו אותו אודות המגבלות על התכנית שלו, וסכמו יחד שאתם בודקים מדי פעם שלא צרך שירותים בתשלום ללא רשותכם.  הזהירו והיזהרו מפני משחקים בתשלום דרך הטלפון או המחשב וכן מפני רכישות דרך האינטרנט. אלו עלולים להיות מפתים, ולגרום להוצאות כספיות כבדות.

טיפים לניהול כספים

ניהול כספים טוב דורש מילדכם ללמוד כיצד להוציא כסף באחריות ולהעריך את ערכם של דברים שונים. הטיפים הבאים יעזרו לו ללמוד:

  • עודדו את ילדכם לתמחר ולנהל את הוצאות הנסיעה והבילוי השבועיות שלו – נסיעה באוטובוסים, מפגש חברתי הכולל אכילה וכדומה. בקשו ממנו לבדוק מהי האפשרות הזולה ביותר.
  • אם ילדכם בגיל ההתבגרות המוקדם, תנו לו סכום מסוים להוצאות  ביום טיולים משפחתי, אך הסבירו שהסכום אמור לשמש אותו לאורך כל היום.
  • תנו לו לקנות מתנות לימי הולדת, לחגים ומתנות אחרות לחבריו, לאחיו או לבני המשפחה המורחבת. למדו אותו לתכנן את רכישת המתנות בהתאם לתקציב שנקבע מראש.
  • שלבו את ילדכם בכמה שיותר דיונים פיננסיים – למשל, כשאתם מתכננים חופשה משפחתית.
  • ודאו שילדכם מודע למחירם האמיתי של מוצרים שונים. אם חסך 100 שקל לרכישת סקייטבורד שעולה 180 שקל, עזרו לו לחשוב על תוכנית חיסכון לסכום החסר. אם אתם מסכימים להשלים את הסכום החסר, בקשו ממנו לחשוב על תוכנית להחזרת הכסף, אם זוהי הגישה שאתם דוגלים בה.
  • תנו לילדכם תקציב לום ההולדת שלו, כדי שיוכל להחליט מה לקנות ולאן לצאת.
  • בפעם הראשונה שנגמר לו הכסף התערבו ועזרו לו, אך ודאו שהוא יודע שבפעם הבאה יצטרך להתמודד עם התוצאות בעצמו.
  • חזקו את היכולת שלו להשפיע על בילויים משותפים עם חברים, ולמצוא בילויים שאינם דורשים הוצאות משמעותיות- כמו בתי קפה, המבורגר וכד’.
  • עודדו אותו לעמוד ב’לחץ’ לקנות בגדים וחפצים שיש גם לחבריו, כדי להיות כמו כולם.
  • עם זאת, חשוב לעודד ‘תודעת שפע’ ולא ‘תודעת חסר’, על ידי גישה שאומרת שיש לנו כסף, ומותר ליהנות ממנו בהתאם לתקציבנו, אך חשוב לעשות סדרי עדיפויות ולנהלו בתבונה. במקום לטעון בפניו כל הזמן שאין כסף, אמרו שיש לכם כסף, והוא מיועד למטרות שחשובות למשפחה.

דמי כיס וכיצד להרוויח כסף

הצעד הראשון בלימוד ילדכם לנהל את כספו הוא לתת לו דמי כיס או קצבה. עם זאת, מתן דמי כיס תלוי בערכים שלכם ובמצבכם הכספי. אם אתם נותנים לו דמי כיס, חשבו כמה נראה לכם הגיוני לתת ולמה ישמש הכסף. לדוגמה, אפשר לתת דמי כיס בשביל הנסיעות לבית הספר, ארוחות או בגדים, או סתם כדי שיוכל לבזבז אותו על מה שירצה.

מתן תשלום לילדים על עבודות הבית הוא נושא מורכב. אולי חשבתם לתת לילדכם עוד כמה שקלים על עבודות נוספות כמו לנקות את החצר או בייביסיטר, כדי שיוכל לחסוך מהר יותר. שימו לב שהקשר בין תרומתם של הילדים למשק הבית לבין דמי הכיס עלול למנוע מילדכם לתרום למשק הבית פשוט כי הוא חי בו, בדיוק כמו כל אחד אחר. אבל אם זה עובד עבורכם, לכו על זה.

אם אתם מחליטים לקשר בין דמי הכיס למטלות בבית, כדאי לעשות זאת עבור משימות שהן מעבר לדרישות בסיסיות שאותן הוא עושה ללא תמורה. צורת תגמול נוספת שיכולה להועיל, היא תשלום עבור מטלות קבועות כמו סידור הסלון מדי יום או שבוע, זריקת הזבל פעם ביום הוצאת חיית המחמד המשפחתית מדי יום, שטיפת המכונית מדי שבוע וכדומה. כך יתרגל ילדכם לעבוד כדי להרוויח כסף.

הציעו לחברים של ילדכם לעבוד אצלכם ובתמורה, ילדכם יעבוד אצל משפחותיהם. לעתים קרובות, בני נוער לומדים ועובדים טוב יותר בבית של מישהו אחר. סידורים כאלה יכולים לשפר את המיומנויות החברתיות שלצעירים ואת יכולתם לקבל תשלום.. בביתם של חברים יוכל ילדכם להאכיל את חיית המחמד כשהם בחופשה, לעשות בייביסיטר או לשטוף את המכונית. הכוונה בהצעה זו היא למשימות שאין ספק שהמתבגר מסוגל ורוצה לבצע בצורה נאותה ועקבית. לא כדאי לעודד את העסקת ילדכם בבתי חברים במקום בו ישנה שאלה לגבי טיב העבודה, באופן שיכול לגרום למתח ביחסים.

בגיל מתאים, עודדו את ילדכם לעבוד מחוץ למסגרת הביתית ולהרוויח כסף. למדו אותו על זכויותיו, עודדו אותו להאמין ביכולתו להשיג כסף ביושר. הסבירו לו שכסף הוא אמצעי לגיטימי להשגת מטרות, ואינו דבר שלילי, כמו שאינו מטרה בפני עצמה. תוכלו לעודדו לעבוד, למשל, על ידי ציפייה שישתתף במחצית העלות של שיעורי הנהיגה שלו.

לחסוך כסף

ילדים מתבגרים מתחילים לחשוב על חיסכון למשהו שהם רוצים. זהו צעד משמעותי בלמידה כיצד לנהל כספים ולפתח הרגלים פיננסיים אחראיים. הטיפים הבאים יעזרו לילדכם לחסוך כסף:

  • עודדו את ילדכם לחסוך את דמי הכיס שלו או את הכסף שהרוויח, או שקיבל ליום ההולדת.
  • עזרו לו לקבוע מטרות לטווח קצר ומטרה לטווח ארוך. כדאי להכין טבלה שבה יוכל לראות כיצד החסכונות שלו גדלים ועד כמה הוא קרוב למטרה.
  • עודדו את ילדכם להתנדב לוועדת גזברות בבית הספר, למשל.
  • עזרו לו לפתוח תוכנית חיסכון עם גישה מוגבלת, שתקשה עליו להוציא את הכסף מיד. כשילדכם יגדל, תוכלו להנפיק לו כרטיס למשיכת מזומן. דברו עם ילדכם על היתרונות והחסרונות של גישה קלה לחיסכון.
  • עודדו את ילדכם לחפש את החיסכון הטוב ביותר. בנקים רבים מציעים חשבונות בלי עמלה לצעירים בני פחות מ-18 והטבות נוספות.

ללוות ולהלוות כסף

סביר להניח שאתם תהיו הראשונים שמלווים לילדכם כסף. זוהי הזדמנות מצוינת ללמד אותו על החשיבות של החזר הלוואות כחלק מניהול כספים. לדוגמה, יכול להיות שילדכם חוסך לקניית מצלמה מקצועית שנמצאת כרגע במבצע. אתם יכולים להלוות לו את 200 השקלים האחרונים שהוא צריך כדי שיוכל לקנות אותה לפני שהמחיר עולה בחזרה. אך מומלץ לדבר על כך ולהסכים על תכנית תשלום שבה יחזיר לכם את הכסף, ולוודא שזה אכן קורה. כך יוכל ללמוד עד כמה חשוב להחזיר כסף שלווה, בלי קשר לזהות המלווה.

כדאי לדון גם בלקיחת הלוואה או כספים מחברים, או מתן כסף או הלוואה לחברים. האם אתם מעודדים זאת? דברו איתו על היתרונות והחסרונות של מתן או קבלת הלוואה או כספים במתנה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

שימוש במדיה דיגיטלית: ילדים ובני נוער

כיצד ילדים ובני נוער משתמשים במדיה דיגיטלית

כיום, מדיה דיגיטלית היא פשוט חלק טבעי מהחיים. ילדים ובני נוער משתמשים באינטרנט לצורכי בידור, תקשורת ולמידה. בני נוער נוטים להיות בין הראשונים שמאמצים מכשירים וטכנולוגיות חדשים (early adopters), והם אוהבים מאוד ליצור תוכן דיגיטלי בעצמם. למעשה, סביר שילדכם יהיה מיומן בכך בדיוק כמוכם, ואף יותר מכם.

רבים משתמשים במצלמות, בטלפונים ניידים ובמחשבים כדי להעלות ולשתף דברים כגון סרטוני וידיאו ותמונות באינטרנט. בני נוער גדולים יותר יכולים גם לכתוב ולקרוא בלוגים או בלוגי וידיאו (ולוג). כמו כן, הם מבלים זמן רב ביצירה ובצפייה בתוכן שנוצר על ידי משתמשים, כמו סרטונים ביוטיוב.

רבים מהם משתמשים באינטרנט כדי לתקשר זה עם זה ברשתות חברתיות כגון פייסבוק, טאמבלר, סנאפצ’ט ואינסטגרם, בקבוצות וואטסאפ  ואפליקציות נוספות. אתרים אלה מאפשרים להם לשלוח ולקבל מסרים, ולשתף תמונות, סרטוני וידיאו, משחקים ויישומונים.

ילדים ובני נוער משתמשים באינטרנט יותר ויותר בבית הספר ולצורכי למידה. כמו כן, בתי הספר משלבים מדיה דיגיטלית בהרבה מנושאי הלימוד.

מה מקבלים בני הנוער משימוש במדיה הדיגיטלית

פעילויות מקוונות – כמו השתתפות ברשתות חברתיות, בקהילות מקוונות ובצ’טים – מחברות את ילדכם לאחרים. צורת התקשורת הזו מעודדת את החברויות הקיימות של ילדכם ונותנת לו דרכים להישאר בקשר עם חברים אחרי שעות הלימודים. חברויות חזקות עוזרות לו להסתגל ללחצי גיל ההתבגרות.

השימוש במגוון רחב של אמצעי תקשורת מאפשר לו ללמוד מיומנויות תקשורת שונות. מיומנויות אלה חשובות לבית הספר, לעבודה ולחיים החברתיים.

יצירת התוכן מאפשרת לו לעבוד על היצירתיות שלו באווירה כיפית, ונותנת לו הזדמנות להביע את דעותיו ולתרום לדיון – מה שתורם גם לתחושת הערך העצמי ולתחושת הקהילתיות שלו, ומעודד אותו לשנות את עולמו לטובה.

בלוגים וקהילות מקוונות נותנים לילדכם הזדמנות לפתח מיומנויות קריאה, כתיבה וחשיבה ביקורתית.

למשחק במשחקי וידיאו – עשויים להיות גם יתרונות  מבחינה יצירתית, חברתית ורגשית. יש להם גם פוטנציאל להשפיע  לטובה על הרגשות של אנשים צעירים, על ההערכה העצמית ועל דברים נוספים כגון אופטימיות, חיוניות, חוסן נפשי, מעורבות, מערכות יחסים, תחושת מסוגלות, קבלה עצמית וקשרים חברתיים. ולעתים קרובות, בני נוער משתמשים במשחקים האלה כדי להתמודד עם כעס, תסכול ולחץ.

באתרים, בבלוגים וברשתות החברתיות יכול ילדכם ללמוד כיצד להביע את דעותיו על נושאים אישיים וקהילתיים שמטרידים אותו, כמו בטיחות בקהילה, שינויי אקלים או בעיות במערכות יחסים ועוד.

ילדים ובני נוער משתמשים באינטרנט גם לקבלת תמיכה מצד חברים בני אותו גיל ותמיכה מקצועית, למשל אתרי ייעוץ מקוונים. לפעמים, קל יותר להשתמש באינטרנט מאשר לדבר עם מישהו פנים אל פנים.

עם זאת, ילדים ובני נוער רבים מוצאים את עצמם מכורים לשימוש במדיות הדיגטליות השונות, מה שמשפיע לרעה על בריאותם הגופנית והנפשית גם יחד.

שימו לב לזמן בו מבלה ילדכם מול המסכים השונים, והגבילו את זמן השימוש בהם, לטובת אינטראקציות אמיתיות, פנים אל פנים, עם חברים ובני משפחה.

שימוש במדיה דיגיטלית: חששות נפוצים

אם תשמרו על קשר רציף ותקשורת פתוחה אודות תחומי העניין של ילדכם, כולל אלו האלקטרונים, תוכלו לאתר בקלות יותר בעיות שעלולות להטריד אותו בנוגע לשימוש באינטרנט ובמדיות החברתיות. התמקדו בבניית מערכת יחסים פתוחה ובוטחת עם ילדכם, כדי שירצה לפנות אליכם אם יש לו בעיה.

בטיחות באינטרנט

אך טבעי שתחששו לבטיחותו של ילדכם באינטרנט. כדי לעזור לו לשמור על בטיחות, נסו להתעדכן בכל הטכנולוגיות החדשות ואתרי הרשתות החברתיות. נסו את הדברים הבאים:

  • דברו עם ילדכם באופן קבוע על הגדרות הפרטיות באינטרנט.
  • העדיפו שימוש במחשב ובנייד באזורים הציבוריים בבית, והימנעו משימוש בחדרים מבודדים או צדדיים
  • השתמשו בתוכנות סינון ופיקוח
  • עיברו יחד עם ילדכם על הודעות מקבוצות שונות בהן הוא פעיל, על מנת לאתר וללמוד יחד מהו שימוש נכון, וכיצד להתמודד עם שפה או תכנים לא הולמים.
  • בדקו שילדכם יודע כיצד לדווח על תוכן פוגעני ברשתות החברתיות.
  • עודדו אותו לדבר איתכם אם הוא חושש ממשהו שראה באינטרנט.
  • בדקו את המדיניות בבית הספר של ילדכם הנוגעת לבריונות ברשת ובטיחות באינטרנט.

לקבלת טיפים נוספים על שמירת בטיחותו של ילדכם באינטרנט, קראו את המאמרים בריונות ברשת וסקסטינג.

שימוש מוגזם באינטרנט או במחשב

אם ילדכם משקיע זמן רב מדי במשחקים באינטרנט, הוא עלול לסבול מבידוד ולצמצם את הקשר עם חבריו ומשפחתו. אם אתם חוששים מכמות הזמן שהוא מבלה במשחקי מחשב, נסו את הדברים הבאים:

  • דברו איתו על מה שהוא עושה באינטרנט, ושאלו אותו מדוע זה חשוב לו.
  • ודאו שיש לו הזדמנויות להשתתף במגוון פעילויות גופניות וחברתיות.
  • הציבו מגבלות סבירות על זמן המשחק באינטרנט, ודונו ביחד בתוצאות להפרת המגבלות.
  • הסכימו על זמנים מסוימים במהלך היום שיהיו נטולי אינטרנט.
  • עודדו אותו לשחק במשחקים רבי משתתפים באינטרנט, שבהם עליו ליצור קשר עם אנשים אחרים ולא רק לשחק לבדו. שימו לב שבחלק מהפעמים אינכם מכירים את עמיתיו למשחק ויש פוטנציאל ליצירת קשרים עם גורמים שינסו לפגוע בילדכם (פגיעות מיניות, כלכליות וכו’). לעיתים תכני המשחק אלימים או לא תואמי גיל לדג’ משחק GTA.
  • חלק מבני הנוער מבלים זמן רב בלדבר עם חבריהם במשחקים מקוונים או באתרי הרשתות החברתיות. זה בסדר, אבל כדאי לשמור על איזון בין התקשורת המקוונת לבין פעילויות חברתיות פנים מול פנים.

תוכן לא הולם ותוכן מסוכן

סביר להניח שילדכם ייתקל בשלב מסוים בתוכן בלתי הולם ואפילו מסוכן. ילדים עם אחים גדולים צפויים יותר להיחשף לתוכן לא הולם. חשוב ללמד אותם כיצד להתמודד עם הנושאים הללו. זוהי מיומנות חשובה לילדים במסעם לחיי הבגרות.

כך תעזרו לילדכם ללמוד את המיומנויות האלה:

  • דברו איתו על סוגי התוכן שבהם אפשר להיתקל באינטרנט
  • עזרו לו להחליט איזה תוכן הולם
  • הסבירו לו כיצד להבין ולהתמודד עם תכנים מטרידים, אלימים או מיניים.

כמו כן, תוכלו לבדוק את סיווגי התכנים, ולדבר עם האחים הגדולים (וחבריהם) על מה מותר וראוי לשתף עם האחים הצעירים.

השפעות המדיה הדיגיטלית

בני נוער אינם נוטים להתעמק בכל מה שנאמר להם באמצעי התקשורת השונים. השפעות המדיה הדיגיטלית הן רק חלק אחד בתהליך שעוזר לבני נוער לפתח תחושת זהות ומעצב את הגישות וההתנהגות שלהם. עזרו לילדכם המתבגר לפתח מערכת יחסים טובה עם המדיה הדיגיטלית:

  • עודדו אותו לאזן בין פעילויות דיגיטליות לבין מגוון רחב של תחביבים גופניים וחברתיים יותר, כמו חוגי ספורט, אמנות או פגישות פנים מול פנים עם חברים
  • דברו איתו על התכנים שהוא צורך – עודדו אותו לחשוב מאין הגיע המידע, ולחשוב באופן ביקורתי על הדעות שבהן הוא נתקל
  • הפגינו עניין במה שהוא עושה באינטרנט וחפשו הזדמנויות לעשות דברים יחד ליצירת תחומי עניין משותפים- לדוגמה, לשחק במשחקים מקוונים או מדי פעם תתקשרו באינטרנט למשל במדיה חברתית.
  • הקפידו שילדכם יזכור כי תוכן שעלה לרשת – נשאר שם לנצח. שאלו אותו למשל- כאשר מעסיק פוטנציאלי יחפש בעתיד מידע עליך ברשת, האם סרטוני השתטות בהם אתה מתויג הם מה שתרצה שיראה?
  • רעננו נהלים: אסור להשמיץ או להעלות תוכן פוגעני על אנשים אחרים; בידוד דיגיטלי של חבר לכתה הוא חרם לכל דבר- זה פסול וזה מסוכן; היזהרו מפדופילים.

 

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר  Raising Children Network

שינה טובה יותר להורים

שינה בימים הראשונים

אם מעולם לא חוויתם תקופה של שינה לא טובה, יכול להיות שתופתעו מהאופן שבו היעדר שינה משפיע על החיים. לעיתים קרובות, הורים טריים אומרים שלא האמינו עד כמה זה קשה. תינוקות רכים נכנסים לשגרה קבועה לאחר זמן מה, ובשבועות הראשונים קשה מאוד לקבל כמות מספקת של שינה ומנוחה.

לכמה שינה אנו זקוקים

באופן כללי, מבוגרים זקוקים לשבע-שמונה שעות שינה בלילה כדי להרגיש שנחו כראוי, אף שהכמות משתנה בין אדם לאדם, ויכולה לנוע בין חמש לעשר שעות. סביר להניח שאתם זקוקים לשינה רבה יותר אם אתם:

  • מתקשים להתעורר בבוקר, או מרגישים ישנוניים כל היום
  • אינכם מצליחים להתרכז
  • מצוברחים, עצבניים, מדוכאים או חרדים
  • סובלים משינה זעירה בלתי מכוונת במהלך היום (“מתעפצים” או “מנקרים”).

בדיוק כפי שילדכם זקוק לשינה כדי להיות בריא, אתם צריכים לישון מספיק כדי להצליח וליהנות מההורות. הורים שאינם ישנים מספיק עלולים להגיע למצב של עייפות גופנית ורגשית קשה. הם מתקשים להתרכז, לפתור בעיות ולקבל החלטות, ומרגישים עצבניים, חסרי סבלנות ונוטים לבכות.

מנוחה מספקת תעזור לכם להיות הורים טובים, מאושרים ורגועים יותר. מלבד זאת, התינוק יגיב להרגשתכם, ולכן גם הוא יהיה מסופק יותר.

כיצד לישון טוב יותר ולחדש את רמות האנרגיה

קשה לישון מספיק בחודשים הראשונים לחיי התינוק. כמות השינה תלויה לא מעט במה שמתרחש בחייו, אך יש כמה דברים שתוכלו לעשות כדי לחדש את רמות האנרגיה.

לפני השינה

העצות הבאות יעזרו לכם לישון טוב יותר בלילה:

  • לכו לישון בשעה קבועה.
  • נסו להירגע לפני שאתם נכנסים למיטה – למשל, קראו ספר, האזינו למוזיקה רגועה, או השתמשו בטכניקות הרפיה כגון נשימות עמוקות.
  • אל תשתו תה, קפה, משקאות קלים, משקאות אנרגיה, משקאות שוקולד או ממריצים אחרים סמוך לשעת השינה. הם מקשים על המנוחה והשינה ומשפיעים על איכותה.
  • הוציאו את המסכים מחדר השינה, כולל טלוויזיה, טלפונים סלולריים וטאבלטים.

במיטה

לפעמים קשה להשתחרר ממאורעות היום שעבר, או לכבות את המוח כדי להצליח לישון. אם קשה לכם לישון או להישאר במצב שינה, נסו שלא לדאוג או להיות מתוסכלים. במקום זה, הזכירו לעצמכם שזה בסדר גמור לשכב בחמימות ובמנוחה במיטה.אם זה לא עובד, אולי כדאי לקום ולכתוב את מחשבותיכם. לאחר מכן, נסו לחזור על שגרת ההירדמות שלכם.

במהלך היום

פנו זמן לעצמכם כדי להרגיש טוב יותר. אפילו חמש דקות – לקרוא ספר, ללכת לקצה הרחוב ולחזור או לעשות מדיטציה – יעזרו לכם לאגור כוחות אם אינכם ישנים מספיק.

אפשר להשלים שעות שינה, ולכן נסו לנמנם במהלך היום. כמו כן, נסו להשלים את שעות השינה החסרות במהלך השבוע ולישון יותר בסוף השבוע.

פעילות גופנית ומזון בריא יספקו לכם אנרגיה רבה יותר, ולכן פנו זמן להתעמלות ואכילה טובה יותר – כל דבר קטן עוזר.

שגרות יומיומיות

אם אפשר, חלקו את הטיפול בתינוק עם בן או בת הזוג (כדי ששניכם תנוחו כמה שיותר), קרוב משפחה או חבר. חלוקת משמרות – בעיקר בלילה – יכולה להשפיע מאוד לטובה. שיטה זו עשויה להיות קשה יותר לאימהות מניקות. במקרה כזה, הדבר החשוב הוא לנסות לנוח כשהתינוק ישן. בסופי השבוע תוכלו לנמנם בתורות במהלך היום.

השתמשו באנרגיה שלכם לדברים החשובים ביותר, כדי שתרגישו טוב יותר בסוף היום למרות העייפות. לדוגמה, שחקו עם הילדים או בלו עם חברים ובני משפחה במקום סתם לשאוב אבק.

יש, כמובן, מטלות שחייבים לעשות, אבל אפילו הדברים הפשוטים ביותר עלולים להיות מציפים כשאתם מותשים. קל יותר להתמודד עם המטלות האלה אם מחלקים אותן לצעדים קטנים ומתמקדים בדבר אחד כל פעם, וכך גם תוכלו לתגמל את עצמכם בסיום כל צעד. עם זאת, לפעמים המטלות ייאלצו לחכות, גם אם הן חשובות במיוחד.

הנמיכו את הציפיות כדי להקל על הלחץ. לפעמים אנחנו מצפים מעצמנו לדברים בלתי מציאותיים. למשל: לשחק עם הילדים, ללכת לעבודה, לעזור בגן או בבית הספר, לבשל ארוחה מדהימה, לעשות שלוש מכונות כביסה ועדיין ללכת לחדר הכושר.

יש תקופות שבהן אתם מצליחים לעשות את כל הדברים האלה בלי בעיה. אבל יהיו גם ימים ואפילו שבועות שתרגישו חסרי אנרגיה, ותצטרכו לחשוב מחדש על הדברים שאתם עושים – וזה בסדר. אם תדברו עם הורים אחרים תגלו שגם להם יש תקופות כאלה.

אם קשה לכם לשמור על השגרה היומית ואינכם ישנים מספיק, מותר ורצוי לבקש עזרה מקרובי משפחה או מחברים. ואם אתם מרגישים שהיעדר השינה משפיע עליכם מנטלית ורגשית, כדאי מאוד לדבר עם רופא המשפחה או עם איש מקצוע אחר.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

 

מערכות יחסים במשפחה ותסמונת הרצף האוטיסטי

כיצד לבנות מערכות יחסים בתוך המשפחה

אם אתם מגדלים ילד עם אוטיזם, הטיפול במשפחה ובמערכות היחסים בתוכה חשוב בדיוק כמו כל היבט אחר בחיי המשפחה. כדי לחזק את מערכות יחסים בתוך המשפחה ואת איכות החיים, מומלץ:

  • להתמקד במערכות היחסים במשפחה
  • להתמקד בחוזקות המשפחתיות
  • לבנות את החוסן הנפשי של בני המשפחה.

ככל שתתמקדו יותר בדברים הללו, כך הם יהפכו לחלק בלתי נפרד מדרך החשיבה וההתנהגות שלכם. כדאי להכניס אותם לשגרות היומיומיות בבית.

משפחות המתמודדות עם אוטיזם חוות תקופות קשות, אך לדברי חלק מהמשפחות, מהחוויות הללו צומחים גם דברים חיוביים. לדוגמה, חלקן מספרות שלמדו ענווה, סבלנות, חמלה, השלמה וכבוד כלפי אחרים.

להתמקד במערכות היחסים במשפחה

לכל בני המשפחה יש מערכות יחסים שונות אחד עם השני, ולכל מערכות היחסים הללו יש חשיבות שווה בבניית משפחה שמתפקדת היטב. התאמת אורח החיים המשפחתי לבן משפחה עם אוטיזם יכול לגרום למתחים במשפחה. טפחו את מערכות היחסים בתוך המשפחה כדי להתמודד היטב עם המתחים.

תחזוק מערכות יחסים בריאות וחיוביות בתוך המשפחה יעזור מאוד לשמירה על יציבות וחוזק משפחתי גם בתקופות משבר ובטווח הארוך.

מערכת היחסים עם בני הזוג

כחלק מטיפול מערכות היחסים בתוך המשפחה, כדאי לחשוב גם כיצד עובדת היותכם הורים לילד עם אוטיזם משפיעה על מערכת היחסים שלכם עם בן או בת הזוג.

גידול ילד עם אוטיזם מביא איתו  אתגרים חדשים. מודעות לשינויים הללו היא צעד חיובי לקראת התמודדות בריאה ובונה עם כל מתח, שנגרם כתוצאה מהמוגבלות של ילדכם.

לדוגמה, החשבונות הרפואיים ועלות הטיפולים עלולים להוביל ללחץ כלכלי. החוקים ותחומי האחריות המשתנים עלולים להוביל לנטירת טינה, אם אתם או בני זוגכם מרגישים שתחומי האחריות אינם מחולקים ביניכם באופן שווה.

כדי להתמודד עם המתחים והשינויים הללו, חשוב שתקדישו זמן לעצמכם ואחד לשני, ותפנו לקבלת עזרה בעת הצורך – בין אם לשירותי עזרה מקצועיים, בייביסיטר פעם בחודש או טיפול זוגי.

אף שבני זוג במשפחות עם ילד עם אוטיזם אכן חווים אתגרים גדולים, רבים מהם אומרים שהכבוד והמחויבות שהם רוחשים זה לזה נשארים חזקים. לקבלת טיפים על טיפוח ושמירה על מערכות היחסים עם בני הזוג, קראו את המאמר הצרכים המיוחדים של ילדכם ומערכת היחסים עם בני זוגכם.

מערכת היחסים עם ילדיכם

חשוב לעבוד על טיפוח אינטראקציות חיוביות ביניכם כהורים לבין כל הילדים שלכם, כולל ילדכם עם האוטיזם. אתם מהווים דוגמה אישית לילדיכם ולאופן שבו אתם מתקשרים זה עם זה.

נסו להבין כיצד מרגישים האחים האחרים. פנו זמן כדי להשיב ולחלוק רגשות עם הילדים האחרים כדי לעזור גם להם להתמודד. למידע נוסף, קראו את המאמר על להיות אחים לילדים עם צרכים מיוחדים ולתמוך באחים של ילדים עם צרכים מיוחדים.

מערכת היחסים עם בני המשפחה המורחבת

אל תשכחו את סבא וסבתא ואת שאר בני המשפחה המורחבת. הם יכולים לשמש מקור תמיכה חשוב עבורכם, ולתת ערך מוסף לחייו של ילדכם.

ייתכן שייקח להם זמן מה להתרגל לרעיון של אוטיזם ומשמעויותיו עבור ילדכם. לבני המשפחה המורחבת יש מערכות יחסים ייחודיות משלהם עם הילד. עם הזמן, הם ימצאו דרך להסתגל לצרכיו ולתפקידם בחייו. כדאי לעזור לבני המשפחה והחברים ללמוד יותר על תסמונת הספקטרום האוטיסטי וכיצד היא משפיעה על מערכת היחסים עם הילד.

להתמקד בחוזקות המשפחתיות

בזמנים קשים, אפשר לשפר את מערכות היחסים בתוך המשפחה באמצעות הזזת הפוקוס לדברים החזקים, במקום להתמקד בדברים השליליים שעולים לצד אוטיזם.

הנה כמה רעיונות לזיהוי ולטיפוח החוזקות במשפחה:

  • חשבו על תחומי העניין של המשפחה ועל הדברים המהנים שאתם עושים יחד. זהו כמה שיותר מהדברים האלה וכתבו אותם ברשימה. מומלץ לכלול כמה פעילויות שאינן דורשות זמן רב מדי. כך תוכלו לעשות משהו ביחד, כמשפחה, גם בתקופות לחוצות. נסו לעשות משהו אחד מהרשימה מדי שבוע. זו יכולה להיות פעילות פשוטה, כמו לטייל בפארק או ליהנות מארוחה ביחד.
  • בקשו מכל בני המשפחה לכתוב דבר אחד טוב בנוגע לכל אחד מבני הבית – למשל, מיומנות מיוחדת או תחום עניין משלו. עשו זאת מדי ערב במשך שבוע. בסוף השבוע, ספרו זה לזה את מה שכתבתם.
  • בחרו תחום חזק של אחד מבני המשפחה – דייקנות בזמנים או יכולת טובה להתארגן לפני שיוצאים, למשל. חשבו ודברו על דרכים חדשות שבהן יוכלו בני המשפחה להפיק את המיטב מהתחום החזק הזה במהלך השגרות היומיומיות. נסו את הרעיונות האלה במשך שבוע, ואז דברו על החוויה.

לבנות את החוסן הנפשי של המשפחה

חוסן נפשי הוא היכולת להתאושש מזמנים קשים ולהרגיש חזקים יותר. הנה כמה רעיונות לזיהוי ולטיפוח החוסן הנפשי במשפחה:

  • זהו את החוזקות והמשאבים של כל אחד מבני המשפחה. הם יוכלו לעזור לכם להתמודד עם קשיים הקשורים לאוטיזם ולילדכם. לדוגמה, ייתכן שבן או בת הזוג שלכם טובים מאוד בהרגעת ילדכם. אחד מהילדים האחרים עשוי להפגין יכולת מצוינת במשחק עם אחיו עם האוטיזם. שימו לב למצבים שבהם החוזקות הללו יהיו שימושיות.
  • התמקדו בשמירה על קשר ומחויבות זה לזה. כך תתנו לכל בני המשפחה תחושת שייכות ונאמנות. לדוגמה, כשאחד מילדיכם מסביר משהו בנוגע לאוטיזם למישהו אחר, הוא מפגין נאמנות משפחתית.
  • הכירו בתרומתו החיובית של ילדכם עם האוטיזם למשפחה. למשל, השוני והייחוד שבנקודת מבטו על החיים וההשפעה שלה עליכם. לדוגמה, ייתכן שתשימו לב לכך שילדיכם האחרים מגלים חמלה גדולה יותר כלפי אחרים הודות לאחיהם.
  • עודדו את בני המשפחה לעבוד יחד כקבוצה, גם כשהתפקידים ותחומי האחריות משתנים בגלל האוטיזם. למשל, ילדים גדולים יותר יכולים להכין את ארוחת הערב אם אבא עסוק במפגש טיפולי עם אחיהם.
  • עבדו על מיומנויות של תקשורת ופתרון בעיות כמשפחה. כשעולה בעיה, דברו עליה ומצאו פתרון ביחד.  שימו לב במיוחד לתחומים שבהם אתם או בני זוגכם אינם מרוצים מהמצב, למשל, חלוקת המטלות בתוך המשפחה, ובהן הטיפול בילדים, המשרה והעבודות בבית.
  • שמרו על נקודת מבט חיובית. נסו לשים לב לתקופות שבהן הכל מסתדר לטובה ביניכם כזוג, כהורים, ובין הילדים כאחים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

להתכונן מראש לשנות ההתבגרות

הידעתם?

כשהורים נשאלים איזו תקופת התפתחות של ילדיהם גורמת להם לחשש הגדול ביותר, שנות ההתבגרות נמצאות בראש הרשימה. אולם 70% מבני הנוער מדווחים על מערכות יחסים חיוביות עם משפחותיהם – כך שהמצב אינו גרוע כל כך!

אך טבעי לחשוש כשילדכם נכנס לשנות ההתבגרות. זוהי תקופה של שינויים משמעותיים לילדכם ולמערכת היחסים שלכם, ותצטרכו להתאים את גישת ההורות שלכם על הדרך. עם זאת, זו לא חייבת להיות תקופה שלילית, בעיקר אם תתכננו מראש.

לתכנן מראש: מה להביא בחשבון

לפני שילדכם נכנס לשנות ההתבגרות, כדאי לעשות קצת מחקר כדי לדעת למה לצפות. קראו על השינויים הגופניים והשינויים החברתיים והרגשיים שילדכם יעבור, כדי להבין את השינויים הנוספים שיחולו בהתנהגותו ובמערכות היחסים שלכם.

נסו להיזכר בגיל ההתבגרות שלכם כדי להבין טוב יותר את ילדכם. זכרו מה עברתם וכיצד הרגשתם. השתמשו ברגשות ובחוויות הללו כשאתם מתמודדים עם ילדכם. עם זאת זכרו שלא להשליך את חוויותיכם האישיות, לטוב ולרע, על ילדכם. החוויה שלו עשויה להיות מאוד שונה משלכם.

התנהגות בני נוער יכולה להיות מאתגרת, אך לעתים קרובות זהו חלק מבניית עצמאות ומיומנויות לחיים הבוגרים. שנו את מה שאתם חושבים על התנהגותם של מתבגרים. יהיו אמנם ויכוחים יומיומיים על נושאים כמו בעיות בבית הספר, עבודות בבית וזמן מסך, אולם הוויכוחים האלה הם סימן לכך שילדכם מחפש עצמאות, מפתח אוטונומיה וביטחון עצמי, ולוקח אחריות על עצמו.

שנות ההתבגרות אינן עוברות חלק ולא משנה מה תעשו, לא תוכלו להימנע מרגעים סוערים. אולם השלב הזה בחייו של ילדכם לא יימשך לנצח. זכרו שהסערות בשנות ההתבגרות הן תופעת לוואי של המטרה העיקרית והחשובה יותר – להפוך את ילדכם מאדם שתלוי בכם לאדם בוגר שעומד בפני עצמו.

מומלץ לתכנן כיצד תרצו להתמודד עם כמה עניינים נפוצים לפני שהם מגיעים. קל יותר לחשוב כעת על האופן שבו תגיבו מאשר לנסות לחשוב על שיטה מתאימה על המקום, בעיקר כשמדובר בנושא מורכב.

עודדו עצמאות באופן בטוח. חשבו מראש מה אפשר לעשות. למשל, אם בן ה-13 שלכם רוצה ללכת לסרט עם חברים, תוכלו לתת לו ללכת, אך קבעו כמה כללים ומגבלות כדי שייצא באופן הבטוח ביותר. השאלות הבאות יעזרו לכם לחשוב על גבולות ביחד:

  • עם מי ילדכם יוצא?
  • כיצד הוא מגיע לשם?
  • לאן בדיוק הוא הולך?
  • מתי יחזור הביתה?
  • מה הוא מתכנן לעשות אם משהו ישתבש או ישתנה?

ייתכן שלא תסכימו על כל הגבולות. קראו את המאמר על פתרון בעיות כדי לחשוב יחד ולמצוא פתרון שמתאים לשניכם.

בגיל זה אפשר להתחיל בתהליך השגחה, הכולל שאלות כמו אלה שהזכרנו. מומלץ להתחיל בכך לפני שילדכם נכנס לשנות ההתבגרות, בכדי שהשיח הזה ביניכם יהיה רגיל ולא יראה כחדירה פתאומית לפרטיות והסיכוי שיתנגד לתהליך יפחת.

מן הסתם, בני נוער הם עצמאים יותר מפעוטות, אך עדיין תצטרכו לקבוע מגבלות ולהכתיב כללים, ויש לכם זכות לצפות להתנהגות סבירה. ספרו לילדכם לאיזו התנהגות אתם מצפים ממנו ומה יקרה אם לא יעמוד בציפיות.

חלקן של שיטות משמעת כמו משא ומתן, תקשורת ותוצאות טבעיות בארגז הכלים המשמעתי שלכם גדל בשנות ההתבגרות לעומת השנים המוקדמות. ילדים מקבלים המון מהורים בעלי גישה סמכותית – שמפגינים תקיפוּת בנוגע לגבולות, אך גם חמים ואוהבים, ומקבלים את הצורך של ילדם להיות אדם בפני עצמו.

מערכת יחסים חזקה וחיובית עם ילדכם היא כמו חשבון בנק – אם אתם “מפקידים” מספיק בשלב מוקדם, לא תגיעו למינוס בזמנים מאתגרים. מומלץ להתמקד בתקשורת פתוחה, בחיבור חזק, בכבוד הדדי ובאמון.

הרשתות החברתיות והטלפונים הסלולריים מהווים חלק חשוב ביותר בחיי החברה של רוב בני הנוער. הם משתמשים בהם כדי ליידע חברים מה הם עושים וכיצד הם מרגישים. חשבו מראש אילו קווים מנחים תרצו להביא למשא ומתן עם ילדכם, כדי לשמור על שימוש בטוח ואחראי ברשתות החברתיות ובטלפון הסלולרי.

לטפל בעצמכם

גישת ההורות שלכם בשנות ההתבגרות תלויה בדברים רבים יותר מאשר ילדכם והאופן שבו אתם מתקשרים איתו. חשוב לחשוב גם על מה שמתרחש בחייכם שלכם. הרווחה הכללית, הצורך בסיפוק ומערכות היחסים האחרות שלכם יכולים להשפיע על הקשר עם ילדכם. אם אתם חשים שהתקופה הזו מתאגרת עבורכם, אם אינכם מוצאים את האיזונים המתאימים- תוכלו לפנות לאיש מקצוע איתו תוכלו לשוחח על כך.

לקבל עזרה

אם ילדכם נלחץ או מוטרד מעימות מתמשך, או אם אתם מודאגים מנושאים אחרים כגון דיכאון, חרדה, אלימות או התעללות, פנו לקבל עזרה מקצועית מפסיכולוג או יועץ. רופא המשפחה יוכל להמליץ לכם על איש מקצוע, ובבית הספר יוכלו להמליץ לכם על מישהו שילדכם ואתם תוכלו לדבר איתו.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

השפעת המדיה הדיגיטלית על מתבגרים

חששות מהשפעת המדיה על מתבגרים

אך טבעי שתחששו מהשפעות המדיה על ילדכם. ההשפעות יכולות להיות מכוונות – לדוגמה, פרסומות גלויות המיועדות לעתים קרובות לילדים ולבני נוער, המופיעות בכל פלטפורמה ומדיה אפשרית. יחד עם זאת, המפרסמים משתמשים לרוב גם בפרסומות סמויות, כגון סלבריטאים המעלים תמונות של עצמם צורכים מוצר מסוים, או יוזמים תחרות ברשת. מנגנוני הביקורת שלנו לפעמים ערים פחות לסוג זה של פרסומת.

משמעות הדבר היא שילדים ובני נוער ערים יותר ויותר למותגים ולדימויים. דעו- אם הילד שלכם מנדנד לכם לקנות את הטרנד החדש, אתם לא לבד!

ישנן השפעות עקיפות יותר. דוגמה לכך היא המיניות הגדלה והולכת של התוכן המופיע בפרסומות במגזינים, בסדרות טלוויזיה ובסרטוני מוזיקה. מוצרי המדיה האלה מראים לעתים קרובות נשים “סקסיות” עם מבני גוף לא מציאותיים. סוגי מדיה אחרים משתמשים בדימויים אלימים ובשפה גסה – למשל, משחקי וידיאו ומילות שירים מסוימים. בגלל ההשפעות העקיפות האלה של המדיה הדיגיטלית, מתבגרים עלולים לחשוב שטבעי להיראות ולהתנהג כך.

עם זאת, החשיפה להשפעות, לדימויים ולמסרים שמתקבלים מהמדיה הדיגיטלית אינם מעמידים את ילדכם בסכנה אוטומטית. בני נוער אינם נוטים להתעמק בכל מה שנאמר להם – באמצעי התקשורת השונים או בכלל. הם יכולים להיות צרכנים נלהבים של המסרים מהמדיה הדיגיטלית, אך זהו אינו מקור המידע היחיד שלהם – או האופן היחיד שבו הם מקבלים מסרים ודימויים. הם מושפעים גם ממשפחותיהם, מחבריהם, מדמויות מפתח בקהילה ומדמויות משפיעות אחרות. תפקידכם בתהליך חשוב מאוד: לעזור לילדכם לפתח אוריינות מדיה ולקבל החלטות נבונות בנוגע לשימוש במדיה.

השפעות המדיה על התנהגות מסוכנת אצל בני נוער

ישנם כמה קשרים בין התוכן שנצרך במדיה לבין התנהגות שלילית של בני נוער.

דימוי גוף

דימוי הגוף של ילדכם מושפע מגורמים רבים, ובהם הסביבה המשפחתית, מסוגלות או מוגבלות, הגישה של החברים לכיתה, תעשיית האופנה והרקע התרבותי – וגם תקשורת ההמונים, הרשתות החברתיות ועולם הפרסום. כשבני נוער נחשפים לעתים קרובות מאוד למבני גוף “רזים” או “שריריים” בצורה לא מציאותית, דימוי הגוף והדיאטה שלהם מושפעים. הדבר נכון בעיקר כשאיש אינו מפריך את הטענה הנפוצה ש”רזה זה יפה”.

אידיאלים של דימויי גוף לא מציאותיים במדיה מגבירים את רצונם של בני נוער רבים בניתוחים פלסטיים וביצוע שינויים קוסמטיים שונים. לדוגמה- ניתוחים להגדלת חזה, ניתוחי אף, הסרות שיער בלייזר ואיפור קבוע.

אלימות

צפייה בתוכן אלים במדיה הדיגיטלית לעתים קרובות  עלולה לגרום לירידה בסף הרגישות לאלימות, ולהעלות את הסבירות לכך שמתבגר  יתנהג באופן אגרסיבי או אלים או לא יבין את הצרכים והרגשות של אחרים. לחילופין צפיה מוגברת בתכנים אלימים עלולה לגרום לפחד וחששות של המתבגר  מהסביבה שבה הוא חי.

תכנים כאלה אינם מראים בדרך כלל – ואפילו לא לעתים קרובות – מה קורה כאשר אנשים מתנהגים באלימות בעולם האמיתי, וגורמים לכך שבני נוער אינם מבינים באמת מה קורה במציאות כשמתנהגים באלימות.

התנהגות בלתי בריאה אחרת

המדיה הדיגיטלית עלולה לעודד גם התנהגויות מסוכנות או בלתי בריאות אחרות, כמו עישון, שתיית אלכוהול ושימוש בסמים. עם זאת, כדאי לזכור שאמצעי התקשורת מהווים רק אחת מכמה דרכי השפעה על סוג ההתנהגות הזה, וגם למשפחה ולחברים יש השפעה רבת עוצמה.

השפעות המדיה על מין ומיניות אצל מתבגרים

מתבגרים חשופים ללא הרף למסרים במדיה שנוגעים למיניות, חלקם חיוביים, וחלקם שליליים, וקשה מאוד למנוע מהם חשיפה לנושאים הללו. מה כן תוכלו לעשות?

נצלו את הצפייה לשיחה

נצלו הזדמנויות לדבר על מיניות ועל נושאים חשובים אחרים. לדוגמה, אם אתם צופים בסצנה בטלוויזיה או בסרטון ביוטיוב, תוכלו להגיד משהו כמו: “יש אנשים שלא מרגישים נוח לחיות במגדר שנולדו איתו”, או “כן, כל משפחה שונה, ולחלק מהילדים יש שתי אימהות או שני אבות.”

שמרו על בטיחות באינטרנט

נקטו כמה אמצעי זהירות פרקטיים לשמירה על בטיחות באינטרנט -למשל, בדקו במה ילדיכם צופים, דברו על כללי השימוש באינטרנט, ואם אפשר, ודאו שאתם יכולים לראות את ילדיכם כשהם גולשים באינטרנט.
אפשר לבדוק את דירוג הסרטים לפי גיל ואת דירוג המשחקים, ולעזור לילדיכם להבין מה הם רואים באמצעי התקשורת השונים.
אם ילדיכם צופים בפורנוגרפיה או נתקלו בה, נסו להישאר רגועים. כדאי לדבר איתם על מה שקרה ומה הרגישו בעקבות הצפייה.

השפעות המדיה על התנהגות חיובית אצל בני נוער

הנה החדשות הטובות: המדיה יכולה להשפיע על בני נוער גם בצורה חיובית. לדוגמה, בני נוער שנחשפים לחדשות ומתעניינים בהן נוטים יותר להתעניין בנושאים חברתיים ופוליטיים חשובים. במקרה זה, אמצעי התקשורת מחנכים אותם ומעודדים אותם להיות אזרחים מעורבים יותר בקהילה.

כמו כן, בני הנוער יכולים לקבל מהמדיה מסרים חשובים לעידוד הבריאות – למשל, למניעת דיכאון והתאבדויות אצל צעירים, לעידוד אכילה בריאה וסגנון חיים בריא, ולעידוד מערכות יחסים חיוביות ומכבדות.

כיצד משפיעים המפורסמים על בני הנוער

לעתים קרובות, מפורסמים (סלבס) מגיעים לכותרות בגלל התנהגות רעה או פרובוקטיבית. אולם הדוגמה האישית שלהם אינה תמיד משפיעה לרעה.

לאמצעי התקשורת יכול להיות כוח רב כאשר אחד המפורסמים, למשל, טוען שסגנון חיים מסוים, מוצר או התנהגות הם טובים. יש מפורסמים רבים שסגנון החיים, הערכים וההתנהגות שלהם מספקים דוגמה טובה. העבודה הקשה שהם משקיעים וההצלחה שלהם יכולים להוות השראה לבני נוער רבים.

עם זאת, ילדים ובני נוער צריכים להיות מודעים לכך שחלק מהמפורסמים מקבלים תשלום על פרסום המוצרים שהם משתמשים בהם או אפילו רק על ‘ייצור’ תשומת הלב התקשורתית.

לעזור לילדים להתמודד עם השפעות המדיה

החשיפה למסרים באמצעי התקשורת היא חלק מהחיים המודרניים, אך תוכלו לעזור לילדכם להבין למה שווה לשים לב ולמה לא.

בתור התחלה, בדקו את הדברים שילדכם אוהב – המוזיקה, סדרות הטלוויזיה, הסרטים, משחקי הווידיאו והאנשים המפורסמים. הידיעה במה הוא מתעניין – למשל, באילו משחקי וידיאו, ספרות חובבים (פאנפיקים) או אתרים חברתיים – תעזור לכם לזהות את הדימויים והמסרים שהוא מושפע מהם.

לא תמיד תדעו במה הוא צופה או למה הוא מאזין, כיוון שבני נוער נוהגים לצרוך תוכן מאתרים כמו יוטיוב בטלפון הנייד שלהם. אך אפשר להשגיח על מה שהוא צופה בו ולראות במה הוא צופה בטלוויזיה או בקולנוע, ולדון ביחד בכללים ובמגבלות שיחולו על הצפייה.

הדרך הטובה ביותר לעזור לילדכם לנווט בין כל השפעות המדיה השונות היא לדבר על המסרים באמצעי התקשורת. לדוגמה, אם בתכם אוהבת לצפות בסדרה “בנות”, דברו איתה על חברויות בין בנות, על מיניות, הערכה עצמית ובחירות שונות בחיים.

אם בנכם אוהב משחקי מחשב כמו GTA, דברו איתו על האלימות במשחק, הפיצוצים והפעילות הפלילית. אפשר לדבר על האופן שבו מתמודדים עם מצבים כאלה בחיים האמיתיים.

עם זאת, השגחה על הבחירות של ילדכם במדיה אינה אומרת שעליכם לאסור עליו לצפות או לשחק בדברים שונים. זהו רק אמצעי לעזור לו לפתח מודעות למסרים שאליהם הוא נחשף. כדאי לדבר על המסרים האלה באופן קבוע, ולא רק פעם אחת. כמו כן, מומלץ להגביל את כמות הזמן שילדכם צופה במסכים או משחק במחשב.

מצד שני, מותר לכם כהורים לאסור עליו לשחק במשחקים מסוימים, להשתמש ביישומונים או לצפות בסדרות שונות. אם אתם עושים זאת, תצטרכו להסביר לו מדוע. ואם זה מתאים, יכול להיות שתצטרכו לנהל על כך משא ומתן.

עודדו את ילדכם לבקר את המדיה שהוא צורך והציעו לו לשאול כמה שאלות. בחרו מגזין או צפו בפרסומת בטלוויזיה ושאלו את ילדכם: מי עומד מאחורי זה? מה מניע אותם? מה הם רוצים ממך? איזה קול חסר כאן? איך הפרסומת הזאת גורמת לך להרגיש? האם כך הם רוצים שתרגיש? למה?

אפשר לעשות אותו דבר כשמדברים על אנשים מפורסמים. עודדו את ילדכם לשאול את עצמו: למה אני אוהב את האנשים האלה? האם מציגים אותם בצורה מציאותית? האם כך הם מתנהגים בחיים האמיתיים? אילו ערכים הם מתארים? איך הם גורמים לי להרגיש כלפי עצמי?

לעזור לבני נוער לאזן את השפעות המדיה

ילדים זקוקים למגוון רחב של פעילויות כדי להתפתח, כגון פעילויות גופניות ויצירתיות וכל דבר שקשור למערכות יחסים ואינטראקציות עם אנשים אמיתיים. הכירו לילדכם דוגמאות לחיקוי חיוביות מהחיים האמיתיים, בקהילה, במועדוני ספורט או בתנועות הנוער.

אתם עדיין משמשים דוגמה אישית לילדכם. היו צרכנים מודעים וחקרניים, כדי להראות לילדכם כיצד להתמודד עם ההשפעות החזקות של המדיה הדיגיטלית. לעתים, תצטרכו להתעלם מפרסומות שמדברות על הגאדג’ט החדש והעדכני ביותר, או לדבר יחד כמשפחה על האופן שבו המדיה הדיגיטלית עובדת. שימו לב לשימוש שלכם בנייד, ותשמשו כדוגמה כאשר אתם מניחים אותו בצד, לטובת זמנים משפחתיים, או פעילויות פנאי אחרות.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר  Raising Children Network

אימהות טריות: גופך אחרי הלידה

גופך בשבוע הראשון אחרי הלידה

בשבוע הראשון עלייך לנוח ולהתאושש כמה שאפשר בזמן שאת מטפלת בתינוק החדש שלך ומתחילה להכיר אותו.

את צפויה להיתקל בדימום נרתיקי, שמתחיל מיד לאחר הלידה ונמשך ארבעה עד שישה שבועות. לרוב, הדימום נחלש בשבועות הראשונים וצבעו משתנה מאדום בהיר לאדמדם-חום. תצטרכי להשתמש בתחבושות היגייניות ולהחליף אותן כל כמה שעות. ייתכן שתעדיפי בהתחלה תחבושות שמיועדות למחזור – גדולות וארוכות יותר מהתחבושות הרגילות. הדימום עשוי להתחזק מעט בזמן הנקה או הליכה. אם הדימום הנרתיקי מופיע עם ריח רע, היבדקי אצל רופא כיוון שייתכן שזהו סימן לזיהום.

סביר להניח שתחווי מעט כאב או אי נוחות בגלל:

  • לידה נרתיקית, כיוון שהשרירים והעצבים סביב אזור הפרינאום נמתחו ונחבלו
  • לידה קיסרית, בגלל החתך שבוצע בניתוח באזור תחתית הבטן
  • כאבי בטן, נובעים מכך שהרחם מתכווץ כדי לחזור לגודלו המקורי ולצמצם את הדימום
  • רגישות בשדיים או בפטמות כשהחלב זורם החוצה, ואת והתינוק לומדים יחד את מלאכת ההנקה.

אם הכאבים מקשים עלייך לנוח, לישון או לטפל בעצמך ובתינוק, דברי עם רופא או אחות על נטילת משככי כאבים. נצלי את ההזדמנות כדי לשאול שאלות נוספות בנוגע לעצמך ולתינוק.

להקל על הכאב אחרי לידה נרתיקית

לאחר לידה נרתיקית תוכלי להיעזר בכמה דברים להקלה על הכאב והנפיחות באזור הפרינאום (חיץ הנקבים – האזור שבין עצם החיק או הפוביס, לבין עצם הזנב או עצם העוקץ):

  • הניחי חבילת קרח עטוף בניילון או אריזות ג’ל להקפאה באזור למשך 20-10 דקות.
  • שכבי על הצד ועשי כמה תרגילים לחיזוק רצפת האגן.
  • קחי מנה של פרצטמול או משכך כאבים קל אחר.
  • שמרי על ניקיון באזור והתרחצי כמה שיותר.

אם יש לך כאבים במתן שתן, פני לרופא. כאב כזה עשוי להיגרם משפשופים בפרינאום. הרופא עשוי להמליץ לך להרטיב את המפשעה במים חמימים בזמן ההשתנה. אפשר להיעזר בחומרים מבסיסי שתן, כגון potassium citrate  שניתו להשיג בבתי המרקחת. אם הכאבים ממשיכים מעבר למספר ימים לאחר הלידה מומלץ לפנות לרופא.

תפרים לתיקון קרע או חתך חיץ נספגים בהדרגה בשבוע-שבועיים שלאחר הלידה.

להקל על הכאב אחרי לידה קיסרית

אחרי לידה קיסרית, תוכלי לתמוך באזור הפצע ולהניח כריות מתחת לברכיים כשאת שוכבת על הגב, או מתחת לבטן כשאת שוכבת על הצד. כשאת מתיישבת מתנוחת שכיבה, הסתובבי על הצד והיעזרי בזרועות כדי להרים את פלג הגוף העליון מהמזרון.

מומלץ להגביל את ההתעמלות והפעילות הגופנית אחרי לידה קיסרית, כולל הרמה, נשיאה ונהיגה בשבועות הראשונים.

סביר להניח שביגוד רפוי ותחתוני כותנה עם קו מותניים גבוה יהיו נוחים יותר כשיונחו על הפצע מאשר מכנסיים בגזרה נמוכה. גודל הצלקת מהניתוח הקיסרי שונה אצל כל אחת, אך בשבועות הראשונים אחרי הלידה הפצע ילך ויקטן, והנפיחות והכאבים ישככו.

להקל על כאבי הבטן

כאבי הבטן אינם נעימים, בלשון המעטה, אבל אפשר להקל עליהם בעזרת הנחת כריות חימום על הבטן או על הגב. ייתכן שתחווי אותם בזמן ההנקה, בגלל שחרור ההורמונים שגורמים לרחם להתכווץ. ההתכווצויות הללו עוזרות לרחם לחזור לגודלו המקורי לפני ההיריון. כאבים כאלה נפוצים יותר בקרב נשים שילדו בעבר, אך הם עלולים להופיע גם אחרי לידה ראשונה.

להקל על כאבי שדיים ופטמות

רגישות בשדיים או בפטמות נפוצה למדי בשבוע הראשון, כשאת והתינוק לומדים יחד את מלאכת ההנקה. הרגישות נוטה להירגע לאחר שההנקה מתבססת. מומלץ להיעזר ביועצת הנקה.

הנה כמה דברים שתוכלי לעשות כדי להקל על הרגישות:

  • ודאי שהתינוק מתחבר היטב לשדיים. אם כואב לך או שאינך בטוחה מה לעשות, דברי עם אחות טיפת חלב או יועצת הנקה.
  • שימי כמה שקיות קרח עטופות במגבת או מגבת לחה קפואה על החזה בין ההנקות. מגבת חמה במהלך ההנקה עצמה תעודד את זרימת החלב.
  • נסי לעסות בעדינות שדיים מלאים.
  • שאבי מעט חלב בסוף ההנקה ומרחי אותו על הפטמות, כדי להרגיע אותן ולעזור להן להחלים.
  • אפשר להשתמש במשחה שמכילה לנולין ומיועדת במיוחד לנשים מניקות.

אחת ממתנדבות ליגה לה לצ’ה תוכל לעזור. התקשרי לקו התמיכה בטלפון 1599-525-821.

גופך בחודשים הראשונים

מומלץ להיבדק אצל רופא נשים בתום משכב הלידה, לאחר שישה שבועות. הנה כמה דברים שכדאי לשים לב אליהם בחודשים הראשונים בבית.

אי שליטה על הסוגרים – שתן וצואה

בחודשים הראשונים אחרי הלידה, ייתכן שתגלי שאת סובלת מפעולות קיבה או השתנה בלתי רצוניות, בעיקר בזמן צחוק, שיעול או התעטשות. בעיה זו נפתרת מעצמה בדרך כלל, כשהנפיחות באזור יורדת, התחושה חוזרת לעצמה והשרירים מתחזקים. אפשר להיעזר בתרגילים לחיזוק רצפת האגן.

אם עדיין יש לך בעיית אי שליטה על הסוגרים כשהתינוק בן שישה שבועות ויותר, דברי עם הרופא, שיוכל לעזור או להפנות אותך לפיזיותרפיסטית מומחית בתחום. כמו כן, ישנם טיפולים רבים שיכולים לסייע.

משקל

בדרך כלל מתרחשת ירידה הדרגתית במשקל אחרי הלידה. אכילה בריאה, התעמלות עדינה – הליכה, לדוגמה – והנקה מסייעות לירידה במשקל.

אם התמודדת עם עודף משקל לפני שנכנסת להיריון ואת מעוניינת לרדת במשקל כעת, דברי עם תזונאית. אם את יורדת יותר מדי במשקל ונמצאת בתת משקל, כדאי לדבר עם הרופא.

שיער

סביר להניח ששיער ראשך ינשור בחודשים אחרי הלידה. מצב זה לא יימשך זמן רב ויירגע כשישה חודשים אחרי הלידה. הנשירה מרחשת בגלל השינוי ברמות ההורמונים בגופך. אובדן השיער אינו נגרם מההנקה, ולכן גמילת התינוק לא תעזור למצב.

סימני מתיחה

ייתכן שנוצרו סימני מתיחה על הבטן, על הירכיים ועל השדיים במהלך ההיריון. אחרי הלידה, הסימנים נוטים להשתנות: הם קטנים וצבעם דוהה מאדום לאפרפר. יש נשים שמנסות להפחית את סימני המתיחה באמצעות טיפולי לייזר וקרם רטינול.

מערכת היחסים שלך

הפיכתכם להורים היא שינוי עצום עבורך ועבור בן או בת הזוג שלך. יש זוגות שמגלים חיבור עמוק יותר ביניהם, ואחרים זקוקים לזמן כדי להסתגל להורות.

מה שאת חושבת ומרגישה בנוגע לסקס ואינטימיות תלוי בהמון דברים – חוויית הלידה שלך, הכאבים, העייפות, דרישות הטיפול בתינוק וכיצד את מרגישה כלפי גופך אחרי ההיריון והלידה.

כדאי לחלוק את החוויות והתחושות האלה. נסי ליצור קשר עם אימהות נוספות או לשאול את אחות טיפת חלב בנוגע לקבוצות לאימהות טריות.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

דום נשימה בשינה

הגורמים לדום נשימה בשינה

הגורם הנפוץ לתסמונת דום נשימה בשינה בילדים הוא שקדים ו/או אדנואידים (שקד שלישי, או פוליפים- בלשון העממית) מוגדלים. כמו כן, ישנו קשר בין דום נשימה בשינה לבין השמנת יתר ונזלת אלרגית.

ילדים עם תסמונות שונות שגורמות לטונוס שרירים נמוך, כגון תסמונת דאון, או לסתות קטנות, נמצאים בסיכון מוגבר לדום נשימה.

תסמינים

התסמינים של דום נשימה יכולים לבוא לידי ביטוי בלילה, כשילדכם ישן, אך גם במהלך היום.

תסמינים הקשורים לשינה כוללים:

  • נחירות
  • נשימה פומית – נשימה דרך הפה, ולא דרך האף
  • ·עצירת הנשימה או קולות חנק והשתנקות
  • הזעה כבדה במהלך הלילה
  • נטייה להירדם בתנוחות בלתי רגילות, עם ראש המוטה חזק לאחור
  • הרטבת לילה

תסמינים במהלך היום כוללים:

  • עייפות ועצבנות
  • כאבי ראש בבקרים
  • תיאבון ירוד
  • אף סתום
  • קושי להתרכז ולשבת בשקט
  • שינויים במצב הרוח

כיוון ששנתם של ילדים הסובלים מדום נשימה אינה איכותית, לעיתים קרובות הם עייפים או אף ישנוניים במהלך היום. הדבר עלול להוביל לבעיות התנהגות ולבעיות התפתחותיות, וכן לבעיות בבית הספר. מצב ממושך של דום נשימה בשינה מוביל גם להפרעות גופניות כדוגמת לחץ דם גבוה. יחד עם זאת חשוב לזכור- ילדים רבים נוחרים, אך רובם אינם סובלים מדום נשימה בשינה.

מתי לפנות לרופא

אם ילדכם נוחר, ואתם שמים לב לאחת מהתלונות הנוספות שנרשמו – בלילה, או ביום, כדוגמת, השתנקות תוך כדי שינה או קשיי התנהגות ביום קחו אותו לרופא הילדים.

אבחנת תסמונת דום נשימה בשינה

רופא הילדים ישוחח אתכם ויבדוק את ילדכם. בהתאם לממצאים הוא יחליט האם להפנותכם למעבדת שינה או לרופא ריאות או אף-אוזן-גרון.

כדי לעזור לרופאים לקבוע אם אכן מדובר בתסמונת דום נשימה חסימתי, יתכן שילדכם יופנה למעבדת שינה, לבדיקה בשם פוליסומנוגרפיה. כחלק מהבדיקה יצטרך ילדכם לישון במעבדת השינה (עם אחד מהוריו), כך שהמומחה יוכל לנטר את הקלטות הנשימה, קצב הלב, רמות החמצן ופעילות המוח, העיניים והשרירים שלו בעודו ישן. הניטור מבוצע בעזרת מדבקות ודבק גורם למעט אי נוחות אך אינו מכאיב.

כאשר הגורם לדום הנשימה בשינה אינו ברור מבוצעת בדיקת אנדוסקופיה של דרכי הנשימה, בשינה מושרת תרופתית. הבדיקה מבוצעת במסגרת מרפאות ריאות ושינה ע”י רופא ריאות ו/או אף-אוזן-גרון.

הטיפול בתסמונת דום נשימה בשינה

הטיפול בדום נשימה בשינה תלוי בחומרה שלו ובגורם לו. מכיוון שהגורם בילדים הינו לרוב הגדלת שקדים ואדנואידים, דרך הטיפול הראשונה הינה לרוב הסרתם או הקטנתם.

במידה וההפרעה קלה יתכן ויומלץ על ניסיון טיפול תרופתי בשלב ראשון. במידה והגורם לתסמונת הוא אחר- כדוגמת תסמונת ספציפית, חולשת שרירים, משקל יתר וכדומה, יתכן ויומלץ על טיפול תומך נשימתי זמני עד לשיפור, או על טיפול קבוע- בהתאם לגורם. טיפול זה מתואם לרוב ע”י מומחה שינה או מומחה למחלות ריאה.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

פתרון בעיות עם בני נוער

מדוע חשוב לפתח מיומנויות לפתרון בעיות?

כולנו צריכים לפתור בעיות מדי יום, אך איננו נולדים עם המיומנויות לעשות זאת – עלינו לפתח אותן. בעת פתרון בעיות, כדאי שנדע כיצד:

  • להקשיב ולחשוב בשקט
  • לשקול את האפשרויות ולכבד את דעתם וצרכיהם של אנשים אחרים
  • למצוא פתרונות בונים, ולפעמים לחתור לפשרה.

יכולות אלה זוכות להערכה רבה במצבים חברתיים ובעבודה – אלה כישורי חיים. בני נוער שלומדים מיומנויות ושיטות לפתרון בעיות ועימותים בעצמם חשים טוב יותר כלפי עצמם, עצמאים יותר ומקבלים החלטות טובות יותר. מתבגרים נוטים להסתדר טוב יותר מבחינה פסיכולוגית כשהם נמצאים בסביבות שמעודדות פתרון עימותים ובעיות.

פתרון בעיות בשישה צעדים

לעתים קרובות אפשר לפתור בעיות באמצעות שיחה והתפשרות. ששת השלבים הבאים לפתרון בעיות שימושיים במיוחד כשאינכם יכולים למצוא פתרון ומתאימים לרוב הבעיות – שלכם ושל ילדכם גם יחד.

שבו עם ילדכם וחשבו על הבעיה כשכולם רגועים ויכולים לחשוב בבהירות. כך סביר יותר להניח שילדכם ירצה למצוא פתרון. החליטו על זמן שבו אף אחד לא יפריע לכם, והודו לו על כך שהצטרף אליכם כדי לפתור את הבעיה.

1. זהו את הבעיה
השלב הראשון בפתרון בעיה הוא להבין בדיוק מהי הבעיה. לאחר מכן יש לתאר אותה במילים שיהפכו אותה לפתירה. לדוגמה:

  • “השתמשת פעמים רבות בחפצים של אחרים בלי לבקש רשות קודם”.
  • “בשתי השבתות האחרונות שיצאת, לא התקשרת אלינו כדי להגיד לאן את הולכת”.

התמקדו בנושא, הימנעו מביקורת על רגש או  על בן אדם, וממניפולציות רגשיות. עדיף להתייחס להתנהגות. למשל, השתדלו שלא להגיד דברים כמו, “למה אתה לא זוכר להתקשר כשאתה מאחר? לא אכפת לך ממני?” ילדכם עלול להרגיש מותקף ולהיכנס למגננה, או לחוש תסכול כיוון שאינו יודע כיצד לפתור את הבעיה. תוכלו לגלות הבנה או לתת הכרה לרגש, או לצורך, למשל : ”אני מבינה שאת לעתים שקועה בפעילות, ונהנית עם החברים, ובאותו רגע ממש לא בא לך ללכת, ויחד עם זאת, חשוב לי….”

עודדו את ילדכם והרגיעו אותו כדי למנוע את המגננה מראש. אפשר לומר משהו כמו, “חשוב שתצא עם חברים. פשוט נצטרך למצוא דרך שבה גם תצא וגם נדע שאתה במקום בטוח. אני בטוח שנצליח לחשוב על פתרון ביחד”.

2. חשבו מדוע זו בעיה
עזרו לילדכם לתאר מה גורם לבעיה ומאין היא באה. שאלו שאלות כגון:

  • מדוע זה כל כך חשוב לך?
  • מדוע אתה צריך את זה?
  • למה, לדעתך, זה כל כך חשוב לחברים/ חברה/מורה? מדוע הם מגיבים כך?
  • מה לדעתך יכול לקרות?
  • מה הדבר הגרוע ביותר שעלול לקרות?
  • מה מטריד אותך?

נסו להקשיב לתשובותיו ולא להתווכח או להתנצח – זו ההזדמנות שלכם לשמוע באמת מה מתרחש בחייו. עודדו אותו להשתמש בביטויים כמו “אני צריך… אני רוצה… אני מרגיש…”, והשתמשו בביטויים אלה בעצמכם. לאחר ראיית הצורך שלו, תוכלו גם לעודד אצלו הבנה של הצד השני, פרספקטיבה נוספת, ופרופורציות, מבלי להפחית בהבנת המצוקה שלו, ומבלי לבטל את הצד ונקודת המבט שלו. ספרו בפתיחות על הסיבות לדאגה שלכם.

3. חשבו על פתרונות אפשריים ביחד
הכינו רשימת פתרונות אפשריים לבעיה. מותר לכתוב מגוון אפשרויות, הגיוניות ובלתי הגיוניות כאחד. נסו להימנע בינתיים משיפוטיות ומהתנצחות.

אם ילדכם מתקשה לחשוב על פתרונות, הציעו כמה משלכם. אפשר להציע בהתחלה את ההצעות המשוגעות ביותר – הפתרונות המצחיקים או הקיצוניים יכולים להוביל לאפשרויות רציניות או ישימות יותר. נסו לחשוב על כמה פתרונות אפשריים ביחד. רצוי להעלות כשמונה פתרונות. כתבו את כולם ברשימה.

4. העריכו את הפתרונות
התבוננו בכל פתרון, דברו על היתרונות והחסרונות של כל אחד. חשבו על היתרונות קודם – כך, אף אחד לא ירגיש שהפתרון שלו מקבל ביקורת רבה מדי. לאחר שהכנתם רשימת יתרונות וחסרונות, מחקו את האפשרויות שהעלו חסרונות רבים יותר. כעת, דרגו כל פתרון מ-0 (לא טוב) עד 10 (טוב מאוד). כך תוכלו למצוא בקלות את הפתרונות המבטיחים ביותר.

הפתרון שתבחרו צריך להיות פתרון שניתן להוציא לפועל ושאכן יפתור את הבעיה. אם לא הצלחתם למצוא פתרון כזה, חזרו לשלב השלישי וחפשו פתרונות נוספים. כדאי לשוחח עם אנשים אחרים, כמו בני משפחה נוספים, שיכולים להציע כמה רעיונות חדשים.

שימו לב שלא תמיד ניתן להכריע רק לפי היגיון ודרוג מספרי. לעתים לאחר ראיית התמונה ההגיונית, חשוב לשלב גם את תחושת הלב או האינטואיציה, לגבי הפתרון שנכון לאדם מסוים בנסיבות מסוימות.

לפעמים לא תצליחו למצוא פתרון שמשמח את שניכם, אך אם תתפשרו, תמצאו פתרון ששניכם יכולים לחיות איתו.

5. הוציאו את הפתרון לפועל 
לאחר שהחלטתם על פתרון, תכננו בדיוק כיצד הוא יעבוד. כדאי לכתוב את הכל, ולכלול גם את הנקודות הבאות:

  • מי עושה מה?
  • מתי עושים?
  • מה דרוש כדי להוציא את הפתרון לפועל?

החליטו מתי תדברו על כך שוב כדי לבדוק אם הפתרון עובד. ייתכן שילדכם יזדקק להדרכה או למשחק תפקידים קטן כדי לחוש ביטחון. לדוגמה, אם הוא מנסה לפתור מריבה עם חבר, עזרו לו לתרגל את מה שיגיד מולכם, ואתגרו אותו עם דברים שיתכן שהחבר יענה, ואיך הוא יגיב אליהם.

6. העריכו את התוצאה
לאחר שילדכם ביצע את התוכנית, בדקו איתו איך היה. עלולים להיות מכשולים קטנים לאורך הדרך, ולכן ותצטרכו לתת לפתרון זמן לעשות את שלו. שימו לב שלא כל הפתרונות עובדים. לפעמים תצטרכו לנסות יותר מפתרון אחד. חלק מפתרון בעיות אפקטיבי הוא להצליח להסתגל ולהתאים את עצמכם כשהדברים אינם מסתדרים כמצופה. שאלו את ילדכם את השאלות הבאות:

  • מה עבד היטב?
  • מה לא עבד היטב?
  • מה נוכל לשנות כדי לעזור לפתרון לעבוד טוב יותר?

אם הפתרון לא עבד, חזרו לשלב 1 והתחילו מחדש. יכול להיות שהבעיה הייתה שונה ממה שחשבתם, או שהפתרונות לא התאימו בדיוק. התייחסו לאפשרות של ‘תכנית ב” – תכנית חלופית שחשבתם עליה מראש למקרה שהתכנית המקורית לא מניבה תוצאות רצויות.

נסו להשתמש במיומנויות ובצעדים הללו כדי לפתור בעיות או לקבל החלטות משלכם. אם ילדכם יראה שאתם משתמשים בשיטה זו בעצמכם, סביר יותר להניח שירצה להשתמש בה גם הוא.

כשהעימות ביניכם הוא הבעיה

סביר להניח שבמהלך גיל ההתבגרות תתנגשו עם ילדכם לעתים קרובות יותר מאשר בעבר. אתם עשויים שלא להסכים על מגוון רחב של נושאים, ובעיקר על הצורך של ילדכם לפתח עצמאות. קשה לפעמים לשחרר את הסמכות ולאפשר לילדכם להשתתף יותר בקבלת ההחלטות, אולם הוא זקוק לכך כחלק מהמסע לקראת הפיכתו לאדם בוגר ואחראי.

השתמשו באותם צעדים לפתרון בעיות כדי להתמודד עם עימותים. למידע נוסף, קראו את המאמר ניהול עימותים.

דוגמאות

אתם וילדכם נכנסתם לעימות בגלל מסיבה שנערכת בסוף השבוע.

אתם רוצים:

  • לקחת את ילדכם למסיבה ולאסוף אותו משם
  • לבדוק אם יהיה מבוגר אחראי
  • שילדכם יחזור הביתה עד 11 בלילה.

ילדכם רוצה:

  • לצאת עם חברים
  • לחזור הביתה במונית
  • לחזור מתי שהוא רוצה.

כיצד אפשר להגיע להסכם שמאפשר לשני הצדדים להשיג חלק מהדברים שהם רוצים?

1. זהו את הבעיה
תארו את הבעיה במילים שיהפכו אותה לפתירה. לדוגמה:

  • “אתה רוצה לצאת למסיבה עם החברים שלך ולחזור הביתה במונית”.
  •  “אני דואגת שהרבה ילדים במסיבה ישתו, ולא יודעת אם שם יהיו מבוגרים אחראים”.
  • “כשאתה יוצא, אני תוהה איפה אתה ורוצה לדעת שהכל בסדר. נצטרך למצוא דרך שבה תוכל לצאת עם חברים, ושאדע שאתה במקום בטוח”.

2. חשבו מדוע זו בעיה
בדקו מה חשוב לילדכם, ותנו לו להרגיש שאתם מבינים את הצורך שלו.  הסבירו לו מה חשוב מנקודת מבטכם. לדוגמה, אפשר לשאול, “אתה רוצה להרגיש חופשי להישאר עד סוף המסיבה, ולא להפסיד כלום? יש עוד סיבות  שקשה לך עם שעת החזרה הביתה?” אני מבינה, ויחד עם זאת, חשוב לי שתצליח לקום מחר למבחן/ אני יודעת שזה יוצר פיתוי לשתות אלכוהול, ואני אחראית על הבריאות שלך….”לאחר מכן, הקשיבו לנקודת המבט שלו.

3. חשבו על פתרונות אפשריים ביחד
היו יצירתיים ונסו למצוא לפחות שני פתרונות כל אחד. לדוגמה, אפשר להציע לאסוף אותו מהמסיבה, אך הוא יגיד לכם מתי. ילדכם יכול להציע לחלוק מונית עם שני חברים שגרים בסביבה. נסו להעלות פתרונות יצירתיים שיענו על הצורך הבסיסי של שני הצדדים.

4. העריכו את הפתרונות
התבוננו ביתרונות ובחסרונות של כל פתרון, והתחילו ביתרונות. מחקו פתרונות שאינם מקובלים על אף אחד מכם. למשל, שניכם עשויים להסכים שלקחת מונית הביתה לבד אינו רעיון טוב.

מומלץ לקבוע כללים ברורים בנוגע לשעת החזרה הביתה – למשל, ילדכם חייב להיות בבית עד 11 בלילה אלא אם כן החלטתם יחד על שעה אחרת.

הכינו מראש תכנית גיבוי למקרה שמשהו משתבש, למשל אם הנהג האחראי שתה או אינו מוכן לצאת עדיין. דברו עם ילדכם על תכנית הגיבוי.

5. הוציאו את הפתרון לפועל 
ברגע שהגעתם לפשרה ויש לכם תכנית פעולה, הבהירו את תנאי ההסכם. כדאי לכתוב את הכל, ולציין מי יעשה מה, מתי וכיצד.

6. העריכו את התוצאה
לאחר שהוצאתם את הפתרון לפועל, שאלו את עצמכם אם הוא עבד, ואם ההסכם ענה על הצורך המהותי של שני הצדדים.

השקעת זמן ואנרגיה בפיתוח מיומנויות פתרון הבעיות של ילדכם מעבירה לו מסר שאתם מעריכים את דעתו בנוגע להחלטות שמשפיעות על חייו. שיטה זו יכולה לחזק את מערכת היחסים עם ילדכם, ולהכין אותו לחיים הבוגרים.

©  raisingchildren.net.au, המידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network

הרגעה מבוקרת

מהי הרגעה מבוקרת?

הרגעה מבוקרת היא שיטת טיפול התנהגותית לפתרון בעיות הירדמות והתעוררות מתמשכות אצל ילדים קטנים. הטיפול מתבסס על הרעיון שלפיו יש לעזור לילדים להירגע ולהירדם בעצמם, במקום שאתם תאכילו אותם, תלטפו אותם או תערסלו אותם עד שיירדמו. בשיטת ההרגעה המבוקרת, אתם בודקים את התינוק ומרגיעים אותו בקצרה בעודו לומד להירגע ולהירדם לבד.

האם הרגעה מבוקרת מזיקה?

למרות החשש מנזקים פוטנציאליים לתינוק, מחקרים שפורסמו בכתבי עת מדעיים מוכיחים כי השימוש בשיטות אלו אינו מוביל לנזקים פסיכולוגיים או רגשיים, גם לא בשנות הילדות המאוחרות.

למעשה, מחקרים שנערכו לאחרונה הראו כי תינוקות שהתנסו בשיטת ההרגעה המבוקרת נוטים לישון טוב יותר בטווח הקצר – ושנתם והתנהגותם הסתגלו היטב בטווח הארוך, בדיוק כמו תינוקות אחרים בגילם. כמו כן, מחקר עכשווי גילה כי הורים שהשתמשו בטכניקות הבאות עם ילדיהם דיווחו על פחות תסמיני דיכאון בטווח הקצר ובטווח הארוך גם יחד, לעומת הורים שלא השתמשו בהן.

לפני שמתחילים בתוכנית ההרגעה המבוקרת

הורים שמטפלים בבעיות שינה והירדמות עלולים להיות עייפים ולחוצים מאוד, בעיקר אם הם עצמם סובלים ממחסור בשעות שינה. הרגעה מבוקרת משמשת לפעמים הורים שמרגישים מוצפים, או שרווחתם נפגעת. אפשר להשתמש בהרגעה מבוקרת בנסיבות הבאות בלבד:

  • עם תינוקות בני יותר משישה חודשים ופחות משנתיים
  • כחלק מתוכנית כוללת לביסוס הרגלי שינה בריאים שכוללים שגרת השכבה חיובית
  • כשאתם בטוחים שהתינוק שלכם מקבל מספיק תשומת לב, זמן וחיבה במהלך היום.

לפני שאתם מתחילים, שימו לב שהתינוק שלכם חש בטוב, והפסיקו להשתמש בגישת ההרגעה המבוקרת אם התינוק נהיה חולה במהלך התוכנית.

כיצד לפעול בשיטת ההרגעה המבוקרת

  1. בססו שגרת השכבה חיובית ועקבית.
  2. כשהגיע הזמן להגיד לילה טוב, הניחו את התינוק במיטה וכסו אותו. דברו עם התינוק או לטפו אותו על גבו עד שהוא שוכב בשקט, או לפחות לדקה אחת.
  3. ברגע שהתינוק שקט, או אחרי דקה אחת, אמרו לו לילה טוב וצאו מהחדר. צאו לפני שהתינוק נרדם.
  4. הישארו מחוץ לחדרו ותנו לו הזדמנות להירגע בעצמו. התעלמו מרעשי רטנוניות.
  5. אם התינוק מתחיל לבכות באמת, המתינו מספר דקות קבוע מראש לפני שאתם ניגשים אליו – למשל, שתי דקות בתור התחלה.
  6. עזבו את התינוק לבדו לפרקי זמן קבועים מראש – לדוגמה, 2 דקות, 4 דקות, 6 דקות, 8 דקות ו-10 דקות, או ל-5 דקות, 10 דקות ו-15 דקות. קבעו את פרקי הזמן בעצמכם, בהתאם לזמן שתוכלו לעמוד בבכיו.
  7. אם התינוק עדיין בוכה לאחר כל פרק זמן קבוע מראש, חזרו לחדרו לזמן קצר מאוד. דברו איתו או לטפו אותו על הגב למשך דקה אחת, או המשיכו לדבר או ללטף עד שהוא שוכב בשקט (בהתאם להעדפה שלכם). אם אפשר, נסו להרגיע אותו בלי להרים אותו.
  8. שימו לב לחיתול. אם החיתול מלוכלך, החליפו אותו באור עמום ובכמה שפחות התעסקות.
  9. ברגע שהוא שוכב בשקט (או אחרי דקה אחת) – אך לפני שהוא נרדם – צאו שוב מהחדר והמתינו לפרק הזמן הקבוע הבא. אתם מנסים לתת לתינוק שלכם הזדמנות ללמוד להירדם בעצמו. הוא לומד שאינכם רחוקים ממנו, ושבסופו של דבר תחזרו.
  10. תהליך זה נמשך עד שהתינוק נרדם בעצמו.
  11. כשהתינוק מתעורר בלילה, עשו את אותן פעולות.

טיפים חשובים להרגעה מבוקרת

  • טיפול בגישת הרגעה מבוקרת אורך 14-3 ימים.
  • השתמשו בשעון או בטלפון הסלולרי כדי לתזמן את פרקי הזמן – ארבע דקות עלולות להיראות כמו זמן רב מאוד.
  • כבו את המוניטור של התינוק. ודאו שאתם עדיין יכולים לשמוע את תינוקכם.
  • אל תחכו מחוץ לחדרו. לכו לחדר אחר ונסו לחשוב על משהו אחר, הכינו כוס תה או הדליקו את הטלוויזיה. חזרו לבדוק את התינוק רק כשהגיע הזמן.
  • לפני שאתם מתחילים, דברו עם בן או בת הזוג כדי לוודא ששניכם מסכימים עם התהליך. קבעו איזה תפקיד יש לכל אחד – לדוגמה, לעזור בהרגעה או לתזמן. שקלו להחליף ביניכם את התפקידים בכל לילה.
  • אל תקבעו מחויבויות חשובות בלילות הראשונים לאחר תחילת הטיפול. תצטרכו להשלים את התהליך כולו ללא שינוי משמעותי בשגרה החדשה של התינוק.
  • זכרו לצאת מחדרו של התינוק לפני שהוא נרדם.
  • אם אתם חוששים מתגובת השכנים, תוכלו להכין אותם לכך מראש לכך שאתם מתחילים טיפול התנהגותי, שעשוי לבוא לידי ביטוי בבכי של ילדכם.

השתמשו בשיטה זו גם בשעת תנומות היום, כדי למנוע בלבול עבורכם ועבור התינוק גם יחד. אם התינוק מתעורר מתנומת היום אחרי פחות משעה, נסו להרדים אותו מחדש ל-20-15 דקות נוספות באמצעות שיטת ההרגעה המבוקרת. אם אחרי 20-15 דקות התינוק לא חזר לישון, הוציאו אותו מהמיטה ונסו שוב מאוחר יותר.

מלכודות נפוצות בשיטת ההרגעה המבוקרת

שינוי הרגלי השינה באמצעות טיפולים התנהגותיים לא תמיד עובר ללא קשיים. הנה כמה מהמלכודות הנפוצות, וטיפים מעשיים שיעזרו לכם להתמודד איתן.

מה עושים אם התינוק מקיא?

יש תינוקות שנוטים להקיא יותר מאחרים, ואחד מתוך חמישה עשוי להקיא בזמן ההרגעה המבוקרת. אם התינוק שלכם מקיא, גם אתם וגם התינוק עלולים להיות מוטרדים. נקו את הקיא מהמיטה ברוגע, והניחו מגן מזרון מתאים (שעוונית) מתחת לסדין. עדיף שלא לעשות סיפור גדול, להדליק את האורות או להחליף את בגדי התינוק לגמרי אלא אם כן זה הכרחי – אחרת, חלק מהתינוקות עשויים ללמוד שעליהם להקיא כל פעם שמניחים אותם במיטה.

מה עושים כשנמאס?

אם אתם עייפים מדי, או מרגישים לחוצים או מוטרדים מדי, הרימו את התינוק, הרגיעו אותו בכל דרך שתרצו – למשל, עם בקבוק קטן או ערסול – ונסו שוב בפעם הבאה. קחו בחשבון שהפעם הבאה עלולה להיות קשה ומאתגרת יותר, ולכן אולי תצליחו לגייס כוחות ולהמשיך ולהתמיד דווקא בניסיון הנוכחי.

מה עושים אם התינוק חולה?

אם התינוק חולה, יש להפסיק את שיטת ההרגעה המבוקרת ולהתחיל שוב כשירגיש טוב יותר. אם הוא סובל מנזלת קלה ומשיעול אך אין לו חום, אפשר עדיין להשתמש בשיטה.

מה עושים אם התינוק סובל מכאבים?

הורים רבים מודאגים שבקיעת השיניים גורמת לכאבים. אם אתם מרימים את התינוק מהמיטה והוא נרגע כמעט מיד, סביר להניח שהוא לא סובל מכאבים – הוא רק רוצה שתרימו אותו. אם אתם מודאגים מכאבים, אפשר לתת לו מנה של פרצטמול (נובימול ואקמולי).

מה עושים אם ההרגעה המבוקרת אינה מצליחה?

עשויות להיות כמה סיבות לכך שתוכנית השינה אינה עובדת.

האם אתם משתמשים בטיפול בצורה נכונה?

בדקו את עצמכם וקראו שוב את הצעדים שתיארנו כאן. האם יש משהו שאינכם עושים, או שאתם יכולים לעשות בצורה אחרת? תוכלו לשאול מומחה שמבין את השימוש בטיפול זה.

האם אתם חוזרים לתינוק מוקדם מדי?

האם אתם פועלים במדויק לפי פרקי הזמן הנדרשים? האם אתם משתמשים בשעון? האם אתם יכולים לעשות משהו אחר שיעזור לכם להתמודד בזמן שאתם ממתינים לפרק הזמן שיחלוף?

האם אתם נכנסים לחדר כשהתינוק שלכם רק רוטן ולא בוכה?

תינוקות רבים רוטנים כשהם נסחפים לשינה, וכשאתם נכנסים לחדר, אתם עלולים לעצור את תהליך ההירדמות של התינוק. חזרו לחדר רק אם התינוק שלכם בוכה.

האם אתם באמת רוצים להמשיך בטיפול?

האם המטרה להגיע לשנת לילה ללא הפרעות חשובה מספיק לכם ולתינוק? אם אתם משוכנעים שהדבר הטוב ביותר עבור התינוק שלכם הוא שילמד להירדם בצורה עצמאית בלילה, קל יותר למצוא את המוטיבציה להמשיך בשיטה בלילות הדרושים להצלחתה. אם לא, ייתכן שהבחירה הטובה ביותר עבורכם היא חזרה למצב הקודם.

האם פרקי הזמן שקבעתם מתאימים לתינוק שלכם?

יש תינוקות שנרגעים כאשר ההורה נכנס לחדר. תינוקות אחרים נהיים מוטרדים יותר. אם התינוק נהיה מוטרד יותר, האריכו את פרקי הזמן ל-5, 10 ו-15 דקות. כך התינוק יקבל זמן רב יותר להירדם בעצמו, ופחות זמן להיות מוטרד מחזרתכם.

האם רשת התמיכה שלכם באמת תומכת?

לא כולם מסכימים עם שיטת ההרגעה המבוקרת. בני משפחה או חברים שאינם מסכימים הם דבר אחד, אך אם בן או בת הזוג שלכם או אנשים קרובים אחרים אינם מסכימים לכך, ביצוע השיטה יכול להיות קשה במיוחד. רצוי שלפחות אדם אחד בבית יסכים איתכם על גישה עקבית ומתמשכת.

מה עושים כשההרגעה המבוקרת נראית קשה מדי

  • אפשר לשקול לפרק את השיטה לסדרת צעדים קטנים יותר. לדוגמה, בשבוע הראשון, נדנדו את התינוק עד שהוא שקט, והניחו אותו במיטה כשהוא חצי ישן. בשבוע שלאחר מכן, הניחו את התינוק במיטה כשהוא ער לגמרי.
  • נסו להשתמש בשיטה רק בשעות הלילה, כשסיכויי ההצלחה שלה גדולים יותר.
  • בקשו מבן או בת הזוג להוציא את השיטה לפועל (אם הוא או היא מסכימים לכך).
  • השתמשו בשיטת ההתרחקות ההדרגתית בתור חלופה.

אם המצב אינו משתפר אחרי שבועיים, דברו עם רופא הילדים או עם אחות טיפת חלב. הם יוכלו לעזור לכם לפתח תכנית שמתאימה במיוחד לצרכיו של הילד.

עבודה עם איש מקצוע אמין יכולה להגדיל את סיכויי ההצלחה שלכם לפתור את בעיות השינה של התינוק. שקלו להיעזר בתמיכה כזו לפני שאתם מתחילים בשיטת ההרגעה המבוקרת.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

תינוקות הניזונים מבקבוק: ציוד ותחליפי חלב לתינוקות (תמ”ל)

ציוד להאכלה מבקבוק

בקבוקים ופטמות
אם בחרתם להאכיל את התינוק מבקבוק, תצטרכו 6-4 בקבוקים גדולים, מכסים, וכמה פטמות. בחרו את הבקבוקים והפטמות בהתאם לטעמכם האישי. כולם דומים זה לזה. הפטמות עשויות מלטקס (צבען חום-צהוב) או מסיליקון (שקופות). שני הסוגים טובים באותה מידה. הפטמות מסווגות לפי גיל התינוק, אך הסיווג אינו מדעי. נסו פטמות עם חורים גדולים יותר או קטנים יותר עד שתמצאו את הפטמה שהתינוק מחבב.

להכין תמ”ל

כדי להכין תמ”ל, השתמשו במי ברז נקיים או במים מבקבוק (בתנאי שאלו נקנו במקום המחזיק את המים בתנאים נאותים, ולא בתחנות דלק) . אל תשתמשו במים ששכבו זמן רב בקנקן או בבקבוק. הביאו את המים לרתיחה בקומקום חשמלי או על הכיריים.  שימו לב כי יש להרתיח גם מים מינרליים

  1. תנו למים להצטנן לטמפרטורה בטוחה – מים פושרים או בטמפרטורת החדר, כ-30 דקות. לאחר מכן הוסיפו את האבקה. הנה כמה שלבים בסיסיים להוספת האבקה למים כדי להכין תמ”ל:
  2. מזגו לבקבוק את כמות המים המורתחים והמצוננים הרצויה.
  3. השתמשו בכפית המדידה שנמצאת בקופסת התמ”ל, והוסיפו לבקבוק מספר מתאים של כפיות מדידה. הקפידו לשטח כל כפית בעזרת החלק האחורי של סכין נקייה או שפת הקופסא.
  4. סגרו את הבקבוק בטבעת ובפטמה. ערבבו מעט כדי שהאבקה לא תיצמד לפטמה ותחסום אותה, ואז נערו את הבקבוק עד להמסה מלאה.
  5. אם אינכם משתמשים בתמ”ל מיד, אחסנו אותו באחורי המקרר, בנקודה הקרה ביותר, ולא ליד דלת המקרר. מומלץ להכין  תמ”ל רק לפני השימוש ולא מראש.
  6. זרקו שאריות תמ”ל שכבר עורבבו במים או נשמרו במקרר לאחר 8 שעות.

לנקות ולעקר ציוד להאכלה מבקבוק

מערכת החיסון של התינוק אינה חזקה מספיק כדי להילחם בזיהומים, ולכן חשוב לעקר את הציוד להאכלה מבקבוק עד גיל 12 חודשים, כדי לצמצם את הסיכון למחלות. כדי לנקות ולעקר את הבקבוקים, המכסים והפטמות, תזדקקו לדברים הבאים:

  • מברשת בקבוקים, לניקוי הבקבוקים והפטמות
  • ציוד עיקור – ציוד פשוט כגון סיר שבו אפשר להרתיח את הציוד או מעקרי אדים (סטריליזטור)
  • מיכל לאחסון הציוד המעוקר.

לאחר סיום ההאכלה, הפרידו את הבקבוקים והפטמות אלה מאלה. לפני העיקור סבנו את כל החלקים במי סבון חמימים. השתמשו במברשת בקבוקים לניקוי פנים הבקבוקים והפטמות. התיזו מים דרך הפטמה כדי לנקות את החור הקטן במרכזה. שטפו הכל היטב במים.

ניתן להדיח בקבוקים ופטמות במדיח כלים במקום לשטוף אותם ידנית, אולם פעולה זו אינה מחליפה את העיקור.

יש כמה דרכים לעקר את הציוד:

הרתחה
הדרך הפשוטה ביותר לעקר את הציוד היא להרתיח אותו.

  • הניחו את הבקבוקים, הפטמות, והמכסים בסיר גדול.
  • מלאו את הסיר במים עד שהכל מכוסה ואין בועות אוויר.
  • הניחו את הסיר על הכיריים, הביאו לרתיחה ושמרו על הרתיחה למשך חמש דקות.
  • לאחר מכן, צננו את הציוד בסיר עד שתוכלו להרים את הבקבוקים בלי להיכוות.
  • אחסנו מיד את הציוד שאינכם משתמשים בו במיכל נקי.
  • מדי 24 שעות הרתיחו את מברשות הבקבוקים, או כל ציוד אחר שאתם משתמשים בו לניקיון.

אם יש לכם ילדים נוספים, כדאי להרתיח את הבקבוקים לאחר שילכו לישון, כדי להוריד את הסיכון לכוויות.

מעקר אדים (סטריליזטור)
מכשירי עיקור באדים הם יחידות אוטומטיות ש”מבשלות” את הציוד בטמפרטורה גבוהה מספיק כדי להרוג את החיידקים. הניחו את הציוד ביחידה, הוסיפו מים בהתאם להוראות היצרן והפעילו את המכשיר. המכשיר מכבה את עצמו לאחר הסיום.

מעקרי אדים לשימוש במיקרוגל
ישנם מעקרי אדים שמתאימים לשימוש במיקרוגל.

  • מלאו את ההוראות בקפידה.
  • בדקו את עוצמת המיקרוגל – העוצמה משתנה בין המכשירים.
  • אל תניחו חלקי מתכת בתוך המכשירים.

לעולם אל תשימו את הציוד ישירות במיקרוגל כדי לעקר אותו. העיקור לא יצליח, והציוד עלול להימס או להינזק. המשיכו לעקר את הציוד עד שהתינוק בן 12 חודשים.

בלאי

הקפידו לזרוק ולהוציא משימוש פטמות שהתבלו והחלו להקרע, וכן בקבוקים שרוטים. רצוי שלא להעביר פטמות של בקבוקים בין ילדים. כמו כן מומלץ להחליף בקבוקים ופטמות לפחות אחת לשנה.

האכלה מבקבוק: עצות בטיחות

היגיינה כללית

  • שטפו ידיים ונקו היטב את משטחי העבודה לפני הכנת התמ”ל.
  • בדקו את הפטמות בזמן השטיפה, וזרקו פטמות סדוקות, שעלולות להיות מצע גידול לחיידקים.

הכנת תמ”ל ושימוש

  • הקפידו על היחס בין כפיות המדידה למים כפי שמצוין בקופסא. אל תכינו את החלב באופן מדולל או מרוכז יותר מהמומלץ.
  • בדקו את תאריך התפוגה על קופסת התמ”ל. זרקו קופסאות תמ”ל שפג תוקפן.
  • זרקו קופסאות תמ”ל שפתוחות יותר מחודש.

אחסון תמ”ל

  • אם אינכם משתמשים בתמ”ל המוכן מיד, הניחו אותו במקרר.
  • ניתן לאחסן בקבוקי תמ”ל בטמפרטורת החדר במשך פחות משעה. או במקרר למשך 24 שעות.
  • זרקו את תכולתם של בקבוקים שהתינוק החל לאכול ולא סיים לאחר שעה. אחסון בקבוקים חצי-מלאים  לשימוש עתידי הוא מסוכן, כיוון שהם עלולים להזדהם בקלות.

הכנת תמ”ל מחוץ לבית

  • קחו את המים המורתחים והמצוננים ואת אבקת התמ”ל במיכלים נפרדים, וערבבו אותם רק לפני ההאכלה. זוהי הדרך הבטוחה ביותר להעברת תמ”ל.
  • אם עליכם להעביר בקבוקי תמ”ל מוכנים או חלב אם שאוב, שימו לב שהבקבוקים קרים מאוד כשאתם יוצאים מהבית. כדאי לשאת אותם בצידנית עם קרחומים וכך לשמור על טמפרטורה נכונה וטובה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

שנת ילדים בגיל הגן: למה לצפות

ילדים בני שלוש עד חמש זקוקים ל-13-11 שעות שינה בלילה. חלקם עדיין זקוקים לתנומה של כשעה במהלך היום. השינה חשובה לבריאות, לגדילה ולהתפתחות של ילדכם. כשילדים ישנים היטב, הם רגועים ושמחים יותר במהלך היום. כמו כן, שינה מַספקת מחזקת את מערכת החיסון שלו ומפחיתה את הסיכון ללקות בזיהומים ובמחלות.

כדורים, מרקחות וסירופים אינם פותרים בדרך כלל את בעיות השינה של ילדים אלא אם הן נובעות מבעיות בריאותיות. אם ילדכם סובל מקשיי שינה, יש דרכים טובות יותר להתמודד איתם.

ביעותי לילה וסיוטים

הדמיון של ילדכם מתחיל להתפתח, והוא עשוי להתחיל לסבול מסיוטים. הסיוטים נוטים להתרחש בין חצות לארבע לפנות בוקר. ביעותי לילה שונים מסיוטים. הם מתרחשים בדרך כלל בשעות הראשונות של הלילה, כששנתו של הילד עמוקה מאוד, במעברים שבין שינה לערנות. בעוד שאת הסיוטים הילד יכול לשחזר ולזכור, הוא אינו מודע לביעותי הלילה, ולא יזכור שהתרחשו כלל כשיקום בבוקר. תוכלו ללמדו עוד על ביעותי לילה במאמר המתאים.

כדי להרחיק את המפלצות, או כל גורם מפחיד אחר, ממיטתו של ילדכם, הקשיבו לפחדיו ועזרו לו להתגבר עליהם. הנה כמה טיפים להתמודדות עם סיוטים:

  • אם ילדכם מתעורר אחרי סיוט, הרגיעו אותו והסבירו לו שחלם חלום רע. תנו לו נשיקה וחיבוק, ועזרו לו להירגע ולהירדם. אם ילדכם רוצה להיכנס למיטה שלכם, תוכלו להציע לו לעשות זאת לזמן קצר, ואז להחזיר אותו למיטתו, על מנת למנוע ממנו לפתח את ההרגל לישון איתכם. עדיף להיות ליד מיטת הילד ולהרגיעו שם מאשר להכניסו למיטת ההורים. אם ילדכם חלם על מפלצות, תוכלו להסביר לו שמפלצות הן יצירי דמיון ואינן יכולות לפגוע באף אחד באמת. לחילופין, תוכלו לחשוב ביחד כיצד ניתן להביס מפלצות, ולמצוא דברים ש”יגנו” עליו מפני המפלצות בלילה, כמו בובה מיוחדת או “ספריי נגד מפלצות” העשוי מבקבוק שפריצר ממולא במים שקישטתם יחד.
  • אם אתם שמים לב שהוא חולם את אותו סיוט שוב ושוב, כדאי לבדוק מה הגורם לכך. שאלו אותו בעדינות על המפגשים שלו עם ילדים אחרים, על תוכניות הטלוויזיה שבהן הוא צופה ועל חוויות אחרות במהלך היום. כשאתם מוצאים את הגורם לבעיה, נסו לצמצם את חשיפתו של ילדכם אליו.

שגרת השכבה

חלק מהילדים נרדמים במהירות רבה ומיד שוקעים בשינה עמוקה. אחרים ישנים שינה קלה, מתנועעים וממלמלים עד 20 דקות לפני שהם נכנסים לשלב השינה העמוקה. כשילדכם נהיה מודע יותר לעולם סביבו, הוא עשוי להירדם לאט יותר. שגרת השכבה חיובית תעזור לו להירדם, בעיקר אם אתם משתמשים בה באופן עקבי גם בימי השבוע וגם בסופי השבוע.

הנה שגרת השכבה לדוגמה:

  • 18:30: צחצוח שיניים, שירותים, חיתול (אם עדיין צריך), ופיג’מה.
  • 18:45: זמן מנוחה (קראו ספר, ספרו סיפור, שירו שיר או פשוט התחבקו זה עם זה).
  • 19:00: נשיקת לילה טוב ולמיטה.

רוב הילדים בגיל זה מוכנים ללכת לישון בסביבות 19:00, בעיקר אם עברו יום עמוס בגן. עם זאת, חלקם דורשים עוד ועוד סיפורים לפני השינה כדי לדחות את ההשכבה. כדאי לקבוע כלל שלפיו קוראים ספר אחד או שניים לכל היותר בשעת ההשכבה, ולהבטיח שתקראו עוד ספרים במהלך היום.

אם ילדכם ישן עם מוצץ, שקלו לוותר על המוצץ בסביבות גיל שלוש – אם ילדכם מוכן, לדעתכם. למידע נוסף, קראו את המאמר לוותר על המוצץ.

חיתולי לילה

גם אם ילדכם משתמש בשירותים או בסיר במהלך היום, אל תזרקו את החיתולים עדיין. במקרים רבים, ילדים מפסיקים להרטיב בלילה רק בגיל שלוש-ארבע. חלק מהילדים אינם יבשים בלילה עד גיל שש או שבע. כדי לעודד את ילדכם לקום לעשות פיפי בלילה, כדאי להשתמש במנורת לילה קטנה. הבטיחו לו שתעזרו לו כשיצטרך. אם לא, אל דאגה – רוב הילדים מפסיקים במהלך שנות הילדות להרטיב בלילה, גם ללא טיפול.

יציאה מהמיטה אחרי ההשכבה

במקרים מסוימים, ילדכם עשוי לקרוא לכם ולצאת מהמיטה אחרי שכבר אמרתם לו לילה טוב. נסו את הצעדים הבאים:

  • הימנעו ממשחקים קולניים וסוערים לפני השינה, שעלולים להקשות על ילדכם להירגע ולהירדם.
  • בססו שגרת השכבה עקבית ומרגיעה.
  • ודאו שחדרו של ילדכם נעים, שקט וחשוך.
  • לפני שאתם יוצאים מהחדר, בדקו שיש לו כל מה שהוא צריך – הדובון האהוב עליו, שמיכה או בקבוק מים. הזכירו לו שעליו להישאר בשקט במיטה.
  • נסו לא להגיב לקריאותיו אחרי שכיביתם את האור. אם אתם מגיבים, הוא ינסה זאת שוב בהשכבה הבאה.
  • כשילדכם יוצא מהמיטה, אמרו לו ברוגע לחזור למיטתו, ואם צריך- לוו אותו פיזית למיטתו, והבטיחו לו שאתם נמצאים בחדר ליד. חזרו על כך בתקיפות ובשקט שוב ושוב, עד שילדכם לא יקום מהמיטה.
  • למידע נוסף, קראו את המאמר כשהילד קורא לעזרה בלילה ויוצא מהמיטה.

עם זאת, לעיתים ילדכם באמת זקוק למשהו. אם הוא מפחד ממפלצת מתחת למיטה, בדקו במהירות (כשהאור כבוי) כדי להבטיח לו שהחדר נטול מפלצות. ייתכן שכך תצליחו להרגיע אותו. אם הוא מפחד מהחושך, כדאי להשתמש במנורת לילה קטנה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

פחמימות ומדד גליקמי

מהן פחמימות?

פחמימות הן אחד המקורות העיקריים לאנרגיה לגופנו. פחמימות הן הדלק היחיד שבו משתמשים המוח וכדוריות הדם האדומות, ומקור האנרגיה העיקרי הדרוש לפעולת השרירים. גופנו הופך כל פחמימה שאנו אוכלים לאנרגיה. את עודפי הפחמימות הגוף הופך לשומן.

אנו מקבלים פחמימות ממזונות המכילים עמילן כגון לחם, פסטה, אורז, דגני בוקר, מוצרי מאפה ותפוחי אדמה. מקור נוסף לפחמימות הוא סוכרים כגון סוכר לבן, סוכר חום ודבש, סוכרים טבעיים בפירות ובמוצרי חלב, ומזונות מתוקים כגון קינוחים.

מבין המזונות העשירים בעמילן, יש להעדיף את הפחמימות המורכבות העשירות בסיבים כגן אורז מלא, חיטה בורגול כוסמת קינואה ועוד כי אלו בעלי ערך גליקמי נמוך יותר מאחיהם דלי הסיבים התזונתיים.

מהו מדד גליקמי (GI)?

כשאנו אוכלים פחמימות, מערכת העיכול שלנו מפרקת אותן ליחידה הפשוטה ביותר – גלוקוז (סוכר). התאים שלנו משתמשים בגלוקוז להפקת אנרגיה. הפחמימות מתפרקות לגלוקוז בקצב משתנה. משמעות הדבר היא שפחמימות שונות – כלומר, מזונות שונים העשירים בפחמימות- גורמים לרמת הגלוקוז בדם לעלות ולרדת בקצב שונה.

המדד הגליקמי (GI) מודד את השפעת הפחמימות השונות שבמזון על רמות הגלוקוז בדם, ומדרג את המזונות בסולם ערכים של 100-0:

  • מזונות עם ערך גליקמי גבוה (100-70) גורמים לעלייה ולירידה מהירות וחדות ברמת הגלוקוז בדם, כיוון שהפחמימות במזונות כאלה מתפרקות במהירות רבה.
  • מזונות עם ערך גליקמי נמוך (55-0) גורמים לעלייה ולירידה יציבות ומתמשכות יותר ברמת הגלוקוז בדם, כיוון שהפחמימות במזונות כאלה מתפרקות לאט יותר.

מזונות בעלי ערך גליקמי גבוה מעלים את האנרגיה במהירות רבה יותר למשך זמן קצר יותר. מזונות בעלי ערך גליקמי נמוך מתפרקים לאט יותר ומשחררים את האנרגיה בצורה מתונה ומתמשכת. אכילת מאכלים בעלי ערך גליקמי נמוך במהלך היום (כמו דגנים מלאים וקטניות) תעזור לכם ולילדכם לשמור על רמות גלוקוז נמוכות ויציבות יותר בדם לעומת מזונות ושתיה בעלי ערך גליקמי גבוה (כמו שתיה מתוקה, ממתקים,  דגני בוקר ממותקים, עוגות וכו).

הערך הגליקמי של סוגי מזון שונים

למותגי מזון שונים עשוי להיות ערך גליקמי שונה, ולכן כדאי להתיעץ  עם תזונאית ולבדוק את התווית על המזון. כמו כן, מאחר ואנחנו בדרך כלל לא אוכלים מזון אחד בכל פעם אלא מספר מזונות ביחד בארוחה יש לשים לב ל”עומס הגליקמי ” הנוצר משילובי מזונות. תזונאיות בעלת תעודת רישוי ממשרד הבריאות יכולות לסייע לבנות תפריטים בעלי ערך גליקמי נמוך, ומסייע בכך באיזון רמות הגלוקוז בדם.

מזונות בעלי ערך גליקמי נמוך (55 ומטה)

  • לחם דחוס מדגנים מלאים
  • שעורה
  • סובין
  • קטניות
  • פסטה
  • פתיתים
  • חלב
  • יוגורט
  • שיבולת שועל (קוואקר) מסורתית
  • גרנולה טבעית
  • רוב הירקות (מלבד רוב תפוחי האדמה)
  • קינואה

מזונות בעלי ערך גליקמי בינוני (69-56)

  • צימוקים
  • לחם מקמח מלא
  • אורז (בסמטי, ארבוריו להכנת ריזוטו ואורז עם גרגירים ארוכים)
  • משקאות קלים
  • עוגיות ועוגות מתוקות
  • אבטיח ומלון

מזונות בעלי ערך גליקמי גבוה (70 ומעלה)

  • לחם לבן
  • תפוחי אדמה
  • אורז יסמין
  • רוב דגני הבוקר (למשל קורנפלקס ואורז תפוח)
  • משקאות אנרגיה
  • סוכריות
  • רוב סוגי הקרקרים והחטיפים המתובלים
  • צ’יפס

היתרונות של מזון בעל ערך גליקמי נמוך

מזונות בעלי ערך גליקמי נמוך טובים כיוון שהם מספקים אנרגיה לאורך זמן, שעוזרת לנו להתרכז טוב יותר ולהחזיק מעמד לזמן רב יותר בפעילות גופנית. אם אתם עוסקים בספורט הדורש סיבולת כגון ריצה למרחקים ארוכים, מזונות בעלי ערך גליקמי נמוך יעזרו לכם לשמור על רמות האנרגיה. כמו כן, הם נותנים תחושת מלאוּת לזמן רב יותר, ועוזרים לשמור על משקל תקין ובריא.

לשמור על איזון בין ערך גליקמי גבוה ונמוך
באופן כללי, מזונות בעלי ערך גליקמי נמוך טובים יותר מאשר מזונות בעלי ערך גליקמי גבוה, כיוון שהאחרונים גורמים לרמות הסוכר (גלוקוז) בדם לעלות ולצנוח במהירות – מה שעלול להותיר אתכם בתחושת רעב ולהוביל לאכילת יתר.

עם זאת, אפשר לאכול מזונות בעלי ערך גליקמי גבוה מדי פעם. מה שחשוב הוא להציע למשפחה מזון בעל ערך גליקמי נמוך בכל ארוחה. השילוב בין שני סוגי המזונות מתאזן ומוביל לערך גליקמי בינוני.

הכמות חשובה
כשאתם בוחרים אילו מזונות להציע למשפחתכם, כדאי לחשוב לא רק על המדד הגליקמי אלא על כמות המזונות שאתם אוכלים – כלומר, על גודל המנה. למנה גדולה של מזון בעל ערך גליקמי גבוה כמו תפוחי אדמה או צ’יפס יש השפעה ניכרת על רמות הסוכר בדם. כך שאם אתם אוכלים מנות קטנות של מזון בעל ערך גליקמי גבוה ומנות גדולות ותדירות יותר של מזון בעל ערך גליקמי נמוך, תוכלו לשמור על איזון.

חשוב יותר מזה לאכול הרכב תזונתי בעל ערך גליקמי נמוך, להקפיד על מזונות בקליפתם ככל האפשר, לשלב בתפריט פירות, ירקות ודגנים מלאים, להקפיד על כמות מספקת של חלבון ושימוש בשומן בריא כגון שמן זית, אבוקדו ,טחינה וכדומה.

מתי לאכול פחמימות 
אין כלל אצבע מובהק שאומר מתי יש לאכול פחמימות, אך מומלץ לאכול מדי יום שלוש ארוחות מלאות ושתי ארוחות קלות, כדי לפרוש את הפחמימות באופן שווה על פני כל היום. כך תוכלו לשמור על רמות מאוזנות של גלוקוז בדם, ועל רמות אנרגיה יציבות למדי.

השמירה על רמות הגלוקוז בדם חיונית למבוגרים ולילדים עם סוכרת, אך גם לאנשים שמבקשים לשמור על בריאות טובה באופן כללי. כמות הפחמימות שילדכם זקוק לה תלויה בכמות הפעילות הגופנית שלו ובגילו.

כיצד לעבור למזונות בעלי ערך גליקמי נמוך

קל לעבור למזונות בעלי ערך גליקמי נמוך. רוב הסיכויים שבני משפחתכם אפילו לא ישימו לב – לפחות לא כל הזמן. משפחתכם תרוויח מאוד גם אם תחליפו רק מחצית מהפחמימות באפשרויות בעלות ערך גליקמי נמוך. אפשר, למשל:

  • להחליף לחם לבן בלחם מקמח מלא, בלחם דגן מלא דחוס, או לחם מחמצת (שאור) מקמח מלא.
  • להחליף דגני בוקר מעובדים כגון קורנפלקס בדגני בוקר לא מעובדים כגון דייסת שיבולת שועל, או דגני בוקר בעלי ערך גליקמי נמוך יותר כגון אלה ללא תוספת סוכר ובעלי תכולה גבוהה של סיבים תזונתיים.
  • להחליף עוגיות וקרקרים פשוטים בעוגיות מפירות יבשים ודגנים מלאים
  • להחליף עוגות ומאפינס במאפינס שעשויים מפירות, שיבולת שועל ודגנים מלאים
  • להחליף תפוח אדמה לבן במאכלים עם ערך גליקמי נמוך יותר כגון בטטה, תירס, פסטה מקמח מלא או קטניות כגון עדשים, שעועית וחומוס
  • להחליף את רוב סוגי האורז באורז מלא חום או אדום.
  • כדי להגביר את כמות הסיבים התזונתיים במנת תפוחי אדמה, ניתן לבשל ולאכול אותו בקליפתו. או בשילוב עם ירקות.

מזונות בעלי ערך גליקמי נמוך: שאלות נפוצות

מה לעשות אם הילד שלי אינו אוהב מזונות בעלי ערך גליקמי נמוך?
באופן אידיאלי, לפחות מחצית מהפחמימות שילדכם צורך ביום צריכה להגיע ממזונות בעלי ערך גליקמי נמוך שהוא אוהב. לא כל המזון שילדכם אוכל צריך להיות בעל ערך גליקמי נמוך. השילוב בין מזון כזה לבין מזון בעל ערך גליקמי גבוה מתאזן ומוביל לערך גליקמי בינוני. כמו כן, תוכלו לנסות:

  • להציע לו מזון בעל ערך גליקמי נמוך כמזון “יומיומי” ואפשרויות בעלות ערך גליקמי גבוה כמזון “מדי פעם”
  • לבדוק אילו מזונות בעלי ערך גליקמי נמוך הוא אוהב, ולהחזיק אותם בבית.

לשוקולד, למשל, יש ערך גליקמי נמוך. האם זה הופך אותו לבחירה טובה?
יש מזונות רבים, כמו שוקולד, שכמות השומן בהם גדולה אף שערכם הגליקמי נמוך. ערך גליקמי נמוך אינו מבטל את הבעיות שגורמת כמות שומן גדולה – צריך להתבונן במזון ככלל. לכן, עליכם להתייחס למזונות כמו שוקולד כאל ממתק שניתן לאכול  מדי פעם בלבד.

האם אכילת יותר מדי סוכר תגרום לסוכרת?
אכילה של כמות גבוה של סוכר מובילה להשמנת יתר ולתנגודת גבוה לאינסולין ועלולה לגרום לסוכרת , כבד שומני רמות גבוהות של חומצת שתן בדם ועוד. שתיה מתוקה ומשקאות אנרגיה הם מקורות העשירים בסוכרוז ופרוקטוז המעלים תנגודת לאינסולין.  . מלבד זאת, אכילת סוכר רבה מדי עלולה להוביל לעששת (חורים) בשיניים.

מהו המזון הטוב ביותר לתת לילדי לפני פעילות גופנית?
מזונות פחמימתיים הם המקור הטוב ביותר לאנרגיה לפני ספורט. ארוחת בוקר בעלת ערך גליקמי נמוך – כגון דייסה, כריך מלחם מדגנים מלאים או שייק פירות טריים – תספק לו אנרגיה מתמשכת ביום המשחק.

מדד גליקמי וסוכרת

אם יש לכם סוכרת מסוג 2 או אי סבילות לגלוקוז (סוכרת גבולית), רמות הסוכר בדם שלכם עלולות לעלות מעבר לרמה התקינה מהר יותר מאשר אנשים אחרים. אכילת מזונות בעלי ערך גליקמי נמוך תעזור לכם לשמור על רמות סוכר תקינות בדם. אכילה מתונה של מזונות בעלי ערך גליקמי גבוה לאורך היום תעזור לכם לשמור על רמות עקביות של סוכר בדם, כחלק מתפריט בריא שהורכב על ידי תזונאית.

אם אתם סובלים מבעיה רפואית כגון סוכרת, חשוב לדבר עם רופא המשפחה, ולקבל הפניה לתזונאית אשר תסייע לכם לבנות דפוסי אכילה בריאים המתאימים למצב הבריאותי שלכם.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

מתן עונשים לילדים?

מהו עונש?

עונש משמעו לתת לילדכם תוצאות שליליות על הפרת הכללים או על התנהגות לא ראויה. זוהי דרך להבהיר לילדכם שהתנהגותו אינה מקובלת. לדוגמה, ילדכם עשוי לסרב לסדר את החדר. העונש, או ההשלכה השלילית על כך, עשוי להיות שלא יצפה בתוכנית הטלוויזיה האהובה עליו עד שיסדר. אפשר להשתמש בסוגי תוצאות שונים, בהתאם למצב.

לעולם אל תשתמשו בעונש גופני. עונש גופני כמו מכות, סטירות, צביטות וכו’, אינו מלמד ילדים כיצד עליהם להתנהג; הוא עלול לפגוע בהם וללמד אותם שפתרון גופני הוא מקובל.

האם העונש מספיק?

העונש לבדו אינו מספיק, כיוון שהוא מלמד את הילדים רק מה לא לעשות. הוא אינו מסביר להם מה עליהם לעשות, ולכן אינו פועל לשינוי התנהגותם. כמו כן, הוא עלול להשפיע על הילדים לטווח ארוך. במשפחות שבהן ההורים צועקים, מאיימים ומענישים, הילדים נוטים להמשיך להתנהג בצורה מאתגרת.

כיצד לטפל בבעיה?

כדי לשפר את התנהגותו של ילדכם, כדאי לקשר בין העונש – או התוצאות השליליות – לבין התנהגותו, ולהראות לו כיצד אתם מעוניינים שיתנהג. לדוגמה, אם ילדכם לקח עוגייה בלי לבקש, הוא יוכל לתרגל כיצד לבקש יפה.

העונש עובד טוב יותר כשאתם מאזנים אותו עם שבחים ותגמולים על התנהגות טובה. שבחים ותגמולים על התנהגות טובה מלמדים את הילד מה לעשות וכיצד להתנהג – למשל, להגיד, “כל הכבוד שביקשת יפה, קרן”. כשילדכם מקבל שבחים על התנהגות טובה, סביר להניח שירצה להמשיך ולהתנהג יפה. כלומר, ככל הנראה, לא תצטרכו להמשיך להשתמש בתוצאות השליליות או העונשים במידה רבה כל כך.

כמו כן, ילדכם זקוק לסביבה משפחתית חמה ואוהבת כדי לגדול ולהתפתח. הוא צריך שתנחו אותו בעזרת כללים משפחתיים, ותסבירו לו לאיזו התנהגות אתם מצפים. אחת הדרכים החשובות לעשות זאת היא לדבר עם ילדכם ולהקשיב לו.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

חרדה אצל ילדים – המדריך המלא

מהי חרדה אצל ילדים ומה ההבדל בין דאגה לחרדה?

חרדה אצל ילדים היא מצב שבו ילד מביע חששות ודאגות מפני נושא מסוים, ומעונין להימנע מהתמודדות איתו בכל מחיר. החרדה היא למעשה פחד-  תגובה פיזיולוגית, רגשית והתנהגותית לסיטואציה קיימת, שמתרחשת בהווה ומהווה איום מיידי מסוג כלשהו. פחד מתעורר אצל ילדים בתגובה למצב נתון. החרדה יכולה להתבטא במצוקה רגשית ובתגובה התנהגותית חריפה, עד כדי חוסר יכולת לתפקד ולנהל את שגרת היומיום באופן שוטף ורגיל.

חשוב לדעת שיש הבדל בין דאגה ופחד. דאגה מתרחשת בדרך כלל כאשר הילד חושב על מצבים שקרו בעבר או יקרו בעתיד. פחד מתרחש בדרך כלל בהווה. לדוגמה, ילד עשוי לפחד כאשר כלב מתקרב אליו בפארק, ולדאוג מביקור אצל חבר שיש לו כלב בבית.

חרדה היא פחד מפני משהו שעשוי לקרות בעתיד, שעדיין לא התרחש ולא ידוע אם יתרחש. חרדה תגרום לכך שילדים יצפו תרחישי קיצון שעדיין לא התממשו.

חרדה: גילאים ושלבים

ברוב המקרים, חרדה ופחדים בגיל הילדות הם ארעיים למדי וקצרי מועד. בגילאים שונים עשויות להתפתח חרדות שונות:

  • תינוקות ופעוטות עשויים לפחד מקולות חזקים, גבהים, זרים והיפרדות מהוריהם.
  • ילדים בגיל הגן עלולים להתחיל לפחד להיות לבדם או לפחד מהחושך.
  • ילדים בגיל בית הספר עשויים לפחד מתופעות על טבעיות (כגון רוחות רפאים), מצבים חברתיים, כישלון, ביקורת או מבחנים, וכן מפגיעה או איום גופניים.

פעוטות וילדים צעירים אינם דואגים בדרך כלל מדברים שונים כיוון שעדיין אין להם את היכולת הקוגניטיבית לדמיין את העתיד ודברים רעים שעלולים לקרות בו – ולכן דאגות הופכות לנפוצות יותר אצל ילדים בני יותר משמונה.

ככל שילדים מתבגרים, הם דואגים מדברים נוספים ושונים. בשנות הילדות הם עשויים לדאוג שמא יחלו או ייפצעו. מוקד הדאגות אצל ילדים גדולים יותר ובני נוער עשוי להשתנות ולהפוך למופשט יותר – הם עשויים, לדוגמה, לחשוב הרבה על מלחמה, פחדים כלכליים ופוליטיים, מערכות היחסים במשפחה ועוד.

סוגי חרדה אצל ילדים

קיימים כמה סוגי חרדות, הבאים לידי ביטוי אצל כל ילד וילדה בצורה אחרת.

חרדת נטישה אצל ילדים

חרדת נטישה היא הפחד והדאגה שילדים חווים כשהם אינם יכולים להיות עם הוריהם או עם המטפלים שלהם. בדרך כלל, ילדים עם חרדת נטישה:

  • מוחים, בוכים או נאבקים כשהם נפרדים מאימא או מאבא או כאשר לא יכולים להיות איתם
  • חוששים שייפצעו או יעברו תאונה (או שהוריהם ייפצעו או יעברו תאונה)
  • מסרבים ללכת או להישאר במסגרת החינוכית, בגן או בבית הספר לבדם
  • מסרבים ללכת לישון אצל אנשים אחרים בלי הוריהם
  • חשים שהם חולים כאשר הם נפרדים מהוריהם.

למידע נוסף ולקבלת טיפים שיעזרו לילדכם להתמודד עם הנושא, קראו את המאמר חרדת נטישה.

חרדה חברתית אצל ילדים

חרדה חברתית היא פחד ודאגה ממצבים שבהם הילדים צריכים ליצור קשר עם אנשים אחרים, או לעמוד במרכז תשומת הלב. בדרך כלל, ילדים עם חרדה חברתית:

  • חוששים מיצירת קשר עם אנשים אחרים
  • מאמינים שאנשים אחרים חושבים עליהם רעות או צוחקים עליהם
  • הם ביישנים או מופנמים
  • מתקשים לפגוש ילדים אחרים או להצטרף לקבוצות
  • הם בעלי מספר חברים מוגבל בלבד
  • נמנעים ממצבים חברתיים שבהם הם עשויים לעמוד במרכז תשומת הלב או להתבלט – למשל, לדבר בטלפון ולשאול או לענות על שאלות בכיתה.

למידע נוסף ולקבלת טיפים שיעזרו לילדכם להתמודד עם הנושא, קראו את המאמר חרדה חברתית.

חרדה כללית אצל ילדים

ילדים שחווים חרדה כללית נוטים לדאוג בגלל תחומים רבים בחיים – כל דבר מפגישות עם חברים במגרש המשחקים ועד לאירועים גלובליים. בדרך כלל, ילדים עם חרדה כללית:

  • דואגים בגלל מגוון דברים – בריאות, שיעורי בית, פגישות עם חברים במגרש המשחקים, הישגים בבית הספר או בספורט, כסף, ביטחון, אירועים גלובליים ועוד
  • חשים צורך שהכל יהיה מושלם
  • מפחדים לשאול או לענות על שאלות בכיתה
  • מתקשים להצליח במבחנים
  • פוחדים ממצבים חדשים או בלתי מוכרים
  • מבקשים אישור תמידי
  • חשים שהם חולים כשהם מודאגים.

למידע נוסף ולקבלת טיפים שיעזרו לילדכם להתמודד עם הנושא, קראו את המאמר חרדה כללית.

הגורמים לחרדה אצל ילדים

  •       גורם תורשתי – יש ילדים המועדים יותר לחרדה.
  •       תוצאה של למידה מאנשים אחרים שסובלים מחרדה.
  •       חרדה כתוצאה מחוויות שליליות ומפחידות שהתרחשו.
  •       גוננות מצד ההורים על ילדים ביישנים, שעשויה אולי לסייע בטווח הקצר אך להגביר את החרדה בטווח הארוך.

דרכי זיהוי ותסמינים

לחרדה אצל ילדים יש מספר תסמינים שאותם ניתן לזהות:

תסמינים גופניים

תסמינים גופניים יכולים להתבטא בחוסר נוחות וחוסר מנוחה, ובמקרים מסוימים יחוו את חוסר המנוחה באופן קיצוני. במקרים מסוימים עשויים להופיע כאבי בטן, כאבי ראש, בחילות, הזעה מוגברת, או רעידות.

תסמינים מחשבתיים

התסמינים המחשבתיים הם בעיקר דאגה בלתי פוסקת, מחשבות שליליות על מה שעשוי לקרות, מחשבות טורדניות וקשיים בריכוז.

תסמינים רגשיים

התסמינים הרגשיים עשויים להתבטא בבכי תכוף, ייאוש, פחד, תחושת חוסר אונים, דאגה, לחץ ועצבנות.

תסמינים התנהגותיים 

תסמינים התנהגותיים עשויים להתבטא בהמנעות ממצבים ופעולות מעוררי חרדה, בהתקפי זעם, אלימות מילולית או פיזית, בעיות התנהגות או חוסר שיתוף פעולה במסגרות השונות שבהן הילד משתתף, קשיי שינה, חוסר תיאבון ופעולות עיכול לא סדירות וצורך לגשת יותר לשירותים.

אילו פעולות יכולות להקל על ילדכם במצב של חרדה או לחץ?

אם ילדכם מראה סימני חרדה, תוכלו לתמוך בו בכמה דרכים:

  • הכירו בפחדו של הילד – אל תפטרו אותו כדבר של מה בכך או תתעלמו ממנו.
  • עודדו את ילדכם באופן כללי לעשות דברים שהוא חרד מפניהם, אך אל תדחפו אותו למצבים שהוא אינו רוצה לעמוד בהם.
  • המתינו עד שילדכם יחווה חרדה באמת לפני שתציעו לו עזרה.
  • שבחו את ילדכם על כך שהוא עושה משהו שהוא חרד מפניו, במקום לבקר אותו על כך שהוא מפחד.
  • אל תגדירו את ילדכם כ”ביישן” או “חרד”.

מתי לפנות לטיפול מקצועי להתמודדות עם החרדה?

פעמים רבות החרדה של הילד היא טבעית, אך חשוב לגשת לטיפול במקרים שבהם קיים קושי לנהל חיי שגרה תקינים, ובמקרים שבהם איכות החיים של הילד ומשפחתו נפגעת באופן משמעותי. חרדה חמורה עלולה להשפיע על הבריאות של הילד ועל רמת האושר שלו.

מתי להתחיל לדאוג?

רוב הילדים פוחדים או דואגים ממשהו בשלב מסוים בהתפתחותם. אם אתם מודאגים בגלל ילדכם, הטיפים הבאים יעזרו לכם להחליט אם עליכם לפנות לעזרה מקצועית.

  • שאלו את עצמכם את השאלות הבאות: האם החרדה של ילדי מונעת ממנו לעשות דברים שהוא רוצה לעשות? האם היא מפריעה לניהול השגרה ולחיי החברה, לשיעורי הבית או לחיי המשפחה? אם התשובה לכך היא “כן”, שקלו לפנות לעזרה מקצועית.
  • השוו את התנהגותו של ילדכם להתנהגותם של ילדים אחרים באותו גיל. לדוגמה, רוב הילדים נוטים לחוות פחד כשהם נפרדים מהוריהם בפעם הראשונה והולכים לגן או לבית הספר, אך פחד זה נפוץ פחות אחרי גיל שמונה. אם התנהגותו של ילדכם שונה מאוד מזו של ילדים אחרים, שקלו לפנות לעזרה מקצועית.
  • בחנו עד כמה עוצמת תגובתו של ילדכם היא חזקה. אם הוא מוטרד מאוד וקשה להרגיע אותו כשאתם עוזבים אותו לבדו, למשל, חשבו ברצינות לפנות לעזרה מקצועית.

כיצד מתמודדים ומטפלים בחרדה אצל ילדים?

התמודדות הורית

מעורבות ההורים  בתהליך הטיפול היא קריטית להצלחתו. לעתים, הורים פועלים באופן לא מודע, ומתוך כוונות טובות לתמוך, לגונן על הילד ולהקל על מצוקהתו אך התנהגותם עשויה לשמר ואף להגביר את החרדות . ההורים צריכים ללמוד מהו החלק שלהם בחרדות ואיך להימנע מכך, ולאחר מכן – ללמוד איך לעודד את הילד להתמודד בכוחות עצמו ולסייע לו בתהליך. ההורים הם חלק בלתי נפרד מהתהליך, והם צריכים להשתתף בטיפולים עצמם וליישם את התכנית הטיפולית בבית, גם אם זה לעיתים מאתגר. 

התמודדות עצמית

בגיל המתאים, ההליך הטיפולי צריך לאפשר לילד להתמודד עם מקור החרדה במקום להימנע מהתמודדות איתו, תוך תמיכה וסיוע לילד בתהליך. הרעיון הוא לא לעודד את החרדות, אלא להעניק לילד את הכלים, התמיכה והסיוע שהוא צריך כדי להתמודד איתם בעצמו. התהליך צריך להיות הדרגתי ולאפשר לילד להסתגל לשינויים ולהליך הטיפול.

איך עושים את זה?

ההליך צריך להתחיל במציאת עזרה מקצועית וטיפול מתאים, ואת זה ניתן לעשות ע”י פנייה ליועץ בית הספר, לרופא המשפחה שיכול להפנות פסיכולוג ילדים או לאיש מקצוע אחר עם הסמכה מתאימה, המרכז לבריאות הילד או תחנות ומרכזים לבריאות הנפש.

הטיפול המקצועי המומלץ לחרדות אצל ילדים הוא טיפול CBT (קוגניטיבי-התנהגותי), שעוזר לילדים לפתח מיומנויות שמשנות את דרכי החשיבה שלהם במצבי חרדה, ומגבירה את יכולתם להתמודד בעצמם. טיפול זה כולל חשיפה הדרגתית של הילדים לדברים שהם חרדים מהם, כדי שיוכלו ללמוד לנהל את הפחדים. לגישה זו יש יתרונות לטווח ארוך בטיפול בחרדה.

במקרים מסוימים של חרדה חריגה וחמורה, ילדים יקבלו תרופות מרשם בשילוב טיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

בטיחות בדרכים להולכי רגל

בטיחות בדרכים לילדים

עד גיל 9, ילדים זקוקים להשגחה הורית פעילה כדי לעזור להם לעבור בבטחה בחניות, במכוניות, בכבישים, בחניונים ובדרך לבית הספר. אפילו ילדים שמכירים את כללי הבטיחות בדרכים עלולים שלא לזכור אותם בעת הצורך.

ילדכם ילמד על בטיחות בדרכים להולכי רגל מהתבוננות בכם, ולכן, התנהגו בבטחה בקרבת מכוניות, כבישים, מדרכות וחניונים. תמיד עצרו, הביטו, הקשיבו וחשבו לפני שאתם חוצים את הכביש, והשתמשו במעבר חציה כשאפשר. חצו תמיד את הכביש בנקודה הבטוחה ביותר, גם אם עליכם ללכת מעט יותר. אם זהו מעבר חציה מרומזר, תמיד המתינו לאור הירוק.

תמיד החזיקו בידו של ילדכם כשאתם מתקרבים למכוניות. כמו כן, תוכלו ללמד את ילדכם על בטיחות בדרכים, כיצד להסתובב בבטחה ליד מכוניות חונות וכיצד ללכת על מדרכות ובחניה. כדי ללמד את הילדים על בטיחות בדרכים להולכי רגל, מומלץ מאוד לתאר את מעשיכם כל הזמן, כדי שיבין את חשיבותם.

כיצד למנוע תאונות בחניה

פעוטות נמצאים בסיכון גבוה לתאונות בחניה ובחצר. הם עשויים שלא להבין שמכוניות הן מסוכנות, והם נעים בשקט ובמהירות. לעיתים הם שקועים עמוק בפעילות שהם עוסקים בה, למשל, לרדוף אחרי כדור מאחורי המכונית. בדרך כלל הם אינם עוצרים, גם אם מבקשים מהם. ולא רק פעוטות נוהגים כך – גם ילדים גדולים יותר עלולים להיפגע באותו אופן.

הנה כמה כללי בטיחות בחניה:

  • לפני שאתם מזיזים את הרכב בחניה, בדקו שאף אחד מהילדים אינו נמצא לפני הרכב או מאחוריו. אל תסתמכו על חיישנים או מצלמות ברכב. תמיד ערכו בדיקה פיזית מסביב לרכב.
  • לעולם אל תשאירו ילדים קטנים לשחק לבד ליד מכוניות חונות או מכוניות בתנועה בחניה.
  • ערכו הפרדה ברורה בין אזורי המשחק של הילדים לבין החניה. לדוגמה, אפשר לגדר את החניה כך שילדכם לא יוכל לרוץ לעברה.
  • עשו לכם הרגל: נופפו לשלום למי שנוסע מתוך הבית.

כדאי לציין שחניונים דומים לחניות ביתיות: נהגים שנוסעים לאחור מתקשים לראות אם יש ילדים קטנים מאחורי רכבם. השתמשו באותם כללי בטיחות כשאתם בחניון.

להיכנס ולצאת מהרכב בבטחה

כשאתם מכניסים את ילדכם למושב הבטיחות, תמיד הכניסו אותו מדלת הנוסע האחורית הקרובה למדרכה. כך, ילדכם יתרגל להיכנס ולצאת מהרכב דרך הדלת הבטוחה ביותר – זו שהכי רחוקה מהתנועה.

אם יש לכם תינוק ופעוט, שמרו על בטיחותו של הפעוט בתוך הרכב בזמן שאתם משגיחים על התינוק. מחוץ לרכב, החזיקו את ידו של הפעוט והבינו ביחד מאין המכוניות עלולות להגיע, לפני שאתם מתרחקים מהרכב. כשאתם חוזרים לרכב, עזרו לפעוט להיכנס קודם, כיוון שהתינוק אינו צפוי להתרחק מכם.

בטיחות בדרכים להולכי רגל: הליכה וחציית כבישים

כדי לעזור לילדים לפתח מיומנויות בטיחות בדרכים להולכי רגל, תנו להם הרבה הזדמנויות לתרגל בקרבת כבישים אמיתיים – לדוגמה, לכו עם הילדים מהגן ובחזרה, טיילו ברחבי השכונה או לכו לחנויות במרכז המסחרי. למדו את כללי הבטיחות הבאים כדי למנוע תאונות:

  • החזיקו את ידו של ילדכם כשאתם חוצים כבישים ביחד, ובכל מקום שבו יש תנועה או מכוניות. שימו לב במיוחד כשיש תנועה כבדה, בכביש מהיר, ברחוב שבו המדרכות צרות במיוחד או לא קיימות או כאשר חפצים שונים חוסמים את שדה הראייה, למשל מכוניות חונות, משאיות, עצים, גבעות או מדרכות עמוסות אדם.
  • תמיד חצו את הכביש במעבר חציה, המתינו לאור הירוק ברמזור והביטו לכל כיוון כדי לבדוק שאף רכב אינו מגיע. כדי לעזור לילדכם להבין מתי בטוח לחצות והיכן, הסבירו לו מה אתם עושים.
  • עצרו ליד חניות ובדקו שאף רכב אינו נוסע לאחור או נכנס לחניה.
  • דברו עם ילדכם על בטיחות בדרכים מגיל צעיר, אפילו כשהוא נוסע בעגלה. לדוגמה, “אוי, בא אוטו. בוא נחכה עד שהוא יעבור כדי שנוכל לחצות”. המשיכו לדבר על בטיחות בדרכים גם כשהוא גדל.

כשאתם הולכים יחד, שאלות את ילדכם שאלות פשוטות שיגרמו לו לחשוב על הולכי רגל ועל בטיחות בדרכים:

  • מהו המקום הבטוח ביותר לחצות את הכביש?
  • מה צריך לעשות לפני שחוצים את הכביש ביחד?
  • מדוע אנחנו מחזיקים ידיים כשאנחנו חוצים יחד את הכביש?
  • מתי בטוח לחצות את הכביש?
  • מה אנחנו מחפשים כשאנחנו חוצים את הכביש?
  • לאילו קולות אנחנו מקשיבים כשאנחנו חוצים את הכביש?

לדעת מתי ילדכם מוכן ללכת לבד

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ממליצה לא לאפשר לילד לחצות כביש לבד לפני גיל תשע. נוסף על כך, רמת המוכנות של ילדכם להתמודד לבדו בבטחה עם התנועה תלויה בהתפתחות שלו ובמידת התרגול שקיבל בקרבת כבישים אמיתיים ותנועת כלי רכב.

באופן כללי, ילדכם מוכן לנווט לבדו בכבישים בבטחה כשהוא מכיר ומבין היטב את כללי הבטיחות בדרכים. כמו כן, עליו להבין שגם אם הוא עומד בכללים, הנהגים אינם תמיד עושים זאת. ילדכם צריך להצליח לשים לב למכוניות בכביש ולהבין כמה הן רחוקות ממנו, וכמה מהר הן נוסעות לקראתו. וכמובן, הוא צריך לדעת כיצד לבחור מקומות בטוחים לחציית הכביש.

כך תוכלו לעזור:

  • בדקו אם ילדכם עוצר, מתבונן, מקשיב וחושב לפני שהוא חוצה את הכביש.
  • למדו את ילדכם לא לחצות כביש בין מכוניות חונות, מאחורי אוטובוסים או שיחים.
  • למדו את ילדכם לוודא שכל המכוניות עוצרות בכל המסלולים וליצור קשר עין עם הנהגים ולוודא שהם הבחינו בו.
  • דברו על כללי הבטיחות במונחים פשוטים
  • צאו עם ילדכם לסיבוב ברחובות השכונה ודברו איתו
  • ודאו שילדכם לובש צבעים זוהרים שקל לראות בחשכה.
  • בחרו יחד איתו את המסלול הבטוח ביותר לבית הספר ותרגלו אותו יחד.
  • היו אתם מודל להליכה בטוחה- הקפידו על כללי זהירות בדרכים בעצמכם.

להמלצות ארגון ‘בטרם’ לבטיחות ילדים להליכה בטוחה לחצו כאן.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

מה לעשות כשילדכם מתנהג בבריונות כלפי אחרים

אם ילדכם דוחף ילדים אחרים שאינם יכולים להגן על עצמם, אומר עליהם דברים מרושעים או גורם להם להרגיש רע באופן כללי, ייתכן שהגיע הזמן לדבר איתו על בריונות.

בריונות: עקרונות הבסיס

  • בריונות יכולה לכלול אלימות פיזית או פסיכולוגית, הצקה למישהו, או החרגתו מפעילות מסוימת או מהקבוצה כולה. בריונות יכולה להתרחש פנים אל פנים, בהודעת טקסט או באינטרנט.
  • גם בנים וגם בנות קוראים לילדים בשמות מרושעים כשהם מתנהגים בבריונות. זו התנהגות נפוצה שקשה יותר להבחין בה מאשר באלימות גופנית.
  • בנים נוטים יותר להתנהג בבריונות, וגם לסבול ממנה.
  • חלק מהילדים לא יתחילו להתנהג בבריונות מעצמם, אך יצטרפו בהמשך או יעודדו את הבריונות. גם התנהגות זו נחשבת בריונות.

מדוע ילדים נוהגים בבריונות

רוב הילדים מציקים לילדים אחרים בשלב זה או אחר. ככל שהם מתבגרים, הם לומדים כיצד התנהגותם משפיעה על רגשותיהם של אחרים, ולכן ההתנהגות הזו נוטה להיפסק. ילדים שלא פיתחו אמפתיה עשויים להמשיך להתנהג כך, ולהפוך לבריונים. כמו כן, לחלק מהילדים יש מזג מסוים שגורם להם להשתמש יותר בהתנהגות בריונית, בעוד שאחרים מגיעים ממשפחות שבהן ישנו שימוש נפוץ באלימות ודיכוי.

סימנים לכך שהילד מתנהג בבריונות

אם ילדכם מתנהג בבריונות, סביר להניח שמישהו יספר לכם – המורה, הורה של אחד הילדים או אחד מילדיכם האחרים. אם אתם חושדים שילדכם מתנהג בבריונות, חפשו את הסימנים הבאים:

  • ילדכם מדבר על ילדים אחרים בבית הספר באופן אגרסיבי או שלילי
  • ילדכם מחזיק בכסף, צעצועים או דברים אחרים שאינם שייכים לו.

אף אחד מהסימנים האלה אינו מצביע בוודאות על כך שילדכם נוהג בבריונות, אך כדאי לדבר עם המורה כדי לגלות אם היו בעיות כלשהן בבית הספר.

מה לעשות אם ילדכם מתנהג בבריונות

חשוב להגיד לילדכם שאתם חושבים שהתנהגותו אינה מקובלת עליכם ושאתם מעוניינים שתיפסק.

  • הסבירו לו מהי בריונות. הישארו רגועים. דברו איתו על מעשיו, ושאלו אותו מדוע הוא עושה זאת.
  • השגיחו על השימוש שילדכם עושה באינטרנט ובטלפון הסלולרי.
  • דברו עם צוות בית הספר (או הארגון שבו מתרחשת הבריונות) על גישתם כלפי בריונות. שאלו מה אפשר לעשות מהבית כדי לעזור. בדקו דרך קבע כיצד ילדכם מתנהג.
  • חלק מהילדים מתנהגים בבריונות כיוון שהם עצמם סובלים ממנה. הקשיבו לילדכם וחפשו סימנים לכך שנפל קורבן לבריונות.
  • ילדים מצטרפים לפעמים לקבוצה שמתנהגת בבריונות כדרך להימנע מכך בעצמם. אם ילדכם משתמש בבריונות כדי להשתלב בקבוצה, דברו עם בית הספר או עם הארגון כיצד לעזור לו ללמוד להתנגד לקבוצה.

כשמדובר בטיפול בבריונות, מוטב מוקדם מאשר מאוחר. הסיכוי הטוב ביותר שלכם להשפיע על התנהגותו הבריונית של ילדכם הוא כשהוא עדיין צעיר – ככל שיהיה צעיר יותר, כך סביר יותר להניח שישנה את התנהגותו. אל תתפתו לשבח את ילדכם על כך ש”עמד על שלו”, כיוון שהערות חיוביות בנוגע לבריונות עלולות לעודד אותו להמשיך.

מה לעשות אם ילדכם ממשיך להתנהג בבריונות

אם אין זו הפעם הראשונה שילדכם מתנהג בבריונות, וכבר ניסיתם את השיטות שהצענו, תצטרכו לנקוט צעדים נוספים. אם הבריונות מתרחשת בבית הספר או במועדון ספורט, שתפו פעולה עם הארגון ונסו לשנות ביחד את התנהגותו של ילדכם בצורה הטובה ביותר.

  • סביר להניח שלבית הספר או למועדון יש מדיניות ברורה להתמודדות עם בריונות, והם ישתמשו בה כדי להחליט מה יהיו ההשלכות על ילדכם. הדבר היעיל ביותר שתוכלו לעשות הוא לתמוך בהחלטתו של הארגון.
  • כמו כן, תוכלו להכין לילדכם “חוזה התנהגות”. החוזה נערך מולכם, מול בית הספר ומול הילד, כדי שיידע שכולכם עובדים יחד. הוא יכול לכלול דברים כמו מה יקרה אם הוא מתנהג בבריונות, ומה יקרה אם יפסיק להתנהג כך. כמו כן, אפשר לכלול דברים שירצה לעשות במקום להתנהג בבריונות.
  • שאלו את היועץ בבית הספר אם ילדכם זקוק לייעוץ שיעזור לו להפסיק להתנהג בבריונות, או בקשו הפניה למישהו אחר. הייעוץ הוא שימושי במיוחד אם ילדכם סובל מבעיות בהערכה העצמית, מתקשה להתמודד עם כעס או לשלוט בדחפיו.

כיצד להפסיק את הבריונות

  • כדי למנוע בריונות, יש ללמד את הילדים כיצד להסתדר היטב עם אחרים, ולעזור להם ללמוד מהי אמפתיה וכבוד, וכיצד לתמוך בחבריהם. ילדים בעלי מיומנויות כאלה נוטים פחות להתנהג בבריונות. למידע נוסף כיצד לעזור לילדכם לפתח מיומנויות חברתיות, קראו את המאמר לדבר עם ילדכם בגיל בית הספר.
  • כדאי לבנות את ההערכה העצמית של ילדכם. אפשר להציע לו מגוון רחב של פעילויות שונות, ולעודד אותו לעשות מה שהוא אוהב – ספורט, יצירה, מוזיקה, דרמה או משהו שונה לגמרי.
  • מחקרים מראים כי ילדים שהוריהם נותנים להם תשומת לב חיובית נוטים פחות להתנהג בבריונות. ילדים שחשים שאינם אהובים או שחווים אלימות במשפחה נוטים יותר להתנהג בבריונות כלפי אחרים.
  • שימוש בכללי משמעת סמכותיים יכול לעזור גם הוא – כלומר, הצבת גבולות ושימוש בתוצאות לא גופניות אם ילדכם אינו נשמע להם. אם אתם רוצים שילדכם ילמד כיצד לפתור בעיות בלי להזדקק לבריונות, חשוב שתלמדו כיצד להתמודד עם בעיותיכם באופן בונה.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

גמילה מהנקה בגיל מאוחר: ילדים גדולים

מתי לגמול מהנקה?

ילדים שונים נקשרים להנקה ברמות שונות, אך כולם ייגמלו בזמן המתאים להם. אם אינך רוצה להמתין שילדך יגמול את עצמו, תוכלי לגמול אותו כשתהיי מוכנה.

לתכנן מראש

פעוטות וילדים רבים מרגישים שההנקה מספקת להם לא רק מזון אלא גם ביטחון ונחמה, ולכן הגמילה עשויה להיות מלחיצה מאוד עבורם. אחרים עשויים להחליט בעצמם מתי הם מוכנים לוותר עליה..

סיום ההנקה הוא שינוי משמעותי לכל ילד גדול. כלומר, עדיף להימנע מגמילה יזומה אם את יודעת שעומדים להתרחש שינויים גדולים אחרים בחייו – למשל, גמילה מחיתולים, כניסה למסגרת חינוכית או מעבר דירה. תוכלי להקל על המעבר ולדבר עם ילדך על השינוי כמה שבועות או חודשים לפני שאת מתחילה לגמול אותו, כדי לתת לו זמן להתרגל לרעיון.

טיפים לגמילה

הנה כמה רעיונות לגמילה מהנקה. התחילי עם הרעיון שיתאים לילדך, או השתמשי בכמה רעיונות שמתאימים לשניכם.

  • אחת הדרכים הטובות להתחיל את תהליך הגמילה היא לא להציע, אך גם  לא לסרב, לפחות בשלב הראשון.
  • הציגי כמה מגבלות על ההנקה – לא להניק בחוץ, או להניק רק אחרי ארוחת הצהריים במהלך היום.
  • כדאי להוריד קודם כל את ההנקה שאת חשה שהיא פחות משמעותית לילד, או זו שהכי מפריעה לך.
  • הורידי הנקה אחת בכל פעם, והמתיני כמה שבועות לפחות לפני שאת מורידה את ההנקה הבאה. כך תוכלי להקל גם על שדייך, שעלולים לסבול מגודש אם תפסיקי בפתאומיות. התחילי בהנקה הכי פחות משמעותית לילדך.
  • הכניסי לשגרה היומיומית מגוון פעילויות ויציאות מהבית, כדי שילדך יהיה עסוק ולא יחשוב על ההנקה.
  • מדי פעם, החליפי את ההנקה בפעילות “של גדולים”. למשל, ילדך עשוי להתרגש מאוד אם יקבל משקה מיוחד בבית קפה, כגון שייק פירות, בשעה שבה הוא נמצא בדרך כלל בבית ויונק.
  • עיקרון ה”רחוק מהעין, רחוק מהלב” עשוי לעבוד היטב. תוכלי להשאיר את ילדך עם מישהו שהוא מכיר היטב כשאת אמורה להניק, כיוון שסביר להניח שירצה לינוק פחות כשאינך בסביבה.
  • אם ילדך מתעורר להנקה באמצע הלילה, בן או בת הזוג שלך יכולים להרגיע אותו מבלי להשתמש באוכל – בגיל זה תינוק אינו זקוק להאכלה בשעות הלילה.
  • נסי שלא להתלבש ולהתפשט כשילדך נמצא בסביבה, ולבשי בגדים שמקשים על ההנקה – למשל, שמלות במקום חולצות.

גמילה מהנקות בוקר ולילה

ההנקה האחרונה שנשארת בסוף תהליך הגמילה ההדרגתי עשויה להיות בשעת ההשכבה או הקימה בבוקר. כדי להפסיק את הנקת הבוקר, השתדלי לקום ולהתלבש לפני שילדך מתעורר, ואז להציע לו כוס חלב וארוחת בוקר.

כדי להפסיק את הנקת הערב, נסי לשנות את השגרה הישנה ולהיכנס לשגרה חדשה. תוכלי להציע לילדך שבן או בת הזוג שלך יקריאו לו סיפור לפני השינה. אם הוא רגיל לינוק עד שהוא נרדם, הציעי לקרוא לו סיפור אחרי ההנקה כתמריץ להישאר ער ולאחר שיתרגל לכך תוכלי להפסיק את הנקת הערב.

עם הזמן, הורידי את ההנקה בהדרגתיות. כמו כן, תוכלי להניק אותו בחדר אחר ולא בחדר השינה, כדי לשבור את הקישור בין הנקה ושינה. כשילדך נגמל מהנקות הלילה, ודאי ששגרת ההשכבה שלו רגועה, נעימה ומלאת חיבוקים.

אם ההנקה האחרונה ממלאת אותך בעצב, דעי שזה נורמלי לגמרי. זכרי שעשית עבודה מצוינת עד כה, ונתת לילדך נקודת פתיחה בריאה לחיים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.

תנועתיות אצל ילדים בגיל בית הספר

מדוע תנועה יומיומית חשובה לילדים?

ילדים זקוקים לתנועה ולפעילות גופנית רבה מדי יום. התנועה חיונית לבריאותם ולרווחם הכללית. זהו חלק חשוב בלמידה ובהתפתחות המיומנויות הגופניות והחברתיות של ילדים, וכן בהתפתחות מיומנויות החשיבה. משחק הוא אחת הדרכים העיקריות שבהן ילדים לומדים ומתפתחים, ולכן, אפשרו לילדכם לשחק, לנוע ולהיות פעיל מדי יום. כך גם תוכלו להראות לו שאפשר להפוך את התנועה והפעילות הגופנית לכיף גדול.

לחלק מענפי הספורט יש גרסאות מותאמות לילדים, למשל קט-רגל, קט-עף או חוגי אתלטיקה, וילדים רבים נהנים להשתתף בהם. אך גם אם ילדכם לא אוהב את ענפי הספורט האלה, זה בסדר. פעילות גופנית כוללת גם דילוג, הליכה, ריצה, שחייה – ואפילו עזרה במטלות הבית וגינון.

תנועתיות אצל ילדים בגיל בית הספר: למה לצפות

באופן כללי, ככל שילדכם יקבל יותר הזדמנויות לתנועה ולפעילות גופנית, כך יצליח לפתח מיומנויות רבות יותר ולעשות דברים רבים יותר. בסביבות גיל חמש עד שמונה, ילדכם יוכל:

  • לרכוב על אופניים דו-גלגליים
  • לטפס ולשחות
  • לזרוק ולתפוס כדורים בגדלים ובצורות שונים
  • להתחיל ליהנות מחוגים ומקבוצות ספורט, בסביבות גיל שמונה.

ילדים בגיל זה אוהבים בדרך כלל להתנסות במגוון פעילויות שמאפשרות להם לרוץ מהר, לשחק היטב בכדור, להתנדנד על מתח, לעשות גלגלונים או לדלג. אפשר לתת לילדכם להתנסות בפעילויות חדשות כמו החלקה על סקייטבורד או גלגיליות. פשוט צריך לוודא שהוא מצויד בכל ציוד הבטיחות המתאים לשימוש באופניים, סקייטבורד וגלגיליות, כולל קסדה, מגני מרפקים ומגני ברכיים, בסביבה בטוחה.

משחקים לעידוד התנועה

ילדים נהנים לעשות פעילויות שונות עם המשפחה – למשל, לבעוט בכדור, לשחק במסירות או לזרוק צלחת מעופפת איתכם ועם אחיהם. ההליכה לבית הספר וחזרה היא הזדמנות מצוינת לפעילות גופנית ולשיחה, ואפשר גם לשחק מחוץ לבית.

אם ילדכם מתעניין בכך, רשמו אותו לתוכנית אתלטיקה קלה שכוללת מגוון פעילויות כמו קפיצה, זריקה, הליכה וריצה – כדאי להתחיל בסביבות גיל חמש. ילדים בגיל זה נהנים מאוד מחוגי ספורט, אך עדיין חשוב לאפשר להם לשחק בצורה חופשית. תנו לילדכם לבחור במה לשחק וכיצד לשחק – לרקוד לצלילי המוזיקה או לשחק בהעמדת פנים.

זמן מסך
סגנון חיים משפחתי בריא כולל מגבלות על זמן המסך היומי, כיוון שהפעילות הגופנית פוחתת כשהילדים ישובים מול המסך. ילדים בני חמש עד 18 יכולים לצפות במסך לא יותר משעתיים ביום.

ילדים שנחשפים לזמן מסך ארוך צפויים יותר לסבול משלל בעיות בריאות וליקויי למידה. כמו כן, יותר מדי זמן מול המסך ופחות מדי פעילות גופנית עלולים להשפיע על משקלו של הילד.

ילדכם הוא אדם ייחודי עם תחומי עניין, מיומנויות, יכולות ודרכי למידה משלו. כל אלה, בשילוב עם ההתנסויות וההזדמנויות שקיבל בעבר, מעצבים את יכולותיו הגופניות. אם אתם מודאגים בגלל התפתחותו הגופנית של ילדכם, דברו עם המורה או עם רופא הילדים.

© raisingchildren.net.auהמידע תורגם ונערך באישור האתר Raising Children Network.